ביום רביעי פורסמה בדף הפייסבוק של יו”ר קדימה ציפי לבני מודעה שמציגה סקרים שונים מהתקשורת (ידיעות אחרונות, מעריב, ערוץ 10 וערוץ הכנסת). הסקרים מראים את היתרון שלה כראש מפלגת קדימה על פני המתחרה שאול מופז. כותרת המודעה: “רק עם ציפי לבני ננצח, עובדה”. הסטטוס שליווה אותה: “חברים יקרים חשוב שכל חבר בקדימה יבין את התמונה במלואה, בסופו של יום הפריימריז הם בעניין אחד בלבד – היכולת להביא את השינוי ולהחליף את ממשלת נתניהו. שתפו את הסקר המצורף עם כל חבר במפלגה”.

המודעה לוקה במספר כשלים:

1. טאוטולוגיה: סקר ערוץ הכנסת המצוטט טוען ש-52% מקרב מצביעי קדימה מעדיפים את לבני בראשות המפלגה ורק 17% את מופז. מה בין הפופולריות של לבני בתוך מפלגתה ובין יכולתה לנצח מפלגות מתחרות? מה הם מנסים להגיד, שרק עם ציפי לבני, ציפי לבני תנצח את שאול מופז בפריימריז?

2. בחירה סלקטיבית של נתונים: יאיר לפיד מופיע במודעה בסקר של מעריב, כשפחות אנשים מעדיפים אותו כראש ממשלה מאשר את לבני. אולם הבחירות הישירות בישראל בוטלו, ובבחירות בוחרים במפלגה. אף מפלגה מלבד קדימה לא מוצגת במודעה, כולל מפלגת השלטון, הליכוד.

3. ניתוק מהמציאות: קדימה עם לבני מקבלת בכל הסקרים המוצגים 13 מנדטים, פחות מחצי מ-28 המנדטים שלה היום וממספר המנדטים של הליכוד, פחות מישראל ביתנו ואותו מספר כמו זה של מפלגת העבודה (לפני שהתפצלה ממנה סיעת העצמאות). בסקר ערוץ הכנסת, קדימה בראשות לבני קטנה במנדט אחד מהעבודה וישראל ביתנו, וב-18 מנדטים מהליכוד. רק עם נתניהו ננצח, עובדה.

4. אחיזת עיניים אינפוגרפית: בשלושת הסקרים שמציגים את המנדטים המנובאים לקדימה, היא מקבלת 13 עם לבני ו-8 עם מופז. 13 זה פחות מפי שתיים מ-8, אבל כשמודדים את גובה הגרפים מגלים ש-13 זה פי 2.5-3 מ-8 – הגרפים עוותו כך שייראה שיתרונה של לבני על מופז בסקרים גדול בהרבה ממה שהוא בפועל.

בתמונה: מימין, המודעה המקורית; משמאל, המודעה עם סימונים להשוואת הגרפים. קליק על התמונה להגדלה.

הגולש ספי קדמי הגיב בדף של לבני: “אני רחוק מלהיות איש של מופז (הוא אפילו חסם אותי בוול שלו בטענה ההזויה שאני עובד אצלך.. ) אבל חבר’ה, הגרפים שאתם מציגים הם עצובים. מילא שאתם חושבים שלהציג את 13 כאילו הוא גבוה מ 8 פי 4, עוד להתהדר בו כניצחון? על מי בדיוק?” והגולש אודי ברם יצר גירסה מתוקנת של התמונה, שבה תיקן את פרופורציות הגרפים.

המודעה המתוקנת של ברם:

כשפניתי לקבל את תגובת יועץ התקשורת של לבני, משה דבי, הוא חיפש אינטרסים זרים בידיעה שלי והכחיש בכל תוקף את העובדות: “אני לא יודע מי שלח אותך, אבל את זה נשים בצד. אנחנו מאוד מאוד דייקנו בפרטים, כדי שאף אחד לא יוכל לטעון מה שאתה טוען. את התאריך המדויק של הסקר, את המספרים של הסקר. זו היתה המטרה שלנו. כולל במדידה. אני לא מודע למה שאתה אומר עכשיו, ולא נעשה שום דבר על מנת לעוות את המציאות, אני מדגיש”.

גם לאחר בדיקת המודעה במהלך השיחה התעקש דבי: “אנחנו דייקנו אחד לאחד בכל דבר, כולל התאריך וכולל כל מה שאפשר. אין פה שום דבר בכוונה. אנחנו דייקנו בכל פרט ב-100% . בגלל זה יש גם את התאריך וגם את השם של כל כלי תקשורת. זה מה שעמד לנגד עינינו. אין לי שום רצון לא לדייק. שכל אחד יוכל ללכת לעיתון, לבדוק ולראות שאלו המספרים שהיו”. יצויין כי בדיקה של אחד הסקרים, זה של ערוץ הכנסת, מעלה כי קדימה בראשות מופז צפויה לקבל 7 מנדטים (ולא 8, כפי שנכתב במודעה), כך שהטענה של דבי לדיוק אינה מדויקת.

אבנר שחר קשתן, שמפעיל את הבלוג “שקרים יפים” על עיוותים והטיות באינפוגרפיקה, דיווח לפני חודש על אחיזת עיניים מאותו סוג ב”מעריב”. העיתון פרסם סקר שניבא כמה מנדטים יקבלו הליכוד, קדימה, העבודה, ישראל ביתנו ומפלגת יאיר לפיד, שם זמני. קשתן דיווח כי “בעוד ארבעת העמודות הימניות שומרות על יחס של פחות-או-יותר 10-11 פיקסלים למנדט, העמודה של הליכוד עומד על כ-7 פיקסלים למנדט בלבד. כלומר ההישגים האלקטורליים של הליכוד הומעטו בהמחשה הגרפית, נדחסו ל-207 פיקסלים בלבד. אמנם מספר המנדטים מצוין במפורש, אבל הרבה יותר קל לנו לקלוט מידע השוואתי באופן גרפי מאשר במספרים. בשביל הרי נולדו האינפוגרפיקות מלכתחילה, לא?” קשתן הציג את הגרף המקורי ומתחתיו גרף תקין פרופורציונלית, וכתב: “ולפני שיבוא איזה אפולוגיסט ויגיד שהגרף, במתכונתו המדויקת יותר, לא נראה טוב על העמוד עם הרבה שטח לבן מת ולכן היה צריך לדחוס את זה, אני אזכיר שהתפקיד של האינפוגרפיקה היא להעביר מידע, לא למלא שטח מת בעמוד”.

מנכ”ל יצרנית תוכנת הניווט השיתופית התגאה ש”ווייז היא חברה מבוססת קוד פתוח”. בגירסה החדשה עברה האפליקציה לקוד סגור, כי אפל מסרבת לכבד את הרשיון ומסירה מהאפסטור תוכנות בקוד פתוח

Waze היא אפליקציית ניווט שיתופית, שהמשתמשים שלה גם תורמים לה בעצם השימוש. למשל, כשהם נוהגים בכביש חדש שטרם מופה, המסלול שלהם נרשם במערכת ומתווסף למפה. האפליקציה גם מופצת בקוד פתוח מסוג GPL, שמאפשר לכל אדם להכניס בה תיקונים ושיפורים, ולהפיץ את הגירסה המשודרגת בחינם או בתשלום. אולם החל מגירסה 3, ווייז היא כבר לא אפליקציית קוד פתוח. הסיבה: אפל לא מוכנה להחזיק באפסטור תוכנות ברשיון GPL, ו-ווייז לא יכולה להרשות לעצמה להפסיד את השוק הזה.

רשיון GPL (ראשי תיבות של GNU Public License) קובע כי כל הפצה של תוכנה תחת הרשיון מחייבת לאפשר למשתמש להעתיק, להפיץ ולשנות את התוכנה לפי תנאי הרשיון, וכי אין להטיל מגבלות על יכולתו של המשתמש לממש את זכויותיו כפי שנקבעו ברשיון.

תנאי השימוש של האפסטור של אפל כופים על המשתמש להתחייב לציית ל”חוקי שימוש” (Usage Rules במקור), שקובעים את זכויותיו של המשתמש בנוסף לתנאי השימוש המקוריים של האפליקציה, ומגבילים התקנה של האפליקציה לחמישה סוגי מכשירים מאושרים בלבד. שני הסעיפים הללו סותרים את חופש השימוש שמבטיח רשיון GPL, ועל כן סותרים אותו. קרן התוכנה החופשית (FSF) התריעה בפני אפל על הסתירה בין הרשיונות.

בינואר אשתקד הסירה אפל את נגן המדיה החופשי הפופולרי VLC מהאפסטור בעקבות תביעה של מפתח התוכנה, רמי דני-קורמון. “ה-GPL מתיר לאפל להפיץ את התוכנה הזאת דרך האפסטור. כל מה שהם צריכים לעשות זה לעמוד בתנאי הרשיון כדי לעזור לשמור את התוכנה חופשית”, הסביר ברט סמית’ מה-FSF. “במקום זאת, אפל העדיפה לכפות נז”ק (טכנולוגיות לניהול זכויות קניין) ותנאי שימוש קניינים על כל התוכנות באפסטור”.

“הטענה הרשמית של אפל היא שה-GPL מונע מהם להתקין את מערכת ה-DRM הקניינית שלהם”, מסביר עו”ד יהונתן קלינגר. “לדעתי, החשש של אפל הוא שהפרשנות המרחיבה ביותר של ה-GPL תאמר שהם חייבים לפתוח גם את הקוד של מערכת ההפעלה הסלולרית שלהם, iOS”.

“ווייז היא אחת החברות שהכי מעניין לעבוד בהן – חברה מבוססת קוד פתוח, ללא מוצרי מיקרוסופט”, אמר מנכ”ל ווייז, נועם ברדין, בראיון ביולי אשתקד. ההחלטה של אפל קלעה את החברה לדילמה: האם להתעקש על רשיון פתוח ולעוף מהאפסטור, או לעבור לרשיון סגור ולהמשיך ליהנות מהפלטפורמה הפופולרית. בווייז בחרו באפל.

מווייז נמסר בתגובה: “הגרסה החדשה אכן אינה מבוססת על קוד פתוח ממספר סיבות: – יש הטוענים כי הצורה בה אפל מפיצה את התוכנה בחנות שלהם אינה תואמת לדרישות ה-GPL. טענה זו לא הועמדה במבחן משפטי, אך אפל נאלצה להסיר מספר תוכנות מהחנות עקב איום דומה (VLC, GOO). אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את הסיכון הנ”ל. – שימוש בקוד GPL הגביל אותנו מלבצע אינטגרציה של חבילות תוכנה מסחריות, ובעתיד אנחנו מתכוונים להוסיף פונקציונליות אשר אין לה מימוש דומה בקוד פתוח”.

לגבי דבריו של המנכ”ל נמסר: “ההתייחסות של נועם מדוייקת. תוכנת ה-client [האפליקציה שהמשתמשים מורידים לסמארטפון, ע"ק] היא רק חלק קטן מהמערכת של ווייז. החברת דוגלת בשימוש בקוד פתוח ואנחנו גם משתדלים לשפר ולתרום בחזרה את השינויים. לדוגמה, בחודשים האחרונים התחלנו להשתמש ב-Cassandra [אפאצ'י קסנדרה, בסיס נתונים מבוזר בקוד פתוח, ע"ק] ותרמנו שינוי אשר במקרים מסויימים שיפר את הביצועים של המערכת ב-30%”.

היום דווח כי אתר ynet עומד לפטר את עורכת ההומפייג’ אראלה גינוסלב, עורכת המחשבים ג’וני זילברשטיין עורך המחשבים יהונתן זילבר (גילוי נאות: חבר ועורכי ב-ynet מחשבים), כתב הכלכלה תני גולדשטיין וכתב הרווחה בועז פיילר, שהיו מעורבים בנסיון לאגד עיתונאים ב-ynet לוועד עובדים תחת הארגון החדש “ארגון העיתונאים בישראל“.

אמש דווח באייס כי ב-ynet החליטו על צמצומים באתר. היום נמסר מ-ynet כי “לצד קיצוצים בכלל גופי התקשורת בישראל בהם ‘חדשות 2′, ערוץ 10, ו-וואלה, גם ynet עובר תהליך התייעלות במסגרתו נעשים בימים אלה מהלכי צמצום נקודתיים בעקבות המצב בשוק הפרסום. חשוב להדגיש כי אין כל קשר בין התארגנות כזו או אחרת למהלך עצמו”. מארגון העיתונאים הודיעו ל”העין השביעית” כי “מבחינתנו הפיטורים האלו לא חוקיים, הם נעשו על רקע התארגנות עובדים, ואנחנו נצא על זה למלחמת עולם”.

הנה מכתב ששלח זילבר לעובדי ynet מוקדם יותר השבוע:

חברים,

ביום שישי נפגשנו עם עורך הדין של איגוד העיתונאים, בני כהן, ועם עסקן הסתדרות צעיר ונמרץ בשם רום דביר. הם אמרו דברים מעודדים מאוד לגבי הסיכוי שהדבר הזה, שהתעורר בחודש האחרון, באמת קורה, ובאמת עלול לשנות את הדרך שבה אנחנו רואים את המקצוע שלנו ואת מעמדנו פה. אחרי התלבטות לא קצרה החלטנו שכדאי ללכת על זה, שכדאי לעשות את זה כמה שיותר מהר ושחשוב לעשות את זה דווקא כאן, בכלי התקשורת הכי נקרא בארץ.

קודם כל, מה זה “זה”? אנחנו מדברים על ארגון עובדים חדש ועצמאי, שמקבל מימון וחסות מההסתדרות אבל לא כפוף לתכתיבים שלה. זו חיה יוצאת דופן. בחסות הארגון הענפי הזה מוקמים בימים אלו ועדי עובדים בכל כלי התקשורת בישראל. לוועד עובדים יש הגדרה בחוק, שמעניק לו הרבה מאוד כוח מול המעביד. כוח שאין לנו היום, לא כשמפטרים אותנו באופן שרירותי, לא כשמבטיחים לנו העלאות שכר שלא מתממשות, לא כשמרעים את תנאינו בלי להתייעץ איתנו. החוק מעניק לנו את הכוח הזה. משונה שעד עכשיו לא לקחנו את מה שמגיע לנו. אבל עכשיו יש לנו הזדמנות.

ההזדמנות הזו לא חסרה סכנות (למרות שהן קטנות משחשבנו, ועוד על זה בהמשך) ובעיקר – היא לא תתממש מאליה. שליש מעובדי המערכת של ynet צריכים להצטרף לפני שנוכל להקים כאן ועד. בינתיים הצטרפו בין 15 ל-30, מספר לא משביע רצון. חלק מהלא-מצטרפים אפאתים, בין אם בגלל שהם לא רואים את עצמם במקצוע בעוד כמה שנים ובין אם בגלל שהם לא מבינים את יתרונות המהלך. חלקם ציניקנים, והרי זו המחלה המקצועית שלנו. וחלקם באמת מפחדים, ובצדק. המטרה שלנו, ושל כל מי שקורא את המכתב הזה ורוצה להצטרף ולבנות פה משהו – היא לשכנע אותם שיש להם המון מה להרוויח ומעט ממה לפחד.

המטרה שלנו, בקיצור, היא לגייס כמה שיותר מעובדי ynet וכמה שיותר מהר.

מה קורה עכשיו?

- אנחנו מבררים כמה אנשים עובדים במערכת הזאת. ברגע שנדע, וברגע ששליש מהעובדים יחתמו על טפסי ההצטרפות להסתדרות, נהיה “ארגון יציג”. אנחנו מקווים שהרבה יותר משליש יחתמו.

- גולדשטיין ואנוכי נפגשים הערב עם ארגון העיתונאים ומארגנים פגישה נוספת, הפעם עם נציגי הארגון עצמו, ובתקווה – עם הרבה יותר אנשים.

- אנחנו רוצים שכולנו נעסוק בגיוס של קולגות. אני מציע שבשלב הראשון כל אחד יגיב ויכתוב באיזו זירה הוא רוצה לטפל. הנה מה שאנחנו כבר יודעים: אני: תרבות וערוצי קומה ג’; תני, עומרי, גילי: חדשות (הם יחלקו את העבודה ביניהם); אראלה – הומפייג’ (תרצי לטפל גם בכלכלה? הם דורשים עוד פוש).

- אתם מוזמנים לשלוח את המכתב הזה לכל מי שרוצה להצטרף ולעשות, ושכל אחד כזה יגיד לנו שהוא בעניין.

- רגע, איך מצטרפים? זה יותר קל מחידוש מנוי לקאנטרי. זה הטופס שצריך למלא. שולחים אותו לפקס 03-6921208. ובאמת, באמת, שזהו.

הנה כמה דברים שאפשר להגיד למי שחושש או לא מבין מה הוא צריך את כל זה

מה יוצא לי מזה? בקצרה: תוספת שכר ושיפור בתנאים הסוציאלים; ובמידה מסוימת, חופש מפחד מפיטורים שרירותיים. לעיתונאי ynet הלא מאוגדים יש סיכוי נמוך מאוד לקבל הטבה בתנאיהם, ובארגון המסוים הזה, למרבה הצער, זה אפילו יותר קשה. לאיגוד מקצועי יש יכולת לגרום למעביד לתת לעובדיו מה שמגיע להם – ולא פחות חשוב: להגן עלינו מפיטורים שרירותיים, כיוון שבמקומות עבודה מאורגנים, קשה הרבה יותר לפטר בלי אישור של הארגון.

בשנים האחרונות, כחלק מקאמבק שקט של העבודה המאורגנת, התאגדו 30 ומשהו אלף עובדים בוועדים, כמעט כולם אנשים בערך כמונו, זאת אומרת, עובדים צעירים במקומות עבודה פרטיים שלא היה בהם ועד בעבר. כולם קיבלו תוספות שכר, לפעמים שמנות, ושיפור בתנאים הסוציאליים. היו כמה מקרים שניסו לפטר את מי שהקים את הוועד, לפעמים אפילו את כל מי שחתם, אבל ב-100% מהמקרים – הם הוחזרו לעבודה אחר כבוד בהוראת בית הדין.

כמו כן, הצטרפות לארגון העיתונאים מאפשרת לנו:

- גישה לייעוץ משפטי חינם, בחסות ההסתדרות.

- כוח אמיתי בדיונים מול ההנהלה על התנאים ב-ynet – הסוציאלים והמקצועיים.

- את היכולת התיאורטית, יום אחד, להישיר מבט אל המראה כשמתגלחים או מתאפרים בבוקר ולומר, “כן, אני עיתונאי/ת. זה מקצוע”.

אנחנו לא מסתכנים בזה שאנחנו אפילו מדברים על זה? למעשה, די מדהים עד כמה החוק יוצא מגדרו כדי להגן על אנשים במצבנו. רק בעצם העובדה ששני עובדים משוחחים על האפשרות להצטרף לאיגוד עובדים הופכת את המעסיק שלהם לחשוף ביותר לתביעה במקרה ויפטר אותם או ירע את תנאיהם. בכל מקרה כזה, חובת ההוכחה היא על המעביד שלא התנכל לעובדים כי הם ניסו להתאגד.

כמה זה עולה? בינתיים כלום. כשיקום ועד עיתונאי טמקא באופן רשמי – כלומר, אחרי ששליש מהמערכת תחתום נעביר לו כאחוז משכרנו. למרבה הצער מדובר בשקלים בודדים בחודש.

עוד דברים מעניינים אפשר לקרוא כאן:

http://www.the7eye.org.il/DailyColumn/Pages/220112_Security_considerations.aspx

http://itonaim.org.il/?page_id=14

http://www.youtube.com/watch?v=tCMkImgEJAA&feature=youtu.be

ליאור ג’ואן גרין מתנדבת בבית החולים לחיות בר בספארי ברמת גן כדי לצבור נסיון מעשי בדרך לקבלה ללימודי וטרינריה. בית החולים מטפל בחיות בר פצועות שמגיעות מהטבע, משקם אותן, ואם זה אפשרי, משחרר אותן בחזרה לטבע. “הרבה מהחיות פצועות בגלל התערבות של בני אדם – הרעלות, ירי ודריסות”, מספרת גרין, “אבל יש גם מקרים טבעיים יותר – כמו למשל כל הקיפודים שאנחנו מקבלים שיש להם סקבייאס :). המרפאה מטפלת גם בחיות של הספארי, אבל האשפוז שלהן מתבצע בכלובים שלהן כדי להשאיר אותן ליד המשפחה ולמנוע סטרס. יצא לי לראות, למשל, פנק שהובא אל המרפאה מהספארי”.

פנק.

בז.

צב.

שחף אגמים.

גורי ארנבים.

טפרים של אוח.

חרדון צב.

עיט ניצי.

“אוח עם דלקת עיניים. פיתרון – סינטומיצין! ממש כמו לבני אדם”.

“קיפוד עם מחלת גרב, שגורמת להם לאבד את הקוצים (אל דאגה, הם גדלים בחזרה)”.

תנשמת.

“בדרך חזרה מיום ההתנדבות הראשון, עם הביוגרפיה של אחד הזואולוגים האהובים עליי, ג’ראלד דארל, שלמעשה היה הראשון שהקים גן חיות שמטרתו הראשונה היא שימור טבע, כמו מטרת בית החולים”.

את גרין אפשר למצוא גם בפליקר ובבלוג.

“פורסם משיקולים מקצועיים ועניין לציבור בלבד”, צייץ הבוקר עורך “וואלה”, גדי להב (לשעבר בקבוצת “הארץ”), בטוויטר, לצד תצלום ידיעה המתפרשת על פני חלק גדול מעמ’ 8 של קונטרס החדשות של “מעריב”, לשם נדדה כנראה ממדור הרכילות. “רוני שוקן הורשע בנהיגה בשכרות”, נכתב שם (“בית-המשפט המחוזי גזר על בנו של מו”ל עיתון ‘הארץ’ שנתיים של פסילת רשיון נהיגה. שוקן: ‘מתחרט על טעות חמורה שעשיתי לפני שנים’”, זוהר שחר לוי). ובמלים אחרות: אתה תתעסק עם הבן שלי, אני יתעסק עם הבן שלך.

סטודנטים שנה ב’ לתקשורת חזותית הפגינו סולידריות ופתחו במאבק נגד החלטת בצלאל לחייב סטודנטים שנה א’ לרכוש מקבוק פרו יקר. המאבק הוכתר בהצלחה. לסיפור המלא ב-ynet מחשבים >>

עיריית תל אביב סירבה, ובצדק, להוריד את שלטי הפרסום של אגודת אפרת, שפועלת נגד הפלות מסיבות הומניטריות בעד עידוד ילודה אצל יהודים, והעדיפה את חופש הביטוי של האגודה על ה”פגיעה ברגשות” של מתנגדיה.

אבל כל עוד כללי המשחק הם שמי שמתנגד לשלט מרסס עליו, מכסה אותו במודעה שטוענת לאי-חוקיות מפוקפקת או קורע אותו, למשל כי “רגשותיו נפגעו” מתמונה של אישה או אפילו שם של אישה, זה עובד לשני הכיוונים. אמיתי סנדי מדווח ש-@pop_women_front_il בטוויטר העלו תמונות של שיבוש שהם ביצעו בשלט (חשבון הטוויטר לא זמין כעת).

באחד הנוסחים של שלטי אגודת אפרת נכתב: “הצער והחרטה על ההפלה שעשיתי מלווים אותי יום יום. אל תתני שזה יקרה גם לך, פני ל’אפרת’”. השלט המשובש אומר: “הצער והכעס על כך שהדתיים רוצים לשלוט לי ברחם מלווים אותי יום יום. אל תתני שזה יקרה גם לך. זרקי את הפלייר של אפרת לפח!”. שלט משובש אחר אומר: “מתכננת הפלה? הגוף שלך הוא רק שלך. אל תתני לאף אחד להחליט בשבילך!”