בגלובס התפרסמה אתמול כתבה על ההחלטה החדשה של מינהל מקרקעי ישראל בנוגע לוועדות הקבלה. כמו בכתבות קודמות על הנושא, הוא הוצג מנקודת מבטם של "הנפגעים" מההחלטה – הקיבוצים, הישובים הקהילתיים שמעוניינים להמשיך ולסנן את המועמדים, ובכתבה הפעם – המושבים.

בעלי האינטרסים האלה מוטרדים מכך שלא יוכלו לבדוק האם המועמדים הם "זוגות נשואים ולא רווקים", כמו שמבקש אבנר גולדמן, שהיה יו"ר ועדת הקבלה של מושב כפר אחים ומצוטט בכתבה בגלובס.

משום מה, הכתבה בגלובס לא התייחסה למשפחות שנדחו על ידי ועדות הקבלה. רובן כנראה לא משפחות של עבריינים, כפי שנטען בכותרות, אלא משפחות שבהן בני הזוג לא התחתנו ברבנות, אולי חס וחלילה משפחה שבה יש רק הורה אחד? ועוד סוגים של משפחות ומועמדים שפסולים אוטומטית לפי דעתו של יו"ר ועדת הקבלה לשעבר.

לקריאת הכתבה: http://globes.notlong.com

מתוך מאמר המערכת של עיתון "הארץ" שפורסם אתמול, לרגל סיכום מושב הקיץ של הכנסת:

מרתון ההצבעות על 60 הצעות החוק שהונחו על שולחן הכנסת בערב האחרון של מושב הקיץ משקף היטב את אופי הכנסת ה-18: פופוליסטי, מתלהם, משולל אחריות ממלכתית ורווי גזענות…

[הצעות חוק] כמו הצעת חוק "ועדות קבלה ביישובים קהילתיים", שעברה בקריאה ראשונה שלשום – מטילות צל אפל.

הצעה זו היא דוגמה אופיינית לשיתוף פעולה מדאיג בין ח"כים מקדימה, האיחוד הלאומי, ישראל ביתנו והליכוד. שיתוף פעולה זה בולט במיוחד על רקע שתיקת האופוזיציה ומצטייר כהתגייסות פטריוטיות לכאורה, ולמעשה אתנוקרטית וגזענית. בסעיף הקובע כי "הוועדה לא תסרב לקבל מועמד רק מטעמי גזע, דת, מין, לאום, או מוגבלות" מתחכמת ההצעה לציית לכאורה לפסיקת קעדאן של בג"ץ, ובסעיף אחר היא מתחכמת לעקוף אותה, בנימוק המתעתע של "חוסר התאמה של המועמד למרקם התרבותי-חברתי של היישוב"…

הח"כים במעשיהם, כמו בדיבוריהם, מקעקעים את ערכי היסוד של הדמוקרטיה, משתמשים באופן ציני וזול בכלים הפרלמנטריים, גוררים את החברה הישראלית לסכסוכים מגזריים ולבדלנות מן העולם, פוגעים באמינות בית המחוקקים ומערערים את החברה. כך תיזכר אפוא הכנסת ה-18: רדודה, הרסנית ורעה.

לא בטוח שזה באמת משנה לחברי הכנסת, אבל לפחות יש מי שאומר את הדברים.

אתמול דנה הכנסת בכ-60 הצעות חוק שונות, אחת מהן – הצעת חוק ועדות הקבלה.
לקריאת נוסח הצעת החוק שאושרה בקריאה ראשונה – לחצו כאן.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק. 19 חברי כנסת הצביעו בעד. 3 הצביעו נגד.

הכנסת אישרה בקריאה ראשונה. לחצו על התמונה לצפייה בחלק הראשון של הדיון

אפשר לקרוא את פרוטוקול הדיון בלינקים האלה:
http://ktzr.us/knst1a – החלק הראשון (תגללו למטה, אחרי הצבעה מס' 63)
http://ktzr.us/knst1b – המשך הדיון
(אתר הכנסת מפתיע מאוד לטובה, אגב. אפשר לצפות בהקלטת הדיון בווידיאו, בסמוך לקטע הרלבנטי בפרוטוקול. כשלוחצים על משפט מסוים בפרוטוקול, הסרטון "מורץ" לנקודת הזמן הרלבנטית. נחמד!)

שני שינויים  חיוביים הוכנסו להצעת החוק:

סירוב לאשר חברות יינתן בכתב ובאופן מנומק – אולי זה אומר שיהיה קשה יותר לפסול מועמדים בגלל "אי-התאמה חברתית", ופסילות כאלה יצטרכו להיות מנומקות יותר (דבר שיקל על המבקשים לערער עליהן). ואולי זה לא אומר כלום, קשה לדעת.

יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט ח"כ דוד רותם, שהציג את הצעת החוק ציין גם שנוסף סעיף הקובע כי תיאסר פסילה של מועמד אסור לה מטעמי גזע, דת, מין, לאום או מוגבלות. אם רוצים לדייק – נאמר בסעיף 6ג. (ג) שוועדת הקבלה לא תסרב לקבל מועמד רק מטעמי גזע, דת, מין, לאום או מוגבלות. כלומר – אפשר לסרב לקבל אותו מטעמי מין, וגם מטעמים אחרים.

עכשיו החוק יחזור לדיונים בוועדה. חשוב להמשיך ולעקוב אחריו, לנסות ולמזער את נזקיו, ואולי להפוך אותו לפחות גרוע.

הערב שודרה כתבה קצרה ב"מבט" על הצעת חוק ועדות הקבלה.

הכבוד לבני משפחת קפרוב שלא נשברו אחרי ששתי ועדות קבלה החליטו כי הם "לא אושרו להמשך תהליך הקליטה" (אחת במרום גולן, השנייה בשקד, שבשומרון).

הכתבה המחישה את מה שידוע לרבים: ועדות הקבלה עלולות לפגוע בכולם – דתיים, חילונים, יהודים שאינם יהודים מספיק, ערבים שאינם יהודים כלל, משפחות שלא מתאימות לסטנדרט כלשהו שנקבע בתקנון, או סתם אנשים שלא נראים נחמדים מספיק לחברי הוועדה.

נקווה שחברי הכנסת יזכרו את זה בפעם הבאה שבה הם מדברים על הצורך להימנע מפגיעה בעולים חדשים, למשל.

נתחיל בחדשות הרעות: ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה את הצעת חוק ועדות קבלה בישיבתה ביום 7.7.10, ברוב של ארבעה תומכים נגד מתנגד אחד.
לקריאת פרוטוקול הדיון – לחצו כאן.

החדשות הקצת טובות: נראה שיו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם, קורא את הבלוג שלנו, והוא אפילו ציין ששכנענו אותו במשהו. בנוסח המעודכן של הצעת החוק נקבע שלא צריך לקבל אישור של ועדת קבלה במקרים של העברת רכוש באמצעות הורשה. הנה מה שכתוב שחור על לבן בפרוטוקול של הוועדה מפיו של רותם:

אני מציע את השינוי הזה כי אני קורא את האתר שנקרא "עתיד משגב". הם שכנעו אותי…

נו, לפחות משהו אחד תוקן.

שאר הדברים לא תוקנו, ואפשר לומר שאף הוחרפו: ניתן לפסול מועמד שאינו מתאים לחיי חברה בקהילה, או ש"יש יסוד להניח" שיפגע ב"מרקם החברתי-תרבותי של היישוב"  או לפסול אותו פשוט בגלל "מאפיינים ייחודיים של היישוב הקהילתי הקבועים בתקנון".

לקריאת הנוסח המעודכן שהונח על שולחן הוועדה – לחצו כאן (קובץ וורד. יש גם קובץ PDF)

מי שמחפש בכל זאת איזו נקודת אור, יכול אולי למצוא אותה בחברי הוועדה שלא נכחו – איתן כבל, שלמה מולה וטלב א-סאנע. אם היינו מצליחים לשכנע אותם להגיע ולהתנגד (כפי שהבטיחו לעשות בעבר), יכול להיות שהיה קשה יותר להעביר את החוק. אולי יש סיכוי להמשך הדיונים.

עוד נקודות לציון:

• כבר לא מדובר על חוק שיוחל רק בנגב או בגליל. מדובר על כל הישובים הקהיתיים וכל ההרחבות הקהילתיות בכל המדינה (כולל ועדות קבלה לישובים מעבר לקו הירוק).
• ליישובים עצמם יהיה רוב משמעותי בוועדת הקבלה (מתוך 5 חברים, יהיו 2 נציגים לישוב + נציג אחד של התנועה המיישבת. אם הישוב לא מסונף לתנועה, אז יהיו לו 3 נציגים בוועדה. שני הנותרים הם נציג של המועצה האזורית, שגם לה בדר"כ יש אינטרסים דומים לישוב, ונציג הסוכנות היהודית).

עכשיו החוק עובר למליאת הכנסת, לקריאה ראשונה. אתם מוזמנים להוציא את הוובוזלות ולהביע את דעתכם עליו.

הנהלת מרצ הודיעה מזמן על התנגדותה לחוק ועדות הקבלה, כך שח"כ חיים אורון יצביע נגד החוק. בכל זאת, אפשר יהיה לפגוש אותו במשגב ולדון על דרכים אפשריות להיאבק בחוק (וגם על נושאים אחרים). הנה ההודעה של דובי אביגור מרקפת:

ביום חמישי 5.8.10 יגיע ח"כ חיים אורון [ג'ומס] לפגישה אצלנו על הדשא בשעה 20:00

נשמח לראותכם כשתגיעו
דובי אביגור
רקפת
טל' 052-8305763

בעיר הגדולה תל אביב התפרסם בסוף השבוע האחרון גליון פאניקה שגרתי של השמאלנים הגרים בבועה: "דמוקרטיה – גליון למזכרת". בוקר טוב תל אביב.
תוכלו לקרוא את החלק המרכזי של הגליון בקישור הזה: http://ktzr.us/hairD

תושב נוקדים, יהודי לפי ההלכה

בעמוד 7 של הקובץ, בתחילת רשימת האירועים של יוני 2009, מופיע גם אזכור לחוקי הנאמנות של משגב, כעוד סימן קטן לירידת קרנה של הדמוקרטיה בישראל. אגב, בדיווח מופיעה הטעות הרגילה בדיווחים של התקשורת השמאלנית – ביובלים עדיין לא שונה התקנון, אלא רק במנוף ובמצפה אבי"ב. שינוי התקנון במצפה אבי"ב עדיין לא אושר על ידי רשם האגודות השיתופיות.

ועוד אזכור לועדות קבלה בתקשורת, וגם רעיון שכדאי אולי לנסות ליישם במשגב: בהתנחלות נוקדים מונעים ממשפחות שבהן אחד מבני הזוג אינו יהודי לפי ההלכה להתקבל לישוב. מזכירות הישוב קיבלה לפני שבועיים החלטה האוסרת על רוסים שאינם יהודים לפי ההלכה לרכוש בית בישוב, בעקבות מחאה של תושבים שטענו שכניסת תושבים כאלה תוביל להתבוללות. אולי צריך פשוט לבקש אישור מהרבנות הראשית, במקום להעביר אנשים ועדות קבלה.

בתמונה משמאל, אגב, מופיע תושב נוקדים שיצביע כנראה בכנסת בעד חוק ועדות הקבלה. יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ דוד רותם, גם הוא מישראל ביתנו, דאג להבהיר בישיבות הוועדה האחרונות שחוק ועדות הקבלה צריך להיות מוחל גם על שטחי יהודה ושומרון. כנראה שהוא יודע למה.

הפרוטוקולים המלאים של הדיונים ב-8.6 וב-16.6 בוועדת חוקה, חוק ומשפט על חוק ועדות הקבלה פורסמו.

זה הפרוטוקול של הדיון ב-8.6: http://ktzr.us/huka_8_6

וזה הפרוטוקול של הדיון ב-16.6: http://ktzr.us/huka_16_6

כדאי לשים לב שלפי הנוסח האחרון שפורסם (מהדיון שנערך ב-22.6), החוק לא עוסק כעת רק בנגב ובגליל אלא בכל הארץ. מצד אחד – זה טוב, כי לא מפלים לרעה (או לטובה) אזורים מסוימים, מצד שני – זה אומר שכל הרחבה של קיבוץ, גם במרכז הארץ וגם בירושלים, תתנהג מעתה לפי הכללים החדשים-ישנים.

ועוד הערה למי שמתכוון לעבור ליישוב קהילתי, מפי היו"ר הבלתי נלאה של הוועדה, ח"כ דוד רותם: אני אומר לך מראש שכאשר אתה בא לגור באגודה השיתופית ובהרחבה, דע לך שיש מגבלות מסוימות. (הציטוט מתוך פרוטוקול דיון ועדת חוקה, 16.6).

ברור שיש מגבלות, אבל כוונתו של דוד רותם היתה שלתושבי ישובים קהילתיים והרחבות קהילתיות אין זכות קניין מלאה להוריש את בתיהם ליורשיהם (וגם הם יצטרכו לעבור הליך של ועדת קבלה כדי לזכות בזכות להתגורר בישוב הקהילתי שבו גרו כילדים). מצד אחד זה טוב, כי לא מפלים לרעה (או לטובה) את בני הישוב עצמו. ומצד שני – אם אתם מתכוונים לרכוש בית בהרחבה קהילתית, או שיש לכם בית בישוב קהילתי, כדאי שתבדקו טוב לא רק אם אתם עומדים בכללים של היישוב, אלא תחשבו גם אם הילדים שלכם מתאימים ל"אופי של היישוב כפי שנקבע בתקנון".

נדב מאיוסט מידיעות כרמיאל ממשיך לעשות עבודה טובה במעקב אחרי התקדמות החקיקה של חוק ועדות הקבלה.

ביום שישי הוא פירסם ראיון עם יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ דוד רותם, שהבהיר מה הכוונה של החוק: להגביר את ההומוגניות ביישובים קהילתיים, להגביר את הסינון, ובעצם להקשות על מועמדים להתקבל. כן, הוא יודע שיהיו כמה שייפגעו "בטעות", אבל בשביל ערכים צריך לשלם, כנראה.

כדאי לקרוא את הנוסח המלא של הראיון כדי לקרוא פנינים נוספות. לחצו על התמונה כדי להגדיל אותה.

הנה משפט לדוגמה: "זו האכיפה. בשביל זה הוועדות ישאלו: איפה היית בהיסטוריה? האם אתה חוגג את יום העצמאות כל שנה? אנשים יצטרכו להוכיח לוועדה שהם מתאימים".

אולי כדאי פשוט לדרוש מהמועמדים את ציוני הבגרות בבחינות ההיסטוריה של עם ישראל. את בחינות הבגרות באזרחות צריך כנראה לשכוח.

השער של העיתון אומר בעצם את הכל:

התומכים בחוק, ראשי המועצות האזוריות, בהם גם ראש המועצה האזורית משגב, חושבים שהחוק יעזור להם לחזק את היישובים הקהילתיים. בעצם – הם מוסרים את המפתחות לכניסה ליישוב לדוד רותם.

כפי שהובטח, הנה הדיווח של שליחינו המיוחדים לדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת – אליהו שטרן ויהודה אזר. לקריאת הפרוטוקול הרשמי של הדיון – לחצו כאן.

אליהו:

הדיון היה המשך של דיון שהחל בישיבה קודמת ועיקרו הקראת סעיפי הצעת החוק (נוסח היועצת המשפטית של ועדת החוק) והערות של המשתתפים. מתוך כ-30 משתתפים היו נוכחים במשך כל הדיון ח"כ דוד רותם וח"כ ישראל חסון. שלושה ארבעה חברי כנסת יצאו ונכנסו.

הדיון התמקד בשני נושאים. הראשון – עניין ההורשה, שבעצם התפתח לוויכוח סביב השאלה מה מרכיב קניין בתהליך ההתיישבות ומה מרכיב האגודה השיתופית הקהילתית.

הסבר רקע קצר: סעיף 6ב. (א) של הצעת החוק קובע כי "הקצאת זכויות במקרקעין לאדם (להלן – מועמד) ביישוב קהילתי, לרבות מכוח דין, ובכלל זה מכוח ירושה על פי דין או צוואה, או רכישת זכויות במקרקעין על ידי מועמד להתיישבות ביישוב קהילתי, מותנית בהמלצה של ועדת קבלה". סעיף זה קובע למעשה כי בנים ובנות של תושבי יישוב קהילתי שירצו לרשת את הבית של הוריהם יצטרכו לעבור ועדת קבלה. אם אתם תושבים ביישוב קהילתי, או חושבים לעבור להתגורר ביישוב כזה, כדאי שתדעו שייתכן שוועדת קבלה כלשהי תמנע מבניכם או בנותיכם לרשת את הבית שלכם, אם הם לא "יתאימו לאופי היישוב".

היה ברור לכולם שזהו נושא בעל מטען פיצוץ גדול כי יש כאן התנגשות עם זכות יסוד – זכות הקניין. דוד רותם ניסה לטעון שהזכות להתאגדות אף היא זכות יסוד. חלקו העיקרי של הדיון היה בעל אופי משפטי והדובר העיקרי היה נציג משרד המשפטים שהדגיש שבישובים הקהילתיים יש מרכיב מרכזי של זכויות קניין או שימוש על קרקע, שהוא משאב לאומי. תרומתי הקטנה לדיון הייתה שאלה האם חברי הכנסת שרוצים לתרום לפיתוח הפריפריה חושבים שמניעת זכות ההורשה לבנים תביא תושבים ליישובים הקהילתיים. נראה לי שהסעיף הזה יפול בהמשך תהליך החקיקה.

החלק השני הוקדש להרכב ועדות הקבלה, כאשר גם כאן הייתה חלוקה ברורה – משרד המשפטים תמך בהרכב פתוח, שכולל נציגים של מוסדות ואילו ח"כ רותם וחסון הגנו על זכותם הדמוקרטית של המתיישבים לבחור את ועדות הקבלה שלהם. בין המתבטאים היו:

- נציגת הסוכנות ורון שני , אשר ציינו את העובדה ש-95% מהפונים מתקבלים.

- עורך הדין של מועצה אזורית משגב, אשר דיבר בהרחבה על התעוררות המודל הקהילתי בארצות מערב אירופה וצפון אמריקה.

- נציג משרד הרווחה אשר הדגיש את חשיבות ועדות הקבלה לאיתנות היישובים.

- דבי גילד-חיו מהאגודה לזכויות האזרח אשר התעמתה עם דוד רותם בסוגיות שונות של זכויות יסוד.

תרומתנו לדיון הייתה הדגשת העובדה שאחוזי הקבלה הגבוהים הם תוצאה מהצב הנוכחי שבו כל תשובה שלילית מחייבת אישור של המועצה ושל המנהל, ואילו הצעת החוק מחזירה את הסמכות לוועדות קבלה פנימיות, שדחו בעבר בחלק מהיישובים למעלה מ-50% מהפונים. כמו כן הפניתי את תשומת הלב לכך, שמנגנון הערעור אינו פותר את הבעייה כי רובן הגדול של המשפחות שנדחות אינן מערערות מחמת הפגיעה הנפשית שתשובה שלילית גורמת.

יהודה אזר חלק מניסיונו שגם בוועדה שבה יש נציג חיצוני מתקבלת בדרך כלל דעת היישוב, למעט מקרים חריגים שבהם נדרשת ראייה רחבה יותר. מדבריו אפשר היה להסיק שהוספת נציגים חיצוניים אינה פוגעת בדמוקרטיה הפנימית של האגודה. להערכתי, להופעתו היה משקל, כיוון שחלק מהנוכחים הכירו אותו (למשל רשם האגודות) וגם כיוון שהוא ציין שלמעלה משלושים שנה הוא משמש כמזכיר של יישובים קהילתיים.

להערכתי גם בסעיף זה תהיה פשרה.

יהודה מוסיף:

לפי התרשמותי יש כרגע 2 בלמים לוועדה: היועצת המשפטית של הוועדה שתלווה בתוקף תפקידה את מעשה החקיקה עד הגשתו למליאה, ועו"ד ממשרד המשפטים שמבין היטב שח"כ רותם מוביל את הוועדה על חבל דק שעומד, משפטית, על כרעי תרנגולת. נשאר רק לקוות שישתתף בפגישה/ות הבאה/ות וימשיך לגלות אותה רוח קרב.

ביום שלישי הקרוב תמשיך הוועדה לדון בהצעת החוק. הזכירו לאיתן כבל להגיע לדיון!