‫בני אור יורקשייר טרייר‬

‫וסטמיניסטר – התערוכה הגדולה בעולם‬

‫ריקי כהן‬ — Thu, 17 Feb 2011 18:32:14 +0000

הוסטמיניסטר נערכת בניו יורק מידי שנה בחודש פברואר . זוהי אחת משתי התערוכות הגדולות והחשובות בעולם הכלבנות.

זה סרט הוידאו שמציג את הופעת גזע היורקשייר טרייר בתערוכה שנערכה בתאריך 14 לפברואר 2011
בתערוכה משתתפים מיטב היורקים של ארה"ב וקנדה ויכולתי להבחין גם באחד המגדלים המפורסמים ביותר מצרפת.
ביום שלאחר תערוכת הוסטמיניסטר מתקיימת תערוכת המועדון האמריקאי לגזע היורקשייר טרייר.

‫פורום באתר‬

‫ריקי כהן‬ — Wed, 07 Jul 2010 07:10:08 +0000

שנים כבר עברו מאז סגרתי את פורום בני אור שהיה אתר בפני עצמו עם חוג חברים קבוע ומגובש. הפורום סיפק בזמנו מידע ותשובות לשאלות של בעלי כלבים וגורים מגזע היורקשייר טרייר שחפצו לתת את הטיפול הנכון לכלבים שלהם.

הפורום היה גם סוג של מועדון חברתי ומקום מפגש לאנשים עם עניין משותף שביקשו לחלוק את החוויות שלהם עם מי שמבינים לליבם. במשך השנים מאז נסגר הפורום , התחזקה בארץ תופעת המסחר הבלתי מבוקר בכלבים וגורים לכאורה גזעיים – במיוחד בגזעים "המבוקשים" שהם הזעירים,בתוכם גזע היורקשייר טרייר . במקביל , אין כמעט מקורות מידע אמינים שיספקו תשובות לשאלות של אדם המבקש לקנות גור מגזע כלשהו ורוצה להמנע מטעויות אפשריות. לאחר התלבטויות רבות עם עצמי , החלטתי להוסיף פורום קטן לאתר ,שיעסוק בגזע היורקשייר טרייר. כדי לכתוב בפורום ,יש להרשם כחבר באתר .

‫עבר..הווה..עתיד..‬

‫ריקי כהן‬ — Mon, 12 Oct 2009 16:32:27 +0000

בתאריך ה- 15 למאי ,שנת 2008 עמדתי בגינה הציבורית ליד ביתי , קלי ריחרחה ביסודיות את העץ הסמוך ,
אני בהיתי בה שקועה במחשבות , ואני רק זוכרת את המשפט שחזר על עצמו וקדח במוחי :
.." זיכרי הייטב את הרגעים האלה – כי הם הרגעים האחרונים של חייך הקודמים..שום דבר
לא יהיה עוד לעולם כפי שהיה.." כמה דקות לפני כן , התבשרתי בטלפון שבעלי אובחן כחולה ALS.

בדיוק שנה אחר כך – הייתי לבד , ומצבי השתנה מנשואה לאלמנה..גם קלי כבר לא היתה
איתנו – היא נפרדה חודש לפני מותו של צחי..כאמור – שום דבר כבר לא היה אותו דבר..וגם לא יהיה.

בחודשים האחרונים לא נכנסתי כמעט לאינטרנט. האתרים שלי לא עודכנו וגם לא תוחזקו כמו בעבר,הייתי זקוקה
לפרק זמן ארוך כדי לחזור לעצמי – ובמקביל לסיים את שיפוץ הבית שלנו ,אותו התחלתי לפני שבעה חודשים.

וכבר אחרי החגים ,הקיץ נגמר ואפשר כבר להרגיש את הסתיו באויר ואני בוחנת את הבית הכמעט גמור שלי
ובפעם הראשונה מאז התחיל הסיוט הפרטי שלי ,אני מוצאת את עצמי מעיזה לחשוב על התחלות חדשות
ולתכנן תוכניות לעתיד..איני בטוחה עדיין בכלום ,למדתי בדרך הקשה שאיש אינו יודע מה יביא לו המחר – אבל ,
כאשר אני עוברת לתקופה חדשה בהסטוריה הפרטית שלי , אני כמעט יודעת מה ארצה לעשות בחודשים
הקרובים ועל יותר מכך איני רוצה או מעיזה לתכנן.

יקח לי עוד זמן רב לארגן מחדש את הבית..לשקם את הכלבים שלי ולהחזיר כמה מהם לזירת התערוכות ..
זה המקום לספר שוב לכל הפונים הרבים אלי – אין לי גורים עכשיו ואיני יודעת מתי יהיו.צריך שקט נפשי
ותנאים סביבתיים מתאימים לגידול של גורים ואני אחכה לזמן המתאים.

למרות כל מה שעבר עלי בחודשים האחרונים , אני מסתכלת קדימה באופטימיות זהירה ומקווה
לא לשכוח את התובנות שרכשתי בתקופה הזו – והן רבות.

————————–

‫לזיכרו…‬

‫ריקי כהן‬ — Sat, 09 May 2009 07:19:21 +0000

זמן רב לא כתבתי כאן – גם לא ביקרתי בקביעות , לא באתר הזה וגם לא באחרים שיש לי.
לא הצגתי אף כלב שלי בתערוכות , לא הרבעתי ואפילו לא צילמתי – העולם שידעתי בעבר ,עצר מלכת ..

לפני חודשים רבים כתבתי כאן שעלי לקחת פסק זמן בגלל מחלתו הקשה של בעלי .
כתבתי אז שאני אחזור..
פסק הזמן שלי הסתיים מוקדם ממה שחשבתי..מוקדם מכפי שקיוויתי..
אני חוזרת בהרכב חסר ובלב שבור ..לפני 3 שבועות בדיוק איבדתי את בעלי למחלת ה – ALS..
בן 56 היה במותו.

איני נוהגת לכתוב פה על דברים אישיים הקשורים למשפחתי – אבל הפעם איני יכולה שלא לכתוב על צחי שהיה המנוע מאחורי הגידול שלי.
הוא עודד ותמך , עזר בכל מה שיכול היה ובעיקר אהב את הכלבים שלנו – והם כל כך אהבו אותו.
הם עדיין מחפשים אותו בבית..חוץ מקלי שמתה משברון לב כאשר לא מצאה אותו ..
צחי איפשר לי להתמסר לגידול במשך כל השנים שאני מגדלת. יהיה פה כל כך קשה בלעדיו..

צחי כהן – אלוף משנה (מי"ל) – חייל וקצין בחיל השריון ואיש משרד הביטחון – עד מותו..בן הארץ הזו שנלחם ועשה למענה כמעט עד יומו האחרון..
אנחנו – שנותרנו פה בלעדיך , כל כך מתגעגעים , כל כך חסרים..

‫עדיין גורים‬

‫ריקי כהן‬ — Thu, 15 Jan 2009 14:57:00 +0000

שלושת הגורים קרובים לגיל 9 חודשים ועוד מעט יכנסו לקטגורית הגיל שנקראת צעירים
הם הולכים ומאבדים את המראה הגורי שלהם והופכים מהר מידי לטעמי לכלבים בוגרים.
אוליבר שתמונותיו מעטרות את הרשומה הזו,הוא המתוק יותר מבין שלושתם , לא בגלל שהוא יפה כל כך – אלא בגלל האופי שלו.
חבל שהוא קטן במימדיו וכנראה שכך כבר ישאר .התמונות של אוליבר צולמו אתמול בבוקר.

‫הזרקור הפעם על פאו פאו‬

‫ריקי כהן‬ — Fri, 05 Dec 2008 11:51:53 +0000

אוליבר ופאו פאו – הגורים של לורי וניקי בני 7 חודשים היום. מהיום הראשון להיוולדם , אוליבר גנב את מירב תשומת הלב ופאו פאו נותרה בצל , בתחילה בגלל הסכנה לחייו של אוליבר בשבועות הראשונים לאחר ההמלטה והטיפול האינטנסיבי בו . כשגדלו שני הגורים , התגלה אוליבר כפוטוגני הרבה יותר מפאו פאו והתמסר למצלמה ברצון רב יותר ממנה – היא לעומתו ,נראתה מפוחדת מעט בכל פעם שעדשת המצלמה הופנתה אליה.
בשבועות האחרונים אני בוחנת את פאו פאו מקרוב ועוקבת בעניין אחרי ההתפתחות שלה,היא קטנה יחסית אבל בנוייה טוב. אני מאד מרוצה מהצבעים שלה ואיכות השיער המשיי שלה ,איני יודעת אם אציג אותה בתערוכות בעתיד , אולי רק כדי לקבל אישור הרבעה עבורה,יש לה בהחלט תכונות טובות להעביר לדור הבא.

קשה להאמין שחלפו כבר 7 חודשים מההמלטות האחרונות , אני שמחה שכל שלושת הגורים נשארו בבית ,למרות שלא קל לי עם כל הכלבים בבית , אבל פאו פאו , אוליבר וסולו בלו הם אלה שמעלים בי חיוך כל בוקר – אולי בגלל שנולדו וגדלו לתוך מציאות פחות מפנקת ומגוננת מאשר כל הגורים שלי בעבר,הם הרבה יותר שלווים ,סבלנים ורגועים וגם הבטחון העצמי שלהם בנוכחות זרים – גבוה יותר .

התמונות המצורפות – צולמו בלילה מבלי להשקיע זמן בהכנתה של פאו פאו לפני כן. בקרוב אנסה לצלם אותה שוב לאחר אמבטיה ,הכנה קפדנית יותר ובתאורה מתאימה, אני בטוחה שהתוצאות יהיו הרבה יותר מרשימות מהתמונות שצילמתי תוך כדי רדיפה אחרי פאו פאו , שממשיכה לשחק מחבואים עם המצלמה גם כיום ,כאשר היא מעט בוגרת יותר.

[Show as slideshow]

[View with PicLens]

‫לוקחת פסק זמן‬

‫ריקי כהן‬ — Mon, 20 Oct 2008 14:26:36 +0000

חשבתי רבות על שם מתאים לרשומה הזו , לכותרת יש תמיד חשיבות , במקרה זה , יש לה חשיבות מירבית.
חשבתי גם – אם יש טעם לכתוב את הדברים והחלטתי שכן,כנראה שבאמצעות המילים הכתובות
אוכל לעשות עבור עצמי סדר בדברים וגם להאמין שמה שעובר עלי בחודשים האחרונים הוא אמת לאמיתה ולא חלום רע.
בחרתי לבסוף בכותרת "לוקחת פסק זמן" – כי היא לא מעידה על סוף ויש איזו תקווה מאחוריה .

אני מגדלת כבר 20 שנה . הגידול הוא לא המקצוע שלי , איני מתפרנסת ממנו ,למען האמת ,אילו לא הגידול
יכולתי לחיות ברמת חיים גבוהה הרבה יותר . אבל הגידול הוא באמת חלק מחיי ונשמתי .
לומר שהקדשתי לו את חיי לא יהיה הגזמה כלל וכלל. ויתרתי על כל כך הרבה דברים למענו – קיבלתי הרבה יותר בחזרה .

מעולם לא החלטתי להיות מגדלת – פשוט נהייתי. משנהייתי מגדלת , הקדשתי לכך את רוב זמני וכוחי.
גידול הוא עיסוק מתיש,הן פיזי והן נפשי .אין לו יום ואין לו לילה , אין הבדל בין שבת וחג לסתם של יום חולין,אין חופשה
שנתית ואין גם חופש מחלה. אין שנת בוקר ארוכה ביום שבת וחג , גם אם הלכת לישון מאוחר בליל אמש..
הכלבים שלי לא יקבלו שום תירוץ שבעולם ,אם לא יהיה להם אוכל בשעה הקבועה אליה הם רגילים או אם לא אוציא אותם
החוצה בשעה הקבועה בבוקר.
בבית שלי , אין רגע דל , יש עבודה מסביב לשעון והרבה יותר מכך כאשר יש גורים .
סדר היום של כל הבית נקבע עפ"י צרכי הכלבים והוא קבוע .

עשרים שנה הם פרק לא מבוטל בחייו של אדם.עשרים שנים של כלבים שנולדו וכלבים שמתו , תערוכות ואלופים חדשים
אנשים חדשים שפגשתי , חלקם נעלמו, חלקם בקשר עד היום , לפעמים היה קשה ומרגיז ,לרוב היה הרבה סיפוק
והנאה ובעיקר אהבה..אני אוהבת את הגזע אותו אני מגדלת – בעיקר אני אוהבת את הכלבים שלי.
למדתי המון בתקופה הזו של עשרים השנים , הגידול והעיסוק בכלבים וכל הסובב את הנושא הגדול והרחב הזה
של גידול נכון של גזע כלבים מסויים, גרם לי לחיות את חיי בצורה שונה. הוא בהחלט שינה את חיי.

בשנתיים האחרונות היו לי לא מעט רגעי פקפוק ותהייה בקשר להמשך הדרך שלי.
נוכחתי לאכזבתי שנכשלתי בכל הנסיונות שלי להלחם בסוחרי ויבואני הגורים.
משך שנים ,עשיתי ככל שביכולתי להסביר לאנשים כמה חשוב שהגור שלהם יגיע מביתו של מגדל אחראי
שעשה את המיטב למען הגור שגידל.ניסיתי להסביר את החשיבות הגדולה שיש בתעודת יוחסין מוכרת
לרוב גיליתי שמה שמעניין בעיקר את הקונה הישראלי הממוצע הוא מחיר הגור!
גיליתי גם שהקהל הרחב אינו רואה בהבדל הגדול שיש בין מגדל אחראי ובעל ידע שדואג לגורים ולכלבים
שלו , לבין סוחר כלבים ממוצע שמוכר את הגורים שלו כסחורה לכל מי שמוכן לשלם את המחיר הנדרש.
הבנתי שבעיני הקהל הרחב, אני איני שונה במאומה מסוחר הכלבים המצוי.
הדבר המעליב ביותר עבורי – הוא להיות מזוהה עם האנשים האלה.לא בחרתי בגידול כמקור פרנסה
מעולם לא בחנתי את הגידול מתוך שיקולי רווח והפסד כספי – הרווח היה תמיד נפשי וההפסד גם הוא.

למרות כל האכזבות שהיו לי בדרך,המשכתי להגיע לכל תערוכה ופעילות של החוג שלי. המשכתי לעשות
דברים בדרך שנראתה לי נכונה למרות שהפסקתי כמעט לחלוטין את ההרבעות בבית.
ההרגשה שאין בשביל מי ואין בשביל מה ,המשיכה ללוות אותי וכתבתי על כך רבות – ובכל זאת קשה היה לי
לותר לגמרי על הגידול ולו גם בווליום נמוך.

ההמלטות האחרונות היו לפני כחצי שנה , שלושת הגורים משתי ההמלטות נשארו בבית .יכולתי למכור את כל אחד מהם
לפחות עשרים פעמים ללפחות עשרים אנשים שונים . יכולתי למכור את כל אחד מכלבי הבוגרים גם כן – קשה להאמין
אבל אני שומעת את המשפט :"יש לך כל כך הרבה כלבים , למה את צריכה כל כך הרבה , תמכרי לי אחד" , זה אחד
המשפטים שמקומם אותי בכל פעם מחדש.האם מישהו חשב על העובדה הפשוטה שאני אוהבת את כל אחד מהם ?
שלכל אחד מהם יש שם שבחרתי עבורו בתשומת לב ואני זוכרת בע"פ את תאריך הלידה שלו?

היום ,לאחר תקופה של כמה שבועות של מחשבות ,התלבטויות והרבה כאב לב ,החלטתי שאני לוקחת
פסק זמן.היה לי קשה להגיע להחלטה הנחרצת הזו.
אני לוקחת פסק זמן , לא כי אני רוצה.פסק הזמן נכפה עלי.

בילדותי שמעתי אימרה שבכל פעם אני נוכחת מחדש כמה נכונה היא : האדם מתכנן ואלוהים צוחק.

בחודש מאי האחרון אובחן בעלי כחולה ALS – ושום דבר בחיים שלי ,לא יהיה עוד כפי שהיה.
למי שעדיין מחפש אותי בתערוכות , קרוב לודאי שלא ימצא אותי שם בעתיד הקרוב.
הכלבים שלי , נשארו וישארו כולם בבית . עם כל הקושי , הם שלי וזה הבית שלהם.
אני משערת שהאתר יעודכן לעיתים רחוקות מבעבר , אבל אשתדל מאד לעדכן פה על הכלבים והגורים וגם להעלות תמונות חדשות – אם וכאשר יהיו כאלה .אשמח אם הגולשים הקבועים והחדשים של האתר ישובו ויכנסו אליו מידי פעם , אני אוהבת את האתר הזה ונהנית לראות את תנועת הגולשים בו – למרות המיעוט היחסי של התגובות .

תודה לזרה מפטנט על התמונה הנפלאה של ג'יי ג'יי (Black Jack Of Bney OR ) מהתערוכה האחרונה בה השתתפנו ואותה בחרתי גם כתמונת הנושא ברשומה הזו.

איני יודעת מה צופן לי העתיד – ההווה מספיק נורא .
אני מאמינה שאשוב לגדל ,איני יודעת מתי .
אני רק לוקחת פסק זמן .

‫ה"קוקו" הראשון של אוליבר‬

‫ריקי כהן‬ — Tue, 16 Sep 2008 19:32:30 +0000

אוליבר הוא לא גור מפונק , למרות שהוא זה שמקבל את מירב תשומת הלב מכולם,לא שהשניים האחרים מקופחים ,אבל אולי בגלל שהוא הקטן מבין כולם ואולי בגלל הפרצופון הקטן והמתוק שלו והצורה בה הוא מביט עלינו ,מעוררת את הרצון לאסוף אותו ולחבק חזק.
אוליבר ופאו פאו כבר בני 4 וחצי חודש וכאמור ,שניהם לא מפונקים , אבל אוליבר שונא כשמסרקים לו את השיער שמעל העיניים ומתמרד קשות בכל פעם שאני מנסה לאסוף לו את השיער לקוקו . אתמול ,ניצלתי רגע של עייפות אצל אוליבר והצלחתי לאסוף את שיער ראשו לקוקו הראשון בחייו – לא מושלם אבל סוף סוף רואים את העיניים היפות שלו . אוליבר לא היה מרוצה מהתסרוקת החדשה שלו ונראה שעוד נכונו לנו ויכוחים רבים בנושא

[Show as slideshow]

[View with PicLens]

‫דפדפן חדש לגוגל‬

‫ריקי כהן‬ — Thu, 04 Sep 2008 11:47:14 +0000

האתר הזה אמנם מוגבל ברובו לנושא היורקשייר טרייר , אבל בגלל הזיקה שלי – גם לכל מה שחדש בנושא האינטרנט באופן כללי וגם לגרפיקה ובניית אתרים ותוכנות שקשורות לנושאים אלה , אביא פה מידי פעם נושאים או ידיעות מעניינות שמשכו את תשומת ליבי.

גוגל ומייקרוסופט מנהלות כבר זמן רב קרב על השליטה ברשת האינטרנט.שלשום השיקה גוגל את הדפדפן "כרום" החדש שלה שמבוסס על "ספארי". כמו 80% מהגולשים באינטרנט,גם אני שמרתי אמונים במשך שנים לדפדפנים של מייקרוסופט , אבל עם שיחרור הדפדפן החדש של גוגל להורדה חופשית ברשת,החלטתי לנסות ולמען האמת הופתעתי לטובה.

הדבר הראשון בו הבחנתי מייד הוא מהירות הגלישה שהשתפרה באופן בולט , כאילו החלפתי למחשב חדש. כל האתרים שלי שעולים בדרך כלל לאט בשל משקל התמונות הרבות וקטעי הוידאו שבו,עלו לפתע במהירות מפתיעה.הדפדפן עצמו מאד פונקציונאלי וצנוע יחסית לזה של מייקרוסופט , אבל מכיל את רוב התכונות שלו ויש לו תמיכה מלאה בשפה העברית. ניתן לפתוח כרטיסיות חדשות וכך לגלוש בכמה אתרים במקביל , בכל כרטיסיה יוצגו לפני הגולש מסכי הפתיחה של 9 האתרים אליהם גלש לאחרונה. בנוסף ניתן לייבא לדפדפן את תיקיית המועדפים ,לייבא סימניות והגדרות ואפילו למחוק נתוני גלישה . לדברי המפתחים , הדפדפן תומך בישומי ג'אווה מתקדמים ובקוד הפתוח .הגירסה הנוכחית של הדפדפן היא גירסת בטא ולדברי המפתחים של גוגל , הם עובדים על שיפורים נוספים.

ניתן להוריד את הדפדפן החדש בקישור הבא : גוגל כרום

‫אחרי קטרינה ולפני גוסטב‬

‫ריקי כהן‬ — Mon, 01 Sep 2008 16:27:22 +0000

לפני דקה הנחתי את שפורפרת ה – MagicJack ששלחה לי ג'ודי לפני כמה ימים וכאילו לא עברו כבר 3 שנים מאז היכתה קתרינה בניו אורליאנס.
את ג'ודי ואת ברוס הכרתי לפני כ-5 שנים , הם פנו אלי באמצעות דוא"ל כיומיים לאחר ההמלטה השנייה של אי"ל דיקסי אוף בני אור.שני גורים נולדו אז בניתוח קיסרי : זכר אחד ונקבה אחת.ג'ודי ביקשה לקנות את הגורה.לא עזרו הטיעונים שהעליתי , בדבר היותה של הגורה בת יומיים בלבד ואיני יודעת עדיין איך תתפתח וגם העובדה שאיני שולחת גורים לחו"ל לבד.לג'ודי היתה תשובה לכל טיעון,היא רצתה את הגורה ואמרה שחשוב לה מה הרקע של הכלבה שלה,שהיא רוצה שהגורה שלה תהיה דוקא ממני , שהיא בטוחה שהיא תגדל להיות כלבה מקסימה כמו כל הכלבים שלי שראתה באתר והיא או ברוס יטוסו לישראל במיוחד כדי לקחת אותה כאשר תהיה בת 3 חודשים.
בתחילה חשבתי שעובדים עלי.כל כך הרבה מגדלים יש בארה"ב הגדולה וג'ודי וברוס מתעקשים על גורת יורקשייר טרייר דוקא ממני?שניהם לא יהודים,אין להם משפחה בישראל,הם לא היו פה מעולם,הם לא מכירים פה אף אחד..הסיפור נראה מוזר.
ג'ודי וברוס היו רציניים. לג'ורדן הקטנה הוצאה תעודת אקספורט ובחודש נובמבר יצא ברוס מניו אורליאנס בטיסה לאטלנטה,מאטלנטה לניו יורק ומשם בטיסת אל על לישראל.ברוס בילה איתנו יומיים וג'ודי קיבלה עידכון דרך הטלפון והמסנג'ר.אני זוכרת עדיין איך הרצנו את ברוס בחצי מהמדינה שיספיק לראות משהו פה בישראל לפני שהוא טס יחד עם ג'ורדן חזרה לביתו בניו אורליאנס. יומיים לאחר מכן הבטתי דרך מסך הדמעות שבעיני ,במטוס של ברוס וג'ורדן ממריא לארה"ב.מאז אנחנו חברים,לא נפגשים אבל מדברים ומתכתבים.אני מקבלת כבר 5 שנים עידכונים שוטפים על ג'ורדן .ג'ורדן נרשמה ב – AKC האמריקאי והיא חיה בפרבר של ניו אורליאנס.ג'ודי קוראת לה מתוקה בעברית עם מבטא אמריקאי דרומי.
ואז באה סופת ההוריקאן קטרינה וג'ודי ,ברוס עם ג'ורדן הקטנה החלו במסע הבריחה מהסופה האימתנית.בתחילה הם נמלטו אל בית נוסף שבבעלותם שנמצא ,כך חשבו מחוץ לנתיב של קטרינה…אבל קטרינה המשיכה ורדפה אחריהם גם לשם..אני זוכרת שחיפשתי אותם שבוע,כל קווי הטלפון נפלו בסופה ומעומס השיחות לאיזור ההוריקן.קיבלתי אז מידע שהם חיים ובריאים,מרשימת המגדלים בה אני חברה.
לאחר שהכל נגמר,שבו ברוס וג'ודי יחד עם ג'ורדן הקטנה אל ביתם – הוא לא ניזוק בסופה.

אתמול בערב יצאו ג'ודי ,ברוס וג'ורדן שוב לדרך.ארזו אוכל ומים והחלו בנסיעה הארוכה לממפיס שבטנסי,הפעם הם בורחים מגוסטב שצוברת כבר עוצמה במפרץ מקסיקו.גוסטב תכה כנראה שוב בניו אורליאנס.ג'ודי ואני מדברות כמה פעמים ביום במכשיר הטלפון האינטרנטי שג'ודי שלחה לי במתנה.הם הגיעו היום אחה"צ לבית המלון בו ישהו עד שיוכלו לחזור הביתה..בתקווה שיהיה להם בית לשוב אליו .ג'ורדן בסדר..עידכונים בקרוב.