בחודש האחרון ענף ה – SEO התאפיין ביותר סימני שאלה מתשובות, גוגל ללא ספק שמו רגל על הגז בכל הקשור לעדכונים אלגוריתמיים ובקרת איכות התוצאות.

 ככלל, כאשר מתבצע עדכון אלגוריתמי, לא תמיד נמסרת הודעה רשמית של גוגל לגביו וגם כשכן – המידע שנמסר לרוב מאוד מעורפל, למעט שינויים בעקבותיהם מתבקש שמנהלי אתרים יפעלו באופן מסוים או יטמיעו כלי חדש כלשהו.

קיימים שני סוגי עדכונים:

1. עדכון מנגנון שמהותו פילטור (עמודים / ערכים של לינקים / מרכיבים אחרים) – לעיתים יופעל במינון מצומצם בהתחלה, גוגל מבצעים תהליך של QA ורק בהמשך מפעילים בצורה נרחבת יותר על כלל זירות החיפוש. מדובר בעדכון שאין לו מיצוי, הפילטר מופעל אחת לפרק זמן מסוים, יש שינויים בתוצאות, מתבצע QA על ידי צוות איכות החיפוש של גוגל ומתבצעים שיפורים לקראת ההפעלה הבאה.
2. שינוי אלגוריתמי קבוע – מרגע הפעלתו חל על עמודי התוצאות, אינו מופעל אחת לתקופה אלא מדובר בשינוי קבוע של גורמי הדירוג ומשקלם הסגולי. לעיתים יבוצע שינוי כזה במספר שלבים ולרוב ידעו על כך בגוגל בלבד. כלומר – הם יחילו שינוי על מספר מצומצם של ביטויי חיפוש, יבדקו את השפעותיו ורק בהמשך ירחיבו.

הספקולציות מהחודש האחרון:

בעקבות התבטאות של מט כץ בכנס SXSW בסוף מרץ, עלו הרבה ספקולציות לגבי Over-Optimization Penalty, להלן מקצתן:

Google Over Optimization Penalty

Google’s Over-Optimization Penalty, How to Avoid It, and How to Fix It

Seven Over-Optimization Penalty What-If’s. Are You Ready for These

How SEO Experts are Escaping Google’s Over-Optimization Penalty

באותו נושא, מתקופה קודמת:

Unnatural Link Warnings and Blog Networks

המשמעות:

1. הרבה טקסט עוגן מדויק + הרבה קישורים ממקורות חלשים + מעט אותות חברתיים (קישורים ואזכורים ברשתות חברתיות גדולות) = over optimization.
2. קצב פיתוח קישורים שאינו טבעי לאתר מסוים או לזירה מסוימת = over optimization.

עולים מספר אתגרים:

1. בעבר היו דעות חלוקות לגבי יכולתם של קישורים (חיצוניים המפנים לאתר מסוים) להשפיע לרעה על הדירוג שלו. היה מי שגרס כי לא הגיוני שקישורים יוכלו להזיק, שכן במקרה כזה יהיה בידי מנהלי אתרים מתחרים כלי לפגוע בדירוג של אתר, באמצעות הוספת קישורים בעייתיים. אם הספקולציות לגבי אופטימיזציה מוגזמת נכונות – הרי שמדובר ב"פרצה הקוראת לגנב". ניסוי מעניין: CASE STUDY: Negative SEO – Results
2. לפי כך, עולה הצורך לנטר בצורה קבועה את כל הקישורים שנבנים לאתר (גם לא על ידנו) ולוודא בכל עת שאין פעילות בעייתית של אחד המתחרים.

ההתייחסות של גוגל:

בימים האחרונים גוגל שמו סוף לחלק מסימני השאלה, בצעו עדכון המכונה "פינגווין" ותקשרו אותו בצורה רשמית:

Another step to reward high-quality sites

מקור עם סקירה נוספת:

Google Launches “Penguin Update” Targeting Webspam In Search Results

על פניו, השינוי אמור לפגוע בעיקר באתרים ללא "סמכות" או עם "סמכות" נמוכה, שחלק גדול מהגורמים עליהם התבססו מיקומיהם נבע מפעולות כמו:

Keyword stuffing *

Link schemes *

Purposeful duplicate content *

חשוב לציין כי מדובר במרכיבים שגוגל מעולם לא הסתירו, בכל מסמך של קווים מנחים למנהלי אתרים השיטות הנ"ל הוצגו כפסולות לשימוש. השינוי הוא שינוי אלגוריתמי בחומרת התייחסות לאתרים שמנהליהם נוקטים בשיטות אלו.

עוד נקודה מעניינת, גוגל מבחינים בין השפות השונות ומציינים כי בשפות בהן יש פעילות ענפה יותר של ספאם השפעות העדכון תהינה משמעותיות יותר. כך לדוגמא בשפות כמו אנגלית, גרמנית, סינית וערבית תהיה השפעה נמוכה יותר (הושפעו כ – 3% שאילתות חיפוש מהעדכון) ובשפות כמו פולנית נרשמה השפעה רחבה יותר (כ – 5%). לארצנו הקטנטונת לא הייתה התייחסות, אך אנו מעריכים כי בשל כמות הספאם הלא קטנה, גם בארץ ההשפעה הייתה בשיעור גבוה.

בכנס משתמשי גוגל אנליטיקס שהתקיים לאחרונה, גוגל הכריזה רשמית על גרסה חדשה של גוגל אנליטיקס, החמישית במספר. הפעם האחרונה שגוגל יצאה בגרסה חדשה לאנליטיקס הייתה לפני כשנה וחצי, והרבה השתנה מאז מבחינת צרכי מדידה.

גרסה זו כוללת ממשק חדש לחלוטין, אבל לא רק. – לגירסה החדשה התווספו מספר פיצ'רים חדשים ומרגשים! למעשה המבנה והניווט ברחבי הממשק החדש שונים לחלוטין ממה שהכרנו עד היום. לצורך כך גוגל מספקים את ה report finder שעוזר בהתמצאות בדוחות השונים.

יש לזכור כי גרסה זו עדיין נמצאת בשלב הבטא בלבד, אבל כדאי להתחיל להתרגל למבנה והלוגיקה החדשים, שישמרו גם בגרסה הסופית.

תכירו את החידושים האחרונים בתוכנה:

נתחיל בקוסמטיקה – המיקומים של הדוחות משתנים. תמצית המנהלים (dashboard), הדוחות, מערכת ההתראות (intelligence) והדוחות בהתאמה אישית נמצאים יחד בצד שמאל למעלה לגישה נוחה ומהירה:

פיצ'ר חדש ומעולה הוא האפשרות ליצור מספר תמציות מנהלים לכל פרופיל. זה כלי מעולה לניהול וניתוח התנועה באתר- כך אפשר להוסיף כל דוח שרוצים לעמוד הראשי של הפרופיל לפי נושאים, חשיבות וכו', במקום לנווט בתוך מערך הדוחות הסטנדרטי. אפשר גם ליצור מסכים שונים עבור הפונקציות השונות בארגון המעוניינים לראות נתונים מסוגים שונים- הנהלת החברה, שיווק, מערכות מידע וכו'. כמו כן, את הדוחות הכוללים במסך הראשי אפשר לכלול בתצורות שונות- גרף פאי, טבלה, גרף מגמה, ונתון גולמי:

גולים כאיוונטים! סוף סוף אפשר להגדיר כגול גם איוונטים שיוצרים עבור אינטראקציות שונות באתר. עד היום ניתן היה להגדיר כגול רק URL, זמן שהייה ומס' דפים נצפים, אבל היום אפשר גם לכלול את האיוונטים כגול, ולהצליב עם נתוני מקורות ההגעה, השוואה לשאר הגולים וכו'.

שיפור ביצירת דוחות בהתאמה אישית (custom reports) – עד היום הייתה רק אפשרות אחת ליצירת דוחות בהתאמה אישית- המעבר בין הממדים נעשה באמצעות הקלקה על כל שורה בנפרד. היום יש אפשרות נוספת- תצוגה במקביל של מספר ממדים. לדוגמא:

כלומר, תצורה דומה לדוחות הקבועים באנליטיקס.

Term Cloud Visualization-  דוח המראה באופן ויזואלי חשיבות של מונחים, מקורות וכו' באמצעות שימוש בגדלים שונים:

ניתן להגיע לדוחמתצוגת View ולבחור Term Cloud:

זה כלי מצוין עבור פרזנטציות למנהלים, לקוחות וכו' הממחיש את חשיבותן של מילות מפתח, מקורות התנועה וכו', בלי צורך להרחיב בהסברים והמחשות.

חידוש נוסף הנו באפשרויות ליצירת גרפים- Plot rows: עכשיו אפשר בהקלקה מיידית ליצור גרפים המשווים בין מספר ממדים, מבלי שיהיה צורך להשתמש בסגמנט או לרדת ברמת הממד של הדוח. אם למשל אנחנו מבחינים בקפיצה בביקורים ביום מסוים, ורוצים לדעת את המקור לקפיצה זו, אין צורך לעבור על כל מקור בנפרד, אלא אפשר לצפות בדוח של כל מקורות התנועה ופשוט לבחור את המקורות שאנו מעוניינים לכלול בגרף בלבד:

לסיכום- החידושים בגוגל אנליטיקס מהווים קפיצת מדרגה מבחינת התובנות שניתן לקבל מהנתונים הגולמיים וכן בפשטות וקלות להפקת הדוחות השונים, אך חשוב לזכור שמדובר עדיין בגרסת ביטא הנתונה לשינויים ובאגים שונים. כמו למשל- אין כרגע העברה של הדוחות בהתאמה אישית שיצרנו בממשק הישן לממשק החדש, אין עדיין אפשרות ליצור דוחות אוטומטיים לשליחה במייל, ואין אפשרות לייצא דוחות בפורמט pdf (כנראה שפורמט זה לא ימשיך איתנו).

אם יש לכם אתר, סביר מאוד להניח שכבר שמעתם על המושג A/B Testing, שמשמעותו להריץ מספר גרסאות של עמוד באתר ולראות איזה גרסה עובדת יותר טוב במונחי המרות, באונס רייט ועוד מדדים.
הכלי הנפוץ לביצוע ניסויים הוא Website Optimizer החינמי של גוגל. כמובן, יש גם את Adobe Test&Target ועוד מגוון כלים רחב של כלים.
כלי חדש שיצא לאחרונה מגרסת בטא נקרא Optimizely והיתרונות העיקריים שלו הם הפשטות והמהירות בהקמת וביצוע ניסויים.
קחו לדוגמא את עמוד הנחיתה שלנו עבור שירותי קידום SEO הנראה כך:

על מנת לבצע על העמוד הזה ניסוי כל מה שצריך זה להזין את כתובת ה-URL לתוך הכלי וללחוץ Get Started!

בדומה, לפיצ'ר Inspect Element הקיים בפיירבאג, כרום ואקספלור. כל מה שאנחנו צריכים זה לעבור על האלמנטים השונים הקיימים בדף ואנו נראה אותם "נצבעים במסגרת כחולה

הקלקה על הכפתור הימני בעכבר תציג בפנינו מספר רחב של אפשרויות שנוכל לבצע על האלמנט כמו למשל החלפת הטסט, החבאת האלמנט, החלפה, הוזזה למיקום אחר בעמוד ושאר עריכותhtml  ו-JavaScript.
והנה העמוד החדש:

כל העיצוב החדש לקח לי (ואין לי שום הכשרה בעיצוב) אולי 5 דקות… מהיר!
על מנת שהניסוי יתחיל לרוץ צריך פעם אחת להוסיף קוד JavaScript פשוט לאתר וזהו. לא צריך יותר להוציא מסמכי הנחיות מורכבים לאנשי IT. המחלקה הזו יוצאת מהסיפור וחוסכת לנו הרבה מאוד זמן תיכנות יקר ותירוצים שונים ומשונים… פשוט!
והנה התוצאות למבקרים שהגיעו לדף

זה אמנם עדיין לא מדגם מייצג אבל כבר ניתן לראות שדברים מתחילים לזוז

גוגל אנליטיקס משדרגים את דוח Site Overlay אשר מטרתו העיקרית להציג בצורה ויזואלית נתוני הקלקות על לינקים בעמוד מסויים ובכך לראות לאן ממשיכים המבקרים אצלנו באתר.

הדוח החדש נקרא In-Page Analytics ומעבר לעובדה שמוצגים נתוני ההקלקות על הלינקים בדומה לדוח הישן נוספו עוד מגוון רחב של אפשרויות ניתוח והבנה לגבי התנהגות המבקרים אצלנו באתר.

יכולות תצוגה – מעבר לנתוני ההקלקות ניתן גם (כרגע לא זמין) להציג על גבי הדף נתונים לפי גולים ומכירות שהגדרנו

פילטרים – למי שרוצה למצוא יהלומים מומלץ להוסיף פילטרים וכך לראות התנהגות של אוכלוסיה מסוימת למשל לראות התנהגות של תנועה ממומנת לעומת תנועת אורגני

פרטי העמוד – מצד שמאל נוסף תפריט עם נתונים בסיסיים לגבי העמוד הנצפה כמו מספר צפיות לדף, צפיות ייחודיות, זמן שהייה ממוצע בעמוד, Bounce Rate ועוד.

נתונים דמוגרפיים – מתחת לנתוני העמוד אנו יכולים לראות נתונים דמוגרפיים כמו שפות המקלדת בהם משתמשים המבקרים שלנו ומדינות

נתונים טכניים – האזור הזה חשוב מאוד לניתוח ויזואלי של העמוד כמו למשל, מהי רזולוציית המסכים של המבקרים, מערכות ההפעלה, דפדפנים ועוד.

העמוד הקודם - הקלקה על אזור זה תציג לנו מהיכן הגיעו המבקרים, כמה נחתו ישירות בעמוד ומה היו העמודים הקודמים דרכם הגיעו לעמוד.

העמוד הבא - בדומה לאזור הקודם. פתיחה של דוח זה תציג בפנינו לאן המשיכו הלאה באתר וכמה עזבו את האתר.

הסרטון שגוגל הפיצה In-Page-Analytics
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=Nl8GW3M_2h0&feature=player_embedded[/youtube]

הצוות של גוגל אנליטיקס פיתח תוסף לכרום המאפשר לדבג ולראות איך קוד האנליטיקס עובד בזמן. התוסף חוסך זמן רב בכך שלא צריך לחכות עד שמתקבלת תוצאה בתוך הממשק (לפעמים יום שלם) אלא ישר רואים את מה נשלח לאנליטיקס ויודעים אם זו הייתה הכוונה או אלא.

עבור איזה מצבים כדאי להשתמש בתוסף:

• התקנה ראשונית של גוגל אנליטיקס ורוצים לוודא שהכל בסדר
• מעבר מקוד ישן לקוד חדש. טיפ – מי שעוד לא עשה את זה מומלץ לעבור במיידי.
• רוצים לוודא שהמעבר בין הדומיינים השונים תקין ושאף קוקי לא נשברת
• עולים עם קמפיין חדש ולא בטוחים אם זה הסינטקס

איך להתקין

בדפדן הכרום שלכם הקליקו על התקנת תוסף גוגל אנליטיקס. לאחר ההתקנה הקליקו על האייקון שהתווסף לכם לדפדפן וודאו שאתם רואים בהתוסף במצב on

לאחר מכן, כנסו לאתר אותו אתם רוצים לבדוק ולחצו על הכפתורים ctrl+shift+j וודאו שאתם תחת הטאב Console

בצילום המסך למעלה (הקליקו על התמונה לרזולוציה מלאה) רואים את כל הנתונים שנשלחו לאנליטיקס החל ממספר החשבון, שם העמוד כמו גם מקור ההגעה דרכו הגעתם אל האתר.

התוסף הנ"ל מראה גם שליחת Events, טראנזאקציות ואפילו Custom Vars

מאוד מומלץ!

החבר'ה מ roirevolution הוציאו השבוע גרסה חדשה ומעודכנת לתוסף שלהם לגוגל אנליטיקס הנקרא GARE. התוסף מאפשר לבצע מספר נוסף של מיונים לפי מימדים אשר לא קיימים בתוכנה עצמה.

איך משתמשים במיונים ובהרחבה שלהם ?

הכי טוב יהיה מראה עיניים, נקח את דוח "דפי הנחיתה המובילים" בו אפשר לראות מיהם דפי הנחיתה המובילים באתר בתוספת המדדים "מספר הנכנסים" "מספר הנוטשים" "ואחוז הנטישה" הידוע גם כמדד Bounce Rate.

עבור כל דוח יש לנו אפשרות (מסומנת בחץ הצהוב) לפתוח דרופ דאון ולבחור תצורת תצוגה אחרת אשר תעניק לנו מידע נוסף על אותו הדוח

למשל, אם מעניין אותנו לדעת עבור עמוד נחיתה מסויים מיהם המקורות שהפנו אליו תנועה אנו נקליק על העמוד המתאים ואז נבחר בדרופ דאון את המימד Source. לחילופין, ננרצה לדעת מאיזה מדינות אנשים מגיעים אל העמוד המבוקש פשוט נסמן את המימד Country וכך בלחיצת כפתור אנו מקבלים זווית חדשה שיכולה להביא אותנו לתובנות חדשות כלפי הדוח הנבדק.

החבר'ה מ roirevolution לקחו את הפיצ'ר הזה צעד אחד קדימה והוסיפו מגוון רחב של אפשרויות…

איך מתקינים את התוסף ?

תתקינו פיירפוקס >> תתקינו את הקוף (Grease Monkey) >> תתקינו את התוסף

זה הכול, לכו ותהיו נינג'ות…

יאהו! משתמשים בפונקציית Flush ("שטיפה") של PHP כדי לקצר עוד יותר את זמן טעינת העמוד של מנוע החיפוש שלה (http://search.yahoo.com) – ובכך להשיג יתרון בתחום מהירות הטעינה על-פני גוגל.

יאהו! ממליצים להכניס את הפונקציה מיד לאחר סגירת תווית ה-head:

כאשר משתמש טוען דף באתר כלשהו, לוקח לשרת ה-Database בין 200 אלפיות שניה לחצי שניה להרכיב את העמוד יחדיו. במהלך הזמן הזה, הדפדפן אינו פעיל – הוא פשוט ממתין לנתונים להגיע. פונקציית השטיפה אומרת לשרת – "היי, תשמע – עד שאתה מרכיב את ה-HTML, שלח בינתיים לדפדפן את מה שאתה יכול".

במצב כזה, אנחנו מקבלים מיד את ה-CSS והטקסט בעמוד, כאשר התמונות וה-JavaScript ושאר הרכיבים המורכבים יותר מגיעים כמה רגעים מאוחר יותר.
היתרון? אנחנו ממתינים הרבה פחות כדי את מה שמעניין אותנו.
אז יאהו אכן מהיר יותר מגוגל. נשמע קצת מוזר? נסו לרפרש בין שני המנועים:

http://search.yahoo.com/
http://www.google.com/

הדוח החדש של חברת הפרסום הסלולרי הגדולה בעולם שופך אור על כמות מכשירי

האייפון והאנדרואיד הקיימים בישראל, ואף משווה בין כמות המכשירים בין מדינות שונות בעולם.

בנוסף, מפרט הדו"ח כי בישראל 36 אלף מכשירי אייפוד טאץ' ו-620 מכשירי אייפד החדשים.

הנתונים בדוח מתבססים על נתוני זירת הפרסום של החברה כך שלמעשה מדובר בהערכה זהירה

והמספרים האמיתיים ככל הנראה גבוהים יותר.

עוד עולה מן הדוח, כי הפער בין כמות מכשירי האייפון למכשירי האייפוד טאץ' משתנה ממדינה למדינה.

לדוגמא, בקנדה עומד היחס בין מכשירי האייפוד טאץ' לאייפון על 2 ל-1 ואילו בצרפת דווקא כמות מכשירי

האייפון עולה על האייפוד טאץ והיחס עומד על 1 ל-7 לטובת האייפון.

Admob, שנרכשה לאחרונה על ידי ענקית הפרסום גוגל עומדת בימים אלה בפני עימות

חזיתי מול Apple שהצהירה כי תמנע את השימוש במערכת הפרסום של החברה במכשירי האייפון.

אנחנו יודעים שאפילו שעון שבור מדייק פעמיים ביום, אבל מה לגבי טלפון שבור?
ספאמרים עצלנים ששואפים להגדיל את מעגל הלקוחות שלהם משתמשים כיום יותר ויותר ב-Google Translate, שהפך לאחרונה לטלפון השבור הגדול בעולם – בעיקר בשירות משתמשי הרשתות החברתיות.
Google Translate משמש בידי ספאמרים נודניקים להפצת דואר זבל ל-58 שפות שונות, והתוצאות לא פעם משעשעות למדי. אליעזר זמנהוף היה מבצע פליק-פלאקים בקברו אם רק היה לו חיבור לאינטרנט.
למשל, הנה הטלפון השבור האחרון שקיבלתי השבוע:

שלום.
שמי קפה נטול קפאין מיס ויויאן, אני נקבה, לאחר צפייה בפרופיל שלך באתר זה, אז אני מרגיש כמו הפלה זה עיסוי אליך, בבקשה אני רוצה לדעת יותר אודות לך ואם אתה יכול לשלוח דוא"ל לכתובת הדוא"ל שלי אני אתן לך תמונה שלי כי יש לי משהו חשוב שבו אני רוצה לשתף משותף איתך אם רק אתה יכול לתת לי את העניין. בבקשה לא לחשוב אחרת פשוט לשלוח לי כאשר אני מסביר לך, אתה תבין אותי. הנה כתובת הדוא"ל שלי (vivian_sanka @ yahoo: COM)
תודה אלוהים יברך
ויוויאן.

המקור:

ובכן, מיס קפה נטול קפאין (או ויויאן, איך שאת מעדיפה), שמחתי לשמוע שהצפיה בפרופיל שלי גרמה לך לחוש כמו הפלה. רצ"ב פרטי חשבון הבנק וכרטיס האשראי שלי – בואי נשמור על קשר חם מעתה והלאה.

והנה משהו קטן בשביל הכיף – איך אומרים "טלפון שבור" במקומות אחרים בעולם? (תודה וד"ש חם לויקיפדיה):
אנגלית: Chinese whispers ("לחישות בסינית")
בולגרית: развален телефон ("טלפון שבור")
קטלאנית: El telèfon ("הטלפון")
סינית: 以訛傳訛 ("העבר שגוי עם שגוי")
קרואטית: pokvareni telefon ("טלפון שבור")
צ'כית: tichá pošta ("דואר שקט")
דנית: hviskeleg ("משחק לחישות")
פינית: rikkinäinen puhelin ("טלפון שבור")
צרפתית: téléphone arabe ("טלפון ערבי")
גרמנית: sistille Post ("דואר שקט")
יוונית: χαλασμένο τηλέφωνο ("טלפון שבור")
איטלקית: telefono senza fili ("טלפון בלי חוטים")
יפנית: 伝言ゲーム ("משחק מסרים")
לטבית: klusie telefoni ("טלפון שקט")
מקדונית: расипан телефон ("טלפון שבור")
נורבגית: hviskeleken ("משחק הלחישות")
פולנית: głuchy telefon ("הטלפון החרש" / "טלפון מת")
פורטוגזית: telefone estragado ("broken telephone")
רומנית: telefonul fără fir ("טלפון אלחוטי")
רוסית: испорченный телефон / глухой телефон ("טלפון שבור" או "טלפון חרש")
סרבית: Gluvi Telefoni ("הטלפון החרש" / "טלפון מת")
ספרדית: el teléfono estropeado/dañado/descompuesto ("טלפון שבור") el telefonito
שבדית: viskleken ("משחק הלחישות")
טורקית: Kulaktan kulağa ("מאוזן לאוזן")

ב-2 ביוני 2010 הציגה גוגל, יחד עם הזרוע האירופאית של רשות הפרסום האינטרנטית (IAB), את הכלי החדש והבהחלט מרשים שנקרא Consumer Commerce Barometer (ובקיצור נמרץ – CCB) בכנס של ה-IAB Interactive בברצלונה. CCB פועל במתכונת One-Stop-Shop ומאפשר לנו לקבל מידע יקר ערך שעשוי להפיל הרבה אנשים מהכיסא. התובנות הרבות שהוא מאפשר לגזור יכולות לחסוך למפרסמים דיגיטליים מאמצים רבים ולא מעט כסף.

אומרים שהדברים הטובים ביותר בחיים באים בחינם, וה-CCB איננו יוצא דופן. הוא מאפשר ניתוח של 36 קטגוריות ו-27 מדינות (וישראל ביניהן), ומאפשר לנו לשאול למעלה מ-40 שאלות מעניינות בנוגע לדפוסי הקניה והכוונה המסחרית (רמז עבה למיקרוסופט) של הגולשים לפי חיתוכי גילאים, כמות שימוש ממוצעת באינטרנט, ומגדר. המדינות המשתתפות הן, שימו לב:
אוסטרליה, אוסטריה, בלגיה, הרפובליקה הצ'כית, דנמארק, מצרים, פינלנד, גרמניה, יוון, הונגריה, אירלנד, ישראל, איטליה, הולנד, ניו-זילנד, נורווגיה, פולין, פורטוגל, רוסיה, דרום-אפריקה, ספרד, שוודיה, שווצריה, תורכיה, איחוד האמירויות ובריטניה.

אבל מעבר לגראפים יפים וממשק ידידותי, מכונת התובנות הזו עשויה לשנות את הדרך שבה חברות מסחריות וסוכנויות פרסום (באינטרנט ומחוצה לו) עובדות, לפחות במדינות אלו.
תחשבו על ה-CCB כעל מפעל קטן לייצור סקרי שוק. במקום לשפוך הון תועפות על מדגמים שבדרך-כלל לא ילמדו אותנו המון, אנחנו יכולים להסתמך על הסטטיסטיקה של גוגל וה-IAB – כי אחרי הכל, שני אלו מהווים כיום את המדגמים הגדולים ביותר בעולם – בכל הקשור, לפחות, בדפוסי השימוש המסחרי ברשת האינטרנט.

הדרך שבה אנחנו מנתחים את הרגלי הצריכה והרכישה של הגולשים, כמו-גם הדרך שבה הם מחפשים מידע צרכני ומבצעים מחקר לפני שהם מבצעים קניה, עומדת להשתנות.
אפשר לעשות עם ה-CCB המון, באמת המון – אלא שהוא עדיין לא ממש עובד. הכלי הושק בהסרת לוט חגיגית ביום רביעי האחרון (כאמור, 2 ביוני) אבל האתר עדיין שבור למדי.
CCB כל-כך שבור שהצלחנו לבצע בו מעט מאוד שאילתות היום – וגילינו, למשל, שרק 8% מהישראלים (במדגם של גוגל) קונים ספרים באינטרנט. זאת, לעומת 51% בקרב תושבי בריטניה. רשת בארנס אנד נובל, לדוגמה, עשויה להסיק מנתון כזה מאילו מ-27 המדינות המשתתפות רצוי לה להמנע מלהשקיע בפרסום, ובמקביל – איזה נתח מתקציב הפרסום שלה כדאי לה באמת להשקיע באינטרנט ולאיזה קהל יעד (התוצאות מלמדות גם כי בכל המקרים שבדקנו, למעט בהולנד, גברים קונים יותר ספרים מנשים באינטרנט). אגב, אילו יכולנו להצליב את המידע הזה מול תוצאות שאילתא זהה משנים קודמות, אולי היינו לומדים גם להסיק מהי בדיוק המגמה העתידית ויכולנו לגזור מידע עוד יותר יקר-ערך.

המידע שניתן להסיק על דפוסי מחקר-צרכנים ומגמות הרכישה של כלי-רכב באינטרנט יכול ללמד אותנו נתון מפתיע למדי שספק אם פורסם עדיין, לפיו בקרב גברים מבוגרים (מעל גיל 55) בהונגריה ממש, אבל ממש אוהבים לקנות מכוניות באינטרנט – יותר מכל חתך דמוגרפי אחר מתוך 27 המדינות שבמדגם. חברה כמו פולקסווגן, לממשל, עשויה להרוויח יותר כנראה אם תשקיע את הכסף בפרסום מכוניות לרכישה באינטרנט לגברים הונגריים מעל גיל 55. מי ידע?

אפשר להסיק עוד המון תובנות משמעותיות וכבדות-משקל מהכלי המרשים הזה – לא רק בנוגע לכמות הרכישות אלא גם להתנהגות הצרכנים ברשת ואף נתונים כמו רמת הסיפוק שלהם מהקניות שביצעו, אולם נראה כי ה-CCB שוב הפסיק לעבוד. מישהו צריך להגיד לגוגל שהברומטר מקולקל.