Fashion Loca-l

גנב! גנב!

2012-02-15T09:20:00.000+02:00

קוראות וקוראים יקרים, מסתובב גנב בקרבנו!

אתמול בחורה חביבה בשם ליאת(שבמקרה גם למדה איתי בתיכון והיינו חלק מחבורה צוהלת ושמחה) עדכנה אותי שקיים פרופיל פייסבוק על שם סיגל ומיכה נאסימי שגנב ללא רשות תמונה מהבלוג שלי ושם אותו כתמונת פרופיל. מיותר לציין שהם לא ממש טרחו לתת קרדיט למקור התמונה, או אולי לציין שלא מדובר בתמונה שלהם. תוכלו לראות את הפרופיל כאן ואת הפוסט המקורי ממנו נגנבו התמונות כאן.

בהתחלה לא כל כך ידעתי איך להגיב. בסך הכל זה די משעשע. אני מניחה שמה שקרה זה שכנראה שסיגל, ואולי גם מיכה, הם לא אנשים פוטוגנים במיוחד אז הם החליטו לחפש תמונת פרופיל בגוגל. כנראה שסיגל ומיכה אנשים חכמים. הם חשבו לעצמם: "אם נשים תמונה של דוגמנית על מהממת, אף אחד לא יחשוב שזה אמין. אבל אם ניקח תמונה של בחורה ממוצעת, זה יראה הרבה יותר אמיתי". כל אלה הנחות כמובן. מאחר ואני לא סיגל ומיכה, למרות שתמונת הפרופיל מרמזת על כך, אני לא באמת יודעת מה עבר להם בראש. אגב, אני חושבת שהתמונה הראשונה בפוסט ההוא יותר טובה מהתמונה שהם בחרו. חבל, יכלו לבחור את התמונה המחמיאה יותר.

הגשתי פניה בפייסבוק על גניבת קניין רוחני, נראה מה לעובדים של מיסטר צוקרברג יהיה להגיד. מבטיחה לעדכן על המשך הסיפור הקצת מוזר הזה. ושוב תודה לליאת על העדכון.

ובינתיים, בלי שום קשר, הנה תמונות חדשות של מה ש~~סיגל ומיכה~~ שאני לבשתי בסופ"ש האחרון. זו מין ווריאציה נוספת לשילוב של חצאית+חולצה מכופתרת+ משהו מחמם מעל. התמונות האלה צולמו בשבת אחה"צ בחצר מאחורי הבית, בדיוק כשחזרנו מנהריה. השמש ששוטפת את התמונות האלה משרה אווירה של חופש. והוא אכן מתקרב, כפי שאני לא מפסיקה לנפנף לכם :)

מה לבשתי?

חצאית מH&M, בסייל חורף שנה שעברה תמורת 59 ש"ח.

חולצה מכופתרת מקסטרו(הפריט היחיד שהם איכשהו מצליחים לעשות טוב), 120 ש"ח.

ווסט סרוג מחנות ברחובות, 60 ש"ח.

גרביונים בצבע ירוק זית של לייף, 20 ש"ח בסופר פארם.

שעון זהב מסבתא.

שעון אפור של פוסיל, 40 דולר בארה"ב.

טבעת תכלת מהדוכנים באוניברסיטה, 2 ש"ח.

מגפונים מברשקה, 300 ש"ח.

Sunny side up

2012-02-13T14:49:00.004+02:00

סופסוף השמש יצאה בסופ"ש האחרון, לא לפני שאפשרה לגשם ביקור קצר בדיוק לפני הנסיעה לנהריה. התגעגעתי ליכולת לצאת מהבית עם ג'קט קל במקום מעיל ודי מאסתי בצורך להתעטף בצעיף-כובע-כפפות-מעיל בכל יציאה אל הכפור. מזל שירח הדבש ממש מעבר לפינה והנסיעה למזג אוויר חמים וטרופי מתקרבת בצעדי ענק. עכשיו רק נשאר להוציא את בגדי הקיץ המועדפים מהחלק העליון בארון ולפנטז על שמש חמימה ושמלה פרחונית.

השבוע הצלחתי ללכוד באיביי חצאית מהקולקציה של ג'יסון וו לטרגט. חצאית שמזכירה מעט את החצאית שמופיעה כאן בתמונות, אבל תהיה הרבה יותר שימושית ממנה, מאחר והאורך שלה קצת יותר הולם. החצאית הזו היתה בכלל שמלה שסבתא שלי תפרה לעצמה לפני הרבה מאוד שנים. לפני 5 שנים בערך מצאתי אותה אצלה בארון וביקשתי ממנה להמיר אותה לחצאית. מאז התבגרתי קצת ופתאום האורך הזה מחייב טייץ או גרביון אטום כאביזר משלים והכרחי.

מה לבשתי?

חולצה מכופתרת מקסטרו, 129 לפני כמה עונות.

חולצה-טרנינג מתמנון, 50 ש"ח.

חצאית מסבתא.

שרשרת שדודה שלי הכינה.

משקפי שמש של אירוקה.

מגפונים מברשקה, 300 ש"ח.

טבעת מרביד, 120 ש"ח.

וכעת, לחלק האומנותי.
הזוכה בהגרלה של הבושם Pure היא:
תגובה מספר 4:

נוש!

מייל ישלח לתיבת הדואר שסיפקת בעוד מספר רגעים.

מכירות או לא להיות

2012-02-09T17:24:00.000+02:00

כל כך הרבה הודעות על מכירות מיוחדות שמתקיימות בסופ"ש האחרון, וכל כך מעט זמן וכסף לבזבז עליהן. מבין ערימות המיילים וההזמנות בפייסבוק תפסו את העין שלי שלוש מכירות שוות במיוחד, אז החלטתי לשתף אתכן(ללא כל מטרת רווח נראת לעין, מלבד זכות הציבור לדעת).

המכירה הראשונה שייכת למותג שומייקר, מעצבים נעליים ישראליות אמיתיות. ליבי שייך מזמן אל המותג, עת התאהבתי בנעליים שלימים הפכו לנעלי החתונה שלי. אז פרטים לגבי המכירה: שומייקר מציעים למכירה זוגות משלוש העונות האחרונות. במכירה תוכלו למצוא נעליים, סנדלים ומגפיים ב300-490 ש"ח. המכירה תימשך 33 ימים, תחל מחר, ה10.2 ותסתיים ב13.3. לפרטים נוספים ניתן להציץ בפייסבוק של השומייקריות, יש שם אלבום שלם של נעליים שיככבו במכירה.

נעלי החתונה שלי. כמה יפות, ככה נוחות, עכשיו ב350 ש"ח בלבד(במקום ה800 שאני שילמתי)

נקסט. המכירה הבאה שאני רוצה לידע אתכן עליה היא המכירה של שלי דהרי. יש ברשותי שרשרת אחת בלבד שלה, אבל היא גורפת כל כך הרבה מחמאות וכל כך שימושית לי שמרגיש שיש לי עשרות תכשיטים שלה. כבר הרבה זמן שאני חושקת בשרשרת חדשה שלה, אבל אף פעם לא יוצא לי להגיע למתחם נגה המרוחק. גם בסופ"ש הזה לא. אבל אולי לכם כן יצא... המכירה מתקיימת בסטודיו של שלי במתחם נגה היום ומחר. לפרטים נוספים ניתן להציץ באירוע בפייסבוק.

אחרונה וחביבה, מכירה של בחורה חמודה וחייכנית שיצא לי להכיר מעט. יפעת מייבאת את הפריטים בעצמה מקוריאה ובוחרת אותם אחד אחד(ממה שיצא לי לשמוע, הפריטים מקוריאה איכותיים משמעותית לעומת הפריטים שמגיעים אלינו מסין באדיבות קאלה). צירפתי כמה תמונות של הבגדים להתרשמות. גם במקרה הזה, כדאי להיכנס לאירוע בפייסבוק ולקבל פרטים נוספים. אם אתן מבקרות שם, אחלו ליפעת מזל טוב, היא מתחתנת עוד שבועיים בדיוק :)

סופ"ש נעים ורווי מציאות לכולם!

טוטו במגדל

2012-02-08T16:19:00.000+02:00

ביום שני בערב החלטנו שהגיע הזמן להתפנק קצת ולנקות את הראש בארוחה טובה. אני תמיד הייתי חובבת אוכל מושבעת מאחר וגדלתי בבית של חובבי אוכל מושבעים. אצל עומר, החיבה התפתחה יחד עם הזוגיות איתי, בין אם כי לא היתה ברירה ובין אם בגלל פיתוח תחביבים חדשים. החיבה הזו גורמת לנו לבקר במסעדות שף אחת לתקופה(כי בכל זאת, החשבון שמוגש בסוף הארוחה הוא לא בדיוק בטוטאל של שתי מנות פלאפל...). אחרי החודש האחרון שהיה עמוס בטרטורים מהצד שלו ומחלות מהצד שלי, בשני הגיע פיצוי קל.

כבר בראשון בצהריים, אחרי שחזרתי מבדיקה מטרידה(משום מה, כשמזריקים חומר רדיואקטיבי לווריד, זה גורם לתחושה כללית לא משו משו), צלצלתי לעומר והודעתי לו שמחר נתלבש יפה ונצא לדייט במסעדת טוטו, כי כבר המון זמן רצינו ללכת וצריך להפסיק לדחות פינוקים. וכך היה. בשני לבשתי את השמלה המחמיאה שקניתי בזארה עוד לפני האשפוז ויצאנו לדייט זוגי.

בהתחלה היה מעט רועש, על גבול חדר האוכל בקיבוץ, אבל אז הגבירו את המוזיקה(שהיתה מאוד נעימה ונעה בין ג'ז וגרסאות דאב לשירים מוכרים ואהובים) ועמעמו מעט את האורות, אז הרגשנו כמו בארוחה רומנטית אמיתית. המנות שהזמנו היו מעולות, במיוחד הרביולי הטורקי שהיה ממש מעדן. התמחור מעט גבוה לרוב המנות, אבל חשוב לציין שגודל המנות הראשונות מאוד מכובד ויכולות לתפקד כמנה עיקרית(במיוחד אם בונים על קינוח בסוף ותאמינו לי, כדאי לבנות). בסופו של דבר היה לנו ערב נעים של ניקוי ראש מאירועי השבועות האחרונים. את התמונות צלמנו בחניון הסמוך, חניון גולדה המפורסם, בעיקר כי בחוץ נשבה רוח מאוד אלימה.

מה לבשתי?
שמלת מעטפת מזארה, 200 ש"ח.
גרביונים בכחול כהה של לייף מהסופר פארם, 20 ש"ח.
נעלי עקב מזארה, 160 ש"ח.
טרנץ' מארה"ב.
שרשרת סברובסקי שקיבלתי במתנה מעומר.
צמיד שרכשתי לחתונה מבילי תכשיטים, 140 ש"ח.
טבעת שקיבלתי מאמא, גם היא מבילי תכשיטים.

It's a boy!

2012-02-06T17:31:00.001+02:00

פוסט קצרצר. לפני שבועיים פחות יום נולד לי אחיין קטן וחמוד בשם גיא. בשבוע שעבר נפגשה כל המשפחה בבית ההורים של גיסתי לאירוע הSniff Sniff המסורתי, או בשמו היותר מוכר, הברית. בכדי להכניס את כולנו לאווירת Baby shower תכלכלה, הקינוח כלל קאפקייקס מתוקות עם דובוני סוכר.

מדהים איך החיים משתנים ברגע שהחבילה האדמדמה-ורודה הזו נכנסת לחיים. עד עכשיו לא נתפס בעיני שגיסי וגיסתי הורים פתאום, אבל זה בא להם בכזו טבעיות שנראה שהוא איתם כבר חודשים ולא ימים.

מה לבשתי?

שמלת סריג ממנגו.

צעיף מסבתא.

לק ירוק של ג'ייד ולק כתום של קסטרו.

יופי, עכשיו בא לי קאפקייק.

אם עדיין לא נרשמתם להגרלה, עכשיו יהיה זמן מעולה לעשות זאת :)

מיחזור

2012-01-31T09:27:00.000+02:00

אחרי כמה פוסטים נטולי תמונות(חציל לא נחשב לאאוטפיט), הגיע הזמן שיהיה כאן פוסט אאוטפיט ראוי, בערך. את התמונות האלה צילמתי לראשונה בצילום עצמי עם הטיימר של המצלמה. יש לה גם שלט, אבל אני לא מצליחה להבין מה עבר לממציא השלט בראש כשהוא חשב על שלט שמחובר עם חוט באורך מטר. אז כאמור, הטיימר. כנראה שבכל סשן צילום עצמי יהיו כמה תמונות ערופות ראש או כפות רגליים וכאן לא מטאטאים את הלכלוך מתחת ללפטופ, גם אתם תזכו לצחקק מהתמונה יחד איתי. יש לציין שהמצלמה מוקמה על נר שהועמד על ערימת ספרים. אם הפנים שלי נראות מודאגות בתמונות, זה כי אני מודאגת לגורל המצלמה. לא, סתם. היא היתה מאוד מאובטחת, וגם יש ביטוח.

למה מיחזור? כי השמלה הזו כבר הופיעה כאן בהזדמנות אחרת, פחות חורפית. בשבועות האחרונים, כנראה בגלל שלא הרגשתי במיטבי, שמתי לב שאני חוזרת לאותם אאוטפיטים יומיומיים שנוחים לי מאוד ומחממים דיים. נשלפו סריגים מהארון שבחורף שעבר לא טרחתי בכלל לאוורר ואילו בחורף הזה מככבים. אני מאוד מקווה שהמחלה לא תשבש לנו את תוכניות הנסיעה. אני כבר מחכה לחום ולשמש, בגד הים כבר מוכן.

מה לבשתי?

שמלה מאסוס, 75 ש"ח.

קרדיגן מפול אנד בר, 120 ש"ח.

חגורה מתנה מחברה מלונדון(סט של שלוש שימושיות מאוד).

גרביוני צמר אפורים של לייף, 35 ש"ח.

מגפיים של ברונקס מלפני כמה שנים.

צעיף מחנות ברחובות לפני כמה שנים.

טבעת של רביד.

Pure Giveaway that gives back

2012-01-28T10:07:00.000+02:00

לכבוד השקת הבושם החדש Pure DKNY - Drop of Verbena, תערך הגרלה מעט שונה מהרגיל. אבל ראשית, אספר לכם על פעילות המותג.

Pure DKNY משתפים פעולה עם ארגון CARE העולמי בפרוייקט Access Africa. מטרת הפרוייקט היא ליצור מקומות עבודה ותעשייה לטווח הארוך במדינות שונות באפריקה, עם פוקוס על העסקת נשים. הדרך שבה DKNY תרמו לפרוייקט מאוד יפה בעיני. במקום פשוט לתרום כסף ולספק פתרון זמני, הם מקנים כלים ופיתוח עסקי שמאפשרים להתקדם ולהתפתח. אז איך מבצעים את זה? הבושם הקודם נזקק לוניל על מנת לייצרו. המותג סייע להכשיר מגדלי וניל באפריקה כך שתעשיית גידול הוניל תתבסס. בכך מבטיחים עתיד לענף חדש, המותג עוזר בגלגלי עזר ונותן כלים להתחלת העסק ומשם הכל מתגלגל בזכות עצמו. בפרוייקט הבושם הקודם, Pure Vanilla, הסיוע היה באוגנדה. הבושם החדש, כשמו כן הוא, מכיל את צמח הוורבנה-בזיל. לצורך ייצור הבושם, החברה רוכשת את הצמח ממגדלים בטוגו שמרביתם נשים.

לטעמי הבושם מאוד אביבי וקליל, פרחוני עם מעט חמצמצות שמעניק לו צמח הוורבנה. המחיר הרשמי הוא 590 ש"ח ל100 מ"ל ו410 ש"ח ל50 מ"ל, אבל לפי מה שקראתי, הבושם נמכר כעת במחיר היכרות נוח של 249 ש"ח ל100 מ"ל ו199 ש"ח ל50 מ"ל.

וכעת להגרלה. מאחר והמותג עוסק בהעצמת נשים וקידומן בחברה, החלטתי שההגרלה תיערך באותו סגנון, כי כולנו יודעות שלא תזיק גם כאן קצת העצמה :)
בהגרלה הזו תנסו לזכות בבושם לא למען עצמכן/ם, אלא למען מישהי אחרת שאתן מאמינות/ אתם מאמינים שמגיע לה להתפנק. מישהי שעושה למען הקהילה, האנשים סביבה או איכות הסביבה.

וכעת לתנאים:
1. כתבו בתגובה לפוסט הזה למי הייתן רוצות/ הייתם רוצים להעניק את הבושם ולמה מגיע לה להתפנק.
2. הצטרפו כעוקבות/ים לבלוג (קליק מצד ימין תחת "מנויים ונהנים").
3. לחצו לייק על עמוד הפייסבוק של המותג כאן.
4. לא לשכוח להשאיר כתובת אימייל.

זהו, אתן/ם בהגרלה.
גם גברים מוזמנים להירשם להגרלה על מנת להעניק את הבושם למישהי מיוחדת.

ההרשמה מתחילה היום, ה28.1.2012 ומסתיימת ב11.02.2012.
שליחת הבושם באחריות משרד יחסי הציבור.
תמונות באדיבות היח"צ.

לא בוכים על חציל שנגנב

2012-01-27T17:48:00.002+02:00

לכותרת הפוסט יש הסבר משעשע ומפתיע, אבל נגיע אליו בהמשך.
כפי ששמתם לב(או שלא ואני מדברת לעצמי), שוב נעלמתי לשבוע. הפעם יש לי אישור מהרופא. את השבוע האחרון העברתי במחלקה הפנימית באסף הרופא בתור מטופלת מן המניין. דלקת בכליות סידרה לי אישפוז הכל כלול + הפעלות.

אגב, למקרה שתהיתם, הזקנה במסדרון - זו אני. המחלקות היו מוצפות ולכן זכיתי לצפות ולהבין איך נראת מערכת בריאות קורסת. החדרים בכל המחלקות היו בתפוסה מלאה וביום למחרת האשפוז שלי, גם המסדרון אוכלס לגמרי. אני צעירה, כפי שטרח כל אדם שראה אותי לציין("את בחורה צעירה, מה את עושה כאן?"), אבל לאדם מבוגר מאוד שאינו עצמאי ונזקק לשירותיו של סיר הלילה, שהייה במסדרון ממש לא מעניקה את הפרטיות הראויה לאדם ששילם כל חייו מס בריאות.

הצוות הרפואי בטח שלא נהנה מתפקידו החדש של המסדרון ונאלץ לעבוד בתנאים לא תנאים שמייצרים עוד יותר חיכוכים עם המבקרים והמשפחות. ואם כבר דיברתי על הצוות הרפואי, אפשר גם לדבר על המתמחים ועל שעות העבודה שלהם. בשורה התחתונה, אין סיבה לרחם עליהם. הם בוחרים במקצוע הזה מתוך היכרות עם שעות העבודה המפרכות והמופרכות ולכל אחד קיימת האופציה לעזוב ולהיות תועמלן תרופות. הסיבה שזה צריך לעניין אותנו הוא טיב השירות שאנחנו מקבלים. אני לרגע לא מזלזלת ביכולות שלהם והטיפול שקיבלתי היה מעולה. אבל תחשבו לרגע על המתמחה שהגיע למחלקה ב8:00 בבוקר, מחלקה שבה מאושפזות שתי חולות במצב מתנדנד בין חיים למוות, ואת רוב זמנו עד 8:00 בבוקר למחרת העביר בטיפול בהן ולכן לא זכה למנוחה. זה מה שמגיע לנו? אדם שעומד על הרגליים 16-24 שעות רצוף? עד כמה איכות הטיפול, יכולת קבלת ההחלטות ויכולת הניתוח זהות בשעה הראשונה למשמרת ובשעה ה20?

ובנימה קצת פחות ביקורתית ורצינית, השהות במחלקה פנימית לאדם צעיר היא הזויה ומחרפנת. הגיל הממוצע של המאושפזים במחלקה היה 75, כך שפרטנרים לשיחה לא היו יותר מדי. דיברתי מעט עם השכנות שלי למסדרון, סבתות חביבות, האחת בת 76 והגיעה לצנתור חמישי(!!!) והשניה בת 78 והגיעה עקב חולשה כללית. אמא שלי צחקה עליי ושאלה אם החלפתי פייסבוק עם החברים החדשים שלי. מבלי לזלזל באוכלוסיית הגיל השלישי, אני בספק אם מלבד לשמעון פרס ועוד כמה גימלאים טכנולוגיים ישנם המוני פרופילים בפייסבוק השייכים לגילאי ה75+. לפחות לא עד שהדור שלנו יזדקן.
ביום הראשון הייתי בהלם משעות הפעילות. ב5:30 בבוקר הדלקת אורות וכבר חוברתי חיש קל לאנטיביוטיקה לווריד. ובשעה 21:00 כיבוי אורות, פיפי ולישון. כמובן שבשעה מוקדמת כזו לא הצלחתי להירדם אז ביום למחרת כבר ביקשתי שיביאו לי מנורת לילה מהבית. את הזמן העברתי בקריאת ספר, צפייה בסדרות באייפון וקריאת סטטוסים בפייסבוק. שינה לא היתה אופציית פעילות מועדפת. קצת קשה להרדם עם צפצופי מוניטורים, כפתורי מצוקה וזקן שנשמע כמו דארת' ויידר.

וכעת, החציל!

חציל אילוסטרציה. התמונה לקוחה מכאן.

באחד הימים ההורים קפצו לבקר והביאו עימם אוכל לארוחת הצהריים של אותו היום וגם לארוחה שלמחרת. את השקית שהכילה חציל ממולא, ברוסקטות, לחמניה ומעט פרמז'ן - הידקתי, רשמתי את שמי והכנסתי למקרר החולים שהיה עמוס לעייפה בקופסאות. ביום למחרת ניגשתי למקרר והוצאתי את השקית שהיתה משום מה קלה ופתוחה. להפתעתי גיליתי שמישהו גנב את הקופסא עם החציל ואת יתר העזרים השאיר יתומים. פשפשתי מעט במקרר, אולי משום מה הקופסא טיילה החוצה לשבת ליד קופסאות אחרות - כלום. מי גונב אוכל של אנשים חולים? פיפל, מה קורה לכם?! אני מבינה שהחציל של אמא שלי הוא טעים ברמה מקצועית, אבל מדובר, בכל זאת, בחציל שלי. שלי! וכך יצא שבמקום לאכול חציל אכלתי תחת. סליחה, סלט ארומה.

וכך נגמרה לה חווית האישפוז המפוקפקת. היום אני כבר בבית וכאן אף אחד לא יגנוב לי חצילים(עומר שונא חצילים). וכעת, אשתה את התה שלי ואסיים את הספר. סופ"ש נעים ובריא לכולם. מחר הפתעה!

Forgive and Forget

2012-01-18T09:48:00.000+02:00

Forgive me blogger for I have sinned. It has been one week since my last publication.
ובנימה קצת פחות דרמטית, זה היה שבוע קצת עמוס. עמוס בפעילויות וגם עמוס נפשית ונזקקתי לקצת הפסקה וניקוי ראש.

את הסופ"ש האחרון העברנו אצל ההורים שלי, דבר שמזמן לא עשינו. אני הגעתי עוד בחמישי לרחובות, לביקור הכרחי ביותר אצל סופי הקוסמטיקאית. בשישי בבוקר הלכתי כמו ילדה טובה עם אמא לסופר ואפילו הצלחתי לאבד אותה שם(למי שמכיר, יוחננוף בבילו זה סופר ע-נ-ק). מזג האוויר החורפי-אירופאי שתקף אותנו לסופ"ש התאים לשהייה משפחתית בבית.

מלבד משבר חשמל קל,שגרם לכך שאת ארוחת הערב של שישי אכלנו באווירה משפחתית רומנטית לאור נרות, הסופ"ש עבר בהתעסקות בבישולים ובטלה מרובה. בשבת בצהריים כבר חזרנו לתל אביב, להתכרבל מתחת לשמיכה ולהדביק את הפער שפתחנו בHow I met your mother.
מה לבשתי?
טוניקה/שמלה(או כמו שאמא שלי אמרה: "עליי זו שמלה, עלייך זו כבר טוניקה". להשלמת התמונה, אני צמחתי 10 ס"מ יותר ממנה) מH&M בשנה שעברה, 129 ש"ח.
ווסט סרוג מרנואר מהעונה הנוכחית, 129 ש"ח.
צעיף של אמא מH&O לפני שנה, 50 ש"ח.
גרביונים של לייף מהסופר פארם, 20 ש"ח.
כובע משוק הכרמל, 20 ש"ח.
מגפיים מעור מקסטרו עודפים לפני כמה שנים, 200 ש"ח.

אחד היתרונות לסופ"ש אצל ההורים הוא שאפשר להנות מהשטויות שבאדי עושה. מאז שהרדמנו את פינצ'י היא הפכה לעוד יותר משוגעת(לפחד מזבובים ומגשם התווסף מעטה היסטריה שלא היה קיים קודם), אבל כל אלה רק גורמים לרצות לקווצ'ץ' אותה יותר. בתמונה אפשר לראות אותה מתחננת לפלפל אדום, לא בשר אדום כמו כל כלב נורמלי. הכלבה פיתחה חיבה בלתי נשלטת לירקות והפכה לטועמת המשפחתית. כל גזר עובר בדיקת טעם שלה לפני שנכנס לסלט. אם באדי הסכימה לאכול אותו, הוא לא מר. אם היא לא התקרבה אליו, לפח. היא בכלל ארנבת :)

כמעט שכחתי. עמותת הכלבים שבצל עורכת מכירה בסופ"ש הקרוב, כל ההכנסות עוברות כתרומה לעמותה שעוזרת לכל כך הרבה כלבים שמגיע להם. אם אתן חובבות וינטג', ובעיקר אם הייתן לקוחות של בוטיק מהחתרת שנסגר, זוהי ההזדמנות שלכן לרכוש עוד כמה מציאות וינטג' ולתרום למטרה טובה על הדרך.

אפרת קסוטו

2012-01-11T21:45:00.000+02:00

בשבוע שעבר ביקרתי בחנות של אפרת קסוטו בנחלת בנימין לאחר שקיבלתי פניה מהמעצבת.
הכרתי את המותג עוד לפני הביקור, יש ברשותי עגילים אהובים בעיצובה שקיבלתי מתנה מחברה ותמיד עקבתי אחר הקטלוג המסוגנן, במיוחד האחרון עם אפרת גוש. הביקור הפתיע אותי לטובה. הסגנון הויטג'י מאוד פופולארי בשנים האחרונות ויש לא מעט מעצבות שמציגות תכשיטים בסטייל הזה, אבל התכשיטים של אפרת תמיד מגיעים עם קריצה קצת אחרת(כמו שרשרת השפרירית שבחרתי לי). להבדיל מהמעצבות האחרות שקיימות בנישת הויטג', אצלה הפריטים מאוד איכותיים. די לרמוז על המתחרה בעלת שם פרטי זהה לשלי שמתמחרת גבוה בהרבה על תכשיטים שדוהים או מתפרקים לאחר מספר ענידות שניתן לספור על כף יד אחת.

התכשיטים עשויים גולדפילד, זהב 24 קראט, פנינים, אבני סברובסקי ואבנים חצי אמיתיות(כמו אוניקס, גרנט ואבנטורין). התכשיטים מיוצרים בסטודיו הסמוך לחנות, הכל מייד אין איזראל. הקולקציה מתחדשת כל 4 חודשים וכוללת שרשראות, צמידים, עגילים, ענקים, מסרקות, חגורות ואפילו תיקים. טווח המחירים הוא 40-2500 ש"ח.

ניתן למצוא גם תת קולקציה שנקראת "עד 120", למרות השם עם הקונוטציה הגריאטרית, הכוונה כאן ל120 ש"ח. הקולקציה הזו שווה ביותר לדעתי ואפשר למצוא בה עגילים יפים ואיכותיים ב40-70 ש"ח ושרשראות עם תליונים עדינים ב100-120 ש"ח. למשל, הפפיונים המקסימים האלה עולים 50 ש"ח בלבד.

גם תכשיטי הפנינים מתומחרים בצניעות ביחס לחנויות אחרות. אני זוכרת שעל שרשרת הפנינים שלי שילמתי 300 ש"ח בג.ר.א.ס. כאן שרשרת עם פנינים גדולות יותר עולה 260 ש"ח.

נהנתי מאוד לשוטט בחנות ולצלם, התחושה היא של ביקור בחנות תכשיטים קטנה בסמטה צדדית בפריז.

אפרת קסוטו, רמב"ם 18, מדרחוב נחלת בנימין, תל אביב.

פרטים נוספים בפייסבוק ובאתר.

Dreamy Creamy

2012-01-09T09:22:00.000+02:00

בשישי הגיע הסממן הראשון לכך שהירח הדבש שלנו מתקרב, הלכתי לקבל חיסונים. מרפאת המטיילים היא מקום מאוד משעשע בעיני. נפגשים שם זוגות לפני טיולי ירח דבש "אקזוטיים", מוצ'ילרים אחרי צבא שיודעים בעיקר לומר לאיזו יבשת הם נוסעים, אנשים מבוגרים שנשלחים לסוף העולם במסגרת העבודה ואפילו משפחות שסתם רוצות לרבוץ יחד על החוף בתאילנד. הערבוב הזה יוצר שיחות חדר המתנה מאוד משעשעות וכך יצא שההמתנה לחדר האחות עברה מהר. את הפלאשבק ליום הגיוס קיבלתי בהמשך היום, כשחיסון הטטנוס התחיל את ההתעללות בזרוע שלי. נזכרתי למה האחות ביקשה את "היד הפחות שימושית"...

משם כבר ניצלתי את הקירבה לשוק הכרמל וסופסוף קניתי לעומר כובע במחיר לא מופקע. אחרי כל הכיף הזה נסענו לנהריה לסופ"ש של טישו, סרטים מטופשים והמון אוכל חם. לפעמים צריך גם סופ"שים כאלה, של בטלה גמורה, גם אם הבטלה לא באמת מתרחשת אצלנו בבית.

מה לבשתי?

סריג על סריג כי קר, שניהם מקסטרו מלפני כמה שנים, האחד ב60 ש"ח והשני ב80 ש"ח.

צעיף צמרירי וחם מגולף לפני כמה שנים, 70 ש"ח.

חצאית מH&M בסייל לפני שנה, 60 ש"ח.

גרביונים שקיבלתי מאמא.

מגפונים מברשקה, 300 ש"ח.

שרשרת שפרירית מקסימה מתנת אפרת קסוטו(ועל כך בהמשך השבוע).

מיקס חדש ישן

2012-01-04T09:30:00.002+02:00

ביום רביעי שעבר חרפתי נפשי והלכתי לקניון לסיבוב שופינג בסיילים. מאחר וקניון רמת אביב נמצא ממש מעבר לפינה, הוא הפך לקניון ברירת המחדל שלי. אני לא לגמרי משוכנעת שהוא קניון מוצלח בגזרת האופנה הזולה, אבל גם בו אפשר למצוא מציאות לעיתים. בתכלס, הסנטר מועדף עליי יותר ומאפשר מגוון רחב יותר של רשתות "עממיות" וסניף זארה שם נעים כפליים מסניף רמת אביב המפונפן והפלצני. אבל לעלות על קו 25 אחרי יום עבודה לא ממש התחשק לי, מה שגרר ביקור בברירת המחדל...

מציאות לא בדיוק שלפתי. בזארה לא מצאתי פריט אחד שתג המחיר שלו תאם לפריט שאליו הוצמד. מקווה שהסיבה לכך היא שהסייל רק התחיל. בפול אנד בר מצאתי קרדיגן נחמד אבל לא מרגש. אפילו לקסטרו נכנסתי(נשארו לי עוד תווים מראש השנה) ולא מצאתי כלום. דווקא בברשקה הטינאייג'רית מצאתי לא מעט פריטים נחמדים, אבל רובם ישבו מזעזע על הגוף. בסופו של דבר יצאתי משם עם המגפונים שבתמונות בלבד.

כבר הרבה זמן שחיפשתי ווסט/אפודה ברשת ולא מצאתי. גם זארה ואחיותיה אכזבו ולא סיפקו את הסחורה. דווקא בביקור חד פעמי ברנואר במסגרת הסבב מצאתי את מה שחיפשתי, בערך. היו שם אפודות נחמדות וקצרות בצבעי כתום חמרה ובחרדל, אבל מאחר והן קצרות הן התאימו יותר לבחורה פחות שופעת ממני. דווקא גזרת הווסט המשוחררת והאלכסונית הזו דיברה אליי יותר. בביקור לארוחת שישי אצל ההורים שלי, ערבבתי את התוספות החדשות למלתחה עם דיירים ותיקים מאוד כמו השמלה הזו.

מה לבשתי?
שמלה מזארה לפני כמה חורפים, 100 ש"ח.
ווסט סרוג מרנואר, 120 ש"ח.
חגורה מברשקה, 20 ש"ח.
מגפונים מברשקה, 300 ש"ח.
גרביונים של לייף, 20 ש"ח.

ערב השנה החדשה שלי

2012-01-02T09:06:00.003+02:00

את ערב השנה החדשה בילינו אצלנו בדירה עם החברים הטובים. בתוכנית - מיני בורגרס(אפיתי את המיני לחמניות בעצמי!) ושאר נשנושים, קאפקייקס סנטה קלאוס והרבה פלייסטיישן מוב. היה ערב מהנה, משעשע ומוצלח מאוד, לא הייתי בוחרת באופציה אחרת :)

מה לבשתי?
שמלת משי של רוס אובטה, 325 ש"ח בסייל.
גרביונים של לייף, 20 ש"ח.
נעלי בלרינה מנצנצות מH&M בעונה הנוכחית, 90 ש"ח.
שרשרת עץ שדודה שלי הכינה.

שתהיה לכולנו שנה מוצלחת!

Good news

2011-12-30T12:22:00.002+02:00

פוסט קצרצר עם תמונה אחת צבעונית.
השבוע החברה הטובה קיבלה הצעת נישואין אז אתמול נפגשנו כולם לחגוג עם הזוג המאושר וההמום. מצחיק איך שהמוח שלנו עובד. כשהיא צלצלה לבשר לי מאוד שמחתי בשבילה וכולנו ידענו שזה עומד להגיע. יותר מאוחר חשבתי לעצמי שמה קרה פתאום כולם מתחתנים פה מסביב, אנחנו ילדים. מיותר לציין שאת העובדה שאני עצמי התחתנתי לפני כחצי שנה העלמתי מעצמי. כנראה שעד ששינויים לא קורים גם לאנשים שסביבך, הם לא שוקעים גם אליך. עד כמה שהחיים כבר "על המסלול", כנראה שעמוק בפנים כולנו רוצים להישאר ילדים. לפחות עד ליומולדת 27 יש עוד המון זמן :)

יצא שלא ממש הספקתי להחליף בגדים מהעבודה לפני שיצאנו לפאב, אז רק חידשתי מעט את האיפור ועלינו לאוטובוס לכיוון דיזינגוף. אני דווקא אוהבת את טרנד הצבעים הבוהקים שנשאר גם לחורף, מכניס קצת צבעוניות שמחה לכל הקור והאפור הזה(שבחורף הישראלי מופיע בעיקר בבגדים ופחות בעננים).

מה לבשתי?
סריג מפול אנד בר לפני כמה שנים, 110 ש"ח.
ג'ינס מפוראבר21 לפני כמה שנים, 60 ש"ח.
צעיף מH&M, נדמה לי ש40 ש"ח.
מגפונים מברשקה, 300 ש"ח.

ולפרי חברתי הטובה והארוס הטרי שגורם לה לחייך, המון בהצלחה בצעד הבא בזוגיות. תמשיכו באותה הדרך, יש לכם שם משהו טוב :)

Golden fingers

2011-12-27T19:22:00.003+02:00

אתמול, אחרי שסופסוף הכליות שלי הואילו בטובן להיטיב יצאנו להופעה של גבע אלון בזאפה הרצליה. את הכרטיסים רכשנו לפני כחודש ולשמחתי מצבי התחיל להשתפר ממש ביום ההופעה. כבר לא מעט זמן שהתלבטנו האם ללכת להופעה שלו או לא. הדעות מאוד חלוקות לגביו, גם מבין אלה שחובבים את הז'אנר בכלליות ואת שיריו בפרט. לאחר ההופעה אני יכולה להבין למה.

תיאור של הסגנון המוזיקלי של גבע אלון כנראה יתפרש כהשתלטות עויינת של קוואמי על המקלדת(למי שלא יצא לשמוע את התוכנית שלו בגלגל"צ ב22:00 בלילה, "המקור", כנראה שאין מושג על מה אני מדברת וניתן לדלג אל התיאור) : מוזיקת קאנטרי, סול, פאנק רוק. יש איזשהו תפר בין הז'אנרים האלה, לטעמי, ובמהלך ההופעה ישנו דילוג קל על הסקאלה שבה הקאנטרי בקצה אחד והרוק בקצה האחר.

יש משהו מעט פלצני בהופעה שלו ואני לא באמת יודעת להסביר מה. שלא תבינו לא נכון, נהנתי מאוד מההופעה, אבל כנראה שהייתי נהנת ממנה יותר לו הייתי, חלילה, עיוורת. הפרסונה הזו שאלון עוטה על עצמו במהלך ההופעה, של זמר סול מיוסר בשילוב מניירות רוק קלאסיות כמו נגינה על הגיטרה במאונך והנפת השיער תוך כדי נגינה של משהו מרשים, אבל רחוק מדיסטורשן. לטעמי כל אלה משמשים כתפאורה זולה ליכולות הנגינה הוירטואוזיות בגיטרה. כבר יצא לי לראות בין אם בלייב ובין אם בוידאו נגני גיטרה כאלה ואחרים, אבל מה שגבע אלון עושה עם גיטרה, אפילו היא לא ידעה שאפשר להוציא ממנה. במהלך ההדרן עלה לבמה גבע אלון בלבד, ללא המתופף, הבסיסט ונגן החשמלית. באחד השירים שכלל סולו גיטרה מדהים של 10 דקות הוא הצליח להוציא צלילים כך שנשמע שמדובר ב3 גיטרות שונות.

החלק הראשון של המופע כלל את השירים הרגועים יותר שלו והמון נגינה בגיטרה אקוסטית. החלק השני היה רוקרי יותר וכלל בעיקר גיטרות חשמליות וגם את הסינגל החדש I wonder if she's fine. ההדרן הוקדש לגבע אלון לבד על הבמה, עושה מה שהוא יודע הכי טוב, לנגן בגיטרה.

השורה התחתונה שלי לגבי המופע : אם אתם חובבי גיטרה, תלכו. אם אתם חובבי גבע אלון על סמך השירים שלו שמשודרים בגלגל"צ, עדיף שתצפו בכמה סרטונים ביוטיוב לפני שאתם קונים כרטיס.

דווקא בהופעה אתמול הוא לא ביצע את הקאבר הזה, שמצליח להיות טוב יותר מהמקור:

היעלמות קצרה

2011-12-24T15:09:00.001+02:00

מתנצלת על ההיעלמות בשבוע האחרון. לצערי העברתי אותו בביקורים יומיים בקופת החולים לאחר שהכליות שלי החליטו לפתח דלקת. אחרי 5 ימים של אנטיביוטיקה לווריד אני סופסוף מרגישה יותר טוב, אז החלטתי לתפוס את המקלדת, לכתוב קצת ולתת אות חיים.

האמת שחוץ מלראות המון פרקים של The big bang Theory ולהירדם על הספה לכמה שעות בגלל האנטיביוטיקה, לא עשיתי יותר מדי. זו בדיוק הבעיה בלהיות חולה. את סופסוף בבית באמצע השבוע ובאמצע היום אבל בלי טיפת כח לעשות כל מיני דברים שדחית כבר שבועות. כמו לעשות סופסוף את המכפלת למכנסיים שקנית, או לתפור את הכפתור שנפל. סביר להניח שאם השבוע הייתי לוקחת מחט ליד, היא היתה מוצאת את דרכה לתוך העור שלי. לא אופציה חיובית. אז מזל שיש שלדון בחיים.

התמונות כאן צולמו לפני יותר משבוע, לפני שהדלקת שלי החמירה ולצילומים הצטרפו ~~הפקינזים~~ השיצויים של השכנים שיצאו לסיבוב לילה(יש לנו לא פחות מ6 ~~פקינזים~~ שיצויים ברחוב). זה מסוג האאוטפיטים שגורמים לי להיות מרוצה מהעובדה שקשה לי לזרוק/להעביר הלאה פריטים שלא יצא לי ללבוש. רוב ה"חוקים" בנוגע לניהול המלתחה אומרים שבמידה ולא לבשת פריט עונה שלמה, מקומו מחוץ לארון. אני מאוד לא אוהבת את החוק הזה וחושבת שהוא לא לוקח בחשבון טרנדים שחוזרים כל כמה עונות או סתם את העובדה שבכל שנה יש לנו פריטים מועדפים שמתחלפים. השנה אני מחבבת אפודות. במשרד קצת חם לי עם סריגים ואפודה מספקת את החימום הנחוץ, במיוחד בחורף הישראלי. כשארגיש יותר טוב אצא לנצל את הסיילים וארכוש לי אפודה חדשה.

מה לבשתי?
טרנץ' מארה"ב.
אפודה מגולף לפני כמה שנים, כ70 ש"ח.
חולצה מכופתרת מקסטרו, 120 ש"ח.
חצאית מגאפ בשנה שעברה, 140 ש"ח.
גרביונים מהיינס בארה"ב, כ20 ש"ח.
נעליים מזארה, 160 ש"ח.
טבעת של קרן וולף.

מתלבשות על זה לסילבסטר

2011-12-14T09:16:00.002+02:00

בסופ"ש הקרוב, שישי 10:00-18:00 ושבת 10:00-20:00 יתקיים בגני התערוכה ביתן 11 יריד מתלבשות על זה השנתי של מרכז הסיוע לנפגעי תקיפה מינית. השנה יותר מ500 מעצבים תרמו ממוצריהם לבזאר במחירים של 10-300 ש"ח(רוב פריטי הלבוש נמכרים עד 100 ש"ח). כל ההכנסות מהיריד מיועדות לגיוס כספים למען פעילותו של המרכז.

מהי בעצם הפעילות של המרכז? המרכז מעביר הרצאות בבית ספר ומוסדות שונים ברחבי גוש דן בנושא הטרדות מיניות ואלימות מינית. המרכז מספק תמיכה וליווי לנשים, גברים, נערות, נערים ובני משפחותיהם שעברו תקיפה מינית.

מעבר לעובדה שמדובר בתרומה לקהילה, ביריד ניתן למצוא לא מעט מציאות, כך ששני הצדדים מרוויחים כאן. תוכלו למצוא בגדים, תיקים, נעליים, תכשיטים ואפילו כלי בית וספרים במחירים נמוכים בהרבה מאשר בחנויות. רוב הבגדים נתרמו על ידי מעצבים ישראלים וחלקם נתרמו על ידי רשתות. מאחר ואי אפשר בלי הדגמה קצרה, קפצתי השבוע למרכז והשאלתי 3 שמלות ותכשיטים בכדי להראות לכן שניתן לקנות אאוטפיט שלם לערב הסילבסטר בלי לשבור קופת חיסכון. הרכבתי כאן שלושה מראות שונים, כל אחד מהם מתאים לסגנון אחר של בילוי לערב השנה החדשה.

אאוטפיט #1: למסיבת סילבסטר - כשנוחות וגליטרס נפגשים

שמלה ושרשרת - יריד מתלבשות על זה.

נעליים - H&M, עגילים - ירושה מדודה, קומביניזון(כי השמלה מעט שקופה) - טריומף.

אאוטפיט #2: לארוחה במסעדה

שמלה וטבעת - יריד מתלבשות על זה.

נעליים - DKNY מהאאוטלט בווגאס.

אאוטפיט #3: למסיבת בית אצל חברים

שמלה ושרשרת - יריד מתלבשות על זה.

גרביונים - אולד נייבי, נעליים - אלדו בארה"ב.

מקווה שתבואו, תקנו ותתרמו על הדרך למטרה טובה. אני מתנדבת בשבת בשעות 16:00-20:00, אז אם תזהו אותי, תבואו להגיד שלום ולהשוויץ בשלל.

נ.ב

בכל אאוטפיט מסתתר אורח. מי שתזהה תזכה בתהילת עולם :)

Purple on my mind

2011-12-12T08:51:00.001+02:00

השבת האחרונה עברה בעיקר במנוחה. יצאנו מהבית רק למעט סידורים בשישי ואת שאר הזמן העברנו בצפיה בסדרות וסרטים. הרוח החזקה שנשבה בתל אביב בשישי בערב היתה רקע מושלם לפעילות המאומצת הזו. מאחר ורוב השבוע יצאתי מהבית בעיקר בכדי לבקר את הרופאה, התחשק לי להתלבש קצת יותר יצירתי מאשר טייץ וסוודר ענק(כי כשחולים ומחכים שעה וחצי בתור לרופאה, רוצים שיהיה נוח). השבוע כבר חזרתי במרץ מלא(כמעט, אני עדיין על אנטיביוטיקה) לעבודה ולשבועות הרגילים שחולפים כל כך מהר. אני כבר מרגישה שירח הדבש מתקרב בקצב מהיר מהרגיל. כמה מצמוצים וכבר סוף פברואר.

מה לבשתי?
שמלה מאסוס, 75 ש"ח.
סריג מגולף מלפני שלוש שנים בערך, כל שנה אני שוכחת עד כמה הוא לא נעים למגע.
שרשרת ממיכל נגרין, 140 ש"ח לפני כמה שנים טובות.
גרביונים של לייף, 20 ש"ח במבצע.
חגורה מתנה מג'ואנה מלונדון, חלק מסט של 3.
נעליים מזארה באמסטרדם, 75 ש"ח.
טבעת מרביד, 140 ש"ח.

ורוד יש רק בסקיני

2011-12-08T15:54:00.001+02:00

אני לא יודעת אם שמתם לב, אבל בזמן האחרון התחושה היא שמישהו שם לו למטרה לפוצץ את הבועה הורודה והרכה שחיינו בה ולהבהיר לנו שהולך להיות לא טוב. בהתחלה הלכו על טקטיקת האיום האיראני, אבל רובנו כל כך מורגלים באיום על קיומנו שנדרש הרבה יותר מאשר עוד נאום מאיים של מיסטר אחמדיניג'אד בכדי לערער אותנו. משם עברו ל"שונאים אותנו בעולם" והפעם תיבלו בציטוט עסיסי והוכחה שגם מנהיגי עולם מרכלים כמו שתי זקנות על ספסל בגן הפלסטיק.

מאחר שרובנו הגבנו ב"בו-הו, שונאים אותנו. מה חדש? וביבי? גם אני חושב שהוא שקרן!", הסיכה החליטה לפנות לביטחון הכלכלי בניסיון לפוצץ את הבועה הזו. מאחר שהמחאה של הקיץ כבר פתחה לרובנו את העיניים וכולם כבר יודעים שיקר פה, הכל יקר פה - לאכול, לשתות, להביא ילדים, לא להביא ילדים(גלולות זה יקר) והבחירה לנשום באופן כללי. אבל העובדה שמכל המחאה מה שקיבלנו זה פטור ממכס שהתגמש מעט(ומה עם המע"מ? ואם גובים מע"מ אז זה אומר שעדיין יש טיפול בחבילה. זה אומר שעדיין יש לשלם דמי שחרור? רק שמהיום יקראו להם דמי שחרור ממע"מ?) התחילה לגרום לסדקים בשריון.

לא שאני מתלוננת על הפטור שכולם ישר קפצו לשמוח לגביו. אבל לא בשביל זה יצאנו לרחובות בקיץ התל אביבי הדביק. אף אחד לא ציפה שדברים ישתנו בצורה מיידית, אבל סיריוסלי? זה מה שבחרתם לבצע בתור "רפורמת טרכטנברג" לראשונה?

הבחירה לאיים על הציבור בכך שמיתון כבד עומד להגיע וחייבים חייבים חייבים להיזהר בצעדים לא באמת אמור לעבוד עלינו, אבל מסתבר שזה עובד. למה? השבוע קראתי שהסקרים האחרונים מצביעים על כך שבמידה והבחירות יתקיימו היום, ביבי יזכה שוב. התוצאה הזו גרמה לביבי לרצות להקדים את הבחירות מיוזמתו. יש לי שתי מסקנות מהאינפורמציה הזו:

1. ולבחירות כן יש כסף?

2. נכון, זה לא שקיימות היום יותר מדי אלטרנטיבות, אבל ביבי שוב? באמת?

ועל כל זה אפשר להוסיף את החוקים האנטי דמוקרטים, היחס לנשים במוסדות ציבוריים, בצבא או בחברה בכלל ואת עצם קיומו של אהוד ברק, אני בטוחה שכל שלושת הבנות שלך שמחו לגלות כמה אבא אוהב ומעריך אותן.

הפואנטה? אני מניחה שמה שהייתי רוצה זה שהרוב החילוני שיצא בקיץ מהבית יתעורר ויפסיק לקנות את הבולשיט שמוכרים לו. לפחות כל עוד אנחנו רוב, כי לפי הנתונים היבשים בעוד כמה שנים כבר לא נהיה והסיבה היא מאוד פשוטה. חרדים וערבים מתרבים הרבה יותר ממשפחה חילונית ממוצעת שבודקת האם היא יכולה להרשות לעצמה לפני שהיא מחליטה להביא עוד ילד לעולם. הם פשוט ינצחו אותנו דמוגרפית. אז לפני הניצחון הדמוגרפי הבלתי נמנע, בואו נפקח את העיניים שלנו ונבין שאי אפשר לתת לכל זה לקרות.

ובכדי שהקוראים שלא באמת קוראים אבל רק באים לראות תמונות(וזה בסדר גמור מבחינתי, גם אני לפעמים רק עוברת על התמונות. מצד שני, אם אתם רק עוברים על התמונות אז לא תראו את החלק הזה גם ככה, אז תשכחו מזה) שיבצתי תמונות ממה שלבשתי בסופ"ש ממש לפני שהאנטיביוטיקה נכנסה לחיי.

מה לבשתי?

שמלת צמר חמה במיוחד מפוקס, 75 ש"ח לפני כמה שנים.
גרביונים של לייף, כ 20 ש"ח.
חגורה מאסוס, 20 ש"ח.
נעליים מזארה, 160 ש"ח.
טבעת מH&M בעונה הנוכחית, 30 ש"ח.
צמיד משוק בצלאל(עומר קורא לו צמיד מפרטים) ב10 ש"ח.

נסיים בשיר לוחמני

Pink spot

2011-12-05T09:34:00.001+02:00

את השבוע פתחתי עם דלקת מרושעת שמשאירה אותי עמוק מתחת לשמיכות עד שהאנטיביוטיקה תתחיל לעשות את שלה. חוץ ממעבר על כל מיני בלוגים, העברתי את הזמן בצפיה בסדרות כמו The big bang Theory וHow I met your mother, כי צחוק יפה לבריאות, לא?

בשבוע שעבר, כשהמצב עוד היה תקין ובריא, נפגשתי עם חברה בקניון איילון. וואו, כמה שאני לא אוהבת את הקניון הזה. אני אף פעם לא מצליחה לקלוע בוודאות למיקום של חנויות בו והשיטוט בו הוא חסר תועלת ולא רציף. למרות כל זה, הוא ממוקם בדיוק באמצע בין העבודה שלי לעבודה של החברה והתחשק לי לטייל בקניון שאולי באמת אוכל לקנות בו משהו(להבדיל מקניון רמת אביב שאפילו לזארה צריך אישור ממנהל הבנק).

כהרגלי בביקור בקניון הזה, נכנסנו לתמנון. אני כמעט תמיד מוצאת שם מציאות שוות ולדעתי התפירה שלהם איכותית בהרבה לעומת שאר הרשתות בארץ(במיוחד לעומת קסטרו ורנואר). מעולם לא התכווץ לי משהו משם ולו בסנטימטר, תפר אחד לא נפרם ומעולם לא תראו חוטים מבצבצים. נכון, הם לא ממש מציעים חולצות שיפון ומשי, אבל בתכלס, מה שהרשתות מציעות הוא מקסימום פוליאסטר עשוי רע שיגרום לך להזיע כמו חזרזיר ברפת. אז כמו שניתן לראות, את הבייסיק שלי מצאתי. יש שם עכשיו מבצע של שני פריטים ב100 או 150 ש"ח(כולל מעילים). אני חושבת ששווה לקפוץ. ובכך נסגרת רשימת הצדדים החיוביים של קניון איילון - יש שם תמנון ויש שם יס פלאנט.

מה לבשתי?
חולצה/ Jumper מתמנון, 50 ש"ח במבצע.
מכנסיים מאסוס, 60 ש"ח.
נעליים מאיביי, כ90 ש"ח.
שרשרת של שלי דהרי.
תיק רובוטריק מממקס מורטי.

שבוע טוב ובריא לכולם!

שמש נצחית

2011-11-30T09:25:00.001+02:00

בשישי בבוקר נפגשתי עם ההורים שלי לביקור בשוק האיכרים בנמל. הגענו לשם בשעה מוקדמת יחסית כך שלא נקלענו לתוך הבלאגן הרגיל של הנמל בשישי(מאות אנשים תרים אחר חביתה וסלט ישראלי קצוץ בין המון מסעדות שמגישות בדיוק את אותה החביתה בתמחור שערורייתי). הופתעתי מהמחירים של הירקות שתומחרו בצורה סבירה ביותר, אפילו בהשוואה לשוק הכרמל. כמה חבל שיום לפני ביקרתי אצל הירקן... מנסים לעשות שם משהו נחמד, בסגנון השווקים באירופה. לא הייתי מגיעה במיוחד, אבל אם אתם בסביבה, שווה לקפוץ. פתוח שם גם באמצע השבוע.

בשבת קפצנו לביקור קצר אצל ההורים שלי. מזג האוויר היה מעולה לרביצה בחצר והתחממות בשמש המעט שקרנית. ההורים שלי הכינו, כרגיל, אוכל טעים מאוד שכלל המון סלטים טריים מסוגים שונים וקדירה אחת חמה ומשביעה. כמו שאפשר לראות, גם באדי נהנתה מהקדירה :)

מה לבשתי?
חולצה מפוראבר21 לפני כשנתיים, 60 ש"ח.
טייץ של היינס, 134 ש"ח(ושווה כל אחד מהשקלים ששילמתי עליו).
צמיד משוק הכרמל, 10 ש"ח.
שרשרת מדיווה לפני כמה שנים, 20 ש"ח.
נעליים מזארה באמסטרדם, 70 ש"ח.
משקפי שמש מתנת אירוקה.

וקם הצ'לו והכה את הפסנתר

2011-11-28T08:45:00.001+02:00

בשבוע האחרון התקיים פסטיבל הפסנתר בתל אביב. בשונה משנים קודמות, בהן הפסטיבל נערך בהיכל התרבות, השנה המופעים הוצגו במרכז סוזן דלל. הבחירה הזו גרמה לכך שלא היו הרבה מושבים בהופעות מבוקשות יחסית והכרטיסים אזלו מהר. בנוסף, מחיר כרטיס להופעות של האמנים "הגדולים" עלה 140 ש"ח או 125 ש"ח לתושב תל אביב. המחיר אילץ אותנו לבחור הופעה אחת מתוך המבחר. בחרנו בהופעה של כנסיית השכל על פני אהוד בנאי, בחירה שהתבררה כלא כל כך נכונה.

כבר הרבה זמן שרציתי ללכת להופעה שלהם שכוללת כלי מיתר, אבל לא הסתדר. בכל פעם מסיבה שונה ומשונה. אין כרטיסים, יש חתונה בתאריך, ההופעה בחור ליד ירושלים. זו כנראה הסיבה שכשראיתי את השם שלהם ברשימת המופעים, החלטתי שהגיע הזמן. ההופעה עצמה היתה מוזרה משהו. האולם היה קטן מאוד ואזור הישיבה היה בערך בגודל של הבמה. כבר יצא לי לראות הופעות בישיבה, אבל אף פעם לא באולם שמתאים להצגות. גם ההופעה עצמה תרמה למוזרות ולא רק המקום. החלק הראשון של ההופעה כלל עיבודים לשירים של מלחינים והיה נחמד בחלקו. החלק הלא נחמד שלו היה משורר כלשהו(יסלח לי המשורר על שהדחקתי את שמו) שצעק את מילות שיריו בעוצמה מחרישת אזניים שגרמה לאנשים מסויימים בקהל לקום וללכת. בחלק השני הלהקה עברה לנגן משיריה וכאן כבר התחלתי להנות. העיבודים עם הצ'לו היו נעימים לאוזן ומאוד מיוחדים, אבל את התחושה שמדובר בפסטיבל פסנתר, איבדנו.

בשנה שעברה רצינו ללכת לשלומי שבן (שהיכולות שלו על הפסנתר הן בלתי מעורערות) אבל נזכרנו מאוחר מדי וכבר לא נשארו כרטיסים. בסופו של דבר ראינו את ההופעה הרגילה שלו בזאפה ונהננו ממנה מאוד. זו הופעה שאני ממליצה עליה בחום וכוללת שירים מכל שנות היצירה שלו.

מה לבשתי?
האמת שאת מה שלבשתי אף אחד לא ראה, מלבד עומר. היה כל כך קר בשישי בערב שלא הצלחתי להיפרד מהמעיל. בבית הצלחתי להתקלף החוצה מהמעיל וגיליתי שהביגוד המעט רטרו-דיילת שיק שלבשתי משתלב מצויין עם העיגולים על הקיר.
סריג מפול אנד בר לפני כמה שנים, 90 ש"ח.
חצאית מאסוס, 60 ש"ח.
גרביונים של לייף, 20 ש"ח.
נעליים של אירוסולס, 290 ש"ח.
צעיף מבוטיק דידי, 120 ש"ח.

מסתבר שבשבוע יש שלושה ימים

2011-11-23T09:34:00.001+02:00

אם תשאלו את מוטי רייף, בשבוע, על פי הגדרה, יש 3 ימים בלבד. שבוע האופנה של תל אביב התחיל ביום שני האחרון ומסתיים היום. היו רגעי שיא והיו רגעי שפל. את כולם ראיתי במחשב ולא בלייב מכמה סיבות. הראשונה, קיבלתי הזמנות, אבל לא לכל התצוגות. לכל ההזמנות סירבתי מלבד אחת. הסיבה לסירוב - אני עובדת, במשרד שנמצא בקצה השני של העיר. חשבתי ללכת לתצוגות שמתקיימות בצהריים אבל ידעתי שאף אחד לא יטרח לעמוד בזמנים, אז ויתרתי. בהמשך התברר שבצדק.
לתצוגה אחת אישרתי הגעה והודעתי שג'ואנה תגיע לייצג את הבלוג. התצוגה של שי שלום. היא נשמעה לי אחת התצוגות המרתקות והמעניינות(והתבררה כמעט מאכזבת), אבל ג'ואנה לא זכתה לצפות ולסקר אותה. למה? בגלל חוסר ארגון וחוסר מקצועיות. במשך שעה שלמה העבירו אותה מבחורה סנובית אחת לאחרת, שלא ממש התייחסה והיתה חסרת סבלנות(זה חזר על עצמו אצל כל שלושת הבחורות שעברה בינהן). זה מאוד מעצבן, במיוחד כי ג'ואנה אדם מאוד חביב ומנומס, חיכתה בסבלנות בתור מספר פעמים(ככה זה כשמתזזים אותך מאדם לאדם, אתה עומד שוב ושוב בתור). יצא לי לשמוע מעוד אנשים שנכחו שם שהארגון בכניסה לתצוגות היה לוקה בחסר.
מילה על התצוגות, חלקן היו באמת מרשימות וחלקן, לא ברור למה החליטו לכלול אותן ברפרטואר. האם הסינון נעשה על פי "מי שמוכן לשלם-מציג"? אין הסבר אחר לעובדה ששוגר דדי וגלית לוי "זכו" להשתתף. גם ההחלטה להתעלם לחלוטין מיוזמות לתצוגה במידות גדולות מצערת.

חזרה לבגדים. לחצאית הפליסה הזו חיכיתי יותר מחודש תודות ליעילות דואר ישראל שהחזיקו את החבילה אצלם במשך שבועיים לפני שנשלחה אליי ההודעה. לאט לאט אני מגיעה להבנה שכבר לא כיף לי לקנות בגדים ברשתות בקניונים. הכל מתומחר גבוה מדי לאיכות נמוכה מדי ובדים סינטטיים מידי. אם פעם יכולת לצאת מהבית למסע קניות מטורף עם 1000 ש"ח בארנק ולחזור עם אאוטפיט שלם, כולל נעליים, היום ב1000 ש"ח בקושי קונים נעליים וחולצה(לא כולל H&M כמובן). מעבר לכך, כנראה שאיבדתי את הסבלנות. אם פעם יכולתי להסתובב בקניון שעתיים וחצי מבלי להרגיש את הזמן שעבר, היום אני רוצה הביתה אחרי שעה.

מה שאומר שבינתיים אני מרכזת את הרכישות שלי בעיקר בחנויות אונליין ואיביי, ולא רע לי. אם כבר קונים פריט שיוצר בסין באיכות ירודה, אז לפחות שהמחיר יהיה בהתאם. חצאית מאוד דומה לזו נמכרה בקסטרו בעונת הקיץ ב300 ש"ח. איכות התפירה היתה כל כך גרועה שראו חורים קטנטנים בכל אזור התפר. מסקנה: לא צריך לחשוש מאיביי. מומלץ להתחיל בקניה ראשונה של פריט "בטוח" שלא דורש יותר מדי הכרה של המידות והגזרות.

מה לבשתי?
חולצה ממנגו לפני כמה שנים, 60 ש"ח.
חצאית מאיביי, כ70 ש"ח.
חגורה שאמא שלי סרגה.
נעליים מזארה באמסטרדם, כ70 ש"ח.

אתן חוששות מרכישת בגדים אונליין? היו לכן התנסויות רעות?
Do Tell!

בזמן הסופה

2011-11-21T09:30:00.001+02:00

עוד בימים ששררה כאן סופה(כלומר לפני יומיים שלמים), נסענו לנהריה, ממש בעין הסערה. את הדרך העברנו עם הרבה גשם והרבה עבודת מגבים, אבל דווקא בנהריה הצפונית השמש זרחה לה. אותו עיקרון פעל בדרך חזרה לתל אביב בשבת. כל הדרך שטופת שמש ובכניסה לתל אביב ענני גשם אפורים ואימתניים.

את הסערה שרדנו די טוב, עם המון מרקים, ויתור על האופניים לטובת הרכב(כי לימדו אותי כשהייתי קטנה שחשמל ומים לא הולכים טוב יחד) והרבה כירבול תחת הפוך. כאסקפיזם טהור, שיחקנו כדור עף בפלייסטיישן מוב. כי אם אי אפשר לשחק כדורעף על חוף שטוף שמש(פחח, בפעם אחרונה שזה קרה מכנסיים סופר נמוכים ומתרחבים היו באופנה), אפשר לקפץ בסלון ולבהות באנימציה של חוף ים. אם לשים את ההומור בצד לרגע, המשחק הזה הוא אימון אירובי לא רע וקרוב מאוד למשחק האמיתי(מינוס החול בכל פינה בבית) מאחר ובכדי לשחק צריך לחקות תנועות אמיתיות.

מה לבשתי?
מעיל טרנץ' מארה"ב.
מכנסי משי של רוס אובטה, 225 ש"ח.
גרביונים של גאפ, 30 ש"ח בשנה שעברה.
סריג מקסטרו עודפים לפני כמה שנים, 75 ש"ח.
סנדלים של אירוסולס, 290 ש"ח בחורף שעבר.
טבעת ירוקה מH&M בעונה הנוכחית, 30 ש"ח.
לק של אסי.

Preppy

2011-11-17T21:21:00.001+02:00

לרוב המראה הPreppy לא בדיוק מחמיא לבחורה שאינה פטיט, אבל לפעמים גם מישהי שמסתכלת על מידה 36 מלמעלה יכולה To pull it off בגזרות נכונות ושילובים מתאימים. השבוע לבשתי את הסגנון הזה בשתי ווריאציות שונות והוא מאוד נוח לי למשרד. קצת שובר את המראה המרובע שרואים על רוב המתהלכים ברמת החייל ההיי-טקית.

אני אוהבת מאוד את המראה של צווארון פיטר פן עם סריג מעליו, אבל אני חוששת שזו אופציה שלא תחמיא כל כך לחזה שופע. היתרון בחולצות מכופתרות עם צווארון "רגיל" הוא שעדיין נשאר מפתח הוי שמחמיא לחזה ממוצע ומעלה לעומת חולצות סגורות שיוצרות "מדף"(תשאלו את החברות הכי טובות שלי כמה פעמים בחייהן הן שמעו אותי אומרת "לא, הגזרה הזו לא בשבילי, היא עושה לי מדף"). אם בכל זאת מתחשק לכן להתנסות בצווארון המתקתק הזה אני ממליצה לנסות את אופציית הDIY מהבלוג Honestly WTF, בלוג חביב ביותר המכיל המון DIY ברמות קושי שונות ואם תוצאות מרשימות. את הצווארון אני מתכננת להכין כבר הרבה זמן, אבל לא יצא לי לבקר בנחלת בנימין בכדי לקנות את החומרים.

מה לבשתי?
כובע משוק הכרמל, 15 ש"ח.
חולצה של טומי הילפיגר, 15$ באאוטלט בווגאס לפני כמעט שנתיים.
סריג מTNT שעומר קנה לי במתנה(לגמרי בעצמו ובלי רמז אחד).
ג'ינס 524 של ליוויס, 28$ בחנות OMG בניו יורק לפני כמעט שנתיים.
מגפיים של ברונקס, נדמה לי ש300 ש"ח לפני כשנתיים.

לכבוד הסופ"ש עומר החליט לפנק אותי(וגם אותו) בקאפקייקס של רד וולווט באבן גבירול. יצא לנו לטעום את הקאפקייקס שלה לפני כמה חודשים והם מעולים ומאוד קרובים לגרסה האמריקאית הקלאסית. אם אתם באזור, מומלץ.

ביס?
סופ"ש נעים, חמים וטעים לכולם!