נפתח בצד החיובי. ראשית, הבינה מצוינת ככלי ארגון. חוקרים וסטודנטים משתמשים בה כדי לסדר מקורות, הפניות ורשימות, לארגן טיוטות ולהכניס סדר בים של מידע לקראת כתיבת המאמר.

שנית, ואולי החשוב מכול, מאז שהבינה נכנסה לשימוש נרחב, פרסומים רבים כתובים כעת ללא רבב מבחינת השפה. זהו יתרון עצום לכותבים שאינם דוברי אנגלית כשפת אם. בעבר מאמרים רבים סבלו מבעיות דקדוק וטרמינולוגיה, לעיתים היה קשה מאוד עד בלתי אפשרי לקרוא אותם, וחוקרים התקשו להעביר רעיונות בסיסיים. כיום התמונה השתנתה, ומאמרים רבים ברורים הרבה יותר.

שלישית, מאמרי סקירה. אלו פרסומים המבוססים על מספר עצום של מאמרים אחרים ומוצאים את המשותף ביניהם. היסטורית, כתיבתם דורשת חודשים ואף שנים. לבינה זה יכול לקחת דקות. זו ברכה של ממש.

אך לצד הברכה יש גם חשד. הבינה שואבת מידע ממאמרים קיימים ומשלבת אותו בכתיבה. ראשית, איננו יודעים מי באמת עשה את העבודה, הכותב או הכלי. שנית, גניבה ספרותית. אם הבינה עשתה את העבודה, האם הכותב מעתיק ממנה, או שהיא משכפלת מאמרים של אחרים, וכך הכותב מעתיק ממקורות מידע אחרים שאינו מודע להם?

בעיה נוספת היא אימות הנתונים. נכון ל-2026 לבני אדם עדיין יתרון ביכולת לאמת מידע. לאדם יש ידע חיצוני ושיקול דעת שמאפשרים לו לחוש אם תוצאה הגיונית. הבינה, לרוב, מקבלת את הנתונים כנתון ואינה יכולה לאמת אותם באופן אפקטיבי. אולי בעתיד זה ישתפר.

יש גם סוגיית הגילוי. כתבי עת נחשבים אוסרים כיום על שימוש בבינה, או לכל הפחות דורשים להצהיר אם כותבי מאמרים נעזרו בה. אך הצהרה זו גסה מדי ובעייתית. יש הבדל עצום בין שימוש לתיקון דקדוק בלבד, לבין כתיבת המבוא ואיסוף מידע שהכותב מארגן, לבין בניית המאמר כולו. הצהרת כן או לא מאחדת את שלושתם, ואין דרך להבחין מה נכתב בעזרת בינה ומה לא.

ולבסוף, נקודה שיש בה טוב ורע. כיום תחומי מדע רבים הם כמו בועות קטנות, כל אחד בעולם משלו, עם סימונים ומוסכמות ייחודיים. תחומים שלמים נשארים בבועות שלהם מבלי להיות מודעים לחלוטין להתפתחויות בתחומים קרובים. לבינה מלאכותית יש יכולת לנוע לרוחב, בין "בועה לבועה" ולהביא ידע משדה אחד אל משנהו. זה יתרון עצום, שכן אחרת היה על חוקר בתחום אחד לקרוא אלפי מאמרים בתחום אחר. אך כאן גם טמונה סכנה. לעיתים נושאים בתחומים שונים כמעט חופפים אך אינם זהים, והדמיון השטחי עלול להטעות את הבינה. הדבר נכון לזמן כתיבת המאמר הזה.

הערה לפני סיום. לא נגעתי כאן כלל בעולם ההוראה בעזרת בינה מלאכותית באקדמיה, נושא שונה לחלוטין שראוי למאמר משל עצמו.

אסיים בנימה אופטימית. רבות מהבעיות שהעליתי אינן קבועות. ככל שהבינה משתפרת, רבות מהן ייפתרו. וזה דבר מעודד, משום שמשמעותו שעולם המדע והאקדמיה עומד להשתנות לטובה. המחשבים יבצעו חלק ניכר מעבודת החוקרים, ויעצימו את יכולותיהם. הדבר נכון במיוחד למאמרי סקירה, אך לא רק להם.

ולבסוף, בבחינת גילוי נאות, ולמען האירוניה שבדבר, גם מאמר זה נכתב כולו בעזרת בינה מלאכותית… עם תיקונים קלים…

The post בין חיבוק לחשד appeared first on JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל.

ההלם מאירועי שבעה באוקטובר 2023 עדיין לא תם, ואנו מוצאים את עצמנו ניצולים שוב ושוב ממחדלים נוספים. אין סליחה על מחדלי הדרג המדיני והדרג הביטחוני האחראים; הם לא יוכלו להתנער מאחריותם. אם רק היינו מקשיבים לנאום המכונן שנשא רבין בפו"ם באוגוסט 1992:

"לאחת מהבעיות הכאובות שלנו יש שם ושם משפחה – זהו צירוף שתי המילים 'יהיה בסדר'. צירוף המילים האלה, שרבים מאיתנו שומעים בחיי היום יום של מדינת ישראל, הוא בלתי נסבל. מאחורי שתי המילים האלה חבוי בדרך כלל כל מה שלא בסדר. אותה טפיחת כתף חבר'מנית, אותה קריצת עין, אותו 'סמוך עלי', הוא סממן לחוסר סדר ומשמעת, למקצועיות שאיננה, לבטלנות שישנה. אווירת 'החפיף', היא, לצערי הרב, נחלת ציבורים רבים בישראל".

ממשלת ישראל נכשלה והיא בורחת מאחריות למחדלים הזועקים לשמיים, במציאות שבה הגיבורים האמיתיים הם אזרחי מדינת ישראל. החוזה בין הדרג המדיני לאזרחים הופר והופקר, ולכן נדרשת תוכנית ריפוי לאומית של הצמחת תשתית מנהיגותית חדשה המתאימה לזמנים אלה.

לנגד עינינו נעשו מעשי טבח, רצח, אונס ושריפת משפחות – זוועות שלא יעלה על הדעת שיתרחשו במדינה ריבונית. הדרג המדיני והדרג הצבאי עמדו בחוסר הבנה מחריד אל מול דמיונו של האויב. סינוואר קרא בפומבי לקידום "מלחמת עולם", והמחדל הזה ייחרט עמוק כפצע פתוח לדיראון עולם.

ורק דור שבעה באוקטובר 2023, בשעתו הקשה ביותר, התייצב בשדה הקרב ובמעבר מהגנה להתקפה. "דור הגיבורים" של 2023 יכול להישיר מבט לדור תש"ח ולמפקדו יצחק רבין, מח"ט "הראל".

שתי מלחמות קבעו את מעמדה של ישראל: מלחמת העצמאות ומלחמת ששת הימים. מלחמת יום הכיפורים הביאה להכרה במגבלות הכוח הצבאי, והאבידות הכבדות – הן בצד הישראלי והן בצד הערבי – הביאו למסקנה שלא בדרך המלחמה יושגו היעדים.

העליונות הטכנולוגית והמודיעינית של צה"ל, שב"כ והמוסד, לצד עליונות טייסי חיל האוויר, הביאו במערכה הנוכחית להצלחה בחיסול ראשי ארגוני הטרור: חסן נסראללה, יחיא סינוואר, ראשי "משמרות המהפכה" באיראן ובראשם המנהיג הרוחני עלי חמינאי.

מבצעים אלה יצרו יכולת הרתעה והגנה על המדינה – יש לנו צבא, חיל אוויר וגופי מודיעין מהטובים בעולם. אך חבל שהממשלה לא השכילה לתרגם את ההצלחות בשדה הקרב ליום המחר ולעוד הישגים מדיניים, להרחבת "הסכמי אברהם" בעזה, בסעודיה, בסוריה, בלבנון, ומול איראן והגרעין.

רבין סימן את "ציר הרשע-ציר ההתנגדות" בהובלת איראן זמן רב לפני רבים אחרים בהנהגת המדינה – מן הטרור ועד הגרעין. במרץ 1993 הציג על גבי מפה בפני גורמי הממשל האמריקאי את האיום האיראני על ישראל. המענה לכך היה קבלת מטוס ה-F-15I לטווח ארוך, המהווה מאז את חוד החנית של חיל האוויר.

חלקו של רבין בבניין צה"ל ללחימה בין-זרועית של אוויר, ים ויבשה נותן את פירותיו כיום בשדה הקרב: צה"ל מכריע צבאית את חמאס בעזה ואת חיזבאללה בלבנון; צבא היבשה מתמרן ומטהר מעל ומתחת לקרקע, ומונע את שיקומם; ותקיפת חיל האוויר באיראן הייתה משמעותית ועוצמתית כנגד תוכניות הגרעין ו"השמדת ישראל".

בחלקו הבא של המאמר אדון בחשבון הנפש שעל כולנו לערוך – הן ההנהגה והן האזרחים, ואציג מודל של מנהיגות אחראית לאור דמותו של יצחק רבין.

The post בין מחדל הנהגה לגבורת אזרחים בשדה הקרב appeared first on JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל.

המלחמה החדשה של Reddit במניפולציות של ה-AI חושפת את אחד האיומים המסוכנים של עידן מודלי השפה: קמפיינים סמויים שמחדירים לפלטפורמות פתוחות פוסטים, תגובות וביקורות שנראים כמו חוויות משתמש אמיתיות, אך נועדו להשפיע על האופן שבו ChatGPT, Gemini, Claude ודומיהם ימליצו בעתיד על מוצרים, שירותים ורעיונות. זה כבר לא SEO, אלא GEO: Generative Engine Optimization. לא מאבק על המקום הראשון בגוגל, אלא מאבק על המשפט הבא שהצ'אטבוט יגיד. ברדיט הבינו שלא מדובר בעוד ספאם, אלא בניסיון מתואם לייצר מצג של אותנטיות: חשבונות, תגובות והמלצות שנראים אנושיים, אך נועדו להשפיע על מה שמודלי שפה ילמדו ויחזירו כתשובה. לכן הפלטפורמה מפעילה כיום מערכות AI ומודרציה כדי לזהות דפוסים אלה, לחסום עשרות אלפי פוסטים ותגובות חשודים ביום, ולהגן על מה שהפך לנכס המרכזי שלה: אמון המשתמשים.

זו כבר אינה תיאוריה. כתבה שפורסמה ב-ynet מתארת מהלך שבו הוקם לכאורה ״מכון מחקר״ אמריקני בעל חזות אקדמית, והוא פרסם בתוך ימים תוכן בעל חזות מחקרית בהיקף גדול, שנועד להיות מותאם לאופן שבו מודלי שפה מעריכים אמינות ומקורות. לפי הדיווח, חלק מהתכנים אף הופיעו בתשובות של ChatGPT. כאן כבר רואים את GEO בפעולה: לא רק ניסיון להגיע גבוה יותר בתוצאות חיפוש, אלא ניסיון להשפיע על שכבת המידע שממנה מערכות AI בונות תשובות. כשהטכניקה הזו משמשת לא רק לשיווק מוצרים אלא גם לעיצוב נרטיבים ציבוריים, השאלה הופכת רחבה יותר – מי מעצב את חומרי הגלם שמהם ה-AI קובע מה אמין ומה חשוב?

לכאורה, אפשר לראות בכך עוד גרסה של שיווק מתוחכם. בפועל מדובר במשהו עמוק יותר. תוכן שנועד להשפיע על מודלים עלול להפוך לחומר גלם של מערכות שמייצרות עבורנו תשובות והמלצות. ההשפעה כבר אינה נשארת בפוסט או בשרשור, אלא מגיעה לצרכנים, למטופלים, למשקיעים ולארגונים שמסתמכים על התשובה.

דמיינו משתמש ששואל צ'אטבוט אם לבחור בטיפול רפואי מסוים, וחלק מהמקורות שמשפיעים על התשובה הם תגובות מזויפות או ביקורות שתולות. כאן השאלה כבר אינה רק שיווקית, אלא משפטית: האם מדובר בפרסום מתוחכם, או בהטעיה ברמת תשתיות המידע? כשמשתמש אינו יודע שהבסיס להמלצה נוצר בקמפיין סמוי ומתואם, זו כבר בעיית אמינות מערכתית.

עולם המשפט לא תמיד יודע לתפוס את התופעה הזו במדויק. ההגנות והכללים שנבנו לעולם של פלטפורמות, פרסום ותוכן משתמשים לא בהכרח מתאימים לעידן שבו אותו תוכן הופך לחומר גלם של מודלים יוצרים. האחריות אינה פשוטה. החברה שהזריקה את התוכן עשויה להיחשף לטענות של הטעיה, במיוחד אם מדובר בהמלצות שנחזו לאותנטיות. הפלטפורמה נדרשת להראות שהיא מפעילה מנגנוני זיהוי, הסרה ובקרה סבירים. והארגון שמשתמש בתשובות AI לצורך החלטות עסקיות או מקצועיות לא יכול לעצום עיניים ולומר "המודל אמר". למודל אין שיקול דעת משפטי. למי שמטמיע אותו בארגון יש.

כאן נכנסים אנשי IT, דאטה וסייבר. מי שמחבר מודלי שפה למערכות ארגוניות הוא גם שומר סף של אמינות המידע. עליו לדעת מאיפה מגיע הדאטה, אם המקורות חשופים למניפולציה, אילו לוגים נשמרים ואם ניתן לשחזר את מקור ההמלצה. לא מספיק שהצ'אטבוט עונה מהר ומשכנע. ארגון צריך לדעת על מה התשובה נשענת ואילו מקורות השפיעו עליה. לא כדאי לאמץ המלצות של AI אוטומטית, אלא להצליב אותן עם מידע פנימי, מקצועי ומאומת. זו החלטה שנוגעת להגנת צרכן, לאחריות מקצועית ולאמון הציבור במערכות שהארגון מפעיל.

גם לחברות המשווקות יש מסר ברור: מי שבוחר להערים על מערכות AI דרך מניפולציה בקהילות כמו Reddit, משחק באש. זה לא עוד קידום אורגני. זה ניסיון להטות מערכות ידע שמתווכות מציאות עבור אנשים. בעולם שבו צ'אטבוטים הופכים לשער הכניסה למידע, האחריות התאגידית אינה מסתיימת בפרסום מסומן. היא מתחילה בשאלה מה החברה מנסה להכניס לתוך הזיכרון הדיגיטלי של כולנו.

המאמר מוקדש לזכרו של אבא שלי, שאול לביא, שהיה לי כל העולם כולו. מותו הפתאומי, הטרגי והבלתי נתפס הותיר חלל עצום שלא יתמלא לעולם ואין מילים שיבטאו את עומק הכאב והגעגוע. טוב ליבו, חוכמתו ורוחו ייזכרו לנצח בליבנו.

The post לא SEO אלא GEO appeared first on JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל.

אדוארד סעיד היה פרופסור לספרות השוואתית באוניברסיטת קולומביה בארה"ב. הוא נולד ב-1935 בירושלים המנדטורית למשפחה ערבית נוצרית. ב-1978, בהיותו פרופסור צעיר בן 43, הוא פרסם ספר מונומנטאלי בשם "אוריינטליזם". בספר הוא מנתח את הגישה המתנשאת של המערב ללאומיות הערבית, ויחסו אליה כאל תרבות נחותה. גישה זו מתחברת עם הקולוניאליזם, דהיינו עם השתלטות האירופים על המזרח התיכון, אפריקה ועוד. בשלב מוקדם בקריירה שלו היה סעיד חבר המועצה הלאומית הפלסטינית. בשל כך הוא הזדהה עם הגישה הרואה במדינת ישראל מהות קולוניאליסטית שנוסדה על ידי פולשים אירופיים. בראייה זו היהודים קיפחו את האוכלוסייה הפלסטינית ותפסו את מולדתה בסיוע הקולוניאליזם הבריטי. על פי סעיד על מדינת ישראל להתחסל ובמקומה תקום מדינה אחת מהים עד לנהר.

הטיעון החזק ביותר לתמיכה בתיאוריה של סעיד הוא הטענה שישראל נוסדה בתקופת השיא של הקולוניאליזם האירופי, דהיינו במחצית השנייה של המאה ה-19. ואכן העלייה הראשונה של יהודים ממזרח אירופה לישראל החלה ב-1882. ממש באותה התקופה התקיימה ועידת ברלין (1884–1885), שבה נאספו מעצמות אירופה והחליטו על חלוקת יבשת אפריקה ביניהן. במזרח התיכון שלטה באותו הזמן האימפריה העותומאנית. אולם כשנות דור לאחר מכן התחוללה מלחמת העולם הראשונה, שבה הובסה האימפריה העותומאנית, ובריטניה וצרפת חילקו ביניהן את המזרח התיכון, על פי הסכם סייקס-פיקו (1917), לשני אזורים קולוניאליים. השטח שבין הים לנהר נמסר לבריטניה במסגרת הסכם מנדט קולוניאלי במהלך בוועידת סן רמו ב-1920. ההסכם אושר על ידי חבר הלאומים, הארגון שקדם לאו"ם. בהסכם המנדט התחייבה ממשלת בריטניה להקים בחלק משטח זה בית לאומי לעם היהודי. כך למעשה נוצרה ישות פוליטית חדשה שנקראה בעת ההיא "פלשתינה-א"י" (ארץ ישראל).

עם תום מלחמת העולם השנייה ב-1945 החלה רוסיה הסובייטית במאבק כדי להשתלט על העולם. במסגרת זו היא חדרה באופן מתוכנן ומאסיבי למזרח התיכון. כך נוצרה זהות אינטרסים מסוימת בין הסובייטים לבין מספר ארצות ערביות שבעת ההיא השתחררו מעול הקולוניאליזם האירופי. בישראל הצעירה החליטו להסתפח למערב ולא להיכנס לאזור ההשפעה הקומוניסטי. החלטה זו, יחד עם יחס הסובייטים בארצם לדתות בכלל, הביאה ליצירת זהות אינטרסים בין הקומוניזם הבין-לאומי לבין האסלאם הרדיקלי. אחד הווקטורים העיקריים של זהות אינטרסים זו הייתה מלחמה מתמשכת נגד ישראל במטרה להביסה ולהקים במקומה מדינה פלסטינית, אשר תהיה סמוכה על השולחן הסובייטי. גם אחרי קריסת הקומוניזם ברוסיה נותרו במקומות שונים בעולם שרידים פוליטיים ממקור קומוניסטי שממשיכים לקיים שיתוף פעולה עם אסלאם קיצוני אשר מטרתו העיקרית היא להביס את ישראל. וכך מדינת ישראל של היום נאלצת להיאבק נגד מפלצת מוסלמית-קומוניסטית.

הטעות הגדולה של "ברית האסלאם-קומוניזם" של היום, היונקת גם מבית מדרשו של אדוארד סעיד, היא שלמרות קווי דמיון מסוימים ישראל איננה מדינה קולוניאליסטית. ישראל, בהגדרה על פי מגילת העצמאות, היא מדינה יהודית. יהודי ישראל אינם נציגים קולוניאליים של מעצמות המערב ואינם משרתים אף קולוניאליסט אירופי. את האקסיומה הזו יש להסביר לכל מי שממשיך לטעון שלישראל אין זכות קיום בהיותה יצירה קולוניאלית. עיין ערך מפלגת דה-לינקה בגרמניה והחלטת ועידת הירוקים, לאמור השמאל הקיצוני בבריטניה, ההטפות המעוותות של נשיא צרפת כמו גם נאומיו המתגרים של ראש ממשלת ספרד. מדינת ישראל שרדה במתקפת החמאס ב-7 באוקטובר 2023. כיום היא חזקה מתמיד.

The post השקר של "ברית אדום-ירוק", שנמשך גם בלי האדומים appeared first on JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל.

נניח שתלמיד בן ימינו מבקש לדעת "מי המציא את רעיון כיפת הברזל?". כיצד יקבל תשובה לשאלה זו? אם ישאל ישירות "מי המציא את רעיון כיפת הברזל?" יקבל תשובה פגומה. וכאן מתעוררת שאלה נוספת , "איך יבדוק הלומד, או ידע, האם התשובה המתקבלת לפרומפט הזה פגומה או לא?" מתעוררים כאן שני צרכים לימודיים שאנו מתעלמים מהם בימינו ביד גסה. עליי לציין שתלמידיו של פייר אבלר במאה ה-11 הבינו שהלומדים לא יוכלו להיעזר בתשובות לשאלותיהם החקרניות בלי כישורים מוקדמים. הם הבינו שצריך להנחיל ללומדי כתבי הקודש כבר בתחילת לימודיהם כישורים מיוחדים. כישורים אלה נקראו בימי הביניים "דיאלקטיקה".

מקרה זה החזיר אותי לתקרית לימודית בקורס שלימדתי על תולדות הטכנולוגיה לתלמידי תואר שני בחינוך. הטלתי עליהם מטלה: למצוא מה טען מקלוהן על השפעת אי-הבנת הטכנולוגיה על המשתמש. בכיתה של קרוב לשלושים תלמידים רק תלמידה אחת הצליחה בביצוע המטלה. באותם ימים "גוגל" היה המושיע החינוכי העילאי, והתברר שכולם למעשה ביצעו חיפוש למונח "השפעה" בטקסטים של מקלוהן. הם לא העלו בדעתם שייתכן שמקלוהן ניסח את טענתו, במקרה הספציפי הזה, בלי שהשתמש במונח "השפעה".

בשני המקרים האלה התברר לי שכדי להצליח בגילוי מקורות ידע, צריך להכיר תחילה היטב את השפה שבה כתבו החוקרים שפיתחו את הידע. סברה זו חושפת את הבעייתיות בשימושים הלימודיים במנגנוני חיפוש לשוניים. מנגנוני חיפוש דיגיטליים הם מנגנונים לשוניים מעצם הגדרתם, ולכן תלמידים או חוקרים המנסים להיעזר במנגנוני בינה מלאכותית בחקירתם צריכים תחילה לשלוט היטב בשפת התחום שבו הם חוקרים ואף יותר מזה.

בתחומים רבים, ובעיקר בתחומים הטכנולוגיים, כל חידוש מלווה בחידושים לשוניים, לפחות ברמת השמות שנבחרו כדי להצביע על המערכות הנחקרות. אם אינך יודע כיצד נקראו הדוגמאות הראשונות של הכלים שאותם אתה חוקר, כיצד תגלה מה נכתב עליהם בימי המצאתם? זה איננו בלתי אפשרי, אבל ללא היכולת לנסח את התכונות המאפיינות של המערכות הנחקרות, לא תוכל לאתר אותן בעזרת "פרומפטים" או "שאילתות". לפעמים, מסיבות ברורות, יוצרי הטכנולוגיות החדשות פשוט מסתירים את התכונות המאפיינות של יצירותיהם וחושפים רק "פוטנציאל" וסיסמאות יחצניות.

לאחרונה נתקלתי בפרסומת מתוחכמת לתוכנת לימודים "חדשה", שכינויה "720". היא מתוארת כתוכנה חדשה מבחינות רבות: היא מותאמת אישית לכל משתמש או משתמשת ומבוססת על בינה מלאכותית – והיא דוגמה מצוינת לטענותיי. מי שיודע מה זאת טכנולוגיה, יודע שטכנולוגיה מהווה יישום של ידע מסוים לפתרון בעיה ספציפית; אולם לשווא תנסו לגלות מהו הבסיס הפדגוגי של התוכנה החדשה לכאורה הזו.

אני חושד שמדובר בגרסה משודרגת של התוכנה "תוא"ם", שהייתה בשימוש נלהב במערכת החינוך בישראל בשנות ה-70. תוכנה זו הייתה מבוססת על התיאוריה ה"פדגוגית" של חוקר היונים סקינר והלהיבה חוקרי חינוך ברחבי העולם. לאחר כמה שנים החלו חוקרי החינוך להבין שמחקירת אילוף יונים קשה למצות גישות פדגוגיות שתורמות ללומד האנושי. אולי יש בכך כדי להסביר מדוע הרקע ההיסטורי של התוכנה "720" מוסתר.

הדוגמאות האלה אינן רלוונטיות לתחום החינוך בלבד. קיימים תחומי עיסוק שונים שהם בעלי ממד היסטורי, והלומד בהם עלול להיתקל במגבלות האלה של הבינה המלאכותית. לא רק היסטוריה כללית או תחומית, כמו ההיסטוריה של המדעים או ההיסטוריה של הטכנולוגיה, אלא גם מקצועות אחרים נזקקים לשימוש מקצועי בארכיונים. כל מי שעוסק במקצוע כזה עשוי להיתקל באותן בעיות שתוארו במאמר זה. אלה אינן בעיות בלתי פתירות, אך אל לנו להתעלם מהן ולהאמין שטכנולוגיה חדשנית תפתור אותן מבלי שנדע לפתור אותן בעצמנו תחילה.

The post שאלות ותשובות appeared first on JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל.

רַק פֵּרוּרֵי אָבָק

עוֹשִׂים בּוֹ שָׂמוֹת

 שֻׁלְחָן מֵעֵץ אַלּוֹן

חוֹנֵק

 אַנְחוֹתָיו

בְּאֵין בְּרֵרָה

גּוּפָהּ נִרְעַד מִפַּעַם לפַּעַם

מֵחֲמַת הָרוּחַ הַצּוֹנֶנֶת

הַמִּתְפָּרֶצֶת בֵּין סְדָקִים

שֶׁל חַלּוֹנוֹת

וּבַבְּקָעִים שֶׁבַּתִּקְרָה

הִיא שָׁבָה וְנוֹתֶנֶת אֶת עֵינֶיהָ

 בַּחַלּוֹן

וְאֵין גּוֹאֵל

וְלֹא נִמְצָא מוֹשִׁיעַ

חוֹזֶרֶת וּבוֹהָה

אל המראה

וּמְמוֹלֶלֶת בֵּין אֶצְבְּעוֹתֶיהָ

צְרוֹר שְׁנוֹתֶיהָ

כְּאִלּוּ הֵן – מַפִּית קְרוּשָׁה

אוֹ סְבַךְ שֶׁל תַּחֲרָה

The post הבית שומם appeared first on JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל.

אחת הסוגיות המדוברות ביותר בבחירות הנוכחיות לכנסת ישראל היא שילובם של ישראלים-ערבים בקואליציה, שתקום, ואין לדעת באיזה הרכב. במאמרים קודמים עמדתי על סוגיה זאת ויצאתי נגד הקריאות האוויליות של מנהיגים ציוניים למנוע שילוב כזה. נימקתי זאת בשני טיעונים. האחד, הישראלים-ערבים הינם אזרחי ישראלי ובעלי מעמד שווה לכל אזרח אחר. השני, השותפות עימם הכרחית לקיומה של מדינת ישראל ולהתחדשותו של המפעל הציוני.

המפלגה הישראלית-ערבית היחידה שהצליחה לאתגר את המערכת הפוליטית בישראל היא רע"מ, מיסודו של ח"כ מנצור עבאס. היא היחידה שהצהירה במפורש כי היא מקבלת על עצמה את עובדת היותה של מדינת ישראל מדינת היהודים. זאת ועוד, היא הצהירה כי בכוונתה להשתלב בעשייה הפוליטית לטובת החברה הישראלית-ערבית ולטובת החברה הישראלית בכלל. את העובדה הבאה לא ניתן להכחיש. כל המפלגות הציוניות הסכימו בשלב זה או אחר לצרף את רע"מ לקואליציה בהובלתן. כעת במערכת הבחירות הנוכחית, לול תרנגולי-ההודו הפוליטי בישראל מקרקר כמעט בקול אחד: לא נקים ממשלה בשיתוף עם מפלגות ישראליות-ערביות. זהו חוסר אחריות פוליטי, חברתי ומוסרי. הוא מקעקע את השותפות שלנו עם כשני מיליון אזרחים ישראלים-ערבים.

הקושי הגדול, שאף אני מתמודד עמו, הוא ההצהרות החד-משמעיות של המפלגות הישראליות-ערביות בדבר הקמת מדינת אנסים פלסטינים על שטחי ארץ ישראל שבין הירדן לים. ובכן, במקום לפסול באבחה אחת את כל המפלגות הישראליות-ערביות ניתן להעמיד תנאי בל יעבור. ישראלי-ערבי המבקש להיכנס לקואליציה שמהותה היא סיכול הקמת מדינת ג'יהאד פלסטיני, מקבל על עצמו את הכלל הזה ללא סייג. אני תקווה שכל קואליציה שתקום תעגן בקווי היסוד שלה את התחייבותה המוחלטת לסיכול הקמת מדינת רוצחי וחוטפי תינוקות וקשישים ישראלים. על בסיס זה, רע"מ תהיה שותפה ראויה לקואליציה וח"כ עבאס מוזמן לכהן כשר בממשלת ישראל. מי שלא מאמין, שיעמיד זאת במבחן.

את החלום של ישראלים-ערבים רבים להקמת מדינת טרור פלסטינית עצמאית על שטחי ארץ ישראל שבין הירדן לים לא נוכל לעקור. איננו מסוגלים להיות אַפּוֹטְרוֹפּוֹס עַל הָעֲרָיוֹת ואין לנו כל חפץ בכך. את הצהרותיו בעבר של ח"כ מנצור עבאס בדבר תמיכתו בהקמת מדינת אנסים פלסטינית לא נוכל למחוק. אם אנו חפצים בשלומו של המפעל הציוני בישראל, עלינו להכיל את המתח הזה. הפגנת הצלחה בשילוב מפלגה ישראלית-ערבית בקואליציה תשפר לאין ערוך את יחסי שני המיעוטים הגדולים – המיעוט היהודי-ישראלי במזרח התיכון והמיעוט הערבי-ישראלי במדינת ישראל. נוסף לכך, יסתתמו טענותיהם של שונאי ישראל מקואליציית הרשע שבה חברות קטאר, טורקיה, פקיסטאן, איראן, חות'ים, חיזבאללה, דאע"ש, ג'יהאד פלסטיני, אירופה הפרוגרסיבית ואמריקה מן הצד הליברלי.

מעבר לשאלת האחריות הרובצת על פוליטיקאים ישראלים מכל הקשת הפוליטית, האתגר הגדול הוא חברת הרוב היהודי בישראל. פוליטיקאים טובים קשובים לקולות ההמון אך מפגינים מנהיגות אישית תוך סיכון הפופולריות שלהם. פוליטיקאים בינוניים מהדהדים מסרים של ההמון כדי לזכות בקולותיו. הגרועים שבהם מתנהגים כסמרטוטים פוליטיים, שההמון מקנח בהם את הזיותיו הפוליטיות. כדי לחולל שינוי בתפיסה הפוליטית של מנהיגים רציניים, הכרח לעצב את דעת הקהל של ההמון. עלינו לחנך את עצמנו שהישראלים-הערבים הם שותפינו, אם לא למפעל הציוני אז לפחות לניהול התקין של המדינה היהודית-דמוקרטית. לרובם יש עניין בכך ולרובנו צריך להיות עניין בכך.

The post רע"מ כן, מדינת אנסים לא appeared first on JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל.

שימוש מקורי בכלי אינו שקול להטמעת טכנולוגיה. אם עובד פותח צ'אט, כותב פרומפט, מעתיק את התשובה וממשיך בשגרת העבודה, נחסכו אולי כמה דקות, אבל התהליך נשאר אותו תהליך. כדי לקבל ערך אמיתי מ-AI נדרש מעבר מתפיסה הממוקדת בכלים, לתפיסה הממוקדת בתהליכי עבודה.

נקודת המוצא אינה השאלה "איפה אפשר לשלב AI?", אלא בירור בסיסי בהרבה: אילו פעולות חוזרות על עצמן שוב ושוב?

בשבוע עבודה רגיל, נקודות הכשל והסרבול גלויות לעין: העתקת מידע ממקום למקום, קריאות חוזרות של פניות דומות, סיכומים, עדכונים או תזכורות אישיות.

בפנייה חדשה מלקוח, למשל, ניתן להסתפק בעדכון CRM, בניסוח מענה ב-AI ובקביעת תזכורת. אבל אפשר להסתכל על הרצף כולו: הטופס נכנס, הפרטים נשמרים, ה-AI מסווג את הפנייה ומכין טיוטה ונפתחת משימת המשך – כך ששיקול הדעת האנושי נדרש אך ורק בנקודת ההחלטה המהותית.

תרחיש דומה מתקיים בפגישות: במקום לזכור ולסכם אחרי שהפגישה נגמרת, ניתן להגדיר רצף מובנה קבוע שבו נוצר תמלול, מופק סיכום, מזוהות משימות, כרטיס הלקוח מתעדכן ונכתבת טיוטת הודעת המשך.

לאחר זיהוי הדפוסים החוזרים יש לפרק את התהליך למרכיביו: מה מפעיל את התהליך? איזה מידע נכנס? איזו החלטה מתקבלת בדרך, ומה אמור לצאת בסוף?

בשלב הזה נדרשת הפרדה ברורה: פעולות קבועות, כמו העברת מידע או עדכון מערכת – מתאימות לאוטומציה רגילה; פעולות שדורשות "הבנה", כמו סיווג פנייה, חילוץ נתונים, סיכום או ניסוח, מופנות ל-AI. ובכל שלב שיש בו אחריות מקצועית, פרסום פומבי או החלטה רגישה – המכונה לא תפעל לבד ותידרש מעורבותו של הגורם האנושי.

בשלב זה עולים וצפים מכשולים רבים. מודל שמבוסס אך ורק על ההודעה האחרונה שקיבל לא באמת מכיר את הארגון, את נהליו, את המחירון או את היסטוריית הלקוח.

כדי שה-AI יהיה חלק אינטגרלי מתהליך העבודה, יש לתת לו את ההקשר המלא: מידע אמין ועדכני, כללים ברורים, וגם גבולות מוגדרים לגבי פעולות שמבוצעות באופן עצמאי, אלה המוצעות כטיוטה בלבד, ואלה המחייבות אישור אנושי.

השלב המסיים הוא בדיקת האפקטיביות: האם זמן הטיפול התקצר, האם פחתו התקלות, והאם העובדים מצליחים לנהל נפח עבודה גדל מבלי שהאיכות תיפגע.

בסופו של דבר, השאלה המעניינת אינה כמה עובדים יוחלפו על ידי ה-AI, אלא כמה עבודה מיותרת אפשר להוציא מסדר היום שלהם.

כלי AI כשלעצמו לא הופך ארגון לחכם; תהליך מובנה שמבוסס על מידע נכון, גבולות ברורים ומדידה של התוצאות, הוא זה יוצר את השינוי – ושם בדיוק טמון הערך האמיתי של הבינה המלאכותית.

The post מיועץ חכם לחבר צוות appeared first on JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל.

לו הייתי מועמדת לתפקיד שרת החינוך, הייתי עושה דבר אחד כבר עכשיו: מזמינה את שלושתכן לשבת יחד, ארבעתנו, סביב שולחן אחד. המטרה פשוטה – לשדר לציבור הישראלי את המסר שהחינוך יקר מדי מכדי שיהפוך לכלי משחק פוליטי; להבהיר שאנו מייחסות לו חשיבות רבה מאוד, ושנעבוד בשיתוף פעולה גם ביום שאחרי הבחירות, ללא קשר לשאלה מי תמונה לתפקיד שרת החינוך, מי תהיה סגניתה ומי תהיה יו"ר ועדת החינוך.

גם אם לא נסכים על הכול, מטרת הפגישה תהיה חיובית. עוד לפני שנענה על השאלה מי תהיה שרת החינוך, נשאל את השאלה המהותית: איזה חינוך אנחנו רוצות שכל ילדה וילד בישראל יקבלו? בלי קשר למקום שבו נולדו, למצבם הכלכלי, למגזר שאליו הם משתייכים או לעמדות הוריהם.

מערכת החינוך ניצבת היום בפני שינויים עמוקים. הבינה המלאכותית משנה את האופן שבו ילדים לומדים, מורים מלמדים ואנשים עובדים. המחסור במורים ובאנשי חינוך מעסיק את המערכת על בסיס יום יומי. ומעל לכל אלה ניצבת שאלה ערכית גדולה:איזה אדם אנו רוצות שמערכת החינוך תגדל, תחנך ותצמיח?

בפגישה זו נגבש יחד מצע חינוכי המבטיח עתיד לכל תלמידי ישראל. קראתי את המצע של המפלגות שלכן ביחס לחינוך, והדמיון ביניהם לא הפתיע אותי. אין לי ספק שנסכים, בין השאר, על כמה עקרונות יסוד: שכל תלמיד ותלמידה זכאים לחינוך איכותי; שחובת מערכת החינוך להעניק השכלה משמעותית שתאפשר לכל תלמיד ותלמידה למצות את כישוריהם; שהמורה היא דמות מרכזית במערכת שחובה להשקיע בה ולהעריכה; שהחינוך חייב להכין צעירים לא רק למבחנים אלא לחיים, לעבודה, לאזרחות ולמציאות המשתנה במהירות; שכל תלמידי ישראל חייבים להתחנך ברוח עקרונות הדמוקרטיה; ושבעידן הבינה המלאכותית, תפקיד בית הספר הוא לפתח שיקול דעת, סקרנות, יצירתיות, יכולת לשאול שאלות, לעבוד עם אחרים ולהבחין בין מידע נכון לשגוי, לצד הקניית ידע בשיטות הוראה חדשניות.

אם פוליטיקאיות ומנהיגות כמוכן, המגיעות ממפלגות שונות, תנסחנה חזון משותף לחינוך – אתן תשמשנה דוגמה ומופת לתלמידי ותלמידות ישראל ולכל אזרחיה. תוכלנה להוכיח לציבור שניתן לשים את החינוך מעל למחלוקות הפוליטיות, ולהגיע להסכמות על כמה עקרונות יסוד: מה חובה לשנות במערכת החינוך, לאן אנו רוצות להוביל אותה, ומהן הפעולות הראשונות שיינקטו על מנת להתחיל את השינוי. מצע משותף כזה יהיה, להערכתי, חזק ומשמעותי בהרבה מכל מצע מפלגתי בודד.

עדי, מרב, נעמה: דווקא עכשיו, עוד לפני הבחירות, זה הזמן להראות שאפשר לבנות קואליציה רחבה סביב החינוך – קואליציה של חזון, ערכים ומחויבות לעתיד מערכת החינוך. אני מציעה לכן לעשות זאת כבר כעת. לא לחכות לתוצאות הבחירות או לרגע שבו אחת מכן תהיה שרת החינוך. שבו כבר עכשיו יחד כדי לבדוק את היתכנות הקמתה של "קואליציית חינוך".

אשמח מאוד לחשוב יחד איתכן איך מתחילים. ואם תרצו – נשמח מאוד לארח אתכן אצלנו בטכניון.

The post קואליציה של חזון וערכים לעתיד מערכת החינוך appeared first on JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל.

כַּאֲשֶׁר הֶחֱזַקְנוּ יָד בְּיָד

בְּנֵי עֲקִיבָא וְהַשּׁוֹמֵר הַצָּעִיר

לֹא הִבַּטְנוּ לְאָחוֹר

נָטַשְׁנוּ בָּתִּים שֶׁלֹּא בָּנִינוּ

הִפְקַרְנוּ רְחוֹבוֹת שֶׁלֹּא סָלַלְנוּ

לֹא הֶעֱמַסְנוּ יַלְקוּטִים עַל הַגַּב

גַּם לֹא לָקַחְנוּ תַּחְתּוֹנִים לְהַחְלָפָה

יְלִידֵי נֵכַר הָיִינוּ

רָצִינוּ לְהִשְׁתַּיֵּךְ

לָעוּף הַבַּיְתָה

צִי יוֹנִים

The post צִי יוֹנִים appeared first on JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל.

אירוע מוצלח נשען על הרבה החלטות שנראות לעין: המקום, התוכן, הקהל, ההפקה והלוחות הזמנים. דווקא האבטחה פועלת ברקע, ולכן קל לטעות ולבחור ספק לפי מחיר, מספר מאבטחים או הבטחה כללית ל"שקט נפשי". בפועל, חברת אבטחה טובה נבחנת ביכולת שלה להבין את האירוע כמערכת שלמה: מי מגיע, מהן נקודות התורפה, איך הקהל נע במרחב, מה עלול להשתבש וכיצד מגיבים בתוך דקות כאשר משהו חורג מהתכנון.

מתחילים באבחון האירוע, לא בכמות המאבטחים

הצעת אבטחה מקצועית אמורה להתחיל בשאלות. מה סוג האירוע? כמה משתתפים צפויים להגיע? האם הכניסה חופשית או מבוקרת? האם יש אלכוהול, אמנים מוכרים, אורחים מאובטחים, ציוד יקר, אזורי שירות או חניה מרוחקת? אירוע עסקי סגור דורש תפיסה שונה מחתונה גדולה, מופע פתוח או אירוע חברה רב משתתפים.

חברה רצינית תבקש להכיר את האתר, את דרכי הגישה, יציאות החירום, אזורי הקהל ואת נקודות החיבור בין ההפקה לאבטחה. אם ההצעה ניתנת כמעט מיד, בלי להבין את מבנה האירוע, יש מקום לחשוד שהתכנון מבוסס על תבנית קבועה. באבטחה, תבנית קבועה היא לעיתים מקור לטעויות.

בוחנים את החיבור בין כוח אדם לטכנולוגיה

מצלמות, מערכות קשר, בקרת כניסה ותאורה נכונה משפרות את יכולת השליטה, אך רק כאשר יש מי שיודע להשתמש בהן. כדאי לבדוק כיצד צוות האבטחה מתקשר, האם קיימת נקודת שליטה מרכזית, מי מקבל התרעות ואיך המידע עובר בין המאבטחים להפקה.

באירועים מסוימים יש ערך גם לחיבור אל מוקד סיור , בעיקר כאשר המתחם כולל שטחים חיצוניים, ציוד שנשאר במקום לפני האירוע או אחריו, או צורך במענה נוסף מעבר לצוות שנמצא בזירה. המטרה היא לייצר רצף של תגובה ולא להשאיר אזורים או שעות שבהם האחריות אינה ברורה.

מחיר נמוך מדי צריך להדליק נורה

המחיר של שירות האבטחה חשוב, אך צריך לפרק אותו. כמה אנשי צוות כלולים? כמה שעות עבודה? האם יש מנהל אבטחה? האם נכללים סיורים, ציוד קשר, תדריך, הקמות מוקדמות או שעות פירוק? הצעה זולה יכולה להפוך ליקרה כאשר מתברר שחלק מהשירותים מחויבים בנפרד או שכוח האדם דל ביחס לצורך.

השוואה נכונה נעשית לפי רמת הכיסוי והאחריות. שתי הצעות עם מספר מאבטחים דומה עשויות להיות שונות מאוד באיכות התכנון, בניסיון המנהלים, ברמת הגיבוי וביכולת להתמודד עם שינוי פתאומי.

*עוד על תמחור שירותי אבטחה – בקישור זה>> .

בודקים רישוי, ביטוח ואחריות מקצועית

לפני שסוגרים עם חברה, חשוב לוודא שהיא פועלת כחוק, מחזיקה ברישיונות הנדרשים ובביטוחים המתאימים, ושברור מי נושא באחריות בכל שלב. באירועים שבהם נדרש תיאום עם משטרה, רשות מקומית, כיבוי אש או גורמי בטיחות, כדאי לוודא מי מנהל את הממשקים ומי מספק את המסמכים.

גם חוזה השירות צריך להיות ברור. עליו להגדיר את היקף העבודה, שעות הפעילות, מספר אנשי הצוות, המנהלים.

בוחרים חברה לפי איכות השאלות שהיא שואלת

אחת הדרכים להעריך חברת אבטחה היא להקשיב לשאלות שלה. חברה שמבררת על תנועת קהל, נקודות עומס, ספקים, חניה, כניסות שירות ותרחישים חריגים מראה שהיא מתכננת את האירוע לעומק.

הבחירה הנכונה נוצרת כאשר יש תחושה שמישהו באמת מבין את הסיכון, את הקהל ואת המרחב, ושיש תוכנית ברורה גם לשגרה וגם לרגע שבו המציאות משתנה. באירוע, אין זמן לתקן תכנון חלש. לכן חברת האבטחה צריכה להיות גורם מקצועי שמקדים לחשוב, ולא רק כוח שנמצא בשטח. זו הסיבה שכדאי לבחור מקצועיות מוכחת, ניסיון רלוונטי ותכנון שמותאם לאירוע שלכם.

The post איך לבחור חברת אבטחה לאירוע שלכם appeared first on JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל.

חיבור אל עמדת טעינה מהירה לרכב חשמלי יוצר תקשורת בין העמדה למכונית. בטעינת DC מועבר לרכב זרם ישר, ומערכת ניהול הסוללה מגדירה איזה זרם ומתח היא יכולה לקבל. העמדה מספקת אותם בגבולות יכולתה, כך שההספק המרבי הרשום עליה אינו בהכרח ההספק שמתקבל בפועל.

מהי עקומת טעינה?

עקומת הטעינה מתארת את שינוי ההספק לאורך התמלאות הסוללה. כשהסוללה ברמת טעינה נמוכה והטמפרטורה מתאימה, היא יכולה בדרך כלל לקלוט אנרגיה בקצב גבוה יותר. לכן בהתחלה הגיוני שתהיה עלייה הדרגתית בהספק

ככל שהסוללה מתמלאת, מתח התאים עולה. כאשר הוא מתקרב למגבלות המתח שלהם, זרם הטעינה מופחת כדי לא לחרוג מהן. לצד מגבלות הטמפרטורה, זהו חלק מהבקרה שמגינה על התאים ומסייעת לשמור על תפקודם לאורך זמן.

מדוע ההאטה מורגשת סביב 80%?

בדגמים רבים, באזור זה ההפחתה בהספק נעשית בולטת יותר, והשלמת האחוזים האחרונים נמשכת זמן רב יחסית. עם זאת, 80% אינם גבול אחיד או מתג שמופעל בכל המכוניות. ההאטה יכולה להתחיל קודם או להתפתח אחרת, בהתאם לתכנון הסוללה ולהגדרות היצרן.

לכן שני רכבים שמציגים אותו אחוז טעינה יכולים לקבל הספק שונה, גם כאשר הם מחוברים לעמדות בעלות יכולת זהה.

מה משפיע על הקצב בכל רגע?

מערכת ניהול הסוללה, המכונה BMS, מנטרת נתונים ובהם מתח התאים והטמפרטורה, ומעדכנת את בקשת הזרם. הקצב הנצפה הוא תוצאה של הבקרה הזאת ושל מגבלות האספקה יחד.

מה משמעות המספרים בתצוגה?

הנתונים המוצגים במסכים ובאפליקציות משתנים בין מערכות, אך אלה ההבחנות הבסיסיות:

• kW, קילוואט: ההספק ברגע המדידה, כלומר קצב העברת האנרגיה.
• kWh, קילוואט־שעה: כמות האנרגיה שנמסרה במהלך הטעינה.
• אחוז הסוללה: הערכת רמת המילוי שמדווחת מערכת הרכב.

חלק מהאנרגיה משמש להפעלת מערכות ולקירור הסוללה, ולכן הכמות שנמסרה אינה זהה בהכרח לכמות שנאגרה בה.

לדוגמה חישובית, הספק קבוע של 120 קילוואט במשך חמש דקות משמעו העברת עשרה קוט״ש. בהספק קבוע של 60 קילוואט אותה כמות תועבר בעשר דקות. בפועל ההספק משתנה, ולכן זמן ההשלמה המשוער עשוי להתעדכן במהלך הטעינה.

מעקב בזמן אמת באפליקציית yellow

כל עמדות פז charge הן אולטרה־מהירות, אך גם בהן קצב הטעינה אינו קבוע. מפת הרשת מציגה את מיקומי התחנות, ואפליקציית yellow מאפשרת לראות זמינות ולעקוב אחר קצב הטעינה בזמן אמת. החיווי משקף את התהליך המתרחש באותו רגע, ולא התחייבות לשמירת ההספק עד לסיום.

שאלות נפוצות

האם ירידה בהספק פירושה שהטעינה נעצרה?
לא. כל עוד מועברת אנרגיה, הטעינה נמשכת, גם כשהקצב נמוך יותר.

האם עמדה אולטרה־מהירה מבטיחה תמיד את שיא ההספק?
לא. המהירות תלויה גם ביכולת הרכב, בטמפרטורה ובמידת התמלאות הסוללה.

אפשר לומר כי המספר המשתנה על המסך הוא ביטוי לאספקת חשמל מבוקרת. הבנת ההבדל בין הספק, אנרגיה ואחוזי סוללה מסבירה מדוע אותה עמדה יכולה להציג קצב שונה.

The post למה המספר על המסך משתנה? כך פועלת טעינה מהירה appeared first on JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל.