יומן חבורת ארז

ימין; בלוג הפקת יומני שי-פרעה; דוח רבעוני 4

2013-09-14T00:02:00.000-07:00

הנה הוא מגיע עזוז וגיבור, רעב למלחמה
הוד והדר ובעיניו זוהר, ברגליו נחפז
ובדבריו שוטף מילים
(ברוך הבא-גבריאל בלחסן)
אפסוניק מעביר לבלוג שכולו עיניניות אופטימית. מה יש לי להגיד ברשומה הזאת שמשנה לכתוב פה, בבלוג ההפקה ולא בבלוג ההאזנה לרדיו.
הרבה, אבל אפשרי. שהרי אני גבור מגיע עזוז ורעב לכתיבה. בעובדה- אם אני לא מגיע לכתיבה שמילותי לא פוקעות ממני אני לא יכול להישיר מבטי למקלדת ולהקליד.
מה שאומר, שבזירת ההפקה מגה של שי-פרעה שזה בעצם ההפקה של הדבר הזה שנקרא אני, אני יכול לטפוח לעצמי
פלאפ פלאפ
על השכם
בשביל מה יש יומן אם לא מדי פעם לציין בדקדקנות את המעשים ואם אכן המעשים נעשו, לעשות צ'ק.
CHECK
כתבתי
הפקה:
בצורה מפתיעה נוצרה קריאת מעבדה 1. מהלך מהיר שלא היה קורא לולא התלות המוחלטת שהתפתחה עם אילה. בשביל לסגור את הפלומבה קיבלתי את R U MY MOTHER כמוצץ, אבל לא אכנס לזה -
נשאר לשלוח לאלו שקראו את המילים מסודרות למשפטים, פסקאות ושלושה פרקים. [אֵלּוּ כינוי רומז לקרוב, מקפל ערב רב של קהל אוהד שהסכים לשמוע לראשונה על שי-פרעה ולסמן/למרקר סימנים מוחשים על נייר מוחשי ] איזה כייף היה להוריד מסכה ולהיות סופרמן לכמה שעות. באיצטדיון של הקומיקס בחיק הקהילה העברית של התחביר. וזה כך היה.מוקף טובי הקומיקסאים הישראלים. למרות זאת עדין אני נוטה לכיוון הסופרמן בחופשה. אילה דוחפת לכיוון ה-SUPER PRODUCER, נרפותי לכיוון הפרינג'.
על הכוונת - קריאת מעבדה 2
צילמנו צילומים ראשונים שאפשר להשתמש בהם. לשים עליהם דמויות. ראה- צילום

גובשו קווי פעולה לשני הצילומים הראשונים. בוסס הגשר לחלל החיצון ואפשר להתחיל להמריא. עם קוסמוס, המצפה בגבעתיים והפורום לאסטרונומיה, ילכדו בפלצור הערפילית שק הפחם ואסטרואיד QQ47 2003 במילים ויצוגן הויזואלי. מה מצב הירח ב-21 למרץ?
ערכתי עוד נסיון אקסלי (מס' 2) לנהל את ההפקה. הנסיון עדין לא צלח. גם עוד לא כשל. השבוע אחליף את סדר הטורים והשורות. מתאפק לא לנפנף עם הנסיונות בבלוג. נפנוף מהיר באקסל העבודה, לפני תוצאות מוחשיות, טומן זרע הבקרה עמוק בערימת ההתעלמות.
הקשר עם המוסיקאי נועמיקו התהדק: ברור מה אני רוצה אך עדין לא יכול לנסח זאת מוסיקאלית: 11 ואריאציות על נושא אחד (חמש שנים מלאו לדן) שינויי קצב, שימוש בצליל קול ובכלי המפיק תו אחד (נבל פה)

בעקבות הביקור של לה קופ, המוצר הבא שאני רוצה להפיק הוא פליפבוק של אחד החיילים מהצוות יורד על דיזינגוף סנטר
תחושת החשיבות המועצמת שלי גורמת לכך שהקומיקס משיל בגדיו והופך למופע קניונים דיגיטאלי, משחק אוריינות חובק שתי קומות. יש למצב יתרון וחסרון. היתרון הברור הוא שהפרויקט הגדול מאפשר לי לדחות את לוח הזמנים כהרגלי.
לוקח זמן רב להתחיל לכתוב ואז להשלים פוסט זה. זוהי עדות לסדר העדיפות היורד של הקומיקס. האם מדובר בתגובה הצפויה לקשיים בהפקת התמונות האיורים וחוסר התקשורת עם דיסי או שמא ההתנהגות הקבועה שלי בהסבת האנרגיה לפרויקטים אחרים (כתיבת סדרות הבלוגים לדוגמה) או בניפוחם
בשורה התחתונה--> כתיבת הסדרות והפקת המופע הקניוני גוזלות האחת מהאחרת את תשומת הלב.

ימין; בלוג הפקת יומני שי-פרעה; גינת הפרפרים

2013-06-30T16:36:00.000-07:00

הוכתרתי היום בתואר זיין שכל. תואר שאני מקבל באהבה והתרגשות - נותר לי ללמוד לנסח את זיוני השכל, לקצרם, לעבדם ןלהכניסם למסגרת. כשהוכתרתי חוויתי רגע מופלא של מוכרות קולית [ "כבר נשמע" המקבילה הצלילית לדז'ה וו ] המאורע התרחש הבוקר ב(כבר לא) מקום עבודתי החדש ; נדרשתי לכתוב בעט ולא להשתמש במחשב ובמסמך נוטפאד, פורמט הטיוטות החביב עלי . כשסירבתי לכתוב בעט והגנתי על זכות ההקלדה, ננזפתי על התעקשותי והזמן היקר שאני מבזבז בויכוח חסר ערך.בזמן שהנוזפת הלכה לחפש בלוק כתיבה ועט הופיע ילדותי מול עיני מלווה בפס קול השטויות ששמעתי כתשובה לבקשתי לכתוב בעט ולא בעפרון. לרגע קט התמכרתי לגלישה על גל השטויות ששמעתי מהורי ומורי להעדפת העופרת על הדיו. הסיבות חולקו לשני סוגים. הכלכליים - עט נחשבה למוצר יקר (עדין לא היו הגיעו העטים היפנים הזולים) ומעשיים- היכולת למחוק. יתרונות העיפרון לא שיכנעו בגלל חסרונו העיקרי- חודו הנשבר בקלות. חוץ מזה שנאתי לחדד והייתי מאוהב בצורה של עט "בלוגראף". צבע התכלת הרך של דיו הבלוגראף שידר עדינות, רוך וסליחה. להבדיל מהכחול כהה של עט הפארקר והסופיות העניינית של עט הלאמי נדמה היה לי אז שהבלוגראף, על שלל צבעיו וגופו המצולע, הופך את דברי למובנים יותר.
עד שקיבלתי הרשאה לעט נאבקתי על זכות הכלי בכלי היחידי שהיה לי: השחתה מובהקת של כתב ידי. כתב היד המבולגן שימר סטטוס קוו עם מורי: הם לא ממש טרחו לבדוק מה כתבתי ואני דאגתי למיכסת המילים ולפיסוק נאות
או לפחות פסקה ברורה לנושא חדש
לאחר שפוטרתי הלכתי לעבוד בגינת הפרפרים החדשה שנשתלת בשכונה. הפשפוש באדמת דרום תל אביב המגורזת מסדיר עדיפויות בראש. קודם מנקים, אח"כ מדשנים ובסוף שותלים
חשובה פסקה חדשה
ההקראה לשבוי מעסיקה אותי ואת דמיוני
אותי לא אמור להעסיק אותך, אותך אמור אם כבר להעסיק אני, מי שיקרא. ועל מה שאתה רוצה שאני אקרא תוכיח כמה חשוב לך שאני אבין, כמה אתה פותח רגלייך בשביל שאני אבין, כמה משפטייך פשוטים
בדף קומיקס ממוצע יש בין 4-7 שאלות שנענות בתשובה. דוגמא לשאלות- למה אתה מקריא לשבוי? למה אתה לא משחרר את השבוי במקום להקריא לו? אתה בטוח שהשבוי רוצה שיקריאו לו? מי מחליט מה מקריאים לשבוי? למה אתה לא רוצה לענות?
תמתמ ואני צפינו בסופרמן בתלת מימד. כריבון בשטחי, התרגשתי מאוד שאמו של סופרמן מגולמת על ידי המאיירת של באדולינה. מעולם לא האמנתי לאיילת זורר יותר. בשבילי היא מעכשיו לורה לור ואן לנצח. מה יש בה שסירבתי לראות בה אף דמות שגילמה אך בכזאת קלות קיפצתי את דילוג האמונה ללידתו של המשיח הצנוע קנט קלארק.

שמאל; בלוג מקביל יומני שי-פרעה; גוף ראשון רבים

2013-06-22T07:45:00.001-07:00

הפיצול התחיל בגלל שתי שאלות: מתי ולמה התנחלנו בלבבות האנושיים סביבנו ? השאלה- האם בכלל התנחלנו בלבבות סביבנו עניינה אף לא אחד מהשמונה שהרכיבו את ארבעת זוגות המעגלים שהתקפלו ליחידה דו גדילית לוליינית-אנחנו. צורה, שאלו- שכן/לא התנחלנו בלבבותיהם- יכלו מזמן לראות אם הם היו ממש מתעניינים. אבל הם לא. סיכוייהם לראות מי מאיתנו: קבל, נגד ומשרן- קלושים. הטכנולוגיה בכדור הארץ עוד צריכה לעבור הרבה כדי לראות את צורת הקיפול הייחודית שלנו מרכיב למעגל חשמלי בודד ולזוג ועוד זוג ועוד זוג ועוד זוג.

לא משנה מאיזו זווית ניסינו לחקור את השאלות: למה ומתי ? לא הצלחנו להגיע לתשובה שתספק את כולנו. נצמדנו זה לזה. על העובדה הזאת אין מחלוקת וגם אם היה, לא בהכרח שבכלל היינו מתעניינים בה. כמו שבפועל, לא התענינו בחלוקות אחרות. רק התפצלנו לכאלו שמעניין אותם "מתי?" שנדבקו לכל קיר שהם יכלו, וכאלו שמעניין אותם "למה?" שמנסים רק לעלות למעלה לשמיים והכי רחוק מאיפה שהם התחילו.

יש בינינו זוג שמספר שכשכרו באר בשביל הכרם שהיתה פה, פחות או יותר לפני מאה עשרים שנה נתקלנו בלב הראשון. הלב היה שייך לפלאח פלשתינאי או מהנדס צרפתי של רוטשילד. אבל כמו שהם לא ידעו להבחין פלאח/מהנדס, הם גם לא סימנו מתי בדיוק אותו ארוע התרחש. זוג אחר, בעצם רק חצי מהזוג, כי שומעים רק את הגל הנוסע ולא את הגל העומד, מספר שבכלל הפגישה היתה במערה חשמלית שבגבעת כורכר כקילומטר צפונית מערבית לדיזנגוף סנטר. בלי שום קשר אם גרסת הגל הנוסע נכונה והגל העומד, מסוגל/לא מסוגל לאשררה, אנחנו יודעים בבירור שהיה שם אחד שקוראים לו מקס קלינהוף.

מקס קלינהוף היה מתבודד מוזר שנמלט מאוסטריה עם עליית הנאצים לשלטון בראשית שנות השלושים והגיע לחוף ים תל אביב שם חי במשך כעשור. כמתבודד גר במערה מוכר לכל ואהוב על הילדים. למקס היו כישורים טכניים שונים והיו שסברו שהוא היה בעברו העלום מהנדס.

מקס חפר את מערתו סמוך לקצהו של גב הכורכר הצפוני בעזרת חתיכות פחים וברזלים חלודים שמצא בשפת הים. בסך הכול היה מדובר בחדר אחד בלבד שגודלו היה כשלושה על שלושה ומשהו מ"ר וניתן היה לרדת אליו בשבע מדרגות חצובות בסלע. בצד אחד הייתה חפורה לשון גבוהה של כשבעים או שמונים ס"מ ששימשה לו מיטה ובהמשכה פינת הבישול שלו, שבה פתיליה שמעליה חצב ארובה. בנו הוא נתקל כשבנה לעצמו את תחנת החשמל הפרטית שלו. הוא הראשון שייצר בעצמו חשמל מרוחות ים.

ואז הוא נעלם לנו. אנחנו לא יודעים מתי וגם לא למה. ברשת כתוב שהוא אושפז באברבנאל ובנה ערים דמיוניות בחול עם גשרים ודרכים. יש המון שאלות אבל החלטנו, הלמים והמתים שלא שואלים כלום, רק מעתיקים ומדביקים.

מקס קלינהוף

ימין; בלוג הפקת יומני שי-פרעה; גרסה ד'

2013-06-19T19:05:00.000-07:00

כמות המילים החדשות שאני צובר מדי יום ומאבדן למחרת כמעט שווה. קצב טפפופן של החדשות, בטריותן הכובשת, ממוחי לאצבעות הכותבות תלוי בנגישות המקלדת. בעוד המרחק למקלדת מצטמצם במהירות מפחידה, אותו עונג כבוש המקפל בתוכו את הידיעה שאין סיכוי שאשמיש את הסימן המופלא שזוהר מול עיני ולו רק מהסיבה המעשית-אי נראות כלי כתיבה- הופך נדיר ומצטמצם לזמני אִי-פוֹן.
כל זאת כהקדמה לדיון על הדיון שנערך בביתו של החלוץ. על הפרק הדילמה (האם ראויה המילה דילמה להתלבטות, אקדח שמופיע פעם ראשונה) הצצה תמיד בימי הגאווה, האם לצאת לרחוב? נכון שלרקע: צפיפות וחום מחד ורולאן גארוס ומזגן מאידך, יש משמעות, אך בל נתיפיף, לא בזה העניין. הדילמה (אקדח 2) העמוקה יותר היא- מה עדיף במצב הנתון, כשההחלטה הוכרעה לטובת השארות במרחב מוגן, להחשב הומופוב או קוקסינל באי התמודדות עם התופעה, ההולכת ומתמעטת עם השנים-להיות מוטרד /להרגיש מאוים מינית.
שידלתי את ידידי דג זהב החוצה ממימי הדילמה (אקדח 3, יאללה די )שבה הוא עסוק לאחרונה -עראק מול וויסקי- להשתתף בדיון
הדג התעלם מהשאלה האם מדובר בדילמה או התלבטות. לא לפני שברך על המשפט, שמושאיו (שאלה, דילמה והתלבטות) יכולים להתחלף בלי להפחית מגודל הבעיה הניצבת ככלל,בפני כל בעל חי עם תודעה מינית בימי יחום קולקטיביים, ובפרט- שכזה תל אביב 2013.

כריסטיאנה גוליאט (איזה צליל, מי הצאצאית הקדמונית שחברה למשפחת הגולייתים וניהלה, לפי גוגל משפט שהגיע עד העליון) החזירה אותי לצוף על עם ספורי אנדרסון חזרה לבלוג. ויתרתי, הקדשתי חיי לגרסה ד, עד שהגיע מסרון מביוד 1

פרופ' גריידי טריפ/צ'אק קינדר ילדי יפלא/מייקל שיבון שהתחלתי לקרוא בסיום גרסה ג חוזר אלי בדרך שבה הספרות עובדת -קישורים. אם הוא לא יאפשר לראות מול העיניים משפט לא קשור לכלום מעבר להקלדה חופשית אז מי סימן שאלה נקודה. היה מאוד מעליב להחשד כמי שעלול לא לאהוב את הספר אבל התגברתי כדי לא לסכן את הtפשרות שהספר יגיע עלי. בכל מה שקשור לנשים, מהותני או לא והעובדה שלא שקספיר כתב את המשפט האהוב על הזכרים שמצוטט בכל טריוויה ו ממש לא מופיע באילוף הסוררת hell has no fury like a woman scorned הוא גיידליין. איך אריאל הפך לג'ורג'יה והאם הוא ישאר כך לאחר הSAVE
לגריידי אין הנחייה ברורה לתת לילד בלא שכמותי וטוב שכך לפי מה שהוא מספר. אפשר להנות מקריאה שאי אפשר להפסיקה . מסתפק בעונג שבאחיזת מבנה מלבני הישן בעובי 300 עמוד. תנשוף והופפ פנס. געגועים לגעגוע, קינה ההמונית של אנשי הספר על ימי הדפוס- שירה ווגונית, ממממממ.
התלהבותה של ביוד1 מספר על מערכת יחסים בין בגיר למבוגר מחשידה שמא היא רואה בי את הלוזר המוחלט. כן או לא, סיכוייה להתחבר ל"יורחי הדבש" קטנים. הספר המופתי הוא, מה לעשות, לכאלו שצלחו את הדור הראשון. צ'אק קינדר, המרצה שעליו מבוסס הספר יזכה לתהילת צעירים, אם בכלל רק אחרי מותו. נאמנות למילה המתכנסת עם השנים לקיבעון היחידי שמקיים את הדבר הזה שנקרא אני.
בזה הרגע קיבלתי את INFINTE JEST של דיויד פוסטר ואלאס.הוא שכתבתי, רגעי האושר הקטנים שמקורם בזצצצצ של הקישור ובסינפסה של נאנומילימטר שהעתיקה עצמה כ"מצמד" ואז ל"מסנף"

תרגום שם הספר HONEYMOONERS ל"יורחי הדבש"הוא הברקה. כסדרת טלויזיה , לא אפשר היה לתרגם שמה כך. בעזרת הספר מאפשר אמיר צוקרמן המתרגם, נדידת לילה עמוקה גם באור מלא

קישור לפרק מיורחי הדבש, לדור 2 ומעלה. חבל על זמנכם אם אתם פחות מבני 30,

טוב שקריסטיאנה עוד פה איתי, בת הים הקטנה <----קישור להקראת הסיפור מפי אלן (front porch al) מאיטלנד. אזהרה- הפרסומת חוזרת פעמיים

הדג והערותיו חזרו אלי, עיקרן:

א. איני רואה את הדילמה - אם ההחלטה נפלה, היכן הדילמה?

ב. "החלטה הוכרעה" - אין דבר כזה

ג. שוב בסוף סרבול, שאני מתקשה מאוד לא לראות בו טעות תחבירית

ילדי הפלא עובד לסרט. לתפקיד פרופ גריידי לוהק מייקל דגלס אבל לא אצלי במוח. בפס קול הסרט השתמשו במוסיקה של שנות ה-60, 70. הסרט הוא על שנות ה-80 אבל אכן שורה בו אווירת געגוע

מספר פניני עבר (קשורים אך לא מהפסקול)

בוב דילן וואן מוריסון ביוון

ג'וניור וולקר חי 1967-גרסת שחור לבן שנצבעה

בין גרסה מתחנחנת 3D ויטנמית של "מוכרת הגפרורים הקטנה" לעיבוד מטריד משהו, נבחרה אפשרות שניה

לאורלי- מה זה קריאה? קריאה צריכה זמן ותשומת לב, קריאה זאת פעולה קוגניטיבית, מנטלית, רגשית, והיא נמצאת היום תחת הלחץ של כל המהירות הזאת של האינטרנט וכל העולם הדיגיטלי. העיקרון הכי גדול של העולם הזה זאת המהירות, הכל קשור למהירות, ככה מודדים את זה וככה חיים את זה. כשקוראים ספר או שיר או שומעים מוסיקה יש עניין של מתינות, של זמן. הטכנולוגיה הזאת היא התקפה על הזמן". ליאון ויזלטיר, מחשבה שמרנית עם אומץ - ראה קישור

ימין; בלוג הפקת יומני שי-פרעה;דוח רבעון שלישי

2013-06-06T01:37:00.003-07:00

דוח הרבעון השלישי של "יומני שי-פרעה" יוקדש לבנות פרת הצעירות. צעירות הן עד 51 נכון לזמן הגשת עדכון פעולות ההפקה לצבור הרחב. שלוש הסיבות לחיבור תמליל מחויב מנהלתית לעונג ההקדשה הן: 1- מסע שורשים והשבת רכוש המשפחה, להלן זכויות הפרת. 2- הסקיצה הראשונית של תמתמ (אז מי אמר שאני מדבר רק לקיר). 3- עוד נסיון התחנפות לארוז את הצעירה בצעירות שבחבורה למאמץ מיתוג היומן. מיתוגו יהיה בפרוש קל יותר בדוח הרבעוני הבא בא עלינו לטובה כיוון שבין היעדים ברשימה הקצרה (נכון, להבדיל מהרשימה המה זה ארוכה של דברים הרבה יותר חשובים לעשות אבל כל כך יותר מייגעים) נמצא יפיופו של בלוג ההפקה.
ולכן, הבה נקבע בזה הרגע פגישה עם צ'רנוביצ'ית לוהטת
בוא נראה תוך כמה זמן הלסט סין ב-13:43 וויל סי מי, אוף זה מעצבן, כמה זמן צריך לחכות
נמשיך אם כך
החודש מתחילה כתיבת גרסה רביעית מתוך חמש של טקסט היומן. הרשימה הקצרה של התיקונים הצפויים ארוכה ואף אני מחכה לדעת מה יקרה. יחד עם זאת מסלול מסע צוותה הנועז של שי-פרעה נשאר כשהיה - הם יתחילו אי שם למעלה וירדו למטה.
ברי לי שבסיום משימתם (קרוב ובתוך האדמה, כמו כולנו) כל קוראי לוג המבצע בכדור הארץ יתאהבו בשי-פרעה לא פחות מכל גבורי העל, שמאז שהיפיפיה הנערצת והחכמה לקחה לידיה את מושכות "סוכנות הביטוח לגבורי על" שבו מ/לגמילה במכון "סכנה", וצופים-אף ברגע זה- מערפילית שק הפחם במבט מאוהב וחיוך דבילי במתרחש.
הפינג-פונג עם עוד קוראת נאמנה חדשה אותה אני עמל לגייס לחבורה, מביא אותי להרהורים כבירים על העצמיות היחודית של הדבר. נוהל הרהורים כבירים יכול לפגום ביכולת העמידה בלוח הזמנים המדוקדק אבל יכול שלא.
הגרסה הרביעית, שמעצם הנסיבות המשתנות תתקשר יותר עם/ל איורים ותמונות, תשמור על השלד; תמליל, שלושה קישורים (ויקיפדיה, מוסיקה, וידאו ארט), תמונה ואיורים
והרי דוגמא לסקיצה ראשונה של תRד לפי שמאל; בלוג מקביל יומני שי-פרעה; גוף שלישי נסתר

הבוקיבנאית הלוהטת, לסט סין 16:14 דחתה אותי לאחר חזרתה מסבוב באטליה עם הדוגמן אשכנזי, ההוא שמאז שהבטתי על תמונתו בתערוכה, אילץ אותי לבטל כל תחרות על לבבה.
ומנושא לנושא באותו הנושא, התקרבותו לכדור הארץ של 1998QE2 מרמזת שמועד ההגעה לכדור הארץ של הצוות הנועז קרב והולך

ניסוי הכלים בחברת ההזנק מוכיח שוב כמה שברירה כתיבה. כל סוגי כתיבה. היישום הוובי תופס את הראש, כפי שמייסדי ההזנק מבקשים שיקרה ללקוחותיהם המרוצים. קשה להפיק מילים נוספות מעבר לאלו הקשורים באמרות ציווי; משפטי בדיון, תיעוד,תגובת פייסוש נחסמים כקולטן יעיל; מסוגל להגיב לגירוי מסוים ולהזניח לחלוטין אחר.
אך כול מפיק יודע שבעיות רק משנות שם וכותרת באקסל ולכן - להלן: תקציר מצב ההתקדמות בענפים אחרים של ההפקה:
דיזנגוף סנטר לא עונה, האם הגיע הזמן לנטוש חוויות ילדות ולעבור למקום המתבקש-תחנה מרכזית בתל אביב. ההזדהות שלי עם מעוז הבורגנות קשה לניתוק. החלטה סופית עד אמצע יוני.
משחוק-
משחק הקוראים: 5% ניצול . התחלה המבטיחה עם הקוראה חוה ממתינה להמשך ראוי עם עוד שני קוראים לפחות. ישנם מספר מועמדים ומועמדות. המטרה- תוך שבועיים פוסט ראשון בנושא בבלוג הבית בקפה דה - מרקר
משחק עיברות "עננים ורוח": השהייה. יחודש לאחר גמר כתיבת סדרת הגופים (8-12 שבועות)
ארכיון וידאו-ארט אישי: 90% עלה ליו טיוב. "גיחתו של אזרח" נעלמה
וכעת לחלק המוסיקאלי. בהשראת טיול השורשים והשבת רכוש יהודי ------->

מקהלת צדיקוף בניצוח לסלו רוט שניצח על הקונצרט בבית כנסת עם האקוסטיקה הנפלאה בטמישווארה

מוסלים מגומב בגרסה נפלאה ל"זריחה שקיעה"

ברוח הטיול והספר- "החצי השני של הלילה"-שפרה קורנפלד ו"אם החיטה" של מיקי בן כנען. באקראי, נבחרו שני הספרים למסע השורשים והיוו ליווי הולם. הבריחה לפנטסיה של הרומנסה מחד ומאידך-אובדן, כפנטסיה בעלת משמעות ניתנת לעיכול

(Tevye)
Is this the little girl I carried?
Is this the little boy at play?

(Golde)
I don't remember growing older
When did they?

(Tevye)
When did she get to be a beauty?
When did he grow to be so tall?

(Golde)
Wasn't it yesterday
When they were small?

(Men)
Sunrise, sunset
Sunrise, sunset
Swiftly flow the days
Seedlings turn overnight to sunflowers
Blossoming even as we gaze

(Women)
Sunrise, sunset
Sunrise, sunset
Swiftly fly the years
One season following another
Laden with happiness and tears

(Tevye)
What words of wisdom can I give them?
How can I help to ease their way?

(Golde)
Now they must learn from one another
Day by day

(Perchik)
They look so natural together

(Hodel)
Just like two newlyweds should be

(Perchik & Hodel)
Is there a canopy in store for me?

שמאל; בלוג מקביל יומני שי-פרעה; גוף שלישי נסתר

2013-05-31T13:32:00.002-07:00

אם הוא היה אנושי הוא היה מהאטיים והמדויקים. מבין הצוות הנועז: הרקדנית, גושיער, תRד הוא, עד השלת רקמת גופו והשמשתה כמצנח, הפחות דרמטי בחיצוניותו. צורתו תואמת לאופיו הסביל ולשימושו כנתב, נשא ומחסנית לשבב מידע שאמורה להינעץ בתוך החטוף בדיזנגוף סנטר בסוף המשימה. לו רק בגלל הלימות תכונתיו לצורתו,אפשר להגיד עליו שהוא יפה, גם אלו שממש ממש שונאים סרגלים. אבל הוא לא סרגל רגיל. קודם כל הוא קטן מהסרגלים האנושים המקובלים, רק חמשה סנטימטרים אורכו, גובהו כשני מילימטרים ורוחבו כשני סנטימטרים. לתRד יש ידית ותעלה (חלק המוגבה מעט וחלק הנשאר צמוד למשטח חלק דמיוני ) שבסרגלים האנושיים הקצת יותר משוכללים נועדו להקל בהרמה ממישור הדף ולמנוע מנוזל הדיו לסוגיו להמרח על הנייר. בגלל אותו חלק מוגבה תRד יכול להחשב כפרמידה תלת מימדית מזוית ראיה מסוימת, אך הוא מעוינון-פאון תלת מימדי בן שש פאות. מכל זוג פאות נשלחת זרוע,סך הכל שלוש זרועות, התופסות כדור המשמש בתחילת הפעולה בקניון כמשקולת לגוף הסרגל ולרקמה המושלת, ובסיום הקרב-אמצעי תקשורת דו כיווני.
תRד הוא גבור כמו דני שלא בוכה אף פעם ומדויק כקימורי קו הפופאי שבפנים. משם למעלה לרוזבאד. ורוד שחור לבן סוד. תRד ישר כסרגל. מה זה ישר כסרגל? נתחיל מסרגל שלעיתים למרות תדמיתו הישרה הוא עצמו ממש לא כזה. סרגל המדברר את שפתו של כדור תלת מימדי הוא דוגמה לסרגל שעל פי הגיון פשוט- עקום ומבלבל. תRד לא מבולבל. יש לו ארבעה מצבים: 1- מצב הטיסה לכדור הארץ. זרועותיו והמשקולת צמודים לגוף 2- מצב השלת רקמת גופו והשמשתה כמצנח העוטף שלוש זרועות שאוחזות משקולת 3- התנתקות מהרקמה, נשאר רק הגוף, שלוש זרועות ומשקולת . 4- משדר בתוך משקולת (זהירות ספויילר ענק----------------------->המשקולת, לאחר השלת כל הגוף תנעץ בקודקודו של אחד מהמפלצות המעגליים. זהירות------------------------------> ספויילר לא פחות ענק --------------------------------------------------------------------------------------------->במקום בראשו של החטוף).
מה? זה לא ספוילר?
מה גורם לתRד לסטות ממסלולו המתוכנן. התשובה טמונה בין השאר בצבעו החום עם דגש לכיוון הצהוב-כתום ופחות הכחול המלאנכולי שאפשר היה לצפות ממי שבעצם כל חייו הם כלי מלחמה. ואכן העובדה, שכלי שרת מעז ככוכב אשר לפתע למען השם, ראויה לתהייה ותענה בהמשך. לעת עתה, מנותק מכל הקשר עלילתי, מורכב תRד כמעגל מודפס המורכב ממעגל חשמלי בצורת משולש. אבן היסוד של הרקדנית הוא מעגל חשמלי בצורת כוכב

המרה של כוכב למשולש ולהפך יכולים לעשות רק המפלצות המעגליות. יכולת זאת שלהם היא ההסבר ליכולת ההשתלטות שלהם על שניים מהצוות הנועז. אפשר לנסח את הספור אחרת: משיכתו של תRד לרקדנית מומשה רק כשהתגלתה יכולת ההמרה של המפלצת. יכולת זאת נחשפה, מיד לאחר הנחיתה על הגג, כשהרקדנית ביקעה את קודקוד המפלצת והחלה להסתבסב בתוך עמוד שדרתה.

פרק ראשון, פופאי מ-1933

פרק מצונזר-פופאי נלחם ביפאנים 1942 לאחר מתקפת פרל הרבור

ימין; בלוג הפקת יומני שי-פרעה; קדחת הזנק

2013-05-18T15:25:00.000-07:00

הרהורים כגון אלו עברו בראשי בעת שהבטתי על הקופסה השחורה של היישום הוובי כפי שמלגלגים המבינים שמבינים, דוברי C שוטפת:

המקור לדמות הלוחם,

האם לחיוכו הרחב של המנצח יש איכות קולית כמחיאת כף היד של הסמוראי

זה הוא הקיר וכאן הראש שלי זה הוא הקיר וכאן הראש שלי זה הוא הקיר וכאן הראש

חפש את היפה והשימושי,

אל תחקרי לֶאוּקוֹנוֹאֶה -

לא, אסור לדעת -

מה קצבו האלים לי ולך,

אל תתפתי לחישובי הבַּבְלִים.

(תרגום שמעון בוזגלו ראה פה)

הבט על הקוד כטלנובלה עם מבטא ישראלי,סיפור פשוט למשתמש ולמתכנת, לריקי כהן ולבעלה היפה והאופה

שש שעות מאוחר יותר, כשבזמן האימון עם לינוקסרון, באותו סדר צצו המחשבות, הבנתי שנדבקתי בקדחת ההזנק. לינוקסרון קלט את גלי הצמרמורות הזועקים מגופי, כיוונים סותרים המקשים על היציבה ושלח אותי להתאמן, לא לפני שהוא מזהיר את המיודעים, המשויכים- רובם בכפיה כמנוע חיפוש של בינג- שהכול, אבל הכל יתפרסם בבלוג

המשפט

"אז מה, אתה בעוד סבוב שהחברה של 8200, בורחים דקה לפני שבעלי ההון מבינים שהמספרים לא כללו שיווק ואנשי מכירות"

נחת במדויק

כדי לשבור את הקופסה השחורה

הדוברים היו מהפרופיל הממוצע של כורי קוד שעייפו מלהביט על הסכומים שהפס הרחב שב ומזרים מעולם ההון לתעשיית המידע. את קנס האבסטרקציה, שמיידוף והאחים ליהמן מחוררי השוקת הבנקאי גזרו על התעשייה, הם ספגו שהם כבר לא ילדים. וכך, ליד מחסום המשאבים המוגבלים הם העדיפו להניף רגליים ולעשות מתיחות. החלטה נבונה מצידם אך לא ישימה לנו, חפ"שי ההזנק.

הכוח מורכב מקשישים וגימלאי חילות הקרקע, אוויר ויבשה שגילו רק עתה שתמו ימי המוכר הישיר, ברוכים הבאים לעידן המוכר המאפשר.

מה שאומר ש-

כסוליית חשיש צפה במים למלח טראנסאווי, כאוזן של ערבי לגולנצ'יק, כפקק פתוח למש"ק כנפיים בבקבוק, כשריונר קצת נחמד קצת נבזה מתעורר אחר הצהריים, ליד מרכבה סימן 2.

היישום הוא צדק לעם, מימוש זכות הרכישה, שוויון הזדמנויות לקהילה

אז למה לסבך?

קח יזמות רכה 24/7 הוסף שיטה מובנית לחיסול ויכוחים חלק בנטייה למצוא סדר בכל דבר העלה בחזקת מה שאין אנו רואים , לא קיים
מה קיבלת?

בקושי רב הגולנצ'יק המתין עד שהנייד יאסוף פסי קליטה מתוך הממ"ד בו מוקם החמ"ל שלו. באנחת רווחה הוא שחרר למדפסת את בדל התקווה החדש. בשאגות הוא כינס את כל עובדי המשרד, תלה עותק מהמנון הפיתוח הזריז, דקלם אותו כמנטרה ורץ למשקיע

ימין; בלוג הפקת יומני שי-פרעה; שיטה

2013-05-10T13:04:00.000-07:00

לעומת קלות התזוזה הצידה ואחורה, כל הכרוך בהעברת המשקל קדימה, שלא לדבר על פסיעה-הרמת רגל,הנפתה והנחתה אי שם בעתיד הנראה לעין- מרגיש מסובך ואף עוין את התנהגות הגוף. הניסיון להתעלם ו"פשוט לזרום" כשל כיאות לעצות פלא שעובדות רק כשהנעל מתאימה. הנעל מתאימה אך הרגל ללא הוראה פעילה לא נעה קדימה. הוראה כמילה מרווחת את התהליך לשלוש הברות חולם (ועוד מלא) קמץ קמץ הו הא הא. התענוג לעבוד עם ותיקים בשיטה נובע מקיצור וסימון הדרך; ההוראה נהיית פקודה, שני דגשים שורוק קמץ. בעת תרגול ידים דביקות עם גיא האיש ותיבת הדואר עלתה השאלה (בהקשר לסגנונות) של מספר סוגי הסגנונות. גיא, ליבראל בעל יד כבדה במיוחד מחזיק בדעה חיננית בדרכה, שכל אדם ייחודי ולפיכך, לא משנה לכמה קבוצות הוא סטטיסטית ישויך, מתי שהוא תזדקר האינדיבידואליות שלו, אותו יחוד לא מתחלק שלולא הוא לא היתה סיבה למז"פ, לכל סדרות הבילוש המדעי ולתמימות
על התמימות בפוסט צד שמאל

ההפקה מתאקסלת

ארועי השבוע כללו מספר ימים בסטארט אפ של הבתימיבתימי. אנרגיית חברת הזנק יאה לי. האופטימיות היא חובה כעליצות לצלם חתונות. תחת אופק התקציב המעורפל, גועש ים העיכוב המתמלא מנהרי התקלות, נחלי השיבושים וסתם שלוליות המתבררות כביצות טובעניות. בתנאים אלו, לא נותר אלא לחבוש כובע טמבל, לדרוך על התראת תשלום חשבון המים ולמלאות מים במימיה (מים מינרלים רק שמגיעים משקיעים פוטנציאלים) ולצעוד לכיוון הבילד. בקורס הבודקים מזהירים שוב ושוב שהבודק מתבקש לפלס את דרכו בחשכת הגרסאות שונות, ללא עזרה ממשית משאר אנשי הצוות שטרודים כל כך ברדיפה אחר לוח הזמנים, ואין להם זמן או סבלנות למישהו שמתוקף תפקידו הוא סוכן כפול של ההנהלה והצוות הטכני כאחד. שעור מעניין בעמידה על שלך, שלי. לא משהו שנאלצתי לעשות הרבה עד כה.
הפגישה עם אבי של צביקה הייתה מאלפת. שתי בעיות הוצפו: האחת- חוסר בהירות לגבי המניע שלי לעשות את הפרויקט. והשנייה, שהיא הבעייתית יותר-חוסר האפשרות להכניס אותי בין הפטיש לסדן. מסתבר שZאת Zכות יתר השמורה לבעלי הון בלבד ולא לתפרנים, גם אם הם בעלי תודעת ריבון מושרשת. "אתה לא רעב מספיק לכלום"

והנה מהמקור- אוליבר! סימן הקריאה הוא סוג של טוויסט מסחרי למיוסיקאל. וזה עבד כנראה. הסרט הראשון בחיי, עד אז - פנס קסם היה הדבר הכי תמונה נעה שחזיתי. אוליבר היה הסרט הראשון שהוקרן בקולנוע החדש והמפואר"הדר" ברחובות, גיל שמונה, כיתה ג'.שלובי ידיים לאורך כל הסרט סבתא מרים ואני עוברים קתרזיס

יצאנו רטובים מדמעות ורועדים מעוצמת החוויה. מאותו אחר הצהריים פרצה התמונה המדברת את מסנף המוח.

יוגה- כוננות קיץ. מה זה אומר? שלא תהיה לי את התמיכה של קרישנה, המחסל ושאר מפלסי הגידים. להסתדר לבד אופציה?

מועדון הספר - הרעיון מתחיל לקרום עור וגידים. דיברתי עם חוה האשה והכובע. נכנסה לאקסל שממנו ישחרר רק המוות

שמאל; בלוג מקביל יומני שי-פרעה; גוף שני נוכחת

2013-05-10T13:03:00.000-07:00

רק אל דבר איתי על גוף ראשון שני שלישי, את אומרת לי, איך אני שומע ? את מעלה להנחתה, משחקת את המחבואים לטובת הגוף השלישי שתמיד נוכח, שקיימותו, ססטנביליותו, ססססססססדביליותו חובקת פה בגן הקטן שצומח בלב החדש בתל אביב. קצת דרומה, לכיוון חולון, בדרך לגינה של שפירא היינו עוברים בצד של תופרי הברזנטים. לאט לאט הלכנו בקצב שלך הכרנו כל אחד והמשכנו להכיר כל דבר בדרך שנהגת לפתלה יותר ולהגיע לגינה דרך רחובות פרבריים. ייפו את מסילת ישרים אגב. הרחיבו את המדרכות וצופפו את נהגי האזור. אנחנו לא נהגים. את נהגת. מגוון הכלים שיכלת לרכב עליהם היה רחב, הרבה יותר מעכשיו. כן, ככה זה כשגדלים והאפשרויות מצטמצמות מאינספור אפשרויות בודדות לקבוצות של אפשרויות . בשביל להבין את ההקשר למשפט האחרון את צריכה לעבור לצד היומן ולטוות עוד קור זהרורי, שמציאותו על אף זערוריותו מוחשית כשיפוץ מסילת הישרים.

קיימות-היכולת להמשיך לקיים תהליך. כמו התהליך שלי ושלך. מי התחיל אותו את שואלת? לא, לא זה מה שאת שואלת ? ישר את הולכת לעניינים- נכון , לא הייתה לך האפשרות להשתנות ולחשוב בקבוצות- מאיפה הבאתי אותו, את הדבר הזה?

תכירי את השותף החדש שלך. ביחד-תפקידכם לשרוף את המועדון. מילולית. את והוא, בכל דרך וכלי, בזמן פגישתנו שורפים, משמידים, כותשים כל רעיון, תת רעיון, רעיון על. בסיום הפגישה איתך - שממה. לא גודלת להיות כזאת ולכן תקבלי סיוע: ספיידר ג'רוזלם.
לאחר שקנט קלארק התפטר מהעיתון והחל לכתוב בלוג, ג'רוזלם הוא הגיבור הבלתי מעורער וחסר כל יכולת הרהור כשמעצבנים אותו. יש עליו גם בוויקי אז תקליקי. אני יודע שעדין לא יצא לכם הרבה זמן בעצם לתקשר כי אתם לא מפסיקים לחרוך מסנפים במוח, אבל נראה לי שהוא יישאר יותר מקודמיו ויהיה לכם יותר זמן כשתגיעו לחלקי גוף שמקבלים פחות חמצן ביחס לשטח. תודי, הוא משעשע, נכון? ממש לא הבחירה הראשונה שיהווה לך פרטנר, ניסיתי לאייר, לצלם והסתבכתי כל כך ולא בא לי בכלל לבזבז את הזמן שיש לנו ביחד. הוא בחור טוב, ואם אי פעם תסתבכי בצרות, הוא לא יותר לאף אחד. גם השתיים שאיתו, ילנה וצ'אנון לא פרייריות, נכון שהן לא איתו מבחירה חופשית אבל בלאו הכי אין מה להכניס לשיחתנו הקצרה מושג חסר כל משמעות

אפרופו שיחה-השיר למטה היה אמור להיכנס ל"גוש קטיף אני נשבע" אבל אלי נעלם לי ולא מסוגל לחפש אותו-

מתוך "מה טי - ספר השינויים" ברטולד ברכט. תרגום : יצחק לאור

פתאום ההבדל בין השיחה אתך והכתיבה אליך הופך לעיקרי. זמן לסיים ? תעשה מה שאתה רוצה, נכון אבל לא על מה שאני רוצה, אני רוצה לכתוב. את מה שאני רוצה ואותך אני טווה או מסתפק בכלום. שתי הברירות ארורות באותה מידה אבל באפשרות הראשונה צפונה התכנות קומית.
אז נצחק אמר הדג לדייג. תראי יש לי עו"ד כריש, עתונאי גונזו ושתי עוזרותיו הקוסיות . וידאתי עם לוס וצ'ארו, שטוענות שהן מנהלות איתך גם סוג של קשר- שאת גדולה ענקית ואפשר להגיד, לכתוב להראות לך ולכל החברים שלך שמה הכל . כל מה שאומר ואכתוב לא יגרד את ה 8000 פעם פאק שבמאמר שג'רוזלם כתב על ניקסון. אז פאק איט אול את אומרת, גט דם אול --> מייק מי לאף

שמאל ; בלוג מקביל "יומני שי-פרעה"; גוף ראשון מדבר אני

2013-04-27T13:51:00.000-07:00

החיבור עם ארז המתחלף היה מיידי. קורה. יש פעמים בחיים שאם אני -והיום זה יום האני-שונה מאתמול שלא קיבל שום תואר לעומת זאת היה מלא מעשים ופחות מסכים-מוריד משתני כליון לסוגם, נשאר אותו פעפוע בפנים המוצא בקשר עם אותו אחד או אחת מתווה לזרימה אינסופית. פלפולי המוח, כן נכון לא נכון באים וחולפים אבל הדובי הזה שעכשיו אני מחבק אותו ואחר כך אני מבשל איתו ורוכב כשהוא מלפני על האופניים מגרגר לחתול. נוכחות אשליתית מוחלטת סמיכה בתמונה , פַּאק פַּאק מהוסה בצליל

מלח בינל הציג אותו לפני והייתי מרחיב עליו יותר לולא כבלי ההתחייבות הפעם לדבר ישירות על עצמי ורק בפעם הבאה, גוף שני נוכח, אדבר על עצמי בגרסת האחר. כיון שמִשְׁכָּנִי בתוך קבוצת ברי המזל שחופשיים כל זמנם לעסוק בכל נושא שחשקה נפשם (כן יש קבוצה כזאת, שוב- לא אוכל לעסוק בה או בקבוצת הקבוצות בגלל אותה שבועה שאגיע לרבים בתוך כל גוף רבים) נוצרת צרימה, בת קול חריקתית שבימים מסוימים כמו למשל אתמול, אפשר היה לעקוב אחריה כיצד, כמחט מתנקזת לשריטה בתקליט, נעה הפרימה בתוך רקמה שרה את שיר הרוכסן לסליל הכפול שעוטף כל איבר בגוף, תאי שריר גלילי אחד מכווץ והשני נמתח.
ועתה- הרחיב בעניין המידיות והקשרה לצרימה. איך שלא אביט על הנושא, עיסוקי העכשווי הוא מילים, גם בצורת תמונה, קליפ יו טיובי או קובץ קול. בחרתי לשבת ולהביט בהבהוב הסמן שמזכיר את התו הבא שמחכה להקלדה. הסמן מהבהב בקצב קבוע, מתלבש על הסימן האחרון במלואו (כמו עכשיו עם "ו" ו-"I") בצידה של הכוכבית * משיק לגבולות ה-ע. שריד לממשק משתמש טקסטואלי. נצנוץ הקו-המסמן אריזתו של התו האחרון לגלולת הזיכרון האלקטרוני, שחרור הזיכרון שהוקצה לה והחזרת השליטה אלי,מערכת תוכן שזיק קוי מקפיאה בימים טובים ומרעיבה בימים הרעים. למה?
אולי בגלל שפתיל מחשבה אחד נועל את האחר או שעוד תהליכון חשיבה אומלל לא מקבל משאב תשומת לב. כך או כך, חריקה נשמעת בקול שגבר והולך לא משנה כל כמה אנסה לחסמו וככל שהניסיונות כשלים כך זועקת השורה האנכית הי הו הי הו הי הו סירנה מחרישה התובעת פתרון עכשיו במיידי. קפיש.
ואז, הגיע מלח עם ארז המתחלף שהגיע לשכונה כדי לחפש בד חזק לשמיכת חלומות עבה,לילדה שעם פחות ממשקל ארבעים ק"ג שמכסה אותה, לא נותן לשום חלום לברוח, לא מסוגלת להירדם. כן, יש דבר כזה בעולם ויש בלוג בנושא. הוא, גוף שלישי, הראה לי, אז פלא שהתאהבתי בך גוף שני יחיד.

rashaad newsome

גלריה חזי כהן משלשום 25 אפריל 2013

ימין; בלוג הפקת "יומני שי פרעה"; כתיבה במקביל

2013-04-27T13:50:00.000-07:00

שוב הימין נושא את דגל הסדר
דיווח מעודכן על מצב ההפקה, לנוחות קריאת אלמוני שאת מעט הרצון הטוב שנשאר לו לאחר יום עבודה ארוך, השקיע בהקלקת הפוסט המקביל ולכן----->

תנועה : חזרה 1-5, שישית שמאל= למצוא את הפוסטים, לעשות סדר , לנסות כתוב גרסה שניה לתנועות אחד ושניים או רק להמשיך
מנח השבוע: לדחות בשבוע

התירס לפני טיפוס הסליל

סינרומן סגנון כבשן: לדחות בשבוע

רשימה לאדוארדו: לדחות ולהרחיב

<------------ "אני לא בטוחה שהוא מבין בגיל הזה כמה הוא חושף את עצמו " [אם גאה, חדר הלבשה יוגה , ציטוט]

חודש ג שבוע שני יום 3 ; בלוג הפקת יומני שי-פרעה; אלינטעמריאן

2013-04-25T05:17:00.000-07:00

צהריים, מטס באוויר. אני מחסל את הספר שתקוע לי בגרון. תחושה אוראלית השונה רק בסגנון מהאנאליות של החרבון באמצע שולחן המסעדה כשאורה שומעת לראשונה שבנה עופר היה מעורב בהפקרת עצור פלשתיני במשך יומיים בתוך חדר קירור. הקשה לי ביותר בספר הוא לאו דווקא מה שעופר עושה או תגובת אילן, עופר ואדם לתגובתה הצדקנית של אורה אלא ההתעלמות מהעובדה שילד שהוכנס למסגרת ללא רצונו (וללא צורך במקרה שלהם כיוון שאורה מבחינתה, להבדיל מהתקופה שבה אדם, בנה הבכור היה זאטוט, יכלה להרשות לעצמה ואפילו רצתה לשהות עם עופר ללא הפסקה) יהיה משרת מסגרת הנאמן ביותר.
אבל זה הסיפור שלי משתרבב לסיפור הספר
אבל בשביל מה קוראים? רק בשביל להשתרבב
משימות היום-להמשיך תוויות-לאגן רשימות-לכתוב תבלוג כמובן, לערוך את משימות השבוע הבא, יורד גשם איזה כייף וגיא בכור טופח על שכמי כישראלי ביום העצמאות. לפחות היום הוא, תחת המטס הוא מחריש את הפצת הפחדים הגלותיים שמהם הוא מתפרנס.

השתלשלויות עניינים, רובם חסרי חשיבות ומיעוטם, למרות חשיבותם, לא יזכו לאזכור הסטורי ביומן מהסיבה הידועה: גם אם לא היה (והיה ברוב המקרים) הוא לא היה מספיק נוח כדי שאשב ואעשה את מה שאני עושה עכשיו; מחפש דרך לשחק פינג פונג עם כוח היוצר. איך עושים את זה? האם מדובר בנסיון התעמקות ב׳מושג המבנה׳ או שזאת עוד דרך לארוז את אי יכולת מוחי ואצבעותי לשרבט משפט קוהרנטי. ברור שהאפשרות השניה היא המצויה יותר, אבל גמרנו (גמרנו זה שלושתינו, אני הכוח היוצר והקורא, שלושתינו זה חומסקי אני והקוראת שלושתינו)
טוב יאללה הבנו. זהו פוסט אחרון בצורה הזאת. למה ? כי מלח בינל ציווה. he who controls the spice control the world, חולית אלמנטרית לכל ילד שהתבגר ומבוגר שמנסה למצוא מפלט באמיתות נצחיות/ עובדות כואבות במפגשי סופ״ש עם הנפש התשושה ותאומותיה מסביבו. מלח רוצה טבלת השתלשות וסיפור קצר מקסימום. בעיות, צרות, הגיגים בעמודות המתאימות. יש פליי אוף, חצאי גמרים, גמרים בכל הליגות בכל העולם, יש ילדים אשה שכנים גינה מוסיקה סמים זיונים, יש סטארטאפ, בילד בכורה פרנסה ולא פחות חשוב יש גיטרה
לכתיבה באיפאד יש משהו המזכיר מכונת כתיבה לא רק בגלל התקתוק הקלוש, מוסיקת רקע נפלאה ורומנטית כשהיא דוהרת וחשודה כשהיא נעצרת, אלא בגלל אי חלוניותו המובהקת. אי אפשר להקטין את המסך ובמקביל לעקוב אחר פיתולי רעיון. כלליו של התפוח ברורים. רוצה ללכת, תעבור. אנחנו נשמור לך אבל אתה בעולם אחר, באיזה עולם אתה רוצה להיות הגלולה האדומה או הכחולה
אז אני בגלולת הרלשיינשיפ עם תמתמ והארוסים הנצחיים, משימתי עוד פסקה שניים, שתי תמונות שתמתמ תצלם. חיבור לחשמל כי נגמרת הבטריה ועוד פוסט נשלח לעולם מדווח מה איתי מה איתי

מספר ימים מאוחר יותר אפשר לסכם - עוד תת משימת ביניים שלא צלחה

כדי לא להתייאש התחלתי לצפות

וכמו שאלי הבת של נטע ומריאן אומרת אני מצפה ש (לא ירד גשם ואני אוכל את כל העוגה למשל ונתנה לי מטרייה זעירה)

שיהיה לי מספיק סבלנות לקבל השראה גם מיומנים עכשוויים --->ערוץ יומן יוטיובי על יומן

חודש 3 שבוע 2 יום ב; בלוג הפקת "יומני שי-פרעה"; גורו הבריאות, צ'אנדנה, סאטיארטי

2013-04-16T02:45:00.000-07:00

יצירת התוויות ברשומות הבלוגר, משימה דקדקנית המחייבת בניית קטגוריות שילחה אותי חזרה לטקסט מתחילת ההפקה. סך הכול יש לי מושג למה התכוונתי ומה כתבתי שכשלעצמו מדובר בהישג לא רע. יום הזיכרון ורק אני מרוב אהבה שותק. לא תודה. מרוב כאב צועק גם הגזמה פראית שיודע כל כותב. שרבוטים מאלם יותר בכיוון, אולי ציוצים מעורף מפא"יניק, יבבות ווגוניות מקרב החיים
וה מקרטטן מושיקותייך... מיקרוביותך לי היא! כגבגשושונריים עלי דבורה מבורחשת. ... גרופ עותר אני בפניך. ... פונטיניגי הופכדורמים. ... ובקפינטנציות תדלגרני עם חובקי אזרדיים פריכים / ולא אקרעך במנעצונים עם הצהורובום שלמראשותי, תראה אם לא!" פרוסטטניק ווגון יילטץ בשירה ווגונית ,

"Oh Mkrtadtn Mosicoteich ... Mikrobiotc me is! Cgbgsoshonriim Ali Bee Group petitioner Mborhst .... I .... Fontinigi Hufcdormim you .... and Bkfintnziot encompassing Azrdiim Tdlgrni with crunchy / or Akrac Bmnatzonim with Htzhorovum at my head,

התרגום החדש בעריכת עמנואל לוטן כבר מתערסל באוזן העברית ביתר קלות: "הו מה קרטו מושיגותיך...מיקטוריותך לי היא\כגבשוש נוריים עלי דבורהמבורחשת." גרופי נא, עותר אני לפניך..את פונטניני הטרוליגדמים...ובקפיטנציות תדרגליני עם חובקי אזרדים פריכים/ ולא אבתרך במנעצונים עם הצהורובום שלמראשתי, שכה אני אחיה"

העל במותיך חלל שמתנשף לי פה כרקע הכרחי לערב יום הזיכרון וסדרת הקליפים מתוך האוסף המוזיקלי של חלל זה או אחר שמרעננת את רשימת השירים העבריים בלבד ששודרו עד לפני מספר שנים, באוסף אקלקטי המפלח החוצה את הרועש מדי . אפשר לראות את הורי המונצח שומעים שיר אחר שיר עם התחקירנית של הפרויקט, מאפשרים לשירים היותר מלודים לגשר בין טעמם הם עצמם ושל בנם, לגיבוש המבחר שבמובחר שישודר במהלך היום. סגרתי שהגיע רשימת אורי גרוסמן. לא היום. מחר אני גומר את הספר ויהי מה. זה או אני או הוא

הקטגוריות, שם אחר לסלילים מפלסות את דרכם גם לתתי סליל הלהלוזיאנים, קבוצת חברי בפייסי מחבבי חבורת ארז. בעזרת גורו הבריאות והחלוץ מבלוך אני משבץ: חלוקה לפי זמן-מקום ונושא מתבקשת.
מ-20 חברי בפייסוש שהגיבו על פנייתי לחבב את דפי (זאת אומרת שראו והיה להם מספיק אכפת לגבור על מגבלות טכניות ונפשיות כדי להשיב פונג לפינג )

בתוויות של בלוגר, דבר ראשון יש הפרדה בין החברים שיומי עובר דרכם במהלך ההפקה ויוצרים/יצירות. הראשון-בעברית והשני-באנגלית. שהרי, גם אני מארגן פלייליסט

ארגון רשימות כארגון המשפט יכול להיות אקראי, אבל איפה הכיף בכאב שפילוח סכין הברירה מחולל לשתי הברירות, וזה תמיד מגיע לשתי ברירות המושכות בחבל, כל אחת לכיוונה. הו דה הורור דה הורור. כמתיחה של מפרק החישור והגומר המקורב ---זה שריר-זה כוח-זאת שפה .

נושא הכוח והכוחניות חוזר ומסתנן לפוסט, כך יוצא, אני צ'נלר ארוז של החיים, עוד חצי שעה משימתי להתייצב מול המחסל, לצאת ממנו בשל להפוך פרנסה לעבודת קודש ורק אז, שעתיים מאוחר, עשיר ועייף יותר, להזדווג עם השטיח כשבפס קול זיקוקי הקולקטיב ובטווח נגיעה שירים 72-94 וכל שבעת שערי שירה

בעודי ( אזהרה: שני קישורים השרוכים לאובססיה התורנית שלי) נועל את הMBT , עיני מרפרפות על הפיייסבוק ונשימתי נעתקת. צ'אנדנה מיפן (מראשונות וצעירות הסאניאסיות היפניות של אושו,מאהבת שהתשתי אותה במשחק מלך האורז [כך נקרא חובב מלוכסנות בפיהן], משחק חדש שבאותה תקופה רק גיליתי)מעבירה פיסת מידע ממשטרת בולדר הנוגעת למכר משותף-סאטיארטי.
סאטיארטי אחראי ישירות למשפט הקודם ונזכרתי בו אגב כתיבתו-הכיף שבכאב וגו'; באחד משעורי קורס הריבלנסינג הוא הגיע להדגים ואני נבחרתי או התנדבתי, כבר לא זוכר, לשמש הגוף שעליו הוא מדגים. כשקמתי ממיטת העיסוי היה על המזרן פסי זיעה ששרטטו את תגובת גופי לסכין באצבעותיו שניערה שרירים הקרובים לעור וחרטה דמעה על השרירים בעומק העצם. זאת הייתה חוויה מסוגת רכבות הרים וכל זה קורה תוך שהוא מסביר לשלושים איש מסביבי איך הוא בוצע את הגוף. עד אז, כתוצאה מהפרעת גוף הגורמת ללחץ דם נמוך וטמפ' נמוכה מהרגיל, מספר הפעמים שהזעתי היו ספור, מסעות בגולני שמסתבכים לתוך היום חם, עבודת סבלות בקיץ ניו יורקי לח ומהביל, זיונים בקרנבל. מאותו יום התחלתי להזיע יותר ולהפעיל את מנגנוני ניקוי תאי העור והאוורור. סאטיארטי, שלא הפסיק להסביר לרגע מה הוא עושה ואיך פעולתו משפיעה עלי, רק חייך שירדתי בברכיים כושלות מהמזרן.
הארוס הנצחי שגם הוא קיבל מסאטיארטי טיפול רולפינג מלא ( הריבלנסינג כשיטה היא הגרסה הידידותית של הרולפינג שלעיתים נערך במיטה נמוכה ובעזרת שמוש במרפקים כמו תרגילים מסוימים בשיאצו) מספר שלאחר סיום הטיפול היחיד שהוא קיבל ממנו, הוא זחל לדרשה שבה אושו מדבר כשעה וחצי רק על הטיפול שהוא מקבל מסאטיארטי (אושו סבל בסוף חייו הקצרים מבעיות גב וסאטיארטי הופקד על עיסוי גופו) וששום בן אדם שפוי לא צריך לעבור חוויה שכזאת..
בהודעה, שהעבירה צ'אנדנה נמסר שלאחר שאבדו עקבותיו לפני מספר ימים הוא נמצא חי, שלם ועדין מתפקד למרות מחלת האלצהיימר
איפה היינו?

http://www.haaretz.co.il/kolhacampus/podcast/1.1993875
http://www.haaretz.co.il/kolhacampus/1.1982632

חודש שלוש שבוע 2 יום א; "יומני שי-פרעה" בלוג ההפקה: אלי הקוסמוסאי

2013-04-13T03:08:00.000-07:00

בעוד אברם ואורה מטפסים עוד שלב באיחודם הפיסי לאחר כל הרבה שנות נתק, מספרת לו אורה על עוד משבר בדברי ימי התחוללות המשפחה. מזווית ראיה של האם /אורה היא מתארת תקופה בחייו של אדם (הבכור, שנולד מזיון מלא עצמה עם אילן תשעה חודשים לאחר חזרתו של אברם רצוץ כולו מהשבי). אדם ממלא את יומו בטקסים, שעליהם הוא לא מוכן לדבר (הפוך לגמרי להתנהגותו הפטפטנית מוגזמת עד כה) המקדימים כל פעולה שהוא עושה. היחידי שמצליח לחדור את חומת השתיקה הוא עופר (נושא הבשורה שממנה אורה בורחת) שתוקע עוגן במעגל השתיקה ומבצע "הצרחה" בהתנהגות הכפייתית של אחיו הבכור והתנהגותו הוא. פה נמסתי. אם עד כה נאבקתי בין משיכתי ללשונו לתיעוב סביבת הגיבורים (תושבי צור הדסה המצוינים והשבעים) הפעם היינו באותו מתרס, מביטים על הפלא שנקרא ילדים. יחד עם אברם פינו לי אורה ואילן חרך למרחב שהילדים יצרו ואפשרו לריפוי להתרחש.
למה אני מספר?
אני יודע...אולי כדי לספר את מה שהרוצח הג'ינג'י דיבר בעודו מדגים יציאה מתנוחת סוס מספר 11 על ההבדל באפיוני ההתנתקות והשיבה לספר [במוח הקורא (כשממש ממש חייבים לעזוב)] לעומת התהליך בעת הצפייה בסרט.
לאחר שקשרתי את האנייים שלי, שזה בלשון המסרונית, האופניים ובלשון המציאות בדיוק תיאור עשרות ה"אנים" של הזועקים לייצוג בתוך מספר כל כך קטן של מילים ועלילה כל כך סבוכה, יצאנו ביוד1 למשימתנו בגלקסיית רמת גן. כמובן שאני בכוונה משתמש בביטויי חלל למתחילים אך זוהי פריביליגיה שעוד מעט לא אוכל להרשות לעצמי כששלב ההפקה הגיע לאסטרונומים. אלי הקוסמוסאי גילה לביוד1 ולי שמה שאנחנו מחפשים הוא כוכב שביט (בקישור בעברית אפשר להתענג על פרוש המשנה והתוספתא) העובר מעל דיזנגוף סנטר ולא אסטרואיד שאולי יעבור אך ללא אפשרות מעשית לצלמו. יתרון הקוטן של הצוות הנועז מאפשר לו לתפוס טרמפ על שביט ולאחר חזרתי לסקי השנה גם הם יוכלו לדהור על קרח כדי לחלץ את השבוי.
התנוחה שבה תרחף הרקדנית מעל הסליל ותRד מעל הגג יעדכן את מפקדת הפעולה שי-פרעה

ניר מלחי מייסד המרכז הישראלי לטאי צ'י

הפגישה עם יצחק רפפורט, הנקדן המיתולוגי שמופקד על למודי הניקוד שלי ומשמש כיועץ הגהה בכיר ריגשה במידת התמיכה וחיברה עוד חרוז בשרשרת משפחתית שהחלה לפני מספר כשהוא הגיה את ספרו של אבא נמרוד "מילון מקוואי" על מקוה ישראל, ספר מפתיע בנדירותו על הישוב המוסדי (כן, זאת ההגדרה) והבית ספר חקלאי הראשון. לא סתם ורדן הוא מסדרת הורדנאים, תשע משפחות של צמחים בעלי פרחים, בניהם הפטל, הורד, התפוח, הסרפד, הבוקיצה והקאנביס.

במסגרת התכנית הדו חודשית שאמורה להצליח יותר מהתקציב הדו שנתי שיצא מאופנה, מתחילה עבודת ההסתלסלות לפי נושאים. במסגרתה יופנו מכתבים אישים, בשלב ראשון בפייסבוק

אז מי יהיה הראשון

נשים שיר

מאונט קימבי, צמד בריטי,פוסט דאב, המלצה של הצעה ג'ו, סוג של מידע פנימי בתוך העמוד של קול הקמפוס ב"הארץ".

מהו מספר הסלילים, הרכבם, שמותם ?

1- בדידים במגע אישי בלבד (בפועל)

2- חברים במגע אישי בעלי כתובת דואר ונטולי רשת חברתית

3- חברי העמוד האישי בפייסבוק (תחומים משותפים: חברות, היסטוריה אישית, משפחה, מקצועי-טכני, בריאות, אוכל --->(שם זמני "זזים")

4- קבוצת חברי העמוד בפייסבוק (חברים מעמוד אישי, מתעניינים בהיבטי הפרויקט, שותפים בהיבטי הפרויקט, תמיכה לא מסויגת-----> (שם זמני "שי-פייסים)

5- חברים ברשתות חברתיות אחרות

דבר ראשון-נציע לחברי קטגוריה 3 לחבב את העמוד ולהצטרף בפועל לקבוצה 4

ובשביל לא לבלבל בבלבולי אני, נפרסם את הרשומה הזאת ואצרף הסברים על העמוד

בערב תמתמ ואני צפינו ב"בריחה הגדולה", סוכריית זיכרון ילדות שליוצריה היה מספיק שכל להכניסה למעטפת שחקנים שכיף לנמנם ולהתעורר חליפות איתם, תזכורת לסרטים אחרים והרבה יותר מוצלחים שהיתרה מזלם להיות

ולעוף

למעלה ולמטה

ואי אפשר בלי ההצדעה הכי גדולה ל"בריחה הגדולה", לעיתים אחד לאחד בטקסט ובעיצוב הסצנה

חודש 3 שבוע 1 יום ג; "יומני שי-פרעה" בלוג ההפקה; ע' צופיה

2013-04-10T14:05:00.000-07:00

לפני שההפקה עולה למסלול מהיר ערך צוות ההפקה המצומצם פעולת גיבוש עם ע' צופיה, אחת מיועצות שלוות הנפש, מתמחה בטיפול קצר מועד לנפגעי טראומות, ומי אם לנו אנחנו
בפגישה נחשפה שביתת הרעב של ע'' צופיה בגיל שנתיים, מרד זאטוטני שזכה לביג ט'מב אפ מאלו בינינו המנוסים במרד נעורים נדוש. לא שהיא ביקשה זאת לעצמה,אך ע' קיבלה תעודת הכשר להמשיך בניסוייה הקלינים על הפרויקט ונכנסה לרשימת הדיוור הדחופה.

סיכום חצי שנתי:
טקסט- הכתיבה החלה באוקטובר. גרסה ג' נגמרה בפברואר ואז החלה עבודת הפקה
הפקה-גיוס אנשי צוות, יצירת קשר דיזנגוף סנטר, צילומי ניסיון, כתיבת בלוג בסדירות חלקית, ריכוז הבלוג בשתי פלטפורמות, יצירת עמוד ריכוז בפייסבוק

משימות לחודשיים הקרובים: סיום גרסה ד' מנוקדת, המשך גיוס (מוזיקאים, עיצוב תלבושת, אנימטור), צילום ניסיוני, מודלים של איורים, הרחבת הפצה בפייסבוק, המשך כתיבת הבלוג, כתיבת תגים בבלוגר, ניסויי תגים, טבלאות שמות וסלילים, התחלת בניית האתר, קביעת תאריך נחיתה, קביעת תאריכי צילום לפרק 1-2-3

התחלתי לקטלג את ההערות של תמתמ לפרקים 1 ו-2. את בקורתה אפשר לחלק למספר קטגוריות, מהקלה לכבדה ביחס למידת החשיבות לשלב שאנו נמצאים בפרויקט: שגיאות כתיב,

חלופות	הסבר\תשובה	סיבת הביקורת	משפט	מילה
	אטמוספירת כדור הארץ היא מעטה גז סביב כדור הארץ ומאפשרת (וויקי, אטמוספירה)	שגיאת לשון: מעטה לא מתאים, מתייחס בד"כ לכיסוי האדמה	בצהרי היום נורו ארז גוששיער והרקדנית ממעטה	מעטה
בטווח הזדקר סליל המטרה	משחק על טווח ותווך. ויזואלית הטקסט אמור לתמוך בהרגשה שהצוות הנועז נורה כקליע ומטווח למטרה הנמצאת בטווח השגתם. התיאור מתייחס למטרה,	לא ברור, דרוש ניקוד אולי בתווך	עמדה משימתם	בטווח
	שתה, צרך, מתייחס ומרמז לצורת קבלת המידע של שי –פרעה To swollow	שגיאת לשון. גמעה?		גמאה
	גושיער, שנראית כמו משולש שעיר וגדול (יחסית לארז והרקדנית) נמצאת מעליהם או מתחתיהם. השערות שלה מתנפנפות למעלה ויוצרות את צורת הדמעה	לא ברור ויזואלית		וחרטו באוויר דמעה נושרת
יהיה ברור כי יהיו רק שתי תמונות. האחת-לונג שוט פנוראמי מהבניין העגול –שם תהיה הדמעה- והשניה- מנותבת מארז יראו את מה שתתאר הפסקה		לא ברור איזה תמונה		בתמונה-מנותבת מארז
ניקוד או החלפת מילה	פירור כפועל – הם עתידים לפורר את הסליל	לא ברור הרי הוא סליל ענק		פירור
יתוקן (מסתמן שעל הגג יהיו רק 2, תשובה סופית בשבועיים הקרובים		לא ברור מי וכמה סלילים ואיך הם ערוכים		מטפסים
ישונה למלפפת		אולי מלפפת		חובקת
	ההודעה שהמחשב שולח נקראות פינג, והתשובה שהוא מקבל נקראת פונג (PONG)	?		פינג
בבדיקה	כן, יש נסיעה בזמן במספר מובנים לכל אורך הדרך ובמגע עם הסלילים. הסליל מתחבר בינו לעצמו בעזרת זכרונות האנשים שאליהם הוא חובר ומשפעלים את יכולת ההתחברות שלו בינו לבין עצמו (פעולה שקרתה עד דיזנגוף סנטר, רק במבנים סגורים)	( בסיסו, שורשו, - תחילה מציינת זמן) אי שם, לפני (? שוב, "לפני" זה בזמן. האם הרקדנית נוסעת בזמן?		ותסתבסב עד תחילתו
	יתבהר בהמשך שיתגלה כיצד נהפכו הסלילים למה שהם	.- כל המשפט לא ברור	ובעצמו חלק מטור יורד של משדרי ומקלטי "הישות" שנהיו הרבה יותר חכמים
	הרקדנית וגושיער	מי?		שתי מכונות הלחימה
אבהיר ואפשט. אולי אפריד בין תאורי הסליל והצוות בפרק	השערה של גושיער	?		מטר תחתיה תסתלסל שערה...
	הארוע-הרקדנית חודרת לחוט שדרת הסליל והשערה -נצמדת לסליל ומתחיל הכיווץ הקטלני	נגיעה במה? זה לא כבר היה		בנגיעה
	עוד שם ושם תואר לצוות הנועז			כלי לחימה/כלים/
ישונה ויובהר בגרסה ד	נסיון ראשון וכושל להסביר את ההבדלים בין שיטת עיבוד הידע של הסלילים (עבוד מבוסס צליל) לעומת הישות/מקכדה"א ושי-פרעה (עבוד מבוסס תמונה ופענוח טקסט/קוד)	לא ברור		בצעו את העברה לצליל
נכון, או פתרון אחר		ראוי שנדע עליהם קודם		ואת שאר העוקבים
	אני רואה בהן מוטציה עם אוריינטציה נשית (יכול להתקבל ממינון רב של דגימות גבורות-על בהרכבה)	לא ברור מינן		השתיים
נבדוק	גילתה דראמטי לי מדי היא בכל מקרה מה שנקרא מרימה גבה על חריגה בהתנהגותו	עדיף גילתה		בדקה
נבהיר בגרסה ד	מצלמתו המשיכה לצלם את שי פרעה ולא הופנתה קדימה לכיוון התנועה	לא ברור		משהה ניתוק דמותה
	,

חודש 3 שבוע 1 יום ב; "יומני שי-פרעה" -בלוג ההפקה; רוני, ארז

2013-04-10T03:06:00.000-07:00

ניסיונותיי להרשים את מלח בינל בהפקת "יומני שי-פרעה" לא צלחו. בסדר יומו הדחוס לא נותר לו ולצוות הנועז אפילו שעת ביקור בזירת הנחיתה בדיזנגוף סנטר [דיזנ לא דיזינ כמה פעמים צריך להגיד לך? רק וויקי בהזרקה ישירה למוח יואיל]. אך כמו קוסם שולף כובעים, המתיש את הקהל בחיטוט בצילינדר השחור לעוד ועוד סוגי מצנפות ראש וכשלפתע, כשאף לא אחד מהקהל מוכן, מבצבצות אוזניו הקטיפתיות של השפן, כך מלח ביצע את פעלולו האחרון לביקור. לא היה זמן לשאול אם מדובר בשפן או ארנב, רק להיכנע ולרוץ אחריו

הוא לא היה לבד, היו לא עוזרים שנשארו לאורך כל הפגישה למרות עיקום אפי המופגן שנועד להבהיר את חוסר שביעות רצוני מהעובדה שלפרויקט כל כך אישי וחשוב בזמן כל כך גורלי ולאחר שהוא הביע את תמיכתו המפורשת, לא נתנו את תשומת הלב הדרושה. האף המעוקם ממש לא הרשים את מלח שאחת ממומחיותיו הלא נסתרות היא החוטם, מאפייניו, תכונותיו וניצולו המקסימאלי.

אתו הגיע ארז, מלא גאווה שכל החבורה קרואה על שמו, מתעלם שיש לפחות עוד שניים ממקורבי החבורה שבאותה מידה יכולים לתבוע בעלות. הוא נראה כמו אברם של אורה ודוד ובמהרה השתלט על הערב כשפס הקול שנבחר בקפידה על יד מלח ברקע. היה שופן והיתה פטסי קליין שזכתה לליווי עם האריה פרו 2 גיטרת הבס המקומית שנתנה פייט אדיר למיתוגה כפושטית, והיו והיו

כיאות לפרויקט בסדר גודל שכזה, האמור לנתק בחנוכה הקרוב כרבע מליון איש ולו רק לשניות ספורות מבהלת החג ולרתקם לקרב האימתני המתחולל מול עיניהם, לקח מלח את המושכות לידיו, מחק משימות שתוקפן פג והצביע על אותם מקומות שעקומות השיפור יפה להן

וכל זאת תוך שארז נכנס ויוצא בתנוחות סופטה, מהבוהן ועד לסאסה, נחשו בן 1000 הראשים המשמש גם ככורסתו של וישנו בעת שהאחרון מנמנם לתוך ימיו הבראשתיים. והדמוי אברם עוקב במילותיו אחר כל גיד ושריר, נותן שמות, חד חידות, ממציא מילים ומשחק בחרוזים כאדם, אחיו הבכור של עופר נשוא הבשורה.

ובגלל זה, כשהתעוררתי למחרת, שבעתיים שמחתי שרוני מדיזנגוף התעניינה אם הפרויקט יהיה מוכן לחשיפה בחודש הבא באירוע המוקדש כולו לקומיקס ושיתנהל במקום שבו תפקדה קומיקאזה, אימפריית הקומיקס בדיסי שנטשה את מבצרה הארצי ועברה לשכון ברשת. רוני כיוונה נכון מבחינת תחושה אך הדרך עוד ארוכה וחסכתי ממנה את עדכוני רשימות היעדים והמשימות. בבלוג ההפקה כבר חשופים כל הסודות, שהטקסט בגרסת עבודה, צולמו רק תמונות נסיוניות , תמתמ רק החלה לשלוח הערות ראשונות, שולחת אותי בבעיטה לטקסט עצמו וכל זאת מספר שעות לפני המפגש הראשון עם יצחק הנקדן ותחילת העבודה על גרסה ד'.

חודש 3 שבוע 1 יום א; בלוג הפקה -יומני שי-פרעה ; יעקב הבלונאי

2013-04-06T10:31:00.000-07:00

פגישתי עם קרישנה בשיח גלריה של תערוכתה המצוינת של נירה פרג בקלישר אליה הלכנו מ', תמתמ ואני כנציגי החבורה,

הזכירה לי שוב שאין לו שום כוונה לשכוח את דבריו מאמש, שעלי להתחיל לכבד כמה מההבטחות לדיאלוג מחייב ופורה שאותן פיזרתי ללא הרף במהלך החודשיים האחרונים מאז שהחלתי לכתוב את הבלוג. את דבריו הוא אמר בעודו מותח את זרתות כף ידי לנעילה ראויה של מנח האלוף, לא לפני שקרב את האמות אחת לרעותה לקרבה שלא ידעתי שהן מסוגלות, מגרדות את עלי הדפנה של הגיבור הנוכחי-אני, כן אני. כיון שעדין נאבקתי לשחרר את שרירי מהכיווץ שאליו נתפסו, יום קודם במהלך שיעור "עננים ורוח" של המזוקן, שבהשראתו אך לא בהנחייתו ניסיתי להתאזן בגובה נמוך מדי, גם בגלל שזאת לא תנוחה לנהל בה ויכוחים,ובעיקר בגלל שבתכלס, אכן נכון-פיזרתי הבטחות , כהמחאות של בנק ניגרי . והרי אמרתי לעצמי אז -ההפקה הזאת תתנהל שלא כקודמותיה. לא רק במתינות, אורך רוח, כבוד לאחר באשר הוא, בגרות, בשלות אלא ובעיקר שקיפות טקסטואלית.

וכבר, אופפפפס

OH WELL

הגשם שניקה את הפסח סלל את הדרך ל"ימים הנוראים", התקופה בין הסדר השני ליום העצמאות, ויותר מדויק התקופה של יום השואה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. שנים אחרונות לפני שאלו ששרדו את השואה והגיל עדין בטווח נגיעה. הביטוי "ימים נוראים" הוא של יעקב, מאייר בלוני הפילונים ושאר הדמויות האקוורליות, שיותזו מגופו של יצור הסלילים לחלל דיזינגוף סנטר כששניים מהצוות יחדרו לפתע לחייו; הרקדנית -תשתחל לחוט שדרתו וגושיער –תחבקהו בקטלניות.

קביעת פגישת העבודה עם הבלונאי [שזאת ההזדמנות לשאול את אמא נימה ואבא נימרוד למסלול קרבתנו המשפחתית; לא יודעים, קרבה מסוגת האחות של הבן דוד שהתחתנה עם- קרבת שולחן רחוק באירועי משפחה מרכזיים], שלל ההתוועדויות הכרוכות בהפקה לא מצליחות להפיג את תחושת האשמה שלי שאני פשוט לא עושה מספיק את הדבר השני הכי חשוב ביותר שאני אמור לבצע בהפקה והוא-לכתוב את בלוג ההפקה

תחושת האשמה-אותו רגש נבזי, שבזכות קבלה מוחלטת על עצמו ותו לא, פילס מלח בינל את דרכו לצמרת ואותו הוא מטפטף למוחי במהלך ביקורו בארץ- על אי כתיבתי, מתעצמת ככל שאני מביט בו מתעלם, בדקות הספורות בהן הוא לא סוחר בבני אדם, מעיקר ומתרכז בתפל. איך אני מביא עצמי לכתוב יותר, ואולי אני לא איש מילים אלא סתם סתם שלפתע היומרה ארזה לו ת'מוח.

לכבוד המילים WARM LEATHERETTE , לתפארת סופרי העתיד שיאלצו לברור את קישוריהם בכתיבתם ולחיי מלח בינל ששונא את השיר/ המוסיקה /הקונספט כך אני יודע שאני בדרך הנכונה

הקלידו מילה, ביטוי, מושג או משפט קצר, בעברית או באנגלית

מקלדת

תוצאות תרגום עבור: Leatherette

leatherette noun

חיקוי עור, חומר דמוי עור

leatherette

leatherette: יחיד; leatherettes: רבים;

מתוך בלוג השפה העברית

רוביק רוזנטל / אבק אדם בכור היתוך

תקופות של מהפכה ושינויים רדיקליים מטלטלות גם את הלשון. המצב החדש דורש מילים חדשות, מחפש משמעויות חדשות למילים ישנות, וגם יוצר צירופי לשון חדשים. המהפכה הציונית לא יצאה מכלל זה, וכאן באו לעזרתה סופרים, פוליטיקאים ועיתונאים. אחד הצירופים המכוננים האלה הוא "כור ההיתוך", ואליו חברו האנגלית והתנ"ך.

חודש 2 שבוע 2 יום 2; יומן הפקה;יפתחיעלדניאלמעיינשוגי, אילנה,יצחק מהפייסוש

2013-03-31T21:28:00.000-07:00

"...מה זה העיכאס הזה שאתה כותב שיוצאת לנו הנשימה עד שבכלל מגיעים לדף הזה. מספיק הרעלת את האווירה עם ענני העירוניות התל אביבית. צא בחוץ! טייל בארז ישראל ובמקום לספר לנו על ייסוריך דווח חדשות מגזרת ההפקה ולא מחזורי מלחמות פנימיות"

עם רוח שכזאת איזנתי את עצמי למצב של קרוב למקלדת, תגובות לביוד1 לחמם את האצבעות והסתערות: מה יש להגיד, מה יש לספר, מה יש לעדכן

איפה אני-צריף בחוות יפתחיעלדניאלמעיינשוגי בתלמי אטינגר שבנגב הצפוני, משקיף על מטע הזיתים ועל ערמות שחת, בעל מדושן עונג שנקצר רק אתמול, תערובת ריחנית של דגנים עם גרגריהם ופירותיהם.

מה עשיתי- רכבתי על סנדי הבלונדה שלא הפסיקה לרצות לאכול, תוחבת ראשה לכל ירוק מזדמן. אח"כ עליתי על קוסאי (במלעיל ) סוסה החתיך של אילנה שממנו משקיפים על גבעות הנגב הצפוני בחזה פתוח. הצטלמתי רק עם סנדי כי היא בלונדה ולא רציתי שהיא תיעלב אבל קלטתי שלקוסאי יש נשמה של סלבריטאי אמיתי, חובב מצלמות. כשהייתי איתו הוא עשה מהלך יחצ"ני, לחלוטין מנוגד לאופיו, הצניע עצמו, סומך על חושיו שהוא יזכה בתואר מוביל דבוקת חבורת ארז. בדרכו לצמרת עקף קוסאי את את ניקו בעל היחוס, וצ'יף העיוור (מצויין לדהרה בסולם הרייטנג פחות למיתוג)

סער ידידי הסוס-הרוזבאד של הפוסט

מסתבר שללייק יש קישור היסטורי לענף הסוסים כצורת החזקת המושכות הנכונה שאותה ניסו ללמדני בהצלחה חלקית בינתיים. הוראות הפעל הגם לזה בקרוב

ואני עושה לייק לחברי מהפייסבוק יצחק על תרגום השיר ייפוי כוח של עזרא פאונד כי אלו המילים שנזקקתי . לא מוצא את הקישור למקור.

הקריאה ב"אשה בורחת מבשורה" טעונה בכל זווית אפשרית. עלי לזקק משם את אברם והחלמתו החלקית במהלך הטיול, את התנועה בתוך הנוף כמסע, תזוזה טרופה לא רצונית ולנפות את השאר: את החרדה, המועקה והקנוניות הזעירות במשפחה. ולבער כל שמץ מיופי שפה שלו עליה גדלתי ואסור לי לחזור לשם.

ולשנן את תנועה 2: קפיצה מה Z epeliN\ירח לבטן כדור הארץ. כתף ימין ורגל ימין פנימית למרכז המעגל (פ"מ). רגל ימין-הפנימית למרכז המעגל-נשלחת אחורה. בתנוחה הזאת מתרחש סבוב כיוון ההליכה. מרכז הכובד עובר מרגל שמאל –החיצונית למרכז המעגל (ח"מ) -לרגל ימין, הרגל הפנימית שנשלחה לאחור. גלילי אצבעות רגל ימין משתחררים ומסתובבים על ציר העקב לכיוון האגן. מרכז הכובד חוזר מרגל ימין לשמאל ומאפשר לגלילי אצבעות רגל ימין להסתובב על עקב ימין לכיוון התנועה החדש. משקל הכובד עובר במלואו לרגל ימין מאפשר לרגל שמאל לנוע צעד אחד קדימה ולידיים, כתף ימין פונה לפנים המעגל, לתפוס את הירח. רגל ימין, כעת משוחררת, נשלחת אחורה, חוצה מפנים המעגל את רגל שמאל ומתייצבת על שפת המעגל. מרכז כובד עובר מימין לשמאל, האגן, הפנים והכתפיים מול מרכז העגול, מאפשר לגלילי אצבעות רגל ימין לסוב על העקב. משקל עובר לשמאל, מאפשר לימין לתקן עצמה קלות ולכף הרגל לסוב על שפת המעגל לכיוון התנועה. המשקל עובר במלואו לימין, מאפשר לרגל ימין לבעוט, להמשיך לצעוד או לנוע לתנועה נוספת.

חודש 2 שבוע שני יום א; יומן הפקה "יומני שי-פרעה";

2013-03-31T21:24:00.004-07:00

בבוקר הרימה ביוד1 הרמה על הקיר-מעניין איך זה מרגיש לקרוא "אהובי" או “אהובתי”, ושלפחות לרגע אמירת המילה, זו תהיה אמת לאמיתה-
מצאתי עצמי ברחובות מהרהר על קריאה לחלל
ואז החלה ההתקפלות, השמטות לתוך הגוף. קריסה מבוהלת לחיפוש אחר הדבר שאיננו ולא יהיה אלא בדמיון כשלפתע הדמיון לא מספיק ונותרת תחושת מחנק כי לא נשאר חמצן לאשליה.
הביטוי הראשון למצב הוא חוסר יכולת הביטוי. נמנמת בשפתיים וסירוב של האצבעות לכתוב במקלדת.
היתקעות על אות
ההפרדה בין החיים לכתיבה

נשאר רק גרירת הרגלים לבית ספר ושם להסתובב במעגל, עוגה עוגה במעגל נחוגה- אבל הידיים מורמות. כשהן קולט את ידיי השמוטות הוא מיד מעיר. הן הוא כעיט שנגזר עליו ללוות ולתמוך בקשיי בחיפושי אחר הנקטר האלוהי. לו רק כדי שהוא עצמו ישתחרר מקללת כליאתו בגוף ציפור, הוא אוחז בדש שרוולי ומנענע את הגוף הרופס, מזכיר לגוף שאם אי אפשר להרים מבט צריך להרים את הידיים ובית החזה.
ולשנן את תנועה 1: חילופים ראשוניים. כתף שמאל ורגל שמאל פנימית למרכז המעגל (פ"מ). רגל שמאל-הפנימית למרכז המעגל-נשלחת אחורה. בתנוחה הזאת מתרחש סבוב כיוון ההליכה. מרכז הכובד עובר מרגל ימין –החיצונית למרכז המעגל (ח"מ) -לרגל שמאל, הרגל הפנימית שנשלחה לאחור. גלילי אצבעות רגל ימין משתחררים ומסתובבים על ציר העקב לכיוון האגן. מרכז הכובד חוזר מרגל שמאל לימין ומאפשר לגלילי אצבעות רגל שמאל להסתובב על עקב שמאל לכיוון התנועה החדש. משקל הכובד עובר במלואו לרגל שמאל מאפשר לרגל ימין להתרומם לבעיטה או להמשך צעידה
ולשנן את תנועה 2:
ולשנן את תנועה 3
ולשנן את תנועה 4
ולשנן את תנועה 5
פחות קר
ולעשות לינקים? אין מצב יש גבול
או לא

Gummo - Intro with first song, czołówka z piosenką

הגעתי לגרוסמן-אשה בורחת מבשורה

חודש 2 שבוע ג יום ראשון; יומן הפקת "יומני שי-פרעה-הנחיתה בכוכב ארץ"; אחותי הגדולה, הבתימיבתימי, יוד הזכר

2013-03-31T20:34:00.001-07:00

"צניעות-זה מה שאתה צריך ללמוד" אומר לי הרוצח הג"ינג'י בעודו מחלץ אותי בגלגל הפוך מפונצ'ר מתנוחת הקשת אליה נקלעתי בהדרגתיות מספיק כדי לשכוח איך הגעתי ואיך אני יוצא ממנה, לעמידה. פשששששששששששש הללויה. "הידיים שלך עדין חלשות אך הן יתחזקו". הידים? דווקא להן נטפלת, יש לנו את הרגלים והחיבור לקרקע לפני שיתלוננו מסביבי שאני מחבק חזק מדי. ואולי הוא רומז, שמשימתי, לשרוד את השיעור כך שאוכל, במקלדת הראשונה שתזדמן לי,להקליד את פס הטקסט במוח

אל תכנס לזה אני כותב לעצמי

יש לדווח על: גרוסמן המאניאק כמובן, שאחותי הגדולה הביעה עניין, ההכנות לביקורו של מלח בינל, אגרות פנייה לפייס, שיפורים בבלוגר, תנועה רביעית, הערות של תמתמ על הטקסט של פרק א, הירח שמסרב לעלות מעל דיזינגוף סנטר (אז אולי בכלל נצלם אסטרואיד שעובר בשמיים)

עוד אדוש גם בחלל הזה עוד אך ברשימה יש עוד:

העבודה במיזם החדש של בתימיבתימי, תנועה 4, הסאטצאנג של הרון פארוקי במוזיאון תל אביב,

פגישת עבודה ראשונה עם יוד הזכר, ופירוט מדוקדק לאן הלכה נשיפת נשימת ההפנמה של ההמצאה הישראלית=> אחרי החגים.

כצפוי, שהרי בגלל זה חמקתי מ"תהיי לי לסכין" למשל אני לא יכול להתנתק מהאשה והבשורה. בחצי הספר, עדין לא ברור מי הכלב בחמישייה הסודית אבל מערכת יחסי אילן/אברם מתפתחת לכיוון קינקי משהו כשל גרוסמן/אלדר, יצחק מהפייסבוק/אלהרר

המילים שלו מגלגלות אותי בין החדרים בצור הדסה, בחוצה ישראל, בגוף צעיר מתבלה, בזיכרון מתגבש לאחיזה מנחמת במציאות שמחוץ למיטה

אברם מפסיק לכתוב לאחר הנפילה, אורה, כותבת בארון (שם אחר לכותבת יומני הטיולים המשפחתיים, נימה סטייל) יוצאת ממנו כאמצעי השהיית הבשורה ואני
הגיע הזמן לפגישה עם גרגר, אני אמשוך ללאקאן והוא יביא אותה מאיפשהו לאנשהוא
יום הולדת חמש לצימר, מעבדת הסאונד השכונתית שנפתחה כשנפער החור ומשכה, יותר מכל מקום אחר בתל אביב את תמתמ ואותי. ארובת עישון ידידותית לסביבה של שני יוצרים רון קציר וגיא דוביוס (קישור לוימאו שלעיתים לא נפתח ישירות
http://vimeo.com/14873046

אי של הקשבה לתנאי הסביבה ללא התפשרות על השאיפה לניקיון הצליל

sudden infant

מוג'האדין

שאר הלהקות שהופיעו

עדין קשות להשגה (כללי ולי) בצינור . אני מביט על הקהל. הרוב מהשבט הלבן. יכלו להיות הבנים של אורה-אילן-אברם (בספר, אדם,, האח הגדול שנמצא בדרום אמריקה עם אילן-האב הוא המוסיקאי, אך יש קטע מרגש שבו עופר, בהתקף חריג של יציאה מאיפוק מרביץ, בעידודה של אורה, סולו תופים). פחות רואה אותם כמנגנים על הבמה. אולי בכוכב נולד

אולי גם כאן טמון מפתח מדוע שחציתי לדור 2 הוחלף גרוסמן כמדריך לחיים בקייטנה לעברית על ידי שבתאי\לאור\ברוך\ויזלטיר\משעול תחת פנס לוין

תנועה מספר 4:שמה יהיה לעתה חולץ פקקים ממצולת שדה הראיה. פירוט-פרק הבא, לפני סוף החגים. ייעדתי משימה- כשהבית ספר יפתח שוב, להגיע שבארגז כלי הוראות הפעלה לחצי מ"עננים ורוח" (תנועות 1-4)

חודש 2 שבוע 2 יום 3; יומן הפקה; יוסי האיש הצל והסרטן, ארקשה, לולה והזוהרים, אריאל הגמל

2013-03-31T20:30:00.000-07:00

איפה אני: עם תמתמ בדימונה במסעדת הכושים העבריים. טופו מטוגן מצופה בלילה אורירית בתוך פיתה: טמפה ציוני.פוגש את יוסי ר. איש הצל והסרטן מראשוני והאנשים בארץ שהעז ללכת בגופו נגד הממסד הרפואי ומונופול הסרטן. בדרכו המאופיינת בראש בקיר וסינון רעשים טבעי מליקוי שמיעה, בקהילה הוא אומר מלקק את גלידה אמריקאית מצוינת בטעם תות, מחלב סויה.
קפה לא היה להם אז גמאנו אספרסו עם ארקשה האיש בעל שיני הזהב ולולה בזמן שהזוהרים עסקו בחישובי אפיקומן מדויקים. אילצתי את שניהם לחבב דפי. טוב שאין לי הרבה עקרונות אותם אני צריך להפר בדרכי להגשמת חלום הפייסוש הבא
You need 9 more likes on your Page to get access to insights about your activity

הוראות לעיסה לגמלים מתחילים , צילום: תמתמ

איפה אנחנו-חלק 2

בעבור חופן חציר מדושן בבוטנים ואפונה רכשתי את אמונם של שני גמלים מהחווה שסיפרו לי כל מה שצריך לדעת על חוות הגמלים של הגמל אריאל והדימונאית. התמקמנו שם לליל לבנה כמעט מלאה שלאורה יצאנו בחצות לסיור לילי בואדי למרגלות רכס רותם. על צוק מוכה ירח ציטטתי לתמתמ את גרוסמן מצטט מ"ימי ציקלג" של יזהר (שורה אהובה על גיבורי הסיפור אברם ואורה) במחווה דרמאטית מול הירח המלא :אי אפשר להצביע למישהו על כוכב מבלי שתניח ידך השניה על כתפו. זכיתי לתשואות עד אז המשכתי לשחות לתוך "אשה בורחת מבשורה" מפתח את העוינות למדריך המשמעותי הראשון שלי לתרבות עברית. דוד גרוסמן היה אפילו בסדרה "כוכב הלכת האבוד" מבוססת על "סייר החלל". מהסיקוס,הכוכב האבוד, אסטרואיד שלהשפעתו יחס אפלטון את השקט והשלווה ששררו בכדור הארץ לפני עשרת אלפים שנה מפקחת שי-פרעה על ה"צוות הנועז" בדרכם לשחרור החטוף בדיזינגוף סנטר. הטינה חיכתה מאז שגיבורי גרוסמן ואני עברנו חצינו מדור 1 ל- 2. אני נאבק לא להעיף את הספר מידי בגלל אברם, בן לווייתה של אורה-האשה- במסע עיכוב הבשורה. ממלחמת יום כיפור; הזדהות עם האלם ופחות עם הילד פלא האמיץ שהיה, מאנקלת אותי לאברם, נער כותב מוכשר שחזר הלום קרב ממלחמת יום כיפור. אורה, העובדת הסוציאלית ואילן עו"ד זכויות קניין לא מעניינים אותי. אני כן יודע שזה כנראה הפעם האחרונה שהוא יספר לי על אנשים שלא אכפת לי מהם, ואני מרגיש שאני יכול לסמוך עליו כמו שסמכתי עליו בעינים עצומות ובאוזניים פתוחות מימי ל"אם ולילד". למרות העוינות שלי לספר, הספר חודר לגוף דרך הרגלים המטיילות בשביל חוצה ישראל. בבוקר טיפסנו להר סנפיר ואף צעדנו בשביל כחול לבן וכתום, גוזרים לעצמנו את הסרט מעל השביל.

עומדן / הופכות אחראיות / ליותר ממה שהתכוונו / וזאת פריבילגיה מילולית (אדריאן ריץ')

טעמו של צער – שיר בתרגום דן דאור

לזכרו.

*כְּשֶׁהָיִיתִי צָעִיר וְלֹא יָדַעְתִּי מַהוּ טַעֲמוֹ שֶׁל צַעַר

אָהַבְתִּי לְטַפֵּס לְגַג בַּיִת גָּבֹהַּ

וְלִכְתׁב שִׁירִים חֲדָשִׁים, אָנוּס לְהַסְבִּיר מַהוּ צַעַר

הַיּוֹם אֲנִי יוֹדֵעַ בִּמְלֹאוֹ מַהוּ טַעֲמוֹ שֶׁל צַעַר

רוֹצֶה לְהַסְבִּיר וְעוֹצֵר בְּעַצְמִי

וְאַז אֲנִי אוֹמֵר "הַיּוֹם קָרִיר, מַה נָאֶה הַסְּתָו"

צ'ין צ' צ'י, 1207 לפנה"ס

מתוך האסופה 41 שירים סיניים: אנתולוגיה קטנה.

תרגם וביאר: דן דאור.

ולשנן את תנועה 3 ששמה יזהר לנצח: הנח ידך על הכתף והצבע על כוכב.

התחלה כמו תנועה 1: כתף שמאל ורגל שמאל פנימית למרכז המעגל (פ"מ). רגל שמאל הפנימית למרכז המעגל-נשלחת אחורה. בתנוחה הזאת מתרחש סבוב כיוון ההליכה. מרכז הכובד עובר מרגל ימין –החיצונית למרכז המעגל (ח"מ) -לרגל שמאל הרגל הפנימית שנשלחה לאחור. גלילי אצבעות רגל ימין משתחררים ומסתובבים על ציר העקב לכיוון האגן. מרכז הכובד חוזר מרגל שמאל לימין ומאפשר לגלילי אצבעות רגל שמאל להסתובב על עקב שמאל לכיוון התנועה החדש.

כמו תנועה 2 : משקל הכובד עובר במלואו לרגל שמאל מאפשר לרגל ימין לנוע צעד אחד קדימה, ולידיים, כתף ימין פונה לפנים המעגל, לגובה הכתף (שונה מתנועה 2 שם קוטפות הידיים כוכב).

ולתנועה 3: רגל שמאל כעת משוחררת, נשלחת קדימה, חוצה מפנים המעגל את רגל ימין, ומתייצבת על שפת המעגל.

מרכז כובד עובר משמאל לימין, האגן, הפנים והכתפיים הפוך למרכז העגול, מאפשר לגלילי אצבעות רגל שמאל לסוב על העקב. משקל עובר לימין, מאפשר לשמאל לתקן עצמה קלות ולכף הרגל לסוב על שפת המעגל לכיוון התנועה. אגן, פנים וכתפיים פונים למרכז המעגל. הצלחת בידיים מתקמרת ומתקערת במרחק קבוע ובגובה מרכז הגוף.המשקל עובר במלואו לימין, מאפשר לרגל שמאל לתקן עצמה על שפת המעגל. משקל עובר לשמאל מאפשר לכתף ימין להיות בכיוון המרכז ולרגל ימין עצמה ולהתרומם לבעיטה, לצעד הבא או לתנועה חדשה

חודש שני, שבוע 1, יום ב; יומן הפקה; מלי, אדום הזקן, דדי

2013-03-15T04:06:00.001-07:00

מתכונן לגיחה הרשמית לדיזינגוף סנטר. די סי אוף מיין. נו, טוב- אם נדייק – מדובר בהתייצבות במשרדי החברה המנהלת את המבנה הסגור שבו בחרו העצמים הסליליים להתפתח. מכיוון שלא הודעתי מראש-כדי שלא אגמגם בטלפון -וברור שאתבלבל מול כל מי שאצוץ ודווקא ביום חמישי, היום העסוק בקניון. ציפיותיי הן לקבוע תאריך לפגישה שבה אגולל את תוכניתה של שי-פרעה לקבל נתח מהקומבינה בכדור הארץ. הסצנה הראשונה דורשת צלום אחד בלבד של החטוף מוקף סלילים ועטלפים. צילומי הסצנה השנייה תובעים צילום באחת ממרפסות הקומה הראשונות וצילום מגג הבניין העגול.
הססנות היא לא תכונה רווחת אצלי. פקפקנות מכווצת ומאיימת עלי במקרים המעטים בהם התסמינים מתרחשים. עין הפסיכולוגית, שהכרותינו החלה בגיל שלוש טוענת שנחישות אפיינה אותי מגיל מוקדם. לא זוכר הרבה מהשנים האלו, חלקן חשוכות אך בנעלי נמרוד, גדולים ממידתי אבל כוללים אפשרות ההרחבה +רשימת יעדים מתוחה כנימה עצבנית ניגשתי לדיסי והתקבלתי בחביבות איך לא על ידי מלי שכיוונה אותי בשלבי המנהלה. אני לא הראשון שמתעל על דיסי את שאיפותיו. גם לא האחרון
חוזר ללמוד "עננים ורוח" אצל אדום הזקן. התגעגעתי. אתמול הן שאל אותי מה הביא אותי ללמוד את עננים ורוח בצורה שבה אני לומד (רצף של תנועות רק מצד אחד) לא ידעתי מה לענות, ניסיתי להפיל את התשובה עליו, הן התחמק ובמהירות. ידעתי שזה קשור לשיעור זוגות עם אדום הזקן לפני כחודשיים, שהיה שיעור ראשון לאחר הפסקה של מספר חודשים. בסיום אותו שיעור הרגשתי שסומנה לי הדרך לשנת הלימודים הבאה-כך אתאמן .המורה דדי ינסח את תשובתי אחרת- נכון לי שינוי המגמה בבית ספר השנה  : פחות מעגלי ויותר תנועה קדימה ואחורה.

לאחר השיעור הלכתי לערב לכבוד ספר השירים החדש של אלי הירש (השיר מתוכו, יאה לסיום ותחילת פיסקה) המאגף וסובב בציר חסרונו של דן דאור – המשורר, המתרגם ומפעל אנושי. תרגומי דן דאור לשירה ופרוזה מסינית הן פנינים בורקות כשלעצמן. ללימוד אומנויות לחימה ממקור סיני-ערכן לא יסולא מפז. רפי נתן לי שם של מורה לניקוד-----> הגיע הזמן לכתוב את גרסה ד' , הפעם : מנוקדת !

עומדן / הופכות אחראיות / ליותר ממה שהתכוונו / וזאת פריבילגיה מילולית (אדריאן ריץ')

טעמו של צער – שיר בתרגום דן דאור

לזכרו.

*

כְּשֶׁהָיִיתִי צָעִיר וְלֹא יָדַעְתִּי מַהוּ טַעֲמוֹ שֶׁל צַעַר

אָהַבְתִּי לְטַפֵּס לְגַג בַּיִת גָּבֹהַּ

אָהַבְתִּי לְטַפֵּס לְגַג בַּיִת גָּבֹהַּ

וְלִכְתׁב שִׁירִים חֲדָשִׁים, אָנוּס לְהַסְבִּיר מַהוּ צַעַר

הַיּוֹם אֲנִי יוֹדֵעַ בִּמְלֹאוֹ מַהוּ טַעֲמוֹ שֶׁל צַעַר

רוֹצֶה לְהַסְבִּיר וְעוֹצֵר בְּעַצְמִי

רוֹצֶה לְהַסְבִּיר וְעוֹצֵר בְּעַצְמִי

וְאַז אֲנִי אוֹמֵר "הַיּוֹם קָרִיר, מַה נָאֶה הַסְּתָו"

                               צ'ין צ' צ'י, 1207 לפנה"ס

מתוך האסופה 41 שירים סיניים: אנתולוגיה קטנה.

תרגם וביאר: דן דאור.

The House Musica - Omer Schonberger & Or Bareket

חודש שני, שבוע 1, יום א; יומן הפקה; עוטסב

2013-03-15T04:04:00.002-07:00

הרוח המזרחית החמה המסה את פתיתי השלג שעדין נשאתי עימי מסלה רונדה, ופגישת העבודה עם ביוד1 נגבה וסחטה אותי לשימוש חוזר. מתגבש בינינו נוהל עבודה שבו אני סוטה מהנושא והיא מחזירה אותי אליו. לעיתים החזרה למקור שהוקשה היא עם התדלדלות תנופת הפיסקה , לרוב ההסבה לעיקר מתרחשת כשאני מסתבך עם מושאים עקיפים ושמות תואר רבים.

עד הפגישה הגיתי בדרכים הנכונות לארוב לשניונת שמבט על המחשב ומקלדת מקלידה מתחברים רך לפיסקה ביומן, מקלידה מקלידה. הגות יצירתית שיש בה הכול חוץ מהכתיבה. ליומן אני לא אמור להיזקק למורה יונתן, אך אני נזקק. עובדה. האצבעות מפחדות לשחרר את הנקישות על המקלדת. פסקול היום הוא מוסיקת השחרור. תנאי הכרחי ליומן, לוגגגגגגגגגגגגגגג

בדרכי לאלף משתדלים פגשתי את עוטסב (הואחמור בגרסאות אחרות) והעוטסבים, צוותו הנווה-מדברי. הרבה בזכות ירק החסה, שמשפחתו עסקה בגידול ואכילה מזה מספר דורות, הואחמור מבין בעשיה, ביצירה. היחוס המשפחתי מאפשר לו לבצע מהלך רדיקאלי לתקופה- בניית מקום המאפשר למשאב הכי חשוב –האדם, לעבוד ולייצר עוד עבודה-לא רק לייצר כסף. כך נבנה מקום חי, תוסס, נווה מדבר שוקק. תמתמ ואני אולי נגיע לשם בטיול דרום הבא עוד שבוע. הואחמור שותף מעולה לסקי, חובה להטעימו בשלג לפני שהרוחניות המדברית תשמים כל סיכוי

הנעליים הגדולות של אבא נמרוד הן אמצעי הדגמה נפלא למשנתו של מונטיין על הפרגמנטיות הטבעית של האדם, על אותה אי-יציבות טבעית שהיא מהותנו. ללמוד את "עננים ורוח" איתן מאפשר לוותר על יציבות, לכידות ואחדות התנוחה ולהתמקד בזרימה.

תמונת בניין הקיפוד, שנקרא גם בניין התירס. על אחת המרפסות, תסתלסל דמותי כ"סוכן כפול", קודקוד העצם הסלילי הענק, שטיפס ממרתף דיזינגוף סנטר, דרך הקניון ובחסותו, לראשונה בתולדות העצמים הסלילים ברחבי העולם, פרץ את מסגרת המבנה הסגור והחל לעלות במעלה הבניין. ראשוניותו לא תעזור לו, הוא ירוסק לחלוטין על ידי הצוות הנועז.

דיוויד בואי משחרר שיר ראשון, יומן, זיכרונותיו של הלך בברלין ומחשבותיו על הזמן שהיה, מעבר מהזמן שבוזבז לזמן שנוצל

שבוע 4 יום ה-ו-ש; יומן הפקה; mirko, ניצן, בני, שמוליק

2013-03-15T04:01:00.001-07:00

שבת

1- הימים האחרונים מלאים במחוות פרידה מהמקדש הדולומיטי. שרירי גוף מלווים כמקהלה יוונית את ספור העליה לרגל וכל אחד ואחת במסדר הסקי שואב כמיטב יכולתו כדי לרפד את זכרונו במטען שאותו יצבור כגמל חוצה מדבר האביב קיץ סתיו .

2- מטוס, שדה תעופה, אוטובוס הזדמנות אחרונה לזהות פרצופים לחבר לשמות של פרטי העסקה, שלשבוע אחד הפכו לסליל העסקה המורכב מסלילי משפחות, חברים, זוגות ותאים בדידים כולם חוברים לסליל סלה רונדה ועוזריו הנאמנים מפעילי המעליות, מנקי השרותים ומשביעי שלל רצונות העולים לרגל. המרקם החברתי של פסגות ההרים ארוג בצפיפות כך שכל פרט יחשף במהרה ויצורף לרעהו

3- ממחר מצטרף שמוליק,אנימטור לחבורה ומנסים להזיז את הסליל האימתני, שיפגע עלידי הצוות הנועז בנחיתה לכדה״א

[I GIRASOLI החמניה סרטו של ויטוריו דה סיקה, סצנת סיום, סופיה לורן, מרצ'לו מאסטוריאני]

שישי

1 -במקום להקשיב לדניאל שניסה ללמד אותי בפעם העשירית איך קושרים את שרוכי נעלי גלשן השלג מחשבתי גלשה לדיון ארוך בינה לבין עצמה על מועד ומקור ההתאהבות במבט ראשון לחפץ הזה, שכשנתקלתי בשמו לראשונה, עדין היה רק סנואובורד. לא ידעתי להחליט האם צירוף המילים SUICIDE SIX אותו אתר ליד וודסטוק שבו נערכה תחרות הסנובורד הראשונה שעליה קראתי בעיתון "חדשות הספורט" עשה את הקליק או החופש שזרח מתמונתו של הזוכה דג בוטון, אלפי קילומטרים מגולני, הרי השוף ולפני ההשקיעה בביצה. אין קשר משפחתי לגלשן ברטון הירוק (של טירונים?) שלי.

[הברטון שלי ובקצה הימני של התמונה, מספר מטרים מאחורה-גולשים יורדים מהגונדולה, בלי אפקט אינסטגרם]

שלפתי למספר דקות פ את ניצן, סנובורדיסט דור 1 מהסליל איתו הוא גולש המורכב מנציגי דור 1 ו-2 לרענון החומר שנרכש יום קודם בשיעור עם מירקו, המדריך השייך לסליל הבית ספר. הוא הזכיר לי שאפשר גם לקפוץ עם הגלשן. אפילו לא חשבתי על זה, מוחי עוד טרוד בשלב קשירת השרוכים.

שיר העונה של דניאל, כדי להעביר לכן תמונה תלת מימדית שלו

2-האפור הרותקיאני העמוק לש את חוסר האונים של הלב, עיסוי עמוק המאפשר לפתית השלג להמזג לתוך הדמעה ןיצירת גביש חדש. כך הרקדנית, גושיער וtered , מותמרים בסוף המשימה

3- כבוד ברחבות הריקוד שלל האפרה-פרטיס ובפסגות ההרים לאסף אבידן,פותח של דילן, הדור 1, עם הרמיקס

4- קוזימו על פסגת הקולרודלה מוזג לי גראפה מקומית ושתיתי לחיי המסע האגף הימני של "צוות אריאל" מסביב לסלה רונדה,יום לא פשוט בחרו ותיקי העסקה אך באגף ימין מחבבים קשיים. הזמנתי כוס שניה בטעם קרמל. איום. הסתפקתי בשזיף שבפנים וירדתי לקנזי במגלשי הסקרים למה שהתברר כמסע גירוד אבן גיר דולומיטית צהבהבה. הציוד של בני מפקד חסמב״א (חבורת סקי מג'נונים בני אריאל) יצטרך לעבור שיפוץ לפני האפסון מחדש. אולי ישחק מזלי והתאורה, במחסן החבורה החדש,קרוב למערה החשמלית, תעמם את הקרעים.

5- אפסנתי את גבעות הmbt של אבא נמרוד נעלתי את קושי שבזכות תמתי הגשים את חוק השיבה ולראשונה צעדו ונתתי לו לדרוך על אדמת מולדתו. חמוש ב ומיומנות ציידת מקומות החניה של אמא נימה יצאתי לשחר גבינות ובחזרה לקנזי לסיום מרוץ קרוס קאונטרי לילי . הספקתי לראות את האחרון חוצה את הקוים. עיני לא משו מהכלי המופלא עליו הוא רכב. בחורף הבא

חמישי

1-נמסרתי לידיו של המדריך מירקו מבית הספר על פסגת ההר
יחד איתו, התאפשר לי לעשות משהו שלא קרה אתמול - להביט. כיון שבגלישה על סנובורד מופנה צד גופו של הגולש לכיוון ההתקדמות של הגלשן, נקודות המגוז על סביבתך מאפשרות העלמות מוחלטת לאשליית המרחב. גן עדן נע. תוסיפו ערפל. מה צריך יותר? "לקום", מירקו סימן לי, "לקום", קולט מיד את העדפתי לנוח בתנוחה מאשר לזוז בתנועה. הכתף הימנית שלי התנגדה לרעיון יסוד בגלשן השלג, שהכתפיים מובילות את התנועה מאפשרות לגפיים להתרומם כציפור. כל אחר הצהריים לא הפסקתי לצייץ

2- מקס שלסליל שלו ושל היינריך אביו, צורפתי כדי להוריד אותי מהפורודי, ענה להצעת החברות. הוא רשם לי את הכתובת באייפון כי לא הייתי מסוגל אפילו להזיז אצבעותי/ תודה צוקרברג. לולא הוא, זאת התמונה שהיתה נשארת לי מהם, המעידה יותר על מצבי ופחות עליהם

נחיתה

Ai Se Eu Te Pego

בסדר בסדר, הנה התרגום, בטח שחסר לכן:

Oh my, oh my,

You're killing me

Just let me catch you

Yummy, yummy

You're killing me,

Just let me catch you

Harlem Shake (original army edition)

עכשיו רואים צלול

שבוע 4 יום ד; יומן הפקה; ליאור*2, לירון, כבשה שחורה, ע.גולשראלי,daniel, קריבים

2013-03-15T03:52:00.006-07:00

בזריחה ירד שלג והתפללתי שהוא לא יפסיק. "אריאל לנצח" התפללו לשמש כיאות למי שראו מזג אויר אפרפר מספיק. מהשמים רחמו עלי וככול שנקפו השעות טיפות מים ארוזות כגבישי אהבה צנחו עלי ועל כל עולי הרגל במקדש הדולומיטי. התייצבתי בגונדולה (שנקראה כשהייתי טירון "מעלית", אתן יודעות כמה סוגי מעליות יש? ולכל סוג שם ושם חיבה) מוקדם כדי להאריך את זמן המקלחת משמיים. ראיתי את ליאור, מצוות העסקה בפגישתי הראשונה טרוטת עיניים להיפגש עם משפחתה ונזכרתי בפגישתי הראשונה עם גולש ישראלי מנוסה לפני כחצי יובל שנים. [הספור על ע.גולשרלי] אך לפני זה נספר לכם על העסקה. ואם זה ישמע לכן כגלישה מהנושא-זה אכן כך. עוד לפני הבמבה הראשונה שהם חילקו באמצע הדרך ממזוודה ענקית כסופה, הרגשתי שעשיתי עסקה מצוינת. מהבמבה כבר הייתי לקוח שבוי. למזלי, אף אחת מכן כנראה לא תוכל לעזוב את עיסוקיכן בהפקה ולבוא לעבוד בצוות העסקה בסלה-רונדה כי יש עדיפות לשמות עם "ל" ו-"ר". היותך תאום או מקורב לתופעת הביצית הכפולה שצומחת להיות לא אח מעצבן אחד אלא שניים, מקפיץ בתור לקבלת העבודה. כמו כן יש לנו ליאור כבש שחור, יש כבשה שחורה ולירון שהעבירה הכנה לשיעור, אך לא נקדים מאוחר.
במעלית קיבלתי איתות מהקריבים שקצבת השפגאט שלי אוזלת. הקריבים , שמתוקף היכרותנו הקצרה והעמוקה קיבלו הרשאה להורות על שינויים מידיים, גזרו את דין השבט. התכוננתי להיפרד ממגלשי.
באופן מכובד, שאפילו תמתמ תעריך. מה שאומר להצביע על מקום במפה, להגיד אני רוצה לשם ולחזור משם ולא במונית. הניווט, כל עוד לא חורגים מהמסלול כמו לפני יומיים, עשוי מסימנים כך שילד שטס מימינך, אביו השיכור כבר משלוש עצירות שרודף אחריו יוכלו להבין ובמהירות. פשוט ללמידה כמשחק מחשב אבל לוקח המון שעות תרגול להפנים.

בדרך חזרה החל לרדת שלג והראות החלה להיחסם. בדיוק כמו שאני אוהב; כל ירידה היא השלכת הגוף לתהום האבדון. השלג שינה את המוכר וכמו מסך שנסגר בסוף המערכה הראשונה, נפתח למערכה שניה. מאי שם בקע אחד מלהיטי העבר. הטבע מוציא את הרומנטיקה מתוכנו
[השיר ביוטיוב משמש פס קול לסיפור שלם בסגנון החביב על כבשן]

ועוד דברים מסתבר, כי זה היה השיר הבא שבקע מאי שם

חזרתי לנקודת ההתחלה, הלכתי לנדנד לרנטה מההשכרה של העסקה, נפרדתי בדמעות מנעלי נשימה 770 הלבנות שלי, ממגלשי הסלומון סקרים (ייייייאאאאאאאאאאאאאאאא), מקלות הראש ועברתי לעולם של הצעירים
את ההקדמה עשתה לי לירון מהעסקה שהרימה את הכפפה ונתנה לי סנובורד 100, הקדמה לסנובורד 101 השעור הרשמי של מחר. דניאל דניאל הדגים קשירת נעליים וגרר אותי, מילולית במישור שהוביל לירידה. הוא וידא שוב שזה מה שאני רוצה לעשות ושחרר אותי לחופש, שזה לאדמה אחרי שתי שניות מחבק את השלג מלמעלה למטה
הבטחתי סיפור ואקיים: ע.גולשרלי, שם בדוי, שמספר שנים מאוחר יותר שינה לחלוטין ענף קולינארי בישראל, למד ניפוח סוכר באלפים. הוריו, ילידי ישראל באו לבקרו וניצלו את ההזדמנות לחופשת הסקי השנתית שלהם. מהיום שגילה שאנו גם באזור היה נמלט מציפורני הוריו שהיו מזן ה-8 בבוקר על המעלית ראשונים בתור. כשנפגשתי איתם ראיתי פעם ראשונה ישראלים מזן מופלה של אנשי שפלה אחוזי נשמת אויר הרים צלול כיין, אוהבי שלג הכלואים במדינת שמש. למשמע כמות דוברי העברית (ורוסית מתובלת בעברית) פה, חברי הזן יצאו מהארון הישראלי מוכה השמש המסנוורת ובגדול, חלקם ניתן למצוא מפזזים עם החשפניות על שולחן הבר באפרה-פרטי.