tag:blogger.com,1999:blog-56988500054417458002011-12-31T09:13:47.943-08:00Kurdish Iranian Jewish Show - קומדיה ליוצאי כורדיסטאן האיראנית בשפה הארמית - שפת הגמראDanl Hakhttps://profiles.google.com/108886469515889667263noreply@blogger.comBlogger12125KurdishIranianJewishShowhttp://feedburner.google.comtag:blogger.com,1999:blog-5698850005441745800.post-940327840653527872008-03-12T01:41:00.000-07:002008-04-21T09:41:00.438-07:002008-04-21T09:41:00.438-07:00<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://bp2.blogger.com/_t0RhLKPOKDg/R_9PpTQ8jMI/AAAAAAAAAdM/fAoPzKtJxY4/S455/12.JPG"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 400px;" src="http://bp2.blogger.com/_t0RhLKPOKDg/R_9PpTQ8jMI/AAAAAAAAAdM/fAoPzKtJxY4/S455/12.JPG" alt="" border="0" /></a><br /><br /><div style="text-align: right;">המופע החדש יכלול קטעי הומור מחיי העדה הכורדית עם טיפים לחיים מאושרים<br />והכול תוך אהבה אמיתית לירושלים ולמדינת ישראל<br />חייליה ואזרחיה</div><br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://bp0.blogger.com/_Bk6PQeIDOJM/R9eXoWriZYI/AAAAAAAACh8/TrvPEBKRuww/s1600-h/unvitation+kurdish+ahow+jerusalem.gif"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer;" src="http://bp0.blogger.com/_Bk6PQeIDOJM/R9eXoWriZYI/AAAAAAAACh8/TrvPEBKRuww/s400/unvitation+kurdish+ahow+jerusalem.gif" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5176773016224425346" border="0" /></a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5698850005441745800-94032784065352787?l=kurdishshow.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/HXgECIv3s5g8amuHSQquzo6uF6s/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/HXgECIv3s5g8amuHSQquzo6uF6s/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/HXgECIv3s5g8amuHSQquzo6uF6s/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/HXgECIv3s5g8amuHSQquzo6uF6s/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><div class="feedflare"> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=TfTEThel"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=41" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=ilUz8ces"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=43" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=yoPXlu8Z"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=yoPXlu8Z" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=FCobwqTN"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=FCobwqTN" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=9kX7ZUBS"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=52" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=m6KlG3A9"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=m6KlG3A9" border="0"></img></a> </div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/KurdishIranianJewishShow/~4/768Wlh48kRY" height="1" width="1"/>Danl Hakhttps://profiles.google.com/108886469515889667263noreply@blogger.com0http://kurdishshow.blogspot.com/2008/03/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-5698850005441745800.post-63845457409969866252008-02-26T12:35:00.000-08:002008-03-01T08:07:34.395-08:002008-03-01T08:07:34.395-08:00<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://bp0.blogger.com/_Bk6PQeIDOJM/R8l_I_uu2uI/AAAAAAAACMA/WoRl09kIso8/s1600-h/ScreenHunter_03+Mar.+02+06.05.gif"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer;" src="http://bp0.blogger.com/_Bk6PQeIDOJM/R8l_I_uu2uI/AAAAAAAACMA/WoRl09kIso8/s400/ScreenHunter_03+Mar.+02+06.05.gif" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5172805439534848738" border="0" /></a><br /><div style="text-align: right;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://bp2.blogger.com/_Bk6PQeIDOJM/R8R4ftBeJdI/AAAAAAAAB-A/4MJUBTcXLJY/s1600-h/page1.gif"><br /></a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5698850005441745800-6384545740996986625?l=kurdishshow.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/PTA4ASPE_0BaX-e9OiyFuyeX8XA/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/PTA4ASPE_0BaX-e9OiyFuyeX8XA/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/PTA4ASPE_0BaX-e9OiyFuyeX8XA/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/PTA4ASPE_0BaX-e9OiyFuyeX8XA/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><div class="feedflare"> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=hP1YT90p"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=41" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=AggYEWrG"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=43" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=oVrZzkwy"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=oVrZzkwy" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=QUwBtYIe"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=QUwBtYIe" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=oA6dFaMv"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=52" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=1egVr0eG"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=1egVr0eG" border="0"></img></a> </div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/KurdishIranianJewishShow/~4/V2PH2G6ayK8" height="1" width="1"/>Danl Hakhttps://profiles.google.com/108886469515889667263noreply@blogger.com0http://kurdishshow.blogspot.com/2008/02/blog-post_26.htmltag:blogger.com,1999:blog-5698850005441745800.post-89922356986675262002008-01-23T23:14:00.000-08:002008-02-05T13:51:23.548-08:002008-02-05T13:51:23.548-08:00בס"ד<br /><div style="text-align: right;"><br /><span style="color: rgb(204, 0, 0);">לכ' הגב יפה מתנ"ס מרחבים</span><br /><span style="color: rgb(204, 0, 0);">שלום רב</span><br /> <br /><ul><li> עפ"י בקשתך ובתיאום עם יוכי ניסן הריני להעביר אליך תקציר המופע "סיהרא ושמשא" (שמש וירח) האמור להתקיים אצלכם אי"ה ביום שלישי 18/3/08 יא באדר ב' תשס"ח בשעה 19:30 (ניתן לקבוע שעה מדויקת בתיאום טלפוני עם יוכי).</li><li> המופע "סיהרא ושמשא" – שמש וירח הנם שני איתני טבע מלכי יום ולילה הניכרים בחשיבותם והשפעתם על כדור הארץ ושינויים ובתהליכים שהם עוברים.</li><li> הקשתי את הדבר על גבר ואשה במשפחה שהנם מלכי הבית בעלי השפעה עקיפה וישירה על כוכבי הבית (הילדים) והסביבה.</li><li> במופע אני מעלה תמונות מחיי נישואין, אז בכורדיסטן הרחוקה, וכיום, תוך דגש על הבדלים,רגישויות אי הבנות כעסים מאוויים פמיניזם ושוביניזם.</li><li> התמונות לקוחות מחיי יום יום וכל אחד יוכל להזדהות עם סיטואציה מסוימת.</li><li> המופע בשפה הארמית. מועבר בצורה עשירה וקולחת מתובל בביטויים פתגמים משלים שירים והכל בהומור ובצחוק.</li></ul> <br /><span style="color: rgb(204, 0, 0);">כתיבה , בימוי ומשחק – גילה חכימי</span><br /><br /><span style="color: rgb(204, 0, 0);">מוסיקה – שמשון קלימי ולהקתו.</span><br /><br /><span style="color: rgb(204, 0, 0);">הגברה – אושר רז</span><br /><br /><span style="color: rgb(204, 0, 0);">ארגון ופרסום - יוכי ניסן.</span><br /><br /><br /><br /><div style="text-align: center;"><span style="color: rgb(153, 0, 0);">בברכה</span><br /><br /><span style="color: rgb(153, 0, 0);">חכימי גילה</span> </div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5698850005441745800-8992235698667526200?l=kurdishshow.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/i4mROVD5wx6fVcG14DEgAKlZ5mI/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/i4mROVD5wx6fVcG14DEgAKlZ5mI/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/i4mROVD5wx6fVcG14DEgAKlZ5mI/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/i4mROVD5wx6fVcG14DEgAKlZ5mI/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><div class="feedflare"> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=dw1e6pFk"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=41" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=YEQj8NTB"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=43" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=7H430TFM"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=7H430TFM" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=pDyG5V38"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=pDyG5V38" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=QV1p7B2O"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=52" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=holPgPkR"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=holPgPkR" border="0"></img></a> </div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/KurdishIranianJewishShow/~4/_P7KamuLc58" height="1" width="1"/>Danl Hakhttps://profiles.google.com/108886469515889667263noreply@blogger.com0http://kurdishshow.blogspot.com/2008/01/2008.htmltag:blogger.com,1999:blog-5698850005441745800.post-61062004915677266522008-01-06T06:41:00.001-08:002008-02-05T13:57:40.017-08:002008-02-05T13:57:40.017-08:00<div style="text-align: right;"><span style="display: block;" id="formatbar_Buttons"><span class="" style="display: block;" id="formatbar_JustifyRight" title="Align Right" onmouseover="ButtonHoverOn(this);" onmouseout="ButtonHoverOff(this);" onmouseup="" onmousedown="CheckFormatting(event);FormatbarButton('richeditorframe', this, 14);ButtonMouseDown(this);"></span></span> ביקורת שנכתבה באתר הצופה על מפגש בין הכתבת נאוה סטולר עם גילה בנושא - השפה הארמית והמופע "בלישנא נושאן"<br /><br /><span style="color: rgb(153, 0, 0);">כתבתה של נאוה סטולר</span><br /></div><div style="text-align: right;"><a style="color: rgb(153, 0, 0);" href="http://www.hazofe.co.il/%5Cweb%5Cnewsnew%5Ckatava6.asp?Modul=24&amp;id=58293&amp;Word=&amp;gilayon=3141&amp;mador=">אתר הצופה - מוסף ''השבוע'' - אנא כורדי</a><br /><br />06/01/2008<br /><br />ההצגה 'בלישנא נושאן' מעלה על סדר היום את העדה הכורדית ואת השפה הארמית. גילה חכימי, מבנות העדה, מפגישה במופע סטנדפיסטי את העבר העשיר והערכי של העדה עם ההווה הישראלי, והכול בשפה הארמית # צעירי העדה מתחברים לשורשים, המבוגרים שוקעים בנוסטלגיה, והשפה הארמית זוכה לפריחה.<br /><br />המופע אמור היה להסתיים, אלא שהקהל חזר וביקש הדרן, והסטנדפיסטית, גילה חכימי, נותרה חצי שעה נוספת באור הזרקורים. בתום 120 דקות הסתיים המופע, והקהל מחא כפיים ללא הרף. נשים מבוגרות בעיניים דומעות שילחו לעברה נשיקות, מעריצים נרגשים עלו על הבמה והגישו לה זרי פרחים, וקריאות עידוד נשמעו מכל עבר. הקהל יצא מגדרו, מסרב ללכת, רוצה להישאר עוד קצת באווירה של המופע, המחזירה אותו למחוזות ילדותו, אי שם בכורדיסטאן האיראנית.<br /><br />בשביל גילה חכימי, כותבת המחזה והגיבורה הראשית, זאת הייתה ההופעה האחרונה של המחזה 'בלישנא נושאן', העוסק בהווי הקהילה הכורדית-איראנית, באירן ובישראל. חינוך, חיי משפחה, מערכת היחסים בן בני זוג, ועוד. נוסטלגיה מול החיים המודרניים.<br /><br />גם לה הפרידה לא קלה. במשך השנתיים האחרונות היא הופיעה בכל רחבי הארץ וסחטה דמעות לא מעטות מקרב בני העדה בישראל. "הרגשתי שהנושא מוצה וצריך להמשיך הלאה בכיוונים חדשים". בעוד כחודשיים היא מתכוונת להעלות מופע חדש: 'סהרה(ירח) ושמשה(שמש)'.<br /><br />במופע 'בלישנא נושאן' - השפה הארמית - שהיא השפה המדוברת בפי יהודי כורדיסטאן האיראנית - מנסה חכימי להפגיש את העבר העשיר והערכי של העדה עם ההווה הישראלי, והכול כמובן בשפה הארמית. המופע עשיר בביטויים, מראות וחוויות מחיי הקהילה, מקודש ומחול, בשילוב ריחות, צבעים, צלילים ומנהגים. לצדה של חכימי בהצגה מופיעים גם נגנים, רקדנים וזמרת.<br /><br />מסתבר שהשפה הארמית חיה, קיימת ונושמת. אומנם היא שונה במקצת מן הארמית העתיקה שבתלמוד, אבל הקשר אל העבר ברור ובולט, ועל כך גאוותה של העדה. המופע של חכימי עשה כנראה משהו לעדה, כי בתקופה האחרונה נראים ניצנים של חזרה לשורשים של בני הדור השני והשלישי, אשר מעוניינים לרכוש את השפה. חכימי מעידה כי לפני מספר שבועות פנו אליה מהיישוב כפר יונה בבקשה ללמד שם ארמית. "קוראים לי אליעזר בן יהודה של השפה הארמית. עד שעשיתי את ההצגה אף אחד לא התעסק בנושא יהודי כורדיסטאן, והיום קורה לשפה הארמית מה שקרה לשפת האידיש בשנים האחרונות. הדור השני רוצה לשמר את השפה כדי להעביר אותה לדורות שיבואו אחריו, כאילו הייתה החיבור לעבר ולמסורת המשפחתית. במופעים שלי ניתן היה לראות בקהל צעירים וזקנים".<br /><br />המומה מן ההד התקשורתי שעשתה ההצגה, היא לא תיארה לעצמה שמופע בשפת האם השגורה בפיה משחר ילדותה יגרום להתרגשות כה רבה. היא מציגה בגאווה את האלבום שערכה בעקבות המופע, משופע בכתבות מחמיאות. מדגישה שהכי חשוב מבחינתה היה האושר שהסבה לזקני העדה. "ימים אחרי ההצגה אני מקבלת טלפונים מנשים נרגשות המודות לי על ההזדמנות לחזור במנהרת הזמן אל החיים השלווים והמיוחדים של יהדות כורדיסטאן, וזה גורם לי אושר גדול". חכימי מרגישה גאה על כך שהעלתה מחדש על סדר היום את השפה הארמית ואת העדה הכורדית.<br /><br /><br />יהדות כורדיסטאן חיה בעבר בחבל ארץ כורדיסטאן, אשר חולק בין מספר מדינות: עיראק, איראן, תורכיה וסוריה. הקהילה היהודית הגדולה ביותר חיה בצפון עיראק, והשנייה בגודלה באיראן. מעט קהילות היו גם באיזור תורכיה וארמניה. קיימים הבדלים בולטים במנהגים ובניב של השפה הארמית בין יהודי כורדיסטאן העיראקית לכורדיסטאן הפרסית ולאלה החיים בתורכיה ובסוריה. בישראל חיים כיום כ130,000- יהודי כורדיסטאן.<br /><br />להגשים חלום ישן<br /><br />חכימי, בשנות השישים לחייה, מתגוררת בבית יפה ומטופח באחת משכונותיה החדשות של פרדס חנה. עד לפני כחמש שנים היא ניהלה את בית הספר הממלכתי דתי במקום. כשיצאה לגמלאות החליטה להגשים חלום ישן ולהעלות מופע המשחזר את החיים בקהילה הכורדית של איראן. ביום השנה למות אימה, לפני כשנתיים, החליטה להעלות לזכרה את ההצגה הראשונה שכתבה. מי שמכיר אותה, לא התפלא על כוונתה לעלות לבמה. היא תמיד שימשה על תקן הסטנדפיסטית של העדה. בכל אירוע משפחתי, במקום עבודתה, היצירתיות וההומור היו חלק בלתי נפרד מחייה.<br /><br />"אין רגע דל במחיצתה", אומר בעלה אסף. סדר יומה מתחיל בשעה 5.00 בבוקר בתפילת שחרית, שלאחריה היא צועדת עם חברה לאורך רחובות המושבה. בשעה 6.30 הן יושבות לשתות קפה בחצר ביתה. בשעה 7.00 היא מתחילה בסידורי הבית. בשעה 10.00 בדיוק, כשהבית מבריק ומצוחצח וארוחת הצהריים על הכיריים, היא יוצאת להסתובב במושבה. חנויות לאמנות ובגדים זה ביקור חובה. יש ימים בהם היא יושבת לכתוב קטעים למופעים או לאירועים נוספים. היא גם תופרת. קירות ביתה מעוטרים ביצירות יפיפיות מעשה ידיה. גם לנכדים יש מקום חשוב בחייה, לפחות יום בשבוע היא נוסעת לבקר אותם. הערבים מוקדשים לתיאטרון, הרצאות ופעילויות נוספות. היא גם מקפידה לנסוע מדי פעם לחו"ל. לישון היא לא הולכת לפני השעה 01.00. "יש לי נדודי שינה. האנרגיות פועלות שעות נוספות. בעלי תמיד אומר 'למה שתישני, כך לא תדעי מה שקורה בעולם'".<br /><br />חכימי מודה שבעדה מסורתית כמו שלה לא פשוט לאישה לעלות על הבמה. ובכל זאת היא עדיין משוכנעת שמעמדן של הנשים בעדתה טוב יותר ממצבן של הנשים המשתייכות לתנועות פמיניסטיות. "'כל כבודה בת מלך פנימה', הוא מוטיב מרכזי בחיי עדתנו. לבעלי לא היה קל עם הרעיון שאשתו תופיע, נראה היה לו לא מכובד. אנחנו גם עדה מאוד אצילית ושקטה, מתרחקים מכבוד ומאור הזרקורים. הבטחתי לבעלי הרבה מאוד הבטחות לפני שנתן את הסכמתו. גם בהצגה אני מתייחסת לנושא של מעמד האישה. אצלנו בעדה אישה היא עטרת בעלה, עיקר הבית. הנשים הפמיניסטיות חושבות שיש להן שחרור, אך הכל מדומה. דווקא בעבר לנשים היה יותר חופש ביטוי וחופש עשייה. אף אחד לא אמר להן מה לעשות ואיך לעשות".<br /><br /><br />את המופע הראשון היא העלתה במתנ"ס בפרדס חנה, בו מתגוררים רבים מבני העדה. "האולם היה מלא מפה לפה, כ-450 איש, מבלי פרסום מצדנו", אומרת חכימי.<br />כשהיא נשאלת איך פתאום בגיל שישים מתחילים לכתוב מחזות ולהופיע על הבמה, היא אומרת כי מבחינתה היה פה אתגר עצום, והיא הרי מאוד אוהבת אתגרים. שנית, עולם התיאטרון לא זר לה. עוד בהיותה בגן חובה, היא שרה ברדיו המקומי, של סננדג'. בהיותה מורה בבית הספר היסודי בפרדס חנה, היא לימדה דרמה ועסקה בכתיבת מחזות. "כל שנות עבודתי בבית הספר הייתי אחראית על כתיבת מחזות, לעיתים נעזרתי בתלמידים ובבעלי. בדרך כלל לא נזקקתי להרבה מחשבה, הדברים פשוט זרמו. גם באירועים המשפחתיים תמיד הייתי הבדרנית. אהבתי להמציא שירה לכל אירוע. בטקסי 'החינה' למשל הייתי מחברת שירים על הכלה, על יופיה המיוחד, ותמיד בנימה של הומור. הקהל היה יוצא מגדרו".<br /><br />המחשבה לכתוב מחזה על עדתה ריצדה במוחה במשך זמן רב. "חשבתי על כך שכשאצא לגמלאות אעשה משהו מיוחד. כמו למשל להוציא את הנשים המבוגרות מבתיהן כדי לראות פעם אחת בחייהן מחזה. הרי מדובר בנשים שאת רוב חייהן בילו בביתן. אין להן שמץ של מושג איך נראה היכל התרבות. באחד הקטעים, כשעשיתי פרודיה על מעמד הנשים, ראיתי איך הנשים בעין אחת צוחקות ובשנייה בוכות".<br /><br />געגועים לזמנים אחרים<br /><br />היא נולדה בעיר סננדג', בירת חבל כורדיסטאן האיראנית, בשנת 1946. הם היו ארבעה ילדים במשפחה. מאביה, שהיה בעל חנות, התייתמה בגיל חמש, כך שהרבה זכרונות לא נשארו לה ממנו.<br />את יופיה של קהילת סננדג' היא דווקא זוכרת היטב. היא נזכרת בערגה בימים ההם.<br /><br />"רוב יהודי החבל התגוררו בסננדג'. עיירה יפיפייה באיזור הררי, עם נופים ציוריים. הקהילה היהודית הייתה מבוססת ברובה. ניכרו בה גם מספר משפחות חסרות אמצעים, שנתמכו ע"י אליאנס. הילדים שלמדו בבתי הספר קיבלו ארוחת צהריים, ומדי חג קיבלו בגדים חדשים ונעליים. לקהילה היו שני בתי ספר יהודיים, אחד לבנים ואחד לבנות. תוכנית הלימודים הייתה כללית של משרד החינוך, בתוספת השפה העברית, שניתנה ע"י מורים מקומיים או ע"י שליחים שהגיעו מארץ ישראל. בשעות אחה"צ פעלה במקום תנועת הנוער 'חלוץ', שהבוגרים הדריכו את הצעירים והעבירו להם פעילויות מגוונות, ובעיקר סייעו להם ברכישת השפה העברית. לא הייתה משמעות למושגים חילוני ודתי. כולם שמרו על קדושת השבת והקפידו על ביקור בבית הכנסת.<br /><br />"בסננד'ג היו שלושה בתי כנסת. 'כנשיתא רבתא', בית הכנסת הגדול, היה מרשים בעושרו, הרצפה הייתה מכוסה בשטיחים פרסיים, והקירות מקושטים ב"מנורה" כתובה בצבעים מרהיבים. ספרי התורה היו מעוטרים בכסף טהור, עם רימוני כסף תלויים עליהם. עזרת הנשים הייתה מוגבהת יותר, והנשים נהגו לזרוק משם סוכריות, לומר 'קלולי' באירועים ולהביא מטפחות חדשות וצבעוניות לקישוט ספרי התורה. בחצר בית הכנסת הגדול גרה משפחה ששמרה ותיחזקה את בית הכנסת. קראו לאבא: 'קא אלי' - שמש.<br /><br /><br />"בעיירה סננדג' היו רבנים שהנהיגו את העדה ושימשו גם כשוחטים ומוהלים. היו מורים שלימדו עברית, ביניהם המורה המפורסם שהיה לי הכבוד ללמוד אצלו, מירזא בראכאס. באופן כללי אנחנו היהודים דיברנו בשלוש שפות. השפה הפרסית - שפת המדינה, הכורדית אותה דיברו המוסלמים, וארמית כורדית שהייתה שפת הדיבור של היהודים".<br /><br />חכימי מספרת על האווירה הדתית שהייתה מאוד מיוחדת. "ככלל, הדת הייתה דבר מובן מאליו. לא היו דתיים וחילוניים כמו בארץ. אנחנו הילדים חיכינו לחגים, שהיה להם צביון מיוחד. למשל בערב ט"ו בשבט נערך סדר כהלכתו ונהגו להניח על השולחן מכל סוגי הפירות שרק ניתן היה לרכוש. מנהג יפה היה בעיירה לשלוח מעין משלוח מנות מבית לבית, וכל משפחה שקיבלה צלחת פירות, נהגה למלא את הצלחת בחזרה. למחרת המורים המוסלמים בבית הספר חיכו לילדים היהודים שיביאו להם פירות מקערת ט"ו בשבט.<br /><br />"בחג הפורים היו מנהגים מיוחדים. מאכלים ומאפים - כסניי, פרכתי, בדמותם של אסתר ומרדכי, ביצים קשות ומאירות, מתנות לעניים, וכמובן קריאת מגילה. אנחנו הילדים אספנו קרשים, מהם היינו מכינים דמויות של המן וזרש אשתו. מגללים של הצאן עשינו תכשיטים בהם קישטנו את הדמויות, ומיד לאחר מכן העלנו אותם במדורה גדולה שערכנו. אז היינו פוצחים בשירה אדירה על מר גורלם של זרש והמן. 'המן הייבו מן טרה כסילב דיאלי בארעא מירה זרש מה נקשט מירה שלמה סרינה אללה לילי לילנגי המן יתו גטינה'.<br /><br />"מיד אחרי חג הפורים התחילה הטקסיות של חג הפסח. הנשים היו עוסקות במלאכת נקיון החיטה, תוך שירה וזימרה. אחר כך המשפחות היו לוקחות לטחון את החיטה בתחנת הקמח, כברת דרך לא קלה, תוך שירה ואיחולי מזל טוב לשנה הבאה בירושלים הבנויה. לאחר שהקמח נטחן, נאפו המצות בתנור מרכזי, והושמו בחדר מיוחד שאף אחד לא היה מורשה להיכנס אליו. אני זוכרת שהאמהות הזהירו את הילדים שמי שיאכל מצה, יהיה לו חור בבטן, והילדים האמינו ופחדו להתקרב. בליל הפסח, כשכולם היו מסובים לליל הסדר. התקיים טקס כדי להמחיש לילדים את יציאת מצרים. אנחנו הילדים חיכינו לליל הסדר כדי להגיע לשלב הזה. כל הילדים היו צריכים לצאת מחוץ לבית, כשהגדולים סוחבים את הקטנים על כתפיהם, ואז הם היו חוזרים אחד, אחד, דופקים על הדלת, ובעל הבית שערך את הסדר, היה שואל אותם 'מי זה?', והם היו עונים: 'אנחנו'. 'מהיכן באתם?' 'ממצרים'. 'מה באמתחתכם?' 'מה נישתנים'. 'לאן אתם הולכים?' 'לירושלים'. 'אז גשו אלי ונעלה יחד לירושלים'. הם היו ניגשים לראש המשפחה ומקבלים ביצה, וכך כל הבאים אחריהם".<br /><br />נכסי צאן ברזל<br /><br /><span style="color: rgb(153, 0, 0);">מה נשאר היום מכל המנהגים ואורח החיים של העדה?</span><br /><br />"העדה ככלל אומנם לא נשארה דתית, החיים בארץ עשו את שלהם. אבל יחד עם זאת יש לנו נכסי צאן ברזל, כמו למשל נושא הכבוד למבוגרים. אצלנו רואים זאת גם בקרב בני הדור השלישי של העדה שגדלו והתחנכו בארץ. כשמבוגר נכנס לחדר, מיד כולם עומדים, עד שיישב, מקשיבים לדבריו בכבוד, ובכל כיבוד הוא יהיה ראשון. גם הסמכות האבהית אצלנו בעדה לא נפגעה.<br />"בכלל, העדה שלנו היא עדה מאוד חרוצה, עדה שלא מחפשת שררה ולעולם לא תתלונן על אפליה עדתית. אנחנו תמיד מסתפקים במה שיש לנו. אין לנו שום רגשות תסכול כלפי המדינה. אף פעם לא חשבנו במונחים שצריך לתת לנו יותר".<br /><br />כשהייתה בכיתה ו' עלתה חכימי עם אמה לישראל. תחילת דרכה בארץ הייתה ביישוב אופקים, וכעבור שנה עברו לפרדס חנה. היא למדה בבית הספר הממלכתי דתי ישורון, אותו תנהל כעבור שנים. את הלימודים בתיכון עשתה בבית הספר תחכמוני בחדרה. משם המשיכה ללימודים גבוהים במכללת תלפיות בנתניה, התמחתה בתחום החינוך המיוחד. בהמשך למדה יהדות במכללה לבנות בירושלים ועברה מספר השתלמויות בתחום הדרמה.<br />את דרכה המקצועית החלה בבית הספר 'ישורון' ביישובה. תחילה כמורה לחינוך מיוחד, מנחה בתחום, אחר כך כסגנית מנהל, ובהמשך התמנתה למנהלת המוסד. במשך 11 שנה היא ניהלה את המקום.<br />בעלה אסף, בן דוד שני שלה, נולד והתגורר אף הוא בעיירה סננדג'. לארץ עלה בשנת 1964 בהיותו בן 24. הוא הספיק לשרת בצבא הפרסי בחיל ההנדסה. אסף הגיע לפרדס חנה ופגש את מי שעתידה להיות אשתו. "אחותו הגדולה שהייתה חברה שלי שידכה בינינו. אני הסכמתי כי הכרתי אותו וידעתי שהוא אדם מאוד רציני, אצילי ורוחני. הוא עסק בכתיבה של שירה פרסית". בהמשך נולדו להם שלושה בנים. שלושתם למדו בישיבות תיכוניות, שניים ב'מדרשיה', והקטן בכפר הרואה. כיום, מתגאה חכימי, אחד מהנדס, השני עורך דין, והשלישי בעל תואר שני בתנ"ך ומחשבת ישראל, ונמצא בשליחות עם משפחתו בארצות הברית. עד שאסף בעלה יצא לגמלאות, הוא לימד טכנולוגיה בתיכון הדתי-טכנולוגי בפרדס חנה.<br />כשחוזרים לדבר על המחזה, חכימי רוצה להתייחס לאותן סוגיות המאפיינות מאוד את העדה.<br /><br />היא נותנת כדוגמא את מידת הכנסת האורחים שנשארה עד היום בולטת מאוד בייחודה. "כשנכנס אלינו אורח, כולם היו עומדים דום, ואז בעלת הבית הייתה אומרת, בארמית, 'ברוך הבא על ראשי, על כתפי ועל כל אשר לי. אהיה שפחתך ובניי יהיו עבדיך, ביתי הוא ביתך'. הייתה ממש העברת בעלות לאורח. ועד היום אנשי הקהילה מתנהגים כך. כשחמותי למשל באה לבקר אותנו, אני מקבלת אותה בחרדת קודש. כבר בפתח אני אומרת לה בארמית, 'ברוכה הבאה הגבירה הגדולה', ואז מתחיל 'משחק הכסאות', עד שמצליחים להושיב אותה בכיסא הכי מכובד בסלון; היא לא רוצה ואנחנו לא מוותרים מפאת כבודה. בזמני הארוחה הבנים הם אלה שאחראים להעביר את הנטלה בין כל המסובים, כדי שלא יצטרכו לקום ממקומותיהם. האורח תמיד יברך בברכת המזון. כשמביאים את האוכל, כל אחד נותן לשני את הזכות להיות הראשון. יש אצלנו הרבה ביטול עצמי, וכמובן חשובה גם הטקסיות. המבוגר תמיד יהיה במרכז העניינים. את הדברים האלה אני מעלה בהצגה בקיצוניות, והקהל שכל כך מכיר את המנהגים מתפוצץ מצחוק".<br /><br />בהצגה 'סהרה ושמשה', שתועלה בחודשים הקרובים במתנ"ס של פרדס חנה, היא בחרה לעסוק, בהרבה הומור וחן, במערכת היחסים שבין הגבר לאישה, כמובן מבלי לעבור את הגבולות שלא לפגוע חלילה בעדה שהיא מאוד צנועה. "כמו ששמש וירח הם מעמודי התווך של היקום, כך בעל ואישה הם עמודי התווך של הבית. לכל אחד יש את התפקיד שלו, וכל אחד מקרין חום כלפי השני, ויחד עם זאת קיימים הרבה ניגודים. אבל למרות הניגודים והקשיים הם חיים יחד ומאירים על שאר בני המשפחה, המשולים לכוכבים".<br /><br />באחת הסצינות במופע החדש הבעל מבקש מאשתו שתכין לו 'כפתה' (אורז עם בשר, מאכל כורדי) בתוך החמין, כי חשקה נפשו בכך. האישה רק שומעת את השם 'כפתה', היא פותחת בצרחות היסטריות. כי בגלל ה'כפתה' היא למדה בבית הספר רק שלושה ימים. איזה 'עיני' (אישה נוראית) אמרה לאימה כי בת לא צריכה ללמוד בבית הספר אלא לשבת בבית ולבשל 'כפתה' לבעלה. "מדובר במאכל לא קל להכנה, אבל אז לנשים היה את הזמן להכין אותו. כל היום שלהן סבב סביב הבית. היום אין זמן להכין את המאכלים האלה. הזוגות הצעירים של העדה הם מודרניים. הנשים מצאו את דרכן. הכלות שלי למשל מרוקאיות". אומרת חכימי.<br /><br />היא גם מעבירה ביקורת על אופן לבושן של הנשים כיום. "אצלנו הנשים היו הולכות מאוד בצניעות. רוב גופן היה מכוסה. לגבר הן לא קראו בשמו מפאת כבודו. הוא מצדו היה קורא לאישה בשם הילדים, או 'אם ילדיי', גם כדרך של כבוד. כשאישה נישאה ונכנסה לבית חתנה, היא הייתה צריכה ללמוד מה תפקידו של כל אחד במשפחה ואת שמותיהם של כל בני המשפחה, כי כולם התגוררו יחד. החותנת נקראה הגברת הגדולה, החותן נקרא הגביר הגדול. כשהכלה הגיעה לבית חתנה לעתיד, היא לבשה 'נוחפה', שלא יראו את פניה מפני צניעותה, ורק כאשר הגיס או מישהו אחר מבני המשפחה היה נותן לה מטבע זהב ואומר לה 'די לך מספיק, את יכולה להוריד את צעיפך, את חלק מהמשפחה', היא הייתה מסירה את ההינומה. מיותר לציין שאחוז הגירושין אצלנו בעדה נמוך מאוד, וכך גם אחוז הבגידות. אנחנו שומרים מאוד על התא המשפחתי".<br /><br /><span style="color: rgb(153, 0, 0);">כבוד הדדי</span><br /><br />לכל אורך הראיון הקפידה חכימי שגם בעלה יהיה נוכח. כשהיא נשאלה שאלה, היא ביקשה ממנו שיחווה גם הוא את דעתו. ניכר היה, כי היא מאוד מקפידה בכבודו. על רקע זה השאלה אם היחס בין גברים לנשים בעדתה נשמר גם בארץ הייתה מחויבת המציאות. "ודאי שחלו שינויים", היא אומרת. "החיים בארץ עשו את שלהם. אבל עדיין יש את הכבוד הבסיסי בין הבעל לאשתו. אני אדם מאוד פתוח, דעתני, עם המון אנרגיות. בעלי, לעומת זאת, מאוד שונה ממני. יציב, שמרני. הוא גם עלה לארץ בגיל יחסית מאוחר, כך שאת עיקר החינוך הוא ספג באיראן, ויש לכך השפעה רבה. יחד עם זאת יש בינינו המון כבוד הדדי. בעלי מאוד מבין לליבי ונותן לי חופש מוחלט, וגם אני מאוד משתדלת ללכת לקראתו, לשמור על הדברים החשובים לו".<br />גם נושא החינוך זוכה במופע להתייחסות. "בסננדג' מספיק היה שהאבא יסתכל על הילד כדי שהוא יחדול ממעשיו הרעים. לא היה צורך לדבר. נושא החוצפה בכלל לא עלה על הפרק. אם הילד היה עושה מעשה שובבות, היו מוטחות לעברו קללות נמרצות כדוגמת 'אסטור על פניך ואשבור את 32 שיניך'; לבת היו אומרים 'השפילי את ראשך ואל תרימי את עינייך'.<br /><br /><span style="color: rgb(153, 0, 0);">הקללות אצלכם בעדה מאוד מעניינות.</span><br /><br />(היא צוחקת) "כן, יש אצלנו מבחר לא קטן. השפה שלנו עשירה בביטויים ואמרות שפר, אלא שיפה לשמוע אותם בשפת המקור. בהצגה כשאני משתמשת באותן קללות, הציבור לא יכול להפסיק לצחוק".<br /><br /><span style="color: rgb(153, 0, 0);">מה נשאר מכל מה שאת מתארת במופע בקרב הדור השני והשלישי?</span><br /><br />"אין ספק שההשפעה החברתית היא רבה מאוד. ילדינו התחנכו במסגרות דתיות בארץ, וקיבלו בבית את החינוך שלנו, אבל עדיין ניכרת מאוד ההשפעה החיצונית. לצערי, נראה כי החינוך בארץ ירד לטמיון. המנדט שהיה בעבר אצל המחנכים עבר אל ההורים, אבל גם שם הוא לא קיים היום. ההורה פוחד לחנך. השינויים שחלו בחברה החילונית לא פסחו גם על החברה הדתית. סערת המודרניזציה חלה גם עליה. יחד עם זאת, אני חושבת שאצלנו בעדה עדיין נשאר נושא הכבוד לגדולים, חשיבות התא המשפחתי, חינוך הילדים וההמשכיות. הבן הגדול שלי אמר לי לא פעם שהוא מצטער על החינוך שהקננו לו, להיות עדין, צנוע, ותרן, כי זה לא מתאים לארץ, כאן דורכים על אנשים כאלה.<br /><br /><span style="color: rgb(204, 0, 0);">מדברים בבית ארמית?</span><br /><br />"בעלי ואני כל הזמן, זאת שפתנו. לצערי, רק הבן הגדול יודע ארמית, אבל הנחמה היא בנכד שביקש ללמוד את השפה ואנחנו עובדים איתו על זה".<br />כשחכימי נשאלת אם יש געגועים לעבר, היא עונה כי חסרים לה נופי הילדות שהיו בעיירה סננדג' ותחושת היהודי האמיתי. "העיירה הציורית שנמצאת בהרים היא היום כבר עיר גדולה. אז היו בקרבתה נהרות ומפלים. פסגת ההר הגבוהה ביותר נקראה מערת אליהו. אלו נופים שלא רואים כמותם בארץ. בנוסף יש גם געגועים לאווירת החגים, לכל אותם סימני חג, לפיוטים המיוחדים שהושמעו בבית הכנסת. זה היה עולם של טוהר. המסורת הייתה אז מאוד חשובה".<br /><br /><span style="color: rgb(153, 0, 0);">גם בשבדיה יש דוברי ארמית</span><br /><br />"אין ספק שהשפה הארמית חוזרת", אומר ששון נעים, יו"ר עולי כורדיסטאן העולמית. "ניתן לראות זאת על פי מספר האנשים המבקשים ללמוד את השפה, בעיקר הצעירים". נעים פועל במרץ להקים בית ספר ללימוד השפה. כיום ניתן ללמוד אותה בקורסים הניתנים על ידי עמותת עולי כורדיסטאן העולמית.<br /><br />לאחרונה התנהלו דיונים בכנסת על הרעיון להקים רשות ממלכתית שתעסוק בלימודי השפות העתיקות, כשאחת מהן היא ארמית. אבל לדברי ששון, הארמית מספיק חשובה כדי שיקדישו לה תשומת לב נפרדת. "התלמוד וספרים נוספים בארון הספרים היהודי הם בשפה הארמית. אומרים שהדרך הישירה להגיע לקב"ה היא בשפה הארמית, כי מלאכי השרת לא דוברים שפה זו. זאת גם הסיבה, לפי אותה טענה, שהקדיש נאמר בארמית. אני מקווה שבעזרת חברי הכנסת, שכבר היום חלקם מגלים אהדה לנושא, נוכל לקדם סוגייה זו".<br /><br />ארמית הייתה שפתם של השבטים הארמיים שחיו ממזרח לארץ כנען עד לאיזור אשור ובבל באיזור השייך כיום לתורכיה, עיראק וסוריה. במשך הזמן הפכה הארמית ללשון רשמית ומדוברת בארצות אלו, וכן בפרס ובארץ ישראל.<br />בזמן הממלכה הפרסית במאות ה-4-6 לפני הספירה הייתה הארמית השפה הרשמית של כל תושבי הממלכה. היהודים שחזרו מגלות בבל אחרי הצהרת כורש הביאו איתם את השפה לארץ ישראל. מתקופה זו שימשה הארמית כשפת היהודים לצד העברית. העברית שפת החכמים והמשכילים, והארמית השפה הנפוצה. תחילה הארמית הייתה רק שפת הדיבור, אבל עם הזמן דחקה את העברית.<br /><br />כיום יש כ-500,000 דוברי ארמית ברחבי העולם. היא מדוברת במספר מדינות כמו ארמניה, אזרבייג'ן, איראן, עיראק,ישראל, גאורגיה, לבנון, רוסיה, סוריה ותורכיה. "אפילו בשבדיה יש קבוצה של נוצרים דוברי ארמית", אומר נעים.<br />על ההצגה של גילה חכימי אומר נעים, כי "היא אותנטית מאוד ומחזירה את הציבור הכורדי למחוזות ילדותו הרחוקים".<br /><br />אכן , אנו תקווה כי המופע יצליח ויהודי כורדיסטאן האיראנית יוכלו להיזכר בערגה בילדותם, ולשפה הארמית הדומה לשפת הגמרא תהא עדנה מחודשת - כמו שנאמר - "בעייזולא........" ובזמן קריב<br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5698850005441745800-6106200491567726652?l=kurdishshow.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/Z6CtbgPHon1IkxcoJRi0-WaLhsc/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/Z6CtbgPHon1IkxcoJRi0-WaLhsc/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/Z6CtbgPHon1IkxcoJRi0-WaLhsc/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/Z6CtbgPHon1IkxcoJRi0-WaLhsc/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><div class="feedflare"> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=vZIrmlFA"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=41" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=VAaS7Hoo"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=43" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=Xbd2jkKg"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=Xbd2jkKg" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=gaQLZ2xd"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=gaQLZ2xd" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=iZdeYtr8"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=52" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=fpQH84jT"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=fpQH84jT" border="0"></img></a> </div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/KurdishIranianJewishShow/~4/slQ4qo66m30" height="1" width="1"/>Danl Hakhttps://profiles.google.com/108886469515889667263noreply@blogger.com0http://kurdishshow.blogspot.com/2008/01/06012008.htmltag:blogger.com,1999:blog-5698850005441745800.post-40510077116298261062007-12-18T06:33:00.000-08:002007-12-24T07:00:04.632-08:002007-12-24T07:00:04.632-08:00<div><div align="right"><span style="font-family:arial;">הקהילה לבשה חג בעת בואם של החגים הכל ניכר היה באויר ובאוירה.<br />עוד מצלצל באוזני קולו של השמש העובר בסימטאוות השכונה וקורא סליחות, בקול המתנגן ופעמים מתבל אותו גם באמירות עוקצניות לאלה שלא מזדרזים לקום.<br />את ריח עלי האקליפטוס שמהם בנו את הסוכות המפוארות עם חלונות בצורת קשתות ללא מסמרים וללא קרשים עם ליפוף עלים וענפים מלווים בעיטורים מהודרים. מאו'ג, קל ווילונות +סלסלות מלאות של סוגי פירות ודלעות נתלו בסוכה וכך שבעה ימים ישנו וקיבלו את הושפיזין בסוכה המהודרת עם ניחוח עלי האקליפטוס.<br />ובשמחת תורה יצאו בהקפות ומחולות בתרומות ונדבות בשיר ובזמר בשלושת בתי הכנסת. את הפירות מהסוכה הורידו ושמרו בג'ירחאן לטו בשבט. ג'ירחאו מעין מקלט מאוורר וממוזג ושם נשמרו מצרכים אורז, חיטה, כדי חמוצים, כדי בשר מעושן שנשה ונשמר לחורף וממנו הכיו ג'וקי איזה טעם ואיזה הנאה.<br />את הענבים תלו בג'ירחאן ונעשו לאוונגה AVUNGA<br />בערב טו בשבט נרך סדר טו בשבט כהלכתו ונהגו להניח על השולחן מכל סוגי פירות שרק ניתן היה לרכוש. ומנהג יפה בעיירה שלחו מעין משלוח מנות מבית לבית וכל משפחה שקיבלה צלחת פירות נהגה למלא את הצלחת בחזרה ולמחרת התלמידים לקחו למורים ולמנהלת תפוז שהיה פרי יקר רימונים, חבושים וכו'..<br />בפורים היו מנהגים ייחודיים מאכלים ומאפים כסניי, פרסתי בדמותם של אסתר ומרדכי הקבורים בהמדאן. ביצים קשות ומאירות מתנות לעניים וכמובן קריאת המגילה. אחרי הקריאה נהגו היהודים להכין בטרם עת עצים קרשחם ופריטי לבוש ואביזרי קישוט. הכינו באמצעותם בובות ענקיות בדמותם של המן וזרש וכאשר העלו אותם באש פצחו כולם בשירה עליזה. המן הייבו מן טרה<br />כסילב דיאלי בארעא<br />מירה זרש מה נקשט<br />מירה שלמה סרינה<br />אללה לילי לילנגי<br />המן יתו גטינה<br />מיד לאחר פורים<a href="http://www.ynet.co.il/PicServer2/20122005/811436/hagar_ishmael_wa.jpg"><img style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 174px; CURSOR: hand; HEIGHT: 135px" height="179" alt="" src="http://www.ynet.co.il/PicServer2/20122005/811436/hagar_ishmael_wa.jpg" border="0" /></a> היו הכנות לקראת הפסח. הוציאו השטיחים לניקוי והכלים לליבון. את החיטה בררו בליווי שירה וזימרה. פעמים מספר נשים ביחד ופעמים משפחות הובילו השקים לתחנת הקמח אורחל שהיה ממוקד על פי רוב בשדה מעל מעיין, הטוחן חיכה בכיליון עיניים לבוא חג זה כי זה שיפר לא מעט את מצבו הכלכלי. בסיום הטחינה היו שבים לביתם ומתחלקים מספר משפחות בתנור מרכזי אחד. כל משפחה הקצתה חדר לאחסנת העומרים לאפייה. הייתה אוירה מיוחדת במינה מעין טרום חגיגה וחג. בישלו במשותף שרו, ברכו איש את רעהו בברכה לאושר לבריאות ולאריכות ימים. הילדים הוזהרו מראש לבל יתקרבו לחדר המצות או חלילה וחס יטעמו ובתמימותם ואולי גם ממשמעת עצמית האמינו להוריהם שאם יטעמו חלילה פירור מהמצות יפתח להם חור בבטנם. האמינו ולא התקרבו.<br />החרוסת הכורדית היא שם דבר, צימוקים ותמרים שהושרו בתחילה במים ונכתשו ,שומשום אגוזים ושקדים שנכלאו ונכתשו והכל בלילה אחת טעימה. את האגוזים וחרצני המשמש גוזי ג'אקאלה הושרו במי מלח הרבה לפני החג טאף הם היו מעדן בפני עצמו. מהשומשום שנוקה היטב הכינו שומשמיות דנהגאזווי טעם גן עדן.<br />הכל מוכן ומסודר עד ליל הסדר שקראנו לו פסחה פסחק עושים סדר פסח.<br />מנהגים יפים גם בליל זה נהגו המבוגרים להרכיב את הקטנים על כתפיהם ולמאת החוצה, עורך הסדר עפ"י רוב הסבא או האבא ישבו בראש שולחן וניהלו את הסדר. הראשון מקיש בדלת "מי זה?" אנחנו! מהיכן באתם? ממצרים<br />מה באמתחתכם? מה נישתניים, לאן אתם הולכים? לירושלים. אז גשו, גשו נא אלי נעלינה יחד לירושלים. הם ניגשים הבוגר והילד ומקבלים ביצה וכך כל הבאים אחריהם. את קליפות הביצים הנחנו בקערת מים שלמחרת נשפכו למימיו הצלולים של המעיין.<br /></div></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5698850005441745800-4051007711629826106?l=kurdishshow.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/eVynxr3ipVfBDzJxFYPr4zg2JC8/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/eVynxr3ipVfBDzJxFYPr4zg2JC8/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/eVynxr3ipVfBDzJxFYPr4zg2JC8/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/eVynxr3ipVfBDzJxFYPr4zg2JC8/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><div class="feedflare"> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=j1oIeYNw"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=41" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=kWAfrXdW"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=43" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=HaiPcJkG"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=HaiPcJkG" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=5WCG36HS"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=5WCG36HS" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=ENrjvSa9"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=52" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=pxzBO4Q4"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=pxzBO4Q4" border="0"></img></a> </div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/KurdishIranianJewishShow/~4/5yc-axSy1XI" height="1" width="1"/>Danl Hakhttps://profiles.google.com/108886469515889667263noreply@blogger.com0http://kurdishshow.blogspot.com/2007/12/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-5698850005441745800.post-67035769909489876162007-12-18T05:59:00.000-08:002007-12-24T06:52:15.055-08:002007-12-24T06:52:15.055-08:00<div align="right"><span style="font-family:arial;">הקהילה היהודית בסננדג' רובה הייתה מבוססת. ניכרו בה גם משפחות מעטות חסרות אמצעים שנתמכו לא מעט ע"י אליאנס. בעיקר הילדים שלמדו בבתי הספר קיבלו בצהריים אוכל ומידי חג קיבלו הלבשה והנעלה. לקהילה היו שני בתי ספר יהודיים, אחד לבנים ואחד לבנות. תוכנית הלימודים הייתה כללית של משרד החינוך, בתוספת השפה העברית שניתנה ע"י מורים מקומייםחליפה או שליחים שהגיעו מארץ ישראל ובשעות אחה"צ פעלה תנועת הנוער חלוץ שהמדריכים היו בוגרים והם הדריכו תלמידים ותלמידות בפעילויות מגוונות ובעיקר רכישת השפה העברית. לא הייתה משמעות למושגים חילוני ודתי מגדול ועד קטן ידו ושמרו על קדושת השבת ובביקור בבתי הכנסת.<br />בסננד'ג היו שלושה בתי כנסת כנשיתא רבתא. בית הכנסת הגדול מרשים בעושרו , הריצפה היתה מכוזה בשטיחים פרסיים והקירות ב"מנורה" כתובה בצבעים מרהיבים. ספרי התורה היו מעוטרים בכסף טהור ורימוני כסף היו מונחים עליה. עזרת הנשים היתה מוגבהת יותר והנשים נהגו משם לזרוק הסוכריות ולומר קלולי בארועים ולהביא מטפחות חדשות וצבעוניות לקישוט ספרי התורה. בחצר בית הכנסת הגדול גרו משפחה ששמרו ותחזקו את בית הכנסת, קראו לאבא קא אלי שמש.<br />בכנישתא זורתא - בית הכנסת הקטן וכנישתא חדש לא הייתה בעיית מניין כי בכל שלושת בתי הכנסת תמיד התפללו היהודים. בעיירה סננדג' היו רבנים שהנהיגו את העדה. כתבו, חיתנו, שחטו, מלו חליפה שאומל מיכאל, חליפה, יוסי, חליפה יאיא. כמו כן מורים שלמדו עברית ביניהם המורה המפורסם שהיה לי הכבוד ללמוד אצלו מירזא בראכאס.<br />השחיטה בעיירה נעשתה בכמה מוקדים וכמובן שכולם חיכו לקבל מעזיזחאן קאסבה את השומן והנתחים הטובים והמשובחים. את הבשר בחלקו נטחן בבית על גבי משטח קרש שממנו הוכנו מטעמים קבב קאג'אבי (קציצות) כפתה שפתה -כדורי בשר<br /></div></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5698850005441745800-6703576990948987616?l=kurdishshow.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/up9XGUlREum80xT7_mtMJrukcIw/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/up9XGUlREum80xT7_mtMJrukcIw/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/up9XGUlREum80xT7_mtMJrukcIw/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/up9XGUlREum80xT7_mtMJrukcIw/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><div class="feedflare"> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=NS5ODoOD"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=41" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=F8wiTopI"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=43" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=P4CyAH9A"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=P4CyAH9A" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=80hDtJWT"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=80hDtJWT" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=O3bdAb8c"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=52" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=NSt1xTCR"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=NSt1xTCR" border="0"></img></a> </div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/KurdishIranianJewishShow/~4/nWapB_mmcEk" height="1" width="1"/>Danl Hakhttps://profiles.google.com/108886469515889667263noreply@blogger.com0http://kurdishshow.blogspot.com/2007/12/blog-post_18.htmltag:blogger.com,1999:blog-5698850005441745800.post-68592955289377839722007-11-15T10:12:00.000-08:002007-11-15T10:14:22.350-08:002007-11-15T10:14:22.350-08:00<p align="right"><br />מתוך ויקיפדיה<br />בספירה האחרונה שנערכה לפני כמה שנים בפרס לא סימנו את הדת, ועל כן אין ידיעות<br />רשמיות על מספרם של היהודים בפרס. לפי השערתו של ד"ר ח. לוי מטהראן, חוקר תולדות<br />ישראל בפרס, הגיע אז מספרם של יהודי פרס (חוץ מן הפליטים) לששים אלף. הקהילות<br />הגדולות ביותר היו: שיראז - 12 אלף, טהראן - 11 אלף, המדאן - 8 אלפים, איספהאן - 9<br />אלפים, כשאן - 3 אלפים. כיום (1958) מעריכים את מספר יהודי פרס ל- 100 אלף.<br />המרחקים בפרס בין עיר לעיר גדולים. למשל, בין איספהאן במרכז הארץ (לפנים עיר הבירה)<br />ושיראז הוא חמש מאות ק"מ. בין שיראז ונמילה בושהיר - שלוש מאות ק"מ. מרחקים אלה,<br />בימים שעדיין לא היתה רכבת בפרס ולא מכוניות, הם שבודדו את הקהילות ויצרו כעין<br />תחומין ביניהן. שונה הוא היהודי בשיראז מן היהודי באיספהאן, ואפי' היהודי בבושהיר אינו<br />דומה באורח חייו ליהודי משיראז.<br />המרחקים יצרו גם הבדלי דיאלקט גדולים. לשונם של יהודי יזד שונה מלשונם של יהודי<br />ג'ערום, למשל. מרחק זה בין החלקים המיושבים שבמדינה גרם גם לשלטון מקומי אבסולוטי,<br />שלא היה כפוף לשלטון המרכזי שבטהראן. להלכה היה בימים ההם מלך בפרס, אבל למעשה<br />היה שלטון פיאודלי וכל נציב ומושל עשה במחוזו את הישר בעיניו. אבל גם נציבים אלה לא כל<br />הכח היה בידם.<br /><br />ממלכת הכהנים היא ששלטה בפרס לפני עשרות בשנים: האכ'ונדים והאימאמים - רבה היתה<br />השפעתם על המון העם וגדולה היתה שנאתם לישראל ורחבה היתה נפשם לבצע ולממון<br />ישראל ועל כן שיסעו מדי פעם בפעם את ההמון להתנפל על הגיטו היהודי ("מחנה ישראל" או<br />"מחלה ישראל") ולהחריב קהילות שלמות במחי יד אחת.<br /><br />ב. הפוגרומים והשמדות<br />כל קהילה בפרס "זכתה" לפוגרומים כאלה, אלא שאין רשימות ורשמים על הדברים הללו. בני<br />הדור לא רשמו שום דבר. אילו פתחה האדמה את פיה וסיפרה את צרות קיבוץ זה וגילתה את<br />דמם הרב שנבלע בה, יכולנו לדעת הרבה מאוד. חוסר הקשרים בין הקהילות בימים ההם גרם<br />שגם היהודים בפרס גופה לא ידעו על הנעשה באחיהם בקהילה פלונית או אלמונית.<br /><br />רק במאה האחרונה, עם בוא תיירים מאחינו (כגון פתחיה השני, א. נימרק) ועם בואו של<br />הרופא היהודי פולאק לחצר המלך וכן עם בואם של כמה מיסיונרים, נתגלה מצבם הטראגי<br />של יהודי פרס. מצב מתמיד זה של פחד מפני פרעות השאיר את חותמו על היהודים. הם היו<br />נדכאים ודלים במרץ. חיו בגטו צר ומזוהם ומחניק. ניתוקם מן העולם ניתק אותם לאט לאט<br />גם מן התרבות הישראלית. ולולא הופיעו מדי פעם בפעם כוכבים מזהירים בין חכמיהם<br />ורבניהם מי ידוע אם היתה יהדות זו עוד במציאות. אבל גם על רבנים צדיקים אלה אין שום<br />ידיעות היסטוריות, ורק אגדות מתהלכות עליהם בין זקני הדור, וחבל שגם אלה הולכות<br />ונשכחות.<br /><br />לאחר כל פוגרום היו מתחדשות הגזירות. העיקריות שבהן היו:<br />א. נשיאת טלאי על הבגד ("וסלה ג'ודי" = הטלאי היהודי).<br />ב. הטלת עונשים גדולים על היהודים ולקיחת כלי ביתם תמורת העונש.<br />ג. איסור בניית בתים גבוהים משל המוסלמים, וכיוצא באלו הגזירות.<br /><br />חינוך<br /><br />משהתחיל הילד לדבר מלמדו אביו לענות "אמן". גדל קצת מלמדים אותו ברכות ופסוקים<br />ראשונים בקריאת שמע. גדל יותר מכניסים אותו למלמד דרדקי. מעתה מסור חינוכו של הילד<br />לידי המלמד שלימד וחינך לפי השיטה הישנה שבישנות. המקל והרצועה, הסד והמאסר שלטו<br />בחדר. אמנם היו בין המלמדים גם אישים בעלי שיעור קומה ובעלי כשרונות פדגוגיים<br />שהשפיעו על תלמידיהם לא רק תורה אלא גם מדות טובות ודרך ארץ באישיותם הנפלאה,<br />ותלמידיהם הכירו להם טובה על כך כל ימי חייהם. הלימוד היה כרגיל אינדיבידואלי. עם<br />כניסתו לחדר מתחיל הילד ללמוד את צורת האותיות.<br /><br />בתי הספר של כי"ח<br /><br />כך היה מצב החנוך לפני בוא ה"אליאנס" לפרס. אחרי מו"מ ארוך בין מנהלי חברת "כל<br />ישראל חברים" וממשלת צרפת ומלך פרס נוסד בשנת תרנ"ח בית הספר הראשון בטהראן<br />ואחריו נוסדו בתי ספר גם באיספהאן, המדאן, שיראז ועוד. בתי ספר אלה הביאו עמהם גם<br />חיוב וגם שלילה: מצד אחד הצליחו להעלות את הרמה הרוחנית והכניסו השכלה, אמנם<br />במדה זעומה, בין היהודים הנדכאים והמעונים ועזרו ליהודים לזקוף קצת את קומתם<br />הכפופה; אבל מצד שני הביאו עמהם לצערנו גם הפקרות דתית ופריקת עול מצוות, הבאה<br />מתוך עם הארצות.<br /><br />אמנם תכנית בתי הספר הללו כללה גם שעות מספר ללמודי הדת, וכל זמן ששעות מועטות אלו<br />היו מסורות בידי מלמדים תלמידי חכמים בעלי שעור קומה, יכלו עוד להשפיע על תלמידיהם<br />גם אהבת היהדות והתורה ולתת בהם כח ומרץ נגד רוח ההפקרות שהכניסו בהם מוריהם<br />האירופיים. ולכן התלמידים הראשונים של מוסדות האליאנס בשיראז (שבה לימד את לימודי<br />הקדש אבא מארי ז"ל) ובהמדאן (שבה לימד הרב מנחם לוי ז"ל) ובטהראן (שבה לימד החכם<br />הסג"ן מו' חיים ז"ל, מחברם של כמה ספרי למוד בפרסית) נשארו נאמנים למסורת והכניסו<br />מיפיפותו של יפת באהלי שם. אבל הדורות הבאים הלכו ופרקו מעליהם עול תורה ויראת<br />שמים והבורות גדלה כל כך, עד שאחד מנכבדי העדה בשיראז ישב בסוכה בשעת הסעודה<br />(כעדותו של ד"ר בראוור) בגילוי ראש. בערי הצפון, בטהראן, המדאן ועוד, שבהן היו גם בתי<br />ספר של המיסיון הציל האליאנס את היהודים מן השמד.<br /><br />בשנים הראשונות לייסוד בתי ספר אלה היתה כי"ח נותנת את כל התקציב. אבל לאט לאט<br />לאחר שמנהלי כי"ח הכניסו סדרים בקהילות וקבעו מסי שחיטה ומסי רבנות ומסי יין ויי"ש<br />בהדרגה את כל התקציב, פרט למשכורתו של המנהל, על הקהילה.<br /><br />עם ייסוד בתי ספר אלה באה יהדות פרס במגע עם העולם החיצוני. מנהלי האליאנס היו לא<br />רק מחנכים ומפיצי השכלה, אלא גם מגיני היהודים ומושיעיהם. ה"ראיס" (=המנהל) או<br />ה"מוסיו" היה כעין קונסול של היהודים ובנין בית הספר של האליאנס היה משמש כעין<br />"מקלט" ו"מבצר" לכל חוסה בצלו. ולשבחה של כי"ח יאמרו הדברים: היא שלחה על פי רוב<br />מנהלים בעלי לב יהודי חם. שעמדו על המשמר במסירות נפש.<br /><br />יב. התקופה החדשה<br /><br />בסקירתנו זו תיארנו בקצרה את חיי אחינו בפרס לפני דור אחד מכמה צדדים. עם המהפכה<br />בפרס ועלייתו של ריזה כ'אן על כסא המלוכה באו שינויים רבים במצב אחינו ועמדתם. על פי<br />החוק שווים היהודים לכל תושבי הארץ בכל הזכויות, אבל החיים הם כרגיל שונים מאוד מן<br />הכתוב בספר, מן החוק. בדבר אחד באה הקלה: אין עוד פחד הפרעות וההתנפלויות על<br />היהודים. ועל זה היו בני ישראל מברכים את המלך באריכות ימים ושנים.<br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />השפה הארמית<br />תולדות הלשון הארמית ידועות לנו במשך תקופה של 3,000 שנה, החל במאה ה- 10 לפני הספירה ועד היום. הארמית הייתה שפתם של שבטים ארמיים שחיו ממזרח לארץ כנען עד לאשור ובבל, באזור השייך היום לטורקיה, עירק וסוריה. במשך הזמן הפכה הארמית ללשון רשמית ומדוברת בארצות אלו וכן בפרס ובארץ ישראל. <br />דוגמה ליצירה מרכזית בתרבות ישראל שנכתבה ברובה בארמית היא: התלמוד, הכולל למעשה שני תלמודים: תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי.<br />בזמן הממלכה הפרסית (במאות 6-4 לפני הספירה) הייתה הארמית השפה הרשמית של כל תושבי הממלכה. היהודים, שחזרו מגלות בבל אחרי הצהרת כורש מלך פרס, דיברו ארמית והביאו אתם את הארמית לארץ ישראל. <br />מתקופה זו שימשה הארמית כשפת היהודים - לצד העברית: העברית הייתה שפת החכמים והמשכילים, ואילו הארמית - השפה הנפוצה. <br />תחילה הייתה הארמית רק שפת דיבור, אבל לבסוף דחקה לגמרי את העברית. גם הכתב העברי, שבו אנחנו משתמשים, התפתח מן הכתב הארמי והחליף את הכתב העברי הקדום. <br />במהלך 3,000 שנות קיומה עברה הארמית שינויים רבים.<br />השפה הארמית, שרווחה בבבל, הפכה לשפה הרשמית בממלכת פרס. ארמית הייתה גם שפת הדיבור של גולי יהודה בבבל ושל שבי ציון: רק מעטים משבי ציון, בעיקר המנהיגים, ידעו עברית. כל האחרים דיברו והבינו ארמית בלבד. עם המטען הלשוני הזה חזרו שבי ציון ליהודה, והביאו אתם לא רק את השפה הארמית – אלא גם את הכתב הארמי, שהחליף את הכתב העברי הקדום. <br />גם שמות החודשים בלוח השנה – תשרי, מרחשון, כסלו טבת וכן הלאה – הם יבוא מבבל. <br />עד גלות בבל לא היו לחודשי השנה שמות, והם נקראו על-פי סדרם: חודש ראשון, שני, שלישי… <br />החודש הראשון – לפי הלוח הקדום – היה החודש שבו יצאו בני ישראל ממצרים (ניסן), והחודש האחרון – היה החודש שבו התרחשו אירועי פורים המתוארים במגילת אסתר. <br />משום כך נזכר במגילת אסתר חודש אדר גם בכינויו הקדום: החודש ה"שנים עשר הוא חודש אדר" (אסתר פרק ח פס' יב).<br /><br />לשונות ארמית<br />וזוהי אחת החלוקות המפורטות של השפה הארמית: <br />1. הארמית הקדומה שדיברו בסוריה. <br />2. הארמית הרשמית של הממלכה הפרסית. <br />3. השפה הנבטית. <br />4. הארמית השומרונית. <br />5. הארמית המקראית - שבתנ"ך. <br />6. הארמית היהודית והארמית הגלילית. <br />7. הארמית הבבלית של היהודים בתקופת התלמוד. <br />8. הארמית המדוברת כיום בפי יהודים ונקראת גם כורדית. <br />9. השפה המדוברת כיום בכפר מַעֲלוּלָה ובכפרים אחרים בדרום סוריה.<br /><br />הארמית והעברית<br />כאשר מדברים על ההשפעה של שפה אחת על שפה אחרת - למה מתכוונים? <br />מסתבר שבדרך כלל מתכוונים לשני סוגים של השפעות: <br />א. מעבר של מילים וביטויים מלשון אחת לשנייה. <br />ב. שינויים בדקדוק. <br />כך גם השפיעה הארמית על העברית: מן הארמית חדרו אל העברית מילים - כגון: עובדה, לקוח, סברה, ולפעמים חדרו המילים בכתיב הארמי שלהן - כמו: דוגמא, קופסא, טבלא, כורסא - בסיומת א' שהיא סיומת ארמית. <br />מספרים כגון - דו (=שניים) תלת (=שלוש) ותריסר (=12), ותחיליות כגון - בר (=בן) בביטויים מסוג: בר מצווה ובר מזל - מקורם בארמית. כמו כן מילים וביטויים השגורים בעברית - כמו: אסמכתא, הווי אומר, מחד גיסא ומאידך גיסא, תרתי משמע (=בשתי משמעויות), חוּכָא וְאִטְלוּלָא (=צחוק ולעג), וְתוּ לא (=ולא יותר) - גם הם מן הארמית. בצד אלו חדרו אל העברית תופעות דקדוק ארמיות, למשל - חדירה של סיומת הרבים -ין הארמי במקום -ים העברי: אירוסין, נישואין, מגילת יוחסין, עתיק יומין - ועוד. <br />רבה (רבא) היא מילה בארמית שפירושה: גדול. "מדרש רבה" – המדרש הגדול. <br />וגם: מי שנולדו לו (או לה) נינים – הוא סבא רבה או סבתא רבתא. <br />ובכיתן כבר היית? גם בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד היה כיתן: כיתן – בארמית: פשתן!<br /><br /><br />יהדות כורדיסתאן, שהיתה מנותקת ומבודדת מן העולם היהודי במשך דורות רבים, נחקרה אך מעט וידיעותינו עליה אינן מרובות. האזור הזה הוא מפוצל בין מדינות תורכיה, עיראק ופרס והוא נמשך מרמת דיארבקיר בתורכיה וממחוזות הדרומיים-מזרחיים בואך פרס ובמערב פרס עצמה. יהודי כורדיסתאן חושבים את עצמם לצאצאיהם של עשרת השבטים. לפי המסורת הרווחת בקרב הנסטוריאנים הנוצרים שבכורדיסתאן ותושבים אחרים, נתיישבו בה היהודים עוד לפני חורבן הבית הראשון ולא שבו מן הגולה בימי שיבת ציון. יש גם קבלה, שראשוני היהודים התיישבו בכורדיסתאן בימי עזרא הסופר.<br /><br />ידיעות ראשונות על ישובי היהודים הכורדים הגיעו אלינו מזמנו של הנוסע המפורסם ר' בנימין מטודילה (בערך שנת 1170), המוסר מפי השמועה כי בזמנו היו בכורדיסתאן 20,000 יהודים, מפוזרים במאה קהילות בהרי חפטון (בסביבת העיר עמאדיה בצפון עיראק) עד לגבולות מדי. בין השנים 1121-1113 קמה בסביבת עמאדיה תנועה משיחית, אשר בראשה עמד מנחם בן שלמה אבן רוחי, שהצליח למשוך אליו את יהודי אזרביג'אן ובגדאד. לבסוף נתפס מנחם זה על ידי השלטונות והוצא להורג.<br /> <br />בשנות 1147-1146 נתעוררה שוב תנועה משיחית והפעם על ידי דויד אלרואי מעמאדיה, שהיכתה גלים בין יהודי פרס וכורדיסתטאן. דויד אלרואי עורר מרידה, כדי לפרוק את עול הגויים אבל מרידתו דוכאה באכזריות.<br /><br />אחרי ר' בנימין מטודילה ביקרו בכורדיסתאן גם נוסעים אחרים, כגון ר' פתחיה מרגנשבורג (1173), שעבר דרך ערי ארביל (דרומית-מזרחית למוסול) וקירקוק (בין מוסול לבגדאד) מבלי לחדור אל הארץ פנימה, ר' יהודה אלחריזי (1238) והנוסע התימני זכריה אלצ'אהרי מצנעא (במאה הט"ז) - ומאז אין בידינו אלא ידיעות קלושות על יהדות כורדיסתאן עד המאה י"ט.<br /><br />במאות הט"ז-י"ח היו קיימים שם כשנים-עשר ישובים יהודיים. במאה הי"ט מתרבות ידיעותינו על ידי נוסעים נוצרים (מיסיונרים) ועל ידי שלוחי ארץ-ישראל שבאו לארץ הכורדים לקבץ תרומות לטובת הישוב בארץ-ישראל ואגב להתחקות על קיומם של שרידי עשרת השבטים. מזמן לזמן היו נוסעים שלוחי ירושלים, צפת וחברון ב"שליחות כורדיסתאן" (שנקראה גם "שליחות פרס"), שהיוותה חלק מ"שליחות ערביסתאן".<br /> <br />ידיעות על שלוחי ארץ-ישראל הגיעו אלינו מן המאות הי"ז, הי"ח והי"ט. לכמה שליחים לא הספיקה השעה לחזור לארץ-ישראל והם מצאו את מותם בכורדיסתאן ובפרס. הדרכים היו בחזקת סכנה והשליחים, נשדדו לא פעם על ידי שודדי-דרכים, נאלצו תוך זהירות להתעלם מישובים קטנים ונידחים ולבחור אך במרכזים היהודיים הגדולים, משם היו שולחים שלוחי משנה מבני המקום לערי השדה.<br /><br />נזכיר כאן את שלוחי המאה התשע-עשרה: ר' יוסף בן וינישטי, שסיבב בכורדיסתאן בשליחות קהל המקובלים "בית-אל" בירושלים, ר' אפרים ניימארק, שנסע בשליחות טבריה, ר' ברוך ב"ר שמואל מצפת, ר' בנימין נחמד, ר' פתחיה שנפטר בכורדיסתאן, ר' רחמים דילה רוזה, ר' יחיאל פישל קעסטילמאן. רשימת השלוחים היא אפוא די ארוכה. שלוחי ארץ-ישראל היו מתקבלים בסבר פנים יפות. הנוסע ר' ישראל בנימין (המכונה בנימין השני) מספר, כי בהגיע הידיעה ששד"ר מתקרב אל העיר, יצאו לקראתו כל היהודים ונשאו אותו על שכמם אל בית ה"נשיא". שם חלצו את נעליו ורחצו את רגליו. את מי-הרחצה שתו כל הנאספים. נכבדי-העדה שתו בראשונה ואחריהם - נשים וילדים. השלוחים היו מסייעים להרמת קרן הדת בקרב נידחי ישראל אלה. שליח אחד כותב: "ושמוני שליח על קיום עיר קודש ירושלים תובב"א מלבד הקצבות, נדרים ונדבות ולעשות תקנות חדשות לכונן את בית חיינו". ראויים לציון מיוחד:<br /> א. ר' דוד דבית הילל, שיצא למסע שליחותו בש' 1824 כדי להתחקות על עשרת השבטים. ספר<br />המסעות שלו, שיצא ב- 1832 בעיר מאדרס בהודו, השאיר לנו זכרונות על שבע קהילות יהודיות<br />בכורדיסתאן הפרסית. בסביבת זאכו (בצפון-מערב לעמאדיה) נתקל בכת, בעלת שם עברי "כת<br />דאודייה", שמנהגיה היו קרובים למנהגי ישראל. הוא דימה, כנראה, שהגיע אל מחוז חפצו<br />והצליח למצוא את שרידי עשרת השבטים.<br />ב. ר' ישראל בן יוסף בנימין הנ"ל, שיצא למסעיו מרומניה בש' 1844 ושכונה בפי יהודי<br />כורדיסתאן בשם "חכם מירושלים".<br /><br />הכורדים בארץ-ישראל<br />יהודי כורדיסתאן היו קשורים מני אז בנימים בל-יינתקו לארץ-האבות. הרדיפות והנגישות<br />הגבירו בהם את כיסופי הגאולה. תחילתו של ישוב הכורדים בירושלים הוא ב- 1812. ב- 1896<br />התיישבו בארץ כמה משפחות באורפה (אור כשדים), שעסקו בחקלאות, עקב המהומות שנגרמו<br />על ידי הארמנים והכורדים ב- 1907, עלה לארץ רובו של הישוב היהודי בסיוורק. הכורדים<br />התיישבו בירושלים, אך חלקים מהם התיישבו גם ביפו, טבריה, צפת ובית-שאן. הם עבדו גם<br />במושבות. בש' 1910 נעשה נסיון על-ידי חברת יק"א ליישב משפחות כורדיות בסג'רה. בזמן<br />מאוחר יותר התיישבו יהודים כורדיים בכפר-ברוך. נוסדו גם מושבים כורדיים, כגון "דוד<br />אלרואי" (ממזרח לחיפה), "כפר עזריה" ליד משמר איילון ו"כפר אוריה", שחודש על-ידי<br />הארגון הכורדי "קדם". מהם היו גם רוכלים וסוחרים זעירים.<br /><br />עם שחרורה של עיראק (בש' 1932) גברה עליית הכורדים לארץ-ישראל. בש' 1935 מנו 8,000<br />נפש, רובם יוצאי כורדיסתאן העיראקית. לפני הקמת המדינה הגיע מספרם בירושלים ל- 6,000<br />נפש. מרכזם הדתי של הכורדים בירושלים העתיקה היה בית הכנסת "עוזר דלים". בזמן<br />מלחמת השחרור לחמו בגבורה והדפו את התקפות הערבים. לאחר הכרזת המדינה עלו כמעט<br />רובם של יהודי כורדיסתאן העיראקית והפרסית. שנת 1950 עמדה בסימן של רדיפות מצד<br />המוסלמים. היהודים נאלצו לעזוב את מקומות מגוריהם ולמצוא להם מקלט זמני בטהראן<br />כשפניהם מועדות למדינת ישראל. יהדות כורדיסתאן הפרסית מנתה בש' 1950 כ- 13,000 נפש.<br />בש' 1951 התגוררו באזור הכורדי של איראן כ- 3,500 יהודים. לאחר הקמת המדינה התיישבו<br />יהודים כורדים בצובה, זכריה, נס-הרים, פטיש, מבטחים, יעלה, יכני, עגור, כפר-יובל, אלקוש,<br />אביטל, ירדנה, מיטב, פרסון, רחוב, שדי-תרומות, קסטל, אבן-ספיר. גדול בקרבם מספר<br />הפועלים הפשוטים: סבלים, סתתים, בנאים, פועלים שחורים. המשכילים שבהם מרביתם<br />שמשים ושליחים במוסדות ציבוריים. יחד עם הוותיקים מונה עדת הכורדים 50,000-40,000<br />נפש בערך. הכורדים שהיו מפורדים לוועדים שונים, יסדו בש' 1945 את "התאחדות יהודי<br />כורדיסתאן". היהודים הכורדים מצטיינים כעובדים פיסיים וכחקלאים. הם אנשי עבודה<br />מנעוריהם. רבים מהם עסקו בחקלאות ארץ מוצאם.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5698850005441745800-6859295528937783972?l=kurdishshow.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/93TH8PXffTzrRY-Q5FK6TWea0sc/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/93TH8PXffTzrRY-Q5FK6TWea0sc/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/93TH8PXffTzrRY-Q5FK6TWea0sc/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/93TH8PXffTzrRY-Q5FK6TWea0sc/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><div class="feedflare"> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=nev67SWq"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=41" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=ehVgrldn"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=43" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=YLY3QKes"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=YLY3QKes" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=PzwVt9F3"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=PzwVt9F3" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=7lhjiV06"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=52" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=tis1TjLE"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=tis1TjLE" border="0"></img></a> </div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/KurdishIranianJewishShow/~4/UiDajTsvW2g" height="1" width="1"/>Danl Hakhttps://profiles.google.com/108886469515889667263noreply@blogger.com0http://kurdishshow.blogspot.com/2007/11/blog-post_8421.htmltag:blogger.com,1999:blog-5698850005441745800.post-30573285964783953452007-11-15T10:08:00.000-08:002007-11-15T10:10:31.637-08:002007-11-15T10:10:31.637-08:00<p align="right"><br />מתוך ויקיפדיה<br /><br />"או חברותא או מיתותא"<br />מילולית: או חברות או מוות.<br />"איהו בי קארי ואיתתיה בי בוציני"<br />מילולית: הוא בדלועים הקטנים ואשתו בדלעות הגדולות. במשמעות: האשה מחרה-מחזיקה אחרי בעלה.<br />"איסתרא בלגינא, קיש-קיש קריא"<br />מילולית: מטבע יחיד בקנקן, מקשקש. הביטוי יכול להתייחס לאדם ריק מתוכן, המרבה דיבור מתוך בורות.<br />"איתתך גוצא - גחין ולחיש ליה"<br />מילולית: אשתך נמוכה - התכופף ולחש לה. במשמעות: דבר עם אשתך (ובהכללה: עם כל אדם) לפי רמת הבנתה. או לפי רש"י להיפך: אשתך נמוכה - התכופף ושמע בקולה.<br />"אסא דקאי ביני חילפי אסא שמיה ואסא קרו ליה"<br />מילולית: הדס הנמצא בין קוצים הדס שמו והדס קוראים לו. במשמעות: דבר (אדם) אינו משנה את טבעו גם אם אינו במקומו.<br />"בהדי הוצי לקי כרביא"<br />מילולית: בגלל הקוצים נפגע הכרוב. במשמעות: אוי לרשע ואוי לשכנו.<br />"בוצין בוצין מקטפיה ידיע"<br />מילולית: דלעת דלעת מגידולה ידועה. במשמעות: טיבו של דבר (של אדם) היכר מראשיתו.<br />"בירא דשתית מינה לא תשדי ביה קלא"<br />מילולית: באר ששתית ממנה אל תזרוק בה רגב-אדמה.<br />"ברא כרעיה דאבוה"<br />מילולית: הבן רגלו של האב. במשמעות: הבן כאביו.<br />"בשוק סמייא צווחין לעווירא סגי נהור"<br />מילולית: ברחוב העיוורים קוראים לשתום העין 'מאור גדול'. במשמעות: במקום שאין ידענים, גם מי שיודע משהו מתבלט.<br />"בתר גנבא גנוב, וטעמה טעים"<br />מילולית: אחר הגנב גנוב, וטעם את הטעם. במשמעות: הגונב מגנב, גם הוא מרגיש טעם גניבה.<br />"בתר מרי ניכסי ציבי משך"<br />מילולית: אחר אדון-הנכסים נמשכים הקרשים. במשמעות: כסף הולך אחר הכסף הגדול.<br />"בתר עניא אזלה עניותא"<br />מילולית: אחרי העני הולכת העניות. במשמעות: קשה להחלץ מן העוני.<br />"גיורא - עד עשרה דרי לא תבזי ארמאה באפיה"<br />מילולית: גר, עד עשרה דורות, אל תבזה גוי בפניו". במשמעות: אדם רגיש לעולם לחסרונות אבות אבותיו.<br />"גמלא אזל לאיבעי קרני, אודני דהוו בהדיה גזזינהו מיניה"<br />מילולית: הגמל הלך לבקש קרניים, אוזניים שהיו לו גזזו ממנו.<br />"גמלא במדי אקבא רקדא. הא קבא והא גמלא והא מדי ולא רקדא"<br />מילולית: גמל רוקד על קב במדי. הנה קב והנה גמל והנה מדי - ולא רוקד. במשמעות: התיאוריה שלך לא מתקיימת במציאות.<br />"גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי"<br />מילולית: הגנב על פתח הפריצה קורא לאלוהים. במשמעות: אדם מבקש עזרת האל אפילו לדבר עבירה.<br />"דינא דמלכותא דינא"<br />מילולית: דין המלכות הוא הדין. במשמעות: אין לערער על החוק.<br />"זרוק חוטרא לאוירא אעיקריה קאי"<br />מילולית: זרוק מקל לאוויר, לשורשו בא. במשמעות: אדם חוזר תמיד לשורשיו.<br />"חברך חברא אית ליה"<br />מילולית: חברך, חבר יש לו. יכול להיאמר במשמעות "אין סודות / השמועה מתפשטת מהר"<br />"חברך מית אשר, איתעשר לא תאשר"<br />מילולית: חברך מת - תסכים, חברך התעשר - אל תסכים. במשמעות: אדם אינו רוצה להאמין בדברים טובים הקורים לזולתו.<br />"חמרא אפילו בתקופת תמוז קרירא ליה"<br />מילולית: החמור, אפילו בקיץ קריר לו.<br />"טוביה חטא וזיגוד מינגד?"<br />מילולית: טוביה חטא וזיגוד נענש? במשמעות: מדוע נענש החף מפשע?<br />"יאה עניותא ליהודאי כי ברזא סומקא לסוסיא חיורא"<br />מילולית: יפה העניות ליהודים, כרצועה אדומה לסוס לבן.<br />"כד הוינן זוטרי לגברי השתא דקשישנא לדרדקי"<br />מילולית: כשהיינו קטנים - (הזדקקנו) לגברים, עכשיו כשהזדקנו - (אנו זקוקים) לילדים.<br />"כזוזא מלעיל, כאיסתרא מלתחת"<br />מילולית: כזוז (מטבע כסף, דינר) מלמעלה, כאיסתרא (מטבע כסף קטנה יותר , מחצית הזוז בערכה)מלמטה" במשמעות: השפע מלמעלה אינו מגיע כולו למטה. בתלמוד במסכת סוכה יש להבין את הפתגם במשמעות: הצל מעובה מלמעלה, והולך ומתדלל למטה.<br />"לחכימא ברמיזא, לשטיא בכורמיזא"<br />מילולית: לחכם ברמז, לטיפש באגרוף.<br />"ליבעי אינש רחמי אפילו עד זיבולא בתרייתא שלמא"<br />מילולית: יבקש אדם רחמים אפילו עד כיסוי קברו. במשמעות: אסור להתייאש.<br />"לפום גמלא שיחנא"<br />מילולית: לפי הגמל - המיטען.<br />"לפום צערא אגרא"<br />מילולית: לפי הצער - השכר.<br />"למתא דירקא - ירקא שקיל"<br />מילולית: למקום של ירקות - ירקות לוקח. במשמעות: תבן לעפריים, קרח לאסקימוסים וכו'<br />"מאי חזית דדמא דידך סומק טפי?"<br />מילולית: מה ראית שדמך אדום יותר? במשמעות: כשמדובר בחיים ומוות כל בני האדם שווים.<br />"מאיגרא רמא לבירא עמיקתא"<br />מילולית: מהר גבוה לבור עמוק. הביטוי יכול להתייחס להדרדרות במצבו של אדם שהיה פעם במרומי גדולתו וכעת מצוי בשפל המדרגה.<br />"מאן דסני עלך - לחברך לא תעביד"<br />מילולית: מה ששנוא עליך, לחברך לא תעשה.<br />"מטייל ואזיל דיקלא בישא גבי קינא דשרכי"<br />מילולית: מטייל והולך הדקל הרע אל עצי הסרק. במשמעות: הלך זרזיר אצל עורב, מצא מין את מינו.<br />"מלתא דתמיהא מידכר דכירי לה אינשי"<br />מילולית: דבר תמוה זוכרים אותו אנשים.<br />"מלה בסלע משתוקא בתרין"<br />מילולית: מילה בסלע (שקל), שתיקה בשניים.<br />"מלי כריסי זני בישי"<br />מילולית: מילוי הכרס אכילה רעה. במשמעות: שובע גמור מביא רעה.<br />"נפישי גמלי סבי דטעיני משכי דהוגני"<br />מילולית: רבים הגמלים הזקנים הטעונים עורות בכרים (גמלים צעירים). במשמעות: גיל צעיר אינו מבטיח אריכות ימים על פני מבוגרים.<br />"סדנא דארעא חד הוא"<br />מילולית: בסיס הארץ אחד הוא. במשמעות: בכל מקום האנשים דומים בהתנהגותם.<br />"רחילא בתר רחילא אזלא, כעובדי אמה כך עובדי ברתא"<br />מילולית: כבשה אחר כבשה הולכת, כמעשי האם כך מעשי הבת.<br />"שותא דינוקא בשוקא - או דאבוה או דאימיה"<br />מילולית: דברי הילד ברשות הרבים - או של אביו או של אמו.<br />"'שליח ערטיל וסיים מסאני"<br />מילולית: שליח ערום ונועל נעליים במשמעות: מתקשט במקום הלא נכון.<br />"תעלא בעידניה סגיד ליה"<br />מילולית: שועל, בזמנו, סגוד לו. במשמעות: יש לכבד את השלטון גם כשאינו ראוי<br /><br /><br /></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5698850005441745800-3057328596478395345?l=kurdishshow.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/x7fNLfuypNeAZ8X28xod1znrcZs/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/x7fNLfuypNeAZ8X28xod1znrcZs/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/x7fNLfuypNeAZ8X28xod1znrcZs/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/x7fNLfuypNeAZ8X28xod1znrcZs/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><div class="feedflare"> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=cavgERtB"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=41" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=etNvmxXT"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=43" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=LKm6swkq"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=LKm6swkq" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=a6ABs8sL"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=a6ABs8sL" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=6tUphxAT"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=52" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=nxo3EMCa"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=nxo3EMCa" border="0"></img></a> </div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/KurdishIranianJewishShow/~4/YRdBHQsK8z8" height="1" width="1"/>Danl Hakhttps://profiles.google.com/108886469515889667263noreply@blogger.com0http://kurdishshow.blogspot.com/2007/11/blog-post_15.htmltag:blogger.com,1999:blog-5698850005441745800.post-90780436760773557362007-11-15T01:06:00.000-08:002007-11-15T01:08:04.636-08:002007-11-15T01:08:04.636-08:00<p align="right"><br />מעט רקע על גילה השחקנית<br /><br />את המופע "בלישנא – נושאן" הגתה...ייזמה....כתבה...ביימה... ומציגה...<br />גילה חכימי .<br />שבעברה הייתה מורה ומנהלת ביה"ס וכיום, היא ממצא את יתרונות תקופת הפנסיה למימוש חלום פרטי : העלאת השפה הארמית לסדר יום .<br /><br />המופע מוקדש להווי החיים של יהדות כורדיסטאן האירנית. . יהדות המאופיינת באנשים אוהבים, צנועים, חרוצים ומלאי חיים. יהדות שרובה ככולה נקלטה בארץ, התאקלמה...השתרשה והתבססה בכל רובד חברתי ובהצלחה רבה. העלייה ארצה נבעה בעיקר מאהבת ארץ ישראל ולא מסבלות הנכר.<br />מחקרים רבים נכתבו על העדה ושפתה הארמית ורבים עדיין מתקשים להאמין שישנם עוד אנשים דוברי ארמית וכותבי שפת רש"י. ואם מופע זה יהיה בו מן המעט, כדי לעודד את הדור הצעיר לשמר את השפה או לעודד את המבוגרים ללמד את הצעירים, תהיה זו הברכה והמתנה שאליה שואפת גילה !<br /><br />במופע, מנסה גילה דרך ההומור המיוחד שלה להפגיש את העבר העשיר והערכי של היהודים, עם ההווה הישראלי. נוכל להתבונן בהווי החברתי של העדה, באירועים שונים מזוויות מגוונות כמו: חינוך, פמיניזם, חגים ומועדים, שידוכים, חתונה וחותנת, סממני האירוח או אפילו תסביך ה "מתי נולדת ?". וגם על דמויות אופייניות בחיי ...המשפחה...הקרובים ....השכנים...ובחיי הקהילה בכלל.<br />המופע "בלישנא נושאן", עשיר בביטויים, במראות, חוויות, ריחות, צבעים, צלילים ומנהגים, והכל מלווה בהומור ובצחוק.....! רבים מבין דוברי השפה, ייזכרו בסיטואציות ובתמונות מהעבר.<br /><br /><br />הערה:<br />אני ממליץ מאוד לדאוג לדמות מקומית מוכרת (רצוי, דובר/ת השפה הארמית) לפתוח את הערב ובמסגרתו לשלב את המלל שלעיל !....בסיום הדברים להזמין את גילה לתחילת המופע.<br /><br /><br /><br />.</p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5698850005441745800-9078043676077355736?l=kurdishshow.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/jv3g0HLQCsC3TE9cW7VHSsE0x40/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/jv3g0HLQCsC3TE9cW7VHSsE0x40/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/jv3g0HLQCsC3TE9cW7VHSsE0x40/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/jv3g0HLQCsC3TE9cW7VHSsE0x40/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><div class="feedflare"> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=kTKVs15n"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=41" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=hTajpqaK"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=43" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=9ECRNIBl"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=9ECRNIBl" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=YHKhVDj2"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=YHKhVDj2" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=D4GTQQZJ"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=52" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=My6Fdy4k"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=My6Fdy4k" border="0"></img></a> </div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/KurdishIranianJewishShow/~4/Ptt_bu4X_38" height="1" width="1"/>Danl Hakhttps://profiles.google.com/108886469515889667263noreply@blogger.com0http://kurdishshow.blogspot.com/2007/11/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-5698850005441745800.post-67442189782089416912007-11-07T07:14:00.000-08:002007-11-07T08:50:39.538-08:002007-11-07T08:50:39.538-08:00You can talk about the beauty Switzerland, but if you haven't seen the beauty of Kurdish Sanadaj, you haven't seen beauty. Sanadaj was a picturesque small town surrounded by mountains, fields, streems, falls,wellsprings.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5698850005441745800-6744218978208941691?l=kurdishshow.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/yMV4iKXFNUCI8l9CLVoxXTaleXk/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/yMV4iKXFNUCI8l9CLVoxXTaleXk/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/yMV4iKXFNUCI8l9CLVoxXTaleXk/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/yMV4iKXFNUCI8l9CLVoxXTaleXk/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><div class="feedflare"> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=u9oitdTV"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=41" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=w2id2apO"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=43" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=w2iebD6O"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=w2iebD6O" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=ZOm2Pd1x"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=ZOm2Pd1x" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=I929Ipd7"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=52" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=0EEnIDVl"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=0EEnIDVl" border="0"></img></a> </div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/KurdishIranianJewishShow/~4/_tJ1J8rF9Y4" height="1" width="1"/>Danl Hakhttps://profiles.google.com/108886469515889667263noreply@blogger.com0http://kurdishshow.blogspot.com/2007/11/description-of-beauty-of-sanadaj.htmltag:blogger.com,1999:blog-5698850005441745800.post-22345465263911256612007-11-04T05:56:00.000-08:002007-11-04T06:18:12.230-08:002007-11-04T06:18:12.230-08:00<p align="right"><br />?לפעמים, כשגילה חכימי משאירה פתק לבעלה, היא רושמת אותו בכתב רש"י, בארמית. טבעי: זו<br />השפה המשמשת את בני הזוג חכימי גם לדיבור יום יום; הם מדברים ארמית גם עם הבן הבכור.<br /><br />צילצלתי אליה בחיפושי אחרי הסיפור הרחוק ביותר מהמלחמה, אך גילה חכימי אמרה שזה לא עד כדי כך נידח. כל מי שאומר תפילה, פותח את התלמוד, ובעצם כל מי שמדבר עברית משתמש כך או אחרת בארמית. אבל כשפת דיבור, יום יום? יש, אמרה חכימי, יש: לפחות כמה אלפי ישראלים, שבהכללה נהוג לתארם כ"כורדים", מדברים ארמית, בניב זה או אחר. למרבה הצער יותר ויותר אנשים מפסיקים לנהל את שגרת חייהם בארמית, ושוכחים את השפה. על כן יצרה חכימי את מופע היחיד שלה. ככל הידוע היא הסטנדאפיסטית הארמית הראשונה. הצלחה מסחררת.<br /><br />ארמית היא שפה עם סיפור מרתק, אך מורכב מאוד. הבבלים והפרסים השתמשו בה כלשון הממלכה, אחר כך היתה בעיקרה ללשון יהודית. יש ארמית עתיקה ובינונית וחדשה. מראשיתה נשמעה לפחות בשתי קבוצות ניבים, מזרחי ומערבי. בארמית הבינונית המזרחית יש בין היתר ניב תדמורי ונבטי, בארמית הבינונית המערבית מבחינים בין ניבים נוצריים, ארץ-ישראליים, גליליים, ושומרונים. יש ארמית סורית שנוהגים למקמה בין הארמית המזרחית למערבית ובכל הניבים השפה המדוברת אינה זהה לכתובה.<br /><br />כל זה אמור להסביר גם את הקושי להבין למה הם מתכוונים, "הכורדים" הישראלים, כשהם אומרים ארמית; לא כולם מתכוונים בדיוק לאותו הדבר, כי יש בתוכם כורדים כאלה ויש אחרים, אלה יוצאי כורדיסטאן שבעיראק, אלה מאיראן, מטורקיה או מסוריה - אלה "שלנו" ואלה לא. יש למשל אתר באינטרנט המנציח את "נאש דידן" - "אנשים שלנו", לרבות מילון, שירים ובדיחות. לא, אמרה חכימי, הם יוצאי אורמיה וזה משהו אחר. למופע היחיד שלה קוראים "בלישנא נושן" - "בלשון שלנו".<br /><br />היא היתה מנהלת בית הספר היסודי הממלכתי דתי ישורון, שבפרדס חנה-כרכור, וכשיצאה לפני כחמש שנים לגמלאות, החליטה להגשים חלום ישן ועלתה לבמה עם מופע שמשחזר את פולקלור העבר, בחיוך, פה ושם בסאטירה, וכולו בארמית. ההתחלה היתה צנועה מאוד, ללא גינוני סלבריטאות, אך בחודשים האחרונים היא מוצאת את עצמה במרכזה של התעוררות ארמית גדולה: היא נודדת עם המופע שלה מעיר לעיר, בכל מקום היא מושכת קהל גדול. מספרים לה שיותר ויותר שמחות משפחתיות מתנהלות כעת בארמית, והשבוע הזמינו אותה לנהל קורס לארמית מדוברת.<br /><br />היא חשה כמו חילצה מבני עדתה משהו שהיה חבוי בהם, ואולי התביישו עד כה להוציאו, או הזניחוהו וכעת הם מגלים אותו מחדש. משהו מעין זה קורה זה שנים אחדות לדוברי יידיש, כחלק מהשיבה ליהדות. כרוב המופעים ביידיש, חכימי הולכת על נוסטלגיה. בין היתר היא מתרפקת על מעמדה המסורתי של האשה, בעודה "בת מלך פנימה". היא מותחת ביקורת על הפמיניזם המודרני. קצת התווכחנו על כך, בעברית; אני מניח שבארמית זה נשמע יותר טוב</p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5698850005441745800-2234546526391125661?l=kurdishshow.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/hTvs_mRTH_z9re4L5zymRfz-JAo/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/hTvs_mRTH_z9re4L5zymRfz-JAo/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/hTvs_mRTH_z9re4L5zymRfz-JAo/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/hTvs_mRTH_z9re4L5zymRfz-JAo/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><div class="feedflare"> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=ElRIRXrp"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=41" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=MEGfljNO"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=43" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=s45iE5Se"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=s45iE5Se" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=tGEjDWOs"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=tGEjDWOs" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=efMJzL8l"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=52" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=pcdXu4aM"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=pcdXu4aM" border="0"></img></a> </div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/KurdishIranianJewishShow/~4/hStCPeFgDeI" height="1" width="1"/>Danl Hakhttps://profiles.google.com/108886469515889667263noreply@blogger.com0http://kurdishshow.blogspot.com/2007/11/1.htmltag:blogger.com,1999:blog-5698850005441745800.post-11979792954776890312007-11-03T12:30:00.000-07:002007-11-13T13:26:05.665-08:002007-11-13T13:26:05.665-08:00The show produced and performed by HAKIMI GILA, is about jewish community living at Iranian Kurdistan 50 years ago, life,wedding,fun and much more.<br /><p align = "center"><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://bp2.blogger.com/_Bk6PQeIDOJM/Ry1jsns5AFI/AAAAAAAAAws/Cn64kbcCYtg/s1600-h/%D7%94%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%94+%D7%A1%D7%91%D7%AA%D7%90+%D7%99%D7%9E%D7%A7%D7%902007+043.jpg"><img style="border: 1px solid black; width: 400px; height: 400px;" src="http://jewishjob.googlepages.com/005.jpg" alt="" border="0" /></a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5698850005441745800-1197979295477689031?l=kurdishshow.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/bQPkE70YLvSz6EqRYfyjRLQerb0/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/bQPkE70YLvSz6EqRYfyjRLQerb0/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/bQPkE70YLvSz6EqRYfyjRLQerb0/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/bQPkE70YLvSz6EqRYfyjRLQerb0/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><div class="feedflare"> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=xgnhroT8"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=41" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=oRU3tl41"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=43" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=VaujjTUU"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=VaujjTUU" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=vFR56XmE"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=vFR56XmE" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=iPfBhMPQ"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?d=52" border="0"></img></a> <a href="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?a=0S87se73"><img src="http://feeds.feedburner.com/~f/KurdishIranianJewishShow?i=0S87se73" border="0"></img></a> </div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/KurdishIranianJewishShow/~4/yGGRTdJSxWw" height="1" width="1"/>Danl Hakhttps://profiles.google.com/108886469515889667263noreply@blogger.com0http://kurdishshow.blogspot.com/2007/11/show.html