מצלמת אקסטרים - האם מתאימה גם לצילום גלישה?
דבר ששמים אליו לב יותר ויותר לאחרונה הוא שאנשים מתחום האומנויות החזותיות מדירים יותר ויותר את רגליהם מתחום הצילום המקצועי. לחילופין, ניתן גם לראות מספרים הולכים וגוברים של צלמים חובבים להחריד אשר מעטרים את דפי הרשתות החברתיות שלהם (ושלנו) בתמונות טבע דומם, חשיפה ארוכה (מדי) ורחובות תל אביביים ריקים בשחור ולבן. בהתאם לכך, מעמדם של הצלמים המקצועיים ירד להפליא ולמרות מספרם ההולך ויורד הביקוש אליהם סובל גם הוא. לא נותר אלא לחפש אשמים ובנוסף לכך – פתרונות ותחזיות לעתיד. האם הימים שבהם מכונות צילום היו משעתקות פלאיירים של צלמי אירועים שמצאו את עצמם על כל עמוד חשמל רענן חלפו עברו להם? האם מצלמות דיגיטליות באמת הרגו את הצלם המושבע?
ראשית כל, על מנת לשים דברים בפרופורציה – אי אפשר להילחם בקידמה. אמרו את זה קודם אבל רצוי וראוי לחזור על זה. המין האנושי נוטה לפתח טכנולוגיות מהר יותר – הרבה מהר יותר – מאשר הוא לומד להשתמש בהן באופן אחראי ולא חסרות לכך דוגמאות. דקה אחרי שהומצא הסמארטפון התחילו להופיע סטטיסטיקות מדאיגות על אנשים שנדרסו בזמן גלישה ברשתות חברתיות. שנים בודדות אחרי שנסגר הבורג האחרון בפצצת האטום – מתו מאות אלפי אנשים בהירושימה מאותו 'נשק הרתעתי' שלא נועד לשימוש אמיתי. אבל שוב, עם קידמה אי אפשר להתווכח – כנראה שגם מכונות צילום הוציאו הרבה ציירי תעתיקים מעבודתם אבל אלה הם החיים. כיום בכלל קיימות מצלמות מתקדמות מכל מיני סוגים כמו למשל מצלמת גלישה.
מהו חטאן של מצלמות דיגיטליות
מה גורם לכל כך הרבה חובבי צילום מושבעים לרצות לנעול את כל המצלמות הדיגיטליות מאחוריי כספות כבדות? ובכן, מדובר בשני מאפיינים מטרידים למדי אשר נוטים להוציא את חדוות הצילום ואת ההתענגות על התוצאות שלו מעולמנו המתקדם. מייצבי תמונה ותצוגת תמונות.
מייצבי תמונה הם התוכנה המופלאה הזו בתוך המצלמה הדיגיטלית שלנו שיודעת למנוע מריחת צבעים, טשטוש ואף מחדדת ומתמקדת מראש על איזורים מסויימים בתמונה שבחרנו לצלם. מייצבי התמונה המודרנים למשל הם אלה שבשמם נוצר זיהוי מוקדם של פנים בתמונות ואשר עוזרים לשפר את חדות הפרטים המופיעים בתמונה. עד כאן הכל נשמע טוב אולם מייצבי תמונה מונעים הרבה פעמים מהצלם המתפתח ליצור תמונה שהיא קצת פגומה בכוונה ולייצור של תמונות שבעין המקצועית נראות מעט 'פרווה' – מלוטשות מדי, חסרות חיות. כמעט כמו לקחת את התמונה המקורית, להדגיש את הצבעים והקווים בה ולהעביר אותה שוב דרך מספר מכונות צילום.
הנקודה השנייה שבגינה מאשימים חובבי צילום רבים את המצלמות הדיגיטליות היא זו של תצוגת מקדימה של התמונה. ביטויים ילדותיים כמו 'מה שווה' ו – 'זה לא פייר' הופיעו בהתחלה – עם צמיחתן ועליית קנם של המצלמות הדיגיטליות. אבל יש בכך אמת כלשהי. אם אתה מראש יודע איך התמונה שלך עומדת לצאת אין לך סיבה להשתפר – אתה תמיד תסמוך ותישען על יכולתה של המצלמה לכוון אותך, בזמן אמת אל התוצאה הרצויה – בערך כמו שמכשיר ג'י פי אס חוסך ממך את הצורך ללמוד את המפה בעצמך.
השורה התחתונה היא שמצלמות דיגיטליות שהיום נמצאות בכל פלפון חדש – לא עוצרות באדום, כמו טכנולוגיות רבות לפניהן. כל מה שנותר לנו לעשות הוא לבדוק כיצד כספות הבנקים של צלמים מקצועיים יכולות להישאר מלאות למרות העובדה הזו.
ראשית כל, על מנת לשים דברים בפרופורציה – אי אפשר להילחם בקידמה. אמרו את זה קודם אבל רצוי וראוי לחזור על זה. המין האנושי נוטה לפתח טכנולוגיות מהר יותר – הרבה מהר יותר – מאשר הוא לומד להשתמש בהן באופן אחראי ולא חסרות לכך דוגמאות. דקה אחרי שהומצא הסמארטפון התחילו להופיע סטטיסטיקות מדאיגות על אנשים שנדרסו בזמן גלישה ברשתות חברתיות. שנים בודדות אחרי שנסגר הבורג האחרון בפצצת האטום – מתו מאות אלפי אנשים בהירושימה מאותו 'נשק הרתעתי' שלא נועד לשימוש אמיתי. אבל שוב, עם קידמה אי אפשר להתווכח – כנראה שגם מכונות צילום הוציאו הרבה ציירי תעתיקים מעבודתם אבל אלה הם החיים. כיום בכלל קיימות מצלמות מתקדמות מכל מיני סוגים כמו למשל מצלמת גלישה.
מהו חטאן של מצלמות דיגיטליות
מה גורם לכל כך הרבה חובבי צילום מושבעים לרצות לנעול את כל המצלמות הדיגיטליות מאחוריי כספות כבדות? ובכן, מדובר בשני מאפיינים מטרידים למדי אשר נוטים להוציא את חדוות הצילום ואת ההתענגות על התוצאות שלו מעולמנו המתקדם. מייצבי תמונה ותצוגת תמונות.
מייצבי תמונה הם התוכנה המופלאה הזו בתוך המצלמה הדיגיטלית שלנו שיודעת למנוע מריחת צבעים, טשטוש ואף מחדדת ומתמקדת מראש על איזורים מסויימים בתמונה שבחרנו לצלם. מייצבי התמונה המודרנים למשל הם אלה שבשמם נוצר זיהוי מוקדם של פנים בתמונות ואשר עוזרים לשפר את חדות הפרטים המופיעים בתמונה. עד כאן הכל נשמע טוב אולם מייצבי תמונה מונעים הרבה פעמים מהצלם המתפתח ליצור תמונה שהיא קצת פגומה בכוונה ולייצור של תמונות שבעין המקצועית נראות מעט 'פרווה' – מלוטשות מדי, חסרות חיות. כמעט כמו לקחת את התמונה המקורית, להדגיש את הצבעים והקווים בה ולהעביר אותה שוב דרך מספר מכונות צילום.
הנקודה השנייה שבגינה מאשימים חובבי צילום רבים את המצלמות הדיגיטליות היא זו של תצוגת מקדימה של התמונה. ביטויים ילדותיים כמו 'מה שווה' ו – 'זה לא פייר' הופיעו בהתחלה – עם צמיחתן ועליית קנם של המצלמות הדיגיטליות. אבל יש בכך אמת כלשהי. אם אתה מראש יודע איך התמונה שלך עומדת לצאת אין לך סיבה להשתפר – אתה תמיד תסמוך ותישען על יכולתה של המצלמה לכוון אותך, בזמן אמת אל התוצאה הרצויה – בערך כמו שמכשיר ג'י פי אס חוסך ממך את הצורך ללמוד את המפה בעצמך.
השורה התחתונה היא שמצלמות דיגיטליות שהיום נמצאות בכל פלפון חדש – לא עוצרות באדום, כמו טכנולוגיות רבות לפניהן. כל מה שנותר לנו לעשות הוא לבדוק כיצד כספות הבנקים של צלמים מקצועיים יכולות להישאר מלאות למרות העובדה הזו.