Internet Zone

גלקסי נקסוס - טיפים למשתמשים מתקדמים

2011-12-13T12:00:00.000+02:00

אז בפוסט הקודם סיפרתי על רכישת הנקסוס וסיפקתי קצת מידע ורקע עליו, אבל עכשיו מתחיל החלק הכיפי באמת.

כמה ימים לאחר שקיבלתי את הנקסוס החלטתי שכבר הגיע הזמן לשחרר אותו מכבליו וגם לקבל הרשאות רוט שיאפשרו לי החלפת רום, גיבוי מלא של המערכת ושימוש באפשרויות מתקדמות נוספות.

החלק הזה היה הרבה יותר קל משחשבתי, השתמשתי במדריך הזה שהוא די ברור ופשוט. המדריך כולל שיחרור הנעילה, וקבלת הרשאות רוט. כל התהליך אורך כמה דקות.

כמה דברים שתרצו לדעת לפני התהליך:

בסיום התהליך תהיה לכם אמנם גישת רוט, אבל פתיחת הנעילה מהמכשיר "מנקה" את המכשיר מכל מידע ששמרתם עליו עד כה. כלומר: לאחר התהליך תקבלו מכשיר נקי כאילו רכשתם אותו עכשיו.
אמנם המדריך שקישרתי אליו ברור מאוד וקל לביצוע עבורי, אבל כדאי לשים לב שקוראים לפני ביצוע המדריך את כל השלבים ומבינים כל מלה ממנו. התהליך דורש היכרות קודמת ונסיון בעבודה עם הטרמינל (או שורת הפקודה אם אתם משתמשי חלונות), וחשוב מכל, חובה לבדוק לפני התחלת התהליך שהקובץ שהורדתם תקין לחלוטין ולא פגום (בדיקה באמצעות השוואת md5sum), ובדיקה שהסוללה מלאה ובטוחה גם בנקסוס וגם במחשב שלכם, לא נרצה שאחד מהם יפסיק לעבוד תוך כדי התהליך.
אל תתפתו לעשות שימוש באודין (ODIN) לצורך ביצוע רוט, או בכל שימוש אחר עם הנקסוס. אודין מיועדת למכשירי סמסונג בלבד ולגוגל יש כלי טקסטואלי שנקרא fastboot ונועד למשימות אלו. שימוש באודין יכול לגרום נזק למכשיר. אמנם המכשיר מיוצר בסמסונג אבל המפרט שלו נקבע על ידי גוגל, אסור לשכוח זאת.

[עודכן] אם ביצעתם את שלב 11 במדריך, כבר מותקן אצלכם במכשיר הריקברי באופן קבוע. אחרת, לאחר ביצוע המדריך לכו למרקט של גוגל והתקינו את Rom Manager דרכה תוכלו לצרוב ריקברי, להתקין רומים, לגבות, לשחזר ועוד המון פעולות מתקדמות.

לאחר שהתקנו את האפליקציה, נרצה לוודא שגרסת הריקברי האחרונה מותקנת אצלנו. לשם כך נפתח את האפליקציה ונבחר באפשרות הראשונה Flash ClockworldMod Recovery. האפליקציה תקפיץ תפריט ובו דגם המכשיר שלנו, נבחר בו והמכשיר יתחיל להוריד את הקבצים הנדרשים. בסיום ההורדה הם יותקנו.

מיד לאחר סיום התהליך נוכל לגשת לאפליקציה ולבצע גיבוי מלא למכשיר (מומלץ!). שימו לב: האפליקציה בשלב זה עדיין לא עובדת בצורה מושלמת ועל חלק ממכשירי הנקסוס היא מצליחה לגשת לריקברי רק פעם אחת לאחר הצריבה, לאחר איתחול היא שוב לא מצליחה לגשת אליו. במקרה כזה אפשר לצרוב שוב דרך האפליקציה ואז לגשת פעם נוספת וחוזר חלילה, או להפעיל את המכשיר במצב fastboot ולנווט אל הריקברי הטקסטואלי.

ועוד טיפ אחרון לסיום: החליפו מייד את הרקע החי שפעיל כברירת מחדל במערכת, ובחרו במקומו תמונת רקע כלשהי מהמבחר שקיים במערכת. הרקעים החיים צורכים יותר סוללה, ומאטים את המכשיר. בהצלחה.

כמה מילים על Galaxy Nexus

2011-12-12T05:30:00.002+02:00

לפני כשבוע קיבלתי במשלוח מאנגליה את האנדרואיד החדש שלי: גלקסי נקסוס. את המכשיר הזמנתי בהזמנה מוקדמת עוד לפני שהושק והוא נשלח אלי מיד עם הגיעו לחנויות.

כמו כל הנקסוסים, גוגל אחראית על התוכנה המותקנת במכשיר, ויצרן המכשיר (סמסונג בשני הנקסוסים האחרונים) לוקח את האחריות על החומרה.

המכשיר מגיע עם מפרט מאוד דומה למכשיר אחר של סמסונג: ה Galaxy S2 שמשווק בארץ ובעולם בהצלחה רבה. אך יש מספר הבדלים משמעותיים ביניהם: לנקסוס מצלמה פחות טובה אך סוללה מעט חזקה יותר ומסך גדול יותר, לנקסוס גם נורית התראה, וההבדל העיקרי: הנקסוס מגיע עם מערכת ההפעלה המעודכנת והחדשה אנדרואיד 4 המוכנה גם Ice Cream Sandwich או בקיצור ICS. המכשיר של סמסונג יקבל גם הוא את העידכון בחודשים הקרובים.

עיצוב הנקסוס נראה חלק ונקי יותר, בעיקר בגלל היעדר הכפתורים הפיזיים (בנקסוס, יש כפתורי מגע בתחתית מסך המגע) ומבחינת גודל הם מאוד דומים אלא שהנקסוס קצת יותר ארוך מהגלקסי אס2 והמסך שלו מעט קמור.

עוד הבדל בין המכשירים הוא שבמכשיר של סמסונג מותקנות התוספות והאפליקציות של החברה כמו גם ממשק TouchWiz שלה, ש"מתלבש" על הממשק המקורי של אנדרואיד ומשנה את פניו. המכשיר של גוגל מגיע עם המערכת של גוגל כפי שהיא משוחררת לעולם ועליה יתבססו כל היצרניות.

בגדול, התרשמתי לטובה מהמכשיר ומהמערכת החדשה. הלאונצ'ר החדש של אנדרואיד הוא פשוט נפלא ומהווה קפיצת דרך משמעותית עבור אנדרואיד. הוא מהיר ומאפשר הרבה יותר גמישות מקודמו. אפשר לדוגמה לקבץ סמלים אל תוך תיקיה בקלות ולפתוח אותם משם (ראו תמונות מסך).

המערכת החדשה מציעה אפשרויות שמשתמשי אנדרואיד חיכו להם לא מעט ובכלל זה הגבלה של האינטרנט הסלולרי, ותמיכה בעברית. נושא העברית לא לגמרי ברור ויש הרבה שמועות בנושא, אנסה לעשות סדר: המכשיר שלי הגיע עם מקלדת מלאה בעברית (ללא מילון ותיקון שגיאות), ועם חיפוש קולי בעברית, אבל ללא ממשק עברי. לפי שמועות ברשת יש בילדים שונים של המערכת שכוללים בתוכם גם את הממשק העברי ויתכן שהממשק העברי יכלל בעידכונים הבאים של גוגל.

מספר דברים שהפריעו לי במכשיר: אין רדיו FM למרות שנראה שהמכשיר מכיל שבב FM (כמו הנקסוס הראשון), שקע האוזניות נמצא בתחתית המכשיר ומעט לא נוח, המסך מעולה אבל הצבע הלבן שלו נוטה מעט לצהוב, היישור לימין בעברית אינו מושלם ולפעמים מתבלבל קצת. גוגל הסירה גם את סינכרון אנשי הקשר עם פייסבוק כך שכבר לא נוכל לקבל את התמונות שלהם משם, אבל כמובן שניתן להתקין אפליקציות שיעשו זאת בעבורנו.

עוד משהו שלא אהבתי: בהיעדר כפתורים פיזיים, גם כפתור התפריט הפך לכפתור מגע אבל בניגוד לכפתורים האחרים, מיקומו אינו קבוע והוא מופיע לפעמים במקום אחר. זה מקשה על השימוש בו ויכול להיות מאוד מתסכל לעתים.

להתרשמות נוספת, בקרו בסט תמונות המסך מהמכשיר שהעליתי לפליקר.

ובעניין הבאג: המכשיר שווק בתחילה עם באג במערכת שגרם לשינוי הווליום במכשיר במצבים מסוימים, אך גוגל תיקנה את הבאג והזריקה עידכון למכשירים. כרגע אין זכר לבאג המדובר והמכשיר מתפקד כצפוי.

זה מה שיש לי כרגע לספר על המכשיר לאחר שבוע של שימוש. כמו שכתבתי אני בסך הכל מאוד מרוצה מהמכשיר ונהנה מאוד מחוויית השימוש במערכת החדשה.

יש לכם שאלות? דברים שאתם רוצים לדעת על המכשיר או המערכת? הגיבו פה ואשתדל לענות לכם!

Gnome3 או Unity? הערות אחרונות וסיכום

2011-05-10T00:14:00.003+03:00

בפוסטים הקודמים:

עבדתי כמה ימים עם שתי סביבות העבודה החדשות ובסופו של דבר מצאתי את עצמי מנסה את KDE וחוזר לגנום 2.32 או כמו שקוראים לה באובונטו: אובונטו קלאסיק.

שתי הסביבות מביאות המון חדשנות לשולחן העבודה הישן, בשתיהם ניכר שהושקעה מחשבה רבה בהתאמה למסכי מגע, לעיתים גם על חשבון המשתמשים בעכבר. גנום 3 מתאימה יותר לשימוש עם מסכי מגע לדעתי, Unity עדיין משתמשת בלחצנים קטנים מדי לשימוש במסכי מגע וגנום 3 משתמשת בכפתורים גדולים יותר ובמקומות המתאימים עברה לפקדי on/off שמתאימים יותר.

גנום 3 נראית יותר נקיה ומלוטשת אבל לפעמים ההרגשה היא שזה מגיע על חשבון קלות העבודה והנגישות של היישומים והקבצים. Unity משאירה את האפשרות ליצירת קיצורים על שולחן העבודה אבל גם כאן היישומים "קבורים" ונראה שיותר קשה להגיע אליהם מהגרסאות הקודמות.

גם בניהול החלונות שתי סביבות העבודה מציגות גישות חדשות ובשני המקרים מתקבלת התחושה של מהלך לא גמור: בגנום 3 מבטלים את כפתורי השליטה בחלון, ומבטלים את מיזעור החלונות אך לא מציגים חלופה למיזעור ולא מציעים תפריטים בלחיצה ימנית על שם החלון (עריכה: שלומי מעיר בתגובות על חלופה לא שמתי לב אליה, לחיצה אמצעית על שורת הכותרת זורקת את החלון לסוף הערימה), באובונטו מזיזים את התפריט אל הפאנל העליון אבל חלק מהיישומים עדיין משתמשים בתפרייט משלהם ובחלקם התפריט מתמרד מדי פעם ומחליט להיצמד לחלון האב שלו (כנראה באג).

בגנום 3 החליטו גם להיפטר מכפתור הכיבוי. בתפריט מופיעה האפשרות Suspend לצד אפשרות לניתוק המשתמש אבל לא קיימת בתפריט האפשרות לכיבוי המחשב. לאחר ניתוק המשתמש, מופיעה אפשרות לכיבוי.

בזמן השימוש בשתי סביבות העבודה, מצאתי את עצמי מתגעגע אל התפריט הסטנדרטי של גנום 2 שמאפשר לפתוח כל יישום באמצעות 2 לחיצות עכבר בודדות. בשימוש עם גנום 3 התגעגעתי גם אל תפריט "מיקומים" של גנום 2 שמאפשר גישה מהירה לתיקיות נבחרות.

אהבתי בunity את הדאש שמופיע בצד, ואת התפריט המאוחד שלאחר תקופת הסתגלות מצאתי אותו נוח יותר. בגנום 3 אהבתי את המראה המלוטש, את מערכת ההתראות המצוינת, ואת הניהול הדינמי של שולחנות העבודה.

אני חושב שאפשר היה לעבוד על סביבות העבודה האלו עוד כמה חודשים ולשחרר אותם כשיהיו מלוטשות יותר, אבל מאחר והם שוחררו, אני מקווה שהמשוב שמתקבל עכשיו מהמשתמשים יביא לשיפור ניכר בשתיהם ותוך כמה חודשים נקבל 2 סביבות עבודה טובות יותר ונוחות יותר.

Gnome3 או Unity? ניהול חלונות ושולחנות עבודה

2011-04-27T21:29:00.001+03:00

בפוסטים הקודמים:

ניהול חלונות
בשתי סביבות העבודה החדשות, יש שינויים משמעותיים בתחום ניהול החלונות.

לאחר שפתחנו יישום חדש מאיזור הפעילויות של גנום 3, נגיע לשולחן העבודה עם החלון הפתוח. בשורת הכותרת של החלון מופיע שם החלון הפעיל, הוא מופיע גם בפאנל העליון אך לא ברור מה תפקידו שם. לחיצה ימנית על שם החלון הפעיל מקפיצה תפריט קטן המאפשר רק לסגור את החלון, כנראה שבעתיד יופיעו בתפריט הזה אפשרויות נוספות. החלונות שלא פעילים כרגע והחלונות הממוזערים לא מופיעים בפאנל העליון (ראו תמונה מצורפת).

כפתורי השליטה בחלון נעלמו. הכפתור היחיד שנשאר כאן הוא כפתור הסגירה. כדי להגדיל את החלון צריך להצמיד אותו אל הפאנל העליון, או ללחוץ לחיצה כפולה על שורת הכותרת והחלון יפרס על כל המסך.

אפשרות מיזעור החלונות נעלמה לגמרי מהממשק אם כי עדיין ניתן למזער חלונות באמצעות לחיצה ימנית על שורת הכותרת ובחירה במיזעור. חלונות ממוזערים יופיעו רק באיזור הפעילויות ואין אפשרות לשחזר אותם מתוך שולחן העבודה. בכך גנום 3 כמעט מכריחה את המשתמש לעבוד עם ריבוי שולחנות עבודה.

נקודה נוספת שלא שמתי לב אליה, אבל אלעד כתב אצלו בפוסט: "בברירת מחדל alt+tab בגנום 3 הוא מבוסס יישומים. כדי לעבור בין חלונות של אותו יישום, לוחצים alt+המקש שמעל Tab, במקרה של פריסת המקשים העברית זה alt+`."

בUnity החליטו להשאיר את כפתורי השליטה בחלון במקומם. גם כאן הצמדה של חלון אל הפאנל העלין תפרוס את החלון על כל המסך, אבל מיזעור של חלון יעביר אותו אל הדאש ומשם תוכלו גם לשחזר אותו.

על הדאש יש הפרדה בין החלון הפעיל, לחלונות לא פעילים או ממוזערים. החלון הפעיל מסומן על הדאש בחץ בצידו הימני, בעוד חלונות אחרים יסומנו בחיצים בצידם השמאלי כמספר החלנות שלהם. קיצורי דרך, פשוט לא יסומנו בחץ אם לא קיים חלון פעיל המשוייך אליהם.

שורת התפריטים שמופיעה בכל יישום עברה כאן אל הפאנל העליון שהפך לתפריט משתנה כמו התפריט המוכר היטב למשתמשי מק.

בעת שימוש ביישום, לא תראו את שורת התפריטים המוכרת, אבל אם תרצו לפתוח תפריט, ריחוף על הפאנל העליון של המערכת יציג לכם את התפריטים הרלוונטיים ליישום הפעיל כרגע (ראו תמונה מצורפת).

שולחנות עבודה
ניהול שולחנות העבודה בגנום 3 מתבצע גם הוא מתוך איזור הפעילויות. כניסה לאיזור הפעילויות מציגה את החלונות הפעילים כרגע ובצד ימין של המסך מוצגים כל שולחנות העבודה הפעילים (ראו תמונה מצורפת).

גנום קובעת באופן דינמי את מספר שולחנות העבודה הזמינים לפי הצורך, כך שתמיד יהיה שולחן עבודה ריק אחד זמין לשימוש וברגע שנשתמש בו יתווסף עוד שולחן עבודה ריק לרשימה.

אפשר להעביר יישומים בקלות בין שולחנות העבודה על ידי גרירה שלהם ממרכז המסך אל שולחן העבודה הרצוי.

Unity מציעה באופן קבוע ארבעה שולחנות עבודה, כך שגם אם אין לנו שימוש בהם, הם פשוט שם. על מנת לנהל אותם נלחץ על Workspace Switcher ונראה על המסך את כל ארבעת שולחנות העבודה (ראו תמונה מצורפת).

אפשר להעביר גם כאן יישומים בין שולחנות העבודה על ידי גרירה של יישום משולחן עבודה אחד אל שולחן עבודה אחר, ולעבור אל שוללחן עבודה אחר באמצעות לחיצה כפולה עליו.

בהמשך הסקירה:

הערות נוספות וסיכום

Gnome3 או Unity? מראה ראשוני ויישומים

2011-04-23T21:59:00.004+03:00

בפוסטים הקודמים:

הקדמה לסקירה

מראה ראשוני

גנום 3 נראית מדהים. בכניסה למערכת אנחנו מקבלים מסך נקי וריק עם פאנל עליון וזהו! אין על שולחן העבודה של גנום כלום מעבר לזה.

בצד ימין של הפאנל העליון יש איזור התראות שמתפקד כמו זה שהיה בגרסה הקודמת רק הרבה יותר יפה ומשתלב בצורה יותר טבעית במערכת. במרכז הפאנל שעון שלחיצה עליו תציג את לוח השנה ובצד שמאל של הפאנל העליון מופיע כפתור הפעילויות. נרחיב עליו בהמשך.

Unity נראית במבט ראשון מאוד דומה לשולחן העבודה הישן של אובונטו. רק במבט מעמיק יותר אני שם לב לשינויים: התפריט של גנום נעלם מהפינה השמאלית ובמקומו יש כפתור קטן, גם הפאנל התחתון שהיה קיים בגנום 2 איננו.

בצד שמאל של המסך מופיע סרגל חדש ועליו סמלים של כל מיני תוכנות. יש כאלה שקוראים לזה Dock אבל באובונטו מעדיפים לקרוא לזה Dash.

על הדאש מופיעים קיצורי דרך ליישומים מועדפים וגם סמלים של היישומים הפתוחים כרגע והחלונות הממוזערים.

פתיחה של יישומים
בגנום 3 כמו שכתבתי, שולחן העבודה הראשוני מאוד נקי, וגם אם תרצו להוסיף אלמנטים לשולחן העבודה לא תוכלו.

על פי הגישה החדשה של גנום, שולחן העבודה משמש רק את החלונות הפתוחים כרגע ואת הוודג'טים שפועלים ברקע (הווידג'טים יתווספו למערכת בגרסה הבאה).

על מנת לפתוח יישומים או קבצים צריך לעבור לאיזור אחר במערכת שנקרא פעילויות (Activities). כדי להגיע אליו צריך לזרוק את העכבר לפינה השמאלית העליונה או להגיע אליה וללחוץ על הכפתור המתאים.

לאחר שנכנסנו אל איזור הפעילויות נקבל מסך שמצידו השמאלי דאש (כן, זה אותו אחד שיש בשולחן העבודה של אובונטו) עם קיצורי דרך, שדה חיפוש טקסטואלי ומעט סמלים של יישומים נבחרים.

כדי לפתוח יישום, נלחץ על יישומים > הקטגוריה המתאימה > סמל היישום הרצוי. נראה לכם ארוך? זה יותר ארוך ממה שאתם חושבים: כל אפשרות כזאת נמצאת בפינה אחרת של המסך ואנחנו נדרשים לטייל עם העכבר הרבה כדי להגיע אליה.

הדרך הקצרה יותר לפתוח יישום היא באמצעות המקלדת: לחיצה על כפתור סופר (ההוא עם הסמל של חלונות) תקפיץ את איזור הפעילויות, עכשיו פשוט הקלידו את שם היישום שאתם רוצים וקיצור הדרך שלו יופיע על המסך. החיסרון: אם אתם עוברים הרבה בין הפצות, תתקשו להחליט באיזה שם להשתמש כדי לחפש יישום מסוים באמצעות הקלדה.

מורגש מאוד חסרונו של תפריט המיקומים שהיה בגרסאות הקודמות של גנום והציע גישה מהירה לתיקיות נבחרות. ללא התפריט, הדרך אל תיקיות במחשב נראית ארוכה הרבה יותר.

גם ב-Unity התהליך יותר ארוך ממה שהתרגלנו אבל נראה שבאובונטו מנסים לפשט אותו יותר. ראשית, יישומים שנמצאים בשימוש רב, יופיעו כבר על הדאש ואם לא, אפשר לגרור אליו סמלים בקלות ולהוסיף אותם. אפשר גם להציב סמלים על שולחן העבודה (בניגוד לגנום 3).

בנוסף, גם כאן אפשר לגשת אל הפינה השמאלית העליונה וללחוץ על סמל אובונטו. נקבל תפריט שמכיל שדה לחיפוש, וקיצורי דרך לקטגוריות עיקריות וליישומים מועדפים. לחיצה על קטגוריה תוביל לרשימת יישומים מועדפים ולרשימת יישומים מומלצים מתוך מרכז התוכנה של אובונטו.

אם לא מצאתם כאן את היישום הרצוי, תוכלו בלחיצה אחת להרחיב את רשימת היישומים ולהציג את כל היישומים המותקנים בקטגוריה. מאותו מסך ניתן גם לדלג בין הקטגוריות השונות.

עוד אפשרות היא כפתור היישומים שמופיע על הדאש. לחיצה עליו תקפיץ תפריט ובו רשימת תוכנות שנמצאות בשימוש יומיומי, רשימת תוכנות מותקנות ורשימת תוכנות מומלצות. גם כאן אפשר להרחיב את הרשימות, או להשתמש בשדה החיפוש ולהקליד את שם התוכנה הרצויה, זה בדרך כלל מהיר יותר.

כאן גם בחרו להשאיר את תפריט המיקומים בפאנל העליון. אמנם הוא לא נראה לעין במבט ראשון, אבל מעבר עם העכבר יציג תפריטים הקשורים לשולחן העבודה ובהם גם תפריט המיקומים.

בהמשך הסקירה:

סקירה השוואתית: Gnome3 או Unity?

2011-04-22T18:04:00.003+03:00

משתמשי גנום יאלצו לעבור בזמן הקרוב אל סביבת עבודה חדשה ושנה מהסביבה המוכרת. לאחרונה שוחררה סביבת העבודה גנום בגרסה שלישית והיא מציגה עיצוב חדש וחווית שימוש שונה לגמרי מהגרסה שקדמה לה. הפצות מסוימות ימשיכו לתמוך אמנם בגרסה 2 אבל אפשר לשער שכולם יעברו בשלב זה או אחר אל הגרסה החדשה. חוץ ממשתמשי אובונטו.

אובונטו מתנתקת

באובונטו לא אהבו את הגישה של גנום3 ואת חווית השימוש שהיא מספקת והחליטו לפתח מעטפת חדשה שתתבסס על הסביבה הישנה של גנום אבל תציג ממשק שונה וחווית שימוש אחרת.

סביבת העבודה החדשה של אובונטו תיקרא Unity וגרסה יציבה שלה (טוב, יציבות זה עניין יחסי) תשוחרר לקראת סוף החודש עם הגרסה החדשה של מערכת ההפעלה. גרסת בטא זמינה כבר עכשיו להורדה באתר של אובונטו.

משתמשי אובונטו שלא יאהבו את Unity, יוכלו להשתמש בסביבה הישנה של גנום והעקשניים שבהם יוכלו גם להוריד את גנום3 ממאגרים לא רשמיים ולקוות שהכל יעבוד כמו שצריך.

אז לקראת יציאת הגרסה החדשה של אובונטו החלטתי לנצל את הזמן הפנוי בחופשת פסח כדי לקחת לסיבוב את שתי סביבות העבודה ולנסות להחליט עם איזה סביבת עבודה אני רוצה להמשיך לעבוד.

בימים הקרובים אני אפרסם בכל פעם חלק נוסף של הסקירה, עד שבסופו של דבר תתקבל השוואה מלאה בין סביבות העבודה החדשות.

מבנה הסקירה

כמו שכתבתי Unity שוחררה רק בגרסת בטא, ועל מנת לנסות את גנום3 השתמשתי בגרסת הבטא של פדורה, גם היא לא יציבה ולא גמורה. לכן אני אשתדל לא להתייחס לבאגים שקיימים בשתי הסביבות, ואתמקד יותר בשמישות ובמבנה של שולחן העבודה.

בשתי סביבות העבודה נעשו שינויים מרחיקי לכת, ויקח זמן להתרגל אליהם לגמרי, לכן אני אפרק את הסקירה לנושאים ואכתוב איך כל אחת מסביבות העבודה מתיחסת לנושא זה.

על מנת להקל על הקריאה אני אחלק את הסקירה לכמה פוסטים נפרדים ואקשר בינהם. אשתדל גם להעלות תמונות מסך על מנת שתוכלו להרשם בעצמכם.

לסקירה המלאה:

חלק ראשון: מראה ראשוני ויישומים
חלק שני: ניהול חלונות ושולחנות עבודה
חלק שלישי: הערות נוספות וסיכום

האם סמסונג מתקינה תוכנות מעקב על מחשבים מתוצרתה?

2011-03-31T09:55:00.008+02:00

זוכרים את פרשת הרוטקיט שסוני הפיצה על תקליטורים? הנה סיפור דומה שמתפתח ביממה האחרונה.

מוחמד חסן, שבבעלותו חברת ייעוץ בתחום אבטחת המידע, רכש בתחילת פברואר מחשב נייד מתוצרת סמסונג. לאחר ההתקנה הראשונית של המחשב הוא התקין תוכנת אבטחה מסחרית (הוא לא ציין איזו) וסרק איתה את המחשב על מנת לחפש בעיות אבטחה.

בחיפוש הוא מצא רכיב מעקב שנקרא StarLogger. מדובר בKeyLogger שתפקידו "להקליט" כל הקשה במקלדת של המחשב, בכל חלון כולל שדות מוגנים שמכילים סיסמאות. התוכנה נסתרת ומתחילה לפעול ברגע שהמחשב מופעל וביכולתה לשלוח נתונים באמצעות אימייל ללא ידיעת המשתמש.

חסן יצר קשר עם התמיכה הטכנית של החברה ונענה בתחילה שלא הותקנה כזאת תוכנה על המחשב, לאחר התעקשות אמר לו הנציג שסמסונג מספקת רק את החומרה ועליו ליצור קשר עם מיקרוסופט בנושא התוכנה (חסן שלל את האפשרות הזאת לפני השיחה עם הנציג וביצע אנליזה שקבעה שסמסונג אחראית להתקנה) ולאחר שהועבר לאחראי נאמר לו שהתוכנה הותקנה על ידי סמסונג כדי לאסוף נתוני שימוש מבלי להטריד את המשתמש.

אם ברשותכם מחשב מתוצרת סמסונג, תרצו לבדוק את התיקייה c:\windows\SL על פי חסן, בה מותקנת תוכנת המעקב.

על פי דיווחים, סמסונג פתחה בחקירה של הנושא. נעדכן אם יהיו התפתחויות מעניינות.

עדכון 13:00: סמסונג הודיעה שהדיווח של חסן שגוי. לטענתה חסן השתמש בתוכנת אבטחה בשם VIPRE שמזהה בטעות את אחת התיקיות ששייכת לMicrosoft’s Live כתוכנת ריגול. מדוע אם כן, הודה נציג התמיכה של סמסונג שהתוכנה הותקנה על ידי החברה? סמסונג לא התייחסה לנקודה זו בהודעתה.

פיירפוקס 4: אל תעקבו אחרי!

2011-03-24T09:45:00.026+02:00

בין שלל השינויים והשיפורים שמגיעים עם פיירפוקס 4 ששוחרר אתמול, האפשרות הכי שימושית בעיניי (שלצערי נעלמה מעיני רוב הכותבים שסיקרו את הדפדפן החדש) היא האפשרות הפשוטה לסמן שאיננו מעוניינים לאפשר למנגוני הפרסום ברשת לאסוף מידע אודותינו.

על מנת לבחור באפשרות, היכנסו לתפריט, בחרו ב- preferences והיכנסו ללשונית advanced בתוכה היכנסו אל general וסמנו ב- V את האפשרות המתאימה.

(ובתרגום חופשי: העדפות > מתקדם > כללי > אמור לאתרים שאין ברצוני שיעקבו אחרי)

גם אינטרנט אקספלורר 9 אמור לכלול אפשרות דומה.

לחצו על התמונה להגדלה.

5 אפליקציות מומלצות לאנדרואיד

2010-11-18T13:50:00.006+02:00

לפני מספר חודשים רכשתי מכשיר HTC Desire שעשה את דרכו מאנגליה במיוחד לכבודי. המכשיר מריץ מערכת הפעלה מבית גוגל הידועה גם בשם אנדרואיד.

בפוסטים הבאים אני אנסה להסביר קצת על המכשיר ועל המערכת, ובעיקר על התהליך שעברתי. בינתיים הנה מספר אפליקציות שימושיות מאוד שכדאי לכל משתמש אנדרואיד להכיר.

Barcode Scanner

האפליקציה הזאת תהפוך לשימושית מאוד ברגעים הקרובים. היא מאפשרת לכם לסרוק באמצעות המצלמה המובנית במכשיר תמונות QR Code ובאמצעותם להעביר מידע מהעולם האמיתי אל המכשיר הסלולרי שלכם.

לדוגמא: אם תקראו בפוסט הזה על אפליקציה מעניינת (אני מקווה שזה מה שיקרה) תוכלו להתקין אותה ישירות למכשיר האנדרואיד שלכם באמצעות סריקה של הברקוד, ולא תצטרכו להקליד כתובת במכשיר או לחפש ידנית את האפליקציה במרקט. יעיל ושימושי.

לפרטים נוספים והורדה לחצו כאן

Pedometer

האפליקציה מיועדת למי שנוהגים לצאת לג'וגינג. היא תספור עבורכם את הצעדים, תמדוד את המרחק שהלכתם, את מהירות ההליכה, ואת הקלוריות ששרפתם תוך כדי.

לפרטים נוספים ולהורדה לחצו כאן או סרקו את הברקוד באמצעות האפליקציה Barcode Scanner.

Retro Camera

אפליקציה נחמדה שמציעה 5 סוגים מצלמות ישנות ומאפשרת לדמות צילום באמצעותם. מאפשרת ליצור צילומים מעניינים ויפים בסגנון ווינטאג', במינימום עבודה.

יש לאפליקציה גם גרסה חופשיה מפרסומות, בתשלום.

לפרטים נוספים ולהורדה לחצו כאן או סרקו את הברקוד באמצעות האפליקציה Barcode Scanner.

SyncMyPix

SyncMyPix מאפשרת לכם להצמיד תמונות בקלות לאנשי הקשר שלכם.

האפליקציה תסרוק ותמצא את החברים שלכם ברשתות חברתיות, ותסנכרן את התמונות שלהם עם הפרטים שלהם השמורים אצלכם במכשיר. ברגע שאחד מאנשי הקשר האלו יחייג אלכם, תוכלו לראות את התמונה שלו על הצג ותזהו אותו בקלות.

בממשק הSense של HTC האפשרות הזאת מובנית אבל האפליקציה הזאת תסייע למי שמעדיף להשתמש ברום בלי סנס או לאלו שמתשמשים במכשיר של יצרנים אחרים.

לפרטים נוספים ולהורדה לחצו כאן או סרקו את הברקוד באמצעות האפליקציה Barcode Scanner.

Plume

אפליקציית הטוויטר הטובה ביותר שקיימת היום לאנדרואיד.

מאפשרת העלאת תמונות לשירות תמונות נבחר, התאמה אישית של הממשק, גודל פונט, צבעים, שירותי מיקום, הצגת מולטימדיה מתוך הממשק, ניהול מספר חשבונות טוויטר במקביל, קיצור כתובות, מעקב נוח אחר דיונים, ועוד.

לפרטים נוספים ולהורדה לחצו כאן או סרקו את הברקוד באמצעות האפליקציה Barcode Scanner.

Ubuntu Lucid Lynx 10.04 LTS

2010-03-28T14:35:00.011+03:00

אז ניסיתי את גרסת הבטא של Ubuntu Lucid והגעתי למסקנה: השינויים העיצוביים בגרסה החדשה של מערכת ההפעלה Ubuntu שתצא לקראת סוף החודש, הם לא השינויים היחידים אבל הם הנושא העיקרי שכנראה נשמע עליו.

אובונטו מחליפה לוגו, ואת צבעי הנושא החומים. בנוסף, יוכנסו לשימוש כמה ערכות נושא חדשות ומעניינות, רקע חדש בגווני סגול ומסכי בוט חדשים.

לצד השינויים הקוסמטיים המבורכים שעברו על אובונטו, אפשר לומר בוודאות שהשינוי הכי מטריד הוא הזזת לחצני השליטה בחלון. בגרסאות הקודמות של אובונטו, הופיעו לחצני השליטה בחלון בפינה הימנית (בממשק אנגלי). בגרסה הנוכחית של אובונטו הוחלט להעביר אותם אל הפינה השמאלית של החלון אבל עם זאת לשמור על הסדר שלהם כשהיה, כך שהלחצן לסגירת החלון אינו הכפתור הראשון בקצה החלון אלא השלישי מהקצה. (לחצו על התמונה להגדלה | לגלרייה המלאה)

לנו כישראלים לא יהיה קשה מדי להתרגל למיקום החדש של הלחצנים בגלל שבגרסה העברית הם תמיד היו שם, אבל במהלך העבודה על גרסת הבטא קרה לי פעמים רבות שבמקום לסגור את החלון פשוט הגדלתי אותו. להזכירכם: לחצן הסגירה לא נמצא עוד בקצה החלון אלא יותר בפנים. (לחצו על התמונה להגדלה | לגלרייה המלאה)

בדיון שנערך בנושא הבהיר מארק שאטלוורת' מייסד קנוניקל שהנושא לא עומד לדיון בין חברי הקהילה וכי ההחלטה על הזזת לחצני החלון היא סופית. בכל מקרה אם המיקום החדש מציק לכם, הוא כמובן ניתן לשינוי ידנית באמצעות gconf-editor.

בגרסה החדשה, נוסף למערכת Simple Scan יישום פשוט מאוד וקל לשימוש בסורק. היישום מפשט מאוד את כל עניין סריקת המסמכים או התמונות וחוסך שימוש בתוכנות מסובכות ומורכבות שבהם נעשה שימוש עד היום.

עוד יישום שנוסף למערכת הוא Gwibber. מדובר בקליינט קוד פתוח המאפשר חיבור לרשתות חברתיות וקבלת עדכונים זורמים אל שולחן העבודה. היישום מאפשר גם עידכון סטטוס ברשתות החברתיות, קבלה ושליחה של מסרים, ועוד. Gwibber משתלב עם תפריט הסטטוס של אובונטו ומעדכן את הסטטוס שלכם משולחן העבודה. הוא מאפשר גם קבלת התראות באמצעות איזור ההתראות המשולב של אובונטו.

עוד בגרסה החדשה: אובונטו מוותרת על נגןן המדיה Banshee, מחזירה את נגן המדיה הוותיק של גנום Rhythmbox ומשלבת בו את חנות המוזיקה של Ubuntu One, מחליפה את הדרייברים הפתוחים של nVidia, מחליפה את מנוע החיפוש בעמוד הבית מגוגל ליאהו, משפרת את איזור ההתראות, ומפרידה את תפריט הסשן מתפריט הסטטוס.

לגלריית תמונות מתוך Ubuntu Lucid Lynx 10.04 LTS

נעים להכיר: האחראי על האינטרנט

2010-02-04T19:45:00.012+02:00

כתבה באתר האינטרנט NRG מספרת את סיפורו של המאבק האחרון בתופעת האינטרנט בציבור החרדי.
הנה כמה משפטים נבחרים:

הכל החל לפני כ-4 חודשים, כשאיש ציבור בשם הרב מ"מ קרפ, העומד בראש בית כנסת קטן בקריית ספר, החליט כי הוא נלחם ברעה החולה של התפשטות האינטרנט בקרב החרדים.
הוא הרים טלפונים למשרדי הפרסום החרדיים, הציג את עצמו כאחראי על האינטרנט, ודרש לקצץ את התקציבים המופנים למדיה האסורה.

הוא החליט, הוא הרים טלפונים, הוא דרש, הוא האחראי. איפה הרבנים בכל הסיפור הזה? מיסטר קרפ, קצת ענווה לא תזיק.

תכנית מחשוב חדשה בבתי הספר בפריפריה

2010-02-03T10:29:00.010+02:00

(או: "בואו ניתן לתלמידים מחשב נייד ואינטרנט אלחוטי במהלך השיעור, זה יעזור להם להתרכז בלימודים")

עיתון "הארץ" פרסם היום ידיעה חדשותית על התכנית החדשה של משרד החינוך, הכוללת "שיפור של תשתיות המחשוב: חיבור בתי הספר לרשת האינטרנט בפס רחב, חלוקת מחשבים ניידים לתלמידים והרחבת השימוש ב"כיתות חכמות", שבהן מחשב ומסך מיוחד מחליפים את הלוח המוכר. במקביל, יחולו שינויים פדגוגיים הכרחיים: יותאמו תוכניות הלימודים במקצועות השונים להוראה באמצעות מחשב, יוכשרו מורים ויוקם מנגנון מחקר והערכה שילווה מקרוב את התהליך".

רעיון ה"כיתות החכמות" הוא רעיון מצויין ואם הוא יופעל בצורה נכונה הוא יסייע מאוד לתלמידים ולמורים. החסרון היחיד בהפעלת כיתה כזו הוא האפשרות של המורה לשמור את כל מה שנכתב על הלוח ולהעביר את הקובץ אל התלמידים. האפשרות הזו תחסוך לתלמידים את סיכום החומר במחברת או במחשב, אבל אני חושב שסיכום החומר על ידי התלמיד מסייע לו רבות בהבנת החמור הנלמד.

ההצעה להכניס לבתי הספר אינטרנט אלחוטי במקביל לחלוקת מחשבים ניידים לתלמידים, היא בעייתית מאוד. לדעתי תלמיד שיעבוד עם המחשב הנייד שלו בכיתה בזמן שיש לו רשת אלחוטית זמינה, לא יהיה מרוכז בשיעור בצורה טובה.

בנוסף, אם למורה לא תהיה אפשרות לשלוט על מחשבי התלמידים בזמן השיעור, הם פשוט לא יהיו מרוכזים בחומר שהוא מעביר אלא בדברים אחרים לחלוטין, ובסופו של דבר התוצאה של התכנית החדשה תהיה הפוכה מהמטרה שהיא מנסה להשיג.

בחודשים האחרונים אני מתנדב בעמותה הפועלת לצמצום הפער הדיגיטלי, ובמסגרת זו אני מסייע בהעברת קורסים המיועדים לאוכלוסיות שונות. העמותה מפעילה מספר חדרי מחשבים "רגילים" ועוד כמה כיתות מחשבים ניידות (מחשבים ניידים המחוברים ביניהם ברשת אלחוטית ומוכנים לפריסה מהירה ומיידית בכל כיתה או חדר רגיל הכולל שולחנות, כיסאות ושקע חשמל).

הכיתות הרגילות מצויידות כראוי ומאפשרים למדריך (בין השאר) שליטה מלאה על המחשבים האחרים בכיתה וכך השיעור מתנהל בצורה חלקה גם עם התלמידים הכי בעיתיים. לעומת זאת, בכיתות הניידות אין כרגע תוכנת שליטה ולכן עבודת המדריכים קשה הרבה יותר.

עוד בתחום החינוך והמחשבים, לאחרונה נרשמה אחיינית שלי לפרויקט מעניין: תמורת סכום סמלי (כ- 1500 ש"ח לאחר סבסוד של קרן רש"י) מציעים מרכז אילן רמון לנוער שוחר פיזיקה ואוניברסיטת בן גוריון, קורס מחשבים לילדים ולנוער. הילדים הנרשמים לקורס מקבלים גם מחשב Asus Eee 4G Surf שעליו מותקנת Ubuntu התוכנית משלבת שימוש במחשבים ניידים, חידות היגיון ובעיות מאתגרות כדי לעודד חשיבה לוגית ויצירתית ולהציג מושגים מתמטיים בצורה יותר טבעית. בפורומים של אובונטו ישראל, פתחו פורום מיוחד למשתתפים בקורס בו יסייעו המדריכים והצוות למשתתפים ויענו על שאלותיהם.

"אני חולה על שרה, היא בן אדם מדהים" VS "שרה נתניהו התעללה בי"

2010-01-15T19:54:00.008+02:00

ליליאן, עובדת משק הבית של בנימין ושרה נתניהו בקיסריה הגישה השבוע תביעה בבית הדין לעבודה. לטענתה, רעיית ראש הממשלה התעללה והשפילה אותה במשך 6 שנים.

Ynet היום:

"שרה נתניהו התעללה בי, שילמה לי משכורת נמוכה משכר המינימום, לא שילמה לי זכויות סוציאליות, הכריחה אותי לעבוד בשבתות למרות היותי שומרת שבת והכריחה אותי לקרוא לה "גברת שרה נתניהו".

בשנת 2005 אותה ליליאן משבחת את בני משפחת נתניהו בפני כתבי Ynet ובמיוחד את שרה.

Ynet בשנת 2005:

ליליאן ובעלה נפגשו מספר פעמים עם בני משפחת נתניהו, אך זו היתה הפגישה הראשונה בבית משפחת פרץ. "הם אנשים פשוטים וטובים שמסתדרים עם כולם", אמרה ליליאן, "אני חולה על שרה. אין לי חברות והיא חברה, אמא ועוזרת, היא הכל עבורי. היא בן אדם מדהים. אני מתה עליה".

אתמול בישיבת השלום: טקס להוצאת דיבוק

2010-01-06T20:00:00.003+02:00

לפניכם ציטוטים נבחרים מהכתבה:

    פרשת הדיבוק שהסעירה היום את כולם, החלה לפני מספר חודשים בקהילה היהודית בברזיל, כאשר באמצע התפילה בבית הכנסת, פילחו הצעקות את ההיכל, "אני מריח עבירות נוראות'".
ו"תיזהרו הסוף מגיע" צעק הקול הדובר, שהיה זר, שונה, מעוות ולא מוכר. כשהתבוננו גילו, כי הקול בוקע מאחד מהאברכים החשובים בקהילה, שעמד על מקומו ללא תזוזה. הקול בקע מבטנו אולם שפתיו לא נעו, האברך אשר מעולם לא ידע שום שפה מלבד שפת המקום .החל להשמיע קולות שונים בשלל שפות שמימיו לא ידע...

    הרב בצרי אשר ניסיון רב לו בכגון דא, שאל אם אפשר להביאו הנה, לאחר שנודע שזה קשה במיוחד, הציע אחד מבני הקהילה שם, אולי יוציא הרב את הדיבוק דרך המחשב בעזרת תוכנת הסקיפ אשר דרכה יראו הרב והדיבוק אחד את השני. הרב בצרי באורח פלא נענה לבקשה,... אלא שלמרות כל המאמצים, הדיבוק נותר בגוף האברך.

    לבסוף הביאו בני המשפחה את האברך ארצה, וכאמור הערב נערך הטקס המיוחד בישיבת המקובלים: "צא דיבוק. צא, צא, אנו גוזרים עליך לצאת" זעקו המקובלים בראשות הרב דוד בצרי שוב ושוב, תקעו בשופרות, קראו קריאת שמע וי"ג מידות יחד עם ההמונים, ביצעו תיקונים מתיקונים שונים, אך ה'דיבוק' שקנה שביתה בבגופו של אברך הברזילאי, התבצר במעונו החדש ומיאן לצאת.

לכתבה המלאה באתר כיכר השבת
לכתבה המלאה באתר "בחדרי חרדים"

"בחדרי חרדים" משיב מלחמה: מאיים לתבוע את ראשי המאבק

2010-01-04T20:23:00.002+02:00

מנכ"ל אתר האינטרנט "בחדרי חרדים" גיא כהן מאיים להגיש תביעת נזיקין בסך מיליון ש"ח נגד הרב משה מרדכי קארפ, מוביל מאבק הרבנים נגד האתרים החרדים.
כהן, שנפגש עם קארפ בסוף השבוע, הניח בפניו מכתב התראה חתום על ידי עורך דין, והזהיר כי כל פעילותו שתימשך בנושא תגרור תביעות נוספות. מדובר במהלך דרמטי בציבור החרדי, שבו לרבנים והדיינים יש "חסינות" מפני תביעות משפטיות על מאבקים אידיאולוגים שהם מנהלים.

לכתבה המלאה באתר ynet

מלחמת אשכנזים - ספרדים, או סתם קטטת רחוב?

2010-01-04T20:03:00.001+02:00

כ-500 חרדים התעמתו במוצאי שבת בקטטה שפרצה ברובע ז' באשדוד, כשהרקע לעימות הוא סכסוך מתמשך בין חרדים אשכנזים לספרדים.

האשכנזים טוענים כי בני נוער שנפלטו מהישיבות המכונים בפיהם "שבבניקים" מסתובבים בשבתות ברחובות באופן שאינו תואם את האוכלוסיה החרדית ברובע. לדברי תושבים בשכונה במהלך השבת חולקו כרוזים בבתי הכנסת שקראו לחרדים לבוא ולהפגין במוצאי שבת כנגד התופעה.

בתום העימותים נעצרו ארבעה חרדים לחקירת משטרה.

לכתבה המלאה: אשדוד: קטטה בין חרדים אשכנזים וספרדים

מחקר: ספקיות האינטרנט בישראל מתערבות בשיתוף קבצים

2009-12-13T20:25:00.006+02:00

ממסקנות המחקר:

הממצא העיקרי שלנו הוא שלפחות שתיים מתוך שלוש ספקיות האינטרנט מבצעות שינויים כלשהם בתעבורה, ובמיוחד בתעבורת שיתוף קבצים. הצלחנו להראות כי ישנה התערבות מסוג DPI והאצה של תכני P2P בצורה כלשהיא לפחות על ידי ספקית תקשורת אחת ואחת נוספת כנראה מפעילה תעדוף על פורטים מסוימים.

המחקר המלא זמין באנגלית אך תקציר ומסקנות המחקר זמינים גם בעברית.

אובונטו 9.10 - סקירה

2009-10-15T11:03:00.009+02:00

בערך לפני שנה כתבתי כאן פוסט על ההתדרדרות של אובונטו בגרסאות האחרונות מבחינת ביצועים. לאחר שקראתי כמה ביקורות חיוביות על גרסת הבטא החדשה, השתמשתי במנהל העדכונים ושדרגתי את המערכת. בשבוע האחרון אני מנסה את גרסת הבטא של אובונטו 9.10.

תהליך השדרוג לא השתנה כלל. הוא פשוט וקל ובדרך כלל מביא את המערכת לתוצאה טובה. ניסיתי גם את תהליך ההתקנה מהדיסק שנותר גם הוא כמו שהיה למעט הבדל אחד: כעת תהליך ההתקנה מציג למשתמש את התוכנות שהמערכת מכילה ומספר על היתרונות שאובונטו מציעה.

הצגת המידע הזה למשתמש במהלך ההתקנה היא ברוב המקרים מיותרת, אבל המידע יכול לעניין משתמשים שמנסים את לינוקס לראשונה. למה החליטו להציג את המידע הזה בתהליך ההתקנה? לדעתי קנוניקל מתכוננת לחנות היישומים החדשה שלה (אליה נגיע בהמשך) וכאן היא תוכל למכור בעתיד שטחי פרסום לתוכנות שיימכרו בחנות. החלק המעניין הוא שבינתיים אובונטו מקדמת תוכנות צד שלישי כמו לדוגמא פיירפוקס או אופן אופיס ולא רק תכונות שמערכת ההפעלה מציעה.

השיפור הראשון והכי חשוב שאליו שמתי לב הוא כמובן השיפור בביצועים. אפשר בקלות לשים לב שלגרסה החדשה לוקח פחות זמן לעלות ולטעון תוכניות. השיפור הזה מצטרף לשיפור הביצועים בגרסה הקודמת על אובונטו ובסך הכל המערכת חוזרת למצב סביר. המערכת גם מציעה כברירת מחדל להשתמש במערכת הקבצים ext4.

עוד שיפור משמעותי בגרסה החדשה אפשר לראות מיד עם עליית המערכת: אובונטו 9.10 מגיעה עם מסך פתיחה חדש ויפה הרבה יותר מהקודם (צילומסך של Alistair Ross תחת רשיון CC BY-NC-ND 3.0), אבל זה לא השיפור הגרפי היחיד. המערכת מגיעה עם סט רקעים (בעבר לא היו רקעים מגיעים כחלק מהמערכת), עם ערכת נושא חדשה ופחות חומה (Humanity), והכי חשוב עם חבילת אייקונים יפה מאוד ושימושית מאוד.

הגרסה החדשה מגיעה עם קליינט Ubuntu One מותקן ומוכן לשימוש. היישום מתחבר לשירות האיכסון החדש של אובונטו שמאפשר לגבות ולשתף מסמכים וקבצים בדומה לDropBox. השירות של אובונטו מספק חבילת איכסון חינמית של 2GB או חבילה של 50GB בתשלום.

תוכנת המסרים המידיים Pidgin הוחלפה בEmpathy של פרוייקט גנום לייב. Empathy מציעה צ'אט ברשתות המסרים המידיים המוכרות, ובנוסף היא מאפשרת גם שיחות וידאו וקול (פידג'ין החלה רק לאחרונה לאפשר שיחות קוליות). עם ההפעלה הראשונה של Empathy, היא הציעה לייבא את החשבונות מפידג'ין וייבאה אותם בקלות. עם זאת התוכנה לא התחברה אליהם אלא רק הוסיפה את ההגדרות המתאימות. לאחר כמה דקות של המתנה, הבנתי שעלי להכנס אל הגדרות החשבון ולסמן לתוכנה להתחבר אל כל חשבון בנפרד.

Empathy משתלבת טוב יותר בסביבת העבודה של גנום, וממה שהספקתי לראות היא תומכת בצורה די טובה בכתיבה מימין לשמאל ויש גם אפשרות לתיקון שגיאות בעברית.

בגרסה החדשה הוכנסה לשימוש גם חנות התוכנות החדשה של אובונטו. כרגע אמנם מדובר ב"מרכז תוכנה" שמאפשר להתקין ולהסיר יישומים בחינם ובקלות רבה יותר, אבל לפי התוכניות של אובונטו עד לשנה הבאה (בגרסה 10.10) תוחלף לחלוטין המערכת הנוכחית להתקנת תוכנות בחנות התוכנה החדשה שתציע גם תוכנות בתשלום שיותקנו מייד לאחר רכישתם במחשב המשתמש.

חנות התוכנה החדשה מציעה כרגע אפשרות נוחה יותר לחיפוש תוכנה לפי קטגוריה או בחיפוש מילולי, והתקנה של תוכנות בקליק אחד. הממשק הישן להתקנת תוכנות זמין כרגע ואפשר להשתמש גם בו אבל הוא הועבר לתפריט המערכת. בעתיד תציע החנות גם היסטוריה של תוכנות שנרכשו בעבר וסקירות תוכנה ממערכת launchpad.

כרגע לא נראה שתוכנות שנרכשו באמצעות החנות של אובונטו יעבדו גם עם הפצות אחרות, יתכן והדבר יקשה מעט על משתמשים שירצו להגר מאובונטו אל הפצה אחרת אבל אני בטוח שאפשר יהיה לפתור את הבעיה עם קצת מאמץ מצד המשתמש. מצד שני אובונטו משתמשת בלא מעט משאבים שפותחו בהפצות אחרות וזה נראה מהלך מעט חצוף מצידה.

הגרסה הסופית של אובונטו 9.10 תשוחרר בערך בעוד שבועיים. שווה לחכות.

לא לחסימה - כן להסברה

2009-08-03T12:06:00.013+03:00

טל גלילי הזמין את בלוגרי וורדפרס לפרויקט קבוצתי שמטרתו לחסום את גולשי IE6 ליום אחד. יש בלוגרים שהצטרפו כבר ליוזמה, יש כאלה שהתנגדו לה ויש כאלה שהחליטו לחסום את IE6 לגמרי ולתמיד.

גם אני כמפתח אתרים מתוסכל מאוד מהשימוש בדפדפנים עתיקים, עם זאת אני לא חושב שאנחנו צריכים "להעניש" את גולשי IE6 על כך שהם לא יודעים איך לעדכן את הדפדפן או שהם לא יכולים לעדכן את הדפדפן. מצד שני אני לא חושב שאנחנו צריכים להיענש בגללם.

בנוסף, אני לא חושב שפעילות של יום אחד תצליח לשנות משהו בהרגלי הגלישה שלנו. לכן החלטתי לחפש סקריפט ידידותי שלא יחסום מהגולשים לחלוטין את הגישה לאתר אלא יסביר להם את הבעיה ויסייע להם לפתור אותה. שילוב של כמה סקריפטים הביא אותי אל הסקריפט הרצוי.בנוסף אפסיק את התיקונים הקטנים עבור IE6 באתרים שאני מעלה או מעדכן. כתוצאה מכך, האתרים שאני עובד עליהם יעבדו אמנם גם עם IE6 אבל יהיו בהם תקלות קטנות (טקסט לא מיושר נכון, בלוקים לא במקום ועוד).

הסקריפט טוען את העמוד כרגיל אך בודק אם הגולש משתמש בדפדפן ישן מIE7 (לא רק IE6). אם כן, הוא מציג מעל העמוד הודעה (שאפשר לשנות לפי הדרישה) שמסבירה לגולש את הבעיה ומציעה לו פתרונות. הגולש יכול לבחור פתרון או להתעלם מההודעה ולהמשיך לגלוש כרגיל.

את הסקריפט ניסיתי באמצעות פיירפוקס 3.5 עם תוסף User Agent Switcher. מומלץ להוסיף את הסקריפט בסוף העמוד לפני התג הסוגר </body>. הערות ושיפורים יתקבלו בברכה.

את הסקריפט אפשר למצוא בעמוד הבא: סקריפט הסברה למשתמשי אינטרנט אקספלורר 6

עדכון 13.08.09: בעקבות התגובה של zba הסקריפט תוקן ועכשיו הוא עובד כמו שצריך. באופן אירוני, אני לא יכול להכניס אותו לבלוגר כי המערכת דוחה אותו מאיזושהי סיבה. אני אמשיך לחפש פתרון אבל כרגע הסקריפט לא יעבוד בבלוג שלי.

אתר חדש: כמו Ynet, אבל לחרדים

2009-06-21T11:18:00.008+03:00

הגעתי לאתר האינטרנט החרדי החדש "כיכר השבת" דרך ציוץ של ארז וולף. מדובר באתר אינטרנט חדש שעלה לאוויר לפני כחודש, ומציע כרגע בעיקר תכנים חדשותים וטורי דעה שפורסמו בעיתונים החרדים.

תפסתי לשיחה קצרה את אחד היזמים של הפרויקט (שביקש להישאר בעילום שם).

האם אתה יכול לספר קצת על הרעיון של האתר והמטרות שלו? מה גרם לכם להקים את האתר?

ynet לחרדים, פשוט כך.

עד היום לא היה פורטל אמין איכותי שנותן תוכן מתאים ועשיר לאוכלוסיה החרדית ברשת זה קצת מצחיק אבל עד היום - אין אתר כזה ברשת. מה שיש, אלה אתרים קטנים שלא מצליחים לספק את התוכן שדורש הגולש מבחינת כמות ואיכות החומרים.

הפרוייקט עלה בשיתוף פעולה עם "גלובס" והחל משבוע הבא בעז"ה עמוד הכלכלה שלנו יהיה עם כל התכנים של "גלובס" לאחר שהם יעברו סינון לגולש הדתי. יש המון חרדים שעוסקים בכלכלה והם ישמחו לקבל את החומרים הללו בכיכר השבת.

אתה חושב שיש דרישה לחומרים האלה (אתר אינטרנט חדשותי לציבור החרדי)? הרי יש בעייתיות מסויימת בציבור החרדי בכל מה שנוגע לגלישה באינטרנט.

יש כמות עצומה של גולשים חרדים ברשת. לא מהבית אלא מהעבודה. הרי בכל בית חרדי ממוצע יש לפחות עובד אחד. עד היום לא היה להם איפה לגלוש ולצרוך מידע אמין ולא רכילותי. היום יש להם.

אכן יש בעייה, גם בסכין יש בעייה, תלוי מאיפה אתה מחזיק את זה ומי מחזיק את זה. אף אחד לא יתן לילד לנהוג ברכב כי זה מסוכן. ואנו לא נספק בכיכר השבת חומרים לנערים וילדים, כי אינטרנט זה לא לילדים.

מי עומד מאחורי היוזמה? האם מדובר ביוזמה פרטית?

מדובר ביוזמה של חברה ואנשי עסקים שהשקיעו 2 מליון דולר לשלוש שנים בפרוייקט הזה.

שוק האינטרנט החרדי הוא בעייתי מאוד והוא דורש כיס עמוק במיוחד. עולם הפרסום בו עדיין לא חילחל והוא צריך לעבור עוד שינויים רבים חלקם קשים מאוד ויש כאלה שאומרים שהוא גם לא יצליח להשתנות אא"כ האינטרנט החרדי יקח תקציבים מהמזגר הכללי וגם זה לא פשוט. זה יהיה תהליך ארוך ולכן היזמים והמשקיעים נתנו אוויר ל3 שנים כדי להגיע לאיזון.

חיפשתי באתר עמוד "אודות" שמסביר על האתר ומציג את בעלי האתר והיזמים ולא מצאתי.
למה האנונימיות? האם אתה חושב שאתר חדשות רציני יכול להרשות לעצמו לפעול בלי להציג את היזמים ואת בעלי האתר (ואת האינטרסים שיכולים להיות להם)?

הערה חשובה מאוד. אין אנונימיות. "כיכר השבת" היא חברה חוקית ברשם החברות. הכל גלוי.

צריך באמת להוסיף פרטים זה חשוב מאוד. תודה.

מה עוד אתם מתכננים לגולשים בהמשך?
יש לנו עוד הרבה לאן להתפתח והעבודה הגדולה עוד לפנינו. האתר רק עלה לאוויר ועכשיו אנחנו מחכים לפידבק מהגולשים כדי שנוכל להגיע לגרסה הסופית של האתר. בנוסף, אנחנו עומדים להשיק כמה שירותים שעדיין לא נראו בתחום הזה.

האתר שלנו לא הולך להישאר רק אתר חדשות, אנחנו מתכוונים להרחיב אותו לתחומים נוספים בעתיד.

תודה רבה ובהצלחה.

כמה הערות שלי על האתר:

נראה שב"כיכר השבת" מתכוונים באמת לעשות משהו שונה שעדיין לא קיים בציבור החרדי, אבל כרגע, כיכר השבת מציע בעיקר ידיעות שעוסקות בציבור החרדי, מה שמשאיר את זירת החדשות העיקרית לאתרי חדשות כדוגמת ynet ונענע10. אם האתר רוצה להיות "ynet לחרדים" הוא יצטרך להביא גם ידיעות חדשותיות כלליות, ולא להתמקד רק בידיעות מתוך הציבור החרדי.
האתר מציע הרבה תכונות שעד היום לא הוצעו באתרי אינטרנט שפונים לציבור החרדי. לדוגמה: כפתורי שיתוף (כרגע באמצעות דלישס, דיגג ורדדיט), וערוצי RSS. בתחום הטכני נראה שהאתר מושקע מאוד. האם האתר תקני? האתר לא עובר כרגע ולידציה אבל בשיחה שלי עם היזם, הוא התעניין מאוד בנושא והבטיח לקדם אותו.
הציברו החרדי אוהב להתבטא. אמנם יש באתר מערכת תגובות, אבל היא לא מספיקה לדעתי. מערכת התגובות מאפשרת המלצה על תגובה אבל לא מאפשרת תגובה לתגובה אלא רק תגובות למאמר. בסך הכל מערכת התגובות בסיסית, ובאתר שמיועד לציבור החרדי צריך להיות גם פורום מתקדם שיאפשר דיון נרחב יותר.

הכנס המרכזי של סטארטאפסידס לשנת 2009

2009-03-14T20:41:00.022+02:00

וסט אורח מאת נבו - פעיל בתחום האינטרנט והמחשבים.

בחצי השנה האחרונה נחשפתי לחברה מדהימה בשם "Startupseeds". החברה מעודדת יזמות אצל נערים ומאפשרת להם להציע רעיונות ולטפח אותם. בתור נער שמתעסק ביזמות ובפיתוח, סטארטאפסידס הם כמו הבית השני שלי.

ביום רביעי האחרון (ב-12 במרץ) נפגשו עם נערי Startupseeds, המדען הראשי של חברת Amadocs, מנכ"ל iDigital, מנהל הפיתוח של Google ישראל וסמנכ"ל שיווק במיקרוסופט ישראל. המפגש נערך בבניין חברת אמדוקס ברעננה.

בחדר קבלת האורחים נפרשו לכל אורך הקיר מחשבי Apple חדישים שהוצגו על ידי נציגי iDigital ושתי מכונות XBOX 360 משומנות (ראו ערך: טבעת המוות) וכיבוד קל.

בשעה 13:00 פתחו את הכנס עמי, מנכ"ל Startupseeds, ושגב, מנהל תפעול ופרוייקטים. הם הסבירו על החברה, על הפורומים ואפילו חילקו גאדגאטים מגניבים. לאחר מכן, הם פינו את הבמה לטובת הרצאות בנושא יזמות, מחשבים ואינטרנט.

טל גבעולי, מדען ראשי של חברת אמדוקס, הרצה בנושא: טלקום 2.0 ומהי חברת אמדוקס?

Image by amitprobable via Flickr

הרצאה מעניינת בנושא הטלפוניה העולמית ועל הערכות בדבר הטלפון הקווי. לפי הערכות של חברת טלפוניה בריטית: "בשנת 2011 יבוצעו כ-0 דקות שיחה דרך טלפון קווי". גבעולי הציג לנו את היסטוריית הטלפון והסלולרי וכדי להראות לנו איך עולם הטלפון הקווי מתקצר סיפר, כי הבת של חבר שלו שאלה אותו: "למה קשרת את הטלפון לקיר?".

(בתמונה: טל גבעולי על טלקום 2.0).

אחריו עלה ערן תור, מנכ"ל iDigital. להרצאה בנושא: החדשנות של Mac לעומת חברות שונות.

אין ספק שזו ההרצאה הכי תוססת שהייתה באותו יום. ערן תור קיבל עשרות שאלות נוקבות אודות iDigtal ו-Apple. מטרת ההרצאה הייתה להראות את היתרונות של מקינטוש לעומת ה-PC ואת יתרונות מערכת ההפעלה של אפל לעומת Windows.

ערן תור הציג סרגל זמן (כמוצג בתמונה) עם מערכות חדשות של אפל ומיקרוסופט משנת 2001 עד שנת 2007 להשוואה בין רמות עדכון המערכות. כתוצאה מהצגת סרגל זה, התחילו לצוץ שאלות בנוגע למיקרוסופט ולינוקס.

בין היתר, ערן תור נשאל מדוע לא הכניס להשוואה גם את Ubuntu שמתעדכנת כל חצי שנה בגירסא חדשה ואיך נכנסים להשוואה כל ה-SP של חלונות.

אחד הנערים אף אמר לתור כי האתר שלהם מבייש את חברת Apple והסתפק בתשובה כי האתר בתהליכי שיפוץ ובקרוב תעלה גירסא חדשה. בנוסף, תור נשאל האם הם מנסים להתחרות במיקרוסופט וענה בשלילה.

(בתמונה: ערן תור: "עד שלא תנסו את מקינטוש, לא תבינו")

עוד נשאל מנכ"ל idigital על המחירים הגבוהים שאפל דורשת מהמפתחים, ועל התמודדות אפל עם הפריצות השונות למוצריה. ערן תור לא נתן תשובה מספקת בנושאים אלו ונראה כמתחמק.

לאחר מכן, הרצה ניב עפרון, מנהל פיתוח ב-Google ישראל בנושאים: Google App + Google Gadgets.

זאת ההרצאה שהכי התעניינתי בה. ניב עפרון הציג שירותים כמו iGoogle שמאפשר להוסיף גאדג'טים בדף הבית ובקיצור, הזמין אותנו לתכנת לגוגל אפליקציות (וגם להרוויח מזה).

כשהגיע זמן השאלות, הפניתי אל ניב עפרון שאלה שהכי מציקה לי בגוגל ישראל: "למה לגוגל ישראל לוקח כל כך הרבה זמן לתרגם שירותים לעברית?" ובעצם, למה מגיע לנו לקבל את החידושים של גוגל שנה אחרי כל העולם? ניב עפרון הסביר שגוגל ישראל הם אינם משרד תרגום, אבל כאשר יש שירות פופלרי במיוחד, הם מתרגמים אותו לעברית.

(בתמונה: ניב עפרון: אין לי כוח לחזור עכשיו עד ת"א עם סגוואי)

אחרון, הרצה ליאור צורף, סמנכ"ל שיווק חטיבת האונליין של Microsoft ישראל על Windows 7 ומוצרים חדשים של מיקרוסופט.

Image by amitprobable via Flickr

ההרצאה היתה מעניינת מאוד והתחילה עם סרטון הומוריסטי שהחבר'ה ממיקרוסופט ישראל הכינו על ביל גייטס להרצאות בלבד (כנראה כדי לרכך את הקהל). רוב ההרצאה התנהלה בהומור, וכאשר ליאור צורף עלה לבמה עם MacBook מוחזק בידו הוא נשאל מה פשר הדבר וענה: "Mac זה מחשב מעולה, הוא מריץ יופי Windows".

(בתמונה: ליאור צורף, אוהב תפוחים)

לאחר ההרצאה של ליאור צורף ויוסי תאגורי, הם צילמו פרק של "שידורי הנסיון" יחד עם הנערים של Startupseeds.

היה שווה להגיע, כל הכבוד לעמי ולשגב שאירגנו את כל האירוע הזה.

וכמובן, אם אתם יזמים מתחת לגיל 21 ואתם רציניים, הצטרפו עוד היום ל-Startupseeds.

צילומים: שגב שילטון - סטארטאפסידס.

העמוד הנגיש - לא נגיש

2009-01-26T18:00:00.003+02:00

בעמוד הבית של גלובס, מופיע קישור קטן שמעביר את הגולשים ל"עמוד נגיש".

מאחר וליד הקישור מופיע סמל עם ציור של כסא גלגלים הנחתי שהעמוד אמור להיות זמין לאנשים עם מוגבלויות. לכן הופתעתי לגלות שה"עמוד הנגיש" לא עומד בתקן של W3C ואף מכיל יותר שגיאות מעמוד הבית של גולבס.

(הסבר: התקן נועד בין השאר לאפשר לאנשים עם מוגבלויות לגלוש בעמודי אינטרנט באמצעות דפדפנים ייעודיים)

פניתי לצוות התמיכה הטכנית של האתר ושלחתי את השאלה הבאה:

שלום,
אני גולש קבוע באתר גלובס ולאחרונה נראה שהאתר עובר שינויים חיוביים. בכל זאת יש לי שאלה שאולי תסייע לכם לשפר את נגישות האתר.

למי מיועד העמוד הנגיש שלכם? אם הוא מיועד לאנשים עם מוגבלויות, מדוע הוא לא עומד בתקן שנקבע על ידי W3C?

מחכה לתשובתכם המהירה.
עמית

קיבלתי מייל שמאשר שההודעה אכן התקבלה במערכת גלובס וכאשר אקבל תגובה אפרסם אותה כאן.

סקירה: Linux Mint 6 RC1

2008-11-26T07:28:00.000+02:00

בהמשך לפוסט האחרון שכתבתי, אני מנסה את Linux Mint 6 RC1 ומהתרשמות של השבוע האחרון אני יכול לומר שהמערכת דומה מאוד לאובונטו מבחינת סגנון העבודה, סט הפקודות והכלים העיקריים, היא לא ממש יותר מהירה ויציבה מאובונטו, והיא לא מתעדכנת בקצב של אובונטו אבל שמתי לב לכמה תכונות מעניינות של המערכת.

המערכת מגיעה בLiveCD שמתוכו אפשר להתקין את המערכת, בדיוק כמו אובונטו. תהליך ההתקנה פשוט מהיר וקל, החומרה זוהתה בלי בעיות מיוחדות והתחלתי די מהר לעבוד עם המערכת.

המערכת מגיעה עם תפריט שונה מאוד מהתפריט של אובונטו: הפאנל העליון לא מופיע וסמלי המערכת, החלונות הפעילים והתפריט הראשי מופיעים בפאנל התחתון שנראה עמוס מאוד לדעתי. אחד הדברים הראשונים שעשיתי היה להוסיף פאנל עליון ולהעביר אליו את התפריט ואת סמלי המערכת.

התפריט הראשי מעוצב קצת שונה, וכולל תפריט של תוכנות מועדפות. המשתמש יכול להוסיף לרשימה את התוכנות שהוא מרבה להשתמש בהם וכך לקצר את החיפוש שלהם בתפריט.

חבילת התמיכה בעברית של Open Office לא הותקנה למרות שבתהליך ההתקנה בחרתי בלוקליזציה עברית. כדי לעבוד עם התוכנה הייתי צריך להתקין את החבילה באמצעות Synpatic. מקודדי מולטימדיה מותקנים לעומת זאת עם המערכת ולא נדרש להוסיף אותם ידנית. כך גם פלאש של אדובי.

ממשק ההוספה והסרה של תוכניות הוחלף וכאן הוא נקרא mintInstall. לדעתי הוא פחות טוב מהממשק באובונטו: אין כאן הפרדה בין תוכנות שהותקנו כבר, לבין כאלה שלא הותקנו. בנוסף, ברשימת התוכניות מופיעות לפעמים גם חבילות. התוכנות מסודרות לפי ניקוד ולא לפי שם, ניסיתי לסדר אותם לפי שם אבל הבחירה שלי לא החזיקה הרבה זמן משום מה.

כדי להתקין תוכנה צריך לסמן אותה ואז ללחוץ על כפתור ההתקנה שמקפיץ חלון שבו צריך ללחוץ שוב על כפתור התקקנה ואז נפתח חלון המצב של Synpatic שמראה על התקדמות התהליך. בסיום ההתקנה צריך לאשר פעמיים כדי לחזור שוב אל ממשק ניהול התוכנות. מסורבל (בדיוק כמו הפסקה הזאת) ומיותר.

עוד תוכנה שהוחלפה כאן היא Evolution לקוח הדואר של Gnome. כאן העדיפו לשלב במערכת את Mozilla Thunderbird שהוא לקוח דואר קל הרבה יותר ומהיר יותר. יש משתמשים שיאהבו את הבחירה הזאת, אחרים יעדיפו את Evolution שמכיל יותר אפשרויות. אני אישית מכדיף לעבוד עם ממשק הweb של Gmail.

המערכת מגיעה עם כמה כלים גרפיים מאוד שימושיים. הראשון הוא APTonCD שמאפשר ליצור תקליטור התקנה של המערכת עם כל החבילות שכבר הורדתם והתקנם, כך שבפעם הבאה שתרצו להתקין את המערכת על מחשב אחר או על המחשב שלכם תוכלו להתקין את כל החבילות הנוספות ישירות עם המערכת ולחסוך את תהליך החיפוש וההתקנה של כל החבילות בנפרד. בנוסף לגיבוי החבילות, אפשר גם לגבות את תיקיית הבית עם mintBackup שמגיע כחלק מהמערכת.

מנהל העדכונים של המערכת נקרא mintUpdate והוא מופיע תמיד באיזור סמלי המערכת ומתריע כאשר יש עדכונים חדשים. העדכונים מסודרים לפי רמת הדחיפות שלהם וכמו שכבר כתבתי קצב העדכונים נמוך במיוחד: אני משתמש בגרסה מועמדת לשחרור של המערכת ומאז ההתקנה, לא נדרשתי לעדכן את המערכת. האם זה אומר שהמערכת מושלמת? אולי. לשם השוואה, בגרסה מקבילה של אובונטו הייתי נתקל כל יום בכמה עדכונים חדשים.

המערכת מגיעה גם עם Gufw, כלי גרפי לניהול חומת האש (Firewall) של המערכת, ועם mintNanny שמאפשר לחסום גישה אל כתובות אינטרנט מסוימות, כך למשל אפשר לחסום את הגישה לשרתי פרסומות או לכתובות שמכילות תוכנה זדונית וכדו'.

מבחינה גרפית המערכת נראית נהדר ומגיעה עם סט של רקעים מתאימים וערכת נושא נעימה לעיין ומוקפדת עד הפרט האחרון. מדובר במערכת הפעלה נחמדה שמנסה לחסוך מהמשתמש חלק מהתוכנות המיותרות שכלולות באובונטו, אבל לדעתי יש עוד הרבה מה לשפר בגרסה הנוכחית של המערכת.

אובונטו צועדת לאחור

2008-11-17T11:16:00.005+02:00

רבים כבר כתבו על זה לפני ואני מניח שעוד יכתבו על זה אחרי, אבל הכבדות ואי היציבות של אובונטו בגרסתה האחרונה, כבר עברו מבחינתי כל גבול.

בפוסט הקודם סקרתי את גרסת הבטא של Ubuntu 8.10 וציינתי שאני נתקל לעתים קרובות מדי בקריסות של המערכת. מאז עברתי לגרסה הסופית של המערכת ולצערי אני עדיין נתקל בתופעות דומות.

Canonical (החברה שמפתחת את אובונטו) משתמשת ב"שיטת פיירפוקס": קודם כל נדאג לשמישות ונוסיף פיצרים מעניינים, ואחר כך אולי נדאג ליציבות ונסתום את החורים שהצטברו במערכת.

בפיירפוקס זה אולי עבד, אבל פיירפוקס הוא יישום בודד שאפשר לפעמים לסבול את צריכת המשאבים המוגזמת שלו. אובונטו היא מערכת הפעלה שלמה, ולכן צריכת משאבים מוגזמת מורגשת הרבה יותר. עד שיגיע השלב בו בקנוניקל ידאגו ליציבות המערכת, אובונטו עלולה לאבד את אמון המשתמשים.

כשמשתמש צריך להמתין יותר משלושים שניות כדי שעורך הטקסט הפשוט שלו (GEdit) יעלה, זה עלול להרגיז אותו. אם נוסיף לזה את הטענות על תרומתה המעטה של קנוניקל לקהילה, ואת האיטיות שנוספת עם כל שידרוג של המערכת (שמשוחרר פעמיים בשנה) אפשר להניח שאם המפתחים של אובונטו לא יתעשתו בקרוב, המערכת תהפוך למסורבלת מאוד ובלתי נסבלת.

אני חייב לציין שבמחשב השולחני אני כמעט לא מרגיש בעיות עם אובונטו, אבל רוב הזמן אני עובד עם הנייד וכאן אני ממש מרגיש את האיטיות. הנייד, פחות חזק מהשולחני שלי ולוקח לו יותר מדי זמן לעכל את המשימות שאני מטיל עליו עם אובונטו. מעבר לזה, המערכת קורסת הרבה יותר ממה שאני מסוגל לסבול.

למרות הכל, אובונטו יותר יציבה אצלי מויסטה אבל עדיין, אני מתקשה להתמודד עם האיטיות של הגרסה החדשה.

כל זה מביא אותי להחלטה שאני חייב להחליף את ההפצה בנייד, אבל לאיזו הפצה אני יכול לעבור? דביאן היא הבחירה הטבעית: אובונטו מבוססת עליה ולכן המעבר יהיה קל וחלק יותר. מצד שני, דביאן לא מתעדכנת במהירות גבוהה כל כך, ולכן חלק מהתוכנות שאני משתמש בהם יחזרו לגרסאות הקודמות שלהם ויקחו איתם תכונות שאליהם התרגלתי. בנוסף, פיצ'רים שאני רגיל אליהם באובונטו ייעלמו מהמערכת ויהיה יותר קשה לגרום לדברים לעבוד (כמו למשל מצלמת רשת, אינטרנט אלחוטי, מקודדי מולטימדיה וכו').

OpenSuse זוכה להרבה מחמאות ממשתמשים, אבל היא שונה מאוד מאובונטו. ניסיתי אותה לאחרונה על מכונה וירטואלית ונראה שיקח לי לא מעט זמן להתרגל אל הגישה שהיא מביאה. אותו הדבר בדיוק עם Fedora ו-CentOS.

את Mint אני מתכוין לנסות בקרוב כדי ללמוד איך היא עובדת ולהחליט אם היא יכולה להיות ההפצה הבאה שלי. היא מבוססת על אובונטו אבל היא מתיימרת להיות יותר יציבה וקלה.

בקיצור אני מחפש הפצה לעבור אליה ובינתיים אני מכין מחיצה להפצה החדשה (אני מתכוין להריץ אותה על מחיצה נפרדת עד שאהיה בטוח במהלך). אם יש לכם רעיון מנומק כלשהו או הפצה שלא כתבתי עליה כאן, אשמח לשמוע.

סקירה: Ubuntu 8.10

2008-10-16T10:36:00.000+02:00

בימים האחרונים אני מנסה את גרסת הבטא של Ubuntu 8.10. חידושים שנכללים בגרסה החדשה: עיצוב חדש, טאבים בנאוטילוס, אפשרות הצפנה של תיקיות כולל תיקיית הבית, חשבון אורח למשתמשים זמניים, ניהול חיבורי רשת משופר ועוד. העיצוב החדש בצבעי אפור-חום לא מוצע כברירת מחדל, הוא מתחבא באפשרויות המראה של המערכת ואפשר להבין את הסיבה לכך: הוא כהה מדי וקשה מאוד לעבוד איתו לדעתי.

טאבים בנאוטילוס נראים בהתחלה כתוספת נחמדה אבל כדי לעבוד עם שתי תיקיות במקביל, רובנו רגילים לפתוח אותם בשני חלונות כדי שנוכל לגרור קבצים ביניהם. לי לקח הרבה זמן יחסית עד שהתרגלתי לשחרר את הקבצים על טאבים במקום על תיקיות.

חשבון האורח מאפשר לפתוח בקליק סביבת עבודה עם גישה מוגבלת לתיקיות. המשתמש האורח יכול לבצע את כל הפעולות הבסיסיות אבל ברגע שיתנתק מהחשבון, הקבצים והמידע שכתב לדיסק ימחקו. משתמש אורח יכול לחבר התקנים ניידים ולהשתמש בהם לשמירת קבצים אבל לא יכול להשתמש בהתקנים שחוברו על ידי משתמש אחר. דבר אחד שמפריע לי בחשבון האורח הוא העובדה שרק משתמש שכבר מחובר למערכת יכול לפתוח סשן חדש לאורח ולא ניתן להתחבר לחשבון אורח ממסך הכניסה של אובונטו.

ניהול חיבורי הרשת (Network Manager של GNOME) השתפר בצורה משמעותית בגרסה 0.7 שלו וכעת הוא מאפשר שליטה קלה יותר בכל התכונות כולל יצירת חיבורי VPN, וחייגן ADSL או כבלים (לא ניסיתי ליצור חייגן באמצעותו אבל אם מישהו ניסה אשמח אם יכתוב על כך בתגובות).

מדי פעם אני חווה לצערי קריסות של הסביבה הגרפית מסיבה לא ברורה. לא ניתן לאתחל את הסביבה הגרפית לאחר הקריסה, והפתרון היחיד הוא אתחול מחדש של המערכת כולה. יש עוד כמה באגים שגורמים לקריסות של יישומים שונים אבל אני מניח שרובם יסתדרו בגרסה הסופית של המערכת. אם אתם מסתדרים עם הגרסה הנוכחית, ההמלצה שלי היא להמתין לשיחרור הגרסה הסופית ולעקוב אחר תיקון הבאגים לפני המעבר אליה. Ubuntu 8.10 עתידה להשתחרר בסוף החודש ובינתיים אפשר לקרוא עליה ולהוריד את גרסת הבטא מכאן.