מיקרוסופט פירסמה לאחרונה כמה קטעי וידאו שמטרתם להציג את החזון של החברה למציאות המיחשובית ב-2019 בתחומים שונים.

הקליפ הבא מבטא את החזון של מיקרוסופט למה שהם מגדירים תחום ה-"פרודקטיביות"

באתר של Office Labs ניתן למצוא קליפים נוספים בתחומי הרפואה, בנקאות, קמעונאות ועוד.

אז מה היה לנו שם הוא מדור שבועי שמסכם את אירועי השבוע ברשת ב-140 מילים. מקווים שתהנו.

טוויטר ממשיך לעשות כותרות. הפעם זה היה שידור חי מהכמעט מהפיכה באיראן בזמן ש-CNN מפשלת בענק ונשארת מאחור. אפילו מחלקת המדינה האמריקאית התערבה וביקשה מאנשי טוויטר לדחות תיקונים טכניים על מנת להשאיר את השירות באוויר. בארץ הממשלה "כאילו" החליטה לפתוח חשבון. האמת שהוא בעיקר מרכז עדכונים לגבי הפורטל. בזירת השיווק - Dell גילתה שטוויטר יכול לעשות לה קסמים. וגם שני קאמבקים מעניינים: קתרינה פייק, מייסדת Flickr, השיקה פרויקט חדש בשם hunch שיעזור לכם לענות על שאלות כמו: "היכן עלי לבלות את חופשתי?" והחברה שמאחורי הדפדפן Opera השיקה את Opera Unite שינסה להפוך את המחשב האישי שלכם לשרת אינטרנט בתקשורת אחד על אחד. יש סיכוי שאם Google הייתה משיקה את זה, זה היה מצליח. Bing עושה כותרות, דואג לצרכני הפורנו ומדאיג את סרגיי ברין שבינתיים גילה שהוא עלה לג'ף בזוס על העצבים. אה כן, ולמקרה שפיספסתם האייפון מגיע לארץ ומתחדש בגרסא השלישית למערכת ההפעלה שלו.

אז מה היה לנו שם הוא מדור שבועי (שבוע שני כבר) שינסה לסכם את אירועי השבוע ברשת ב-140 מילים. מקווים שתהנו.

כנס Apple היה השבוע ובו קיר שמתעד ב-live הורדות של אפליקציות מה-AppStore. אה כן, ויש אייפון חדש. עם מצלמת 3 מגה פיקסל, מצפן ומעבד חזק יותר. גם ה-Palm Pre החדש הושק השבוע והוא אולי הטלפון הראשון שמצליח להתחרות באייפון ולגרום למייקל ארינגטון לספוג קללות בשידור חי. ב-skype השיקו גרסא חדשה שמאפשרת שיתוף מסך (הגיע הזמן) ופייסבוק הודיעה שהיא תאפשר למשתמשים לייצר קישור לפרופיל שלהם המבוסס על שמם. את אניל דאש הפסטיבל סביב זה ממש מצחיק. אצלנו תחרות הסטארטאפים TWS יוצאת לדרך זו השנה השלישית, נטקס השיקה מנוע חיפוש ויזואלי (גם באשמתנו) ומייקרוסופט מקיימת בישראל אירוע שבו הנואם המרכזי הוא ריי אוזי ועל הדרך מודה, לתדהמת כולם, בכשלון הויסטה. אגב מייקרוסופט, אחרי הפרויקט המדהים שהציגה בשבוע שעבר, יש מי שכבר מריץ עליה קטעים. בגזרה הצבאית, עוזר הרמטכ"ל אל"מ וינר ממשיך את דרכו של משה ארנס ורוצה להפסיק את השימוש בפווארפוינט בצבא. הקשב!

שם הפרויקט: Springo
תעשיה: מנועי חיפוש
הבית החם: www.springo.com
צוות העבודה: זיו, ליאור, נטלי, יונתן, אורון, רן, עמנואל, רותם הראל ורותם בונדר
באשמתנו: מחקר ואסטרטגיה, פיתוח קונספט, אפיון, ממשק משתמש, מיתוג, עיצוב ופיתוח צד קדמי
תחילת עבודה: פברואר 2008
השקה: יוני 2009
תוצאה: שרות חיפוש חדשני לשוק האמריקאי

חברת Netex המפתחת טכנולוגיות חיפוש ופרסום ממוקדים ומפעילה שירותי חיפוש מקומיים, כגון שירות Netex.co.il בשוק הישראלי ושירות Au.ru בשוק הרוסי, פנתה אלינו בבקשה שנחשוב ונבנה ביחד איתה שרות חיפוש חדש לשוק האמריקאי המתבסס על הטכנולוגיה הקיימת. מטרת הפרוייקט היתה לפתח קונספט אשר ידגיש את היכולות של הטכנולוגיה הקיימת והוספת חידושים אשר ישפרו את השרות. האתגר המרכזי שלנו היה לתרגם את היתרונות של אופן החיפוש השונה לחווית שימוש יעילה ומהנה יותר מהשרותים המתחרים.

Springo מנווט לאתרים העוסקים בשאילתת החיפוש (להבדיל משרותי חיפוש אחרים אשר מוצאים דפי אינטרנט המכילים את שאילתת החיפוש). לדוגמה אם אקליד את המילה "ספרים" בחלון החיפוש, Springo ימצא לי אך ורק אתרים העוסקים בספרים ולא עמודי אינטרנט אשר יש בהם את המילה "ספרים". רעיון זה מבוסס על מחקרים שהוכיחו כי מעל 20% מהשאילתות שבמנועי החיפוש הינן במטרה למצוא אתרים בתחומים שונים ולא למטרות של חיפוש מידע ספציפי. אופן ניווט חכם זה מקצר את דרכם של הגולשים ברשת בכך שמוביל ישירות לאתרים העוסקים בנושא בו הם מתעניינים.

במהלך העבודה על אפיון האתר החלטנו ליצור ממשק ויזואלי להצגת תוצאות החיפוש מ-2 סיבות עיקריות:
א. להדגשת אופן הפעולה של Springo המציג אתרים על פי רמת הפופולאריות שלהם ומתמקד ב- 100 האתרים המובילים בכל תחום. לכן בחרנו להציג את 4 האתרים הפופולאריים ביותר כראשונים וגדולים ביותר, שאר תוצאות החיפוש מופעים בהמשך ובקטן יותר. במידה ותוצאת החיפוש כוללת אתר אחד, הוא יופיע בגדול על כל המסך.
ב. הרגשנו שהצגת תוצאות וויזואלית יעילה יותר בזיהוי האתר אותו אנו מחפשים ו/או אפשרות זכירה שלו לעתיד.

החלטה ממשקית יוצאת דופן נוספת היתה שיטת הדפדוף הוריזונטלית שמשמעותה אתר ללא גלילה. החלטה זו מאפשרת כמות מוגבלת של תוצאות חיפוש בכל עמוד וזאת כדי להדגיש את ההררכיה בהצגת האתרים ואת היכולת להתרכז בכמות תוצאות מוגבלת בכל פעם.

חשבנו רבות על איך שהעמוד יראה וציירנו סקיצות רבות לממשק המשתמש אבל דווקא סקיצה אחת, שצוירה על דף בלילה חורפי אחד (בחושך, בפינה…), היא זו שהובילה אותנו לפתרון:

הסקיצה הראשונה

העיצוב הסופי

מלבד הצגת תוצאות חיפוש, Springo מציע למשתמשים יכולות נוספות כמו:
א. סיוע לחיפוש מדוייק בכל שאילתה ע"י צמצום החיפוש ל-תת נושאים או הרחבת החיפוש לנושאים דומים.
ב. אפשרות שליחת תוצאת חיפוש לחבר ובעתיד גם שמירה למועדפים באזור אישי באתר.
ג. התעדכנות בשינויים בהרגלי הגלישה של קהל הגולשים (ראו טאב Movers & Shakers) בדף הבית.
ד. Toolbar להורדה אשר מאפשר חיפוש משורת הכתובת והצעות לאתרים נוספים בתחום החיפוש.

עמוד תוצאה אחת: מעבר עכבר על תוצאת חיפוש מציגה את פרטי האתר ואפשרויות פעולה שונות כגון: שמירה ושליחה לחבר.

עמוד הבית: מציג קישורים פופולאריים בתחומים שונים ושינויים בהרגלי הגלישה של קהל הגולשים בארה"ב.

גם הלוגו העסיק אותנו במידה לא מעטה. בסופו של דבר שוק החיפוש הוא שוק תחרותי והיה ברור לנו שהלוגו, כמו השירות, חייב להעביר באופן ויזואלי את המסרים של ספרינגו, אך עם זאת להישאר פשוט. חיפשנו פתרון שיעביר את היתרונות של ספרינגו: פוקוס, מהירות ואיכות. לאחר לבטים רבים וכמה אפשרויות נבחר הלוגו שלדעתנו מבטא את הערכים הללו בצורה המדויקת ביותר תוך שמירה על פשטות ואיכות.

לוגואים: אופציות שונות ללוגו לצד הלוגו הנבחר.

אחרי שאפיינו ועיצבנו, היינו צריכים גם "לאכול את הדייסה שבישלנו" וליישם את עקרונות הממשק המתקדמים באמצעות Javascript. היו לא מעט אתגרים ביישום הממשק החכם הזה ללא פשרות בנוגע ליציבות המערכת (scalability), אך עבודה משותפת מאומצת של הצוות שלנו עם צוות פיתוח הצד האחורי של Netex עשה את העבודה.

עבורנו, הכניסה לעולם המורכב, הצפוף והמרתק של חיפוש ברשת אפשרה לנו לצאת מהריבוע ולחשוב על דרכים חדשות לעשות את הפעולה שאנחנו עושים היום כל כך הרבה פעמים - לחפש אתרים. נפלה בחלקנו הזכות לעבוד עם אנשי ספרינגו היקרים: אביב, שלומית, איתן, ארז וכל השאר שהיה להם החזון ושלא פחדו לקבל החלטות גדולות ואמיצות. בסופו של יום שוק החיפוש הוא לא שוק פשוט - אבל עם האנשים, החזון והמוצר הללו - Springo כאן כדי לנענע אותו.

אז מה היה לנו שם הוא מדור שבועי (בתקווה) שינסה לסכם את אירועי השבוע ברשת ב-140 מילים (זה נהיה מספר טיפולוגי…) מקווים שתהנו.

וואוו, איזה שבוע מטורף. מייקרוסופט השיקה (שוב) מנוע חיפוש קצת משעמם (שוב) עם לוגו ממש מכוער וגוגל ניסתה להרוס לה את המסיבה ובאותו יום טענה שהמציאה מחדש את עולם האימיילים והמסרים המיידיים. מייקרוסופט לא מוותרת ומציגה טכנולוגיית משחק עתידנית, מדהימה ומפחידה כאחת בזמן שגוגל מציגה ממשק טבלאי חדש לחיפוש, למרות שיש מי שחושב שהחיפוש צריך להיות נחלת הציבור ולא נחלתה של חברה אחת. הרחק ממלחמת העולמות הזו יש חברה שהחליטה להקים את האתר שלה בתוך יו-טיוב שבינתיים השיקה ממשק חדש שאמור לעבוד בטלוויזיה שלכם בדיוק כשהמתחרה מציגה ממשק יותר טוב למחשב שלכם. משחק ריגול חדש שיגע במשך כמה ימים את טוויטר, שאגב נחסם השבוע בסין לרגל ציון יום השנה לאירועים בכיכר (טייננמן, לא רבין) ואצלנו יש אנשים שכועסים על טוקר (ואפילו בצדק)…

אה כן.. ואם תעקבו בטוויטר אחרי דב אלפון (@dovalfon), תזכו לקבל אחלה ציטוט לילה טוב בכל יום.

מטרת הפוסט הבא היא לשתף בחוויות ומסקנות הקשורות בפיתוח אפליקציה סביב טוויטר. במהלך כתיבתו ניסינו ככל שניתן להפריד את ההיבט המקצועי מהעובדה כי בעת כתיבת שורות אלו גלעד שליט נמצא בשבי קרוב ל-3 שנים, אם אתם מעוניינים להירתם למאבק לשיחרורו בקרו באתר הרשמי של מטה גלעד שליט

לפני מספר שבועות, בשיאו של קמפיין להחזרתו של גלעד שליט קודם להחלפת הממשלה, החלטנו להירתם למאמץ והשקנו אפליקציה שמאפשרת למשתמשי טוויטר לספק שם משתמש וסיסמה ולפרסם אחת ליום טוויט לכל העוקבים אחריהם על מספר הימים שגלעד בשבי.

מבלי להיכנס לסוגיות הפוליטיות והגישות השונות שהיו אפילו אצלנו פנימית לגבי נכונות הלחץ הציבורי התחושה הכללית שלנו היתה שזהו עוד אמצעי שמטרתו להגביר את המודעות לנושא.

האפליקציה נתקלה בכמה וכמה תגובות מאוד חיוביות וברגע שיחרורה והפצתה נרשמו אליה עשרות בודדות של אנשים.

לפני מספר ימים כיבינו סופית את הדיווחים האוטומטיים שמשחררת האפליקציה וזה הזמן לרכז את המסקנות הראשוניות שלנו וכן לפרט את הסיבות להפסקתה:

הטוויטר שלי הוא שלי ורק שלי
לא מעט אנשים אמרו לנו שהם מרגישים שלא בנוח עם מתן שם המשתמש והסיסמה שלהם לטוויטר וכן עם פירסום אוטומטי של הודעות בשמם, נראה שאפשר ללמוד מזה שיש שלמרות שטוויטר הוא כלי שמשמש להפצה לרבים ללא שליטה על מי קורא את ההודעה ישנה תחושת בעלות וצורך להיות אחראי לכל אחד מהפרסומים הללו.

ספאם וטוויטר
בנוסף לנקודה הקודמת, מפידבק שקיבלנו מכמה אנשים שחיים את המדיום ימים ולילות (בעיקר לילות) ברור כי טוויטר הוא מקום שהם היו רוצים לראות נקי מהודעות ספאם ורעש ככל שניתן וברגע שיש רובוטים שמפרסמים הודעות הפיד עלול להפוך ללא רלבנטי כמעט כמו שהפך האימייל ללא כלי אנטי-ספאם חזקים במיוחד

אני לא רוצה לאבד עוקבים
שמתי לב אישית שמרבית האנשים שבחרו להפסיק לעקוב אחריי עשו זאת לאחר הודעות ש-"פירסמתי" בנושא גלעד שליט, כך נוצר מצב אבסורדי שבמקום להגדיל את החשיפה למסר, אני למעשה מקטין אותה.

גם פרסום הודעות אוטומטי יכול להיעשות בחוכמה
תופעה שהיתה מופיעה בימים שבהם לא הייתי מעדכן את הטוויטר שלי היא שהפיד שלי היה הופך לרצף הודעות גלעד דבר שללא ספק הפך אותו לפחות אטרקטיבי ואישי לגולש שבדיוק עצר לבדוק אותו לראשונה. יכולנו וגם דיברנו על אפשרות לזהות רצפים של הודעות ולהימנע מהם, אם זה ברמת הפיד של האדם הבודד ואם זה על-בסיס רשימות העוקבים באופן שימנע מאדם לראות בפיד שלו שתי הודעות על גלעד בו-זמנית משני אנשים שונים אחריהם הוא עוקב.

חשיבות נושא ההפצה
את האפליקציה הפצנו בדרך אחת ויחידה ופעם אחת בלבד, הדבר ייצר באזזון ראשוני שבגללו נרשמו מספר אנשים מוגבל, יכולנו דיי בקלות לייצר מצב בו בעת הצטרפות מופצת הודעה בשם המצטרף שמספרת על כך שהצטרף למאבק וכן לצרף לינק להודעה היומית, כאשר בפועל ההודעה שפירסמו לא כללה לינק אלא רק טקסט בפורמט הבא: "גלעד עדיין חי. xxxx ימים בשבי. חייבים להחזיר את גלעד"

פידבק ורתימת הקהילה
עם הפצת האפליקציה קיבלנו פידבק קונסטרוקטיבי מ-@אריק פריימוביץ' לגבי שימוש במנגנון OAuth כדי להימנע מלבקש מנרשמים לאפליקציה את שם המשתמש והסיסמה שלהם לחשבון הטוויטר וכן מ-@ג'יי מידד לגבי האפשרות להפיץ את העדכון בשפות אחרות היות ואנגלית היא השפה הראשית של הפיד שלו ומרבית העוקבים שלו אינם דוברים עברית. אין לנו ספק שהקשבה לפידבקים האלו בשילוב עם מימושם והתאמת האפליקציה להם היתה מייצרת רתימה גבוהה יותר של משתמשים קיימים וחדשים. שווה להעיף מבט על רמת הדיאלוג שמנהלים אריק ואוריאל סביב topify האפליקציה שהקימו לסייע בכל הנושא התראות המייל מטוויטר (ניהול עוקבים והודעות ישירות).

זו הזדמנות טובה להודות לאנשים בנטקראפט ובראשותם מורן שנרתמו לפיתוח האפליקציה בכל מיני שעות שונות ומשונות בגלל המטרה שלשמה היא הוקמה. למרות שהפסקנו את פעילותה, הנושא נשאר חשוב מאין כמוהו ואנו מקווים שהמאמצים להחזרתו של גלעד יניבו פרי במהרה.

במסגרת פעילותינו בארגון ה-UPA ושיתוף הפעולה של הארגון עם Ynet במדור ביקורשת התפרסמה ביקורת שערכנו לחברת הכבלים הוט. בביקורת נעשה שימוש בין השאר במערכת Eye Tracking מתקדמת במטרה לנתח ולהבין כיצד מסתכלים משתמשים על האתר.

לקריאה הביקורת במדור ביקורשת

כמעט בכל יום אנחנו נתקלים במגוון של דברים מעניינים וחדשים ברשת. בחרנו לשתף אתכם בחלק מהם.

אמנות הפיתוי באינטרנט
מה הופך אפליקציה/אתר לתופעה מצליחה? איך נוכל להגדיל עניין בשירות שלנו? לגרום לאנשים לבלות זמן נוסף באתר? להירשם? איך נוכל להתבלט בין כל המתחרים? Stephen P. Anderson, מומחה לחווית משתמש עונה על שאלות אלו ועוד תוך ניתוח של אתרים מובילים, שווה צפיה.

לעקוב אחרי
daytum מציעים לנו אפשרות למנות,לתעד ולהציג כמעט כל מידע כמותי שניתן לאסוף על עצמנו. מעבר לפונקציונאליות המידע מוצג באינפוגרפיקות יפיפיות ובממשק שרק גורם לנו לרצות ולהמשיך לתעד כל דבר קטן שאנחנו עושים.

בחזרה לעתיד
בעקבות כנס Computer-Human Interaction 2009 פורסמה כתבה בTechnologyreviewהמתארת את כל הממשקים הכי מגניבים בעבר, בהווה ובעתיד.

"סבתא, למה הפונט שלך גדול כל כך?"
סיפורה של כיפה אדומה כפי שלא סופר מעולם. סרטון המדגים צורות מגוונות של אינפוגרפיקה והכל תוך עלילת הסיפור המוכר.

שימוש בקומיקס
יצא לי לכתוב פה בעבר על שימוש בקומיקס ככלי להעברת מסרים באינטרנט. דוגמא מעולה שמצאתי לאחרונה שייכת לחברת hitachiשבחרה להציג case studies קצת אחרת. באתר אפשר למצוא קומיקס אינטרנטי המבוסס על סיפור אימה אמיתי של אחד מלקוחות החברה (בעית איבוד מידע מפחידה ופתרון מבריק של hitachi) . בנוסף, ניתן לשלוח סיפור IT מקורי ולנסות לזכות באיור קומיקס של הסיפור שלכם על ידי הקומיקסאית Katie Houghton-Ward.

לעצב את השועל
FireFox השיקה Add-on חדש בעזרתו ניתן לשלוט בעיצוב בדפדפן שלנו. יש כבר לא מעט דוגמאות עיצוביות נחמדות ואפילו אפשרות לעצב את הדפדפן בעצמנו. אהבתי במיוחד שכאשר מעבירים את העכבר מעל לדוגמת עיצוב העיצוב מתלבש מיד על הדפדן.

Buxfer
Buxfer המאפשר שירותי ניהול כספים בצורה חכמה ואסטטית. לאחר הזנת כל ההוצאות וההכנסות (מעייף אבל אפשרי) נוכל לקבל תמונת מצב מושלמת. גראפים, קטגוריות, תזכורות, תמיכה בעברית והכי חשוב – תחזית לתקופה הקרובה הם רק חלק מהכלים שBuxfer מציע לנו.

TED
David Pogue מבקר הטכנולוגיה של הNew York Times, העביר הרצאה בTED על דברים מגניבים שאפשר לעשות עם הטלפון.

ממשק מגע אמיתי
החסרון הגדול של ממשקי המגע הוא חוסר הפידבק כשאנחנו מקישים על המסך. מעריצי האייפון (ואני ביניהם) לא יודו לעולם כמה הם מתגעגעים לאותה התחושה. פיתוח חדש אמור לפתור את אותה בעיה וליצור פידבק על ידי שימוש בכיסוני אוויר חכמים.

icon finder
ולסיום, אתר מדליק שעוזר לנו במציאת אייקונים לשימושים שונים ואנחנו בטוחים שיכול לעזור גם לכם. בנוסף למאגר אייקונים האתר מציע ממשק סינון פשוט ונחמד.

סקירת הפרסומת החדשה של עמותת "נגישות ישראל", שמטרתה להעלות את מודעות הציבור בנושא נגישות אתרי אינטרנט בישראל. הסלוגן המלווה פרסום זה הוא "זה לא שאני לא רוצה, אני לא יכול…"

אני נוהגת לצפות בטלוויזיה יחסית הרבה, לפחות פעם בכמה ימים, מספר שעות בשבוע. אני צופה בעיקר בערוצים הישראלים המסחריים, תוכניות אקטואליה, בידור ופרסומות.

הרגע צפיתי לראשונה בפרסומת של "נגישות ישראל", העמותה לקידום נגישות ועצמאות הנכים בישראל. נושא הפרסומת ששודרה בערוץ 2 הוא נגישות של אתרי אינטרנט, והתסריט הוא כדלהלן. נראה לי שיש בו סצינה אחת על רקע שחור, עם Progress Bar סטייל ויסטה פחות או יותר בצבע כחול. בתחילה הוא מלא ב-100% ובזמן של מספר שניות מתרוקן עד לאפס, וחושף רקע לבן במסילתו. בטקסט קטן מעליו, בסגנון דומה לתוכנית התקנה מבוססת Install Shield או דומיו, מוצגת כתובת אתר אינטרנט המתחלפת סימולטנית לקול הקריין.

והקריין אומר, בערך כמובן, אינני נוהג להתעדכן בחדשות דרך האינטרנט, אינני נוהג לגלוש ברשתות חברתיות. אני לא כותב בלוג באינטרנט וגם לא מגיב בפורומים, אינני מזמין חופשות באינטרנט או רוכש דרכו דבר מה אחר. אני לא גולש באתרי פורנו (אפרופו סקס מוכר). זה לא שאני לא רוצה, אני לא יכול.

ולבסוף כמובן קישור לאתר העמותה, ומשפט מפתח המתאר את פעולתה בתחום. הפרסומת העבירה בי תחושה של התקדמות לקראת עידן חדש, הנאה ואופטימיות כי יש הדואגים להעלות את מודעות הציבור בנושא החשוב הזה.

הנושא "נגישות" מוכר לי מזה שנים רבות, והתוודעתי אליו ממקור ראשון כאשר עבדתי בתור תומכת טכנית בקווי זהב, שעשו Outsourcing והכשירו צוות של תומכי תשתית כבלים עבור ערוצי זהב (השמות מבלבלים, כן). כך שבפועל עבדתי במוקד התמיכה הטכנית של האינטרנט של HOT. באותו זמן עבד בשירות הלקוחות של אותה חברה בחור עיוור בשם גידי אהרונוביץ', כותב המאמר "מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל", על חייו של עיוור בישראל של שנות האלפיים. גידי בחור פיקח שסיים לימודי תואר ראשון במוסיקה במכללת לווינסקי. שירת בצבא כמתנדב בגלי צה"ל ובשירות קבע בחיל המודיעין. גידי התעוור עקב עודף חמצן באינקובטור, ויספר את סיפור חייו ותובנותיו עליהן מתוך אוסף חוויותיו של אדם בעל מוגבלות, לכל המעוניין לשמוע.

אם עדיין לא יצא לכם לקרוא את המאמר שלו משנת 2002, אשר קיבל למעלה מ-600 תגובות (זה לא מעט בתקופה ההיא), מומלץ לעשות זאת. הבלוג של גידי הפסיק להתעדכן כבר לפני שנים, אולם הרעיונות שהעלה אז סייעו להבשלת הקרקע והיוו עבורי לפחות ואני מניחה שגם עבור אחרים, מקור מידע רלוונטי וחשוב.

צוות פיתוח ה-Front של נטקראפט (ה-"Feds" כפי שמכונים במשרד – Front End DeveloperS), שאני מהווה בין היתר גם חלק ממנו, משתדל תמיד לעשות את המקסימום ביישום עקרונות חשובים בנגישות אתרי אינטרנט, במסגרת מגבלות התקציב. זאת במטרה לסייע לבעלי מוגבלויות מצד אחד, ולהרחיב את קהל היעד של לקוחותינו מן הצד השני.

מידע נוסף בנושא, והסברים כיצד תוכלו לדאוג שגם האתרים שלכם יהיו נגישים לנכים ניתן למצוא בקישורים הבאים:

• נגישות לאינטרנט בעמותת נגישות ישראל
• נגישות לאינטרנט באתר איגוד האינטרנט הישראלי
• הנחיות הנגישות של ה-World Wide Web Consortium

לסיום חפרתי קצת ומצאתי את הפרסומת המקורית. מסתבר שהקמפיין יצא כבר בחודש אוקטובר של השנה הקודמת. נו מילא.

במהלך העבודה על עיצוב אתר אנו מנהלים קשר הדוק עם הלקוח. ראשית כדי לדעת מה הציפיות שלו מהעיצוב ובהמשך כדי לקבל פידבק על עבודתנו. נדרשת מיומנות רבה כדי לדעת לתת פידבק על עיצוב ולרוב האנשים (אפילו למעצבים) קשה להסביר מדוע הם אוהבים או לא אוהבים עיצוב מסוים. עיצוב פועל הרבה פעמים דרך הרגש ולאו דווקא דרך השכל: תמונה, צבע או קומפוזיציה מסוימים ייגרמו לנו לתחושות מסוימות מבלי שנבין מדוע. לשם כך הכנו 5 שאלות שאנו צריכים לשאול את עצמנו כאשר אנו נדרשים לחוות דעתנו על עיצוב.

1. האם העיצוב "משדר" את האווירה והתחושה הרצויים באתר?
כאשר אנו מתבוננים באתר אנו צריכים לשאול את עצמנו האם האלמנטים הגרפים שנעשה בהם שימוש, מתאימים למה שהאתר רוצה לשדר? האם הם משקפים את המוצר בצורה הרצויה? לאלמנטים גרפים כמו צילומים או אייקונים יש את הכוח להעביר מסר במהירות וביעילות, הם מסוגלים "לספר ללא מילים" עוד משהו על המוצר. עם זאת חשוב לשים לב שהאלמנטים הגרפים יעשירו את תוכן האתר ולא יסיחו ממנו את הדעת.

דוגמה 1:
אתר שדה"ת Cologne Bonn שונה מאוד מאתרי שדות תעופה אחרים שאנו מכירים. באתר נעשה שימוש באייקונים ענקיים בעלי קווי מתאר בולטים וצבעים עזים. שפה גרפית זו מעידה על קלילות ומשחקיות המעבירה מסר של פשטות. אתר עם כל כך הרבה אינפורמציה שלעיתים רבות אפשר ללכת בו לאיבוד, הופך כאן למשחק ילדים.

דוגמה 2:
schwans הוא אחד מאתרי ה-e-commerce המצליחים בארה"ב ומציע ארוחות קפואות ומשלוח שלהן עד הבית. בעלי האתר הבינו ככל הנראה שאוכל קפוא לבדו אינו אטרקטיבי כל כך… לכן היה להם חשוב להעביר מסר של חום, משפחתיות וביתיות. האתר מאוד אמריקאי בסגנונו, הצבע השולט בו הוא כתום-צהבהב, הפינות הן עגולות, נעשה שימוש בפונטים של כתב יד ושל כרזות ישנות ובכלל נוצרת תחושה של שנות ה-50 הנאיביות…

2. האם העיצוב תורם לפונקציונאליות האתר?
עיצוב אתרים שונה מעיצוב פוסטרים או ספרים בכך שחייב לקחת בחשבון את האינטראקציה עם המשתמש ואת דינמיות המידע באתר. העיצוב צריך לתמוך בפונקציונליות האתר ולסייע למשתמש להבין מה חשוב לקרוא ועל מה ללחוץ. אנו צריכים לשאול את עצמנו האם העיצוב מכוון אותנו למקומות החשובים בדף? האם הכפתורים בולטים מספיק? האם העיצוב הופך אזורים כבדים לקלילים יותר, כמו בטפסים ארוכים?

דוגמה 1:
באתר just add heat קל מאוד להבין מהם 3 הפעולות העיקריות שניתן לבצע באתר וזאת באמצעות 3 המלבנים הורודים הכוללים אייקונים וטקסט. אייקונים הופכים את התוכן ל"קל יותר לעיכול"- לרוב, משתמשים יסרקו את הדף בחיפוש אחר אלמנט ויזואלי שיתפוס את תשומת ליבם ורק אח"כ יקראו את התוכן.

דוגמה 2:
באתר Transmissions שתי הפעולות העיקריות אותן אמור המשתמש לבצע מאוד ברורות ונגישות. כפתורי ההנעה לפעולה הם גדולים במיוחד וזה מסייע למשתמש לזהות כבר בשניות הראשונות, מה עליו לעשות (אפילו מבלי לקרוא מילה אחת). הכפתורים הגדולים מסייעים למשתמש בסריקת הדף ובחיפוש אחר "הצעד הבא".

3. האם עיצוב האתר תואם את המותג?
במידה ומדובר באתר של מותג כלשהו, חשוב מאוד לשמור על ערכי המותג גם במעבר לאינטרנט, על מנת לשמור על זהות המוצר. המותג יבוא לידי ביטוי באלמנטים גרפים כמו: צבעים, פונטים וסוג הצילום אך גם באמצעות כלים אחרים כמו סוג הממשק (עד כמה הוא חדשני או מסורתי) ובסגנון הטקסטים (קליל, רשמי ועוד).

דוגמה 1:
בנטון הוא מותג ותיק וחזק אשר בראשו ערכים כמו צבע, איכות ואופנה. ערכים אלו נשמרים גם במעבר לרשת. האתר הצבעוני משדר איכות וסטייל. זאת ע"י השימוש בצילומים בעלי צבעוניות חזקה וקוד צבעוני שנשמר בניווט ובכותרות. כל זאת תוך שמירה על איפוק, מינימליזם ואלגנטיות.

דוגמה 2 :
ג'ימי אוליבר, ה"שף הערום" הפך בשנים האחרונות למותג לכל דבר, הכולל בין היתר תוכניות טלויזיה, מסעדות וספרי בישול. "הבשורה" של אוליבר בתחום הבישול ניכרת גם בשפה הגרפית של האתר שלו. העיצוב קליל ורענן וניתן כמעט לחוש בתזזיתיות המאפיינת אותו כל כך. סגנון הבישול החושני בא לידי ביטוי בטקסטורה שברקע ובאלמנטים הנראים תלת מימדיים כמו מדבקות וצילומים. בעיצוב נוצרת תחושה של התרחשות ע"י השימוש בצבעים מנוגדים ופונטים בגדלים שונים.

4. האם העיצוב אחיד ושלם?
בעיצוב אתר חשוב שכל המרכיבים בדף ייראו אחידים, כאילו יצאו מ"אותה משפחה". למשל: סוג מסוים של מסגרת, טיפול מסוים בפונט, צל אחיד, ועוד.

דוגמה 1:
באתר bart ישנן מסגרות א-סימטריות החוזרות על עצמן בעקביות לאורך כל האתר ומקנות לו מראה אחיד וייחודי.

דוגמה 2:
אתר klausmusic הוא עוד דוגמה לאתר אשר משתמש בשפה גרפית אחידה, כמעט כל האלמנטים בדף עשויים כאילו עם שוליים קרועים. עוד עוזרים לאחידות הם הצילומים שנראים כאילו נלקחו כולם ע"י אותו הצלם, צבעוניות הרמונית של כחולים ואפורים ופונט קבוע בלוגו ובתפריט הניווט.

5. האם העיצוב "יושב" טוב על הדף?
עיצוב אתר תוכן חייב להתבסס על גריד. גריד הוא רשת של קווים אנכיים ואופקיים המהווים שלד לעיצוב ומשמשים כבסיס לקומפוזיציה יציבה ומאוזנת. שלד זה מסייע למקם אלמנטים כמו כותרות ותמונות בשטח העבודה. ייתכן שייצא לכם לבקש ממעצב להזיז אלמנט ימינה או שמאלה, והוא עיוות את פרצופו… עכשיו אתם מבינים, ככל הנראה תזוזת האלמנטים המבוקשת מהווה חריגה מהגריד המקורי. זה בסדר לבקש להזיז אלמנטים, רק חשוב להבין את משמעויות הדברים ולבחון יחד האם זה מה שיפתור את הבעיה באמת. בדוגמאות הבאות (הלקוחות מאתר http://960.gs) אפשר לראות את הגריד עליו מושתתים האתרים. הפסים הוורודים מגדירים את רוחב הטורים והרווח ביניהם, עליהם מתבססים מיקומי כל האלמנטים בדף. אם נבקש להוסיף אובייקט לאתר המושתת על גריד, יהיה קל יחסית להחליט היכן ובאיזה גודל למקם אותו, כדי שהקומפוזיציה תישאר מאוזנת ובעקבות זאת גם נעימה לעין.

דוגמה 1:
אתר a better office מושתת על גריד של 12 טורים. החלק העליון של הדף מתפרס על כל רוחב הדף ואילו החלק התחתון ל-3 קבוצות עיקריות שרוחבן 4 טורים כל אחד. הרווח בין הטורים שווה בין כולם.

דוגמה 2:
אתר tapbots מושתת על גריד של 16 טורים. החלק השמאלי תופס 5 טורים ומופרד מ-2 הקבוצות הימניות התופסות 5 טורים כל אחד.

בפעם הבאה בה תדרשו לבחון עיצוב, תוכלו לברר תחילה לעצמכם האם העיצוב עובד או לא ובהמשך לתת פידבק נכון ופרודוקטיבי. שימוש בכלים אלה יסייע לנו להבין אחד את השני יותר טוב: לקוחות, מנהלי פרויקטים, מאפיינים ומעצבים כאחד.