ישבנו עם מייקל פבר, מרצה בכיר לקורס עיצוב גרפי UI/UX בנטקראפט אקדמי, לשיחה בה סיפר לנו על תחום העיצוב והאפיון, על הקריירה האישית שלו וגם ענה לנו על השאלות הכי נפוצות לפני הכניסה לעולם ה- UI/UX.

מייקל, ספר לנו קצת על עצמך.

מייקל, גר בזכרון יעקב, בן זוג לאישה מדהימה, אבא לשניים שהם מרכז עולמי ורוכב אופנוע.
בחיים המקצועיים, אני מעצב ומרצה. בוגר תואר ראשון בחולון – HIT, ותואר שני ב- Design Management בבצלאל, ירושלים.

איך הגעת לתחום העיצוב UI/UX ?

דרכי כמעצב התחילה אי שם בשלהי שנות ה-90, בקורס של משרד העבודה, מה שהיה מכונה בזמנו Web Master או Web Designer. מה שהוביל אותי לעבודה הראשונה שלי כמעצב תוכן ואנימציות ASCII לסלולרי, שהיו אז עם מסך ירוק ותצוגה של ארבע שורות. מאוחר יותר, ההבנה שעיצוב זה אכן התחום שמעניין אותי, הובילה ללימודים לתואר ראשון בעיצוב תקשורת חזותית בחולון במסלול שהיה נקרא אז עיצוב ל- New Media (כשהאינטרנט עוד עבד עם חייגן). בזמנו התחום שעניין אותי היה דווקא עיצוב לפוסט פרודקשיין ומושיין, אך מכיוון שאת היצע מקומות העבודה בתחום היה ניתן לספור על כף יד אחת, פתחתי את טווח החיפוש ומצאתי עצמי בקסטרו שבדיוק קיבלו החלטה לפתוח ולמסד סטודיו לתקשורת חזותית In-House. העבודה בקסטרו פתחה אותי להתמודדות מגוונות מאוד כמעצב. מעיצוב קונספטים חזותיים שילוו את העונה, דרך עיצוב חללים וחלונות ראווה, עיצוב אובייקטים וממדים אחרים שלא הכרתי קודם לכן. את ההתפתחות לתפיסה הרב תחומית והרחבה שיש לי היום כמעצב אני זוקף לזכותה של אותה תקופה. ואכן, המשך דרכי במקצוע הייתה גם היא מגוונת מאוד.

האם לדעתך תחום ה- UI/UX מתאים גם לכאלו שאין להם בכלל רקע בתחום? ורוצים לעשות הסבה?

תחום ה- UX/UI מתאים למי שמעניין אותו למצוא פתרונות שיספקו מענה לצרכים, כאבים ומהוויים של אנשים, חברות ועסקים. אנחנו כולנו חווים את התחום כאנשים שמשתמשים בכלים שונים ומגוונים (מוצרים, שירותים, דיגיטליים או פיזיים) על בסיס יומיומי. יותר מזה, בין אם במודע ובין אם פחות, בין אם אנחנו נותני שירותים, אדריכלים, מהנדסים או מעצבים, זה נמצא סביבנו ובמה שאנחנו עושים כל הזמן. העניין הוא רמת המודעות שמקדישים לאופן בו הדברים נעשים והנגשת הכלים למי שמשתמש בהם באופן שיאפשר להם להשיג את מבוקשם בקלות וביעילות מקסימלית. המרכיב של הבנת האדם שבקצה ואיך אנו יכולים לסייע לו הוא המפתח לתחום.
כך שלסיכום, אם יש לכם תשוקה למצוא דרכים שישפרו מצבים קיימים, שישפרו את האופן בו אנו פועלים ולספק פתרונות חדשים למצבים שהעולם המודרני והטכנולוגי מזמן לנו – ברוכים הבאים לעולם העיצוב והאפיון.

מייקל, מה גרם לך לעשות את השינוי בקריירה וללמוד עיצוב חוויית משתמש?

מעבודה כמעצב בסטארטאפ שעסק בפיתוח פלטפורמת תוכן UGC בשילוב הפקות מקור לאינטרנט (בראשותם של מי שהכניסו את המושג אקזיט ללקסיקון המקומי אך כשלו בנסיון להיות ליוטיוב הראשון), דרך הקמת סטודיו לצד מעצב תעשייתי, עיצוב לעניבות עבור הרמס פריז, ועוד. ההתנסות המגוונת הזו כמעצב, יחד עם החשיפה לעולם היזמות, העסקים והניהול שהחלה בלימודים לתואר השני ב- Design management בבצלאל, אפשרו לי היכרות מעמיקה יותר ורכישת כלים מגוונים שמגיעים יותר מעולמות האפיון ביצירת חוויית המשתמש. כיום, ארגז הכלים הזה מסייע לי לעבוד עם סטרטאפים וללוות סטרטאפים בתכניות מאיץ עסקי שונות (Maof-Tech, ILOG, HandZone). באקסלרטורים, אני מלווה סטארטאפים משלבי ה- Ideation ועד ל-POC או אף ל- MVP. אותו הם מציגים למשקיעים שונים בתקווה שיפשרו להם להגשים חלום ולשנות את העולם. רבים מהסטרטאפים מכווני טכנולוגיה, ומתקיימים הרבה קווי דמיון באופן בו אנו מכירים פיתוח מוצר דיגיטלי להתפתחות הסטרטאפ עצמו, לא משנה מה המוצר או השירות אותו הם שואפים להציע לעולם. בנוסף, המשיכה לעולם האקדמיה יחד עם הרצון להשפיע הם מהסיבות המרכזיות בעיקבותן הפכתי גם למרצה בתחום מזה למעלה מעשור. כיום, משמש כמרצה לעיצוב בחולון (HIT) ובנטקראפט.

האם לדעתך הניסיון הוא משהו שיכול להגביל אותי מלהיכנס לתחום ולתעשייה?

לא. השוק מציע מגוון רחב של משרות המתאימות למגוון רחב של מועמדים, מג׳וניורים ועד משרות ניהול בכירות. אם אתם מתאמים ציפיות בין הנקודה בה אתם נמצאים אל מול השאיפות שלכם, ומבינים שכמו בכל תחום יש עקומת התפתחות, אז ניסיון לא צריך להטריד אתכם כלל. יש מקום לכולם. גם המנתח לב המוכשר ביותר התחיל את דרכו בפוזיציה של מתלמד ומתמחה. בכלל, צריך לזכור שרשימת הדרישות לתפקיד פעמים רבות נכתבת על ידי אנשי משאבי אנוש שלא בהכרח בקיאים ו/או מי שתעמדו מולו בשלבי הסינון והראיונות. חשוב שתזכרו, מה שברוב המקומות מחפשים זה לא שתסמנו וי בכל צ'קבוקס ברשימת המכולת של דרישות המשרה, אלא רוצים לראות את אופן החשיבה שלכם, יכולות הביצוע והאופן שאתם יכולים לתרום לארגון. במילים אחרות, ניסיון הוא לא תמיד ערובה לכך שמי שמחזיק בו ידע בהכרח לתת מענה לדרישה של הארגון, בעוד שאולי מישהו צעיר ממנו דווקא ימצא מתאים יותר. כל מקרה לגופו.

למשל תיק עבודות שבונים בקורס, יכול להספיק בשביל להיכנס לתעשייה?

התשובה פשוטה, תיק העבודות שנבנה במהלך הקורס מקיף וכולל התנסות באיקומרס, מובייל ועוד ובהחלט מהווה נקודת בסיס התחלתית טובה. התרגילים תובעניים ודורשים את הרצינות המתבקשת כדי להביא אותם לרמה גבוהה, ואם תעשו כך כסטודנטים אז ודאי שתשפרו את נקודת הפתיחה שלכם. בנוסף, כמו בכל תחום אחר, ככל שתשקיעו ותעבו את תיק העבודות שלכם בעבודות המשקפות את אופן החשיבה שלכם ואת היכולות שלכם בצורה מיטבית כך מי שעתיד להעסיק אתכם יוכל להבין את התאמתכם האפשרית לארגון שלו בצורה טובה יותר. אני תמיד ממליץ לסטודנטים ליזום וליצור לעצמם את ההזדמנויות להתנסות ולעבות את הפורטפוליו שלהם, ולא להמתין שמשהו פשוט יקרה. אחרי הכל, כמה סינדרלות אתם מכירים?

האם זה אפשרי ללמוד בשנה אחת את כל התוכנות ולהגיע לרמה גבוהה שתכניס אותי לתעשייה ?

כן. הרמה הנלמדת ואליה תגיעו בקורס עיצוב גרפי מורחב, מספקת בהחלט כדי לתת מענה לדרישות הראשוניות ובאופן שיסייעו לכם להשלים את הקורס ולצאת לדרך. עם זאת אנחנו לא מתיימרים להפוך אתכם למאסטרים בתוכנות. זה לא מטרת הקורס. אנחנו מניחים בידיים שלכם את הכלים לגשת ללמוד ולהעמיק בכלים המשרתים אותנו בתחום, מכאן והלאה – זה בידיים שלכם. הסיבה היא פשוטה – התוכנות הם כלים, לא מעבר. השליטה בהם לא יהפכו אתכם בהכרח למעצבים ולמאפיינים יותר טובים. בדיוק באופן שגם אם אתם יודעים לנהוג מצוין על רכב, לא הופך אתכם לנהגי מרוץ.

בסיום קורס כזה מה אני יודע לעצב ועד איזו רמה ?

בסיום הקורס תדעו לעשות שימוש בכלים שרכשתם כדי לקחת חלק בפיתוח מוצרים דיגיטליים, משלבי האפיון ועד שלבי העיצוב שמתווכים את המוצר למשתמש. לאיזו רמה תגיעו – זה מתחיל ונגמר בכם. מה שכן, אני אישית, וכמוני כולם בנטקראפט, נשאף להביא אתכם למיצוי ההשקעה והרצינות שאתם תביאו אתכם ללימודים בקורס, נדחף אתכם הכי רחוק שניתן למקסום היכולות שלכם, נלווה ונתמוך בכם בכל צעד בקורס.

איך זה לעבוד בהייטק ומה היתרונות בכך?

העבודה עם עולם היזמות וההיי-טק, ובייחוד מהזווית של יצירת חוויית משתמש, מדגיש במקום מסוים גם את היתרון הענק של התחום – אף פעם לא משעמם. או במילים אחרות, אם אתה משתעמם, כנראה שהמוצר או הסטארט-אפ בו אתה נמצא איבד רלוונטיות, כי הוא כנראה פשוט לא מתפתח. גם אם מדובר בתחזוקה של מוצר, אתה חייב להיות קשוב כל הזמן לצרכים הדינמיים של המשתמשים והלקוחות, ובוודאי שקשוב לתחרות, לטרנדים המשתנים ולטכנולוגיות המתפתחות. בנוסף, ביותר ויותר תחומים וענפים הולכת וגדלה ההכרה בצורך ליצירת חוויית משתמש טובה, דבר שמבטיח במידה מסוימת גידול בביקוש לשולטים ברזי המקצוע. לכן לתפיסתי, כל מי שנכנס לעולם הזה, נכנס לתחום שמכיל בצורה מובנית את היכולת להמשיך ולהתפתח.

ספר לנו על פרויקט/מיזם מיוחד שעבדת עליו בתפקידים שעשית עד היום?

אחד מהמיזמים שאני הכי גאה בשיוך שלי אליהם, דווקא אינו נוגע לעבודה עם חברת היי-טק כזו או אחרת, אלא דווקא בהשתתפות שלי כמעצב בסטודיו החברתי PO, שיזם המעצב רוני אדרי. בסטודיו PO, יחד עם עוד קבוצת אנשי קריאטיב מתחומים שונים, כולם בהתנדבות, אנחנו תורמים מזמננו וכישורינו בניסיון להשפיע לחיוב על החברה הישראלית ולו במעט. בין הפרויקטים של הסטודיו (שניתן למצוא גם ברשתות) נמנים פרויקט עבור הפורום החילוני, פרויקט בנושא הדיור הציבורי, פרויקט להפחתת האלימות במגרשי הספורט, פרויקט למרכז נפגעות ונפגעי תקיפה מינית בתל אביב ופרויקטים שונים נוספים. לתפיסתי, אנחנו כמעצבים, מתוקף היכולת שלנו להשפיע ולהניע לפעולה, נושאים באחריות עמוקה יותר כלפי החברה והעולם בו אנו חיים. את התפיסה הזו חברי ואני מנסים ליישם ככל שמתאפשר במסגרת הסטודיו.

רוצים לשמוע עוד על קורסי העיצוב שלנו?
קורס עיצוב גרפי מורחב צפון >> https://bit.ly/3iVQlZC
קורס עיצוב גרפי מורחב מרכז >> https://bit.ly/2Yr54D6

ישבנו עם עידו זייפמן, המנהל המקצועי של תחום העיצוב של נטקראפט אקדמי ומייסד קהילת FIGMA ישראל, לשיחה בה סיפר לנו על תחום העיצוב, הקריירה האישית שלו וגם ענה לנו על השאלות הכי נפוצות לפני הכניסה לעולם העיצוב.

עידו, ספר לנו קצת על עצמך.

עידו, אבא של שלו (5) וגור (4) ובעלה של עדי המהממת. אב גאה לשלושה חתולים.

למדתי שנתיים עיצוב אופנה בשנקר, אח"כ למדתי תקשורת חזותית בבצלאל עם התמחות ב-Interactive &Motion Design.
בשנים האחרונות הייתי Lead designer בחברת Centrica Business-Solution שזו חברת בת של Centrica העולמית, תאגיד שמונה מעל 20 אלף עובדים. כמו כן, בשנתיים האחרונות יצאתי לעצמאות מלאה עם שתי מעצבות שהן בוגרות נטקראפט וכיום אנחנו משרתים חברות טכנולוגיה כצוות Product design חיצוני לחברה – שירותי Outsource.
בשנה האחרונה התחלתי לנהל את קורסי העיצוב בנטקראפט אקדמי ומרצה במקביל באקדמית תל אביב- יפו ובפתוחה.

שאלנו את עידו כמה שאלות מעניינות ביותר עבור מי שרוצה להיכנס לעולם העיצוב….

האם בתחום ה- UI/UX ישנה העדפה לחבר'ה צעירים או שגם בני 40 פלוס יכולים למצוא את עצמם בקורס?

זה תלוי תרבות ארגונית, לרוב סטארט-אפים שבהם היזמים צעירים יעדיפו בני גילם, לעומת חברות גדולות ומבוססות שדווקא מעדיפים בעלי ניסיון רב שנים עם ידע מולטי דיסיפלינארי.

האם זה הזמן הנכון להיכנס לתחום או שפספסתי את הרכבת?

חד משמעית זה הזמן להיכנס לתחום, אנחנו ברנסנס מחודש של מעצבים בתחומי טכנולוגיה שונים, כיום כמעט ואין חברות שלא מחזיקות מחלקת עיצוב In house או ב- Outsourcing, חברות שלא עושות זאת נשארות מאחור. דו"ח רשות החדשנות של שנת 2018 מראה כי תעשיית ההייטק סובלת ממחסור של מומחי עיצוב ואפיון.

עד כמה הקורס בנטקראפט תורם ומסייע לי להשתלב אח"כ בשוק העבודה?

מתודולוגיית הלימוד שלנו היא למידה מבוססת פרויקטים, דימוי מקרי בוחן מהיום יום בתעשיית ההיי-טק, כאשר כל תכני הקורס מתעדכנים אחת לרבעון. בנוסף לכך, המרצים והמבקרים שלנו הם בתפקידים הבכירים ביותר בתעשייה, כך שיש גם למידה מעשית וגם הכנה מדויקת וממוקדת לבניית תיק עבודות.

לאחר הקורס, אתה מציע לעבוד כשכיר או כפרילנסר?

זהו מקרה מאוד אינדיבידואלי, אם אתם בתחילת הקריירה אני ממליץ להשתלב בצוות עיצוב גדול, בדגש על חברות מגוונות: חברות פרויקטים, חברות בעלות מספר מוצרים וכו', כך תקבלו המון כלים וידע להתמודדויות במקרים מורכבים, במיוחד שאתם אלו שתובילו צוותים בהמשך.
לפרילנסרים בתחילת דרכם ממליץ להיעזר במנטור, התעשייה מאוד מחבקת מעצבים צעירים ורוצה לעזור, ולמנוסים ביניכם זה המקום לתת ביטוי לכל היכולות היצירתיות שלכם.

טיפ שלך להמשך?

אחת התכונות החשובות ביותר בתחום הזה היא ללמוד איך ללמוד ולהגיב במהירות לשינויים.

רוצים לשמוע על הקורסים שלנו…?

קורס עיצוב גרפי UI/UX מורחב  > https://bit.ly/2Yr54D6
קורס עיצוב ממשקים UI/UX לבעלי ניסיון עיצובי > http://netcraft.co.il/pages-generator/ui-design/

לכבוד הקורס החדש שנפתח אצלנו, ניהול מוצר, והמחזור הראשון שיצא לדרך בחודש אוקטובר 2020,
ראיינו את אריאל קדם, מנטור הקורס, ואיש שיווק, יזם ומנהל קהילות ONLINE על עולם ניהול המוצר.

אריאל בתחום ניהול המוצר כבר 15 שנה לאחר שעבר בחברות שונות במשק הישראלי והגלובלי ובעל ניסיון רב בהקמת מוצרים חדשים, הובלת צוותי מוצר ובשיווק אונליין.

אריאל, איך התחלת את דרכך כמנהל מוצר?

בהסתכלות אחורה, את תפקיד ניהול המוצר הראשון שלי עשיתי אי שם בשנת 2006 בחברת ״יוניסל״ אבל לא קראו לזה מנהל מוצר בזמנו אלא מנהל פרויקטים או מנהל לקוח.
החברה בה עבדתי התמחתה בפיתוח מוצרים ואתרים סלולריים, עוד לפני ימי האייפון והטלפונים החכמים.
בתפקיד שלי הייתי אחראי על אפיון אתרי סלולר של גופי המדיה הגדולים בישראל ועל מספר מוצרי סלולר אחרים, למשל מנועי חיפוש. במבט לאחור עשיתי את מה שמנהל מוצר אמור לעשות – זיהיתי צרכים של עסקים, של לקוחות וחיברתי אותם ליכולות טכנולוגית של אותה התקופה כדי לבנות מוצרים שייתנו מענה גם לצורך העסקי וגם לצורך של המשתמש.
לאחר כ-4 שנים בתפקיד עברתי לעולם הפרסום וכעבור שנתיים נוספות הקמתי ביחד עם שותף את הסטארט-אפ הראשון שלי שבו עשיתי בעצם את תפקיד ניהול המוצר הרשמי הראשון שלי ומשם הדרך הייתה סלולה לתוך עולם ניהול המוצר כפי שאנו מכירים אותו כיום.

מהם לדעתך הכלים שעזרו לך בתפקיד? מהם הכלים שקיבלת במהלך הדרך?

לדעתי מנהלי מוצר טובים ומצליחים הם, בעגה המקצועית של היום, ג׳נרליסטים – משמע, מכירים הרבה מאוד תחומים אבל לא מתמקדים בתחום אחד ספציפי. זה הכלי העיקרי והיכולת הראשונית הנדרשת.
מדוע? מכיוון שמנהל המוצר נמצא במרכז הארגון ואמור לחבר בין הצד העסקי, הצד השיווקי, הצד הטכנולוגי והלקוחות. היכולת לתקשר עם כל צד ״בשפתו״ היא קריטית להצלחה בתפקיד.
במהלך הדרך קיבלתי כלים רבים נוספים, החשובים ביותר בעיניי הם היכולת להתרכז/להתמקד בבעיה ולא בפתרון והיכולת למשא ומתן מוצלח שבו גם הצד ה״מתפשר״ מבין את ההחלטה ומקבל אותה.

מיהו מנהל מוצר טוב לדעתך? 

מנהל מוצר טוב, בבסיס, הוא זה שמצליח לעזור לחברה בה הוא עובד לעמוד ביעדים העסקיים שלה תוך כדי שהוא שם את הלקוח וצרכיו במרכז.
מעבר לזה, סקרנות ויכולת בין-אישית נהדרת הן עוד תכונות קריטיות להצלחה, בעיקר מכיוון שסקרנות תוביל להתמחות ויכולת בין -אישית נדרשת למנהלי מוצר כי הם בעצם מנהלים, מובילים ומכוונים צוותים – וכל זאת ללא סמכות רשמית.

אתה חושב שתפקיד מנהל המוצר הוא תפקיד שמתאים להסבה מקצועית?

כן, כמובן, אולי קצת פחות כתפקיד ראשון בעולם הטכנולוגי, אבל לגמרי כתפקיד שני לאנשי עיצוב, מפתחים, בדיקות תוכנה, שיווק, שירות לקוחות וכדומה.
ההבנה העסקית, שיווקית או טכנולוגית הרחבה, יכולה לאפשר לעובדים שעוברים הסבה מקצועית נקודת מבט נוספת וייחודית שתעזור להם בתפקידם כמנהלי מוצר.

האם יש דרך מהירה לתפקיד?

התשובה הקצרה? לא. התשובה הארוכה? לא ממש.
ניהול מוצר איננו תפקיד ראשון ואיננו תפקיד שמתאים, לעניות דעתי, לאנשים עם ניסיון מועט ברמה העסקית, תהליכית, טכנולוגית וכו׳.
המיקום הייחודי של מנהל המוצר בארגונים מחייב הבנה של ״איך עובד העסק הזה?״ שאותה מאוד קשה להשיג בלי ״לקרוע זוג נעליים או שניים״. 

למה תפקיד מנהל המוצר הוא תפקיד כל כך נחשק בשנים האחרונות?

משפטים כמו ״מנהל המוצר הוא המנכ״ל של המוצר שלו״ או ״מנהלי המוצר מקבלים את כל ההחלטות״ גרמו ל״הייפ״ סביב התפקיד.
בנוסף, מכיוון שאין הכשרה אקדמית רשמית ומכיוון שמדובר בתפקיד רוחבי יחסית, מועמדים רבים רואים את עצמם מסוגלים לעשות את התפקיד בצורה טובה.
יכול להיות שזה נכון, אבל חייבים להבין שסט הכישורים והיכולות הנדרשים ממנהלי מוצר הם לרוב כאלה שאולי קל ללמד, אבל לא פשוט ללמוד.

לקראת כנס החדשנות InnovationTLV ראיינו את גדי מיקלס, מנהל החדשנות בחברת ebay וראש תחום ניהול מוצר בתחומי מחקר בחברה ומרצה מוביל בנטקראפט אקדמי ושוחחנו על נושאים כגון: בינה מלאכותית, עיבוד תמונה, NLP ועוד.

גדי הוא בעל תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול ותואר שני במנהל עסקים מאונ' ת"א, חבר הנהלה בלשכת המהנדסים של ישראל, חבר בוועד המייעץ לעמותת 'תפוח' וקונסול ויועץ בתחומי ניהול.

מה הוביל אותך לתפקיד הנוכחי בebay? 

הגעתי מרקע של תעשייה וניהול, הרבה שנים עסקתי בעולם של חקר ביצועים, שרשראות אספקה ומערכות מידע. בעבר עבדתי בחברת Sandisk התחלתי שם כאנליסט והמשכתי לתפקידי ניהול שונים. בשלב מסוים הגעתי לצומת דרכים מבחינת הקריירה, בה קיבלתי הצעה לרילוקיישן לסאן חוזה לתפקיד בתחום התפעול, מצד שני ידעתי כי אני רוצה לעסוק במשהו שיש לי תשוקה אליו, משהו שכיף לי לעשות ומעניין אותי וככל שהתחבטתי יותר ויותר גיליתי כי יש לי חיבור ותשוקה לעולמות האיקומרס, חוויית משתמש, טכנולוגיה וביזנס. בסופו של דבר לא לקחתי את התפקיד שהציעו לי בו רילוקיישן בשל סיבות מקצועיות ואישית, ובמקביל ממש במקרה ראיתי שמגייסים בחברת ebay. אומנם תחום מעט שונה, אך נורא מעניין, ואמרתי לעצמי שאני הולך לנסות להתקבל לebay.

מה תהליך הקבלה לעבודה?

4-5 ראיונות, מצגת, שיחות עם הצוות עצמו, ראיון עם מנכ"ל הסייט. זה היה תהליך של מספר שבועות עד שקיבלתי את ההודעה שהתקבלתי.

כשניסית לגלות מה באמת מעניין אותך, אלו פעולות עשית כדי להבין זאת?

ראשית, כמו כל דבר שאנחנו עושים בחיים – נכנסתי לגוגל ועשיתי חקירות ברמה הכי בסיסית, ניסיתי לגלות מה מהנדס תעשייה וניהול יכול לעשות, בנוסף הקשבתי לכל מיני אנשים מהתחום.

אני מאוד מחובר לצד היצירתי, אז במקביל לעבודה שלי ב Sandisk עשיתי קורסים בתסריטאות וכתיבה יוצרת, יצא לי להכיר הרבה מאוד אנשים מכל מיני קהילות ומעגלים, שמעתי על תפקידים שונים ועל כל העולם של שיווק שותפים למשל – התחלתי לחקור מה עושים בתחום הזה וראיתי שיש משמעות מאוד גדולה לחוויית המשתמש באתרי האינטרנט שדרכם משווקים השותפים וכלים רבים בהם משתמשים משווקי השותפים על מנת להשפיע על המכירות וההמרה באתרים.

נורא עניין אותי איך עושים חווית משתמש יותר טובה ומעניינת. לא פגשתי מובילי דעה בתחום חווית המשתמש, כי אני חושב שאז עוד לא הבנתי שהתפקידים הללו קשורים לתחום. מה שכן ידעתי על עצמי הוא שאני בעל זיקה לאנליטיקה, למדדים ולבניית מוצרים או רעיונות שיכולים להביא ערך מוסף-במילים אחרות חיפשתי משהו שיכול לחבר בין עולם האופרציה לעולם הביזנס והטכנולוגיה.

אני זוכר שסיפורים על חדשנות מאוד ריתקו אותי. למשל על איך שיפרו מוצרים ברמה מאוד דרמטית והמצאה של מוצרים פורצי דרך. באותה תקופה פייסבוק הייתה בתחילתה ואפל נסקה עם האייפון וזה סיקרן אותי לקרוא על איך בעצם יוצרים שינוי. תוך כדי התחלתי להסתכל על משרות וחיפשתי לפי מונחים רלוונטיים: שיווק פלוס ביזנס, אופרציה פלוס ביזנס, טכנולוגיה וביזנס וככה בעצם הגעתי למשרה שחיברה בין התחומים והתחלתי את הקריירה שלי בעולם האיקומרס.

בתפקיד שלך אתה צריך להיות מרוכז ולהבין את עולמו של המשתמש – כיצד עשית אתה זה ואיך אתה עושה את זה כיום?

בעקבות הרקע והניסיון שלי בעולם התפעול ובגלל שזהו תחום תובעני, שתמיד נמדדים בו במדדים מאוד ברורים, פיתחתי חשיבה ומיקוד למה הלקוח צריך, איך לתת ללקוח את השירות הטוב ביותר ובמסגרת הזמן שהתחייבנו אליו, ובכלל- לנסות ולהבין את הבעיה של הלקוח לעומק. אני חושב שזה נתן לי יסודות מאוד חזקים להבין איך מנהל מוצר טוב צריך להתנהג, במה הוא צריך להתמקד, מה הבעיה שצריך לפתור, האם יש למוצר שלנו צורך בשוק, מה המדדים שנצליח להזיז, איזה חוזקות וחולשות יש למוצר, מה הטכנולוגיה הנכונה, והכי חשוב – איך נגרום לכל התוכניות שלנו לעבוד באמצעות שיתופי פעולה עם הרבה מאוד אנשים במגוון תפקידים בארגון.

ebay זוהי חברה עם דאטה עצומה (170 מיליון משתמשים) כך שעל כל מוצר שאתה בעצם מייצר, אתה יכול לקבל פידבקים בכמות גדולה ובזמן אמת וזה מאפשר לנתח מה המשתמש רוצה. לומדים מאוד מהר שאין בלוף – אם אתה עושה משהו שטוב לך, אך לא טוב ליוזר ולא מתאים לו, אז לא תראה תוצאות טובות! וזה משהו שאני הולך איתו כל הזמן, בין אם זה בעבודה ובין עם זה בהרצאות שאני מעביר – הדבר החשוב ביותר הוא לא מה מגניב עבורי ולא מה מעניין אותי, אלא מה באמת כואב למשתמשים ואיזו בעיה אני צריך לפתור להם על מנת להשיג תוצאות הרבה יותר טובות עבור הארגון.

עוד דבר שמאוד חשוב לי הוא הלמידה. אני מרגיש צורך ללמוד כל הזמן, בין אם זה בתפקידים שאני מבצע, בלקיחת קורסים אונליין בתחומים טכנולוגיים או ניהוליים, בביקורים בכנסים ואפילו כשאני הולך ומלמד בעצמי אני לומד המון מהסטודנטים שלי. אני יודע שזה עשוי להישמע קלישאתי אבל מאוד חשוב לי ללמוד מכל אחד ומכל אחת שאני עובד איתם. בנוסף, כשאני מגייס עובדים מאוד חשוב לי לגייס עובד או עובדת שיכולים להעשיר את הארגון ואותי בידע חדש, בכלים חדשים וביכולות חשובות, בין אם טכנולוגיות ובין אם ביצירתיות או עסקיות או בכלל דרכי חשיבה מעניינות.

איזה כלים חדשניים או טכנולוגיים הטמעתם בחברה לאחרונה?

כלל המפתח שלי הוא שמוצר הוא לא טכנולוגיה. מוצר הוא פתרון לבעיה ומענה לצורך של המשתמש. אנו נעזרים בטכנולוגיות מאוד גדולות של ביג דאטה כמו: בינה מלאכותית, משין לרניינג, דיפ לרניינג, פרסונליזציה nlp ועוד, כדי לבנות ולתפור פתרונות לאותם אתגרים ומשימות שיאפשרו ללקוחות שלנו חווית משתמש טובה יותר. זה יכול להיות ברמה של לבנות חוויות ויזואליות כמו יכולת חיפוש מוצר לפי תמונה, טכנולוגיה המאפשרת לצלם בסמארטרפון דרך האפליקציה ומאפשרת ebay לחפש עבור המשתמש מוצרים זהים או דומים, זאת אך ורק באמצעות אפקטים וויזואליים. כלים המאפשרים איינסייט על המשתמש: הבנה לגבי מה הוא צריך ולפי זה לבנות חוויית שהן יותר נכונות עבורו או כמו כלים לניתוח ביקורות מוצרים שהמשתמשים שלנו כתבו  והבנה מה חשוב להם במוצר כזה או אחר.

עוד דוגמא הקשורה לתחום החיפוש לפי תמונה – עשינו פרויקט שנקרא "Shop the look" מאפשר לסרוק ״לוק״ של לבוש כלשהוא ורכישת ה״לוק״ ע"י זיהוי פרטי הלבוש, טכנולוגיה שפותחה כולה בישראל. בשורה התחתונה כיום הטכנולוגיה מאפשרת לנו לפעול גם בצד הויזואלי וגם בצד הטקסטואלי וליצור חוויות משתמש שיכולות להפתיע את הלקוחות שלנו לטובה.

שתף על תפקידייך בחברה

אני מנהל את החדשנות וגם תחום ניהול המוצר בתחומי מחקר, בכובע שלי כמנהל החדשנות הצוות שלי ואני אחראים על האספקטים הפנים וחוץ ארגוניים. באספקט הפנים ארגוני מדובר למעשה בפיתוח תחום היזמות בקרב עובדי החברה בישראל, לדוגמא: יש לנו תחרות חדשנות גלובלית ב ebay שהשיא שלה הוא הגמר הגדול בארה"ב, כשבסניף בישראל אנחנו עורכים את התחרות המקדימה.

בתחרות זו כל עובד בחברה יכול ליזום וליצור רעיון שיכול לשפר את החוויה בebay וליצור עבור החברה הזדמנויות עסקיות חדשות. העובד/ת מגבשים סביבם צוות של מפתחים, אנליסטים, אנשי חווית משתמש ועוד, ואלו מקבלים שבוע בו הם מתפנים לחלוטין מהעבודה היומיומית שלהם לצורך פיתוח הקונספט שלהם. התחרות מתחילה כאמור כתחרות פנימית בישראל בה אנחנו בוחרים את הרעיונות הטובים ביותר. הצוותים הבולטים מעפילים לגמר הגדול שנערך בסניף הראשי של ebay בארה"ב, שם כל הצוותים מציגים את הרעיונות שלהם להנהלה הבכירה של ebay ובסופו של דבר הצוותים בעלי הרעיונות הטובים ביותר, זוכים בתחרות ומקבלים את היכולת למממש את הרעיון שלהם עד לעלייה לאוויר. מרעיון למוצר בכמה חודשים. או במילים אחרות: סטארטאפ בתוך קורפורייט. התפקיד שלי הוא לאפשר לעובדים להתעסק בכל תהליך היזמות משלב הרעיון ועד שלב הפיתוח, ולתת את כל המענה, הכלים והתמיכה.

בכובע השני שלי הצוות שלי ואני עוסקים בכל החיבור לתעשייה בארץ, אם זה אומר לעבוד מול האבים ואקסלרטורים, לנהל קהילה של חדשנות, לעבוד מול מרכזי סטארטפים בישראל, ליזום האקתונים, שיפוט בתחרויות, מנטורינג עבור גופים שונים, מקצועיים או חברתיים כמו למשל סיוע בכל מה שקשור לחינוך הטכנולוגי בישראל, עזרה ליזמים בתחילת הדרך וניטור טכנולוגיות שיכולות להיות רלוונטיות לחברה. ebay רכשה בשנים האחרונות מספר חברות בישראל, וגם פעלה בשיתוף פעולה עם לא מעט סטארטאפים בישראל בפרויקטים שונים.

לדעתך, תפקיד של מנהל חדשנות הכרחי כיום בכל ארגון?

אני חושב כי לחברות הבינוניות והגדולות, חדשנות היא לא איזושהי משהו שהוא "nice to have". ניהול חדשנות זאת הדרך היחידה לנצח. התחרות היום מאוד אכזרית, בין אם זה בעולם האון ליין ובין אם זה בעולם האופליין. אני שומע יותר ויותר על חברות בתעשיות המסורתיות (מזון וטקסטיל למשל) שיש להם מנהלי חדשנות שדואגים לקדם את החברה, וכך גם בתעשיות חדשניות יותר.

הדרך האפקטיבית והחכמה לשלב חדשנות היא להטמיע תהליכי חשיבה ועבודה חדשניים בהן יפעל כל עובד, בתפקיד שלו, ויוכל לקדם את הארגון, למשל: לחשוף את העובדים למיטאפים מחוץ לארגון, להיפגש עם אנשים מובילים מהתעשייה ובמקביל לחשוף את הלמידה הזאת בפני העובדים (בין אם זה מתכנת, איש תפעול, אנליסט וכו') ע"מ שיהיו להם את הכלים הטובים והחדשניים ביותר כדי לתת לחברה את הערך בחזרה וכמובן ליהנות.

טיפ לסיום?

תחום החדשנות עם כל הטכנולוגיה והבאז סביבו- בסוף זה הכול אנשים והאתגר האמיתי הוא ללמוד איך להצליח לחבר בין טכנולוגיה מצוינת לאנשים מצוינים. האתגר הוא לזהות את נקודות החיבור ולחבר בין אינטרסים שונים עד ליצירת win-win לכל הצדדים. כשהצוותים עובדים בהרמוניה, עם יעדים ברורים, הגדרת מוצר נכונה ותוכנית מדורגת לשחרור המוצר, האתגרים הטכנולוגיים הופכים להיות הרבה יותר פשוטים. לכן הייתי אומר שכדי להצליח יש צורך אמיתי לשמור על אופטימיות תמידית, חיוביות ולזכור שאגו זה בעיקר נטל.

.

ישבנו עם משה וייס, מנהל בכיר בתחום הפיתוח והעיצוב בחברת "IBM", מנחה סדנאות לחשיבה עיצובית ומרצה בקורס אפיון ממשקים וחווית משתמש בנקטראפט אקדמי, לשיחה בה שיתף איך הגיע לתחום הפיתוח, המעבר לתחום העיצוב והמוטיבציה שבערה בו במהלך הקריירה. בנוסף שוחחנו על הקשר בין פיתוח לעיצוב, המגמות הטרנדיות החדשניות בתחום עיצוב חווית המשתמש ומה עוד צופה לנו העתיד בתחום הUX.

איך הגעת לתחום הפיתוח?

כבר בגיל 10 קיבלתי את המחשב הראשון שלי מאבי, שנבנה מחלקים שנרכשו. בגיל 12 למדתי לבד פיתוח תוכנות והתחלתי לפתח בעצמי. אחרי הצבא התקבלתי לתפקיד מפתח בחברת "מטריקס" והתקדמתי שם למספר תפקידי פיתוח וניהול. במקביל למדתי לתואר במדעי המחשב. בגיל 22, בשנתיים הראשונות בחברה, במקביל לדיי ג'וב ב"מטריקס", הקמתי ופתחתי סטרטאפ ביחד עם שותף שעבד איתי בצוות ב"מטריקס". הייתי אמון על הפיתוח ולמדתי המון לבד. מהבוקר עד הערב פיתחתי לטובת "מטריקס" ובלילה, עד השעות הקטנות, פיתחתי לטובת הסטרטאפ. סגרנו את הסטרטאפ עם התפוצצות בועת האינטרנט  בתחילת שנות ה-2000.

איך התמודדת עם זה?

היה לי קשה כי הייתי ילד בן 22 צעיר ונמרץ שעבד ופיתח שעות לתוך הלילה במשך שנתיים. האצבעות שלי בערו לעבוד, היה לי פאשן מטורף, זה היה הבייבי שלי. לא ידעתי בתור בחור צעיר איך להתמודד עם הדבר הזה, ידעתי שיש לנו משהו מאוד טוב בידיים, אך אין לנו מה לעשות וזה המצב. אמרתי לעצמי שאני אוחז בשיניים ומתקדם. המשכתי וכל יום למדתי משהו חדש בחברת "מטריקס" והתקדמתי בחברה.

לאחרונה פתחתי עם שותפה בייבי חדש משלי – discovers, שבו אני עושה מה שאני הכי אוהב לעשות – סדנאות בתחום אסטרטגיה, חזון והתייעלות. אז דיי מרגיש לי שהתמודדתי עם זה מעולה.

מהן התכונות שלדעתך קידמו אותך במהלך הקריירה? 

מתחילת הקריירה ועד היום, יש לי אנרגיות מטורפות. פיתחתי מאוד מהר ובאיכות גבוהה. יש מפתחים שלא אכפת להם מהאיכות. הם מפתחים ואז נותנים לאיש ה-QA. באתי עם ראש תשתיתי ועם ראייה של איכות ולכן פיתחתי מאוד מהר. חשבתי תמיד ובראש ובראשונה על האיכות. בנוסף, עבדתי המון מול לקוחות כקונספט שהאמנתי בו וזה נתן לי את הכלים להבין את עולמו של הלקוח.

מהן המגמות שאתה רואה שהתפתחו בשנים האחרונות בתחום הUX?

כל התחומים שלוקחים את הלקוח למרכז, מתודולוגיית עבודה מתקדמות, Customer experience הרבה יותר ופחות User experience (מבט על כלל החוויה ולא רק על ממשק המשתמש הגרפי), בדיקות שמישות עוד במהלך הפיתוח וכלים לחשיבה עיצובית.

אחד הדברים המשמעותיים שהלכו והשתכללו הם הכלים שנותנים למעצב להרים מוצר עוד לפני שהפיתוח כותב שורת קוד אחת. הם חוסכים זמן פיתוח ומשפרים יעילות. כיום, המעצבים ואנשי הפיתוח עובדים צמוד יותר בגלל הכלים החדשניים הללו ויש יותר הבנה בזכותם.

מהן החידושים שאתה צופה שיהיו בעתיד בתחום הUX?

בראייה שלי, מה שאני צופה הוא שאנשי המוצר העתידיים יהיו אנשי הUX. לדעתי, מתודולוגית העבודה שתשתלט על עולם הפיתוח והעיצוב היא החשיבה העיצובית (Design Thinking) או כאלה שיושתתו על בסיסה.

מהן התכונות שאתה סבור שצריכות להיות באיש UX?

לדעתי היום, איש UX צריך להכיר ולהבין עקרונות פיתוח ועיצוב ואיך לנהל שיח עם האנשים האלה. בנוסף, אחוז משמעותי מעבודת ה-UXer בארגונים הוא לשכנע ולמכור (כי לכל אחד יש מה להגיד על חווית משתמש…).

הלקוחות של איש הUX הן לא רק לקוחות החברה או המוצר אלא גם המנכ״ל, מנהל המוצר (ועוד כמה מנהלים בכירים בארגון), אנשי הפיתוח והבדיקות ואפילו אנשי הUI (ויז׳ואל).

ספציפית, ביום יום, אנשי הפיתוח והבדיקות הם הלקוחות העיקריים. יש צורך לדבר בשפה אחידה ולהבין אחד את הקשיים של השני על מנת לייעל את העבודה וכדי לקבל תוצרים שאיש הUX התכוון אליהם מלכתחילה. לשם כך, איש הUX צריך להבין את קשיי הפיתוח ולהתאים את החדשנות לפיתוח. איש UX שאומר שהוא רוצה דבר מסוים, אבל אי אפשר לפתח אותו בסופו של דבר, יהיה פחות טוב בעבודתו.

כמו כן – איש UX שמבין את תחום העיצוב ובונה את הוויז'ואל הוא איש UX הרבה יותר טוב לדעתי.

מה הוביל אותך להיות מרצה בתחום אפיון ממשקים וחווית משתמש?

אני מרצה כבר המון שנים ב"IBM" ובשנה האחרונה ב-Discovers סביב תחום החשיבה העיצובית, הפיתוח והUX. לפני 3 שנים הרצתי על במת UXI Live והתגבר בי הרצון להעביר את הידע והניסיון שלי לעוד אנשים.

פתחתי בלוג אישי: moshepro.com שמטרתו הייתה ״להעביר את זה הלאה״ עם המון סיפורים אישיים שעברתי בשנים האחרונות סביב ניהול מוצר, פיתוח ו-UX (והשילוב ביניהם) ולאחר מכן את Discovers שקמה במטרה להעביר את הידע שלנו לכמה שיותר אנשי מקצוע.

השלב הבא היה ללמד בנטקראפט אקדמי.

מי הם מקורות ההשראה שלך?

המנהלת הראשונה שלי ב"מטריקס", חלי וייס שהיא אישה מדהימה ומעוררת השראה שלקחה אותי יד ביד מתחילת דרכי והייתה המנטורית שלי. סטיב ג'ובס מעורר בי השראה ענקית – צורת החשיבה שהייתה לו ואיך שהוא ראה את הלקוח.  מידי פעם אני פותח וידאו של אחת ההשקות שלו או אחד הסרטים שעשו עליו. מבחינתי אני חושב כמו שהיה חושב סטיב ג'ובס  – כשיש לי רעיון אני לא בוחל בשום אמצעים ושום דבר לא יעצור אותי.  צורת החשיבה שלו על מוצר ופיתוח – אלו הן גישות שאני לוקח איתי כהשראה ממנו.

יש לך מסר למי שרוצה להשתלב בתחום הUX?

יש משהו שאני תמיד אומר לתלמידים שלי: "50% מהעבודה שלכם היא למכור את עצמכם ואת הרעיונות שלכם, ללמוד להציג אותם ולהשפיע". לחשוב על עולמה של הפרסונה שאתם רוצים לרתום אותה למוצר ותמיד לחשוב מה מניע אותה. ו- 50% האחרים הם המקצועיות והבנת התחום".

העברת מקל מאפיון לפיתוח. כל פרויקט UX עובר את זה, וכמעט תמיד זה כואב. חוסר הבנה של הדרישות, אינטראקציות לא ממומשות (או ממומשות "עקום"), פיצ'רים שמתפספסים… וכל אלה גוררים עיכובים בלוחות הזמנים, בלגן וחיכוכים עם צוות הפיתוח או עם הלקוח, ויכולים לעתים להחריב פרויקט ולהותיר הרבה דם רע.

איך נמנעים מכל זה? הדרך שהתפתחה אצלנו בנטקראפט (ועלתה לנו בדם, יזע ודמעות…) כדי להקל על כאבי המעבר – היא סט כללים שעוזר לנו להפיק פעם אחר פעם תיק אפיון מלא, מדויק ונקי.

בשיטת העבודה של נטקראפט, תיק אפיון הוא אחד התוצרים הראשיים של מאפיין חוויית המשתמש. הוא מורכב לרוב משני חלקים עיקריים:

1. שרטוט הממשק (Wireframe) – תרשים (לרוב "שלד" אפור ובלתי מעוצב, אלא אם מדובר בתהליך מזורז של "אפצוב" הכולל גם את העיצוב הגרפי) של כל המסכים, המצבים והתהליכים שמהם מורכב הממשק (של מוצר / אתר / אפליקציה / פלטפורמה דיגיטלית זו או אחרת).

2. ההסברים הנלווים לשרטוט (Specs – קיצור של Specifications), שתפקידם לתאר את אופן ההתנהגות של הממשק בכל נקודות האינטראקציה עם המשתמש.

יש מגוון רחב מאוד של דרכים ליצור תיק אפיון. השיטות השונות נגזרות מאופי הממשק שאותו מאפיינים, מהצרכים השונים של צוותי העיצוב והפיתוח, מהפלטפורמה שעליה יוצרים את האפיון (Sketch, Axure וכו') ומגורמים נוספים – כך שאין דרך אחת נכונה לעשות זאת. ובכל זאת, אפשר בהחלט להגדיר כמה כללים בסיסיים שאנחנו ממליצים להקפיד עליהם, בכל דרך שתבחרו. אם תרצו, אלו הם "עשרת הדיברות" למאפיין.

א. זכור עבור מי אתה עובד*

*הכותרות מנוסחות בלשון זכר כדי לשמור על הפורמט התנ"כי, אך מיועדות לכל המגדרים :)

לממשק שאפיינתם יש משתמשים, ואנחנו משוכנעים שעשיתם כמיטב יכולתכם כדי להתאים אותו במיוחד עבורם. בדיוק באותו אופן, גם תיק האפיון שאתם כותבים הוא ממשק בפני עצמו! וגם אותו צריך לאפיין עבור המשתמשים: אלו הם אנשי הפיתוח (וגם המעצבים הגרפיים) שתפקידם לקחת את האפיון ולהפוך אותו לממשק אמיתי. כדי שהפרויקט יצליח, תיק האפיון צריך להיות קודם כל תפור לפי הצרכים שלהם – לכן מאוד מומלץ להכיר אותם, להבין את היכולות והצרכים שלהם, להגדיר עמם שפה משותפת ולהחליט מה נמצא באחריות מי (למשל: אנימציות, ולידציות על שדות, הודעות שגיאה ועוד…). אנשי הפיתוח גם יוכלו לפרט לגבי היכולות הטכנולוגיות ולגבי התנהגויות גנריות של הפלטפורמה או המערכת שאליה משתייך הממשק (למשל דפדפן או מערכת הפעלה של סמארטפון). שיחה של כמה דקות איתם יכולה לחסוך לכם זמן יקר שיתבזבז על עבודת אפיון מיותרת, ואפילו להציל אתכם ממבוכה של ממש (אנחנו לא מאחלים לאף אחד או אחת לגלות – ברגע הפרזנטציה ללקוח – שאפיינתם ממשק שלא ניתן לפתח אותו).

ב. שמור על הסדר

כאמור, יש אלף שיטות לבנות תיק אפיון, וקשה למצוא שניים זהים במבנה. לא משנה באיזו שיטה כללית בחרתם (למשל – לארגן את התיק לפי מסכים, רכיבים או תהליכים), יש שני עקרונות שיהיו תקפים תמיד: קודם כל, כמו כל ממשק, גם תיק האפיון צריך להיות סריק וברור ככל האפשר – ולכן כדאי לעשות שימוש מירבי בכותרות, בסעיפים ממוספרים ובמידת הצורך בתת-סעיפים ותת-תת-סעיפים, ולוודא שכל סעיף מקושר בצורה ברורה לרכיב בשרטוט הממשק. אם משפט שכתבתם נראה לכם ארוך מדי – מצאו את הדרך לפרק אותו לכמה סעיפים קצרים; שנית: שמרו על אחידות ועל קונבנציות קבועות. זה נכון גם לגבי שיטות העימוד והמספור, וזה נכון לגבי ניסוח ההתנהגויות – מנקודת מבט המשתמש או מנקודת מבט הממשק ("view pop-up" או "display pop-up"). בחרו בשיטה אחת, והתמידו בה.

ג. לא תתחכם

הקפידו על ניסוח יבש ופשוט, זה לא המקום להתפלפלויות ומטאפורות. הקפידו על בחירת מילים מדויקת, והימנעו ממילים או ביטויים שעלולים להיות דו-משמעיים. לתיאור התנהגויות ממשק באנגלית מומלץ להשתמש אך ורק בזמן הווה-ציווי, ללא מילות יחס או כל אלמנט תחבירי או אחר שאינו נחוץ להבנת ההתנהגות הרצויה. בסופו של דבר, חלק גדול מאוד מההתנהגויות של ממשק ניתן לתאר באמצעות אותה שבלונה פשוטה, שמתארת סיבה (פעולה של המשתמש) ותוצאה (פעולה של הממשק):

On <user action>, <interface action>

למשל: "On click, display tooltip"

ד. לא תכביר מילים

"Over-spec'ing" היא מחלה שבה לוקים מאפיינים רבים. הסעיף הקודם אמור כבר לדאוג לכך שתותירו מחוץ לתיק האפיון את כל המילים המיותרות, ותסתפקו במשפטים קצרים ופשוטים. נוסיף כאן גם שלעתים יש אפילו פרקים שלמים בתיק האפיון שעלולים להתברר כמיותרים (זכרו עבור מי אתם עובדים!), ונחתום בכלל אצבע קריטי: אל תכתבו שום דבר יותר מפעם אחת! אם התנהגות כלשהי מתרחשת ביותר ממקום אחד בממשק, תארו אותה במקום מרוכז אחד, והפנו את הקורא אליו מכל המקומות הרלוונטיים. ככל שהממשק גדול ומורכב יותר, תצטרכו לרכז יותר ויותר הסברים "רוחביים" במקום אחד, ומשלב מסוים מומלץ לרכז אותו בצורת "Style-guide" של תיק האפיון, שבו ירוכזו כל ההסברים על התנהגותם של רכיבים גנריים. מלבד החיסכון בזמן עבודה ומקום בתיק האפיון, הקפדה על הכלל הזה גם תחסוך מכם את הבלגן הבלתי נמנע שיתעורר כשתצטרכו לערוך שינוי ברכיב זה או אחר, ולערוך את אותו התיקון בכמה מקומות שונים בתיק.

ה. לא תצבע (ולא תקשט)

בהנחה שאתם עוסקים רק באפיון – השאירו את העיצוב הגרפי למעצבים הגרפיים. אם שלב אפיון חוויית המשתמש הופרד מהעיצוב – עדיף לשמור זאת כך, ולתת את מלוא תשומת הלב לפרטים הפונקציונליים. העיצוב הגרפי רק יגזול מהם תשומת לב בשלב זה. השתמשו בצבעים רק כאשר לצבע יש משמעות (למשל ירוק/אדום לתיאור מצב תקין/תקל, או צבעים שונים שעמם מזוהות ישויות במערכת).

ו. לא תכתוב את מה שאתה יכול לשרטט

בעבודה שלכם, כמו בפתגם הידוע – תמונה (או שרטוט) שווה יותר מאלף מילים. כל תהליך (flow) בן שלושה שלבים שאפשר לתאר במילים – אפשר גם לתאר באמצעות תרשים זרימה שמורכב משלושה שרטוטים מחוברים בחצים. כל מבנה היררכי (ארכיטקטורת מידע) שאפשר לתאר במילים – אפשר לתאר גם באמצעות תרשים "עץ". ואם במקרה אפיינתם התנהגות סופר-מורכבת, או התנהגות ייחודית באופן שאינו תואם אף קונבנציה מוכרת – מומלץ ליצור "מיני-פרוטוטיפ" אינטראקטיבי (לא במקום שרטוט הממשק, אלא בנוסף אליו), ואפילו לעשות צילום וידאו קצר של המסך בעת התפעול שלו – כל מה שנחוץ כדי להמחיש בצורה האינטואיטיבית ביותר את ההתנהגות הרצויה, עבור המעצבים והמפתחים שיצטרכו ליצור אותה.

ז. זכור את מקרי הקצה

זו אחת המנטרות החשובות ביותר במקצוע שלנו: עבודת האפיון לא הסתיימה עד שטופלו כל הנקודות הנידחות ביותר. איך מוצאים אותן? אחרי שסיימתם את האפיון הבסיסי של פיצ'ר זה או אחר, חזרו אחורה אל מקרי השימוש השונים (use cases), נסו "להיכנס לראש" של המשתמש (לא בהכרח המשתמש המבריק ביותר…), עקבו אחר צעדיו באופן מתודי, וכך תגלו את כל המקומות שהוא עשוי "להיקלע" אליהם – האם אכן כיסינו את כולם? מעבר לכך, זה גם הזמן לבדוק ענייני רוחב, גובה וריווח על המסך (נכון שהדברים האלה ייקבעו סופית בשלב העיצוב הגרפי – אבל צריך כבר כעת להגדיר עבור המעצב גבולות גזרה יחסית צרים). לבסוף: במקרה שהממשק כולל תוכן דינמי (תוכן שמוזן על ידי הגולש, למשל בטפסים, או תוכן שמקורות במערכת ניהול תוכן – CMS), חשוב לברר מה המגבלות על הזנת התוכן (כגון מספר תווים) ולבדוק אם הממשק עדיין שמיש גם במצב המקסימלי.

ח. לא תשאיר מקום לספק

קודם כל, אל תניחו הנחות. אם יש משהו שלא ברור לכם – למשל, אם התנהגות מסוימת ניתנת למימוש מבחינה טכנולוגית – בררו אותו לעומק מול הגורמים הרלוונטיים, ואל תגישו אפיון שמבוסס על ניחושים. מעבר לכך, זכרו: גם המאפיין המנוסה ביותר לא יודע הכול. שתפו את העבודה שלכם עם קולגות, תנו לעין נוספת לעבור על התיק ולנסות לאתר בעיות, ובמקרה שאתם עובדים על פיצ'ר מסוג מסוים בפעם הראשונה – התייעצו עם מאפיינים נוספים שאתם סומכים עליהם. יש סיכוי טוב שתמצאו מישהו שכבר נתקל באותה בעיה, חקר אותה ויכול לספק תובנות. עוד שיטה לצמצם ספקות: לפי הגשת תיק האפיון, מומלץ לעשות מה שנקרא Dry Run – לקרוא אותו פעם אחת רצופה, ולוודא שלא חסר כלום. ודבר אחרון: בדיקת איות (חובה!) לפני כל הגשה.

ט. עקוב אחר שינויים

אחד האתגרים הגדולים בתיק אפיון הוא לא עצם היצירה שלו – אלא התחזוקה המתמשכת שלו, לאחר ההגשה הראשונית, בעיקר אם נעשים בו שינויים "רוחביים", שמשפיעים על אזורים שונים בממשק. גם כאן, שיטת העבודה תלויה מאוד בסוג הממשק ובפלטפורמה שעליה עובדים – אך בכל מקרה, המטרה העיקרית היא לשמור על תקשורת אחידה עם צוות הפיתוח. כל שינוי שנעשה צריך להיות מתווך למפתחים, עם הפניה ברורה ומדויקת לכל המקומות בתיק האפיון שהושפעו ממנו – ולעתים זה יכול לייצר "אפקט דומינו" של ממש, שבו שינוי במקום אחד גורר שורה של שינויים לכל רוחב הממשק, ומאוד חשוב "לתפוס" את כולם. מעבר להוספת השינויים בכל המקומות ועדכון המפתחים, חשוב גם לזכור להיפטר מחלקים באפיון שהופכים להיות מיותרים – רכיבים או אף דפים שלמים. כמובן, לא מומלץ למחוק אותם באופן פרמננטי (למקרה שתצטרכו אותם בעתיד), אלא לרכז אותם באזור "ארכיון".

י. שמור על גמישות מחשבה

למרות הפורמט, כל מה שנכתב עד כה הוא ממש לא "תורה מסיני", אלא יותר סט של "כללי אצבע". בסופו של דבר, כאמור, אפיון חוויית משתמש אינו מדע מדויק, ואין שיטה אחת ויחידה לעשות דברים. לכן חשוב לא להיות נוקשים, ולא להיתקע בשיטה מסוימת של בניית תיק אפיון ולהכריח אותה על כל פיצ'ר ופיצ'ר. שמרו על מחשבה פתוחה, חפשו בעת הצורך פתרונות "מחוץ לקופסה", והכי חשוב – אל תשכחו את הדיבר הראשון: זכרו עבור מי אתם עובדים. אין טעם להקפיד על אף אחד מהכללים ב' עד ט', אם בסופו של דבר התוצאה לא תשרת את המפתח שצריך לתרגם את תיק האפיון לקוד. בכל דילמה שיש לכם בעת עבודת האפיון, לגבי צורת הארגון או הניסוח – תמיד תחזרו לאותו מפתח, ונסו לחשוב על הפתרון האידיאלי עבורו. הוא יודה לכם.

בוגרי תואר בפסיכולוגיה, בואו לגלות עולם רחב בו הידע שרכשתם בתואר נותן לכם יתרון גדול,
כי הרי פסיכולוגיה היא אחת הפרמטרים העיקריים בעיצוב חווית משתמש.
לכתבה, הקליקו >>> https://bit.ly/2zPRD08 

מה מאפיין היום את ענף הטכנולוגיה בצפון?

אזור הצפון בישראל מתאפיין במכלול יוזמות מגוון אשר כולל ספקטרום רחב של תחומים. מעצם האפיון התעשייתי המובהק אשר נוצר באזור כתוצאה מריכוז משמעותי של חברות תעשייתיות, ניתן לזהות חוזקות טכנולוגיות בתחומי הביו-פארמה, הקלינטק, הביו-טכנולוגיה, הניו מדיה, הסייבר, האגריטק, המכשור הרפואי ושאר ענפי ההייטק.

מה לגבי כמות חברות הטכנולוגיה/ סטרטאפים בצפון?

בהחלט יש עליה בכמות החברות. בשנים האחרונות אנו עדים לצמיחה משמעותית בכמות חברות הטכנולוגיה וחברות הסטארטאפ אשר בוחרות לבנות את מושב הקבע שלהן באזור הצפון.

הסיבות לכך שונות ומגוונות ובעיקרן נובעות משיקולים הקשורים לעידוד התעשייה והגדרת אזורי הפריפריה כאזורי "עדיפות לאומית", המקנים הטבות מס לחברות הממוקמות בהם.

סיבה משמעותית נוספת להתרבות חברות סטרטאפ באזור כרוכה גם בעובדה כי חלה עלייה משמעותית במספר החממות ומספר מתחמי העבודה השיתופיים המאפשרים ליהנות מ- EcoSystem מפרה ומטפח. יזמים אינם מחויבים כבעבר, לעבור למרכז הארץ בכדי להתקרב למקורות ההון, ההשקעה והידע ויכולים לקבל את מכלול הצרכים החיוניים להתפתחותם ממקורות אזוריים.

האם ישנה בשנים האחרונות עליה בכמות אנשי ה-UX בחברות הטכנולוגיות?

תחום ה-UX הולך וצובר תאוצה בארץ ובעולם וכתוצאה מכך כמובן ניתן להבחין בעלייה דרמטית במספר אנשי ה-UX המשתלבים בחברות טכנולוגיות. יותר ויותר חברות מבינות כיום כי שיפור המערכות שלהן לא רק ייעל את העבודה מולן אלא גם יבוא לידי ביטוי במונחים כלכליים.

בעוד שבעבר תחום המחשוב היה פרקטי מעיקרו, כיום חברות הפנימו כי הדרך ללב הלקוחות תיעשה באמצעות שימוש חוויתי ולא רק פונקציונאלי. ניתן להבחין ויותר מכך, ניתן למדוד, כי ככל שחווית המשתמש אותה מעניק המוצר למשתמשים מוצלחת יותר, כך גם המוצר מוצלח יותר וזוכה ליתרון יחסי גם בהיקפי המכירות.

כתוצאה מעליית חשיבותו של התחום בתעשייה, עלה באופן יחסי גם הביקוש לאנשי מקצוע מתמחים בעולמות ה-UI/UX. בחודשים האחרונים ניתן להבחין כי מומחי UI/UX הפכו לבעלי התפקידים המבוקשים בישראל וזו הפכה להיות המשרה הממוקמת במקום השני מבחינת חיפושי עבודה ב-LinkedIn.

האם תפקיד איש ה-UX שינה את אופיו בשנים האחרונות.

מאפייני התפקיד השתנו במרוצת השנים וכיום חברות מחפשות את אנשי "הדור הבא" בתחום. בעוד בעבר הסתפקו הארגונים באנשים אשר הגיעו מרקע בעיצוב, הרי שכיום התפקיד מצריך יכולות וידע במדידת התנהגות משתמשים המסייעת בהבנת ההשפעות של שינויי הממשק. תכונה חיונית זו מחדדת את היתרון היחסי הניתן לפסיכולוגיים קוגניטיביים לדוגמא או בוגרי תואר מחקרי ממדעי החברה. חשוב לחדד כי עדיין, אחוז משמעותי של אנשי UX מגיעים מעולמות העיצוב שכן למראה הוויזואלי של המוצר השפעה אדירה על התוצר הסופי, אולם יחד עם זאת – ככל שעובר הזמן היתרון התחרותי בתעשייה שמור לאלו המגיעים עם סל יכולות רחב יותר לרבות ידע בתכנות והכרת הטכנולוגיות מולן הם עובדים.

האם צפויה להיות צמיחה בענף הטכנולוגיה בצפון בשנים הקרובות והאם החברות הפועלות בצפון שונות מהחברות במרכז

אין ספק כי ענף הטכנולוגיה בצפון הארץ יקבל תנופה משמעותית בשנים הקרובות. עדיין ניתן להבחין בריבוי ניכר של חברות בתחומים מסורתיים יותר ופחות בתחומי דיגיטל או סייבר, אך אל תתנו לזה להטעות אתכם. שוק העבודה הצפוני מתפתח בצעדי ענק ומחפש להגדיל את מצבת העובדים באנשי מקצוע מן השורה הראשונה, אותם יהיה מוכן גם לתגמל בהתאם.

בשנת 2018 נצפתה האצה אדירה בכל הקשור להתפתחות חברות טכנולוגיות בצפון. בדוחות שפרסמה התאחדות התעשיינים נמצא כי בשנת 2018 הסתמנה צמיחה של כ- 8.6% אשר נרשמה בתוצר קבוצת ענפי הטכנולוגיה העילית, זאת הודות לעליה של כ- 20% בתוצר ענף התרופות, לצד עלייה של כ- %10 בתוצר ענף הרכיבים האלקטרוניים ושל כ- %1 בתוצר ענף המכשור האלקטרוני לבקרה ורפואה.

מה מאפיין איש UX טוב והאם יש הבדל בין התכונות שיביאו איש כזה להצלחה בחברת טכנולוגיה גדולה או סטרטאפ.

קשה לאפיין באופן חד משמעי את תכונותיו של מומחה ה-UX האולטימטיבי, מה שברור מעל לכל ספק הוא, כי מדובר בתפקיד מורכב הכולל אינטראקציה מול מספר לא מבוטל של גורמים בארגון, האמורים לעבוד יחד עמו ולחוות את דעתם לגבי פעילותו. לפיכך משרה זו מחייבת יחסי אנוש מעולים ויכולת עבודה בצוות המורכב ממכלול בעלי תפקידים העובדים בממשקים מולו. מעבר לעבודה השוטפת מול ייתר אנשי הצוות, על מאפיין ה-UX, להכיר ולהבין את התחומים הקשורים לתפקידו. הבנה זו תתרום בהכרח להבנתו את המוצר, באופן אשר יאפשר לו לשפר את חווית המשתמש. כך שאנשי UX זקוקים לידע והבנה בתוכן בנראות ובעיצוב. אנשי UX מצטיינים הינם אלה אשר מסוגלים להעמיק ולחדד את מהות המוצר והמטרה לשמה הוא נועד על מנת להבטיח כי יעמוד בציפיית הלקוח.

מהי הדרך הטובה ביותר להיכנס לתחום ה-UX

תעשיית ה-UX בארץ כינסה עד לא מזמן אנשים המגיעים מרקעים מקצועיים שונים ומגוונים לרבות בוגרי עיצוב, פסיכולוגיה, בוגרי מדעי המחשב והנדסת תעשייה וניהול. אלא שלאחרונה ניתן להבחין ביותר ויותר אנשי מקצוע המגיעים מעולמות נוספים ביניהם אדריכלים, בוגרי מדעי החברה בתחומים שונים ועוד. דרכם של אנשים אלה אל המקצוע מצריכה היכרות והבנה של עולם חווית המשתמש. חשיפה ראשונית לתחום ולשפה המקצועית ניתנת לרכישה על ידי מסלול לימודים מכוון. בוגרי הקורסים לומדים את בסיס המשימות ומתנסים בסוגים שונים של פרויקטים ופלטפורמות. אין ספק כי הלמידה המשמעותית ביותר תתקיים בסביבות העבודה בפועל, אולם הצורך בידע תיאורטי הופך להיות קריטי לשם השתלבות מקצועית בארגונים בשלים.

רשת OpenValley מתמחה בעולמות היזמות והחדשנות ומהווה רשת מתחמי צמיחה וטיפוח למיזמים טכנולוגים. בזכות ה-Eco-System הייחודי הנמצא בבסיס המודל העסקי של הרשת מתפתחת, זוכים חברי קהילת היזמים של OpenValley בסביבת עבודה דינאמית, עסקית ואיכותית אשר יוצרת חיבור בין טכנולוגיות מתקדמות לארגונים המובילים תהליכי שינוי וחדשנות.

מתחמי היזמות של הרשת הממוקמים כיום ביוקנעם, רמת ישי וקיסריה, מאפשרים יצירת דיאלוג בין הסטרטאפים לתעשייה ומעניקים ליושבים בהם, שיתוף וחלוקה במשאבי ידע, חשיפה למקורות מימון והשקעה, חיבור לגורמים עסקיים ואקדמאיים וליווי מקצועי מבכירים במשק. כל אלה מובילים למיצוי מקסימלי של הפוטנציאל הטמון בכל רעיון עסקי וטכנולוגי ומגדילים באופן משמעותי את הצלחת החברות והמיזמים.

היום יום של מרצי נטקראפט וצוות האקדמיה מורכב מטיפול בפרטים הקטנים והגדולים על מנת לספק לכם, התלמידים, את קורס עיצוב ממשקים המתקדם והפרקטי ביותר. כיף לקבל לפעמים את הפידבק שלכם ולהבין כי גם אתם מרגישים ככה…לא נגענו

בוגרים מספרים על קורס עיצוב ממשקים

אורלי דגמי – בוגרים מספרים על קורס עיצוב ממשקים

סול אלחסיד – בוגרים מספרים על קורס איפיון וחווית משתמש

רוית ירקוני קרן- בוגרים מספרים על קורס עיצוב ממשקים

נטשה פרנק- בוגרים מספרים על קורס עיצוב ממשקים

אלונה גרדין – בוגרים מספרים על קורס עיצוב ממשקים

חיפה עיר עם עתיד?  זה כבר ידוע. חברות הטכנולוגיה מציפות את הצפון והשאלה הגדולה מה כדאי ללמוד על מנת להשתלב בתעשייה הפורחת בצפון ובכלל. תחום ה- UX שתופס מקום של כבוד בעשור האחרון בחברות טכנולוגיות רבות, הוא ללא ספק מועמד ראוי לבדיקה. ראיינו את גיורא פלדמן, הבעלים של סטודיו לעיצוב חווית משתמש, מרצה בטכניון ובנטקרפט אקדמי וראש החוג למולטימדיה במכללת תילתן.

אז מה זה UX?

UX זה בעצם הדרך של הממסר הדיגיטלי לתקשר עם המשתמש בצורה הטובה ביותר. המחשבה שמנחה מאפיין UX היא איך ליצור מערכת שתדע לשים את המשתמש במרכז ועל ידי כך  לבסס את מערכת היחסים בין המשתמש לבין המערכת.

איך עושים את זה?

תחת מטריית ה UX יש 6 נקודות שהן הכי קריטיות ועוזרות להצלחה של כל מוצר דיגיטלי.

• ארכיטקטורת מידע- היא חלק מרכזי בתוך חוויית המשתמש. ארכיטקטורת המידע מגדירה את המבנה והארגון הפנימי של מערכת. בצורה שתשרת הכי טוב את המשתמשים, וכך יוכלו לנווט בקלות בין חלקי המערכת, באיזה שלב הם יחשפו לתוכן מסוים ואיך יראה ״מסע המשתמש״ בתוך המוצר הדיגיטלי. אם אנחנו רוצים לדבר למשל על אתר  E-commerce הארכיטקטורה אומרת מה אנחנו רוצים לספר ובאיזה דרך להנגיש את המידע.
• אסטרטגית תוכן- איך מחליטים מה לפני מה איך מסדרים את הפלואו בתוך התהליך.
• שמישות – איך גורמים למוצר הדיגיטלי להיות קל לשימוש בצורה אינטואיטיבית וברמת נוחות גבוהה.
• UI איך יראה כל מה שמתואר בתהליך UX . איך המוצר נראה בסוף, מה משתמש הקצה רואה.
• עיצוב האינטראקציות – איך המשתמש יוצר אינטראקציה עם המערכת. מערכת של פידבק- בכל פעולה שהמשתמש מבצע מה תהיה התגובה של המערכת לשימוש הזה.
• מחקר משתמשים- המרכיב הכי חשוב בתוך תהליך הUX – עוזר לנו להבין מיהם המשתמשים ע"פ מחקר משתמשים נוכל לחשוף התנהגות, צרכים, רצונות ונקודות כאב של משתמשים במערכות שונות. מחקר משתמשים הוא נקודת המוצא המומלצת לכל תהליך איכותי של אפיון חוויית משתמש.

למה לדעתך התחום נמצא בפריחה?

לאחרונה יש יותר רצון בצד של יצרני מוצרים דיגיטליים בין אם אלה חברות אפליקציות, סטרטאפים, חברות E-commerce או חברות שיש להן אתר תדמיתי לדעת מיהו אותו בנאדם בקצה ומה הדרך הנכונה לדבר אליו. השימוש במוצרים דיגיטליים הופך להיות יותר ויותר אמוציונלי,  אנו נעדיף להשתמש באתר שיותר נוח לנו לגלוש בו ומדבר אלינו יותר.

איך אפשר להתמחות בתחום?

כמו בכל מקצוע חדש שאנחנו רוכשים, הדרך למציאת משרת חלומות היא ארוכה, התחרות בשוק העבודה בתחום האפיון קיימת למרות שמקומות עבודה פוטנציאלים מתחילים רק עכשיו להבין את חשיבות המאפיין. אם אתם כבר חלק מארגון והתפקיד שלכם בו הוא לא אפיון, תציעו את עצמכם לביצוע פעולות אפיון פשוטות שלבטח ישרתו את המטרה. לדוגמה, מעצבת שעובדת בסטודיו לעיצוב שמקבל עבודת עיצוב אתר מכירות, יכולה עם ההכשרה שהיא קיבלה בנטקראפט להציע חבילת פתרונות שהם מעבר לעיצוב שהיא כבר יודעת לעשות על מנת שלפרויקט תהיה הצלחה יותר גדולה.

אפשרות התמחות נוספת היא כמובן לעבוד כג׳וניור בחברת UX (נטקראפט למשל) שנותנת הזדמנויות למאפיינים עם ידע אבל ללא נסיון קודם.

אילו חברות מעסיקות מאפייני UX ? מדוע ממשיך לעלות הביקוש למאפיינים?

חברות שמעסיקות מאפייני חווית שימוש מתחילות להבין שהן זכו בכל הקופה. אם עד היום בארגונים התפקידים שהיו אמונים על חשיבה אודות התפקוד של המוצר הדיגיטלי הם מנהל המוצר, סמנכ"ל הפיתוח או במקרים נדירים ראש צוות הפיתוח, היום הן הבינו שמאפיין נותן להן את הפתרון שלו הן חיכו, ההבנה של המשתמש ואיך להנגיש את המוצר שלהם למשתמשים המתאימים.

חברות מוצר- סטרטאפים (מוצר דיגיטלי)

בתי תוכנה- חברות המפתחות אתרים ואפליקציות עבור לקוחות

חברות המפתחות מוצר קיים

האם ניתן להשיג עבודה ללא ניסיון קודם?

ללא ניסיון קודם ניתן למצוא עבודה בתור ג'וניור במשרד פיתוח, עוזר למאפיין UX ובכל תפקיד שצריך אדם שיש לו את היכולת להבין תהליך.

באיזה חברות ניתן להשתלב?

מאפיינים הם ״מוצר חם״ בשוק העבודה בעולם ההיי-טק.

חברות כמו גוגל, אפל, אינטל, אלביט, מיקרוסופט ואפילו חברות בטחוניות כגון רפא״ל מחפשות את הנישה הזאת כי הן הבינו שבצד השני של המוצרים שהן מייצרות עומד בסופו של דבר משתמש וצריך מישהו שיתרגם את רצון החברה למשתמש.