Paper Dog

על כלבים ו...מחטים

noreply@blogger.com (Meital) — Thu, 27 Sep 2012 14:15:00 +0000

ושוב עברו חודשים שבהם לא פרסמתי פוסט - אבל זה לא אומר שלא היה לי מה לפרסם, ואפילו צילמתי כמעט את כל מה שיצרתי בזמן הזה :)

באוגוסט חגגנו לרוני המקסימה סיום סמסטר ומסיבת חצי יומולדת, והכנתי לה משהו שכבר מזמן תכננתי, מאז שהיא ראתה את הכלב הקודם שתפרתי מלבד, וכשהיא ראתה רק את הראש שלו והגוף נפרדים אחד מהשני היא אמרה שהיא חייבת כזה בורוד :) ברגעים אלו אני מגלה שגם את הכלב הקודם שהכנתי לחצי לא פרסמתי, אז הנה שני כלבי התחש השובבים:

תשי השובב שיושב לו במשרד עם נוף לים..

עם קולר ותליון עצם כמובן..

ועוד מהפרונט - כי הוא כל כך מתוק!

תשי ולוק צופים ביחד מהמרפסת..

והנה כמובן - הכלבלב הורוד של רוני:

הוספתי לו כובע (שאמור להיות דומה לכובע של הכובען המטורף מאליס..)

ואיך לא? גם הוא ישב עם לוק במרפסת - פנים אל מול פנים..

ומה זה פה למעלה?

לכלבלב הצטרף כרטיס עם.. חתול דווקא..

רונצ'וק, בהצלחה בכיתה ג' :):)

*****

בבוקר שישי חמים אחד, אחרי הרבה התלבטויות, הגעתי לסדנה לתפירת פוף. אז נכון שאין לי ממש מקום לשים אותו בבית, אבל הוא פשוט מעלף והייתי פשוט - חייבת! קרן המקסימה הדריכה אותנו שלב אחרי שלב ליצירת פוף מושלם (תודה רבה!). אין לי תמונות ממש טובות, אני מודה..

וקצת מקרוב..

ולוק כמובן זמם עליו כבר מהרגע הראשון...

ובסוף - גם זה קרה...

עכשיו אפשר להתכונן להרבה פוסטים עמוסים בנייר :):)
שנה טובה לכולם!
מיטל

הזמנה לחתונה

noreply@blogger.com (Meital) — Sun, 29 Jul 2012 18:19:00 +0000

ושוב נעדרתי לחודשיים...
כבר אמרתי שחסרות לי כמה שעות ליממה?!? וגם כשיש קצת זמן בערב, הספה כל-כך קורצת לי להימרח עליה :)
אבל, לפעמים יש אירועים שמצריכים הפקת פרוייקט ממש בימים בודדים - כי אם לא, זה כבר מאבד מהמשמעות... כך היה כשלחברה טובה הציעו נישואים, וכבר קבענו להיפגש שלושה ימים לאחר מכן.. במקרים כלאו "פתאום" יש זמן :)

וככה במשך היום דפדפתי קצת ברחבי האינטרנט, לקחתי השראה מפה ומשם, כתבתי רעיונות, ובערב ניגשתי לעבודה.. הכנתי חוצצים בקרדסטוק מחוספס בצבע בורדו, וביניהם דפים קשיחים בהירים לכתיבה. חשבתי על כל הדברים המשמעותיים לדעתי בארגוני חתונה, הוספתי קצת צבע אקרילי ורוד והנה התוצאה:

הכריכה כמובן:

דבר ראשון - לקבוע מקום ותאריך

האמת שעל חליפה אפשר להתארגן בשבועיים האחרונים, אבל השמלה - החלק הכי מהנה בכל הארגונים!

איך אפשר בלי צוות צילום?

ודיג'יי מדליק שירים את הערב (או הצהריים, במקרה שלנו..)

ויש לי המלצה רצינית למי שרוצה :):)

ענייני רבנות - דווקא היה הרבה פחות נורא ממה שציפיתי..

איפור ושיער - כדי שאפילו החתן לא יזהה אותנו :)

לא לשכוח הזמנות..

כבר שנים שאני שומעת שירים וחושבת אם הם מתאימים לכניסה לחופה, לשבירת הכוס ולסלואו...

עוד כמה ארגונים קטנים:

ויש עוד כל כך הרבה דברים "קטנים", שפשוט הוספתי עוד כמה עמודים ריקים לתוספות.
עיצוב חופה ואולם, בחירת מנות, תכנון "העמדה", נעליים, קישוטים לשיער, תכשיטים, סידורי ישיבה ועוד ועוד ועוד...

מזל טוב חופיתוש ואורן, תהנו מההכנות והארגונים, מהערב ומכל החיים המשותפים :):)

ואני כבר עובדת על פרוייקט חדש מאוד מאוד דומה.....

שבוע טוב :)
מיטל

אריק האריה

noreply@blogger.com (Meital) — Wed, 23 May 2012 06:47:00 +0000

כבר לפני חצי שנה, ביקש האחיין שלי שאני אסרוג לו איזו בובה.. ישבתי איתו ודפדפנו בכל מני דוגמאות, והוא בחר אריה - ולא סתם אריה, אריה שעומד.. אבל מה לעשות שבהדרכה האריה יושב?
החלטתי שאני אסתדר עם זה והתחלתי לסרוג אריה חרדלי. היו לי כמה משברים, בעיקר כשכמה בנות (מומחיות ממני) אמרו לי שהן ניסו לסרוג את אותו אריה והתייאשו תוך כדי בגלל הרגליים.. אח"כ הגוף יצא גדול מדי, הרעמה הייתה מסובכת מדי, הרגליים הנסיוניות לא הסתדרו (הוא צריך לעמוד, לא?) ואפילו נגמר לי החוט לקראת הסוף - ולא מצאתי את אותו הגוון בשום חנות...

אז לאחר כל התלאות, הספקתי (ממש בדקה ה-90) לסיים אותו למסיבת יום-ההולדת השישי של אחייני המתוק.

בסופו של דבר, לקחתי מההדרכה רק את הראש והזנב, ואת שאר האיברים אילתרתי..

הפלא ופלא - הוא יכול גם לשבת!

ובמבט ביישני :)

כל התסכול שהיה מסביב לאריה הזה התפוגג בשבריר שניה כשעיניו נצצו כשהוא פתח את העטיפה :) ואפילו עוד יותר אחרי שסיפרו לי שהוא השוויץ איתו ואפילו ישן איתו בלילה :) איזו הקלה..

אחותו הגדולה חגגה יום הולדת כבר לפני חצי שנה, אבל כבר אז רציתי להכין לה גם משהו מיוחד ולא הספקתי. זו הייתה הזדמנות נהדרת להשלים את החסר, אז תפרתי לה זוג כריות סוכריה בדומה לכריות שמלכת-הכריות יעל תפרה :)

החלטתי שאם שתיהן יהיו על המיטה אחת אחרי השניה, כדאי לעשות אותן זהות.

וקצת תקריב

ועוד תמונה כי אני כל כך אוהבת אותן..

רגע אחרי שהן יצאו מהשקית, הן כבר היו על הספה בתור כריות ראש :):)

המשימה הושלמה, עד ליום ההולדת הבא...

חג שמח לבן וטעים :)

מיטל

אביב הגיע פסח... כבר עבר

noreply@blogger.com (Meital) — Thu, 10 May 2012 06:26:00 +0000

הגיע הזמן לספר מה הכנתי כמתנות לפסח, לא?

לא הצלחתי לחשוב מה לקנות לחמי וחמתי, וכמובן שהחצי לא עזר יותר מדי.. הם מהאנשים ש"יש להם הכל" ומבחינת קישוטים, קשה לקלוע בדיוק לטעם... אז החלטתי לנסות להכין משהו שימושי שאין בו הרבה איפה לטעות. נזכרתי במגבת שהכינה אורית לפני כחצי שנה עם טריק מדליק - אפשר לקשור אותה לדלת של התנור מבלי שהיא תיפול. וכידוע (או שזה ידוע רק לי?), איבוד מגבות היא בעיה מוכרת כשמבשלים - ואז במקום לחפש את המגבת כל הזמן, פשוט שמים 3-4 מגבות שמסתובבות במטבח.. בכל מקרה, זה נראה רעיון מעניין.

ארונות המטבח שלהם לבנים, ולכן החלטתי ללכת על צבעים שמחים על גבי מגבת לבנה:

והוספתי שתי מגבות רגילות ללא כיווץ:

וגם קצת תחרה:

הכי כיף כשיש סט, נכון?

כדי לעשות איזשהו חיבור לפסח, תפרתי גם תבנית בד תואמת למצות (ההדרכה מכאן):

ומדגמנת מצות:

והכל יחד:

ארוז ומוכן - כשעה וחצי לפני ליל הסדר (אבל לא ויתרתי על סדרת הצילומים)..

ברגע שהגענו כבר לליל-הסדר גיליתי שדלת התנור שלהם היא אנכית... מה שהפך את המגבת עם הקשירה לקצת חסרת משמעות.... אבל בכל מקרה המתנה התקבלה בשמחה רבה וכבר יש "הזמנות" נוספות :)

שיהיה סופ"ש נפלא :)

מיטל

צלליות או לא להיות

noreply@blogger.com (Meital) — Sun, 29 Apr 2012 06:22:00 +0000

אני בשוק אני בהלם אני המומה - 4 חודשים לא כתבתי פוסט!!! גם לא היה הרבה במה להשוויץ - התחלתי עבודה חדשה שזוללת לי גם זמן בלוגים וגם זמן יצירה (וגם זמן שינה......), אבל אני לא מתלוננת (רק בבוקר ובערב ולפעמים קצת בצהריים..).

בקומונה "צומת צבעים" התארגנה לה החלפת צלליות - אחת ההחלפות עם התוצרים היפים ביותר לדעתי!
אני קיבלתי החלפה מהממת ורומנטית ממורן - חובה להציץ אצלה בבלוג!

לאחר איחור גדול, שנבע בעיקר מסיבות של מרחק (ביני לבין יעד ההחלפה), מסרתי בשבוע שעבר סוף סוף את ההחלפה שלי! אני הגרלתי את צרויה המתוקה והכשרונית, וכבר ברגע הראשון ידעתי מה אני רוצה להכין לה!

צרויה היא מעצבת גרפית, ובשנה האחרונה כבר הפיקה 6 קיטים (אם אני לא טועה בספירה..) של דפים מעוצבים מ-ה-מ-מ-י-ם! ברוב הקיטים שלה היא משתמשת בדמויות מתוקות שהיא כמובן מאיירת בעצמה (לא יודעת אם זה השם הרשמי, אבל אני קוראת להן "ילדי החוטים" בגלל הגפיים הדקיקות שלהם). החלטתי לעצב לה שתי כריות בגווני לבן/אדום/ורוד עדינים עם שתיים מהדמויות שלה - כמובן בצורת צלליות.

(וכן, אני יודעת שהצילומים לא משהו בכלל, הם צולמו רגע לפני שהכריות היו אמורות להימסר - ולמרות שבמזג האויר הנוכחי קשה להאמין - זה היה ערב סגרירי ביותר..).

הילדונת הראשונה עם הקוקיות הקופצות:

ורק הקוקיה (מגיע לה תמונה משל עצמה...)

והמתוקה השניה עם השיער הגולש:

היה לי קשה להיפרד מהן, לפחות יש להן אחת את השניה :)

ועוד קצת..

ניסיון על רקע תואם:

וגם בכרטיס יש צללית קטנה:

צרויה, אני מתנצלת על העיכוב במשלוח, הן עברו הרבה תלאות עד שהגיעו אלייך (אני מקווה שלא התקמטו מדי). אני שמחה שאהבת ואני מקווה שיתאימו לך! המון אושר בתקופה החדשה הזו בחייך :):)

שיהיה שבוע נהדר והתאוששות מהירה מהסופ"ש הארוך ומלא הבשר :)
מיטל

חורף, הגשם מטפטף על העורף...

noreply@blogger.com (Meital) — Sat, 31 Dec 2011 09:26:00 +0000

ו... היש דרך יותר מושלמת להגן על העורף מאשר עם צעיף??
בעיקר בחורף הקודם והנוכחי אני ממש "פריקית" של צעיפים.. צמר, בד, פליז - הכל הולך!
מעבר לחימום והנעימות על הצוואר, הם פשוט "מקפיצים" כל הופעה..
כמובן שלא יכולתי להתנגד להשתתף בהחלפת צעיף שהתארגנה בקומונה "צומת צבעים" לאחרונה..
אני הוגרלתי להכין את הצעיף להילה - שהיא סורגת ותופרת מ-ו-ש-ל-ם!! התחבטתי המון בלחפש רעיון שיהיה קצת שונה ומיוחד, אבל יהיה גם פרקטי, וניסיתי כל מני כיוונים עד שהייתי חייבת להשלים עם זה שכנראה כל דבר שאני אכין הילה תוכל לעשות יותר טוב ;)
קודם כל קניתי צמר רך ונעים בצבעים שהילה אוהבת (ציפור קטנה בשם הגר לחשה לי שהיא אוהבת ירוק וסגול), ואז גיליתי איזו הדרכה לצעיף עם קשר תוניסאי שנראה לי יפהפה (אולי העין נתפסה עליו בשל היותי חצי תוניסאית - מעבר לזה שהוא נראה יפהפה) וניגשתי לעבודה.
אחרי כמה נסיונות לא מוצלחים במיוחד, ושינוי קטן של ההדרכה כדי לעשות אותו קצת יותר רחב, זה הצעיף שהתקבל:

השתדלתי לעשות אותו די ארוך (פשוט כי ככה אני אוהבת), ובסוף קשרתי פרנזים גם מסרט אורגנזה כדי שיהיה קצת יותר מעניין:

זה בטח יהיה מושלם עם ג'ינס, נכון?

מאחר ואחרתי קצת במועד ה"הגשה" של ההחלפה, הוספתי גם קופסא קטנה עם שלושה כרטיסי ברכה:

גם בגוונים שהיא אוהבת:

הצילום היה ממש ברגע האחרון ביום שישי, אז סילחו לי על המיקום הממש-לא-נקי :)

שיהיה לנו חורף גשום אך חמים ונעים מתחת לצעיף :):)
שבת שלום,
מיטל

אני צלמת?

noreply@blogger.com (Meital) — Tue, 13 Dec 2011 22:43:00 +0000

אני ממש לא מרגישה "צלמת מלידה", אבל כבר שנים שאני מסתובבת עם מצלמה כמעט לכל טיול, אירוע או סתם מפגש עם חברות..
בחודשים האחרונים השתתפתי בקורס צילום (בבי"ס פלאש-90), ולמרות שאני עדיין לא מרוצה מהתמונות שלי לחלוטין, אני בהחלט מרגישה שלמדתי המון ואפילו השתפרתי, והכי חשוב - נהניתי מכל רגע!
אז אולי אני לא צלמת - אבל לפחות קיבלתי תעודת סיום :)

רציתי לשתף קצת בפרוייקט-הסיום שהכנתי לקורס, כשהדרישה הייתה לצלם סדרת תמונות בנושא מסויים. אני הלכתי עם האהבה שלי לכלבים, והחלטתי (בעזרתה של חברה לספסל הלימודים) לצלם ביום אימוץ כלבים ברעננה. למרות שבדיוק התחלתי לעבוד ומיד גם הייתי חולה, לא ויתרתי (מקצעוענית שכמותי), הגעתי לשם פעמיים וצילמתי המון תמונות (שאת חלקן גם אעביר לכלבייה לפרסום הכלבים).

בעקרון ניסיתי להעביר את השתלשלות העניינים, שהתחילה בכניסה למתחם - אהבתי את הניגוד בין הטקסט בשלט לבין הילדונת שמסתכלת עליו:

המשכתי עם קלוז-אפ על ילדה אחרת ששלשלה מטבעות לקופת התרומה:

מתכוננים - מתנדב קושר בנדנה לכלבלב שיושב כל כך יפה ובסבלנות:

ואי אפשר בלי כמה תמונות רק של כלבים שמחפשים בתים:

וקצת משחקים:

ועוד קצת משתוללים:

גם הילדים קצת ליטפו וחיבקו:

"מאמצים פוטנציאליים" בוחנים את הכלבלב המתוק הזה:

והנה אחד שיוצא לדרך חדשה - עם האמא המאמצת החדשה שלו - בהצלחה!!

האמת שלמרות הנושא המאוד מאוד עצוב, האוירה ביום האימוץ הייתה די נעימה וחגיגית ואני יודעת שהיו גם כמה הצלחות בפעמיים שהייתי וצילמתי שם.. מחזיקה אצבעות (וזנבות) שעוד המון כלבים ימצאו בתים טובים ואוהבים :)
לפרטים - אפשר לראות כאן בעמוד הכלביה של רעננה וכפר סבא, ובכל מקרה, בכל יום שבת בפארק רעננה ליד האגם מתקיים יום האימוץ משעה 10:00 עד השעה 14:00.

היום היה שיעור הסיום בקורס הצילום, והחלטתי להכין משהו קטן למדריכה המקסימה שלנו (לירון אלמוג). ישבתי על זה אתמול בלילה אז זה לא מושלם (ובטח התמונות לא מושלמות), אבל הכנתי לה כיסוי לרצועה של המצלמה, בצבעים שהיה נראה לי שהיא אוהבת - ונראה שגם קלעתי לטעם שלה ואפילו ריגשתי (והתרגשתי) :)

צירפתי תגית קטנה:

והכל ביחד - עם מגנטים תואמים:

שיהיה המשך שבוע קסום!
מיטל

כמה כיף להגשים משאלות

noreply@blogger.com (Meital) — Fri, 02 Dec 2011 17:25:00 +0000

במפגש הקומונה של "צומת צבעים" שיחקנו במשחק המשאלות (שהיה מאוד מוצלח גם בפעם הקודמת!). אני הגשמתי משאלה לקרין המתוקה, שביקשה כיסוי יומן. ציפור קטנה רמזה לי שיש לקרין "פטיש" לכתום, אז זו הייתה הזדמנות מצויינת להשתמש בבנדל (סט) של בדים שלא השתמשתי בו כמעט ומכיל המון כתום.

בהתחלה תפרתי את הכיסוי לפי יומן משנה שעברה, אבל הבנתי שהיומנים החדשים יותר גדולים, אז בעזרתה הנדיבה של יעל הקיפודה (שגם כתבה את ההדרכה לכיסוי הזה וגם השיגה לי יומן "בנקים"), הרחבתי את הכיסוי וכך יצא הפס הזה במרכז לאורך:

והאמת - אני אוהבת את זה יותר ככה!

זה החלק הפנימי ללא היומן:

וקצת תקריבים:

גם כאן (כמו בכיסויי-היומנים הקודמים שתפרתי) סרגתי סימניית לב נפוח:

וכמובן תגית משאלות קטנה:

היה כיף להכין אותו וכיף לקבל תגובות כל כך נהדרות מקרין :):)
אני קיבלתי ממיכלי סינר מטבח מקסים! היא לא צילמה אותו, אז אני מקווה לצלם בעצמי בקרוב (אולי אפילו בפעולה :):)).

---

ולמי שנשארה עוד קצת סבלנות, למשחק נוסף ששיחקנו באותו מפגש - משחק החטיפות, תפרתי כיסוי מחברת עם טלאים, שאותו קיבלה הגר (אחרי שחטפו לה את מתנה אחרת):

אז אחרי שגם לי חטפו פטרית קרמיקה מתוקה ביותר, אני קיבלתי נרתיק כלבלבים מ-ו-ש-ל-ם מברבימה שאני יכולה להשתמש בו לטיולים לחדר-אוכל בעבודה החדשה שלי :):)

שיהיה סוף-שבוע נהדר ושבוע פורה ונעים, וכמובן - שכל משאלותיכם יתגשמו :)
מיטל

קיפודה וינשוף

noreply@blogger.com (Meital) — Sun, 20 Nov 2011 21:15:00 +0000

בקומונה "צומת צבעים" התארגנה לה החלפה מגנטית קטנה, ואני הוגרלתי להכין ליעל (המכונה גם יעל-קיפודים).
באיחור (אופנתי כמובן) מסרתי לה את ההחלפה בשבוע שעבר, וקיבלתי תגובה נרגשת ביותר!

הכנתי לה סדרת מגנטים שנראות כמו תמונות-פולורואיד, עם קאפה עבה שצבעתי בכל מני צבעים - כמו שיעל אוהבת:

את התמונות של המשפחה המקסימה שלה "שדדתי" מהבלוג שלה, ובגלל שהן מוקטנות אז האיכות הנמוכה יחסית לא הפריעה.

החיתוך של הקאפה היה ממש לא פשוט וכמה נסיונות הלכו לפח, אבל בסופו של דבר נראה לי שהגימור יצא די טוב :)

יצרתי 10 מסגרות כאלו, כשאחת נותרה ריקה (למקרה שהיא תרצה להוסיף תמונה משלה):

והנה הכל ארוז:

כבר מזמן רציתי לסרוג ליעל ינשוף (על זה שהיה לה ואבד) וגם כתודה על הנדיבות האינסופית שלה :)
אז סרגתי ינשופה ורדרדה (וקצת מופתעת) שנמסרה גם ביום חמישי:

ורגע לפני האריזה:

שיהיה שבוע נהדר :)
מיטל

גם לי מגיע

noreply@blogger.com (Meital) — Sun, 13 Nov 2011 07:50:00 +0000

אמנם קצת באיחור לתחילת השנה, אבל סוף סוף הכנתי כיסוי יומן - גם לעצמי!
גיליתי שיותר נוח לתפור בזוגות, אז הכנתי שני כיסויי-יומן במקביל (יום אחד בחירת בדים, יום אחד גזירת והקשחת הבדים, יום אחד סריגת הסימניות ויום אחרון תפירה). את ההוראות לקחתי מההדרכה המאוד ברורה וטובה של הקיפודה האחת והיחידה :) וממש ממש התאהבתי בבדים ובעיצוב של שניהם!

נתחיל משלי - כמובן עם האותיות המיוחדות של דפי ורחלי - תוצרת הארץ, שנצמדות לבד בגיהוץ:

ומבפנים - מקום לכרטיסי אשראי או פתקים:

הסימנייה הסרוגה:

ומאחורה:

והיומן השני - לחברה טובה שכבר כמה שנים אנחנו קונות יומן אחת לשניה:

וגם מבפנים:

ועוד טיפה:

ומאחורה:

שיהיו לכולנו הרבה דברים טובים לכתוב ביומן ושבוע לבבי ומיוחד :)

מיטל

כאן תופרים בכיף

noreply@blogger.com (Meital) — Sun, 23 Oct 2011 18:50:00 +0000

ביני לבין התפירה יש מן יחסי אהבה-שנאה..
החלק הכי קשה - לבחור בדים! בטח כשיש לי מלא בדים ואני לא רוצה לקנות עוד, אבל עדיין קשה לי לשלב בניהם, או שבדיוק כבר מצאתי משהו שמתאים - אבל הוא קטן מדי..
אח"כ מתחילה מדידת וגזירת הבדים - מציק אבל בהחלט נסבל.
ואחרי כל התפירה ומיליון פרימות תיקונים, מגיעה ההפיכה האחרונה - ופתאום העיניים נוצצות כשמגוש בדים וחוטים מסורבלים פתאום יוצא משהו מקסים (עד שמוצאים עוד פאשלות ואז צריך להפוך-לתקן-ולהפוך שוב עוד 10 פעמים בממוצע..).

אחרי הארנק שתפרתי לחברה שלי, קיבלתי בקשה מאמא שלה לארנק זהה - מאותם הבדים בדיוק (לפחות לא צריך לבחור בדים). במזל היה לי עוד חלק מבד הנקודות האדום (דמוי עוד שגזרתי מתיק ב-10 שקלים משוק רה"ע), והפעם ניסיתי בעזרתה של יעלי לתפור גם כיס חיצוני עם ריצ'רץ' (זה באמת יותר נוח שבשביל להוציא כסף קטן לא צריך לפתוח את הארנק ולהסתכן שיתעופפו ברוח כל מני פתקים וזיכויים שלא מומשו).

עטוף ומוכן למסירה:

למי שעדיין לא מכירה (יש עוד כאלה??), יש אתר שנקרא pinterest, שהוא בעצם לוח מודעות מקוון, שמחולק לנושאים, מאפשר לעקוב אחרי לוחות של אחרים, ובעצם מורכב מתמונות עם קישור למקור שלהן (מה שהופך את זה להרבה יותר נוח). בקיצור - התמכרות קשה!! בין השאר, מצאתי שם ה-מ-ו-ן הדרכות תפירה, ביניהן הדרכה פשוטה ביותר לכרית סיכות שנצמדת למכונת תפירה. האמת שזה ממש נוח, אז תפרתי כמה כאלו לי ולחברות:

והנה הקשירה מאחורה:

אפשר גם בירוק:

ואפשר גם מהצד:

ואיך לא - גם מלמעלה:

אחת מהן נמסרה עם שלט חדש לחדר התפירה למיכלי:

ומכונת התפירה הרקומה מקרוב (ממש התאהבתי ברקמה הזו!):

ואחת הגיעה עם קנווס לבחורה יקרה ואמיצה שרק התחילה לתפור לאחרונה:

וגם תגית אופטימית:

ואחרי פוסט רווי תמונות, שבוע רווי התרגשויות וחג רווי ארוחות, אני רק אאחל שיהיה שבוע מקסים!

מיטל

יום הולדת ראשון

noreply@blogger.com (Meital) — Mon, 03 Oct 2011 19:49:00 +0000

איך עבר חודש בלי פוסט חדש???
זה לא שאין לי דברים לפרסם, אני פשוט לא מצליחה למצוא שמות לפוסטים :):)

האחיין המתוק שלי (האחיין של בעלי נחשב גם האחיין שלי, לא?) חגג לפני שבועיים יום הולדת ראשון!
לקראת החורף, תפרתי לחמודון נחשוש רך וחמים מפליז.. ברגע הראשון נרשמה התלהבות גדולה מצידו, שדי נעלמה אחרי דקה.. אבל טוב, יכולת ריכוז היא לא הצד החזק אצל ילדים בני שנה (לפחות ככה אני משכנעת את עצמי..)

אז הנה הנחשוש (בהשפעת יעל, שלימדה אותי להכין נחשושים, ניסיתי לעשות אותו כמה שיותר צבעוני, אך עדיין גברי..)

כאן רואים יותר טוב את האפליקציות ואותיות השם שלו:

מצטערת על התמונות החשוכות, זה היה רגע לפני המסירה...

מאחר וזה לתינוק קטן, תפרתי את העיניים כאפליקציות גם, ולא כפתורים (הקרדיט לרעיון מגיע לבעלי)..

---------------

ואם כבר מדברים על שמחות, חברה טובה שלי עברה דירה לפני כחודשיים, והכנתי לה עציץ ורדים סרוגים כמו שסרגתי לרותי כאן (אחרי שהיא ביקשה ממני עציץ נרקיסים כמו שסרגתי כאן כבר לפני יותר משנה..), אבל דירה חדשה זו הזדמנות מצויינת לקישוט שכזה :)

ומלמעלה:

ותמונה אחרונה, כי הם פשוט יפהפיים בעיניי:

ההדרכה מכאן.

עוד יגיע פוסט כרטיסי ברכה לשנה החדשה, אבל בינתיים, קצת באיחור, אני מאחלת לכל הקוראים והקוראות שלי, ולכל עם ישראל, שתהיה שנה טובה ופורייה, מוצלחת ומאושרת, ורק בריאות לכולנו :)

מיטל

שגעון האמיגורמי - זה מדבק!

noreply@blogger.com (Meital) — Sat, 03 Sep 2011 20:36:00 +0000

אמיגורמי (ולא אוריגמי) היא אמנות יפנית של סריגה במעגלים במסרגה אחת/שתי מסרגות ליצירת בובות, דמויות, בעלי חיים, חפצים דוממים, מאכלים וכו'. מסתבר שזו גם מחלה מדבקת (אבל כיפית במיוחד)!

את רוב ימי השישי אני מבלה בבית הוריי, ותמיד מביאה איתי את כלי הסריגה שלי, ובזמן הפנוי (בין הבישולים, הסידורים, והדיבורים) סורגת עוד ועוד חלקים מאיזה פרוייקט בהמשכים.. אמא שלי, שהייתה סרגנית ותפרנית רוב חייה, לא יכלה יותר לעמוד בפיתוי, וביקשה הדרכה אישית לסריגת אמיגורמי! ישבנו ודפדפנו בכל מני אתרים לחפש משהו מעניין, והיא בחרה את אחד הדברים היותר קשים להתחלה - פיל קרקס ענק!

אז הדרכתי אותה אילו חוטים לקנות, תרגמתי לה את ההוראות מכאן, והיא התחילה במשימה בעקביות וסיימה אותו צ'יק צ'ק - עם עזרה קטנה ממני :)

הנה הפילפילון המתוק (שהאחיין הקטן שלי כבר שם עליו עין..):

למרות שאני באופן כללי נגד השתתפות בעלי-חיים בקרקס, תודו שהוא ממש מתוק עם הצעיף הצבעוני הזה על הראש:

לקראת הסיום, היא כבר התחילה לחשוב מה הפרוייקט הבא, ואז חשבתי שאם היא מתכוונת להתמיד בזה, יהיה יותר נחמד לאחסן את כל החומרים בתיק מיוחד (במקום בכל מני שקיות), אז תפרתי לה תיק סריגה לפי ההדרכה המצויינת של זיקוקית כאן:

הנה הוא מבפנים - עם מקום למסרגות, עט וסרט מדידה:

ובצד השני מקום למספריים, דפי הוראות, עטיפות של החוטים וכו':

והנה מבט מלמעלה - אחרי שסיימתי חשבתי שאולי היה כדאי לעשות אותו קצת יותר גדול:

הוספתי קצת תחרה ותגית קטנה וזהו!

והנה עטוף ומוכן למסירה:

ותגית שלמדתי להכין ממורן המתוקה:

ואם כבר עוסקים באמיגורמי, נזכרתי בפרוייקט לא פשוט שסרגתי ושכחתי להעלות לבלוג - כלבלב שחור/לבן מושלם שסרגתי לאחותי ליום ההולדת:

ועוד אחת כי הוא כל כך חמוד..

ועם מישהי שמאוד התעניינה בו...

וכמובן שהוא הגיע עם כרטיס שאני מאוד אוהבת - באמת מזמן לא העליתי לכאן יותר מדי פרוייקטים בנייר..

שיהיה שבוע נהדר :)
מיטל

מה עם קצת סדר?

noreply@blogger.com (Meital) — Wed, 31 Aug 2011 20:09:00 +0000

איזה בלגאן יש לבחורות בתיק? אני לפעמים מרגישה כאילו התיק שלי הוא כובע שמוציא שפנים (או מראה/פינצטה/תרופות/מגבונים/גומיות/פלסטרים.. - ומה לא?!) אז איך לא יהיה בלגאן?
והכי גרוע כשאנחנו מחליפות שלושה תיקים ביום :) טוב, אולי רק שניים...
אז במקום להעביר את כל הבלגאן מתיק אחד לשני, יותר פשוט להניח הכל בארגונית.. גאוני, לא?

במפגש שהיה לי עם חברות לאחרונה, תפרתי לכל אחת מהן ארגונית עם לבבות :)

ומגולגל:

עוד אחת ורדרדה - קשה לראות, אבל כמובן שיש תאים בגדלים שונים:

ושוב מגולגלת:

ואחרונה קצת יותר צבעונית:

ושלושת הגלילונים ביחד:

ותמונה אחרונה, סתם כי הן מתוקות:

ולכל הילדים וההורים שחוזרים מחר לבתי-הספר והגנים, שתהיה שנת לימודים פורייה ומוצלחת!!!
מיטל

יומולדת לקיפודה ופילפילה

noreply@blogger.com (Meital) — Sat, 13 Aug 2011 19:58:00 +0000

לפני שבועיים חגגנו יום הולדת משותף לשתי בחורות מקסימות - הקיפודה (יעל) והפילפילה (הילה).
היה ערב מקסים, עם בנות מקסימות, הרבה צחוקים ואוכל מעולה :)
וכמו בכל יום הולדת, היה טקס של פתיחת מתנות.. וביום הולדת כפול - חגיגה כפולה!

ליעל סרגתי 5 מפלצות מתוקות (ולא מפחידות בכלל..) שיושבות להן בנחת על מדף, ומאחורה הצמדתי מגנטים כדי שתוכל להצמיד לסטודיו החדש והמקסים שלה (עם קירות מפח).

מי אמר שמפלצת צריכה להיות עם 2 עיניים?

אפשר גם עין אחת :)

ותמונה אחרונה, כי הן כל כך מקסימות :) ההדרכה מכאן

וכמובן גם כרטיס:

המתנה השניה, להילה, היא... טוב, קשה קצת להסביר, מן מסגרת עם חוטי תלייה.. יותר טוב להראות:

את הכותרת - "לעשותים" - השאלתי ממורן:

ועוד כמה תקריבים:

וקצת פרחים:

וכרטיס עם פילפילון מקסים שרכשתי לאחרונה מדפי:

מקווה שיהיו לי בשורות טובות לספר בשבוע הבא :)

שיהיה שבוע מקסים לכולם!

מיטל

צבעים "עדינים"

noreply@blogger.com (Meital) — Sun, 07 Aug 2011 15:13:00 +0000

לחברה טובה שלי (עם שם מקסים.. רמז רמז...) יש יום הולדת שבועיים אחריי (ולאחרונה גם גילינו שהתאריך העברי הוא באותו יום!). אז התחלנו מסורת בשנה שעברה של יום חופש ביום ההולדת שלה שחייב לכלול ים :)

אז לפני שלושה שבועות הגיע היום הזה, והוא היה נפלא!!! ישבנו לארוחת בוקר על החוף, טיילנו בשוק הפשפשים (והזענו לא מעט..) וקינחנו ב"בטן-גב" על חוף הים, לצלילי גיטרה (לא שלנו..).

כבר יותר מדי זמן שהיא הולכת עם אותו התיק, אז רציתי להכין לה אחד חדש. אבל ידעתי שאם אני אעשה אותו בצבעים "משוגעים" מדי, אין סיכוי שהיא תשתמש בו.. אז הבסיס היה ג'ינס שחור, כדי שיהיה יחסית סולידי, והשאר בבדים שאני ממש מאוהבת בהם..

החלק הקדמי נראה לי ריק מדי, אז הוספתי כיס קטן.. האמת שהצטערתי שלא עשיתי לו איזושהי סגירה, כי הדברים יכולים ליפול ממנו, אבל לפחות הוא מקשט :)

כיסוי וקשירה:

הכל מבפנים - מלא כיסים!!

הוספתי לולאת מתכת בצד אחד, וקרבינה בצד השני, בעיקר כדי שיהיה קל למצוא את צרור המפתחות..

והחותמת היפהפייה שלי שגילפה לי מקופלת המקסימה!! תודה רבה :):)
תכננתי לשים אותה על הכיס, אבל כרגיל, נזכרתי מאוחר מדי..

וגם כרטיס..

מיטלי, איזה כיף לחגוג איתך יומולדת משותפת בכל שנה :):)
שיהיה שבוע קסום עם בשורות טובות לכולנו...

משוויצונים

noreply@blogger.com (Meital) — Wed, 27 Jul 2011 09:58:00 +0000

למי שלא מכירה (או מכיר?), זה השם (הכי חמוד בעולם) לאלבומים קטנטנים שצלמים מכינים לחתן והכלה לאחר החתונה.. חברה שלי, עדי, התחתנה כבר לפני כמעט שנה, ולפני כמה חודשים הם קיבלו את אלבומי התמונות שלהם.
אז כשראיתי את המשוויצון המקסים שלה, שהכריכה העדינה שלו התקמטה כל כך מהר, החלטתי להכין לה ולבעלה נרתיקי-משוויצונים קטנים. אמנם מסרתי את הנרתיקים קצת באיחור, אני לא יודעת אם הם עדיין מסתובבים איתם בתיק, אבל בכל מקרה...

הנה הנרתיק למשוויצון של הכלה:

וההחתמה מקדימה:

וכמובן לא נקפח את החתן (שקשה לפספס שהוא שרוף על מכבי-ת"א, אז הלכתי על הצבעים המתאימים - כחול/צהוב):

ושניהם יחד:

את התכלת עשיתי עם חוט אחר לקשירה, אבל נראה לי שיותר נוח עם שניים, כמו שעשיתי באדום:

עד שכבר מסרתי אותם, הגיע גם יום ההולדת של עדי (שגם כאן אחרתי, מממ...). אז הכנתי לה גם מחברת עטופה בנייר:

כאן השתמשתי בפעם הראשונה בדפים של My Mind's Eye ששכבו אצלי הרבה זמן במגירה וחיכו ליחס..

ומאחורה:

ובפנים נכתבה הברכה:

שיהיה סוף שבוע קריר ושבוע מוצלח מלא בהתחלות חדשות :)
מיטל

בגד עם כיסים

noreply@blogger.com (Meital) — Sat, 16 Jul 2011 19:02:00 +0000

מאז שאני ילדה יש לי חולשה מיוחדת לכיסים.. מכנס עם כיסים בדר"כ ימשוך לי את העין הרבה יותר מאשר מכנס "נטול"..
ומהאוברולים בכלל היה לי קשה להיפרד.. וגם בתיקים - ככל שיש יותר כיסים - יותר טוב!

לאחרונה השלמתי את ניסיון התפירה הראשון שלי, שהתחיל לפני כמה חודשים, עוד לפני שהייתה לי מכונת תפירה, בבית של יעל, בהדרכתה של רוני (שגם יצאה עם מכונת תפירה לא עובדת...).

תפרנו מתלה כיסים מתוק לפי ההדרכה המעולה כאן.. בעוד יעל סיימה את המתלה שלה, אני ורוני הותרנו חצי עבודה (התעייפנו כל כך מחיתוך הבדים, והמכונה של רוני התקלקלה באמצע, אז התייאשנו). ולפני כמה שבועות, רוני הציעה לי להמשיך גם את שלה.. והנה התוצאה:

הורוד הוא של רוני (איך לא?!). היא כמובן בחרה וגזרה את הבדים, הכינה את הכיס עם הכפתורים, ואני רק עשיתי את התפירה של כל החלקים:

והכחול הוא שלי: ועכשיו כשאני חושבת על זה, שניהם מתאימים לשיער של רוני בימים אלו - כחול ורוד, ואולי גם קצת סגול :)

****************

ובשבוע שעבר תפרתי עוד מתלה כיסים, מסוג אחר לגמרי.. מתלה לדפים/מכתבים למורן המקסימה שיחד איתה חגגתי יום הולדת (פירוט בפעם הבאה...)

סוף סוף העזתי להשתמש בבדים היותר מיוחדים שלי (אחרי הארנק בפוסט הקודם), וגם המאוד צבעוניים - כמו שמורן אוהבת :)

קצת אפליקציות:

מאחורה הצמדתי מגנטים להדבקה על המקרר/דלת, וגם מתלה מלמעלה לתלייה..

(רואים גם את החותמת החדשה שלי למטה?)

וכרטיס תואם כמובן:

* לכל מי ששאלה בפוסט הקודם מאיפה הבד דמוי-עור האדום עם הנקודות, אז אני מצטערת לאכזב, אבל הוא היה בעברו תיק פשוט שקניתי ב-10 ש"ח בשוק ראש העין ולא השתמשתי בו אפילו פעם אחת..

שבוע טוב (וכמו תמיד, קריר).
מיטל

ארנקים, מכל מני צבעים..

noreply@blogger.com (Meital) — Sat, 09 Jul 2011 16:11:00 +0000

יצרתי לי, ביום אביב נעים (עם הלחן של פרפר נחמד..)
בעצם, זה היה יותר יום קייצי וחמים :)

כבר כשאני קיבלתי את הארנק (המהמם) שלי מתנה מענת, חברה שלי, מורן, רצתה אחד כזה לעצמה. בתקופה ההיא, עדיין בכלל לא חלמתי על להתחיל לתפור.. והיום, כבר יכולתי להכין לה אחד כזה בעצמי :)
הארנק הזה עבר הרבה תלאות/פרימות/שבירת מחטים, אבל בסוף זה הצליח!!

אמנם התפרים לא כל כך מושלמים (בלשון המעטה), בעיקר בגלל העובי של הבד החיצוני (דמוי עור) ששבר לי 3 מחטים!! ומאוד התלבטתי אם להכין עוד אחד, אבל התגובה שלה הייתה כל כך טובה, שאני חושבת שאולי זה לא כל כך נורא..

עוד קצת מבפנים..

אז, באיחור אלגנטי מיום ההולדת שלה, מסרתי לה את הארנק, וגם הספקתי להכין לו "חבר" תואם לכסף קטן..

ומבפנים..

ועוד משהו קטן שהכנתי לה לכבוד החזרה לעבודה - מתקן לעטים עם תמונה שלנו :)

מזל טוב מורנוש המקסימה שלי :)
מיטל

ליאורי בן 5

noreply@blogger.com (Meital) — Thu, 30 Jun 2011 11:08:00 +0000

כבר ברגע שראיתי את רול-המכוניות שהכינה מומין כאן לבן שלה, מאוד התלהבתי מהרעיון וידעתי שמתישהו אני אכין אותו :)
לא מזמן האחיין המתקתק שלי חגג יום-הולדת חמישי, וכמובן שיש לו יותר מכוניות מ.. מ.. למי יש הרבה מכוניות?
בכל מקרה - יש לו המון! וביציאות מהבית, הוא אוהב לקחת איתו כמה מכוניות שהוא בוחר.. אז זה התחבר מצויין והחלטתי להכין לו רולדה :)

יש 6 תאים למכוניות, ואיך אפשר בלי כביש?

האמת שכשהוא פתח את הרולדה, חשבתי על זה שאולי הייתי צריכה להכין מקום ליותר מכוניות, אבל לא נורא :)

והנה הוא מגולגל בלי מכוניות:

למרות שכאמור, יש לו כבר מיליון, עדיין הוספתי לו כמה מכוניות משטרה (והליקופטר אחד), רק בשביל הדוגמית :)

מזל טוב ליאורוש!!
שיהיה לכולנו סוף שבוע נפלא ושיעבור החופש-הגדול כמה שיותר בכיף ובקלות :)
מיטל

נחשושים ועוד...

noreply@blogger.com (Meital) — Sat, 25 Jun 2011 19:11:00 +0000

לפני הכל, רציתי להגיד לכל הקוראים והמגיבים (או בעצם קוראות ומגיבות??) שאני מאוד מעריכה כל כניסה ותגובה של כל אחד ואחת מכם.. חבל שבבלוגר אי אפשר להגיב לכל תגובה באופן פרטני, כי יש לי המון תודות לחלק :):)

---------

בשבוע האחרון חגגנו להגר וליעל יום הולדת משותף - הכי כיף זה יום הולדת, ועוד יותר כשזה כפול :):)
להגר כבר הכנתי מתנת יום הולדת, תיק שתפרתי לה, אז עכשיו החלטתי לתת את תשומת הלב לשני הבונבונים שנולדו לה לפני כמה חודשים (למרות שבעצם, היא נהנית יותר מהם מכל המתנות :):). בעזרתה הנדיבה והסבלנית של יעל הקיפודה המקסימה (תודה רבה!!!!), תפרתי שני נחשים רכים ונעימים מפליז, שמתאימים במיוחד לשני הילדודס שלה..

אחד לנועם:

והאפליקציות המתוקות:

והשני כמובן לדן - שהפכתי לדןדן..

ואחרי שנמאס לי מהלבבות והכוכבים(טוב, לא נמאס, סתם בא לי לגוון), עברתי לעיגולים כפולים:

כמה טוב שיש שניים :)

אני חייבת לציין שזוהי אחת היצירות שהיה לי הכי קשה להיפרד מהן, ואני כבר מתכננת עוד כמה... אין על הלשונות האלו :)

(אגב, מיכל היקרה הביאה לתשומת לבי שלילדים קטנים באמת לא כדאי לעשות את העיניים ככפתורים, למרות שחיזקתי אותן המון...)

--------

ולמי שהחזיק עד לכאן, הנה המתנה של יעלי..
כבר לפני יותר מחודש ראיתי איזו תמונה של עץ סרוג שפשוט התאהבתי בה (ולרוע מזלי לא הייתה מצורפת הדרכה), אז פשוט התחלתי לנסות ולאלתר. יצא עץ שאני די מרוצה ממנו, ולמרות שתכננתי עוד המון דברים - פטריות, ארנבים וכו', החלטתי ללכת על העץ, קצת דשא וכמה פרחים ופרפרים קטנטנים:

העץ הקקטוסי המדהים (אמנם בתמונת המקור הוא יותר יפה, אבל אני גאה בו בכל זאת כי זה היה ללא הדרכה..)

כדי שיהיו קטנטנים, הפרפרים סרוגים במסרגה של 1 מ"מ ובחוט רקמה! (היה לא קל...)

והנה הורדים האלו שאני כל כך אוהבת לסרוג..

את כל האובייקטים עיצבתי והדבקתי על מסגרת איקאה (בלי הזכוכית).
ולמי שמתעניינת, הכתוב מסביב הוא משפט יפה שמצאתי של לאה גולדברג: "יש בעולם הרבה דברים יפים, עצים ופרחים, אנשים ונופים, ומי שיש לו עיניים פקוחות, רואה יום יום, מאה דברים נפלאים לפחות".

שיהיה שבוע נפלא עם המון בשורות טובות :)
מיטל

יום הולדת לבעלי הטרי :)

noreply@blogger.com (Meital) — Mon, 20 Jun 2011 08:16:00 +0000

מן חוק מרפי שכזה החליט שאני אהיה חולה בדיוק בסוף השבוע שבו יש שלושה ימי הולדת - לשתי חברות טובות ולבעלי.. עכשיו אני צריכה לפצות לא מעט :)
לא הצלחתי למצוא רעיון למתנה גדולה לאבנר, אז במשך השבוע שלפני יום ההולדת שלו, התחלתי "לטפטף" מתנות (רעיון שעזרה לי בו קרין - תודה!!)
אז.. ביום הראשון, פשוט נתתי לו כרטיס ברכה (שאני ממש ממש אוהבת!) עם ברכה ראשונה:

את הרעיון של לב הטלאים לקחתי מיעל:

כאמור, בתוך הברכה הודבקו הברכות הראשונות:

ולברכה זו התאימו כמובן - דברים מתוקים! אז הכנתי לו שתי צנצנות מטופלות עם שקדים/אגוזים/שוקולד:

עטפתי אותן בניילון נדבק, אבל אני לא בטוחה שזה באמת יעמוד בשטיפה..

ובפנים - נשנושים לעבודה :)

מהר מאוד הוא כבר ידע לחכות בערב לברכה היומית (או כמה ברכות), הכרטיס חיכה עם מגנט על הדלת, כל רצועת נייר עם הברכה הבאה הייתה עם דבק דו-צדדי שמוצמד מאחורה, והוא הדביק אותה בעצמו על הברכה (קצת פעילות יצירתית.. חח..).

ביום השני, הוא כבר קיבל את הברכה הבאה, שהוקדשה לבילויים וילדותיות, ולכן הוא קיבל בלוני הליום - זה משהו שמאוד מחזיר אותי לילדות, בתור חולת בלונים :)

לוק כמובן דוגמן הבית:

ברכה נוספת הייתה לבריאות וכח, והוא קיבל חולצה מיוחדת לאימונים בחדר כושר (זה גם בעקיפין בשבילי, כי אני מצליחה לגרור את עצמי לחדר-כושר רק כשהוא הולך גם :)

עוד ברכה הייתה - שתמיד יהיו לו סיבות לצחוק, ולכן קניתי לו די-וי-די של לקט תכניות של "זהו-זה", שאני זוכרת הכי טוב וממש אהבתי - הלקט ממלחמת המפרץ... התכוונתי לקנות בהתחלה את הגשש החיוור, אבל היו כל כך הרבה אופציות ולא הצלחתי להחליט - אז "זהו-זה" ניצח :) זו מתנה שהתקבלה בהכי הרבה פליאה :)

ברכה נוספת נגעה בהתפתחות בעבודה ועסקים, והמתנה הייתה פנקס תפור לכרטיסי ביקור:

ראיתי שזה לא נסגר טוב, אז הוספתי אח"כ גם גומי וכפתור בחוץ (בתמונה זה בלי הסגירה):

ברכה נוספת הייתה להמון נצחונות וכיף בתחביב האהוב עליו - כדורסל. המתנה הייתה כאלו מגיני זיעה ששמים על הזרועות, אבל מסתבר שזה בכלל מתאים יותר לטניס (שגם זה מתאים לו, אז יצא בסדר).

כבר מזמני הלימודים המשותפים באוניברסיטה, גיליתי שאבנר יודע לצייר ממש יפה (בעיקר את לוק) - כשהוא היה מקשקש לי על כל הדפים שכתבתי - אני הייתי מנסה להקשיב ולכתוב, והוא היה עסוק בעיקר בלהפריע לי - למרות שבסופו של דבר הוא זה שקלט יותר את החומר ולימד אותי :) אז קניתי לו גליון דפים, עפרון ומחק מיוחדים לציור, שאולי מתישהו יחליט לפתח את הצד האומנותי שבו..

עוד מתנה פיצפונת הייתה לב סרוג, עם ברכה לאושר ואהבה :)

והברכה האחרונה שהגיעה הייתה לחיי זוגיות, משפחה ואהבה נהדרים :)

וגם לוק הוא כמובן חלק מהמשפחונת הקטנה שלנו:

היו עוד שתי ברכות שלא הספקתי להוסיף להן מתנה, אבל בסופו של דבר הכרטיס היה מלא רצועות של ברכות, ואני מאוד מרוצה מהתוצאה :) כמובן שכל המתנות היו מסביב לצבע האדום, שזה הצבע האהוב על אבנר :)

אבנרי שלי, מזל טוב והמון המון אושר :)
אוהבת אותך מאוד,
מיטל

עונת החופשות מתחילה

noreply@blogger.com (Meital) — Thu, 16 Jun 2011 07:47:00 +0000

אני עדיין לא תכננתי איזו חופשה, אבל הורים שלי כבר הספיקו לעשות גיחה לבולגריה בהתראה של ממש כמה ימים..
שינסתי מותניים והכנתי להם נרתיקים לדרכונים:

את הג'ינס עשיתי ראשון, ויצא קצת יותר קצר מהשני, אבל עדיין מתאים בגודל..

ומבפנים יש כיסים גדולים:

כשהם טיילו להם, אנחנו עשינו דוגיסיטר על הכלבה המיניאטורית שלהם, ובכל ערב היה לנו מופע "בלגאן" - פומה vs ארנבת.

----------------------------------------

לפני שבועיים וחצי, חברה טובה שלי, הגר, חגגה יום הולדת. עדיין לא חגגנו באופן רשמי, אבל בכל זאת הכנתי לה כבר מתנה קטנה, שלדעתי מתאימה לטיולים שלה עם הקטנטנים - כדי לשים את המפתח, הפלאפון והארנק, שיהיו כל הזמן עליה (זה אחרי ששמעתי כמה סיפורים על גניבות פלאפונים וארנקים מהתיקים הגדולים של העגלה ברגע שלא שמים לב... ).

בפנים יש טבעת כדי לחבר אליה את המפתח, וכיס פנימי קטן לפלאפון:

אני מקווה מאוד שהיא אהבה ומשתמשת בו :)
הוספתי גם כרטיס (איך אפשר בלי?!) שהחזיר אותי קצת לצמצמים היפהפיים האלו :)

שיהיה סוף שבוע נהדר :)
מיטל

במבי הקטן נולד באביב...

noreply@blogger.com (Meital) — Wed, 08 Jun 2011 08:42:00 +0000

היער כולו קם לחיים, הפרחים מתחילים לפרוח, הציפורים שרות, וכל החיות יוצאות החוצה לקראת הולדתו של "הנסיך", הלא הוא "במבי"..

גם הבמבי שלי נולד באביב (ואני עדיין בשאיפה שיישאר מזג אויר אביבי עד ספטמבר לפחות, מה שלא נראה שיקרה בינתיים...). ה"לידה" שלו הייתה לא קלה, אבל אני ממש ממש מאוהבת בתוצאה!

הנה במבינו ביער קטן משלו..

ומנסה לטפס על העצים..

תודה רבה לשרון על העזרה וההדרכה!
עכשיו אני שוקלת להוסיף לו במבית ורדרדה שתארח לו חברה :)

---------------------

מנצלת את ההזדמנות להראות מחברת שעטפתי בנייר כמתנה לחברה טובה (לא, זה לא לעצמי :). זה היה ניסיון ראשון ובלי הדרכה, ואני חושבת שיצא נהדר :)

בפנים, עם הסימנייה:

וחייבים תמונה גם מאחורה (בתוך לב כתוב - hold me tight).. חותמת מתוקה שאני משתמשת בה בפעם הראשונה..

חג שבועות שמח ומהנה :)
מיטל

יום הולדת וינטג'י

noreply@blogger.com (Meital) — Sat, 04 Jun 2011 07:06:00 +0000

רותי היקרה היא בהחלט נסיכת וינטג' מבחינתי :)
השבוע היא חגגה יום הולדת, ויכולתי להפגין קצת את כישורי הוינטג' שלי עם הדף שהכנתי לה לספר הש-מ-ן במיוחד שיצרו לה כל החברות:

ההוראה הייתה לכין את הדף בצבעים ורוד-לבן, אבל החריגה שלי הייתה מהקטנות שהיו דווקא :)

והפרח הקטן למטה:

כמתנה, סרגתי והכנתי לה זר ורדים, גם הוא בגוונים ורודים, כמו שהיא אוהבת:

סרגתי ורד נוסף, גדול יותר, שנקשר על גבי הקשת שהכנו לה יחד:

וכמובן, איך אפשר בלי כרטיס ברכה תואם?

ומקרוב:

רותי, מסיבת יום ההולדת שלך הייתה מקסימה ואת מתוקה אמיתית!
שיהיה לך מזל טוב והמון אושר :)
מיטל