שרונה יוצאת מהארון - בלוג אופנה לא קונבנציונאלי

אולהלה, הגרלה כפולה!

noreply@blogger.com (Sharona R - שרונה ראובני) — Sun, 20 May 2012 15:14:00 +0000

ישבתי וחשבתי והבנתי שהרבה זמן לא היתה לנו פה הגרלה. לפיכך אספתי כמה דברים שקיבלתי מיחצנים ועוד כמה דברים שיש לי ואשמח להגריל והכנתי לא אחת אלא שתי ערכות נחמדות להגריל בין הקוראים, אחת ליום ואחת ללילה.

ערכת היום כוללת -

שלושה לקים בגוונים קיציים מתנת China Glaze
תחליב פנים להגנה מהשמש אנטי אייג'ינג מתנת Life
קרם לחות לעור רגיל מתנת Magic Dead Sea Cosmetics
דוגמית חלב גוף 4 ורדים של לוקסיטאן

ערכת הלילה כוללת -

תיק קלאץ' שחור של גארלין
פאוץ' שחור לסלולרי מתנת איב סאן לורן
שני ליפסטיקים מסדרת Rouge in Love מתנת לנקום
5 מברשות איפור מתנת KIM (להזמנות יש לפנות לנורית)
דוגמית של הבושם Miss Dior

והנה ההנחיות להשתתפות בהגרלה:

ההגרלה תמשך מהיום (ראשון 20.5.12) ועד יום ראשון ה-3.6.12 בסיומו אודיע כאן בשבלוג את שמות שני הזוכים ואבקש לקבל את כתובות האימייל שלהם. אם לא אקבל תשובה תוך 24 שעות, אבחור זוכים אחרים.
כדי להירשם להגרלה יש להגיב כאן למטה. התגובה חייבת לכלול תשובה לשאלה באיזו ערכה אתם מעדיפים לזכות ולמה? ואת שמכם (או כל אמצעי זיהוי יחודי אחר שייצג אתכם בהגרלה).
אם אתם לא עושים זאת כבר, יש לעקוב אחרי השבלוג (יש כפתור "הצטרף לאתר זה" למעלה).
למשתמשי פייסבוק - יש לעשות לייק לדף שלי וגם לרשומה הזו (יש כפתור "Like" מתחת לכותרת הרשומה).
הפיצו את דבר ההגרלה לחבריכם, קרוביכם ונושיכם בכל האמצעים העומדים לרשותכם (בלוג, טוויטר, פייסבוק, אימייל, איתותי עשן ויוני דואר שטסות רק אחורה אבל וואו, הן עושות את זה מהר). אם אתם רוצים לשים כפתור של ההגרלה בבלוג או באתר שלכם, כתבו לי ואני אשלח לכם אותו.

* אם אתם תוהים איפה הדוגמנים הקבועים, ובכן ברבי ופינקי נסעו לחופשה רומנטית בפראג, והתינוק מצונן ומפחיד לי את התחש.

שמים, רחמו עליי

noreply@blogger.com (Sharona R - שרונה ראובני) — Wed, 16 May 2012 10:24:00 +0000

אני לא צריכה את זה עכשיו, אני לא צריכה את זה עכשיו! הדבר האחרון שחסר לי זה עוד תיק של בראצ'יליני, אז למה לעזאזל להוציא עכשיו קולקציה חדשה לקיץ? ובדיוק כשהוצאתי את תיק מחזור החיים שקניתי שנה שעברה מהארון לקראת הקיץ? אישה איומה את קרלה בראצ'יליני, אין לך לב אבל יש לך חתיכת כשרון. תראו מה היא לאביב-קיץ 2012 ותבכו, כי יש משהו לכל אחד.

יש תיקים אלגנטיים

יש תיקים מדליקים

יש תיקים קטנים וארנקים

ויש את התיק הזה שאני חייבת חייבת חייבת

בארץ הם נמכרים בסבדיני רומא בכיכר המדינה ומנסיוני המר למדתי שהחנות בלונדון נסגרה בשנה שעברה, כך שהחושק בתיק יאלץ לחפש חניה בכיכר (מה שלוקח פי שתים זמן והרבה פחות מהנה מלנסוע ללונדון). והמחירים? שלא תדעו מצרות (בסביבות 1300-8000 ש"ח בהתאם לדגם). אז נכון, יש לי כמה מכשירי חשמל לקנות, אבל אני לא באמת צריכה מכונת כביסה בבית נכון?

נעלים

noreply@blogger.com (Sharona R - שרונה ראובני) — Tue, 08 May 2012 11:42:00 +0000

בזמן שרב הבלוגים בארץ עוסקים בתיקי ממשלה, ובצדק, אני מבקשת את תשומת לבכם לרגע קט לנושא פעוט בהרבה, אך מלבב פי כמה, והוא נעלים (בלי תיק).

הקיץ מגיע, ועמו שלל אירועים חברתיים שדורשים מלבוש נאה. אני, בחטאיי, לא נועלת נעלי עקב ולכן מוצאת את עצמי מתקשה לצוות נעלים שטוחות לשמלות ארוכות, קצרות ומכנסים מסוגים שונים. למעשה, אני מוצאת את עצמי חוזרת שוב ושוב לפתרון הקל שהוא לנעול כל שמלה שבעולם (ותהיה היקרה והמושקעת ביותר) עם כפכפים שחורים פשוטים, וזה גבירותיי ורבותי, לא הולם את גילי ומעמדי.

מאחר ועברו הימים בהם חיפשתי משהו כללי ובזבזתי כסף כל מיני כמעט בלי למצוא אף פעם את הבדיוק, חשבתי לשאול אתכם, קוראיי החתיכים והמהממות, מה אתם ממליצים לי לחפש ואיפה - אילו נעלים שטוחות אתם ממליצים לי לנעול ליציאות מפונפנות?

בתודה מראש ואיחולי אחדות נעימה, אנוכי השבלוגרית.

השבלוגרית מתקשה במציאת נעלים, צילום אילוסטרציה.

שמנה

noreply@blogger.com (Sharona R - שרונה ראובני) — Thu, 03 May 2012 20:21:00 +0000

בדרכי הביתה ממפגש נחמד עם חברות התקרבתי לצומת כשהרמזור הירוק התחיל להבהב ובעודי מאיטה התפרצו למעבר החציה שני ערסים נושאים ארגזים. החלונות שלי היו פתוחים ומרב בהלה פלטתי "שיט" בקול רם. הערסים שמעו אותי, זרקו את הארגזים על מעבר החציה והתחילו לצעוק עליי ולצלם את המכונית שלי עם הסלולרי שלהם בטענה שכמעט הרגתי אותם כי נסעתי באדום (בעוד בבירור הרמזור עוד היה ירוק כשהם ירדו לכביש ובכל מקרה הייתי במרחק בלימה ממעבר החציה). האחד צעק לשני "צלם את המספר שלה" ו"צלם שהיא בלי חגורה" כשהראיתי לו באדישות שאני עם חגורה הוא צעק "זה לא חגורה זה רצועה של כלבים" וסימן לי עם היד איזה תנועות של כלב הוא רוצה שאני אעשה למצלמה. השני המשיך לצלם אותי ואני חייכתי לו ועשיתי לו לייק עם האגודל. זה גרם לו ולשני לצחוק בקול רם ולצעוק בקולי קולות "איזה שמנה! איזה שמנה!". בשלב זה הרמזור התחלף לירוק ונסעתי משם.

אנשים שונאים להתפס עם המכנסים למטה. אנשים חכמים, כשהם נתפסים עם המכנסים למטה מרגישים אשמה או חרטה או תסכול או אומללות ומתמודדים עם זה. אנשים טפשים או תוקפניים, כשהם נתפסים עם המכנסים למטה, משתלחים במי שתפס אותם כדי להרגיש טוב יותר עם עצמם ולהפנות את האשמה אליו. אני שמנה, וקל לראות את זה, לכן זה הדבר שעליו הם הלכו, בתקווה קלאסית שהליכה על עקב האכילס (לעניות דעתם) שלי תשפיל אותי ותגרום להם להתרומם מעצם ההשפלה ותחדש את בטחונם העצמי שנפל. הם קיוו להפחיד אותי כמו שהם הפחידו את עצמם כשכמעט נפגעו בגלל שיקול דעת מוטעה.

אני שמנה, אז הם קראו לי שמנה. אם הייתי קטועת יד הם היו קוראים לי נכה. אם הייתי משותקת מוחין הם היו קוראים לי מפגרת. אם הייתי כהת עור הם היו קוראים לי ערביה. המשותף לשמנה, נכה, מפגרת וערביה הוא שהם לא קללות ולא תכונות שליליות (או חיוביות, הן פשוט מאפיינים של בני אדם). משותף נוסף להם הוא שהם מוציאים את הרע מאנשים מסוימים שלא יכולים להתמודד עם עצמם או עם אחרים, ולא ממש מענין אותי מאילו מניעים פסיכולוגיים עמוקים הם עושים את זה.

הנבלות שניסו להשפיל אותי בעקבות התפרצותם לכביש שיכלה להביא לפציעתם קיוו שאני אריב איתם, או אבכה, או אעשה כל מעשה אחר שיגרום להם להרגיש טוב יותר עם עצמותם העלובה. יצא לי בימים האחרונים להתמודד מספר פעמים עם כינוי הגנאי "שמנה" (רק הבוקר הסתכלתי עקום על שני מעשנים בחניון בעבודה ובתמורה קיבלתי הרצאה על זה ששומן מסוכן בהרבה מעישון). לפעמים אני מוצאת את עצמי עם דמעות בעינים, מתחננת שאוכל להפוך לגוש אדיש של קרח שלא שם זין על מי ומה שאומרים לו. או לכלבה תוקפנית ומרושעת שמשפריצה הררים של חרא על כל מי שרק מתקרב אליה. אבל במקום אני נשארת אני ולא משתנה, ומנסה לאחל להם אושר, למרות שבחלק מהמקרים אני מיחלת בסתר ליבי שימותו ויעזבו אותי בשקט.

הדואר בא היום

noreply@blogger.com (Sharona R - שרונה ראובני) — Thu, 03 May 2012 07:06:00 +0000

אני (יוצאת מהדואר עמוסה חבילות ומתקשרת ללובה): מה נשמע?

לובה: אני בדואר עכשיו

כאלה אנחנו, בלוגריות האופנה, מעבירות את ימינו בין ביקור אחד בסניף הדואר השכונתי למשנהו.

הדוור השכונתי שלי (עוד ארבעה חודשים למניאק) הוא אידיוט, או שיכור, או אידיוט ולכן אני מקבלת פעם בחודש את כל פתקי החבילות שלי במכה. בחודש שעבר היו חמישה, והחודש ארבעה (פלוס שלושה שהוצאתי את מספרם מהאתר של Strawberrynet ומסתבר שחיכו בסניף בלי הודעה מאמצע אפריל). לכן מצאתי את עצמי אתמול בוהה בחמדה בערימה הזאת ומרגישה יום הולדת.

מה היה בפנים אתם שואלים? יפה שאלתם. ובכן - היה ספר אחד מתוך שנים על עיצוב פנים שהזמנתי מאמזון. יפהפה שכמותו, גם מלא טיפים מעולים וגם מכיל איורים בצבעי מים במקום צילומים. מומלץ בחום!

האייפד (שיש לו יותר בגדים מלי) קיבל מעטפת 360 מעלות ומקלדת בלוטות' (תענוג לעבוד איתה) מאיביי.

מסטרוברי קיבלתי סוף סוף את הנרות של Clean בריח כביסה נקיה (שלובה המליצה לי עליהם) ואת צלליות הקרם של Makeup Forever שהזמנתי לפני חודש וחצי. הכל הגיע ארוז יפה, יומולדת כבר אמרנו?

ובפנים

האיפור של פיקסי הגיע מאסוס, יחד עם עוד כמה דברים. מדובר בעפרון בצבע גוף (להלבנת העינים במקרי עיפות קיצוניים) ו-Fairy Dust שהוא מיכל שמכיל צללית מאירה בצבע פנינה עם מקלון ספוגי קטן שמתאים למריחה בזוית הפנימית של העין, בדומה למשהו שהיה לי לפני שנים מ-Dior שעשה את אותו הדבר בדיוק במחיר גבוה פי ארבע ולא מיוצר יותר.

אסוס שלחו גם עגילים של דיסני (לא הייתי קונה אותם לולא היו בהנחה מטורפת) ואת הסנדלים של אלדו שהזמנתי בסייל.

הסנדלים החדשים הם החומים-ורודים. אני חושבת שאקח אותם לסנדלר שירחיב טיפה את הרצועות הקדמיות, זה קצת לוחץ. הסנדלים הטורקיזים-צהובים הם מתנה מ-Forever21, אי שם בחורף.

וזהו.

אתמול בלילה הייתי בהופעה של יסמין לוי. כנראה שזו החמישית או השישית שלה שראיתי מאז שמעתי אותה שרה את Me Voi בטלויזיה לפני כמה שנים והתאהבתי. אני מאמינה בכל לבי שיסמין הוא אהובתו של אלוהים, שנתן לה במתנה קול ונשמה שאין לאף זמרת אחרת שאני שמעתי. היא שרה את שירת חייה ואת שירת חיי. אם הייתי יכולה לרקוד כל חיי, הייתי עושה זאת לצלילי השיר הזה, הטירוף.

אף פעם לא טועים, דברים צבעוניים

noreply@blogger.com (Sharona R - שרונה ראובני) — Mon, 30 Apr 2012 19:21:00 +0000

השבוע, עד כה, עומד בסימן דברים צבעוניים.

ביום שישי נסעתי לירושלים לבקר את חברתי המהוללת ע. ראשית נסענו למוזיאון לקנות לי מזוזה. מאחר ולא הצלחתי להחליט בין שתים, ומאחר והיתה לי הנחה, ומאחר והבטיחו לי שאוכל להחליף אחת אם ארצה גם בעוד כמה חודשים, קניתי את שתי המזוזות ביניהן התלבטתי.

אחת מפוסלת ויפהפיה, השניה צבעונית ומשגעת

אחר כך נסענו לגן הוורדים. בזמן שאנחנו פטפטנו והתלהבנו מהפרחים, פינקי התרווח על הדשא.

אחר כך אכלנו באבו-גוש ואחר כך ראינו את הסרט האפי הטל צל ענק. לאלו שלא מכירים, מדובר בסרט משנת 1966 המספר את סיפורו של מיקי מרקוס, מתנדב אמריקאי שפיקד על כוחות הפריצה לירושלים ופילוס דרך בורמה. הסרט עמוס באי-דיוקים (שלא לומר, שטויות במיץ) היסטוריים (כמו החלטה היסטורית לאחד את ההגנה והפלמ"ח!) ומככבים בו (כדאי שתשבו) קירק דאגלס, ג'ון ווין, יול ברינר (בתפקיד אשר הפלמחניק) ופאקין פרנק סינטרה, בתפקיד חייו כמתנדב אמריקאי שנגמרו לו הפצצות להפיל על המצרים ולכן מפיל עליהם סיפולוקסים (כי זה עושה רעש נורא מפחיד כשזה נופל ממטוס) במקום. הסרט סיפק לנו שעתים ומשהו של צחוקים היסטריים, שהפכו לסערת שאגות מטורפת כשראינו את זה בויקיפדיה -

אוי הצלעות הצלעות.

ביום ראשון קפצתי בצהרים להשקה של לוריאל (אני אפרסם ביקורת על המוצרים שקיבלנו אחרי שאבדוק אותם במשך שבועיים) ושם צולמתי צילומים ושלחתי אסמסים ללובה.

אני לובשת - גופיה וחולצת עטלף מזארה (קולקציה חדשה, כפי שמעיד הנאון)

גי'נס מ-New Look

תיק ושרשרת של O-Shan מרזילי

נעלים של מליסה (עדין עם ריח תות, ירחם השם)

צילומים - ריי שגב ויח"צ.

כמו שרואים, צבעתי את השיער בעצמי בצבע אחיד (לוריאל אקסלנס 6.45) כי נמאס לי ממראה השיער המוזנח שלי בשבועות האחרונים. השיער חייב תספורת, אבל אני לא מסתפרת בגלל שאני מגדלת את הגלאחים שלי לאורך שבו אפשר יהיה לעשות איתם משהו מועיל. הצביעה שיפרה לי את מצב הרוח, ובעוד חפיפה או שתים, כשהשיער יתבהר עוד, אני אהיה ממש ממש מרוצה. ואחרי הכל, הכי טוב להיות מרוצה.

הטיפוח לא נופל רחוק מהעץ - סקירת מוצרי טיפוח

noreply@blogger.com (Sharona R - שרונה ראובני) — Sat, 28 Apr 2012 15:20:00 +0000

אביב הגיע ואיתו הזמן לפרסם ביקורות על כמה מוצרים שנחים על שולחני זה זמן מה. אז הופה היי ויאללה, לעבודה!

מה - H2O Sensibio מסיר איפור לעור רגיש

מי - ביודרמה

אופן הגעתו אליי - קניתי באיביי. מספרים שיש אותו בפארמים בארץ, אבל בכל מקום ששאלתי לא ידעו על מה אני מדברת.

כמה - שילמתי כ-80 ש"ח לבקבוק של 250 מ"ל.

דבר היצרן - מעניק לעור ניקוי עדין ללא שטיפה וללא ייבוש. התמיסה עשירה בחומרים פעילים המטהרים את עור הפנים.

מי נגד מי ולמה - שמעתי פלאים על מסיר האיפור הזה במשך החודשים האחרונים. הוא נמצא בערכות של כל אומניות האיפור החביבות עליי והן חוזרות ומשבחות אותו פעם אחר פעם. מאחר ואני לא סובלת את מסירי האיפור השמנוניים (האחרון בו השתמשתי הוא הדו-פאזי של לנקום שאני לא סובלת) התאהבתי בו מיד. הוא מרגיש כמו מים על העור, מסיר איפור ביסודיות, כולל מסקרה עמידה במים ולא משאיר שום תחושה גועלית על העור.

שורה תחתונה - מסיר האיפור של חלומותיי.

מה - לקים מסדרת Vernis in Love

מי - לנקום

אופן הגעתו אליי - קיבלתי מהיחצנית

כמה - 80 ש"ח

מי נגד מי ולמה - הלקים החדשים של לנקום מגיעים במגוון צבעים, יש להם מברשת עבה ונוחה להפליא (מעולם לא הצלחתי למרוח לעצמי לק על יד ימים לפניהם). הם לא מחזיקים עליי יותר מחמישה ימים, אבל מצד שני - הציפורנים שלי במצב נורא (לא מפסיקות להתקלף כבר חודשים, לא משנה כמה קצר אני גוזרת אותן ואיזה מחזק אני מורחת עליהם) אז יתכן שעל אחרים הם יחזיקו טוב יותר.

שורה תחתונה - נציג זאת כך: קיבלתי מהיחצנים את כל הליפסטיקים וכל הלקים בסדרה. חילקתי הרבה מהלפיסטיקים לחברים, אבל הסכמתי לוותר רק על לק אחד (אדום שחור, לא סובלת צבעים כאלה).

מה - סרום מסדרת Forever Youth Liberator

מי - Yves Saint Laurent

אופן הגעתו אליי - מהיחצנית

כמה - 550 ש"ח (30 מ"ל), 710 ש"ח (50 מ"ל)

דבר היצרן - סרום אנטי-אייג'ינג מהפכני, עוזר להפעיל מחדש את פעילות תאי העור ולעורר את התחדשותו, מפחית נראות של קמטים.

מי נגד מי ולמה - השתמשתי בו פעמיים. אני לא סובלת את התחושה הסיליקינות שמתקבלת במריחה על העור. מוצרים כאלה גורמים לי להרגיש (ואם אני לא מפסיקה מיד להשתמש בהם, אכן מקיימים) כאילו אני עומדת להתמלא בפצעונים מהר יותר משאוכל להגיד "ג'ק". העברתי אותו לדודתי בת החמישים פלוס שמדווחת שמריחה בשבועיים האחרונים כבר שיפרה את מראה הקמטים על צווארה. התלונה היחידה שלה (וזו תלונה לענין לדעתי) היא שהסבר השימוש על המוצר לא מתאים לאנשים שזו ההתנסות הראשונה שלהם עם סרום. היא לא ידעה איך להשתמש בו, לפני או אחרי קרם וכולי, עד שהסברתי לה.

שורה תחתונה - אני חושבת שהוא פשוט לא מתאים לגילי, אבל הדודה מאד מרוצה ממנו.

מה - BB Cream

מי - גרנייה

אופן הגעתו אליי - מהיחצנית

כמה - 169.99 ש"ח (לפני מבצעים) ל-50 מ"ל

דבר היצרן - מרקם קסם לתוצאה מיידית, מראה גוון עור אחיד וזוהר (מגיע גוונים מדיום ולייט), לחות ל-24 שעות, טשטוש קמטוטים ופגמי עור עם מקדם הגנה SPF-15.

מי נגד מי ולמה - במידה ותהיתם, BB Cream הוא פשוט Tinted Moisturizer. מאחר ואני לא אוהבת כיסוי כבד ונוהגת להתרחק ממיקאפים, אני נוטה להשתמש תמיד בקרמים מסוג זה (בנוסף לקרם הלחות הקבוע שלי, עם מקדם הגנה 30, של דר קרבלניק). ניסיתי בעבר את Hydra Zen של לנקום שהיה נחמד, ואת זה של לורה מרסייה שלא אהבתי בכלל ועשה לי פצעונים. הקרם הזה הדאיג אותי, כי בשימוש ראשון הבחנתי בפצעונים חדשים וכואבים באיזורי הפנים הקרובים לקו השיער. חיכיתי שבוע וניסיתי שוב ומאז אין פצעונים ואני מרוצה. יש לו ריח נעים, הוא נספג במהירות, הכיסוי כליל כמו שאני אוהבת (צריך להזהר לא לשים יותר מדי). אני מורחת אותו במרכז הפנים בלבד ומסתירה פגמים באמצעות המוצר הבא ברשימה.

שורה תחתונה -סבבה אגוזים לחובבות הכיסוי הקליל. מגיע בבהיר (שקצת כהה לי) ומדיום, נקווה שיוסיפו עוד גוונים.

מה - Corrective Foundation בגוון אופל

מי - וישי-דרמבלנד

אופן הגעתו אליי - קניתי בבית מרקחת

כמה - 134 ש"ח כולל הנחת מועדון וישי ומבצע שהיה בחנות

דבר היצרן - מרקם קליל ונוח לטשטוש, שמותאם במיוחד לעור מכוסה פצעונים במידה מעטה עד בינונית.

מי נגד מי ולמה -קניתי אותו אחרי שראיתי את הסרטון המדהים הזה של ליסה אלדרידג' על כיסוי פגמי עור. אני משתמשת בו כמו שליסה מלמדת - על מרכז הפנים בלבד (אלא אם כן יש צורך מיוחד) אני מורחת באמצעות מברשת F80 של סיגמה או עם האצבעות את ה-BB Cream של גרנייה מלמעלה, ואז עוברת עם מברשת P80 (שהיא הגרסה הגמדית של ה-F80) על כל המקומות בהם יש פצעונים, צלקות, אדמומיות וכולי עם המייקאפ הזה ומטשטשת את הגבולות עם האצבע. בעת הצורך, אני משתמשת במברשת איילינר דקה כדי למרוח את המייקאפ ישירות על פצעון.במידה וחם אני משלימה את המריחה עם קצת פודרה שקופה, כדי שהאיפור יחזיק זמן רק יותר.

שורה תחתונה - מומלץ להסתרת פגמי עור ופצעונים.

מה - שפתון אוניברסלי

מי - לוריאל

אופן הגעתו אליי - הגיע בגלוסיבוקס הראשון והאחרון שהזמנתי, בפברואר.

כמה - 84.99 ש"ח

דבר היצרן - שפתון עדין בעל צבע שקוף למחצה להדגשת הצבע הטבעי של השפתים. התוצאה היא גוון חדש, טבעי, אישי וייחודי המותאים לצבע השפתים שלך ומדגיש אותן.

מי נגד מי ולמה - כלום בריבוע. בלי צבע אבל עם תחושת יובש מציקה אחרי המריחה.

שורה תחתונה - הלך לפח.

ימין ושמאל, רק טרול וטרול

noreply@blogger.com (Sharona R - שרונה ראובני) — Sun, 22 Apr 2012 15:13:00 +0000

נראה שכמה אנשים ראו לנכון השבוע להפנות את תשומת לבי לעובדת היותי שמנה. באמא שלי שלא שמתי לב. הייתי אצל הרופאה לפני כמה שבועות וכשעליתי על המשקל ראיתי שאני שוקלת 112 קילוגרם, אבל בכל הטחינה שבימות העולם, לא קישרתי בין השניים!!

המעצב הרגיש מהרשומה הקודמת התקשר להתנצל, וראה לנכון להסביר לי (שוב ושוב) שבגלל שאני אישה גדולה והוא איש גדול הוא הרגיש מחנק בדירה וזה הלחיץ אותו. מאחר ויש לו נפש של אמן, הלחץ יצא בצורה בה יצא. זה נגמר בטריקת טלפון בפרצופו. בנוסף, הגיעה פניה נרגשת מהקוראת סיגלית שקוראת לי -

איני באה לפגוע אלא אך ורק לעזור, אני חושבת שאת צריכה לקחת את עצמך בידיים ולהתחיל להרזות אל תיכנעי לפיטויים תתחילי לאכול טוב ולעשות המון ספורט תאמיני בעצמך שאת יכולה הצויאי מהראש שלך את הקטע שאת לא יכולה כי את יכולה הכל כשתרזי.

הו סיגלית, אני יודעת! אני יודעת שכשארזה יהיה לי הכל. יהיה לי בעל, ובית יפה, וילדים לרב, חתול או שנים, שתי מכוניות (עדיף ג'יפ, כדי שאוכל לחנות על המדרכה). יהיו לי בריאות, ואושר ובטחון עצמי. יהיו לי השראה, ערך ותפקיד בעולם. שהרי את כל אלה אפשר להשיג רק אם רזים. סיגלית, רציתי לעשות לך לייק, אבל בגלל שאני כל כך שמנה, התרוממה לי בטעות אצבע אחרת. לא נעים.

ואם כבר מדברים על אצבעות, מה אני עושה כשאני שמנה? פונה ללורן קונרד וחברותיה להשראה, ועושה לחברותיי מה שהייתי רוצה שיעשה לציפורניי. האחת קיבלה וריאציה על הדבר הזה.

ואילו השניה קיבלה וריאציה על הדבר הזה.

השתמשתי בכל הלקים שיש לי בבית, אבל הבסיסים

בשני המקרים הם מהקולקציה המצוינת של לנקום.

זהו. אם עוד מישהו מעונין לומר דברים מובנים מאליהם, אני מציעה שיפתח בלוג. הנה, לי יש בלוג ואני כותבת את המובן מאליו - אני שמנה. אם מישהו חושב שזה אומר עליי משהו (פרט לכך שאני, ובכן, שמנה) זה אומר משהו אך ורק עליו ועל חוסר הבטחון הפרטי שלו. בינינו, הרבה כותבות אומרות את האמת על האמת טוב מספיק בימים אלה (חפשו את גאלה רחמילביץ' וריי שגב לקצת השראה בחזית המלאה) אז לכו חפשו שמן אחר שינענע אתכם ותחסכו ממני את הצורך לטחון ולטחון כל הזמן (אלא אם כן מדובר על טחינה של מאפים ממולאים גבינות שונות, טונה ותירס שחבל על הזמן). העצמה נשית לא מדברים, העצמה נשית עושים.

על תבונה ורגישות

noreply@blogger.com (Sharona R - שרונה ראובני) — Wed, 18 Apr 2012 18:16:00 +0000

בשבועיים האחרונים אין לי זמן לנשום. הייתי חולה כל כך הרבה זמן, שאני סוחבת back load של משימות עבודתיות ואחרות שיספיק לי לחודשיים. אבל היום פיניתי זמן בלו"ז הצפוף שלי כדי להגשים פנטזיה שממלאת את חיי בחצי השנה האחרונה - קבעתי פגישה עם מעצב פנים תותח על וידוע בתקשורת כדי לבקר בדירה שלי, להכין תכנית אב לשיפוצה והלבשתה ולשריין תאריכים לעבודה ביומן הסופר עמוס שלו.

הגעתי עם דודתי לדירה ושם פגשנו את בעלת הדירה ובעלה. המשותף לדודתי ולבעלת הדירה הוא עובדת היותם על סף שיפוץ משלהם (בעלי הדירה בדירה החדשה שלהם והדודים שלי בחדר האמבטיה שהם מתכוונים להגדיל ולהפוך למיני ארמון פינוקים מושקע). הסיפורים שלי על המעצב והתמונות של עבודותיו הקודמות, בהן בהינו כולנו במהלך השבועות האחרונים בתאווה, מילאו אותנו בציפיה עזה לפגוש אותו ולראות אותו עובד. תארתי לעצמי שהוא עומד לצאת מהפגישה עם שלושה לקוחות במקום אחד.

בחמש וחצי על השניה הוא הגיע. נכנס, הסתכל במהירות מסביבו בהבעה שלא הצלחתי לפענח, לחץ את ידי בחוסר רצון מופגן ובילה את הדקה הקרובה בהסתובבות תזזיתית בדירה בעוד אני מנסה לעקוב אחריו. הוא שאל אותי מה אני רוצה ואני התחלתי להסביר לו מה אני רוצה לעשות בחדר האמבטיה (בקיצור, לשבור אותו ולבנות מחדש) אבל הוא כל הזמן עצר אותי ואמר שהוא לא רוצה לשמוע. בתיק שלי היתה מחברת "הבית" שלי, שמלאה בתמונות, מחשבות ושברי חלומות שאספתי בשבילו בשבועות האחרונים - כדי שיכיר אותי, את הצרכים שלי, ואת התקוות שלי לבית טוב יותר. חיכיתי לרגע לשלוף אותה ולשבת איתו לשולחן, כמו שקבענו, אבל הוא המשיך להסתובב עצבני בדירה מתלונן על זה שעשינו לו אמבוש, ושהוא לא רגיל לעבוד בתנאים כאלה, ושהוא לא מוכן לדבר איתי על כלום, בטח לא ככה, שהוא לא בא לעבוד, ושהוא בטח לא מתכוון לתת לנו רעיונות מה לעשות עם הדירה. הוא נבח עליי שהוא ישלח לי הצעת מחיר במייל. נתתי לו כרטיס ביקור שלי עם כתובת האימייל, אבל הוא החזיר לי אותו מיד והלך. סה"כ הוא היה בדירה כשתי דקות.

עמדנו ארבעתנו ובהינו אחד בשני בפה פעור. לא ידענו מה לחשוב, מה להרגיש. לא הבנו מה קרה פה, ולמה הוא צעק עלינו. לא הבנו למה הוא הלך אחרי שתי דקות, למרות שתכננו פגישה של שעה. לא ידענו אם לצחוק או לקלל או מה. ואז שמעתי צפצוף דיגיטלי קטן וגיליתי שהוא שלח לי את ההודעה הזו:

העברנו את הטלפון שלי מיד ליד ולא האמנו. בעל הבית ניסה לצחוק מזה, הדודה שלי התיישבה בשקט, בעלת הבית מלמלה שהיא לא מאמינה ואני התאפקתי לא לבכות. את חצי השעה הקרובה בילו החבר'ה בלנסות להבין מה בדיוק קרה לנו הרגע מחד ונסיונות לעודד אותי מאידך. אני הרגשתי את הלב שלי נשבר לחתיכות. כל כך הרבה זמן חלמתי שהוא יעצב לי את הבית שלי, עוד לפני שקניתי את הדירה כבר בחרתי בו אחרי המון חיפושים אחרי מעצב פנים שמדבר את השפה האסתטית שלי. ציפיתי לפגישה איתו כמו שכלה מצפה לפגוש את בעלה בליל הכלולות. וכשפתחתי לו את הדלת בחיוך מאושר קיבלתי ממנו סטירה ויריקה בפרצוף.

אני לא אשקר לכם. אני עדין לא יודעת מה בדיוק קרה שם. הסברה הרווחת בינינו היא שהדירה קטנה מדי ומעוצבת טוב מדי והוא הבין שכסף הוא לא יעשה ממני, מקנית כמה ספות והזזת נקודת חשמל או שתים, הלא את הכסף הגדול על העבודה באמבטיה יקבלו בעלי המקצוע ולא הוא. אישית, אני חשדתי שזו היתה מתיחת מצלמה נסתרת. הסיטואציה ההזויה היתה כל כך קלישאתית, כל כך אבסורדית. זה נראה כמו פרק בקומדיה אמריקאית משפחתית משנות השמונים בה המעצב ההזוי והדיוותי מגיע לבית המשפחה, נופל על שטיח הפרווה המלאכותית הלבן בכניסה ובורח כל עוד נפשו בו. אבל העלבון, העלבון והאכזבה. כשלא יכולתי להתאפק יותר, רמזתי לדודה שלי שאנחנו חייבות ללכת, נכנסתי למכונית שלי ובכיתי כמו שלא בכיתי מאז שאמא שלי מתה.

אביב הגיע פסח בא

noreply@blogger.com (Sharona R - שרונה ראובני) — Sat, 07 Apr 2012 14:10:00 +0000

שמחה רבה שמחה רבה, השבוע באו כל מיני דברים נחמדים לפסח!

ספרים לחג מאמזון - מילון למונחי אופנה, כמה ספרי תרגול בודהיסטים מאת טיך נהאט האן ולילה טוב אייפד.

קיבלתי מתנה מאוחרת ליומולדת מחברי באנגליה, אליזבת השניה סולרית שמנפנפת בידה להמונים. היא תראה נפלא על אדן החלון בדירה שלי.

קניתי לעצמי איפור מפנק במיוחד לחג. לעזאזל עם הסרטונים של ליסה אלדרידג', מאז גיליתי אותה הייתי בקריז לאיזה דיור אביבי, אז קפצתי לקניון רמת אביב, שם יש את הסופר-פארם הכי טוב, ועברתי על כל דוכני האיפור היוקרתיים ולא מצאתי מה שרציתי, עד שהגעתי לדוכן של גארלן. בעבר השתמשתי בסומק שלהם, שהיה בז'-ורדרד מושלם, אבל מאז הפסיקו לייצר אותו לפני שנתים נטשתי אותם לאנחות. כשראיתי את פלטות הצלליות שלהם לאביב כמעט התעלפתי, ואחרי שעשו לי איפור נסיון עם הפלטה הזאת מיהרתי לרכוש אותה, וגם התאפרתי איתה לליל הסדר.

קיבלתי כמה מתנות ודוגמיות, ביניהן סט המייקאפ והקונסילר הקטנים בעולם עם ספוגית שבא לחבק (היא גדולה מעט יותר מסנטימטר).

לליל הסדר גרבתי את הגרביונים המקסימים שקיבלתי במתנה מגאלה רחמילביץ', שמייבאת לסטודיו שלה גם גרביונים במידות גדולות, יחד עם שמלונת פרחונית שקניתי בדורותי פרקינס בשנה שעברה ונעלים מפריימרק.

המכירה שלי, אגב, הלכה מצוין. כמה פריטים שלא נמכרו ייתרמו והמוצלחים שבהם עודכנו בדף המכירות שלי. למי שלא הצליח להגיע, שווה לבדוק.

ולסיום, מתנה לחג לקוראיי - לילה טוב אייפד!

על המחסור בדוגמיות ומשהו על מחיר ההצלחה בקריירה

noreply@blogger.com (Sharona R - שרונה ראובני) — Mon, 02 Apr 2012 15:00:00 +0000

לפני כמה ימים הייתי בסופרפארם ורחרחתי את הבושם הירוק החדש של קלואה. מאחר ונסיוני לימדני כבר מזמן שלא בוחרים בושם בלי למדוד אותו כמה פעמים ובמשך כמה זמן, ביקשתי דוגמית (אחרי הכל, הוא רק הגיע לחנות, סביר היה לחשוב שתהיה דוגמית במלאי). או אז הועברתי שרשרת שלמה של פרצופי לפת שכל אחד מהם נהג בי כאילו הייתי גנבת מלאת זימה ולא לקוחה פוטנציאלית שמבקשת לקבל שרות סביר, שניתן ברב מדינות העולם. דקות אחדות מאוחר יותר דיברתי עם מנהלת המשמרת בסניף, השארתי לה את מספר הטלפון שלי וזנחתי את החנות עצבנית. מיותר לציין שלא התקשרו אליי בימים שלאחר מכן.

עצבנית, פניתי ליחצנית של הרשת. זו, כמנהגה, מהרה לבדוק את הנושא ושעות בודדות אחרי שליחת המייל התקשרה אליי ועשתה שיחת ועידה איתי ועם דוברת הרשת. שאלותיי היו - איפה כל הדוגמיות? למה כשאני מבקשת לנסות מוצר קוסמטי לא קיימות דוגמיות, אבל כשאני מבצעת רכישה של מאות שקלים פתאום אני מקבלת שקית מלאה בדוגמיות שונות ומשונות, כולל דוגמיות בשמים? האם הדיילות שומרות את הדוגמיות לעצמן, כמו שרבים חושדים?

ובכן, מסתבר שכל ענין הדוגמיות אינו בשליטת הסופרפארם, אלא הספקים המקומיים הם אלה שמחליטים אינדבידואלית כמה דוגמיות להזמין מהיצרנים בחו"ל. באופן כללי, היא הוסיפה, נשלחות מעט דוגמיות לישראל. הדיילות בסופרפארם אינן עובדות של הרשת, אלא הספקים וההחלטה אם לתת דוגמיות ברוחב יש למתעניינים במוצרים, לפנק באמצעותן לקוחות שעשו קניה מכובדת או לשמור אותן ללקוחות הקבועים שלהן, היא לפי מדיניות החברה (לוריאל, YSL, אסתי לאודר וכולי) ולעיתים מוטלות לשיקולן האישי.

אז מסתבר שאת שאלותיי צריך להפנות לנציגים הישראלים של כל חברת קוסמטיקה בנפרד. אם למי מן הקוראים יש תלונה ספציפית בנושא, אני אשמח לברר את הענין. זה ללא ספק עשוי לענין. אני, בכל מקרה, רושמת לעצמי פתק מנטלי קטן לזכור מי היצרן בפעם הבאה שיקרה לי דבר כזה. שוין.

אחרי השיחה חיפשתי קצת מידע בגוגל על גלי ברגר, דוברת הסופרפארם. בשיחתנו היא היתה מכבדת, מכובדת ומקצועית וזרציתי לדעת עוד על הקריירה שלה. מסתבר שהיא נשאה את הנאום הקצר הזה בהייד פארק נשים של אונלייף, בו היא מדברת בין השאר ובכנות נדירה למדי על בעית הציפייה לקושי בהצלחה בקריירה ושעות העבודה הארוכות מדי.

כמי שמתייסרת מאז תחילת הקריירה שלי בהייטק בשל הציפיה מעובדים לספק שעות עבודה נוספות על בסיס קבוע (כי יש לי חיים מלאים מאד מעבר לעבודה שלי, שלמרות אהבתי אליה היא רק חלק ממני), וכמי ששמעה לא אחת את המילים "אנחנו מקדמים אותך לתפקיד בכיר יותר, כי אנחנו מאמינים בך וזקוקים לך, אבל המנהלים מתלוננים שאין מספיק שעות נוספות בדיווח השעות שלך ואת חייבת לתקן את זה" למרות שהעבודה תמיד נעשית ובזמן, אני מזדהה עם דבריה.

כיום אני עובדת כיום בחברה שבה מנהל הפיתוח מבלה עם ביתו הקטנה את אותה כמות הזמן כמו אשתו, והסמנכ"ל עובד ארבעה ימים בשבוע כי בימי ראשון הוא עובד על אופרת הרוק שלו, ואני חייבת לומר - אפשר לעשות את זה ועדין לתפקד מצוין במישור העסקי. אז למה לעזאזל מצפים מאתנו, גברים ונשים, לעבוד 12 שעות ביום בתעשיה הזו? לאלוהים הפתרונים. אבל ככל שיותר מאתנו נפתח את פינו ונאמר בקול רם ששעות הפנאי שלנו חשובות לנו, וחיוניות לתפקודנו התקין, כך גדל הסיכוי שביום מן הימים נהפוך לחברה תעשייתית דמויות מדינת מערביות אחרות, בהן תרבות הפנאי הולכת ומתפתחת ושעות העבודה הולכות ומתקצרות, כן - אפילו בתעשיית ההייטק.

מכירה לפסח

noreply@blogger.com (Sharona R - שרונה ראובני) — Sat, 31 Mar 2012 13:03:00 +0000

ביום חמישי הקרוב (5.4.12) בין 15:00-20:00 אני עורכת מכירונת בתל אביב. כך אני אנקה את הארון שלי, אתם תעבו את הארון שלכם וכל הארונות יהיו שמחים, וכאן ביוצאת מהארון אנחנו מחבבים ארונות. פרטים ותמונות נוספות של פריטים שיימכרו באירועון תוכלו למצוא בפייסבוק.

המכירה תערך ברחוב לסקוב 9 בתל אביב, דירה 12 (שהיא הדירה האחרונה בבנין, משפחת אכמון). חניה יש ברחובות לסקוב ושפרינצק, לבעלי תו חניה אזורי. יש גם שפע חניונים: בלסקוב חמישים מטרים מהמקום (קרוב לפינה של לסקוב עם קפלן), מול בית ביכורי העתים ברחוב הפטמן, ליד בית מפעל הפיס ברחוב ליאונרדו דה וינצ'י.

אני מוכרת

בגדים שלי, כולם במצב מצוין ובמידות 44-52. מרביתם מתומחרים באיזור ה-100 ₪
נעלים שלי במידה 40, חדשות לחלוטין
תיקים ותכשיטים שלי, כולל תכשיטים של דריוס ואורנה לאלו, במחירים נמוכים משמעותית ממחירם בחנויות
פריטים שלי ב-10 ₪ וב-20 ₪ (כולל לק במצב מצוין ואיפור חדש)

וגם מתנות של הרגע האחרון לפסח

תכשיטים בעיצובי
בוביילים בעיצובי
כרטיסי ברכה בעיצובי

אני לא מוכרת

דברים שקיבלתי במתנה מיחצנים

תשלום - מזומן בלבד בבקשה

שמירות - אפשר לבקש ממני לשמור פריטים, אבל הם ישמרו רק עד 16:00 ואחרי זה ימכרו.

אני מוכרת את המכנסים האלה

הג'קט הקליל והשמלות האלה

התיקים האלה (הראשון חדש)

והתכשיטים האלה

בנוסף, ימכרו דברים כאלה

מקווה לראותכם!

אדם בעקבות קורלו

noreply@blogger.com (Sharona R - שרונה ראובני) — Wed, 28 Mar 2012 21:13:00 +0000

בימים האחרונים מצאתי את עצמי, להפתעתי, מגלה ענין בקורל, צבע שמעולם לא משך את תשומת לבי עד כה. אני מאשימה את אנה שהראתה באחד מהסרטונים האחרונים שלה ביוטיוב חולצה שקנתה בצבע הזה ופיתחה בי אובססיה אליו. אחרי הכל, הוא מחמיא מאד לעוד חיוור ומחיה את עור הפנים, דבר שמומלץ מאד כאשר את מפסיקה להיות בלוגרית שמשתעלת ומתמצבת כשיעול שיש לו בלוג.

הקניה הראשונה שלי בצבע זה היא חולצה רכה ופשוטה מגאפ, שעלתה כמאה ש"ח. אליה ציוותתי את השרשרת המדהימה הזו שקיבלתי במתנה ליום ההולדת שלי.

אחרי זמן רב שאני עוקבת אחר ומעריצה את צמד האמנים הישראלי-אמריקאי איה ונד רוזן, שסיפור האהבה שלהם מעורר בי השראה (ראו סרטון), הצילומים שלהם מעוררים בי תאווה והעובדה שקניתי שני ציורים של איה לפני מספר שבועות מעוררת בי גאווה. האמנות של איה כמוה כמו האמנית עצמה - חושנית, כנה להכאיב, אדירה, בועטת ומלאת חיוניות. להפתעתי ושמחתי, איה ריפדה את החבילה ששלחה אליי מארה"ב במתנות יומולדת מלאכת ידה בנוסף לרכישה שלי. המתנה האהובה עליי היא השרשרת הזו עם השועל שרודף אחרי השחף. איה יצרה וציירה אותה במו ידיה המוכשרות, ואני מתייחסת אליה כאל עוד יצירת אמנות.

רוץ שועלי, רוץ!

ציורים, תכשיטים ויצירות נפלאות אחרות של איה תוכלו לרכוש בחנות המקוונת שלה. ואני ממליצה בחום לצפות בסרטון הזה, שמתאר את סיפור האהבה של נד ואיה ואת התהליך היצירתי שלהם.

בנוסף רכשתי, באותו ביקור בסניף רזילי המקסים בשרונים, תיק קורלי של מותג הבית, שעלה 150 ש"ח בלבד במבצע. יש לו תא חיצוני נוח להפליא לסלולרי, שימנע (אני מקווה) את החיפוש המעצבן במעמקי התיק אחרי הטלפון בזמן שזה צורח "חלב! חלב!" ולבסוף מתנתק. הצבע שלו מקסים והתא הפנימי שלו מתנתק לתיק בד נפרד, שאפשר לשאת בנפרד ולהכפיל את שטח האחסון בעת הצורך. כשהגעתי איתו הביתה הבנתי שהנה, סוף סוף, נמצא הלקוח המושלם לצוות אליו את הקישוטיק שקניתי בחנות של קייט ספייד בלונדון לפני חצי שנה וטרם מצאתי לו בית. לדעתי הם מקסימים ביחד. מה דעתכם?

חיידקים זה מה שקורה בזמן שעושים תכניות

noreply@blogger.com (Sharona R - שרונה ראובני) — Sun, 25 Mar 2012 15:55:00 +0000

לפני שנים רבות, בממלכה קסומה בה איש לא חולה אף פעם, חיה שרונה קטנה. השרונה בילתה את זמנה באכילת מאפים וכתיבת מכתבים. בוקר אחד נכנסה השרונה למשרדה ומצאה הפתעה, שק מלא שפתונים ולקה של לנקום. ולא סתם שפתונים ולקים קיבלה השרונה, את כל סדרת Rouge in Love על קשת גווניה המקסימים. הידד! קראה השרונה למגינת לבם של חבריה לעבודה, לעולם לא אצטלם יותר בלי שפתון!

ישבה השרונה וחשבה, מה אעשה בכל השפע הזה? לפתע התקשרה פיית הלנקום בסלולר ואמרה "שרונה קטנה, למה לא תצרי מספר תלבושות בהשראת הלקים והשפתונים החביבים עליך ותעלי אותם לבלוג לכבוד השקת הקולקציה בישראל?" הו! אמרה השרונה, זאת אעשה! ישבה כל הלילה למיין את הלקים והשפתונים לאהובים ופחות אהובים, צוותה לק לשפתון ותכננה חמש תלבושות נחמדות אותן תצלם במהלך השבועיים הקרובים.

יום לאחר שנחת השק על שולחנה של שרונה, מרחה זו את ציפורניה ב-Madame Tulip ואת שפתיה ב-Rouge Valentine ויצאה לשוח.

שרונה לובשת קפוצ'ון של מארני ל-H&M

יום לאחר מכן דילגה שרונה להשקה של Accessorize לבושה, כדרכה, במיטב האלגנט ומרוחה באותה לקה נעימה.

שרונה לובשת טישרט מאסוס
עליונית (פולובר?) מרזילי
גי'נס של DNY
צעיף מגאפ
סניקרז של Nike (מאסוס)
עגילים של N2
תיק של Braccialini

ראתה הפיה הרעה ישבנאל את שרונה מקפצת בין הפרחים ומיד אמרה "מה זה זאתי מקפצת כאילו תותים בישבנה??" עשתה הופ ועשתה פוף ואוי אוי אוי! שרונה הקטנה חטפה ברונכיט, סינוסיטיס ושעלת ונאלצה להשאר במיטתה שבוע שלם וכל תכניותיה למרוח וללבוש ולצלם הלכו קיבינימט. מה אעשה? בכתה שרונה לפית הלנקום, הרסתי את כל האוונט! "לא נורא שרונה" אמרה הפיה "תעלי את מה שהספקת לצלם והעיקר שתחלימי" וכך היה - השרונה העלתה את התמונות שהספיקה לצלם, פית הלנקום היתה מרוצה, וישבנאל הרעה? התיישב עליה תחש ומעך אותה קומפלט.

שרונה לובשת - לק Aquamarine
פיג'מת ינשופים של פריימרק

אבל תגידי שרונה, שאלה פית הלנקום, הנאה הקולקציה בעיניך?

נאה עד מאד! השתעלה השרונה. זו הפעם הראשונה שהצלחתי למרוח לעצמי לק על אצבעות הידים בלי להרוס אותו ואת תכולת ביתי! המברשת רחבה ונוחה, הפורמולה סמיכה בדיוק במידה, ושתי שכבות של צבע עושות את העבודה נפלא. הלק מחזיק מעמד ימים רבים והצבעים פשוט משגעים. תענוג על הכיפאק! את השפתונים אני לא יכולה לשפוט מפאת היותי פגר מנוזל.

יפה אמרת יא שרונה, אמרה פית הלנקום, ועכשיו תחזרי למיטה.

עלילות שרונה בקניון שרונים

noreply@blogger.com (Sharona R - שרונה ראובני) — Tue, 20 Mar 2012 16:22:00 +0000

השבוע נסעתי לקניון שרונים בהוד השרון. מטרתי היתה למצוא בגדים צבעוניים ומגניבים במיוחד לצורך אירוע שבו אני רוצה להראות הכי רחוק שאפשר משמנה ממוצעת. הנחתי שאמצא את חפצי בדורותי פרקינס, האחות הגדולה והסולידית יחסית של טופשופ. להפתעתי ולצערי, לא היו כמעט שמלות צבעוניות בחנות, לכן מדדתי את הבגדים הבאים שחשבתי שעשויים להתאים למטרה. לתשומת לבכם, אני נראית כמו סחבת מרמיטה בתמונות מאחר ואני גוררת מחלת שיעול לא מזוהה שמוציאה ממני את המיץ כבר יותר משבועיים. נסו להתרכז בבגדים.

טוניקה פרחונית, 280 ₪

חולצה בצבע קורל עם חפתים מעוטרים, 310 ₪

שמלת מעטפת מג'רסי, 230 ₪

סריג מפוספס (שכחתי לבדוק מחיר!)

שמלה, 370 ₪

חולצת פרפרים, 250 ₪

שמלת פסים, 280 ₪

המוכרת החביבה אמרה לי שבעוד כשבוע צפוי להגיע משלוח גדול שאמור לכלול הרבה שמלות. זה עשוי להסביר את ההיצע החלש בחנות, כי באתר החברה יש הרבה שמלות נחמדות (לכן גם נסעתי לשם).

אז מה קניתי, אתם שואלים? ובכן לא התכוונתי לקנות כלום, אבל בדרך החוצה נתקלתי בקולב עם קרדיגנים ב-30% הנחה וקניתי אחד בהיר וחמוד שהזכיר לי סריגה ביתית. הוא עלה 210 ₪ ואני אעלה צילום שלו בפעולה בימים הקרובים. אבל את המטרה לשמה באתי לא השגתי כלל וכלל.

מאוכזבת, נכנסתי לרזילי. כפי שציינתי בתחילה, רציתי לקנות בגד צבעוני ועליז וידעתי ששם לא אמצא כזה. אבל לרב אני מוצאת אצלם (בעיקר בסניפים הגדולים, והסניף בשרונים הוא כזה) בגדים יפים ורדיקלים אז החלטתי לנסות.

למרות שביקשתי "משהו לא שחור" התאהבתי בשמלונת הראשונה שמדדתי - שמלת ערב קטנה של מירית ווינשטוק, במידה 36 לא פחות ולא יותר. למעשה, זו שמלת one size, שכולה פיתוחי בד עם מחשוף מחמיא ושרוולים על הכיפאק. סביר להניח שאלבש אותה כטוניקה, מאחר והיא קצרה כמו הסבלנות שלי כשאני משתעלת מסביב לשעון. אני ממליצה להגדיל את התמונה ולראות את מלאכת המחשבת בטקסטיל. לו הייתי רזה יותר, הייתי רוכשת לי מלתחה שלמה של מירית ווינשטוק (והייתי נהנית ממנה חודשיים, עד שהייתי רוצה משהו חדש).

קניתי גם עגילים של מורן פורת, שמסתמנת כתכשיט-crush החדשה שלי (סליחה דריוס!). היא פיתחה טכניקה להטבעת אבני חן על בדים ולשילוב הבדים הללו במתכות. קניתי גם שתי שרשראות שלה, כך שסביר שתתקלו בשמה הרבה בשבלוג. אם תביטו היטב בעגיל שתמונה, תראו שהאבן בחלקו התחתון והשחור לא באמת נמצאת שם, אלא רק הטבעת דמותה. משגע!

ואם כבר מדברים על קנית תכשיטים ובגדים, אני מתכננת לעשות מכירונת קטנה של בגדים ואביזרים (תיקים, תכשיטים, צעיפים וכולי') שהגיע זמנם למצוא אמא אחרת. פרטים נוספים בקרוב!

אופס, שכחתי -

1. חצאית הג'ינס שאני לובשת היא ישנה מ-H&M, הטייץ מרזילי והמגפונים מגזית
2. מחירי התכשיטים של מורן פורת שפויים למדי - שרשראות בסביבות ה-500-700 ₪ עגילים בסביבות ה-200-500 ₪ (זול יותר מדריוס, נוריתמי והחבר'ה האחרים). תוסיפו לזה הנחת מועדון וקיבלתם מחיר עוד יותר שפוי.

נחמד להפליא ויקר להחריד

noreply@blogger.com (Sharona R - שרונה ראובני) — Mon, 19 Mar 2012 16:54:00 +0000

לפני כמה זמן קיבלתי לבדיקה כמה מוצרים חדשים לשיער של שוורצקופף פרופשיונל מסדרת Seah Cashmere - Stressed Hair לשיער עייף ופגום. היצרן אומר שהם:

מספקים תיקון עמוק של מבנה השיער הפנימי הפגום, משקמים את הגמישות הטבעית ומחזקים את מבנה השיער. כמו כן, הסדרה מגנה על שיער פגום ומקלה על הסירוק.

השיער שלי מלא, עבה ובלתי סריק בעליל (אפילו שהורידו לי המון שיער כשכעשיתי גלאח לא מזמן). בנוסף הוא פגום ומיובש כמו צנון בעקבות הרבה יותר מדי צביעות. למעשה, אני שוקלת להסתפר קצר משמעותית מאורכו הנוכחי, רק כדי שיחזור להיות יפה ורך כמו פעם.

השמפו והמרכך מגיעים בבקבוקים יפים וירקרקים שבקושי נכנסים למדפון המקלחת שלי. זה מקשה על הוצאת החומר בעת המקלחת, מה גם שהמשאבה של השמפו איומה ונוראה ואני מוצאת את עצמי נאבקת איתה רטובה ורועדת מקור פעם אחרי פעם כדי להוציא כמות שתספיק לשימושי. המסכה נחמדה אבל הכמות באריזה זעירה כל כך שאחרי 5 שימושים גמרתי את הקופסה. המחיר פשוט שערורייתי לכמות המוצר שיש בחבילה, אפילו קרסטס זולים משמעותית -

שיאה שמפו: 115 ₪ ל- 200 מ"ל.
שיאה קונדישנר: 119 ₪ ל- 200 מ"ל.
שיאה מסכה: 149 ₪ ל- 200 מ"ל.

אז למה אני טורחת לספר לכם על המוצרים האלה בכלל? בגלל הריח המדהים שלהם. בכל פעם שאני חופפת עם השמפו (כמעט ולא נגעתי במרכך כי אחרי הנסיון הראשון שלי איתו לא הצלחתי להסתרק) והמסכה, אני וכל מי שמסביבי מתעלף מהריח, שמחזיק מעמד יומיים לפחות. אנשים עצרו אותי במעלית, במסעדה ובמסיבות כדי לשאול אותי באיזה שמפו אני משתמשת. הריח רענן, מתקתק במידה וירקרק במידה ומייתר לחלוטין שימוש בבושם. זה תענוג שאין לתארו במילים (כל עוד לא חושבים על המחיר).

מה המסקנה אתם שואלים? ובכן, המוצרים האלה נטולי כל ערך או תועלת פרט לריחם הנפלא. אני ממליצה על הסדרה לנשים שיש להן שיער דקיק וחלק. בעלות שיער כזה יזדקקו לכמות קטנה משמעותית מזו שאני נזקקת לה ויוכלו להנות מהמוצרים לאורך זמן, כך שהמחיר יהיה שפוי יותר ביחס לכמות השימושים. לשאר בני האדם אני לא יכולה להמליץ על הסדרה, אלא אם כן תמצאו אותה בהנחה או באתר משלוחים כלשהו (עובדה מוזרה להדהים, אגב, היא שב-Strawberry השמפו עולה יותר מבארץ, איך קיביניתחש..).

את מוצרי "שוורצקופף פרופשיונל" תמצאו במספרות המובחרות
בכל רחבי הארץ ודחוסים בכח למדפון במקלחת שלי

ומאחר ואנחנו עוסקים בדברים מופרעים עם ריח מצוין, אני חייבת חייבת חייבת לחלוק עמכם את הבלוג הזה שעוסק, לא פחות ולא יותר, באיורים עשוים מטחינה. סתאאאם, צחוקים עם אשכוליות. בפעם הבאה שמישהו ינסה לרמוז שהשבלוג לוקה בדעתו, אתם יודעים לאן אני אפנה אותו כדי לקבל קצת פרופורציות. ועכשיו יאללה, לכו להתרחץ ולישון!

מבזק חדשות

noreply@blogger.com (Sharona R - שרונה ראובני) — Sat, 17 Mar 2012 22:22:00 +0000

הזוכה בהגרלת מארני ל-H&M היא אנונימית 171725 עם הסבתא החלוצה המגניבה. שלחי לי בבקשה מייל עם הכתובת שלך ל-raisinlike בג'ימייל במהלך היממה הקרובה (עד בוקר יום שני). אלו שלא זכו - אל תתעצבו אל לבכם, ההגרלה הבאה ממשמשת ובאה.

ובהמשך החדשות, סיימתי את יחסי העבודה שלי עם אופנת פיפה. בשלושת החודשים בהם עבדתי איתם הבאתי את המותג לתודעה הציבורית, ייצרתי תנועה לאתר ולפייסבוק שלהם, קידמתי אותם במנועי החיפוש ובאמצעי התקשורת, הבאתי להם לקוחות וקישרתי אותם עם עיתונאים ומעצבי דיעה ברשת ובנוסף ליהקתי ועשיתי סטיילינג לימי צילומים בהם יצרנו את ה-Look Book של עונת החורף - העבודה המשותפת הביאה להם רווחים נאים ויצרה בסיס לקוחות שימשיך להכניס להם כספים בעתיד. בנוסף, יש יוזמות אחדות שתכננו לבצע ויאלצו לחכות למסגרת אחרת. אני לוקחת את הלקחים שהפקתי ומתקדמת הלאה.

ולסיום - תראו את הבחורה הזאת ותגידו לי אם היא שווה או לא שווה את משקלה בטחינה!

הדובונית לא לא

noreply@blogger.com (Sharona R - שרונה ראובני) — Sun, 11 Mar 2012 21:03:00 +0000

לפעמים מוצא עצמו אדם שקוע עד צוואר בחוסר שביעות רצון כללית. לפעמים, כשהאדם הוא אני, הוא הולך לארון, מוציא את השקית האחרונה מלונדון ושולף מתוכה חמועל טרי שיפייס את נפשו.

החמועלים האלה, נשיים ועדינים שכמותם, מצויידים בסוליה עמידה למראה ומרגישים כמו שמיכת פוך נחמדה. קניתי אותם בפאונד או שניים ב-Forever21 ואני תוהה אם יש דומים גם בארץ וכמה הם עולים.

כשחושבים על זה, הם קצת דומים לנעלי הסירה העכבריות שמיראל הראתה לפני כמה ימים.

בתמונה אני לובשת אחד משלושה זוגות צמודונים שקניתי ברזילי ב-170 ש"ח הצמודון (לפני הנחת מועדון). הם נוחים, מצוידים ברגלית גזעית שלרב תראו על יפהפיות אוריינטליות לובשות שחורים בתחנות רכבת תחתית באירופה ולא על גרציות עגולות בתל אביב. הם מגיעים בורוד, אפור ושחור ואם הם טובים עליי, הם יהיו טובים על מרבית קוראותיי (לתשומת לב הקוראת מאיולה). המכנסים הם אלה הקצרים מאסוס שראיתם כבר בעבר. משום מה, שכחתי את החגורה שהגיעה איתם, כך שביליתי את מרבית יום העבודה בנסיונות למנוע מהם ליפול ולכן לא הצטלמתי מהמותנים ומעלה.בהתחשב ביום שעבר עליי, יש צרות יותר גדולות .

מה לבשתי השבוע

noreply@blogger.com (Sharona R - שרונה ראובני) — Thu, 08 Mar 2012 08:32:00 +0000

הרבה זמן לא ראינו מה אני לובשת. ובכן לא עוד! השבוע, קוראים יקרים, לבשתי בגדים והנה הוכחות מצולמות.

תלבושת ליום שני

שמלה של משמין לי
צמודונים (איזו מילה! איזו מילה!) של לייף
מגפונים של זארה
עגילים של N2

תלבושת ליום שלישי
אפודה ושרשרת של מארני ל-H&M
חולצה וג'ינס מ-New Look
סניקרז מ-Primark

תלבושת ליום חמישי

חולצה דורותי פרקינס

צמודונים New Look

ציפור עצבנית

פורים שמח לכולם!

גברת ומארני מגיעים ל-H&M ואתם זוכים בצעיף

noreply@blogger.com (Sharona R - שרונה ראובני) — Mon, 05 Mar 2012 20:05:00 +0000

כבלוגרית אופנה, אני מוצאת את עצמי מוזמנת להרבה אירועים והשקות שלא באמת מעניינים אותי או את הקוראים שלי. פעם ב מגיעה הזמנה שגורמת לי להתנשף מהתרגשות, וכזה היה המקרה כשמצאתי בתיבת הדואר הנכנס שלי את המייל שהזמין אותי להגיע לאירוע השקה ומכירה מוקדמת לבלוגרים של קולקציית הקפסולה של מארני ל-H&M.

קולקציות הקפסולה הקודמות שעוצבו עבור H&M בשנתיים האחרונות לא ריגשו אותי. הפריט היחיד שרכשתי מהקולקציות האלה הוא שרשרת הענק האדומה של לאנוין שאני מחבבת עד מאד. אבל הפעם, כשסקרתי את הפריטים בקולקציה ראיתי שיש הרבה דברים יפים שאני רוצה. מנסיוני מקולקציות דומות בעבר, לא ציפיתי למצוא בגדים במידתי בקולקציית הנשים. הרכבתי לי רשימה של פריטים שמעניינים אותי (רובם אביזרים) והיום, מלווה בלובה וארנק, התייצבתי כדי לראות את הקולקציה במו עייני ולקנות לי כהנה וכהנה וראיתי כי טוב.

הקולקציה מורכבת משילוב הדפסים שמדבר לליבי

H&M הקימו חנות פופ-אפ קטנה (זה מאד אופנתי בימים אלה) אליה הזמינו בלוגרים, עיתונאים ומיני סלבז מהסוג האופנתי (דוגמנים ומגישי חדשות כן, בוגרי ראליטי לא). לובה ואני נפרדנו על מנת לבחון ולחטט כל אחת בקצבה שלה. היא קנתה את שלה ואני קניתי את שלי. בסיום הרכישות לא נותר לנו אלא לעשות מה שכל הבלוגריות עושות, שזה לשתות קאווה. לובה שתתה כמו ליידי, בלגימות קטנות.

ואילו אני הייתי עסוקה יותר בללטף את השקיות שלי.

אז מה קניתי, אתם שואלים? ובכן, קניתי סנדלים כסופים (לשמחתי נותר זוג בודד במידה 41 שהיה טוב עליי), שעלו 349 ₪

וטישרט שקיים בקולקציות הנשים והגברים, לדעתי, ועלה 119 ₪

קניתי גם עגילים ושרשראות, שאראה לכם בפעם אחרת, ושני פריטים יפים מקולקציית הגברים שהיו טובים עליי ולדעתי הם מדליקים לחלוטין ויראו נפלא עם שרשרת גדולה - סוודר רך להפליא מפוספס אדום שחור, וקפוצ'ון קטנטן שמסתיים מתחת לחזה ומעורר בי אסוציאציות של אליזבת בנט שנסעה בזמן לכנס אופנוענים במאה ה-22. בנוסף, קניתי טייץ במידה 42 שמתאים ונוח לי להפליא. התיקים ועוד כמה פריטים שחשבתי לקנות נחטפו לפני שהגענו, כך שחשבון הבנק שלי ניצל (קלות) לעת עתה.

לסיכום - המחירים בארץ גבוהים מסיבה לא ברורה מאלה בחו"ל אבל יש בקולקציה פריטים יפים ששוים את המחיר, לדעתי. השרשראות למשל עולות כ-250 ₪ והן מלאות נוכחות ואופי. חלק מבגדי הנשים עשוים בדים דקיקים מהסוג שלא מתאים, לדעתי, לאקלים הישראלי ולכן לא הייתי משקיעה בהם. אבל יש בקולקציה חצאיות, ג'קטים ומכנסים מקסימים שישמחו את לב הרזות שבחבורה (הכל מגיע, כאמור, עד מידה 42 לנשים). למלאות למיניהן נותר להתנחם באביזרים או בפריטים מקולקציית הגברים (שבה, כאמור, אפשר למצוא חולצות וסוודרים חמודים שלא יגרמו לכן להרגיש אומללות כלל).

הקולקציה תושק בחנויות בקניון שבעת הכוכבים בהרצליה ובקניון עזריאלי בתל אביב ביום חמישי ה-8.3.12 ואני משערת שכמו באירועים דומים בעבר, היא תחוסל תוך שעות מעטות. הנה רשימת הפריטים והמחירים.

לסיום סיומת, אני מגרילה צעיף משי צבעוני בשווי 119 ₪ שקיבלתי במתנה ואין לי בו צורך. הוא ימצא חן בעיני חובבות הכתום-ירוק, חובבות הצעיפים בכלל ומי שרוצה למכור אותו באיביי ב-870$ לא כולל משלוח.

והנה ההנחיות להשתתפות בהגרלה:

ההגרלה תמשך מהיום (שני 5.3.12) ועד יום חמישי ה-15.3.12 בסיומו אודיע כאן בשבלוג מי זכה ואבקש לקבל את כתובת הזוכה באימייל. אם לא אקבל תשובה תוך 24 שעות, אבחור זוכה אחר.
כדי להירשם להגרלה יש להגיב כאן למטה. התגובה חייבת לכלול תשובה לשאלה - צעיפים בקיץ, בעד או נגד? ואת שמכם (או כל אמצעי זיהוי יחודי אחר שייצג אתכם בהגרלה).
אם אתם לא עושים זאת כבר, יש לעקוב אחרי השבלוג (יש כפתור "הצטרף לאתר זה" למעלה).
למשתמשי פייסבוק - יש לעשות לייק לדף שלי וגם לרשומה הזו (יש כפתור "Like" מתחת לכותרת הרשומה).
הפיצו את דבר ההגרלה לחבריכם, נשותיכם וטפכם בכל האמצעים העומדים לרשותכם (בלוג, טוויטר, פייסבוק, אימייל, איתותי עשן וחמוסי דואר מאולפים רכובים בידי גמד עשוי מטחינה). אם אתם רוצים לשים כפתור של ההגרלה בבלוג או באתר שלכם, כתבו לי ואני אשלח לכם אותו.

בהצלחה לכולם בהגרלה ולי בדחיסת הקניות שלי לארון הקורס גם ככה שלי (אני צריכה לתקן את מתלה הקולבים שלי דחוף).

ידידי התמנון דוב ופינקשונים מתוקים במיוחד

noreply@blogger.com (Sharona R - שרונה ראובני) — Sun, 04 Mar 2012 07:02:00 +0000

ביום ההולדת שלי עשיתי כל מיני דברים נחמדים. אחד מהם היה נסיעה לספא כולה של קום איל פו לעיסוי תה יפני וטיפול פנים.

העיסוי, שכלל פילינג גוף חלקי, היה מאכזב ונע בין סתמי ללא נעים. בכל פעם שחשבתי שהנה סוף סוף המעסה עומדת לעשות משהו טוב, היא הפסיקה ועברה למשהו מעצבן או מיותר אחר. זה היה מתסכל כמו להיות עם מאהב לא קשוב שכל הזמן את חושבת שהנה סוף סוף הוא מתעורר מהתרדמת שלו ו.. זהו שלא. את שוכבת שם ומקווה שיגמר כבר.

טיפול הפנים לעומת זאת היה הטוב שקיבלתי מימיי. שנים שלא עשיתי טיפול פנים, מכל מיני סיבות. העיקרית היא שתמיד אני סובלת נורא מטיפולים כאלה, בפרט מהניקוי העמוק. המטפלת שלי, רופינה, היא אמנית של עור ונפש האדם. לא רק שהיא לא הכאיבה לי בשום שלב של הטיפול (ביקשתי לא לעשות ניקוי עמוק, והיא אמרה שיש לה שיטות אחרות שיתאימו לי יותר) אלא פונקתי במבחר עיסויים, מסכות, קרמים ועוד עיסויים. השיא היה מה שרופינה תיארה כטיפול בכוסות רוח לטיהור לימפטי של הפנים ואני מתארת כלעשות אהבה עם תמנון. וככה זה הולך - רופינה מחזיקה מין מזרק גדול שמחובר לצינור שמחובר לשלפוחית וואקום מוזרה מגומי ואת השלפוחית היא מצמידה לפנים ובאמצעות המזרק היא יוצרת ואקום שעושה שאיבה מצחיקה בטירוף של עור הפנים. אני לא יודעת אם הטהרה לי הלימפה או לא, אבל זה היה היסטרי.

יצאתי משם לא אדומה בכלל (חוץ מאיזה בלאגן שעוללתי לעצמי בנסיון להפטר מכמה פצעונים מתחת לפה) ושבעת רצון עד כדי כך ששכחתי כמה גרוע היה שלב א' בחגיגה. את ריח שמן היסמין איתו היא עיסתה לי את הקרקפת הרחתי יומיים אחר כך, וכך גם כל מי שהיה בסביבתי.

תמנון לימפטי, צילום אילוסטרציה.

אני חייבת לציין שלמרות שלא עשיתי ניקוי פנים במשך כשלוש שנים, לא היו לי נקודות שחורות בשום מקום פרט לאף אחרי שבשנים קודמות הייתי עמוסה בכאלה במצח, בלחיים ובסנטר. המסקנה מזה היא חד משמעית - השימוש הקבוע שלי בסבון ופילינג האורז של דרמלוג'יקה מצדיק את עצמו ושווה את ההשקעה.

חשבתי לסיים פה, אבל אני חייבת להראות לכם כמה צילומים של יצירת המופת המשפחתית שעשינו אתמול. מצוננת וכו' קפצתי לבקר את הדודה והדוד (שמצוננים גם) וגיליתי עוגה נאה מחכה לי ולבת דודתי, שלה היה יומולדת כמה ימים לפני. אבל הדודה הציבה תנאים. קודם תעבדו אחרי זה תאכלו אמרה והציבה בפנינו חבילת מרציפן צבעוני. האחת תלמידת שנה שלישית בבצלאל והשניה בוגרת בית ספר לבובנאות והרבה שנים של לימודי ציור ואיור, מצאנו את עצמנו נאלצות לקשט לעצמנו את העוגה. שוין, אמרנו, ופצחנו במשימה. אני הכנתי צפרדע ופינקשון בעוד הבת דודה לשה שועל וינשוף. התוצאות לפניכם. העוגה, אגב, היתה ממש ממש טעימה.

וכך תמו חגיגות היומולדת שנמשכו מיום רביעי ועד אתמול וכללו שלל מפגשים חברתיים מהנים, פינוקים, מאכלים טובים ומשפחה. לפניי שבוע שכולל שחרור גרסה, שחרור קולקציית מארני של H&M ועוד משהו שאני לא מצליחה להזכר מהו אבל אני בטוחה שאזהה אותו כשהוא יבוא. שבוע טוב לכולם ואווי געזונט.

תולדות השרונה בראי השנים

noreply@blogger.com (Sharona R - שרונה ראובני) — Tue, 28 Feb 2012 22:00:00 +0000

1976-2012

אני בת 36 היום. יומולדת שמח לי!

תחזית השטיח האדום של טקס האוסקר 2012

noreply@blogger.com (Sharona R - שרונה ראובני) — Sun, 26 Feb 2012 12:59:00 +0000

מחר יעסקו כל הבלוגים במי לבש מה וכמה יפה או לא זה היה. מאחר ואני מקדימה את זמני, אני גאה להגיש לכם תחזית של מי תלבש מה וכמה יפה זה יהיה, בעזרתו האדיבה של אתר Net-a-Porter שמוכר בגדים ואביזרים של מיטב המעצבים. אם יתברר הלילה שדייקתי, אחליף בשנה הבאה את רייצ'ל זו, וכך אוכל סוף סוף לדרוש מבעלה שיסתפר כבר כמו גבר.

סנדרה בולוק

תלבש שמלה כסופה מבריקה בגזרת בתולת ים. המבקרים יתלהבו ואני אמות משעמום.

רוני מארה

תמשיך לחשוב שהיא שבאמת ליזבת סנדר ותבוא חנוטה בשמלה שחורה עם חיתוכים גאומטריים ואיפור ושיער גותיים. המבקרים יתלהבו מעורה הצח והמושלם ואני בדיוק אקפוץ לשירותים.

אנג'לינה ג'ולי

תגיע גם הפעם בשמלה שמבגרת אותה מחד ומדגישה את גזרתה הדקיקה מאידך ותקשט אותה בעגילים גדולים עטורי יהלומים וטורקיז, כהרגלה בשנים האחרונות. המבקרים ואני נפהק על קערית דוריטוס אבל נסכים שהיא עדין האישה היפה בעולם הבידור.

מישל ויליאמס

היפהפייה שפעם קולעת בול ופעם מפספסת תעשה השנה לשרונל'ה טוב על הלב, ותלבש שמלה צעירה ואופנתית בגוון אמטיסט עם חגורה בצבע אמרלד ונעלים תואמות להם תצוות עגילים ארוכים מתאימים, איפור מושלם ואת תספורת הפיקסי הכה מאיה-פארו-הצעירה-בתינוקה-של שלה. המבקרים יגידו שהשמלה היתה פשוטה מדי ואני אגיד שכרגיל הם לא מבינים כלום.

מריל סטריפ

תלבש שמלה נפוחת תחתית, שהצעירות לא יכולות להרשות לעצמן ללבוש בגיל בו הן נדרשות להשוויץ בגופן המחוטב. היא תכסה את זרועותיה בלסוטה תואמת שתסתיר טפחיים ותחשוף טפח ותראה מכובדת לגילה. המבקרים ואני נסכים שהלן מירן אכלה אותה בלי מלח.

מליסה מקארתי

כידוע, השמנה חייבת ללבוש שמלת מומו, ומליסה לא תסטה מהתקן הזה רק ששלה תהיה ממרקסה והיא תביא אותה בגוון רענן ולא צפוי ותענוד איתה עגילים גדולים בצבע מנוגד. המבקרים יתמוגגו ואני אגיד "נו שוין".

קייט בלאנשט

תפציץ השנה בלוק בצבעים מנוגדים (פה בחרתי בשמלה ושרשרת מרהיבה של קוואלי, למרות שסביר שהיא תבחר במעצב איטלקי פחות) המבקרים ימליכו אותה למתלבשת הטובה של השנה ואני אמצא את עצמי מעולפת על הרצפה בסלון מרב התלהבות.

קמרון דיאז

האחרונה ולא חביבה עליי בכלל, תפתיע בשמלת משי בוהמיינית עם קישורים צבעוניים ותכשיט ענק. עיניה הגדולות יודגשו על ידי חזרתה לצבע השיער הכהה הטבעי שלה. המבקרים יגידו שהיא נסחפה בפראות, ואני לא אצליח להחליט אם זה מוצא חן בעייני או לא אבל הסנדלים היומיומיים מדי יטו אותי לכיוון האנטי.

T-Shirt Time

noreply@blogger.com (Sharona R - שרונה ראובני) — Thu, 23 Feb 2012 07:52:00 +0000

בזמן האחרון כולם מדברים מאחורי הגב שלי. יתכן ששמעתם את השמועה ואולי לא אבל נשבר לי מזה שמטנפים עליי, אז עכשיו אני אשים לזה סוף - זה נכון! אני רואה Jersey Shore. כל יום אני רואה את זה. גם פרקים חדשים וגם שידורים חוזרים. אני לא יכולה לחכות לעונה חמש כבר. אני מכורה. מה תעשו לי? הא? תעמידו פנים שאתם לא יודעים על מה אני מדברת, אין בעיה. יש לי אוזניים בגב ואני רואה אותם אותכם מדברים עליי.

כמעט בכל פרק יוצאת החבורה למועדון לרקוד, להתמזמז ולבייש את עצמם במגוון אופנים שלא ברא השטן. ולפני כל יציאה מגיע הזמן להתלבש ליציאה, הידוע בכינוי T-Shirt Time. ההגדרה של T-Shirt Time לפי Urban Dictionary היא -

When its time to take off the wife beater (aka the shirt before the shirt) and put on a fresh t-shirt for going out and creepin.

ועוד אנו למדים -

The physical transition between lounging in a wife beater, eating cereal on the sofa and actually preparing to get ready to go out. If the guys plan to leave at 11pm, t-shirt time would likely be around 10pm.

* Wife Beater היא הגופיה שלובשים בזמן שריצה בבית.

לפני כמה ימים ראיתי שידור חוזר של עונה 2 שבו אנג'לינה (הזבל מסטטן איילנד) פצחה בריב עם מייק שניה לפני T-Shirt Time. גוגל מבקש להרחיב בנושא -

Vinny - "Angelina just got into a fight with Mike before t-shirt time."
Pauly D - "Hopefully, they don't get into another fight and she'll punch Mike in the face before t-shirt time."

אני עצמי חזקה בטישרטים לאחרונה. אני אוהבת ללבוש טישרט נחמד מתחת לקרדיגן, בפרט שלפעמים חם במשרד ואני מוצאת את עצמי משילה שכבות. החביבה עליי היא חולצת הכלב הטיפשי הזה, שנאלצתי לקנות במידה 16 מקו הפטיט, ובכל אופן היא טובה עליי. הידד!

אם אתם חושבים שהגיע ה-T-shirt Time שלכם, הנה כמה הצעות מאסוס (משלוחינם לכל העולם, אבקש להזכיר).

טישרט עם ציור של לא פחות ולא יותר - נוּמף מעונב!

טישרט נוּמף, 150 ₪

טישרט של סוניה רקיל, עם שרשרת עוגנים מעוגנת.

טישרט עוגנים, 458 ₪ (במבצע)

למתגעגעים לקיץ, טישרט עם פירות העונה.

100 גרם פירות קיציים ב-236 ₪ בלבד

את הציפורת הנחמדת הזאת הזמנתי לי לפני שבוע.

טישרט עם ציפורת, 94 ₪

טישרט מעודן ויפה עם בלרינה שעולה הון קטן.

הופעה של הבלט תעלה לכם 673 ₪ בלבד

טישרט ארי מערות זועם. קלאסית אבל לצערי, מגיעה עד מידה 14 בלבד.

האריה יעלה לכם 255 ₪

ולסיום, טישרט שיתאים לרחלי זוסימן, שהיא עצמה עוגייה נחמדה.

עוגיה אכולה תעלה לכם 94 ₪ שזה זול יותר מעוגיה שלמה

לפני שאלך, שאלה קטנה - אני מתלבטת אם להדפיס טישרטים (איכותים ונחמדים) של השבלוג. מה דעתכם, כדאי? זה משהו שתהיו מעוניינים בו? שתפו אותי למען השם.

כעת אעזוב אתכם להזדעק "איזה מין מחירים אלה??!" ו"אני לא מאמינה שהיא באמת רואה את הזבל הזה!". לסיום שידורינו, נגילה ונרונה את שיר ה-T-shirt Time ובבנין עונה 5 ננוחם.

פלאפל

noreply@blogger.com (Sharona R - שרונה ראובני) — Mon, 20 Feb 2012 21:56:00 +0000

בצהרי יום שישי שעבר נסעתי לכיוון פרדס חנה. הייתי מותשת משיעור טניס ארוך, בדיוק השתחררתי מפקק תנועה נוראי שהתחיל בנתניה ולא נגמר, קרקרה לי הבטן, ירד מבול מטורף והג'יפיאס הפסיק לעבוד באמצע הדרך. בקיצור, הייתי ממש עצבנית, בפרט שהאירוע אליו נסעתי נגמר לפני שהסתפקתי להגיע אליו.

הקשת היפה שראיתי מימיי רמזה שהמצב לא כזה גרוע, ומיד אחריה הגיע טלפון מקרן שביט שאמרה לי שאמנם את המכירה פספסתי, אבל אני מוזמנת להצטרף אליה ולחמותה לפלאפל בקיסריה. תשובתי לכך היתה "אבל אני לא רוצה פלאפל". בואי, היא אמרה לי, לא תתחרטי. אז נסעתי ושוב התבלבלתי בדרך, באדיבות אותו ג'יפיאס תמוה שסרב לעבוד. התקשרתי לקרן שנתנה לי לדבר עם חברתה איה שהדריכה אותי איך לנסוע בכיוון ההפוך לפלאפל. "זהו" אמרתי לה "אני נוסעת הביתה". לא, אמרה לי איה, בואי לפלאפל. כמה דקות מאוחר יותר הגעתי לשם כשאני ממש אבל ממש עצבנית.

ברחוב הזית חיכה לי בסבלנות שלט עץ על שער לחצר בית נטועה עצי פרי ועליו כתוב פלאפל. הבנתי שהגעתי וגררתי רגליי פנימה, חוששת שהמרירות שלי תחמיץ לכולם את הצהרים. כשנכנסתי, מוצאת את הדלת לפי צלילי הצחוק הנשיים שבקעו ממנה, חיכה לי שולחן ענק וסביבו, על ספסלים, חבורת נשים שמחה ויפה. מיד התנחמתי.

בעלת הבית, היא איה איתה דיברתי בדרך, נוהגת לארח בביתה מדי שישי אושפיזיי פלאפל שבאים לטעום מהכדורים החמימים שהיא קורצת ממרכיבים אורגניים וטריים. על השולחן חיכו שלושה סוגי פלאפל (רגיל, אדמדם לא מזוהה וכרובית שאליו עוד נחזור). בנוסף היו שם כרובית אפויה שלמה, צנצנות מלאות בממרחים ריחניים מסוגים שונים, ירקות טריים, זיתים, סלטים, חמוצים שונים וטחינה, כולם מלאכת ידה של איה. בנוסף יש פיתות רגילות ולאפות משאור מלא שאיה אופה בעצמה. בשמחה הייתי מתכרבלת בתוך אחת הלאפות החמימות לנימנום צהרים.

איה הזו, היא לא סתם אישה. היא קוסמת. יצא לי לשמוע על טבחים שמכניסים אהבה לתבשילים שלהם, אבל כשצפיתי בה מכינה לי לאפה עם פלאפל כרובית ראיתי בעיניי את האהבה שהיא פיזרה בינות לסלט והממרחים.

פלאפל הכרובית הזה, אני שמחה לבשר, הוא הפלאפל הטעים בעולם. הוא נימוח, מופלא, פריך מבחוץ ועסיסי מבפנים, מלא טעם וניחוחות, מושלם. אם אתם חושבים שהפלאפל שלכם טעים יותר, אני אשמח לבדוק את הנושא, גם אם בחשדנות מסוימת. עוד בקיסריה הייתי סקפטית.

בנוסף הציעה לי איה בירה מקומית שהיא קונה מאישה בשם קלרה, שעזבה את עסקיה והקימה מבשלת בירה בביתה בשביל הכיף. את הכיף מרגישים בבירה הטעימה.

ישבנו שם ופטפטנו ואכלנו ושתינו, עד שהגיע זמנן של האורחות האחרות לעזוב. אני עוד לא גמרתי לאכול ולכן החלפנו חיבוקים שמחים לפני צאתן ואני חזרתי לשבת עם איה. החיבוק שקיבלתי מאמו של בעלה של קרן, אישה רכה וחמה מחד וג'דה אמיתית מאידך, הזכיר לי את החיבוקים שהייתי מקבלת מאמא שלי ומצאתי את עצמי בוכה מגעגועים. איה נתנה לי לבכות קצת בלי ללחוץ עלי, ואחר כך סיפרה לי על עצמה ועל האמנות שלה (היא עורכת במקום גם מפגשי ציור ויצירה) ואני סיפרתי לה קצת על עצמי וכך בילינו עוד שעה טעימה וחמה עד שנזכרתי שמחכים לי בתל אביב ואני צריכה ללכת. שילמתי 100 ש"ח על שתי בירות בוטיק טעימות ושתי הלאפות הטעימות שאכלתי בחיי, הבטחתי לחזור, נפרדתי מהכלבה הלבנה שלג ונכנסתי למכונית כשעל פניי חיוך שלא נמחק כל אותו היום.

נשים נפלאות משוחחות על רקע פלאפל טעים

אם גם אתם רוצים לחייך, לאכול את הפלאפל הטעים בעולם, לפגוש קוסמת ולראות שלג אני ממליצה מכל הלב לקפוץ לפלאפל ביום שישי בין השעות 12:00 לשקיעה, ברחוב הזית 2 שכונה 8 בקיסריה. מידע נוסף תוכלו למצוא באתר של איה. יש שם גם בלוג שבו היא מספרת על יצירתה ועל הפעילויות השונות שהיא עורכת בביתה, והוא נעים כמו פלאפל כרובית נימוח בצהרי שישי קר.