‫the.co.ils‬

‫פוסט אורח: זה הבייבי שלך אבל לא הכסף שלך‬

‫מאמר אורח‬ — Tue, 16 Mar 2010 14:15:04 +0000

מאת סטפן גוברמן

רונן הרגיש שעולמו חרב עליו לאחר שהמשקיע האמריקאי שסייע לו רק לפני שנה דרש את פיטוריו מהסטארט אפ שהקים. לאנדרו היו טענות על טלפונים ניידים שלא לצורך, נסיעות מיותרות לחו"ל, תשלומים לספקים שלא לפי נוהל מסודר, קבלת שירותים מבני משפחה וכיוצא בזה. אנדרו ציין שכל זה קורה כשהחברה לא מצליחה לעמוד ביעדים שהוצגו לו ביום ההשקעה.

הכל התחיל רק לפני שנה בסטארט אפ שהקימו 3 חברים ששירתו יחד בממר"ם. רונן, גיא ועמית. רונן ושותפיו העתידיים החלו לפתח את פתרון מדהים שלהם לעכבר ווירטואלי הקורא את תנועות כף היד רשת האלחוטית שיביא למהפכה בשימושיות המחשב. וגם כמובן, יביא להם את המיליונים. אחרי כמה פגישות מורטות עצבים, אנדרו משקיע אמריקאי הידוע בחיבה לסטארט אפים ישראלים הסכים לשים את המזומנים.

עברה שנה. כעת לחברה משרדים נחמדים ברמת החייל ו-8 עובדים. אומנם הם לקראת סוף הפיתוח אבל עדיין יש עוד כברת דרך, וראו זה פלא נגמרו המזומנים. החברים פנו שוב לאנדרו בתקווה שזה יפתח שוב את הלב והכיס. אבל הפעם אנדרו כבר לא היה אגבי ומהיר ביצוע. הוא החליט לשלוח חבר, מנכ"ל בחברה גדולה השוקל השקעה,שביקש לראות תחזית פיננסית ל-5 שנים הקרובות ואת הדוחות הכספיים של החברה. רונן פנה לרואה החשבון שלו שציין בפניו שהחומר דורש חודש עבודה ותשלום נוסף. רונן המאוכזב אישר את העבודה.

כעבור שבועיים רונן מקבל מייל בסגנון אמריקאי מאופק אך כעוס. אנדרו מתרעם על כך שהחברה היתה צריכה לספק נתונים פיננסיים בסיסיים בזמן ואי יכולת זו היא כשל ניהולי חמור. זאת ועוד שהחבר שלו 'התקפל'. אנדרו המשיך וביקש לקבל באופן מיידי את הדוחות הכספיים של החברה. מכאן העניינים רק התדרדרו. רונן שלח לאנדרו דוחות שלא השביעו את רצונו. שבועיים אח"כ קיבלו רונן ושותפיו מייל בו מודיע אנדרו כי הוא מוכן להזרים סכומים נוספים לחברה ולפעול לגיוס משקיעים חדשים רק עם רונן יפנה את כסא המנכ"ל ועדיף כי ילך הביתה.

הסיפור הזה מבוסס על הרבה מקרים אמיתיים. האסון האישי של רונן והדרישה לפינוי הכסא לא חריגה בנוף הסטארט אפים הישראלי. אם היה מדובר בחברה 'רגילה' ולא סטארט אפ לא הייתה שום בעיה עם דרך ההתנהלות הפיננסית, לא עם חשבונות סלולריים מנופחים ולא עם נוהלי הרכש שלה. הבעיה של רונן וסטארטאפיסטים אחרים במקרים רבים היא שהם אינם מנוסים ולפיכך אינם מבינים שלושה עקרונות מרכזיים: ראשית, כן, זה הבייבי שלך, אבל זה לא הכסף שלך ויש בפני מי לתת את הדין. שנית, אתה נדרש למנהל תקין מושלם בלי אפילו רבע קומבינה ושלישית, אתה חייב להיות ערוך לספק חומר פיננסי, תחזיות, תוכניות עסקיות וחומרים אחרים למשקיעים נוכחים ופוטנציאליים תוך זמן מהיר. לכן החומר חייב להיות מעודכן אצלך בכל זמן.

לכן הנזק של הקומבינות הקטנות עשוי להיות אסון מבחינת היזמים והמנהלים. משקיעים קיימים ועתידיים יבדקו את החברה בציציות, ובמקרים של מאבקי כח משקיעים לא יתביישו ולא יהססו להשתמש בשגיאות כאלה כדי לכפות על החברה השינויים שהם רוצים.

אז איך יכול סטאראפיסט חסר נסיון בניהול פיננסי לנווט את החברה שלו בצורה בטוחה יותר?הנה כמה טיפים:

שקיפות מלאה כלפי המשקיעים - משקיעים ידרשו דין וחשבון לגבי הכסף שלהם. אחרי שסטארט אפיסטים מקבלים את הכסף יש להם נטייה לשכוח שהוא לא שלהם ולהתייחס למשקיע כצרה שצריך להתמודד איתה אחת לרבעון. שיתוף המשקיעים במצוקות ולא רק בהצלחות יבטיח קשר טוב יותר וגם דרך יותר קלה להגיע לכסף בסבב הבא. גם אם המשקיעים לא ביקשו את המידע, מומלץ להקדים אותם ולספק אותו במועדים קבועים.

נהלים מסודרים - קביעת נהלים מסודרים לרכש, נסיעות לחו"ל, אשל וקופה קטנה, תנאי שכר וכד' תקטין את הסיכוי שהיזם או עובדי החברה יבצעו טעיות קריטית.

בנוגע לרכש מספקים חיצוניים מומלץ להנהיג נוהל של קבל 3 הצעות מחיר ולבחור את הזולה והאיכותית ביותר.

נסיעות לחו"ל - אם החברה נמצאת בשלב ה-Seed או ה-Pre Seed והיא קיבלה כסף רק למטרות פיתוח כדי לעדכן את המשקיעים לגבי כל נסיעה לחו"ל. הוצאה כזו במידה והיא לא מוצדקת עשויה להרים גבות.
תנאי שכר - חשוב לא להעסיק יותר עובדים ולא לשבור את מסגרות השכר שנקבעו מראש יחד עם המשקיעים. אם פתאום נפל עליכם מתכנת 'תותח' ואתם צריכים לשלם לו יותר, עדכנו את המשקיעים. פעולות כאלה יחסכו אי נעימויות בהמשך.
קופה קטנה ואשל - גם כאן צריך להיצמד למסגרת התוכנית התקציבית שקבעתם יחד עם המשקיעים.

אפס קומבינות - כאמור סטארט אפ זו לא חברה 'רגילה'. מה שאצל חברה 'רגילה' יחשב כהתנהלות נורמלית עלול להיתפס כקומבינה בעיני משקיעי סטארט אפ: חשבונות סלולר מנופחים, ארוחות מרובות במסעדות, השכרת רכבים שלא סוכם עליה, תשלום לעובדים באמצעות ברטרים שונים ומשונים. חשוב להקפיד על דרכי פעולה מסודרות שנקבעו מראש. עיגולי פינות וקומבינות אסורות בהחלט.

סוף מעשה במחשבה תחילה - כל סטארט אפ חייב להתארגן מראש בנושאים שעשויים להיות מהותיים לעתידו כגון: תכנון ובקרה תקציבית, תכנון מבנה מיסויי נכון, הכנת תוכנית אופציות, הכנת נהלי עבודה, תכנון אסטרטגי של הגיוסים הבאים וכד'. לשם המחשה , שגיאה נפוצה של מנכ"לים חסרי נסיון היא לנסות לשחק אותה פיננסרים גדולים. הם משקיעים את כספי הגיוס במטבע כזה או אחר במטרה ל'הכות את המדדים' ולעשות רווחים קלים. זו לא מטרת החברה. המשקיעים לא יריעו לך אם תכה את המדדים במקרה טוב ובטח לא ישמחו אם תפסידו את הכסף במקרה הרע.

מנכ"ל סטארט אפ צריך להגן על כספי החברה. לדוגמא, הנהלה של חברת סטארט אפ הנמצאת בשלבי הפיתוח הראשוניים צריכה להגן על כספים שגייסה ולזכור כי הכסף גויס במטרה ברורה לממן את התקציב שאישר הדירקטוריון ושנועד להשיג את אבני הדרך שנקבעו. כיוון שבחברות רבות ההוצאות נקובות וצמודות למטבעות שונים הרי שהגישה הנכונה היא לנתח את ההוצאות בתקציב על פי המטבעות בהן עתידות להיות משולמות, ובהתאם לקבוע את היחס של כל מטבע בתקציב ( לדוגמא: 60 אחוז בשקלים 30 אחוז בדולרים ו-10 אחוז ביורו). על פי יחס זה יש להמיר את כספי החברה למטבעות השונים ואז להשקיע אותם בפיקדונות נטולי סיכון עם הריבית המקסימלית האפשרית לכל מטבע. הנהלת החברה צריכה לקחת בחשבון את צורכי תזרים המזומנים כשהיא מחליטה באיזה פקדונות להשקיע ולוודא שהפיקדונות יהיו נזילים במועד בו המזומנים צפויים להיות נחוצים לשימוש השוטף. כדי לבטח את שער המטבע הצפוי בפועל אפשר לבצע עסקאות פורוורד או לרכוש אופציות על המטבעות השונים. בכל מקרה מומלץ להעזר ביועצים פיננסיים לצורך קבלת החלטות לרכישת אופציות או לביצוע עסקאות פורוורד.

עזרה ממקצוענים - היזם בדרך כלל אינו מומחה בתחומי הניהול ובוודאי שלא בתחומי הפיננסיים ולכן רצוי מאוד שיקבל עזרה מאנשים המומחים בתחומם בין אם זה מעורכי דין, רואי חשבון, מנהלי כספים, מומחי כח אדם, סוכני ביטוח ואחרים. רוב בעלי המקצוע מציעים שיחת יעוץ חינם. עשו שופינג יסודי ליועצים מקצועניים. היעזרו בהמלצות מאנשים שכבר עשו את זה. תשכרו אך ורק את שירותיהם של אנשים עליהם אתם סומכים. הם צריכים להיות תמרור העצור שלכם כשאתם מתחילים לעשות שטויות.

לסיכום, יזם חייב להבטיח כי החברה שלו מתנהלת בסטנדרטים הכי גבוהים מבחינת אדמיניסטרציה, ניהול כספים ומשפטים, כמו גם במינהל תקין וניקיון כפיים. התנהלות כזו עשויה לקבוע את הכישלון או ההצלחה בגיוס הבא ובדרך זו גם מבטיחה שהחברה תהיה ממוקדת בפיתוח טכנולוגיה ייחודית ומכירתה.

ספטן גוברמן - מנכ"ל קבוצת גוברמן המתמחה בפתרונות בניהול כספים והנה בעלת ניסיון רב בליווי סטארטאפים מיום הקמתם ועד שהם הופכים לבוגרים. www.guberman.co.il

‫"נורדאו פינת וול סטריט"‬

‫ירון אורנשטיין‬ — Sun, 14 Mar 2010 13:19:04 +0000

לא מעט אקזיטים היו לנו במדינת היהודים, אך בודדים נצרבו בזיכרוננו כאבני דרך בהיסטורית ההי-טק המקומי. אחד מהם הוא המכירה של
חברת "הממד החדיש" לחברת BMC Software האמריקאית תמורת 675 מיליון דולר בשנת 1999.

רוני ענב הוא מחלוצי היזמים של תעשיית ההיי־טק הישראלית. ב־1983 ייסד את חברת "המימד החדיש" וכיהן כמנהל ויושב ראש מועצת המנהלים שלה עד שנמכרה ב־1999 לחברה אמריקאית. כיום עומד בראש Einav Hi-Tec Assets , ששמה לה למטרה להשקיע בחברות הזנק עתירות ידע בראשית דרכן.

"נורדאו פינת וול סטריט" הוא סיפורו המרתק של רוני ענב, מראשוני יזמי ההיי־טק הישראלים, שיצא לדרכו העסקית מדירת פועלים קטנה בשדרות נורדאו בתל אביב חדור אמונה שיוזמה חופשית, נחישות והתמדה הן המפתח לעשייה ממשית. הספר חושף את מאבקי הכוח, המהלכים וההחלטות האמיצות שהובילו להצלחת "המימד החדיש". ענב משתף את הקוראים בניסיונו הרב ומגלה סודות של מאחורי הקלעים — כיצד מזהים רעיון טוב? איך מתמודדים עם ביורוקרטיה וחילוקי דעות מבית? כיצד מאתרים לקוחות פוטנציאליים? מאין מגיע המימון?

בכתיבת הספר בחר ענב לשנות את שמותיהם של חלק מהאנשים המוזכרים בו אך מי שמכיר מעט את הנפשות הפועלות לא יצטרך הרבה כדי להבין במי מדובר.

סיפור חייו של רוני ענב הוא סיפורה של יזמות - הקמה, תקוות, חרדות, חלומות, הצלחה חלקית, תקוות חדשות, כישלון, התרוממות, כמעט קריסה, הצלה, נסיקה, חברות, יריבות, מלחמה, מלחמה..מלחמה, הצלחה. מומלץ לכל יזם !

נורדאו פינת וול סטריט - פרק ראשון

‫הסטארטאפ השקוף: אין (כמעט) פגישות גרועות‬

‫ימי גליק‬ — Wed, 10 Mar 2010 07:47:12 +0000

הפגישה אורגנה על ידי מכר משותף מבלי שידענו הרבה על מה בדיוק אנחנו רוצים להוציא ממנה. החברה בה אנו מתארחים מתעסקת בתחום הנוגע לחיוב טלפוני - נושא הקרוב לליבנו - ואנחנו באים בגישת "לא יועיל - לא יזיק". מהר מאד מסתבר שאין לנו הרבה מקום לשיתוף פעולה וגם סוג הפעילות שלהם אינו מתאים בדיוק לעבודה עם ילדים. כולנו מנסים לסיים את הפגישה בזריזות מבלי להראות חסרי תרבות והם אפילו מנסים לראות כיצד הם יכולים להואיל בעצה או בקישור, אם כי ללא הצלחה מרובה. לפחות ממבט ראשון.

כשאנחנו יוצאים אני מנסה לחשוב אם יצא משהו מועיל מהפגישה ומסתבר שישנם לפחות שני פרטים מהשיחה שעשויים לעזור לנו בהמשך. האחד הוא מונח מתחום הטלפוניה שיאפשר לנו להסביר טוב יותר את צרכינו בתחום התקשורת בעתיד. השני הוא הערת אגב לגבי עלות אחד הרכיבים במערכת התקשורת שלנו הגורמת לנו להבין כי נוכל להציע את אותו רכיב כ- Value Proposition בשירות הנמכר ללקוח. הנתון השני גם מחדד את מהות קשרינו עם ספקיות הסלולר ברחבי העולם ומאפשר לנו להגיע אליהן עם הצעה שקשה לסרב לה.

ככל שאנו מתרחקים ממקום הפגישה מסתבר לי שלא רק שהפגישה היתה מועילה, היא עשויה להיות נקודת מפנה ביחסינו עם חברות הסלולר. "אהבה" אמרה לי פעם בעלת בית שהשכרתי "היא לא משהו שמוצאים באתרי הכרויות אלא בדרך לזרוק את הזבל". כוונתה היתה שהדברים החשובים בחיים קורים לרוב בדרך מקרה ולא מתוך כוונת מכוון. דווקא התרחשותם מחוץ לאזור הנוחות ומחוץ למערכת הציפיות שלנו מאפשרת להם להתקיים באופן שלא מפעיל את מערכות ההגנה והבקרה הרגילות.

מאותה סיבה כמעט לעולם לא תמצאו פאנל מקצועי מעניין (אלא אם כן באתם לשמוע את מה שכבר ידעתם) . כולם מודעים מדי - צופים ומשתתפים. כולם שחקנים במשחק בו התפקידים כבר נקבעו ועתה נשאר רק לראות מי ישחק אותם. כדי לחשוב מחוץ לקופסה צריך להיות מחוץ לקופסה ואין כמו פגישה רעועה במיוחד כדי לגרום לך להרגיש שאתה כבר לא בקנזס.

היו ויהיו הרבה פגישות בהן לא תשיגו את הדבר לשמו באתם אבל זה לא הופך אותן לפגישות לא מוצלחות. כפי שכתבתי בפוסט ה-שאיפות, "הצלחת המיזם יכולה לבוא ללא קשר לכל הגשמת מטרה זו או אחרת ולעיתים אף כתוצאה מכשלון המתגלגל להזדמנות."

כך קורה שלפעמים הפגישות הגרועות ביותר הן גם המוצלחות ביותר.

‫מחפשים השקעה ?‬

‫ירון אורנשטיין‬ — Tue, 23 Feb 2010 10:25:25 +0000

קרן השקעות חדשה בישראל מעוניינת להשקיע במוצרים/שירותים מבוססי Web או Mobile הפונים ל- Consumer. אם אתם יזמים המחפשים השקעות בתחומים אלו ונמצאים בשלב הסיד/פרה-סיד הנכם מוזמנים לשלוח תקציר מנהלים ל - israelstartupvc at gmail.com

‫הסטארט-אפ השקוף: אז השקנו, מה עכשיו?‬

‫ימי גליק‬ — Mon, 04 Jan 2010 15:10:42 +0000

השבוע שעבר היה שבוע מאתגר בויקידו. במקביל לעבודה האינטנסיבית על שיפור השימושיות באתר היתה גם הרבה חשיבה היקפית סביב השקת השירות, לה היו שותפים גם אנשים יקרים מחוץ למערכת. המסקנות לא אחרו לבוא והן רלוונטיות לא רק עבורינו:

חינוך שוק

להחדרה של קונספט חדש יש עלות קשה של זמן ומאמצים. לא מדובר בז'אנר מוכר ופופולארי שאנו מציעים עבורו טוויסט אטרקטיבי אלא בז'אנר חדש שלמצטרפים אליו אין עדיין סביבה תומכת. כדי להצליח לייצר חווית משתמש מלאה המצטרפים נאלצים לשכנע את משפחתם וחבריהם להשתתף כך שלא מספיקה "שיחת מכירה" למשתמש בודד אלא סדרה של שיחות מכירה מהמשתמש לילדיו, חבריו והוריו. באנדרסטייטמנט בריטי, הסיכוי להצליח בכולן הוא בעייתי משהו.

הפתרון ברמה המקומית הוא להקל על הזמנת חברים בעזרת חיבור לאנשי הקשר באימייל והזמנה קבוצתית של אנשים רלוונטיים. הפיצ'ר עלה לאויר היום.

ברמה הכללית, עלינו לקדם את שיתופי הפעולה שלנו השותלים את המערכת בסביבה בה כבר יש למשתמשים חברים ומשפחה (להלן אתרי ילדים מובילים). שיתוף פעולה ראשון שכזה יעלה תוך מספר שבועות.

בהירות

לקונספט חדש יש בעיה נוספת: לא תמיד ברור מה זה, למה זה טוב ואיך משתמשים בזה. עד לפני מספר חודשים מצאתי את עצמי מסביר לאנשים מה זה טוויטר ומי בכלל צריך מיקרו-בלוגינג. לא היה מדובר במשימה קלה גם בשירות סופר-מצליח שיש לו כבר מליוני משתמשים.

לסמוך על הסקרנות של אנשים כתמריץ לרישום זהו תמיד רעיון רע. הם צריכים להבין בדיוק מה זה ויקידו, מה הוא נותן להם ואיך משתמשים בו עוד לפני שלחצו על כפתור הרישום. לשם כך נצטרך לשפר משמעותית את אגף ה-"אודותינו" וה-"עזרה" ולצייד את דף הבית בוידאו המדגים את יתרונות השימוש ב-ויקידו ואופן השימוש בו.

דרישות סף

מראש ויתרנו על אינטרנט אקספלורר 6 ובגרסה 7 נתמוך רק עוד מספר שבועות. אך בכך לא תמו ענייני דרישות הסף שלנו. לחלק מהמשתמשים חסרות מצלמות אינטרנט, גרסאות פלאש עדכניות, התקני קול המסוגלים להקליט מפלאש ושאר שמחות. עד כמה שהמערכת שלנו פשוטה יחסית טכנולוגית היא עדיין דורשת תנאי סף שקשה ליישם בהצלחה מלאה על מחשביהם של הילדים, של ההורים בעבודה ושל הסבים בביתם.

הפתרון לטווח הארוך הוא הפניה של המבוגרים לשימוש בממשק הסלולארי של ויקידו, הנמצא בפיתוח. הטלפון זמין תמיד והשימוש בו הוא טריוויאלי למבוגרים. בטווח הקצר נאלץ לכפר על קשיים בהתקנה בתמיכה אינטנסיבית.

זמינות

במקרה שלי, רוב השירותים האינטרנטיים אליהם אני נרשם נעלמים מחיי בגלל שהם לא נוכחים מספיק. אני נרשם, משתעשע ושוכח. כדי שויקידו לא ישקע את תהום השיכחה של משתמשיו אנחנו צריכים לספק למשתמשים תזכורות אודות קיומו. תזכורת שכזו תופיע השבוע באימייל של המשתמשים הבוגרים עם עדכונים על הפיתוחים בשבועיים האחרונים.

מעבר לממשק הסלולרי שהוזכר ותורם רבות לזמינות השירות עבור המשתמשים, פתרון נוסף הוא תוכנה קטנה שתשב לה במחשב ליד השעון ותאפשר להורים ולילדים גישה מהירה למערכת, כמו גם חיוויים על הודעות חדשות. בסביבה העתירה-בחלוקת-קשב בה אנו חיים אם אתה לא "שם" - אתה לא קיים.

‫הסטארט-אפ השקוף: ההשקה‬

‫ימי גליק‬ — Thu, 24 Dec 2009 10:33:27 +0000

זהו, השקנו.

אחרי הרבה עיכובים וייסורי נפש החלטנו לקפוץ עם ויקידו למים בתקווה שלא נטבע. הבאגים והבעיות לא אחרו לבוא ויחד איתם לילה של תיקונים ושיפורים. המגוון האינסופי של דפדפנים, מערכות הפעלה ותצורות חומרה הוא גן עדן (או גיהנום אם תרצו) של בעיות. ואם נשתמש שוב בדימוי הקפיצה למים ויקידו צף יפה בסה"כ. עכשיו רק צריך לגרום לו לשחות…

או קיי, אז כבר יש לנו כמה מאות משתמשים. מה הלאה? ההתקדמות העיקרית היא בכיוון הידידותיות למשתמש. אנשים נכנסים לשירות ומגיעים למסך ריק. אין הודעות, אין חברים, אין ילדים. הצורך להזמין חברים ולפתוח חשבונות כדי להתחיל לשלוח הודעות הוא ניג'וס שרבים אינם עומדים בו וזאת היתה המשימה הגדולה של השבוע והגרסה שעולה היום היא שיפור משמעותי בנושא. היא תלווה אותנו גם לתוך השבוע הבא.

עד כאן עדכונים. היום אנסה לשתף בדגשים או מסקנות מתהליך השקת הבטא שלנו.

מתי מוכנים?

כמעט כל השקה ראשונית של מוצר היא (ותסלחו לי) מחורבנת. כפי שאמר לנו מישהו - אם אתה גאה במוצר שהשקת לבטא כנראה שהשקת אותו מאוחר מדי.

מה שלמדנו ביום הראשון להשקה על המשתמשים ועל צרכיהם שווה אלף ישיבות סיעור מוחות במהלך החודשים שקדמו לה ואין דרך להבין את הקהל של השירות מבלי להפגש בו. ברגע שהשירות ניתן לשימוש בסיסי זהו הזמן להוציא אותו לקהל.

מועד ומיקום ההשקה

לתזמון ההשקה יש חשיבות גדולה. אנחנו פספסנו את האפשרות להציע ברכות וידאו לקריסמס ונספיק בקושי רב ל- New Year . אם הייתי יכול להחזיר את השעון לאחור הייתי מוותר על כמה פיצ'רים ויוצא שבועיים מוקדם יותר.

ההשקה המוקדמת בישראל בעברית מאפשרת לנו להתנסות בהקפי משתמשים קטנים לפני שאנחנו מזרימים פנימה מסות מהשוק העולמי. זהו גם המגרש הביתי שלנו בו אנחנו מקבלים טלפונים ואימיילים ממכרים וממי שעקב אחרינו המוכנים לתת לנו משובים יקרי ערך. אני שמח שהשקנו בארץ.

מבחינת היום בשבוע מוצאי שבת הוא זמן מצויין, לפחות כשזה נוגע להשקה בארץ. יש לך שעות ספורות של פעילות משתמשים ולילה שלם לעבוד על התיקונים לפני שהבלגאן האמיתי מתחיל.

היכונו לשינויים

ההשקה היא רק תחילתו של תהליך מואץ לפיתוח ושינויים. כבר ראיתי כמה מיזמים שהגיעו להשקה בלי מזומנים ובלי מוכנות נפשית לתהליך שכזה. המפגש הראשון עם המציאות הוא כמעט תמיד בעייתי ואם לא הכנתם את עצמכם אליו אתם צפויים לנפילת מוראל שקשה לקום ממנה.

נקודה חשובה נוספת היא לא "לשרוף" את העובדים במאמצים על אנושיים כאשר המסה הגדולה של העבודה רק לפניהם.

אנחנו הגענו להשקה עם קופת מזומנים במצב סביר פלוס ועם ידיעה ברורה למדי לגבי העובדה שהעבודה רק מתחילה בהשקה. פחות משבוע אחרי ההשקה כבר מתחילים להיות מיושמים השינויים המתבקשים ממנה.

מסך העזרה-המהירה החדש

מוותרים

כדי להשיק צריך לוותר על פיצ'רים, תמיכה בדפדפנים או תצורות חומרה שחשבתם שחייבים להיות. הוויתור הקשה ביותר עבורנו היה השקה ללא תמיכה באקספלורר 6 ו-7. כמה שזה בעייתי (וחצי מהשוק הישראלי זה בעייתי) פשוט לא יכולנו לעכב יותר את ההשקה. ויתור משמעותי אחר היה על איכות הוידאו שקומפוננטה חדשה ומשופרת שלו עולה רק היום ועוד אחת טובה עוד יותר בעוד שבועיים.

השאלה על מה מוותרים ועל מה לא היא שאלה קשה שאין לי תשובה ברורה עליה. ההגדרה של Show-Stopper - בעיה שמונעת הפעלה של אתר באופן סביר ומחייבת טיפול מידי - לא חקוקה על לוחות הברית ותלויה יותר מכל בשיקול הדעת הבריא של היזמים.

סטטיסטיקה

מדדי השימוש באתר הם קריטיים מהרגע הראשון. אם בשירות שליחת וידאו אין מספיק משתמשים שמגיעים לשלוח וידאו זוהי בעיה וכדאי לדעת עליה. אם פחות מחמישים אחוז מאלו שמתחילים בפעולה מצליחים להשלים אותה זוהי בעיה. בכל המקרים אתם רוצים לדעת על הבעיות כמה שיותר מהר. מספר המבקרים באתר והנרשמים הוא רק קצה הקרחון ויותר מדי פעמים מתעכבים על הנתונים האלה ולא צוללים למידע החשוב באמת.

שימור לקוחות

כל משמש רשום הוא לקוח והקרב על שימורו מתחיל מהרגע הראשון. המאמץ שלנו מתרכז כרגע בנושאים הבאים:

- שיפור רצוף של הבעיות המקשות על המשתמשים כפי שמשתמע מפניותיהם, ממדדי הסטטיסטיקה ומדיווחי השגיאות של המערכת

- הכנסת תכנים לחשבון המשתמש שישפרו את ההתמצאות ואת תחושת השייכות

- עדכון המשתמשים על בסיס דו שבועי אודות השינויים וההתפתחויות.

אז מה הלאה?

עבודה. הרבה עבודה.

עדכונים בשבוע הבא.

‫השטן, ה- SEO והמיזם‬

‫ימי גליק‬ — Wed, 21 Oct 2009 09:45:01 +0000

הפוסט של רויטל סלומון "האם SEO הוא מהשטן?" הוא תגובה מעניינת לפוסט "Spammers, Evildoers, and Opportunists", העוסק בשאלה מי בכלל צריך SEO כשאפשר לכתוב תוכן טוב, לקדם אותו מעט ולתת לקישורים הנכנסים לעשות את העבודה. להגיד שהאמת נמצאת היכנשהו באמצע זה נכון לכל דבר ולכן לא-מועיל-בעליל ולכן אנסה לאתר את מיקומה של האמת באותו אמצע אמורפי.

מה כן?

לתת לאיש מקצוע לעבור על האתר שלכם ולתת לכם יעוץ מקצועי על שינויים שיעזרו לו למצות את אפשרויותיו באתרי החיפוש זה תמיד רעיון טוב. הכללים המנחים את אתרי החיפוש משתנים תדירות ולא יזיק לתת למישהו שמבין עניין לבדוק מדי פעם איך האתר שלכם יכול להתאים את עצמו לדרישותיהם. גם החלפת קישורים עם אתרים רלוונטיים היא רעיון חיובי התורם לשני הצדדים וישנם אנשים היודעים בדיוק היכן לשים את הקישורים הללו וכבר ראיתי ניסים ונפלאות באגף הזה.

אפילו גיחה קצרה לצד האפור כדי להביא את המסה הראשונית הדרושה לביסוס המיזם הינה בתחום האפשר. אחרי הכל צריך לעשות מה שצריך לעשות…

מה לא?

לשלם אלפי ועשרות אלפי שקלים חודש אחר חודש כדי שיכניסו קישורים אליכם למערך אתרים פיקטיביים וקישורים נסתרים ומליוני סינים מקליקים זה רעיון רע מהמון סיבות שונות, גם אם זה מעלה משמעותית את הנראות שלכם.

הסיבה העיקרית היא שהכסף הזה יכול היה ללכת למקומות שמייצרים נראות "אורגנית", כזו הנובעת מתכנים איכותיים המייצרים קישורים נכנסים מאתרים מובילים ומייצרים מהם כניסות. אני מכיר אתרים שבכספים אותם הם משקיעים ב- SEO היו יכולים להפיק תכנים מייצרי קישורים נכנסים וכניסות על בסיס יומי. במקום לייצר נכסי צאן ברזל שישרתו את האתר לתקופה ארוכה ויעלו את ערכו ויוקרתו מושקעים הכספים בניפוח הערך הקיים שלו. במקרים רבים, בסוף התהליך נשארתם עם אותם תכנים ואותן כניסות כפי שהיו לפני ההשקעה ב- SEO.

גם חמת זעמה של גוגל היא סיבה טובה להזהר. לא הייתם רוצים שהאתר שלכם יענש על ידי גוגל בשל שימוש בתרגילים מלוכלכים ויאבד אפילו את מקומו הטבעי בתוצאות החיפוש.

איזו חברה הייתם רוצים?

הצורך להגיע להשגים מהירים ולעמוד בדרישות המשקיעים או צרכי הקיום של החברה הוא גורם מלחיץ ומדרבן. אבני הדרך שנקבעו בחוזה השקעה או בתכנית עסקית עומדות ביניכם ובין המשך קיום המיזם והצורך להגיע אליהן מכשיר הרבה אמצעים. אך הטכניקות בהן אתם משתמשים היום משפיעות על אופי המיזם איתו אתם צריכים להתמודד בעתיד הקרוב ולעיתים אף בהווה. כבר עבדתי וייעצתי בחברות שהשורה התחתונה תמיד קבעה בהן (כמעט) הכל. הקו האפור כבר נמחק מבחינתן והדיון הערכי התנהל סביב אפור בהיר לאפור כהה. אותו אפרוריות ערכית חלחלה לתרבות הארגונית והשפיעה על קבלת החלטות בכל הרמות והתנהלות העובדים מול ספקים ואחד מול השני.

במקום להתרכז במוצר מתרכזים ארגונים כאלה ברכישת מדיה פרסומית וקידום במנועי חיפוש, במקום להתרכז במשתמשים הם מתרכזים בהתמודדות עם תלונותיהם, במקום לצעוד קדימה הם מתרחבים לצדדים. כשמגיעה שעת האמת אין לחברה קהל נאמן, אין לה מוצר מלהיב והיא מפוררת מבפנים - גם אם כל השורות התחתונות שלה עומדות ביעדים.

שווי השוק של חברה כזאת מוגבל . כולם מבינים את ה"תרגיל" וגם אם כולם מוחאים כפיים להצלחתו אף אחד לא משלה את עצמו שמדובר בחברה עם פוטנציאל גדילה משמעותי. גם אף חברת ענק לא תרצה לרכוש חברה כזאת כי אין לה מאגר משתמשים נאמנים שישתלבו במרחב חדש אלא אורחים לרגע המגיעים לבצע טרנזאקציה, כספית או מוצרית, והולכים.

SEO הוא לא מהשטן

SEO הוא אמצעי חיוני להצלחה של מיזם אינטרנטי, אך כך גם מוצר טוב, קהילת משתמשים פעילה, שיתופי פעולה מוצלחים ושיווק נכון.

סכנתו של ה- SEO היא דוקא ביכולתו ליצר תוצאות חיוביות מידיות ומדידות, להבדיל מצעדים מוצריים, קהילתיים או שיווקיים. שילמת קיבלת. לא צריך להבין הרבה, לא צריך לנסות ולהכשל, לא צריך לסמוך על טוב ליבם של הבריות (המשתמשים). כל כך מפתה לזרוק את כל ה-"נסה וטעה" הזה ואת כל הדיבורים הגבוהים ופשוט להשקיע במה שעובד.

בסרטים השטן תמיד מגיע עם הצעות פרקטיות ומספק לך את מה שאתה רוצה, או לפחות חשבת שאתה רוצה. הבעיה היא תמיד במחירים הנלווים והמחיר הנלווה של התרכזות ב- SEO הוא עצום. השתמשו ב- SEO אבל אל תמכרו לו את נפש המיזם שלכם.

‫הסטארט אפ השקוף: צד הורים, צד ילדים ושיווק במדיה חברתית‬

‫ימי גליק‬ — Tue, 13 Oct 2009 10:47:46 +0000

צד ההורים הולך ומגיע לסיומו ואני נזכר בחיוך בשלב בו חשבתי שיקחו שבועיים לפתח אותו - הו תמימות הנעורים - ואני עוד מחשיב את עצמי כמישהו בעל יכולת הערכת זמני פיתוח סבירה פלוס.

הערכות באופן כללי הן עניין שיש להפריד ולהרחיק ממשאלות לב. למעשה, משאלות לב הן בפוטנציה מהאויבים הגדולים של השכל הישר וההתמודדות עם המציאות. אז מה ההבדל בין השאיפות שכל יזם חייב להיות מצוייד בהן לבין משאלות לב הנוגעות לעניינים פרטניים? ההבדל נעוץ בכך שהשאיפות מתיחסות לאופק, למקום בו הכל עדיין אפשרי ואילו המשאלות הפרטניות נוגעות לעניינים המונחים מולך עם מגוון אפשרויות סופי ולעיתים אף מצומצם. קמצוץ של משאלת לב הוא חיוני לעשיה היומיומית אך ניהול היומיום ממשאלות הלב? לא טוף.

חוזרים לצד הילדים

בכל מקרה, יצא יפה ומרשים טכנולוגית וברגע שנממש בו את העיצוב (גרסה לא סופית משמאל) יהיה לנו מכשיר שליטה וניהול שימושי, מצ'וכלל ונאה למראה שישמש היטב את ההורה המודאג. המכשיר אמור לספק להורה איזור ניהול ובקרה בו הוא יכול לצפות במתרחש תחת אחריותו - כל הודעה נכנסת ויוצאת, חברים ובקשות חברות, ניהול התוכן וכהנה וכהנה עניינים נוספים. אני מעט מודאג מכך שהרוב המוחלט של ההורים יבלו בו חמש דקות בהגדרת המשתמשים וקביעת הרשאות מינימום ויניחו לו לעולמי עד, אך אם כך נגזר - נקבל את הדין.

גם צד הילדים חזר למרכז העניינים ופיצ'רים כמו טיוטות והעברת הודעות לצד ג' מניצים בו תוך כדי כתיבת שורות אלו. רשימת המטלות עד להשקה אמנם מכובדת אך כבר ניתן לראות את הסוף והשלב הבא הוא לסגור פינות בדף הבית, חוזי תנאי השימוש והפרטיות, השמשת הסליקה ואכסון השרת.

במקביל לפיתוח אנחנו מגיעים לצד ההורים מהכיוון השני - השיווק. עם הזמן, גוברת בנו ההכרה כי המוצר הוא אולי מוצר לילדים, אבל קהל היעד שלנו מחולק לשניים והחלק השני הוא ההורים - והוא חלק משמעותי לא פחות מזה הראשון.

אתרי הורים בארץ עדיין מרוכזים סביב החיבור הכללי של פורומים/עצות הורות/עצות לטיפול בתינוק ולא נעשה פה עד היום נסיון לשבור את הפרדיגמה. ישנם כיוונים חיוביים, אבל לא השכילו להפוך אותם לאתרים מניבים ומרתקים שיוצאים מז'אנר התכנים-להורים לכיוון השירותים האינטרנטיים. גם בחו"ל, שם המצב טוב בהרבה, המודל של שירותים המיועדים להורים וילדים גם יחד עדיין צריך להוכיח את עצמו.

טוויטר: כי מיליוני אמהות לא טועות

כמות ההשתתפות ההורית בחיי האונליין הפכה זה מכבר לתופעה ובטוויטר ובבלוגיה יש מקום של כבוד למיליוני אמהות (בעיקר, אם כי גם אבות) שההורות היא חלק משמעותי בחיי האונליין שלהם, ושלנו כהורים גם כן. כרגע אנחנו עוסקים בעיקר בחקר השוק הזה ובהתקרבות אליו, בעיקר תוך שימוש במדיה חברתית.

טוויטר הוא אחד הכלים הזוכים אולי לתשומת לב עולמית מוגזמת, אבל גם יש לו ערך אמיתי בכל הקשור בשימת אצבע על הדופק הפועם של החיים אונליין, סצנת האמהות חזקה שם במיוחד, ולא רק בעדכוני "האכלתי, הלבשתי, יצאתי לגן".

הטוויטר של ויקידו פעיל כבר כמה חודשים, בכל מיני דרגות, ועדיין יש לנו דילמות ביחס להפעלתו. אנחנו רואים שמוצרים דומים (אתרי אינטרנט לילדים, העוסקים בוידאו ובתקשורת, או "סתם" אתרי ילדים, או אנשי מקצוע בתחום הוידאו/ילדים) מגיעים אלינו לטוויטר, בין אם כחלק ממאמצי המחקר שלהם או ממאמצי הריגול התעשייתי, ובין אם מדובר בניסיון לפתח את הקהילה וללמוד אחד מהשני. בכל מקרה, אנחנו מגלים בצורה זו מוצרים חדשים חדשות לבקרים.

דיון עם קוקה קולה

האם הייתם מנהלים דיון אישי לוהט עם קוקה קולה? האם מותג או "מוצר" יכול בכלל לנהל אתכם דיון? התפיסה שלי היא שמאחר והשיחה האישית והקשר הבלתי אמצעי הוא החשוב, הרי שהטוויטר שלנו צריך להיות אישי, מדבר על העניינים שלנו (כהורים) לא פחות מאשר על ענייני מוצר. תחושתי היא שאולי אוירה רשמית מדי "תעקר" את המוצר, ולא תאפשר לנו להכנס "לקליקה" ההורית. המשקיע שלנו (שאת דעתו אני מאוד מעריכה) חושב אחרת.

לטענתו, והיא לא חסרת היגיון, עניינים אישיים מהווים בעיה למשקיעים מחו"ל, בעיקר כשמדובר בעניינים אישיים שיש להם נגיעה ליהדות (ישבנו בסוכה?) או לישראליות (תל אביב?). המטרה של טוויטר כזה, אליבא ד'משקיע - היא לדוור החוצה עניינים שברומו של מוצר, התלבטויות מוצר, גרסאות חדשות, חוזים, דיווחים רשמיים, טויטר כזה צריך בעיקר להיות נעקב - ולא לעקוב בעצמו אחרי אנשים.

את הנגיעה האישית אנחנו צריכים להביא מהחשבונות שלנו, מה שאנחנו עושים בכל מקרה (אבל האם אני=עמית ואני=ימי צריכים להיות מייצגים של החברה בכל צעד ושעל של חיינו המקוונים? ומה אם בא לי לכתוב "אין לי כוח לעבוד היום"?

מה אתם חושבים? כיצד השיווק במדיה החברתית צריך להיעשות? אישי מול ממלכתי, מעורבות אישית או הסתתרות מאחורי "מותג"?

‫הסטארט אפ השקוף: מתחייבים בחוסר ודאות‬

‫ימי גליק‬ — Wed, 30 Sep 2009 06:19:58 +0000

ימים אלו של או-טו-טו השקעה (בע"ה) הם ימים גדולים של חוסר ודאות ואין דבר שמפגיש אותך יותר עם מושג חוסר הוודאות מאשר הרשימה הארוכה של חוזים הקשורים להשקעה: חוזי העסקה (למשל שלנו), חוזי שיתוף פעולה, חלוקת אחוזים ואופציות והנעלם הגדול מכל - חוזה ההשקעה.

השותפים העתידיים שלנו, המשקיעים, צריכים לדעת להיכן הם נכנסים - ובצדק. לפיכך, ההשקעה מחייבת ודאות מירבית וכל סיכום בעל פה שהיה לך עם מעצב, מפתח, עו"ד ושותף צריך לעלות על הכתב. התהליך המדובר אינו מסתכם בכתיבת מה שהוסכם אלא בעיקר כתיבת מה שלא סוכם: גבולות המחוייבות ותנאי סיום ההסדר. אין מוזר מלהסתכל בחוזה ההעסקה של עצמך, מקים המיזם, ולחשוב כמה חודשי התרעה מראש דרושים לפיטוריך.

נקיון הבית בהסכם נישואים

יש משהו רומנטי בסטארטאפ וכמו ביחסים אתה מחוייב לעשות כל מה שצריך כדי שהמיזם יצליח. סגירת החוזים, אם נקביל אותם להשוואה הרומנטית, דומה להסכם נישואים המכיל התחייבות לכמות יחסי המין, ארוחות הערב המשפחתיות ואופן נקיון הבית כל שבוע.

האם הייתם יכולים או מוכנים להתחייב על כך? ואולי זהו סוף השלב הרומנטי ביחסנו לחברה, הרגע בו כל הכוונות והרצונות צריכים לעבור הסבה להתחייבויות.

לא היינו רוצים בכך וכך גם המשקיעים. המחוייבות הרומנטית שלנו לחברה היא דלק הסילון עליה היא פועלת, המקור להתגייסות הבלתי מוגבלת שלנו (מי אמר "אני", ולא קיבל משכורת שלושה חודשים) ושל הסובבים אותנו המוכנים להקריב שעות מנוחה ושינה יקרות כדי שהחוזים, התכונות והעיצובים יהיו מוכנים. לשם כך דרוש איזון עדין בין הצורך בודאות לבין קביעת גבולות שיגרמו לחותמים לשמור עליהם אך גם לא לעשות דבר מעבר להם.

המפחיד בכל התהליך הוא ביצירת הבסיס לכל שיבוא אחר כך. אנחנו מתחייבים לשווי חברה מינימלי, לתוצאות בשטח ולהוצאות - בידיעה גמורה שכוחות השוק, הופעה של מתחרים לא צפויים, אירועים אישיים ושלל גורמים שאינם בשליטתנו - ואף מחוץ לדמיוננו - עשויים להפוך את הקערה על פיה בכל רגע ולדרוש פרמטרים שונים לחלוטין מאלו להם התחייבנו.

גרוע מכך, תנאי שוק ההשקעות בעוד חצי שנה עד שנה הם נעלם גדול גם למומחים גדולים מאיתנו ולא ברור לנו כלל אילו סעיפים משלל הסעיפים בהשקעה זו הקשורים להשקעה הבאה יופעלו לכשתגיע. ההבנה היא שאת המסמך לקראת החוזה (ה-term sheet) של ההשקעה הבאה, אנחנו כותבים היום, ואי הוודאות בעינה, האם נשמור על שליטה? (כנראה שלא) האם נשאר בתפקידנו? (אולי) כמה אחוזים בכלל ישארו בידנו (מי יודע).

לחשוב על הגרוע מכל בהתחלה?

כאן אנחנו מניחים גם את הבסיס לאחד הדיונים המשמעותים ביותר בינך לבין עצמך כאשר אתה מקים חברה, האם כבר בשלב הראשון אתה צריך להסתכל (ריאלית, ולפחות במובן החוזי) על המקרה הגרוע ביותר? או שהאמונה בעצמך ובמיזם היא זו שצריכה לדחוף אותך? התשובה כמו בהרבה מקרים, היא שניהם, אבל הדילמה לא מרפה.

כמי שמגיעים מתחום הפיתוח, המוצר והקהילה, איננו שוחים בשדה הקרב הבירוקרטי הזה בעיניים עצומות, השלב הנוכחי מראה לנו שכל פעם שאנחנו יושבים על חוזה - אנחנו יוצאים עם עשרות ביטויים חדשים, הבנות חדשות, ושאלות חדשות, שעבור המקצוענים שסביבנו כבר מזמן אינן שאלות.

חלק מהיכולת להתמודד עם אי הודאות הזו טמונה באנשים שסביבנו. חלק מתפישת הניהול שלנו (היי, יש לנו תפישת ניהול!) גורסת שכדאי לקחת אנשים שמבינים עד הסוף את מה שהם עושים - ולהיות מסוגלים להאמין בהם ולוותר על האשליה של "הבנה בכל".

התחייבות לעתיד לא ידוע

עורכת הדין שלנו היא חברה טובה והאמונה בה היא אבסולוטית. זה עוזר מאוד שהיא מקצוענית חסרת פשרות וכבר ליוותה השקעות, מכירות, והנפקות בסדרי גודל שאנחנו יכולים בנתיים רק לחלום עליהם. אבל ההתמודדות עם אי הודאות מבחינתנו כרוכה גם בויתור, בלדעת שלא תצליח לדעת הכל בזמן כל כך קצר ושלעיתים ההתעקשות להבין ולנהוג לפי הבנתך עשויה להיות גם היא הרסנית.

מסביב יהום הסער אבל החוזים ישארו בעינם. אנו מתחייבים לודאות במציאות נטולת ודאות ועצם ההתחייבות רק מראה לנו עד כמה מעט אנחנו בעצם יודעים על העתיד לבוא. בסופו של דבר הדברים יכולים להתרחש על הצד הטוב ביותר והעדר כישורי נבואה אינו הופך אותנו לפסימיים, אך כפי שהטיב לנסח זאת סוקראטס "כל שיודע אני הוא שאינני יודע".

‫TC50- הסטרטאפים הישראלים אשר הציגו ב-DemoPit‬

‫ירון אורנשטיין‬ — Sat, 19 Sep 2009 10:05:54 +0000

(אם לא ניתן לראות את קטעי הוידאו דרך ה-RSS או ב-email יש לראות אותם דרך הבלוג ע"י לחיצה על הכותרת)

הראיון עם Tucoola:

הראיון עם VirtualWeb:

הראיון עם KonoLive:

הראיון עם WikiAnswers:

הראיון עם WatchDox:

הראיון עם BlogerBase:

הראיון עם Meaningo:

הראיון עם Kehalim:

הראיון עם Shidonni:

הראיון עם App2You (לא ישראלית). החברה שסיפקה את הפלטפורמה ל-TWS2008/2009 ול-TC50 :

‫TC50 - הפרזנטציות והראיונות עם המנצחים‬

‫ירון אורנשטיין‬ — Fri, 18 Sep 2009 22:08:51 +0000

(אם לא ניתן לראות את קטעי הוידאו דרך ה-RSS או ב-email יש לראות אותם דרך הבלוג ע"י לחיצה על הכותרת)

הפרזנטציה של RedBeacon - הסטרטאפ הזוכה ב-TC50:

הראיון שלי עם RedBeacon:

הפרזנטציה של Trollim- זוכה בסטרטאפ הבינלאומי הטוב ביותר ב-TC50:

הראיון שלי עם Trollim:

הפרזנטציה של AnyClip - זוכה בסטרטאפ חביב הקהל -Microsoft BizSpark Award ב-TC50:

הראיון שלי עם AnyClip:

‫הסטרטאפים הישראלים כובשים את TC50‬

‫ירון אורנשטיין‬ — Wed, 16 Sep 2009 03:45:24 +0000

RedBeacon, AnyClip ו-Trollim קוטפות את כל הפרסים ב-TC50.

בניגוד למה שפירסמתי מוקדם יותר השבוע רק ארבעה סטרטאפים ישראלים או חצי ישראלים הגיעו השנה ל-50 החברות האחרונות ב-TC50. אך למרות הנוכחות "הדלה" הסטרטאפים הישראלים זכו בכל הפרסים שחולקו.

טקס הסיום התחיל החל בהכרזה על חביבת הקהל, בה זכתה AnyClip הישראלית. ההצבעה נעשתה באופן מקוון ע"י הצופים באינטרנט. יזמי החברה הם אמריקאים אך הקרן המשקיעה היא JVP הירושלמית וכל צוות הפיתוח ממוקם בישראל. את הראיון עם יזמי החברה אפרסם ביום חמישי כשאגיע לישראל. החברה פיתחה מנוע חיפוש בסרטי קולנוע, המאפשר למשתמש לתאר סצנה מסרט והמנוע פשוט מחזיר את קטע הוידאו הרלוונטי.

לאחר הכרזת חביבת הקהל הוזמנו לבמה ששת הסטרטאפים שקיבלו את הניקוד הגבוה ביותר:

Threadsy - כלי תקשורת המאחד את החשבונות של Twitter ו-Facebook ומאפשר לגלות פרטים נוספים על החברים. הוקם על ידי שני יוצאי Shopping.com, (אחד ישראל, אודי ניר)

Trollim - מערכת המאפשרת למתחים להתחרות אחד בשני ע"י פתרון באגים ובצורה זו "למכור" את עצמם לחברות פיתוח. החברה ישראלית ומיסדיה הם רז אלון ואריק פילשטיין (ראיון וידאו יפורסם ביום חמישי)

AnyClip - ראו למעלה

RedBeacon -פיתחה מערכת המאפשרת למשתמש הזקוק לשירות מסויים לחפש ולהתקשר עם ספקי שירות מקומיים. את החברה הקימו שלושה יזמים שאחד מהם הוא ישראלי, ירון בינור. (ראיון וידאו יפורסם ביום חמישי)

וכמו כן CitySource האמריקאית ו-iMo ההודית.

בשלב הראשון חולק פרס הפרזנטציה הטובה ביותר בה זכתה iMo. לאחר מכן הוכרז הסטרטאפ הבינלאומי הטוב ביותר בו זכה Trollim. ולבסוף הוכרז הסטרטאפ המנצח RedBeacon אשר נבחר ע"י קוראי הבלוג ושופטי התחרות. הסטרטאפ זכה בחמישים אלף דולר.

ואי אפשר בלי קצת פיקנטריה. כשעה וחצי לפני סיום ההצבעות נפגשתי עם ירון מ-RedBeacon והוא הציג בפני את מצב הניקוד כאשר הוא פיגר ב-7 קולות מהמקום הראשון. הוא ביקש את עזרתי כדי לרתום את הישראלים לבחור בו. לאחר כ-15 דקות מרגע ששלחתי ב-Twitter את הבקשה, RedBeacon כבר היו ראשונים ומשלב זה שמרו על מקומם.

את הפוסט המסכם עם כל ראיונות הוידאו אפרסם ביום חמישי כשאנחת בישראל.

‫TC50 - היום הראשון‬

‫ירון אורנשטיין‬ — Tue, 15 Sep 2009 13:29:02 +0000

הרשו לי להתחיל מהשורה התחתונה: אכזבה ! (ודמיינו את אייל קיציס אומר את זה), שכן היו לי הרבה ציפיות מאירוע ה-TC50 שהתחיל היום בסן פרנסיסקו. בתקופה בה תעשיית האינטרנט עושה קולות של חזרה (אמנם איטית) לשיגרה והמדדים מראים על יציאה מהמיתון זהו זמן אידיאלי לאירוע שיכריז רשמית לעולם "הסטרטאפים חוזרים".אמנם הגיעו קרוב ל-2000 איש לכנס הנערך זו השנה השנייה באולם עצום, ישן וקר ובהתאם לציפיות המוקדמות שלי, לא הייתה אווירה של משבר באויר. אך מצד שני גם האנרגיה החיובית המאפיינת כל כך סטרטאפים אינטרנטיים לא הייתה. הכל התנהל על מי מנוחות והמצגות היו, ברובן, משעממות. אף סטרטאפ לא הצליח להתבלט על פני האחרים, אף טכנולוגיה או שירות "פורץ דרך" לא הוצגו ואנשים מצאו את עצמם משועממים. המשועממים יצאו החוצה להתמנגל אך גם שם לא היו הפתעות והתקבל הרושם שאת רוב האנשים שהגיעו אפשר להגדיר כמחפשים - מחפשי קשרים עסקיים, מחפשי כסף, מחפשי סלבריטאי אינטרנט וכו'. רק חבל שלא הגיעו אותם האנשים שכולם מחפשים, כך שלא מעט מהיזמים נשארו מאוכזבים.

הנוכחות הישראלים הייתה נמוכה במקצת מהשנה שעברה והגיע מספר נמוך מאוד (הערכה שלי, פחות מחמישה) של יזמים אשר לא לוקחים חלק בדמו-פיט או ב-50 חברות המנצחות. כמו כן, לא ראיתי אפילו נציג אחד מקרנות ההון סיכון הישראליות (כנראה שהם כבר יודעים הכל) ורק נציג בודד של העיתונות המקומית (סטודנט ישראלי שגר בסן פרנסיסקו). מחר תהייה לי תמונה יותר ברורה באשר למספר הסטרטאפים הישראלים שיציגו בדמו-פיט (היום היו שבעה) ובין 50 החברות המנצחות.

החברה הישראלית היחידה שהציגה היום הייתה redbeacon, שפיתחה מערכת המאפשרת למשתמש הזקוק לשירות מסויים לחפש ולהתקשר עם ספקי שירות מקומיים. המצגת הייתה טובה מאוד ובמהלכה הם הדגימו תהליך מלא של הגדרת שירות מבוקש (עוגות קטנות) - ועד לביצוע ההזמנה, כאשר ברגע זה נכנסו לאולם חמישה שליחים עם עוגות לקהל. הם עוד הגדילו לעשות כאשר תרמו את ההכנסות מהעוגות לעמותה כלשהי. חשיבה מחוץ לקופסה תמיד עושה טוב והם קיבלו פידבקים חיוביים מהשופטים. הוידאו הרשמי של הפרזנטציה שלהם עוד לא הועלה לאתר ונפרסם אותו בשלב מאוחר יותר.

אני חושב שלכל הרגעים הבולטים של היום היה אחראי יוסי ורדי ששימש כשופט בשני הפאנלים הראשונים. יוסי כהרגלו עשה שמייח - יש ויגידו "שכונה" - על הבמה והקהל היה על הרצפה.

ערכתי מספר ראיונות עם החברות הישראליות, אך קבצי הוידאו עדיין עולים ל-YouTube, כך שאפרסם אותם לקראת הערב.

ניפרד בתקווה שהיום השני יהיה הרבה יותר מעניין.

מי מכם שירצה להשאר מעודכן בזמן אמת מוזמן לעקוב אחר ה-Twitter שלי yarono@.

‫7 סטרטאפים ישראלים יציגו ב-TC50 אשר יתחיל מחר‬

‫ירון אורנשטיין‬ — Sun, 13 Sep 2009 09:16:46 +0000

מחר (יום שני בערב זמן ישראל) יפתח בסן פרנסיסקו אירוע ה-TC50, אחד מהאירועים החשובים והגדולים בעולם האינטרנט. מאחורי האירוע עומד הבלוג TechCrunch ומטרתו היא לבחור את 50 הסטרטאפים האינטרנטיים המובילים היום בעולם. פורמט האירוע מזכיר את הפורמט של ה-TWS (כמובן "רק" בכמה סדרי גודל). רשימת 50 החברות תפורסם רק מחר (ביום האירוע) אך מקורותי מספרים לי שלא פחות משבעה סטרטאפים ישראלים הצליחו לעבור את כל הראיונות ולהגיע לרשימה המכובדת – ללא ספק הצלחה (14%) . כזכור, בשנה שעברה הציגו שישה סטרטאפים. בנוסף לשבעת הסטרטאפים יהיה אפשר למצוא מספר גדול של סטרטאפים ישראלים אשר יציגו ב-DemoPit- איזור בו יציגו כל יום בערך 100חברות (200 בסה"כ) חדשות את המוצר שלהן.

מכיוון שנאסר על 50 החברות להשיק את מוצריהן או לפרסם את היותן אחת מ-50 הנבחרות לפני ההכרזה הרשמית אני אשמור את פירסום שמותיהם למחר. הבנתי ש-TechCrunch שמו חמישה סטרטאפים ברשימת המתנה למקרה שיאלצו להעיף סטרטאפ, אשר עבר על הנהלים…. נו טוב.

גם השנה אני נוסע לאירוע עם אחד מלקוחותי. במהלך האירוע, אשר יתפרש על יומיים, אדווח על המתרחש ב-Twitter ובבלוג (כנראה בלילות). מי מכם שירצה להשאר מעודכן בזמן אמת מוזמן לעקוב אחר ה-Twitter שלי yarono@.

היום בערב (ראשון) נערוך מפגש ונרים כוסית באירוע אינטימי בבר בסן פרנסיסקו, מי שבאיזור מוזמן לבוא.

בהצלחה לישראלים !

‫המשבר האקולוגי של טוויטר ופייסבוק‬

‫ימי גליק‬ — Wed, 02 Sep 2009 08:22:08 +0000

מזה כמה שבועות שאני מבצע Hide נדיב לאנשים בפייסבוק ו- Remove ב- Twitter . כפי שאמר פעם אחד מראשי ממשלתנו: אינני יכול עוד.

הרשתות החברתיות הוציאו לא מעט אנשים חביבים, יציבים ושפויים (בדרך כלל) מדעתם והם מזהמים - לפחות על פי תחושתי - את עולמי הוירטואלי. הזיהום הוירטואלי הזה נובע ברובו מכוונות טובות הכוללות צורך בשיתוף, רצון לקדם מטרות ראויות והצורך (הלגיטימי בפני עצמו) להתפרנס, אך בפועל הוא מותח את גבולות הטעם הטוב מעבר ליכולת הסיבולת שלי ושל רבים אחרים.

זהו לא רק עניין של כמות ואיכות. לא אכפת לי לקבל כמות גדולה של מידע איכותי או הודעה סתמית מדי פעם. זהו בעיקר עניין של מגמה - מעין ליקוי מאורות של כללי התנהגות במדיום בו עדיין לא נקבעו כללי ההתנהגות.

למען הסר ספק, גם אני חטאתי בטוויטים בסגנון "יושב לעבוד בלוקאס" (המסעדה שאחי מנהל) והצעה זו או אחרת למבצע תיירותי עבור אתר התיירות בו הייתי שותף, אך הרוב המוחלט של הודעות הטוויטר והפייסבוק שלי נוגעות ישירות לאירועים אוטנטיים מחיי האישיים והמקצועיים ומי שמכיר אותי אישית או מתעניין בעבודתי ימצאו אותן רלוונטיות. או כך לפחות אני מקווה.

המפגעים שאני מבטל או מסתיר מתחלקים לכמה סוגים:

המפציצים

מי מאיתנו לא שלח טוויט מתקן, מבהיר או משלים ברצף אך עבור המפציץ זו אינה מעידה אלא דרך חיים:

- הרגע ראיתי את משה בסנטר

- רגע, אולי זה לא משה

- וואלה זה כן משה - הולך לדבר איתו

- אחלה בחור משה, היו קטעים

הטריוויאלים

הטריוויאלי מניח שכל פעולה גופנית ונפשית ראויה לשיתוף:

- חושב

- ממשיך לחשוב

- זהו, חשבתי

המאכערים

המאכער פועל בשליחות גופים מסחריים והוא מנצל את מעגלי ההיכרות שלו להטרדה בלתי פוסקת של הצעות עסקיות המוסוות למחצה בשגרת החיים שלו.

- הרגע יצאנו ממסעדת "XXX"

- שעון הרולקס שלי, אותו קניתי ב-XXX אומר שהשעה חמש.

- השעה חמש היא שעה נהדרת לקפה ב-"XXX"

האידאולוגים

לאידאולוג יש one track mind והוא מכה בך ללא רחם באג'נדות, שגם אם תמכת בהן בעבר הרי שנגמלת מהן בשל עוצם הניג'וס:

- תאגידי התקשורת הגזימו הפעם!

- מישהו רוצה להצטרף לתביעה יצוגית נגד תאגידי התקשורת?

- פוסט חדש על השתלטותם של תאגידי התקשורת

- הרגע יצאתי ממסעדת "XXX" ואני מה זה חם על תאגידי התקשורת.

אינני חושב כי ניתן או צריך לקבוע חוקים קשיחים להפצת סטטוסים במדיה חברתית אך ניתן וצריך לתגמל התנהגות לא סבירה בכלי העקרי העומד לרשותנו: הבחירה אם לצפות בהם או להסירם. העדר אפקטיביות הוא מה שיוביל אנשים חזרה למוטב. ויפה שעה אחת קודם.

‫מפגש ראשון ל-Israeli Twitter Community‬

‫ירון אורנשטיין‬ — Sun, 30 Aug 2009 10:53:55 +0000

ה-Twitter כבר מזמן פרץ את מחסום ה-Early adopters בארה"ב ככלי שיווק/תקשורת אך בארץ הוא עדין ברמת ה-Buzzword ונמצא בשימוש בעיקר בקרב אנשי האינטרנט. ע"מ להקל את תהליך ה"עלייה" של השירות לישראל הקמנו את ה-Israeli Twitter Community אשר יאגד את אנשי השיווק, פירסום, יזמים, מפתחים וכל מי שחושב שיש לו מה לתרום לקבוצה. המפגש הראשון של ה-ITC יערך ביום חמישי הקרוב ב-19:00 במרכז הבינתחומי בהרצליה. במפגש זה נציג מספר פיתוחים ישראלים ע"ב פלטפורמת ה-Twitter ונקיים דיון על הדרישות מסטרטאפים הרוצים להכנס ולהציע מוצרים רלוונטיים. סטרטאפים הרוצים להציג מוזמנים ליצור איתנו קשר.

לחצו כאן ע"מ להצטרף לקבוצה

לחצו כאן ע"מ לאשר השתתפותכם בפגישה

עקבו אחר הקבוצה ב-Twitter:

israeltwtr@

רוצים לתת חסות לפגישה ? צרו איתנו קשר.

‫הסטארט-אפ השקוף: למה אנחנו (עדיין) לא חברה ל-VC?‬

‫עמית כנעני‬ — Sun, 30 Aug 2009 08:50:01 +0000

בזמן שאנחנו מחפשים השקעה יצא לנו כבר כמה פעמים להסתובב במה שמכונה אצלנו "ארץ הוי-סיז" (יענו, קרנות הון סיכון). בשני בניינים יוקרתיים למראה בהרצליה תמצאו כמעט את כל קרנות הון הסיכון הפועלות בישראל, מהן קטנות וידידותיות, מהן גדולות וזעופות, וגם בלי להכנס לקלישאות, זהו בניין המגלגל לא מעט כסף. תמיד כשאנחנו שם אנחנו צופים ברחבה סחופת הרוחות שבכניסה ומדמיינים איך בימים עברו ישבו שם כל אנשי ההון סיכון וצפו בקרבות יזמים, מניפים אגודל לסימון "העבירהו הלאה לדיו דליג'נס" ואצבע למטה כדי להשליכו לכלבים.

משמאל - יוצאים מפגישה בקרנות עם משתמש ויקידו בחופשת קיץ.

ובכן, על האמת להאמר, ויקידו כרגע היא לא חברה לקרנות, לא בשלב הזה של חיינו הצעירים. וזה מכתיב הרבה לגבי ההתנהלות שלנו כחברה, וכחברה שמחפשת השקעה.

אנחנו חושבים שכל סטארטאפ צריך באיזה שהוא שלב לעמת את עצמו עם המציאות, ובניגוד למה שאפי פוקס כתב בטור המצויין שלו אצל גל מור, אני לא חושבת שאבדה הביקורת. למעשה, אני חושבת שהיא נמצאה והושמשה היטב -אנחנו לפחות זכינו להכיר אותה על בשרנו לא פעם.

גורמים שלא אמורים לקבל ממך כסף אינם חוסכים ממך ביקורת, וסביר להניח שגם סטארטאפ שלא השכיל להעמיד מראה מול פניו יכול לקבל מראה בהשאלה מאחת הקרנות במגדל המבהיק בהרצליה. אמנם איש קרנות אף פעם לא יאמר לך "לא" מוחלט, באווירה אמריקאית למדי, אך זאת בעיקר כדי לחשק את עצמו מפני התרחישים הבאים:

היותך היזם שיקים את הטוויטר הבא (כן, ההוא שגם ידע לעשות כסף) ואז מה יגידו?

היותך היזם שיעסיק אותו/ישתף איתו פעולה יום אחד אחרי שיתהפכו היוצרות כפי שהן מתהפכות פעם ביומיים בתעשייה בה אנחנו חיים (ואז מה יגידו?)

לפעמים ההכרה בכך לא נעימה ואתה מנסה לחשוב בגדול וחושב שתוכל לקבל את המימון המתאים. אחד הדברים שלמדנו בחודשים האלו הוא הסיפור האמיתי (או לפחות אמיתי ככל שמספרים נערי ההון והשלטון בקרנות). השקעה מקרן דורשת חתימה על חוזה באורך של מלחמה ושלום (עם שלושה המשכים) אבל היא גם דורשת חתימה על חוזה פסיכולוגי סמוי, ובמסגרתו צריכים להיות מובהרים הדברים הבאים.

- עבור הקרן, ולא חשוב כמה היא תשווק לכם את השקעות ה- Seed שלה, אין הבדל משמעותי בין השקעה של 200 אלף דולר לזו של 2 מיליון. הכסף הוא לא הכל, בניגוד למה שסיפרו לנו בבית, ומה שעולה להם ומה שהם מחשבים בראשם בשעה שהם באים לחקור במיזם הנח מולם היא השאלה - כמה באמת נצטרך להתעסק בהם? כמה "יעלה" לנו ללוות את החברה? כמה זמן וכאב ראש היא תדרוש מכולנו - והאם הזמן הזה שווה את כל העסק?

- קרן הון סיכון היא בדיוק כמוכם, היזמים, רק בגדול. גם להם יש משקיעים שמהם הם רועדים, גם הם אוכלים אותה כשההשקעה לא משתלמת, כל סדר הגודל עולה בכמה מיליונים וחוץ מזה? כמעט אותו הדבר. לפעמים זה מעודד.
- כמה נרוויח מהם בסוף? חברת הון סיכון אמורה להחזיר חזרה לקרן פי 10-40 משווי ההשקעה, בהתאם לגודל הבועה. מה שאומר שאקזיט של 100 מיליון דולר על השקעה של 5 מיליון דולר (תמורת 25% אחוז מהחברה) פירושו הפסד. מה שלא תמיד נראה כך לעין היזם (הלו, 100 מיליון זה אחלה כסף)
- הכסף הסמוי מן העין: נדמה לכם שהקרן משקיעה בכם 3 מיליון דולר? טעות בידכם, על כל מיליון שהיא מוציאה היא שמה אחד (לפחות!) בצד. ברור לחלוטין שעוד כסף ידרש, ומעבר לזה, בסיבובים הבאים היא לא רוצה להדלל, מה שאומר שלא תהיה ברירה אלא לשים עוד כסף. זוכרים את המשוואה מהסעיף הקודם? רוב הדילים פשוט לא שווים עשייה. זוכרים את השקעת ה- 200 אלף מהסעיף הראשון? אין כזה דבר 200 אלף, הקרן שמה בצד את השקעות ההמשך שלכם.
- השותפים בקרן רואים עשרות אם לא מאות חברות בשנה, וכל שותף (באם הוא פורה במיוחד) עושה שתי השקעות - מה שאומר שאם החברה היא לא נס רפואי של ממש, לא תהיה השקעה. המשקיע חייב להאמין (תוך כדי עיסוק בכל הסעיפים שהוזכרו ויוזכרו) שמדובר בחברה האחת שתשנה את העולם, לא פשוט.
- השקעה בימינו דורשת מהסטארטאפ להיות במצב אחר לגמרי ממה שהיה בעבר. היום ימים בהם חברת אינטרנט (וחשוב לסייג, חברת תוכנה או ביוטק יכולה לגייס גם על רעיון) יכלה להסתפק במצגת ורעיון. היום דרושים לפחות תחילתן של הכנסות מבטיחות וערמה של שיתופי פעולה, או לפחות הצהרת כוונות בסדר גודל של הסכם שלום בינוני.
- סיכון הוא חלק קטן מאוד מ"הון סיכון" - כך שצריך להמעיט בסיכונים כמה שיותר, ובשלב שבו אנחנו נמצאים, הסיכון לקרנות הוא פשוט גדול מדי. השיטה משתנה טיפין טיפין בימים אלו, אבל בנתיים כל השינויים הגדולים נכשלו.

זה לא אומר שום דבר לגבי המשך דרכנו. להפך, סיבוב הקרנות שלנו לימד אותנו הרבה מאוד, הביא אותנו להרצליה הרבה יותר מדי פעמים, ואפשר לנו לדלג על השלב הראשוני של הצגת עצמנו והצגת המוצר עבור הרגע בו נהיה מוכנים להשקעה מקרנות - אחרי כמה שיתופי פעולה ויוזרים.

המחמאה הכי גדולה שקיבלנו היתה מאחד מאנשי הקרנות שהפנה אותנו למשקיע פרטי וכתב לו "נהיה מעוניינים להכנס בהמשך, מישהו צריך למלא את הפער עד שנוכל לעשות כן". כמו שכבר אמרנו, "לא" לאו דווקא אומר לא, הוא לעיתים קרובות אומר "לא עכשיו" - ואם אתם כן רוצים להיות חברת VC, ובכן, צריך לקחת את כל הנאמר למעלה בחשבון.

חושבים אחרת? מצאתם דרך לסדר את השיטה? יש לכם רעיון כיצד לשנות את השיטה?

‫the.co.ils מזמין ל- Seedcamp London‬

‫ירון אורנשטיין‬ — Thu, 06 Aug 2009 10:00:37 +0000

בהמשך להצלחה של ה- Mini Seedcamp – Tel Aviv אשר נערך בינואר האחרון במרכז הבינתחומי בהרצליה אירגון ה- Seedcamp ממשיך את שיתוף הפעולה הבלעדי שלו עם the.co.ils ומזמין את הסטרטאפים הישראלים לקחת חלק באירוע הדגל שלו אשר יערך מה-21 עד ה-25 בספטמבר.

באירוע מציגות 20 החברות הנבחרות מכל אירופה ובסופו נבחרות מתוכן 5 חברות הזוכות למימון של עד 50k יורו. בדומה ל-YCombinator בארה"ב, החברות הזוכות עוברות ללונדון לשלושה חודשים בהם הן מקבלות ליווי צמוד מאנשי הון הסיכון והיזמים המובילים באירופ לקראת סיום התקופה מתקיים אירוע משקיעים בו יציגו החברות את פרי פיתוחיהן וינסו להשיג מימון נוסף.

זאת הזדמנות מדהימה ויחודית עבור מיזמים צעירים ישראליים להציג את המיזם שלהן בפני אחת מהקהילות המקצועיות ביותר בעולם של יזמים, משקיעים, אנשי שיווק, מדיה ומוצר.

המועד האחרון להגשת בקשות הוא ה-23 לאוגוסט. פרטים נוספים כולל כל התנאים להגשת הבקשות אפשר למצוא כאן.

ההודעה הרשמית:

Seedcamp Week 2009 applications are now open for the next wave of EMEA web-tech talent to apply

Seedcamp Week 2009 is a weeklong programme from 21-25th September that connects 20 early stage web tech startups with over 400 highly experienced and sought after entrepreneurs, investors, marketers, product and developer experts. The 20 teams do compete for seed funding, but most importantly, garner world-class connections and recognition in the European entrepreneurial ecosystem. At the end of the week Seedcamp will invest up to €50K each in 5 teams for a small equity stake (5%-10%).Applications are now open and being accepted till August 23rd. More details are on our website (www.seedcamp.com) and blog (www.blog.seedcamp.com).

‫שידור חי מה-TWS2009‬

‫ירון אורנשטיין‬ — Mon, 13 Jul 2009 00:19:00 +0000

מי מכם שהחליט לא להגיע לאירוע ה-TWS2009 ולהשאר בעבודה או בבית מוזמן לצפות בו בשידור חי באתר הרשמי

של האירוע: www.tws2009.com

הטאג הרשמי של האירוע הוא: TWS2009 #

מקווה שתיהנו

‫TWS2009 - הזדמנות אחרונה - כרטיסים בהנחה‬

‫ירון אורנשטיין‬ — Sun, 12 Jul 2009 06:54:35 +0000

מי מכם המתכנן להגיע מחר לכנס ה-TWS2009 ועדין לא קנה כרטיס, זו ההזדמנות האחרונה. נשארו לנו עוד מספר מצומצם של כרטיסי הנחה במחיר של 199 ש"ח, שזו הנחה של 40% מהמחיר המלא - לכרטיסי ההנחה

הרישום יסגר בסביבות הצהרים !