ה- Founder Institue הוא גוף בינלאומי המכשיר יזמים מתחילים (בכל הגילאים)  באמצעות תהליך האורך כ- 4 חודשים וכולל מפגשים שבועיים במגוון נושאים רלוונטיים. את התהליך מלווים מנטורים המספקים הכוונה אישית. היום הוא היום האחרון להגשת מועמדות לתכנית ההכשרה ואחד מקוראי the.co.ils שיתן את ה- pitch המשכנע ביותר גם יזכה במלגה לתוכנית. אם אתם מכירים מישהו שמתאים לתכנית – שילחו לו קישור.

בין המנטורים תמצאו את המומחים הבאים:

Adeo Ressi – Founder Institute (San Francisco)

Gabe Zichermann – Gamification.co (New York City) - will open the sessions on May 1st

Allon Mason – CEO, XPlace.com

Shira Abel – CEO, Hunter & Bard

Donna Abraham – Boyer Communications Group

Alicia Roisman Ismach –  Seergate co-founder & EVP BD

. Yoni Bloch –  Singer & Founder and CEO of Interlude

השלוחה הישראלית של הארגון פותחת את שעריה בראשון במאי וההרשמה נסגרת היום, יום ב' 23/4.

כדי לדכות במלגה בסך $900 למימון ההכשרה כל שאתם צריכים לעשות הוא לרשום בתגובות Pitch באנגלית של שורה או שתיים לרעיון הסטארטאפ שלכם בפורמט הבא:

“My company, _(insert name of company)_, is developing _(a defined offering)_ to help _(a defined audience)_ _(solve a problem)_ with _(secret sauce)_”

עדיין מבולבלים? צפו ב-הסבר הגשת pitch.

בעל ה- Pitch שיבחר מבין המגישים יזכה במלגה. יש את ה- Pitch יש להגיש עד השעה 19:00 היום (ולציין אימייל בתגובה!) ובנוסף להגיש בקשת קבלה באתר.

אז שיהיה בהצלחה!

לחברות הענק בתעשיית הדוט קום יש בעיות קשות באספקת שירות מהיר ורציף למליוני משתמשים בזמן אמת.  הנפילות התכופות בטוויטר ואלה הפחות תכופות בפייסבוק הן דוגמיות של בעיה זו וההתמודדות איתה מתחלקת לשני תחומים שלובים: Scalability and Availability.  ב- Scalability הכוונה ליכולת לשרת היטב כמות משתנה של משתמשים כשקצה יכולת המערכת נמצא הרבה מעבר למספר המשתמשים הנתון. Availability  היא אמנות החזקת המערכת נגישה למשתמשים בתנאים של שיבוש פעילות.  המשפט The bigger they are – the harder they fall נכון כפליים למערכות מידע ונפילה של שרת בודד (מתוך מאות) יכולה לגרום לתגובת שרשרת ולנפילתה של המערכת כולה.  גרוע מכך, מרגע שנפלה המערכת קשה עד מאד להחזירה לפעילות מאחר והתוכנות/דפדפנים המחוברים לשירות מנסים שוב ושוב להתחבר למערכת ויוצרים עומס רב בהרבה מזה שנוצר בהתחברות הדרגתית טבעית.
המעניין בהתמודדותן של ענקיות האינטרנט הוא האופן החברתי בו הן ניגשות לנושא. בעוד שמידע עסקי נשמר בקנאות הרי שארכיטקטורת מערכת וסודות מקצועיים משותפים בחדווה גדולה. למשל המהפך שחוללה פייסבוק בפרדיגמה של "MySQL זה לקטנים", ארכיטקטורת המידע של לינקדאין, ארכיטקטורת המידע של Instagram ועוד ועוד. אז מה מריץ את אנשי הסיסטם לרוץ ולספר לחבר'ה?

אני מניח שהסיבה הראשונה תהיה בדיקה עצמית. ברגע שאתה משתף את עקרונות העבודה שלך אתה מאפשר למקצוענים להגיב, לבקר ולהציע. במצב בו הצעה טובה יכולה להוזיל משמעותית את הוצאות התחזוק של המערכת או לשפר את ביצועיה אין סיבה להחזיק את הקלפים קרוב לחזה. סיבה נוספת היא גיוס עובדים שהרי עכשיו כולם יודעים במה אתה משתמש ומומחים בכלים ובטכנולוגיות שבשירותך יכולים להציע עצמם. Insagram אפילו מסיימים שיתופי ידע כאלה בהצעה לעובדים להצטרף. הסיבה האחרונה העולה בדעתי נוגעת לכך ששיפור התשתיות וכלי העבודה הוא אינטרס משותף לכלל התעשיה ומיעוט הידע פוגע בכולם. גם אם "הסתדרת" לעת עתה, קפיצת המדרגה הבאה מעבר לפינה ואתה רוצה שהאפשרויות יהיו ידועות וזמינות ושכח אדם המתמחה בהן יהיה נפוץ.

יהיו אשר יהיו הסיבות האמיתיות זוהי מגמה חיובית המאפשרת לכולנו הצצה מתחת למכסה המנוע של ענקיות האינטרנט ולימוד הכלים שיאפשרו לנו לייצר שירותים גדולים ויציבים.

נושא ה- UX בדוט קום הישראלי הוא עניין בעייתי. בעוד שאנו מסתדרים בצד הטכנולוגי והיזמי אנחנו נשארים לרוב הרחק מאחור בנושא חוויית המשתמש. מה יש (או אין) ברוב החברות הישאליות שמונע מהן מלהגיע להשגים בנושא זה? אני חושב שבמקרה של ישראל מדובר בשילוב של שני גורמים: קהות אסטטית וחשיבה על פתרונות (מוצריים וטכנולוגיים) במקום על משתמשים. מעולם לא היינו עם בעל תרבות פנאי מפותחת (מי שלא עובד – לומד) או חיבה ניכרת לאסתטיקה – שהיא בדרך כלל נגזרת של זמן פנוי – ומשום כך איננו מייחסים ליופי ולנוחות שימוש ערך רב במיוחד. אם מניחים שאם זה עונה היטב על צורך – ישתמשו בזה. אז זהו, זה אולי נכון למתכנתים אבל לא למשתמשים "מן הישוב".

האם אנו, כתעשיה, עומדים מספיק במקומם של המשתמשים, שאינם מביטים על המערכת כאוסף של פיצ'רים אלא כעל מכלול שאמור לספק חוויית משתמש הגדולה מסך מרכיביה המוצריים והטכנולוגיים? ראו שרותים גדולים ומצליחים – לרובם יש עיצוב, "אופי" וסגנון עבודה מאופיינים מאד. האין התעלמות מנושאים אלו פתרון בטוח להנצחת ההצלחה המוגבלת של מיזמי דוט קום ישראליים?

הכנסת נושא ה- UX לתודעה ולדרך הפעולה בדוט קום הישראלי הוא האתגר שאדן שוחט, יניב גולן ותומר שרון מנסים לצלוח באירוע   leanUXmachine שיתקיים בין הרביעי לשישי באוגוסט בתל אביב (ב- Junction). זוהי הזדמנות נדירה לשים את ה- UX על ראש שמחתנו ולנסות ולעצב תפיסה ויכולות בתחום שהוא לא הפורטה של רובנו. מאחר והכנס הוא בעל אוריינטציה מעשית הרי שהרישום נעשה בקבוצות העוברות הדרכה פרטנית ויש להשלימו עד יום שלישי (12/7) אז מהרו להרשם.

אנא שתפו.

אתמול ציינתי שגוגל פלוס חסר ממשק לעולם האימיתי ומשום כך יתקשה להתרומם. היום ברור לי יותר מה גוגל צריכה לעשות כדי לייצר את הממשק הזה.

למי שלא קרא, הצעתי שגוגל יחברו את הרשת החברתית שלהם לג'ימייל ויאפשרו יצירת הודעות אימייל שהם מעגלי Ad Hoc לגוגל פלוס. כך ישדרגו בצורה ניכרת את האימייל שלהם ויהפכו את המנגנונים החברתיים לחלק אינטגראלי מעבודת היום יום שלנו.

למעשה, צריכה גוגל לשלב את הרשת בכל המוצרים שלה כך שפגישה ביומן תוכל להפוך לדיון בפלוס וכך גם עריכה משותפת של מסמך בגוגל דוקס או סביב פוסט שקראת בגוגל רידר. במקביל צריכה גוגל לשחרר תוספים ג'נריים לשירותי ווב שיאפשרו הוספה של אספקט חברתי לכל פעולה שאתה מבצע ברשת. מעבר לתועלת העצומה של הוספת פן חברתי תהיה כאן אפשרות אמיתית עבור המשתמשים לחשיפה לחברים חדשים שיתחילו כשותפים למעגלים זמניים ויעברו עם הזמן למעמד קבוע יותר כחברים במעגלי קבע מקצועיים ואישיים.

הכח הגדול של גוגל פלוס יכול להיות בעובדה שאינך חייב להשתמש בשירות כרשת חברתית ועדיין תהיה חבר פעיל בה דרך כל פעילויותיך האחרות בשירותי גוגל ובשירותים אחרים שיטמיעו את שירותי המעגלים הזמניים שהצעתי. באופן זה, יום אחד תהיה לך כל כך הרבה פעילות וחברי מעגלים בגוגל פלוס שפייסבוק תיראה לך כמשהו תלוש, המנותק מכל המעגלים והפעילויות האמיתיים של חייך. בנקודה הזו, גוגל תניח את פייסבוק מאחור.

ה- Google+ הוא שירות חביב שסיכויי ההצלחה שלו קלושים. הבעיה העיקרית בו היא ההתעלמות מכך שרשתות חברתיות לא נוצרות יש מאין ואם יש משהו שגוגל לא מצליחה לקלוט זה זמן רב זוהי הדינמיקה החברתית. העובדה שהוספתי כמה עשרות אנשים למעגלים של Google+ לא הופך אותנו לרשת חברתית ותהליך הבניה של רשת כזו הוא תהליך ממושך שצריך להיות קשור למשהו מחוץ למעגלים וירטואלים.

אם נסתכל על רשתות חברתיות שכן הצליחו כמו פייסבוק ומייספייס (הי"ד) הרי שנראה עבודת רגליים קשה וממושכת מצדן. פייסבוק עברו קמפוס אחר קמפוס ולא נחו עד שיצרו מסה קריטית של אנשים באותה קבוצת גיל ומאותם תחומי עניין שאליה הצטרפו המעגלים הקרובים אליהם וכך הלאה בסוג של Ripple Effect. זוהי תפיסה מעגלית אמיתית. גם מייספייס עשו עבודה עניפה בעולם האמיתי עם ההתמקדות בנושא המוסיקה. שתיהן הבינו שכדי שתישאר ברשת אתה זקוק למסה קריטית ראשונית של אנשים שצריכים את השירות שלך כדי לנהל או לתעד אספקט חברתי בחייהם. מאחר ולי ולחברי החדשים למעגלים ב- Google+ אין כרגע משהו דחוף לדבר עליו (שאינו מכוסה בפייסבוק) או לעשות הרי שכנראה שאסתפק במשחק בממשק וכך, ככל הנראה, גם אתם. אם היה לי משהו דחוף שכזה, כנראה שהייתי יוצר קבוצה בפייסבוק.

אז מה יכולה גוגל לעשות כדי לחבר את מנגנוני הרשת החברתית שלה עם העולם האמיתי? להשתמש בנכס אחר שלה – Gmail . שירותי האימייל סובלים כבר כמה שנים מסטגנציה והרשתות החברתיות מכרסמות קשה במעמד האימייל ככלי עיקרי להעברת הודעות. מדוע לא לשלב בין שני השרותים ולאפשר להתייחס להודעות מסויימות כמעגל Ad-Hoc (שאפשר להנציח לשם התכתבויות עתידיות). מאחר והתצוגה, מגוון המדיות ויכולות הניהול של פיד עדיפים בהרבה על אלו של האימייל ישמחו משתמשי ג'ימייל לשדרוג, כשמכותבים משירותים אחרים יקבלו את ההודעות כהודעות אימייל רגילות. הלקחים שיושמו ב- Google+ מעולם הפורומים (כמו הקפצה של הודעות שעודכנו לראש הפיד) יעשו נפלאות למתודת ההתקשרות והמעגלים שיווצרו יהיו מעגלים אמיתיים סביב נושאים אמיתיים. מי שרוצה ליהנות משימוש אופטימאלי יאלץ להצטרף לג'ימייל או להשתמש ב- Google+ וכמות הפוסטים תהיה פנומנאלית (אני למשל מוציא 30-40 הודעות מייל ביום לעומת 2-3 פוסטים או תגובות בפייסבוק).

ללא החיבור ל-"מציאות" כלשהי המתקיימת מחוץ ליכולות התקשורת של הכלי נידונה כל רשת חברתית לכשלון. יש לגוגל פתרון זמין ופשוט לחיבור שכזה ותהיה זו טעות איומה לא לנצלו. מה שבטוח הוא שהצלחת Google+ במתכונתו הנוכחית, אם יצליח, תהיה למרות אסטרטגיית ההשקה של גוגל ולא בזכותה.

מנהלים, משקיעים, יועצים, בנקאים ואנשי טכנולוגיה מ-48 מדינות התקבצו בימים שלישי עד חמישי לפני שבועיים, יחד עם כל תעשיית ההיי-טק הישראלית לוועידה הנחשבת ליוצאת דופן גם ברמה בינלאומית – ועידת ההיי-טק הישראלית של איגוד תעשיית ההיי-טק. יותר משזו היתה ועידה שהציגה את ההי-טק הישראלי, זו היתה ועידה גלובלית שבה נוצרו מפגשים שהובילו לשיתופי פעולה בין חברות מצרפת לחברות מקנדה, חברות מהודו וחברות מסין וחברות אמריקאיות וחברות אירופאיות. מול הבידוד הפוליטי והדיפלומטי של ישראל, הכנס חידד שההיי-טק מגשר על המחלוקות עם העולם וישראל עדיין מעניינת את העולם. הכמות של הזרים בכנס היתה מאוד בולטת, אבל מעבר לכך רמת הדרגים שהגיעו לארץ לבחון את הטכנולוגיות המקומיות – סגני נשיא, CTO ומנכ"לים בחברות כמו סינופסיס, אלקטל, לנובו, IBM, GM, מיקרוסופט, TI, סמסונג ואחרות ירדו "אל עם הסטארט אפים" וניסו להכיל את כמות הטכנולוגיה והחדשנות שהוצגה במקום.

ה-HTIA, איגוד תעשיית ההיי-טק, שהחל בפועל לפעול בכנס הקודם והמוצלח ב-2010, פועל לאורך כל השנה לקדם את ההיי-טק ולסייע לסטארט אפים. במהלך השנה רשמנו לא מעט עסקות שיצרנו במפגש בין חברות גדולות (גורילות) ובין חברות סטארט אפ ישראליות. הכנס האחרון היתה הזדמנות נוספת להציג את יכולות הפיתוח העסקי והסיוע של האיגוד לחברות באמצעות הנטוורקינג העשיר של האיגוד (שבין חבריו, IBM, מיקרוסופט, גוגל, EMC, אורקל, מוטורולה וכמעט כל חברה רלוונטית אחרת) – ובמהלכו קיימנו לא מעט פגישות 1-1 עם חברות סטארט אפ ועם חברות גדולות מחו"ל. בין החברות הבולטות היו אלקטל- לוסנט, צ'יינה מובייל, RVC, לנובו ואחרות שיצרו קשרים עם חברות ישראליות באמצעותנו.

הכנס, כמו הפעילות הקבועה של הHTIA, אינו מיועד רק לחברות בוגרות- חברות בשלב מוקדם כמו חבורת חממה וחברות מגובות אנג'לים מצאו לא מעט שותפים עסקיים ומשקיעים במסגרת הכנס, שחלקו יועד לחברות חממה ולחברות בוגרות פרוייקט יוריקה של האיחוד האירופי שהתקיים איתנו.

השבוע שבו ערכנו את הכנס, היה מאוד צפוף לאורחים מחו"ל והתקיימו בו לצד כנס הHTIA וכנסי הלווין שלו של החממות ויוריקה, גם כנס של מובייל מנדי, השותפים האסטרטגיים של הHTIA, כנס של nVIidia ושבוע קודם לכן , כנס ענק של ענף הביומד בישראל.

יש לא מעט אתגרים בזמן הקרוב לתעשייה. העיתונות הכלכלית הישראלית מנסה כל העת להבין אם הקטר מקיים או מקטר. ובצדק. כי התהליך שמתרחש בעולם הטכנולוגי- רנסנס האינטרנט בעמק הסיליקון ובניית ענקים חדשים במזרח אסיה, בהחלט יוצרים סביבה יותר תחרותית לתעשייה הישראלית. אבל כנסים כמו שלנו, שרק מתפתחים מידי שנה, מציגים עדיין את החוזקות של התעשייה ואת החדשנות הטכנולוגית כמו גם את החשיבות העסקית של מה שמפותח בישראל. פרס ה-100 מיליון שהענקנו השנה לחברת פאוורמט, שפיתחה מערכות טעינה לניידים ללא חיבור כבל ומוכרת כבר ביותר מ100 מיליון דולר, הוא צעד נוסף שלנו לעודד חברות סטארט אפ להיבנות כחברות גדולות יותר. זה גם היה הפידבק מהזרים בכנס. הם הרגישו שעל הסקאלה שבין אומת סטארט אפים לבין מדינה עם תעשייה מבוססת, אנחנו אפישהו באמצע ולצד ההתלהבות מהטכנולוגיה והחדשנות, הם בהחלט חיפשו גם פה, את הגוגל/סיסקו/אפל הבאות והם מצפים מאיתנו להתחיל ולבנות חברות כאלו.

עודד חרמוני

מנכ"ל איגוד תעשיית ההיי-טק

פיתוח סטארט אפ בשלביו הראשונים דורש התמקדות בפיתוח מהיר והצגת תוצאות. הבעיה היא  כשהמיזם מתחיל להשיג תוצאות וכמות נאה של משתמשים מגיעים לאתר אך עדיין אין לכם תקציב ל- DBA או איש סרברים במשרה מלאה – והשרת שלכם קורס. פתרונות לסטארטפאים עמידים יש ללא סוף אך מה יעשו האביונים? כולם יגידו לכם לעשות Load Balancing ולארגן קונפיגורציה של מספר שרתים אבל האופרציה של הקמת תשתיות כאלה – כספית, מקצועית ומבחינת משאבי זמן – לא עומדת על הפרק (או שמא?). איך משפרים בקלות את הסקאלביליות ללא הוצאות ענק בחומרה ובאנשי מקצוע?

ישנם שלושה עקרונות יסוד שיעזרו לכם. הראשון והעיקרי שבהם הוא קיצור זמני תגובה. ככל שהפעולות הבודדות בשרת יבוצעו מהר יותר כך תחסך עבודה של השרת על מספר רב של משימות במקביל. ניהול מספר רב של משימות מקבילות מטיל עומסים קשים על הזכרון, המעבד והדיסק. שנאמר במקורותנו – כל המזרז פרוסס אחד כאילו זרז עולם ומלואו. השני, גם הוא לקוח מארון השרתים היהודי הוא "לא לפחד כלל" – אתם הולכים להדרש לצלילה להגדרות השרת ועדיף להגדיר כראוי שרת אחד מלשכפל תצורת שרת גרועה אל האינסוף. אל דאגה לרוב הבעיות בהן תתקלו ישנם פתרונות פשוטים (או פשוטים למחצה) ששוים את השקעת הזמן שלכם. השלישי הוא: צריך לדעת מתי לוותר ולפנות לפתרונות ביניים, כמו למשל לאחסן חלק מהתוכן בשרותים שנועדו לספק סקלאביליות, ועל כך בהמשך.

כדי לחסוך לכם את קריאת שאר המאמר הייתי מתחיל בהמלצה אחת: השתמשו בכל מנגנון Cache אפשרי בשרת הווב, בסיס הנתונים ושפת הפיתוח בהם אתם משתמשים. למנגנונים אלו שתי מטרות עיקריות: העברת הפעולות הנפוצות מהדיסק לזיכרון ואחזור תוצאות הפעולות הנפוצות כך שפעולה שבוצעה פעם אחת במשאבים גבוהים תפיק בפעם הבאה תוצאה כמעט ללא כל משאבים. לעיתים זה יהיה נטול כאבים לחלוטין ולעיתים ידרוש מכם קצת יותר עבודה אבל זה תמיד משתלם. ברמת שרת הווב אביא כדוגמה את APC, מערכת המתיישבת על שרתי Apache ושומרת את עיבודי קוד ה- PHP לשימוש חוזר. בעשרים דקות תוכלו להתקין את APC ולהביט בהשתאות בתוצאות.

עוד פעולה משמעותית להקלה על שרת הווב היא שמירת המדיה ודפי נחיתה סטטיים ב- CDN. אלו הם שירותים המתמחים באספקה יעילה של דפי ווב, תמונות, פלאש וכל קובץ ווב אפשרי מסביב לעולם. השרת שלכם מקצה משאבים לכל קריאה, בין אם לקוד מסובך ובין אם לתמונה בגודל פיקסל בודד. תנו למישהו אחר לטפל בתמונות (ובטח ובטח שבקבצים גדולים יותר) ופנו את השרת שלכם לטפל בדברים החשובים. בכמה עשרות עד מאות בודדות של דולרים לחודש תוכלו להציג דף כבד בשבריר מהזמן הנדרש לו היום – כמעט בכל מקום בעולם.

בסיס הנתונים הוא פעמים רבות החוליה החלשה בתהליך. עם חמישה משתמשים בו זמנית הוא מבצע את הקריאות כהרף עין גם אם פיתחתם ללא כל התחשבות בו, אך עם כמה מאות משתמשים במקביל הוא יכול להראות סימני מצוקה. אז מה אפשר לעשות? לחסוך בקריאות – והדרך הפשוטה ביותר לעשות זאת היא לא לקרוא לבסיס הנתונים. לכלי פיתוח רבים יש מערכות קאש פנימיות שמאפשרות לשמור תוצאות של דפים או רכיבים דינאמיים בקבצים סטטיים. אין סיבה שהתפריט הראשי (או המשני) של האתר שמשתנה פעם בחודש ייקרא מאות אלפי פעמים ביום מבסיס הנתונים. אין פיצ'ר כזה בכלי הפיתוח? צרו חלקי-דפים סטטיים בעצמכם. שימוש במנגנון שכזה יחסוך גם לשרת הווב שלכם זמן עיבוד יקר ומיותר של קוד.

ומה אם עדיין רב העומס על בסיס הנתונים? קינפוג שרת בסיס הנתונים הוא אומנות מורכבת אך ישנם כלים שיעשו עבורכם את מרבית העבודה. לסביבת לינוקס / mysql הייתי ממליץ על mysqltuner שלא רק מציג תמונה עדכנית ומאירת עיניים על מה קורה בשרת וכיצד הוא מתמודד עם העומס אלא גם מורה לכם כיצד בדיוק לפתוח את הסתימות בביצועים. הציל אותי ויציל אתכם.

הגעתם לקצה הדרך של שימוש בשרת אחד? עדיין יש מה לעשות במחיר יחסית סמלי. הפעולה הראשונה היא, במידה ועדיין לא עשיתם זאת, להפריד את שרת בסיס הנתונים משרת הווב. כך תוכלו להנות מביצועים מוגברים ועדיין לשלם רק על שני שרתים זולים. עדיין לחוץ? עומדות לפניכם שתי אפשרויות: מחשוב ענן או ריבוי שרתים בחווה. הנטיה הטבעית שלי, כמי שעבד עם "ברזלים" יותר מעשרים שנות עשיה מקצועית, היא להקים עוד ועוד שרתים אך למרבה הצער זאת האפשרות הפחות טובה. מרגע שהגעתם לשרת הווב השני שלכם אתם מתחילים להגדיל את כאב הראש שלכם עם כל שרת נוסף. בעיות חומרה, תכנה, סנכרון שרתים ועוד כהנה וכהנה עניינים. אם אתם בקטע של "עשה זאת בעצמך" אז אולי תמצאו בכך שעשוע אבל אם אתם רוצים לשמור את המרץ שלכם לדברים שבאמת חשובים לכם לכו על מחשוב ענן. אמנם יקח לכם יום יומיים של למידה כדי להבין מה קורה אבל היתרונות עצומים. להקים שרת חדש שהוא עותק מדוייק ומתפקד של שרת אחר לוקח דקותיים, לבצע Load Balancing ביניהם – עוד חמש דקות. להוסיף חמישה שרתים נוספים – עוד עשר דקות. הכל מנוטר, הכל מסודר ואתם משלמים על מה שאתם משתמשים בו בפועל – לא עוד עלות אחזקת ברזלים ליום סגריר. יש לכם קמפיין חשוב? תוכלו לבקש מהמערכת להוסיף לכם אוטומטית שרתים. נגמר הלחץ? היא תסיר אותם אוטומטית. הגעתם לגרסת שרת יציבה? שמרו אותה בצד. זהו חלומו של כל יזם והעלות נמוכה להפליא. שתי המובילות בשוק זה הן Amazon ו- RackSpace. בדקו אותן.

אלו היו שני הסנט שלי בעניין. אין גבול למה שאפשר לעשות כדי להוציא עוד תפוקה ממערכת מחשוב צנועה אבל אלו הם עיקרי הדברים כפי שאני חוויתי אותם.

יש לכם שיטות מעניינות משלכם? ספרו!

בשל בעיות טכניות בטוויטר אנו נאלצים לבקש ממי שעשה טוויט על הפוסט (ויש 45 כאלה) לשלוח אימייל ל- yami@thecoils.com  עם ה- URL של הטוויט וכן הפרטים הבאים באנגלית:

שם מלא, טלפון, מייל, חברה ותפקיד.

אנו רוצים לודא שכל מי ששלח ישתתף בהגרלה ויוכל לקבל הזדמנות שווה לזכות באחד מעשרת הכרטיסים.

אנא עשו זאת עכשיו, הכרזה תצא הערב!

עונת הכנסים בעיצומה והמובייל לא מפגר אחר הווב. ה- Apps Mania מאחורינו ומעבר לפינה מחכה ה- Israel Mobile Summit שהוא שילוב בין פאנלי-מומחים ותחרות סטארטאפים. הכנס שיערך ב- 31.5 כולל משתתפים כמו ג'וליאן פורגאוד מ-Rovio וג'רמי בראבי מ- Kima Ventures.

יהיה מעניין לראות סטארטאפים חדשים ומעניינים בתחום (תחרות הסטארטאפים כבר נסגרה למועמדים חדשים כך ש-ויקידו הרחוקה מספר שבועות מהשלמת האפליקציה תאלץ לחכות להזדמנות אחרת) ובאופן כללי מדובר בהזדמנות לחוות את התעשייה ולהפגש עם בכירים בארץ ובחו"ל. המארגנים מצפים להגעה של אורחים מחו"ל המשתתפים ב-כנס איגוד ההייטק הישראלי שיתקיים יום אח"כ וזהו רגע מצויין לתפוס אותם במסגרת אינטימית יותר.

לא פחות חשוב – הכנסו לאתר הכנס ובהרשמה ציינו את הקופון thecoils2011 ותזכו ב- 30% הנחה על מחיר הכרטיס.

השקת שירות אינטרנטי הפכה בשנים האחרונות לעניין מסובך במיוחד. הזמנים בהם משתמשים חיכו בכיליון עיניים לכל אתר בעל ערך עברו מן העולם והיזמים צריכים להשקיע הרבה יותר מרץ ודמיון כדי לזכות בחשיפה ראויה. פוסט  זה אינו בא להציע "השקה מוצלחת בחמישה צעדים קלים" אלא נועד לשתף את מחשבותיי בנושא ולעודד דיון בנושא הדורש מחשבה מחודשת. הפוסט נוגע לחשיפת השירות בעיתונות ובבלוגים ואינו נוגע לשימוש בפייסבוק, במובייל ובשאר אמצעי הפצה חשובים שדורשים התייחסות נפרדת.

לפני מספר חודשים השקנו את אתר BabyfirstTV, שהוא אתר חברת הטלוויזיה הישראלית-אמריקאית המתמחה בגילאי 1-3 (עם שוליים משני צידי טווח הגילאים). ויקידו פיתחה עבור BabyFirstTV את האתר השנה האחרונה והשיקה בו את אגף גלריות הוידאו של פלטפורמת תקשורת ילדים-הורים שלה. התכנים באתר(משחקים, מערכי לימוד לפעוטות וכמות עצומה של וידאו בשפות שונות) נוצרו על ידי הצוות המצוין של BabyFirstTV ואגף הוידאו של האתר מבוסס על הפלטפורמה של TVinci. עד כאן קרדיטים.

אז יש לנו אתר עצום מידות עם תכנים מדהימים המיועדים לקהל יעד שעדיין אינו זוכה לטיפול נאות באינטרנט. מה הבעיה להשיג תהודה תקשורתית ולפרוץ לתודעה העולמית בשניות? לא כל כך פשוט. עברנו את שלב הילדות של האינטרנט, עם אחוות המתחילים, וכולם כבר נכוו: המדיה (ישנה כחדשה), האתרים והקהל. אם אינך משתייך לקהל מצומצם מאד של אתרים בעלי מקדם הייפ גבוה במיוחד תאלץ לעשות רבות ונצורות כדי להגיע הקהל היעד שלך.

אתחיל במדיה הישנה – העיתונים. אלה מחפשים "זווית" לכתבת כיסוי. עליכם למצוא סיפור אישי או מוצרי יוצא דופן כדי לזכות בכיסוי כלשהו. משהו בסגנון "פיתחנו את המוצר בזמן ששהינו בכלא הסודאני" או "לאחר  שכל האוגרים שלי נספו בסופה סולארית החלטתי להקים אתר מזג אויר לשמש". הם כבר כיסו כל כך הרבה סיפורי השקה שהם וקוראיהם כבר רוצים משהו "אחר".  הם גם לא רוצים להיות במה חלולה ליחסי הציבור שלך – וקשה להאשים אותם.

גם המדיה החדשה כבר לא כל כך חדשה. בלוגרים מכסים בעיקר את "הדבר החם הנוכחי" ואת "הדבר החם הבא" ואם אינך מראה סימנים מובהקים להשתייכות לאחת משתי הקבוצות הללו תתקשה לקבל את הכיסוי הנדרש לך. חלון ההזדמנויות נמצא בוורטיקאל בו אתה פועל – Mom Bloggers במקרה זה – אך גם שם אין חיים קלים. עליך לפעול חודשים מראש כדי לפתח קשרים אישיים שיצדיקו כתיבת פוסט. יתרה מכך, עליך להקים מראש מערך תגמול שיאפשר לך לשלם לפחות לחלק מהבלוגרים המובילים במודלים של CPC / CPA שכן הבלוגים המצליחים הם אופרציה כלכלית לכל דבר. לשם כך תצטרכו כמובן מודל עסקי מתפקד, שלמזלנו קיים במקרה שלנו. הוסיפו לכך את מלחמות הבלוגרים החוסמות את סיכוייך להופיע בבלוג אחד אם הופעת בבלוג שני – ויש לך סלט פירות גדול ועסיסי.

אין פתרונות פלא ואפילו TechCrunch לא יפתור במטה קסם את כל צרכי ההשקה. אמנם תזכו לכמה שעות של תהילה אבל מהר מאד תמצאו את עצמכם נדחקים תחת עוד ועוד פוסטים חדשים. פוסט ההשקה של האתר ב- TechCrunch היווה את שיאו של התהליך אך כמות הכניסות והחשיפה התקשורתית שהוא מייצר אינם מספיקים כדי להעמיד שירות על הרגליים, בטח לא לאורך זמן.

האתרים (שאינם בלוגים) הנוגעים לתחום העיסוק של האתר הם נכס חשוב שאינו זוכה להכרה מספיקה וגם שם תצטרכו לקיים עבודה מקיפה של בניית יחסים. עם זאת, חשוב מאד להופיע גם במדיה שאינה תלוית זמן ובה תזכו לחשיפה לאורך זמן.

ובכל זאת, כמה דגשים:

- תזמון הוא הכל. בחרו זמן שאינו חל לפני חגים, מיד אחרי חגים ובטח שלא במהלך החגים. לעולם את תשיקו במהלך אירועים בין לאומיים רבי משמעות (אלא אם אתם משיקים נשק להשמדה המונית), וודאו שלא צפויות ביום זה השקות נוספות – והתפללו שיעבור יום שקט ללא אירועים מיוחדים. וודאו בכל דרך שהפרסום יעלה בשעות הגיוניות.

- הכינו רשימה של בלוגרים, אתרים וכתבים רלוונטיים שבועות ארוכים מראש. זה יעזור לכם להבין את הסביבה בה תפעלו, יאפשר לכם לקבוע יעדים מועדפים לפרסום ויחסוך מכם פאניקה מיותרת סביב מועד ההשקה.

- פתחו קשרים אישיים עם בלוגרים ובעלי אתרים. כל יצירת קשר ראשונית כדאי שתכלול פניה אישית עם התייחסות פרטנית לשירות של המקבל. בלוג של אלילת אמהות ביוון הביא יותר כניסות ולייקים (ומכירות) מטקראנצ' והידידות שנרקמה איתה ממשיכה לייצר פוסטים וכניסות משמעותיות עד היום.

- הכינו מדיה-קיט הכולל חומרים כתובים על השירות, צילומי מסך, סרטוני וידאו (אם יש). גופי מדיה לא אוהבים לעבוד קשה ובצדק. הכינו עבורם את החומר לעוס היטב ותגלו שברוב המקרים הטקסט שלכם מופיע כמעט אחד לאחד בפרסומים.

- סרטוני וידאו אמרנו? אם יש בידכם המשאבים זהו פריט חשוב ביותר המכריע פעמים רבות אם תקבלו פוסט. לא חייבים סרט של פליני, רק סקירה של השירות.

- ואולי החשוב מכל – השקה מתחילים 6-8 שבועות לפני שעת ה-ש'. שולחים הודעה לבלוגרים ולעיתונאים עם טיזר, מתחילים לפתח את מערכות היחסים עליהן דיברתי, מזמינים בודדים להתחיל לבדוק את השירות ואת כל השאר קרוב למועד ההשקה (בצירוף המדיה קיט). לבלוגרים לוקח לעיתים שבוע או שבועיים למצוא את הזמן והמקום לשלב אתכם. אם הוצאתם את החומרים ביום ההשקה הכתבה עליכם עשויה להתאחר בכמה שבועות במקרה הטוב או להעלם סופית שכן מה הערך בפרסום פוסט על שירות שהושק לפני מספר שבועות.

עכשיו כששירות ויקידו החדש עומד לפני השקה עוד כשבעה שבועות אנחנו מתארגנים על כל החומרים, הרשימות והאסטרטגיה ומנסים לעשות מבלי לחזור על שגיאות העבר. יש לכם רעיונות ודגשים נוספים?  הגיבו!

כנס איגוד האינטרנט הישראלי מתקרב (1-2/6) ויש בידינו עשרה כרטיסים – בשווי נאה ביותר – לקוראי הבלוג.

בכנס, המארח כ- 4000 איש, משתתפים השנה אורחים רבים מחו"ל, סטארט-אפים, משקיעים ומנהלי חברות בכירות. רשימה חלקית של בכירים תמצאו כאן. זוהי הזדמנות נהדרת להפגש עם גורמים משפיעים הן בתעשיית הדוט קום והן בתעשיות המשיקות לה ואין חשוב מכך בתקופה בה הדוט קום כבר אינה תעשייה נפרדת, לבדה תשכון, אלא שותפה (ולעיתים אף קרובת משפחה) של תעשיית המובייל, הוידאו, התקשורת ואחרות.

אז איך משיגים כרטיסים? אפשר בדרך הקשה – לשלם, ואפשר לקבל אותם בחינם. ואיך עושים את זה?

1. עושים Follow בטוויטר ל- http://twitter.com/thecoils

2. עושים טוויט עם קישור לפוסט הזה.

3. ממתינים בסבלנות לפוסט שיכריז על הזוכים, שיוגרלו בין המצייצים.

פשוט, לא?

התעדכנו בתכניות הכנס בדף הפייסבוק של איגוד ההייטק הישראל

סטארטאפ של חברים חותם לאחרונה על שיתופי פעולה ללא הכרה. סיבה למסיבה לא? ממש לא. נתתי להם את שני הסנט שלי אבל רק כשמנכ"ל של אחד הסטארטאפים המוצלחים בארץ הודיע להם שהם קוברים את עצמם הם התחילו לחשוב מחדש.

למנכ"ל של מיזם, בטח ובטח בשלביו הראשונים, יש כמות מוגבלת ביותר של זמן ומשאבים. מצד שני מופעל עליו לחץ עצום, מתוך המיזם ומחוצה לו, להראות תוצאות ומהר (אם כי הלחץ, מניסיון, הוא בעיקר אישי). מה יותר טוב מליצור שיתוף פעולה עם מותג מוכר? אתה גם מראה שיש לשירות ביקוש, מייצר פוטנציאל להכנסות עתידיות ומוכיח את כישורי הניהול המופלאים שלך. אתה גם רוצה לפזר סיכונים. אם המוצר העיקרי לא ילך, יהיה לך לפחות שיתוף פעולה שיוכיח התכנות.

אז מה בדיוק הבעיה בשיתוף פעולה מבטיח?

היה שת"פ?

הרוב המוחלט של שיתופי הפעולה אינם יוצאים לפועל. בגללם, בגללכם, בגלל מזג האויר או תנאי השוק. בגלל אלף ואחת סיבות אתם תבלו שבועות בפגישות וניסוחי חוזים רק כדי לראות את העסקה מתמסמסת לה. אם איתרע מזלכם גם תשקיעו מאמצי פיתוח שלעולם לא יראו אור יום.

זה הכל?

אלה שכן יוצאים לפועל הם בדרך כלל הרבה פחות מרשימים ממה שציפיתם. הבטיחו לכם מאות אלפי משתמשים ביום אבל לאזור בו שולבתם מגיעים רק כמה אלפים. גם אתם וגם שיתוף הפעולה חושבים שזוהי סינרגיה מדהימה אבל בפועל העניינים לא זזים. עוברים יומיים ולחצים פנימיים דוחקים אתכם מראש העמוד ללינק בפוטר. לא חשוב מה הסיבה – רוב שיתופי הפעולה שכן מתקיימים לא מחזירים אפילו מקצת ההשקעה.

והכי חשוב

אף פעם אין לכם מספיק זמן וכסף. כל פניה לא נכונה מרחיקה אתכם מהשלמת המוצר והוכחת ההתכנות שלו לפני שהכסף יגמר. אתם אולי רוצים לפזר סיכונים אבל כשיגיע הרגע המכריע תגלו שפיזרתם גם זמן וכסף שעכשיו חסרים לכם להשלמת משימותיכם.

זה צריך להיות שיתוף הפעולה של המאה, כזה שיהפוך את החברה לאימפריה ויזרים מליונים לקופתה כדי להיות שווה הזזת זרת. הסיכונים כל כך גבוהים והתמורה בדרך כלל כל כך נמוכה שכל דבר אחר אינו שווה את המאמץ.

להודות על האמת, במקרה שלי קיבלתי אזהרה מראש – ועוד מאחד המשקיעים – על הסכנות שבשיתופי פעולה ובכל זאת, זה היה חזק ממני. עכשיו אני רואה לא מעט יזמים עושים את אותה הטעות ומרחיקים את המיזמים שלהם מהשלמת המוצר והוכחת ההתכנות.

ראו הוזהרתם.

רשומה זו נכתבה בעקבות השינוי האחרון בגוגל (Google Farmer/Panda Algorithm) למיגור אתרים עם תוכן מועתק או ערך נמוך למשתמשים. לפי גוגל, כ-12% מתוצאות החיפוש יושפעו בצורה כזו או אחרת במה שנראה כמו אחד העדכונים החשובים ביותר למנוע מזה זמן.

אז איפה תפסה אתכם סופת ה-SEO האחרונה? איפה קיבלתם את ההארה שבגוגל שינו את חוקי המשחק? לפני השקת גירסה חדשה? לפני התרחבות לשווקים אחרים? אולי בדיוק לפני פגישה עם משקיעים?

תכירו את הסיפור של דני (השם האמיתי שמור במערכת), שעושה 95% מהרווחים שלו מצינור משומן. מאות אלפי גולשים מגיעים כל יום לאתר שלו דרך חיפושי גוגל מחד ויוצאים לפרסומות גוגל מצד שני. גולשים שלא מעודדים אותם לעשות דבר חוץ מללחוץ.

כבכל יום, דני מרפרש את דו"חות האדסנס שלו בחיוך. כבכל שבוע הוא מחכך ידיים בהנאה מול גידול אקספוננציאלי בדו"חות האנליטיקס. אבל אתמול, כמו שלשום, לא היה יום טוב. לאחר בירור קצר עם חברים הוא הבין שגם הוא, נסחף בסופה.

אותי תפסה הסופה כשאני באירופה. למנהלי האתרים שמסביבי אין מושג על מה כל הרעש ובטוחים שהם מוגנים. אבל לגוגל יש תוכניות אחרות. כמו כל שינוי אלגוריתמי הוא נבדק קודם כל קרוב לבית, ב-Google.com, עד שהוא נפרש לכל העולם.

רק מה, השינוי האחרון הוא לא בדיוק אלגוריתמי ולא ממש אוטומטי. זוהי הבנה של גוגל שדברים צריכים להיעשות לפעמים בצורה ידנית. הוא לא רק ידני אלא תמוה. למה לגוגל להכות באתרים שמייצרים להם גם רווחי AdSense אדירים?

גוגל הוכיחה בעבר שהיא חברה שממוקדת מאוד בחוויית המשתמש. אין לה שום בעיה לחתוך בן-לילה כל מה שלא מסתדר עם האסטרטגיה ארוכת-טווח הזו. הבנה של עיקרון זה הוא חלק מהותי בדרך לפיתרון. היות והרשת מלאה בדיווחים ורכילויות, בואו נדבר על מה אפשר לעשות.

צא ולמד

נהוג לחשוב על עולם ה-SEO כמושתת על 2 אלמנטים בסיסיים – תוכן וקישורים. מנהלי אתרים האמינו שעליהם לדאוג רק למספיק מילות מפתח (תוכן) ומספיק אהדה (קישורים) כדי לשמור על דירוג גבוה.

בשנים האחרונות, נוסף אלמנט נוסף (מבנה), הכולל בתוכו היררכיה נכונה, קוד מקור נקי וסמנטי ומפת אתר מלאה.

בשנה האחרונה הודגש אלמנט אחר (מהירות), המתגמל שיפור זמני טעינה ויציבות שרתים.

אבל השינוי המהותי מתחת לשטח הוא "המחויבות" של המשתמש לאתר (באנגלית – Engagement), המורכב מזמן שהייה, מספר עמודים נצפים, משתמשים וזרים והפעילות האקטיבית באתר. גוגל היום נמצאת במגוון מקומות כדי לזהות את ההתנהגות הזו (התקנות של Google Analytics, מידע קנוי מספקי אינטרנט, גישה לשרתי DNS והקבצים הציבוריים שלה ולאחרונה, גם תוסף אקטיבי לדיווח דרך כרום). השינוי מהותי היות והסממנים שמתקבלים ממנו על איכות הם כל כך חזקים וכל כך קשים למניפולציה שבגוגל יהיו מטורפים שלא לנצל אותם כמדד לדירוג.

שיפור המחויבות של הגולש

מנהלי אתרים צריכים להבין שגם אם בגוגל לא מנטרים התנהגות זו כלל, היעדר שלה באתר מסמן שמשהו אצלם בעייתי. לשמחתם, טיפול בבעיה לא חייב להיות קיצוני ועשוי לטפל גם באלמנטים אחרים. מבנה כתובות אחיד, למשל, יגדיל את מספר הצפיות לכל דף וגם יעודד גולשים לקשר בצורה עקבית לכל דף תוכן. שיפור מהירות האתר, יעודד גולשים לסייר ביותר דפים וגם יגדיל את הסיכוי שלהם לקשר לאתר כאות הערכה.

בעלי אתרים צריכים לתת סיבה למשתמשים להישאר יותר זמן עם כתבות ארוכות יותר ותוכן עשיר יותר (תמונות, וידאו). הם גם חייבים לעודד אותם לחזור לביקור תכוף יותר עם תוכן מתעדכן וקשור אליהם, דיונים מתפתחים, שירותי התראות ועוד.

טיפול שורש

בגוגל רמזו שהאתרים שנפגעו הם כאלו שמעתיקים תוכן, מספקים ערך נמוך לגולש או בעלי איכות נמוכה. מנהלי אתרים צריכים קודם כל לזהות באיזה קבוצה הם נמצאים ולפעול בהתאם:

מעתיקים תוכן? אולי הגיע הזמן לטפח בעיקר חלקים שאינם מועתקים, לתרגם תכנים במקום להציג את המקור או להוציא תובנות מהתוכן המועתק דרך סמנטיקה או למידה חישובית.

מסתמכים בעיקר על תוכן גולשים? אולי כדאי להחמיר עם הדרישות ולא לאשר כל תוכן אוטומטית ולנסות גישה היברידית או שיתופית לעריכת התכנים לפני פרסומם.

מספקים ערך נמוך? אולי כדאי להתמקד בנישה אחת ולטפח אותה, או לסדר מחדש את ההיצע כדי שירגיש כמו מוצר טוב יותר.

הקטנת התלות בגוגל

מנהלי אתרים חייבים לשחרר את התלות בשחקן אחד ולהתחיל לייצר אלטרנטיבות. את גוגל כמקור לטראפיק, אפשר להחליף בשותפויות אסטרטגיות עם אתרים משלימים, בהעמקת הקישוריות מול רשתות חברתיות או בקנייה של מדיה רלוונטית חוזרת או זולה. את גוגל כמקור להכנסות, אפשר להחליף בפלטפורמות מונטיזציה חדשניות, מכירת דאטה או פיתוח מודל Freemium.

להמתין בסבלנות

כאמור, אנחנו בסך הכל שבוע מאותה סופה. למנהלי אתרים כדי בעיקר לנצל את הזמן, לנקות את האורוות, לחדש ולהעיז. בהצלחה!

הכותב הוא מיכאל לוגסי, מייסד ומנכ"ל קהלים ויועץ SEO לאתרי Alexa<2000.

האירוע המתקיים השנה מייצג חתך מעניין של סטארטאפים ישראליים. הדבר הברור היחיד בנוגע לתעשיית הדוט קום הישראלית הוא חוסר הבהירות בה היא שורה וחיכיתי לאירוע כדי לקבל (לפחות זווית של) תמונת מצב, חלקית ככל שתהיה, של המגמות במיזמים החדשים.  ההיצע היה מעניין וטוב היה לפגוש יזמים אחרים, לראות מה מעניין אותם וכיצד הם מתמודדים עם השאלות הקשוחות הרגילות: מימון, בחירת שוק, שיווק, בניית צוות ושאר נושאים שמעסיקים את התעשייה מאז הווסדה. ההבדל הוא שהם מתמודדים איתן במציאות שונה מזו שהייתה לפני כמה שנים, או אפילו כמה חודשים.

הטוב

הסטארטאפים הטובים בחבורה, לפחות בעיני, היו בעלי כמה מאפיינים ברורים. הצוות שיחק תפקיד חשוב בעניין והיה ניכר שהסטארטאפים הטובים יותר נהנים מצוות מנוסה ומגוון יותר. עדיין לא קם תחליף לצוות מקימים חזק טכנולוגית, ניהולית, שיווקית ומוצרית (ולוא דווקא בסדר זה) ואדם אחד ואפילו שניים אינו יכול לכסות את שלל הדרישות והמטלות של עסק אינטרנטי בהקמה. שילוב מכשירים ניידים – ואפילו כוונה שכזו - היה סממן נוסף של חלק לא קטן מהמיזמים המוצלחים.  קשה לחשוב היום על מיזם שאינו דורש אפליקציה משלימה וברוב המקרים העדרה מעיד על חוסר מחשבה מספיקה או העדר יכולות טכנולוגיות.  איכות המצגות סימנה פעמים רבות את איכות המיזמים והיכולת לתמצת את עקרונות המיזם לתבנית סדורה ולהגיש אותם בצורה אסטטית ובהירה ניבאה בצורה די מדויקת את יכולת הביצוע של הצוות.

הרע

הסטארטאפים הפחות טובים בעיני אופיינו בדרך כלל בניסיון להחיות פיצ'רים ותיקים, שלא לומר ארכאים, בטוויסט חדש. עד כמה שהניסיון הרואי וראוי להערכה יש לפעמים סיבה מדוע השוק עבר הלאה. עוד בעיה שאפיינה רבים מהמיזמים היתה העדרה של התייחסות מוצרית מספקת. בסופו של דבר, לא חשוב עד כמה טובה הטכנולוגיה, או עד כמה מבטיח השוק, צריך מוצר שידבר למשתמשים ויספק פתרון מלא לבעיה מוגדרת. גם השיווק נפל קרבן להזנחה בידי רבים שמניחים שהמוצר ישווק את עצמו ברוב מגניבותו. בשוק רווי כמו היום גם מוצרים מדהימים ומושקעים לעייפה מתקשים לשווק את עצמם ויש לעזור להם להגיע לקהל היעד.

המכוער

הדיון בפאנל נגע בבעיות חווית השימוש והעיצוב בחברות הדוט קום הישראליות. קשה להתווכח עם העובדות, גם אם הן עוסקות בעניינים של טעם אסטטי: בחיבור בין מוצר ועיצוב מייזמים ישראלים מצליחים פחות מאשר הם מצליחים בצד הטכנולוגי ואפילו השיווקי.  הועלו רעיונות ואבחנות מעניינים מצד הפאנל ולמרבה הפליאה וההנאה – גם מצד הקהל. למעשה, עבורי זהו הפאנל המעניין והמהנה הראשון מזה זמן רב וכנסים רבים.

האבחנות אולי יראו טריוויאליות למתבונן מהצד אך הן רחוקות מלהיות כאלה עבור מי שעוסק בדוט קום:

הכרה בחשיבות הנושא – לעיצוב המוצר האינטרנטי ואיכות חוויית המשתמש שלו חשיבות אקוטית להצלחתו, לא פחות מיכולותיו הטכנולוגיות וסגולותיו המוצריות. אם לא נבין ונפנים זאת נתקשה להתמודד עם תעשיות זרות שכבר עשו זאת.

מעורבות בעלי תפקידי מפתח - אם ההכרה בחשיבות העיצוב וחווית המשתמש לא קיימת בקרב המנכ"ל וסמנכ"ל המוצר (כמו גם שאר בעלי התפקידים הבכירים) יהיה קשה מאד להפכה לחלק מה- DNA של החברה והמוצר

השקעה בכח אדם – כדי להגיע לתוצאות יש להפנות משאבי כח אדם מתאימים – כ- 10-15% ממצבת כח האדם בחברה

לימוד הנושא – ישנן אסכולות רבות ומגוונות לעיצוב מוצר. בארץ הן נחלתם של מומחים בודדים ויש להנחיל את הידע הזה בתעשיה

לימוד הנורמות הקיימות – קיימת נטייה בתעשייה להמציא מחדש את הגלגל בכל פעם מחדש. לא מתוך אידאולוגיה אלא מתוך התעלמות מהידע המצטבר שנרכש בעולם משנים של ניסיון. שירותים אינטרנטיים עם עשרות ומאות מליוני משתמשים למדו דבר או שניים בנושאי עיצוב וחווית משתמש  ואם יש לכם רעיונות אחרים משלהם אתם צריכים סיבה משמעותית להעדפתם על פני אלו המקובלים.

A/B Testing – הדרך הטובה ביותר לדעת מהו עיצוב מנצח היא לבדוק. לוקחים שני עיצובים (או יותר) ומריצים אותם במקביל ורואים מי מפיק תוצאות טובות יותר. למעשה, כמעט כל פיצ'ר באתר צריך לעבור בדיקה מסוג זה.

לסיכום:

היה יום מעניין, הן מבחינת החברות והן מבחינת הפאנל. גם אם לא ניתן היה לזהות היום את "הפייסבוק הבא" היו לא מעט מיזמים מעניינים בפני עצמם וחלקם בעלי פוטנציאל הצלחה מבטיח למדי. קשה היה עבורי לקבל מאירועי היום תמונה ברורה של מגמות התעשייה וכשאני מסתכן שיטעו בי בתור עוגיית מזל סינית אני נוטה להגיד: זהו זמן להביט וללמוד מבלי לקבוע קביעות.

בשנה האחרונה יצא לי לעבוד לא מעט עם סטארטאפים אחרים וההתרשמות המצטברת שלי היא שבצד ההזדמנויות (ויש הזדמנויות) ישנם לא מעט סיכונים. מאחר וההזדמנויות הן קלות לאיתור אנסה למפות דוקא את הסיכונים המסתתרים מאחורי כל הזדמנות. מדוע לי, כיזם, לכרות את הענף עליו אני יושב? מפני שאני חושב שהרוצח השני במעלה של סטאראטפים הם סטארטאפים אחרים (הראשון הוא כמובן היזמים עצמם) וגם לי יצא להיות בצד המזיק. הכיצד?

הכל מתחיל ב- DNA

האינסטינקט הבסיסי שלך הוא להשתמש בשרותים אחרים בעלי DNA דומה לשלך, בדיוק כשם שחברות גדולות אוהבות לעבוד עם חברות גדולות אחרות. הצרה היא שהבעיות שלך הן גם הבעיות של הסטארטאפים איתם אתה עושה עסקים – ריבוי משימות מול מיעוט משאבים, שינויי כיוון לא צפויים, בעיות תזרים המשפיעות על סדרי העדיפויות ועוד ועוד.

אבל אני מדבר ישר עם המנכ"ל

אין מה להפסיד

ככל שאתה יותר גדול יש לך יותר מה להפסיד. רוצים לאכול בחינם עד יומכם האחרון? הלעיזו בכל יום על רשת מסעדות אחרת באחד מאתרי הסושיאל. ההזמנה לארוחה זוגית כבר בדרך אליכם. נסו לעשות זאת עם החומוסיה בפינה ותגלו שאף אחד לא מתרגש. כך גם בחברות. חברה גדולה לא רוצה להפסיד לקוחות, פרוייקטים, מוניטין או כל דבר אחר שיפגע בערכה. לסטארטאפים יש בדרך כלל כוונות טובות אבל אין להם ממש מה להפסיד, משהו שיתן לכם מנוף השפעה עליהם. כסטארט-אפיסט אני יודע שלצד השני זה עולה יותר ומשום כך קשה מאד לאיים עלי.

אין מנגנון

בבואך לארגון מסודר אתה יכול ליפול על מנהל פרוייקטים מהגהנום או על תקלת שירות מעצבנת אבל מאחוריהם עומד ארגון מנוסה עם שיטות עבודה ומוצר עובד. יש לך לאן לפנות ויש לך יכולת להפעיל אסקלציה (אני רוצה לדבר עם האחראי). אתה יכול לברר לפני תחילת העבודה על שביעות הרצון של לקוחות אחרים וברוב הסיכויים תצליח לייצר חוויה דומה בעצמך. בסטארטאפ יש לא מעט אנשים מוכשרים אבל ברוב המקרים אין מנגנון, או שהמנגנון נמצא בהתהוות ומשתנה כל חודשיים. באין שיטת עבודה מסודרת אתה מוצא עצמך מהר מאד עם בעיות בזמנים, בשירות ובאופן כללי בהבנת הבעיה, שכן באין שיטה הכל קביל.

והעתיד?

נפלת על הסטארטאפ הטוב מסוגו. מי יתקע לכפך שהוא לא ייסגר מחר? שהשותפים לא יריבו ויחריבו אותו? שבעל תפקיד בכיר לא יעזוב והחברה תכנס לסחרור שייקח חודשים לייצב? גם אם אתה יודע לאן אתה נכנס אינך יודע מה צופן העתיד.

דע מול מי אתה עומד

ואיך באמת תדע לאן אתה נכנס? כסטארטאפיסט אתה מורגל "לייפות" נתונים. יש לך "12 עובדים", אבל שישה מהם ספקים חיצוניים עם אג'נדות שונות ומשונות ועוד שלושה עובדים מהבית בשברירי משרה. יש לך "מוצר עובד" אבל הוא יעבוד באמת עוד שישה חודשים. מבחינתך, כיזם, אין ברירה כי כדי להגשים חלום צריך להתנהג כאילו הוא כבר כאן אבל האם היית רוצה להתקשר עם חברה שכזו? האם היית רוצה לגלות שצוות הפיתוח הנרחב שהובטח לך לפרוייקט המשותף הוא בעצם שליש משרה של מתכנת זוטר?

ובכל זאת למה כן?

אם הסטארטאפ באמת מציע טכנולוגיה חדשנית הדרושה לך, אם העלויות של האלטרנטיבות הופכות אותן ללא-רלוונטיות, אם זמני ההגשה המובטחים טובים בהרבה מאלו של המתחרים או אם לשיתוף הפעולה ערכים עסקיים מוספים אז אפשר בהחלט לשקול את העניין. רק זכרו – כרוכים בעניין לא מעט סיכונים וכדאי לקחת מרווחי בטחון נאים כך שבמידה ונתקלתם בבעיות אותן הזכרתי  - עדיין תוכלו לעמוד במשימותיכם.

הכותב: יניב יעקבי, סמנכ"ל פיתוח עסקי ב-LivePerson וקודם לכן שימש כ-VP Product.

מי שראה את הסרט דו"ח מיוחד (יש מישהו שלא?) בוודאי זוכר את הסצינה שבה טום קרוז נכנס לקניון, ועפ"י סקירת רשתית העין שלו הוא מקבל הצעות קוליות מחנויות שונות, המותאמות בדיוק לצרכיו. 2054? אולי, אבל אם ניקח את זה לאינטרנט – העתיד כבר כאן, ואחרי שננסה להסביר מה זה אומר, מייד נעבור לשאלה: איך זה יכול לעזור לכם…

הכוונה היא לטכנולוגיות מתקדמות המאפשרות ניתוח של הרגלי גולשים בזמן אמת ויכולות תגובה במדיות השונות. זה אומר, למשל, שאם אני מבקר בחנות המקוונת של HP, הם יכולים להבין מה כוונותי, ולהחליט בזמן אמת האם להתעלם ממני, להציע לי קופון, או אולי להזמין אותי לשוחח עם אחד מהנציגים שלהם. והתוצאות מדהימות: העסקים מגדילים את המכירות, והגולשים מצידם מרוצים מקבלת ההצעה הנכונה בזמן הנכון, מבלי להתערב להם בגלישה שלא לצורך.

לא בטוח שניתן לנבא לאן זה ילך ב-2054, אבל כן אפשר לנסות ולהציץ שנתיים-שלוש אל תוך העתיד… הכיוון הוא להפוך את הטכנולוגיות הקיימות לנגישות מה"ענן", כך שניתן יהיה לחבר פתרונות של חברות טכנולוגיות רבות ככל שניתן, בכדי שעסקים יוכלו לחזק עוד יותר את הקשר עם הלקוחות שלהם ולמקסם את אפשרויות השיווק, המכירה ושרות הלקוחות.

קבלת קופון של HP לסללולרי (באופן סלקטיבי) כתוצאה מביקור בחנות המקוונת, למשל, היא דוגמא לתסריט בכלל לא בדיוני. ואם אשתף את ההתלבטויות הקשורות בקניית מדפסת ברשתות החברתיות, גם לשם אוכל לקבל הצעה שלא ניתן לסרב לה… כך שזה כבר מחוץ לאתרי הבית של העסקים, ואפילו מעבר לאינטרנט. גם ערוצי התקשורת הם מגוונים וכוללים ווידאו, צ'אט ווירטואלי, VoIP, SMS, וכ'. ועוד לא דיברנו על האפשרויות הנפתחות בחיבור למערכות הארגוניות כגון CRM…

וזה הזמן לגלות (כאילו שעדיין לא הבנתם) שחלק גדול מהדוגמאות הללו בעצם כבר מומשו, והדבר נעשה על ידי חיבור לפלטפורמה הפתוחה של לייבפרסון, כך שחלק מהפתרונות שהוזכרו כאן יגיעו בקרוב ליותר מ-8,500 עסקים און-ליין ומעל לחצי מיליארד לקוחות קצה. הדבר מתאפשר כיוון שה-tag של לייבפרסון כבר מופץ בקרב קהילה זו, וכתוצאה מכך האפליקציות שיושקו ימצאו במרחק של לחיצת כפתור מהתקנה באתרי הלקוחות!

אז אם הטכנולוגיה שלכם מתאימה, ושוק היעד שלכם הוא ענקי הטלקום, מוסדות פיננסיים (ואלפי עסקים נוספים), או לקוחות הקצה שלהם, תוכלו להצטרף ללא תשלום לתוכנית השותפים וזירת המסחר של לייבפרסון. הגישה למפתחים היא מיידית, והמאמץ הנדרש להגיע לפתרון ראשוני הוא בדרך כלל עניין של בין כמה ימים לכמה שבועות, כך שמדובר בקיצור משמעותי של זמן ההגעה לשוק, תוך חיסכון בעלויות השיווק, הפיתוח והאינטגרציה.

הדרך שלך להגיע לחצי מיליארד משתמשים – כבר אמרנו?

למידע נוסף והתנסות ניתן להרשם לארוע LivePerson Connect, שיתקיים ב-7 בנובמבר בהשתתפות Robert LoCascio, מנכ"ל LivePerson, יוסי ורדי, ג'ף פולבר ומייקל אייזנברג.

הכותב: דביר גסנר, עו"ד ועורך פטנטים

ב-28 ביוני פרסם סוף-סוף בית המשפט העליון של ארצות-הברית את פסק הדין שכולם בתעשיית ההייטק חיכו לו, בתיק Bilski v. Kappos. ההמתנה לפסק הדין נמשכה חודשים ארוכים, והעלתה חשש ממשי לגבי עתידם של פטנטים על שיטות עסקיות (business methods) ובעיקר על תוכנה. כידוע, פטנטים על תוכנה, ובארצות הברית בפרט, הם תנאי כמעט בל יעבור לקיומן של חברות סטארט-אפ רבות, שמתבססות על תיק הפטנטים שלהן למטרת הגנה על נתח השוק, מתן רישיונות, עצירת מתחרים, גיוס השקעות, קידום אסטרטגיית האקזיט ועוד.

למזלם של החוששים, פסק הדין הטרי הותיר את מעמדן של המצאות תוכנה ללא פגע, וחידושים בתחום זה ימשיכו להיות כשירים לפטנט בארצות הברית. מצד שני, נראה שמצבם של הפטנטים על שיטות עסקיות הורע במידת-מה, במיוחד לאור העובדה שבקשת הפטנט של המערער, ברנרד בילסקי, נדחתה על ידי בית המשפט בטענה כי מדובר בסך הכל ב"רעיון מופשט" שאינו ראוי למתן פטנט. לשם השלמת הרקע, נציין שבילסקי ניסה להגן באמצעות בקשת הפטנט שלו על קונספט כללי מאוד של גידור סיכונים במסחר בסחורות, מה שאכן היה נראה למבקרים רבים כרעיון מופשט ועמום.

על מנת להבין את השורה התחתונה של פסק הדין – דהיינו מה "מותר" ומה "אסור" נכון להיום, חשוב לבצע באופן נכון את ההבחנה בין תוכנה לבין שיטה עסקית. באופן מסורתי, המצאות שלא התבססו על חדשנות טכנולוגית משמעותית אלא עסקו במתודולוגיה שהיא עסקית במהותה, סווגו לתחום השיטות העסקיות. כאלו הן, למשל, המצאות בתחומי המסחר האלקטרוני (כגון פטנט ה-One-Click של אמזון), הפיננסים והביטוח. לעומת זאת, המצאות בהן החדשנות הטכנולוגית היתה העיקר, ואשר כללו אלגוריתמיקה חדשנית, מודולי תוכנה ייחודיים וכדומה, סווגו לתחום התוכנה. שתי הקטגוריות זכו, לפחות מאז סוף שנות ה-90, ליחס שיוויוני למדי, עם יתרון קל לקטגוריית התוכנה.

פסק הדין החדש "שבר את השוויון" שהיה קיים בין קטגוריות התוכנה והשיטות העסקיות; הוא דחף מעלה את מעמדן של המצאות התוכנה ומטה את השיטות העסקיות. באשר לתוכנה, קבע בית המשפט כי מבחן ה-machine or transformation, ששימש משנות ה-80 המוקדמות כמבחן לבדיקת כשירותן לפטנט של המצאות תוכנה, ימשיך להיות הסטנדרט המרכזי. לפי מבחן זה, תהליך מבוסס-תוכנה הינו כשיר-פטנט אם:

א.       התהליך קשור למכשיר, מכונה, או חומרה מסוימת; או

ב.       התהליך גורם לשינוי במצבו של אובייקט מסויים (למשל מניפולציה של מידע דיגיטלי).

השידרוג במעמדן של המצאות התוכנה נובע מכך שבפסק הדין הודגש כי אין להתייחס למבחן ה-machine-or-transformation כאל המבחן הבלעדי, וכי המצאת תוכנה עשויה בהחלט להיות כשירה לפטנט גם אם אינה עומדת במבחן הפורמלי. ואכן, מנסיוני בחודשים שחלפו מאז ניתן פסק הדין, ניתן לראות הקלה משמעותית בהתייחסות משרד הפטנטים האמריקאי להמצאות תוכנה, ובקשות פטנט בתחום זה מאושרות ביתר קלות מבעבר.

מבחינת ההמצאות בתחום השיטות העסקיות, פסק הדין סגר את הדלת, דה פקטו, בפני כל אותן בקשות פטנט שאין בינן לבין טכנולוגיה ולא-כלום. זאת, למרות שבאופן פורמלי הכריז בית המשפט כי שיטות עסקיות, לפחות בהגדרתן, הן כשירות-פטנט מבחינה חוקית. מבלי להתייחס לניואנסים המשפטיים שפורטו בפסק הדין, ניתן להכליל ולומר כי פרקטית, הסיכוי לקבל פטנט על המצאה בתחום זה עומד ביחס ישר לכמות הטכנולוגיה הכלולה בהמצאה. כאשר ההמצאה מנוסחת כתהליך עסקי כלשהו, הכולל פעולות בלתי-טכנולוגיות בעליל כגון "קניה", "מכירה", "הצעה במכרז", "תשלום", "חיוב" וכדומה, גדלים הסיכויים שמשרד הפטנטים יתנגד לרישום הפטנט בטענה שמדובר ב"רעיון מופשט". מנגד, כאשר ההמצאה מנוסחת כתהליך טכנולוגי, המראה כיצד תוכנה שהיא ייחודית בזכות עצמה נרתמת למטרה עסקית כלשהי, סיכויי הקבלה של הפטנט ישתפרו משמעותית.

כיצד ישפיע פסק הדין על מיזמי האינטרנט השונים בארץ ובעולם?

מיזמי אינטרנט נמצאים, לרוב, על קו התפר שבין המצאת תוכנה להמצאה בתחום השיטות העסקיות. לעיתים המצב חמור אף יותר, והמצאה שבעבר חשבנו שהיא "שיטה עסקית" תסווג כיום כ"רעיון מופשט" שאינו כשיר לרישום פטנט. ייתכן בהחלט שיזם שהצליח לייצר שירות מבוסס-אינטרנט שהוא חדשני, שימושי ואולי אף מהפכני, יוותר בסופו של יום ללא הגנת פטנט, משום שהחדשנות שבהמצאתו טמונה דווקא בלוגיקה העסקית ולא בתוכנה שמאחורי הקלעים. מצד שני, ישנם לא מעט שירותים מבוססי-אינטרנט המציעים ערך מוסף טכנולוגי משמעותי, בדמות תוכנה או אלגוריתמיקה שהיא חדשנית בפני עצמה.

לכן, טוב יעשה כל יזם אינטרנט אם יעריך נכונה את מצבו, על מנת להבין לאיזו קטגוריה משתייכת החדשנות של המיזם. בלא מעט מקרים, בהם המיזם ניצב על אותו קו תפר עמום שבין הקטגוריות השונות, ניתן ורצוי להשקיע מאמצים בגיבוש וניסוח בקשת הפטנט באופן כזה שהיא תשוייך על ידי משרד הפטנטים לקטגוריה הרצויה. באשר לבקשות פטנט שנמצאות כבר בהליך הבחינה אך נתקלו בקשיים או אף בדחיה, יש לבדוק האם ניתן לתקנן כך שיתגברו על המכשולים שהציב פסק הדין החדש ויאושרו בכל זאת כפטנט.

דביר גסנר הוא ראש מחלקת ההייטק במשרד עורכי הפטנטים ד"ר וב ושות'. המשרד מתמחה בהגנה על קניין רוחני במגוון תחומים, ובהם אלקטרוניקה, תוכנה, תקשורת, פארמה, מדעי החיים, מיכשור רפואי ועוד.

ימים מטורפים עוברים על כוחותינו. ההכנות לכנס ה-TWS2010 מתקדמות בקצב גבוה ודברים מתחילים להסגר. בנקודת זמן זו, כחודש לפני האירוע, הרישום מפתיע לטובה בהשוואה לכנס משנה שעברה – בערך פי ארבע. אני חושב שזה מצביע על החזרה לשפיות ולהכרה שמציון יכולה לצאת הבשורה. נתון מעניין נוסף הוא, שכבר עכשיו נרשמו כ-20 קרנות הון סיכון (לא רק מהארץ) לכנס, כך שכדי שתתחילו לעבוד על ה-Elevator Pitch שלכם

נכון לעכשיו עוד נשארו למכירה מספר מוגבל של כרטיסי Early Bird  במחיר של 170ש"ח. קוראי הבלוג מוזמנים להשתמש בקופון "thecoils" אשר יעניק לכם הנחה נוספת של 15% ויוריד את המחיר ל-144 ש"ח שהם בסה"כ $38. חשוב להבין שבהמשך המחירים רק יעלו, כך שאם אתם מתכננים להגיע עדיף לשריין מקום כבר עכשיו במחיר מוזל.

כל אחד צריך לעשות לעצמו את החשבון הפשוט הבא, האם יש סיכוי שאני/הסטרטאפ שלי נחזיר את ההשקעה בסוף היום.  החזר השקעה יכול לבוא לידי ביטוי בקבלת אינפורמציה חדשה, חשיפה לחברות נוספות בתחום, יצירת lead מעניין שיכול להתפתח לעסקת שיתוף פעולה או אולי אפילו להשקעה, הפצת הרעיון המהפכני של הסטרטאפ שלי, מציאת עובדים או פרטנרים חדשים, מודיעין עיסקי או סתם יום העשרה בו אני אבחן את הרעיון שרץ לי בראש כבר חודש. בהשקעה של יציאה לבר, הוצאה שאתם לא חושבים עליה פעמיים, יש סיכוי שתתקדמו בסופו של אותו היום בצעד נוסף אל עבר הגשמת היעדים שלכם.

רישום חברות לתחרות:

נכון לזמן כתיבת שורות אלו הגישו מועמדות ל-TWS2010 מספר עשרות של סטרטאפים. כמו בכל שנה, גם השנה חוזרות על עצמן שוב ושוב אותן הבעיות בצורת הרישום של הסטרטאפים, אשר בסופו של דבר יכולות להשפיע על אופן בו השופטים ידרגו את הסטרטאפ. הנה אני מוצא את עצמי כותב את אותו הפוסט, בו אני נותן טיפים לשיפור ה-applications של הסטרטאפים.  אני ממליץ בחום (אולי בגלל שיש לי מידע פנים) לאותם הסטרטאפים אשר כבר הגישו מועמדות וכמובן לאלו שעוד מתכננים לעשות זאת, לקחת המלצות אלה ברצינות:

במידה רבה ענף ההיי טק הישראלי הוא ענף של השראה. בכל פעם שרוצים לתאר את יכולתה של ישראל לפרוץ מחוץ לגבולות של טריטוריה ושפה ובכל פעם שמדברים על פריצות דרך בינלאומיות הדוגמא של תעשיות ההיי טק היא הראשונה שנשלפת.

ההיסטוריה של ההיי טק הישראלי רצופה גורמי השפעה והשראה, אנשים שהובילו ומובילים עדיין את התעשייה קדימה ושימשו מודל לאחרים שבתורם ובתקופתם שימשו מודל לדורות שבאו אחריהם.

יש בתעשייה המקומית לא מעט דוגמאות לבנים או בנות שהלכו בעקבות הוריהם. חלק מהדוגמאות מוכרות כמו עוזיה גליל מראשוני תעשיית היי טק הישראלית וממקימי אלרון ורות אלון ביתו מייסדת נטוויז'ן, או אריק ורדי בנו של יוסי ורדי שהיה ממקימי מיראביליס. חלקן מוכרות פחות כמו ירון בינור מיסד הסטארט אפ  Redbeacon, זוכה בתחרות החברות הסטארט אפ המבטיחות בעולם של טקראנץ', שאביו יובל בינור הוא יזם ותיק ומראשוני תעשיית המדיקל בישראל.

בשבוע הבא יערוך פורום MIT באוניברסיטת תל אביב בחסות קרן ההון סיכון Canaan Partners מפגש ייחודי שיעסוק בדיוק בנושא הזה. תחת הכותרת "הכל נשאר במשפחה" ידברו שי אגסי ואביו ראובן וזוהר זיסאפל ובנו רועי, שהוא יזם מצליח בתעשיית ההיי טק הישראלית.

מה מביא בן ללכת בעקבות אביו לתעשייה? מה הוא ומי הוא מודל בתעשיית ההיי טק הישראלית ומי הם גורמי ההשפעה על כל אחד מהדורות? אלו הן רק חלק מהשאלות שיעלו לדיון במפגש המסקרן של אבות ובנים.

את הארוע ינחה יזהר שי, יזם היי-טק, משקיע הון סיכון ושותף בקרן קיינן, שהשיק בלוג חדש וראוי: Startup Stadium .

מי הוא הגורם המשפיע ביותר עליכם? במי ראיתם מנטור וסיפורו של מי הצית בכם רצון ללכת בעקבותיו לתעשייה?

שתפו אותנו בשמות ובסיפורים, בין המגיבים יחולקו חמשה כרטיסים למפגש ביום ראשון באוניברסיטת תל אביב. לסיפורים משפחתיים שלא הכרנו תינתן עדיפות בקבלת כרטיס משפחתי J