TheTomer - בלוג צילום

נפלאות הקומפוזיט (מתכון מעשי להכנה עצמית)

2017-03-22T17:29:00.001+02:00

אחת האופציות האטרקטיביות ביותר שעומדות בפני הצלם המודרני היא היכולת לצלם תמונה של נושא, לצלם בנפרד ובמקום אחר את הרקע שיתאים לנושא ואז לשלב בין שניהם לכדי תמונה אחת.

זאת כמובן לא יכולת חדשה ושימוש בטכניקה הזו זמין כבר שנים לצלם המודרני אבל בכל זאת חשבתי לשתף אתכם בכמה עצות שיכולות לעזור לכם לעשות קומפוזיט מוצלח (וזאת אחרי שעשיתי כמה מאות כאלו בשנים האחרונות ולמדתי בעצמי בדרך הקשה)

בנוסף, Adobe הוסיפו לפוטושופ שלהם מודול שלם וחדש יחסית שמוקדש רק לצורך העניין ככה שחשבתי להמחיש את העבודה הנכונה איתו בעזרת ווידאו הדרכה קצר אז תהנו :-)

המצרכים הנדרשים

עדשה

כמובן שאפשר לעשות את את הטריק עם כל מצלמה או עדשה שיש לכם אבל תוצאה טובה תתקבל בדרך כלל עם ציוד שמאפשר לכם לרדד את עומק השדה בצורה משמעותית,

מאז שקניתי אותה לפני שנים, ה-85 מ"מ 1.8 של ניקון מוכיחה את עצמה בכל פעם מחדש והאהבה שלי אליה, לחדות ולאמינות שלה רק עולה עם הזמן.

זאת עדשה אופטימלית לצילומי אנשים מבחינת מרחק העבודה שלה מהמצולם וכמו כן, בגלל היכולת לצלם בצמצמים פתוחים את הרקע ואורך המוקד שלה ניתן בעזרתה לצלם רקעים מאוד מטושטשים מה שעוזר לתוצאה הסופית בתהליך.

תאורה

אני מניח שאפשר לעשות קומפוזיט עם תמונות שצולמו באור טבעי אבל אף פעם לא יצא לי לעשות את זה...

אני תמיד משתמש בתאורה מלאכותית כדי להאיר את המצולמים שלי במצבים כאלו וכשאני עושה את זה אני משתמש באור רך לצורך העניין.

במרבית המקרים אני משתמש במטרייה רפלקטיבית וגדולה להאיר את המצולמים (מטריה לבנה פחות טובה בדר"כ כי הרבה אור נכנס ככה לעדשה מהצדדים והדמות לא יוצאת קונטרסטית ומכאן איכות התמונה מאותגרת) אבל בזמן האחרון אני משתמש יותר ויותר בהקפצה פשוטה מהתקרה מעל המצולם, זה גם פחות ציוד מסורבל ומעבר לזה התאורה נראית מאוד טבעית ולא כזו שנעשתה עם אור מלאכותי.

הכוונה פה היא להציב את הפלאש בסמוך למצולם, להפנות אותו לכיוון התקרה בזווית של 40 מעלות ככה שכל התקרה מעל המצולם מחזירה ומפזרת את האור חזרה לנושא שלכם.

לוקיישן\רקע\ ספייס

אם לא נדרשת מכם תמונות של גוף שלם לגמרי של המצולם (מה שמאוד נדיר) כל חלל עם קירות יכול להיות הסטודיו שלכם לקומפוזיט מוצלח. מה שחשוב שיהיה בלוקיישן זה מרחב תנועה כלומר שהחדר יהיה גדול יחסית וכמובן שיהיה איזשהו קיר ניטרלי שתוכלו להשתמש בו כרקע. צבע הרקע יכול להיות לבן או אפור רק שלא יהיה צבוע בצבעים חמים כמו כתום או אדום מה שעלול לבלבל את פוטושופ בתהליך ההדבקה

לייטרום\פוטושופ

אפשר לבצע תהליך קומפוזיט עם כל פוטושופ מהשנים האחרונות אך כאמור בחודשים האחרונים ADOBE עדכנו את תהליך העבודה הזה ולכן אני ממליץ לכם להשתמש בגרסאת CC שהיא הגרסה העדכנית ביותר של המוצר

צילום של הנושא

הדבר החשוב ביותר בצילום הנושא של התמונה הוא לוודא שהצבעים של השערות והבגד של המצולם יהיו שונים מהותית מהצבעים של הקיר. אתם יודעים הרי שהתמונה הזו היא רק חומר גלם להדבקה על רקע שונה וכמה שלכם בעין יהיה יותר קל להבדיל בין המצולם לרקע שלו ככה לפוטושופ יהיה יותר קל לעשות את ההפרדה הזאת בשלב הבא של התהליך.

אם אתם יודעים מה יהיה הצבע של הרקע שתדביקו בעתיד עדיף שצבע הקיר יהיה דומה לו ואם זה לא מתאפשר אז לפחות שיהיה דומה ברמת הבהירות שלו כלומר אם אתם יודעים שהרקע המודבק יהיה בהיר אז שהרקע של הצילום יהיה בהיר וההפך

בתמונה משמאל אתם רואים את טוהר ביטון, סטודנטית במנהל לציונות דתית בקרייה האקדמית אונו שצולמה בעזרת הקפצת פלאש מהתקרה מעליה וקיר סטנדרטי מאחוריה, כמו שאתם רואים עם העיניים שלכם קל מאוד להפריד בין צבע השיער או הבגדים שלה מהצבע של הקיר מה שיקל מאוד על מלאכת הבחירה שלה מהרקע בעזרת פוטושופ

צילום של הרקע

לצילומי רקע יש כמובן גם אפקט שיווקי ואם יש לכם לקוח לעבודה הזאת תהיה לו דעה בדרכ באיזה סוג של רקעים להשתמש. במקרה הזה צילמתי עבור הקריה האקדמית אונו שרצו שהרקעים יבליטו פינות פוטוגניות מרחבי הקמפוס שלהם.

בלי קשר לבחירה של הלוקיישן אתם בדרך כלל רוצים לצלם אותו בעומק שדה רדוד לפי הטעם שלכם, אני אישית אוהב רקעים ממש רדודים אבל בינתיים יש חופש בחירת עומק שדה בישראל ותחליטו לבד כמה מטושטש אתם רוצים את הרקע שלכם.

אני מקפיד להשתמש באותה עדשה ואותו אורך מוקד בהם השתמשתי בצילום של הנושאים של התמונה כשאני פותח צמצם ומפקס למקום עמידה מדומיין שזהה בערך למרחק שבו עמד המצולם בתמונה שלו. במילים אחרות אתם מפקסים על הרצפה 4-5 מטר מכם ומקמפזים מחדש לכיון הרקע הרחוק כאילו שעומד מולכם מצולם.

הנה כמה דוגמאות נוספות לרקעים מהקריה האקדמית אונו

תהליך החיבור

מהניסיון שלי הכי קל להסביר עבודה על המחשב עם ווידאו שמקליט את העבודה הזו אז קחו לכם כמה דקות ותראו איך זה נראה וכמה זה בעצם קל לעשות

ולסיום סיומת הנה 2 דוגמאות כפי שהן נראות לאחר הטמעה בעיצוב של הפרסום

אז כרגיל אני מקווה שהפקתם תועלת מהנ"ל ואשמח לענות על שאלות או לקרוא תגובות בנוגע לתכנים השונים שהוזכרו בפוסט הזה.. להתראות בינתיים:-)

נסתרות הן דרכי ההשגחה

2017-01-02T08:39:00.001+02:00

מאז שאני ומקס גולובנוב התחלנו לצלם את סדרת השירים שלנו התחלנו לשים לב לתופעה מוזרה שמלווה את תהליך היצירה של התמונות שאנחנו מצלמים.

זה התחיל בתמונה הראשונה שצילמנו שבה חיפשנו חלון פוטוגני שלידו רצינו לשים אמבטיה ובחיפושים אחרי חלון שכזה בהחלט מצאנו אותו ולהפתעתנו הרבה, ממש לידו, הייתה מונחת פשוט אמבטיה מושלמת שכאילו רק חיכתה שנשים בתוכה את הדוגמן שלנו..

מאז התחלנו לקרוא לתופעה הזאת "השגחה" מושג דתי\מיסטי שעזר לנו לתאר כל מקרה מוזר שההגיון התקשה להסביר בסתם מקריות.

המקרה שתואר לעיל היה הראשון בסדרת צירופי מקרים מוזרים שקצרה היריעה בכדי לפרט את כולם אבל כל העיניין הפך למעין בדיחה פרטית שלנו ובכל פעם כשהתחלנו לתכנן תמונה חדשה, התבדחנו ביננו שמעניין מה ההשגחה הפרטית של הסדרה הזאת מזמנת לנו, אבל גם אנחנו היינו מופתעים למה שהיא זימנה לנו בצילומים של התמונה האחרונה שצילמנו The Mercy Seat

מלאכים בשמי ליפתא

השיר החדש אותו רצינו לצלם נקרא The Mercy Seat שיר מדהים שנכתב ומושר ע"י ניק קייב. בשיר מלוהק ישוע בתפקיד אסיר שמחכה למותו על כיסא חשמל כשהמילים מתארות את מחשבותיו האחרונות.

Mercy Seat או בעברית כפורת הוא המכסה של ארון הברית שבו על פי האמונה (גם היהודית וגם זו הנוצרית) היו מונחים לוחות הברית שעליהן נכתבו עשרת הדיברות שכנראה עליהם דווקא שמעתם כבר.

יש המון רפרנסים בעולם האומנות שמתארים את הכפורת ובספר שמות יש אפילו תיאור מדוויק שמסביר כיצד הכפורת צריכה להיראות וממה היא צריכה להיבנות.

כחלק מהתיאור מצויין בפירוש שמשני צידי הכפורת אמורים להיות שני כרובים\מלאכים שישמרו על הארון.

ולכן כשבאנו לצלם את התמונה הזאת רצינו למצוא מקום מתאים, לשים בו כיסא ולצידו להציב 2 מלאכיות \ רקדניות שיזכירו את כל הנ"ל

חיפשנו בהרבה לוקיישנים מקום שיהיה מתאים עד שנזכרנו בחדר מיוחד בכפר הנטוש ליפטא בכניסה לירושליים בו צילמנו ממש מזמן את יובל גרגיר חדר עם חלונות ממש מרשימים וקשת שנראו לנו מאוד מתאימים לתמונה הזאת.

אפילו מצאנו את ישוע נוסע לשליחות ברחובות הבורסה ברמת גן ו-2 רקדניות צעירות שהסכימו להצטלם בתור מלאכיות והכל היה די מוכן לצלם את התמונה.

כמו שאנחנו עושים תמיד לפני הצילומים נסענו לצלם פיילוט לפני הצילומים עם הדוגמנים ופשוט לא האמנו למה שההשגחה סיפקה לנו הפעם

בשני הקירות, בצדדים של החלונות, מצאנו ציורים מקסימים של 2 יצורים מכונפים ממש איפה שרצינו להציב את המלאכיות שלנו:

המומים מהמקריות הזאת החלטנו לשנות את התכנית המקורית ולצלם רק את ישוע ללא מלאכיות משני צדדיו, כמו כן בגלל שציורי הקיר היו חתומים בשם ID הצלחתי למצוא את האומנית שציירה את הציורים הללו לפני כמה שנים ומסתבר שהיא אחת אומניות הגרפיטי מהיותר מוכשרות בסביבה והיא עונה גם לשם ג'וליה ויש מצב שראיתם את אחד הברווזים הדימיוניים שלה ברחובות תל אביב והסביבה.

ההשגחה לא הסתכמה בסיפור הזה, כשהראנו את התמונה לאנשים לפני הפרסום שלה כמה מהם ציינו שהחלונות מהצדדים מזכירים להם את לוחות הברית ושכל הלוקיישן הזה נראה להם כמו גולגולת אחת גדולה משהו שבכלל לא חשבנו עליו בעצמנו

אני לא אדם דתי וגם לא מיסטי במיוחד אבל הסיפור הזה כמו עשרות מקרים דומים שקרו לנו במהלך הצילומים של הסדרה הזאת גרמו לי לחשוב שאולי, אם אתה רוצה משהו מאוד ומתחיל לחפש מסביב מקומות או אנשים שיגשימו לך את מה שאתה רוצה אתה תמצא שאם אתה בדרך הנכונה, דברים ממש מוזרים ומופלאים יקרו לך בדרך שלך ואם אתם לא מאמינים בזה אתם חייבים להסכים איתי שזה לפחות היה סיפור נחמד שגורם לכם לחשוב על זה קצת.

אם בא לכם אתם יכולים לצפות בסרטון חביב שמתעד את הצילומים עצמם

בחודש הקרוב אנחנו מצלמים שיר חדש וממש לא יכולים לחכות לגלות מה ההשגחה הפרטית שלנו מכינה לנו הפעם אז תישארו טובים עד אז:-)

להשתחרר מהמגבלות של מכשיר ההקלטה שלכם (+ווידאו)

2016-12-02T13:22:00.000+02:00

בואו נודה בזה.

מצלמה היא מכשיר הקלטת אור די מוגבל.

מצד אחד אין לנו ממש על מה להתלונן ומצלמות מודרניות יכולות היום לצלם במערות חשוכות תוך כדי שהמצלמה נרטבת משתן של עטלפים ועדיין לצלם 12 פריימים של עשרים מיליון פיקסלים בשנייה, יש לנו גם מטוסים קטנים תחת האגודל שזז על הסמארטפון ומצלם מהאוויר תמונות ממאות מטרים ויש ככה אומרים אנשי סוד כפתור שאם נלחץ עליו נוכל לקבוע את עומק השדה של התמונה גם שנה אחרי שהצילום הסתיים

כל הדברים הנ"ל נשמעו כמו מדע בדיוני ממש לא מזמן והם חלק מהמציאות של כמעט כל צלם שפעיל בימנו.

מהצד השני צלם שמנסה ליצור תמונת יש מאין כזאת, מהסוג שבה אפשר ואולי גם רצוי לשלוט בכל הפרמטרים ואם אפשר להעביר במדויק את התמונה הזאת שיש לאותו צלם בראש, בלי התפשרויות, צלם כזה מבין די מהר שרק מצלמה ולא משנה כמה היא מתקדמת לא תספיק כאן.

כי איך שלא תסובבו את זה מצלמה היא רק מכשיר הקלטה וברגע שהאור, חומר הגלם של הצילום לא בשליטה שלנו אין לצלם (שרוצה ליצור תמונה מושלמת) יכולת לעשות את זה רק באמצעותה

בנוסף גם אם התארגנתם על אור/פלאשים וכל מה שצריך בשביל להפעיל אותם תמצאו את עצמכם לא ממש יכולים לעשות את כל מה שאתם רוצים כי מה לעשות, הרי צלם יכול לצלם את הקיים מבלי יכולת להוריד או להוסיף דברים לתמונה שלו כמו שנגיד צייר או פסל יכולים לעשות אבל למזלנו בדיוק בשביל זה האל אדובי שלח לנו דרך הענן את הפוטושופ ורק איתה כנראה הצלם יכול באמת ליצור את התמונה הזאת שנמצאת אצלו בראש.

אז אם לסכם את זה, השילוב של מצלמה עם תאורה חיצונית ופוטושופ מוקפד מקנים לצלם את החופש האמנותי המוחלט שהוא מחפש.

למה אני מספר לכם את זה למרות שאולי אתם כבר עליתם על הנ"ל לבד? כי חשבתי על זה המון בזמן שצילמנו תמונה נוספת לסדרת השירים שמושלמת בימים אלו (נשארה לנו עוד תמונה. שיר אחד להשלים לפני שנתחיל לארגן את התערוכה שלנו) חשבתי לעצמי איזה כיף זה שאני צלם שחי בעידן הדיגיטלי של המקצוע הזה, עידן שבו אני יכול לראות מידית איך התאורה או הקומפוזיציה של התמונה נראית, זמנים בהם אני יכול לדמיין את אפולו הופך לעץ (למשל) ואז מקס פשוט מגשים את זה..

אין לנו באמת תירוץ בתור צלמים בימים שכאלו. אנחנו יכולים לצלם כמה ומתי שאנחנו רוצים לראות מה יצא לנו על מסך גדול ואז, אם צריך, לצלם פשוט שוב. אנחנו בהחלט יכולים עם המצלמות התאורה והמחשבים שלנו ליצור יש מאין ואז, וזה בהחלט חלק מהכיף, בלחיצת כפתור, לשתף את זה עם חלק מהעולם שמה שאתם עושים מעניין גם אותו.

אז להמחשה, ככה נראה העץ שצילמנו רק עם מכשיר הקלטה באור יום:

וזה מה שמתקבל אחרי שמאירים אותו עם פלאשים, דוגמנים ואחרי עריכה:

אם באל לכם לראות קצת יותר מאחורי הקלעים אתם מוזמנים לצפות בווידאו קצר שמתאר את התהליך מהקונספט לתמונה הסופית (תפעילו רמקולים)

אני אישית לא יכול לחכות לצלם עם מקס את התמונה הבאה בסדרה הזאת ולשתף אתכם בתוצאה שלה ועד אז תצלמו פשוט כמה שיותר :-)

לצלם שמיכה במטוס

2015-07-26T10:32:00.002+03:00

המעצבים עידן נויברג וגל בולקא חשבו על רעיון שימושי ומקורי: עיצוב ופיתוח שמיכה שמאפשרת ידיים חופשיות בזמן הטיסה.

לאחר שהשמיכה נוסתה כבר בפיילוט עם נוסעים מנומנמים ומרוצים הם החליטו שהגיע הזמן לצלם את הרעיון ולעשות את זה כמתבקש בתוך מטוס דמה בנתב"ג.

מסתבר שמטוס הוא סביבה מאתגרת לצילומים.

הבעיה העיקרית היא שהוא צפוף ומלא במכשולים, מה שהופך הצבה של מרככים גדולים בקרבת המצולם למשימה קשה ומסורבלת במיוחד.

אז מה עושים אם אי אפשר להשתמש במטריות/סופטבוקסים ועדיין רוצים אור רך ומחמיא בתמונות?

הקפצה מהתקרה

צילום נוף מהחלון - מקסים גולובנוב

אם תשמשו בטכניקה הזאת במיומנות ישנם מצבים שהיא אפילו תהיה עדיפה על שימוש במרככים יקרים שקניתם בחנות .

הדרישה היחידה מהלוקיישן שלכם היא שתהיה לו תקרה (עדיף לבנה ובגובה סביר) אבל רב התקרות הן כאלו בדרך כלל וכמעט כל תקרה אופיינית תתאים למשימה.

העקרון שצריך להנחות אתכם הוא שככל שתגדילו את מקור האור (במקרה הזה השטח שהוא מאיר מהתקרה) ביחס למצולם כך גם האור שיאיר את המצולם שלכם יהיה יותר רך ונעים למראה.

לכן אתם רוצים לפגוע בכמה שיותר תקרה וכמה שיותר קרוב למצולם.

למזלנו מטוסים הם כנראה לוקיישן מושלם לשיטת הריכוך הזאת כמו שאתם יכולים לראות מתמונת הסטאפ הזאת

בגלל שהתקרה ממש קרובה לדוגמנית, האור שחוזר ממנה יותר "גדול" ביחס אליה והתוצאה היא אור מאוד רך ומחמיא.

דבר נוסף שכדאי לשים אליו הוא שהאור שיוצא ישירות מהפלאש שלכם לא יפגע במצולם לפני שהוא פוגע בתקרה שכן אם זה יקרה חלק מהאור על המצולם יהיה בעצם נוקשה ופחות מחמיא בעליל.

אני משתמש המון בשיטה הזאת ואני מקווה שהפוסט הזה המחיש את היעילות שלה ושתזכרו אותו בפעם הבאה שאתם רוצים לרכך את האור במינימום אמצעים,

אז לפני שנסיים ונזמין אתכם לשאול שאלות כתגובות לפוסט הזה לא אשכח להודות לרותם שביט ומקסים גולובנוב ומכם אבקש שתישארו טובים עד הפוסט הבא :-)

יום צילום כיפי בפארק + ווידאו מאחורי הקלעים

2014-12-10T11:20:00.001+02:00

"אם מצאת עצמך בעבודה אבל אתה מרגיש כמו ביום חופש– זכית!"

לא נזכרתי במשפט הזה (שזה עתה המצאתי) במהלכם של צילומי פרסומת לציוד ספורט חדש שנערכו לאחרונה בפארק הירקון, אבל בהחלט הרגשתי ככה: מצאתי עצמי יחד עם מקסים גולובנוב על קלנועית מלאה בציוד צילום וביחד, צילמנו במשך יום שלם, ספורטאים שדיגמנו ציוד ספורט חדשני בשלל מצבים, רכבתי, נסיעת מבחן מהירה על אופני Cannondale חדשות מקרבון ולסיום סיומת קינחנו בארוחת ערב מסכמת במסעדה ממש שווה ברמת החייל.
תסכימו איתי שאם הייתי מספר לכם שכל הנ"ל קרה בהתנדבות ונגיד בשבת בבוקר, זה לא היה נשמע מופרך מידי.

אז LifeBeam היא חברה ישראלית שמפתחת מוצרי ניטור לבישים (שזה אומר למשל שהם עושים קסדות או כובעים שמשדרים נתונים פיזיולוגיים כמו מהירות הדופק של ספורטאים היישר לשעון או לאייפון בזמן הפעילות הגופנית שלהם) ולשמחתנו הם פנו אלינו במטרה להפיק תמונות של המוצרים החדשים הללו בפעולה וזאת על מנת שמחלקת השיווק של החברה תוכל להשתמש בהם כחומרי גלם לפרסומים שלהם במדיומים השונים .

הלוקיישן שנבחר הוא גני יהושוע שזה בעצם החצר האחורית של הבית שלי, מה שאפשר לי למצוא די הרבה מקומות פוטנציאליים לצילום הרבה לפני יום הצילום עצמו. פשוט נסעתי בכיף עם האופניים ו-Google Maps ובכל מקום מגניב שחשבתי לנסות לצלם בו פשוט לחצתי על Save והמשכתי הלאה.

הפוסט הזה יתעכב על כמה תמונות שצילמנו ביום הפרודוקטיבי הזה כשבכל תמונה אנסה להתעכב על היבט אחר של הצילום, תאורה או הציוד שבו השתמשנו.

שילוב של פלאשים חשופים (אור נוקשה) עם השמש

F10 1/160 100

אחד הדברים המלחיצים ביותר במשימת צילום בסביבה חשופה ולא גג כמו פארק הירקון הוא שאתם, או יותר נכון האור בתמונות שלכם בעצם תלויים במזג אוויר.

אני בדרך כלל מנסה לנסות להשפיע על המרכיב ההפכפך הזה בשימוש בתאורה מלאכותית (פלאשים) שמאירים את המצולמים שלי, אבל למרות זאת, עדיין אין לי שום שליטה על העוצמה של האור הסביבתי בזמן הצילום שלי, על הכיוון שלו או על הצללים שהוא מותיר אחריו.

למזלנו יום הצילומים שלנו התברך בעננים עדינים שכיסו את מרבית השמיים ולא הייתה לנו יותר מידי בעיה להתגבר על האור הסביבתי (ובכך להאיר את המצולמים שלנו יותר חזק ביחס לאור הסביבתי שלהם) רק בעזרת 2-3 פלאשים קטנים שפועלים על בטריות.

שימו לב לתמונת הסטאפ הבאה שממחישה את המיקום של הפלאשים החשופים ביחס למצולם :

באמת שנגמרו לי הספורלטיבים לתאר את היעילות ואת יחס העצום בין התמורה למחיר של ה-YN560 האלו.

זה מין מוצר שגורם לכל מה שהיה לפניו פשוט להיראות מגוכך ויקר להחריד ובנוסף לא מותיר בכם שום רצון אמיתי להשתדרג או לחסוך למשהו "טוב" יותר.

מעבר לאיכות הבנייה המדהימה שלהם הם פשוט סוסי עבודה. אני מדבר אתכם על עשרות הבזקות רצופות עם זמן טעינה שמחכה בסופו של דבר לכם או למצלמה מאותגרת ה-buffer שלכם.

שילוב של פלאש מרוכך (מטרייה לבנה) ופלאש חשוף עם השמש

F11 1/200 160

פארק הירקון מספק לכם אין סוף של רקעים ניטרליים להשתמש בהם וההתמונה הזו היא גם דוגמא טובה לחופש שיש לכם בתור צלמים שמאירים בעצמם את הנושאים שלכם להשתלב עם האור הקיים\השמש.

התמונה הזו הוארה על ידי 2 YN על רבע עוצמה שעברו דרך מטריית סופטלייטר 46 אינטש לבנה מצד ימין וקצת מאחורי הדס, ובידיוק מול המטרייה הזו (משמאל לפריים) שכן לו עוד YN על רבע עוצמה בערך שהאיר בעצם את כל הצד השמאלי של האופניים\דוגמנית.

כל שאר האור בתמונה הזאת הוא בחסות השמש הסתווית שהגרלנו באותו יום.
הנה תמונת סטאפ שממחישה את כל זה:

Panning עם הקפאת תנועה בעזרת פלאש בסוף החשיפה

F10 1/160 100

מהטכניקות השכיחות בקרב צלמים להכניס קצת אקשן לתמנות שלהם היא לעקוב אחרי המצולם תוך כדי חשיפה איטית יחסית.
התיאוריה אומרת שאם תזוזו בדיוק באותו הקצב עם המצולם הוא יצא חד והרקע יצא מטושטש אבל המציאות אומרת שלפעמים זה עובד ממש טוב ולפעמים זה ממש נראה גרוע.

כדי לעזור לעצמכם, אתם יכולים להפעיל פלאש ממש בסוף החשיפה ובכך לעזור להקפאה ולכידה חדה מאוד של המצולם המהיר שלכם וזה מה שעשינו פה: מה שמאיר את סתיו בתמונה הזו הם 2 פלאשים על 8\1 עוצמה כל אחד לשמאלו והם הובזקו בסוף החשיפה.

נקודה נוספת שחייבים להזכיר היא שעוצמת הפלאש משפיעה על המהירות שלו וכך, ככל שהפלאש שלכם יבזיק חלש יותר ההבזקה שלו תהייה יותר מהירה והוא ויקפיא את הנושאים שלכם בצורה טובה וחדה יותר.

אותו הסטאפ שימש אותנו גם לתמונה הבאה

F8 1/200 105

וכמו שאתם יכולים לראות מהדוגמא הזאת (שהיא המועדפת עלי מכל התמונות שצילמנו ביום הזה) הפלאש החשוף הופך, עם הצללים הנוקשים שלו, גם את המדרגות למשהו אחר ונותן לכל התמונה מראה 3D עם מרקם קריספי וקשוח.

הנה תמונת סטאפ שממחישה את כל המלל הפיוטי הזה ואפילו נראית סבבה בזכות עצמה:

שילוב של אור רך (אך דרמטי) עם השמיים של השקיעה

F5.6 1/500 100

כנראה ששילוב של אור שקיעה אדמדם לא יצא מהאופנה בשנים הקרובות, משהו במופע היומי הזה ממשיך להפנט אותנו למרות שראינו אותו תיאורתית כל יום בעצם מיום הולדתנו.

ייתרון נוסף בצילומים בזמן השקיעה הוא שהאור הסביביתי נחלש משמעותית וכך יותר קל לכם להתגבר עליו ולשלב את התאורה שלכם איתו.

אז בשביל לצלם עם אור השקיעה כל מה שאתם צריכים הוא:

קודם כל למצוא חלון שמיים נקיים ולקבוע את החשיפה של המצלמה שלכם ביחס אליהם:

לאחר מכן אתם יכולים להוסיף את הדוגמנית ומטריית 46 אינטש לבנה מימין וקצת מאחור

להפעיל את הפלאש על עוצמה נמוכה ולצלם

אותו סטאפ (רק בזווית פחות דרמטית שכן הפלאש היה מעל למצולם הפעם) שימש אותנו גם בתמונה הזאת שצולמה בדקות האחרונות של השקיעה:

מגניב לא?

לא נותר לי להודות למקסים גולובנוב שכל מה שראיתם או קראתם עד כה לא היה נראה ככה בלעדיו, לחבר"ה של LifeBeam טלי, רועי ועמרי ולדוגמים שלנו תמר הדס וסתיו.

אם יש לכם שאלות או סתם בא לכם להגיד לי משהו בכתב עכשיו זה הזמן לעשות את זה ובינתיים תישארו טובים ותצלמו כמה שיותר.

כמעט ושכחתי אבל יש לנו גם 57 שניות של ווידאו שמתעדים בצורה מוחדשית יותר את מה שהתרחש בפארק באותו יום:

קורס תאורה מעשית הקרוב?

קורס התאורה המעשית הבא ייפתח ב 14 לדצמבר ויש בו 2 מקומות פנויים. נשמח לראות אתכם בחמשת השיעורים שנערכים בבית ספר "גליץ" ברמת גן.

לפירוט של השיעורים ולוחות זמנים מעודכנים אתם מוזמנים להיכנס לעמוד תאורה מעשית. אשמח לפגוש אתכם שם:-)

כמה תמונות שצילמתי בארמניה

2014-06-29T12:53:00.002+03:00

למה אנשים אוהבים לנסוע לחו"ל בשביל לצלם? חלק יגידו לכם שזה בגלל הנופים האקזוטיים שהשוני בינהם לבין הסביבה המוכרת והיומיומית מפעיל את שרירי הצילום שלהם וחלק יגידו לכם שדווקא הפרצופים של האנשים המקומיים בארצות רחוקות, הבגדים שלהם או הבתים בהם הם גרים הם מה שעושה את הצילום באדמת הניכר לשונה ומיוחד.

לא מזמן חזרתי מטיול פוטוטבע בארמניה שבו הדרכתי ביחד עם עודד וגנשטיין ושירין בן יעקב קבוצה של 14 חובבי צילום במשך שבוע ואם הייתי צריך אישוש נוסף לכך שאני צלם של אנשים הטיול הזה בהחלט סיפק את הסחורה: בעוד ארמניה היא אחת המדינות היפות באזור, הרים עם פסגות מושלגות, נהרות ונחלים בכל פינה ושדות פרחים בשלל צבעים, רב התמונות שצילמתי שם היו פורטרטים של תושבי המקום ומעט תמונות הנוף שבכל זאת צילמתי יצאו כל כך שגרתיות שפשוט מחקתי אותן מהמחשב בלי לעבור אפילו בסל המיחזור.

אומרים שבכל טיול\סשן יש רק תמונה אחת שהיא ממש טובה ואם הייתי צריך לבחור אחת כזאת מהשבוע הסוער הזה זאת כנראה תהיה התמונה הזאת.

אני לא ממש "רוחני" אבל איכשהו זאת התמונה שהייתה לי בראש לפני שנסעתי לשם.

בשביל לצלם את סבא מרטין נסענו במיוחד לכפר שבו הוא גר והוא חיכה לנו והיה סובלני מאוד ביחס למישהו שפתאום 17 אנשים נכנסים לבית שלו וכל אחד מהם רוצה את הזמן שלו. בהתחלה צילמתי אותו באור חלון טבעי אבל זה לא הלך ממש טוב ובייחוד הייתי מאוכזב מכך שהאור היה שטוח והתפזר בחדר בצורה שווה מה שגרם לתמונה להיראות משעממת במקצת.
אז מה שעשיתי היה לצלם תמונה אחת באור סביבתי על מנת לקבוע כיצד החדר ייראה והוא נראה ככה במהירות 160\1, F8, איזו 160

הדוגמן שלנו נראה באור הטבעי ככה:

וכדי להשלים את התמונה ולהאיר את הנושא הוצאנו מחוץ לחלון YN560 חשוף על רבע עוצמה שעשה את שאר העבודה.

אני מאוד אוהב להציב פלאשים חשופים מחוץ לחלונות ובדרך כלל התמונה שמתקבלת נראית די דומה לתמונה שצולמה באור טבעי, לראיה, רב האנשים שצפו בתמונה הזאת חשבו שהוא מואר על ידי השמש מהחלון.

תמונה נוספת שחשבתי שתעניין אתכם צולמה במעין מאפייה ביתית שבה אירחו אותנו באחד הכפרים ובשביל לצלם אותה השתמשתי רק באור טבעי שכן הגברת ישבה בצל והאור עליה היה מחמיא למדי. וותיקי הבלוג אולי זוכרים את השיעור הראשון בתאורה מעשית ואני חושב שהתמונה הזאת היא דוגמא טובה לכך שלפעמים האור שהסביבה מספקת פשוט מספיק:-)

F5, 160 600

גם את הילדון החביב הזה, שלקח בשבילנו פסק זמן מצפייה במונדיאל, צילמתי רק בעזרת אור טבעי (בצל)

F5 640 640

בשביל לצלם את החברים הללו הצבנו פלאש YN560 על חצי עוצמה מצד שמאל מה שאיפשר בעצם לקבל גוונים עמוקים של כחול וירוק מהרקע מבלי לשרוף אותו.

F8 250 100

אפשר לראות את האפקט של הפלאש החשוף על הפנים של האבא בתמונה הבאה:

F8 250 100

בשקיעות ניסינו לנצל את השמיים הדרמטיים לצלם פורטרטים בעזרת מטרייה לבנה וקטנה (33 אינטש..) המצולם פה הוא שירין, המדריך הגיאוגרפי של הטיול שזה אולי הזמן להודות לו על הדרכה מקצועית ומעשירה

F7.1 160 100

בשביל לצלם את הסבתא והנכד הללו הכנסנו מטריה לבנה וקטנה לתוך האוהל שלהם ומה שמאיר אותה הוא פלאש קטן על פחות מרבע עוצמה

אז זה השלל איתו חזרתי הפעם פחות או יותר ואני יכול לסכם את החוויה כאינטנסיבית ובהחלט מהנה ולהודות לחברים מפוטוטבע על ההזדמנות הזאת.
אשמח לענות לכם על שאלות שאולי צצו בכם בזמן הקריאה ועד הפעם הבאה תישארו טובים!

ואם בא לכם להצטרף לסדנאות תאורה מעשית בחו"ל בעתיד אתם מוזמנים לכתוב מייל ל : info@phototeva.co.il

Hallowed be thy name + BTS video

2014-05-17T14:42:00.003+03:00

אז צילמנו ממש לאחרונה תמונה חדשה לסדרת השירים המתהווה לה, והפוסט הזה יתעכב על כמה נקודות שקשורות למאחורי הקלעים של הצילום הזה שחשבתי שתמצאו בהן עניין.

התמונה הזאת מוקדשת לשיר של להקת הרוק Iron Maiden, שמי שמכיר אותי מגיל צעיר יודע שהיא הייתה הלהקה האהובה עלי באותם השנים, וחלק מהשירים שלהם, כמו זה המצולם, עדיין נשמעים ממש טוב לטעמי גם היום.

לוקיישן

חפרתי לכם (תרתי משמע במקרה הזה...) לא מעט על החשיבות של לוקיישן הצילום שלכם, וזה לא השתנה ואף הומחש במקרה שלפנינו. כמה שהמקום שתצלמו בו יראה יותר כמו התמונה שיש לכם בראש, ככה גם החיים שלכם בזמן הצילום\העריכה יהיו יותר קלים.

במקרה הזה רצינו לצלם את נושא הצילום קבור בחול, ומן הסתם חיפושי הלוקישן התרכזו בקרבת הים. לאחר מעט חיפושים יחסית מצאנו את אחד המקומות היותר מיוחדים על רצועת החוף הצרה שלנו.

מדובר במפעל חיים של בחור בשם ניסים כחלון שלפני כ-30 שנה התחיל לחפור לעצמו, בתוך סלע כורכר גדול בחוף סידני עלי, את הבית שלו, משהו כמו מטר וחצי מהים. אני בחיים שלי לא ראיתי משהו שדומה למקום הזה, וברגע שנכנסתי לשם ידעתי שמצאנו את מה שאנחנו מחפשים: לוקיישן יחודי, פוטוגני בטירוף עם כמה חול שרק נרצה.

דוגמן

אחרי שמצאנו מקום לצלם בו נשאר רק למצוא מישהו שיסכים שנקבור אותו בחול, ואם זה לא מספיק, שיזרום עם התכנית לשפוך עליו די הרבה חול (עם אבנים קטנות...) בזמן הצילום. פה החיפוש לקח טיפה יותר זמן, ובאיזשהו שלב פשוט התחלתי לעבור על כל אלפיי החברים הפייסבוקיים שלי עד שהגעתי לצלם המוכשר Tom Hooliganov שהיה נראה ובדיעבד גם היה הדוגמן המושלם לצילום מאתגר שכזה, וזה כנראה הזמן להודות לו על ההשקעה ועל הזמן שלו - היית גדול!

תאורה

האתגר בכל הנוגע לתאורה בצילום הזה היה להאיר, בצורה טובה, שטח בעייתי ומעט קלאוסטרופובי. בגלל שרצינו להאיר את תום מלמעלה, והתקרה מעליו הייתה נמוכה למדי, השתמשנו במטרייה קטנה (36 אינטש) מסוג סופטלייטר שהיא גם מאוד שטוחה ולא תופסת הרבה מקום, ולמרות כל אלו מספקת אור מקסים ורך.

את המטריה הזאת קניתי בביקור שלי ב- B&H לפני כחודש (הגודל הזה לא זמין בארץ עדיין..). מאז אני משתמש בה כל הזמן עם תוצאות מצוינות, ומרב אהבה אני מקווה להקדיש לה פוסט בקרוב.

אתגר נוסף שקשור בתאורה היה קשור לכך שרצינו להאיר את הקירות השונים של הלוקיישן ומפאת הצפיפות בו התקשינו להציב מקורות תאורה נוספים מסביב. על מנת לפתור את הבעיה הזו השתמשנו בשיטה של צביעה באור שאותה פירטתי בסרטון ווידאו ממש פה בבלוג זה מכבר. אם לסכם לכם את הטריק, אתם מצלמים על גבי חצובה מספר גדול של תמונות, משנים את זוויות\מיקום האור כמה שבא לכם, ולאחר מכן מחברים את הכל בפוטושופ בכמה דקות.

מעבר לכך שהשיטה הזאת מאפשרת לכם להאיר כל שטח, גדול או בעייתי ככל שיהיה, היא גם נותנת לכם יכולת לכוון את יחסיי העוצמות בין החשיפות השונות בצורה מדויקת לתוצאה מושלמת, כזאת שלא ניתן להגיע אליה בחשיפה יחידה עם פלאשים מרובים.

אני ומקסים גולובנוב רוצים להודות לכל המעורבים בהפקת התמונה הזאת (תודה מיוחדת לאולגה טוכשר!) ונעזוב אתכם עם ווידאו קצר (וחביב בהחלט לטעמנו...) שממחיש את הצילומים המוצלחים הללו.

נשמח לענות לכם על שאלות שאולי עלו בכם בזמן הקריאה\הצפייה, או סתם לשמוע את דעתכם על התוצאה הסופית, ועד הפעם הבאה: תהיו ממש טובים!!

המדריך הזריז לצילום טיים לפס (Time Lapse)

2014-05-01T21:55:00.001+03:00

כחלק משידרוג האתר של מיני ישראל הם חשבו להוסיף סרטון טיים לפס לעמוד הראשי שלהם ואני כמובן שמחתי לסייע להם במשימה הזאת.

בגלל שלא היה לי ניסיון מעשי בטכניקה הזו ביקשתי מתומר רצאבי (צלם מוכשר ומדריך בקורס צילומי נוף בביה"ס גליץ) ומקסים גולבנוב (שאותו נראה לי שאתם מכירים כבר) להצטרף אלי למשימה הנחמדה הזאת.

ועכשיו אחרי שהסרטון הושלם ופורסם חשבתי שאולי תהליך העבודה עשוי לעניין גם אתכם:-)

אז קודם כל מה זה טיים לפס?

זאת טכניקה שמשלבת בין הרבה תמונות סטילס שצולמו מאותו מקום ובמרווחים שווים לכדי סרטון ווידאו תזזיתי.

בדרך כלל נושאי הצילום שמצולמים בשיטה הזו כוללים עננים, נופים אורבניים עמוסי אנשים או בעצם כל סצינה שיש בה התרחשות דינאמית לאורך מספיק זמן.

ניתן להגיד שככל שנושאי הצילום שלכם יהיו יותר דינאמיים ככה גם האפקט של התוצאה הסופית יהיה יותר מרשים.

המצרכים הנדרשים

מצלמה - כמעט כל מצלמה יכולה להפיק טיים לפס כשר למהדרין.

לחלק מהמצלמות (כמו הD7000 שלי) יש פונקציה מובנית שמאפשרת לקנפג את המצלמה לצלם במרווחים שווים באופן אוטומטי. אם אין לכם ~~ניקון~~ את האפשרות הזאת במצלמה שלכם אתם יכולים לרכוש שלט רחוק שמפעיל את המצלמה באופן אוטומטי לפי ההגדרות שלכם.
הרבה מקום אחסון על כרטיסי זיכרון - כי אתם הולכים לצלם הרבה תמונות..
חצובה - אתם הולכים לצלם הרבה תמונות (משהו כמו תמונה כל 5 שניות) ואחד הדברים הכי חשובים שכדאי שתשימו לב אליהם הוא שהמצלמה לא תזוז מהמקום. אני אישית כבר 5 שנים מצלם עם ה-SLIK הזאת שנותנת תמורה מעולה לכסף
לייטרום - אחרי שתצלמו אתם צריכים לחבר את כל התמונות שלכם יחד ולייטרום (גם הפעם) עושה עבודה מצויינת.

איך מצלמים בשביל טיים לפס?

כאמור, הפרמטר החשוב ביותר כאן הוא מה אתם מצלמים.

אתם צריכים לבחור סצינה דינאמית שיש בה הרבה התרחשויות לאורך זמן ולכן צילומי זריחה \ שקיעה או מעברי חצייה הומים בטוקיו הם אולי נושאי הצילום הפופולריים ביותר בג'אנר.

אז אחרי שבחרתם את נושא הצילום התזזיתי שלכם אתם מציבים את המצלמה על החצובה, מקמפזים ומתכנתים את המצלמה או השלט רחוק שלכם לצלם תמונה אחת כל 5 שניות .

אפשר לצלם במרווחים יותר צפופים (כל 2 שניות נניח) בשביל תנועה יותר רציפה וזאת במחיר של הרבה יותר קבצים/משקל כמובן.

מה שזה אומר שבשביל סרטון זורם של 10 שניות אתם צריכים לצלם משהו בין 240 ל 300 תמונות(...) בודדות ולכן כדאי שיהיה לכם כרטיס זיכרון פנוי ושמן.

כמו כן רצוי לשים לב לחשיפה שלכם ולהבין שלא כמו בתמונה רגילה, הולך לעבור זמן לא מבוטל עד שתסיימו ואז אם נניח אתם מצלמים בזריחה עדיף לצלם בחשיפת חסר בתחילת התהליך וזאת כדי שבזמן הזריחה התמונה לא תישרף.

לא מומלץ לשנות את ההחשיפה (צמצם \ תריס \ איזו) בזמן התהליך שכן פעולה שכזו תגרום ל"קפיצות" מעצבנות בסרטון הסופי.

שלב העריכה

טוב אז יש לכם מאות תמונות ואתם רוצים לחבר אותן לסרטון אחד, זה נשמע מסובך אבל זה ממש לא.

מה שאתם צריכים לעשות הוא ככה:

לייבא את כל התמונות לליטרום
לפתח במודול Develop את הקבצים לפי ראות עינכם ולסנכרן את נתוני הפיתוח בין כל הקבצים כדי לשמור על אחידות בין כולם
לעבור למצב SlideShow
להתקין את ה Preset הזה ולהחיל אותו על כל הקבצים שלכם (שימו לב זה preset של Slideshow )
ללחוץ על Export Video
לבחור את איכות הסרטון 720p או 1080p
ללכת לשתות 2 כוסות קפה (תלוי בחוזק המחשב שלכם)
וזהו בעצם, יש לכם טיים לפס חדש :-)

אה כן, הסרטון שיצא לנו נראה ככה:

אשמח לשמוע מאנשים עם ניסיון עם טיים לפס אם שכחתי משהו או אם יש להם מה להוסיף ועד הפוסט הבא (מקווה שממש בקרוב) תהיו טובים ותצלמו כמה שיותר.

רוצים להצטרף לטיול צילום בארמניה?

ב-10 ליוני אני מצטרף כמדריך לטיול צילום חווייתי שמאורגן על ידי פוטוטבע, ביחד עם הצלם הגאוגרפי עודד וגנשטיין אנו נדריך קבוצה של כ-15 צלמים ברחבי הארץ האקזוטית הזו שבתכנית היא הגעה לאזורים כפריים ופוטוגניים במיוחד וצילומי נוף ופורטרטים של תושבי המקום

זאת הפעם הראשונה שאני מתלווה לטיול שכזה ואשמח אם תצטרפו אלינו (יש 3 מקומות פנויים) לי זה נשמע כמו חוויה אמיתית

לפרטים נוספים והרשמה ליחצו כאן.

GIMP - פוטושופ לצלמים בחינם

2014-02-23T12:50:00.000+02:00

זה היה נחמד אם ב-2014 הייתה לצלמים תוכנה אחת שהם היו יכולים להתקין על המחשב שלהם והיא תספק את כל הצרכים של הצלם המודרני.

לייטרום, התוכנה האהובה עלי מתקרבת לתוכנת החלומות הזאת ואני מוצא כי 95 אחוז מהזמן שלי אני מבלה מולה, אבל כשזה מגיע לשינויים מקומיים בתמונה (הורדת חצ'קונים, מחיקת אלמנטים מסיחי דעת וכו') לייטרום רחוקה מלתת פתרון מקצועי ותמיד אני מוצא את עצמי פותח פוטושופ בשביל המשימות הללו.

מכאן, פוטושופ הפכה (בשביל צלמים) למעין תוכנת נישה שיש בה הרבה פונקציות שאני מעולם לא משתמש בהם ובשביל התענוג הזה אני (אמור לפחות..) להפרד מסכום לא מבוטל שאפשר לקנות בו עדשה איכותית למשל.

אז מה לעשות? לקנות פוטשופ? לחכות עד שהענן היצירתי של Adobe יגיע מעל לארצנו ויתחיל להמטיר עלינו רישיונות בתשלום חודשי? למצוא תחליף ל-Iso Hunt ולהוריד גונבה? שאלתי את עצמי את כל אלו ממש לא מזמן (כשנזקקתי להתקין מחדש את כל התוכנות שלי על הלפטופ) ואז, רגע לפני שלחצתי על כפתור הקנייה בחנות של Adobe ניזכרתי שיש בעצם סוג של תחליף חינמי לפוטושופ שקוראים לו בשם מוזר ויש סיכוי שהוא ייתן לי פיתרון מספק.

קיצור תולדות ה-GIMP

כמו ההתחלה של אינספור פרוייקטים מפורסמים התוכנה החלה להכתב במעונות הסטודנטים של אוניברסיטה בארה"ב כשהמטרה הפעם הייתה לתת לעולם כלי עריכת תמונות בחינם.

הגרסא הראשונה (ינואר 96') הייתה יחסית בסיסית אבל החלה לתפוס פופולריות בקרב מעצבים וצלמים.

התוכנה נכתבה בקוד פתוח וכמו הרבה תוכנות שכאלו היא החלה להתפתח בעזרת מפתחים מסביב לעולם שתרמו מהידע שלהם בשביל לשפר את המוצר הסופי. כיום, 8 שנים לאחר מכן התוכנה מבוססת למדי והגרסא העדכנית שלה עונה לשם 2.8.

אז מה יש לנו פה?

אם אתם יותר בעיניין של שורה תחתונה אז אני מוצא את התוכנה הזאת כתחליף ראוי לפוטושופ בשביל רב הפעולות שהצלם הממוצע זקוק להם:

ממשק נוח: משהו כמו חצי שעה מרגע ההתקנה לא נזקקתי יותר לקובץ העזרה המצורף ובתכלס הממשק נראה כמו פוטושופ אחרי דיאטה עם הרבה חלונות ותפריטים מוכרים.
עבודה בשכבות: אולי החסרון הכי גדול של לייטרום והסיבה שאנחנו בכלל צריכים משהו חוץ ממנה היא שאין לה תמיכה בשכבות וכאן השכבות מתנהגות דומה למדי לפוטושופ, אתם יכולים להשתמש במסכות, להחיל Blending effects ולעשות כמעט הכל חוץ מלהכיל Layer adjustments.

כלי ריטוש מצויינים: יש ל-gimp מספר כלי ריטוש שלא יגרמו לכם להתגעגע יותר מידי לפוטושופ, Healing ,cloning וכו מתנהגים כאן יפה מאוד וכולם רגישים לעבודה עם עט Wacom כמו שהייתם מצפים מתוכנה מודרנית.

יש גם אפשרות להוריד ולהתקין גם Plugin שנקרא ReSynthesizer שעושה בידיוק מה ש-Content aware עושה ומאפשר לכם להוריד דמויות או חפצים שונים מהתמונה שלכם באופן אוטומטי.

אז ממש לא צריך פוטושופ אם ככה?

לצערי התשובה הנכונה היא "תלוי". המגבלה הרצינית ביותר של התוכנה הזו בגרסתה הקיימת היא שהיא לא תומכת בעבודה עם קבצים של 16 ביט, ומה שזה אומר הוא שאם הייתם עורכים את קבצי ה-RAW שלכם בלייטרום ואז קופצים לפוטושופ עם קובץ TIFF איכותי לעריכה, אתם לא יכולים לעשות את זה יותר ואתם חייבים להוריד את האיכות ל-8 ביט בשביל לטעון את הקובץ לתוכנה.

אם אתם בכל מקרה הטענתם לפוטושופ קבצי JPEG רגילים אז אין לכם שום מגבלה לעבוד כמו שאתם רגילים.

מגבלה נוספת היא שהתוכנה תומכת רק בצבעי RGB ואם אתם צריכים לעבוד עם CMYK אתם לא יכולים לעשות את זה ב-GIMP.

אבל 2 המגבלות הללו הם מגבלות במצבים מיוחדים (אני מנחש שרובכם עובדים רב הזמן בRGB ומטעינים לפוטושופ קבצי JPEG במרבית מהזמן) ולכן אני באמת לא רואה שום דבר שצריך לעצור אתכם מלהוריד (שוב...בחינם!) תוכנה חמודה ביותר שבטח לא תוכלו להאשים דווקא אותה בכך שהתמונה שלכם לא נראית טוב.

אז מה דעתכם? יש לכם ניסיון עם התוכנה הזאת ואתם מסכימים עם הנ"ל? שכחתי לציין משהו חשוב?

ה-SB-28 מת. יחי ה-YN560 iii החדש!

2013-10-17T17:56:00.005+03:00

לכאורה זאת הייתה עוד נפילה. שוכב על רצפת המפעל עם העין צמודה למצלמה הספקתי עוד לשמוע את אחד המצולמים אומר "תיזהר, הוא נופל!" ואז מיד אח"כ שמעתי את הקול המוכר של פלסטיק נפגש במהירות עם רצפת בטון קשוחה ואת ארבעת הבטריות נופלות ומתפזרות מסביב בריטואל המוכר.

"לא לדאוג, הוא יהיה בסדר" אמרתי לכל הסובבים המודאגים סביבי בזחיחות "זה כבר קרה מלא פעמים בארבע וחצי שנים שיש לי אותו ותמיד תמיד הוא המשיך לעבוד אחרי זה. תיכף תראו, היו כבר צילומים שהוא נפל לנו לתוך בריכת מים, נרדם מיד אחרי זה, התייבש ואחרי 24 שעות חזר לעבוד כאילו כלום, זה קטן עליו, הוא עוד שנייה חוזר לעבוד!".

אבל הפעם זה היה אחרת: אספתי את הבטריות, הכנסתי אותן חזרה לפלאש הוותיק, הדלקתי אותו (הוא נדלק ממש כרגיל ובלי תלונות כלשהן) אבל אז לחצתי על הכפתור האדום של ההבזקה וכלום לא קרה.

לחצתי שוב רק בשביל לבדוק אם זה לא היה מקרי אבל איפשהו בפנים כבר ידעתי שמשהו ממש לא בסדר עם ה-SB28 שלי ומערכת יחסים נאמנה שנמשכה 1669 יום הגיעה כנראה לסופה הבלתי נמנע.

וכך חודש הדמים הזה, שהתחיל עם נפילתם בטרם עת של ה- SB800 וה- YN560 למים המלוחים של נמל הדייגים בחדרה השאיר אותי במצב לא הגיוני שבו יש לי רק פלאש אחד, SB-28 מפוחד, ששרד את דילול האוכלוסין העכור הזה וממשיך, בעקשנות, לעבוד בבדידות מזהרת.

אז הייתי צריך פלאש חדש ומהר וכמו שאני רואה את זה היו לי 4 אפשרויות:
1. להשיג עוד SB-28 \SB26 משומש
2. לקנות פלאש מודרני של ניקון SB-800, SB-910, SB-700 או 600
3. לקנות את אחד הדגמים של YN560
4. ~~להישאר עם פלאש אחד~~

אם אתם יותר אנשים של שורה תחתונה אז אני שמח לבשר לכם שמבלי להתלבט יותר מידי, הדור השלישי של סדרת YN560 הצטרף בשעה טובה לתיק הצילום שלי והכפיל בכך את ארסנל הפלאשים המדולל שלי. אם בא לכם להבין למה דווקא האופציה הזאת נבחרה מכל השאר אתם בהחלט מוזמנים להמשיך ולקרוא

להשיג עוד SB-28 \SB26 משומש?

ללא ספק אופציה שתמשיך כנראה להיות אטרקטיבית בשנים הקרובות ואם יש לי מסקנה ממערכת היחסים ארוכת הטווח עם הפלאשים הישנים של ניקון מימי הפילם היא שמדובר בנכס מיתולוגי שפשוט עובד. הבעיה היחידה איתם שהם כבר לא מיוצרים מאז המהפכה הדיגיטלית איפשהו באזור 2004 ולהשיג אותם נעשה יותר ויותר קשה.
בזמן כתיבת שורות אלו למשל, לא מצאתי יותר מידי אופציות אטרקטיביות גם לא ב-Ebay וגם לא ב-YAD 2 וכשאחד כזה אכן צץ לפתע ומוצע למכירה, בדרך כלל המחיר המבוקש עליו נע בין 200 ל 500 שקל (נתון למצב הפלאש ולמידת החמדנות של המוכר) וזה בהחלט מחיר שאני כנראה תמיד אשקול לשלם אם אראה אחד מהם שנראה טוב עובר בסביבה.

לקנות פלאש חדש של ניקון?

זאת אף פעם לא אופציה רעה אך כל הפלאשים המודרניים והמשוכללים של ניקון מציעים אופציות (כמו TTL מתקדם למשל) שלי או לתמונות שלי אין ממש צורך בהם, כלומר אין שום פלאש של ניקון שמציע רק הפעלה ידנית אך הסיבה העיקרית היא שבעיקר כולם, ללא יוצא מהכלל, יקרים באופן שפשוט אינו מצדיק את ההשקעה הזאת.
בסופו של צילום, אותו אור בדיוק יוצא ממבזקים משוכללים ויקרים ומכאלו שפחות ומכאן, בתוצאה הסופית, זאת שאמורה להיות בראש סדרי העדיפויות שלנו בתור צלמים אין ממש הבדל ובטח לא כזה שמצדיק את העובדה התמוהה שבמחיר של ניקון 910 אחד אתם יכולים להתארגן על 4-5 (!) פלאשים פשוטים יותר שבתמורה יעשו בשבילכם עבודה פשוט מצוינת.

Yongnuo?

החברה שבתחילת דרכה קיבלה את היחס החשדן והמתנשא השמור לילד האסייתי החדש בבית הספר ושבכיתה א' בהחלט הצדיקה את אותו יחס כשהיא מציעה למכירה מוצרים פגומים ולא אמינים בעליל הפיקה במהירות לקחים, שיפרה את המוצרים ואת התדמית שלה באופן ניכר וכיום, לא רק שהיא יכולה להצהיר על עצמה בקלות שהיא שינתה את חוקי המשחק בתעשיית הפלאשים העולמית בכך שהמוצרים שלה הפכו לאלטרנטיבה אמיתית במחיר זעום, אלא שבשנה האחרונה עם הצגת סימן III בליין הפלאשים הידניים של החברה (שבו טמון מקלט מובנה שמאפשר הפעלה מרוחקת של הפלאש ממרחק של 100 מטרים מהמצלמה) היא פשוט הפכה לתלמידה המצטיינת של המחזור שלה.

כלומר אין לי ספק ששאר החברות כנראה יאמצו בעתיד את הרעיון ומקלט רדיו ששוכן Built in בפלאש וזה יהפוך לסוג של נורמה בתהליך האבולוציה של פלאשים מודרניים אבל נכון לעכשיו לפחות, נראה שהחברה הזאת לא נחה לרגע ופשוט עושה בית ספר לכל השאר.

כמובן שמהזמן הקצר שבילינו ביחד אני לא יכול לדווח לכם על האמינות של הפלאש החדש אבל משלושת הצילומים שכבר השתמשתי בו אני יכול להעיד על הממצאים הבאים:

יש באמת מקלט פנימי שמסתתר בתוך הפלאש הזה והוא עובד מצוין. שזה אומר בפועל שכל מה שאתם צריכים בשביל להפעיל אותו ממרחק של 100 מטר זה לחבר משדר תואם של YN על המצלמה שלכם. וזהו.
איכות הבנייה שלו זהה לדורות הקודמים במשפחה שזה אומר שהוא בנוי מצוין
מהירות הטעינה שלו היא אחת המהירות שנראו בהיסטוריה

במילים אחרות, אני מאוד מרוצה בינתיים מהבחירה שלי בינתיים ומקווה שהרושם הראשוני הנ"ל רק יתחזק בשבועות \ צילומים הקרובים אז לפני שאני אשאיר לכם מקום לאחל לי להתחדש מצד אחד ולקוות איתי ביחד שלא אדע עוד צער מצד שני, אני אעזוב אתכם עם אחת התמונות האחרונות שצולמו עם ה-sb 28 ז"ל כשהוא, ביישן כהרגלו, מסתתר בתוך מכונת בדיקה בחדר הנקי של מפעל בשם צוק מערכות שבו הוא נפל על הרצפה השבוע, פעם אחת יותר מידי.

פריסטים ללייטרום להמונים

2013-09-29T14:13:00.002+03:00

כל מי שמתעמק קלות בנבכי לייטרום מוצא די מהר שפריסטים היא דרך מצויינת לשמור את ערכי הפיתוח של תמונה מסויימת וזאת לשימוש עתידי ולהחלה פשוטה על מאות קבצים בלחיצת כפתור.

אני משתמש בפריסטים בעיקר עבור לקוחות חוזרים שמעוניינים בתמונות שייראו אחידות לאורך זמן (כמו עורכי דין שמעוניינים שכל התמונות שהם מציגים באתר שלהם יראו כאילו צולמו באותו יום) ולפעמים אני סתם שומר פריסטים של עבודות עריכה שנראה לי שיוכלו לשמש אותי בעתיד לתמונות חדשות.

תכונה מגניבה נוספת של פריסטים בלייטרום היא שאתם יכולים לשתף את שאר העולם בהם וככה, כל מי שאתם שולחים לו את הפריסט שלכם יכול להטעין אותם ולהשתמש בהם על התמונות שלו ממש בלי בעייה.

בפוסט הזה אשתף אתכם ב-3 פריסטים שאני משתמש בהם די הרבה וכל מה שאתם צריכים לעשות בשביל לעבוד איתם הוא להטעין אותם בפרוצדורה פשוטה למדי.

Old Polar

את הפריסט הזה גיליתי במקרה במעבר שגרתי על הפריסטים המובנים שמגיעים עם לייטרום 5 ומאז השתמשתי בוא לא מעט. מדובר בפריסט (שבחלק מהמקרים) מאפשר לכם ליצור הפרדה מרשימה בין נושאי הצילום האנושיים שלכם לבין הרקע שלהם

כמו בכל פריסט אני משתמש בו כנקודת התחלה אותה אני מנסה להתאים לכל תמונה ותמונה באופן אישי.

להורדה של הפריסט הזה ללייטרום שלכם לחצו כאן

שחור לבן קלאסי

אולי הפריסט שנמצא אצלי בשימוש הרב ביותר. אני מנסה המון המרות של שחור לבן על כמעט כל פורטרט שאני מצלם ויש פעמים שאני מתגעגע מהר לצבע ומבטל את ההמרה ויש פעמים, שברור מהשנייה הראשונה, שהתמונה נועדה לשחור לבן.

הפריסט המצורף הוא נקודת ההתחלה שלי בהרבה מהמרות שביצעתי עד היום והוא מבוסס על פריסט שאמור לדמות את המראה שהפיק פיתוח על נייר 200 PAN השימוש מפיק מראה שחור לבן "קלאסי" ברב המקרים.

להורדה של הפריסט הזה לחצו כאן

צילומים עם רקע לבן

אחרי השחור לבן הנ"ל זה הפריסט השחוק ביותר שלי והוא עובד מצויין במרבית המקרים.

אני משתמש בו כמעט תמיד כשאני מתבקש לצלם עם רקע לבן והוא מצטיין בהלבנה מושלמת של הרקע עם שמירה על הגוונים החשובים בפנים של המצולמים.

כל מה שנשאר לכם לעשות בשביל לבדוק את זה בעצמכם הוא ללחוץ כאן

אם אתם בעיניין של ריכוזיות אז את שלושת הפריסטים הנ"ל ניתן להוריד ביחד מהקובץ המכווץ הזה

אני בהחלט מקווה שתמצאו את הנ"ל מועיל וכמו תמיד אשמח לענות לכם על שאלות שאולי עלו בכם במהלך הקריאה / הורדה :-)

Lost In The Flood +BTS Video

2013-09-07T19:56:00.000+03:00

"מזל הוא מה שמתרחש כאשר הזדמנות נפגשת עם עבודת הכנה" (לוקיוס סנקה)

כשאתם מביימים \ מתכננים תמונה כל הפרמטרים של אותה תמונה נמצאים לכאורה בידכם.

שלא כמו בצילום רחוב ספונטאני\תיעודי (למשל) שבו הצלם מנסה לתפוש רגע מכריע שנוצר מולו וללא שליטתו, בצילום מבויים אתם יכולים לנסות וליצור את המציאות שלכם מאפס ומכאן, כמה שתשקיעו יותר זמן בהכנות ככה תוכלו להשתדל ולקרב את התמונה הסופית לתמונה המושלמת הזאת שיש לכם בראש.

חשבתי הרבה על הנ"ל שכהתחלנו לעבוד על אחת התמונות האחרונות מסדרת השירים שלנו. הרעיון השאפתני לצלם תמונה מבויימת ומרובת משתתפים עשרות מטרים ועל סלעים בתוך הים הציב הרבה אתגרים טכניים שרק עבודת הכנה ארוכה יכלה לפתור והפוסט הזה יתעכב על כמה מהם.

Pilots makes perfect

אם יש משהו שלמדנו מהעבודה על סדרת השירים הזו הוא שבשביל לקרב את התוצאה הסופית לזאת שמסתובבות לכם בראש אתם חייבים לעשות פיילוטים. תחשבו על היום הראשון שלכם במקום עבודה שבו הכל מוזר ולא מוכר ואז תיזכרו בהרגשה שלכם אחרי שבוע באותו מקום.

בשביל לצלם את התמונה הזאת, בגלל המורכבות הטכנית שהיא הציבה, צילמנו כל כך הרבה פיילוטים שאיפשהו בדרך איבדנו את הספירה.

בגלל שצילמנו בים הרבה פרמטרים נשארו ללא השליטה שלנו בלי קשר לפילוטים ולכן ביום לפני הצילום עדיין לא הינו שקטים לגמרי שכן תחזית על גלים בגובה מטר למשל איימו לחרבש לנו את התכניות. למזלנו גובה הגלים היה אידיאלי לבסוף (גלים שאפשרו ישיבה על הסלעים ואפילו כיסו חלק גדול מהם, מה שהעצים את תחושת הנידחות של הדמויות המצולמות).

קרוב זה טוב

רב הפילוטים והניסיונות הנ"ל בוצעו מהחוף בעוד הלוקישן היה ממוקם כ-60 מטר בתוך הים. הסיבה העיקרית לכך הייתה שפחדנו להרטיב את הציוד וחשבנו שצילום מרחוק עם עדשת 200 מ"מ יפתור את הבעיה הזאת.

כמו כן תיכננו לצלם על חצובה מה שהפך את הצילום מתוך המים עצמם משימה קשה במיוחד.

בעוד כל הנ"ל נכון נראה כי שכחנו בכל ההמולה את השיעור הראשון ביסודות הצילום : הפרספקטיבה. בבלוג הזה נכתב הרבה על הנושא ( פה וגם פה ) והוא, הנושא הזה, נשאר כנראה אחד הדברים החשובים ביותר שיש לכם שליטה עליו בתור צלמים. אם נקצר את כל התיאוריה מסביב נוכל לסכם את הלקח בכך שצילום שצולם מרחוק ייראה כמו צילום שצולם מרחוק או כמו שסיכם את זה רוברט קאפה: אם התמונות שלך לא טובות מספיק תתקרב ואם זה לא עזר תתקרב עוד קצת.

אז זה מה שעשינו ובמקום לצלם עם 200 מ"מ (תודה לזיו שנהב על העדשה ד"א) התמונה צולמה על 31 מ"מ (בערכים של 35מ"מ משהו כמו 46מ"מ ) ואם אתם שואלים איך היא בכל זאת צולמה על חצובה אז התשובה היא שלמזלנו מצאנו סלעים ממש קרובים שאפשר היה להציב עליהם את ה-Slik הבלתי נלאית שלי.

ווידאו מאחורי הקלעים

מהניסיון שלי אין דבר שמסביר יותר טוב איך צילמנו ואיך התכוננו לצילומים הללו מאשר ווידאו קצר שממחיש את כל אלו ולכן ערכנו ווידאו קצר עם קטעים חביבים מאחורי הקלעים של ההכנות ובייחוד של הצילום עצמו וכל מה שנשאר לכם לעשות הוא לקחת 5 דק, להגביר את הרמקולים שלכם ולתת לזה ניסיון:

(שימו לב ב 2:45 של הסרטון יש תיעוד של 2 הפלאשים שלי שנופלים נפילה חפשית לתוך המים מה שאילץ אותנו לחזור לחוף להביא 2 פלאשים ספייר)

אז זהו פחות או יותר, אנחנו (אני ומקסים גולובנוב שגם הפעם היה שותף מלא לכל הנ"ל) מרגישים באופן לא אובייקטיבי שזאת התמונה הכי טובה שצילמנו עד היום והיינו שמחים כמובן לשמוע את דעתכם כמו גם לענות לכם על שאלות שאולי עלו בכם במהלך הקריאה.

אז נסיים בברכת שנה טובה לא לפני שאוסיף פה באנגלית את רשימת הקרדיטים המלאה של התמונה הזאת:

Photogrtaphy & Post process: Tomer Jacobson & Maxim Golovanov

Models: Helen Mountaniol, Herut Almog, Yair Gottesmann, Omri Shlomo, Matan Sarusi

Color correction: Adam Shul

Thanks to: Tal Zigdon, Dvir reder, Jasmin Podmazo, Roie Galitz, Ziv Shenhav, Ido Meirovich, Hakol Dvash, Shmil Neshakim, Dafi & Dror

Music and inspiration by Bruce Springsteen and the E street band

ריכוך משושה

2013-08-27T21:43:00.000+03:00

יש דימיון כלשהו בין מרככים לפלאשים לבין עדשות למצלמה.

כל אחד מכם אולי זוכר את הפעם הראשונה שהוא שם עדשה עם אורך מוקד חדש על גוף המצלמה שלו ופתאום הוא קיבל זווית ראייה חדשה ומכאן תמונות / יכולות צילום חדשות.

אני חושב שזה אותו עקרון עם מרככים, שכן כשאתם לוקחים את הפלאש הפשוט והערום שלכם ומלבישים עליו מרכך חדש אתם מקבלים פתאום אור "חדש" והתמונות שלכם משתנות בהתאמה.

במהלך השנים אספתי עשרות מרככים שונים שחלקם עדיין איתי וחלקם עברו כבר לעולם טוב יותר ולמרות שאפשר להגיד "שיש לי מספיק" אני תמיד מתלהב ממרכך שנראה אחרת מכל אלו שיש לי כבר ולכן שמחתי למצוא את ה- SpeedBox החדש של חברת RimeLite שיצרו משהו שעוד אין לי - סופוטבוקס בצורת משושה שמיועד ובנוי במיוחד לעבודה עם פלאשים קטנים.

אז מה יש לנו כאן?

כמו כל מרכך, גם המשושה שלנו מגדיל את האור של הפלאש הקטן שלכם. לבחירתכם ולגודל הכיס שלכם ישנם 2 גדלים לבחור מהם , 55 ס"מ ו-75 ס"מ שהוא מה שיש לי.

הפלאש עם מקלט מתחבר בקלות רבה למתאם החביב שמגיע בחבילה ופונה לכיוון המצולם שלכם.

הדבר שהכי הרשים אותי מהרגע הראשון היא שיטת הפתיחה/קיפול של הצעצוע החדש שמאפשרת לכם להתארגן ואז לקפל את הכל וזאת בכמה שניות כמו שאתם יכולים לראות מתמונות ההמחשה הבאות:

הייחוד של המרכך הזה הוא כמובן הצורה שלו שאני אישית לא מכיר כמוה במוצרים מהעבר והיא מאפשרת פיזור יחסית ממוקד שאם הייתי צריך להגדיר אותו במילים הייתי אומר שהוא (הפיזור) מעין הכלאה בין מטריה רפלקטיבית לאפולו).

אז איך הוא בשטח?

בשתי מילים הוא סבבה לגמרי. אתם מסתובבים עם 75 ס"מ בנויים היטב שמקופלים באלגנטיות בתוך תיק נשיאה חביב והאור שכל העסק מפיק בהחלט מרשים כמו שאתם יכולים לראות בתמונה שצולמה ממש לא מזמן בחוף דור (במהלך חיפוש לוקישן ימי, בחברת העוזר החדש והילדותי שלנו)

המשושה ממוקם מצד ימין ולמעלה שבתוכו מבזיק YN560 על רבע עוצמה עם רבע CTO בשביל התאמה של הצבעים לאווירת השקיעה החביבה שהייתה באותו יום.

הנה דוגמא נוספת שמציגה את רפי שופמן שצולמה לאחרונה בעזרת המשושה שהיה הפעם מצד שמאל ולמעלה והאיר גם את רפי וגם את הקיר שמאחוריה

השבוע צילמתי במשרד עורכי הדין פרופ' יובל לוי ושות' ואפילו זכרתי לצלם תמונת סטאפ באחד הפורטרטים של חן כנען אחד עורכי הדין במשרד. כמו שאתם יכולים לראות, בסטאפ הזה הוספנו רפלקטור מצד ימין שעמד על אילתור חביב בשטח

בשורה התחתונה אני מרוצה מהתוספת החדשה לציוד הצילום שלי. מדובר במרכך שמתאים להרבה מצבי צילום והוא בעיקר נייד מאוד ובנוי כמו שהייתם מצפים מהסופטבוקס שלכם להיות בנוי ונראה לי שאני אשתמש בו הרבה בתקופה הקרובה ואשמח לשתף אתכם בתוצאות אם הם יהיו מעניינות ועד אז תשדלו להישאר טובים כרגיל:-)

קורס תאורה מעשית בספטמבר?

רציתי להזמין אתכם לקחת חלק בקורס תאורה מעשית שייפתח ב-15/9 ויש בו עדיין כמה מקומות פנויים.

הקורס בנוי מ-5 שיעורים מעשיים שבהם לומדים בדרכים מקוריות ומוחשיות כיצד שימוש נכון בתאורה מלאכותית יכול להיות יצירתי ולשפר את היכולות שלכם בתור צלמים.

לפרטים נוספים אודות מבנה השיעורים והרשמה ליחצו כאן.

לוקישן לוקישן לוקישן

2013-08-04T12:19:00.002+03:00

אחד מהדברים שאתם לומדים מהר מאוד כשאתם מתחילים לצלם הוא שלוקישן הוא הדבר הכי חשוב בעולם.

כמה שהוא יראה יותר קרוב למה שאתם רוצים להשיג ככה החיים שלכם בזמן הצילומים ואחר כך מול המחשב יהיו יותר קלים.

וככה כשבאנו לצלם את Cortez the Killer , שיר נוסף מסדרת השירים המתהווה לה, נתקלנו בבעיה קלה למצוא לוקישן מתאים שכן הסיפור של השיר מתאר את המפגש המפורסם בין קורטז הכובש הספרדי ומוקטסומה השני שהיה המנהיג של האצטקים, מפגש שהתרחש באזור של מקסיקו הרחוקה.

כמו תמיד בהתחלת החיפוש אחרי מקום מתאים לצילומים התחלנו בתחקיר בעזרת Google images שבעזרתה מצאנו מגוון צילומים וציורים של מקדשים אצטקים בשביל לקבל מושג איך הם נראו ומה צריך למצוא בשביל לקבל משהו דומה.

בהתקף של אופוריה כלכלית אפילו נפגשתי עם מנהל האשראי בבנק שלי שהסביר לי בעדינות שכמו שהוא רואה את זה, נסיעה והפקה גרנדיוזית בשרידים האמיתיים של מקדשים אצטקים במקסיקו לא נמצאים בראש סידרי העדיפויות שלי ואולי כדאי שאני אחפש משהו יותר בסביבה.

וככה כשיצאתי עגמומי ומציאותי מתמיד מהבנק שלי, שממוקם בבורסה ברמת גן, פשוט מצאתי את מה שאני מחפש. ממש צמוד לבנק!

חלק מהדברים שאתם לומדים כשאתם מתחילים להאיר את התמונות שלכם בעצמכם הוא שהטריק הוא לאו דווקא להאיר את אזור הצילום שלכם אלא דווקא להחשיך אותו.

להאיר "סתם" את סביבת הצילום שלכם זאת ממש לא בעייה וכל פלאש על המצלמה יוכל לעשות את זה בשבילכם, אבל בכל לוקישן תוכלו, אם תעבדו על זה מספיק זמן, להראות דברים מסויימים ולהחשיך את כל השאר.

כשאתם מבינים את הנקודה הזאת אתם מתחילים להסתכל אחרת על הסביבה שלכם ומתחילים לראות פוטנציאל במקומות שלפני הידע הזה הייתם עוברים לידם בלי להתעכב יותר מידי.

מהרגע שראיתי את המקום הזה ידעתי שעם האור הנכון נוכל לקבל משהו שמזכיר את הרפרנס האצטקי. וככה הכל היה מוכן לפיילוט שהניבה את התוצאה הבאה:

מגניב לא?

השתמשנו פה שוב בביג מאמא שסיפקה כהרגלה מקור אור עצום (50 אינטש..) ולמרות כל זאת נשלט (האור מכסה רק את השטח שאתם מכוונים אותה אליו והשאר נשאר חשוך). בשביל הצבע המוזהב השתמשנו בחצי CTO שסיפק אור חצי כתום שנראה מתאים לשיר\לאווירה שניסינו להשיג.

אחרי שחיפוש המקום היה מאחורינו כל מה שהיה צריך למצוא זה דוגמן שיראה כמו מוקטסומה ואחרי כמה שבועות של חיפוש מצאנו אותו בדמות Rene Borda , זמר מוכשר שמתגורר בחולון ואז הכל היה מוכן בשביל הצילומים עצמם.

הנה תמונה של הרקע \ לוקישן עם הדוגמנים במים:

והתמונה הסופית:

(כמו שניתן לראות את הרקע שיכפלנו בפוטושופ בשביל לגרום לו להראות יותר גבוה ממה שהוא במציאות)
את קורטז גילם דביר רדר וזה המקום להודות לו וכמובן למקסים גולובנוב שהינו שותף מלא לצילומי השיר הזה כמו לשאר התמונות בסדרה הזאת וכמו כן תודה למיכאל מורגול וסטניסלב סוורדלוב על יעוץ וציוד אבירי, הכל דבש על שאר הבגדים, גפי ואמיר, לילך שרוני, יאיר גוטסמן, רועי רוזנסקי והלנה מונטניול על עזרה בצילומים עצמם ולכם על הקריאה והזמן שלכם.

כמו תמיד אשמח לענות אולי עלו בכם על הצילום תוך כדי קריאה. אנחנו עובדים על הצילום של התמונה האחרונה בסדרה שהופכת לתמונה המורכבת והשאפתנית ביותר עד כה. מקווה שהיא תצולם בשבועיים הקרובים ולעדכן אותכם ברגע שזה יקרה ועד אז פשוט תשארו טובים:-)

סופטלייטר: תאורה לגיל הרך

2013-06-30T17:51:00.001+03:00

יש כמה דברים מאוד מגניבים שקשורים למרככי אור בצילום: מצד אחד עושה רושם שכמה שלא תאספו לארסנל הצילום שלכם יהיו כאלו שעדיין אין לכם ואתם ממש רוצים אותם ומצד שני, כל אחד כזה שאתם מצליחים להשיג לבסוף הופך את הפלאש הקטן והפשוט שלכם ומכאן את האור בתמונה הבאה שלכם למשהו אחר\חדש לגמרי.

אפשר להשוות את מצב העניינים הנ"ל לתוספת של עדשה עם אורך מוקד חדש שמשנה את היכולות של המצלמה שלכם רק שלמזלנו המרככים הללו הרבה יותר זולים בדרך כלל.

בשבועיים האחרונים נוסף מרכך חדש לתיק הגיטרה (שאגב אבד ונקנה מחדש...) ומהיכרותנו הקצרה אני בטוח שאני הולך להשתמש בו המון בזמן הקרוב.

סופטלייטר 60" - גדול וקרוב!

בשביל להסביר לכם על מה ההתרגשות צריך אולי להתחיל קצת לחזור על הבייסיק של יסודות הריכוך.

זה לא ממש מסובך כמו שזה נשמע וצריך רק לזכור בהקשר הזה -2 עקרונות בסיסיים: ככל שמקור האור שלכם גדול ובאותה מידה קרוב ביחס למצולם שלכם האור שהוא יפיק יהיה יותר רך.

כלומר אם תשמשו במקור אור גדול יחסית למצולם שלכם וגם תקרבו אותו אליו תקבלו ריכוך מקסימלי בתמונה שלכם.

האנשים שתיכננו את הסופטלייטר הזה כנראה שמעו על כל זה ושהם באו לייצר אותו הם עשו אותו גדול (60 אינטש זה ממש גדול ביחס לרב המרככים שיצא לכם לראות) ומעבר לכך, ולא פחות חשוב הם אפשרו להבריג החוצה את מוט המטריה מה שמאפשר לקרב את מפלצת הריכוך הזאת ממש (ממש!) קרוב למצולמים שלכם.

הנה תמונה של עם מוט \ בלי מוט בשביל להמחיש לכם את העיקרון:

לכאורה פטנט פשוט אבל הוא עושה את כל ההבדל בין אור נחמד לאור פשוט מקסים!

אם תסתכלו שוב בתמונה שפתחה את הפוסט הזה תראו שאיתן מואר רק על ידי הסופטלייטר ולמרות שזה רק מקור אור אחד הוא ממש רך ומיוחד (שימו לב גם להשתקפות הענקית בעיניים שלו).

אתם יכולים לראות את הסטאפ של התמונה הזאת פה:

הנה דוגמה נוספת של אותו דוגמן רק בלוקישן קצת שונה:

והסטאפ (שימו לב כמה הסופטלייטר קרוב לנדנדה) :

מלבד הטריק הזה הסופטלייטר הוא בעצם 3 מוצרים באחד שכן הוא גם יכול להיות מטריה לבנה שהאור עובר דרכה, גם מטריה רפלקטיבית שהאור חוזר ממנה ובתוספת של ניילון חצי שקוף (בו השתמשתי בכל התמונות בפוסט הזה) הוא הופך לסוג של סופטבוקס עם מבנה ייחודי שאני אישית לא מכיר מוצרים אחרים שנראים ומשנים את האור כמוהו.

הוא נמכר מהשבוע ולראשונה בישראל בארליך וזמין בלינק הזה. אני אישית מקווה שיצא לי להשתמש בצעצוע החדש רבות ולעדכן אתכם בתוצאות ממש פה ובקרוב ועד אז תמשיכו להיות טובים ושבוע טוב לכולם.

לייטרום 5 הותקנה בהצלחה

2013-06-12T08:33:00.000+03:00

אז הנה שוב הגיע הרגע שבו חברת Adobe החליטה שהגיע הזמן להעלות את שורת ההכנסות מהמכירות של לייטרום והיא שיחררה לעולם גרסה חדשה ונוצצת של הפלא.

אם באה לכם השורה התחתונה כבר על ההתחלה מדובר בשדרוג המינורי והזניח ביותר שיצא לי לעדכן כשמדובר בתוכנה הזאת ואם יש לכם לייטרום 4 שעובדת בשבילכם (שאם כבר מזכירים אותה הציעה מהפכה של ממש במנוע הפיתוח של הקבצים והתבררה כשדרוג חובה) אתם יכולים להמשיך להשתמש בה בלי להרגיש שאתם/ התמונות שלכם מוזנחים או מחמיצים הטבות / פינוקים מיוחדים.

למרות זאת, בגלל שמדובר בסביבת עבודה שלרובכם היא יומיומית כל שינוי, אפילו אם הוא קוסמטי בלבד יכול להחשב לסוג של ריגוש קל ובהתחשב בעובדה שמרביתכם הרי שכנים של ריקי כהן ובדרך כלל לא ממש מוציאים כסף מבור התקציב בשביל לשדרג את התוכנות שלכם אני לא רואה סיבה למה שלא תתנו ללייטרום 5 נסיעת מבחן לפחות.

אז בשביל לסכם לכם את השינויים / חידושים בתוכנה החדשה הקלטתי זה עתה סרטון קצר שממחיש את אלו שמצאתי כראויים לציון.

תרגישו חופשי להוסיף דברים שלא ציינתי כתגובות לפוסט הזה ואולי אפילו להציע ל-ADOBE מה הייתם רוצים לראות בגרסה הבאה של התוכנה (וזאת למרות שהם, למיטב ידעתי, ממש לא קוראים את הבלוג הזה:-)

אני, אם כבר מדברים על זה, חושב שלייטרום חייבת לקבל את היכולת לעבוד בשכבות (Layers) ואפילו פיתחתי תאוריית קונספירציה שטוענת שהם לא מוסיפים לה את היכולת הזו רק כדי שצלמים ברחבי העולם יצטרכו עדיין לקנות פוטשופ במיטב כספם.

אז הנה הסרטון - תהנו!

תמונה מוקפצת

2013-06-09T17:09:00.003+03:00

מאז שהתחלתי להשתמש בתאורה מלאכותית בתמונות שלי קשה לי לחזור לימים בהם התפשרתי על האור בזמן הצילום וניסיתי רק להסתגל אליו באמצעות עדשה+מצלמה שאיך שלא תסתכלו עליהם הם רק מכשירי הקלטה לחומר הגלם של הצילום (האור עצמו).

כן, ישנם מקרים בהם חומר הגלם הזה מצוי בסביבת הצילום שלכם ואתם לא צריכים לעשות שום דבר חוץ מלהקליט אותו אך, לצערנו, בחלק גדול מהמקרים הללו האיכות שלו ירודה והוא כמעט אף פעם לא ניתן לשליטה על ידכם וכך, כל מה שנשאר לכם לעשות הוא לנסות להסתגל אליו תוך כדי התפשרות על התוצאה הסופית.

בעוד מרבית הצלמים מבינים את הנ"ל בשלב זה או אחר של הקריירה שלהם רובם מעדיפים לא להשתמש בתאורה מלאכותית בגלל שזה מסרבל את מלאכת הצילום והופך אותה ליותר מורכבת. מרבית הצלמים שרק שומעים על כל הציוד שנדרש מהם להסתובב איתו בשביל לשלוט באור ישר מתבאסים מכל ה"בלאגן" או מתוספת המשקל לתיק שלהם ומעדיפים להמשיך רק להשתמש בתאורה סביבתית כי זה פשוט "יותר נוח" או ספונטני.

נזכרתי בכל זה כשרציתי לצלם את איתן באמבטיה בשבוע שעבר ושגיליתי שוב, שאם אתם חושבים קצת ומשקיעים בזה קצת זמן אתם יכולים להנות מכל העולמות : גם להיות ספונטנים, גם להשתמש במינימום של ציוד ולמרות זאת, לקבל את התאורה שרציתם ולא את זאת שהייתה במקרה בסביבת הצילום שלכם.

אז בואו נניח שאתם רוצים לצלם את הילדון שלכם מציץ אליכם מתוך הקצף באמבטיה אתם יכולים:

1. להשתמש באור הטבעי: במקרה הזה כמו ברב המקלחות שבאזורנו מדובר במנורות קיר לבנות שמפיקות אור חלש שאינו מכוון דווקא לאובייקט הצילום שלכם. כתוצאה מכך אתם כנראה תמצאו את עצמכם מתפשרים על הצמצם\איזו\מהירות תריס שלכם וגם אחרי ההתפשרות הזאת האור בתמונה לא יהיה משהו לכתוב עליו פוסט.

2. לשים פלאש על המצלמה: אלפי מילים נכתבו כנגד הפעולה המפוקפקת הזו בבלוג הזה וברבים אחרים שכמוהו ונוכל לסכם אותם בכך שהפעולה הזאת תגביל אתכם ואת איכות האור בתמונות שלכם בכל פעם שתשתמשו בה.

3. להוריד את הפלאש מהמצלמה ולרכך אותו דרך מטריה \ סופטבוקס : בעוד התוצאה מפעולה שכזו תהיה מצוינת ותאפשר לכם את היצירתיות שכנראה חיפשתם, לא תמיד אמצעי הריכוך הגדולים הללו זמינים באזור הצילום שלכם.

בנוסף, הצבה של כל הקונסטרוקציה המסורבלת הזו מסביב לאמבטיה מלאה במים עלולה להיות בעייתית מאוד וכל מי שניסה לאחרונה לרחוץ ילד פעלתן וסקרן בגיל 3 וחצי יכול להזדהות עם מגוון בעיות ונזקים שיכולים להיגרם כתוצאה מכך.

4. להצמיד את הפלאש החיצוני שלכם בסמוך לתקרה שמעל האמבטיה ולהקפיץ את האור משם לכיוון המצולם: לכאורה הפתרון האולטימטיבי שמשלב בין נוחות ואיכות. כשאני צריך לרכך את האור מבלי להשתמש במשהו כמו מטריה או סופטבוקס וכשיש תקרה לבנה באזור הצילום אני תמיד מנסה את זה ובמרבית המקרים זה יוצא ממש סבבה. הנה תמונת הסטאפ שממחישה איך זה עובד:

כמו שאתם יכולים לראות מדובר בפתרון די אלגנטי שמאפשר לכם לעבוד עם מינימום ציוד ומשחרר אותכם לצלם ממגוון זוויות וזאת מבלי להפריע למהלך החיים של הסביבה שלכם או לסכן את הציוד היקר שלכם מלהירטב.

בנוסף אתם גם יכולים לראות שהתקרה הפכה בעצם את הSB-28 הקטנצ'יק למקור אור גדול למדי ביחס לאמבטיה \ לאיתן מה שמבטיח אור רך ומחמיא ואני מקווה שתנסו לזכור את זה בפעם הבאה שאתם רוצים לרכך את האור שלכם עם מינימום ציוד ובלאגן.

כמו תמיד אשמח לשמוע את דעתכם או לענות על שאלות שאולי עלו בכם במהלך הקריאה ועד הפעם הבאה - תישארו טובים!

ממתי אתם מצלמים?

2013-05-20T10:28:00.000+03:00

אני מניח שגם אתכם שאלו לא פעם "כמה זמן אתה מצלמים?" ואף אתם השבתם במספר, שהוא התוצאה של החישוב לאחור של מספר השנים שעברו מהיום שקיבלתם מצלמה לידיים שלכם והתחלתם ממש ללמוד איך לצלם איתה ועד לרגע השאלה.

זה לפחות מה שאני עשיתי תמיד. נזכרתי בשליח שהגיע למקום העבודה הקודם שלי כשהוא מחזיק קופסא קטנה עם Canon G9 ואז בשיעורים הפרטיים שקיבלתי מאודי אפרת, שהיה הבוס שלי באותה חברה ושלימד אותי איך להפעיל אותה ומה זה צמצם וחוק השלישים.

אבל היום אם תשאלו אותי ממתי אני מצלם אני אשיב אחרת.

היום אני בטוח שאתה מתחיל להיות צלם מהרגע שאתה מתחיל להסתכל על העולם סביבך ולגלות שיש בו עוד הרבה אנשים חוץ ממך, להבין שמצפים ממך לתקשר איתם ולגלות שזאת לא הפעולה הכי פשוטה בעולם.

כלומר צלם טוב היה רגיל להיות זבוב בודד על הקיר הרבה לפני שהוא מתחיל להצדיק את המוזרות הטבעית שלו בבחירת התפקיד הרשמי של תיעוד החבורה.

דמיינו מה יחשוב חייזר שבוחן באופן סוציולוגי מסיבת יומולדת אליה הוזמן צלם ומה הוא יכתוב במאמר שלו אודות הנפשות הפועלות והקשרים החברתיים באותה מסיבה:

"היה שם בחור שלמרות שהוא נראה כמו כולם במבט ראשון, הוא כל הזמן היה במרחק 4-3 מטרים משאר האנשים החוגגים.

בזמן שכולם נעמדו הוא נשכב ובזמן שכולם רקדו הוא בכלל טיפס על סולם. הייתה לו קופסא שחורה ומרעישה ביד שדרכה הוא הסתכל על האחרים וכל פעם, אחרי שהוא שוב הרעיש איתה, הוא הסתכל על הגב שלה ובחלק גדול מהפעמים קילל והניד את הראש אחרי שהוא עשה את זה.

במהלך המסיבה הוא צעק לכל השאר צעקות מוזרות כאילו רק בשביל להפריע לכולם, בחלק מהפעמים הוא התחנן בפניהם שלא יסתכלו עליו ויתנהגו `כאילו הוא לא שם` או שהוא עצר את ההתנהלות השוטפת מסביבו קיבץ כמה חוגגים יחד רק בשביל להסתכל עליהם שוב דרך הקופסא השחורה שלו, להרעיש איתה עוד פעם ולחזור שוב לפינה הרחוקה שלו.
למרות שהוא לא שמח עם כולם ולא רקד עם אף אחד הוא בכל זאת נשאר כמעט עד שאחרון החוגגים עזב ובאופן מפתיע, נראה שמח ומאושר בסופו של הערב."

אולי מישהו שנוח וטוב לו להיות שכזה היה כזה הרבה לפני שהוא קנה את המצלמה הראשונה שלו?

מאז שהוא היה ילד הוא תמיד היה הולך ברחוב רק ליד שאר האנשים שכשהוא מנסה להבין מי הם ולאן הם כל כך ממהרים כל הזמן, אם הוא היה בחדר עם יותר מ-4 זרים הוא ישר מצא את עצמו ליד החלון, מסתכל עליהם בסקרנות מהצד ומחפש מה לעשות עם הידיים, הוא נלחץ באירועים חברתיים ואף פעם לא ידע מה להגיד או איך להתנהג כשהוא בא לשבעה או לבר מצווה של הדוד, והוא למד לחיות ולראות את העולם ככה הרבה לפני שהוא התחיל לצלם.

כשהוא התחיל לצלם בפועל הוא פשוט מצא את הדרך בה הוא יוכל באופן רשמי להיות כזה, להרגיש בנוח עם המוזרות שלו, לעמוד ולצפות בסקרנות וברישיון מהצד ואפילו להצליח להתפרנס מזה.

אז ממתי אתם מצלמים?

לוקיישן DIY

2013-05-09T16:37:00.001+03:00

זה לא יפתיע את רובכם אם נתחיל ונאמר שלוקישן הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר בצילום.

למסקנה הזאת הגיעו מרבית הצלמים משחר הימים ואכן כל מי שמצלם כמה חודשים מתחיל די מהר לשים לב שהלוקישן בה מצולמת התמונה יכול לעשות או להרוס אותה וככל שהוא, מקום הצילום, יראה "רחוק" יותר מהתמונה שיש לצלם בראש כך תידרש מידה יותר גדולה של עבודה או התפשרויות על התוצאה הסופית .

אז למה אני מספר לכם את מה שאתם כנראה כבר יודעים? כי עד לתמונה שאתם רואים פה בפתיחת הפוסט תמיד חיפשתי את הלוקישנים שלי כשהמטרה תמיד הייתה למצוא מקום שיתאים לתמונה ואם אפשר שהוא יהיה זקוק לכמה שפחות שינויים על מנת לעשות את זה.

כל התמונות בסדרת השירים למשל צולמו במקומות כאלו ואפשר להזכיר את התמונה הזאת שצולמה במבנה נטוש ברמת גן או את זאת שצולמה בתוך מסעדת יועזר (לשעבר) ביפו.

כשהתחלנו לתכנן את הצילומים לשיר Black של Pearl Jam נתקלנו בבעיה עם השיטה הנ"ל שכן הרעיון הכללי\הקונספט של התמונה הציב דרישות לוקישן מאתגרות וככל שעבר הזמן התחלנו להטיל ספק בקיום של מקום כזה וכך עלה במפתיע הרעיון ליצור אותו הפעם בעצמנו.

צלם לי עיגול

הרעיון היה להציב דוגמן בתור עיגול שיזכיר את הרישום המפורסם של דה - וינצ'י ובהתחלה, כאמור, חשבנו שנוכל למצוא אחד כזה "בטבע" וכך התחיל לו מסע חיפוש של כמה שבועות אחרי עיגולים ששכנו בגני פסלים, גני ילדים (קרוסלות), מינחתי מסוקים וכו' בכולם היו עיגולים נהדרים אבל בכל אחד מהם היה משהו אחר שלא אפשר לצלם בו, אם זה מבחינת המימדים הדרושים לתמונה הפורפורציות או שלל אתגרים טכניים \ בירוקרטיים.

ואז כאמור, לאחר כמה ימים של תיסכול מצטבר, הגיע רעיון ליצור את הלוקישן לבד ואחריי כמה ניסיונות עקרים שאני לא אלאה אתכם בתיאור שלהם, עלה הרעיון להשיג בריכת ילדים גדולה (2.40 ) ובשביל להתאים אותה לתמונה\לשיר\לסדרה לצבוע אותה עם שלל צבעי שמש מהטמבוריה מתחת לבית

וככה אחרי משהו כמו יומיים של ריסוס יצירתי ומאוד לא בריא, הלוקישן היה בעצם מוכן. הנה דוגמא לאיך זה נראה ללא מים ועם פלאש אחד שמוסתר על ידי היד שלי (צולם עם עדשת עין דג)

האתגר הבא היה להאיר את הבריכה עם מים כשבהתחלה ניסינו להכניס את הפלאשים ממש לתוך מים כשהם מכוסים בשקיות (שאמורות להיות) נגד מים מריקושט פעולה שגרמה ל-sb-28 הוותיק והנאמן שלי למצוא את עצמו מהר מאוד רטוב לחלוטין (אל דאגה, הוא התייבש ומממשיך להיות איתנו אחרי 24 שעות ייבוש מלחיצות).

פריצת הדרך לבעיה הטכנית הזאת הגיעה כשהבנו שהרבה יותר קל ויעיל לשים את הפלאשים פשוט מתחת לבריכה מלאת המים ובדרך הזאת להאיר רק את רצפת הבריכה הצבועה מבלי שום בעיה טכנית בעצם. מגניב לא?

בשורה התחתונה, זאת הפעם הראשונה שעשינו כזה דבר וזה בהחלט עשה חשק לעוד. הלקח שאני למדתי מכל זה הוא שאם אתם מחפשים יותר מידי זמן אחרי משהו מוכן אל תשכחו לשקול לעשות אותו לבד. במקרה הזה זה די הוכיח את עצמו והתהליך היה ממש כיפי ואני בהחלט מקווה שנוכל לעשות דבר דומה ב-3 התמונות הנותרות בסדרה.

אשמח לשמוע את דעתכם המלומדת כתגובות לפוסט הזה וכמו תמיד לענות לכם על שאלות שאולי עלו בכם בזמן הקריאה.

עכשיו כל מה שנשאר לי לעשות זה להוריד את כל הצבע הזה מהבריכה ולזרוק פנימה את איתן! Summer is coming :-)

התמונה הזאת לא הייתה קיימת ללא מקסים גולבנוב שהיה שותף מלא לכל התהליך הנ"ל וגם בשמכם אני אודה לו מאוד בפעם המיליון.

4 דקות חסכוניות בלייטרום

2013-04-21T14:09:00.000+03:00

בתור צלמים מודרניים אנחנו מבלים את מרבית זמננו מול המחשב ולייטרום שהפכה בשנים האחרונות להיות חדר החושך וחלק אינטגרלי וחשוב בציוד הצילום שלנו.

מכאן אנחנו מעדיפים שהעבודה ההכרחית הזאת תהייה מהירה, יעילה וכמה שיותר זורמת ומהנה.

בחודשים האחרונים גיליתי שבעזרת שימוש בקיצורי דרך (Hot Keys) לייטרום, שהיא תוכנה שמחולקת למודולים שונים ונפרדים, הופכת לתוכנה הרבה יותר זריזה וקלה לתפעול והעבודה עליה פשוט משתפרת פלאים.

בשביל להמחיש לכם את הנ"ל הקלטתי סרטון בן - 4 דקות שאם תיישמו את הנאמר בו תוכלו לחסוך המון דקות יקרות בעתיד.
אני מקווה שתמצאו את הצפייה כיעילה במיוחד ואשמח לענות על שאלות או ללמוד על טריקים שלא צוינו בסרטון כתגובה לפוסט הקצר הזה.

דרך אגב - רשימת הקיצורים המלאה זמינה בעמוד הזה והם לא יעבדו בשבילכם אם המקלדת שלכם לא על אנגלית או במצב של Caps Lock.

מה אתם עושים ביום שישי הזה?

ביום שישי הקרוב (26/4 ) אני מרצה בנושא תאורה מעשית במתחם ארליך בתל אביב. ההרצאה מיועדת גם לכאלו שלא שמעו הרצאה בנושא בעבר אבל מצד שני יהיו בה תכנים שיוכלו לעניין גם כאלו ששמעו הרצאה דומה שכן נתרכז בפירוט של מאחורי הקלעים של תמונות חדשות שעדיין לא פורסמו :-).

אז אם זה נשמע לכם מעניין אתם מוזמנים להירשם דרך הדף הזה. להתראות!

על הספה

2013-03-28T12:32:00.000+02:00

הי דוקטור ותודה שהסכמת לפגוש אותי בהתראה כל כך קצרה

האמת שהיומן שלי היה עמוס אבל נשמעת כל כך לחוץ בטלפון שפיניתי לנו ישר 50 דקות שלמות

באמת תודה, זה לא רק שנשמעתי לחוץ אני באמת כזה, אני לא יודע איך להגיד לך את זה, אחרי כל העבודה וההתקדמות שעשינו והכול אבל זה חזר!

אתה רציני? ככה פתאום? אני ממש מצטער לשמוע, בוא תשתה קצת מים, תנשום קצת, הכול בסדר.. ותספר לי מה קרה?

אני הייתי ממש בסדר, באמת, נשבע לך, כל החודשים שלא שמעת ממני אפילו לא התקרבתי לחנות צילום, לא חשבתי על זה אפילו, לפעמים הייתי מציץ באתרים רק בשביל להתעדכן אבל שום מחשבה שקשורה בתנאי תשלום וחישובי משלוח ומע"מ, אפילו ראיתי כל הזמן כמה מהמודלים החדשים שיצאו לשוק בתערוכות האחרונות תלויות על המון צלמים אחרים בשטח ולא חשבתי אפילו לשאול אותם אם אפשר שנייה.
אני רציני דוקטור, הייתי לגמרי בטוח שהכול כבר מאחורי ואפילו רציתי לכתוב פוסט שנקרא "נקודת שיווי המשקל" שבו אני מסביר למה הניקון D7000 שלי, יחד עם ה-17-55 הזאת היא כל מה שאני צריך בעולם וכל השאר תלוי רק בי.

אז מה קרה?

זה התחיל כשקיבלתי מייל על זה שזאק כתב פוסט חדש אחרי הרבה זמן והוא כתב אחד ממש מושקע ומצחיק ובו הוא מתאר את החודש הסוער שעבר עליו בחברת הפוג'י החדשה. איך שראיתי את המייל הזה ידעתי שאסור לי להיכנס ולקרוא אבל אמרתי 'זה כולה לקרוא פוסט' וזה בכלל פוסט על הפוג'י החדשה, שכבר הסברתי לעצמי עשרות פעם שאני ממש לא צריך אותה כמו שדיברנו על זה במשך פגישה שלמה אם אתה זוכר

הא, זכור לי משהו.. ה-X100 ?

בדיוק, אני שמח שאתה זוכר!

אני זוכר שדיברנו עליה, איך אפשר לשכוח, זאת הייתה פגישה טובה..אני זוכר שהגענו למסקנה שלמרות שזאת נראית כמו מצלמה ממש של פעם עם המון נשמה וקלאסיקה כמו שסבא שלך היה אמור להוריש לך, מערכת הפוקוס שלה מוגבלת וקצת איטית נכון? אני זוכר שאמרת שזה רק מראה שזה בעצם סוג של גימיק, למכור עלק לייקה למעמד הפועלים ולכן אין סיכוי שיעבדו דווקא עליך עם טריק שיווקי שקוף כזה.

נכון, זה בדיוק מה שאמרנו אז, אבל זה בדיוק מה שהם שיפרו בגרסה החדשה של המצלמה דוקטור, זה בדיוק מה שחדש ב- x100s! פוקוס וסנסור חדשים לגמרי וזאק בעצמו אמר עם דמעות של התרגשות שהוא, הפוקוס החדש וגם הסנסור המהפכני הזה הוא כל מה שצלם יכול לחלום עליו

אהההם, אני מבין. תמשיך

אז ישר עשיתי מה שאמרת לי לעשות כשאני מרגיש שאני נחלש והסתכלתי ישר על כל התמונות בספר של הלייף תוך כדי שאני משנן לעצמי ש"כל התמונות המדהימות הללו צולמו עם מצלמה פחות טובה מהמצלמה שלי".

וזה עזר?

כן! כלומר לא הפסקתי לחשוב עליה למרות שקצת המשכתי לדמיין את עצמי מוציא אותה מהקופסא, מכניס את הבטרייה, כרטיס זיכרון ואת הכיסוי עור המגניב הזה ומגן השמש (שנמכרים בנפרד) ומתחפש גם אני לקרטייה ברסון מודרני ברחובות אבל ככל שהימים עברו זה הלך ונחלש והצלחתי לעשות גם דברים אחרים ולתפקד סבבה סה"כ.

אז מצוין! שמע, זה טבעי שמידי פעם יהיו לך מעידות, לא בכל יום נולדת לעולם לייקה שעולה "רק" 1200 דולר כלומר זה שעברת את זה לבד זה מצויין! אז למה אנחנו פה בכלל?

כי אז דייויד הובי פרסם פוסט חדש וגם הפוסט שלו היה סוג של שיר אהבה למצלמה הזאת בדיוק..זה היה כבר יותר מידי, זה כאילו שהם תכננו את זה ביחד והוא, דייויד, אפילו כתב שזאק ממש צודק הפעם והפוג'י הזאת היא שום דבר חוץ מהלייקה החדשה ושום דבר בעולם שהוא מכיר לא מתקרב לעינית ההיברידית שלה.

בוא נחזור שנייה לסבא שלך ולירושה

למה?

אמרת שזאת מסוג המצלמות שסבא שלך היה אמור להוריש לך, הוא היה צלם?

הםם נכון! אז כן, הוא היה אחלה צלם כלומר הוא לא התפרנס מזה או משהו אבל מספרים שהוא בזמנו צילם כל הזמן עם כל מיני פורמטים בינוניים ישנים כאלו של פעם

אז אתה חושב שזה קשור?

מה?

לזה שאתה רוצה את הפוג'י החדשה?

אני באמת לא יודע, אתה למדת פסיכולוגיה

אז לדעתי אני בטוח שזה לא מופרך לשער בהתחשב ברמת הרטרו המדהימה שיש במצלמה הזאת שיש סיכוי יותר מסביר שזה בהחלט אולי קשור עם סטיית תקן כמובן.

אז מה שאתה אומר זה שאם אני אמצא את המצלמות הישנות של סבא שלי זה פשוט יעבור?

זה לפחות שווה ניסיון אבל אם מותר לי וזה אולי יפתיע אותך שאני אומר את זה לקראת סוף הפגישה אבל הפוג'י החדשה הזאת נשמעת באמת כמו הדבר האמיתי וזה שהם תיקנו את הפוקוס ואת שאר הבעיות שהיו במודל הקודם אומר שהנה חברה עם מוניטין של שנים שמקשיבה טוב ללקוחות החדשים שלה ואז ממש מתקנת, והיא אם אתה רוצה את דעתי, היא באמת נראית פיצוץ וכמו לייקה קטנה למעמד (שאמור להיות) שלך המצלמה הזאת אז למה שלא פשוט תקנה אותה כבר?
תוכל, אם תרצה להיות דרמטי ולקרוא לה אפילו "המצלמה האחרונה שלי" ואולי, וזה כמובן במקרה שלא תמצא בסוף את מי שחוגג כל השנים עם המצלמות הישנות של סבא שלך ותחזיר אותן אליך, יכול להיות שלתקופה ארוכה, הפוג'י הקטנה הזאת תהיה סוג של נחמה ושקט? מה אתה אומר?

מה אתם אומרים?

The good son

2013-03-16T21:41:00.000+02:00

ביום שבת האחרון צילמנו בשעה טובה את התמונה השישית מסדרת השירים המתהווה לה וזאת היית כנראה ההפקה המורכבת ביותר שהייתה לנו עד היום.

אני חושב להקדיש פוסט ווידאו שימחיש בעיקר את עבודת העריכה הלא שגרתית שעשינו על התמונה הזאת אבל בינתיים חשבתי לשתף אתכם בסרטון time lapse שמקס צילם במהלך הצילומים והוא מתעד בצורה מגניבה את מאחורי הקלעים של התמונה הזאת.

אשמח לענות לכם על שאלות שאולי עלו בכם במהלך הצפייה ואני מקווה כמו תמיד לשמוע את דעתכם על התוצאה הסופית.

תודה רבה לכל האנשים הטובים שעזרו בהפקה הזו (רשימת קרדיטים מלאה זמינה בסיום הסרטון), תהנו!

בשיעור השלישי של קורס תאורה מעשית

2013-03-08T11:33:00.000+02:00

ממש השבוע מחזור מספר 40 של קורס תאורה מעשית הגיע לשיעור שלו ביפו וחשבתי שזה מספר מספיק עגול ושיעור שהייתה בו שקיעה מספיק יפה בשביל לעניין גם אתכם בתמונות שצולמו בו.

זהו שיעור השטח השני בקורס ובמהלכו אנחנו מצלמים ב-3 לוקיישנים עיקריים שבכל אחד מהם אנחנו מנסים להדגיש עקרונות שונים בתאורה מעשית.

למרות מספר הפעמים הרב שהעברתי את השיעור הזה אני עדיין ממש נהנה במהלכו ובעיקר נחמד לראות את המשתתפים, שבדרך כלל צילמו בעברם רק בתאורה טבעית, מגלים כיצד לשלוט ולהיות יצירתיים עם האור בתמונה שלהם במקום רק להתפשר או ולהסתגל אליו.

השקיעה

הכלל החשוב ביותר בצילומי שקיעה הוא להגיע בזמן.

במילה "זמן" הכוונה להקדים במשהו כמו חצי שעה (לפחות..) את הרגע שבו השמש עוברת את קו הרקיע ונעלמת בקטע היומי שלה.

בימנו אין באמת תירוצים לכך שתאחרו שכן אתם יכולים להשתמש במגוון שירותי מידע מדוייקים שיתנו לכם את דקת השקיעה\זריחה המדוייקת .

אני משתמש בעיקר באפליקציה החינמית הזאת שכל מטרתה בחיים היא לתת לכם את זמן הזריחה\שקיעה המדוייקים וזאת על פי המיקום שלכם. אם הטלפון שלכם עדיין לא חכם מספיק אתם יכולים תמיד לבקר באתר של צעירי חב"ד שיתנו לכם, גם הם על חשבון הבית, את אותו המידע ובאותו הדיוק.

אחרי שעניין ההגעה מאחוריכם אתם יכולים בתכלס לצלם תוך כמה דקות ספורות והתהליך נראה (לי לפחות) פשוט מאוד:

אתם בוחרים את כיוון הקומפוזיציה המועדף עליכם ומצלמים תמונה אחת באור טבעי כשאתם לא רוצים לעבור את מהירות הסנכרון של המצלמה \ משדרים שלכם (בדר"כ 1/200) ולא רוצים לצלם בצמצם שהוא סגור מידי. אני קיבלתי את התמונה הזאת כשהמצלמה הייתה על F10, 1/160 כשהאיזו היה על 200:

בתמונה הזאת אתם קובעים כיצד יראו השמיים והמים בתמונה. שלא כמו במגוון מקומות אחרים אתם דווקא רוצים להיות במינוס פה. כלומר מד האור שלכם יכול להראות לכם שהתמונה חשוכה ב-2 סטופים ואתם אמורים לשמוח מהמידע הזה שכן זה אומר שעוד כמה דקות, אתם תצליחו, בלי יותר מידי בעיות, להתגבר על אור השמש עם הפלאש הקטן שלכם.

ההחלטה בכמה להחשיך את השמיים והמים היא בעצם החלטה אומנותית. תחשבו שאתם מציירים ציור ובשלב הזה אתם קובעים איך יראה הכל חוץ מהמצולם שלכם.

הצעד הבא שלכם יהיה כנראה להאיר את המצולם ובשביל זה אתם יכולים להשתמש במגוון אמצעי תאורה מלאכותית. אנחנו בחרנו להציב עמוד תאורה מונחה קול שהחזיק עמוד תאורה חירש שעליו חיברנו מתאם מטרייה ומשדרים אלחוטיים שהפעילו פלאש מסוג YN560 נאמן והוא פגע במצולם (מני פל) דרך ג'ל רבע כתום ומטרייה לבנה בינונית.

אם התיאור הזה השאיר אתכם עם יותר שאלות מאשר מידע מועיל אתם יכולים לראות כיצד הסטאפ הבסיסי הזה נראה במציאות ואם גם זה לא עזר אתם תמיד יכולים לחפור טיפה בפוסטים ישנים ולברר איך כל זה עובד ביחד:

השלב הזה שבו אתם ממקמים את כל הקונסטרוקציה הזאת ביחס למצולם שלכם הוא שלב קריטי שכן המיקום הזה יקבע כיצד יראה המצולם שלכם בתמונה ובגלל זה אני משקיע הרבה זמן בכיוון הזה. מה שנחמד לזכור כשאתם עושים את זה הוא שמדובר בעצם במשולש שכל צלע שבו חשובה באותה מידה.

יש את מיקום המצלמה שלכם, את כיוון המטרייה ביחס למצולם ויש את הכיוון של המצולם ביחס לשניהם.
אם גם התיאור הזה השאיר אתכם באפלה אתם יכולים להביט ארוכות במשולש עצמו:

תזיזו את אחד מהם והתאורה של המצולם שלכם תשתנה, לדוגמא הביטו שוב בתמונה של מני שצולמה מאותה הזווית של תמונת הסטאפ

ועכשיו תראו כיצד הוא נראה כשהזזתי את והמצלמה לצד השני של המטריה ובכך קיבלתי תאורה ומצולם שונים לגמרי:

כמו שאתם יכולים לראות, מני הפך להיות הרבה יותר דרמטי שחלק גדול של הראש שלו מוצלל עד חשוך
להמחשה נוספת אתם יכולים לראות את כיוון הצילום השני בתמונה הזאת:

מה יותר "טוב" הוא כמובן שאלה של מה אתם רוצים להשיג ומה שמגניב שזה בשליטה הבלעדית שלכם.

כשהאור הסביבתי נעשה ממש חלש קיחנו כמיטב המסורת בכמה תמונות כחולות והדוגמא הזאת מנציחה את לנה ברגר שצולמה על ידי וסים בוטו בטכניקה שקיבלה עם הזמן את התואר המפוקפק "המדריך לשדרוג שקיעות מבאסות "

המנהרה

אחרי שהשמש שקעה הגענו ללוקישן וותיק ואהוב שבו אנחנו משתמשים בשני מבזקים קטנים על עוצמה נמוכה יחסית ובכל זאת מצליחים להאיר שטח גדול.

התמונה הראשונה שאנחנו מצלמים פה היא תמונה שמחשיכה את האור הסביבתי (פנסי הרחוב של יפו העתיקה) וכמו תמיד זה מפתיע שבחשיפה יחסית נוחה (1/160 f-5.6 ) האור הסביבתי "כבה" ואחרי שזה קורה אתם יכולים להתחיל להאיר את התמונה בעצמכם וללא עזרה חיצונית ובידיוק בשביל זה הצבנו YN560 כשהוא צבוע בג'ל כתום ובדקנו כיצד הוא מאיר את המנהרה (ראו תמונה ימנית ושימו לב שבשביל שהפלאש לא יסנוור את העדשה בתמונה הזאת צילמתי את היד שלי שמדמה את המצולם.

אחרי שהיינו מרוצים מאיך שהמנהרה נראית ביקשתי מיוליה וולבובסקי לעמוד בפתח המנהרה ובעזרת sb-28 שהבזיק דרך מטריה רפלקטיבית חצי סגורה הארנו בעיקר אותה ופחות את המנהרה הכתומה שלנו.

כאמור למרות שהעברתי את השיעור הזה מספר גדול של פעמים אני עדיין נהנה מאוד להעביר אותו ורציתי להודות בהזדמנות הזאת לתלמידים של מחזור # 40 על אווירה ושיעור כיפים ולכם אני אודה על הקריאה ואף אספר לכם שהמחזור הבא של הקורס נפתח ב-21 לחודש ויש בו עדיין מקומות פנויים. פרטים נוספים זמינים בעמוד הזה.

ה-Nasty הגיע ארצה

אני שמח לספר לכם שאחרי שהוא היה זמין רק מעבר לים, מוצר הפלאים שהופך כל דבר כמעט שנקרה בדרככם לעמוד תאורה עשה עלייה לארץ ומתגורר מהשבוע ובאופן בלעדי במעבדות ארליך בעמוד הזה ואני מקווה שהמידע הזה משמח גם אתכם:-)

מחר (מוצאי שבת..) אני מצלם את השיר השישי בסדרת השירים המתהווה לה לנגד עינכם ואני מאוד מקווה שאוכל לשתף אתכם איתה בקרוב מאוד. בהצלחה לנו ותהיו טובים בינתיים

Carry Speed - רצועה לצלמים + הגרלה (מעודכן!!)

2013-02-04T17:27:00.000+02:00

זה נראה שהן היו כאן תמיד אבל אם תפשפשו בזכרונכם הפנימי תופתעו אולי לגלות שהצלם הקדמון נהג להסתובב, עד לא מזמן במונחים אבולוציוניים, עם רצועה דקה, שהייתה תלוייה לו על הצוואר כשהמצלמה, על עדשתה הגדולה הייתה בדרך כלל מונחת או מטולטלת בגובה החזה שלו.

אם תמשיכו ותידלו פרטים מהזיכרון הנדיף שלכם אתם בטח תישלפו משם גם את הפעם הראשונה שראיתם את התחליף לאותה רצועה היסטורית וכפי הנראה הוא התגלה לכם בפעם הראשונה בדמות רצועת Black Rapid כזאת או אחרת.

אני ממש זוכר את הרגע הראשון שראיתי את הטריק הזה (שאם נפרק אותו לגורמים נמצא שהוא מסתכם ברצועה שמחוברת למצלמה באמצעות החיבור של החצובה והיא כרוכה סביב גופו של הצלם ומאפשרת לו לשלוף במהירות את המצלמה בשעת הצורך) והבנתי כמו רובכם אני מניח, שזה פשוט גאוני ואיך ולמה (שוב פעם) לא חשבתי על הרעיון הזה בעצמי.
וככה תמיד התייחסתי ל-Black Rapid הישנה שלי, מוצר ששינה בהופעתו הרגלים ישנים ולא נוחים בעליל והפך תוך כמה חודשים את פני התעשייה ואת הדרך שבה צלמים מסתובבים עם המצלמות שלהם. עד שמישהו יחשוב על רעיון יותר טוב בכל מקרה.

הבעייה שתמיד הייתה לי עם הרצועה הזאת היא שלמרות שהערצתי אותם על החדשנות ושבירת המוסכמות היו כמה חסרונות בולטים (תרתי משמע..) בכל הקונספט.

בדימיוני לקחתי לא פעם את מהנדסי המוצר החדשני הזה וניסיתי להסביר להם, לדוגמא, שבתור צלם מאוד קשה לי לצלם אנכית עם הרצועה שלהם כי החיבור למצלמה נתקע לי ביד, הייתי מוסיף ואומר להם שאני משתמש לעיתים קרובות בחצובות והדרך שבה המצלמה מחוברת לרצועה לא מאפשרת לי חיבור נדרש שכזה, מה שדי מבאס, ולאחר שהייתי מראה להם כמה שקופיות שממחישות את הדרך בה המצלמה נדפקת מידי פעם בחיבור לרצועה הייתי מסכם את הכל בכך שהרעיון (לקחת פיתרון שהיה מיועד במקור לנשיאה ושליפה מהירה של כלי נשק ולהלביש אותו על מצלמה) פשוט מעולה ומה שנשאר לעשות כדי שהוא יהיה מושלם הוא פשוט להתאים אותו יותר לצרכים של צלם ממוצע.

כמו רב הפגישות המדומיינות שלי, גם הפגישה הזאת לא התרחשה במציאות אבל לשמחתי הפגישה הספיציפית הזאת לא הייתה חייבת ממש להתקיים שכן הבקשות שלי נענו אחת לאחת בדמות ה-carry speed שזה עתה נכנסה לחיי ונתנה לי את מה שהיה כנראה חסר לי, בכל מה שנוגע לרצועות למצלמה לפחות.

Carry Speed FS-PRO- רצועה מקצועית לצלמים

מהרגע הראשון שאתם מתחילים להסתובב עם הדבר הזה מחובר למצלמה היקרה שלכם אתם מבינים שמישהו ישב ארוכות וחשב ממש עליכם ורק אחרי זה הוא תכנן וייצר משהו ממש בדיוק בשביל הצרכים שלכם. אפשר להשוות את ההרגשה הזאת להרגשה שהייתה אמורה להיות לכם כשפתחתם את לייטרום על המחשב בפעם הראשונה ודי מהר הבנתם שזאת תוכנה שנעשתה על ידי צלמים ובשביל צלמים. הנה כמה נקודות בולטות:

חיבור נוח לחצובה

כאמור הבעייה העקרית שהייתה לי עם הרצועה הקודמת הייתה חוסר היכולת לחבר אותה לחצובה וברצועה הזאת הבעייה הזאת לא קיימת מהסיבה הפשוטה שבמקום "שאקל" מתנפנף הרצועה החדשה מצויידת בפלטת חיבור חזקה שבה ישנם -6 חורים שונים שמאפשרים חיבור טריוויאלי מהיר ויציב לחצובה. בנוסף כל הפלטה היא בעצמה גם חיבור לחצובות עם ראש מסוג ARCA SWISS.

ראש כדורי מסתגל

בשביל למקסם את הנוחות שלכם בזמן שאתם הולכים עם המצלמה תמצאו שלפלטת החיבור הנ"ל מתחבר ראש כדורי שזז ביחד עם התזוזות שלכם מה שגורם למצלמה שלכם (גם אם היא D7000 עם גריפ בתוספת ניקון 17-55 2.8) להיות צמודה לגוף שלכם בצורה נוחה עד לא מורגשת.

אבטוחים למכביר

אחת הבעיות הפסיכולוגיות שקשורות למוצר הזה היא העובדה שהמצלמה האהובה שלכם נתלית הפוך מגובה לא מבוטל שכל מה שמחזיק אותה זה בעצם בורג אחד.
לא משנה כמה תסמכו על האנשים הטובים שייצרו את המוצר הזה בשבילכם הרגע שבו אתם עוזבים את המצלמה שלכם לנפשה, תלוייה בין שמיים וארץ הוא רגע מלחיץ למדי. בשביל למזער את רמת החרדה הזאת הרצועה הזאת מגיעה עם אבטוחים למכביר ובשביל לנתק את אותה אתם צריכים ללחוץ על 3 מקומות שונים בו זמנית.

שליפה והיצרות הקיפים מהירים

אחד הפיצ'רים שקופץ מיד החוצה הוא היכולת שלכם להצר ולהדק את הרצועה על הגוף שלכם ולחזור למצב צילום בהינף יד. כלומר אין פה את הצורך, כמו ברצועות מסורתיות, להתחיל לפתוח, למשוך או להרחיב את הסוגרים של הרצועה בשביל להרחיב ולהצר אותה וזה מאוד יעיל מעבר לזה שזה מרשים מאוד את כל הסובבים אתכם.

נוחות על גבול הפינוק

למרות שאני שונא באופן כללי את המילה הזאת "פינוק", אין דרך אחרת לתאר את ההרגשה שיש לכם ברגע שאתם מתחילים להסתובב עם המצלמה שלכם מחוברת לצעצוע החדש הזה. איכות החומרים, העובי הרוחב והתחושה שלהם בשעת הליכה ברחוב, ביקור ארוך בגן החיות בחיפה או אפילו בבית כשאתם מתאמנים לבד מול הראי פשוט מרגיש נכון.

רוצים להגריל FS-PRO חדשה?

אז כמו שהבנתם אני ממש מרוצה מהתוספת החדשה לציוד הצילום שלי וכשדיברתי עם אודי רופא מ-ABS שמייבאים את הרצועה החדשה הצעתי לו להגריל רצועה אחת ממש פה בבלוג ולהפתעתי הוא היה בעיניין ואפילו הסכים להקריב את ספינת הדגל של החברה ה-FS-PRO

ולכן כל מה שנדרש ממכם על מנת לחבוק ברצועה שתשנה לכם במקצת את החיים עם המצלמה שלכם אתם צריכים להשאיר כתגובה לפוסט הזה לינק לגלריית הרשת שמציגה את תיק העבודות שלכם.

זה יכול להיות האתר האישי שלכם, עמוד בפוטולייט או DSPOT או אפילו אלבום מרוכז בפייסבוק יתקבלו בברכה כל גלריה שמייצגת את התמונות שמייצגות את העבודה שלכם. זאת מצד אחד לדעתי דרך נוחה להיכנס להגרלה ומצד שני ככה גם יצא לי להכיר אתכם יותר טוב ולהיכנס ולראות את התמונות שלכם לשם שינוי:-).
אבקש מראש לא להדביק לינקים לעסקים שלא קשורים לתמונות שלכם או לכל לינק אחר שאיננו אלבום התמונות שלכם כמו כן אשמח מאוד אם תוסיפו כמה מילים שמתארות אתכם ליד הלינק. בהצלחה לכולכם.

ב-11 לפברואר ב-12 בלילה, שזה עוד שבוע מעכשיו, אבחר רנדומלית תגובה אחת מכל התגובות שיהיו לפוסט הזה.
מי שכתב את התגובה הנבחרת פשוט זכה ככה באמצע החיים ברצועה הנחשקת.

שימו לב בבקשה - התגובות מתפרסמות רק אחרי שאני מאשר אותן לכן אין צורך לכתוב יותר מתגובה אחת בבקשה

תודו שזה מגניב לגמרי ובהצלחה לכולכם:-)

תודה רבה לכם על ההשתתפות הנלהבת שלכם בהגרלה הזאת, היה לי מאוד כיף לקרוא את הפידבוקים שלכם ואני משתדל להיכנס לכל גלריה שהוספתם לכאן ומתכנן פוסט שיוקדש לחלק מהעבודות שלכם:-)

אז כמובטח, הכנסתי את מספר התגובות שלכם לאתר הזה והמספר שעלה בהגרלה היה # 7 ומכאן התגובה הזוכה ומכאן הרצועה שהוגרלה כאן שייכת לצבי דרשוביץ ובהחלט מגיע לו להתחדש מכולנו. שוב תודה על ההשתתפות שלכם ואני בהחלט מקווה שנוכל לערוך הגרלות חביבות שכאלו פה בעתיד הקרוב אז עד הפוסט הבא פשוט תישארו טובים!

לצאת מהקופסא

2013-01-30T19:18:00.000+02:00

בצילום כמו בהרבה תחומים אחרים בחיים אנחנו לומדים לעשות משהו ואחרי שעשינו אותו כמה פעמים וראינו שזה עובד (הלקוח מרוצה / משתמש בתמונות /משלם) אנחנו מתקבעים לאיזו שהיא נוסחה, זאת שעבדה כבר, כזאת שאנחנו כבר יודעים לבצע ביעילות ושיש לנו ביטחון לפעול על פיה וכך אם נרצה או לא, אנחנו מתחילים לפתח סוג של קיבעון מחשבתי/יצירתי.

זה מה שקרה לי בכל מה שקשור לצילומים של עובדים במקום העבודה שלהם. אני התרגלתי לצלם אותם אחד אחד על רקע לבן ולאחר מכן, באופן לא מקורי ממש, מקבץ כמה מהם בחדר דיונים ומנסה לצלם אותם כאילו שהם במהלך דיון אמיתי ואותנטי ולקינוח, אם יש זמן, אנחנו בדרך כלל לוקחים כמה תמונות אווירה רחבות.

זה בידיוק מה שעשינו כשבאנו לצלם את העובדים החביבים ב-http://www.rosettagenomics.com, ואחרי משהו כמו- 3 שעות הייתי בטוח שיש לנו את כל מה שצריך בשביל שהם יהיו מרוצים והיינו כבר בדרך החוצה זחוחים ובטוחים שזה כל מה שאפשר לעשות שם ואז עודד בירן, שמעבר לכך שהוא היועץ המשפטי של החברה הוא גם חובב צילום ונלהב אמר שהוא לא מזמן ראה תמונות מקוריות של מנכ"ל קוקה קולה שצילם לא אחר מ- Zack Aries ומה דעתנו שננסה לעשות משהו דומה עם Kenneth A. Berlin המנכ"ל הפוטוגני שלהם.

ההשראה

Zack Arias ©

אם אתם עוקבים אחרי צלמים מובילים בעולמנו יש הרבה סיכוי שנתקלתם בתמונות של Zack Arias שמעבר לכך שהוא צלם מעולה הוא גם אחד האנשים הכריזמתיים שיצא לכם לראות.

את התמונה משמאל הוא צילם עבור HBR וכהרגלו הוא פרסם פוסט מושקע שבו הוא הסביר את תהליך הצילום בפירוט רב ואני ממליץ לכם לתת הצצה וללמוד כמה דברים חדשים ולראות תמונות נוספות שצולמו בסשן ההוא.

בכל מקרה, אז הרעיון של עודד היה שנשתמש בדלת של החברה שלהם כדי קבל אפקט דומה שיכניס את הלוגו של החברה לתמונה ולנו לא נותר אלא לנסות להתאמץ ולצאת מהקופסא.

הצילום

התרשים משמאל מראה לכם שמעבר לכך שקריירת הציור שלי נמצאת בנסיגה דרסטית השתמשנו בשני מקורות תאורה שונים על מנת להאיר את מנכל"נו. האחד היה האפולו שהאיר אותו מלמעלה והוא נבחר למשימה בגלל התכונה המופלאה שלו להאיר רק את מה שאתם רוצים ושום דבר אחר מלבד מכך. אם היינו משתמשים במטרייה לבנה (למשל..) כל הסביבה של המצולם הייתה מוארת אף היא כולל הרקע והדלת.

בשביל להאיר את דלת הזכוכית, השתמשנו בטריק ישן של הקפצת האור מרפלקטור שהיה על הרצפה ושאפשר לנו להאיר אותה מבלי לקבל השתקפויות והבהקים של האור לתוך העדשה מה שהיה הורס את התמונה מין הסתם. השיטה הזאת (להאיר משטחים כמו זכוכית) בעזרת אור שמוקפץ מרפלקטור על הרצפה עובדת סבבה כמעט תמיד ואני צריך להזכיר לעצמי להשתמש בה לעיתים יותר תכופות.

דבר נוסף שניסינו לשים אליו אליו היה יחסי העוצמה בין שני מקורות האור השונים, כמעט תמיד אתם רוצים שהמצולם שלכם יהיה יותר מואר מהסביבה שלו וכשאתם עובדים עם פלאשים על מצב ידני מאוד קל ליצור את היחס הרצוי ובמקרה הזה הנושא הואר כשהפלאש שפוגע בו פועל על 1/4 עוצמה בעוד זה על הדלת מכוון ל1/8. כמו כן בשביל לקבל קצת צבע ואווירה הצמדנו על הפלאש שפוגע בדלת ג'ל כתום שגרם לכל האווירה בתמונה להתחמם.

לסיכום

אני למדתי המון מהצילומים הללו ובעיקר, שהתהליך הטבעי הזה, שבמהלכו התקבעתי על פורמט/סגנון מסויים אולי מאפשר לי לעבור את יום הצילומים בשלום ובבטחון אבל מצד שני הוא מצמצם מבחינתי את האפשרויות שגלומות בלוקישן או במצולם שלי.

אז לפני שאני אצא מהדלת (!) של הלקוח הבא שלי אני אשתדל לזכור את הנקודה הזאת ולשאול את עצמי איך אני יכול לעשות משהו קצת אחרת? מה יש שם ושלא ראיתי אותו כי הייתי עסוק בלחזור על עצמי מתוך הרגל? איך אני יכול לצלם תמונה שתקפוץ החוצה משאר תמונות המשרד הסטנדרטיות שהתרגלתי לצלם?

אני מקווה שהפוסט הזה, מעבר לכמה טיפים טכניים, המחיש לכם את העובדה הברורה שציוד הצילום החשוב ביותר נמצא בעצם בין האזניים שלנו ואם נשמור על ראש פתוח ועיניים פקוחות גם ובעיקר במשימות צילום שביצעתם כבר, בדרך מאוד מסויימת בעבר, התוצאה יכולה להיות מאוד מתגמלת ובעיקר, מוערכת על ידי הלקוח שלכם.

מסכימים? יש לכם דוגמאות דומות מהחיים שלכם בתור צלמים? אשמח לשמוע אותם כתגובות לפוסט הזה ואם אין לכם סיפורים שכאלו או שיש לכם אבל לא בא לכם לשתף אותם איתנו אני בכל זאת אאחל לכם להישאר טובים ולצלם כמה שיותר.

אין כמו יפו בלילות?

ב-20.2.13 יתקיים סיור מודרך לציבור הרחב בנושא תאורה מעשית. הסיור יתקיים בשעון ביפו בשעה 16.00 והוא מיועד לאנשים ללא ידע בתאורה בצילום שרוצים ללמוד כמה דברים חדשים. פרטים נוספים עליו זמינים בלינק הזה. להתראות שם!