[...] דנין מתחנן השבוע שאורנג' יפנימו שיש ערך להתאמה אישית – בוודאי כשפונים ללקוח. הוא מבין שמחשב שולח את [...]

מעולה. תודה!

[...] דנין כותב שאורנג' לא יודעת אם הוא גבר או אישה בהקשר לממשק משתמש ומתברר שאורנג', במסגרת הסדרה [...]

שלום
לא מסכימה עם האמירה שמי שלומד עיצוב גרפי בדרכ לא הולך לכיוון של יו.אי.
אצלינו בשנקר יש מסלול שלם למדיה אינטרקטיבית ובו אנחנו לומדים גם חווית משתמש ויו.אי..
אישית כמעצבת,זה תחום שמאוד מעניין אותי והייתי שמחה לעסוק בו.

[...] קשה ללחוץ עליו. מי שמעוניין, יכול לקרוא על זה בהרחבה אצל ברק, שממנו גם העתקתי את התרגום. בין שאר הדוגמאות, הוא מביא [...]

היי אמיר,
זה נכון, זה לא באמת מצורף לקובץ, אבל אני חושב שזה קשור לענייני אבטחת מידע – אימייל זה דבר מאוד חשוף. כנ"ל לגבי הקוד החד-פעמי. הוא דווקא מצויין בעיני, כי הוא חוסך מהמשתמש את הצורך לזכור סיסמה שהוא משתמש בה רק פעם בחודש. זה משפר את האבטחה פעמיים: פעם ראשונה כי המשתמש לא רושם את הסיסמה בשום מקום, ואז אף אחד אחר לא רואה אותה, ופעם שניה כי הסיסמה נזרקת לאחר השימוש.

אם ממילא ה"גברת דנין" מודפס ספציפית עבור הלקוח (ולא ממולא לאחר ההדפסה בכתב יד, למשל), הם יכלו לכלול בתוכנה גם קטע קטן שיבדוק אם זאת גברת או אדון.
מה שיותר מקומם אותי, עם זאת, זה שהשירות הזה הוא שקר (אני אכן רשום אליו): החשבונית לא מגיעה במייל. במייל מקבלים הודעה שקיימת חשבונית חדשה, ואז צריך ללחוץ על הלינק (שמופיע רק בגרסת הHTML של המייל, כי הם לא שמעו על תאימות לתקנים), שמוביל לאתר, שמבקש _כל_ פעם להקליד קוד סודי "חד פעמי", שנשלח בזה הרגע לטלפון שלך.

אגב, ההנחיה היום בניסוח מכתבים רשמיים היא שכאשר מין הנמען לא ידוע, יש להשתמש בצורת נסתר רבים.

כל מגע עם שרות הלקוחות שלהם בין אם באתר (המזוויע שלהם) או בטלפון או בעמדות שרות בקניון הם פשוט סיוט.

NG, נכון. אפילו הייתי אומר "שלום, ברק!"