הדו"ח לשנת 2022 של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI), שכותרתו "הערכה שנתית: המצב והדינמיקה של העם היהודי", חשף פרטים רבים על מצבה הנוכחי של יהדות העולם. במיוחד הוא הכיר באמת כואבת: אומנם יש אנטישמיות בימין, אבל יש יותר ממנה בשמאל, והיא אנטישמיות מרושעת וממוסדת יותר. עכשיו אנחנו יכולים לדבר על הסכנה האורבת ליהודים בשמאל "הנאור".

אולי זה מפתיע אבל ארה"ב, צרפת, בריטניה וגרמניה, שהן ללא ספק ממעוזי הדמוקרטיה, הן גם מוקדי האנטישמיות הפעילים ביותר היום. זה נכון לא רק במונחים של התקפות אנטישמיות, אלא גם, ואולי בעיקר, במונחים של הצדקה אידיאולוגית לשנאת יהודים, למדינת היהודים ולנידויים מחוגי החברה.

לדוגמה, הדו"ח מדבר על "נורמליזציה של השיח האנטישמי", שבו "השיח האנטישמי הופך למנורמל וחודר לפוליטיקה הלאומית המרכזית בקמפוסים, באוניברסיטאות וברחובות", עם "עלייה ברורה בביטויים אנטי-ישראליים או אנטי-ציוניים מקבוצות פרוגרסיביות שחצו באופן ניכר לשטח אנטישמי".

גרוע מכך, "פוליטיקת הזהויות בשיח הפרוגרסיבי מכניסה את היהודים למחנה 'המדכאים' (צבע עור לבן, פריבילגיה חברתית וכוח). על בסיס זה, התמיכה היהודית בישראל משווה לעיתים להזדהות עם מדיניות גזענית".

גם מערב אירופה חווה אנטישמיות "מתקדמת". בצרפת, המוסלמים והפרוגרסיבים מתעלים מעל התהום האידיאולוגית ביניהם ומתאחדים למען המטרה ה"אצילית" של פגיעה בישראל וביהודים. "ההכרה הגוברת בתפקידה העיקרי של האנטישמיות האסלאמית בתחייתה של היודופוביה מאותגרת על ידי אידיאולוגית 'התעוררות' ותנועת האינטרסקציונליות, שקפצה מתיאוריה אקדמית לאקטיביזם פוליטי שמאלני", מפרט הדו"ח.

"האידיאולוגיה הזו משלבת קורפוס פוסט-מודרני של תיאוריות, מיזוג של הרעיונות הניאו-מרקסיסטיים של אסכולת פרנקפורט ו'התיאוריה הצרפתית' שזכתה לתהודה אקדמית ניכרת בארצות הברית החל משנות ה-80. המאבק המשותף נגד האימפריאליזם, קולוניאליזם, קפיטליזם וריבוד מעמדי נרחב התבטא אפוא בהתכנסות של מאבקים בין השמאל הרדיקלי לאסלאם הרדיקלי, ובמקרים מסוימים תורגם לאנטישמיות עוינת".

מעבר לים, בריטניה חווה גל אנטישמיות מתעוררת משלה. "קהילות יהודיות מבחינות בחוסר תמיכה במאבק בתופעות אנטישמיות", נכתב בדו"ח, "במיוחד בחוגי השמאל המתקדם. יהודי בריטניה מתמודדים עם מסגור שנכפה לעיתים קרובות על יהודים בשיח מתקדם. מסגור זה מהווה מכשול למלחמה באנטישמיות ותורם באופן משמעותי לכישלון להכיר באנטישמיות ולהתמודד נגדה בקרב השמאל הרחב".

אני שמח שמעטה האדיבות הוסר מעל פני השמאל, או לפחות מתחיל להתרומם. העמים ה"מתורבתים" וה"נאורים" תמיד היו המדכאים הגרועים ביותר שלנו. זה היה נכון בעת העתיקה, כאשר בבל החריבה את ממלכת ישראל הראשונה ורומא החריבה את השנייה. זה היה נכון גם בימי הביניים המאוחרים עם האינקוויזיציה הספרדית, ובמאה הקודמת עם הרייך השלישי של גרמניה.

כפי שמפרט הדו"ח, אנשי ציבור בשמאל אינם מציגים את עצמם כאנטישמיים. במקום זאת, הם מסווים את הארס שלהם מאחורי טענות גבוהות של עוול לפלסטינים, מהגרים, קבוצות אוכלוסייה מוחלשות, שוויון מגדרי וכל דבר ודבר שקשור לפוליטיקת זהויות. עם זאת, האשם המרומז, ולפעמים המפורש, כמעט תמיד יתברר איכשהו כיהודי – היהודים בכללותם או המדינה היהודית.

זו לא אנטישמיות מהרחוב, מהציבור, מקרב העם, אלא אנטישמיות ממסדית, אנטישמיות כמדיניות וכמכשיר פוליטי. אנטישמיות מהרחוב היא אלימה ועלולה להיות רצחנית. אנטישמיות ממסדית היא מתוחכמת ויכולה לגרום לרצח עם.

מלבד ציון האנטישמיות הגואה בשמאל, הדו"ח מציין גם את חוסר האחדות בתוך הקהילה היהודית, במיוחד בכל הנוגע להתמודדות עם אנטישמיות. אתייחס לנושא הזה באחד מהפוסטים הקרובים שלי, אבל עלי לציין כאן שהצטרפות לשורות השמאל לא תציל יהודים מהשוט כשהוא מצליף. כעת, כשברור שהאנטישמיות מתפשטת בכל חלקי החברה, ובמיוחד במדינות דמוקרטיות, הגיע הזמן לאחדות יהודית כתרופה נגד שנאת יהודים.

בתחילת השבוע פרסמו תשעה ארגוני סטודנטים באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה תקנה האוסרת על תמיכה במדינת ישראל ובציונות. התקנה כלשונה אוסרת לתמוך "במדינת האפרטהייד ישראל ובכיבוש פלסטין", ומוסיפה ש"החרם חיוני לביטחון ורווחת הסטודנטים הפלסטינים בקמפוס".

ארווין צ'מרינסקי, הדיקן למשפטים של אוניברסיטת ברקלי, אמר שעל פי התקנון החדש הוא ותשעים אחוז מתלמידיו לא יוכלו ללמד וללמוד שם כיוון שהם יהודים התומכים במדינת ישראל.

האנטישמיות באוניברסיטת ברקלי לא התחילה אתמול, נתקלתי בה כבר לפני שנים כשבאתי להעניק סדרת הרצאות באמריקה. ציפיתי שהיא תלך ותתגבר ואף הזהרתי את הסטודנטים היהודים בזמנו, אבל הם לא האמינו לי שזה עשוי לקרות.

כצפוי האנטישמיות התפתחה מאז ועלתה מדרגה. קודם היו אלו ארגונים אנטישמיים קטנים בלבד שאכלסו את האוניברסיטה, אבל הם פעלו בחריצות, ולאט לאט התרחבו עד כדי כך שהאיסור לתמוך בישראל נראה היום נורמלי לגמרי. אין מה לומר, כשפועלים בצורה נחרצת כמו אותם ארגונים אנטישמים, מגיעים לתוצאות. וזה עוד לא הסוף, הם ימשיכו במרץ לכל האוניברסיטאות, מפני שהיום רוב הסטודנטים הם ערבים או כאלו שתומכים בערבים.

כבר היום האנטישמיות באוניברסיטאות כבשה לה אחיזה רחבה, במיוחד במדינות הנוטות לתמוך במפלגה הדמוקרטית כמו האוניברסיטאות בניו יורק, בדרום קליפורניה ובבוסטון שיישמו צעדים נגד פעילים או חוקרים פרו-ישראלים.

מה צפוי אם כך לסטודנטים היהודים בארה"ב? צפוי שהם יעזבו את האוניברסיטאות האנטישמיות ביותר ויחפשו כאלה שבהן הם יהיו הרוב. אם הם לא ימצאו כאלו אוניברסיטאות, הם מן הסתם ילכו ויבנו אותן בעצמם. ואולי כאשר יגלו שגם זה לא עוזר, הם יעצרו וישאלו את עצמם, למה? למה כולם שונאים אותנו?

כשהם ישאלו ויחקרו את ההיסטוריה הם ילמדו שהאנטישמיות קיימת מיום היווסדה של האומה הישראלית. הם יגלו שהאנטישמיות לא מבחינה בין יהודי עשיר לעני, דתי וחילוני. הם יתפסו שהאנטישמיות אפילו לא תלויה במעשי היהודים, נאמנותם לאומה שבתוכה הם חיים או תרומתם הרבה בתחומי המדע, התרבות והאמנות. לאנטישמיות יש חוק שונה לגמרי. אבן בוחן אחרת.

כשהם יעלו על חוק האנטישמיות – שהוא לא אישי אלא מתייחס ליהודים כקולקטיב שהוטלה עליו משימה להיות "אור לגויים", כשהם יבינו שכאשר יהודים מאוחדים בלב אחד הם מוערכים ואהודים, וככל שהם מתפרדים הבוז אליהם גואה והשנאה רותחת – אז הם ידעו מה לעשות כדי להפוך את הפור.

מעוניינים להצטרף לצוות המדריכים שלנו? לחצו כאן >
מעוניינים לשמוע עוד פרטים על הקורסים והמפגשים שלנו ולהישאר בקשר? לחצו כאן >
מעוניינים להזמין את הקורס עבור קבוצת חברים ומכרים? לחצו כאן >

הפעילות הינה עבור גימלאים במועדוניות.
מפגש טעימה לקראת פתיחת קורס בנושא ט"ו בשבט: "כי האדם עץ השדה".
הגימלאיות נהנו מאד, אמרו שזו מחווה של נתינה וקבלה בדרך שלא הכירו.
האנרגיות והחיבור מילאו את המתנ"ס.
המנחות מספרות: "יצאנו חבוקות בשני עציצי רקפות".

הגענו לאנוש בחולון במסגרת התנדבות בתנועת הערבות, פגשנו שם אנשים מדהימים, אינטליגנטים, בעלי יכולת רגשית גבוה, חברותיים מאוד, המתמודדים יום יום עם דברים לא פשוטים.
המפגשים איתנו, לפי דבריהם, פתחו להם את הלב, הם הבינו כמה חברים זה דבר חשוב, כמה המפגשים ביניהם שיפרו להם את המצב הנפשי.
עשינו שיחות, משחקים, ראינו קליפים, והם שיתפו פעולה בכל הפעילויות.
מאוד נקשרנו אליהם, הם מלאי אהבה שלא תלויה בדבר, פשוט מדהימים.
הם מחכים לנו בכל יום שלישי, בשעה 17:00, ואנחנו מגיעים עם לב פתוח.

הפעילות בבתי הנוער של קדימה מאפשרת לנו כמדריכים להשתתף בעיצוב עתידם של בני הנוער.
אנו יוצרים בפועל שדה בינינו, בו כל אחד מצליח לתרום את חלקו ויחד אנחנו בונים שלם אחד.
וזה גם מה שחשוב לנו להעביר לנוער, את החשיבות של המרחב המשותף בינניו והקשרים בינינו.

הפעילות הינה עבור הגיל השלישי, פעילות מחברת שפותחת את הלב.
מפגשים מרגשים ומעצימים, בהם המשתתפים פותחים את ליבם משתפים ונרגשים.
פעילות מספרות: "מכל מפגש אנחנו יוצאות נרגשות ומבינות עד כמה קשרים חיוביים תורמים לחיינו, ועד כמה אנחנו זקוקים לחיבורים בינינו".

מה אנחנו מנסים לנפנף מעל המנגל, מתי הופכים את הסטייק ומי מנסה לחתוך עוד חתיכה מבשרנו?
מחשבות שהיו לי על העם שלי שאני כל כך אוהב.