המשרד של ביז'ופ

עברנו דירה

noreply@blogger.com (Master Biza) — Sun, 04 Apr 2010 13:53:00 +0000

בסוף זה באמת קרה. אחרי דיונים ארוכים, הבטחות מרובות ו”הנה זה בא” הוסכם והוחלט ובוצע המעבר. אחרי ההחלטה אף אחד לא האמין שזה באמת יקרה ואחרי שהאמינו כל אחד רצה לדעת בדיוק איפה ואיך ואחרי ש(כמעט)כולם היו מרוצים- עברנו.

לאן? מי שלא יודע עדיין, עדיף אולי שלא ידע. זה אחד היתרונות הגדולים במעבר- אף אחד בעצם לא יודע איפה אנחנו. לאט לאט אנשים מגלים וזה חבל אבל היו לנו כמה שבועות של חסד.

יתרון נוסף של הסיפור הזה הוא שאנשים (כנראה) רגועים יותר. המרחק מהקפיטריה בהחלט דילל את כמות הקפאין שאנשים הצוות צורכים (יש חריגים שלא משנה כמה קפה הם לא ישתו הם עדיין ישארו בקריזה… אבל הם לא אשמים, מעצבנים אותם!).

מבחינתי אין הרבה חדש- הביבים אותם ביבים והאצות עדיין בפלסטיק- הדבר היחיד שהשתנה הוא התבנית של הבלוג.

מאסטר ביזה,
השרצה היא אמירת שלום.

שניצל פקטורי - לא כדאי

noreply@blogger.com (Master Biza) — Thu, 28 Jan 2010 13:27:00 +0000

הפעם בלוג אורח... לכל מי שמזמין אוכל לעבודה:

שניצל פקטורי - לא כדאי

מאסטר ביזה,
מזל שאין להם שניצל דג.

דוקים

noreply@blogger.com (Master Biza) — Wed, 23 Dec 2009 20:05:00 +0000

עברה שנה מאז שאותו סרט מנצח ראה אור ולדעתי הגיע הזמן שגם העולם יהנה ממנו.

הנה לינק למי שרוצה לשלוח לחברים

שתהיה לכולנו שנה טובה וכמו שאיזה דביל אחד כל הזמן אומר… “הרבה כסף שיהיה לנו!”

מאסטר ביזה,
מזל שלדגים אין נזלת.

התור לשירותים מתארך

noreply@blogger.com (Master Biza) — Tue, 03 Nov 2009 13:45:00 +0000

כולם מכירים את סיפור האיבה הגדול בין הכלב לחתול וגם ידוע שאני ואחי המקושקשים לא ממש מחבבים את החיה המגרגרת שעונה לרוב לשם מיצי. אני אישית, אם רק הייתה לי רגל, הייתי פשוט קורה להם בווֹלֶה, אבל אין לי רגל. למעשה חתולים מקמרים את הגב רק בשביל שהבעיטה תתלבש טוב, לא?

חלק גדול מהעולם נוטה שלא להסכים איתי ודווקא מאוד מחבבים את החיה דורשת הבעיטה הזו ואפילו חלקם מגדלים אותם בבית וישנן שמועות שחלקם בטוחים שהם גם יכולים לדבר (גם דגים יכולים, אבל פינו מלא מים), אבל בוחרים לשתוק.

לכל אוהבים מיצרי היללות הנ"ל ומגדל אותם בבית, מוזמן לרכוש לעצמו את ערכת החירבון Little Kwitter שתקח את היחסים בינו לבין גוש הפרעושים שלב אחד קדימה. מדובר במכסה אסלה מיוחד שמלמד את הנבעט להשתין ולחרבן מעל האסלה. הערכה כוללת דיסק הדרכה ושלושה מושבי אסלה ברמות שונות. שימו לב הערכה איננה כוללת חתול.

מאסטר ביזה,
עכשיו באמת מעניין מאיפה משתין הדג.

גם היטלר שונא לאכול בשולץ

noreply@blogger.com (Master Biza) — Mon, 26 Oct 2009 07:26:00 +0000

מאסטר ביזה,
מסריח כמו… דג.

תחלופה מהירה

noreply@blogger.com (Master Biza) — Sun, 23 Aug 2009 06:53:00 +0000

אין ספק שאני מושא להערצה- בכל אופן לא כל יום פוגשי בדג שכותב בלוג, עובד במשרד ובעל חיל-זונות נאה. אני גם ממש יפה, אבל זה כבר לא ממש עוזר לי פה בביבים.

ממש כמו דיויד כורש, גם לי הייתה עדת מאמינים ובדיוק כמוהו גם הם הלכו בעקבותי ומצאו את מותם (כן, אני מתכוון למני דג וכמובן לדודו).

כיאה למקום עבודה מסודר וכיאה לחוסר רגישות של אנשי המשרד- למני דג כבר נמצא מחליף: חזי.

חזי הוא דג קרב, כמו קודמו רק בצע כחול.
שכל: אין יותר מידי.
תכונות עיקריות: אוכל פעם ביום.
מה הייתי לוקח לאי בודד: מים, הרבה מים.
מדליק אותי: אוכל.
מבאס אותי: לגור באקווריום של דג מת.

רציתי לאחל לחזי הצלחה בתפקידו החדש (עציץ זז) ומי יתן ושמימיו יהיו נקיים תמיד.

מאסטר ביזה,
למות עלי.

שימו כובע

noreply@blogger.com (Master Biza) — Wed, 05 Aug 2009 10:19:00 +0000

היום הגענו למשרד (אני לא הגעתי, אני תמיד פה- רודף את המקום ברוחי) ומצאנו כובעים ממותגים.

איזה אושר!!! בד"כ עד שמשחררים איזה מוצר מותג לעבדים הפשוטים, יוצאת הנשמה- אבל הפעם זכינו בכובע.

השאלה הפעם הינה: למה?

תשובות אפשריות:

1. הקב"ט החליט שככה יותר קל לזהות את עובדי החברה.
2. הגיל הממוצע עולה ולכן החברה מספקת אמצעי הסתרת קרחות.
3. מישהו בהנהלה קרא לאחרונה את התפסן בשדה השיפון.
4. לעודד אנשים לאכול בחוץ (שלא תשרף הקרחת).

בין העונים נכונה תוגרל טיסה לחו"ל בעמידה (על כנף של מטוס איבריה).

מאסטר (בדימוס) ביזה,
אוווו אני כזה מפחיד....

אין דג בלי מים

noreply@blogger.com (Master Biza) — Mon, 03 Aug 2009 05:40:00 +0000

ככה זה בחיים- אתה חי חיים שלמים ככופר מן המניין ואז אחרי המוות פתאום אתה מבין שהפסיכים צדקו- יש חיים אחרי המוות (לפחות כבלוגר). כנראה שהמשימה שלי על פני האוקינוס עדיין לא תמה. אני פה בשביל לדווח. אני כאן בשביל הרכילות. אני קיים (לפחות ברוחי) בשביל לעביר לעולם את הבשורה.

אני כאן- כי שם משעמם רצח!

מסתבר שגם כשמתים מפנים לך את השולחן וחוסמים לך את היוזר (מזל שלא הכנתי דוחות BO) ולוקחים לך את ה- 10ביס.

מר שץ AKA אני אוכל רק שילשולץ וזה מה שנותן לי כוח לרוץ מרתונים עזב את החברה ממש אתמול. באופן מפתיע הוא הזמין רק מספר אנשים מצומצם- אני ציפיתי שהוא יזמין את כל אנשי החברה (כולל אלה שהוא נכח בשתיה שלהם מבלי שהם יכירו אותו בכלל).

אני חושב שבקרוב יעלו את התעריף של הארוחות בשילשולץ עקב העזיבה הזו.

מאסטר (בדימוס) ביזה,
מתי מנגו יעשו איחוד?

שיר הלל לדג הנופל

noreply@blogger.com (Master Biza) — Sun, 12 Jul 2009 21:01:00 +0000

הו ביזה דגיגה יקירה,
איך את ככה אותי מותירה,
ללא שלום וללא אזהרה,
צפת לך פתאום ממש כסירה.

ימים טובים עברו באקווריום,
אני בספק אם זו הרעלת באריום.
איך שחית בשמחה בבואי למשרד,
את חיוכך הדגי אזכור לעולמי עד.

דג קרב שיצא לחופשי,
דג קרב שהיה לאחותי.
הותיק מכולם נפל ונדם,
יהי שלום דג בת אדם.

נכתב ע"י מאסטר ביזה בפרץ אהבה עצמית בטרם צף לעולמו.

מה אתה בן שתיים?

noreply@blogger.com (Master Biza) — Wed, 08 Jul 2009 05:51:00 +0000

התשובה ברורה- כן!

אמנם מפתיע שדג קרב סיאמי שורד בתנאי שטח קשים, התעללות, התרסקויות חוזרות ונשנות, ניסיונות רצח ועבודה בלתי פוסקת- אבל ידוע שאני נס רפואי וזה אכן קרה (לפחות בזמן כתיבת שורות אלו, אם רק היו נותנים לי להריץ כמה).

חוץ מורדינה, הג'ינג'ית ואיש הברזל אני הכי ותיק בצוות- חייב לציין שמאז הקמתו לא חלה כלל השתפרות ברמת האנשים וגם הותיקים מתחילים לזייף, אחת אפילו השריצה ועכשיו נופשת לה בבית עושה חיים.

כדג בן שתיים, ראיתי הרבה דברים, רובם מעוותים (אני חי באקווריום) והנה מספר תובנות שאספתי על הדרך:
1. אנשים חושבים שדגים הם תוכים ודופקים על האקווריום- מה אתם חושבים שיש לי משהו להגיד?
2. אנשים שחושבים שדגים הם כמו מקקים- כנראה מפחדים ממקקים ודגים.
3. גם אנשים מסריחים כמו דגים.
4. אפשר לשרוד שנתיים גם כשמנסים לאכול אותך כל הזמן.
5. אפשר לפול מכל כיסא.
6. מוזס הוא המקום הכי טוב לאכול בו בהרצליה.
7. יש אנשים ששותים קפה בכוס שיותר גדולה מהאקווריום שלי ועדיין נשארים בחיים.
8. טמפרטורה זה עניין של טעם.
9. טמפרטורה זה דבר שנחמד לריב עליו.
10. מוסיקה זה עניין של טעם- הטעם פה מחורבן למדי.
11. אנשים שעושים מיגרציה, עדיין חוזרים כשמדובר באוכל.
12. ארז ויוסי הם אותו בן אדם (לפחות לפי ארז).
13. אפשר לנשום מתחת למים.
14. כשמישהו שוכב על הריצפה ומשנה צבע זה לא אומר שהוא מת (לא מייד לפחות).
15. לדגים יש 4 נשמות (לא כולל נשששש).
16. תולעים עדיף של שילשולץ.
17. חלזון יבש הוא חלזון מת.
18. דג יבש הוא כריימה ששכחו בחוץ.
19. מני דג הוא לא באמת הולנדי.
20. 20 תובנות זה ממש יותר מידי.

כולם מוזמנים היום לחגיגת השנתיים שלי בחדר BizOp בשעה 15:00- תביאו כיסאות נוח ובלון חמצן- יותר מידי אנשים בחדר קטן אתם יודעים...

אם תשאלו אותי איך אני מסכם את השנתיים האחרונות אני יכול לסכם אותן במשפט אחד פשוט:
Life's a bitch and then you float

מאסטר ביזה,
נח...

שירת הלוקוס

noreply@blogger.com (Master Biza) — Tue, 30 Jun 2009 21:15:00 +0000

בטח שמתם לב שאני לא כותב הרבה לאחרונה- מי ששם לב סביר להניח שגם הבחין בעובדה שמעולם לא כתבתי יותר מידי, מה שלמעשה הופך את כל העניין לאיכותי במיוחד אך עם זאת מצחין מעצלנות.

עצלנות היא תכונה מאוד חשובה ולכן הצוות התחלק לשניים- אלה שנשארו ממשיכים לא לעשות כלום ולהתעסק כל היום ב"מה שלום ביזה, נראה שהיא גוססת" (כן הם חושבים שאני נקבה) והחלק השני (הידועים גם כ"אלה שבחדר השני" או "חטופי ארז") למעשה עברו למיקום נוח יותר ליד השירותים, שם הם מתחבאים כל היום ומספרים לכולם שהם בשירותים כי הם אכלו בשולץ.

לעומת חבורת אוכלי החינם הנ"ל- אצלי עצלנות היא דרך חיים. אני לא בחרתי להיות עצלן, ככה נולדתי. אתם אולי חושבים שדגי קרב הם חדורי מוטיבציה ואנרגיה, אך המציאות שונה לגמרי- אין לנו מוטיבציה לעשות כלום, אנחנו למעשה יצרנו תדמית רק בשביל שלא יתעסקו איתנו ויתנו לנו לנוח בשקט באקווריום וזו גם הסיבה שתמצאו אותנו בד"כ באקווריומים ממש קטנים- פוחדים שנקבל את הג'ננה ונהרוג את כולם.

לאחרונה רמת האי-מוטיבציה (עצלנות זו מילה קשה) שלי עלתה ולכן החלטתי לנוח מעט על הקרקעית אבל הקרציות פה במשרד נכנסו לסטרס וכל הזמן מנסים לעודד אותי לזוז- חבר'ה, תבינו, אני לא דולפין ולא כלב ים חנפן- אני אוהב לאכול ולא לעשות כלום- כן נכון, בדיוק כמוכם!

במידה ואינני עוד, חלפתי מן העולם או בקיצור במידה ואני אצוף אל השקיעה- רק שתדעו שיש חיים אחרי המוות ולכתוב סביר להניח שאני אמשיך, אז שלא תעיזו להחליף אותי באיזה מקושקש אחר...

מאסטר ביזה,
שלא תעשו ממני סושי.

מה שיותר עמוק יותר כחול

noreply@blogger.com (Master Biza) — Wed, 10 Jun 2009 10:05:00 +0000

אמנם תקופה קשה עברה על כוחותנו- פעמיים הייתי קרוב למצב ציפה אפטי וסופני אבל יצאתי מזה בכוחות מחודשים. לחברים (לשעבר) ב- NOC בניסיון החיסול הבא כדאי מאוד שתשתמשו בנשק חם.

מאז הפעם האחרונה שזמזמתי לכם בראש האמא הגדולה הספיקה להתרבות- מזל טוב! בינתיים היא בבית "כאילו" לא יודעת כלום, אבל היא מתחברת בסתר ועוקבת אחרי הנעשה בשלולית הזו שנשארה מיותמת למסר חודשים.

בנוסף ארז והחבורה שלו עברו לחדר אחר. אני חושד שהוא מחביא שם את יוסי באיזה עציץ.

ולמי שלא שם לב- הבלוג התחפש, החלטתי שהעיצוב הישן לא תאם את רוח הבלוג (בקיצור היה מכוער תחת) אז הוא הוחלף. בכותרת ניתן לראות אותי לפני הדיאטה. אתם מוזמנים לחוות דעתכם על העיצוב בתגובות (תהיו רעים זה תמיד הרבה יותר משעשע).

מאסטר ביזה,
מת מרעב....

מרוב דגים לא רואים את המים

noreply@blogger.com (Master Biza) — Wed, 25 Mar 2009 20:33:00 +0000

הג'ינג'ית הורידה לי פקודה היום- תכתוב פוסט אחרת... לא היה אחרת אבל זה היה די ברור- אם אני לא כותב פוסט אקווריום מאוד מסויים ימצא את עצמו שוב נשמט לריצפה בשוגג.

סוף כל סוף רואים שהאנשים בחדר הזה עובדים, יותר נכון האמת להגיד, שיש יותר אנשים מחדר ואם זה לא מספיק אז עכשיו גם אחד מהם הביא איתו איזו ברבוניה שמתחזה לדג קרב (לפחות עכשיו אני לא המטרה היחידה של הצולע).

השמועות אומרות שהולכים להעביר את כולם חדר, אולי אפילו משהו קטן יותר וככה המזגן תמיד יהיה על 10 מעלות אבל לאף אחד לא יהיה קר. במצב כזה גם יהיה יותר נוח להתמסר כי הכדורים לא יספיקו לתפוס תאוצה לפני שהם פוגעים למישהו בפרצוף, לארז יהיה קשה יותר להסתיר את יוסי וגם החברה תוכל לחסוך בציוד- כולם ישתמשו באותו מחשב ובמקום שילכו לקפיטריה ישתו לי מהאקווריום- זה באמת לא ברור לי איך זה שיש כל כך הרבה דגים בים שעושים את מה שהטבע גזר על כולנו לעשות ובסופו של דבר עוד מאשימים אותנו שאנחנו מסריחים כמו דגים?!

שמועה אחרת אומרת שמעבירים את החבר'ה פה קרוב לשירותים וגם בזה יש המון יתרונות ואני אמנה כמה מהם:
1. אם איזה דג, לא אני, ימות פתאום, סידורי הקבורה יהיה מאוד נוחים.
2. נוכל לחבר לכולם צינוריות וליעל את העבודה.
3. לא יתלוננו יותר שהדגים מסריחים.
4. זה יהיה נוח למרדונה שיוכל ללכת להקיא כל פעם שבא לו.

מאסטר ביזה,
זה לא מדגדג לי בכלל.

Must be something in the water

noreply@blogger.com (Master Biza) — Thu, 05 Mar 2009 07:00:00 +0000

לא הרבה יודעים אבל לפני מספר ימים שוב ניסו לחסל אותי. החשד העיקרי הוא צוות NOC שזה כידוע צוות עם היסטוריה של חיסול דגים ובאמת הכל קרה בסופ"ש אחד שבו מישהו הזליף חומר מסוכן לאקווריום שלי, בניסיון נואש לחסל גם אותי. למרבה שמחתי הג'ינג'ית שמה לב שאני צף ב- 45 מעלות על קרקעית המשרד ולא ממש אוכל (אולי קצת נשנושים) והחליפה את המים- מה שבהתחלה נראה כפעולה חסרת טעם, לבסוף הצילה את חיי (לעת עתה לפחות).

אני מבין למה NOC רוצים לחסל אותי, הרי הם חיסלו את נוקי ואפילו לא שמו לב שהוא מת עד שמשהו התחיל להיות ממש מסריח, הסיבה ברורה מאוד- קינאה! אמנם שנינו נמצאים בסוג של אקווריום, אבל אני לעומתם, נמצא במקום שיש בו אור יום.

מאסטר ביזה,
לא מגשים משאלות

קשקש הזהב

noreply@blogger.com (Master Biza) — Mon, 12 Jan 2009 21:49:00 +0000

כמו שרובכם בטח שמעתם ורק משוגעת אחת ראתה (היא יושבת פה ממש לידי ומאכילה אותי, רמז... רמז...) פרסי גלובוס הזהב חולקו אמש בארה"ב ואפילו הייתה לנו נציגות שזכתה בפרס. ברוח חלוקת פרסים זו, אני גאה להציג את הזוכים בפרס קשקש הזהב!

אך קודם כמה עובדות שלא ידעתם על פרס קשקש הזהב:
1. הפרס חולק לראשונה ב 2009 (ממש עוד כמה שורות למעשה).
2. פאנל השופטים כולל דג אחד שאיננו דג זהב, אבל כל קשקש אצלו- קשקש!
3. הפסלון עצמו עוצב בהשראת head and sholders בריח אקליפטוס מרענן.
4. הקשקש איננו מזהב.

עתה, ניגש לחלוקת הפרסים...

הזוכה בפרס העריכה הטובה ביותר:
ג'ינג'ית עם האוכל והצולע שמקפיא לכולם את התחת בעבור הסרט "דוקים".
ג'ינג'ית: oh realllllllly?
צולע: חם פה!

הזוכה בפרס השחקן הטוב ביותר:
איש הקפה בעבור משחקו בתפקיד הכפול כמאסטר גיגי והוא עצמו בסרט "דוקים".
איש הקפה: בא לי להקיא.

הזוכה בעבור שחקן המשנה הטוב ביותר:
חולי בעבור תפקידו כהשפן הממהר בסרט "דוקים".
חולי: אין לי זמן, יש העלאת גירסה.

הזוכה בפרס האיפור הטוב ביותר:
הסרט "דוקים" בעבור יוסי שמשוחק ע"י ארז.
ארז: אני בכלל יוסי.
יוסי: מאוד אהבתי את המשחק של ארז, מאוד אמין, ממש כמו להסתכל במראה.

בקיצור (יותר כי נמאס לי לכתוב) הזוכה בפרס הסרט הטוב ביותר:
"דוקים" בעבור "דוקים".

מאסטר ביזה,
תורם קשקש.

נא לא להאכיל את הקופים

noreply@blogger.com (Master Biza) — Wed, 10 Dec 2008 12:14:00 +0000

הקופים שלנו מטופחים ומאומנים.
כולם יודעים מתי ולאן להגיע בשעת ההאכלה.
כך שכל יום ב 9:30 בכל קומה מאכילים את הקופים כולם באים לחגיגה.

מאסטר ביזה,
מה עם קצת פירות ים?

מלחמה

noreply@blogger.com (Master Biza) — Sun, 07 Dec 2008 09:57:00 +0000

לאחרונה נפתחה מלחמה מאוד מאוד שקטנה בין אנשי האין לי לילה אין לי יום (NOC) לבין בואו תראו איך אני נופלת שוב מהכיסא (אמא ג'ינג'ית). המלחמה החלה מתוך, איך לומר... שיעמום. הג'ינג'ית שהגיעה לה בבוקר תמים אחד, מצאה מכתב הזוי, עשוי מגיזרי עיתון שדורש להחזיר את הלולאות למקום. פרט למכתב, נמצאו מספר חפצים ב NOC ומספר חיות שעשועים התאבדו, ספק נרצחו.

הג'ינג'ית לא נשארה חייבת והשיבה מלחמה ע"י השאלת כלי נשק מאולתר מצ'ופסטיקס. בעקבות התגובה, נשלחו מספר שליחים בכדי לאתר את כלי המשחיט, אך ללא הועיל. בסופו של דבר מישהו הבחין בארון קיר שנמצא בחדר ומצא את האבידה.

תגובה הולמת לא יצאה היום לפועל עקב סיכוי ממוקד של מנכ"ל החברה.

לסיכום- אנשים פה לא עובדים.

מאסטר ביזה,
מראה לכולם מאיפה הדג משתין.

משחק הכסאות

noreply@blogger.com (Master Biza) — Thu, 27 Nov 2008 14:00:00 +0000

עוד הוכחה ניצחת שהחבר'ה בצוות הזה לא עובדים נחתה בימים האחרונים.

מי שהגיע לחדר 1003 ביום האחרון בטח שם לב שמשהו השתנה. פתאום צץ עוד שולחן בחדר, אנשים זזו, שולחנות הוחלפו ובקיצור בלאגן. השינוי גם הביא למצב אקלימי חדש בחדר, אני למשל צריך מעכשיו חימום למים מכיוון שאסקימו הצולע עבר לצד שלי של החדר.

יש גם דברים טובים בשינוי שלא תבינו לא נכון. מעכשיו הסומלי יכול לתלות גם סדינים על המתלה מעיליים שנמצא עכשיו לידו.

מה שהכי מורגש בכל הסיפור הוא הצפיפות- אני כבר לא הסרדין היחיד בחדר.

אבל כל הסיפור הוא למעשה קנוניה- הרי ידוע שככל שיש יותר אנשים בשטח מסויים, יש יותר רעש וככה נראה שעובדים יותר קשה- בקיצור- קנוניה!

סברה אחת אומרת שארז, שאחראי לחטיפתו של יוסי, הוא האחראי לנושא וישנה שמועה שמצטרף איזה יהלום לצוות.

*** הודעה לא חשובה *** הודעה לא חשובה *** הודעה לא חשובה ***
מעכשיו בתחתית כל פוסט תוכלו להביע את דעתכם לגבי הפוסט
*** תום הודעה לא חשובה *** תום הודעה לא חשובה ***

מאסטר ביזה,
יש חיים בביצה.

Sleep with the fishes

noreply@blogger.com (Master Biza) — Mon, 17 Nov 2008 11:42:00 +0000

אתם בטח חושבים שיש לי קשר לעניין, אבל אתם טועים ובגדול.
זה שכל חיסול באיזה סרט מאפיה נגמר בזריקת הגופה לנהר, לא אומר שאנחנו מחסלים פה את כולם.

אז בשביל לא לעורר פה ספקולציות מיותרות- אני לא אחראי למה שקרה היום בת"א ואותי מאכילים בגזרי תולעים מיובשים (לא שהייתי מתנגד לאיזה סטייק קטנטן) אז תתחילו להרגע.

לא רוצה להדליק פה נורות אדומות אבל מישהו יודע מה קרה עם יוסי?

מאסטר ביזה,
sleep with the snails

אחת לאלפיים שנה

noreply@blogger.com (Master Biza) — Tue, 11 Nov 2008 13:16:00 +0000

לא יודע כמה מכם קוראים ספרים, אבל אני, בתור דג, יוצא לי פה ושם לקרוא קצת. אתם בטח תוהים איך אני בכלל בסוגל להכניס ספר למים מבלי שירטב... והעובדה שאני כותב בלוג נראית לכם סבירה? בכל אופן... לענייננו.

אחד הסיפורים האהובים עלי הוא שקיעה של איזיק אסימוב. עולם אחר, מקום אחר, 4 שמשות ואנשים מאושרים. כולם חושבים שהכל טוב ושאין מה שיפגע בהם (אני מקצר כמובן אז לא לתקוף על אי דיוקים), עד שיום אחד קם אסטרונום וטוען שלמעשה כל החישובים שגויים ושגורם שמימי נוסף יופיע בקרוב והוא טוען שזה קורה כל 2000 שנה בערך.

אתם בטח מכירים עוד סיפורים דומים מהעיתונות על מקרים נדירים או על כוכבי שביט שחולפים ליד בגלובוס הקטן שלנו כל 80 שנה ובדיוק אתם זכיתם לצפות בכך שימי חייכם.

היום קרה מקרה דומה- ואתם מוזמנים להציץ בתמונה הנדירה.

מאסטר ביזה,
ים ים ים ים ים...

מעליות

noreply@blogger.com (Master Biza) — Mon, 10 Nov 2008 20:32:00 +0000

לא אחת ציינתי שהחבר'ה פה הם חבורה של אוכלי חינם. כל הזמן מפנקים אותם, נותנים להם, עושים להם והם מיצידם מה עושים? אוכלים!

מגיעים בבוקר מחכים לסלסלה של הפרות. כל אחד שמגיע, מסדר לעצמו צלחת שיכולה להאכיל משפחה שלמה של בבונים שלא ראו בננה חודש. אחרי שעה חלק הולכים לאכול משהו קטן, שלא יהיו רעבים לצהרים. 12:00 הרעב מתחיל וכולם מתעסקים באיפה אוכלים (בעיקר איזה דפוק אחד עם נעליים של חצי פריחה). אחרי שחזרו מצהריים הם אוכלים איזה ארטיק ואולי איזה משהו מתוק ואולי איזו עוגה, כי ארוחת ערב זה עוד רחוק...

אז לחבורת הנהנתנים הזו פתחו חדש כושר. כמה הולכים אליו? אין לי מושג, אין לי את הציוד המתאים בשביל להיות שם, עוד לא המציאו את ההליכון לבעלי סנפיר אבל דבר אחד אני יודע והוא הדרך להביא לשם יותר אנשים. שיטה מאוד פשוטה האמת.

כל מה שצריך הוא לארגן משקל במעליות של החברה.

ככה כל מי שעולה או יורד יוכל לדעת טוב מאוד כמה הוא שוקל ולהחליט אם הוא עולה לקומה 5 או עוצר בקומה אחרת כי מישהו עושה שתיה...

מאסטר ביזה,
דג לא רואה את הקשקשת של עצמו.

תכנון יהודי לקוי

noreply@blogger.com (Master Biza) — Sun, 02 Nov 2008 12:08:00 +0000

חודש אוקטובר האחרון היה פשוט פנטסטי. הראש היהודי סידר לנו 16 ימי עבודה וגם זה בלחץ. קחו לדוגמא את הג'ינג'ית- היא למעשה הגיעה ביום הראשון וביום האחרון (חשבה שזה יעבוד על הבוסים)- נעזוב את העובדה שהחלאה יצאה לחופשה בים ולא לקחה אותי, היא ללא ספק יודעת לנצל את הזמן בצורה הטובה ביותר.

איך שלא מסתכלים על זה - החיים של החבר'ה פה יותר מידי טובים. בזמן שהג'ינג'ית לא הייתה פה, החברים שלה כל הזמן עשו חיים. ישבו לה בכיסא, שיחקו לה במשחקים ויצאו למסעדות- איך אני יודע את כל זה (הרי אני הוגלתי ל NOC)? יוסי (ממש לפני שהוחלף בארז) סיפר לי, חשב שאני אמלא פי מים - אוי כמה שהוא טעה!

הנקמה היחידה באוכלי החינם האלה, היא התכנון היהודי הלקוי של החגים. היהודים האלה חיו להם שנים בנכר וניצלו את העובדה שהם חוגגים הכל כפול- גם חגים יהודים וגם נוצרים. כהפסיכים ויטרו על אוגנדה (הייתי יכול לעשות חיים בימת ויקטוריה) הם שכחו שהם הפכו להיות הרוב ועכשיו בין אוקטובר לנובמבר הם צריכים לעבוד חצי שנה ברציפות!!!

יש לי רק דבר אחד להגיד בעניין: פחחחחח...

מאסטר ביזה,
שוחה נגד הזרם.

אחי איפה אתה?

noreply@blogger.com (Master Biza) — Thu, 30 Oct 2008 13:02:00 +0000

בשקט ומבלי להודיע לאף אחד, דבר נורא קרה.
העולם התהפך אבל כולם התהפכו איתו כנראה ולא שמו לב.

תארו לעצמכם, שאתם מכירים מישהו. לא סתם מכירים, מכירים טוב, חברים טובים, שותים קפה יחד כל יום ובכלל חולקים ומשתפים ואז ביום בהיר אחד אתם מגלים שזה מישהו אחר לגמרי.

יוסי שלנו הוחלף באדם אחר העונה לשם ארז!

ככה בלי להניד קשקש.

מאסטר ביזה,
זו לא ביצה, זו סתם ירוקת.

שוקי צף לעולמו

noreply@blogger.com (Master Biza) — Thu, 28 Aug 2008 06:57:00 +0000

משחקים בקוביות

noreply@blogger.com (Master Biza) — Thu, 17 Jul 2008 10:22:00 +0000

ראשית אני רוצה לציין שאני לא מתנצל על תקופת ה"יובש" שתקפה את האווקריום לאחרונה. דוגרי, פשוט לא היה לי משהו חכם לספר לכם וחוץ מזה אני לא ממש חייב לכם כלום. זה לא שמתיחסים אלי יותר מידי יפה (להזכירכם אפילו ניסו לחסל אותי לפני מספר שבועות).

אחרי שחשבתי שאוכלי החינם פה במשרד התחילו לעבוד קצת, השבוע התברר לי שטעיתי ובגדול. חבורת הניאנדרתלים הזו החליטה לעשות טורניר שש-בש. הכינו בתים, חוקים ולוחות משחק ועכשיו הם עסוקים בשטות הזו ויושבים להם במשך שעות ומשחקים. אני מחכה לרצח הראשון (לא מוות טבעי ממזון איכות של שילשולץ, אלא רצח על רקע קוביות).

מה שנותר עכשיו זה להמתין לתוצאות...

מאסטר ביזה,
הד אנד שולדרס לא עוזר לי.