לימודים באוניברסיטה - סיכומים

דיני חוזים - סיכום שעור 7-12

2011-04-25T17:09:00.003-07:00

יחידה 7 - חוזה פסול

סעיף 30 לחוק החוזים הכללי מגדיר מהו חוזה פסול: הוא חוזה שכריתתו, תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים, או סותרים את תקנת הציבור.

קיימים 9 מצבים שבהם חוזה יחשב לפסול:

הבטי החוזה:		הבטי הפסלות:
כריתה		בלתי חוקי
תוכן		בלתי מוסרי
מטרה		נוגד תקנת הציבור

9 המצבים - מכל הבט חוזה - ניתן "להוציא חץ" לכיוון הבט הפסלות.

כל חץ מייצג מצב של פסלות החוזה. מספיק שמצב אחד יתקיים כדי לטעון את העילה המשפטית: חוזה פסול.

*הבחנה בין חוזה "בטל" לחוזה "ניתן לביטול"

חוזה הניתן לביטול הוא חוזה תקף אשר ביטולו תלוי בפעולות של הצד הנפגע. באם הנפגע ממש את זכותו ויבטל את החוזה, החוזה יבוטל. באם לא יממש את זכותו תוך זמן סביר - החוזה ממשיך להיות תקף.

חוזה בטל - בטל מעיקרו. אין צורך לבטלו.

חוזים לא חוקיים:

1. כריתה - חוזה רשות שנעשה ללא מכרז

2. תוכן - חוזה עבודה לעובד ללא רשיון עבודה

3. מטרה - חוזה שמטרתו להונות את שלטונות המס

ישנם סוגים שונים של חוזים, שנקבעו בפסיקה כחוזים לא מוסרי או נוגדים את תקנת הציבור:

1. חוזים שמגבילים את חופש העיסוק - סעיף זה נוגד את תקנת הציבור.

2. חוזים שיש להם תניות פטור - לדוגמא - חוזים בהם הצד החזק פוטר את עצמו מאחריות אשר הייתה עליו ללא ההתניה. (פטור מנזקי גוף הינו בלתי חוקי בעוד פטור מנזקי ממון הינו חוקי)

3. חוזים הקשורים בדיני משפחה ודיני אישות - בין בני זוג ומשפחה חוזים מסויימים יחשבו כלא מוסריים.

חוזים המגבילים את חופש העיסוק היינם חוזים פסולים כיוון שתוכנם נוגד את תקנת הציבור:

חופש העיסוק הוכר כזכות יסוד בהתאם לחוק יסוד: חופש העיסוק.

זכותו של אדם לעסוק בכל עבודה, עסק, מקצוע, ומשלח יד מעוגנת כיום בחוק יסוד: חופש העיסוק. זכותו של עובד יכולה להיות מוגבלת בחוזה, אולם תקפות ההגבלה תלויה במידת הסבירות של ההגבלה.

הפסיקה הישראלית הבחינה בין שני סוגים עיקריים של הגבלות על חופש העיסוק:

סוג ראשון: התחייבות העובד כלפי מעבידו שלא יתחרה איתו בעתיד, לאחר פרישתו מהעבודה, על ידי פתיחת עסק משלו או על ידי קבלת עבודה אצל מתחרה.

סוג שני: התחייבות של מי שמוכר עסק יחד עם מוניטין, שלא יעסוק בעתיד בעסק דומה העלול להתחרות עם הקונה.

· הנטייה לפסול הגבלה מהסוג הראשון חזקה מזו הקיימת לגבי הסוג השני.

העקרונות המתחרים בדיון על סעיף בחוזה המגביל את חופש העיסוק:

עקרונות ושיקולים התומכים בצד של המעביד:

א. חופש החוזים - זכות יסוד.

ב. השקעתו של המעביד - קיניינו.

ג. סודיות - קיניין המעסיק והאינטרס הציבורי.

עקרונות ושיקולים התומכים בצד של העובד:

א. חופש העיסוק – זכות יסוד, משקף את זכויות הפרט, חופש התחרות והשיוויון.

ב. עיסוקו כבודו והגשמתו.

ג. טובת הציבור תחרות חופשית

הכלי המשפטי אשר נועד להכריע בין העקרונות והשיקולים הסותרים הוא האיזון, איזון האינטרסים לפי מבחן הסבירות.

בית המשפט בוחן את סבירות ההגבלה על חופש העיסוק מבחינת (פס"ד מעינות הגליל, עמוד 393 כרך ג' בספר)

זמן ההגבלה
מקום ההגבלה
הקף הפעילות המוגבלת
הזכויות הקניניות עליהם היא באה להגן
תחום ההגבלה
האם ההגבלה נועדה להגן על סודות מקצועיים/מסחריים, אשר נרכשו עקב היחסים המשותפים של בעלי הדין.

התוצאות של סעיף 30 - בטלות החוזה.

תוצאות נוספות: בסעיף 31 מפורטות התוצאות הנוספות לבטלות החוזה:

סעיף 31 לחוק החוזים הכללי קובע כי חוזה פסול הוא חוזה בטל ויחולו על בטלות זו אותם כללים המנויים בסעיפים ב 19 (ביטול מלא/חלקי) ו - סעיף 21 (השבה).

חריגים:

- כמו כן, סעיף 31 מקנה לבית המשפט שיקול דעת בנושאים הבאים: ביטול ללא השבה, השבה חלקית, וקיום חיוב.

יחידה 8 - חוזה לטובת צד שלישי (ג')

פרק ד' לחוק החוזים.

חוזה לטובת צד שלישי: חוזה בו נתחייבו הצדדים: החייב והנושה, לטובת צד ג' - הוא המוטב.

דוגמא:

רונן (הנושה), רוצה לרכוש פוליסת ביטוח חיים מחברת הביטוח (החייב). בפוליסה זו רונן קובע מוטב (אדם שלישי) - רותי אשתו - הזכאית לקבל ביום מותו סכום של 500,000 ₪.

הצדדים בחוזה זה הם:

המוטב

מבחן הקניית הזכות למוטב

הנושה החייב

בעלי זכות התביעה:

מבחן הקניית הזכות למוטב (סעיף 34)

בכדי להכריע האם מדובר בחוזה לטובת צד שלישי, יש לבדוק האם הצדדים התכוונו להקנות למוטב זכות תביעה ביחס לחוזה זה.

שמירת זכותו של הנושה (סעיף 38)

אם כן גם הנושה, בנוסף למוטב (ע"פ סעיף 34) יכול לדרוש מן החייב לקיים את זכותו של המוטב.

קיימת הבחנה אל מול סוגי מוטבים אחרים (חסרי זכויות)

מוטב מקרי : מוטב אשר נהנה על גב החוזה אך הצדדים בשום אופן לא התכוונו להקנות לו זכות תביעה מטעם החוזה נקרא מוטב מקרי.

טפיל משפטי : מוטב אשר נהנה מהחוזה והצדדים לא היו מודעים לו כלל.

שינוי בזכויות על פי החוזה:

דחיית הזכות ע"י המוטב (סעיף 35)

המוטב יכול תוך זמן סביר, אם הוא לא רוצה להיות מוטב, לדחות את היותו מוטב ע"י הודעה לצדדים לחוזה (הנושה ו/או החייב).

· במצב כזה אם יש להסיק מכוונת הצדדים תעבור ההטבה אל הנושה

ביטול הזכות (סעיף 36) - האם יכולים הצדדים לחזור בהם מן החיוב?

סעיף 36(א) - הכלל: כל עוד המוטב אינו יודע שהוא המוטב (ע"י הודעה של אחד הצדדים לחוזה), הנושה והחייב יכולים לשנות ו/או לבטל את הזכות של המוטב. אבל ברגע שאחד הצדדים הודיע למוטב על זכותו או פורסם החוזה לא ניתן לשנות את זכותו, כיוון שהמוטב הסתמך על הזכות הזו.

סעיף 36(ב) - החריג לכלל: בחוזה עקב מותו של אדם (למשל, פוליסת ביטוח חיים, קופת גמל...) הנושה יכול לשנות ו/או לבטל את זכותו של המוטב ע"י הודעה לחייב או על ידי הודעה בצוואה לחייב. וכל זאת למרות שהמוטב יודע שהוא מוטב.

טענות של החייב נגד המוטב (סעיף 37)

טענות העומדות לחייב כלפי הנושה תעמוד גם כלפי המוטב.

דוגמא: אם הנושה לא משלם לחייב את מה שהסכימו על פי החוזה בינהם, המוטב לא יקבל את זכותו. זכותו של המוטב מבוססת על חוזה תקים בין הנושה לחייב.

סיכום היחסים החוזיים בין הנושה-חייב-מוטב:

	חייב	מוטב	נושה
תביעת קיום		רשאי לדרוש את קיום החוזה מהחייב (ס' 34) רשאי לדרוש קיום חוזה מהנושה רק במידה וחלה עליו חובת קיום על"פ החוזה או במקרה של חיובים הדדיים.	רשאי לדרוש את קיום החוזה מהחייב לטובת צד ג' (ס' 38)
סעדים		במידה והחוזה לא קוים - רשאי לדרוש סעדים מהחייב.	במידה והוא ניזוק מהפרת החוזה כלפי המוטב, הוא זכאי לסעדים אחרים: פיצויים והשבה בעד הנזק שנגרם לו. במקרה של מוטב בתמורה - יוכל לדרוש מהמוטב השבה של מה שקיבל במידה וזה התעשר שלא כדין.
טענות הגנה	יכול להעלות כלפי הנושה וכלפי המוטב כל טענות הגנה שיש לו בקשר לחיוב (ס' 37)

יחידה 9 - הפרת חוזה וסיכול חוזה - חוק החוזים תרופות:

עילת הפרת חוזה:

הגדרה: מעשה או מחדל (אי עשיה) בניגוד לחוזה.

דוגמא: טלי שילמה רק חצי ממה שהתחייבה לשלם על המוצר (מעשה בניגוד לחוזה).

דוגמא: טלי לא שילמה כלל את מה שהתחייבה על פי החוזה (מחדל בניגוד לחוזה).

הסיטואציה: התובע הינו: הנפגע והנתבע הינו: המפר. הנתבע תובע בעילת הפרת החוזה.

סעיף 1 (א) לחוק התרופות מגדיר הפרה:

הפרת חוזה יכולה להיות בדרך של מעשה - דבר שהוא בניגוד לחוזה או בדרך של מחדל - הימנעות מעשייה.

סעיף 2 סעדים (תרופות/תוצאות) של הנפגע בגין הפרת חוזה:

· אכיפה

· ביטול

· פיצויים

· אכיפה + פיצויים

· ביטול + פיצויים.

כדי שהנפגע יהיה זכאי לתרופות השונות שהחוק מעניק לו, נדרש שיתמלאו שני תנאים מוקדמים:

· צריך להיות חוזה תקף וקיים בין הצדדים.

· צריכה להתרחש הפרה.

סוגי ההפרה העילות השונות:

1. הפרה יסודית (סעיף 6 לחוק החוזים/תרופות) –

· הפרה יסודית מוסכמת: חנית וסלעית הסכימו כי מי שיפר את סעיף 80 בחוזה, ההפרה תחשב ליסודית.

· הפרה יסודית מסתברת: ההפרה תבדק על פי מבחן האדם הסביר.

אופציות פעולה:

· יכול הצד הנפגע לבטל את החוזה ע"י הודעה חד צדדית לצד הפוגע (סעיף 7א).

2. הפרה לא יסודית / חלקית /הפרת תנאי.

הפרה אשר גם אם היה יודע עליה הנפגע מראש היה נכנס לחוזה בכל זאת.

א. חיובים עצמאים - קיומו של חיוב האחד אינו מותנה בקיום החיוב האחר.

דוגמא: מופע קרקס ימשך אפילו אם מישהו מעשן באולם למרות איסור העישון. שני החיובים נפרדים אחד מהשני והפרה של אחד לא מבטלת את האחר.

ב. חיובים מותנים - קודם חיוב אחד, אחרכך חיוב אחר, אם קיום חיוב אחד נדחה ידחו גם הבאים אחריו.

דוגמא: שלם ואז תראה את המופע.

ג. חיובים שלובים – חיובים אשר יש לקיים אותם בו זמנית

דוגמא: מסירה בעת התשלום, אי אפשר לקחת את המוצר לפני התשלום.

אופציות פעולה:

· נתינת הארכה ובקשת תיקון הפגע (סעיף 7ב) וזכאי לבטל את החוזה רק אם לא תוקן הפגע תוך זמן סביר.

3. הפרה צפויה (סעיף 17 לחוק התרופות)

הפרה צפויה משמעותה שעוד בטרם הגיע מועד קיומו של החוזה ניתן לומר כי החוזה הופר.

דוגמא: עדי התחייב למכור את מכוניתו לטלי. לאחר מכן הוא פירסם מודעה בעיתון למכירת מכוניתו.

סעיף 17 לחוק התרופות מדבר על שני מצבים בהם ניתן לטעון לעילת הפרה צפויה:

1. כאשר גילה צד לחוזה (אמר במפורש כי לא יקיים את החוזה).

2. כאשר נסתבר מנסיבות העניין שצד לחוזה לא ירצה או לא יוכל לקיימו.

ביהמ"ש מחמיר בגישה זו, אין מספיק בחשש כי צד לא יבצע את חיוביו אלא יש להביא ראיות ממשיות אשר מעידות על כך שמדובר בהפרה צפויה. נדרשת סבירות גבוהה.

אופציות פעולה:

1. תביעה לאלתר: תביעה בגין הפרה צפויה, בקשה לביטול החוזה או אכיפתו בזמנו המוגדר.

2. המתנה למועד: להמתין למועד הקיום ואם לא קוים תביעה להפרה רגילה.

3. (נוסף)דיפלומטיות: שליחת מכתב המנסה לברר את כוונותיו האמיתיות.

נזק עקב דחיית מועד הקיום (סעיף 43ב)

נדחה המועד לקיום חיוב מותנה, רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן, לחייב את הנושה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לחייב עקב הדחייה, אף אם אין בדבר משום הפרת חוזה מצד הנושה, ואם היה על החייב לשלם תשלומים תקופתיים עד לקיום החיוב שמועדו נדחה לפטור אותו מתשלומים אלה בתקופת הדחייה.

הסעדים להפרה צפויה (סעיף 17) :

לפי חוק זה הנפגע זכאי לסעדים ותרופות (סעיף 2 לחוק התרופות), חמשת האופציות לסעדים

1. ביטול

2. אכיפה

3. פיצויים

4. ביטול + פיצויים

5. אכיפה + פיצויים

סיכול חוזה (סעיף 18 לחוק החוזים / תרופות) (טענת הגנה של המפר) :

סעיף 18 לחוק התרופות פוטר את המפר, שעמד בטענת ההגנה על סעיף סיכול חוזה אם נתמלאו שלושה תנאים:

1. המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת על הנסיבות המסכלות במועד כריתת החוזה לגבי הנסיבות המסכלות.

2. אי יכולות של המפר למנוע את התרחשות הנסיבות המסכלות (מבחן הצפיות).

התרחשות הנסיבות המסכלות או המשנות באופן יסודי את קיום החוזה כמוסכם.

סעיף 18 (ב) תוצאות סיכול החוזה (עקב שינוי הנסיבות) :

· אם יש סיכול, הנפגע לא יקבל אכיפה או פיצויים אלא, ביטול והשבה בלבד.

· לבהמ"ש שיקול דעת לתת השבה הדדית או שיפוי לנפגע (השבה חד צדדית).

הערה: הפסיקה מעמידה רף ציפיות גבוה לטענת הסיכול.

· לאחרונה הוחלף מבחן הצפיות במבחן הסיכון.

מבחן הסיכון: שואל האם מישהו מהצדדים לקח על עצמו את הסיכון להתרחשותם של האירועים המסכלים.

ואם נמצא כי לקח על עצמו צד את הסיכון ודאג לכסות את עצמו לא יהיה זכאי לטעון להגנת הסיכול.

*רכישות צד ג'

· אם רכש צד ג' את הנכס לפני שהתקבל סעד הביטול אז רכישתו תקפה ואין אפשרות לביטול.

· באם רכש לאחר שהתקבל סעד הביטול תהיה הרכישה תקפה רק אם התרחשה בתום לב וכבר הועברה התמורה לה.

יחידה 10 - אכיפה וביטול

תרופת האכיפה:

אכיפה הינו הסעד הראשוני במשפט. משמעותו חיוב המפר בקיום החוזה.

סייגים לאכיפה:

סעיף 3 לחוק התרופות:

סעיף זה מתאר מצבים בהם הנפגע לא יוכל לקבל אכיפה והם:

אי אפשרות ביצוע – כאשר הושמד נשוא החוזה או הועבר לצד ג', וצד ג' נהג בתום לב וחוזה אינו בר ביצוע ולא יינתן צו לאכיפתו.
דוגמא: הדירה שרכש דוד מהקבלן נמכרה לפיני ונקבע כי לפיני זכויות בלעדיות בדירה. דוד לא יוכל לקבל דירה זו.
עבודה אישית או שירות אישי - אי אפשר לכפות עבודה או שירות אישי על אדם.
דוגמא: כלנית, ציירת ידועה, התחייבה לצייר במכללה ציור קיר בכניסה. כלנית מרגישה כי "אין לה מוזה לצייר".
סייג הפיקוח - אם הפיקוח על האכיפה אינו סביר באופן קיצוני (אכיפה מסובכת).
דוגמא: רונן, יזם הבונה קניונים גדולים, כרת חוזה עם קבלן בניה, לירון. לירון לא התחיל את הבניה ומסרב לכך בתוקף. כדי שלירון יבצע את הבניה, יש להציב פקחים (מהנדסים, אדריכלים וכדומה) באתר הבניה, במשך 24 שעות בשלוש השנים הבאות.
אכיפה בלתי צודקת - על המפר להראות כי העוול שיגרם לו אם יאכף החוזה הוא גדול באופן משמעותי מהעוול שיגרם לנפגע אם תדחה דרישתו לאכיפה.
דוגמא: אביב הקבלן הפסיק את הבניה בחצי הדרך. בינתיים, עד שקוני הדירה תבעו אותו, הוא פירק את חברת הבניה והלך ללמוד רפואה סינית. שנתיים לאחר אירוע ההפרה, טוענים הקונים לאכיפה.

*אם ביהמ"ש יקבל את אחד מהטיעונים הנ"ל אזי הנפגע יהיה זכאי לאחד מהסעדים הנותרים: ביטול ו/או פיצויים.

אכיפה עם תנאי (סעיף 4 לחוק התרופות) :

במקרה שבו אכיפת החוזה יכולה להיות לא צודקת יכול בית המשפט להורות לנפגע עצמו לקיים חיובים חוזיים.

הפסיקה מפרטת שני מצבי אכיפה נוספים:

אכיפה בקירוב - זוהי אכיפת החוזה לא באופן מדוייק, אלא הקרוב ביותר האפשרי.

אכיפה תוך כדי שיערוך - שיערוך נעשה כאשר הנכס איבד מערכו.

תרופת הביטול:

הביטול ינתן כתרופה בשני סוגים של הפרה:

סעיף 7 (א) לחוק התרופות - מעניק סעד של ביטול אוטונומי עקב הפרה יסודית.
ישנם שני מבחנים להפרה יסודית :

· מסתברת - לו האדם הסביר היה יודע מראש על ההפרה הוא לא היה נכנס לחוזה (מסתברת).

· מוסכמת – כזו שהצדדים לחוזה הסכימו את ההפרה כהפרה יסודית.

סעיף 7 (ב) לחוק התרופות - הפרה לא יסודית,

כדי שלנפגע תקום זכות ביטול עקב הפרה לא יסודית חייבים להתקיים שני תנאים מצטברים:

· הנפגע יתן למפר ארכה לקיים את החוזה תוך זמן סביר, ואי קיום החוזה ע"י המפר לאחר שניתנה לו הארכה.

ביטול החוזה יהיה צודק בנסיבות העניין, ז"א שלא מספיק שנתנו לו ארכה והוא הפר אותה, הביטול יהיה צודק ע"פ מבחן הסבירות.

*תניה גורפת היא תניה מוסכמת לפיה סעיפים רבים יחשבו כסעיפים יסודיים ללא הבחנה בינהם, במקרה כזה יסודיותם של תנאים מכח ההסכמה של ההתניה הגורפת בטל ויסודיותם חוזרת למבחן הסבירות "האדם הסביר"

דרך הביטול (סעיף 8 לחוק התרופות) :

הנפגע יודיע למפר תוך זמן סביר על הביטול.

הודעת ביטול יכולה להיות בכתב או בע"פ ראה סעיף 21 לחוק התרופות האומר כי הודעה תהיה ע"פ מה שסוכם על ידי הצדדים ובאין הסכמה כזו - בדואר רשום, או לפי מה שמקובל בענף.

השבה לאחר ביטול (סעיף 9 לחוק התרופות) :

ההשבה היא השבה הדדית, דהיינו, החזרת המצב לקדמותו.

קיים הבדל בין סעיף 9 לחוק התרופות לבין סעיף 21 לחוק החוזים הכללי המדבר גם הוא על השבה לאחר ביטול - ע"פ סעיף 21 לחוק החוזים הכללי, קודם תתבצע השבה בעין ואם היא בלתי אפשרית אזי תתבצע השבה בשווי.

ע"פ סעיף 9 לחוק התרופות - יכול הנפגע לבחור בין השבה בעין או בשווי.

יחידה 11 - פיצויים בגין הפרת חוזה

(חוק החוזים - תרופות בשל הפרת חוזה)

פיצוי

הינו אחד מהסעדים המשפטיים בגין עילת הפרת החוזה.

קיימים סוגים של פיצויים:

פיצויים בגין נזקים ממוניים:

1. פיצוי בגין נזק ממוני - סעיף 10 לחוק התרופות.

פיצוי ללא הוכחת נזק - סעיף 11 לחוק התרופות.

3. פיצויים מוסכמים - סעיף 15 לחוק התרופות.

פיצויים בגין נזקים לא ממוניים:

4. פיצוי בגין נזק לא ממוני - סעיף 13 לחוק התרופות.

פיצויים בגין נזקים ממוניים

בתביעת פיצויים ידון בית המשפט בשתי שאלות מרכזיות:

· שאלת תיחום הנזק – האם המפר אחראי על הנזקים?

· שאלת שיעור הנזק - כימות הנזק בערכים כספיים.

סעיף 10 לחוק התרופות: פיצויים בגין נזק ממוני:

תנאים מצטברים לקבלת פיצוי בגין נזק ממוני:

א. נזק: הנפגע צריך להוכיח שנגרם לו נזק כלכלי.

נזק מוגדר בסעיף 1 לחוק התרופות: נזק, לרבות מניעת ריווח (גם כשיש עיסקת המשך יש להוכיח כי נגרם נזק מעיסקת ההמשך).

ב. תיחום הנזק: שני מבחנים מצטברים אשר בעזרת יקבע בית המשפט את היקף הנזק שעליו אחראי המפר:

1. מבחן הסיבתיות: תוחם את הנזקים שההפרה גרמה להם ועונה על השאלה: מהם הנזקים שההפרה היתה סיבה להם. מבחן זה מביא בחשבון את הנזקים בפועל שנגרמו לאדם ספציפי בסיטואציה ספציפית.

2. מבחן הציפייה: קובע את הקף האחריות של המפר לנזקים שנגרמו לנפגע.

את הנזקים שנגרמו "עקב" ההפרה (מבחן הסיבתיות), יש להעביר דרך מבחן הציפיה באחת מאופציות הבאות:

א. צפייה בפועל: מצב שבו המפר ראה מראש את הנזק כתוצאה מסתברת של ההפרה.

ב. צפייה בכח: שהמפר לא ראה את האפשרות שיתרחש נזק, אבל הוא היה צריך לצפות (מבחן אובייקטיבי) את הנזק.

הנזקים שלא מקבלים פיצוי על פי סעיף 10 הם הנזקים שהמפר לא ידע ולא היה צריך לצפות אותם.

ג. שיעור הנזק

אמנם סעיף 10 לא מפרש את המושג שיעור הנזק, אך זו החלטה שיפוטית שבית המשפט ייקח על עצמו. הכוונה לכימות הנזק בערכים כספיים.

סעיף 11 לחוק התרופות - פיצויים ללא הוכחת נזק

סעיף זה מפרט 2 מצבים אפשריים לפיצוי בגין נזק, שאינו דורש הוכחת נזק ולא הקטנת נזק:

11(א) - אי קיום / איחור חיוב לאספקת נכס / שירות.

הופר חיוב לספק נכס או שירות או לקבל נכס או שירות והנפגע ביטל את החוזה - זכאי לפיצויי בגין ההפרש בין מחיר הנכס או השירות בחוזה מול המחיר של הנכס בשוק.

למשל, דורון קנה דירה במחיר 200,000$ ולא קיבל את הדירה. הוא החליט לבטל את החוזה וביום הביטול שווי הדירה בשוק היה 230,000$. אזי הפיצוי ללא הוכחת הנזק הינו ההפרש של 30,000$. (הערה: קיימת חובה לבטל את החוזה).

11(ב) – פיצוי על איחור תשלום

הופר חיוב לשלם סכום כסף. זהו פיצוי על איחור בתשלום - הריבית על האיחור על פי חוק פסיקת ריבית או החלטת בית המשפט.

דוגמא, בחוזה מוסכם שדורון יקבל תשלום של 5000$ בתאריך 1/1/2003 אולם הוא קיבל את התשלום בתאריך 1/1/2004. הפיצוי ללא הוכחת נזק הינו הריבית בגין תקופה זו.

סעיף 12 לחוק התרופות – שמירת זכות

סעיף 11 אינו גורע מזכותו של הנפגע לפיצויים בעד נזק שהוכיח לפי סעיף 11.

אולם בית המשפט רשאי להפחית את הפיצויים עד סעיף 11 במידה והתמורה לחויוב הייתה בלתי סבירה או לא הייתה תמורה כלל.

סעיף 14 לחוק התרופות – הקטנת הנזק

אין המפר חייב בפיצויים בעד נזק שהיה הנפגע יכול, באמצעים סבירים, למנוע או להקטין.

הנפגע נידרש להקטין את הנזק באמצעים סבירים. זאת כדי שהנפגע לא ינצל את ההפרה.

סעיף 15 לחוק התרופות - פיצויים מוסכמים

בפיצויי מוסכם אין צורך להוכיח נזק ואין חובה להקטינו.

זהו מצב בו קיים סעיף בחוזה (או קיים חוזה נפרד) בו הצדדים לחוזה הסכימו, עוד בטרם ההפרה, כי אם תהיה הפרה ישולם פיצוי בגובה מסויים.

הקביעה לפיצוי מוסכם הינה קביעה מראש, עוד לפני שהייתה הפרה.

· סעיף 15 (א) - מקנה לביהמ"ש סמכות להפחית את הפיצויים במידה והוא מוצא כי נקבעו פיצויים שאינם סבירים. ביהמ"ש יפחית פיצויים במקרים מאוד חריגים כדי לא להתערב בחופש החוזים.

· סעיף 15 (ב) - זכות בחירת הסעיף אשר מכוחו יתבעו הפיצויים היא בידי הנפגע.

· סעיף 15 (ג) - חילוט כספים - זהו גם פיצוי מוסכם. אם לא קראו לפיצוי מוסכם בחוזה וסיכמו שחלק מהסכומים מיועדים לפיצויי זה חילוט הכסף לטובת פיצויי.

פיצויים בגין נזקים לא ממוניים -

סעיף 13 לחוק התרופות - פיצויי בגין נזק לא ממוני

נזק לא ממוני הינו נזק כגון: עוגמת נפש, כאב, סבל וכו'

לבית המשפט שיקול דעת אם לפצות בגין נזק זה, בשיעור שיראה לו בנסיבות העניין.

דוגמא נוספת: דוד קנה דירה מקבלן בתל-אביב. הקבלן לא מסר לו את הדירה בזמן, אלא איחר במסירת הדירה 12 חודשים. דוד, מכר את דירתו בבאר-שבע כדי להיכנס לדירתו בזמן ולכן נאלץ לשכור דירה למשך 12 חודשים. בנוסף, ילדיו אשר היו צריכים להתחיל ללמוד בתל-אביב, נאלצו במשך חודש להגיע כל בוקר מבאר-שבע לתל-אביב, עד שנמצאה הדירה להשכרה.

כמו כן, המחשב שהזמין דוד לצרכי עבודה מחברת מחשבים ידועה, לא סופק לו עד כה, למרות שמועד ההתחייבות של חברת המחשבים חלף.

מכאן - לדוד נזקים ממוניים כגון: שכירות דירה, הסעות לילדים, הפסד עבודה בעקבות אי אספקת המחשב.

וכן נזקים לא ממונים: עוגמת נפש.

מה כדאי לדוד לעשות?

אם הוא מעוניין בדירה אז לא יפעיל את סעיף 11, הדורש ביטול ואז קבלת הפיצוי בגין המחיר החוזי של הדירה ושוויה ביום הביטול.

גם אם יבטל את העסקה לקניית הדירה, יוכל לדרוש את הוצאותיו הנוספות דרך סעיף 10 לחוק התרופות (כגון: הסעת הילדים).

שיקול נוסף לדוד, בעניין המחשב למשל, הוא הפרש בין סעיף 10 לסעיף 11 והאם יוכל להוכיח את מבחני סעיף 10 ואף לעמוד בחובת הקטנת הנזק שלו.

את הנזקים הלא ממוניים ידרוש דרך סעיף 13, היכול להצטרף לסעיף 10 ו/או 11 לחוק התרופות.

יחידה 12 - חוזים אחידים (חוק החוזים האחידים)

חוזה אחיד היינו חוזה סטנדרטי המנוסח ע"י הספק. זהו נוסח של חוזה שמטרתו התקשרות עם לקוחות רבים.

המאפיין את יחסי הכוחות בין הצדדים לחוזה אינו שווה, הספק הוא הצד החזק והלקוח הוא הצד החלש.

מערכת המשפט, בעזרת חוק החוזים האחידים, מתערבת בתוכנם של חוזים אלה (סעיפים 3, 4 לחוק החוזים האחידים) ומאפשרת פיקוח מקדים (פרקים ג, ד לחוק החוזים האחידים) במטרה להגן על הלקוח מפני תנאים מקפחים בחוזה אחיד מחד ולאפשר לספק להיות מוגן מפני תביעות עתידיות מאידך.

סעיף 1 לחוק החוזים האחידים - מטרת החוק להגן על לקוחות מפני תנאים מקפחים בחוזים אחידים.

סעיף 2 לחוק החוזים האחידים - מגדיר מהו חוזה אחיד, תנאי, ספק, לקוח ובית דין לחוזים אחידים.

תניות פטור - אילו סעיפים בחוזים אחידים, הגורעים מזכויות הלקוחות והפוטרים את הספקים, מנסחי החוזים מחבות. סעיפים 3,4 לחוק החוזים האחידים מאפשרים לבית המשפט לבטל תניות פטור המקפחות את הלקוח.

סעיף 3 לחוק החוזים האחידים - מגדיר את עילת הקיפוח והמבחן לו הבוחן את יחסי הצדדים לאור ההתניות החוזיות.

· הסעד בגין עילה זו - ביטול/שינוי התנאי המקפח.

סעיף 4 לחוק החוזים האחידים - מפרט 10 מקרים אשר על פיהם קמה חזקת הקיפוח.

המשמעות המשפטית של חזקה היא שלא קמה לטוען לה חובת ההוכחה. דהיינו, מי שנכנס לאחד מעשרת המקרים המפורטים בסעיף הוא בחזקת מקופח ואין הוא צריך להוכיח את הקיפוח לפי המבחן הקבוע בסעיף 3 לחוק החוזים האחידים.

(1) תנאי הפוטר את הספק, באופן מלא או חלקי, מאחריות שהיתה מוטלת עליו על פי דין אילולא אותו תנאי, או המסייג באופן בלתי סביר את האחריות שהיתה מוטלת עליו מכוח החוזה אילולא אותו תנאי;

(2) תנאי המקנה לספק זכות בלתי סבירה לבטל, להשעות או לדחות את ביצוע החוזה, או לשנות את חיוביו המהותיים לפי החוזה;

(3) תנאי המקנה לספק זכות להעביר את אחריותו לצד שלישי.

(4) תנאי המקנה לספק זכות לקבוע או לשנות, על דעתו בלבד, ולאחר כריתת החוזה, מחיר או חיובים מהותיים אחרים המוטלים על הלקוח, זולת אם השינוי נובע מגורמים שאינם בשליטת הספק;

(5) תנאי המחייב את הלקוח באופן בלתי סביר להיזקק לספק או לאדם אחר, או המגביל בדרך אחרת את חופש הלקוח להתקשר או לא להתקשר עם אדם אחר;

(6) תנאי השולל או המגביל זכות או תרופה העומדות ללקוח על פי דין, או המסייג באופן בלתי סביר זכות או תרופה העומדות לו מכוח החוזה, או המתנה אותו במתן הודעה בצורה או תוך זמן בלתי סבירים, או בדרישה בלתי סבירה אחרת;

(7) תנאי המטיל את ההוכחה על מי שנטל זה לא היה עליו אילולא אותו תנאי;

(8) תנאי השולל או המגביל את זכות הלקוח להשמיע טענות מסויימות בערכאות משפטיות, או להיזקק להליכי משפט אחרים, והכל למעט הסכם בוררות מקובל;

(9) (תיקון: תשס"ד - 2004) תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך ;

(10) תנאי הקובע מסירת סכסוך לבוררות כאשר לספק השפעה גדולה יותר מאשר ללקוח על קביעת הבוררים או מקום הבוררות.

סעיף 5 לחוק החוזים האחידים – איסור לפנות לערכאות משפטיות היינו תנאי מקפח באופן חד משמעי ואינו ניתן להפרכה (חזקה חלוטה).

דוגמא: הבנק, בחוזה לפתיחת חשבון חדש, כתב בין היתר, את הסעיפים הבאים:

א. הצדדים מסכימים כי הבנק פטור מאחריות בגין גניבת כסף מחשבון הבנק של הלקוח, למרות שחוק הבנקאות מחייב את הבנק באחריות כזו.

ב. הצדדים מסכימים כי הבנק יוכל להודיע על מצב החשבון של הלקוח, לגורמים פרטיים שאינם קשורים ללקוח.

מכאן - סעיף א. להסכם עם הבנק הינו מקפח מכוח סעיף 4 (1) - זוהי חזקה שעל פיה הספק אינו יכול לפטור עצמו מאחריות המוקנת לו על פי חוק.

סעיף ב. להסכם עם הבנק מקפח מכוח סעיף 3 - הגילוי של הפרטיים האישים של הלקוח לגורמים פרטיים כלשהם הינם ניצולו של הצד החזק (הבנק) לבצע טעויות ו/או למסור מידע באופן חופשי, גם אם הינו פוגע בלקוחות שלו.

דיני חוזים - סיכום שעור 1-6

2011-04-25T16:55:00.000-07:00

פרק1 – עקרונות כלליים

תפקידי בית המשפט:

· לפתור סכסוכים

· להכווין התנהגות (הרתעה)

תחומי המשפט:

· פלילי (מדינה נגד אזרחים)

· ציבורי (בג"צ) (אזרח נגד המדינה)

· אזרחי (אזרח נגד אזרח)

עקרונות כללים בדיני חוזים

חוזה - הסכם אכיף, מבוסס על:

1. יסוד ההסכמה - ההסכם מגלם את רצון הצדדים.

2. יסוד האכיפות - הכרת החוק בהסכם מסוג זה.

חוזה יתקיים במצב בו יש "מפגש רצונות"

עקרון חופש החוזים – כל עוד לא נוגד הוראות חוק כופות (קוגנטיות)

· חופש ההתקשרות

· החופש לעצב חוזה

· אכיפת החוזה (בדיעבד)

עקרון תום הלב סעיף 12 / 39 לחוק החוזים הכללי

· אפקט ממתן – ממתן עמידה דווקנית על זכות מכוח החיוב.

· אפקט מצטרף – העדר חריצות, פגיעה ברוח העסקה, אי דיווח על האפשרות שיגרם נזק.

חוסר תום לב במשא ומתן :

· העלאת הצעות חדשות ובלתי סבירות

· חזרה מהסכמות שהושגו

· חזרה מהצעות שהועלו

· ניהול משא ומתן בלי כוונת התקשרות.

· פרישה ממשא ומתן

· אי גילוי

· דרישות בלתי חוקיות

עקרון תום הלב – סעדים ותרופות

- אכיפה

- הפרת החוזה בשלב המשא ומתן מזכה בהחזרי נזקים הנגרמו ע"י המשא ומתן (פיצויים שלילים) 12ב

- הפרת החוזה לאחר כריתת החוזה תשאף להביא למצב בו היה מתקיים החוזה (פיצויים חיובים)

פרק2 – יצירת החוזה

חוזה = הסכמה אכיפה )הכרת הדין בהסכמת הצדדים באמצעות אכיפת ההסכמה(

הצעה:

1. פניה - ביטוי חיצוני, אובייקטיבי של הצהרת רצון

2. גמירות דעת – הכוונה ליצור מערכת יחסים משפטית לגבי עסקה מסוימת עם גורם ידוע (ביטוי חיצוני אובייקטיבי)

3. מסויימות (הפרטים המהותיים לעיסקה)

סוגי הצעות:

· הצעה רגילה - לניצע מסויים.

· הצעה לציבור - (לניצעים רבים שזהותם אינה ידועה) כגון: פניה בעיתון .

· הצעה בלתי חוזרת - הצעה שהמציע קבע מועד לקיבולה או שקבע שהיא ללא חזרה.

· הצעה מזכה - הצעה מזכה הינה הצעה המקנה זכויות לניצע ללא חובות. (שתיקת הניצע תחשב לקיבול).

חזרה מהצעה, סעיף 3 לחוק החוזים:

3(א) הצעה רגילה - החזרה הינה לפני מתן הודעת קיבול.

3(ב) הצעה בלתי חוזרת (מוקצבת זמן לקיבול) - לא ניתן לחזור לאחר מסירת ההצעה לניצע.

פקיעת ההצעה - סעיף 4 לחוק החוזים:

1. דחיית ההצעה על ידי הניצע.

2. עבר המועד לקיבול ההצעה (שנקבע או זמן סביר באופן אובייקטיבי).

3. אירוע מפקיע לפני מתן הודעת קיבול כגון:

א. מות המציע או הניצע

ב. מציע או הניצע פסול דין

ג. ניתן צו לקבלת נכסים נגד המציע או הניצע כגון: פשיטת רגל - לאדם פרטי.

ד. ניתן צו פירוק נגד המציע או הניצע - ניתן לגבי חברה עקב כניסה למצב כלכלי קשה.

אופני הקיבול:

1. קיבול בהודעה (סעיף 5) - קיבול באמצעות הודעת הניצע למציע המעיד על גמירות דעת של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה, קיבול באמצעי המתאים להצעה.

2. קיבול בהתנהגות (סעיף 6) - סעיף 6(א): עשיית מעשה המעיד על קבלת ההצעה. סעיף 6(ב): אין קיבול בשתיקה.

3. הצעה בשתיקה (סעיף 7) - טובה רק להצעות בהן הניצע מרוויח בלבד (הצעה מזכה: מתנות/צוואה).

קיבול הצעה שפקעה (סעיף 9) = הצעה חדשה.

קיבול הצעה תוך שינוי (סעיף 11) = הצעה חדשה.

חזרה מקיבול (סעיף 10) - לאחר מסירת הודעת הקיבול אין אפשרות לחזור מהקיבול.

זכרון דברים - הסכמה במסגרת משא ומתן. ממנה עולה כי המשא ומתן טרם הסתיים.

(פס"ד רבינאי נ' מן שקד) ביהמ"ש דן בשני מבחנים מצטברים כדי להחליט: האם זיכרון הדברים השתכלל לכדי חוזה מחייב?

1. גמירות הדעת: מבחן כוונת הצדדים – כוונה ליתן מסמך תוקף משפטי מחייב, ניתן לעשות שימוש בנוסחת הקשר –

"עד לחתימת החוזה" (מחויבים כבר) או "כפוף ל..." (רק באם ייחתם חוזה)

2. מבחן המסוימות: ביהמ"ש בודק האם פרטי העסקה קיימים, אם יש צורך יבצע השלמה.

דוגמא: מול ביהמ"ש ניצב מסמך בו כתובים הפרטים כדלקמן:

זיכרון דברים

דורון מתחייב למכור את מכוניתו לשלומית. המכונית הינה מסוג סובארו שנת 1997 דגם 54A, במחיר מחירון נכון להיום.

מחר יחתם הסכם אצל עו"ד ערמומי.

בואו נבחן: האם הפרטים המהותיים של העיסקה קימים במסמך זה: מהות העסקה, מחיר, שמות הצדדים וכו'

אם כן, קיימת נטיה לומר כי זהו חוזה מחייב.

לא מצויין מתי אך זהו פרט אשר אפשר להשלים

נוסחת הקשר: כתוב כי חוזה יחתם מאוחר יותר - למה?

פרק 3 – צורת החוזה, פרשנותו והשלמתו

סעיף 23 קובע כי חוזה יכול שיהיה בכל צורה : בכתב , בע"פ, או בצורה אחרת .

שני חריגים אשר מגבילים את חופש הצורה:

1. כשהחוק מחייב חוזה בצורה מסויימת.

2. כאשר ההסכם מחייב צורה מסויימת.

דוגמא להגבלה של חופש הצורה בחוק:

סעיף 8 לחוק המקרקעין:

"התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב" - דרישת הכתב פורשה כדרישה מהותית.

הטעמים העיקריים לפירוש סעיף 8 כמהותי הם חשיבות העיסקה, היקפה הכספי וסיבוכיותה, חשוב שהעסקה תיעשה בשיקול דעת ובמחשבה תחילה ולא בפזיזות.

משמעותה של הדרישה בכתב היא שכל הפרטים המהותיים והחיוניים לה יכללו בכתב. אם אין הם מופיעים בכתב, לא משתכלל חוזה.

פרטים מהותיים בעסקעות מקרקעין:

· שמות הצדדים

· מהות העסקה

· מהות הנכס

· המחיר

- זמני התשלום

- הוצאות ומיסים

הפרטים האחרים לעומת זאת אינם חייבים להיות בכתב.

סעיף 19 לחוק ההתיישנות:

"רשאים בעלי הדין להסכים, בחוזה נפרד בכתב, על תקופת התיישנות ארוכה מן הקבועה בחוק זה, ובתביעה שענינה אינו מקרקעין – גם על תקופת התיישנות קצרה יותר מן הקבועה בחוק זה, ובלבד שלא תקצר מששה חדשים".

סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח:

"תנאי או סייג לחבות המבטח או להיקפה יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו, או יצוינו בה בהבלטה מיוחדת; תנאי או סייג שלא נתקיימה בהם הוראה זו, אין המבטח זכאי להסתמך עליהם."

סעיף 5 לחוק המתנה:

"התחייבות לתת מתנה בעתיד טעונה מסמך בכתב".

סעיף 1 לחוק יחסי ממון בין בני זוג:

"הסכם בין בני-זוג המסדיר יחסי-ממון שביניהם (להלן הסכם-ממון), ושינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב".

פרשנות חוזה - סעיף 25 לחוק החוזים הכללי:

א.פירוש החוזה (סעיף 25) ו ב. השלמת החוזה (סעיף 26) נעשים ע"י ביהמ"ש לאחר שנכרת חוזה והתעוררה מחלוקת בין הצדדים. פרשנות מתייחסת למה שהוסכם בין הצדדים והשלמה למה שלא הוסכם על ידם.

סעיף 25 לחוק החוזים קובע את המבחנים לפירוש חוזה (מבחנים הררכיים):

א. אומד דעתם של הצדדים (אובייקטיבי) מתוך החוזה ומתוך הנסיבות:

כלומר ביהמ"ש יבחן את כוונת הצדדים כבני אדם סבירים מתוך לשון החוזה ומתוך נסיבות העניין.

ב. פירוש מקיים עדיף

כלומר: ביהמ"ש יעדיף קיום החוזה על פני ביטולו.

ג. נוהג כללי

כמקובל בענף.

ד. חוק הפרשנות בשינויים מחויבים

מפנה לחוק הפרשנות – ביטויים הנהוג להשתמש בהם בחוזים יפורשו לפי הפירוש המקובל להם.

במידה וסעיף 25 לא יתן מענה, ביהמ"ש ישתמש במבחני עזר:

· כלל הפרשנות נגד המנסח:

דו משמעות = טובת הצד השני.

למשל: חוזים אחידים.

· פרשנות לפי עקרון תום הלב:

דו משמעות = המשמעות ההוגנת.

השלמת חוזה - סעיף 26 לחוק החוזים הכללי

תהליך ההשלמה בדרך כלל מתקיים לאחר תהליך הפרשנות ומתייחס למקרים בהם אין בחוזה הסדר לגבי השאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים.

סעיף 26 לחוק החוזים קובע את המבחנים להשלמת חוזה (מבחנים הררכיים):

1. קודם כל יש לזהות לאקונה (חסר)

2. יש לבחון את הנוהג הקיים בין הצדדים (סובייקטיבי)

יש להוכיח כי בעבר, טרם כריתת החוזה, נוצר בין הצדדים דפוס התנהגות רציף, שיש לראותו כחלק מן ההסכמה החוזית.

3. יש לבחון את הנוהג המקובל בחוזים מאותו הסוג (אובייקטיבי)

הנוהג בתחום מסחר מסוים, במקצוע מסוים או במקום מסוים ויש לראותו כחלק מן ההסכמה החוזית.

במידה וסעיף 26 לא יתן מענה, ביהמ"ש ישתמש במבחני עזר:

הוראות חוק דיספוזיטיביות (מרשות) - שימוש בסעיפי חוק לצורך השלמה.

תניות מכללא :

- מבחן הטרדן המתערב - ביהמ"ש ינהג כמו טרדן המתערב בין הצדדים ויעמיד את עצמו כמשקיף מהצד המביט על הסיטואציה שלפני כריתת החוזה במטרה להבין למה התכוונו הצדדים.

- מבחן היעילות העיסקית - השלמת פרט הגיוני מבחינה עיסקית שבלעדיו לא יכולה העיסקה להתקיים (שיקול כלכלי).

הוראות משלימות נוספות:

סעיף 41 לחוק החוזים (חלק כללי) – קיום בזמן סביר:

"חיוב שלא הוסכם על מועד קיומו, יש לקיים זמן סביר לאחר כריתת החוזה, במועד שעליו הודיע הנושה לחייב זמן סביר מראש".

סעיף 44 לחוק החוזים (חלק כללי) – מקום הקיום:

"חיוב שלא הוסכם על מקום קיומו, יש לקיים במקום עסקו של הנושה, ואם לא מקום עסק-במקום-מגוריו הקבוע".

סעיף 45 לחוק החוזים (חלק כללי) – קיום בבינוניות:

חיוב למתן נכס או שירות שלא הוסכם על סוגם או טיבם, יש לקיים במתן נכס או שירות מסוג ומטיב בינונים.

סעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי) – קיום בסכום ראוי:

"חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה".

יחידה 4-5 - פגמים בכריתה:

הדרכים לביטול התחייבות:

1. טענה כי כלל לא נכרת חוזה (הצעה,קיבול,זכרון דברים)

2. טענה כי החוזה אינו עונה על דרישות הכתב (לדוגמאת מקרקעין)

3. טענה כי נכרת חוזה אומנם נפל בחוזה פגם

הפגמים בכריתת חוזה לפי סדר הופעתם בחוק:

פגמים בכריתת חוזה הם מקרים בהם יש חוזה אך ישנו פגם ביסוד גמירות הדעת של אחד הצדדים.

הפגמים בכריתה מפורטים בפרק ב' לחוק החוזים ומהווים רשימה סגורה. היינו, לא כל חוסר שיוויון בין הצדדים, לא כל פגם בשיקול דעת מהווה פגם אשר בעטיו מוקנה לנפגע הסעדים המפורטים אלא רק בהתקיים אחד המקרים המפורטים בחוק ניתן לטעון לפגם בכריתה.

פגמים ברצון / גמירות הדעת:

טעות ידועה: סעיף 14 א' לחוה"ח - טעות היא מחשבה או אמונה של צד לחוזה אשר אינה תואמת את המציאות העובדתית. הטעות יכולה להיות ביחס לחוק או לעובדה. הטעות לעולם מתייחסת לעבר או להווה. טעות המתייחסת לעתיד אינה בגדר טעות.

יסודות הטעות: 1.קיום חוזה. 2.טעות עובדתית/משפטית. 3.יסודיות הטעות.

המבחן האובייקטיבי: "האדם הסביר", קשר סיבתי בין הטעות להתקשרות: קשר זה נבחן ע"פ מבחן סובייקטיבי של המתקשר הספציפי: האם המתקשר הספציפי הזה התקשר בחוזה עקב הטעות. ידיעתו של הצד השני.

התוצאה המשפטית/הסעד: הטועה רשאי לבטל בעצמו את החוזה ע"י הודעה לצד השני תוך זמן סביר.

טעות שאינה ידועה - הדדית: סעיף 14 ב' לחוה"ח - זוהי טעות אשר אף אחד מהצדדים לא היה מודע לה לפני ההתקשרות.

התוצאה המשפטית/הסעד: הטועה רשאי לתבוע ביטול בביהמ"ש.

בפני ביהמ"ש שלוש תוצאות משפטיות אפשריות: 1.קבלת התביעה וביטול החוזה. 2.דחיית התביעה והשארת החוזה על כנו. 3.קבלת התביעה וביטול החוזה תוך חיוב הטועה בפיצויים לצד השני.

הטעיה: סעיף 15 לחוה"ח - הטעיה היא טעות הנגרמת ע"י הצד השני הן במעשה והן במחדל.

הטעיה בשתיקה – אי גילוי עובדות שהיה לגלותן מכוח הדין.

יסודות ההטעיה: 1.קיום חוזה, 2.טעות, 3.הטעיה, 4.קשר סיבתי בין ההטעיה להתקשרות.

התוצאה המשפטית: זכותו של הטועה לבטל את החוזה בהודעה לצד השני תוך זמן סביר.

כפיה: סעיף 17 לחוה"ח - כפיה היא הפעלת לחץ באופן פיסי או באופן מילולי הפוגע בחופש הבחירה של המתקשר, היינו לולא הלחץ לא היה המתקשר נכנס לחוזה.

יסודות הכפיה: 1.קיום חוזה, 2.כפיה בכח/באיום, 3.קשר סיבתי בין הכפיה להתקשרות.

תוצאה משפטית: זכותו של הכפוי לבטל את החוזה בהודעה לצד השני תוך זמן סביר מיום שנודע לו שפסקה הכפיה.

מבחני הכפייה הכלכלית:

איכות הכפייה – מהו המעשה הכופה? האם חיי מסחר תקינים יכולים לשאת מעשה כזה?
עוצמת הכפייה – מהן אלטרנטיבות הבחירה? האם ניתן לפנות לערכאות? האם ניתן להימלט ממלתעותיה?

· ובלבד שהיא אינה מהווה: "אזהרה בתום-לב על הפעלת זכות".

עושק: סעיף 18 לחוה"ח - מצב בו ניצל צד אחד את מצוקתו של הצד השני כדי והשיג חוזה שתנאיו גרועים במידה בלתי סבירה לצד השני.

יסודות העילה: 1.קיום חוזה, 2.מצוקה של הצד העשוק (מצוקה שכלית/גופנית או חוסר ניסיון), 3.תנאי חוזה גרועים במידה בלתי סבירה 4.קשר סיבתי בין העושק להתקשרות.

בכדי שעילה זו תתקיים יש צורך בקיומו הנפרד של כל אחד מיסודותיה. עם זאת קיומם של תנאי חוזה גרועים במיוחד יכולים להצביע על מצבו של העשוק. הווי אומר, ככל שתנאי החוזה גרועים יותר במידה בלתי סבירה הרי שביהמ"ש ייטה לראות בצד העשוק צד המצוי במצוקה.

תוצאה משפטית/סעד: העשוק רשאי לבטל את החוזה תוך זמן סביר.

פגמים ברצון – כשרות משפטית:

סעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות - "כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו".

סעיף 2 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות - "כל אדם כשר לפעולות משפטיות, זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של בית משפט".

סעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות - "אדם שלא מלאו לו 18 שנה הוא קטין; אדם שמלאו לו 18 שנה הוא בגיר".

סעיף 4 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות - "פעולה משפטית של קטין טעונה הסכמת נציגו".

המבחן (חלופי ולא מצטבר):

· האם זוהי פעולה שגורה וסבירה לילדים בגילו של הקטין?

· האם הצד השני לא ידע ולא היה אמור לדעת שזהו קטין?

והכול בתנאי שלא נגרם נזק של ממש לקטין.

פעולות הניתנות לביטול ע"י הנציג:

ביטול אוטונומי (של נציג הקטין, היועמ"ש או הקטין שבגר).
תוך חודש ימים מיום שנודע לו (או מיום שהפך הקטין לבגיר).
ביטול למפרע.

יחידה 6 – חוזה על תנאי, סעיפים 27-28 לחוק החוזים הכללי

חוזה על תנאי היינו חוזה תקף אשר הצדדים לו התלו את קיומו או את הפסקת קיומו בתנאי. תנאי זה הינו חיצוני לחוזה אך מתייחס לקיומו של החוזה כולו.

ישנם שני סוגים של תנאי: תנאי מתלה ותנאי מפסיק.

חוזה על תנאי מתלה: הוא חוזה אשר קיומו תלוי בקיומו של התנאי. חוזה זה הנו תקף מעת כריתתו אך הוא אכיף רק עם התמלאות התנאי. עם זאת זכאי צד לסעדים לשם מניעת הפרתו של החוזה אף טרם התמלא התנאי.

חוזה על תנאי מפסיק: הוא חוזה אשר קיים כל עוד ממשיך להתקיים התנאי האמור. חוזה זה הנו תקף ואכיף מעת כריתתו. אם התנאי התקיים, החוזה בטל.

סיכול תנאי: סיכול תנאי הוא מצב בו צד לחוזה על תנאי מנע את קיומו של תנאי מתלה או גרם לקיומו של תנאי מפסיק. במקרה כזה, לא יוכל אותו צד להסתמך על ביטולו של החוזה הנגרם בעטיו.

להלן טבלה המסכמת את האבחנות בין תנאי מתלה לתנאי מפסיק:

	חוזה על תנאי מתלה	חוזה על תנאי מפסיק
חזקה לפיה במצבים מסויימים החוזה הינו על תנאי הגם שהצדדים לא קבעו כן במפורש.	יש. (ס' 27(ב) לחוה"ח)	אין.
זכויות ע"פ החוזה ממועד כריתתו טרם התממשות התנאי	החוזה אינו אכיף. סעדים למניעת הפרתו. ס' 27(ג)	חוזה אכיף. כל צד זכאי לסעדים לשם מניעת הפרתו.
המועד הקבוע לקיום התנאי	כמצויין בחוזה, ובהעדר קביעה כזו, תוך זמן סביר מכריתת החוזה (ס' 29 לחוה"ח)	כמצוין בחוזה, ובהעדר קביעה כזו, תוך זמן סביר מכריתת החוזה.
התקימות התנאי	החוזה תקף וניתן לאוכפו.	החוזה מתבטל.
הסעדים בגין ביטול חוזה	השבה מחמת אי התקימותו של התנאי	השבה מחמת התקימותו של התנאי.
סיכול	מי שמסכל קיומו של תנאי מתלה, אינו זכאי להסתמך על אי קיומו. (ס' 28(א) לחוה"ח)	מי שגרם לקיומו של תנאי מפסיק, אינו זכאי להסתמך על קיומו. (ס' 28(ב))

חוזה בטל = השבה