tag:blogger.com,1999:blog-35777979557142448062026-11-05T20:47:05.520+02:00מה פרשת השבוע היום? היכנסו כדי לקרוא תקצירים מאמרים וחידות לכל פרשות השבוע והחגים!Gadi Eidelheithttp://www.blogger.com/profile/05997388579144578874noreply@blogger.comBlogger757125tag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-58731443667387242372026-11-04T18:00:00.000+02:002026-11-05T17:53:13.340+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><h2 style="text-align: right;">פרשת חיי שרה</h2>פרשת חיי שרה היא הפרשה החמישית בספר בראשית ועיקרה: פטירתה וקבורתה של שרה אמנו, מציאת אישה ליצחק ופטירתו של אברהם אבינו.<br /> <img alt="אליעזר ורבקה" border="0" height="80" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjyLBltjwE6lkdS8Htd87b0J7dMoUmkaMdmv-sX0aQg7eZaPzAFG7fj3DYmRy-5eWBrB-a_cn0PnUo1UE0MpS52r-Kjm7pShUTzDB6Az8TFAsFq-1SWtGro9c9htJfo54Xt-o9uz1Kl2NIS/s400/RIVKA3.jpg" style="display: none;" title="אליעזר ורבקה" width="100" /> <h2 style="text-align: right;"><b>מאמרים ודברי תורה לפרשת חיי שרה</b></h2> המאמר <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/10/chayei-sarah-5771.html">חיי שרה - אומנות המשא ומת</a>ן - מתאר את המשאים והמתנים השונים בפרשתנו (ובפרשות הקודמות) ועל כללי ניהול משא ומתן מוצלח שאנו לומדים מאברהם אבינו ומעבדו.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2013/10/eliezer-and-rivka.html" target="_blank">המבחן של אליעזר</a> - מדוע מבחנו של עבד אברהם (המיוחס לאליעזר) לנערות השואבות היה מבחן טוב וראוי בדרך למציאת אשה ליצחק. <br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/11/chayey-sara.html" target="_blank">חיי שרה </a>- ההתיחסות של התורה לשרה מצומצמת. במאמר נעסוק בכל הפסוקים המתייחסים לשרה וננסה לסכם את "חיי שרה".<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2014/11/Chayey-sara-haftara.html" target="_blank">הפטרת פרשת חיי שרה</a> - הסבר הפטרת פרשת חיי שרה והקשר שלה לפרשה. <br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2017/10/dvar-tora-chaey-sara.html">דברי תורה לפרשת חיי שרה</a> - דברי התורה של יואב לפרשה<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/11/chayey-sara-yeladim.html">פרשת חיי שרה לילדים</a> - תקציר הפרשה ודבר תורה מיוחד לילדים לפרשת חיי שרה <br /> <br /> מדע בפרשה - <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/11/large-numbers.html">מספרים גדולים</a> - נצא מפסוק אחד בפרשת חיי שרה לדיון קצר במספרים ובמספרים גדולים בתורה ובמתימטיקה. <br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/11/chayey-sarah-riddles.html" target="_blank">חידות לפרשת חיי שרה</a> - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת חיי שרה <br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/11/chayey-sara-crossword.html" target="_blank">תפזורת לפרשת חיי שרה </a><br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/07/torah-stats-5.html">סטטיסטיקה לפרשת חיי שרה</a> - פרשיות פסוקים מילים ועוד.<br /> <br /> <h2 style="text-align: right;"><b>תקציר פרשת חיי שרה</b></h2> פרשת חיי שרה פותחת בציון עובדת פטירת שרה אמנו. שרה היא האישה הראשונה שהתורה מספרת באופן מפורש על פטירתה. שרה נפטרה בגיל 127 שנה.<br /> <b><br /></b> <h3 style="text-align: right;"><b>פרק כ"ג</b></h3></div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> מתאר את קניית מערת המכפלה והשדה אשר סביבה על ידי אברהם לאחוזה הקבר לשרה. תיאור המשא ומתן במאמר <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/10/chayei-sarah-5771.html" target="_blank">אומנות המשא והמתן</a>. שימו לב לכך שיצחק אינו מצוין כלל בפרק זה.<br /> <br /><h3 style="text-align: right;"><b>פרק כ"ד</b>&nbsp;</h3></div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">הפרק הארוך ביותר בספר בראשית, מתואר מעשה השידוכין של יצחק. לאחר מות שרה, אברהם דואג להשיא את בנו יצחק. אברהם אינו מעוניין שיצחק יתחתן עם אחת מבנות הארץ, אלא צריך להביא לו אשה מהמשפחה.<br /> <br /> אברהם שולח את עבדו, ומשביעו בשבועה, להביא אשה ליצחק מבית אביו. אברהם שולח את העבד עם רכוש גדול והעבד מגיע לחרן. שמו של עבד אברהם לא מפורש כלל בתורה, אולם ההנחה המקובלת היא כי מדובר באליעזר אותו פגשנו כבר בפרקים הקודמים וכך נכנה אותו גם אנו.<br /> <br /> אליעזר מבקש מה' שיגלה לו מי הנערה הראויה ונותן סימן: הנערה שהוא יבקש ממנה מעט מים והיא תציע להשקות גם את הגמלים, היא האוחזת במידת החסד והכנסת האורחים, ומתאימה להיות כלה ליצחק.<br /> <br /> לרוב, התורה וההלכה הם נגד תנאים וניסיונות מעין אלו (מקרה טרגי הוא הוא סיפור בת יפתח, בו יפתח התחייב להקריב לקרבן את הראשון שיצא לקראתו, שהייתה לבסוף ביתו). אולם כאן <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2013/10/eliezer-and-rivka.html" target="_blank">התנאי מצליח</a> ואליעזר מוצא את רבקה.<br /> <br /> יש לשים לב שכבר בתחילת התנאי&nbsp; באה בקשה ותפילה מה' שיצליח דרכו ואולי בקשה זו עשתה את ההבדל. מעשה השידוכין אינו פשוט וגם הוא מצריך <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/10/chayei-sarah-5771.html" target="_blank">משא ומתן</a> ממושך, אולם בסופו של דבר, כבר למחרת בבוקר, רבקה יוצאת עם אליעזר בחזרה לארץ ישראל.<br /> <br /> אליעזר ורבקה פוגשים את יצחק שחוזר מבאר לחי ראי. זוהי הבאר הראשונה שהתגלתה להגר כאשר ברחה מפני שרה כשהייתה בהריון עם ישמעאל. יצחק מביא את רבקה לאוהל אמו ופעולה זו מבססת את הנישואין.<br /> <h3 style="text-align: right;"><b>פרק כ"ה</b>&nbsp;</h3></div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">מתאר את מותו של אברהם אבינו. אברהם נושא אישה נוספת והפרשנים מעירים כי הוא נשא שוב את הגר ומוליד צאצאים נוספים. צאצאים אלו נועדו לפריה ורבייה, ואין להם חלק ונחלה בארץ ישראל כלל. הם מקבלים מאברהם מתנות ומשולחים לארצות המזרח.<br /> <br /> אברהם נפטר בגיל מאה שבעים וחמש שנה ונקבר גם הוא במערת המכפלה. יצחק וישמעאל קוברים אותו יחדיו, והפרשנים מעירים כי ישמעאל חזר בתשובה ונתן ליצחק להיות הראשון.<br /> <br /> סיום הפרשה מפרט את תולדות ישמעאל ומאשר את ההבטחה שנתן ה' לאברהם בפרשת לך לך (פרק י"ז פסוק כ) על כך שלישמעאל יהיו שנים עשר צאצאים.<br /> <br /> <h2 style="text-align: right;"><b>שאלות לחשיבה</b></h2> 1) מדוע יצחק אינו מוזכר כלל בפרק כ"ג? האם יצחק לא היה נוכח בקבורתה של אמו?<br /> 2) מדוע יצחק יושב בבאר לחי ראי, ולא עם אברהם?<br /> <br /> <h2 style="text-align: right;"><b>אומנות בפרשה</b></h2> גם בפרשה זו נושאים רבים. הנושא של אליעזר ורבקה ליד הבאר מופיע רבות, ונביא כמה דוגמאות<br /> בדוגמה הראשונה של ניקולא פוסן משנת 1640, רואים בבירור את המבטים המזלזלים של שאר הנערות או את ההתעלמות המוחלטת שלהן מן האורח. הנושא תופס שתי תמונות אצל פוסן.<br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhOUBiFMHhkpxhJOQHx6kCv5keA97z9OQTibOMhRrgvPHM5-7bmgGV5ZyrAmQ1PERa4eg4Y_xMtfIN4yrLMzDEo6IoaSdE9ggN9aDZ8pODOflE8pHwsHj0_qPY-DikYZhSfV1mMPT1tg98Q/s1600/poussin62.JPG" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="אליעזר ורבקה" border="0" height="235" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhOUBiFMHhkpxhJOQHx6kCv5keA97z9OQTibOMhRrgvPHM5-7bmgGV5ZyrAmQ1PERa4eg4Y_xMtfIN4yrLMzDEo6IoaSdE9ggN9aDZ8pODOflE8pHwsHj0_qPY-DikYZhSfV1mMPT1tg98Q/s400/poussin62.JPG" title="אליעזר ורבקה" width="400" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">אליעזר ורבקה - ניקולא פוסן 1648 מוזיאון הלובר</td></tr> </tbody></table> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhJnOBW3CRzZqRXz270s9ejyi4ILMdTiR7Q1e5Sstwy705wX0TE-5nZizLkdG7fE5yFmu_Id0ECvkP4guAJqD8PrpSWQBCL2XOdDDs4q9C3cygH__FRI3FLS8dln94Dr6dv31Pza0VPiSmi/s1600/poussin104.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="אליעזר ורבקה" border="0" height="280" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhJnOBW3CRzZqRXz270s9ejyi4ILMdTiR7Q1e5Sstwy705wX0TE-5nZizLkdG7fE5yFmu_Id0ECvkP4guAJqD8PrpSWQBCL2XOdDDs4q9C3cygH__FRI3FLS8dln94Dr6dv31Pza0VPiSmi/s400/poussin104.jpg" title="אליעזר ורבקה" width="400" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">אליעזר ורבקה - ניקולא פוסן 1659 מוזיאון פיצווילאים קמברידג'</td></tr> </tbody></table> גם הציור של מוריליו מראה את רבקה המציעה מים לאליעזר בניגוד לנערות אחרות השואבות מים לעצמן בלבד. רבקה והנערות מצוירות ברוח התקופה בעוד דמותו של אליעזר יותר אותנטית ושימו לב לגמלים ברקע.<br /> <br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><img alt="אליעזר ורבקה" border="0" height="283" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEivOIshg0BqccujsNYDoKTiiw8iqqBNgWq22x8gzwho8IfKSh6vj5xQ709WymPfQatWFP_hKdAg4_pZ0P4n8q_Zbt6zFVL9nzpYNzc4gkReLG1eA2msW1dKMFwHWqFKZDtnK_8hxfqGhVHP/s400/800px-Bartolom%C3%A9_Esteban_Perez_Murillo_022.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;" title="אליעזר ורבקה" width="400" /></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">אליעזר ורבקה - מוריליו 1652, <a href="http://www.museodelprado.es/en/">מוזיאון הפרדו</a>, מדריד</td></tr> </tbody></table> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> <a alt="אליעזר ורבקה" href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEivOIshg0BqccujsNYDoKTiiw8iqqBNgWq22x8gzwho8IfKSh6vj5xQ709WymPfQatWFP_hKdAg4_pZ0P4n8q_Zbt6zFVL9nzpYNzc4gkReLG1eA2msW1dKMFwHWqFKZDtnK_8hxfqGhVHP/s1600/800px-Bartolom%C3%A9_Esteban_Perez_Murillo_022.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;" title="אליעזר ורבקה"></a> </div> ציור נוסף של האומן פרנץ פרנקן Francken Franz II השני באותו מוזיאון, אינו מוצג לקהל. כדאי לעיין <a href="http://www.museodelprado.es/uploads/tx_gbobras/P02743.jpg" target="_blank">בתמונה ברזולוציה מלאה</a>, היא כוללת פרטים עדינים מאד.<br /> <br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjyLBltjwE6lkdS8Htd87b0J7dMoUmkaMdmv-sX0aQg7eZaPzAFG7fj3DYmRy-5eWBrB-a_cn0PnUo1UE0MpS52r-Kjm7pShUTzDB6Az8TFAsFq-1SWtGro9c9htJfo54Xt-o9uz1Kl2NIS/s1600/RIVKA3.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="אליעזר ורבקה" border="0" height="318" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjyLBltjwE6lkdS8Htd87b0J7dMoUmkaMdmv-sX0aQg7eZaPzAFG7fj3DYmRy-5eWBrB-a_cn0PnUo1UE0MpS52r-Kjm7pShUTzDB6Az8TFAsFq-1SWtGro9c9htJfo54Xt-o9uz1Kl2NIS/s400/RIVKA3.jpg" title="אליעזר ורבקה" width="400" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">אליעזר ורבקה - פרקן פרנץ - מוזיאון הפרדו</td></tr> </tbody></table> <br /> ועוד ציור של קסטלו ולריו Castello Valerio, גם משנת 1640 מציג את אותו נושא בדיוק. כל הנערות מסיבות מבטן מהאורח ורק רבקה עוזרת לו (הגמל ברקע)<br /> <br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgGpTne2NmYd0Qvmms3UUqgWtGeU8IbwfRSkG9Z1N9LbkiRaVR0Xl5D2FWMUxSHzinTEidyoJs-x2ZRXluCL660TJkGDMqh8HUfKN8dIG4Bv65RUJC6cXfbdWlfAi0my88RHP_Yk8_8Imrs/s1600/rivka1.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="אליעזר ורבקה" border="0" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgGpTne2NmYd0Qvmms3UUqgWtGeU8IbwfRSkG9Z1N9LbkiRaVR0Xl5D2FWMUxSHzinTEidyoJs-x2ZRXluCL660TJkGDMqh8HUfKN8dIG4Bv65RUJC6cXfbdWlfAi0my88RHP_Yk8_8Imrs/s400/rivka1.jpg" title="אליעזר ורבקה" width="271" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">אליעזר ורבקה - קסטלו ולריו - 1640- מוזיאן הרמיטז' סנט-פטרסבורג</td><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><br /></td></tr> </tbody></table> <br /> <b>הפרשות הבאות</b><br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/11/toldot-portion.html"> פרשת תולדות</a><br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/11/vayetze-portion.html"> פרשת ויצא</a><br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/11/veyishlach.html"> פרשת וישלח</a> </div> <div class="blogger-post-footer"><script data-ad-client="ca-pub-4832632212776908" async src="https://pagead2.googlesyndication.com/pagead/js/adsbygoogle.js"></script> </div>Gadi Eidelheithttp://www.blogger.com/profile/05997388579144578874noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-8290210202324069892026-10-27T00:00:00.000+02:002026-11-02T22:20:02.755+02:00<style>#bmc, .cal-intro { line-height: 1.6; } #bmc .box { border: 2px solid #66bbdd; border-radius: 8px; background: #f3fafd; padding: 10px 14px; margin: 8px 0 14px; } #bmc .row { margin: 6px 0; } #bmc input[type=date], #bmc select { font-size: 16px; padding: 2px 4px; } #bmc button { font-size: 16px; padding: 3px 14px; cursor: pointer; } #bmc .out { margin-top: 8px; font-size: 16px; } #bmc .out div { margin: 3px 0; } .cal-wrap { overflow-x: auto; max-width: 100%; } .post-body .cal-wrap table.cal5787 { display: table; } table.cal5787 { border-collapse: collapse; width: 100%; font-size: 15px; margin: 8px 0; } table.cal5787 th, table.cal5787 td { border: 1px solid #a9cfe0; padding: 4px 6px; text-align: center; vertical-align: middle; } table.cal5787 th { background: #e3f3fa; color: #333399; } table.cal5787 td.n { text-align: right; } table.cal5787 td.dt, table.cal5787 td.t, table.cal5787 td.n { white-space: nowrap; } @media (max-width: 600px) { table.cal5787 { font-size: 14px; } table.cal5787 th, table.cal5787 td { padding: 3px 4px; } } table.cal5787 .sm { font-size: 12px; color: #555; font-weight: normal; } table.cal5787 .wd { font-size: 12px; color: #555; } table.cal5787 tr.yt td { background: #fff8e6; } table.cal5787 tr.next td { background: #fff1a8; font-weight: bold; }</style> <div dir="rtl" style="text-align: right;"><h2 style="text-align: right;">פרשת שבוע לפי תאריך</h2></div> <div dir="rtl" style="text-align: right;">להלן לוח שבתות השנה כולל מחשבון בר מצווה, מחשבון תאריכים עברי לועזי וזמני הדלקת הנרות לשנת תשפ"ז (2026-2027). מי שחוגג בר מצווה, בת מצוה, חתונה השנה, צריך לראות מהי השבת החלה לאחר תאריך הולדתו העברי! חתנים לעומת זאת נוהגים לעלות לתורה בשבת לפני או אחרי תאריך החתונה ואפשר לראות איזו שבת זו גם לפי תאריך עברי וגם לפי תאריך לועזי. בנוסף תמצאו לכל שבת קישור ל<b>מאמרים ודברי תורה</b> על הפרשה.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"><br></div> <div dir="rtl" style="text-align: right;">אם הינכם רוצים להתכונן וללמוד על ההפטרה המתאימה אני ממליץ לכם לעיין בספרי "<a href="https://www.haftara.co.il/" target="_blank">הפטרה לעניין</a>" המכיל פירושים על כל ההפטרות והוא מתאים מאד לנערי בר מצווה וכמתנה לבר מצווה.</div> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://www.haftara.co.il/shop" style="margin-left: auto; margin-right: auto;" target="_blank"><img alt="כריכת הספר הפטרה לעניין" border="0" data-original-height="1213" data-original-width="808" height="200" loading="lazy" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh0JPD2QrXkcuRG7TTQyh6vGMh-WpD8caBf4VKDT1R10O0k2LtIUhvEmN1ydQCqkTJHmhK8V1N9h_Zb-fmTWlLIQ6YqIVg3l3ekHjtLIvK13uiPNYevKk-k5Q__6pRfU08Qfu6r2h6tyVPV/w133-h200-rw/Book-3d-WhiteMargins.jpg" title="כריכת הספר הפטרה לעניין" width="133" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><a href="https://www.haftara.co.il/shop" target="_blank">לרכישת הספר "<b>הפטרה לעניין</b>"</a></td></tr></tbody></table> <div id="bmc" dir="rtl" style="display:none; text-align: right;"> <h2 style="text-align: right;">מחשבון בר מצווה ובת מצווה</h2> <div>הקישו את תאריך הלידה הלועזי, סמנו אם הלידה הייתה בערב אחרי השקיעה (אז התאריך העברי מתקדם ביום) ובחרו בר מצווה או בת מצווה. המחשבון יציג את תאריך הלידה העברי, את יום בר או בת המצווה בתאריך עברי ולועזי ואת השבת הראשונה שמיום זה והלאה עם הפרשה שלה.</div> <div class="box"> <div class="row"><label for="bmc-date">תאריך לידה:</label> <input type="date" id="bmc-date"> <label><input type="checkbox" id="bmc-night"> הלידה הייתה אחרי השקיעה</label></div> <div class="row"><label><input type="radio" name="bmc-kind" id="bmc-boy" checked> בר מצווה (גיל 13)</label> &nbsp; <label><input type="radio" name="bmc-kind" id="bmc-girl"> בת מצווה (גיל 12)</label></div> <div class="row"><button type="button" id="bmc-go">חשבו</button></div> <div class="out" id="bmc-out"></div> </div> <div>דגשים נוספים יש לתת לתאריכים שכוללים את חודש אדר שיכול להיות מעובר או לא. הכלל אומר שאם שנת הלידה אינה מעוברת ושנת בר הבת מצווה מעוברת, התאריך הקובע יהיה באדר השני. אם שתי השנים זהות, אין בעייה ואם בשנת היעד יש רק אדר אחד, גם אז אין בעייה. המחשבון מחשב לפי כלל זה. שנת תשפ"ז היא שנה מעוברת.</div> <div><br>בעייה נוספת היא תאריכים שלא תמיד קיימים בכל שנה (ל' מרחשוון ו-ל' כסלו). בתאריכים אלו מומלץ לברר בצורה פרטנית מתי יש לציין את האירוע.</div> <div><br><b>דוגמה</b>: נולדתי בתאריך 6 ביולי 2014 ויש לי בר מצווה השנה. המחשבון מראה שתאריך הלידה העברי הוא ח׳ בתמוז תשע״ד, ויום בר המצווה הוא ח׳ בתמוז תשפ״ז, יום שלישי 13.7.2027. השבת הראשונה מיום זה היא 17.7.2027, שבת פרשת בלק.</div> <h2 style="text-align: right;">מחשבון תאריכים עברי לועזי</h2> <div class="box"> <div class="row"><label for="cnv-g">תאריך לועזי:</label> <input type="date" id="cnv-g"> <label><input type="checkbox" id="cnv-night"> אחרי השקיעה</label></div> <div class="out" id="cnv-out1"></div> <div class="row"><span id="cnv-heb-lbl">תאריך עברי:</span> <select id="cnv-d" aria-label="יום בחודש"></select> <select id="cnv-m" aria-label="חודש עברי"></select> <select id="cnv-y" aria-label="שנה עברית"></select> <button type="button" id="cnv-go">המר</button></div> <div class="out" id="cnv-out2"></div> </div> </div> <script>(function () { /* Bar/bat mitzvah calculator and Hebrew-Gregorian date converter for the calendar page. Hebrew dates come from the browser's built-in Hebrew calendar (Intl); the parasha of a Shabbat from Hebcal. */ var SITE = 'https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com'; var PAR = {"Bereshit": ["בראשית", "/2010/09/parashat-bereshit.html"], "Noach": ["נח", "/2010/10/noach-parasha.html"], "Lech-Lecha": ["לך לך", "/2010/10/parashat-lech-lecha.html"], "Vayera": ["וירא", "/2010/10/vayera-parash.html"], "Chayei Sara": ["חיי שרה", "/2010/10/chayey-sarah-portion.html"], "Toldot": ["תולדות", "/2010/11/toldot-portion.html"], "Vayetzei": ["ויצא", "/2010/11/vayetze-portion.html"], "Vayishlach": ["וישלח", "/2010/11/veyishlach.html"], "Vayeshev": ["וישב", "/2010/11/vayeshev.html"], "Miketz": ["מקץ", "/2010/11/miketz.html"], "Vayigash": ["ויגש", "/2010/12/vaiygash.html"], "Vayechi": ["ויחי", "/2010/12/vayechi.html"], "Shemot": ["שמות", "/2010/12/shemot.html"], "Vaera": ["וארא", "/2010/12/vaera.html"], "Bo": ["בא", "/2011/01/bo.html"], "Beshalach": ["בשלח", "/2011/01/beshalach.html"], "Yitro": ["יתרו", "/2011/01/yitro.html"], "Mishpatim": ["משפטים", "/2011/01/mishpatim.html"], "Terumah": ["תרומה", "/2011/01/truma.html"], "Tetzaveh": ["תצווה", "/2011/02/tezave.html"], "Ki Tisa": ["כי תשא", "/2011/02/ki-tisa.html"], "Vayakhel": ["ויקהל", "/2011/02/vayakhel.html"], "Pekudei": ["פקודי", "/2011/02/pekudey.html"], "Vayakhel-Pekudei": ["ויקהל-פקודי", "/2011/02/pekudey.html"], "Vayikra": ["ויקרא", "/2011/03/vayikra.html"], "Tzav": ["צו", "/2011/03/tzav.html"], "Shmini": ["שמיני", "/2011/03/shmini.html"], "Tazria": ["תזריע", "/2011/03/tazria.html"], "Metzora": ["מצורע", "/2011/04/metzora.html"], "Tazria-Metzora": ["תזריע-מצורע", "/2011/03/tazria.html"], "Achrei Mot": ["אחרי מות", "/2011/04/achrey-moth.html"], "Kedoshim": ["קדושים", "/2011/04/kdoshim.html"], "Achrei Mot-Kedoshim": ["אחרי מות-קדושים", "/2011/04/achrey-moth.html"], "Emor": ["אמור", "/2011/05/emor.html"], "Behar": ["בהר", "/2011/05/behar.html"], "Bechukotai": ["בחוקותי", "/2011/05/bechokotay.html"], "Behar-Bechukotai": ["בהר-בחוקותי", "/2011/05/behar.html"], "Bamidbar": ["במדבר", "/2011/05/bamidbar.html"], "Nasso": ["נשא", "/2011/05/naso.html"], "Beha\u2019alotcha": ["בהעלותך", "/2011/06/behalutch.html"], "Sh\u2019lach": ["שלח", "/2011/06/shlach.html"], "Korach": ["קורח", "/2011/06/korach.html"], "Chukat": ["חוקת", "/2011/06/chukat.html"], "Balak": ["בלק", "/2011/07/balak.html"], "Chukat-Balak": ["חוקת-בלק", "/2011/06/chukat.html"], "Pinchas": ["פינחס", "/2011/07/pinchas.html"], "Matot": ["מטות", "/2011/07/matot.html"], "Masei": ["מסעי", "/2011/07/masei.html"], "Matot-Masei": ["מטות-מסעי", "/2011/07/matot.html"], "Devarim": ["דברים", "/2010/07/parashat-dvarim.html"], "Vaetchanan": ["ואתחנן", "/2010/07/parashat-vaetchanan.html"], "Eikev": ["עקב", "/2010/07/parashat-ekev.html"], "Re\u2019eh": ["ראה", "/2010/08/parashat-reeh.html"], "Shoftim": ["שופטים", "/2010/08/parashat-shoftim.html"], "Ki Teitzei": ["כי תצא", "/2010/08/parashat-ki-tetzeh.html"], "Ki Tavo": ["כי תבוא", "/2010/09/parashat-ki-tavo.html"], "Nitzavim": ["ניצבים", "/2010/09/parashat-nitzavim.html"], "Vayeilech": ["וילך", "/2010/09/parashat-vayelech.html"], "Nitzavim-Vayeilech": ["ניצבים-וילך", "/2010/09/parashat-nitzavim.html"], "Ha\u2019azinu": ["האזינו", "/2010/09/parashat-haazinu.html"]}; var HOL = [["Rosh Hashana LaBehemot", null, null], ["Rosh Hashana", "ראש השנה", "/2011/09/hebrew-new-year.html"], ["Yom Kippur", "יום כיפור", "/2011/10/yom-kippur.html"], ["Sukkot", "סוכות", "/2011/10/succoth.html"], ["Shmini Atzeret", "שמיני עצרת ושמחת תורה", "/2010/09/vezot-habracha.html"], ["Chanukah", "חנוכה", "/2011/11/hannuka.html"], ["Tu BiShvat", "טו בשבט", "/2012/01/tu-bishvat.html"], ["Purim Katan", null, null], ["Shushan Purim Katan", null, null], ["Purim", "פורים", "/2012/03/purim.html"], ["Shushan Purim", "פורים", "/2012/03/purim.html"], ["Pesach Sheni", null, null], ["Pesach", "פסח", "/2012/03/pesach.html"], ["Yom HaAtzma\u2019ut", "יום העצמאות", "/search/label/%D7%99%D7%95%D7%9D%20%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA"], ["Lag BaOmer", "לג בעומר", "/search/label/%D7%9C%D7%92%20%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8"], ["Shavuot", "שבועות", "/2011/06/shavuot.html"], ["Tish\u2019a B\u2019Av", "תשעה באב", "https://www.haftara.co.il/%D7%94%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%91/"]]; var DAY = 864e5; var fmt = null; try { fmt = new Intl.DateTimeFormat('he-IL-u-ca-hebrew', { day: 'numeric', month: 'long', year: 'numeric', timeZone: 'UTC' }); } catch (e) { fmt = null; } function $(id) { return document.getElementById(id); } if (!$('bmc') || !fmt) return; /* month names as the browser writes them -> one fixed spelling (order matters: Adar I/II before Adar) */ var MONTHS = [['תשרי', /^תשר/], ['חשוון', /חש/], ['כסלו', /^כסל/], ['טבת', /^טב/], ['שבט', /^שב/], ['אדר א\u05f3', /^אדר.*א/], ['אדר ב\u05f3', /^אדר.*ב/], ['אדר', /^אדר/], ['ניסן', /^ניס/], ['אייר', /^אי/], ['סיוון', /^סיו?ו?ן/], ['תמוז', /^תמ/], ['אב', /^אב/], ['אלול', /^אל/]]; function monthKey(name) { for (var i = 0; i < MONTHS.length; i++) if (MONTHS[i][1].test(name)) return MONTHS[i][0]; return name; } function heb(t) { var r = {}; fmt.formatToParts(new Date(t)).forEach(function (x) { if (x.type === 'day') r.d = +x.value; else if (x.type === 'month') r.m = monthKey(x.value); else if (x.type === 'year' || x.type === 'relatedYear') r.y = +x.value; }); return r; } function isLeap(y) { return (7 * y + 1) % 19 < 7; } function toGreg(d, m, y) { /* noon UTC of that Hebrew date, or null if it does not exist */ var start = Date.UTC(y - 3761, 7, 15, 12); for (var i = 0; i < 420; i++) { var t = start + i * DAY, h = heb(t); if (h.y === y && h.m === m && h.d === d) return t; } return null; } function gem(n) { var V = [[400, 'ת'], [300, 'ש'], [200, 'ר'], [100, 'ק'], [90, 'צ'], [80, 'פ'], [70, 'ע'], [60, 'ס'], [50, 'נ'], [40, 'מ'], [30, 'ל'], [20, 'כ'], [10, 'י'], [9, 'ט'], [8, 'ח'], [7, 'ז'], [6, 'ו'], [5, 'ה'], [4, 'ד'], [3, 'ג'], [2, 'ב'], [1, 'א']]; var s = '', r = n % 100; n -= (r === 15 || r === 16) ? r : 0; for (var i = 0; i < V.length; i++) while (n >= V[i][0]) { s += V[i][1]; n -= V[i][0]; } if (r === 15) s += 'טו'; else if (r === 16) s += 'טז'; return s.length === 1 ? s + '\u05f3' : s.slice(0, -1) + '\u05f4' + s.slice(-1); } function hebText(h) { return gem(h.d) + ' ב' + h.m + ' ' + gem(h.y % 1000); } var WD = ['ראשון', 'שני', 'שלישי', 'רביעי', 'חמישי', 'שישי', 'שבת']; function gregText(t) { var d = new Date(t), w = d.getUTCDay(); return (w === 6 ? 'שבת' : 'יום ' + WD[w]) + ', ' + d.getUTCDate() + '.' + (d.getUTCMonth() + 1) + '.' + d.getUTCFullYear(); } function iso(t) { return new Date(t).toISOString().slice(0, 10); } function line(box, label, value) { var p = document.createElement('div'), b = document.createElement('b'); b.appendChild(document.createTextNode(label + ' ')); p.appendChild(b); if (typeof value === 'string') p.appendChild(document.createTextNode(value)); else p.appendChild(value); box.appendChild(p); return p; } function clear(box) { while (box.firstChild) box.removeChild(box.firstChild); } /* the parasha (or holiday) of one Shabbat, from Hebcal, as a link to its page on this site */ function shabbatName(t, cb) { var d = iso(t); if (!window.fetch) { cb(null); return; } fetch('https://www.hebcal.com/hebcal?v=1&cfg=json&i=on&s=on&maj=on&min=off&mod=off&nx=off&ss=off&mf=off&c=off&start=' + d + '&end=' + d) .then(function (r) { return r.json(); }) .then(function (data) { var items = data.items || [], i, e, k; for (i = 0; i < items.length; i++) { e = items[i]; if (e.category === 'parashat') { k = PAR[e.title.replace(/^Parashat /, '')]; if (k) { cb({ text: 'פרשת ' + k[0], url: SITE + k[1] }); return; } cb({ text: e.hebrew || e.title, url: null }); return; } } for (i = 0; i < items.length; i++) { e = items[i]; if (e.category !== 'holiday' || /^Erev /.test(e.title)) continue; for (k = 0; k < HOL.length; k++) { if (e.title.indexOf(HOL[k][0]) === 0 && HOL[k][1]) { var u = HOL[k][2]; cb({ text: (/\(CH/.test(e.title) ? 'שבת חול המועד ' : '') + HOL[k][1], url: u.charAt(0) === '/' ? SITE + u : u }); return; } } } cb(null); }) .catch(function () { cb(null); }); } /* ---- bar / bat mitzvah ---- */ function barMitzvah() { var out = $('bmc-out'), v = $('bmc-date').value; clear(out); if (!/^\d{4}-\d{2}-\d{2}$/.test(v)) { line(out, 'נא לבחור תאריך לידה.', ''); return; } var p = v.split('-'), t = Date.UTC(+p[0], +p[1] - 1, +p[2], 12); if ($('bmc-night').checked) t += DAY; var girl = $('bmc-girl').checked, age = girl ? 12 : 13; var hb = heb(t), ty = hb.y + age, tm = hb.m, note = ''; if (tm === 'אדר' && isLeap(ty)) { tm = 'אדר ב\u05f3'; note = 'שנת הלידה אינה מעוברת ושנת ' + (girl ? 'בת' : 'בר') + ' המצווה מעוברת, ולכן התאריך הוא באדר ב\u05f3.'; } else if ((tm === 'אדר א\u05f3' || tm === 'אדר ב\u05f3') && !isLeap(ty)) { tm = 'אדר'; } var tt = toGreg(hb.d, tm, ty); if (tt === null) { tt = toGreg(hb.d - 1, tm, ty) + DAY; note = 'בשנה זו אין ' + gem(hb.d) + ' ב' + tm + ', ולכן מופיע היום שאחריו. במקרה כזה מומלץ לברר עם רב הקהילה.'; } var sat = tt + ((6 - new Date(tt).getUTCDay()) % 7) * DAY; line(out, 'תאריך הלידה העברי:', hebText(hb)); line(out, 'יום ' + (girl ? 'בת' : 'בר') + ' המצווה:', hebText(heb(tt)) + ' \u2013 ' + gregText(tt)); var s = line(out, 'השבת הראשונה מיום זה:', gregText(sat).replace(/^שבת, /, '') + ' (' + hebText(heb(sat)) + ')'); if (note) line(out, 'שימו לב:', note); shabbatName(sat, function (r) { if (!r) return; s.appendChild(document.createTextNode(' \u2013 ')); if (r.url) { var a = document.createElement('a'); a.href = r.url; a.appendChild(document.createTextNode(r.text)); s.appendChild(a); } else s.appendChild(document.createTextNode(r.text)); }); } /* ---- Gregorian <-> Hebrew ---- */ function g2h() { var out = $('cnv-out1'), v = $('cnv-g').value; clear(out); if (!/^\d{4}-\d{2}-\d{2}$/.test(v)) return; var p = v.split('-'), t = Date.UTC(+p[0], +p[1] - 1, +p[2], 12); if ($('cnv-night').checked) t += DAY; line(out, 'התאריך העברי:', hebText(heb(t))); } function h2g() { var out = $('cnv-out2'); clear(out); var d = +$('cnv-d').value, m = $('cnv-m').value, y = +$('cnv-y').value; if ((m === 'אדר א\u05f3' || m === 'אדר ב\u05f3') && !isLeap(y)) { line(out, '', 'שנת ' + gem(y % 1000) + ' אינה מעוברת \u2013 יש בה רק אדר אחד.'); return; } if (m === 'אדר' && isLeap(y)) { line(out, '', 'שנת ' + gem(y % 1000) + ' מעוברת \u2013 בחרו אדר א\u05f3 או אדר ב\u05f3.'); return; } var t = toGreg(d, m, y); if (t === null) { line(out, '', 'בשנת ' + gem(y % 1000) + ' אין ' + gem(d) + ' ב' + m + '.'); return; } line(out, 'התאריך הלועזי:', gregText(t) + ' (מהשקיעה של היום הקודם)'); } /* fill the selects; default = today */ var now = Date.now(), th = heb(now), i, o; for (i = 1; i <= 30; i++) { o = document.createElement('option'); o.value = i; o.text = gem(i); $('cnv-d').appendChild(o); } for (i = 0; i < MONTHS.length; i++) { o = document.createElement('option'); o.value = MONTHS[i][0]; o.text = MONTHS[i][0]; $('cnv-m').appendChild(o); } for (i = th.y - 120; i <= th.y + 30; i++) { o = document.createElement('option'); o.value = i; o.text = gem(i % 1000) + ' (' + (i - 3761) + '\u2013' + (i - 3760) + ')'; $('cnv-y').appendChild(o); } $('cnv-d').value = th.d; $('cnv-m').value = th.m; $('cnv-y').value = th.y; $('bmc-go').onclick = barMitzvah; $('cnv-g').onchange = g2h; $('cnv-night').onchange = g2h; $('cnv-go').onclick = h2g; $('bmc').style.display = ''; window.__calcTest = { heb: heb, toGreg: toGreg, hebText: hebText, isLeap: isLeap, barMitzvah: barMitzvah, h2g: h2g }; })();</script> <div dir="rtl" style="text-align: right;"><h2 style="text-align: right;">לוח שנה וזמני הדלקת נרות התשפ"ז 2026-2027</h2></div> <div class="cal-intro" dir="rtl" style="text-align: right;">בכל עיר מופיעים זמן כניסת השבת או החג (הדלקת נרות) וזמן היציאה. הדלקת נרות: 40 דקות לפני השקיעה בירושלים, 30 דקות בחיפה ו-20 דקות בתל אביב ובבאר שבע. יציאה: צאת הכוכבים. כשחג ושבת סמוכים זה לזה, הזמן שבין שני הימים הוא זמן ההדלקה מנר קיים, ובמקום זמן היציאה מופיע –. החגים מסומנים ברקע צהוב, והשבת הקרובה מודגשת. הלוח לפי מנהג ארץ ישראל. מקור הפרשות והזמנים: <a href="https://www.hebcal.com/" target="_blank" rel="noopener">Hebcal.com</a>.</div> <div class="cal-wrap"><table class="cal5787"><thead><tr><th>תאריך</th><th>פרשה / חג</th><th>ירושלים<br><span class="sm">כניסה<br>יציאה</span></th><th>תל אביב<br><span class="sm">כניסה<br>יציאה</span></th><th>חיפה<br><span class="sm">כניסה<br>יציאה</span></th><th>באר שבע<br><span class="sm">כניסה<br>יציאה</span></th></tr></thead><tbody><tr class="yt" data-d="2026-09-12"><td class="dt">12.9.2026<br>א׳ תשרי</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/09/hebrew-new-year.html">ראש השנה – יום א׳</a></td><td class="t">18:10<br>–</td><td class="t">18:32<br>–</td><td class="t">18:21<br>–</td><td class="t">18:31<br>–</td></tr><tr class="yt" data-d="2026-09-13"><td class="dt">13.9.2026 <span class="wd">(יום א׳)</span><br>ב׳ תשרי</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/09/hebrew-new-year.html">ראש השנה – יום ב׳</a></td><td class="t">19:26<br>19:24</td><td class="t">19:28<br>19:26</td><td class="t">19:27<br>19:26</td><td class="t">19:27<br>19:26</td></tr><tr data-d="2026-09-19"><td class="dt">19.9.2026<br>ח׳ תשרי</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/09/parashat-haazinu.html">פרשת האזינו</a><br><span class="sm">שבת שובה</span></td><td class="t">18:01<br>19:16</td><td class="t">18:23<br>19:18</td><td class="t">18:12<br>19:18</td><td class="t">18:22<br>19:18</td></tr><tr class="yt" data-d="2026-09-21"><td class="dt">21.9.2026 <span class="wd">(יום ב׳)</span><br>י׳ תשרי</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/10/yom-kippur.html">יום כיפור</a></td><td class="t">17:58<br>19:14</td><td class="t">18:20<br>19:15</td><td class="t">18:09<br>19:15</td><td class="t">18:20<br>19:15</td></tr><tr class="yt" data-d="2026-09-26"><td class="dt">26.9.2026<br>ט״ו תשרי</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/10/succoth.html">חג הסוכות</a></td><td class="t">17:52<br>19:07</td><td class="t">18:13<br>19:09</td><td class="t">18:02<br>19:08</td><td class="t">18:13<br>19:08</td></tr><tr class="yt" data-d="2026-10-03"><td class="dt">3.10.2026<br>כ״ב תשרי</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/09/vezot-habracha.html">שמיני עצרת – שמחת תורה</a></td><td class="t">17:43<br>18:58</td><td class="t">18:04<br>19:00</td><td class="t">17:53<br>18:59</td><td class="t">18:04<br>19:00</td></tr><tr data-d="2026-10-10"><td class="dt">10.10.2026<br>כ״ט תשרי</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/09/parashat-bereshit.html">פרשת בראשית</a></td><td class="t">17:34<br>18:49</td><td class="t">17:55<br>18:51</td><td class="t">17:44<br>18:50</td><td class="t">17:56<br>18:51</td></tr><tr data-d="2026-10-17"><td class="dt">17.10.2026<br>ו׳ חשון</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/10/noach-parasha.html">פרשת נח</a></td><td class="t">17:26<br>18:41</td><td class="t">17:47<br>18:43</td><td class="t">17:35<br>18:42</td><td class="t">17:48<br>18:43</td></tr><tr data-d="2026-10-24"><td class="dt">24.10.2026<br>י״ג חשון</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/10/parashat-lech-lecha.html">פרשת לך לך</a></td><td class="t">17:18<br>18:34</td><td class="t">17:39<br>18:36</td><td class="t">17:28<br>18:34</td><td class="t">17:40<br>18:36</td></tr><tr data-d="2026-10-31"><td class="dt">31.10.2026<br>כ׳ חשון</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/10/vayera-parash.html">פרשת וירא</a></td><td class="t">16:11<br>17:28</td><td class="t">16:32<br>17:29</td><td class="t">16:20<br>17:28</td><td class="t">16:33<br>17:30</td></tr><tr data-d="2026-11-07"><td class="dt">7.11.2026<br>כ״ז חשון</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/10/chayey-sarah-portion.html">פרשת חיי שרה</a></td><td class="t">16:05<br>17:23</td><td class="t">16:26<br>17:24</td><td class="t">16:14<br>17:22</td><td class="t">16:28<br>17:25</td></tr><tr data-d="2026-11-14"><td class="dt">14.11.2026<br>ד׳ כסלו</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/11/toldot-portion.html">פרשת תולדות</a></td><td class="t">16:00<br>17:18</td><td class="t">16:22<br>17:20</td><td class="t">16:09<br>17:18</td><td class="t">16:23<br>17:21</td></tr><tr data-d="2026-11-21"><td class="dt">21.11.2026<br>י״א כסלו</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/11/vayetze-portion.html">פרשת ויצא</a></td><td class="t">15:57<br>17:16</td><td class="t">16:18<br>17:17</td><td class="t">16:06<br>17:15</td><td class="t">16:20<br>17:18</td></tr><tr data-d="2026-11-28"><td class="dt">28.11.2026<br>י״ח כסלו</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/11/veyishlach.html">פרשת וישלח</a></td><td class="t">15:55<br>17:14</td><td class="t">16:16<br>17:16</td><td class="t">16:04<br>17:13</td><td class="t">16:18<br>17:17</td></tr><tr data-d="2026-12-05"><td class="dt">5.12.2026<br>כ״ה כסלו</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/11/vayeshev.html">פרשת וישב</a><br><span class="sm">חנוכה</span></td><td class="t">15:54<br>17:14</td><td class="t">16:15<br>17:16</td><td class="t">16:03<br>17:13</td><td class="t">16:17<br>17:17</td></tr><tr data-d="2026-12-12"><td class="dt">12.12.2026<br>ב׳ טבת</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/11/miketz.html">פרשת מקץ</a><br><span class="sm">חנוכה</span></td><td class="t">15:55<br>17:16</td><td class="t">16:16<br>17:17</td><td class="t">16:04<br>17:15</td><td class="t">16:18<br>17:18</td></tr><tr data-d="2026-12-19"><td class="dt">19.12.2026<br>ט׳ טבת</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/12/vaiygash.html">פרשת ויגש</a></td><td class="t">15:58<br>17:18</td><td class="t">16:19<br>17:19</td><td class="t">16:06<br>17:17</td><td class="t">16:20<br>17:21</td></tr><tr data-d="2026-12-26"><td class="dt">26.12.2026<br>ט״ז טבת</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/12/vayechi.html">פרשת ויחי</a></td><td class="t">16:01<br>17:22</td><td class="t">16:22<br>17:23</td><td class="t">16:09<br>17:21</td><td class="t">16:24<br>17:25</td></tr><tr data-d="2027-01-02"><td class="dt">2.1.2027<br>כ״ג טבת</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/12/shemot.html">פרשת שמות</a></td><td class="t">16:06<br>17:26</td><td class="t">16:27<br>17:28</td><td class="t">16:14<br>17:25</td><td class="t">16:29<br>17:29</td></tr><tr data-d="2027-01-09"><td class="dt">9.1.2027<br>א׳ שבט</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/12/vaera.html">פרשת וארא</a></td><td class="t">16:11<br>17:32</td><td class="t">16:32<br>17:33</td><td class="t">16:19<br>17:31</td><td class="t">16:34<br>17:34</td></tr><tr data-d="2027-01-16"><td class="dt">16.1.2027<br>ח׳ שבט</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/bo.html">פרשת בא</a></td><td class="t">16:17<br>17:37</td><td class="t">16:38<br>17:39</td><td class="t">16:26<br>17:36</td><td class="t">16:40<br>17:40</td></tr><tr data-d="2027-01-23"><td class="dt">23.1.2027<br>ט״ו שבט</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/beshalach.html">פרשת בשלח</a><br><span class="sm">שבת שירה · ט״ו בשבט</span></td><td class="t">16:23<br>17:43</td><td class="t">16:45<br>17:45</td><td class="t">16:32<br>17:43</td><td class="t">16:46<br>17:46</td></tr><tr data-d="2027-01-30"><td class="dt">30.1.2027<br>כ״ב שבט</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/yitro.html">פרשת יתרו</a></td><td class="t">16:30<br>17:49</td><td class="t">16:51<br>17:51</td><td class="t">16:39<br>17:49</td><td class="t">16:52<br>17:52</td></tr><tr data-d="2027-02-06"><td class="dt">6.2.2027<br>כ״ט שבט</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/mishpatim.html">פרשת משפטים</a></td><td class="t">16:36<br>17:55</td><td class="t">16:57<br>17:56</td><td class="t">16:45<br>17:55</td><td class="t">16:59<br>17:57</td></tr><tr data-d="2027-02-13"><td class="dt">13.2.2027<br>ו׳ אדר א׳</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/truma.html">פרשת תרומה</a></td><td class="t">16:42<br>18:01</td><td class="t">17:04<br>18:02</td><td class="t">16:52<br>18:01</td><td class="t">17:05<br>18:03</td></tr><tr data-d="2027-02-20"><td class="dt">20.2.2027<br>י״ג אדר א׳</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/02/tezave.html">פרשת תצווה</a></td><td class="t">16:48<br>18:06</td><td class="t">17:10<br>18:08</td><td class="t">16:58<br>18:06</td><td class="t">17:11<br>18:08</td></tr><tr data-d="2027-02-27"><td class="dt">27.2.2027<br>כ׳ אדר א׳</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/02/ki-tisa.html">פרשת כי תשא</a></td><td class="t">16:54<br>18:12</td><td class="t">17:15<br>18:13</td><td class="t">17:04<br>18:12</td><td class="t">17:16<br>18:13</td></tr><tr data-d="2027-03-06"><td class="dt">6.3.2027<br>כ״ז אדר א׳</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/02/vayakhel.html">פרשת ויקהל</a><br><span class="sm">שבת שקלים</span></td><td class="t">16:59<br>18:17</td><td class="t">17:21<br>18:18</td><td class="t">17:10<br>18:17</td><td class="t">17:21<br>18:18</td></tr><tr data-d="2027-03-13"><td class="dt">13.3.2027<br>ד׳ אדר ב׳</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/02/pekudey.html">פרשת פקודי</a></td><td class="t">17:04<br>18:22</td><td class="t">17:26<br>18:23</td><td class="t">17:15<br>18:23</td><td class="t">17:26<br>18:23</td></tr><tr data-d="2027-03-20"><td class="dt">20.3.2027<br>י״א אדר ב׳</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/03/vayikra.html">פרשת ויקרא</a><br><span class="sm">שבת זכור</span></td><td class="t">17:09<br>18:26</td><td class="t">17:31<br>18:28</td><td class="t">17:20<br>18:28</td><td class="t">17:31<br>18:28</td></tr><tr data-d="2027-03-27"><td class="dt">27.3.2027<br>י״ח אדר ב׳</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/03/tzav.html">פרשת צו</a><br><span class="sm">שבת פרה</span></td><td class="t">18:14<br>19:31</td><td class="t">18:36<br>19:33</td><td class="t">18:25<br>19:33</td><td class="t">18:35<br>19:33</td></tr><tr data-d="2027-04-03"><td class="dt">3.4.2027<br>כ״ה אדר ב׳</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/03/shmini.html">פרשת שמיני</a><br><span class="sm">שבת החדש</span></td><td class="t">18:19<br>19:36</td><td class="t">18:41<br>19:38</td><td class="t">18:30<br>19:38</td><td class="t">18:40<br>19:38</td></tr><tr data-d="2027-04-10"><td class="dt">10.4.2027<br>ג׳ ניסן</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/03/tazria.html">פרשת תזריע</a></td><td class="t">18:23<br>19:41</td><td class="t">18:45<br>19:44</td><td class="t">18:35<br>19:44</td><td class="t">18:45<br>19:43</td></tr><tr data-d="2027-04-17"><td class="dt">17.4.2027<br>י׳ ניסן</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/04/metzora.html">פרשת מצורע</a><br><span class="sm">שבת הגדול</span></td><td class="t">18:28<br>19:47</td><td class="t">18:50<br>19:49</td><td class="t">18:40<br>19:49</td><td class="t">18:49<br>19:48</td></tr><tr class="yt" data-d="2027-04-22"><td class="dt">22.4.2027 <span class="wd">(יום ה׳)</span><br>ט״ו ניסן</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/03/pesach.html">חג הפסח</a></td><td class="t">18:31<br>19:51</td><td class="t">18:54<br>19:53</td><td class="t">18:44<br>19:53</td><td class="t">18:53<br>19:51</td></tr><tr data-d="2027-04-24"><td class="dt">24.4.2027<br>י״ז ניסן</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/03/pesach.html">שבת חול המועד פסח</a></td><td class="t">18:33<br>19:52</td><td class="t">18:55<br>19:54</td><td class="t">18:45<br>19:55</td><td class="t">18:54<br>19:53</td></tr><tr class="yt" data-d="2027-04-28"><td class="dt">28.4.2027 <span class="wd">(יום ד׳)</span><br>כ״א ניסן</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/03/pesach.html">שביעי של פסח</a></td><td class="t">18:36<br>19:55</td><td class="t">18:58<br>19:58</td><td class="t">18:48<br>19:58</td><td class="t">18:57<br>19:56</td></tr><tr data-d="2027-05-01"><td class="dt">1.5.2027<br>כ״ד ניסן</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/04/achrey-moth.html">פרשת אחרי מות</a></td><td class="t">18:38<br>19:58</td><td class="t">19:00<br>20:00</td><td class="t">18:50<br>20:01</td><td class="t">18:59<br>19:58</td></tr><tr data-d="2027-05-08"><td class="dt">8.5.2027<br>א׳ אייר</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/04/kdoshim.html">פרשת קדושים</a></td><td class="t">18:43<br>20:03</td><td class="t">19:05<br>20:06</td><td class="t">18:55<br>20:07</td><td class="t">19:04<br>20:04</td></tr><tr data-d="2027-05-15"><td class="dt">15.5.2027<br>ח׳ אייר</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/05/emor.html">פרשת אמור</a></td><td class="t">18:48<br>20:09</td><td class="t">19:10<br>20:11</td><td class="t">19:01<br>20:12</td><td class="t">19:08<br>20:09</td></tr><tr data-d="2027-05-22"><td class="dt">22.5.2027<br>ט״ו אייר</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/05/behar.html">פרשת בהר</a></td><td class="t">18:52<br>20:14</td><td class="t">19:15<br>20:17</td><td class="t">19:05<br>20:18</td><td class="t">19:13<br>20:15</td></tr><tr data-d="2027-05-29"><td class="dt">29.5.2027<br>כ״ב אייר</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/05/bechokotay.html">פרשת בחוקותי</a></td><td class="t">18:57<br>20:19</td><td class="t">19:19<br>20:22</td><td class="t">19:10<br>20:23</td><td class="t">19:17<br>20:19</td></tr><tr data-d="2027-06-05"><td class="dt">5.6.2027<br>כ״ט אייר</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/05/bamidbar.html">פרשת במדבר</a></td><td class="t">19:01<br>20:24</td><td class="t">19:23<br>20:26</td><td class="t">19:14<br>20:28</td><td class="t">19:21<br>20:24</td></tr><tr class="yt" data-d="2027-06-11"><td class="dt">11.6.2027 <span class="wd">(יום ו׳)</span><br>ו׳ סיון</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/06/shavuot.html">חג השבועות</a></td><td class="t">19:04<br>–</td><td class="t">19:26<br>–</td><td class="t">19:17<br>–</td><td class="t">19:24<br>–</td></tr><tr data-d="2027-06-12"><td class="dt">12.6.2027<br>ז׳ סיון</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/05/naso.html">פרשת נשא</a></td><td class="t">19:04<br>20:27</td><td class="t">19:27<br>20:30</td><td class="t">19:18<br>20:31</td><td class="t">19:24<br>20:27</td></tr><tr data-d="2027-06-19"><td class="dt">19.6.2027<br>י״ד סיון</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/06/behalutch.html">פרשת בהעלותך</a></td><td class="t">19:06<br>20:30</td><td class="t">19:29<br>20:32</td><td class="t">19:20<br>20:34</td><td class="t">19:27<br>20:30</td></tr><tr data-d="2027-06-26"><td class="dt">26.6.2027<br>כ״א סיון</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/06/shlach.html">פרשת שלח</a></td><td class="t">19:08<br>20:31</td><td class="t">19:30<br>20:33</td><td class="t">19:21<br>20:35</td><td class="t">19:28<br>20:31</td></tr><tr data-d="2027-07-03"><td class="dt">3.7.2027<br>כ״ח סיון</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/06/korach.html">פרשת קורח</a></td><td class="t">19:08<br>20:31</td><td class="t">19:31<br>20:33</td><td class="t">19:22<br>20:35</td><td class="t">19:29<br>20:31</td></tr><tr data-d="2027-07-10"><td class="dt">10.7.2027<br>ה׳ תמוז</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/06/chukat.html">פרשת חוקת</a></td><td class="t">19:07<br>20:29</td><td class="t">19:30<br>20:32</td><td class="t">19:21<br>20:33</td><td class="t">19:28<br>20:29</td></tr><tr data-d="2027-07-17"><td class="dt">17.7.2027<br>י״ב תמוז</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/07/balak.html">פרשת בלק</a></td><td class="t">19:05<br>20:26</td><td class="t">19:27<br>20:29</td><td class="t">19:18<br>20:30</td><td class="t">19:26<br>20:26</td></tr><tr data-d="2027-07-24"><td class="dt">24.7.2027<br>י״ט תמוז</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/07/pinchas.html">פרשת פינחס</a></td><td class="t">19:02<br>20:22</td><td class="t">19:24<br>20:25</td><td class="t">19:15<br>20:26</td><td class="t">19:22<br>20:22</td></tr><tr data-d="2027-07-31"><td class="dt">31.7.2027<br>כ״ו תמוז</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/07/matot.html">פרשת מטות-מסעי</a></td><td class="t">18:57<br>20:17</td><td class="t">19:19<br>20:19</td><td class="t">19:10<br>20:20</td><td class="t">19:18<br>20:17</td></tr><tr data-d="2027-08-07"><td class="dt">7.8.2027<br>ד׳ אב</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/07/parashat-dvarim.html">פרשת דברים</a><br><span class="sm">שבת חזון</span></td><td class="t">18:51<br>20:10</td><td class="t">19:14<br>20:12</td><td class="t">19:04<br>20:13</td><td class="t">19:12<br>20:11</td></tr><tr data-d="2027-08-14"><td class="dt">14.8.2027<br>י״א אב</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/07/parashat-vaetchanan.html">פרשת ואתחנן</a><br><span class="sm">שבת נחמו</span></td><td class="t">18:45<br>20:03</td><td class="t">19:07<br>20:05</td><td class="t">18:57<br>20:06</td><td class="t">19:06<br>20:03</td></tr><tr data-d="2027-08-21"><td class="dt">21.8.2027<br>י״ח אב</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/07/parashat-ekev.html">פרשת עקב</a></td><td class="t">18:37<br>19:54</td><td class="t">18:59<br>19:57</td><td class="t">18:50<br>19:57</td><td class="t">18:58<br>19:55</td></tr><tr data-d="2027-08-28"><td class="dt">28.8.2027<br>כ״ה אב</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/08/parashat-reeh.html">פרשת ראה</a></td><td class="t">18:29<br>19:46</td><td class="t">18:51<br>19:48</td><td class="t">18:41<br>19:48</td><td class="t">18:50<br>19:47</td></tr><tr data-d="2027-09-04"><td class="dt">4.9.2027<br>ב׳ אלול</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/08/parashat-shoftim.html">פרשת שופטים</a></td><td class="t">18:21<br>19:37</td><td class="t">18:43<br>19:39</td><td class="t">18:32<br>19:39</td><td class="t">18:42<br>19:38</td></tr><tr data-d="2027-09-11"><td class="dt">11.9.2027<br>ט׳ אלול</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/08/parashat-ki-tetzeh.html">פרשת כי תצא</a></td><td class="t">18:12<br>19:27</td><td class="t">18:34<br>19:29</td><td class="t">18:23<br>19:29</td><td class="t">18:33<br>19:29</td></tr><tr data-d="2027-09-18"><td class="dt">18.9.2027<br>ט״ז אלול</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/09/parashat-ki-tavo.html">פרשת כי תבוא</a></td><td class="t">18:02<br>19:18</td><td class="t">18:24<br>19:20</td><td class="t">18:14<br>19:19</td><td class="t">18:24<br>19:19</td></tr><tr data-d="2027-09-25"><td class="dt">25.9.2027<br>כ״ג אלול</td><td class="n"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/09/parashat-nitzavim.html">פרשת ניצבים-וילך</a></td><td class="t">17:53<br>19:09</td><td class="t">18:15<br>19:10</td><td class="t">18:04<br>19:10</td><td class="t">18:15<br>19:10</td></tr></tbody></table></div> <script>(function(){var t=new Intl.DateTimeFormat('en-CA',{timeZone:'Asia/Jerusalem',year:'numeric',month:'2-digit',day:'2-digit'}).format(new Date());var r=document.querySelectorAll('table.cal5787 tr[data-d]');for(var i=0;i<r.length;i++){if(r[i].getAttribute('data-d')>=t){r[i].className+=' next';break;}}})();</script><div class="blogger-post-footer"><script data-ad-client="ca-pub-4832632212776908" async src="https://pagead2.googlesyndication.com/pagead/js/adsbygoogle.js"></script> </div>Gadi Eidelheithttp://www.blogger.com/profile/05997388579144578874noreply@blogger.com14tag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-78652494296921402122026-10-24T18:58:00.000+03:002026-10-25T14:00:15.922+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><h2 style="text-align: right;">פרשת וירא</h2>פרשת השבוע, פרשת וירא היא הפרשה הרביעית בספר בראשית והיא ממשיכה את סיפורי אברהם. עיקר הפרשה הוא ההבטחה על לידת יצחק, לידתו, גירוש הגר וישמעאל ועקידת יצחק.<br /> <img alt="עקידת יצחק וברית בין הבתרים" border="0" height="67" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh65jqBvL5yckl_jOpc28aTOJJ1t9ZQDYXqRdzuT4UfAPnY25Ffij9RVVQRfEiCVv0bh0MW0OJBck_hdeXEE3hcgAdEU8J_YHWmY73m5rKjV3TMLFD7JZozdYRAI6fVp7bbVjMaEZKPbolq/s400/DSC05205.JPG" style="display: none;" title="עקידת יצחק וברית בין הבתרים" width="100" /> <h2 style="text-align: right;"><b>מאמרים ודברי תורה לפרשת וירא</b></h2> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/10/vayera-5771-abraham-sarah-angels.html">אברהם שרה והמלאכים</a>- במאמר נביא דוגמאות איך צריך להתנהג ממעשי אברהם ושרה לאנשים שבאו לבקרם.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2016/11/Hypocrisy.html" target="_blank">הזהרו מן הצבועים</a> - צביעותו של אבימלך מלך גרר המציג את עצמו כנקי וצדיק.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2018/10/Lot-and-Midat-Harachamim.html" target="_blank">לוט ומידת הרחמים</a> - כיצד הצליח לוט להציל עיר שלמה.</div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br /></div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><a href="https://www.פרשת-שבוע.com/2020/11/Abraham-and-Sdom.html">אברהם מנסה להציל את סדום</a> - מדוע אברהם נמנע מלבקש שה' לא יהפוך את סדום<br /> <br /> <a href="https://www.haftara.co.il/%d7%94%d7%a4%d7%98%d7%a8%d7%aa-%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a8%d7%90/" target="_blank">הפטרת פרשת וירא</a> - סיפור אלישע והאישה השונמית והקשר שלו לפרשת וירא.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2013/10/democracy-or-monarchy.html">מלוכה או דמוקרטיה</a> - על שיטת הממשל בסדום, ועל דמות מרכזית שנעלמה מהעיר.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/11/sacrification.html">עקידת יצחק</a> - עיון בפרשת עקידת יצחק, פרשה משמעותיות ביותר, מסתורית וכזו המעסיקה אותנו עד ימינו אלו.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/10/sulfur.html" target="">גופרית </a>- על היסוד גופרית המופיע בפרשה, במסגרת הסדרה מדע בפרשה <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2017/10/dvar-tora-vayera.html"><br /></a> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2017/10/dvar-tora-vayera.html">דבר תורה לפרשת וירא</a> - דברי תורה קצרים לפרשה<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/10/vayera-yeladim.html">פרשת וירא לילדים</a> - תקציר פרשת וירא הכולל את הנושאים המרכזיים בפרשה בתופסת דבר תורה קצר<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/11/vayera-crossword.html">תפזורת לפרשת וירא </a><br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/10/vayera-5771-riddle.html">חידות לפרשת וירא</a> - חידות ציורים וחידות מילוליות לכל המשפחה לפרשת וירא&nbsp; <br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/07/torah-stats-4.html">סטטיסטיקה לפרשת וירא</a> - מספר הפרשיות, הפסוקים המילים ועוד<br /> <h2 style="text-align: right;"><b>תקציר פרשת וירא</b></h2> פרשת וירא פותחת ימים ספורים לאחר סיום פרשת לך לך.&nbsp;</div><h4 dir="rtl" style="text-align: right;"><b>פרק י"ח</b></h4><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> אברהם יושב בפתח אוהלו. המדרשים מציינים שהיה זה ביום השלישי לאחר מילתו ובשיא כאבו. הפרשה מתחילה מכך שה' נראה אל אברהם אבל אין אנו יודעים מה ה' אומר לאברהם.<br /> <br /> אברהם רואה שלושה אנשים ניצבים עליו ופונה לארח אותם (הרחבה על כל נושא האירוח ראו במאמר <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/10/vayera-5771-abraham-sarah-angels.html">אברהם שרה והמלאכים</a>).<br /> <br /> ה' מבשר שוב לאברהם, והפעם גם לשרה, על הבן שיוולד להם, ותגובתה של שרה, כמעט זהה לתגובה של אברהם וגם היא צוחקת למשמע הבשורה. אברהם אף מלווה את אורחיו שממשיכים לכיוון סדום.<br /> <br /> ה' מספר לאברהם את תוכניתו לגבי סדום, אברהם פותח במשא ומתן עם ה' בדבר האפשרות להציל את סדום (ובכך גם את לוט). אברהם מתחיל ממספר שרירותי של צדיקים חמישים, ומגיע עד עשרה. ה' מבטיח לו שבעבור עשרה צדיקים לא יחריב את העיר ושם אברהם עוצר ולא ממשיך לבקש עוד.<br /> <br /><h4 style="text-align: right;"><b>פרק י"ט</b></h4></div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> המלאכים מגיעים לסדום ופוגשים את לוט. לוט אמנם בחר לשבת בעיר הרשע ולהתנתק מאברהם אולם עדיין הוא זוכר איך מתנהגים ומזמין מיד את המלאכים לביתו. לוט אופה מצות והפרשנים מסיקים כי הדבר אירע בפסח.<br /> <br /> לא עובר הרבה זמן וכל אנשי סדום מתקבצים סביב בית לוט עם דרישה חד משמעית להוציא אליהם את האנשים. לא ברור מה יעשו באנשים אולם בוודאי הכוונה אינה למשהו טוב ולוט אפילו מציע לתת להמון הזועם את בנותיו במקום. הצעה זו אינה ראויהויש אומרים שעונשו על הצעה זו הוא מעשה גילוי העריות שעשו בו בנותיו המתוארבהמשך. <br /> <br /> המלאכים נאלצים להתערב ולמשוך את לוט הביתה ולהכות את ההמון בסנוורים ומיד מבשרים ללוט שנשלחו להשחית את המקום ושיצא מיד עם כל משפחתו ועם חתני בנותיו (מקובל לחשוב שחתני הבנות היו בין ההמון הזעום, אולם יכלו להינצל בזכות לוט).<br /> <br /> מיד בבוקר מזרזים המלאכים את לוט לצאת ולמעשה המלאכים צריכים להוציאו בכח. הם מצווים על לוט לברוח להרים ולא להביט לאחוריו. לוט מבקש לנוס לצוער, הקרובה יותר, והעיר כולה ניצלת, ואז מתחילה השמדת סדום ועמורה.<br /> <br /> אשת לוט מביטה לאחוריה ונהפכת לנציב מלח. לוט מפחד לשבת בצוער (מאחר והוא היחידי שניצל, סביר שחשש כי יקשרו אליו את האסון שקרה לסדום ועמורה) ובורח למערה. בנות לוט המבינות שחתנים כבר לא יהיו להן נוקטות מעשה של גילוי עריות ונכנסות להריון מלוט ויולדות את עמון ואת מואב. פעולה זו היא איסור חמור בתורה, אולם לא מופיע בתורה יחס שלילי לפעולותיהן של בנות לוט אבל גם יחס חיובי לא מופיע.<br /> <br /> יחסי ישראל ועמון מואב יהיו מסובכים לאורך ההיסטוריה מצד אחד ומצד שני דוד המלך הוא צאצא של רות המואבייה.<br /> <b><br /></b><h4 style="text-align: right;"><b>פרק כ'</b>&nbsp;</h4></div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">אברהם יורד לאזור הנגב, לארץ גרר. סיפור הירידה לפרעה חוזר על עצמו כמעט במדויק. אברהם מבקש משרה להציגה כאחותו. שרה נלקחת לבית אבימלך, ה' מתגלה לאבימלך בחלום, מסביר לו את מה שאירע ומצווה עליו להחזיר את שרה.<br /> <br /> יש לשים לב שאבימלך מתמהמה מעט בציווי ולא מחזיר את שרה מיד. קודם כל הוא קורא לעבדיו ,אולי למישהו מהם תהיה עצה איך בכל זאת לשמור את שרה, אחרי זה הוא נוזף באברהם ורק לאחר מכן הוא מחזיר את שרה. כנראה שחששו של אברהם היה מוצדק וגרם לו לנהוג בצורה זו שוב (הרחבה במאמר על <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2016/11/Hypocrisy.html">צביעותו של אבימלך</a>)<br /> <br /><h4 style="text-align: right;"><b>פרק כ"א&nbsp;</b></h4></div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">אנו מתבשרים על לידת יצחק. מפרק זה ועד סוף הפרשה קוראים בתורה בשני ימי ראש השנה.<br /> <br /> אברהם בן מאה כאשר יצחק נולד ולראשונה מבוצעת ברית המילה בגיל שמונה ימים. כאשר יצחק גדל שרה רואה את ישמעאל (שמכונה רק בן הגר המצרית) מצחק. לא ברור פשר התנהגות זו, והכוונה היא להתנהגות שאינה נאותה ובוודאי לא בבית אברהם.<br /> <br /> שרה מבינה שאין מקום לישמעאל בבית אברהם ושצריך להרחיק אותו. אברהם מתרעם אולם מקבל ציווי מה' לעשות ככל אשר שרה אומרת לו. אברהם משלח את הגר ואת ישמעאל, שהוא לפחות כבר נער בן 16 שנה, לכיוון מצרים, אולם הגר תועה בדרך והמים נגמרים. גם התנהגותה של הגר אינה נאותה והיא משליכה את ישמעאל תחת אחד השיחים והולכת לשבת מרחוק ובוכה שם.<br /> <br /> עניין ההשלכה אינו ברור בהתחשב בגילו של ישמעאל ובעבודה שבגיל זה הוא כבר למעשה גבר. ה' שומע את קול הנער, ולא את קול הגר. המדרשים אומרים שבאותה שעה היה ישמעאל צדיק ולכן תפילתו נתקבלה, ולמרות כל הצרות שבני ישראל סובלים עד היום מזרע ישמעאל, לא היה אפשר להתעלם מקולו.<br /> <br /> מקול הגר לעומת זאת הייתה התעלמות. אולם התגלות המלאך היא דווקא להגר ולא לישמעאל. הגר רואה באר מים, שלא שמה אליה לב קודם והם ניצלים. הגר אינה חוזרת למצרים אלא מתיישבת במדבר. ישמעאל נושא אשה מארץ מצרים, והנה ראייה שכבר היה גדול ומתאים לנישואין ובוודאי לא ילד קטן ורך בשנים.<br /> <br /> לאחר מכן באים אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם ומבקשים ממנו ברית לזכר הימים שגר בארצם. אברהם מסכים אך מוכיח את אבימלך על באר המים אשר עבדיו גזלו ממנו. אבימלך מופתע, והאמת שגם אנחנו שכן התורה לא מספרת לנו כלל על אירוע זה. אבימלך ואברהם כורתים ברית ולמקום קוראים באר שבע. אבימלך ופיכל חוזרים לארץ פלשתים, וגם אברהם עובר לגור שם לימים רבים.<br /> <br /><h4 style="text-align: right;"><b>פרק כ"ב</b>&nbsp;</h4></div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">בפרק זה מסופר על עקידת יצחק. זו הפעם הראשונה שכתוב שה' מנסה את אברהם, למרות שחכמים מונים ניסיונות רבים נוספים ועשרה בסך הכל.</div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <br /> אברהם מצטווה לקחת את בנו ולהעלות אותו לעולה. ספרים ומאמרים רבים נכתבו אודות פרשה זו הנקראת ביום השני של ראש השנה, וגם אני כתבתי הרחבה בנושא <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/11/sacrification.html">העקדה</a>. נראה שבנושא זה ים הרעיונות לא יסתיים לעולם ותמיד ניתן למצוא משמעויות חדשות בסיפור.<br /> <br /> גם יצחק אינו בדיוק ילד בשלב זה, הערכות לגילו של יצחק נעות בין 13 שנה ל-37 שנה. בבירור הוא בעל דעה עצמאית.<br /> <br /> הדו שיח היחידי בין אברהם ליצחק, קצר מאד, מופיע בפרשה זו ובה בלבד. יצחק שואל שאלות, ואברהם עונה תשובות מעורפלות, כנראה יצחק מבין מה הולך לקרות, אולם ההדגשה היא כי שניהם עולים יחדיו וגם יצחק עומד בניסיון.<br /> <br /> אברהם כבר מוכן לשחוט את בנו אך מלאך ה' מונע זאת ממנו ומספר לו כי עמד בניסיון. אברהם רואה איל ומעלה אותו לעולה במקום יצחק.<br /> <br /> אברהם קורא למקום ה' יראה. מסורת היא כי מקום העקידה הוא מקומו של בית המקדש וכי שמה של ירושלים, מורכב משני השמות: שלם ויראה ביחד.<br /> <br /> אברהם חוזר אל נעריו וביחד איתם חוזרים לבאר שבע. יש לשים לב כי בירידה לא נאמר שאברהם ויצחק חוזרים. יש אפשרות שיצחק נשאר עוד זמן מה על הר המוריה.<br /> <br /> סיום פרשת וירא הוא אנטי-שיא מובהק. מסופר לנו על צאצאי נחור ואשתו וגם מפילגשו. קשה מאד לרדת מפיסגת פרשת העקידה לשמות של טבח וגחם ומעכה. אולם בין השמות, מופיע שם חשוב ביותר, רבקה בת בתואל, שעל נישואיה ליצחק נקרא בפרשה הבאה, פרשת חיי שרה.<br /> <br /> <h2 style="text-align: right;"><b>שאלות לחשיבה</b></h2> 1) מי בישר לאברהם את בשורת הלידה, האורחים או ה' (למי מתייחסת המילה ויאמר בפסוק י')<br /> 2) מדוע הפסיק אברהם את בקשותיו בעשרה צדיקים?<br /> 3) במה זכתה צוער להינצל כולה בזכות לוט? (מאחר והמלאכים הוציאו את לוט מחוץ לעיר, יכלו להוציאו ישירות להרים)?<br /> 4) מה משמעות&nbsp; הפנייה של אלוקים לאברהם לפני העקדה, ולאחריה רק מלאך ה' מדבר עימו?<br /> 5) אילו עוד טעמים, פרט להזכרת רבקה, יכולים להיות בהזכרת שושלת נחור (עיינו בסוף פרשת נח)<br /> <br /> <h2 style="text-align: right;"><b>אומנות בפרשה</b></h2> הפעם שני חלונות ויטראז' מטירת קרדיף אשר בווילס. החלון הימני מציג את עקידת יצחק והשמאלי את ברית בין הבתרים. אם אתם בווילס אל תחמיצו את הביקור בטירה ובפרט את הטיול המאורגן שמגיע גם לגינת הגג, שם תחכה לכם הפתעה אמיתית.<br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> </div> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> </div> <br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh65jqBvL5yckl_jOpc28aTOJJ1t9ZQDYXqRdzuT4UfAPnY25Ffij9RVVQRfEiCVv0bh0MW0OJBck_hdeXEE3hcgAdEU8J_YHWmY73m5rKjV3TMLFD7JZozdYRAI6fVp7bbVjMaEZKPbolq/s1600/DSC05205.JPG" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="עקידת יצחק וברית בין הבתרים" border="0" height="427" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh65jqBvL5yckl_jOpc28aTOJJ1t9ZQDYXqRdzuT4UfAPnY25Ffij9RVVQRfEiCVv0bh0MW0OJBck_hdeXEE3hcgAdEU8J_YHWmY73m5rKjV3TMLFD7JZozdYRAI6fVp7bbVjMaEZKPbolq/w640-h427/DSC05205.JPG" title="עקידת יצחק וברית בין הבתרים" width="640" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span style="font-size: small;">עקידת יצחק וברית בין הבתרים</span></td></tr> </tbody></table> <br />עקדת יצחק היא נושא שקיים במאות יצירות אומנות וכמעט בכל מנזר או כנסייה עם ויטראזים או ציורי קיר ניתן למצוא אותו. הנה דוגמה נוספת ממנזר קייקוס בקפריסין, בסגנון ביזנטי מעורר אימה.</div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br /></div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhE6A0Uy2_FjVd6KI5CZ09FI55EKnLPjxTrwNLB0JaHDMEoitjjdp4wX5tnb-4sbwJrHiaByBfbpbp5_ypFx3mRKve4FqFWCyLjE1wO5EupILEqLXrqtMMaf7LAuZ4BfP2p64hYRbXL0mEHuMU_j38d7-lWYhCUVYBT7hfkkOtC9kjx_WFCCSFIFWyoig/s2523/20221101_144539.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1800" data-original-width="2523" height="456" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhE6A0Uy2_FjVd6KI5CZ09FI55EKnLPjxTrwNLB0JaHDMEoitjjdp4wX5tnb-4sbwJrHiaByBfbpbp5_ypFx3mRKve4FqFWCyLjE1wO5EupILEqLXrqtMMaf7LAuZ4BfP2p64hYRbXL0mEHuMU_j38d7-lWYhCUVYBT7hfkkOtC9kjx_WFCCSFIFWyoig/w640-h456/20221101_144539.jpg" width="640" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">עקידת יצחק - מנזר קייקוס</td></tr></tbody></table><br /><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br /> <h3 style="text-align: right;"><b>הפרשות הסמוכות</b></h3> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/10/chayey-sarah-portion.html"> פרשת חיי שרה</a><br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/11/toldot-portion.html"> פרשת תולדות</a><br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/11/vayetze-portion.html"> פרשת ויצא</a></div> <div class="blogger-post-footer"><script data-ad-client="ca-pub-4832632212776908" async src="https://pagead2.googlesyndication.com/pagead/js/adsbygoogle.js"></script> </div>Gadi Eidelheithttp://www.blogger.com/profile/05997388579144578874noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-17105347469853451472026-10-17T16:03:00.000+03:002026-10-18T11:37:01.827+03:00<h2 dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-size: large;">פרשת לך לך</span></h2><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-size: medium;">פרשת השבוע, פרשת לך לך היא הפרשה השלישית בחומש בראשית והיא מתארת את קורותיו של אברהם אבינו מצאתו לארץ ישראל ועד הולדת ישמעאל. במרכז הפרשה עומדת "ברית בין הבתרים" בין הקב"ה לאברהם אבינו.<br /> <img alt="פרידת אברהם ולוט" border="0" height="80" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgVNtSvjDQ_nER5-_bE9sqsfTtUnxtG2GipKs5dJ-LIMQsYehfDsLZOSv54qAm9c6jFls93v_LsQfyH6yvP28j4qxv4EICHMDkcwi_TsFg_Pz9I92IxIYUYA9r5jdVZt09cqYD_mnE_LGJ2/s320/avraham-lot.jpg" style="display: none;" title="פרידת אברהם ולוט" width="64" /> </span><h2 style="text-align: right;"><b><span style="font-size: large;">דברי תורה ומאמרים לפרשת לך לך </span></b></h2><span style="font-size: medium;"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/10/portion-lech-lecha-5771.html">פרשת לך לך - והכנעני אז בארץ</a>&nbsp; - תיאור הקשיים בפסוק, התמודדותם של הפרשנים השונים, סוד הי"ב של אבן עזרא, פסוקים המקדימים את זמנם וביקורת ביקורת המקרא, והצעות נוספות (מהן אחת מקורית) לפתרון הקושי.<br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2015/10/lama-yomrou-goyim.html" target="_blank"><br /></a> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/10/art-of-war.html">אומנות המלחמה</a> - בסדרת מדע בפרשה, תיאור המלחמה הראשונה בתורה ומעט השוואה לספרו של המצביא הסיני סאן טסו - אומנות המלחמה<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2015/10/lama-yomrou-goyim.html" target="_blank">מדוע סרב אברהם לקבל את מתנתו של מלך סדום</a> - והאם צריך להתחשב בדעתם של הגויים?<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/10/lot-rejection.html" target="_blank">דחיית לוט</a> - עיון בפרשת הריב בין רועי לוט לרועי אברהם ומדוע נידחה לוט ממשפחת אברהם. <br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2018/10/laugh.html" target="_blank">הצחוק בבשורת לידת יצחק</a> - גם אברהם וגם שרה צחקו בשמיעת הבשורה על הולדת יצחק אולם יחסו של הקב"ה שונה. מה ההבדל בין סוגי הצחוק ואיך הוא מסביר את היחס השונה למעשה.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/10/lech-lecha-yeladim.html">פרשת לך לך לילדים</a> - תקציר פרשת לך לך מעובד במיוחד לילדים <br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2014/10/lech-lech-haftara.html">הפטרת פרשת לך לך</a> - מאמר על הפטרת פרשת לך לך <br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/10/brit-btarim.html">ברית בין הבתרים</a> - עיון קצר בפרשת ברית בין הבתרים, אחת מאבני הדרך בחייו של אברהם.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/11/lech-lecha-riddles.html">חידות לפרשת לך לך</a> - דף החידות עם חידות ציורים וחידות מילוליות <br /> <br /> <a href="https://gadieid.blogspot.com/2010/07/how-many-stars-thre-is-in-sky.html">כמה כוכבים יש בשמים</a> - בפרשה ה' מורה לאברהם לצאת ולספור את הכוכבים. כמה כוכבים יש בכלל בשמים?<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/03/korbanot-hirsch.html">טעמי הקורבנות לפי הרש"ר הירש</a> - רש"ר הירש רואה בברית בין הבתרים דגם ומקור לכל נושא הקורבנות. <br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/10/lech-lecha-crossword.html">תפזורת לפרשת לך לך</a><br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/07/torah-stats-3.html">סטטיסטיקה לפרשת לך לך</a> - נתונים סטטיסטיים על הפרשה<br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2017/10/dvar-tora-lech-lecha.html"><br /></a> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2017/10/dvar-tora-lech-lecha.html">דבר תורה לפרשת לך לך</a> - דברי תורה קצרים לפרשה<b><br /></b></span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><h2 style="text-align: right;"><span style="font-size: large;">תקציר פרשת לך לך</span></h2><span style="font-size: medium;"> לאחר פרשות בראשית ונח העוסקת ביחד בתקופה של למעלה מ-2000 שנה. באה פרשת לך לך ומציגה את אברהם (שבשלב זה עדיין קרוי בשם אברם) אבינו ואת ראשיתו של העם היהודי.<br /> <br /> הפרשה מתארת תקופה קצרה של עשרים וארבע שנים בלבד אך מתארת אירועים חשובים &nbsp;והתקציר יהיה ארוך מהרגיל.<br /> <br /> אברהם מצטווה ללכת מארצו ממולדתו ומבית אביו, וכבר עמדו חכמים שבכל שלב הציווי נהייה קשה יותר, אל ארץ לא ידועה שאפילו שמה לא נאמר לו. לאברהם מובטח שייעשה לגוי גדול.<br /> <br /> אמנם כבר בפרשת נח ראתה התורה לציין ששרה (שנקראה בשם שרי) היא עקרה אולם בשלב זה לידות בגילאים אלו לא נחשבו חריגים (לפחות אצל גברים). גם תרח ילד רק בגיל שבעים, הרן אחיו הצעיר של אברהם כבר הוליד ואילו נחור גם לא הוליד. אברהם מגיע למספר מקומות בארץ ישראל ובונה בהם מזבחות.<br /> <br /> לאחר מכן (פרק י"ג) מגיע רעב לארץ ואברהם יורד למצרים. אברהם חושש מהמוסר המצרי שאומנם מקפיד על נושא אשת איש, אך אין לו בעיה להפוך את האשה לאלמנה ובכך לפנויה לנישואין ומבקש משרה להציגה כאחותו של אברהם.<br /> <br /> החשש אכן מוצדק ושרה נלקחת בית פרעה, ואברהם מקבל תמורתה רכוש רב, כדרך עסקאות החליפין בימי קדם (ובתרבויות מסוימות עד היום). אולם ה' גורם לנגעים גדולים בבית פרעה ופרעה מבין מיד את הבעיה וכועס על אברהם, מחזיר לו את שרה ומבקש ממנו ללכת ואברהם חוזר לארץ ישראל. כאשר אברהם חוזר הוא כבר מתואר כאיש עשיר מאד: "ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב".<br /> <br /> הנושא הבא בפרשה עוסק ב<a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/10/lot-rejection.html">פרידת לוט ואברהם</a>. בין רועי לוט לרועי אברהם היו מריבות. אברהם יודע שמריבות בין הרועים יהפכו מהר מאד למריבות משפחתיות בינו לבין לוט, מציע להיפרד ונתן ללוט את זכות הבחירה לאן ללכת. לוט בוחר את איזור כיכר הירדן המתואר כאזור פורה ופורח ומתאים מאד לגידול צאן. לאחר הפרידה מלוט אברהם מקבל את הברכה הראשונה מה' על קבלת ארץ ישראל ועל ריבוי זרעו ומתיישב בחברון.<br /> <br /> הפרשייה הבאה (פרק י"ד) מתארת את המלחמה הראשונה בתורה. אמנם בפרשת נח יש ציווי מפורש האוסר שפיכת דם במילים "שופך דם האדם באדם דמו יישפך", ראייה לכך שייתכן ויצר שפיכות הדמים, הוא ההשחתה הגדולה של דור המבול. בכל אופן, היתר אכילת בעלי החיים לאחר המבול אינו מרסן את יצר שפיכות הדמים (כמו בחשש של אברהם מפני הריגתו על ידי המצרים) ותופעת המלחמה פושטת בעולם.<br /> <br /> המלחמה מתוארת בפירוט רב: &nbsp;שמות, מקומות ושנים. מלכי סדום ועמורה וחבורתם משועבדים למלכים מהמזרח, מורדים בהם ולאחר שנה במסגרת מסע מלחמות כללי, מגיעים מלכי המזרח לאיזור ולאחר שהיכו כבר את הרפאים הזוזים והאימים ועוד כמה עמים, הם נתקלים בחמשת המלכים מאזור סדום וכמובן מנצחים אותם בקלות.<br /> <br /> אברהם מקבל על כך הודעה מהפליט, איש שניצל מהמלחמות. המדרשים מתארים איש זה כעוג מלך הבשן וייתכן שהוא פליט מהמבול עצמו או פליט ממלחמת המלכים ברפאים שכן בפרשת דברים אנו מוצאים כי רק עוג נשאר לפליטה מהרפאים. אברהם יוצא עם חניכי ביתו ואליעזר עבדו (ויש אומרים שיצא עם אליעזר לבדו), רודף אחרי המלכים עד איזור דמשק, מנצחם ומשחרר את כל אנשי סדום.<br /> <br /> אברהם מסרב לקבל את הרכוש ממלך סדום ורק מאשר לנערים שהיו איתו לקחת את חלקם. יש להתייחס לעובדה כי אברהם אינו מסרב לקבל רכוש ממלך מצרים, אולם סירב כאן לקבלת הרכוש ממלך לוט. בנוסף, מתוארת פגישה בין אברהם למלכיצדק, כהן לאל עליון. לפי הפרשנים מלכיצדק מזוהה עם שם, בנו של נח, האישיות הבכירה ביותר באותה תקופה.<br /> <br /> בפרשייה (פרק ט"ו) הבאה אברהם מקבל שוב הבטחות על זרעו ועל ירושת הארץ. יש לזכור שלאברהם אין צאצאים בשלב זה וגם הקשר עם לוט משובש וחסר יורש טבעי. בפרק ט"ו מופיעות שתי התגלויות, אחת בלילה בה אברהם נדרש לספור את הכוכבים כמשל לכמות זרעו והשנייה ידועה כברית בין הבתרים, אירוע סימובלי מכונן רב משמעות.<br /> <br /> פרק ט"ז עוסק בלידת ישמעאל. שרה מציעה לאברהם לבוא אל שפחתה ונותנת אותה לאברהם. הגר, שפחת שרה נכנסת להריון ומזלזלת בשרה גבירתה. שרה באה בתלונות אל אברם ומענה את הגר שנאלצת לברוח ממנה. הגר זוכה להתגלות מלאך האומר לה לשוב לשרה ולדעת שמהבן שיוולד לה היא תזכה לזרע רב, כמו כן הוא מצווה אותה לקרוא לבן ישמעאל ומודיע לה שהוא יהיה פרא אדם. ישמעאל נולד כאשר אברהם בן שמונים ושש שנה.<br /> <br /> שלוש עשרה שנה עוברות ללא שום אירוע, ואברהם זוכה הלתגלות נוספת בה הוא מצווה על מצוות ברית המילה ומתבשר גם שיהיה לו זרע משרה, בן ששמו יהיה יצחק. אברהם צוחק בלבו, הוא הרי כבר כמעט בן מאה ושרה בת תשעים ומבקש ברכות לישמעאל. ה' עונה לו ששרה תלד בן ושהבן הזה ימשיך את הברית, אולם בקשתו לישמעאל תתקבל וישמעאל יהיה עם רב וגדול. באותו מעמד ה' משנה את השמות של אברם ושרי לאברהם ושרה. סיום הפרשה מתארת את ברית המילה אשר עשו אברהם וישמעאל.<br /> </span><h2 style="text-align: right;"><b><span style="font-size: large;">אומנות בפרשה</span></b></h2><span style="font-size: medium;"> גם פרשת לך לך, ככל פרשות ספר בראשית עשירה בנושאים אומנותיים ומבחר התמונות לפרשה עצום ונמדד במאות. התמונה הפעם מציגה תחריט על נחושת של האמן ההולדני קספר לויקן Luiken Caspas&nbsp; שחי בשנים 1672-1708.<br /> </span><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgVNtSvjDQ_nER5-_bE9sqsfTtUnxtG2GipKs5dJ-LIMQsYehfDsLZOSv54qAm9c6jFls93v_LsQfyH6yvP28j4qxv4EICHMDkcwi_TsFg_Pz9I92IxIYUYA9r5jdVZt09cqYD_mnE_LGJ2/s1600/avraham-lot.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><span style="font-size: medium;"><img alt="פרידת אברהם ולוט" border="0" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgVNtSvjDQ_nER5-_bE9sqsfTtUnxtG2GipKs5dJ-LIMQsYehfDsLZOSv54qAm9c6jFls93v_LsQfyH6yvP28j4qxv4EICHMDkcwi_TsFg_Pz9I92IxIYUYA9r5jdVZt09cqYD_mnE_LGJ2/s320/avraham-lot.jpg" title="פרידת אברהם ולוט" width="257" /></span></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span style="font-size: medium;">פרידת אברהם ולוט</span></td></tr> </tbody></table> <span style="font-size: medium;"><b>פרשות סמוכות</b><br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/10/noach-parasha.html">פרשת נח</a><br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/10/vayera-parash.html">פרשת וירא</a><br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/10/chayey-sarah-portion.html">פרשת חיי שרה</a><br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/11/toldot-portion.html">פרשת תולדות</a></span> </div> <div class="blogger-post-footer"><script data-ad-client="ca-pub-4832632212776908" async src="https://pagead2.googlesyndication.com/pagead/js/adsbygoogle.js"></script> </div>Gadi Eidelheithttp://www.blogger.com/profile/05997388579144578874noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-26177990339323435332026-10-10T08:10:00.000+03:002026-10-11T08:43:54.192+03:00<h2 dir="rtl" style="text-align: right;">פרשת נח</h2><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-size: medium;"> פרשת השבוע, פרשת נח היא הפרשה השנייה בספר בראשית ועיקרה סיפור המבול, תולדות נוח ובניו סיפור מגדל בבל ולידת אברהם אבינו.<br /> </span><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgnSG9lbKXwzdFjFo3FyILR0KtrsOAefSguoJDKyRk5VR_cZeO9AfhGwV2QHfzsZDZhyphenhyphenv2895-EgxAUZPjLv9_dMfFTbGpkIadOSztED3KKZnM5zKylaBumrRxCT9tFzUeaphYmNkCBVRRr/s1600/20836_full_1024x587.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><span style="font-size: medium;"><img border="0" height="57" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgnSG9lbKXwzdFjFo3FyILR0KtrsOAefSguoJDKyRk5VR_cZeO9AfhGwV2QHfzsZDZhyphenhyphenv2895-EgxAUZPjLv9_dMfFTbGpkIadOSztED3KKZnM5zKylaBumrRxCT9tFzUeaphYmNkCBVRRr/s400/20836_full_1024x587.jpg" style="display: none;" width="100" /></span></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="font-size: 12.8px;"></td></tr></tbody></table><h2><b>דברי תורה ומאמרים לפרשת נח</b></h2> <a href="https://gadieid.blogspot.com/2010/10/babylon-moon-in-noach.html">ה<span style="font-size: medium;">קשרים אסטרונומיים בפרשת נח</span></a><span style="font-size: medium;"> - המאמר סוקר עניניים אסטרונומיים בפרשה ובפרט מקשר בין מגדל בבל לירח לפי פירוש ר' יהונתן אייבשיץ<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/10/noach-portion-5771.html">פרשת נח - החטא התיקון ואברהם אבינו</a>&nbsp; - המאמר מנסה להסביר למה התורה מאריכה כל כך בקורות המבול, ומה הלקח שאפשר ללמוד ולמה היו דרושים עשרים דורות בעולם עד להולדת אברהם אבינו.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2014/10/haftara-noach-reae-ki-teze.html" target="_blank">הפטרת פרשת נח</a> - פירוש על ההפטרה של פרשת נח והקשר שלה לפרשה <br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2018/10/babylon-tower.html" target="_blank">עיר ומגדל</a> - מגדל בבל המתואר בתורה, הוא משהו שאנו נתקלים בו מדי פעם גם בימינו. הרהורים על הפרשייה בעקבות מבני בנייה מגלומניים בעולם.<br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2016/05/revenge.html" target="_blank"><br /></a> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2016/05/revenge.html" target="_blank">נקמה וגאולת דם ביהדות</a> - הציווי על גאולת הדם האו אוניברסלי עולם היהדות מנסה להפחית ואף להעלים אותו לחלוטין<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/10/Languages.html">לאומיות ושפה</a> - במסגרת הסדרה מדע בפרשה נעסוק בהתפתחות הלאום והשפה כפי שבאים לידי ביטוי בפרשת נח<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/10/information-Hierarchy.html">היררכיית המידע </a>- על סוגים שונים של ידע והמעבר ביניהם וקצת על הצגת נתונים תוך עשיית שימוש ברשימות האישים בפרשות בראשית ונח <br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/10/Noach-Yeladim.html">פרשת נח לילדים </a>- תקציר הפרשה מועבד לילדים בתוספת דבר תורה קצר לפרשת נח.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2017/10/dvar-tora-noach.html">דבר תורה לפרשת נח</a> - על משמעות ההתחרטות של הקב"ה<br /> <br /> <a href="https://gadieid.blogspot.com/2011/10/rainbow.html">הקשת </a>- עובדות מעניינות על התופעה הפיזיקלית המוזכרת בפרשה.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/10/noach-riddle.html">חידון לפרשת נח</a> - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת נח <br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/10/noach-crossword.html">תפזורת לפרשת נח </a><br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/07/torah-stats-2.html">סטטיסטיקה לפרשת נח</a> - נתונים סטטיסטיים על הפרשה</span><br /> <br /> <br /> <h2 style="text-align: right;"><b>תקציר פרשת נח</b></h2><span style="font-size: medium;"> פרשת נח היא הפרשה השנייה בספר בראשית ועוסקת בעשרת הדורות שבין אברהם לנח. הפרשה פותחת&nbsp; בתולדות נח וחוזרת על עובדות שידועות לנו בצורה חלקית (העבודה שנח הוא צדיק ושונה מיתר אנשי דורו) ובצורה מלאה (שלושת בניו).<br /> <br /> התורה מספקת לנו מידע נוסף על הסיבות למחיית האנושות. בפרשת בראשית נאמר רק כי רבה רעת האדם בארץ, בפרשת נח נוספים גם ממד ההשחתה וממד החמס. עדיין יש דעות שונות ומגוונת במפרשים מה היו חטאי העולם.<br /> <br /> נח מצטווה להכין תיבת עץ ענקית (אורכה 150 מטרים, רוחבה 25 מטרים וגובהה 15 מטרים) ולאסוף אל התיבה את כל החיות והעופות על פני האדמה. לפני הכניסה לתיבה מצטווה נח להגדיל את מספר הבהמות הטהורות (וחשוב לזכור שבשלב זה אין לנו כל מושג איזו בהמה היא טהורה ואיזו אינה טהורה) לשבעה זוגות.<br /> <br /> התורה, שלא כדרכה, מפרטת מאד את קורות המבול. מתי ירד גשם וכמה בדיוק ירד ואיזה גובה המים עלו ועוד פירוט רב. בכל אופן המבול מסתיים לאחר 365 ימים, שנת שמש מלאה.<br /> <br /> לאחר המבול יוצאים נח ואשתו ובניו ונשותיהם מהתיבה. נח בונה מזבח לה' ומעלה עולות, ועולות אלו גורמות להחלטה של ה' לא להרוס יותר את עולמו. ה' חוזר על אמירות דומות שנאמרו לאדם הראשון, מצוות פרו ורבו ומילאו את הארץ, עם חידוש שלראשונה מותרת אכילת חיות ולא צמחים בלבד.<br /> <br /> עד תקופת המבול לא הותר לאנשים (וכנראה גם לחיות) לאכול בשר כלל, דעה אחת אומרת שהשחתת העולם הייתה אכילת בשר (הן שהאנשים אכלו בשר והן שהחיות אכלו בשר), ולאחר המבול, העניין מותר, בכדי למלא באופן חלקי את תאוות האדם. התורה שמה מגבלות על אכילה זו. המגבלה האחת היא איסור אבר מן החי. יש להרוג את החיה ורק אז אפשר לאכול אותה, והמגבלה השנייה היא איסור על אכילת הדם. לאחר מכן, יופיעו בתורה איסורים רבים נוספים, אך הם מיועדים רק לעם היהודי.<br /> <br /> לאחר מכן נותן ה' לנח אות. אות הקשת בענן. הקשת היא תופעה אטמוספירית מוכרת ביותר&nbsp; וקשה לנו להבינה כאות. יש פירוש האומר שמציאות של גשם ושמש ביחד באותו מקום לא הייתה קיימת עד אז והחידוש הוא כי כוחות אלו יכולים לשכון ביחד. לראיית הקשת חשיבות מיוחדת וכאשר רואים קשת בשמים יש לברך ברכה מיוחדת: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו".<br /> <br /> מאחר והקשת היא תופעה פיזיקאלית המתרחשת תמיד כאשר יש תנאים פיזיקאליים מתאימים, ואף ניתנת לשחזור בקלות בימי קיץ למשל על ידי התזת מים מצינור, אין לראות בה אות מבשר רעות חלילה, אלא להיזכר בה כאות על כך שפעילות העולם לאחר המבול מתבצעת בצורה הקבועה לפי חוקי הפיזיקה וזאת כמאמר הפסוק (ח' כב): "עֹד כָּל-יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ".<br /> <br /> בפרשייה הבאה מתואר הכרם שנטע נח, היין שייצר וההשתכרות שלו. במהלך ההשתכרות עושה בנו חם, פעולה אסורה (הגובלת בגילוי עריות) ונענש על כך בקללה מידי נח כאשר הוא מתעורר.<br /> <br /> לאחר מכן התורה מתארת את צאצאי שם חם ויפת במשך כמה דורות ולמעשה זהו התיאור של התפשטות האדם ברחבי העולם לאומות שונות, שמספרם הוא שבעים.<br /> <br /> הפרשה הבאה מתארת את האירוע הידוע בשם מגדל בבל. בתורה לא מוזכר האם הצליחו לבנות את המגדל והאם הוא נהרס, גם לא מופיע שהיה עונש על הנסיון להקים את המגדל אולם התוצאות הן שאותם שבעים עמים נפרדים גם בלשונם וגם במקומם על פני האדמה.<br /> <br /> הפרשה מסתיימת בתיאור תולדות שם, עד אברהם אבינו בצורה הדומה לסוף פרשת בראשית (אולם בקיצור וללא הסיכום הכללי של שנות חיי כל איש בשושלת) בצורה דומה, השושלת מגיעה לתרח אבי אברהם ובדומה לנח מוזכרים שלושה בנים שנולדו לו (ולא בן אחד כמקובל). ייתכן ותרח כבר היה מועמד ראוי לתפקידו של אברהם ואכן תרח החל את המסע לארץ כנען אך מסיבות שונות הגיעו רק עד חרן, שם מת תרח.</span><br /> <br /> <br /> <h2 style="text-align: right;"><b>אומנות בפרשה</b></h2><span style="font-size: medium;"> הנושאים של תיבת נח ומגדל בבל הם נושאים פופולריים מאד ולהם עשרות תמונת. בחרתי להציג את התמונה הבאה של ג'ייקוב סאוורי השני, אומן הולנדי מהמאה ה-17. מומלץ מאד ללחוץ על התמונה ולבחון אותה במפורט.</span><br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgnSG9lbKXwzdFjFo3FyILR0KtrsOAefSguoJDKyRk5VR_cZeO9AfhGwV2QHfzsZDZhyphenhyphenv2895-EgxAUZPjLv9_dMfFTbGpkIadOSztED3KKZnM5zKylaBumrRxCT9tFzUeaphYmNkCBVRRr/s1600/20836_full_1024x587.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="228" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgnSG9lbKXwzdFjFo3FyILR0KtrsOAefSguoJDKyRk5VR_cZeO9AfhGwV2QHfzsZDZhyphenhyphenv2895-EgxAUZPjLv9_dMfFTbGpkIadOSztED3KKZnM5zKylaBumrRxCT9tFzUeaphYmNkCBVRRr/s400/20836_full_1024x587.jpg" width="400" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">החיות נכנסות לתיבה - ג'ייקוב סאוורי השני Jacob II SAvery המאה ה-17</td></tr> </tbody></table> <b>הפרשות הקרובות </b><br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/10/parashat-lech-lecha.html">פרשת לך לך</a><br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/10/vayera-parash.html"> פרשת וירא</a><br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/10/chayey-sarah-portion.html"> פרשת חיי שרה</a><br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/10/noach-parasha.html?m=1">גירסת הדפסה</a> </div> <div class="blogger-post-footer"><script data-ad-client="ca-pub-4832632212776908" async src="https://pagead2.googlesyndication.com/pagead/js/adsbygoogle.js"></script> </div>Gadi Eidelheithttp://www.blogger.com/profile/05997388579144578874noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-58759907204437503262026-10-05T10:24:00.000+03:002026-10-06T10:33:07.565+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><h2 style="text-align: right;">פרשת בראשית</h2><span style="font-size: medium;">פרשת בראשית פותחת את התורה כולה ומתוארים בה בריאת העולם ובריאת האדם. אדם וחוה בגן עדן ופרי עץ הדעת. לידת קין והבל ורצח הבל בידי קין והמשך השושלת מאדם דרך שת בנו עד ימי נוח והחלטתו של הקב"ה להחריב את העולם עקב חטאי בני האדם.<br /></span> <b><br /></b> <h2 style="text-align: right;"><b>מאמרים לפרשת בראשית</b></h2> <span style="font-size: medium;"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/10/creation-of-the-world.html">בריאת העולם</a> - עיון בפרשת בריאת העולם ובפרט בהבדלים בין הנאמר לבין מה שהתבצע בפועל וניסיון להציע פירוש להבדלים אלו.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2018/10/fiat-lux.html" target="_blank">ויהי אור</a> - על בריאת האור ביום הראשון והמאורות ביום הרביעי, הכפילות לכאורה והשוני בין הימים.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2015/10/etz-hadaat.html" target="_blank">עץ הדעת טוב ורע</a> - עיון בפרשת עץ הדעת. מה היה טיב העץ ומה היה טיב החטא. איך העולם המתואר בפרקים ב' וג' השפיע על האדם ומה הייתה הטעות שלו באוכלו מן העץ ובתגובתו כלפי ה'.<br /> <br /> סקירת המשולש <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/09/bereshit-parasha-5771.html">עם ישראל ארץ ישראל ותורת ישראל כפי שמופיע בפרשת בראשית</a>&nbsp; - המאמר סוקר את הופעתו המוקדמת של "המשולש" כבר בפרשת בראשית ופתיחת התורה.<br /> <br /> <a href="https://www.haftara.co.il/%d7%94%d7%a4%d7%98%d7%a8%d7%aa-%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%99%d7%aa/" target="_blank">הפטרת שבת בראשית</a> - מאמר העוסק ומסביר את הפטרת הפרשה ואת הקשר שלה לפרשה <br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/10/blog-post.html">מדע בפרשה</a> - על המהפכה הטכנולוגית בפרשת בראשית.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/10/bereshit-riddles.html">חידות לפרשת בראשית</a> - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת בראשית.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/10/bereshit-yeladim.html">פרשת בראשית לילדים</a> - תקציר הפרשה מותאם במיוחד לילדים וכן דבר תורה קצר לפרשת בראשית שהילדים יכולים לקרוא בשולחן שבת<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/10/bereshit-crossword.html">תפזורת לפרשת בראשית</a> <br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/07/torah-stats-1.html">סטטיסטיקה לפרשת בראשית</a> - נתונים סטטיסטיים על הפרשה.<br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2017/10/dvar-tora-bereshit.html"><br /></a> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2017/10/dvar-tora-bereshit.html">דבר תורה לפרשת בראשית</a>&nbsp;- דברי תורה של יואב לפרשת בראשית</span><br /><div style="text-align: center;"><br /> <ins class="adsbygoogle" data-ad-client="ca-pub-4832632212776908" data-ad-slot="4696551445" style="display: inline-block; height: 280px; width: 336px;"></ins><script> (adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({}); </script></div> <h2 style="text-align: right;"><b>תקציר פרשת בראשית</b></h2><span style="font-size: medium;"> פרשת בראשית פותחת את התורה כולה. בפרק הראשון מתוארת בריאת העולם, יום אחר יום. חשוב מאד לשים לב להבדלי הביטויים בין בריאה לעשייה. המונח בריאה, הוא היצירה הראשונית, יצירת היש מהאין ויצירה זו מתוארת עוד לפני בריאת העולם בשני הפסוקים הראשונים. לאחר מכן, באה עשייה, התפתחות בעולם והיא כבר יצירה של יש מתוך יש. לאחר ששה ימי יצירה, מגיע היום השביעי בו לא נוצר כלום ויום זה נקרא שבת. פרק ב' של ספר בראשית מציג תמונה שונה במעט של בריאת העולם עם שינויים בפרטים.<br /> <br /> <b>בפרק א'</b> מתואר "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" ואילו <b>בפרק ב'</b> התיאור הוא: "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלוקים ארץ ושמים". גם כינויו של ה' משתנה מאלוקים, ל-ה' אלוקים. בפרק א' נוצרו הזכר והנקבה בו זמנית ואילו בפרק ב' האישה הנקבה נוצרת מן הזכר.<br /> <br /> <b>פרק ג'</b> עוסק באדם וחווה הנמצאים בגן עדן, בסיפור הנחש והאכילה מעץ הדעת (במדרשים מופיעים מספר זיהויים לעץ זה, אף אחד מהם אינו תפוח) והגירוש מגן העדן.<br /> פרקים ראשונים אלו הם פרקים שרב בהם הנסתר על הנגלה וקשה להבינם. נראה שהם במציאות אחרת מזו המוכרת לנו. פרקים אלו הם גם עיקר הקושי ליישוב בין המדע המודרני לבין התורה (בריאה בששה ימים, הארץ נבראת לפני השמש, השמש והירח שווים), אולם למעשה תהליך בריאת העולם המתואר כאן די דומה לתיאוריות מתקדמות של ימינו.<br /> <br /> בניגוד לדעה שרווחה אלפי שנים שהעולם הוא קדמון וקיים תמיד, התאוריה המקובלת של המפץ הגדול, אכן מציגה רגע של בראשית שבו היש נהיה מהאין (או מהאנרגיה), ולאחר מכן הייתה רק התפתחות של יש מתוך יש. להמשך העיון בשיטה זו מומלץ לקרוא את ספרו של נתן אביעזר "בראשית ברא". בכל אופן התורה אינה ספר מדע וגם אינה ספר היסטוריה, ומטרתה אינה ללמד תחומים אלו. את הכתוב בפרקים אלו אין לקבל כפשוטו מצד אחד, אך גם אין לדחות בגלל תיאוריות מדעיות וראו עוד במאמר על <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/10/blog-post.html">תורה ומדע</a> ובסקירת הספר&nbsp;<a href="https://gadieid.blogspot.com/2011/06/god-is-playing-dice.html">"אלוקים משחק בקוביות"</a>.<br /> <br /> <b>פרק ד'</b> &nbsp;מציג את סיפורם של קין והבל, שני האחים הראשונים שנולדו ועסקו במקצועות שונים. קין היה איש אדמה והבל רועה צאן, שניהם הביאו מנחות לה', אך ה' לא קיבל את מנחת קין. קין כתוצאה מקנאה רוצח קין את אחיו ומגורש מפני ה', אולם קין, למרות שנגזר עליו להיות נע ונד, מתיישב בארץ נוד, קדמת עדן, בונה עיר וצאצאיו הם מפתחי התרבות העולמית.<br /> <br /> שושלת קין נעצרת לאחר שבעה דורות. אין אנו יודעים מה קרה לה והתורה אינה מפרטת. כנראה נכחדו במבול עם יתר האנושות, אולם לפי דעות מסוימות, אחות תובל-קין נעמה, היא אשתו של נוח ויוצא ששושלת האנושות מורכבת מבני קין ומבני שת.<br /> <br /> <b>פרק ה'</b> של ספר בראשית עוסק כולו בשושלת אדם הראשון וממשיך על פני עשרה דורות. לכל איש מצוין בן כמה שנים ילד את בנו הבכור, כמה שנים חי לאחר מכן, וכמה שנים חי בסך הכל (למרות שיכולנו לעשות את החשבון לבד). ברשימה זו חריג אחד, חנוך, שחי 365 שנה (כמניין ימי השנה!) אך נעלם בנסיבות מסתוריות: "...כי לקח אותו אלקים". השושלת מסתיימת בנח שרק עליו נמסרה הסיבה לשמו: "זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה ה'". עוד שונה בנח שמופעים שמות שלושת בניו ולא בן אחד כמו שמופיע עד כאן. פרשה זו מסתיימת בתיאור לא ברור של בני האלוקים שלקחו להם נשים. לא ברור מיהם בני אלוקים אלו, אבל מהם יצאו הנפילים.<br /> <br /> לאחר עשרה דורות בלבד, המציאות של העולם היא שלילית, והפרשה מסתיימת בצורה פסימית ביותר - ה' מתחרט על כי ברא את האדם, אבל אם אדם אין בארץ , אין גם סיבה ליתר החי (למרות שעל הצומח לא נגזרה הכליה ועובדה שזמן קצר אחרי הבול כבר היו עצים עם עלים. והגזירה היא על כל החי. המפרשים מתקשים לבאר מה הייתה ההשחתה של כל היצורים החיים, אולם במדרשים מופיעות מספר סיבות ואחת מהן היא התאווה של החי למזון מן החי, לעומת האידאל של מזון מן הצומח בלבד ואפשרות קיום של "וגר זאב עם כבש". סברה זו נובעת מההיתר לאחר המבול (בפרשת נח) לאכול בשר ומההבנה שעד למבול אכילת בשר הייתה אסורה והותרה רק אכילת צומח. לעומת כל הבריאה, עומד נח כבודד ועליו מופיע הכתוב המסיים את הפרשה: "ונח מצא חן בעיני ה'".</span><br /> <b><br /></b> <b><br /></b><b><br /></b> <br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi2hxDlkq-YT2hoWdWun0HxOt_Q0GkZgDgOd8sNrwDxSC_cBVvuLr6GyYKytY563C7Am-Zp1FAX5p51Us6mA22Zn3V5s-gvIZMAJgX26qWBz0ioxas6ilSf5RIzaHm7MD0WQSdVVm6KdNpM/s1600/20180909_070846+%25282%2529.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="ויהי אור" border="0" height="360" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi2hxDlkq-YT2hoWdWun0HxOt_Q0GkZgDgOd8sNrwDxSC_cBVvuLr6GyYKytY563C7Am-Zp1FAX5p51Us6mA22Zn3V5s-gvIZMAJgX26qWBz0ioxas6ilSf5RIzaHm7MD0WQSdVVm6KdNpM/s640/20180909_070846+%25282%2529.jpg" title="ויהי אור" width="640" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">ויהי אור</td></tr> </tbody></table> <b></b><br /> <b><br /></b> <b>הפרשות הבאות</b><br /> <b><br /></b> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/10/noach-parasha.html"> פרשת נח</a><br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/10/parashat-lech-lecha.html"> פרשת לך לך</a><br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/10/vayera-parash.html"> פרשת וירא</a><br /> <br /></div> <div class="blogger-post-footer"><script data-ad-client="ca-pub-4832632212776908" async src="https://pagead2.googlesyndication.com/pagead/js/adsbygoogle.js"></script> </div>Gadi Eidelheithttp://www.blogger.com/profile/05997388579144578874noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-50789876304390933602026-09-28T19:52:00.000+03:002026-09-29T16:49:11.469+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <h2 style="text-align: right;"><b>שמיני עצרת, שמחת תורה ופרשת וזאת הברכה </b></h2> <h2 style="text-align: right;"><b>פרשת וזאת הברכה</b></h2> פרשת וזאת הברכה היא הפרשה האחרונה בתורה ובשונה מכל פרשיות התורה היא נקראת בחג, שמחת תורה ולא בשבת (למרות שלעיתים מחת תורה יוצא בשבת). הפרשה קצרה מאד וכללת את הברכות שבירך משה רבנו את עם ישראל. חשוב לשים לב לברכות ובפרט לדברים הבאים:<br /> <ul style="text-align: right;"> <li>למרות שראובן נדחק מפני שבט יהודה, בברכות הוא מופיע ראשון.</li> <li>חלק מהברכות קצרות וחלקן ( לוי ויוסף) ארוכות.</li> <li>יש עוד שינויים בסדר, בנימין קודם ליוסף. יוסף מופיע כשבט אחד ורק בסיום הברכה מוזכר שהוא למעשה שני שבטים.</li> <li>זבולון ויששכר מופיעים באותו ברכה.</li> <li>משה רבנו מתייחס לעצמו בברכתו לשבט גד (במילים כי שם חלקת מחוקק ספון - מתייחס משה לקברו הנמצא בנחלת שבט גד)</li> <li>שבט שמעון - אינו זוכה לברכה כלל, בגלל חרון אפו של משה עליו בפרשת בעל פעור.</li> </ul> כמובן שכל ברכה בפני עצמה, כולל פסוקי ההקדמה והסיום מצריכים עיון. לאחר הברכות מתואר בפירוט מותו של משה רבנו. בגמרא מופיעה מחלוקת האם השורות האחרונות בתורה נכתבו על ידי משה בנבואה, או על ידי יהושע בן נון.<br /><h2 style="text-align: right;"> &nbsp;<b>שמיני עצרת ושמחת תורה</b></h2> חג זה הוא למעשה שני חגים שהתאחדו להם למועד אחד. החג הראשון הוא שמיני עצרת, רגל בפני עצמו הבא מיד לאחר שבעת ימי סוכות. עיקר מנהגו של החג הוא בתפילת הגשם ובכך שמתחילים להגיד "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף, וכן מפסיקים בו את מצוות סוכות, אוכלים בתוך הבית ולא נוטלים שבעת המינים<br /> החג השני הוא חג שמחת תורה, בו אנו מסיימים לקרוא את התורה. לחג זה מנהגים רבים מאד (למרות שאין לו מקור כלל, וההתחקות אחר התפתחות הינה נושא נפרד).</div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br /></div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">&nbsp;ממנהגי החג הם ערכית הקפות חגיגיות בבית הכנסת בשירה ובריקודים עם ספרי התורה. העלאת כל הציבור בביתה כנסת לתורה (על ידי קריאת חלקה הראשון של פרשת וזאת הברכה פעמים רבות), כיבוד שני אנשים בתפקידי החתנים. חתן התורה, המסיים את קריאת התורה, וחתן בראשית, הפותח מיידית את מחזור הקריאה החדש בקריאת הפרק הראשון של פרשת בראשית. קריאה והעלאה של נערים מתחת לגיל בר-מצווה לתורה ועוד מנהגים שונים וביניהם מנהג הכנת דגלים על ידי הילדים.<br /><br /></div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> נציין שבחוץ לארץ שנוהגים ים טוב שני, מפרידים בין החגים ואת מנהגי שמיני עצרת עורכים ביום הראשון, ומנהגי שמחת תורה ביום השני (אולם תפילות העמידה עצמן זהות ובשנים מוסיפים את אזכור יום שמיני עצרת), וקריאות התורה שונות בשני הימים.</div><h2 dir="rtl" style="text-align: right;">מאמרים לפרשת וזאת הברכה ושמת תורה</h2><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/09/vezot-habracha-5771.html">תואריו של משה וסיום התורה</a>&nbsp; - המאמר עוסק בתאריו של משה רבנו ובניסיון למצוא את המסר אותו רוצה התורה להעביר בפסוקיה האחרונים.</div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br /><a href="https://www.haftara.co.il/%d7%94%d7%a4%d7%98%d7%a8%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%97%d7%aa-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%95%d7%96%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%94/" target="_blank">הפטרת שמחת תורה</a>&nbsp;- מאמר העסוק בהפטרת שמחת תורה בספר יהושע.<br /><br /><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/09/simchat-torah-5771.html">למה שמחים בשמחת תורה</a>&nbsp;- המאמר מנסה למצוא את הפשר לשמחה המיוחדת בחג שמחת תורה ובפרשת וזאת הברכה.<br /><br /><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/10/smchat-torah-riddles.html">חידון לשמחת תורה ולפרשת וזאת הברכה</a>&nbsp;- חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת וזאת הברכה ולחג שמחת תורה.<br /><br /><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/06/torah-stats-54.html">סטטיסטיקה לפרשת וזאת הברכה</a>&nbsp;- סטטיסטיקות ומידע כללי על פרשת וזאת הברכה.<br /> <br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiUDFTnmVBtptsO3GT9p06gcq0QK7vYJc9mWDxFLM9WwltMJAKWNCS72HGLG0CEyRVYITL0bfrBHFaA4zVSl9YI_xdenYbv825g0J2Y1SnBsCrzUUwdYwRo21COGZxEwf8dV-I4cJIBmiVk/s1600/%25D7%2593%25D7%2592%25D7%259C+%25D7%25A9%25D7%259E%25D7%2597%25D7%25AA+%25D7%25AA%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%2594.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="דגל שמחת תורה" border="0" height="288" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiUDFTnmVBtptsO3GT9p06gcq0QK7vYJc9mWDxFLM9WwltMJAKWNCS72HGLG0CEyRVYITL0bfrBHFaA4zVSl9YI_xdenYbv825g0J2Y1SnBsCrzUUwdYwRo21COGZxEwf8dV-I4cJIBmiVk/s400/%25D7%2593%25D7%2592%25D7%259C+%25D7%25A9%25D7%259E%25D7%2597%25D7%25AA+%25D7%25AA%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%2594.jpg" title="דגל שמחת תורה" width="400" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">דגל שמחת תורה. מאוספי הספריה הלאומית. הדגל צויר ביד על ידי צבי לבני באזור שנת 1950</td></tr> </tbody></table> </div> <div class="blogger-post-footer"><script data-ad-client="ca-pub-4832632212776908" async src="https://pagead2.googlesyndication.com/pagead/js/adsbygoogle.js"></script> </div>Gadi Eidelheithttp://www.blogger.com/profile/05997388579144578874noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-86008785449569985452026-09-20T14:11:00.000+03:002026-09-22T12:20:50.200+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <h2 style="text-align: right;"><b>מאמרים לחג הסוכות</b></h2> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/09/succoth-date.html">מדוע חוגגים את חג הסוכות בסוכות</a> - בניגוד לפסח ושבועות, בחג הסוכות לא אירע מאורע מיוחד. המאמר עוסק בקביעת תאריכו של חג הסוכות.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/09/succoth-reading.html">קריאת התורה בסוכות</a> - על קריאת התורה בחג הסוכות ובימי חול המועד, ועל ההבדלים הדקים בין הימים ומשמעותם.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2016/10/blog-post.html" target="_blank">אום אני חומה</a> - הצעה שלי לפיוט המבוסס על אום אני חומה ובו כל פסוקית היא משיר השירים<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2014/10/haftara-sukkoth.html">הפטרת חג הסוכות </a> - מאמר על הפטרת חג הסוכות בנביא זכריה. <br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2014/10/haftara-shabbat-sukkoth.html">הפטרת שבת חול המועד </a> - מאמר על הפטרת שבת חול המועד, מלחמת גוג ומגוג והקשר לחג הסוכות. <br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/10/succoth-riddle.html">חידות לסוכות </a>- חידות ציורים על מגילת קוהלת הנקראת בסוכות<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2013/09/tifzoret-succoth.html" target="_blank">תפזורת לסוכות </a><br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2016/10/kreplach.html" target="_blank"><br /></a> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2016/10/kreplach.html" target="_blank">על מנהג אכילת הכרפלעך בהושענא רבא</a><br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/09/kishutim-sukka.html">קישוטים לסוכה</a> - מבחר רעיונות לקישוט סוכה<br /> <br /> <a href="https://www.xn----1hckc6ddr6ab.co.il/2013/07/%d7%94%d7%97%d7%9b%d7%9d-%d7%91%d7%90%d7%93%d7%9d/" target="_blank">החכם באדם</a> - סקירת ספר: עצותיו של קהלת למנהל ולכל אדם<br /> <br /> <a href="https://www.xn----1hckc6ddr6ab.co.il/2015/09/%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%90%d7%a8-%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d/" target="_blank">באר מרים - סוכות</a> - סקירת הספר בסדרה לחגים.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2013/09/bdikat-arbaat-haminim.html" target="_blank">בדיקת ארבעת המינים</a> - מה באה הבדיקה ללמדנו ולמה לא צריך לבדוק יותר מדי <br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/10/blog-post.html" target="_blank">ברכת כוהנים בכותל המערבי בסוכות</a><br /> <br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> <iframe allowfullscreen="" class="YOUTUBE-iframe-video" data-thumbnail-src="https://i.ytimg.com/vi/T266JtYfL5U/0.jpg" frameborder="0" height="266" src="https://www.youtube.com/embed/T266JtYfL5U?feature=player_embedded" width="320"></iframe></div> <br /> <h2 style="text-align: right;"><b>אודות חג הסוכות</b></h2> חג הסוכות הוא החג האחרון בשלושת הרגלים והוא מכונה גם חג האסיף, משום שבתקופה זו מסיימים לאסוף את התבואה של השנה החקלאית ומתכוננים לשנה החקלאית הבאה. בימינו פלאי הטכנולוגיה מאפשרים חקלאות במשך כל השנה ואנו פחות מרגישים את ההיבטים החקלאיים של החגים, אולם חג הסוכות, החג שלפני החורף עוסק הרבה מאד בנושא המים ובקשות הגשם לחורף הקרוב.<br /> <br /> בחג הסוכות שתי מצוות ידועות ומוכרות. המצווה הראשונה היא לצאת מהבית ולשבת בסוכה. עיקר החיוב הוא על אכילה ושתייה בסוכה ורבים מקפידים גם לישון בסוכה. בכל פעם שאנו אוכלים בסוכה אנו מקדימים לאכילה ברכה נוספת, ברוך אתה ה' אלוקינו מלך הועלם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לישב בסוכה. נהוג להזמין אורחים לסוכה, הלוא הם האושפיזין, גדולי האומה: אברהם יצחק ויעקב, יוסף, משה אהרון ודוד. אורח אחר בכל יום (יש לפי סדר אחד יוסף קודם למשה ואהרון ולפי מנהג אחר הוא בא אחריהם).<br /> <br /> מצווה נוספת היא נטילת ארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס וערבה, איגודם יחד ברכה עליהם (הברכה היא ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על נטילת לולב). הברכה מתייחסת ללולב מאחר והוא הבולט והגדול ביותר. את ארבעת המינים מחזיקים בתפילה בזמן ההלל.<br /> <br /> בכל יום בחג הוסוכת מוסיפים לתפילה, מיד לאחר תפילת הלל, הושענאות. אלו הם קטעי בקשה ותפילה הבנויים על סדר האלף בית ומתחילים ומסתיים תמיד במילים "הושע נא". בזמן ההושענאות כל הקהל סובב את הבמה בבית הכנסת.<br /> <br /> היום השביעי של סוכות מכונה הושענא-רבא. ביום זה אומרים פסוקי דזמרא מורחבים כמו של יום טוב, אומרים שבעה פרקי הושענאות, סובבים את הבמה שבע פעמים. לפי המסורת יום זה הוא יום חיתום הדין הסופי ועד ליום זה אפשר עדיין לתקן את המעשים ולכפר עליהם (גם לאחר יום כיפור). לאחר סיום ההקפות נוהגים במצוות חבוט ערבה, וכפעולה סמלית לוקחים חמש ערבות וחובטים אותן בקרקע חמש פעמים. בהושענא-רבא מפסיקים לומר את המזמור לדוד ה' אורי וישעי שנאמר מראש חודש אלול.<br /> <br /> בערבי חג הסוכות מקובל לערוך את מנהג שמחת בית השואבה, זכר לשמחה ולחגיגות החד שהתקיימו בבית המקדש. נושא השמחה תופס מקום נכבד בחג הסוכות, שכן אנו בסיומה של העונה החקלאית ואפשר כבר לשמוח שהיבול הצליח (מה שאי אפשר היה בפסח או בשבועות, כאשר הקציר רק החל).<br /> <br /> <br /> <br /> קישורים נוספים<br /> <a href="https://kaye7.school.org.il/succoth.htm" target="_blank">מאגר חומרים וקישורים לסוכות מאתר מכללת קיי </a></div> <div class="blogger-post-footer"><script data-ad-client="ca-pub-4832632212776908" async src="https://pagead2.googlesyndication.com/pagead/js/adsbygoogle.js"></script> </div>Gadi Eidelheithttp://www.blogger.com/profile/05997388579144578874noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-13070141606611341912026-09-07T21:30:00.000+03:002026-09-08T14:40:14.180+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> <a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEizvukYvmdI7vbcfm2ty9Gtim8xIyFFrsB9L-W5ggRt-NQ674arSrQW5YxV7LbrcMRXLl-_ZJ9qPGrniwpU89EWgCH1YachbeIYAa_s_OMpem7_h8IclQpY0cGGkYhesDBZV5OJaiXZU_0S/s1600/Rosh+Hashana2.png" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="100" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEizvukYvmdI7vbcfm2ty9Gtim8xIyFFrsB9L-W5ggRt-NQ674arSrQW5YxV7LbrcMRXLl-_ZJ9qPGrniwpU89EWgCH1YachbeIYAa_s_OMpem7_h8IclQpY0cGGkYhesDBZV5OJaiXZU_0S/s200/Rosh+Hashana2.png" width="200" /></a></div> <br /> <h2 style="text-align: right;"><b>מאמרים לראש השנה</b></h2> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/09/seder-rosh-hashana.html">סדר ראש השנה</a> - סדר הברכות והסימנים בסעודת החג.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2015/09/haftara-rosh-hashana.html" target="_blank">הפטרות לראש השנה</a> - עיון בשתי ההפטרות לראש השנה. לידת שמואל וניחום רחל בספר ירמיהו<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/09/yamim-noraim-prayers.html">נבואה שעריך</a> - סקירת ספר העוסק בתפילות ראש השנה והימים הנוראים.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/09/rosh-hashana-well-of-miriam.html">באר מרים - ראש השנה</a> - אסופת מאמרים בספר אלבומי מיוחד לראש השנה.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/09/Rosh-Hashana-Ideas.html">רעיונות לראש השנה</a> - רעיונות לפעילות משפחתית מסביב לשולחן ראש השנה.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/09/rosh-hashana-riddles.html">חידון לראש השנה</a> - חידות ציורים וחידות מילוליות, קלות ומאתגרות (בנפרד) שינעימו לכם את סעודות החג.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/09/rosh-hashana-crossword.html">תפזורת לראש השנה </a> <br /> <br /> <h2 style="text-align: right;"><b>אודות ראש השנה</b></h2> ראש השנה נחגג בא' ובב' בתשרי. מקור כפילות היום היא בתקופה בה היה ספק באיזה יום יחול ראש השנה מאחר ולא ידעו אם יבואו עדים ויהיה אפשר לקדש את החודש. תקנה זו קדומה בהרבה מתקנת יום טוב שני הנוהגת עד ימינו רק בחוץ לארץ. בתורה לא מופיעים פרטים על החג, הוא גם אינו מכונה ראש השנה, אלא היום הראשון בחודש השביעי, והוא מוזכר כיום תרועה וכיום זכרון. פרטי ודיני החג התגבשו במהלך הדורות.<br /> <br /> ראש השנה הוא יום הדין, ובו אנו מאמינים שהקב"ה יושב ושופט את כל העולם כולו על מעשיו. מבחינת זו של אימת הדין מתחילים הימים הנקראים הימים הנוראים, במשמעות של נוראי הוד (ולא של איומים).<br /> <br /> ראש השנה, הוא חג משונה. מצד אחד, כבר לאחר תפילת ערבית אנו פונים לסעוד את ליבנו בארוחת חג חגיגית במיוחד ומיד למחרת בבוקר אנו מתפללים תפילה ארוכה&nbsp; ורצינית (ולאחריה שוב אוכלים סעודה חגיגית) וכן ביום השני. שני פנים אלו של ראש השנה, בתור יום חגיגי במיוחד ובתור יום רציני במיוחד מהווים ניגוד המשתלב באווירת החג.<br /> <br /> בסעודות החג מקובל לערוך מעין <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/09/seder-rosh-hashana.html">סדר ברכות</a> (ראו מאמר מורחב). עיקר השינויים בתפילות הוא בתקיעות השופר המיוחדות לראש השנה, ובתפילת מוסף שבה נאמרות 9 ברכות ולא 7 כרגיל והן נקראת ברכת מלכויות, זכרונות ושופרות. בכל ברכה אנו מדגישים צד אחר של הקב"ה, את מלכותו על העולם, את זכירתו של כל המעשים והברואים (השגחה פרטית) ואת קול השופר, האמצעי המיוחד של היום.<br /> <br /> בקריאת התורה אנו קוראים בפרשת וירא, את ההבטחה על הולדת יצחק, את גירוש הגר וישמעאל וביום השני של ראש השנה, מגיעים לשיא את פרשת עקידת יצחק. טעמי הקריאה בראש השנה וביום הכיפורים שונים ומיוחדים, איטיים ורציניים יותר.<br /> <br /> בקריאת ההפטרה קוראים ביום הראשון את סיפורה של חנה אם שמואל, וביום השני מזכירים את רחל אמנו, שכן המדרש אומר ששלוש עקרות נפקדו בראש השנה, שרה רחל וחנה, וכך ביום ראש השנה, שהוא לפי המסורת גם יום בריאת ויצירת העולם (למרות שיש דעות שבניסן נברא העולם) אנו מזכירים את הנשים שהרו באותו יום.<br /> <br /> תקיעות השופר נאמרות לפני תפילת מוסף ובמהלכה. במנהג המקורי נאמרו התקיעות בתפילת הלחש אולם כיום, כאשר אנשים מתפללים בקצבים שונים, ברוב המקומות אין תוקעים בתפילת לחש אלא רק בחזרת שליח הציבור ומשלימים תקיעות נוספות בסוף התפילה.<br /> <br /> בצהרי יום ראש השנה, מקובל מנהג התשליך (ואם ראש השנה בשבת, אומרים את התשליך ביום השני). זהו מנהג סימלי בו אנו הולכים למקור עם מים (שכן המים מטהרים ואינם נטמאים לעולם), ולמעשה משליכים את חטאנו למים. כמובן שמנהג סימלי זה צריך להיות מלווה במעשים לאורך השנה שתבוא, אולם הוא מדגיש את מחויבתינו לשפר את מעשינו.<br /> <br /> <b>קישורים נוספים</b><br /> <a href="https://kaye7.school.org.il/rosh_hashana.htm" target="_blank">מאגר חומרים וקישורים לראש השנה ממכללת קיי</a><br /> <br /> <br /></div> <div class="blogger-post-footer"><script data-ad-client="ca-pub-4832632212776908" async src="https://pagead2.googlesyndication.com/pagead/js/adsbygoogle.js"></script> </div>Gadi Eidelheithttp://www.blogger.com/profile/05997388579144578874noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-63624974962409585742026-09-01T16:00:00.000+03:002026-09-01T19:59:02.139+03:00<h2 dir="rtl" style="text-align: right;">פרשת ניצבים</h2><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">פרשת השבוע, פרשת ניצבים פותחת את ארבע הפרשות המסיימות את חומש דברים. הפרשות קצרות ואורכן הכולל קטן יותר מזה של פרשת נשא.</div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">פעמים רבות קוראים את פרשת וילך ביחד עם פרשת ניצבים. תקציר פרשת וילך מופיע בהמשך<br /> <h2 style="text-align: right;"><b>מאמרים לפרשת ניצבים </b></h2> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/09/parashat-nitzavim-vayelech-5770.html">פרשת ניצבים - מה עוד נשאר</a> - תאור התשובה בפרשת ניצבים ויומו האחרון של משה רבנו<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/09/nitzavim-vayelech-riddles.html">חידון לפרשת ניצבים וילך</a> - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת ניצבים וילך <br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2015/09/haftara-nitzavim.html" target="_blank">הפטרת פרשת ניצבים</a> - הפטרת הנחמה השביעית בספר ישעיהו הנאמרת תמיד לפני ראש השנה<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/06/torah-stats-51.html">פרשת ניצבים - סטטיסטיקה בפרשה</a>&nbsp; - סטטיסטיקות ומידע כללי על פרשת ניצבים<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/09/blog-post.html" target="_blank">פרשת ניצבים לילדים</a> - תקציר הפרשה מותאם לילדים עם דבר תורה קצר לפרשת ניצבים<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2013/08/nizavim-tifzoret.html" target="_blank">תפזורת לפרשת ניצבים </a><br /> <br /><div style="text-align: center;"><h2 style="text-align: right;"><b>תקציר פרשת ניצבים</b></h2> <div style="text-align: right;">פרשת ניצבים פותחת במקום בו פרשת כי תבוא נפסקה, לאחר מעמד הקללות והברכות, לאחר תיאור מעמד הר עיבל והר גריזים, משה כורת שנית את הברית בין ה' ובין בני ישראל וחוזר שוב על האזהרות מפני עזיבת הברית ומתאר את הגלות העתידית אולם בניגוד לפרשת כי-תבוא המסתיימת בכך שבני ישראל אפילו לא יוכלו למכור את עצמם לעבדים, מתאר משה רבנו גם את הגאולה והחזרה מהגלות. התהליך יחל בחזרה בתשובה של בני ישראל ובעקבות כך גם ה' ישיב את שבותם ויקבץ את הנידחים חזרה לארץ ישראל.</div> <div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;">לאחר מכן מופיע קטע קצר ומפורסם בו משה, לאחר תיאור כל התורה, מחזק את בני ישראל בהסבירו להם כי לשמור את התורה אינה פעולה בלתי אפשרית (ל' יא):</div> <blockquote style="text-align: right;"> "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא-רְחֹקָה הִוא: <b>לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא</b> לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: <b>וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם</b> הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: <b>כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד</b> בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ"</blockquote><div style="text-align: right;">&nbsp;לאחר דברי חיזוק אלו, שבים ומדגישים את עקרון הבחירה החופשית: "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַטּוֹב וְאֶת-הַמָּוֶת וְאֶת-הָרָע", והתוצאות הבחירה באחת משתי האפשרויות מוזכרות שוב בקצרה בתוספת עצתה של התורה: "...וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶך"...</div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><h2 style="background-color: white; color: #222222; font-family: Verdana, Geneva, sans-serif; font-size: 22px; margin: 0px; position: relative;">פרשת וילך</h2><span style="background-color: white; color: #222222; font-family: Verdana, Geneva, sans-serif; font-size: 15.4px;">פרשת וילך היא הפרשה הקצרה ביותר בתורה. שלושים פסוקים בסך הכל. פרשת וילך נאמרת ביומו האחרון של משה רבנו. את זה לומדים מאמירתו של משה מיד בתחילת הפרשה "בן מאה ועשרים שנה אנכי היום".</span><br style="background-color: white; color: #222222; font-family: Verdana, Geneva, sans-serif; font-size: 15.4px;" /><h2 style="background-color: white; color: #222222; font-family: Verdana, Geneva, sans-serif; font-size: 22px; margin: 0px; position: relative;"><b>מאמרים לפרשת וילך</b></h2><br style="background-color: white; color: #222222; font-family: Verdana, Geneva, sans-serif; font-size: 15.4px;" /><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2015/09/haftara-shuva.html" style="background-color: white; color: #2288bb; font-family: Verdana, Geneva, sans-serif; font-size: 15.4px; text-decoration-line: none;" target="_blank">הפטרת פרשת תשובה</a><span style="background-color: white; color: #222222; font-family: Verdana, Geneva, sans-serif; font-size: 15.4px;">&nbsp;- הפטרת פרשת וילך כאשר היא נפרדת מניצבים</span><br style="background-color: white; color: #222222; font-family: Verdana, Geneva, sans-serif; font-size: 15.4px;" /><br style="background-color: white; color: #222222; font-family: Verdana, Geneva, sans-serif; font-size: 15.4px;" /><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/09/vayelech-yeladim.html" style="background-color: white; color: #2288bb; font-family: Verdana, Geneva, sans-serif; font-size: 15.4px; text-decoration-line: none;">פרשת וילך לילדים</a><span style="background-color: white; color: #222222; font-family: Verdana, Geneva, sans-serif; font-size: 15.4px;">&nbsp;- תקציר פרשת וילך ודבר תורה מותאמים לילדים</span><br style="background-color: white; color: #222222; font-family: Verdana, Geneva, sans-serif; font-size: 15.4px;" /><br style="background-color: white; color: #222222; font-family: Verdana, Geneva, sans-serif; font-size: 15.4px;" /><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/06/torah-stats-52.html" style="background-color: white; color: #2288bb; font-family: Verdana, Geneva, sans-serif; font-size: 15.4px; text-decoration-line: none;">פרשת וילך- סטטיסטיקה בפרשה</a><span style="background-color: white; color: #222222; font-family: Verdana, Geneva, sans-serif; font-size: 15.4px;">&nbsp; - סטטיסטיקות ומידע כללי על פרשת וילך</span><br style="background-color: white; color: #222222; font-family: Verdana, Geneva, sans-serif; font-size: 15.4px;" /><br style="background-color: white; color: #222222; font-family: Verdana, Geneva, sans-serif; font-size: 15.4px;" /><h2 style="background-color: white; color: #222222; font-family: Verdana, Geneva, sans-serif; font-size: 22px; margin: 0px; position: relative;"><b>תקציר פרשת וילך</b></h2><span style="background-color: white; color: #222222; font-family: Verdana, Geneva, sans-serif; font-size: 15.4px;">משה עוד מצווה את העם שתי מצוות אחרונות, מצווה המיועדת לכלל העם והיא מצוות הקהל, פעם בשבע שנים, לאחר שנת השמיטה מצווה כל העם להתאסף בירושלים למעמד של הקראת התורה. משה מצטווה לבוא עם יהושע לפתח אוהל מועד והמנהיגות עוברת ליהושע באופן רשמי. משה מקבל את הנבואה האחרונה שלו באוהל מועד (משה יקבל נבואה נוספת ממש לפני מותו כאשר הוא בודד על הר נבו). נבואה זו אינה נבואה אופטימית. ה' מודיע למשה כי בני ישראל יעזבו את דרך התורה והמצוות ושכל הרעות המתוארות בפרשות הקודמות אכן יקרו. משה מקבל את שירת האזינו מה' ואוסף את כל בני ישראל לשמוע אותה. השירה היא עדות ותזכורת למה שיקרה בעתיד, וראו את המאמר המורחב על כך. בנוסף מופיעה המצווה האחרונה בתורה (לא כל רושמי המצוות מנו אותה כמצווה) היא המצווה לכתוב את ספר התורה לכל אחד ואחד (ובימינו, היישום המעשי של המצווה הוא בקניית ספרים מודפסים ואין צורך בכתיבת ספר תורה ממש). הפרשה מסתיימת לפני הקראת שירת האזינו, המהווה את הפרשה הבאה.</span></div> <br /> <br /></div> </div><div class="blogger-post-footer"><script data-ad-client="ca-pub-4832632212776908" async src="https://pagead2.googlesyndication.com/pagead/js/adsbygoogle.js"></script> </div>Gadi Eidelheithttp://www.blogger.com/profile/05997388579144578874noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-60845777559970647142026-08-22T11:00:00.000+03:002026-08-23T09:00:13.832+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <h1> <span style="font-size: medium;"><span style="font-weight: normal;">פרשת השבוע,</span><span> פרשת כי תבוא</span><span style="font-weight: normal;"> היא הפרשה השביעית בחומש דברים והיא מסיימת את נאום המצוות הארוך של משה ומתארת את כריתת הברית בערבות מואב.</span></span></h1> <div> <img alt="ביכורים - כי תבוא" border="0" height="80" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiZ29BzkgMvbcGDTdle5-tyCV6BRN4WD5MLm7igMZDxseRF4Ytf8lXw7_js7RNJWLR3IutabFXQW7wNkaxnaQZkETKBtkyJmFFpkPijPEvWRqJ5bpoNuLfFkE-QYXxOQX8wTI3I5vRbmL63/s320/Thank_offering_unto_the_Lord.jpg" style="display: none;" width="66" /> </div> <h2 style="text-align: right;"><b><span style="font-size: medium;">מאמרים לפרשת כי תבוא</span></b></h2> <span style="font-size: medium;"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/09/this-day-today.html">היום </a>- למשמעות הופעתה של המילה היום בפרשות המסיימות את ספר דברים.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/08/parashat-ki-tavo-5770.html">כי תבוא - הכרת הטוב ומידה כנגד מידה</a> - המאמר סוקר את מידת הכרת הטוב בפרשת כי תבוא וקושר בין פרשת הביכורים ובין עונשי הקללות כמידה כנגד מידה.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2015/09/ki-tavo-haftara.html" target="_blank">הפטרת כי תבוא</a> - המשך נבואות הנחמה בספר ישעיהו<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2017/09/dvar-tora-ki-tavo.html">דבר תורה קצר לפרשה</a> - דבר התורה עוסק בפסוק האחרון בפרשת הקללות<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/09/ki-tavo-yeladim.html" target="_blank">פרשת כי תבוא לילדים</a> - תקציר הפרשה מותאם לילדים בתוספת דבר תורה קצר.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/09/ki-tavo-riddles.html">חידון לפרשת כי תבוא</a> - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת כי תבוא.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2013/08/blog-post.html" target="_blank">תפזורת לפרשת כי תבוא </a><br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/06/torah-stats-50.html">פרשת כי-תבוא - סטטיסטיקה בפרשה</a> <br /> <br /> <b>תקציר פרשת כי תבוא</b><br /> פרשת כי תבוא מסיימת את נאומו הארוך של משה, הנאום שהתחיל בפרשת ואתחנן בראשית החומש מסתיים בשתי מצוות, מצוות הביכורים ומצוות ביעור המעשרות, ומסיים את כלל הנאום בברכת תודה לה' על הארץ הטובה.<br /> <br /> לאחר מכן משה ממשיך בהוראות לקראת הכניסה לארץ ישראל, פה מתחיל חלקו האחרון של ספר דברים, כאשר דברי משה נאמרים ימים ספורים בלבד לפני מותו. משה מזכיר לבני ישראל את ייחודיותו של העם, את היחס המיוחד בין עם ישראל לה' וכתוצאה מכך את החובות המיוחדות שיש לעם ישראל (כ"ו יז-יט):<br /> </span><blockquote><span style="font-size: medium;"> "אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹקים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ: וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לָךְ וְלִשְׁמֹר כָּל-מִצְוֹתָיו: וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם-קָדשׁ לַה' אֱלֹקיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר" </span></blockquote><span style="font-size: medium;"> משה מנחה את בני ישראל לערוך טקסים מיוחדים לאחר חציית הירדן, לערוך מעמד על הר גריזים והר עיבל. ציווי המעמד, המופיע כבר בפרשת ראה מבואר ומפורט בפרשתינו, אלו שבטים עומדים על כל הר ומה בדיוק אומרים. הכהנים והלויים מקריאים רשימה של עברות ואוררים את האיש העושה אותן וכל העם עונה אחריהם אמן.<br /> <br /> חלקה העיקרי של פרשת כי-תבוא הוא פרשת התוכחה המזכירה את פרשת התוכחה בפרשת בחוקותי. הדמיון ברור. בחומש ויקרא פרשת התוכחה הופיעה בסיום חטיבת המצוות שניתנה בהר סיני ואילו בחומש דברים הפרשייה מופיעה בסיום חטיבת המצוות שניתנו בעבר הירדן לפני הכניסה לארץ.<br /> <br /> הפרשייה פותחת&nbsp; בתיאור הטובה שתקרה לעם ישראל כאשר בני ישראל ילכו בדרכי ה', אולם אם יסורו מדרכי ה' הטובה תיהפך לרעה אשר רק תלך ותחריף. מקובל בבית הכנסת לקרוא את התוכחה בקול נמוך מהרגיל ובמהירות רבה יותר.<br /> <br /> חכמים פירשו שהקללות המתוארת בתוכחת בפרשת בחוקותי אירעו בחורבן בית ראשון והקללות בפרשת כי תבוא אירעו בחורבן בית שני (ובתלמוד מופיעים מעשים הממחישים זאת ועיינו בפרט בפירוש הרמב"ן).<br /> <br /> בשונה מתוכחת בחוקותי המלווה במספר פסוקי נחמה בסיומה, התוכחה בפרשת כי תבוא פסימית ביותר ומסתיימת גם בצורה שלילית. העידוד, אפשרות התשובה, והשיבה מהגלות המתוארת ינתנו רק בפרשה הבאה פרשת ניצבים.<br /> <br /> בפרשייה האחרונה בפרשה, משה מפציר שוב בבני ישראל לזכור את מעשה ה' למצרים, את הניסים במדבר ואת הנצחונות הגדולים מול סיחון ועוג ולזכור כי ההצלחה תלויה בשמירת ברית ה'.<br /> </span><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiZ29BzkgMvbcGDTdle5-tyCV6BRN4WD5MLm7igMZDxseRF4Ytf8lXw7_js7RNJWLR3IutabFXQW7wNkaxnaQZkETKBtkyJmFFpkPijPEvWRqJ5bpoNuLfFkE-QYXxOQX8wTI3I5vRbmL63/s1600/Thank_offering_unto_the_Lord.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><span style="font-size: medium;"><img alt="ביכורים - כי תבוא" border="0" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiZ29BzkgMvbcGDTdle5-tyCV6BRN4WD5MLm7igMZDxseRF4Ytf8lXw7_js7RNJWLR3IutabFXQW7wNkaxnaQZkETKBtkyJmFFpkPijPEvWRqJ5bpoNuLfFkE-QYXxOQX8wTI3I5vRbmL63/s320/Thank_offering_unto_the_Lord.jpg" title="ביכורים - כי תבוא" width="266" /></span></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span style="font-size: medium;">הבאת הביכורים</span></td></tr> </tbody></table> <span style="font-size: medium;"><br /></span> <br /></div> <div class="blogger-post-footer"><script data-ad-client="ca-pub-4832632212776908" async src="https://pagead2.googlesyndication.com/pagead/js/adsbygoogle.js"></script> </div>Gadi Eidelheithttp://www.blogger.com/profile/05997388579144578874noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-40663673664871968252026-08-02T05:00:00.000+03:002026-08-02T09:53:14.116+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> פרשת השבוע, <b>פרשת ראה</b> היא הפרשה הרביעית בחומש דברים וממשיכה את נאומו של משה ועוסקת לראשונה ברעיון של בית המקדש המתואר במילים "המקום אשר יבחר ה'".</div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br /> <img alt="ירושלים ובית המקדש" border="0" height="49" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjkJdJQeXPFwWeOoEtIgQ5iCYJIC3AUoBtd2CPO2W_fyH4-7EzkxYXR5jO3BjvZc1b_FeG2TTYn8WmPhu8fFJUufS0Zo7BMW0AHTsI97PfxfhVTJob0aCh5ks1C3pzZhtLo7S0c6bJ1Ij2i/s400/TissotJerusalem.JPG" style="display: none;" title="ירושלים ובית המקדש" width="100" /> <h3><b>מאמרים לפרשת ראה</b></h3> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/08/social-justice.html">צדק חברתי</a> - פרשת ראה נותנת כמה כללים לצדק חברתי. המאמר ינתח כללים אלו העולים מהפרשה ומהווים חלק מתפיסת עולמה של התורה. <br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/08/reah-riddles.html">חידון לפרשת ראה</a> - חידות מילוליות וחידות ציורים לפרשת ראה.<br /> <br /> <a href="https://www.haftara.co.il/%d7%94%d7%a4%d7%98%d7%a8%d7%aa-%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a0%d7%97-%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a8%d7%90%d7%94-%d7%95%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%9b%d7%99-%d7%aa%d7%a6%d7%90/" target="_blank">הפטרת פרשת ראה</a> - המשך נבואות הנחמה בישעיהו.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2017/08/dvar-tora-reeh.html">דבר תורה לפרשת ראה</a> - והפעם על הפסוק הראשון בפרשה<br /> <br /> &nbsp; <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/08/blog-post_16.html">פרשת ראה לילדים</a> - תקציר הפרשה מותאם לילדים וללימוד משפחתי משותף בתוספת דבר תורה קצר והפעם על חודש אלול המתחיל בסמוך או בדיוק בשבת ראה.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2013/07/tifzoret-reah.html" target="_blank">תפזורת לפרשת ראה </a><br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/08/parashat-reeh-5770.html">עיון בפרשת המועדות</a>&nbsp; - המאמר סוקר בקצרה את פרשת המועדות בסוף פרשת ראה ומציג את השאלה באיזה חלק של היממה הייתה יציאת מצרים.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/06/torah-stats-47.html">סטטיסטיקה לפרשת ראה</a><br /> <br /><h3 style="text-align: right;"><b>תקציר פרשת ראה</b></h3> פרשת ראה ממשיכה את נאומו של משה. בעוד שהפרשות הקודמות עסקו בעיקר באירועים היסטוריים ובאזהרות מפני עבודה זרה, פרשת ראה פותחת רצף פרשות הכוללות מצוות רבות. בתחילת הפרשה מתארים את מעמד הברכה והקללה אותו יש לציין על שני הרים בארץ ישראל, הר הברכה - הר גריזים והר הקללה - הר עיבל. פרטי המעמד עצמו יתוארו בהרחבה בפרשת כי-תבוא ובינתיים מצוין רק המיקום שלהם בארץ ישראל. לאחר מכן מפרק י"ב ואילך הפותח בפסוקים: "אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לְךָ לְרִשְׁתָּהּ כָּל-הַיָּמִים אֲשֶׁר-אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה" מתחילות פרשיות מצוות ארוכות ובהן כמעט <b>200 </b>מצוות שונות.<br /> <br /> פרשיית המצוות הראשונה מביאה את הרעיון של בית המקדש ומציגה את המונח "<b>המקום אשר יבחר ה'</b>" המופיע רבות בפרשה. עבודת הפולחן תצטמצם למקום אחד שאינו ידוע בשלב זה ומכונה מכאן והלאה המקום אשר יבחר ה' ויש איסור להקריב עולות בכל מקום אחר. לאחר מכן מופיעות חטיבות מצוות נוספות. מופיע היתר לאכילת בשר חולין (עד אותו שלב, כל הבשר נשחט ונאכל בחזקת קודשים - שלמים). הדרישה לאכילת בשר חולין מתוארת בתורה כתאווה. התורה מזהירה שאת דם החיה יש לשפוך כי הדם הוא הנפש, ואת הנפש אסור לאכול. בבשר חלקים נוספים שאסורים באכילה (עד ימינו) וגם לאחר שהותר לאכול בשר, ההיתר אינו סופי ומוחלט וגם לו התורה מציבה מגבלות. התורה מפרטת את דינים של נביאי השקר, המסיתים והמדיחים ובמקרה החמור ביותר של עיר הנידחת, עיר שכולה הפכה לעובדת אלילים. דינם של כל אלו חמור ונידון למיתה. התורה מפרטת שוב את דיני החיות הטהורות והטמאות למאכל (בדומה לפרשת שמיני) ומפרטת את דיני המעשרות (מעשר שני ומעשר עני), דיני שמיטת כספים, החובה לתת הלוואות לאביונים, דיני שחרור עבדים, ודיני הקדשת הבכורות לה'. פרשת ראה מסתיימת בפרשת מועדות נוספת, המתארת את פסח שבועות וסוכות. לכל אורך פרשת ראה מופיע דגש רב על החלשים בחברה: הלוי - לשבט הלוי אין נחלה בארץ והוא חי רק מהמעשרות, הגרים - אנשים ללא משפחת תומכת, אלמנות ויתומים - אנשים שאיבדו את ראש המשפחה. נושא זה חוזר פעמים רבות בחטיבת המצוות עד סוף החטיבה באמצע פרשת כי-תבוא.<br /> <br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjkJdJQeXPFwWeOoEtIgQ5iCYJIC3AUoBtd2CPO2W_fyH4-7EzkxYXR5jO3BjvZc1b_FeG2TTYn8WmPhu8fFJUufS0Zo7BMW0AHTsI97PfxfhVTJob0aCh5ks1C3pzZhtLo7S0c6bJ1Ij2i/s1600/TissotJerusalem.JPG" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="ירושלים ובית המקדש" border="0" height="195" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjkJdJQeXPFwWeOoEtIgQ5iCYJIC3AUoBtd2CPO2W_fyH4-7EzkxYXR5jO3BjvZc1b_FeG2TTYn8WmPhu8fFJUufS0Zo7BMW0AHTsI97PfxfhVTJob0aCh5ks1C3pzZhtLo7S0c6bJ1Ij2i/s400/TissotJerusalem.JPG" title="ירושלים ובית המקדש" width="400" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">ירושלים ובית המקדש, ג'יימס טיסוט 1894 מוזיאון ברוקלין</td></tr> </tbody></table> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/07/astronomy-and-tisha-be-av.html"></a></div> <div class="blogger-post-footer"><script data-ad-client="ca-pub-4832632212776908" async src="https://pagead2.googlesyndication.com/pagead/js/adsbygoogle.js"></script> </div>Gadi Eidelheithttp://www.blogger.com/profile/05997388579144578874noreply@blogger.com7tag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-26266770674915705752026-07-25T21:53:00.000+03:002026-07-26T09:21:49.157+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><h2 style="text-align: right;">פרשת עקב</h2>פרשת עקב היא הפרשה השלישית בספר דברים ומשה ממשיך בה בנאומו בדגשים על ארץ ישראל וחטאי העבר.<br /> <h2 style="text-align: right;"><b>מאמרים ודברי תורה לפרשת עקב</b></h2> <img alt="ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש שבעת המינים" border="0" height="100" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi0QOc3cQFrIcV6L_hNVTWvdRnUmAfPIuN9pNUbcFo8V6zdlDNgzfkiIqLRNS5T9QZHjMtlTPTmCq-FoDUppzCLnMdbWYK86vkPhWCVFWf6Qcy1I39Qq2q-z3zZrFG5mYxMyPBFepiEutW4/s400/600px-seven-species.jpg" style="display: none;" title="ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש שבעת המינים" width="100" /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/08/eretz-israel.html">ארץ ישראל בין מצרים למדבר</a> - המאמר דן בהבדלים בין ארץ ישראל לבין המדבר ולבין ארץ מצרים.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/07/parashat-ekev-5770.html">פרשת עקב - בין מידת הדין למידת הרחמים</a>&nbsp;- המאמר סוקר את הזיקה בין שתי מידותיו של האל המופיעות בסמיכות זו לזו.<br /> <br /> <a href="https://www.haftara.co.il/%d7%94%d7%a4%d7%98%d7%a8%d7%aa-%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a2%d7%a7%d7%91/" target="_blank">הפטרת פרשת עקב</a> - המשך הפטרות הנחמה בספר ישעיהו.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2017/08/dvar-tora-ekev.html">דבר תורה לפרשת עקב</a> - דבר תורה קצר על הדרישה ליראת ה'.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2013/07/taste.html" target="_blank">חוש הטעם</a> - בעקבות הפסוק "ואכלת ושבעת וברכת" נצא למסע בחלל הפה על חוש הטעם.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2013/07/tifzoret-ekev.html" target="_blank">תפזורת לפרשת עקב</a> - תפזורת לילדים עם חידות ומילים מפרשת עקב.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/08/parashat-ekev-yeladim.html">פרשת עקב לילדים</a> - תקציר הפרשה מותאם לילדים וללימוד משפחתי משותף בתוספת דבר תורה קצר.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/06/torah-stats-46.html">סטטיסטיקה לפרשת עקב</a>&nbsp; - נתונים סטטיסטיים על הפרשה.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/08/ekev-riddles.html">חידון לפרשת עקב</a> - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת עקב.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/07/astronomy-and-tisha-be-av.html">אסטרונומיה לימי בין המצרים</a>&nbsp;- המאמר סוקר קשרים אסטרונומיים בפרשות דברים ואתחנן ועקב ובהפטרות שלהם, הקשורים לימי בין המצרים ולנחמה הבאה בעקבותיהם.<b><br /></b> <h2 style="text-align: right;"><b>תקציר פרשת עקב</b></h2> משה מזכיר לעם כי התנאי לברכות הרבות הוא שמירה על ברית ה' ומבהיר להם שאין לפחד מפני עמי הארץ מאחר וה' נילחם איתם אך גם שהלחימה תיקח זמן ולא תהיה מהירה מאד על מנת שלא תירבה חיית השדה והארץ תתרוקן יותר מדי. משה מזכיר לבני ישראל את ההליכה הניסית במדבר.<br /> <br /> את המן (שמוזכר בתור עינוי, הצורך לאכול אוכל קבוע שניתן מדי יום בלי לדעת שיש מה לאכול גם מחר), את הבגדים שלא בלו. פרשתינו היא מקור לביטוי הידוע "לא על הלחם לבדו יחיה האדם", אולם המשכו של הפסוק " כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" ידוע פחות.<br /> <br /> בפרשה מופיעים שבעת המינים בפסוק המפורסם "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש". משה מדגיש כי השפע שיהיה בארץ עלול לגרום להרגשת שכרון כוח. שכרון זה ישכיח מהעם את העובדה שאת הארץ הם קיבלו בזכות ה' ולא בזכות כוחם הצבאי וגם לא בצדקתם.<br /> <br /> משה מדגיש כי ירושת הארץ היא עקב רשעות הגויים ועל מנת לקיים את הברית לאבות. למעשה משה שולל מכל ומכל את טענת "המגיע לי". תהיה ראוי תקבל, לא תהיה ראוי, לא תקבל.<br /> <br /> משה מזכיר להם את חטא העגל ומקומות אחרים, מסה תבערה וקברות התאווה ושוב את חטא המרגלים (אולם ללא פירוט מאחר והחטא נידון כבר בעבר), בו חטא העם ואת התפילות הרבות שמשה היה צריך לערוך על מנת לכפר על עם ישראל.<br /> <br /> משה מדגיש כי ארץ ישראל שונה משאר הארצות (ראו <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/08/eretz-israel.html">מאמר בנושא</a>) ושעיני ה' תמיד נמצאות בה. מיד לאחר מכן מופיעה פרשיית והיה אם שמוע של שמע ישראל, הפרשה המדגישה כי התנאי לברכות ולעושר הוא בשמירה על תורת ה', ובהמשכה (בפרשייה שכבר אינה חלק משמע ישראל) גם תנאי לירושת הארץ.<br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi0QOc3cQFrIcV6L_hNVTWvdRnUmAfPIuN9pNUbcFo8V6zdlDNgzfkiIqLRNS5T9QZHjMtlTPTmCq-FoDUppzCLnMdbWYK86vkPhWCVFWf6Qcy1I39Qq2q-z3zZrFG5mYxMyPBFepiEutW4/s1600/600px-seven-species.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש שבעת המינים" border="0" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi0QOc3cQFrIcV6L_hNVTWvdRnUmAfPIuN9pNUbcFo8V6zdlDNgzfkiIqLRNS5T9QZHjMtlTPTmCq-FoDUppzCLnMdbWYK86vkPhWCVFWf6Qcy1I39Qq2q-z3zZrFG5mYxMyPBFepiEutW4/s400/600px-seven-species.jpg" title="ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש שבעת המינים" width="400" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש שבעת המינים.&nbsp;<span style="font-size: 12.8px;">מקור: ויקיפדיה</span></td></tr> </tbody></table> <br /> <br /></div> <div class="blogger-post-footer"><script data-ad-client="ca-pub-4832632212776908" async src="https://pagead2.googlesyndication.com/pagead/js/adsbygoogle.js"></script> </div>Gadi Eidelheithttp://www.blogger.com/profile/05997388579144578874noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-30504193390970971652026-07-17T15:33:00.000+03:002026-07-18T21:59:49.632+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><h2 style="text-align: right;">פרשת ואתחנן</h2>פרשת השבוע, פרשת ואתחנן היא הפרשה השנייה בחומש דברים ועיקרה תיאור מעמד הר סיני ועשרת הדברות. תקציר מלא מופיע בהמשך<h2><b>מאמרים לפרשת ואתחנן </b></h2> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/07/parasgay-vaetchanan-5770.html">פרשת ואתחנן - בין עשרת הדברות לשמע ישראל</a>&nbsp; - המאמר סוקר את הזיקה בין שני הטקסטים החשובים המופיעים בפרשתנו.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2015/07/haftara-vaetchanan.html" target="_blank">הפטרת פרשת ואתחנן</a> - הפטרת "נחמו" בספר ישעיהו.<br /> <br /> האזכור הכפול של <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2013/07/vaetchanan-har-sniai.html" target="_blank">מעמד הר סיני בפרשת ואתחנן</a> - פעמיים מוזכר מעמד הר סיני בפרשת ואתחנן בשני נאומים שונים של משה. מה ההבדלים בין האזכורים? <br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2017/08/dvar-tora-vaetchanan.html">דבר תורה לפרשת ואתחנן</a> - מדוע משה מדגיש פעמיים שהוא לא ייכנס לארץ ישראל?<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/08/blog-post.html">פרשת ואתחנן לילדים</a> - תקציר עניני הפרשה מותאם לילדים ולמבוגרים בתופסת דבר תורה קצר לפרשה.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/07/shema-israel-in-dvarim.html">צירוף המילים "שמע ישראל" בתורה</a>.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/07/vaetchanan-riddle.html">חידות לפרשת ואתחנן</a> - חידון ציורים וחידות מילוליות לפרשת ואתחנן.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/08/vaetchanan-crossword.html">תפזורת לפרשת ואתחנן</a>.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/06/torah-stats-45.html">סטטיסטיקה לפרשת ואתחנן</a>&nbsp; - נתונים סטטיסטיים על הפרשה.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/07/astronomy-and-tisha-be-av.html">אסטרונומיה לימי בין המצרים</a> - המאמר סוקר קשרים אסטרונומיים בפרשות דברים ואתחנן ועקב ובהפטרות שלהם, הקשורים לימי בין המצרים ולנחמה הבאה בעקבותיהם.<br /><h2 style="text-align: right;"><b>תקציר פרשת ואתחנן </b></h2> פרשת ואתחנן ממשיכה את נאומו הראשון של משה רבנו. משה מספר על התפילות והבקשות שהתפלל על מנת שיוכל להיכנס לארץ ישראל. תשובת ה' למשה נוקטת בלשון "רב לך", אותה לשון בה נקט משה כנגד קרח ועדתו, ומורה לו לא להתפלל יותר. משה מקבל עליו את גזר הדין, ואכן לא מבקש יותר להיכנס לארץ ישראל. מדוע ה' מצווה על משה להפסיק להתפלל? תשובה אפשרית אחת היא שה' אינו מעונין במצב בו תפילות רבות נותרות ללא מענה, ואם כך בתפילות של משה רבנו, מה בתפילותיו של כל אדם אחר. תשובה אחרת היא שמשה הגיע לנקודה שבה עוד תפילה אחת וה' היה "מתרצה" ומאפשר לו להיכנס לארץ ישראל. ה' למעשה אומר למשה שהדבר תלוי בו.<br /> <br /> במדרש על יומו האחרון של משה מסופר כי ה' הציע למשה להיכנס בתור משרתו של יהושע, אולם לאחר ניסיון מועט ומצב בו משה הגיע לכדי קנאה ביהושע, העדיף משה למות באומרו "אלף מיתות ולא קנאה אחת".<br /> <br /> לאחר מכן ולמעשה בסיום הסקירה ההיסטורית של מסע בני ישראל במדבר, עובר משה לציוויים ואזהרות ומתמקד בעיקר בציווי נגד עבודה זרה, גם קריאת התורה לתשעה באב לקוחה מתוך הפרשה ומופיע בה הרעיון של הגלות בעמים, של החזרה לארץ ישראל ובעיקר בצורך לשמור על המצוות כתנאי לחיים בארץ ישראל.<br /> <br /> בסוף פרק ד' נקטע הנאום של משה לשמונה פסוקים המתארים את יסוד ערי המקלט בעבר הירדן המזרחי ולאחר מכן מתחיל נאומו השני של משה, נאום שיימשך כמעט עד סוף ספר דברים. אם הנאום הראשון היה נאום היסטורי, הרי שהנאום השני הוא נאום המצוות והוא מתחיל ישירות באזכור מעמד הר סיני ועשרת הדברות (בנוסח שונה מעט מהנוסח ביתרו). גם פסוקי הפרק הראשון של שמע ישראל מופיעים בפרשה ועד סופה ממשיך משה ומזהיר את בני ישראל מפני עבודה זרה ומפני התערות בעמי כנען.<br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg4p8ZBtmq95_CjGjugvu2W6JMsGFhVGy5BGUZ1UuQ_hFiiVID4jCJZ5TWZ_XgmzYy-2gVODOlHRrNxAKVT0SDxm1mio5M34dzBDd-Lwo-R_jbp05vHdwtZeRxNFhJXdf474Nmm4_2q6ADx/s1600/cha_5_tables.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg4p8ZBtmq95_CjGjugvu2W6JMsGFhVGy5BGUZ1UuQ_hFiiVID4jCJZ5TWZ_XgmzYy-2gVODOlHRrNxAKVT0SDxm1mio5M34dzBDd-Lwo-R_jbp05vHdwtZeRxNFhJXdf474Nmm4_2q6ADx/s320/cha_5_tables.jpg" width="312" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span style="background-color: white;"><span class="Apple-style-span" face="&quot;arial&quot; , sans-serif" style="color: #333333; font-size: 13px; font-style: normal; font-variant: normal; font-weight: normal; letter-spacing: normal; line-height: 25px; text-align: center; text-indent: 0px; text-transform: none; white-space: normal; word-spacing: 0px;">משה מקבל את הלוחות - מרק שגאל - 1960-1966<span class="Apple-converted-space">&nbsp;</span><a href="https://www.musee-chagall.fr/" style="color: #e1771e; text-decoration: none;">מוזיאון שגל</a>, ניס צרפ</span><span class="Apple-style-span" face="&quot;arial&quot; , sans-serif" style="color: #333333; font-size: 13px; font-style: normal; font-variant: normal; font-weight: normal; letter-spacing: normal; line-height: 25px; text-align: center; text-indent: 0px; text-transform: none; white-space: normal; word-spacing: 0px;">ת</span></span></td></tr> </tbody></table> <br /></div> <div class="blogger-post-footer"><script data-ad-client="ca-pub-4832632212776908" async src="https://pagead2.googlesyndication.com/pagead/js/adsbygoogle.js"></script> </div>Gadi Eidelheithttp://www.blogger.com/profile/05997388579144578874noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-23155130077366326572026-07-11T21:01:00.000+03:002026-07-12T10:39:54.050+03:00<h2 dir="rtl" style="text-align: right;">פרשת דברים</h2><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> פרשת השבוע, פרשת דברים היא הפרשה הראשונה בחומש דברים ופותחת את נאומיו של משה המתייחסים להיסטוריה של נדודי עם ישראל במדבר.<br /> <img alt="משה נואם בפני בני ישראל" border="0" height="100" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjBrhgNWFUpzQMhQJkMQe6R04TB6Y7Hc9viACKgQmLnW31_WewOlLXCsaqMbwMjxKwud8j3JnlZ3sbCMODsmtCTSb3rSvmky3L5fzi7R70Wy3BNIoqk-tBB82q8RNwFASGN4vr584M8B-ES/s400/scan0027.jpg" style="display: none;" title="משה נואם בפני בני ישראל" width="75" /> <h2><span style="font-size: large;">מאמרים ודברי תורה לפרשת דברים</span></h2> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/08/torah.html">מהי התורה</a> - בפרשה מופיע הביטוי "התורה" במאמר נסקור את הופעת הביטוי בחומשים השונים ובהתפתחות הביטוי בחומש דברים.<br /> <br /> <a href="https://www.haftara.co.il/%d7%94%d7%a4%d7%98%d7%a8%d7%aa-%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d/" target="_blank">הפטרת פרשת דברים</a> - הפטרת חזון ישעיהו.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/08/dvarim-riddles.html">חידון לפרשת דברים</a> - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת דברים.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/07/dvarim-yeladim.html">פרשת דברים לילדים</a> - תקציר הפרשה ודבר תורה מותאמים לילדים ומומלצים מאד גם למבוגרים.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/07/parashat-dvarim-5770.html">פרשת דברים - דברים שרואים משם</a>&nbsp; - המאמר סוקר&nbsp; באופן כללי את פרשת דברים ומצביע על מספר שינויים בתיאור האירועים בפרשת דברים ובפרשות אחרות ובפרט בסיפור בקשת בני גד ובני ראובן.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2017/07/dvar-tora-dvarim.html">דבר תורה לפרשת דברים</a> העוסק בבחירת השופטים.<br /> <br /><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/08/dvarim-tifzoret.html">תפזורת לפרשת דברים</a><br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/07/astronomy-and-tisha-be-av.html">אסטרונומיה לימי בין המצרים</a>&nbsp; - המאמר סוקר קשרים אסטרונומיים בפרשות דברים ואתחנן ועקב ובהפטרות שלהם, הקשורים לימי בין המצרים ולנחמה הבאה בעקבותיהם.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/06/torah-stats-44.html">סטטיסטיקה לפרשת דברים</a>&nbsp; - נתונים סטטיסטיים על פרשת דברים.<br /> <br /> <h2 style="text-align: right;"><b>תקציר פרשת דברים</b></h2> פרשת דברים פותחת חומש חדש - חומש דברים - השונה מהותית מהחומשים שבאו לפניו. ספר דברים מורכב מנאומים ארוכים של משה. משה רבנו, שבפרשת שמות מתאר את עצמו ככבד פה וכבד לשון מפליא ביכולת נאומיו. סיפורי אירועים (שאינם חלק מהנאומים, אלא דברים שארעו באותה עת) נדירים מאד, ולו רק בגלל העובדה שספר דברים נפתח בא' שבט ומשה נפטר פחות מארבעים יום אחר כך בז' באדר. נאומו הראשון של משה מכיל את כל פרשת דברים והוא מסתיים רק בפרשת ואתחנן.<br /> <blockquote> <span id="pink1">"</span>אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב: אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר-שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ: וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי-עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ דִּבֶּר משֶׁה אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ אֲלֵהֶם: אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן וְאֵת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן אֲשֶׁר-יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת בְּאֶדְרֶעִי: בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל משֶׁה בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר" </blockquote> פתיחת הספר נותנת לנו גם ציון מקום מדויק (אמנם אלו הם מקומות שלא מוזכרים בשום מקום וזיהויים אינו ודאי עד כדי כך שרש"י מציע שמקומות אלו הינם שמות קוד לאירועים שקרו לבני ישראל במדבר), גם תאריך וגם את העובדה המפתיעה שהמיקום נמצא בסך הכל אחד-עשר יום מחורב (מקום מתן תורה). לא פלא שבפתיחת הנאום משה מסביר מדוע דרך של אחד עשר יום לקחה קרוב לארבעים שנה. משה מתחיל את נאומו מהוראת היציאה ממדבר סיני (המופיעה בפרשת בהעלותך) במילים "<b>רב לכם</b> שבת בהר הזה". מתאר את פרשת מינוי הזקנים (שגם מופיעה בפרשת בהעלותך) ואת חטא המרגלים. בתיאור הסיפורים הבדלים משמעותיים ועמדנו על חלקם במאמרנו לעיל (<a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/07/parashat-dvarim-5770.html">דברים שרואים משם</a>).<br /> גם הציווי להמשיך לנוע לעבר ארץ ישראל לאחר ארבעים שנה מתחיל במילים "<b>רב לכם </b>סב את ההר הזה פנו לכם צפונה" (ב' ג), ולאחריו מתוארים מפגשי בני ישראל עם עשו, מואב ועמון (והתיאור נרחב הרבה יותר ממה שנאמר בפרשת חקת) וממשיך משה ומתאר את מלחמותיהם בסיחון ובעוג ואת הכיבושים הנוספים של עבר הירדן המזרחי ומסתיימות בהנחייה ליהושוע (נכתב כך בכתיב מלא רק פעמיים בתנ"ך), יורשו של משה שימשיך את מלחמות ישראל בארץ ישראל, לא לפחד ולדעת כי כמו שניצחו במלחמות אלו כך ינצח הוא במלחמותיו כי ה' הוא הנלחם להם.<br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjBrhgNWFUpzQMhQJkMQe6R04TB6Y7Hc9viACKgQmLnW31_WewOlLXCsaqMbwMjxKwud8j3JnlZ3sbCMODsmtCTSb3rSvmky3L5fzi7R70Wy3BNIoqk-tBB82q8RNwFASGN4vr584M8B-ES/s1600/scan0027.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="משה נואם בפני בני ישראל" border="0" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjBrhgNWFUpzQMhQJkMQe6R04TB6Y7Hc9viACKgQmLnW31_WewOlLXCsaqMbwMjxKwud8j3JnlZ3sbCMODsmtCTSb3rSvmky3L5fzi7R70Wy3BNIoqk-tBB82q8RNwFASGN4vr584M8B-ES/s400/scan0027.jpg" title="משה נואם בפני בני ישראל" width="301" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">משה נואם בפני בני ישראל - תחריט עץ מאת הנרי פליקס עמנואל פיליפוטו - Henri Félix Emmanuel Philippoteaux</td></tr> </tbody></table> <br /></div> <div class="blogger-post-footer"><script data-ad-client="ca-pub-4832632212776908" async src="https://pagead2.googlesyndication.com/pagead/js/adsbygoogle.js"></script> </div>Gadi Eidelheithttp://www.blogger.com/profile/05997388579144578874noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-722730871170755092026-07-07T21:05:00.000+03:002026-07-08T19:35:58.617+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <h1> <span style="font-size: small; font-weight: normal;">פרשת השבוע, פרשת מטות היא הפרשה התשיעית בספר במדבר והיא עוסקת בדיני נדרים, מלחמת ישראל במדין ובבקשת בני גד ובני ראובן להתיישב בעבר הירדן המזרחי. פעמים רבות קוראים את פרשת מסעי יחד עם פרשת מטות, ופרטיה מופיעים בהמשך.</span></h1> <img alt="פרשת מטות - שלל מדין מובא כקורבן למשכן" border="0" height="100" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjiCP4e9OTtGY-Ar2NlpYX0bar6dPeRy7ql3dRr1c89derJDDMy-rZhJho1FUHIj5UAnNX_eG97fTxVZTnMCHoEnlsQhnMsQL7U-zoUtw2BJy6JU2If73uVnsaOxdSAjdkCV9QyOxf5QOwx/s400/LaHaye1728Figures074NumXXXI30-54OblationOfSpoilsOfMidianMed.jpg" style="display: none;" title="פרשת מטות - שלל מדין מובא כקורבן למשכן" width="61" /> <h2 style="text-align: right;"><b>מאמרים ודברי תורה לפרשת מטות</b></h2> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/07/matot-masei-5770_05.html">יהושע ואלעזר כמנהיגי העם</a> - המאמר עוסק בהופעתם של שני המנהיגים העתידיים של עם ישראל יהושע בן-נון ואלעזר הכהן הגדול.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/07/gad-and-reuven.html">בני גד ובני ראובן </a>- המאמר עוסק בפרק ל"ב בפרשה ובבקשתם של בני גד ובני ראובן לקבל נחלה ממזרח לירדן. <br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2015/01/haftarat-parashat-matot.html" target="_blank">ה<span id="goog_435734098"></span></a><a href="https://draft.blogger.com/"></a><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2015/01/haftarat-parashat-matot.html" target="_blank">פטרת פרשת מטות</a><span id="goog_435734099"></span> - פתיחת ספר ירמיהו, הפטרה ראשונה לשבתות בין המצרים.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2019/07/blog-post.html" target="_blank">חלוצים לפני ה'</a> - מאמר מאת הרב ירחם שמשוביץ<br /> <br /> <a href="https://gadieid.blogspot.com/2011/07/chemistry-in-torah.html">כימיה בתורה</a> - בפרשת מטות מופיעים מספר יסודות כימיים. תיאור הופעתם ויסודות נוספים במאמר קצר על כימיה בתורה.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2017/07/dvar-tora-matot.html">דבר תורה לפרשת מטות</a> - מדוע מופיע הציווי החריג לדבר אל ראשי המטות?<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/07/prst-matot-masey-yeladim.html">פרשת מטות מסעי לילדים</a> - תקציר הפרשה מתאים לילדים וגם למבוגרים. <br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/07/matot-riddle.html">חידון לפרשת מטות</a> - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת מטות. <br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/07/matot-crossword.html">תפזורת לפרשת מטות&nbsp; </a><br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/06/torah-stats-42.html">סטטיסטיקה לפרשת מטות</a> - נתונים סטטיסטיים על פרשת מטות.<br /> <b><br /></b> <h2 style="text-align: right;"><b>תקציר פרשת מטות</b></h2> <b>פרק ל</b><br /> פרשת מטות פותחת בדיני נדרים. נדרים הם עניין רציני וההנחיה הבסיסית היא שכל מה שאדם נודר או אוסר על עצמו עליו לקיים. לאחר מכן מופיעים דינים שונים ועל האפשרויות השונות להפר נדר שלך או של מישהו אחר (ומתוך כך גם למדו חכמים בדוחק רב את האפשרות להתיר נדר).<br /> <br /> עניין נדרים חמור ולכן מקובל מאד להוסיף את הביטוי "בלי נדר" אחר כל אמירה שמשתמע ממנה התחייבות כלשהי. אין הכוונה לזלזל באמירה או להראות שאין שום כוונה אמתית בה, אלא להדגיש שכוונה זו אינו מהווה נדר לפי דיני התורה. לפירוט נוסף עיינו במאמר <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/05/nedarim.html">היחס לנדרים בתורה</a>.<b> </b><br /> <br /> <b>פרק ל"א</b><br /> ה' מצווה על משה לנקום את נקמת בני ישראל במדיינים. בני ישראל אוספים צבא של 1000 איש מכל שבט (אפילו שראינו שהמגיפה פגעה בעיקר בשבט שמעון) יוצאים למלחמה ונוחלים ניצחון מוחץ. העונש למדיין חמור ומשה מצווה בנוסף גם להרוג את הנשים הבוגרות והזכרים בטף ולהשאיר בחיים רק את הנשים הצעירות.<br /> <br /> עונש זה גורם לקורא של ימינו חוסר נוחות, והוא דומה במידת מה לעונשו של עמלק (שם גם את הבהמות היה צריך להרוג). עונשים חמורים אלו אינם חלק מעונשי המלחמה הרגילים, אלא נועדו במקרים מיוחדים כאשר החטא של העמים כלפי ישראל חמור במיוחד ואינו רק מלחמה גרידא, אלא ניסיון לפתות את ישראל ולגרום להם לעבור על עבירות החמורות שבתורה ובמקרה הזה, עבודה זרה וגילוי עריות.<br /> <br /> לאחר מכן מופיעה פרשייה קצרה הנאמרת מפי אלעזר הכהן והיא היחידה בתורה שנאמרת מפיו, והוא מונה את דיני הכשרת הכלים שנלקחו בשלל מהגויים. כללים אלו מהווים את הבסיס להלכות טבילת כלים בשינויים מסוימים.<br /> <br /> התורה ממשיכה ומתארת את חלוקת השלל בין האנשים היוצאים למלחמה ובין האנשים שנשארו בעורף, וגם את החלוקה לכהנים וללויים שאינם יוצאים למלחמה כלוחמים (אלא כנושאי הארון וכו'). בסיום, באים מפקדי הצבא אל משה ואומרים לו שהם ספרו את החוזרים מהמלחמה וגילו שבאופן ניסי "... ולא נפקד ממנו איש".<br /> <br /> כל החיילים שיצאו למלחמה חזרו ממנה בשלום. מפקדי הצבא מרגישים, ובצדק, שזהו אירוע ניסי ומביאים את הזהב שאספו כתרומה למשכן.<br /> <br /> <b>פרק ל"ב</b><br /> סיום הפרשה עוסק <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/07/gad-and-reuven.html">בבני גד ובני ראובן</a>. לשבטים אלו כמויות עצומות של מקנה והם רואים שהארץ במזרח הירדן מתאימה להם ומבקשים ממשה לא לעבור את הירדן.<br /> <br /> משה נוזף בהם קשות: "האחיכם יבואון למלחמה ואתם תשבו פה?", משה מזכיר להם את חטא המרגלים ותמה, איך הם מתנהגים באותה צורה ולא רוצים להיכנס לארץ.<br /> <br /> בני גד ובני ראובן מעלים הצעה חדשה. הם יבנו גדרות לצאנם וערים לטפם ויעברו חלוצים עם כל בני ישראל למלחמה בארץ ישראל ורק לאחר מכן יחזרו למקומם, אולם הם מדגישים כי החלטתם סופית וכי הם ינחלו ממזרח לירדן. משה משנה קצת את ההצעה.<br /> <br /> משה מדגיש שקודם יש לבנות את הערים לטף ולנשים ורק אחר כך את גדרות הצאן (ומעמיד אותם על טעותם שנתנו חשיבות יתר לרכושם) וגם מדגיש שהתנאי הוא דו-כיווני ושאם לא יעמדו בתנאים, לא יוכלו לנחול ממזרח לירדן.<br /> <br /> בני גד ובני ראובן מקבלים את התנאי, ומשה מצמיד אליהם גם חצי משבט המנשה (השבט שחציו בארץ וחציו ממזרח לירדן והוא המקשר בין השניים), ומציג את התנאי בפני כל ראשי השבטים וממנה את יהושע ואלעזר כעדים לקיום התנאי (ואכן סוף המעשה מופיע בסוף ספר יהושע).<br /> <br /> בהמשך התורה מתארת ומונה את הערים שבנו שבטים אלו בעבר הירדן המזרחי.<br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjiCP4e9OTtGY-Ar2NlpYX0bar6dPeRy7ql3dRr1c89derJDDMy-rZhJho1FUHIj5UAnNX_eG97fTxVZTnMCHoEnlsQhnMsQL7U-zoUtw2BJy6JU2If73uVnsaOxdSAjdkCV9QyOxf5QOwx/s1600/LaHaye1728Figures074NumXXXI30-54OblationOfSpoilsOfMidianMed.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="פרשת מטות - שלל מדין מובא כקורבן למשכן" border="0" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjiCP4e9OTtGY-Ar2NlpYX0bar6dPeRy7ql3dRr1c89derJDDMy-rZhJho1FUHIj5UAnNX_eG97fTxVZTnMCHoEnlsQhnMsQL7U-zoUtw2BJy6JU2If73uVnsaOxdSAjdkCV9QyOxf5QOwx/s400/LaHaye1728Figures074NumXXXI30-54OblationOfSpoilsOfMidianMed.jpg" title="פרשת מטות - שלל מדין מובא כקורבן למשכן" width="245" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">פרשת מטות - שלל מדין מובא כקורבן למשכן. גררד' הוט, דמויות מהתנ"ך 1728</td></tr> </tbody></table> <h1>פרשת מסעי</h1><div><b>מאמרים ודברי תורה לפרשת מסעי</b></div><br /><a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/07/refuge-city.html">עיר מקלט והכוהן הגדול</a>&nbsp;- לרוצח הנמלט לעיר המקלט, מותר לצאת ממנה רק במות הכהן הגדול. המאמר עוסק בקשר בין הרוצח לכוהן.<br /><br /><a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2015/07/hafara-Masey.html" target="_blank">הפטרת פרשת מסעי</a>&nbsp;- המשך נבואות התוכחה של ירמיהו<b></b><br /><br /><a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/07/prst-matot-masey-yeladim.html">פרשת מטות מסעי לילדים</a>&nbsp;- תקציר הפרשה מתאים לילדים וגם למבוגרים.<br /><br /><a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/07/masey-riddles.html">חידון לפרשת מסעי</a>&nbsp;- חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת מסעי<br /><br /><a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/06/torah-stats-43.html">סטטיסטיקה לפרשת מסעי</a>&nbsp;- נתונים סטטיסטיים על פרשת מסעי<br /><br /><h2><b>תקציר פרשת מסעי</b></h2><b>פרק ל"ג</b><br />פרשת מסעי היא הפרשה האחרונה בחומש במדבר. הפרשה פותחת בתיאור כל המסעות של בני ישראל מצאתם מארץ מצרים ועד חנייתם בערבות מואב מול הירדן ויריחו. לא פחות מ-42 מסעות ומקומות שונים (בחלקם כבר פגשנו בפרשות הקודמות וחלקם יחידאים במקרא) מוזכרים. אמנם רוב המקומות מוזכרים בקצרה לפי התבנית של "ויסעו מ... ויחנו ב..." אולם בין לבין מפורטים לנו אירועים וניתן לנו מידע נוסף. המידע המענין ביותר הוא תאריך פטירתו של אהרון הכהן, יחידי הוא אהרון בכל המקרא שנכתב תאריך פטירתו, א' באב, ופרשת מסעי נקראת תמיד בסמוך לתאריך זה. גם גילו של אהרון מפורט אולם את הגיל אנו יכולים לחשב שכן גילו בעת יציאת מצרים כבר הוזכר בספר שמות. בהמשך הפרשה מופיע ציווי על הורשת והריסת העבודה הזרה של ערי ארץ ישראל. נושא זה יתפוס מקום מרכזי בנאומיו של משה בחומש דברים.<br /><br /><b>פרק ל"ד</b><br />בפרק ל"ד, התורה מפרטת את גבולות ארץ ישראל, רשימה זו של גבולות ומקומות מהווה מקור לפרשנויות ומחקרים מרובים. חלק מן המקורות מזוהים בצורה ודאית (ים כנרת וים המלח) חלקם מוכרים עוד מספר בראשית וחלקם מוכרים לנו מימינו אך אין לדעת איפה היו בעבר (מעלה עקרבים). לאחר פירוט הגבולות, התורה מפרטת בשמות את נשיאי השבטים, שיובילו את בני ישראל לנחלת הארץ.<br /><br /><b>פרק ל"ה</b><br />פרק ל"ה פותח בציווי על נתינת ערים ללווים בכל ארץ ישראל &nbsp;שהרי לשבט לוי אין נחלה משל עצמו. לאחר מכן התורה עוסקת בנושא הלא סימפטי של רוצח ורוצח בשגגה. התורה מצווה להקצות ערי מקלט לרוצחים בשגגה (שלא ניתן לחייבם בדיני נפשות בבית דין), על מנת שגואל הדם לא יוכל לפגוע בהם. הרעיון העומד בכך שגם מי שחטא בהריגה ולא ברצח, ידע שעליו לגלות למקום מרוחק. אמנם התורה מודעת לכך שהאיש הרג נפש בשגגה, אך הוא עדיין מכונה רוצח ואחריותו ללקיחת החיים קיימת. כאשר הרוצח נמצא בעיר המקלט, לגואל הדם אסור לפגוע בו (אחרת ייחשב גואל הדם בעצמו לרוצח). לרוצח מותר לצאת מעיר המקלט רק לאחר מות הכהן הגדול. עיר המקלט אינה נותנת הגנה באופן אוטומטי, רוצח במזיד הנמלט לעיר מקלט מוצא משם בעל כורחו.<br /><br /><b>פרק ל"ו</b><br />בסיום החומש כולו אנו חוזרים לנושא שהתורה עסקה בו בפרשת פינחס. בנות צלפחד ביקשו לקבל את נחלת אביהן (ולעשות שם לאביהן שלא יישכח). שבט מנשה מודאגים מהאפשרות שבנות צלפחד ינשאו עם בני שבטים אחרים ושתוך דור אחד הנחלה תעבור ליורשי בעליהן ולמעשה לנחלת שבט אחר. משה לפי ה', מדגיש כי בנות צלפחד תהיינה לנשים למי שהן בוחרות, אך החתנים צריכים להיות בני שבט מנשה. בנות צלפחד אכן עושות כך וכולן נישאות (וכנראה זהו המקרה הראשון בתורה בו הכלה בוחרת את החתן). סיום ספר במדבר מסתיים בצורה דומה מאד לספר ויקרא :"אלה המצות והמשפטים אשר צוה ה' ביד משה אל בני ישראל בערבות מואב על ירדן יריחו" אך בועד ספר ויקרא מסתיים במדבר סיני, בחומש במדבר בני ישראל כבר הגיעו לפתחה של ארץ ישראל<br /><b>חזק חזק ונתחזק</b><br /></div> <div class="blogger-post-footer"><script data-ad-client="ca-pub-4832632212776908" async src="https://pagead2.googlesyndication.com/pagead/js/adsbygoogle.js"></script> </div>Gadi Eidelheithttp://www.blogger.com/profile/05997388579144578874noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-64017340557165175442026-06-27T18:24:00.000+03:002026-06-28T11:26:23.384+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <h1 style="text-align: right;">פרשת פינחס</h1><div style="text-align: right;">פרשת השבוע, פרשת פינחס היא הפרשה השמינית בספר במדבר, עיקרה הוא ההבטחה לפינחס, מיפקד בני ישראל, מינוי יהושע למנהיג לאחר משה וקורבנות המוספים.</div> <img alt="בנות צלופחד" border="0" height="65" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEifr5PLpBQ0P04U7JWB2B92pPSjMFfDxvyJvRvTfTA7QOCyHgQv5MqdNtSw6NQNDXb4dngG4gTouQytSmV7IFazqa2vUi3pXaoQDvvaxW9cXZC-dwVxlbpBul6acxZL9uGsDtmnOjWAyNAC/s400/_0303160501_057.jpg" style="display: none;" title="בנות צלופחד" width="100" /> </div> <h2 dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span style="font-size: large;">מאמרים ודברי תורה לפרשת פינחס</span></b></h2> <div dir="rtl" style="text-align: right;"><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/06/pinchas-5770.html">פרשת פינחס כפי שלא כתוב בתורה</a> - המאמר מתרכז בצורת כתיבתה הייחודית של פרשת פינחס ומציג אותה ככזו הגורמת להבלטת הנושא העיקרי בפרשה, מינויו של יהושע למנהיג עם ישראל לאחר מות משה.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/07/prst-pinchas-yeladim.html">פרשת פינחס לילדים</a> - תקציר הפרשה ודבר תורה המותאמים לילדים אולם מומלץ מאד גם למבוגרים.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2014/07/moshe-pasuk.html">וידבר משה </a>- מאמר קצר על אחד הפסוקים הפשוטים אך המיוחדים ביותר שיש בתורה.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2015/07/haftara-pinchas.html" target="_blank">הפטרת פרשת פינחס</a> -&nbsp; אליהו מתייאש מעם ישראל ומגיע לחורב, הר האלוקים, לשיחה נוקבת עם הקב"ה.<br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2017/07/dvar-tora-pinchas.html"><br /></a> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2017/07/dvar-tora-pinchas.html">דבר תורה לפרשת פינחס</a> - מדוע היה צריך לצרור את כל בני מדין?<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/07/pinchas-tifzoret.html" target="_blank">תפזורת לפרשת פינחס</a><br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/07/blog-post.html">קנאה</a> - רגש הקנאה הוא אחד הרגשות העזים והחזקים ומופיע בתורה ובמקרא לרוב. נראה ששיאו מבוטא במעשהו של פינחס, המאמר בוחן את הקינאה בכלל ואת קינאת פינחס בפרט. <br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/07/pinchas-name.html">כתיבת השם פינחס</a> - המאמר מתחקה אחר השם פינחס בהופעותיו השונות בתנ"ך ובצורת כתיבתו (מלאה או חסרה).<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2016/07/pais-toto.html">עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס</a> - הוא ביטוי בעברית שמקורו בפרשה. בטור דעה, נביא מדוע יש לסגור את מפעל הפיס והטוטו ומדוע גופים אלו מדגימים היטב את הביטוי.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/07/pinchas-riddles.html">חידון לפרשת פנחס</a> - חידות ציורים וחידות מילוליות ותפזורת לפרשת פנחס.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/10/most-read-pasuk.html">הפסוק הנקרא ביותר בתורה</a> - מהו הפסוק הנקרא ביותר בתורה, נתון סטטיסטי מפתיע.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/09/succoth-reading.html">קריאת התורה בסוכות </a>- קריאת התורה בסוכות היא חלק מפרשתנו. המאמר עוסק בקריאה בסוכות, ובהבדלי הניסוח העדינים בין ימי חג הסוכות השונים.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/06/torah-stats-41.html">סטטיסטיקה לפרשת פינחס</a> - נתונים סטטיסטיים על פרשת פינחס<br /></div> <div dir="rtl" style="text-align: center;"> <br /><h2 style="text-align: justify;"><b>תקציר פרשת פינחס</b></h2> <div style="text-align: justify;"><br /></div> <b><div style="text-align: justify;"><b>פרק כ"ה (מפסוק י')</b></div></b><div style="text-align: justify;">פרשת פינחס פותחת ישירות בהתייחסות לאירועי הפרשה הקודמת (<a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/07/balak.html">פרשת בלק</a>), ובה פינחס דוקר למוות איש ישראלי המקיים איסורי עריות עם אישה מדינית. מעשהו של פינחס חמור ביותר, אך זוכה דווקא לברכתו של ה', בזכות מעשה הקנאה, המגפה תמה, כעסו של ה' שכך והנזקים החמורים יותר שיכלו לקרות (שכן כבר נהרגו עשרים וארבעה אלף איש) נמנעו. פינחס מקבל ברית שלום מה' (ומעניין שדווקא מעשה הריגה מוביל לברית שלום) והבטחה לכהונת עולם.</div><div style="text-align: justify;">לאחר מכן ה' מצווה את משה לצרור את המדיינים על כך שפיתו את העם.</div> <div style="text-align: justify;"><br /></div> <b><div style="text-align: justify;"><b>פרק כ"ו&nbsp;</b></div></b><div style="text-align: justify;">בפסוק הראשון בפרק ישנה תופעה משונה (עליה עמדנו במאמרנו <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/06/pinchas-5770.html">פרשת פינחס כפי שלא נכתבה בתורה</a>) של פיסקה באמצע פסוק (תופעה נדירה אך קיימת בעוד מקומות בתורה). ה' מצווה את משה ואלעזר (ציווי ראשון לאלעזר המחליף את אהרון אביו) למנות את העם.</div> <div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">המפקד מתבצע ובתוכו גם מפורטות המשפחות הראשיות של כל שבט וניתן לנו מידע נוסף, למשל במניין בני ראובן, אנו חוזרים לפרשת קורח ולומדים שבני קורח לא מתו. במפקד בני מנשה אנו לומדים על מקרה של איש שהיו לו רק בנות, ובמניין בני אשר אנו למדים כי שרח בתו עדיין חיה (ובוודאי גילה כבר מבוגר מאד - וראו מאמר על <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/12/od-yosef-chai.html">שרח בת אשר</a>). כמו כן אנו רואים כי שבט שמעון קטן מאד ביחס למפקד בפרשת במדבר ומזה אנו לומדים כי רוב החוטאים בחטא בעל פעור היו משבט זה ונספו במגיפה.</div> <div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">המספר הכללי של בני ישראל הוא 601,730 דומה למדי למספרו בפרשת במדבר. לאחר מכן מופיעים מספר פסוקים על נחלת הארץ ונמנה גם שבט לוי שאין לו נחלה בארץ. המפקד מסתיים בכך שבכל הפקודים לא היה איש אחד מאלו שנפקדו במניין משה ואהרון ארבעים שנה קודם לכן למעט יהושע וכלב.</div> <div style="text-align: justify;"><br /></div> <b><div style="text-align: justify;"><b>פרק כ"ז</b></div></b><div style="text-align: justify;">לאחר המפקד מגיעות בנות צלפחד (משבט מנשה), האיש אשר לו רק בנות ושואלות מדוע יגרע חלקן ולא יקבלו נחלה בארץ. בנות צלפחד מדגישות כי האיש מת בחטאו ולא היה בעדת קורח. משה מקרב את דינן לאלוקים שיכריע ואכן ה' מכריע בעדן, שמגיעה להן לקבל נחלה.</div> <div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">הפסוקים לאחר מכן מתארים את ציווי ה' למשה לעלות להר העברים ולמות. פסוקים אלו מזכירים מאד את ימיו האחרונים של משה בסוף ספר דברים (פרשת האזינו) ולאחר מכן מופיעה עיקר פרשת פינחס, משה מבקש מה' למנות מנהיג אחריו לעם ישראל, וה' מצווה למנות את יהושע.</div> <div style="text-align: justify;"><br /></div> <b><div style="text-align: justify;"><b>פרקים כ"ח-כ"ט</b></div></b><div style="text-align: justify;">לאחר פרשת זו באה פרשת המוספים, אלו הקורבנות אותם מקריבים בנוסף לקורבנות הרגילים בשבתות, ראשי חודשים ומועדים. פרשות אלו של המוספים נקראות כתוספת (מפטיר) בכל החגים ובימי חול המועד.</div> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEifr5PLpBQ0P04U7JWB2B92pPSjMFfDxvyJvRvTfTA7QOCyHgQv5MqdNtSw6NQNDXb4dngG4gTouQytSmV7IFazqa2vUi3pXaoQDvvaxW9cXZC-dwVxlbpBul6acxZL9uGsDtmnOjWAyNAC/s1600/_0303160501_057.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="בנות צלופחד" border="0" height="261" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEifr5PLpBQ0P04U7JWB2B92pPSjMFfDxvyJvRvTfTA7QOCyHgQv5MqdNtSw6NQNDXb4dngG4gTouQytSmV7IFazqa2vUi3pXaoQDvvaxW9cXZC-dwVxlbpBul6acxZL9uGsDtmnOjWAyNAC/s400/_0303160501_057.jpg" title="בנות צלופחד" width="400" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">בנות צלופחד&nbsp; - איור מתוך ספר שיצא ב-1908.</td></tr> </tbody></table> <br /></div> <div class="blogger-post-footer"><script data-ad-client="ca-pub-4832632212776908" async src="https://pagead2.googlesyndication.com/pagead/js/adsbygoogle.js"></script> </div>Gadi Eidelheithttp://www.blogger.com/profile/05997388579144578874noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-59422008486263543642026-06-19T11:48:00.000+03:002026-06-21T08:30:30.609+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <h1> פרשת בלק</h1> <div><span style="font-size: medium;"> פרשת השבוע, פרשת בלק היא הפרשה השביעית בספר במדבר ועיקרה ניסיונו הכושל של בלק לגייס את בלעם לקלל את בני ישראל. תקציר מפורט מופיע בהמשך.</span><br /> <img border="0" height="100" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjjvhmA4n-uKUuClmPJ3tcBQrzdhs0yWrajwoXCRhStE8IevYmUR6zsL9rjWk4_qwvNeeJwT9TzkHcF0Y4EeDLzBJT7nmWlEXec3dxjq95L6i26TLPPuW37w0kKerlbrz3gqpka2hSMMLyA/s400/rembrandt95.JPG" style="display: none;" width="73" /> <h2 style="text-align: right;"><b>מאמרים ודברי תורה לפרשת בלק</b></h2></div> <span style="font-size: medium;"><br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/06/balak-5770.html">בחירתו החופשית של בלעם</a> - התורה מתארת את בלעם כמעט כצדיק, בכל הזדמנות שיש לו הוא אומר שהוא רק ממלא את רצון ה' ולא מסוגל לעשות שום דבר נגד רצון ה'. המאמר מבאר כיצד לבלעם ניתנת בחירה חופשית לחלוטין והוא מחליט באופן מודע לעשות רע.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/07/balak-riddles.html">חידון לפרשת בלק</a> - חידות ציורים, חידות מילוליות ותפזורת לפרשת בלק לילדים ומבוגרים ולכל המשפחה.<br /> <br /> <a href="https://www.haftara.co.il/%d7%94%d7%a4%d7%98%d7%a8%d7%aa-%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%91%d7%9c%d7%a7/" target="_blank">הפטרת פרשת בלק</a> - עיון בהפטרת הפרשה בספר מיכה.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/07/balak-verses.html">משלי בלעם</a> - משלי בלעם הם מקטעי השירה המיוחדים ביותר בתורה. במאמר זה ננסה לעיין מעט בתוכנם. <br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/07/tifzoret-balak.html">תפזורת לפרשת בלק</a><br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/07/prst-balak-yeladim.html">פרשת בלק לילדים</a> - תקציר ודבר תורה מותאמים במיוחד לילדים וכמובן גם למבוגרים.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/06/torah-stats-40.html">סטטיסטיקה לפרשת בלק</a> - נתונים סטטיסטיים על פרשת בלק.</span><br /> <br /> <br /> <h2 style="text-align: right;"><b>תקציר פרשת בלק</b></h2> אפשר להאזין לתקציר בסרטון הבא <iframe allowfullscreen="" frameborder="0" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/AO7Ggyk7hKc" width="560"></iframe> <br /> <b><br /></b> <h4 style="text-align: right;"><b><span style="font-size: medium;">פרק כ"ב</span></b></h4><span style="font-size: medium;"> פרשת בלק יחודית במקרא בכך שכמעט כולה מתרחשת מחוץ למחנה בני ישראל, ולבני ישראל כלל אין מושג על המתרחש. בני ישראל חונים בערבות מואב על ירדן יריחו (ומבלי שהיו מעורבים כלל במלחמה עם מואב). בלק מלך מואב חושש מבני ישראל, פחדו אינו מוצדק מאחר ועל בני ישראל נאסר להילחם במואב ולמעשה שחררו את שטח מואב שכבש סיחון (ולאחר שייכנסו לארץ ישראל, מאד ייתכן שהשטח יחזור למואב), אולם בלק רוצה לצאת נגד עם ישראל ושולח מלאכים לקוסם הגדול של אותו זמן בלעם.<br /> <br /> בלעם נמצא בפתורה אשר על הנהר, והכוונה בתורה למילה נהר היא לנהר הפרת המרוחק. בלעם היה רחוק מאד ממחנה בני ישראל ובפנייתו בלק מתאר "...הנה עם יצא ממצרים, הנה כסה את עין הארץ...". בלק מזלזל בעם ישראל, לא קורא לעם בשמו ולמעשה הוא הראשון שטוען שאין דבר כזה עם יהודי וזאת בכפיות טובה שהרי מואב כבני לוט ניצלו אך ורק בזכות אברהם. המשלחת לבלעם כוללת את זקני מואב וזקני מדיין, ובידם קסמים. לא ברור מהם קסמים אלו, אולי כספים, אולי דברים אחרים.<br /> <br /> בלעם רוצה מאד לבוא ומחכה ללילה לשמוע את דבר ה' שבאופן לא מפתיע אוסר עליו ללכת, וכך הוא עונה לשליחי בלק. בלק שולח משלחת שנייה, עם שרים מכובדים יותר שכן בלעם לא פירט את סיבת סירובו וכך בלק חשב שבלעם רק מבקש שכר גבוה יותר תמורת שירותיו. בלעם עונה לשרים אלו כי גם אם בלק יתן לו את מלוא ביתו כסף וזהב לא יוכל לעשות כלום נגד רצון ה'. בלעם מכנה את ה', ה אלוקי ולמעשה ייתכן שבגלל התבטאות זו זכה בהמשך לנבואה אמיתית.<br /> <br /> שוב נגלה אלוקים לבלעם בחלום הלילה ומרשה לו ללכת, אך מודיע לו כי הוא ידבר רק מה שה' ישים בפיו. בלעם לא מאבד רגע וקם מוקדם בבוקר וחובש את חמורו. התורה משתמשת בביטוי וישכם בלעם בבוקר, אותו ביטוי בו תיארה את מסירותו של אברהם בדרכו לביצוע ציווי העקדה בפרשת וירא ויש עוד כמה קווי דמיון בין הסיפורים.<br /> <br /> כאן מגיע הסיפור אודות אתונו של בלעם, שראתה מלאך עם חרב שלופה וסטתה מהדרך שלוש פעמים עד שלבסוף רבצה תחתיה וקיבלה מכות מבלעם. ה' עושה נס והאתון מדברת עם בלעם ושואלת אותו מדוע הכה אותה, בלעם לא מתבלבל לרגע מהאתון שמדברת וגם עונה לה. האתון שואלת אם אי פעם היא עשתה כדבר הזה וילעם עונה שלא, אך טרם מבין כי יש משהו מיוחד שגרם להתנהגות המשונה של האתון. רק בנקודת זמן זו, ה' מגלה את עיניו והוא רואה את המלאך שאומר לו שרק בזכות האתון הוא בחיים. האירוניה בסיפור ברורה, בלעם שמתפאר בהמשך על כך שהוא יודע דעת עליון, ניצל בזכות אתון.<br /> <br /> בלעם מגיע לבלק ושוב בלעם מודיע לו שרק מה שה' ישים בפיו הוא ידבר.<br /> <b><br /></b> </span><h4 style="text-align: right;"><b><span style="font-size: medium;">פרקים כ"ג-כ"ד</span></b></h4><span style="font-size: medium;"> בלעם מבקש מבלק להקריב קורבנות רבים במזבחות ופותח בסדרת משליו/נאומיו. אבל למרבה אכזבתם של בלק ובלעם, כל מה שיוצא לבלעם מפיו הן רק ברכות ולא קללות. בלק ובלעם מנסים שוב (ממקומות אחרים) והברכות רק מתעצמות. פירוט של המשלים והברכות ניתן לקרוא במאמר <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/07/balak-verses.html">משלי בלעם</a>. לאחר כל כשלון של בלעם, בלק כועס ומתעצבן ואילו בלעם מצטדק ומזכיר לבלק שהוא אמר לו מראש שאין לו יכולת להגיד דברים פרט למה שה' שם בפיו. לאחר הפעם השלישית, בלק יוצא מכליו ומסלק את בלעם. &nbsp;לאחר פרידה זו בלעם נושא משל רביעי בזכות עם ישראל ועל הדרך גם כמה נבואות אודות שאר העמים. נבואות המשל הרביעי מתייחסות כולן לעתיד הרחוק.<br /> <br /> </span><h4 style="text-align: right;"><span style="font-size: medium;"><b>פרק כ"ה</b> (תשעה פסוקים ראשונים)</span></h4><span style="font-size: medium;"> רק בסיום הפרשה חוזרים למחנה ישראל, ששם, למרות ברכותיו של בלק וביחוד ברכת "מה טובו אוהליך יעקב" המדבר על המשפחה בעם ישראל, קורה מקרה חמור של זנות עם בנות מואב ובנות מדיין. המפרשים אומרים שבלעם שראה שלא יוכל לקלל את עם ישראל הציע לבלק ולמדיין לפתות את בני ישראל לעבודה זרה ולמעשי זימה שכן אלו הם דברים שהאלוקים שונא במיוחד. ה' דורש ממשה להוקיע את ראשי העם אך לא ברור אם ראשי העם הם אלו שחטאו, או שבאחריותם היה למנוע את החטא. משה מצווה על שופטי ישראל להרוג את העובדים עבודה זרה. תוך כדי כך מבוצע אקט עבודה זרה וזימה על ידי איש מבני ישראל, שאחר כך אנו מבינים כי הוא נשיא שבט שמעון, עם אשה מדיינית שאחר כך מתברר שהיא נסיכה בת מלך, מול פני משה ואהרון. פינחס, נכדו של אהרון, דוקר את שניהם למוות. מעשה חמור זה של פינחס, דווקא עוצר את המגיפה. למעוניינים, מאמר מורחב בנושא <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/07/blog-post.html">מעשה פינחס</a>. הפרשה מסתיימת בציון העובדה שמספר המתים במגפה היו 24,000.<br /></span> <br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjjvhmA4n-uKUuClmPJ3tcBQrzdhs0yWrajwoXCRhStE8IevYmUR6zsL9rjWk4_qwvNeeJwT9TzkHcF0Y4EeDLzBJT7nmWlEXec3dxjq95L6i26TLPPuW37w0kKerlbrz3gqpka2hSMMLyA/s1600/rembrandt95.JPG" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjjvhmA4n-uKUuClmPJ3tcBQrzdhs0yWrajwoXCRhStE8IevYmUR6zsL9rjWk4_qwvNeeJwT9TzkHcF0Y4EeDLzBJT7nmWlEXec3dxjq95L6i26TLPPuW37w0kKerlbrz3gqpka2hSMMLyA/s400/rembrandt95.JPG" width="292" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">בלעם והאתון - רמברנדט 1626, מוזיאון קוגנק-ג'יי פריז. שימו לב לפי האתון הפתוח המראה שהיא מדברת אל בלעם</td></tr> </tbody></table> <br /> <br /></div> <div class="blogger-post-footer"><script data-ad-client="ca-pub-4832632212776908" async src="https://pagead2.googlesyndication.com/pagead/js/adsbygoogle.js"></script> </div>Gadi Eidelheithttp://www.blogger.com/profile/05997388579144578874noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-60511186990558371222026-06-13T09:30:00.000+03:002026-06-13T21:43:32.862+03:00<h2 dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="background-color: white;">פרשת חוקת</span></h2><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <span style="background-color: white;"><span style="background-color: transparent;">פרשת השבוע,</span><span style="background-color: transparent;">&nbsp;</span>פרשת חוקת היא הפרשה השישית בספר במדבר. עיקרה פרשיית פרה אדומה וסיום מסעם של בני ישראל במדבר.</span><br /> <img alt="פרשת חוקת משה מוציא מים מהסלע" border="0" height="62" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg0X2n2Sk0pDofM0YyMlxvcxyiUvNUeJCIZjxbOTXZSKqFQ8Ht5LkNO5wJl1h2NDI3bp1k_O0_uAA8ni1YC1eQLM7Af-ecHtNcHCjtdO76v-SfBRUO8kXE8PK7Yc1Gu4sJugeXYF1bEMhrK/s400/poussin73.JPG" style="display: none;" title="פרשת חוקת משה מוציא מים מהסלע" width="100" /> <h2 style="text-align: right;"><b>מאמרים ודברי תורה לפרשת חוקת</b></h2> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/06/chukat-5770.html">ארבעים שנה מה נשתנה</a> - גם בפרשת חוקת, בה מופיע הדור החדש לאחר ארבעים שנה יש תלונות. המאמר בודק את ההבדלים בין תלונות עם ישראל בדור יוצאי מצרים לבין הדור החדש, דור נוחלי הארץ.</div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br /></div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><a href="https://www.פרשת-שבוע.com/2025/07/Passing-through-Edom.html">שליחת המלאכים למלך אדום</a> - עיון בפרשייה הדיפלומטית בפרשת חוקת ובה משה מבקש רשות מעבר ממלך אדום ונענה בשלילה מוחלטת.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/06/nehushtan.html">נחש הנחושת</a> - פרשת נחש נחושת חריגה ומעלה שאלות רבות, מה עניין עונש הנחשים לחטא, איך פסל היכול להיתפס כעבודה זרה הוא דווקא המציל ועוד. המאמר מנסה לענות על שאלות אלו ואחרות לפי הפרשנים.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2017/06/dvar-tora-chukat.html">דבר תורה לפרשת חוקת</a> - מדוע היה צריך משה לקחת את המטה בשביל להוציא מים?<br /> <br /> <a href="https://www.haftara.co.il/%d7%94%d7%a4%d7%98%d7%a8%d7%aa-%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%95%d7%a7%d7%aa/" target="_blank">הפטרת פרשת חוקת</a> - הפטרת פרשת חוקת וסיפורו של יפתח הגלעדי.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/06/chukat-riddles.html">חידון לפרשת חוקת</a> - חידות ציורים וחידות מילוליות למבוגרים ולילדים לפרשת חוקת.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/06/chukat-yeladim.html">פרשת חוקת לילדים</a> - תקציר הפרשה ודבר תורה מותאמים במיוחד לילדים. <br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/06/tifzoret-chukat.html">תפזורת לפרשת חוקת</a><br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/06/torah-stats-39.html">סטטיסטיקה לפרשת חוקת</a> - נתונים סטטיסטיים על פרשת חוקת.<h2 style="text-align: right;"><span style="font-size: large;"><b>תקציר פרשת חוקת</b></span></h2> ניתן גם להאזין לתקציר בוידאו <iframe allowfullscreen="" frameborder="0" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/K5LNLHTnJmE" width="560"></iframe><br /> <b><br /></b> <b style="background-color: yellow;">פרק י"ט</b><br /> פרשת חוקת היא השישית בספר במדבר. הפרשה פותחת בציווי פרה אדומה. פרה אדומה נועדה לטהר את המתים מטומאת מת והיא הדרך היחידה להיטהר מטומאה זו (לשאר הטומאות מספיקה טבילה במקווה). מצוות הפרה האדומה מוטלת על אלעזר בן אהרון ובאופן כללי על סגנו של הכהן הגדול. חלקה הראשון של הפרשה מתאר את הכנת אפר הפרה האדומה וחלקה השני של הפרשייה את השימוש בה לטיהור המתים. פרשת פרה אדומה מכונה חוקה מאחר ואין בה לוגיקה שהשכל יכול להבין. אפילו אמרתו של שלמה המלך (קהלת ז' כג): "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני" מיוחסת למצוות פרה האדומה כדוגמה למצווה שאין אפשרות להבינה בשכל.<br /> <br /> פרטי המצווה נידונים בהרחבה במסכת פרה שבמשנה. שם גם מסופר כי בסך הכל נעשו תשע פרות אדומות בכל ההיסטוריה כאשר את הראשונה עשה משה רבינו. את השנייה עזרא הסופר (אפר הפרה הראשונה של משה, הספיק עד סוף ימי בית ראשון במשך כ-900 שנה!) והשאר בימי בית שני. ללא ספק מצוות עשה זו היא אחת הנדירות ביותר. פרשיית פרשה אדומה מפסיקה את חומש במדבר בין תיאור דור המדבר לבין תיאורי אירועי שנת הארבעים בהם כבר יש דור חדש, דור נוחלי הארץ.<br /> <br /> <b style="background-color: yellow;">פרק כ'</b><br /> פרק כ' מתחיל בנתינת תאריך - החודש הראשון בשנה הארבעים ובו מתה מרים, העם מתלונן שאין מים לשתות (וראו במאמר <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/06/chukat-5770.html">ארבעים שנה מה נשתנה</a> על ההבדלים בתלונות), ומשה מצווה לדבר אל הסלע ולהוציא מים. משה טועה ומכה בסלע, המים אכן יוצאים, אולם תגובת ה' קשה וה' מודיע למשה כי הוא ואהרון לא יזכו להכניס את בני ישראל לארץ ישראל.<br /> <br /> למרות העונש משה ממשיך בהכנות לכיבוש הארץ ופונה בבקשת מעבר לאדום (רק בספר דברים נגלה כי על ישראל נאסר לתקוף את אדום), מלך אדום מסרב ויוצא עם חילו ובני ישראל חייבים לעשות עוד עיקוף ומגיעים להר-ההר. בהר-ההר אהרון מתבשר על מותו הקרוב. משה אהרון ואלעזר עולים להר-ההר, משה מעביר את בגדי אהרון לאלעזר ורק שניהם יורדים. העם מתאבל במשך שלושים יום על אהרון.<br /> <br /> <b style="background-color: yellow;">פרק כ"א</b><br /> לאחר מות אהרון מתקיים עימות צבאי עם הכנעני מלך ערד הנלחם בישראל ושובה שבי. צורת הכתיב המשונה "<span style="background-color: white; font-family: &quot;narkisim&quot; , serif; font-size: 17.12px; line-height: 22.256px;">וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי</span>" מביאה את הפרשנים לפרש כי נשבתה רק שפחה אחת. בני &nbsp;ישראל נודרים נדרים ויוצאים למלחמה בכנעני, ומנצחים אותו עד חורמה.<br /> <br /> בגלל העיקוף הגדול, קצרה רוחם של בני ישראל והם שוב מתלוננים, בני ישראל נענשים במכת נחשים ורק תפילתו של משה מסירה את המכה. משה מכין את <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/06/nehushtan.html">נחש הנחושת</a> לפי ציווי ה', מי שמביט בנחש (ומבין שלמעשה הוא צריך להתפלל למעלה לה') ניצל. בימי בית ראשון, כותת נחש הנחושת לאחר שהחלו לעבוד אותו כעבודה זרה. לאחר מכן מתוארת עוד מלחמות בעבר הירדן המזרחי.<br /> <br /> בהמשך ספר דברים יתברר כי גם את מואב ועמון הצטוו בני ישראל לא לתקוף. מופיעה גם שירת הבאר, שירת הודיה של בני ישראל לה'. בני ישראל נלחמים בסיחון מלך האמורי ובעוג מלך הבשן ומנצחים אותם בצורה מוחצת. באופן נדיר התורה מצטטת "מקורות זרים" ומביאה דברים הכתובים בספרים אחרים מאותה תקופה. ולבסוף מגיעים לערבות מואב מול ירדן יריחו. פסוק אחרון זה (שנמצא כבר פרק כ"ב, אך רק משיקולי חלוקה של הנצרות) מספר לנו שמסע הנדודים הארוך במדבר תם והגיע לקיצו.<br /> <br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg0X2n2Sk0pDofM0YyMlxvcxyiUvNUeJCIZjxbOTXZSKqFQ8Ht5LkNO5wJl1h2NDI3bp1k_O0_uAA8ni1YC1eQLM7Af-ecHtNcHCjtdO76v-SfBRUO8kXE8PK7Yc1Gu4sJugeXYF1bEMhrK/s1600/poussin73.JPG" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="פרשת חוקת משה מוציא מים מהסלע" border="0" height="250" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg0X2n2Sk0pDofM0YyMlxvcxyiUvNUeJCIZjxbOTXZSKqFQ8Ht5LkNO5wJl1h2NDI3bp1k_O0_uAA8ni1YC1eQLM7Af-ecHtNcHCjtdO76v-SfBRUO8kXE8PK7Yc1Gu4sJugeXYF1bEMhrK/s400/poussin73.JPG" title="פרשת חוקת משה מוציא מים מהסלע" width="400" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">פרשת חוקת משה מוציא מים מהסלע - ניקולא פוסן - 1649 מוזיאון הרמיטאז' סנט פטרסבוג רוסיה. נושא זה של משה המכה בסלע נפוץ מאד באומנות למרות שקשה לרוב לזהות אם התמונות מתייחסות לאירוע בפרשת חוקת או לאירוע של הוצאת המים המתואר בפרשת בשלח. לפוסן עצמו תמונה נוספת באותו נושא, בה נראה משה המנהיג כשהוא צעיר בהרבה ואולי היא מתייחסת לפרשת בשלח</td></tr> </tbody></table> <br /> <a href="https://www.mechon-mamre.org/i/t/u/up0406.htm">הטקסט המלא של פרשת חוקת</a><br /> <br /> <br /></div> <div class="blogger-post-footer"><script data-ad-client="ca-pub-4832632212776908" async src="https://pagead2.googlesyndication.com/pagead/js/adsbygoogle.js"></script> </div>Gadi Eidelheithttp://www.blogger.com/profile/05997388579144578874noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-34986046936072155772026-06-09T20:26:00.000+03:002026-06-10T18:17:22.241+03:00<h2 dir="rtl" style="text-align: right;">פרשת קרח</h2><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> פרשת השבוע, פרשת קורח היא הפרשה החמישית בספר במדבר ועיקרה מתאר את מרד קורח ועדתו. תקציר מלא מופיע בהמשך.<br /> <img alt="קורח - האדמה בולעת את קורח" border="0" height="80" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjlUxyDLZFcu3LaVwi0vdkXMo5prOf3wbUCEa0FS58TpXTnu1uATKly40vIIrqlZt7z33Hc3swYWdFx8UMiRLpmPr4xQXPBudopmoVbw0sTQwDH-ePkbgFh2_T08UJN4bHKBIZIX5hf1cgW/s320/d-043.gif" style="display: none;" title="קורח - האדמה בולעת את קורח" width="63" /> <h2 style="text-align: right;"><b>מאמרים ודברי תורה לפרשת קורח</b></h2> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/06/korach-5770.html">מתי אירע מרד קורח</a> - פרשת קורח אירעה במדבר, אבל לא ברור אם מיד לאחר חטא המרגלים, או דווקא שנים רבות אחר כך. המאמר יציג את שתי האפשרויות והראיות התומכות בכל אפשרות.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2015/06/haftara-korach.html" target="_blank">הפטרת פרשת קורח</a> - נאומו האחרון של שמואל לעם ישראל בהמלכת שאול <br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/06/ahron-stops-plague.html">אהרון עוצר את המגיפה</a> - בסיום פרשת קורח מופיעה פרשייה נוספת בה אהרון נאלץ לעצור בגופו מגיפה בעם ישראל. נבאר את הפרשה לפי הפרשנים ונציע אפשרות נוספת, מפתיעה, לתיארוך מרד קורח.</div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br /></div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><a href="https://www.פרשת-שבוע.com/2025/06/aarons-rod-almonds.html">מטה אהרון </a>- על הסימבוליקה בנס פריחת מטה אהרון עם מגוון דעות פרשנים למהות המופת.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2019/06/korach-dispute.html" target="_blank">מחלוקת - סיבות ומניעים</a> - דבר תורה מאת הרב ירחם שמשוביץ<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2017/06/dvar-tora-korach.html">דבר תורה לפרשת קרח</a> - והפעם יואב עוסק בשאלות העולות משני הפסוקים הראשונים בפרשה<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/06/korach-riddles.html">חידון לפרשת קורח</a> - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת קורח.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/06/korach-yeladim.html">פרשת קורח לילדים</a> - דף פרשת שבוע מותאים לילדים הכולל את תקציר הפרשה ודבר תורה קצר לשולחן שבת.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/06/tifzoret-korac.html">תפזורת לפרשת קורח </a><br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/02/torah-stats-38.html">סטטיסטיקה לפרשת קורח</a> - נתונים סטטיסטיים על פרשת קורח.<br /> <br /> <h2 style="text-align: right;"><b>תקציר פרשת קורח </b></h2> <h4 style="text-align: right;"><b>פרק ט"ז</b></h4> בניגוד למקרים קודמים, בהן מתואר הערב רב - האספסוף, כגורם למהומות, הפעם מדובר בקורח. קורח הוא משבט לוי, קורח הוא ממשפחה מכובדת, קורח הוא בן דודו של משה רבנו. קורח יוצר את "קואליצית המקופחים" הראשונה בהיסטוריה. קורח שהוא הבכור למשפחתו, מרגיש מקופח. הוא לא קיבל מינוי, לא קיבל כהונה ואפילו לא נשיאות שבט. הוא פונה לדתן ואבירם, בני ראובן, שהודחו ממעמד הבכורה על ידי שבט יהודה, ומעבר לכך מגייס עוד מאתיים וחמישים איש שהתורה מתארת אותם כנשיאי העדה, כלומר אנשים חשובים ונזכיר שגם המרגלים מכונים נשיאי העדה.<br /> <br /> מחלוקת קורח היא דוגמה מצוינת לצביעות. המחלוקת מוצגת ככולה לשם שמים, כל העדה קדושים ומדוע אתם מתנשאים. בפועל קורח רוצה שלטון ומנהיגות לעצמו. משה מציע ניסוי בו כולם יוכלו להקריב קטורת, וה' יבחר במי הוא מעונין. משה מציע את הניסוי למחר ובינתיים מנסה לשכנע את קורח ואת 250 האנשים שהצטרפו לוותר על ניסוי זה, מתוך הבנה שתוצאותיו יהיו קטלניות.<br /> <br /> דתן ואבירם נמצאים במחנה ראובן ומשה שולח אליהם שיבואו אליו, מתוך מטרה לשכנע אותם. תגובתם שונה לחלוטין, הם מתחצפים, מסרבים לבוא אל משה ומתלוננים על שהוציאו אותם ממצרים ועל כך שנגזר עליהם למות במדבר. משה לא עונה לטענות אלו אולם התורה מתארת את כעסו ואת תפילתו לה' שלא יקבל את מנחתם, וזאתלמרות שלדתן ולאברים כלל לא הוצע להקריב קטורת.<br /> <br /> בתורה לא כתוב במפורש "שניסוי הקרבת הקטורת" נערך לאחר יום וניתן להבין גם כי מקטירי הקטורת התעקשו לבצעו מיידית ולא להמתין, נראה כבוד ה' אל כל העדה. ה' אומר למשה כי בכוונתו לכלות את העדה אולם משה ואהרון טוענים שמדובר בחטא של איש בודד ואין לקצוף על כל העדה. ה' אומר למשה שיזהיר את האנשים להתרחק ממשכן קרח דתן ואבירם.<br /> <br /> משה הולך למחנה דתן ואבירם מזהיר את האנשים. משה מנבא שדתן ואבירם לא ימותו בצורה רגילה, אלא שיקרה דבר חריג. ה' יברא בריאה מיוחדת והאדמה תפצה את פיה. בסיום דבריו, האדמה אכן פוצה את פיה ובולעת אותם ואת רכושם. במקביל יוצאת אש ואוכלת את מאתים וחמישים מקריבי הקטרות (שהיו ליד המשכן).<br /> <h4 style="text-align: right;"><b>פרק י"ז</b></h4> יש לשים לב שההתרחשויות בפרשה קורות בשני מקומות שונים במקביל - המשכן, ומחנה ראובן. ה' מצווה את משה לקחת את מחתות המקריבים ולעשות בהן קישוט וציפוי למזבח (מאחר ונעשתה בהם עבודה לה'), למזכרת שאיש אשר אינו מבני אהרון אינו רשאי להקטיר קטורת.<br /> <br /> למחרת, התלונות נמשכות, והפעם העם מתלונן שמשה ואהרון גרמו למוות רב בעם. שוב ה' מודיע למשה ואהרון כי בכוונתו לכלות את העדה. משה פונה לאהרון בצעד חריג מאד. אהרון יקח את המחתה עם הקטורת, יצא מהמשכן, ויעבור בתוך העדה לכפר עליהם. פעולה זו עוצרת את המגפה אולם עד אז מתו כבר 14,700 איש. פעולה חריגה זו גם גרמה לאהרון להיטמא למתים, דבר האסור לחלוטין על הכהן הגדול.<br /> <br /> ה' מצווה את משה לערוך ניסוי נוסף, כל נשיא שבט יתן למשה את מטהו. המטות יונחו באוהל מועד לפני הארון (עוד צעד חריג, לקודש הקודשים, מקום העדות נכנסים רק פעם בשנה ביום כיפור), והמטה של האיש אותו יבחר ה' יפרח באורח ניסי. ואכן למחרת מטה אהרון פורח ואפילו מוציא פירות שקדים. אולם בני ישראל ממשיכים לחשוש ומפחדים כי דינם נגזר למיתה בכל פעם שיתקרבו למשכן.<br /> <h4 style="text-align: right;"><b>פרק י"ח</b></h4> לאחר פרשה זו מופיעה חזרה והדגשה כי רק הלווים רשאים לעסוק במלאכות המשכן ורק הכוהנים במלאכות הקורבנות עצמם. פעולה זו מתוארת בנוסף לכבוד הגדול גם כעול. למעשה התורה משתמשת במילה עוון. השימוש במילים אלו מראה על האחריות הגדולה בעבודת המשכן והמקדש. התורה מציינת כי הלווים לא יקבלו נחלה בארץ ישראל והם יהיו מפוזרים בין יתר השבטים וכתוצאה מכך מפורטות גם המתנות להם זכאים הלווים והכהנים מעם ישראל כדוגמת ביכורים, פדיון בכורות תרומות ומעשרות.<br /> <br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjlUxyDLZFcu3LaVwi0vdkXMo5prOf3wbUCEa0FS58TpXTnu1uATKly40vIIrqlZt7z33Hc3swYWdFx8UMiRLpmPr4xQXPBudopmoVbw0sTQwDH-ePkbgFh2_T08UJN4bHKBIZIX5hf1cgW/s1600/d-043.gif" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="קורח - האדמה בולעת את קורח" border="0" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjlUxyDLZFcu3LaVwi0vdkXMo5prOf3wbUCEa0FS58TpXTnu1uATKly40vIIrqlZt7z33Hc3swYWdFx8UMiRLpmPr4xQXPBudopmoVbw0sTQwDH-ePkbgFh2_T08UJN4bHKBIZIX5hf1cgW/s320/d-043.gif" title="קורח - האדמה בולעת את קורח" width="252" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">קורח - האדמה בולעת את קורח - תחריט מאת גוסטב דורה 1865</td></tr> </tbody></table> <a href="https://www.mechon-mamre.org/i/t/u/up0405.htm">הטקסט המלא של פרשת קורח</a></div> <div class="blogger-post-footer"><script data-ad-client="ca-pub-4832632212776908" async src="https://pagead2.googlesyndication.com/pagead/js/adsbygoogle.js"></script> </div>Gadi Eidelheithttp://www.blogger.com/profile/05997388579144578874noreply@blogger.com8tag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-21301758271620284352026-05-31T00:01:00.000+03:002026-05-31T16:02:01.745+03:00<h2 dir="rtl" style="text-align: right;">פרשת שלח</h2><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> פרשת השבוע, פרשת שלח היא הפרשה הרביעית בספר במדבר ועיקרה עוסק בשליחות המרגלים לארץ ישראל, בכישלון השליחות, בחטא הוצאת הדיבה על הארץ ובעונש על חטא זה. תקציר מלא מפורט בהמשך.<br /> <img alt="פרשת שלח" border="0" height="74" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiReZzStCPwQpRA1oiyGDch-iJSAXHNBIczo73sujtTJ6gGYTxLn1piUJ3iCw-6M-xqUWkiSgvN8xDQg0TN1hn790wzzkTGoGXjUjmNy5yIoOPxtbdek5ffq7gdjVHRg3zKl2Ac-_YVtqsa/s400/meraglim.jpg" style="display: none;" title="פרשת שלח" width="100" /> <h2 style="text-align: right;"><b>מאמרים ודברי תורה לפרשת שלח</b></h2> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/06/eretz-tova.html">ארץ אוכלת יושביה או טובה הארץ מאד מאד</a> - כל המרגלים רואים את אותם דברים ומגיעים למסקנות שונות לחלוטין. עיון בשליחות ובהבדלי בין נקודות המבט של המרגלים.<b> </b><br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2013/06/maapilim.html">המעפילים </a>- שיחה שלי ברדיו על פרשת המעפילים, על האנשים שרצו לעלות לארץ ישראל לאחר חטא המרגלים שתוביל אותנו הישר לביאליק ולראשית הציונות.<br /> <br /> <a href="https://www.haftara.co.il/%d7%94%d7%a4%d7%98%d7%a8%d7%aa-%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a9%d7%9c%d7%97/">הפטרת פרשת שלח - שליחת המרגלים ליריחו בידי יהושע.<br /></a> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/06/shlach-5770.html">משה רבנו לא אמר אמת</a> - איפה בפרשה משה רבנו לא אומר אמת ומה המשמעות של אי אמירה זו?<br /> <br /> ביטויי לשון בפרשה - הביטוי "<a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/08/eye-in-eye.html">עין בעין</a>".<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2018/06/meraglim.html" target="_blank">חטא המרגלים</a> - על הראייה השונה של שליחות המרגלים וכיצד הובילה לחטא.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2017/06/dvar-tora-shlach.html">דבר תורה לפרשת שלח</a> - והפעם יואב עוסק בקצרה בעניין המקושש עצים בשבת.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/06/shlach-riddles.html">חידון לפרשת שלח</a> - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת שלח.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/06/tifzoret-shlach.html">תפזורת לפרשת שלח </a><br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/06/shlach-yeladim.html">פרשת שלח לילדים</a> - תקציר ודבר תורה ערוכים במיוחד לילדים.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/02/torah-stats-37.html">סטטיסטיקות לפרשת שלח</a> - נתונים סטטיסטיים על פרשת שלח<br /> <h2 style="text-align: right;"><b>תקציר פרשת שלח</b></h2> <b>אפשר גם להאזין לתקציר בוידאו הבא</b><br /> <iframe allowfullscreen="" frameborder="0" height="360" src="https://www.youtube.com/embed/erwdJbw55rU" width="640"></iframe> <b><br /></b> <b><br /></b><h4 style="text-align: right;"><b>פרק י"ג</b></h4> בתחילת הפרשה משה מצטווה על ידי ה' לשלוח אנשים, לתור את הארץ (לכל אורך הפרשה התורה נוקטת בלשון לתור ולא בלשון לרגל, היינו צריכים לומר חטא התרים, אבל הביטוי חטא המרגלים השתרש ונפוץ). רשימת המרגלים &nbsp;מופיעה ושימו לב לסדר החריג של השבטים.<br /> <br /> משה מפרט את הציווי ומרחיב על מטרותיו. השליחות נמשכת ארבעים יום, והמרגלים חוזרים עם דוגמאות לפרי הארץ: ענבים תאנים ורימונים. המרגלים מוסרים את תוצאות המסע ומסקנתם היא שהארץ אכן טובה, אולם העם היושב בארץ חזק ואי אפשר יהיה לנצח אותם במלחמה. כלב - נציג שבט יהודה - מציג חוות דעת יחיד הפוכה.<br /> <br /> שאר המרגלים (למעט יהושע הפסיבי בינתיים), עוברים להוציא את דיבת הארץ וחוזרים מהדיווח הראשון שהארץ טובה, ומודיעים שהארץ רעה מאד, ארץ אוכלת יושביה.<br /><h4 style="text-align: right;"><b>פרק י"ד</b></h4> האירוע ממשיך בלילה שבו כל בני ישראל בוכים: יותר טוב למות במדבר, יותר טוב למות במצרים, ומנסים לחזור למצרים. משה ואהרון נופלים על פניהם, ואילו יהושע וכלב מנסים להציל את המצב, הם קורעים את בגדיהם ויוצאים בקריאה "<b>טובה הארץ מאד מאד</b>". פעולות אלו לא עוזרות והעם רוצה לרגום את ארבעתם באבנים. בנקודה זו מתערב ה': "וכבוד ה' נראה באהל מועד אל כל בני ישראל".<br /> <br /> הדיבור של ה' הוא כרגיל רק עם משה (ובחלקו גם עם אהרון). ה' מודיע למשה כי בכוונתו להכות את כל העם בדבר ולהפוך את משה לראש העם החדש. שיחה דומה התנהלה בחטא העגל (שמות פרק ל"ב).<br /> <br /> בחטא העגל מופיע הביטוי "הניחה לי", בו נראה לכאורה כי ה' מבקש את רשותו של משה לכלות את העם. ביטוי זה לא מופיע בפרשתנו אולם צורת הפנייה למשה מראה כי גם כאן, למשה יש יכולת לשנות את המצב. משה לא מאבד זמן ופותח שוב באותם טיעונים מחטא העגל שעיקרם, מה יאמרו הגויים אם אחרי כל הנפלאות במצרים העם ימות במדבר.<br /> <br /> בשונה מחטא העגל, משה לא מזכיר כלל את זכותם של האבות, אברהם יצחק ויעקב. ההבדל ברור. האבות לא קיבלו את התורה ולכן בחטא העגל אפשר להזכיר אותם (בוודאי האבות ידעו וקיימו התורה, אבל לא קיבלו אותה במעמד כמו בני ישראל). לעומת זאת, האבות היו בארץ ישראל וגרו שם, ואזכור שלהם בחטא זה רק ידגיש את חומרתו.<br /> <br /> משה גם משתמש בשלוש עשרה מידות הרחמים. ותגובת ה' היא "סלחתי כדברך". לגבי מהותה של הסליחה הרחבתי במאמר "<a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/06/shlach-5770.html">משה לא אמר אמת</a>". אמנם יש סליחה אבל העונש חמור. כל העם ימות במדבר, מלבד יהושע וכלב (מכאן יכול גם משה להבין, שאף הוא ימות במדבר). המוות יהיה טבעי בתהליך ארוך, על בני ישראל נגזרה תקופת ישיבה של ארבעים שנה במדבר. שנה אחת עבור כל יום של שליחות המרגלים.<br /> <br /> כל זה נאמר בין ה' למשה ואהרון, ובינתיים, שאר המרגלים, ממשיכים ומוציאים את דיבת הארץ. עונשם מיידי והם מתים במגפה. רק אז משה אומר את כל הדברים ששמע אל העם, והעם תופס את עצמו ומתאבל מאד.<br /> <br /> למחרת באים אנשים, מתוודים על חטאם ואומרים נעלה אל המקום. משה אומר להם שאי אפשר לעבור שוב את פי ה' ושהם ימותו במלחמה, אותם אנשים - <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2013/06/maapilim.html" target="_blank">המעפילים</a> - בכל זאת מנסים ונהרגים בידי העמלקי והכנעני. האם במעשיהם היה ניסיון לכפר? האם זה היה חטא נוסף? אולי דווקא פעולה המביעה חרטה עד כדי המוכנות לקחת סיכון ולמות במלחמה ולא למות במדבר?<br /> <h4 style="text-align: right;"><b>פרק ט"ו</b></h4> המשך הפרשה עוסק בענייני נסכים, שמן ויין המלווים את הקורבנות, בתרומת חלה ובדיני שגגות. הפרשיות פותחות בפסוקים המכילים את הביטוי "כי תבואו אל הארץ" או "בבואכם אל הארץ" וכנראה באו כאן להראות שלא הכל אבוד והכניסה לארץ אכן תגיע.<br /> <br /> לקראת סוף הפרשה מופיע סיפור המקושש. בני ישראל מוצאים איש מקושש עצים ביום השבת. דינו נגזר למיתה (יש לציין, כי העונש יכול לקרות, רק כאשר אותו איש מוזהר על כך שהוא עושה עבירה, ולאחר שהוא מבין שהוא עושה עבירה, ושהוא מוזהר עליה, הוא ממשיך בכך). דינו נגזר למוות בסקילה.<br /> <br /> פרשת שלח כולה מסתיימת בפרשת ציצית, הפרשה המהווה את הפרשייה האחרונה בקריאת שמע. הציווי הוא לשים על כל בגד שיש לו ארבע כנפות (פינות) ציציות. מטרת הציצית היא לזכור את המצוות כל הזמן (בדומה למזוזה).<br /> <br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiReZzStCPwQpRA1oiyGDch-iJSAXHNBIczo73sujtTJ6gGYTxLn1piUJ3iCw-6M-xqUWkiSgvN8xDQg0TN1hn790wzzkTGoGXjUjmNy5yIoOPxtbdek5ffq7gdjVHRg3zKl2Ac-_YVtqsa/s1600/meraglim.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="פרשת שלח" border="0" height="293" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiReZzStCPwQpRA1oiyGDch-iJSAXHNBIczo73sujtTJ6gGYTxLn1piUJ3iCw-6M-xqUWkiSgvN8xDQg0TN1hn790wzzkTGoGXjUjmNy5yIoOPxtbdek5ffq7gdjVHRg3zKl2Ac-_YVtqsa/s400/meraglim.jpg" title="פרשת שלח" width="400" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">פרשת שלח המרגלים ואשכול ענבים. תחריט עץ מ-1670 Jollain Gerard</td></tr> </tbody></table> <br /></div> <div class="blogger-post-footer"><script data-ad-client="ca-pub-4832632212776908" async src="https://pagead2.googlesyndication.com/pagead/js/adsbygoogle.js"></script> </div>Gadi Eidelheithttp://www.blogger.com/profile/05997388579144578874noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-514476093998655632026-05-24T21:19:00.000+03:002026-05-25T14:25:21.913+03:00<h2 dir="rtl" style="text-align: right;">פרשת בהעלותך</h2><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">פרשת השבוע, פרשת בהעלותך היא הפרשה השלישית בספר במדבר ועוסקת בהמשך ההכנות לקראת המסע לארץ ישראל. תקציר הפרשה מופיע בהמשך.<br /> <h2 style="text-align: right;"><b>מאמרים ודברי תורה לפרשת בהעלותך</b></h2> <a href="http://www.פרשת-שבוע.com/2010/05/behalotch-5770.html09399865563#">הרצוי והמצוי בפרשת&nbsp;בהעלותך&nbsp; ספר אחד או שלושה</a> - פרשת בהעלותך נחתכת על ידי אותיות נון הפוכות? האם היא בעצם שלוש פרשות? על חשיבות הפרשה וההפרדה בין המצוי לרצוי שהיא עושה.</div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br /></div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><a href="https://www.פרשת-שבוע.com/2025/06/levis-instead-firstborn.html">החלפת הבכורות בלויים</a> - לאחר יציאת מצרים הבכורות היו אמורים להיות אלו שיעבוד במשכן ובהמשך במקדש, אולם הם מוחלפים בלויים. במאמר נסקור את הסיבות לכך.<br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2014/12/haftara-hanukka-behalotcha.html" target="_blank">הפטרת פרשת בהעלותך</a> - הסבר הפטרת בהעלותך - חזון המנורה בזכריה.<br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/05/behalotch-al-na.html">צורת הפנייה אל נא</a> - מאמר לשוני הבוחן את צורת הפנייה "אל נא" בהופעותיה השונות בתנ"ך.<br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2013/05/behalutcha-yeladim.html">פרשת בהעלותך לילדים</a> - תקציר פרשת בהעלותך למבוגרים ולילדים. עקב ריבוי הנושאים החשובים בפרשה התקציר ארוך מעט מהרגיל. <br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2017/06/dvar-tora-behaalotcha.html">דבר תורה לפרשת בהעלותך</a> - והפעם יואב עוסק בביטוי "והיית לנו לעינים" מהפרשה.<br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2016/06/eldad-meidad.html">אלדד ומידד</a><br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/05/behaalotch-riddle.html">חידות לפרשת בהעלותך</a> - חידה וחידות ציורים לפרשת בהעלותך.<br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/06/tifzoret-behalotch.html" target="_blank">תפזורת לפרשת בהעלותך </a><br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/02/torah-stats-36.html">סטטיסטיקה לפרשת בהעלותך</a> - נתונים סטטיסטיים על פרשת בהעלותך.<br /> <h2 style="text-align: right;"><b>תקציר פרשת בהעלותך</b></h2><h3 style="text-align: right;"><b>פרק ח'</b></h3> פרשת בהעלותך היא הפרשה השלישית בחומש במדבר ומהווה נקודת מפנה בחומש, שכן בה מתחיל המסע לארץ ישראל. הפרשה נפתחת בתיאור קצר של מצוות הדלקת המנורה על ידי אהרון, בעיוננו על <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/05/menora.html">מצוות השמן למאור</a>, עמדנו על החזרות השונות של עניין זה בתורה. שאר הפרק מתאר את קבלתם של הלויים לעבודה בבית המקדש ואת טקס החניכה המעשי שלהם, בדומה לטקס אותו עברו הכהנים בתחילת פרשת שמיני.<br /> <h3 style="text-align: right;"><b>פרק ט'</b>&nbsp;</h3></div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">הפרק עוסק בשני נושאים: בתחילת פרק ט', מצווה העם לערוך את חג הפסח בפעם הראשונה במדבר. העם חוגג את חג הפסח ומתחדשות הלכות הנוגעות לפסח שני, מי שלא יכל לחגוג את הפסח במועדו עקב נסיבות שאינן תלויות בו, מקבל מעין הזדמנות שנייה חודש לאחר מכן. בחלקו השני של הפרק, התורה מתארת את שיטת המסעות. כאשר הענן עלה מעל אוהל מועד, ידע העם כי צריך להתכונן למסע, העם נע בעקבות הענן. לעתים היה הענן נח יום אחד, לעתים יותר. התורה מדגישה כי "על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו". בכך מהווה קטע זה הקדמה למסעות בני ישראל.<br /><h3 style="text-align: right;"><b>פרק י'</b></h3> כהכנה נוספת למסעות, מצטווה משה להכין חצוצרות אשר ישמשו להעברת הודעות שונות לעם. תקיעה או תרועה בחצוצרות מסמלות הוראה להתחלת המסע, קריאה לנשיאי השבטים להתאסף, התראה על מלחמה, או ציון שמחה ביום חג. לאחר מכן מגיע המסע הראשון. הענן עולה לראשונה מעל אוהל מועד. התורה מפרטת את התאריך (החודש השני, השנה השנית ביום העשרים), נקודת ההתחלה - מדבר סיני ונקודת היעד-&nbsp; מדבר פארן. התורה מתארת את מסע כל השבטים בחגיגיות מרובה, ושוב מציינת כל שבט ושבט בשמו ובשם נשיא השבט (בדומה לחזרות בפרשות במדבר ונשא). משה מבקש מחובב בן רעואל המדיני (ומחלוקת היא אם מדובר ביתרו או בבנו) לבוא עמהם, חובב אינו רוצה ומשה מנסה לשכנעו. התורה לא מפרטת לנו את תשובתו הסופית של חובב ולנו נשאר רק להניח שהוא נשאר בסירובו. לאחר מכן באים שני פסוקים בצורה חריגה ביותר בתורה שאינה קיימת בשום מקום אחר. פסוקים אלו הם פרשייה בפני עצמה ומוקפים באות נ' הפוכה בתחילתם ובסיומם. אותיות הפוכות אלו נכתבות גם בספר התורה. על משמעות פסוקים אלו ראו בהרחבה ב<a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/05/behalotch-5770.html">מאמר לעיל</a>.<br /><h3 style="text-align: right;"><b>פרק י"א</b></h3> למרות האווירה האופטימית הצרות לא מאחרות לבוא. הפרשנים תולים זאת בסיבתם של עם ישראל. בפרק י' פסוק ל"ג מופיע: "וַיִּסְעוּ מֵהַר ה'...". לא נאמר הר סיני אלא הר ה'. לביטוי זה משמעות מיוחדת, בתורה הוא מופיע פעם אחת בלבד בסיפור עקדת יצחק (שעל פי המסורת התרחשה בהר המוריה). בני ישראל היו צריכים לסוע מהר סיני <b>ל</b>הר ה', אבל הם נוסעים <b>מ</b>הר ה', ומתרחקים מה' והצרות מתחילות לבוא. בני ישראל מתאוננים על האוכל שהם אוכלים ודורשים בשר, משה מתלונן שקשה לו לטפל בכל עם ישראל. שתי הבעיות באות על פתרונן. ה' ממנה שבעים זקנים שיסייעו למשה, ומציף את העם בכמויות של שלו, אולם העם מתאווה תאווה גדולה ולוקח כמויות אדירות של שלו (הממעיט אסף עשרה חומרים). גם על תאווה זו נענש העם ורבים ממנו מתים.<br /><h3 style="text-align: right;"><b>פרק י"ב</b>&nbsp;</h3></div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">הפרק עוסק בפרשה תמוהה וקשה של האשה הכושית. אהרון ומרים מדברים אודות האשה הכושית שמשה לקח. אין לנו מושג אם מדובר בציפורה או באשה אחרת, אין לנו מושג מה בדיוק נאמר, פירושים רבים בנושא. בכל אופן מרים נענשת קשות בצרעת, אהרון כנראה ניצל מהצרעת עקב מעמדו ככהן גדול. אהרון מתחנן למשה שיתפלל ומשה אומר את תפילתו המפורסמת "אל נא רפא נא לה" וצרעת מרים עוברת, אולם היא כבר נטמאה וצריכה לצאת מחוץ למחנה. העם עושה חסד עם מרים (מידה כנגד מידה על כך שמרים המתינה לראות מה יקרה למשה על שפת היאור) וכולם מחכים שבוע באותו המקום למרים כדי שתוכל לנסוע עם כל העם.<br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhwC22F4tuzbG0g2VEDIUbJoy8OhcNMKpA5wNUA9BmX-kna3SHEdxKeUlODrSm0LVQdJq8F5gESZPwqy2h8A7xDF_fR7MQffTBefmBLcN3pfJ9khRKpVss8CaUl28glmfFPDD-0_NYD8rAw/s1600/500px-Holman_Blowing_the_Trumpet_at_the_Feast_of_the_New_Moon_%2528crop%2529.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="263" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhwC22F4tuzbG0g2VEDIUbJoy8OhcNMKpA5wNUA9BmX-kna3SHEdxKeUlODrSm0LVQdJq8F5gESZPwqy2h8A7xDF_fR7MQffTBefmBLcN3pfJ9khRKpVss8CaUl28glmfFPDD-0_NYD8rAw/s400/500px-Holman_Blowing_the_Trumpet_at_the_Feast_of_the_New_Moon_%2528crop%2529.jpg" width="400" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">החצוצרות. באיור זה מתוך תנ"ך הולמן 1890 מתוארת התקיעה בחצוצרות בזמן קידוש החודש. שימו לב לירח החדש מימין לתמונה. ירח הנוטה בזוית כזו הינו נדיר ביותר אם אפשרי בכלל.</td></tr> </tbody></table> <br /> <br /> <a href="http://www.mechon-mamre.org/i/t/u/up0403.htm">הטקסט המלא של פרשת בהעלותך מאתר מכון ממרא </a></div> <div class="blogger-post-footer"><script data-ad-client="ca-pub-4832632212776908" async src="https://pagead2.googlesyndication.com/pagead/js/adsbygoogle.js"></script> </div>Gadi Eidelheithttp://www.blogger.com/profile/05997388579144578874noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-52271553829211598252026-05-18T08:30:00.000+03:002026-05-20T19:06:04.602+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">פרשת נשא היא הפרשה השנייה בספר במדבר. תקציר הפרשה מופיע בהמשך הדף.<br /> <img alt="קורבנות הנשיאים" border="0" height="80" id=":current_picnik_image" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjYNX-Kz2k7tl4YC9zwlxCtbJhsH_ZiTKTRRsWEEDLLnMr2MZr-gK0Ay2wmYXUBwGCePnb9_LU9XKV2YRmf5MmHgFXJnJa6YV4WD6lDLfS33xZ1l8rz1XzJbcNw8X7a-J_BGxyrHL_TarU_/s1600/14304449845_Zcm99.jpg" style="display: none;" title="קורבנות הנשיאים" width="73" /> <h2 style="text-align: right;"><b>מאמרים ודברי תורה לפרשת נשא</b></h2> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/05/mishkan-inauguration.html">עיון בפרשת קורבנות הנשיאים</a> - עיון בפרשת קורבנות הנשיאים, בתוכן החדש שהיא מוסיפה לחנוכת המשכן ובפירוט הרב שהיא נוקטת.</div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br /></div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><a href="https://www.פרשת-שבוע.com/2025/06/blog-post.html">אין מוקדם ומאוחר בתורה</a> - על מקורו של כלל זה והדרך בה הוא מסייע לנו לפתור בעיות שונות<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2014/05/reuven.html">דחיית שבט ראובן</a> - שבט ראובן הבכור מאבד את כל תפקידיו. דחייתו של השבט היא בעלת משמעות נרחבת ומובילה לשרשרת אירועים המשפיעים על כל עם ישראל.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2015/05/haftara-naso.html" target="_blank">הפטרת פרשת נשא</a> - הפטרת פרשת נשא עוסקת בלידתו של שמשון.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/05/blog-post_20.html">תפקידי הלויים בפרשת נשא</a> - המאמר עוסק בתפקידים השונים של הלויים המתוארים בפרשות במדבר ונשא.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2017/05/dvar-tora-naso.html">דבר תורה לפרשת נשא</a> - רעיון קצר בנושא הנזיר<br /> <br /> ועוד בעניין הנזיר - <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2018/05/Nazir.html" target="_blank">האם&nbsp; מועיל להיות נזיר</a>?<br /> <br /> ועוד בעניין הנזיר - <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2019/06/nazir.html" target="_blank">קדוש או חוטא?</a> מאמר מאת הרב ירחם שמשוביץ<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/02/torah-stats-35.html">סטטיסטיקה לפרשת נשא</a> - נתונים סטטיסטיים על פרשת נשא (הארוכה ביותר בתורה).<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/06/blog-post.html">חידון לפרשת נשא</a> - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת נשא.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/05/tifzoret-naso.html">תפזורת לפרשת נשא&nbsp;</a><br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/06/naso-yeladim.html">פרשת נשא לילדים</a> - ענייני הפרשה ודבר תורה קצר המותאמים במיוחד לילדים וגם למבוגרים. <br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/05/naso-astronomy.html">אסטרונומיה ופרשת נשא</a> - מדוע זכה נשיא שבט יששכר להיות הנשיא השני המקריב את קורבנו בחנוכת המשכן.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/05/naso-name.html">משמעות שם פרשת נשא</a><br /> <b><br /></b><h2 style="text-align: right;"><b>תקציר פרשת נשא</b></h2> הנה תקציר הפרשה להאזנה <iframe allowfullscreen="" frameborder="0" height="360" src="https://www.youtube.com/embed/ep5Ry1Bn_Tc" width="640"></iframe> <b><br /></b> פרשת נשא היא הפרשה השנייה בספר במדבר וממשיכה בתיאור <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/05/blog-post_20.html">תפקידי הלויים</a>.<br /><h4 style="text-align: right;"><b>פרק ד'</b></h4> תפקידי שבט קהת פורטו בפרשת במדבר ותחילת פרשת נשא מתארת את תפקידי משפחות גרשון ומררי ואת המפקד הכללי של הלויים.<br /><h4 style="text-align: right;"><b>פרק ה'</b></h4> לאחר תיאור זה באה פרשת שילוח הטמאים מן המחנה. כל ציווי הטומאה נאמרו כבר בספר ויקרא, אבל הפעולה המעשית כאשר עם ישראל חונה לשבטיו, מתבצעת רק עכשיו. המצורעים משולחים מחוץ לכל המחנות (מחנה ישראל), הזבים, משלוחים מחוץ למחנה הלויים, וטמאי המת אסורים בגישה לשטח המשכן. לאחר תיאור זה באות שלוש פרשיות מצוות. הפרשיה הראשונה עוסקת בדיני מעילות ודומות לה נשנו כבר בספר ויקרא. זוהי פרשיה קצרה ואין בה חידושים רבים.<br /> <br /> שתי הפרשיות הבאות הן ארוכות וקשות. הראשונה היא פרשת סוטה, ומתארת מצב גרוע ביותר בן בני זוג, בו האיש מקנא לאשתו, וחושד בה כי בגדה בו. אם האיש אינו מתרצה, האשה נדרשת לעבור מבחן במשכן (בית המקדש) בו היא שותה מים מיוחדים. מים אלו הם מים רגילים, עם קצת חול, ועם שאריות מגילת קלף בהן נכתבת פרשייה זו כפי שמופיעה בתורה. זהו המקום היחידי בו מותר למחוק את שם ה' (שהוא חלק מהפרשה). בתורה שבעל פה מפרשים שכדי להשכין שלום בין בני זוג, ה' מוכן אפילו למחוק את שמו. האשה שותה מהמים, ובאופן מיידי לא קורה דבר. אם האשה אכן בגדה, עונשה יגיע במוקדם או במאוחר, אם לא, מובטח לאשה כי&nbsp; יהיה לה זרע. פרשת סוטה משמשת הרבה פעמים כראייה ליחסה המפלה של התורה לנשים. אכן פרשה זו אינה נוחה לקורא בימינו. לימוד העניין בתורה שבעל פה מראה שדרושים תנאים רבים לקיומה. חשדו של הבעל צריך להיות מבוסס ולא גחמתי. על הבעל עצמו להיות נקי מעניינים אלו, ואירועים אלו צריכים להיות חריגים. משרבתה הפריצות בטל כל ענין סוטה. באופן כללי ניתן להגיד שבמצב בו בני זוג הגיעו לחוסר אמון מוחלט כל כך, התורה דורשת צעדים דרסטיים על מנת שהאמון יוכל לשוב בין בני הזוג, כאשר שום דבר פחות מהצעדים המתוארים לא יכול להחזיר אמון זה. דברים אלו נותנים ראייה קצת אחרת על הפרשה, אולם היא עדיין נחשבת לאחת מפרשיות התורה הקשות.<br /><h4 style="text-align: right;"><b>פרק ו'</b></h4> הפרשייה הבאה מתארת את מעשה הנזיר. הנזיר (בדומה במקצת לנודר נדר המופיע בסוף פרשת בחוקותי), מקבל על עצמו איסורים שאינם נדרשים. התורה אינה משבחת מעשה נזירות זה, אולם כדרכם של נדרים, הנזיר חייב לעמוד בנדרו. הראייה העיקרית לחוסר שביעות רצונה של התורה ממעשה הנזירות הם הקורבנות שהנזיר צריך להביא, ובהם גם קורבן חטאת, המרמז שיש במעשהו מקצת חטא.<br /> לאחר פרשייה זו מופיעה ברכת הכהנים המפורסמת, הברכה בה בירכו אהרון ובניו את עם ישראל בחנוכת המשכן, והיא אכן מהווה הקדמה לתיאור חנוכת המשכן בספר במדבר.<br /><h4 style="text-align: right;"><b>פרק ז'</b></h4> חנוכת המשכן מתוארת גם בחומשים שמות וויקרא וכל פעם מנקודת מבט אחרת (ראו מאמר <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/07/parashat-shmini-hanukat-mishkan.html">מתי הייתה חנוכת המשכן)</a>. בפרשת במדבר מתוארים בהרחבה קורבנות הנשיאים. הנשיאים הביאו ראשונים את קורבנם וכל יום הקריב נשיא אחר. הקורבנות היו זהים לחלוטין בתוכנם אולם התורה מקדישה מקום לתיאור נפרד של כל קורבן בפני עצמו להראות על חשיבותו של אותו שבט כחלק מעם ישראל. לו התורה הייתה רושמת בצורה מלאה רק את קורבנו של שבט יהודה, היו מרגישים כל השבטים פחותים וטפלים אליו. הפירוט (שבאמת מעצמו אינו נצרך) נועד על מנת להראות לנו את החשיבות שיש לכל שבט ושבט בעם ישראל.<br /> <br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiv_kRgiZq2_KqoaxJAKsOY-yC6ypkkHK5z1fhMJth60FwKb0gXayvuOiIQoibnXkNf3OAF_EKsm73k9grqodRLTEG64WfrNc5rKa-5Ie6dthTEFtybKf4IDPvIvgHTpGKWTOyDGYFU9tQ5/s1600/num+7+-+the+offering+of+the+princes.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="קורבנות הנשיאים" border="0" height="320" id=":current_picnik_image" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjYNX-Kz2k7tl4YC9zwlxCtbJhsH_ZiTKTRRsWEEDLLnMr2MZr-gK0Ay2wmYXUBwGCePnb9_LU9XKV2YRmf5MmHgFXJnJa6YV4WD6lDLfS33xZ1l8rz1XzJbcNw8X7a-J_BGxyrHL_TarU_/s1600/14304449845_Zcm99.jpg" title="קורבנות הנשיאים" width="274" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">קורבנות הנשיאים. מקור לא ידוע</td></tr> </tbody></table> <br /></div> <div class="blogger-post-footer"><script data-ad-client="ca-pub-4832632212776908" async src="https://pagead2.googlesyndication.com/pagead/js/adsbygoogle.js"></script> </div>Gadi Eidelheithttp://www.blogger.com/profile/05997388579144578874noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-73912755661376676642026-05-09T10:40:00.000+03:002026-05-10T08:21:21.211+03:00<h2 dir="rtl" style="text-align: right;">פרשת במדבר</h2><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> פרשת במדבר פותחת חומש חדש וכוללת בתוכה את מפקד השבטים וסדר החנייה שלהם. תקציר מפורט בהמשך הדף.<br /> <img alt="מפקד בני ישראל" border="0" height="70" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiletwYMP4QUqfNrK4WRNV_60fKDKs3HoAvzWVhWRyqvxnDsIPm0tKfSZbp3fn84yuiXL7H9o0KweriLCNvbswXQn8HbY8hyA_Y-5MmC1nH80ZlIYZ_QTQNAJQ10Kqhz_XLAO_l08eOoRFO/s400/counting.jpg" style="display: none;" title="מפקד בני ישראל" width="100" /> <h2 style="text-align: right;"><b>מאמרים ודברי תורה לפרשת במדבר</b></h2> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/05/parashat-shavua-bamidbar-5770.html">סדר השבטים בפרשת במדבר</a> - המאמר מנתח את סדר הופעת השבטים בפרשה וההבדלים בין סדר זה לבין רשימות אחרות של שנים עשר השבטים בתורה בעלי סדר שונה.</div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br /></div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">עוד על <a href="https://www.פרשת-שבוע.com/2025/05/blog-post_25.html">החזרות והרשימות הכפולות בפרשת במדבר</a> לפי הפרשנים השונים<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2015/05/haftara-bamidbar.html" target="_blank">הפטרת פרשת במדבר</a> - הסבר הפטרת הפרשה בספר הושע.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2013/05/bamidbar-yeladim.html">פרשת במדבר לילדים</a> - תקציר הפרשה מעובד לילדים <br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2017/05/dvar-tora-bamidbar.html">דבר תורה קצר לפרשת במדבר</a><br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2018/05/Ahron-sons-high-priests.html">האם בניו של אהרון היה גם כן כהנים גדולים?</a><br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2019/06/Bamidbar-Jerusalem.html" target="_blank">בין פרשת במדבר ליום ירושלים</a> - מאמר אורח מאת הרב ירחם שמשוביץ<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/05/bamidbar-riddles.html">חידון לפרשת במדבר</a> - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת במדבר.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/05/bamidbar-riddle.html" target="_blank">תפזורת לפרשת במדבר </a><br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/02/torah-stats-34.html">סטטיסטיקה לפרשת במדבר</a> - נתונים סטטיסטיים על פרשת במדבר<br /><br /> <h2 style="text-align: right;"><b>תקציר פרשת במדבר</b></h2> <b>ניתן גם להאזין לתקציר</b><br /> <iframe allowfullscreen="" frameborder="0" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/NNDSF3Qq0bY" width="560"></iframe> <b><br /></b> <br /> <br /> פרשת במדבר פותחת את החומש הרביעי, חומש השונה מאד באופיו מחומש ויקרא הקודם לו. אופי החומש הוא סיפורי-עלילתי ומתוארים בו אירועים רבים שקרו לעם ישראל, במדבר סיני. בין לבין מופיעות מספר פרשיות מצוות, שבחלקן מהוות תוספות והשלמות לנושאים שכבר עלו בחומש ויקרא וחלקן חדשות.<br /> <br /> חומש במדבר נחלק לשני חלקים עיקריים. חלקו הראשון מתאר את האירועים שקרו בשנה הראשונה במדבר ונמשך עד חטא המרגלים בפרשת שלח והשני מתאר את האירועים שקרו בשנה האחרונה במדבר, שנת הארבעים, כחלק מההכנות לכיבוש הארץ. בסיום החומש, בני ישראל חונים בערבות מואב, מול יריחו ומוכנים לכניסה לארץ ישראל.<br /> <br /> הנושאים העיקריים בפרשת במדבר הם מפקד השבטים וסידור בני ישראל במחנות. מסע במדבר מצריך מבנה ארגוני ברור. לא ייתכן שכל אחד ינוע כרצונו. העם מחולק לשבטיו השונים, חלוקה שהייתה כנראה בפועל גם קודם לכן, לכל שבט ממונה נשיא ומניין הגברים הכשירים לצבא נמנה ונספר.<br /> <br /> השבט היחידי החריג הוא שבט לוי שאינו נמנה עם כל השבטים. לשבט לוי תפקידים אחרים והם אינם יוצאים בצבא ותפקידם לשמור ולעבוד במשכן. לאחר מכן ה' מצווה גם על סדרי החנייה במדבר.<br /> <br /> אוהל מועד נמצא כמובן במרכז וסביבו הלויים. השבטים מסביב בארבע קבוצות שבכל אחת שלושה שבטים. לכל קבוצה יש שבט ממונה - יהודה, ראובן, דן, אפרים ועוד שני שבטים נלווים. כאשר מתחיל מסע וכל המחנה צריך לנוע, לכל קבוצת שבטים יש סדר ותפקיד ברור מתי הם מתחילים לסוע.<br /> <b><br /></b> <b>פרק ג'</b> מתחיל בתיאור תולדות משה ואהרון אולם למעשה מתאר רק את תולדות אהרון, תולדות משפחת הכהונה. התורה מסבירה שהלווים נבחרו לעבודת המשכן במקום הבכורים (וראו <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/03/pekudey-5771.html">מאמר לפרשת פקודי </a>המזכיר נושא זה), אולם לא נותנת סיבה להחלפה זו. הפרשנים תולים את הסיבה בחטא העגל, בו שבט לוי לא חטא ואילו הבכורים שהיו צריכים להניא את אחיהם הצעירים יותר ולגרום להם לוותר על הרצון לעבוד את העגל, לא עשו זאת.<br /> <br /> עכשיו גם שבט לוי נמנה למשפחותיו ולכל משפחה בשבט לוי מוגדר תפקיד משלה בעבודת המשכן. הפרשה מסתיימת בתיאור תפקידה של משפחת הקהתי, בני קהת, שעבודתם היא המסוכנת ביותר, מאחר והם נושאים את כלי המשכן ממש וצריכים בכך זהירות מרובה. ללויים מותר רק לשאת את כלי הקודש אך בלי לגעת בהם.<br /> <br /> לפיכך הכהנים, אהרון ובניו, מצווים לסייע לבני משפחת הקהתי ולכסות את כלי המקדש ואנשי משפחת הקהתי תפקידים לשאתם מבלי לגעת בכלי הקודש עצמם.<br /> <br /> האיסור הוא כל כך חמור שהתורה מדגישה נושא זה של איסור הנגיעה בכלי הקודש שלוש פעמים ומצווה את בני אהרון לא לזלזל באיסור זה ולא לגרום לאסונות בשבט הקהתי. ציווי זה אפקטיבי במיוחד לאהרון ובניו שחוו אסון כבד במיתת נדב ואביהוא - וראו הרחבה ב<a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/04/achrey-moth_12.html">מאמר לפרשת אחרי מות</a> על ההרחקה מהקודש.<br /> <br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiletwYMP4QUqfNrK4WRNV_60fKDKs3HoAvzWVhWRyqvxnDsIPm0tKfSZbp3fn84yuiXL7H9o0KweriLCNvbswXQn8HbY8hyA_Y-5MmC1nH80ZlIYZ_QTQNAJQ10Kqhz_XLAO_l08eOoRFO/s1600/counting.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="מפקד בני ישראל" border="0" height="282" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiletwYMP4QUqfNrK4WRNV_60fKDKs3HoAvzWVhWRyqvxnDsIPm0tKfSZbp3fn84yuiXL7H9o0KweriLCNvbswXQn8HbY8hyA_Y-5MmC1nH80ZlIYZ_QTQNAJQ10Kqhz_XLAO_l08eOoRFO/s400/counting.jpg" title="מפקד בני ישראל" width="400" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מפקד בני ישראל - תחריט עץ מאת הנרי פליקס עמנואל פיליפוטו - Henri Félix Emmanuel Philippoteaux</td></tr> </tbody></table> <br /></div> <div class="blogger-post-footer"><script data-ad-client="ca-pub-4832632212776908" async src="https://pagead2.googlesyndication.com/pagead/js/adsbygoogle.js"></script> </div>Gadi Eidelheithttp://www.blogger.com/profile/05997388579144578874noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-26179370627046764722026-05-02T00:08:00.000+03:002026-05-03T16:23:31.877+03:00<h2 dir="rtl" style="text-align: right;">פרשת בהר</h2><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> פרשת השבוע, פרשת בהר היא הפרשה התשיעית בחומש ויקרא ובה מצוות שונות. תקציר הפרשה לאחר המאמרים. פעמים רבות קוראים את פרשת בהר עם פרשת בחוקותי. תקציר פרשת בחוקתי מופיע בהמשך<b><br /></b> <h2 style="text-align: right;"><b>מאמרים ודברי תורה לפרשת בהר</b></h2> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/05/parashat-behat-bechukotay-5770.html">מיקומן של פרשת בהר בחוקותי</a> - על פרשות בהר ובחוקותי בסיום ספר ויקרא.</div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br /></div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><a href="https://www.פרשת-שבוע.com/2025/05/blog-post_18.html">ההבדל בין ספירת השנים לשמיטה ויובל לבין ספירת העומר<br /></a> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2015/05/haftara-behar.html">הפטרת פרשת בהר</a> - עיון בהפטרת פרשת בהר בספר ירמיהו.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/05/yovel-shmita.html" target="_blank">חישוב שמיטות ושנת היובל</a> - סקירה קצרה של דברי הרמב"ם על שיטת חישוב השמיטה והיובלות בימינו.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2017/05/dvar-torah-behar.html">דברי תורה לפרשת בהר</a> - על ריבית והיתר עסקא,&nbsp; מעט על ההבדל בין שמיטה ליובל<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/05/behar-yeladim.html" target="_blank">פרשת בהר לילדים</a> - נושאי פרשת בהר ודבר תורה מותאם לילדים.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/05/behar-riddles.html">חידון לפרשת בהר </a>- חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת בהר.<br /> <br /> <a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/02/torah-stats-32.html">סטטיסטיקה לפרשת בהר</a> - נתונים סטטיסטיים שונים על פרשת בהר.<br /><br /> <h2 style="text-align: right;"><b>תקציר ודבר תורה לפרשת בהר</b></h2> אפשר גם להאזין לתקציר בקישור הבא<br /> <iframe allowfullscreen="" frameborder="0" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/E43GwDdCoJo" width="560"></iframe> <br /> <br /> פרשת בהר היא הראשונה משתי פרשות המסיימות את ספר ויקרא.<br /> <br /> פרשת בהר מוסיפה עוד מצוות וגם מסכמת את חטיבת המצוות הגדולה של ספר ויקרא.<br /> <br /> הפרשה פותחת בדיני מצוות השמיטה. רש"י מביא ממדרש תורת כהנים (ספרא) את השאלה המוכרת "מה ענין שמיטה להר-סיני". המשמעות המקורית של השאלה היא במה מיוחדת מצוות השמיטה שמודגש בה שהיא מסיני והרי כל המצוות ניתנו בסיני.<br /> <br /> המשמעות המקובלת לניב זה בימינו היא מה הקשר בין שני נושאים רחוקים, אולם לא זו שאלת וכוונת המדרש. תשובת המדרש היא ללמד שכמו שמצוות זו נאמרה בפרטיה ודקדוקיה מסיני כך מצוות אחרות שבתורה אין אנו מוצאים את הפרטים (אלא הם מובאים בתורה שבעל פה), גם הם מסיני.<br /> <br /> רש"י מרחיב את המדרש ומוסיף שמצווה של שמיטת קרקעות לא נשנתה ואינה מופיעה יותר בתורה ומזה לומדים שגם במצוות שנישנו ונתבארו על ידי משה בספר דברים, בשנת הארבעים ליציאת מצרים, כאשר בני ישראל חנו כבר בערבות מואב, פרטי המצוות הן מסיני ולא שמשה הוסיפן מדעתו.<br /> <br /> התורה ממשיכה ומרחיבה במצוות השמיטה והיובל, שנה מיוחדת הנחגגת בכל חמישים שנה ולה הלכות מיוחדות מעבר לשנת שמיטה ובעקרן שמיטת חובות, וחזרה של קרקעות לבעליהן המקורי.<br /> <br /> לאחר מכן התורה עוברת לעסוק בנושאי מיסחר שונים הקשורים למכירת האחוזות. לאחר שהובהר כי כל שבע שנים יש שנת שמיטה, וכי כל שבע שמיטות יש שנת יובל ועיקרן של הלכות אלו הוא לזכור (כ"ה כג): "וְ<b>הָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת</b> כִּי-לִי הָאָרֶץ כִּי-גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי", עוברת התורה לפסים המעשיים המתארים איך בכל זאת מתרחש המסחר בקרקעות: אילו קרקעות חוזרות לבעלים המקוריים ואלו נכסים לא.<br /> <br /> להשלמת עניין הנכסים התורה חוזרת ומדגישה כי אדם אשר נאלץ למכור את עצמו לעבד, אף הוא משתחרר בשנת השמיטה והיובל, ואת האיסור לרדות בו עבודת פרך, אלא למעשה להתייחס אליו בצורה דומה לשכיר. בדומה לקרקעות ולארץ (שכולה מאת ה'), חותמת פרשיית היחס לעבדים בפסוק (כ"ה נה): "<b>כִּי-לִי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים</b> עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר-הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה'אֱלֹקיכֶם". עובדה זו שבה כולנו למעשה עבדים היא האוסרת על אדם להרגיש הרגשת עליונות על אדם אחר.<br /> <br /> שני הפסוקים האחרונים בפרשה חוזרים על אזהרות שכבר נשנו בעבר, איסור עבודה זרה ומצוות שמירת השבת. איסור עבודה זרה חוזר פעמים רבות בצמידות לעניינים הקשורים לארץ ישראל.<br /> <br /> במדבר בני ישראל אינם חשופים לעבודה זרה כלל, לפחות עד הגעתם לאזורים המיושבים, אולם בכניסה לארץ ישראל, יהיה קל להתפתות אחרי עמי כנען. אזהרה נגד עבודה זרה והדגשה שוב של שמירת השבת (פסוק שכבר הופיע במדויק בפרשת קדושים), באים לחדד את המאפיינים היחודיים של עם ישראל.<br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgyVkaLfaBfPTl8BXrJ-KGG-A2NSc6GaXSI1devH2buQsxOsPd2M9DJTd5Kd-3yHZrW8rYIlBNNPvdfWBzhPn4s8fp3jsVoRJfJkWKwHh9eaRH8ZK5SSROXv5p6cXttzB9MUZJEes-bvt6p/s1600/Jubilee.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="הכרזה על שנת היובל" border="0" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgyVkaLfaBfPTl8BXrJ-KGG-A2NSc6GaXSI1devH2buQsxOsPd2M9DJTd5Kd-3yHZrW8rYIlBNNPvdfWBzhPn4s8fp3jsVoRJfJkWKwHh9eaRH8ZK5SSROXv5p6cXttzB9MUZJEes-bvt6p/s400/Jubilee.jpg" title="הכרזה על שנת היובל" width="321" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הכרזה על שנת היובל - Paul Hardy</td></tr> </tbody></table> <div dir="rtl" trbidi="on"><h2>פרשת בחוקותי</h2>פרשת בחוקותי&nbsp;היא הפרשה העשירית והאחרונה בחומש ויקרא וכוללת בתוכה את פרשת התוכחה הראשונה בתורה וכמה דינים נוספים. פירוט מלא&nbsp;<a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/05/bechokotay.html#anchortext">בתקציר הפרשה</a>&nbsp;לאחר המאמרים.</div><div dir="rtl" trbidi="on"><h2><b>מאמרים ודברי תורה לפרשת בחוקותי</b></h2><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/05/parashat-behat-bechukotay-5770.html">פרשת בחוקותי וסיום החומש</a>&nbsp;- המאמר עוסק בסדר הפרשיות בפרשת בחוקותי ובסיומו של חומש ויקרא כולו.<br /><br /><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/05/nedarim.html">פרשת ההפלאה</a>&nbsp;- המאמר דן בפרק האחרון בפרשת ויקרא, העוסק בדיני נדרים ובמיקומו בסוף החומש לפי שיטת הרש"ר הירש ומהווה הרחבה למאמר הקודם.<br /><br /><a href="https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2018/05/dvar-tora-bechukotay.html">דברי תורה קצרים לפרשת בחוקותי</a><br /><br /><a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2015/05/haftara-bechukotay.html" target="_blank">הפטרת פרשת בחוקותי</a>&nbsp;- עיון בהפטרת פרשת בחוקותי בספר ירמיהו<br /><br /><a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/05/bechukotay-riddle.html">חידון לפרשת בחוקותי</a>&nbsp;- חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת בחוקותי<br /><br /><a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/05/bechukotay-yeladim.html" target="_blank">פרשת בחוקותי לילדים</a><br /><br /><a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/05/bechukotay-tifzoret.html" target="_blank">תפזורת לפרשת בחוקותי</a><br /><br /><a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/02/torah-stats-33.html">סטטיסטיקה לפרשת בחוקותי</a>&nbsp;- נתונים סטטיסטיים על פרשת בחוקותי<br /><h2><b>תקציר פרשת בחוקותי</b></h2><b>ניתן להאזין לתקציר כאן</b><br /><iframe allowfullscreen="" frameborder="0" height="360" src="https://www.youtube.com/embed/fSIgDCKXZtE" width="640"></iframe><b><br /></b><b><br /></b>פרשת בחוקותי היא הפרשה החותמת את חומש ויקרא. לאחר סיום הצגת חטיבת המצוות הגדולה&nbsp; שבחומש, התורה מציגה בפנינו את נושא השכר והעונש והבחירה החופשית. התורה מציגה מה יקרה כאשר עם ישראל ילך בחוקות ה', וחלילה מה יקרה כאשר עם ישראל יפר את חוקות ה'. הפרשה מכונה בכינוי פרשת התוכחה, אולם מניסוח הפסוקים יש בה בעיקר מידה כנגד מידה, גם על הטובה וגם על הרעה, כולם נובעים ממעשיו של עם ישראל. התורה פותחת בתיאור הטובה שתצמח מהליכה בדרך ה'. רק לאחר מכן התורה עוברת להצגה של הצרות שיקרו כתוצאה מאי-הליכה בדרך זו.<br /><br />הצגה זו אין בה משום איום, אלא הצגת שתי אפשרויות ונתינת אפשרות הבחירה החופשית בידי כל אחד. הצרות המתוארת בפרשה יבואו אחת אחרי השנייה כאשר בכל פעם עם ישראל ממשיך במעשיו הרעים ולא חוזר בתשובה והתוצאה נהיית כל הזמן חמורה יותר. ניתן לראות בזאת עונש, אולם ראייה אחרת רואה בצרות אלו תוצאה של עזיבת דרך ה'. מאחר וכל עצם קיומו של עם ישראל הוא אינו טבעי, כאז כן היום, והוא עדיין עם קטן מאד, הרי שייחודו הוא בשמירת דרך ה'. אי קיום דרך זו, מוביל לצרות המתוארות בפרשה, לא כעונש אלא כמהלך טבעי.<br /><br />ישנן בתורה שתי פרשות מעין אלו. פרשת בחוקותי ופרשה שנייה קשה אף יותר בפרשת כי-תבוא (החותמת את חטיבת המצוות הגדולה שבספר דברים). חז"ל ראו בפרשות אלו תיאורים לחורבן בית ראשון - בפרשתנו, פרשת בחוקותי, ולחורבן בית שני - בפרשת כי-תבוא (ואלו הרוצים לראות בפרשות אלו סימנים לימינו אנו עושים זאת על אחריותם הם). פרשת התוכחה הקשה בפרשתנו מסתיימת במספר פסוקי נחמה:<br /><blockquote>"וְאַף גַּם-זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא-מְאַסְתִּים וְלֹא-גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקיהֶם:&nbsp;<span id="pink1"></span>וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי-אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה'"</blockquote>ללמדנו שלמרות כל הצרות, הברית עם ה' קיימת ועומדת ואינה מבוטלת. למרות פסוקי נחמה אלו,לאחר פרשה זו וכדי לא לסיים את קריאת החומש בצורה שלילית, התורה חוזרת ומוסיפה דינים הדומים במהותם לדיני פרשת בהר, פרשת ערכין, נדרים, הקדשות של שדות ובקר, ובכורות. בכל הדינים האלו יש צורך להעריך (לשום) שווי של אדם, בע"ח, נכס או חפץ. תפקיד זה של שמאות מוטל גם הוא על הכהנים ומהווה חלק מסמכותם. בסיום כל הפרשה מופיעה שוב הסיומת החגיגית:<br />"אֵלֶּה הַמִּצְוֹת אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-משֶׁה אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינָי"<br /><br /><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgPeBtD1Qb4Eyjr3NTkM-cTSLoIhXYpNfwU5IA25l_eIi9gXBG1V0a6QZJ5n4DWEejivNcO9tLb6pwMKOOPZifOIsksOXs2jrz0AMprcbm4yYnWzDthKDzjoi9L5u7myy3Tl_M_sgVGNLWI/s1600/vangoch.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="אלומות חיטה עם קוצר - ואן גוך - מוזיאון טולדו לאומנות 1888" border="0" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgPeBtD1Qb4Eyjr3NTkM-cTSLoIhXYpNfwU5IA25l_eIi9gXBG1V0a6QZJ5n4DWEejivNcO9tLb6pwMKOOPZifOIsksOXs2jrz0AMprcbm4yYnWzDthKDzjoi9L5u7myy3Tl_M_sgVGNLWI/s400/vangoch.jpg" title="אלומות חיטה עם קוצר - ואן גוך - מוזיאון טולדו לאומנות 1888" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption">אלומות חיטה עם קוצר - ואן גוך - מוזיאון טולדו לאומנות 1888. נושא זה של שדות חיטה או ערימות חיטה בקציר, מופיע עשרות פעמים ביצירותיו של ואן גוך.</td></tr></tbody></table><br /><b>חזק חזק ונתחזק</b><br /></div></div> <div class="blogger-post-footer"><script data-ad-client="ca-pub-4832632212776908" async src="https://pagead2.googlesyndication.com/pagead/js/adsbygoogle.js"></script> </div>Gadi Eidelheithttp://www.blogger.com/profile/05997388579144578874noreply@blogger.com1גבעת שמואל, ישראל32.077298 34.84920799999997632.0650545 34.840760499999973 32.089541499999996 34.857655499999979