tag:blogger.com,1999:blog-35777979557142448062012-02-25T20:50:18.509+02:00מאמרים ודברי תורה על פרשות השבוע. דקדוקי לשון, חידות, מדע בפרשה, סטטיסטיקה ועוד.Gadi Eidelheithttps://profiles.google.com/105236817186563585217noreply@blogger.comBlogger404125blogspot/GITGohttp://feedburner.google.comtag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-41216795084606109092012-02-25T10:56:00.000+02:002012-02-24T09:32:47.452+02:002012-02-24T09:32:47.452+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <span style="font-size: large;"><b>מאמרים ודברי תורה לפרשת תרומה</b></span><br /> <div align="left" style="float: left;"> <div style="margin-bottom: 10px; margin-right: 10px; margin-top: 10px; overflow: hidden; width: 336px;"> <table border="0" cellpadding="0" cellspacing="0" dir="rtl" style="table-layout: fixed; width: 336px;"><tbody> <tr><td class="text13"><div style="text-align: justify;"> <span style="font-size: small;"><script type="text/javascript"><!-- google_ad_client = "ca-pub-4832632212776908"; /* For parash week table */ google_ad_slot = "2309742509"; google_ad_width = 336; google_ad_height = 280; //--> </script> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </span></div> </td></tr> </tbody></table> </div> </div> <br /> <b><a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/07/parashat-truma-5770.html">תוכניות המשכן</a></b> - המאמר מציג את פרשות המשכן ועוסק בשאלה האם למשה היו תוכניות אדריכליות של המשכן?<br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/02/truma-riddles.html">חידות לפרשת תרומה&nbsp;</a><br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/02/tifzoret-truma.html">תפזורת לפרשת תרומה</a><br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/02/truma-yeladim.html">פרשת תרומה לילדים</a> - דבר תורה קצר לפרשת תרומה המתאים במיוחד (אבל לא רק) לילדים. <br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/02/truma-5771.html">משכן ומקדש</a> - המאמר דן בשני השמות השונים, בסדר בינהם ובדגשים המיוחדים של כל שם. <br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/02/torah-stats-19.html">סטטיסטיקה לפרשת תרומה</a> - נתונים סטטיסטיים על פרשת תרומה<br /> <br /> <b><span style="font-size: large;">תקציר פרשת תרומה</span></b><br /> פרשת תרומה הינה הראשונה מבין ארבע פרשת המשכן (תרומה תצווה ויקהל ופקודי) ובה מתחילים לעסוק בעניני המשכן. פרשת תורמה עוסקת בכלים ובמבנה ולאחר הקדמה על 15 החומרים הדרושים למלאכת המשכן (שמות כ"ה ג-ז):<br /> <blockquote> <span id="pink1">"</span>וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם <b>זָהָב</b> וָ<b>כֶסֶף</b> וּ<b>נְחשֶׁת</b>: <span id="pink1"></span>וּ<b>תְכֵלֶת</b> וְ<b>אַרְגָּמָן</b> וְ<b>תוֹלַעַת שָׁנִי</b> וְ<b>שֵׁשׁ</b> וְ<b>עִזִּים</b>: <span id="pink1"></span>וְ<b>עֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים</b> וְ<b>עֹרֹת תְּחָשִׁים</b> וַ<b>עֲצֵי שִׁטִּים</b>: <span id="pink1"></span> <b>שֶׁמֶן</b> לַמָּאֹר <b>בְּשָׂמִים</b> לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים: <span id="pink1"></span>אַ<b>בְנֵי-שֹׁהַם</b> וְ<b>אַבְנֵי מִלֻּאִים</b> לָאֵפֹד וְלַחשֶׁן"</blockquote> בהקדמה זו לא מצוינים כלי המשכן אלא אך ורק שניים מכליו של הכוהן הגדול, האפוד והחושן. לאחר מכן הפרשה מתארת את הכלים עצמם לפי הסדר הבא<br /> ארון, כולל תיאור הכרובים והכפורת ובתוך הארות תהיה העדות (לוחות הברית)<br /> שולחן הזהב כלל הזכרת מצוות לחם הפנים<br /> מנורת הזהב<br /> המשכן (מחולק למשכן אוהל ומכסה)<br /> הקרשים למשכן<br /> הפרוכת המפרידה בין הקודש לבין קודש הקודשים בתוך המשכן<br /> המזבח (החיצוני)<br /> חצר המשכן (הקרשים המהווים את חצר המשכן)<br /> <br /> סדר הכלים הוא מבפנים החוצה (למעט הפרוכת המוזכרת אחר המשכן מאחר והיא חסרת משמעות כעומדת בפני עצמה), אולם חסר כלי אחד והוא מזבח הזהב המוצב בתוך הקודש ועליו מקטירים את הקטורת. כלי זה מוזכר רק בפרשת תצווה. גם הכלים המוזכרים ברשימת החומרים, שהם מבגדי הכהן הגדול מוזכרים רק בפרשת תצווה.. עניני פרשת המשכן נמצאים בתחום שמיעוטו בנגלה ורובו בנסתר, עיונים במפרשים השונים ובספרים הרבים שנכתבו על פרשות אלו מנסים למצוא מטרה וייעוד לכל כלי וכלי. אנחנו נישאר עם הייעוד המפורט בפשט ובנגלה. במנורה לאור ולמצוות נר תמיד, השולחן ללחם הפנים, מזבח הזהב עבור הקטרת הקטורת, המזבח החיצוני עבור הקורבנות והארון, בקודש הקודשים, המכיל בתוכו את העדות - לוחות הברית.<br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a alt="המשכן" href="http://2.bp.blogspot.com/_pY5m7af1aKM/TUWPSzu-KXI/AAAAAAAABuo/D9eMbayxotQ/s1600/800px-Holman_The_Tabernacle.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;" title="המשכן"><img border="0" height="252" src="http://2.bp.blogspot.com/_pY5m7af1aKM/TUWPSzu-KXI/AAAAAAAABuo/D9eMbayxotQ/s400/800px-Holman_The_Tabernacle.jpg" width="400" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">המשכן מתוך תנך הולמן Holman 1890</td></tr> </tbody></table> <br /> <a href="http://www.mechon-mamre.org/i/t/u/up0207.htm">הטקסט המלא של פרשת תרומה</a> מאתר מכון ממרא<br /> <br /> <b>הפרשה הקודמת</b><br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/mishpatim.html"> פרשת משפטים</a><br /> <b>הפרשות הבאות</b><br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/02/tezave.html"> פרשת תצווה</a><br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/02/ki-tisa.html"> פרשת כי תשא</a><br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/02/vayakhel.html"> פרשת ויקהל</a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3577797955714244806-4121679508460610909?l=www.xn----2hcm6cgyhbh.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/e8Q8k3S8b_qzYTNY1VmFr9-7k5U/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/e8Q8k3S8b_qzYTNY1VmFr9-7k5U/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/e8Q8k3S8b_qzYTNY1VmFr9-7k5U/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/e8Q8k3S8b_qzYTNY1VmFr9-7k5U/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/GITGo/~4/s8PjO_GMvO8" height="1" width="1"/>Gadi Eidelheithttps://profiles.google.com/105236817186563585217noreply@blogger.com0http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/truma.htmltag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-54228037702283013322012-02-23T14:59:00.000+02:002012-02-23T15:02:18.742+02:002012-02-23T15:02:18.742+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> ספרו של הרב בנימין (בני) לאו מציע קריאה חדשה ל<a href="http://www.ybook.co.il/htmls/%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94.aspx?c0=21366&amp;bsp=21623" target="_blank">מגילת אסתר</a>. כבר בהקדמה כותב הרב לאו כי "מכל ספרי המקרא, מגילת אסתר הוא הספר הנלמד והמוכר ביותר..." קביעה נחרצת מדי לטעמי, שגם הרב בעמוד 8 מעמעם קצת. בודאי יש ספרים הנקראים ונלמדים יותר מאסתר, הנאמרת בסך הכל ביום אחד בשנה, אולם סיפור אסתר מהווה מסגרת ספרותית מעולה לפרשנות הדתית מודרנית למקרא שהתפתחה בעשורים האחרונים והנוקטת גישות ספרותיות לניתוח סיפורי המקרא.<br /> נדגיש כי המקרא אינו ספר סיפורים וגם לא ספר היסטוריה אלא ספר תיאולוגי, אולם הנחות אלו יכולות להיות רופפות מעט בספרי הכתובים ובפרט בחמשת המגילות שהן למעט איכה, בעלות אופי ספרותי דרמטי מובהק.<br /> פירושו של הרב בני לאו, מתייחס לכל מסגרות הסיפור ומתחיל ברקע ההיסטורי שלו. אמנם המגילה לא מציינת זמנים, פרט לשנות מלכותו של אחשוורוש, אולם המחקר המודרני מצליח לקבע את מסגרת הזמן בצורה משכנעת למדי (למרות שהדבר כמובן אינו הכרחי ולכן נתייחס אליו בגדר השערה מקובלת). התייחסות זו כבר תפתור לנו כמה בעיות בשאלת הזמנים החסרים במגילה. לדוגמה בזמן האבוד בין שנת שלוש למלך אחשוורוש, המשתה והוצאת ושתי להורג ועד לתוכנית הריאלטי של שושן, "מחפשים מלכה", בשנה השביעית, היה אחשוורוש עסוק עד מאד בקרבות עם היוונים (בהם נחל מפלה ולמעשה איבד את האפשרות להשתלט על עוד כמה עשרות מדינות באימפריה שלו).<br /> שמו המלא של הספר הוא:"אסתר - קריאה במגילה" והקריאה אותה מציע הרב לאו היא קריאה זהירה הדורשת תשומת לב לכל מילה. בכל פורים, אני מגלה רבדים חדשים בסיפור, שהיו סמויים בשנים עברו. בסיפור מגילת אסתר יש את הכל, מבחינה דרמטית, יש רקע, תפאורה, שחקני משנה, עלילה מפותלת, התפתחות דרמטית ומהירה, חילופי דמויות וכמובן סוף טוב. אולם מתחת לשכבה גלויה זו מסתתרות שכבות רבות, חלקן שנחשפו מזה זמן רב, בתלמוד ובמדרשים, חלקן נחשפות בספר, חלקן נחשפות בספרים ובמחקרים אחרים וחלקן לא נחשפו כלל או שכל קורא חושף לעצמו לפי הבנתו. בין השאלות הרבות ניתן להזכיר: מדוע שם ה' לא מוזכר במגילה, מדוע הייתה גזירה כה קשה על היהודים, מה היו היחסים בין המן למרדכי, איך לגיבורי המגילה, חדורי האמונה בה' יש שמות בבליים אליליים, מה בדיוק קרה בשושן הבירה ועוד ועוד.<br /> לצורך הדגמת הקו אותו נוקט הרב לאו, נביא את ניתוחו למשתה הראשון. כקוראים אוחזת אותנו תחשות קבס לנוכח תיאור משתה פרוע של מאה ושמונים יום (ולאחריו עוד שבוע) ואנו מדמיינים הדוניזם מוחלט, אולם תיאור המשתה של מחצית השנה תופס שני פסוקים בלבד ואינו כולל כלל את תאורי הפאר ההדר והשחיתות השמורים כולם לתיאור המשתה של שבעת הימים. מציע הרב לאו, כי במחצית השנה לא היו כלל משתאות אלא פעילות דיפלומטית עניפה. המלך החדש הצליח לייצב את ממלכות ובמשך כמחצית השנה אירח משלחות דיפלומטיות מכל הממלכה. שגרירים הושבעו, כתבי אמנה נחתמו, הסכמי סחר ועוד (וכמובן כנראה גם סעודות ערב משובוחות). המשתה של שבעת הימים היה רק לאחר סיום מחצית השנה המטורפת הזו ובו באמת הייתה התפרקות כללית. גם בקריאה זו, שאינה מוכחת אך היא אפשרית, ניכר האופי הקיצוני בהבדל בין מחצית השנה של עבודה פוליטית רצינית וממאומצת לעומת שבוע של פריקת עול מוחלטת ומכאן לומדים על אחשוורוש שיכול להיות המעולה שבמדינאים והנחות בשיכורים כאחד.<br /> גם בסוף המגילה, מציע הרב לאו המשך. הפרק האחרון של המגילה, קצר מאד (שלושה פסוקים) ולכאורה מיותר לחלוטין. הרב לאו קושר את סיום המגילה לספרי שיבת ציון ובפרט ספרי עזרא ונחמיה. פרק סיום זה מעניין ביותר אולם גם בכך לא מסיים הרב לאו את סיפור המגילה אלא ממשיך אותה לימינו אנו. הרב בני לאו&nbsp; עורך השוואה מצמררת בין הצהרת כורש להצהרת בלפור, ובין חוסר הרצון להיענות לה בשתי התקופות שהובילו לאירועים בשושן הבירה ולהבדיל בברלין הבירה, ועל כך שנס לא קרה לנו ומדגיש את חשיבותה של מדינת ישראל שקמה רק לאחר מיצוי מידת הדין. באחרית דבר זו , הרב בני לאו מגלה טפח ומכסה טפחיים. אין הוא מרחיב את הדיבור, אין הוא מגיע לכלל מסקנות (פרט לכך שטוב שיש מדינה ושחשוב לעודד עלייה למדינה). בנושאים אלו, של מדינת ישראל, ציונות פוסט מודרנזים, היחס לתפוצות, התבוללות ועוד, נושאים שכולם עלו במגילה עצמה ורלוונטיים לימינו, משארי הרב בני לאו את העבודה לקורא שימשיך את הפרשנות האישית שלו למגילה גם ביחס לנקודות אלו בימינו אנו.<br /> <br /> הספר עצמו בפורמט מרובע לא שגרתי, מלווה באיורים עדינים של שירלי בן-ארי, פשוטים אך צבעוניים ומלאי חן, וכולל כמובן את כל הטקסט של המגילה, אולם אין זה ספר לקחת לקריאת המגילה בבית הכנסת. יש לקרוא אותו לפני ובתוך פורים, ניתן גם לרוכשו כמתנה למשלוחי המנות (בפרט כאשר מחפשים מתנה למארחים בסעודת פורים, ובכך גם לקרוא ממנו קטעים בסעודה עצמה).<br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="http://www.ybook.co.il/Media/Uploads/ester_kria_bamegila%282%29.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="מגילת אסתר - הרב בני לאו" border="0" height="320" src="http://www.ybook.co.il/Media/Uploads/ester_kria_bamegila%282%29.jpg" title="מגילת אסתר - הרב בני לאו" width="213" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מגילת אסתר - הרב בני לאו</td></tr> </tbody></table> <br /> <a href="http://www.ybook.co.il/htmls/%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94.aspx?c0=21366&amp;bsp=21623" target="_blank">אסתר - קריאה במגילה</a><br /> הרב בנימין לאו<br /> הוצאת ידיעות אחרונות<br /> ישראל תשע"א<br /> 84 עמודים </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3577797955714244806-5422803770228301332?l=www.xn----2hcm6cgyhbh.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/yWcudHiZ00bvzsZwhAQ1cSXg7AE/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/yWcudHiZ00bvzsZwhAQ1cSXg7AE/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/yWcudHiZ00bvzsZwhAQ1cSXg7AE/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/yWcudHiZ00bvzsZwhAQ1cSXg7AE/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/GITGo/~4/JrPSDc-8ccQ" height="1" width="1"/>Gadi Eidelheithttps://profiles.google.com/105236817186563585217noreply@blogger.com0http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/02/esther-beni-lau.htmltag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-58882964011411116082012-02-22T15:41:00.000+02:002012-02-22T15:42:10.229+02:002012-02-22T15:42:10.229+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> אברהם גולדברג, חתן פרס ישראל לתמוד הינו חוקר ותיק לתמוד.&nbsp; אברהם גודלברג (שנולד ב-1913) פירסם שורה של מאמרים ובעיקר את מחקרו המדעי למסכתות אוהלות, שבת עירובין ולתוספתא על בבא קמא. לאחרונה, כינסו בני משפחתו אסופת מאמרים הנפרשים על פני שישים שנות מחקר <a href="http://www.magnespress.co.il/website/index.asp?id=3622" target="_blank">בקובץ שיצא לאור בהוצאת מאגנס</a> (המאמרים מהשנים תשי"ט ועד תשס"ה).<br /> המאמרים קובצו לפי נושאים ומטרתם להאיר את שיטתו ואת מחקריו של פרופ' גולדברג ולהציגם לקורא בן זמננו. קהל הקוראים של הספר מהווה שיקוף של קהלי הקוראים של הבטאונים בהם הופיעו המאמרים במקור והוא בראש ובראשונה חוקרי תלמוד. הספר אינו כולל פרקי מבוא ודבר זה מופיע במפורש בהקדמה (מאת ד"ר דוד רוזנטל): "לא נכללו בקובץ מאמרים התורמים להעשרת הידע של ציבור הלומדים והם בבחינת מבואות כללים לספרות התלמוד על פי מצב המחקר העדכני". הקורא המיועד של הספר אמור כבר להכיר היטב את המשנה והתלמוד, את מקורותיהם השונים ולהיות בקי בחומר בטרם יפנה לקריאת המאמרים.<br /> כבר במאמר הראשון אנו מתוודעים למתודה המדעית של פרופ' גולדברג, כאשר הוא עוסק בשאלה המרתקת, לפי מה סידר וערך ר' יהודה הנשיא את המשנה. גולדברג דן בשאלה, מעלה כמה גישות ולבסוף מציע ששה כללי סידור של המשניות, אותם הוא מדגים בקצרה<br /> <ol style="text-align: right;"> <li>לפי נושאים</li> <li>לפי קלות הסברה</li> <li>לפי עשירות וריבוי השיטות</li> <li>לפי קשר לשוני</li> <li>לפי מקורות</li> <li>לפי החידוש&nbsp;</li> </ol> עיקר העבודה שנעשתה בפירוש המדעי למסכת אוהלות ושבת הינה בהבנת הקשר בין המשניות ובמיקומן איפה שהן לפי כללים אלו ומתוך כך לנסות ולהבין את הרציונל העמוק של רבי יהודה הנשיא, ולאו דווקא בפירוש המשניות עצמן.<br /> <br /> בסוף הספר מופיעה רשימת חיבורים מלאה של פרופ' גולדברג ומפתח ענינים מפורט. הספר עצמו הוא צילום של המאמרים המקוריים, ויש לשים לב להשתמש בעמודי הספר המופיעים למטה (ולא בעמודי המאמרים המקוריים של הצילום). אמנם אני מבין את שיקולי ההוצאה שלא לעשות סדר חדש (שהם שיקולים כספיים) אולם את מספרי העמודים הישנים היה אפשר לרטש בקלות (ובמקרים המעטים שמופיעה התייחסות ממאמר למשנהו לצרף הערת שוליים). סדר ישן זה הכולל אותיות קטנות וצפופות מקשה עוד יותר על הקורא להתמודד עם החומר.<br /> המחקרים בספר חשובים אולם אני מרגיש מעין תחושת החמצה שהספר לא כוון לקהל קוראים נרחב בהרבה. לכאורה קהל הקוראים של הספר הוא מועט, אולם הספר יוצא לאחר שיא הצלחתו של הסרט "הערת שוליים" העוסק בשני חוקרי תלמוד אב ובנו. הסרט זכה להצלחה גדולה ואף מועמד לפרס האוסקר. שמועות אומרות שגם גולדברג עצמו מרומז בסרט בצורות כאלו ואחרות.<br /> הצלחת הסרט הייתה יכולה להיות מנוף לספר עצמו, תוספות של מספר פרקי מבוא שהיו הופכים את הקריאה בו לשוטפת לציבור הרחב הרוצה להרחיב את ידיעותיו בעולמם של חוקרי המקרא הייתה מקנה לו קהל קוראים גדול בהרבה.<br /> <br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="http://www.magnespress.co.il/cover_images/upload/131121b.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="צורה ועריכה בספרות חזל" border="0" height="320" src="http://www.magnespress.co.il/cover_images/upload/131121b.jpg" title="צורה ועריכה בספרות חזל" width="248" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">צורה ועריכה בספרות חזל</td></tr> </tbody></table> <a href="http://www.magnespress.co.il/website/index.asp?id=3622" target="_blank">צורה ועריכה בספרות חז"ל</a><br /> מחקרים ספרותיים במשנה, תוספתא, מדרשי הלכה, מדרשי אגדה ותלמוד<br /> אברהם גולדברג<br /> הוmtת מאגנס<br /> ישראל תשע"ב<br /> 322 עמודים</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3577797955714244806-5888296401141111608?l=www.xn----2hcm6cgyhbh.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/8gC-1EtMCkWfIPaprkfOjjHAhGw/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/8gC-1EtMCkWfIPaprkfOjjHAhGw/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/8gC-1EtMCkWfIPaprkfOjjHAhGw/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/8gC-1EtMCkWfIPaprkfOjjHAhGw/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/GITGo/~4/ajwW8jFYp84" height="1" width="1"/>Gadi Eidelheithttps://profiles.google.com/105236817186563585217noreply@blogger.com0http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/02/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-75240276127745970712012-02-20T10:38:00.000+02:002012-02-23T21:43:17.338+02:002012-02-23T21:43:17.338+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> ילדים יקרים, <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/truma.html">פרשת תרומה</a> פותחת במילים: "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי". לכאורה יש בפסוק סתירה. תרומה היא משהו שאדם נותן מרצונו, ואילו כאן הקב"ה מצווה על מתן התרומה (ובכך למעשה בני ישראל חייבים לתת תרומה).<br /> לשאלה זו כמה תירוצים.<br /><div align="left" style="float: left;"> <div style="margin-bottom: 10px; margin-right: 10px; margin-top: 10px; overflow: hidden; width: 336px;"> <table border="0" cellpadding="0" cellspacing="0" dir="rtl" style="table-layout: fixed; width: 336px;"><tbody> <tr><td class="text13"><div style="text-align: justify;"> <span style="font-size: small;"> <script type="text/javascript"> <!-- google_ad_client = "ca-pub-4832632212776908"; /* For parash week table */ google_ad_slot = "2309742509"; google_ad_width = 336; google_ad_height = 280; //--> </script> <script src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js" type="text/javascript"> </script></span></div> </td></tr> </tbody></table> </div> </div> רש"י ומפרשים אחרים אומרים שרק מטבע הכסף, היה חובה (וזו מצוות מחצית השקל - סכום אחיד אותו צריך לשלם כל אחד מבני ישראל. ממתכת הכסף הכינו את האדנים, היסודות של קרשי המשכן, והמטרה היא שלכל אחד מבני ישראל יהיה חלק כלשהו במשכן, ולא סתם במשכן אלא ביסודות שלו) ושאר החומרים היו תרומה ממש מרצונם של בני ישראל. אפשרות נוספת היא להגיד שהציווי נועד על מנת להגדיל את השכר על המצווה.<br /> ברצוני להציע אפשרות נוספת. לפעמים יש לנו חובות ודברים שאנחנו צריכים וחייבים לעשות. כאשר יש חובה כזו ניתן לפעמים להתייחס אליה דווקא כמו אל זכות ולעשותה ברצון ובשמחה. למשל במצוות כיבוד הורים, אנו אמנם מצווים על כיבוד הורים, אבל כאשר אמא או אבא מבקשים עזרה במשהו, במקום לעשות דבר זה בחוסר חשק, אפשר לחשוב, איזה יופי שיש לנו אפשרות לעזור לאבא ולאמא ולעשות את הדבר ברצון. דוגמה נוספת מתחום הלימודים. רבים לא ממש אוהבים ללמוד ולהכין שיעורי בית ולהיבחן, אולם בדורנו זו זכות גדולה שכל ילד זוכה לחינוך ולהשכלה (רק לפני כמאה שנים, ילדים רבים לא למדו כלל וכבר בגיל צעיר הועסקו בעבודות כפיים קשות מאד בבתי חרושת ובמכרות פחם). כך גם במתן התרומה כחומרים למשכן. אמנם יש ציווי לעשות את זה, אבל כל מי שנותן את החומרים צריך להרגיש שהוא תורם מרצונו ושיש לו את הזכות הגדולה לתרום חומרים שייעשה בהם שימוש לצורך הקמת המשכן<br /> <br /> <script type="text/javascript"> <!-- google_ad_client = "ca-pub-4832632212776908"; /* For parash week table */ google_ad_slot = "2309742509"; google_ad_width = 336; google_ad_height = 280; //--> </script> <script src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js" type="text/javascript"> </script> הדף הראשי של <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/truma.html">פרשת תרומה</a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3577797955714244806-7524027612774597071?l=www.xn----2hcm6cgyhbh.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/8nle_vSAlDV3CMoGEuwYEhU75xo/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/8nle_vSAlDV3CMoGEuwYEhU75xo/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/8nle_vSAlDV3CMoGEuwYEhU75xo/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/8nle_vSAlDV3CMoGEuwYEhU75xo/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/GITGo/~4/auY0RJRE6Gc" height="1" width="1"/>Gadi Eidelheithttps://profiles.google.com/105236817186563585217noreply@blogger.com0http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/02/truma-yeladim.htmltag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-63047225479064279632012-02-19T18:12:00.001+02:002012-02-19T18:12:50.567+02:002012-02-19T18:12:50.567+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> בתפזורת הבאה ל<a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/truma.html" target="_blank">פרשת תרומה</a> מתחבאות 16 מילים מהפרשה. ניתן לחפש ישירות בתפזורת או לענות על השאלות או להיעזר ברשימת המילים המופיעה במהופך<br /> <br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-kFNNP6-ejqo/T0EfMWvBcfI/AAAAAAAADfU/bpcqAgmhkKQ/s1600/%D7%AA%D7%A4%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%AA+%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA+%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%94.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="תפזורת לפרשת תרומה" border="0" height="640" src="http://2.bp.blogspot.com/-kFNNP6-ejqo/T0EfMWvBcfI/AAAAAAAADfU/bpcqAgmhkKQ/s640/%D7%AA%D7%A4%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%AA+%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA+%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%94.jpg" title="תפזורת לפרשת תרומה" width="466" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">תפזורת לפרשת תרומה</td></tr> </tbody></table> <br /> <br /> <br /> בהצלחה<br /> לדף הראשי של <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/truma.html" target="_blank">פרשת תרומה</a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3577797955714244806-6304722547906427963?l=www.xn----2hcm6cgyhbh.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/VvSFnGZQ3vLUo0zjU7anltqZIpY/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/VvSFnGZQ3vLUo0zjU7anltqZIpY/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/VvSFnGZQ3vLUo0zjU7anltqZIpY/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/VvSFnGZQ3vLUo0zjU7anltqZIpY/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/GITGo/~4/lpiegA90-so" height="1" width="1"/>Gadi Eidelheithttps://profiles.google.com/105236817186563585217noreply@blogger.com0http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/02/tifzoret-truma.htmltag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-72460481254899797292012-02-18T10:37:00.000+02:002012-02-14T14:31:00.457+02:002012-02-14T14:31:00.457+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <br /> <b><span style="font-size: large;">תקציר פרשת משפטים</span></b><br /> <div align="left" style="float: left;"> <div style="margin-bottom: 10px; margin-right: 10px; margin-top: 10px; overflow: hidden; width: 336px;"> <table border="0" cellpadding="0" cellspacing="0" dir="rtl" style="table-layout: fixed; width: 336px;"><tbody> <tr><td class="text13"><div style="text-align: justify;"> <span style="font-size: small;"> <iframe frameborder="0" height="480" marginheight="0" scrolling="no" src="http://www.wesell.co.il/click/LGnXbLW9RDwkm6B/nf5AyzF7Gvvr5lz/TsLGnXbLW9RDwkm6BtS" width="320"></iframe> </span></div> </td></tr> </tbody></table> </div> </div> פרשת משפטים פותחת במילים "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם..." ו' החיבור מציינת שיש כאן תוספת על המצוות הקודמות ואילו המילה משפטים הינה חדשה שכן בפרשת יתרו דובר על חוקי ותורת האלוקים. עיון בפרשת משפטים יראה לנו מיד שבפרשה אכן מדברים על מצוות. חמישים ושלוש מצוות מופיעות בפרשה והן מהוות הרחבה משמעותית של עשרת הדברות ושל המצוות הנוספות שניתנו עד כה. המצוות הן רובן מצוות בין אדם לחברו ובדיני ממונות והן נאמרות בקיצור רב ובהשמטת דינים חשובים. מסכתות שלמות בגמרא נתחברו על פסוקים בודדים מפרשתינו, והדבר מדגים היטב את הפער בין התורה שבכתב שהינה תמצית וכוללת רק זיקוק של הדין לבין התורה שבעל פה הכוללת הרחבות ואת הפרטים המלאים ובלעדיה אי אפשר להבין את המצוות. בפרט נכון הדבר לפסוקים כגון: "עין תחת עין..." אשר מהתורה נראים כפשוטם והתורה שבעל פה מוסרת לנו שהחיוב הוא פיצוי כספי ואין להטיל מומים כעונש. פרשת משפטים פותחת דווקא בנושא של עבד עברי. לאחר עשרת הדברות, נראה העיסוק בנושא "בזוי" זה מאכזב, אולם עם ישראל שיצא מעבדות לחירות על ידי ה' (הדיבר הראשון) חייב קודם כל לדעת איך להתנהג עם העבדים שלו (אם יהיו) ולמעשה דיני עבד עברי הם כל כך מגבילים עד שנאמר ש"מי שקנה לעצמו עבד, קנה לעצמו אדון", ומעמדו של עבד עברי לא שונה באופן מהותי מממעדו של פועל שכיר. בפרשה גם מספר רב של פרשיות כאשר כל כמה פסוקים מהווים מעין יחידה בפני עצמה. לא נעבור כאן על כל הדינים בפרשה אך נציין שפסקאות הארוכות בסוף הפרשה מציגות לראשונה את שלושת הרגלים (בפרשת בא דובר רק על פסח) ואת השבת כיום מנוחה (בדומה לעשרת הדברות בפרשת ואתחנן). כמו כן כבר מדובר על ההגעה לארץ ישראל ועל אזהרות מרובות מפני עבודה זרה. בסיום הפרשה אנו חוזרים לתיאור האירועים שקרו מיד לפני או אחרי מעמד הר סיני (וראו המאמרים המורחבים למעלה בשיטות השונות) המתארים את כריתת הברית עצמה בין בני ישראל לבין ה' (הכוללת טקס של בניית מזבחות וקורבנות), ובסיומה של הפרשה משה עולה להר סיני לתקופה הראשונה של ארבעים יום וארבעים לילה.<br /> <br /> <span style="font-size: large;"><b>מאמרים ודברי תורה לפרשת משפטים </b></span><br /> <b><br /> </b><br /> <b><a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/tables-of-stones.html">לוחות הברית</a> - </b>המאמר סוקר מספר היבטים בנושא לוחות הברית וההבדלים בין הלוחות הראשונים לאחרונים. המאמר דן בנושאים מי כתב את הלוחות, מה היה כתוב בהם, צורת הלוחות ועוד. כמו כן מובא במאמר סיפור מרגש על גלגולו של לוח שיש מבית הכנסת לער בגרמניה שנשרף בליל הבדולח ועד לתל אביב.<br /> <br /> <b><a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/02/shabbat-shemot.html">מצוות השבת בספר שמות</a> </b>- עיונים בציווי השבת בפרשות השונות בספר שמות עם מספר הערות על השבת בימינו.<br /> <br /> <b> </b><br /> <b><a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/mishpatim-riddles.html">חידון לפרשת משפטים</a></b> - דף חידה לפרשת משפטים הכולל חידות ציורים ומילוליות.<br /> <br /> <b><a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/02/tifzoret-mishpatim.html">תפזורת לפרשת משפטים</a></b><br /> <br /> <b><a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/02/mishpatim-yeladim.html">פרשת משפטים לילדים</a></b> - מדוע בחרה התורה לפתוח את פרשת משפטים דווקא בדיני עבד עברי<br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/yitro-5771.html"><b>סדר האירועים בפרשות יתרו ומשפטים</b></a> - המאמר מנסה לסדר את האירועים שקרו בפרשות יתרו משפטים לפי שיטת רש"י המקדימה את האירועים בפרשת משפטים ולפי השיטה שגורסת כי כל התיאור הוא לפי הסדר בו הוא קרה (המאמר הופיע גם בפרשת יתרו)<br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/07/parashat-mishpatim-5770.html"><b>מתי נאמרה פרשת משפטים</b></a> - מאמר זה ממשיך לנתח את ההבדלים בין פרשת יתרו לפרשת משפטים ואת הדגשים המיוחדים של כל פרשה.<br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/07/torah-stats-18.html"><b>נתונים סטטיסטיים על פרשת משפטים</b></a> - סטטיסטיקות שונות על הפרשה<br /> <br /> <b>אומנות בפרשת משפטים </b><br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a alt="משה מורה לזקנים להישאר ועולה להר סיני לקבל את הלוחות" href="http://2.bp.blogspot.com/_pY5m7af1aKM/TTw6V5CmyNI/AAAAAAAABuM/vB9PKgVYlN0/s1600/mmw_10a15_037r_1.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;" title="משה מורה לזקנים להישאר ועולה להר סיני לקבל את הלוחות"><img border="0" height="400" src="http://2.bp.blogspot.com/_pY5m7af1aKM/TTw6V5CmyNI/AAAAAAAABuM/vB9PKgVYlN0/s400/mmw_10a15_037r_1.jpg" width="261" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">משה מורה לזקנים להישאר ועולה להר סיני לקבל את הלוחות - איור מתוך ספר "תנך לעניים" של אסדין מאמינס Hesdin of Amiens. הספר נמצא במוזיאון <a href="http://www.meermanno.nl/">Meermanno</a> בהאג 1450-1455</td></tr> </tbody></table> <br /> מיד עם המצאת הדפוס נוצלה ההמצאה החדשה להדפסת כתבי הקודש. מלבד התנ"ך של גוטנברג שהוא ספר הדפוס הראשון הודפסו גם גרסאות&nbsp; שעיקרם היו ציורים של התנ"ך כאשר הטקסט משני לחלוטין, מאחר ורוב האוכלוסיה לא ידעה קרוא וכתוב (בודאי לא של לטינית), כונו מהדורות אלו "תנ"ך לעניים" או בשם הלטיני <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Biblia_pauperum">biblia pauperum</a>. גם חלונות הכנסיות המציגים ציורים מהתנ"ך, שימשו לצרכים דידקטיים דומים, ומוכנים בשם זהה. האיור מציג חלק מדף התנ"ך לעניים של אסדין מאמינס, נזיר צרפתי מהשנים שחיברו בשנים 1450-1455 שנים בודדות לאחר המצאת הדפוס.<br /> <br /> <b>הפרשה הקודמת</b><br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/yitro.html"> פרשת יתרו</a><br /> <b>הפרשות הבאות</b><br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/truma.html"> פרשת תרומה</a><br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/02/tezave.html"> פרשת תצווה</a><br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/02/ki-tisa.html"> פרשת כי תשא</a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3577797955714244806-7246048125489979729?l=www.xn----2hcm6cgyhbh.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/pFv71Ja_wbmWEmRfFxFlqaExPCs/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/pFv71Ja_wbmWEmRfFxFlqaExPCs/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/pFv71Ja_wbmWEmRfFxFlqaExPCs/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/pFv71Ja_wbmWEmRfFxFlqaExPCs/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/GITGo/~4/IP4Xf4WUA3c" height="1" width="1"/>Gadi Eidelheithttps://profiles.google.com/105236817186563585217noreply@blogger.com0http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/mishpatim.htmltag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-68940219814104972622012-02-13T12:31:00.000+02:002012-02-25T20:50:18.537+02:002012-02-25T20:50:18.537+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> שימו לב: אם נתקלתם בעבר בבעיה בקישור לקובץ, הקישור תוקן וניתן בקלות להוריד את קובץ הבינגו המלא. <br /> בדף הבאת תמצאו משחק בינגו לפורים. המשחק מכיל מילים מפורים או תחפושות נפוצות מעולם הידים והילדות.<br /> בקובץ הבינגו יש כ-150 כרטיסים (רק שניים מהם מוצגים בתמונה לצורך דוגמה), הדפיסו כמה שאתם צריכים. רשימת המילים לבינגו מופיעה בבלוג בהמשך (העתיקו לתוכנת טקסטים בשביל להדפיס) פורים שמח!<br /> <br /> <div style="text-align: center;"> <script type="text/javascript"> <!-- google_ad_client = "ca-pub-4832632212776908"; /* For parash week table */ google_ad_slot = "2309742509"; google_ad_width = 336; google_ad_height = 280; //--> </script> <script src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js" type="text/javascript"> </script></div> <br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="http://%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%95%d7%9c%d7%93%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%97.co.il/files/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%95%20%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;" target="_blank"><img alt="בינגו פורים" border="0" height="288" src="http://2.bp.blogspot.com/-noHxGaEktt8/TzpUF9D7OXI/AAAAAAAADeo/HOBVVMVZmyI/s400/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%95+%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D.jpg" title="בינגו פורים" width="400" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><a href="http://www.mothers-daygifts.com/files/PurimBingo.pdf" target="_blank">בינגו פורים </a>לחצו על הקישור לקבוץ המלא</td></tr> </tbody></table> <br /> קובץ כרטיסים <a href="http://www.mothers-daygifts.com/files/PurimBingo.pdf" target="_blank">בינגו פורים</a><br /> <br /> <b>רשימת המילים</b><br /> משלוח מנות, פתשגן, רגע עם דודלי, קישקשתא, גרים, המן, הודו, כוש, כיפה אדומה, שלגיה, סינדרלה, אצבעוני, מרדכי, אסתר, מגילה, פו הדב, שפן, זרש, שושן, 127, עדלאידע, תחפושת, זאב, רעשן, מסכה, ליצן, דובים, פוקימון, ריצ-רץ, סופרמן, נהפוך הוא, אדר, חרבונא ,שושנת יעקב ,עמלק, שקלים, החודש, פרה, זכור ,קפצונים, שיכורים, יין<br /> <br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/02/riddles-purim.html">חידות לפורים</a><br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/01/purim-tifzoret.html">תפזורות לפורים</a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3577797955714244806-6894021981410497262?l=www.xn----2hcm6cgyhbh.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/ksdksQF-0C9KmE-_PKBgEXEV5rY/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/ksdksQF-0C9KmE-_PKBgEXEV5rY/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/ksdksQF-0C9KmE-_PKBgEXEV5rY/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/ksdksQF-0C9KmE-_PKBgEXEV5rY/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/GITGo/~4/Ire6jPI7cu4" height="1" width="1"/>Gadi Eidelheithttps://profiles.google.com/105236817186563585217noreply@blogger.com0http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/02/bingo-purim.htmltag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-84764538741786313242012-02-13T11:03:00.001+02:002012-02-13T11:23:36.422+02:002012-02-13T11:23:36.422+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> בדף החידות לפורים תמצאו מיגוון חידות ודפים להדפסה ושעשוע בפורים. בהצלחה וחג פורים שמח<br /> <br /> חידות לפורים. התשובות מופיעות בסוף<br /> <ol style="text-align: right;"> <li>אשתו הראשונה של המלך</li> <li>על כמה מדינות מלך אחשורוש</li> <li>מלך מהודו ועד</li> <li>שם העיר בה התחולל סיפור המגילה</li> <li>זכור לטוב</li> <li>תפקיד חשוב בפרס</li> <li>רצו להרוג את אחשורוש</li> <li>החודש השלישי</li> <li>חלק מלבוש מרדכי</li> <li>חותמת מלכותית</li> <li>גובה העץ באמות</li> <li>שם במגילה המתחרש עם קרש</li> <li>מקום מושבו של מרדכי</li> <li>המלך יושב בחצר ה...</li> <li>מה אחשורוש הציע לאסתר</li> <li>במה נגעה אסתר</li> <li>היומן של המלך</li> <li>סבל מנדודי שינה</li> <li>סכום העסקה בין המן לאחשורוש</li> <li>והעיר שושן</li> <li>ליהודים הייתה</li> <li>אביו של מרדכי</li> <li>אבין של המן</li> <li>על מה רכב מרדכי</li> <li>באיזה שנה למלכות התחיל הסיפור</li> <li>איזו מדינה מודרנית מזוהה עם כוש</li> <li>שם נוסף של אסתר</li> <li>אחת מפעולותיו של המן</li> <li>בושם ידוע (ששימש להכנת שמן)</li> <li>כמה ימים ארך המשתה הגדול</li> <li>אביה של אסתר</li> <li>סבא רבא של מרדכי</li> <li>במה לא נגעו בכלל?</li> <li>כמה מצוות בפורים</li> <li>סריס הפילגשים</li> <li>ממה היתה עשויה הרצפה</li> <li>שם למגילה במגילה</li> <li>את ושתי חיסלו כדי למנוע ...</li> <li>שר ואבן בחושן</li> <li>מה מקור השם מרדכי</li> <li>אחד מסריסי אסתר</li> <li>אנשים רוכבי סוסים</li> <li>שומר הנשים</li> <li>המקור לשם אסתר הוא השם האלילי&nbsp;</li> <li>מי רכב על סוס?</li> <li>מה נתן אחשוורוש להמן ואחר כך למרדכי? &nbsp;&nbsp;&nbsp; &nbsp;&nbsp;</li> <li>מהן ששת המצוות שיש בפורים?</li> <li>מה דומה בין שרה אימנו ומגילת אסתר?&nbsp;</li> <li>כמה פעמים מופיע שם ה' במגילה?&nbsp;</li> <li>מה אמר המן ברחובות העיר?</li> <li>מה המילה הכי ארוכה שמופיעה במגילה ובכל התנ"ך?</li> </ol> <div style="text-align: right;"> והתשובות</div> <ol style="text-align: right;"> <li>ושתי</li> <li>127</li> <li>כוש</li> <li>שושן</li> <li>חרבונא</li> <li>סריס</li> <li>בגתן ותרש</li> <li>סיון</li> <li>עטרת זהב</li> <li>טבעת</li> <li>50</li> <li>זרש</li> <li>שער המלך</li> <li>פנימית</li> <li>חצי המלכות</li> <li>ראש השרביט</li> <li>ספר הזכרונות</li> <li>אחשורוש</li> <li>10000 ככר כסף</li> <li>צהלה ושמחה</li> <li>אורה ושמחה</li> <li>יאיר</li> <li>המדתא</li> <li>סוס</li> <li>3</li> <li>סודן</li> <li>הדסה</li> <li>ויתאפק</li> <li>מור </li> <li>180 יום</li> <li>אביחיל</li> <li>קיש</li> <li>ביזה</li> <li>6</li> <li>שעשגז</li> <li>בהט</li> <li>פתשגן</li> <li>בזיון וקצף</li> <li>תרשיש</li> <li>מורדוך</li> <li>התך</li> <li>רמכים</li> <li>הגי</li> <li>עשתורת</li> <li>מרדכי</li> <li>טבעת</li> <li>מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, משתה ושמחה, קריאה מיוחדת בתורה, אזכרת הנס (על הניסים).</li> <li>המספר 127 משותף (127 מדינות ושרה חיה 127 שנים)</li> <li>אף פעם! שם ה' כלל אינו מופיע במגילה</li> <li>ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו</li> <li>והאחשדרפנים (11 אותיות!) </li> </ol> <br /> <b>שאלות מצחיקות לפורים</b>. משחקי מילים לפורים<br /> <ol style="text-align: right;"> <li>איך יודעים שמרדכי היה שוער גרוע בכדורגל?&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; כי כתוב "ומרדכי יושב בשער המלך"</li> <li>איך יודעים שלא היו בתי שימוש בשושן הבירה?&nbsp;&nbsp;&nbsp; כי כתוב "ויתאפק המן"</li> <li>איך יודעים שלהמן היתה צורה של כדור?&nbsp;&nbsp;&nbsp; &nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; כי כתוב "והמן נבעת"</li> <li>מה המן אהב לאכול?&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; חמאה, כי כתוב "וימלא המן חימה"</li> <li>איך יודעים שהמן היה רזה?&nbsp;&nbsp;&nbsp; &nbsp;&nbsp;&nbsp; &nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; כי כתוב "איש צר... המן הרע הזה"</li> <li>מה המן אמר כששאלו אותו איך הוא מרגיש?&nbsp;&nbsp;&nbsp; &nbsp; הוא ענה "תלוי"</li> <li>כמה מיטות היו בשושן הבירה? &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; שש כי כתוב (א' ו): "גלילי כסף ועמודי שש מיטות"</li> <li>מה היה הסרט האהוב בשושן הבירה? &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; עשרת בני המן </li> </ol> <div style="text-align: right;"> <br /></div> <br /> <br /> <ol style="text-align: right;"> </ol> <div style="text-align: right;"> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/01/purim-tifzoret.html">תפזורת לפורים</a></div> </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3577797955714244806-8476453874178631324?l=www.xn----2hcm6cgyhbh.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/J07_CvkcnSVq0FXUQe1x5dbf5BI/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/J07_CvkcnSVq0FXUQe1x5dbf5BI/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/J07_CvkcnSVq0FXUQe1x5dbf5BI/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/J07_CvkcnSVq0FXUQe1x5dbf5BI/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/GITGo/~4/A87dvqmsbj4" height="1" width="1"/>Gadi Eidelheithttps://profiles.google.com/105236817186563585217noreply@blogger.com0http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/02/riddles-purim.htmltag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-61142950575045366332012-02-12T20:49:00.002+02:002012-02-14T14:47:05.740+02:002012-02-14T14:47:05.740+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> בתפזורת הבאה ל<a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/mishpatim.html">פרשת משפטים</a> הוטמנו חמש עשרה מילים מהפרשה, ניתן לחפש ישירות בתפזורות או לענות על השאלות בצד שמאל או להיעזר ברשימת המילים המופיעה במהופך.<br /> בהצלחה!<br /> <br /> <a href="http://draft.blogger.com/goog_962839094">חידות נוספות ל</a><a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/mishpatim-riddles.html">פרשת משפטים</a><br /> <br /> לדף הראשי של <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/mishpatim.html">פרשת משפטים</a><br /> <br /> <script type="text/javascript"><!-- google_ad_client = "ca-pub-4832632212776908"; /* For parash week table */ google_ad_slot = "2309742509"; google_ad_width = 336; google_ad_height = 280; //--> </script> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> <br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-cXC2cd-0dxs/TzgJXqLZy2I/AAAAAAAADeQ/Se--aRi5Z28/s1600/%D7%AA%D7%A4%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%AA+%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA+%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="640" src="http://3.bp.blogspot.com/-cXC2cd-0dxs/TzgJXqLZy2I/AAAAAAAADeQ/Se--aRi5Z28/s640/%D7%AA%D7%A4%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%AA+%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA+%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D.jpg" title="תפזורת לפרשת משפטים" width="462" שךא="תפזורת לפרשת משפטים" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">תפזורת לפרשת משפטים</td></tr> </tbody></table> <br /> <br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3577797955714244806-6114295057504536633?l=www.xn----2hcm6cgyhbh.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/685PxoMjE2JLdeAuvcQhD_mENBI/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/685PxoMjE2JLdeAuvcQhD_mENBI/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/685PxoMjE2JLdeAuvcQhD_mENBI/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/685PxoMjE2JLdeAuvcQhD_mENBI/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/GITGo/~4/f3CiN4e0140" height="1" width="1"/>Gadi Eidelheithttps://profiles.google.com/105236817186563585217noreply@blogger.com0http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/02/tifzoret-mishpatim.htmltag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-66055995807907841942012-02-12T13:46:00.001+02:002012-02-12T13:46:46.456+02:002012-02-12T13:46:46.456+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/mishpatim.html">פרשת משפטים</a> פותחת בדיני עבד עברי. לאחר עשרת הדברות, המהווים את עיקר היהדות וכוללים את האיסורים החמורים ביותר (איסור עבודה זרה ואיסור שפיכות דמים - רצח), היינו מצפים שפרשת משפטים תתמקד בנושאים החשובים, אולי דיני שבת, אולי דינים אחרים, אבל הפרשה מתחילה דווקא בנושא של עבד עברי.<br /> התורה רוצה להזכיר לנו כי אנו בעצמו היינו עבדים. גם בפתיחת עשרת הדברות נאמר: "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים". עלינו לזכור את מצבנו בעבר ולדעת להתנהג ממנו לעתיד ובפרט דרך ההתיחסות לעבדים שאולי יהיו לנו.<br /> התורה אינה בעד עבדות, אולם בתקופת קדם העבדות היה מצב נתון שקשה לשנותו. גם כיום נדמה לנו שאין עבדות, אולם בארצות באפריקה ובאסיה העבדות כמעט קיימת. אנשים אינם עבדים במובן שהם רכוש, אולם הם מועסקים בתנאים גרועים ביותר ובשכר נמוך במיוחד.<br /> התורה יוצאת נגד תנאים אלו. על האדון חובה לספק תנאים מינימלים וסבירים לעבד, ולמעשה ההתיחסות לעבד הינה כמו לעובד שכיר. תקופת העבדות הינה מוקצבת בשנים, ולאחריה צריך לשחרר את העבד, ועוד לתת לו מתנות רבות (מעין שכר על עבודתו). ההלכה מרחיבה עוד את הנושא ואף פוסקת שאם יש לאדון שמיכה אחת, עליו לתת אותה לעבדו.<br /> מטרת התורה היא להראות שהעבד אינו שונה כלל ממך. אם בימי קדם, עבדים היו רכוש לכל דבר, והאדון היה יכול לעשות בהם כרצונו (כולל הטלת עונשים גופניים), באה התורה ושוללת זאת מכל וכל. פגיעה גופנית בעבד מובילה לשחרורו המיידי. התורה רואה בעבדות מצב זמני, הנובע מפשעים שנעשו בעבר או מהדרדרות כלכלית, מצב שיכול להישאר רק שנים מעטות וחייב להסתיים לאחר תקופה לא ארוכה.<br /> <br /> לדף הראשי של פ<a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/mishpatim.html">רשת משפטים</a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3577797955714244806-6605599580790784194?l=www.xn----2hcm6cgyhbh.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/PuBeDjHrXKuaaoTUUrk4ywQFIkk/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/PuBeDjHrXKuaaoTUUrk4ywQFIkk/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/PuBeDjHrXKuaaoTUUrk4ywQFIkk/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/PuBeDjHrXKuaaoTUUrk4ywQFIkk/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/GITGo/~4/znqa-StLbK4" height="1" width="1"/>Gadi Eidelheithttps://profiles.google.com/105236817186563585217noreply@blogger.com0http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/02/mishpatim-yeladim.htmltag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-5451906654453842312012-02-11T08:18:00.000+02:002012-02-07T14:03:50.676+02:002012-02-07T14:03:50.676+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <b>מאמרים ודברי תורה לפרשת יתרו</b><br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/07/parashat-yitro-5770.html">פרשת יתרו וזמנים מעורפלים בתורה</a> - המאמר מתרכז בערפול לגבי הזמנים והאירועים בפרשת יתרו בפרט ובתורה בכלל ומנסה להציע תשובה, למה תאריכים של אירועים חשובים לרוב נעלמים ולא מופיעים בכתוב.<br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/yitro-5771.html">עיון מורחב באירועים השונים בפרשות יתרו משפטים</a> - במאמר זה נפרט יותר על האירועים השונים בפרשות יתרו ומשפטים (לאור הקשיים בזמנים שלהם) ועל היחס בינהם. המאמר יציג את כל האירועים בפרשות (ויתעלם מפרקי המצוות) ויסביר את השיטות השונות להבנת רצף האירועים.<br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/02/shabbat-shemot.html">מצוות השבת בספר שמות</a> - עיונים בציווי השבת בפרשות השונות בספר שמות עם מספר הערות על השבת בימינו<br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/yitro-riddles.html">חידות לפרשת יתרו </a>- דף חידה לפרשת יתרו עם חידות ציורים וחידות מילוליות<br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/02/tifzoret-yitro.html">תפזורת לפרשת יתרו </a><br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/07/torah-stats-17.html">סטטיסטיקה לפרשת יתרו</a> - נתונים סטטיסטיים על פרשת יתרו<br /> <br /> <b>תקציר פרשת יתרו</b><br /> <div align="left" style="float: left;"> <div style="margin-bottom: 10px; margin-right: 10px; margin-top: 10px; overflow: hidden; width: 336px;"> <table border="0" cellpadding="0" cellspacing="0" dir="rtl" style="table-layout: fixed; width: 336px;"><tbody> <tr><td class="text13"><div style="text-align: justify;"> <span style="font-size: small;"> <iframe frameborder="0" height="480" marginheight="0" scrolling="no" src="http://www.wesell.co.il/click/LGnXbLW9RDwkm6B/nf5AyzF7Gvvr5lz/TsLGnXbLW9RDwkm6BtS" width="320"></iframe> </span></div> </td></tr> </tbody></table> </div> </div> בפרשת יתרו שני נושאים עיקריים. הנושא הראשון הוא פגישתו המחודשת של משה עם משפחתו. יתרו בא למחנה ישראל ומתקבל בכבוד רב על ידי משה. אנו שומעים שעם יתרו באים גם ציפורה אשת משה ושני בניו. יש כאן חידוש שכן בפרשת שמות שמענו על הולדת בן אחד למשה, ורק ברמז כשמשה עזב הוא לקח את בניו (ברבים), אבל לא ידוע מספרים או שמותם של בהנים הנוספים. כמו כן לא נאמר בשום מקום שציפורה חזרה למדין לבית אביה. משה מספר את סיפור יציאת מצרים ליתרו (יתרו אמנם כבר שמע את הקורות ולכן בא, אולם לא דומה שמועה מכלי שני לשמועה מכלי ראשון) שמגיב במילים (פרק י"ח י-יא): "וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם:&nbsp; עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי-גָדוֹל ה'מִכָּל-הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם" יתרו ומשה מקריבים עולה וזבחים. למחרת רואה יתרו כיצד משה עוסק כל היום בשפיטה בין בני ישראל. יתרו רואה שמשה אינו מסוגל לשפוט את העם לבדו ומציע הצעה פשוטה למנות שופטים נוספים לעם לפי מדרגות (ערכאות) כאשר רק המקרים הקשים ביותר יגיעו למשה רבנו. משה מקבל את ההצעה וממנה את השופטים ויתרו ומשה נפרדים.<br /> חלקה השני והמרכזי של פרשת יתרו עוסק במעמד הר סיני, בקבלת התורה ובעשרת הדברות. בני ישראל מגיעים בחודש השלישי אל הר סיני ובמשך הימים הראשונים של החודש מתחילים הציוויים למשה רבנו כאשר משה משמש כשליח בין הקב"ה לבין עם ישראל ועולה ויורד מההר מספר פעמים כאשר בכל פעם יש התקדמות. בפעם הראשונה הקב"ה רק מציע את הברית בה עם ישראל יהיה ממלכת כהנים ועם קדוש, בפעם השניה לאחר שבני ישראל מקבלים את הברית כבר מופיעים ציוויים על ההכנה של שלושה ימים למעמד, וממש לפני המעמד עוד מופיעה אזהרה לבני ישראל לא לעלות להר. עיקר פרשת יתרו הוא מעמד עשרות הדברות, המבטאות את מהות היהדות (למרות שאין להניח כי מצוות אלו חשובות יותר ממצוות אחרות, הרי הן משמשות כמעין חלון הראווה של היהדות). לאחר המעמד, משה עולה על הר האלוקים לקבל את שאר המצוות ואת פרטי המצוות.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <b>אומנות בפרשת יתרו</b><br /> תחריט נחושת זה של האמן ההולנדי Luiken Casper מתוך ספרו אישים בתנ"ך (הכולל למעלה מ-250 תחריטים) מציג את יתרו הבא לבקר את משה, כאשר משה ישוב בדין והתור של בני ישראל המחכים ארוך מאד.<br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_pY5m7af1aKM/TTKYVFcAd-I/AAAAAAAABt8/rjwumk-WQwU/s1600/00002350.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="יתרו מבקר את משה" border="0" height="400" src="http://1.bp.blogspot.com/_pY5m7af1aKM/TTKYVFcAd-I/AAAAAAAABt8/rjwumk-WQwU/s400/00002350.jpg" title="יתרו מבקר את משה" width="258" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">יתרו מבקר את משה - Luiken Casper 1712</td></tr> </tbody></table> <a href="http://www.mechon-mamre.org/i/t/u/up0205.htm">הטקסט המלא של פרשת יתרו מאתר מכון ממרא</a><br /> <br /> <b>הפרשה הקודמת</b><br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/beshalach.html"> פרשת בשלח</a><br /> <b>הפרשות הבאות</b><br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/mishpatim.html"> פרשת משפטים</a><br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/truma.html"> פרשת תרומה</a><br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/02/tezave.html"> פרשת תצווה</a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3577797955714244806-545190665445384231?l=www.xn----2hcm6cgyhbh.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/zRff_TvAPcyXijrzfaeemDpSQP8/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/zRff_TvAPcyXijrzfaeemDpSQP8/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/zRff_TvAPcyXijrzfaeemDpSQP8/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/zRff_TvAPcyXijrzfaeemDpSQP8/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/GITGo/~4/4ZTDO3ejSJg" height="1" width="1"/>Gadi Eidelheithttps://profiles.google.com/105236817186563585217noreply@blogger.com0http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/yitro.htmltag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-4372891091520291022012-02-08T13:37:00.000+02:002012-02-04T20:35:54.675+02:002012-02-04T20:35:54.675+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <b>טו בשבט</b><br /> <b><br /></b><br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/01/tu-bishvat-tifzoret.html">תפזורת לטו בשבט</a><br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/01/tu-bishvat-riddles.html" target="">חידון לטו בשבט</a> - חידות ציורים וחידות מילוליות לטו בשבט למבוגרים וילדים.<br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/01/seder-tu-bishvat.html" target="">סדר טו בשבט</a> - מהו סדר טו בשבט ומבחר קישורים לסרים שונים מהם תוכלו לחבר יחדיו סדר המתאים לכם.<br /> <br /> קרובה לטו בשבט - <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/02/eder-nizley-yesha.html" target="_blank">אדר נזלי ישע</a> - קרובה הנאמרת בתפילת העמידה בשחרית של טו בשבט.<br /> <br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-e7sWMSOh5Gs/TxPVlzwjFYI/AAAAAAAADYw/j43495w9lAk/s1600/DSC06726.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="300" src="http://1.bp.blogspot.com/-e7sWMSOh5Gs/TxPVlzwjFYI/AAAAAAAADYw/j43495w9lAk/s400/DSC06726.JPG" title="השקדיה פורחת" width="400" שךא="השקדיה פורחת" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">השקדיה פורחת</td></tr> </tbody></table> <br /> <b>מקורותיו הקדומים של טו בשבט&nbsp;</b><br /> עיקר המאמר מבוסס על מאמרו של אברהם יערי. למאמר המלא <a href="http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/toldot-2.htm" target="_blank">לחצו כאן</a><b> </b><br /> "טו בשבט הגיע חג לאילנות" - המקור לטו בשבט הינו במסכת ראש השנה במשנה א': "ארבעה ראשי שנים הם:&nbsp; באחד בניסן, ראש השנה למלכים ולרגלים.&nbsp; באחד באלול, ראש השנה למעשר בהמה; רבי אלעזר ורבי שמעון אומרין, באחד בתשרי.&nbsp; באחד בתשרי, ראש השנה לשנים לשמיטים וליובלות, ולנטיעה ולירקות.&nbsp; באחד בשבט, ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי; בית הלל אומרין, ב<b>חמישה עשר</b> בו".<br /> המשנה מונה מספר ראשי שנים, מכולם מוכר לנו מאד ראש השנה של א' בתשרי אולם שאר הימים, אינם מוכרים כימים טובים, שבתונים או מקראי קודש, והם מהווים מעין תאריכים קובעים בלוח השנה בהם מפרידים בין שנה אחת לחברתה.<br /> <div align="left" style="float: left;"> <div style="margin-bottom: 10px; margin-right: 10px; margin-top: 10px; overflow: hidden; width: 336px;"> <table border="0" cellpadding="0" cellspacing="0" dir="rtl" style="table-layout: fixed; width: 336px;"><tbody> <tr><td class="text13"><div style="text-align: justify;"> <span style="font-size: small;"> <script type="text/javascript"> <!-- google_ad_client = "ca-pub-4832632212776908"; /* For parash week table */ google_ad_slot = "2309742509"; google_ad_width = 336; google_ad_height = 280; //--> </script> <script src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js" type="text/javascript"> </script></span></div> </td></tr> </tbody></table> </div> </div> המשנה מציינת את היום לא כיום חג כלשהו אלא כתאריך טכני. כל הפירות שגדלו עד טו בשבט שייכים לשנת פירות מסוימת לעניין הפרשת תרומות ומעשרות ופירות שגדלו לאחר מכן שייכים לשנה הבאה. כל זאת מאחר ותרומות ומעשרות יש להפריש מפירות אותה שנה ולכן צריך קו המבדיל בין שנים (בדומה לתאריך המבדיל בין שנתונים בגני הילדים). הזמן הקובע הינו זמן חניטת הפרי (המעבר מפרח לפרי) ויש לזכור בקטיף שיכול להיות חודשים ארוכים לאחר מכן לאיזו שנה שייך כל פרי (האם חנט לפני או אחרי טו בשבט)<br /> המיוחד בתאריך זה הוא שרוב מיני האילנות כלל עוד לא מתחילים לפרוח (קל וחומר להוציא פירות) ולכן מאד קל להבדיל בין הפירות השונים מבחינת לאיזו שנה הם שייכים (כיום כאשר בארץ מגדלים פירות ממקומות רבים בעולם, יש יוצאים מן הכלל והשסק הוא דוגמה טובה לפרי שחונט בדיוק בתקופה זו). גם שיר הילדים הידוע "השקדיה פורחת" מרמז על כך שרק השקדיה מקדימה לפרוח ושאר העצים לא. את ברכת האילנות עצמה, ברכה הנאמרת פעם בשנה כאשר רואים עצי פרי פורחים, מברכים רק החל מראש חודש ניסן, חודש וחצי או אפילו חודשיים וחצי במקרה של שנה מעוברת לאחר טו בשבט.<br /> גם ברור שטו בשבט אינו מהווה יום דין לאילנות בצורה דומה שראש השנה הוא יום דין לבני אדם. דבר זה מפורש במשנה הבאה במסכת ראש השנה ולפיה בעצרת (שמיני עצרת) נידונים הפירות. אולם האמונה העממית והמסורת ראתה ביום טו בשבט, גם מעין חג לאילונות וגם מעין יום דין לאילנות. הדבר בא כבר לידי ביטוי בשרידי פיוטים קדומים (מתקופת הגאונים) שהתגלו על ידי מנחם זולאי, בין קטעי הגניזה הקהירית. המתייחסים לטו בשבט, נאמרים על סדר תפילת שמונה עשרה (צורת פיוט המוכנה קרובה) ובכת בית נזכר עץ אחר עליו מתפללים שפריו יצליח (רשימת העצים מענינית והיא כוללת רק עצים מקוריים לארץ ישראל). הפיוטים נאמרו כחלק מהתפילה ביום זה ולכן נראה שכבר מתקופות קדומות ראו בו יום חגיגי מצד אחד אך גם יום דין מצד שני. עם הגלות והכיבוש הצלבני נשכחו המסורות אולם כבר רבינו גרשום מאור הגולה פסק שביום זה אין לגזור תענית והמהרי"ל מביא שביום זה לא אומרים תחנון. בפסיקה הספרדית הקדומה לא מצינו זכר לכך אולם ר' יוסף קארו בספר בית יוסף כותב "ועכשיו נהגו העולם שלא ליפול על פניהם בו" וכך גם פסק בשולחן ערוך. את המקור הראשון להרבות אכילת פירות מוצאים אצל ר' יששכר סוסאן, בן המאה ה-16 שמציין כי זהו מנהג בני אשכנז בלבד, וכן מופיע המנהג בספר מנהגים שהודפס בשנת 1590.<br /> במאה ה-17, בספר חמדת ימים (ספר קבלי שמחברו אינו ידוע, והתחבר בצפת) מופיע לראשונה "<b>סדר טו בשבט</b>", מנהג אכילת מיני פירות רבים, מאמרות ותפילות על כל פרי ופרי ולימוד פסוקים מהתנ"ך הקשורים לנושאים אלו. מחבר הספר חידש הדבר מדעתו, ובכתבי חכמי הקבלה של צפת ובפרט האר"י לא נמצא זכר לכך. בעל חמדת-ימים קובע סדר ברור, מחלק את מיני הפירות לכאלו הנאכלים בשלמותם (עם החרצנים) כאלו שרק קליפתם נאכלת (ללא הגלעין כמו זיתים) וכאלו שרק התוך נאכל (בעלי קליפה קשה כגון אגוזים ושקדים), מוסיף קטעים מהתורה (בריאת הצומח ביום השלישי וכו'). הסדר נתפשט במהירות בקהילות ישראל השונות ובכל ארץ וארץ וקהילה וקהילה הוסיפו, ושינו בהתאם לפירות המצויים שם על סדר זה. גם בימינו רבים עושים סדר טו בשבט, עם מיני פירות שונים, וקטעי לימוד, בתנ"ך, הלכה מדרש ואגדה. גם מקומות שאינם דתיים עושים סדרים מעין אלו ומוסיפים פרקי ספרות ושירה מתאימים.<br /> <br /> <b>נטיעות טו בשבט </b><br /> בימינו מצטייר ט"ו בשבט כחג האילנות, וכולל תוספות שלא היו קיימות בימי קדם. המנהג החל רק בסוף המאה ה-19 כאשר זאב יעבץ, מנהל בית הספר במושבה זכרון יעקב, יצא עם התלמידים לטעת עצים. המנהג האהוב והיפה המשיך וטו בשבט ידוע היום כיום נטיעות, יום חגה של <a href="http://www.kkl.org.il/" target="_blank">קרן קיימת לישראל</a>, יום בו יוצאים לטיולים ביערות ונוטעים שתילים חדשים. בעבר שתלו בארץ ישראל הרבה עצי אורן ועצים נוספים שאינם טבעיים לארץ ישראל. בימינו, מרבים לנטוע נטיעות של עצי חורש טבעיים, חרובים, זיתים ושקדים שהיוו את נוף הארץ במשך מאות שנים. מדינת ישראל ידועה בכך שהיא בין המדינות הבודדות בעולם שמספר העצים הניטעים כל שנה גדול בהרבה ממספר העצים הנעקרים. בתקופה בה שטחי יערות רבים, ובפרט יערות הגשם, מבוראים והופכים שטחי גידול חקלאיים, דווקא בישראל, מרבים כל הזמן בנטיעות.<b>&nbsp;</b><br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-P1LaH8UiEz8/TxPQX0WweKI/AAAAAAAADYg/Zs9PMFjhBc4/s1600/%25D7%2598%25D7%2595+%25D7%2591%25D7%25A9%25D7%2591%25D7%2598.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="טו בשבט" border="0" height="281" src="http://3.bp.blogspot.com/-P1LaH8UiEz8/TxPQX0WweKI/AAAAAAAADYg/Zs9PMFjhBc4/s400/%25D7%2598%25D7%2595+%25D7%2591%25D7%25A9%25D7%2591%25D7%2598.jpg" title="טו בשבט" width="400" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">טו בשבט - כרזה חגיגית בעיצוב של רוטשילד ליפמן מארכיון קקל</td></tr> </tbody></table> <b>&nbsp;</b> <br /> <br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3577797955714244806-437289109152029102?l=www.xn----2hcm6cgyhbh.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/krk-DopWB2J_kL9WNPaxbJ_ht8k/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/krk-DopWB2J_kL9WNPaxbJ_ht8k/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/krk-DopWB2J_kL9WNPaxbJ_ht8k/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/krk-DopWB2J_kL9WNPaxbJ_ht8k/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/GITGo/~4/OlaoURaPkV4" height="1" width="1"/>Gadi Eidelheithttps://profiles.google.com/105236817186563585217noreply@blogger.com0http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/01/tu-bishvat.htmltag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-86141321943509738772012-02-06T10:42:00.001+02:002012-02-06T10:43:20.063+02:002012-02-06T10:43:20.063+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> בפרשת יתרו, ה' נותן לעם ישראל את עשרת הדברות, המהווים את עיקרי היהדות. נתמקד במצוות כיבוד הורים (שמות כ' י"ב): "כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ". מצוות כיבוד הורים חריגה בעשרת הדברות. היא אינה מצווה בין אדם לה' (כדוגמת שבת או איסור עבודה זרה) והיא שונה גם מיתר מצוות הלא תעשה בין אדם לחברו (שכולן פותחות במילת האיסור לא). היא מוגבלת כלפי שני אנשים: ההורים שלך (למרות שחכמינו הרחיבו את המצווה גם לכיבוד האחים הגדולים, הסבים, הורי בן או בת הזוג ועוד).<br /> בנוסף זוהי אחת המצוות הבודדות ששכרן מפורש, ולא סתם שכר, אלא שכר רב מאד, למען יאריכון ימיך. מצוות כיבוד ההורים היא מהילדות ועד לבגרות. בגיל הילדות ובגיל הנערות לפעמים ההורים מרגיזים, מעצבנים וכלשון הנוער לא מבינים כלום, עדיין חובה לכבדם. גם כאשר ההורים מבוגרים וזקנים, אסור חלילה להתייחס להורים כאל מעמסה (בחברות קדומות בעולם, היחס לזקנים היה גרוע מאד), אלא תמיד לעזור ולכבד אותם. מכאן ברור גם למה כיבוד הורים מוביל לאריכות ימים, הרי גם לך בעתיד יהיו ילדים, ואם ילדים אלו יראו איך כיבדת ודאגת לצרכי ההורים שלך, הרי כאשר הם יגדלו, הם ידאגו לצרכים שלך בעת זיקנה.<br /> בלשון הפסוק כתוב "יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלוקיך נותן לך". ניתן לפרש זאת בשתי דרכים, הראשונה אריכות ימים, והשנייה, עם ישראל כעם יזכה להאריך ימים על ארצו. התורה מלאה באזהרות מפני הגלות, ובמובן הלאומי, מצוות כיבוד הורים, משמעותה זכירת אבות האומה: אברהם, יצחק, יעקב, משה ודרך זאת את קיום התורה שהיא התנאי ההכרחי לישיבת עם ישראל בארצו. אכן כאשר עם ישראל עזב את דרך התורה, בסופו של דבר, חרב בית המקדש ועם ישראל יצא לגלות.<br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="http://www.ratnermuseum.com/israelbiblemuseum/virtual/exodus/img0056.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="כבד את אביך ואת אימך" border="0" height="319" src="http://www.ratnermuseum.com/israelbiblemuseum/virtual/exodus/img0056.jpg" title="כבד את אביך ואת אימך" width="320" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">כבד את אביך ואת אימך - <a href="http://www.ratnermuseum.com/?page=ratners">פיליפ רטנר</a> מוזיאון התנך בצפת</td></tr> </tbody></table> <br /> <br /> לדף הראשי של <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/yitro.html">פרשת יתרו </a><br /> <br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3577797955714244806-8614132194350973877?l=www.xn----2hcm6cgyhbh.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/qfXXqpuvp-1sEcx7ZS89NJ1dXrg/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/qfXXqpuvp-1sEcx7ZS89NJ1dXrg/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/qfXXqpuvp-1sEcx7ZS89NJ1dXrg/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/qfXXqpuvp-1sEcx7ZS89NJ1dXrg/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/GITGo/~4/LVduOr8DsVQ" height="1" width="1"/>Gadi Eidelheithttps://profiles.google.com/105236817186563585217noreply@blogger.com0http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/02/yitro-leyeladim.htmltag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-6200128293319955032012-02-06T09:44:00.001+02:002012-02-06T09:44:25.269+02:002012-02-06T09:44:25.269+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> בתפזורת הבאה וטמנו מילים מ<a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/yitro.html">פרשת יתרו</a>, ניתן לחפש ישירות בתפזורות, לענות על השאלות בצד או להיעזר ברשימת המילים. בהצלחה<br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/yitro-riddles.html">חידות נוספות לפרשת יתרו</a><br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/yitro.html">העמוד הראשי של פרשת יתרו</a><br /> <br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-Nit7xmFdDqQ/Ty-EeRwvLFI/AAAAAAAADeA/Yrq5q2reJaE/s1600/%D7%AA%D7%A4%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%AA+%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA+%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="תפזורת לפרשת יתרו" border="0" height="640" src="http://1.bp.blogspot.com/-Nit7xmFdDqQ/Ty-EeRwvLFI/AAAAAAAADeA/Yrq5q2reJaE/s640/%D7%AA%D7%A4%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%AA+%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA+%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95.jpg" title="תפזורת לפרשת יתרו" width="419" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">תפזורת לפרשת יתרו</td></tr> </tbody></table> <br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3577797955714244806-620012829331995503?l=www.xn----2hcm6cgyhbh.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/DjK8o9cc0Fkuuik0y2z8V2XoqNI/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/DjK8o9cc0Fkuuik0y2z8V2XoqNI/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/DjK8o9cc0Fkuuik0y2z8V2XoqNI/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/DjK8o9cc0Fkuuik0y2z8V2XoqNI/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/GITGo/~4/stOD0K47vGI" height="1" width="1"/>Gadi Eidelheithttps://profiles.google.com/105236817186563585217noreply@blogger.com0http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/02/tifzoret-yitro.htmltag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-80298226340556686212012-02-04T20:35:00.000+02:002012-02-04T21:05:34.709+02:002012-02-04T21:05:34.709+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> אדר נזלי ישע הוא קרובה ל<a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/01/tu-bishvat.html" target="">טו בשבט</a> שחוברה על ידי רבי יהודה בן משה הלוי. אין זה המשורר הנודע רבי יהודה הלוי, אלא אחד מפייטני ארץ ישראל הקודמים שחי במאה השביעית לספירה. הפיוט נאמר בתפילת שחרית של ט"ו בשבט על סר חזרת הש"ץ. סוג זה של פיוטים מכונה קרובות (שכן בהן החזן קרב לפני העמוד לומר את התפילה). פיוטים רבים מאותה תקופה, ובפרט של רבי אלעזר הקליר מצאו את דרכם לסדר התפילה בחגים ובימים נוראים, ואילו רבים אחרים נשכחו. פיוט זה נמצנא מחדש בגניזת קהיר והובר לראשונה לדפוס על ידי מנחם זולאי ז"ל.<br /> <br /> הפיוט בנוי על סדר הא"ב ובכל בית מזכירים עץ אחר באותה אות. לאחר מכן בא המשפט הקבוע בראש השנה לאילן, בשורה הרביעית מופיע תמיד פסוק (לאחר הנקודתיים) וחתימת הברכה.<br /> מענין לשים לב לרשימת העצים, וכמובן שעצים שאינם מוקמיים לארץ ישראל לא מוזכרים כלל. גם הפרדס המוזכר הוא פקדס רימונים, ולא פרדס הדרים. ברכת את צמח דוד עבדך אין סיום משלה וגם שימו לב לחתימה של הברכה האחרונה.<br /> <br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> </div> <blockquote class="tr_bq"> <b>א</b>דר נזלי ישע תזיל להמוני<br /> <b>אגוז </b>יפריח למעודני<br /> בראש השנה לאילן<br /> אמץ אמוני: כי שמש ומגן ה'<br /> ברוך אתה ה' מגן אברהם<br /> <br /> <b>ב</b>הילו נרו יאיר לנחויים<br /> <b>ברוש </b>בהיק יזהיר לפדויים<br /> בראש השנה לאילן<br /> ברך בגשמי תחיה לארץ החיים: כי מוצאי מצא חיים<br /> ברוך אתה ה' מחיים המתים<br /> <br /> <b>ג</b>דול ומהולל ורם על כל אל<br /> <b>גפן </b>המשולח כרם אל.<br /> בראש השנה לאילן<br /> גבר ששון באומרי אין כאל: כי גדול בקרבך קדוש ישראל<br /> ברוך אתה ה' האל הקדוש<br /> <br /> <b>ד</b>ביר תבנה למסוימה<br /> <b>דולב </b>יאריך בקומה<br /> בראש השנה לאילן<br /> דרוש לנו מחכימה: כי ה' ייתן חכמה<br /> ברוך אתה ה' חונן הדעת<br /> <br /> <b>ה</b>דר שרה מראש אמנה<br /> <b>הדס </b>יפריח למאמינה<br /> בראש השנה לאילן<br /> תשובב למי מנה: כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה<br /> ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה<br /> <br /> <b>ו</b>עמך לטובה תתאיר<br /> <b>ורד </b>יזהיר ואיל יכאיר<br /> בראש השנה לאילן<br /> ועד סליחה לעם זו להבאיר: כי אסלח לאשר אשאיר<br /> ברוך אתה ה' חנון ומרבה לסלוח<br /> <br /> <b>ז</b>והר יזהיר מקום יעקב<br /> <b>זית </b>רענן המשול ביעקב<br /> בראש השנה לאילן<br /> זאת יאמר ליעקב: כי פדה ה' את יעקב<br /> ברוך אתה ה' גואל ישראל<br /> <br /> <b>ח</b>פש פדות לקהלך<br /> <b>חרוב </b>ימתיק וברכה בו להללך<br /> בראש השנה לאילן<br /> חי תרפא גוי מייחלך: כי אעלה ארוכה לך<br /> ברוך אתה ה' רופא חולי עמו ישראל<br /> <br /> <b>ט</b>הר משוש כל הארץ<br /> <b>טיף </b>ברכה לקרואי חפץ ארץ<br /> בראש השנה לאילן<br /> טכס להגשים ברכה לארץ: כי מבורכיו יירשו ארץ<br /> ותן טל ומטר לברכה, ברוך אתה ה' מברך השנים<br /> <br /> <b>י</b>-ה חיש ישע לעמך אשר קוו<br /> <b>יבולים </b>בפרים ינוו<br /> בראש השנה לאילן<br /> יאמר לאסוף דוחים אשר יקוו: כי פדיתם ורבו כמו רבו<br /> ברוך אתה ה' מקבץ נדחי עמו ישראל<br /> <br /> <b>כ</b>השמיע במילינו<br /> <b>כרם </b>ייתן פריו לנו<br /> בראש השנה לאילן<br /> יכריע צדק מאזנינו: כי ה' שופטינו<br /> ברוך אתה ה' מלך אוהב צדקה ומשפט<br /> <br /> <b>ל</b>השמיע ישע לעבדו<br /> <b>לוז </b>לעשרים ואחד יגמר נרדו<br /> בראש השנה לאילן<br /> לאבד נצרים ומינים אשר בו בגדו: כי רשעים יאבדו<br /> ברוך אתה ה' שובר אויבים ומכניע זדים<br /> <br /> <b>מ</b>עת חרב בית איבו<br /> <b>מור </b>מארץ העדה ישובו<br /> בראש השנה לאילן<br /> מעוז יהי לעם קרובו: כי לי איים יקוו<br /> ברוך אתה ה' משען ומבטח לצדיקים<br /> <br /> <b>נ</b>ועם ששון בהגיון<br /> <b>נרד וכרכום</b> נחז בחיזיון<br /> בראש השנה לאילן<br /> נבנתה העיר על תילה נשמיע בריציון: כי בנה ה' ציו<br /> ברוך אתה ה' בונה ירושלים (אומרים את כל ברכת את צמח)<br /> <br /> <b>ס</b>ולו סולו המסילה לבני<br /> <b>סמדר </b>ירבה לעידוני<br /> בראש השנה לאילן<br /> סכות שיח חינוני: כי שמוע אל אביונים ה'<br /> ברוך אתה ה' שומע תפילה<br /> <br /> <b>ע</b>רך קורבן אולמו<br /> <b>ערבה </b>מנחה לשאת עם בהתרוממו<br /> בראש השנה לאילן<br /> עולת שי יקבל מעמו: כי רוצה ה' בעמו<br /> ברוך אתה ה' המחזיר שכינתו לציון<br /> <br /> <b>פ</b>ריו ייתן לשמחנו בגילה<br /> <b>פרדס </b>עם צמחי ארך ויבולה<br /> בראש השנה לאילן<br /> פדוייך מהללים יומם ולילה: כי נעים נאווה תהילה<br /> ברוך אתה ה' הטוב שמך ולך נאה להודות<br /> <br /> <b>צ</b>מחי אילנות בברכה נחזה,<br /> <b>קיקיון </b>ראש יום, <b>רימון </b>ציץ לעם הזה<br /> בראש השנה לאילן<br /> <b>שקמים </b>ושירוק יגבה כזה: <b>תשמיענו </b>כי שלום אמת אתן לכם במקום הזה<br /> ברוך אתה ה' עושה השלום.</blockquote> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> </div> <br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> </div> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/01/tu-bishvat.html" target="">לדף הראשי של טו בשבט</a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3577797955714244806-8029822634055668621?l=www.xn----2hcm6cgyhbh.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/BiCgUtbnvkT0PqlK86w4x6MNsBY/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/BiCgUtbnvkT0PqlK86w4x6MNsBY/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/BiCgUtbnvkT0PqlK86w4x6MNsBY/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/BiCgUtbnvkT0PqlK86w4x6MNsBY/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/GITGo/~4/MnxrH32y_mc" height="1" width="1"/>Gadi Eidelheithttps://profiles.google.com/105236817186563585217noreply@blogger.com0http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/02/eder-nizley-yesha.htmltag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-62515110669441955712012-02-04T09:04:00.000+02:002012-02-03T14:12:58.303+02:002012-02-03T14:12:58.303+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <b>מאמרים ודברי תורה לפרשת בשלח&nbsp;</b><br /> <br /> <b><a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/blog-post.html">שירת הים ושירת דבורה</a> </b>- המאמר מתאר את הדמיון בין סיפור קריעת ים סוף וסיפור מלחמת ברק בסיסרא, שני האירועים שבעקבותיהם באו השירות הגדולות שבתנ"ך.<b> </b><br /> <br /> <b><a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/07/40-parashat-beshalach-5770-forty-years.html">פרשת בשלח - ארבעים שנה?</a></b> - המאמר עוסק באזכור המוזר בפרשת בשלח בדבר בני ישראל שאכלו את המן ארבעים שנה. כזכור חטא המרגלים טרם התרחש ולקורא לא ידוע שיש סיבה שבני ישראל יהיו במדבר כל כך הרבה זמן. ציון הזמן תמוה ביותר והפסוק נראה לא בזמנו. המאמר עוסק בקושי זה ומנסה לפתור אותו.<br /> <br /> <b><a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/02/shabbat-shemot.html">מצוות השבת בספר שמות</a> </b>- עיונים בציווי השבת בפרשות השונות בספר שמות עם מספר הערות על השבת בימינו.<br /> <br /> <b><a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/01/beshalach-yeladim.html">פרשת בשלח לילדים</a></b> - מדוע מכונה מרים אחות אהרון ולא אחות משה <br /> <br /> <b><a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/beshalach-riddles.html">חידות לפרשת בשלח</a></b> - חידות ציורים וחידות מילוליות לכל המשפחה לפרשת בשלח.<br /> <br /> <b><a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/01/beshalch-tifzoret.html">תפזורת לפרשת בשלח </a></b><br /> <br /> <b><a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/07/torah-stats-16.html">סטטיסטיקה לפרשת בשלח</a></b> - נתונים סטטיסטיים על פרשת בשלח.<br /> <br /> <b>תקציר פרשת בשלח</b><br /><div align="left" style="float: left;"> <div style="margin-bottom: 10px; margin-right: 10px; margin-top: 10px; overflow: hidden; width: 336px;"> <table border="0" cellpadding="0" cellspacing="0" dir="rtl" style="table-layout: fixed; width: 336px;"><tbody> <tr><td class="text13"><div style="text-align: justify;"> <span style="font-size: small;"> <script type="text/javascript"> <!-- google_ad_client = "ca-pub-4832632212776908"; /* For parash week table */ google_ad_slot = "2309742509"; google_ad_width = 336; google_ad_height = 280; //--> </script> <script src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js" type="text/javascript"> </script></span></div> </td></tr> </tbody></table> </div> </div> <b>פרשת בשלח</b> מתארת את קורות בני ישראל מיד לאחר צאתם ממצרים. בני ישראל הולכים דרך המדבר ולא דרך ארץ פלשתים (דרך החוף הקצרה), מתוך חשש שמא יגיעו מהר מדי למצב בו הם צריכים להילחם (מצב אליו אכן הם מגיעים בסוף הפרשה) ויפחדו מהמלחמה ויחזרו מצרימה. משה, הוא היחידי שבשעה גדולה זו של יציאת מצרים, טורח לקחת את עצמות יוסף שהשביע את בני ישראל לא לקוברו במצרים. המשנה במסכת סוטה מפרשת שבזכות התעסקות זו של משה, נעשתה לו מידה כנגד מידה, והקב"ה בעצמו עסק בקבורתו. הנחיית העם במדבר היא ניסית. ביום עמוד הענן מראה להם את הדרך ובלילה הוא מתחלף לעמוד אש. תוכניתו של ה' להענשת פרעה לא הסתיימה. ה' מכוון את בני ישראל למקום בו הם נראים כלכודים ובכך מעורר את פרעה לרדוף אותם. פרעה, אחוז תאוות נקמה, לא מוכן להניח לבני ישראל אפילו שהוא שחררם ואוסף צבא גדול לרדוף אחריהם. בני ישראל חוששים מאד (וכפי שאמרנו למרות מספרם הגדול, 600000 גברים בגיל צבא, הם אינם מוכנים נפשית למלחמה באדוניהם אך לפני ימים מספר). משה מרגיע את בני ישראל ומבטיח להם הצלה ניסית. כאן אנו מגיעים לנס הגדול של קריעת ים סוף. עמוד הענן (שבלילה בדרך כלל אינו נמצא), חוצץ בין מחנה ישראל למחנה מצרים, וה' מביא רוח חזקה במיוחד החוצה את הים לשניים (לרוח היה תפקיד חשוב גם במכת הארבה). בני ישראל עוברים בתוך הים ומצרים רודפים אחריהם. כידוע, כאשר בני ישראל מסיימים לעבור, הים שב לאיתנו ומטביע את כל חיל מצרים למרות שמההדגשה בכתובים "...ולא נשאר בהם עד אחד", יש הרואים שאחד דווקא כן נשאר והוא פרעה לבדו (כמו בסיום הסרט נסיך מצרים). לאחר מכן באה השירה הגדולה והנפלאה: שירת הים, שמשה מתחיל וכל בני ישראל עונים אחריו. גם מרים הנביאה והנשים שרות שירה משלהן. מאותו שלב מתחיל מסע הנדודים במדבר, ומתחילים גם הקשיים והתלונות, תלונות על מים (במרה) ותלונות על מזון במדבר סין (חודש לאחר יציאת מצרים). ה' עושה נס ומוריד מזון שמימי. שלו בערב ומן בבוקר. הציווי המפורש הוא לאסוף מן ליום אחד בלבד ולא לשמור אותו (וזאת כדאי לחזק את הנס) מי שאסף יותר גילה שהמן הבאיש והעלה תולעים. בפרשתינו נזכרת השבת לראשונה. ביום השישי לקטו כמות כפולה, שלא הבאישה ונשמרה לשבת. אנשים שיצאו ללקוט בשבת לא מצאו כלום (וגם קיבלו על הראש ממשה רבנו). לסיום פרשת המן מוזכר כי<a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/07/40-parashat-beshalach-5770-forty-years.html"> בני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה</a>. בני ישראל ממשיכים בדרכם לרפידים וגם שם אין מים לשתות, משה וזקני ישראל הולכים לחורב (מקומו של הר סיני) וה' עושה שם נס ומשה מכה בסלע ויוצאים ממנו מים. בינתיים ברפידים, עמלק תוקף את ישראל (כנראה רוב הגברים הלכו להביא מים, ובמחנה נשארו הנשים הילדים והזקנים). משה ממנה את יהושע לצאת למלחמה בעמלק מחר (למה מחר? כנראה גם יהושע לא היה בדיוק באזור). המלחמה לא הייתה קלה ונזקקה התערבות אלוקית. משה אהרון וחור, שלושת זקני העם, עלו לראש הגבעה ומשה הרים ידיו כל זמן המלחמה. מאחר וידי משה היו כבדים הביאו לו אבן לשבת עליה ואהרון וחור תמכו את ידיו. וכשהיה משה מרים ידיו בתפילה ניצחו ישראל וכשהיה מרפה ניצחו עמלק ורק בערב בסופו של היום הצליח ישראל לגבור על עמלק. הפרשה מסתיימת במצווה למחות את זכר עמלק. <br /> <br /> <b>אומנות בפרשת בשלח</b><br /> פרשת בשלח מהווה מקור והשראה למאות תמונות אומנות. הנושאים של חציית ים סוף, נס המן והשלו, ומלחמת עמלק היוו השראה לאומנים רבים. הפעם נביא את ציורו של ניקולא פוסן&nbsp; Nicolas Poussin המתאר את המלחמה בעמלק. שימו לב לבלי הדמויות, למשה אהרון וחור בפינה הימינת העליונה ולשמש העומדת לשקוע בפינה השמאלית העליונה.<br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_pY5m7af1aKM/TSljrp7BbMI/AAAAAAAABs8/804TqToiRqk/s1600/poussin2.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="288" src="http://3.bp.blogspot.com/_pY5m7af1aKM/TSljrp7BbMI/AAAAAAAABs8/804TqToiRqk/s400/poussin2.jpg" width="400" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מלחמת יהושע בעמלק - ניקולא פוסן 1625 <a href="http://www.hermitagemuseum.org/html_En/index.html">מוזיאון הרמיטג' סנט-פטרסבורג</a></td></tr> </tbody></table> <a href="http://www.google.co.il/url?sa=t&amp;source=web&amp;cd=3&amp;ved=0CBIQFjAC&amp;url=http%3A%2F%2Fwww.mechon-mamre.org%2Fi%2Ft%2Fu%2Fup0204.htm&amp;ei=oOgqTbXDFY2ShAfT9ontCg&amp;usg=AFQjCNEUpZMiwBVccoYTVhBxofm1Dde_6g&amp;sig2=idxPdV1kPiIasKZIzB036w">הטקסט המלא של פרשת בשלח מאתר מכון ממרא</a><br /> <br /> <b>הפרשה הקודמת</b><br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/bo.html"> פרשת בא</a><br /> <b>הפרשות הבאות</b><br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/yitro.html"> פרשת יתרו</a><br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/mishpatim.html"> פרשת משפטים</a><br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/truma.html"> פרשת תרומה</a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3577797955714244806-6251511066944195571?l=www.xn----2hcm6cgyhbh.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/SwVFb4bOAgLh3V5fbj9lFEUC6RQ/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/SwVFb4bOAgLh3V5fbj9lFEUC6RQ/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/SwVFb4bOAgLh3V5fbj9lFEUC6RQ/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/SwVFb4bOAgLh3V5fbj9lFEUC6RQ/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/GITGo/~4/cOSzq6tPT3g" height="1" width="1"/>Gadi Eidelheithttps://profiles.google.com/105236817186563585217noreply@blogger.com2http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/beshalach.htmltag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-9938672031174285762012-01-29T12:24:00.002+02:002012-01-30T08:57:27.522+02:002012-01-30T08:57:27.522+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> בדף זה יופיעו דברי תורה המתאימים במיוחד לילדים לפרשת בשלח<br /> <br /> <b>שירת מרים</b><br /> <br /> לאחר שירת הים אנו מוצאים שגם מרים והנשים שרו שירה משלהן. התיאור בתורה קצר: "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת-הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת: וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַה' כִּי-גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם".<br /> <br /> שאלה ראשונה - <b>מדוע מרים מתארת כאחות אהרון (ולא כאחות משה)</b>?<br /> למפרשים מספר תשובות לשאלה זו<br /> <ul style="text-align: right;"> <li>אהרון הוא האח הגדול ולכן מרים מתוארת כאחותו (רשב"ם ורמב"ן)</li> <li>מרים מתוארת כנביאה למרות שלא מצאנו שום נבואה שלה בתורה. רש"י מפרש כי נבואתה הייתה שאמה תלד בן והוא יהיה מושיעם של ישראל. כאשר מרים ניבאה זו היא הייתה אחות ארהון (משה כמובן טרם נולד)</li> <li>רש"י מפרש גם שמרים מכונה אחות אהרון מאחר ואהרון הוא זה שביקש ממשה רחמים על מרים, כאשר מרים סבלה מהצרעת (פרשת בהעלותך במדבר פרק י"ב פסוק י"א)</li> <li>משה מוזכר בתחילת השירה, והתורה רצתה להזכיר גם את אהרון ולכן מרים מוצגת כאחות אהרון (רמב"ן)</li> <li>הרש"ר הירש מפרש שמעמדה של מרים בקרב הנשים היה כמו מעמדו של אהרון בקרב הגברים. כדרך שאהרון הפיץ בין האנישים את דברי ה' שנאמרו למשה, כל עשתה מרים בין הנשים. </li> </ul> <br /> שאלה שנייה -<b> מה הייתה שירתה של מרים</b>?<br /> השירה לא מפורטת, אולם הפסור הראשון זהה לשירה של משה ולכן מפרש רש"י כי משה השמיע לבני ישראל את השירה והם חזרו אחריו פסוק אחר פסוק ומרים השמיעה את השירה לנשים והן חזרו אחריה על אותה שירה בדיוק פסוק אחר פסוק.<br /> <br /> מאמרים נוספים ל<a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/beshalach.html">פרשת בשלח</a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3577797955714244806-993867203117428576?l=www.xn----2hcm6cgyhbh.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/YIrigf40O_hvKwP6la6CKWMmWPY/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/YIrigf40O_hvKwP6la6CKWMmWPY/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/YIrigf40O_hvKwP6la6CKWMmWPY/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/YIrigf40O_hvKwP6la6CKWMmWPY/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/GITGo/~4/c4brq7z-ILk" height="1" width="1"/>Gadi Eidelheithttps://profiles.google.com/105236817186563585217noreply@blogger.com0http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/01/beshalach-yeladim.htmltag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-36299311876295489672012-01-28T23:44:00.002+02:002012-02-01T14:50:54.075+02:002012-02-01T14:50:54.075+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> בתפזורת הבאה לפרשת בשלח הוטמנו מילים וביטויים מהפרשה. ניתן לחפש ישירות בתפזורת, לענות על השאלות או להשתמש ברשימת המילים המופיעה במהופך<br /> בהצלחה<br /> <br /> עוד <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/beshalach-riddles.html">חידות לפרשת בשלח </a><br /> <br /> לדף הראשי של <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/beshalach.html" target="_blank">פרשת בשלח</a><br /> <br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-DwlZod6xwPc/TyRr9Ze6woI/AAAAAAAADcM/TKZLAspGzOk/s1600/%D7%AA%D7%A4%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%AA+%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA+%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%97.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="תפזורת לפרשת בשלח" border="0" height="640" src="http://2.bp.blogspot.com/-DwlZod6xwPc/TyRr9Ze6woI/AAAAAAAADcM/TKZLAspGzOk/s640/%D7%AA%D7%A4%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%AA+%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA+%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%97.jpg" title="תפזורת לפרשת בשלח" width="472" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">תפזורת לפרשת בשלח</td></tr> </tbody></table> <br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3577797955714244806-3629931187629548967?l=www.xn----2hcm6cgyhbh.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/Zacw0rJGuJWdJsi5LK_XcueK6r4/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/Zacw0rJGuJWdJsi5LK_XcueK6r4/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/Zacw0rJGuJWdJsi5LK_XcueK6r4/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/Zacw0rJGuJWdJsi5LK_XcueK6r4/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/GITGo/~4/UQyHD64mC48" height="1" width="1"/>Gadi Eidelheithttps://profiles.google.com/105236817186563585217noreply@blogger.com0http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/01/beshalch-tifzoret.htmltag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-48449020640558763722012-01-28T21:26:00.000+02:002012-01-29T09:21:55.121+02:002012-01-29T09:21:55.121+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> העניין בתנועת החסידות עולה ועולה בשנים האחרונות. גם מצד התענינות בתורת החסידות עצמה וגם עניין היסטורי בתנועה ובאנשיה הבולטים.ספרו של עמנואל אטקס, <a href="http://www.shazarbooks.co.il/bookDetails.asp?book=588" target="_blank">בעל התניא,</a> הינו מחקר מקיף על רבי שניאור זלמן מלאדי, האדמו"ר הראשון בשושלת אדמורי חב"ד. המחקר ההיסטורי מבוסס על חומרים מהחסידות עצמה, אגרותיו השונות של הרב וכן מארכיוני רוסיה הצארית שנפתחו רק לאחרונה לציבור הרחב והכוללים פרטים רבים. רבי שניאור זלמן (להלן רש"ז), היה מתלמידיו של המגיד ממזריטש (שבעצמו היה מתלמידיו של הבעש"ט), והספר סוקר גם את ראשית תנועת החסידות שהיתה רק בתחילתה והתפשטה במהירות בכל רחבי אירופה המזרחית.<br /> פרקי הספר עוסקים בעיקר בתולדותיו של הרש"ז ומעט גם בתורתו. הספר נפתח בתיאור הנסיבות שהביאו את הרש"ז לראש החסידים באיזורו, ובהנגות הייחודיות שעשה בחסידות שלו. שני פרקים מתארים בקצרה את תורתו כפי שהיא באה לידי ביטוי בספרו הידוע "תניא", ספר היסוד של תורת חב"ד. פרקים אלו חורגים מעיקרו של הספר והם רק פתח קל לספרים אלו. שלושה פרקים בספר עוסקים בעימות בין המתנגדים לחסידים, עימות שכמעט וקרע את היהדות לשניים באותה תקופה ושהדיו קיימים למעשה עד היום. הספר מתאר את נסיונותיו של הרש"ז להידבר עם הגאון מוילנה (שהוביל את קו ההתנגדות). נסיונות אלו, אירעו עוד בטרם היה הרש"ז אדמו"ר והוא הצטרף אז על רבו רבי מנחם מנדל מוויטבסק (שעלה לארץ ישראל ולאחר כמה שנים אף ביקש מהרש"ז לעמוד בראש החסידות ברוסיה הלבנה, מה שהוביל ליצירת שושלת חב"ד) אולם עלו בתוהו. עמדת הגאון כלפי החסידות הייתה שלילית ביותר, ולעיתים במקומות אחרים גם נטו לראות בחסידות גלגול נוסף של כת השבתאות. באותן מדינות החסידים נרדפו ממש, אולם במדינות בהם היו הם הרוב, תנועת החסידות פרחה ועלתה כאשר מספר המצטרפים עליה הה רב. הצטרפות זו של צעירים לתנועה אף הגבירה את המתח שכן אותם צעירים היו צריכים לצאת נגד אביהם ומשפחתם בדרכם החדשה. הספר מתאר את דרך ההבלגה שהמליץ הרש"ז לחסידיו לנקוט, בעוד הרש"ז עמל ויגע על הגדלת החסידות בתחומי מקום מושבו. אטקס מנתח את הנסיבות שהובילו להחרפת העימות שהחלו בפטירת הגאון בחול המועד סוכות, ובשמועה הזדונית שהחסידים מרבים מדי בחגיגת שמחת בית השואבה על מנת "לחגוג" גם את מותו. מובן שלשמועה זו לא היה כל בסיס אולם קיצוני המתנגדים יזמו פעולות קשות נגד החסידים, כולל החרמתם ונידויים והמעשים הגיעו עד אלימות ממש. החסידים שהגיעו למצב נואש, ביקשו את עזרת השלטונות והללו חוקקו חוקים ותקנות לטובתם.&nbsp; הפנייה וההלשנה לשלטונות רק החריפו את הכעס של המתנגדים אשר נקטו צעד דומה של הלשנה לשלטונות, ודווקא על רש"ז (שרבים מחסידי וילנה היו קשורים בו). העלילה הייתה מרושעת במיוחד וקשרה את הרש"ז לאויביה הגדולים ביותר של הקיסרות הרוסית באותה תקופה, הצרפתים. הרש"ז נעצר (וגם חסידים בוילנה נעצרו) ולאחר חקירה ארוכה ולאחר שמסר תשובה ארוכה מאד אודות החסידות שוחרר. כל זה היה למעשה תוצאה רגילה של חקירה, שלא הניבה שום הוכחות בדבר אשמה כלשהי. אולם הרש"ז עצמו, והחסידים בדורות הבאים, ראו את השחרור כמעשה ניסי ויום השחרור, י"ט בכסלו, נחוג עד היום. מיתוס המאסר (שהיה רק מעצר) התפתח ברבות השנים והספר עושה הבדלה מצוינת בין העובדות לבין תפיסת האירוע בקרב הרש"ז והחסידים. הרש"ז לא יכל היה לשב תחת גפנו ותאנתו זמן רב ולאחר שנתיים וכתוצאה מהלשנה נוספת נאסר שוב. יותר מכל מנהיגי החסידים סבל הרש"ז מהמאבק בין החסידים למתנגדים. אולם מעצרו נתן הזדמנות לשטוח את כל תפיסתו כלפי השלטונות ולכן גם ראה במאסרים אלו נסיונות גדולים שמוטלים עליו ובהם הוא עמד בהצלחה.<br /> סכסוכים היו לא רק עם המתנגדים, גם בקרב החסידויות עצמן היו משברים וסכסוכים (וחסידויות רבות הן תוצאה של פיצולים). הספר עוסק רבות גם בסכסוכים אלו וביחוד עם רבי אברהם מקליסק (שעלה לארץ ישראל ביחד עם רבי מנחם מנדל מוויטבסק). אטקס מנסה להתחקות אחרי פרטי הסכסוך באמצעות האגרות השונות שהחליפו הצדדים. לסכסוך שני פנים, הסכסוך הרוחני על דרך הנהגת החסידים. זהו הסכסוך המתואר בספרות החסידית אולם לסכסוך היה גם פן ארצי בולט שעיקרו השליטה על כספי התרומות שנאספים בתחומי רוסיה הלבנה ונשלחים לחסידים בארץ. צד זה של הסכסוך לא זוכה לאזכורים מרובים בספרות החסידית, מסיבות ברורות, אולם קריאתו של אטקס באגרות השונות מראה את קיומו ואטקס אפילו תוהה האם הוא היה עיקר הסכסוך.<br /> הספר מסתיים בתיאור מאבק הירושה לאחר מותו של הרש"ז ומראה בעיקר שאין חדש תחת השמש, וכאשר מנהיג גדול נפטר ויש יותר מאפשרות אחת ליורש, יפרוץ קרב ירושה, שיתנהל כקרב לכל דבר. למעשה קרב הירושה גרם לפיצול של החסידות לדור אחד ולחלוקתה לשתי חסידויות נפרדות, האחת תחת הנהגת בנו של הרש"ז ואחת תחת הנהגת תלמידו. השושלות התאחדו שוב רק בהנהגת האדמור השלישי (רבי מנחם מנדל - הצמח צדק). גם כאן צריך אטקס להתגבר על הספרות החסידית המטשטשת ומעמעמת את הסכסוך לכלל מחלוקת זוטרה ולהראות עד כמה למעשה היה הסכסוך חריף.<br /> מעניין להשוות ספר זה לספר אחר שיצא בהוצאת מרכז זלמן שז"ר השנה על <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/09/rebbe.html">הרבי מלובביץ</a> מאת מנחם פרידמן ושמואל היילמן. שני הספרים בעלי אופי שוני לחלוטין. בעוד ספרם של פרידמן והיילמן הוא ספר הממקום בין העיון לקריאה, ספרו של אטקס הוא אקדמאי הרבה יותר, מביא ציטוטים רבים מהאגרות עצמן ומכתבי חוקרים שקדמו לו, אינו עושה קיצורי דרך ומנתח את הנושאים השונים בצורה מעמיקה. ועדיין, גם ספרו של אטקס כולל הרבה פרשנות אישית וגגם הוא אינו הגיוגרפי כלל וחושף צדדים ארציים רבים בהתנהגות האדמו"רים, צדדים אותם החסידים אוהבים להצניע ולהתעלם מהם. אמנם לחסידי חב"ד יהיה קל יותר לקבל את ספרו של אטקס (את הספר של פרידמן והיילמן תנעות חב"ד דחתה בשאט נפש ותרעומת גדולה) אך בודאי יתקשו לקבל חלק מן המסקנות המוצגות בו.<br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="http://www.shazarbooks.co.il/images/books/baal-hatnia.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" src="http://www.shazarbooks.co.il/images/books/baal-hatnia.jpg" title="בעל התניא - עמנואל אטקס" שalt="בעל התניא - עמנואל אטקס" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">בעל התניא - עמנואל אטקס</td></tr> </tbody></table> <br /> <a href="http://www.shazarbooks.co.il/bookDetails.asp?book=588" target="_blank">בעל התניא</a><br /> רבי שניאור זלמן מלאדי וראשיתה של חסידות חב"ד<br /> עמנואל אטקס<br /> מרכז זלמן שזר<br /> תשע"ב 2012<br /> 495 עמודים<br /> <br /> <br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3577797955714244806-4844902064055876372?l=www.xn----2hcm6cgyhbh.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/CDUIUVAeweWUDO67o8Rfl9ys9Ic/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/CDUIUVAeweWUDO67o8Rfl9ys9Ic/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/CDUIUVAeweWUDO67o8Rfl9ys9Ic/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/CDUIUVAeweWUDO67o8Rfl9ys9Ic/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/GITGo/~4/t9lDucfRWjk" height="1" width="1"/>Gadi Eidelheithttps://profiles.google.com/105236817186563585217noreply@blogger.com0http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/01/baal-hatanya.htmltag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-65605077523783072272012-01-28T13:38:00.000+02:002012-01-22T21:12:08.289+02:002012-01-22T21:12:08.289+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <b>מאמרים ודברי תורה לפרשת בא</b><br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/07/parashat-bo-5770.html">החודש הזה לכם ראש חודשים</a> - על מצוות קידוש החודש, לוח השנה העברי, שמות החודשים, ריחוק המולד האמיתי מהאמצעי ועוד אסטרונומיה יהודית<br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/01/bo-yeladim.html">פרשת בא לילדים</a> - דבר תורה לילדים כמה שנים ישבו שני ישראל במצרים? במאמר גם הרחבה למבוגרים. מומלץ. <br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/01/plague-of-darkness.html">מכת חושך</a> - על המשותף לשלושת המכות בפרשת בא ומדוע דווקא החושך מפחיד כל כך? <br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/bo-5771.html">ההיסטוריה הצבאית של מצרים - על נפוליאון ופרנצ'סקו מאיסיזי</a> - במאמר אורח מרתק זה, מנתח בקצרה ידידי חובב ההיסטוריה, פיני קרישר, שני מסעות צבאיים כושלים לכיבוש מצרים ועומד על השווה והשונה בינהם.<br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/bo-riddles.html">חידון לפרשת בא<b> </b></a>- חידות ציורים לפרשת בא, להנאת כל בני המשפחה קטנים וגדולים.<br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/01/tifzoret-bo.html">תפזורת לפרשת בא&nbsp; </a><br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/07/torah-stats-15.html">סטטסיטיקה לפרשת בא</a> - נתונים סטטיסטיים על מספר המילים הפסוקים והפרשיות בפרשת בא.<br /> <br /> <b>תקציר</b><b> פרשת בא</b><br /> <div align="left" style="float: left;"> <div style="margin-bottom: 10px; margin-right: 10px; margin-top: 10px; overflow: hidden; width: 336px;"> <table border="0" cellpadding="0" cellspacing="0" dir="rtl" style="table-layout: fixed; width: 336px;"><tbody> <tr><td class="text13"><div style="text-align: justify;"> <span style="font-size: small;"> <script type="text/javascript"> <!-- google_ad_client = "ca-pub-4832632212776908"; /* For parash week table */ google_ad_slot = "2309742509"; google_ad_width = 336; google_ad_height = 280; //--> </script> <script src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js" type="text/javascript"> </script></span></div> </td></tr> </tbody></table> </div> </div> ב<b>פרשת בא</b>, מגיעה ישיבת בני ישראל בארץ מצרים לסיומה. עדיין נצרכות שלוש מכות נוספות עד שפרעה יסכים לשחרר את בני ישראל. פרעה הולך ומתרכך ברגעי המכות ומוכן לשחרר את בני ישראל (בתנאים מגבילים), משה דורש שחרור מלא ולזאת פרעה לא מוכן כלל. לאחר <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/01/plague-of-darkness.html">מכת חושך</a> פרעה אף מוסיף אזהרה למשה, שלא יראה יותר את פניו אחרת ימות. משה מקבל נבואה בעודו אצל פרעה על מכת בכורות, מוסר אותה לפרעה ועוזב את ארמון המלך בחורי אף. רק בפרק י"ב, מופיע סוף סוף ציווי לבני ישראל (וזוהי הפנייה הראשונה לבני ישראל מאז שהחלו המכות בפרשת וארא). הפנייה הראשונה היא בת פסוק אחד (פרק י"ב ב) ועוסקת בעניני <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/07/parashat-bo-5770.html">קידוש החודש</a> אבל לאחריה מגיעים לעניין המרכזי של חג הפסח ומופיעות ההנחיות המדוייקת לגבי קורבן הפסח, מה יקרה במכת בכורות וחגיגת חג הפסח לדורות. שימו לב שאיסור אכילת חמץ מופיע כבר בפסוקים אלו כאיסור לדורות (לפני היציאה עצמה, ולא כמצווה שבאה לאחר שבני ישראל לא הספיקו להכין לחם...) . משה מעביר את הדברים לבני ישראל. פעולה מרכזית באותו לילה היתה שבני ישראל נצטוו למרוח את משקופי בתיהם בדם קורבן הפסח, וזאת על מנת למנוע מהמשחית לבוא אל בתיהם. מיהו אותו משחית? אין זה ה' עצמו, שהרי כתוב בפירוש שה' הכה כל בכור בארץ מצרים בעצמו ולא על ידי מלאך או שליח. המשחית הינו מלאך המוות הרגיל. בעם גדול,&nbsp; מתים מדי לילה אנשים באופן טבעי ונורמלי. המיוחד באותו לילה הוא שבו לא מת אף אחד מבני ישראל כלל. דבר זה בא להוכיח לפרעה עד כמה ההבדלה וההפרדה בין ישראל למצרים ממשית ויכולתו של ה' לשלוט בחיים ובמוות גבוהה. מספיק היה שימות אחד מבני ישראל כדי שפרעה לא ישתכנע. נקודה זהה מופיעה גם במכת דבר (פרק ט' ו): "... וממקנה בני ישראל לא מת אחד". אפילו שבאופן טבעי פרטים מסוימים במקנה מתים מדי יום, באותו פרק זמן לא מת אף פרט אחד וכל זאת על מנת להגדיל את רושם הנס.<br /> פרעה קורא למשה ואהרון בלילה (לאחר חצות ולפני הזריחה) וסוף סוף מורה להם לצאת (שימו לב אבל שבני ישראל נצטוו לא לצאת מהבתים עד הבוקר - וראו מאמר בשאלה <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/08/parashat-reeh-5770.html">מתי היתה יציאת מצרים</a>). התורה מונה את מספר בני ישראל היוצאים כשש מאות אלף רגלי ומדגישה שאותו לילה יהיה ליל שימורים לדורות. לאחר תיאור יציאת מצרים התורה מפרטת ענינים נוספים במצוות קורבן הפסח ובנושא קדושת הבכורות בשתי פרשיות ומצווה לשים דברים אלו לאות ולזכרון על הידים ובין העיינים. זהו המקור למצוות תפילין (ואכן שתי פרשיות אלו בנוסף לפרשיות שמע ישראל הן הפרשיות הנכתבות בתוך התפילין).<br /> <br /> <b>אומנות בפרשת בא</b><br /> להשלמת הפסקה נביא תמונה נוספת של מכות מצרים מאת הצייר האנגלי גוזף וויליאם מלרד טרנר (ראו תמונה גם ב<a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/12/vaera-5771.html">פרשת וארא</a>). התמונה היא של מכת בכורות והיא מאפיינת את תמונותיו של טרנר. חלוקה של התמונה בין השמים לארץ, רקע ענקי, דרמטיזציה בשמים ודמויות קטנות במרכז.<br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_pY5m7af1aKM/TSAesNOabFI/AAAAAAAABsM/4zzp9j6yCvA/s1600/Turnertenth.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="241" src="http://2.bp.blogspot.com/_pY5m7af1aKM/TSAesNOabFI/AAAAAAAABsM/4zzp9j6yCvA/s400/Turnertenth.jpg" width="400" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מכת בכורות - ג'וזף וויליאם מלרד טרנר -1802 - <a href="http://www.tate.org.uk/servlet/ViewWork?cgroupid=999999996&amp;workid=14732">מוזיאון טייט לונדון</a></td></tr> </tbody></table> <a href="http://www.mechon-mamre.org/i/t/u/up0203.htm">הטקסט המלא של פרשת בא מקרא ותרגום מאתר מכון ממרא</a><br /> <br /> <b>הפרשה הקודמת</b><br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/12/vaera.html"> פרשת וארא</a><br /> <b>הפרשות הבאות </b><br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/beshalach.html"> פרשת בשלח</a><br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/yitro.html"> פרשת יתרו</a><br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/mishpatim.html"> פרשת משפטים</a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3577797955714244806-6560507752378307227?l=www.xn----2hcm6cgyhbh.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/BygqwlMGf4IOo-KurbJjbBVaPx0/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/BygqwlMGf4IOo-KurbJjbBVaPx0/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/BygqwlMGf4IOo-KurbJjbBVaPx0/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/BygqwlMGf4IOo-KurbJjbBVaPx0/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/GITGo/~4/sgX9wjCcQek" height="1" width="1"/>Gadi Eidelheithttps://profiles.google.com/105236817186563585217noreply@blogger.com0http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/bo.htmltag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-83550920143477954912012-01-22T21:10:00.000+02:002012-01-22T21:10:41.761+02:002012-01-22T21:10:41.761+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> בתפזורת הבאה ל<a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/bo.html">פרשת בא</a> מסתתרות חמש עשרה מילים מהפרשה. ניתן לחפש ישר בתפזורת, לענות על השאלות או להיעזר ברשימת המילים המופיעה למטה במהופך. בהצלחה<br /> <br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-Bs8mqd3cTl4/TxxezPoLNUI/AAAAAAAADaw/aE75ALiyPb4/s1600/%25D7%25AA%25D7%25A4%25D7%2596%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%25AA+%25D7%259C%25D7%25A4%25D7%25A8%25D7%25A9%25D7%25AA+%25D7%2591%25D7%2590.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="תפזורת לפרשת בא" border="0" height="640" src="http://1.bp.blogspot.com/-Bs8mqd3cTl4/TxxezPoLNUI/AAAAAAAADaw/aE75ALiyPb4/s640/%25D7%25AA%25D7%25A4%25D7%2596%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%25AA+%25D7%259C%25D7%25A4%25D7%25A8%25D7%25A9%25D7%25AA+%25D7%2591%25D7%2590.jpg" title="תפזורת לפרשת בא" width="444" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">תפזורת לפרשת בא</td></tr> </tbody></table> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/bo-riddles.html">חידות לפרשת בא</a><br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/bo.html">לדף הראשי של פרשת בא</a><br /> <br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3577797955714244806-8355092014347795491?l=www.xn----2hcm6cgyhbh.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/LvRM9AKtYUBnr4eIKT_lfxrWO_4/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/LvRM9AKtYUBnr4eIKT_lfxrWO_4/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/LvRM9AKtYUBnr4eIKT_lfxrWO_4/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/LvRM9AKtYUBnr4eIKT_lfxrWO_4/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/GITGo/~4/Xu_Pku9IfCg" height="1" width="1"/>Gadi Eidelheithttps://profiles.google.com/105236817186563585217noreply@blogger.com1http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/01/tifzoret-bo.htmltag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-29556599439981452232012-01-22T09:21:00.000+02:002012-01-26T11:21:33.406+02:002012-01-26T11:21:33.406+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <div align="left" style="float: left;"> <div style="margin-bottom: 10px; margin-right: 10px; margin-top: 10px; overflow: hidden; width: 336px;"> <table border="0" cellpadding="0" cellspacing="0" dir="rtl" style="table-layout: fixed; width: 336px;"><tbody> <tr><td class="text13"><div style="text-align: justify;"> <span style="font-size: small;"> <script type="text/javascript"> <!-- google_ad_client = "ca-pub-4832632212776908"; /* For parash week table */ google_ad_slot = "2309742509"; google_ad_width = 336; google_ad_height = 280; //--> </script> <script src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js" type="text/javascript"> </script></span></div> </td></tr> </tbody></table> </div> </div> <b>כמה שנים היו בני ישראל במצרים</b>? בתורה כתובה תשובה מדויקת (פרק י"ב פסוקים מ-מא): "וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם <b>שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה</b>: וַיְהִי מִקֵּץ <b>שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת</b> שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל-צִבְאוֹת ה' מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם". המספר הוא 430 שנה, אולם מספר זה אינו הגיוני כפי שמביא רש"י. משה הוא בנו של עמרם ועמרם הוא בנו של קהת. קהת מופיע ברשימת האנשים שירדו למצרים. גילו של קהת&nbsp; (פרק ו פסוק יח) 133 שנה וגילו של עמרם 137 שנה. משה בעת יציאת מצרים היה בן 80. גם אם נחבר את כל הגילאים (ויוצא מכך שעמרם נולד בסוף חייו של קהת ומשה בסוף חייו של עמרם) נגיע רק ל-350 שנה (133+137+80=350).<br /> משך הגלות מתואר בפרשת ברית בין הבתרים (בראשית טו י"ג): "וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם <b>אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה</b>". 430 קרוב ל-400 אבל לא בדיוק. רש"י מפרש (בעקבות מדרשים קדומים), שמאחר וכתוב גר יהיה זרעך, הספירה מתחילה רק מלידת יצחק. יצחק ילד את יעקב בגיל 60, ויעקב ירד למצרים בגיל 130. ולכן מתוך ה-400 שנה צריך להוריד&nbsp; (60+130) 190 שנה ויוצא שבני ישראל היו במצרים <b>210 </b>שנים. למספר זה מוצאים רמז בדברי יעקב לבניו (בארשית מ"ב ב): "וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם <b>רְדוּ</b>-שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ-לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת" המילה רדו בגימטריה 210 שנים!<br /> <br /> לדף הראשי של <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/bo.html">פרשת בא </a><br /> <br /> <b>הרחבה למבוגרים</b><br /> נביא את דברי רש"י במלואם<br /> <blockquote class="tr_bq"> <b><span id="pink">שלשים שנה וארבע מאות שנה - </span></b>בין הכל משנולד יצחק עד עכשיו היו ארבע מאות שנה. משהיה לו זרע לאברהם נתקיים (בראשית טו יג) כי גר יהיה זרעך. ושלשים שנה היו משנגזרה גזירת בין הבתרים עד שנולד יצחק. ואי אפשר לומר בארץ מצרים לבדה, שהרי קהת מן הבאים עם יעקב היה, צא וחשוב: כל שנותיו, וכל שנות עמרם בנו, ושמונים של משה, לא תמצאם כל כך, ועל כורחך הרבה שנים היו לקהת עד שלא ירד למצרים, והרבה משנות עמרם נבלעים בשנות קהת, והרבה משמונים של משה נבלעים בשנות עמרם, הרי שלא תמצא ארבע מאות לביאת מצרים, והוזקקת לומר על כורחך, שאף שאר הישיבות נקראו גרות, אפילו בחברון, שנאמר (בראשית לה כז) אשר גר שם אברהם ויצחק. ואומר (שמות ו ד) את ארץ מגוריהם אשר גרו בה. לפיכך אתה צריך לומר כי גר יהיה זרעך משהיה לו זרע. וכשתמנה ארבע מאות שנה משנולד יצחק, תמצא מביאתן למצרים עד יציאתן מאתים ועשר שנה"<b> </b></blockquote> משך הישיבה במצרים כתוב בצורה מדויקת, אולם אינו יכול להסתדר בצורה הפשוטה לפי חישובי הגילאים של קהת עמרם ומשה. כמו כן יש להתאים את המספר הכתוב למספר בברית בין הבתרים. השיטה שהבאנו בשם רש"י מאלצת אותנו להגיע לכלל שאין מוקדם ומאוחר בתורה. ברית בין הבתרים הייתה כאשר אברהם היה בן שבעים, אולם הוא בא לארץ כנען רק בגיל שבעים וחמש. כמו כן כל ישיבת האבות בארץ ישראל הייתה ישיבת ארעי ולכן נחשבת מעין גרות.<br /> רבי אברהם אבן עזרא, שממעט להשתמש בכלל אין מוקדם ומאוחר בתורה, מציע פירוש מעט שונה, אברהם עזב את אור כשדים בגיל 70 והספירה מתחילה משם (אור כשדים היה הבית האמיתי היחידי של אברהם ומאז שעזב אותו הוא גר) לחיזוק דבריו הוא אך מביא את דבריו של אברהם לאחר מות שרה לתושבי חברון: "גר ותושב אנוכי עמכם", זה לשונו (הפירוש ארוך יותר מומלץ לעיין)<br /> <blockquote class="tr_bq"> ואחר שמצאנו כתוב שהשם אמר לאברהם בין הבתרים: <b><span id="katom">כי גר יהיה זרעך ארבע מאות שנה.</span></b> ידענו כי חשבון מושב בני ישראל תלוי בקץ אברהם. הוצרך בעל סדר עולם לומר, כי אחר שבא אברהם לארץ כנען שב לחרן. והוצרכו המפרשים לומר כי נבואת <b><span id="katom">אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים.</span></b> איננה דבקה עם הפרשה הנזכרת. אבל אחר זה נאמרה. ואין צורך לכל זה רק חשבון ד' מאות שנה הוא מיום שנולד יצחק. ואלה השלשים שנה הנוספים מספרם מיום שיצא אברהם מארץ מולדתו מאור כשדים ובא עם אביו אל חרן, כאשר כתוב: <b><span id="katom">ויבואו עד חרן וישבו שם</span></b> ואברהם ישב עם אביו בחרן חמש שנים ובא אל ארץ כנען והוא בן חמש ושבעים שנה ולא שב אל חרן. <br /> <br /> והנה כאשר נולד יצחק תמו שלשים שנה שיצא אברהם מארצו, כי הוא העיקר כי לו נתנה ארץ הכנעני. ויהיה פסוק<b><span id="katom">: אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים</span></b> דבק עם כל הפרשה למעלה ולמטה. והנה פירש: <b><span id="pink">ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים</span></b> שהיו גרים שם. גם אבותיהם היו גרים. ככתוב: <b><span id="katom">כמעט וגרים בה.</span></b> ואברהם אמר: <b><span id="katom">גר ותושב אנכי עמכם.</span></b></blockquote> <b><span id="katom">&nbsp;</span></b><span id="katom">פירושים אחרים אומרים שבאמת בני ישראל ישבו יותר שנים ממה שנגזר בברית בין הבתרים מאחר וחטאו רבות בישיבה במצרים. שיטה זו נוקט הרמב"ן. דבריו ארוכים מאד ונביא רק פיסקה אחת:</span><br /> <blockquote class="tr_bq"> "ומן הידוע שהיו ישראל במצרים רעים וחטאים מאד, ובטלו גם המילה, דכתיב (יחזקאל כ ח): וימרו בי ולא אבו לשמוע אלי איש את שקוצי עיניהם לא השליכו ואת גלולי מצרים לא עזבו ואומר לשפוך חמתי עליהם בתוך ארץ מצרים וגו', וכתיב (יהושע כד יד): והסירו את אלוהים אשר עבדו אבותיכם בעבר הנהר ובמצרים ועבדו את ה', ועל כן ארך גלותם שלשים שנה. והיה ראוי שיתארך יותר, אלא שצעקו והרבו תפילה. וזה טעם ויאנחו מן העבודה ויזעקו ותעל שוועתם, וישמע אלוהים את נאקתם (לעיל ב כג כד), ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי (שם ג ט), וכתיב (דברים כו ז): ונצעק אל ה' אלוהי אבותינו וישמע ה' את קולנו וירא את ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו, כי לא היו ראויים להיגאל מפני הקץ שבא, אלא שקבל צעקתם ונאקתם מפני הצער הגדול שהיו בו, כאשר פירשתי בסדר ואלה שמות (ב כה)"<span id="katom">&nbsp;</span></blockquote> <br /> דעות אחרות אומרות דווקא שהזמן קוצר, מאחר והשעבוד היה כל כך קשה שעוצמתו הרבה למעשה היתה שקולה לשעבוד למשך זמן ארוך יותר.<br /> אולם אם נחזור לפרשת ברית בין הבתרים נראה שאחד התנאים לשיבה לארץ ישראל הוא: "וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה<b> כִּי לֹא-שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי</b> עַד-הֵנָּה". גם לאמורי יש מכסת עוונת מסוימת למלא וכל עוד היא לא התמלאה אין ה' יכול להעניש אותם. ייתכן שהאמורי גם הרעו את דרכיהם לאחר יציאת בני יעקב מארץ ישראל. בתקופת אברהם, היו לאברהם בעלי ברית משבטי האמורי (ענר אשכול וממרא), אלו בודאי פרשו מעבודה זרה ואף היטיבו את דרכי עמם. ייתכן שברמת החטאים אז היו דרושות 400 שנה עד שתתמלא סאת חטאי האמורי. אולם לאחר מות אברהם, מות מלכיצדק (שיש הרואים בו את שם בן נח, שוב דמות שיש לה השפעה חיובית על הסביבה) וירידת בני יעקב, הרבו האמורי לחטוא ולכן היה אפשר גם לקצר את משך הישיבה במצרים (מה גם שבני ישראל בעצמם צעקו וזעקו אל ה' ובכך עוררו את ה' לפעולה).<br /> מכל האמור לעיל רואים שגם כאשר ענין מסוים מפורש בצורה הברורה ביותר בתורה (משך הישיבה 430 שנה), הרי שעדיין אין הוא דבר פשוט ויש עוד הרבה מה ללמוד בנושא זה.<br /> <br /> מאמרים נוספים <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/bo.html">לפרשת בא </a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3577797955714244806-2955659943998145223?l=www.xn----2hcm6cgyhbh.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/JV7JNhnrGPXAKj61LvgOwFzctNk/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/JV7JNhnrGPXAKj61LvgOwFzctNk/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/JV7JNhnrGPXAKj61LvgOwFzctNk/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/JV7JNhnrGPXAKj61LvgOwFzctNk/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/GITGo/~4/xx4sAJXxHlI" height="1" width="1"/>Gadi Eidelheithttps://profiles.google.com/105236817186563585217noreply@blogger.com0http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/01/bo-yeladim.htmltag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-87675057603443448462012-01-21T22:31:00.000+02:002012-01-22T21:32:55.412+02:002012-01-22T21:32:55.412+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> כל שלושת המכות ב<a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/bo.html">פרשת בא</a> הן מכות הקשורות לחושך. בודאי מכת חושך עצמה אולם גם מכת הארבה שבאה לפניה מתוארת בצורה של חשיכה (פרק י טו-טז):<br /> <blockquote class="tr_bq"> וַיְכַס אֶת-עֵין כָּל-הָאָרֶץ <b>וַתֶּחְשַׁךְ </b>הָאָרֶץ וַיֹּאכַל אֶת-כָּל-עֵשֶׂב הָאָרֶץ וְאֵת כָּל-פְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר הוֹתִיר הַבָּרָד וְלֹא-נוֹתַר כָּל-יֶרֶק בָּעֵץ וּבְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם: וַיְמַהֵר פַּרְעֹה לִקְרֹא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר חָטָאתִי לַה' אֱלֹקיכֶם וְלָכֶם: וְעַתָּה שָׂא נָא חַטָּאתִי אַךְ הַפַּעַם וְהַעְתִּירוּ לַה' אֱלֹקיכֶם וְיָסֵר מֵעָלַי רַק אֶת-<b>הַמָּוֶת </b>הַזֶּה"</blockquote> כמה חידושים בתגובת פרעה. פרעה כבר ממהר לקרוא למשה ולאהרון, וגם המכה מתוארת כמוות. אפשר כמובן לומר שהמוות היה פחד מפני היעלמות המזון, אולם החושך והמוות הולכים ביחד וייתכן כי הפחד הגדול היה דווקא מפני החושך.<br /> <br /> ההמשך הוא במכת החושך עצמה (פסוקים כא-כג):<br /> <blockquote class="tr_bq"> "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-משֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל-הַשָּׁמַיִם וִיהִי חשֶׁךְ עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיָמֵשׁ חשֶׁךְ: וַיֵּט משֶׁה אֶת-יָדוֹ עַל-הַשָּׁמָיִם וַיְהִי חשֶׁךְ-אֲפֵלָה בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלשֶׁת יָמִים: לֹא-רָאוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו וְלֹא-קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלשֶׁת יָמִים וּלְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם"</blockquote> במכה זו החושך אינו רק אובדן הראייה, אלא הוא מהווה אובדן מוחלט של היכולת להתמצא. המצרים אפילו פחדו לקום.<br /> סיום המכות במכת בכורות, הוא התגלמותו הסופית והאחרונה של החושך, במוות. מה יש בחושך שמפחיד כל כך אנשים? בתרבות המצרים, השטופה אלילים שמור היה מקום מיוחד לאל רע, אל השמש. הוא נחשב אחד מהאלים החזקים ביותר ופרט להיותו אחראי על השמש הוא שימש גם כאל המגן על הממלכה ועיר הבירה שלה. מכות מצרים שהחלו במכת דם ביאור, עורק החיים וגם אחד מאלילי מצרים, המשיכו עד לאל השמש, אחד האלים החשובים. בכך למעשה השלים המהלך להראות את שליטתו של ה' בכוחות הטבע ואת האחדות האלוקית בניגוד לריבוי האלילים בתרבות המצרית. כאשר הוכה אל השמש ומעטה הגנה האחרון הוסר מפרעה, באה הקשחת הלב האחרונה שלאחריה, רק מכת בכורות הייתה עוד דרושה והיא למעשה המכה היחידה בה נהרגו אנשים (אנשים גם נהרגו במכת ברד, אולם היו אלו עבדים של אנשים שלא שעו לאזהרות. אותם אנשים ממילא לא ייחסו ערך רב לחיי עבדיהם. במכת בכורות, למרות האזהרה שניתנה, לא היה אפשר להימלט מהמכה - פרט אולי בהצטרפות לאותו ערב-רב שעלה ממצרים).<br /> היעלמותם של גרמי השמים, היוותה במשך שנים מקור לדאגות ולסימנים רעים, פסוקים מפורשים על כך נמצאים אף בנביאים (ראו במאמר על <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/06/full-lunar-eclipse.html">ליקויים בתורה)</a> וזאת גם לאחר שהתבנית שלהם כבר הייתה ידועה וניתנת לחיזוי. משהו בחשיכה הפתאומית והשינוי מסדר השמים הקבוע מטריד את נפש האדם. התיאור הספרותי ביותר של מצב של חשיכה ארוכה נמצא בסיפור "שקיעה" Nightfall שהפך כבר מזמן לאחת מקלאסיקות המדע הבדיוני. בסיפור מאת אייזיק אסימוב, מתואר כוכב לכת הנמצא במערכת של שש שמשות וכתוצאה מכך תמיד יש אור בכל חלקי הכוכב. לפעמים אור בהיר ולפעמים אור עמום אולם תמיד יש אור והכוכבים אינם נראים לעולם והם רק חלק מאגדה דתית הטוענת שפעם באלפיים שנה הם באים והורסים את העולם. מסתבר שיש כוכב לכת נוסף במערכת ופעם ב-2049 שנים נוצר מצב בו מאירה בשמים רק שמש אחת וכוכב הלכת השנה גורם לליקוי. הליקוי אורך ולכן בכל כוכב הלכת יהיה זמן ארוך של כמה שעות שבו תהיה חשיכה והכוכבים ייראו. חשיכה זו גורמת לתושבי כוכב הלכת להלעות כל דבר שאפשר באש ולמעשה להרס מוצלט של הציביליזציה ולשיקומה האיטי עד לחזרתו של האירוע 2049 שנים לאחר מכן. הסיפור הקצר המקורי (שנכתב בשנת 1941) מתאר רק את השעות האחרונות לפני תחילת הליקוי ולאחר שנים הספר הורחב ומתאר גם את מהאירועים לפני ואחרי אותו לילה. בבירור הספר מציג את המדע והדת בשני קטבים מנוגדים (כמו היינו במאה ה-16), אולם ייתכן והרעיון המקורי לסיפור שאוב ממכת החושך המצרית?<br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="http://www.spaightwoodgalleries.com/Media/Chagall/Chagall_Ex_Moses_Darkness.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="מכת חושך - מרק שאגאל" border="0" height="400" src="http://www.spaightwoodgalleries.com/Media/Chagall/Chagall_Ex_Moses_Darkness.jpg" title="מכת חושך - מרק שאגאל" width="293" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מכת חושך - מרק שאגאל </td></tr> </tbody></table> הדף הראשי <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/bo.html">לפרשת בא</a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3577797955714244806-8767505760344344846?l=www.xn----2hcm6cgyhbh.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/j1Gl-4bAGoU2ptDIWKP9YmxQwwM/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/j1Gl-4bAGoU2ptDIWKP9YmxQwwM/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/j1Gl-4bAGoU2ptDIWKP9YmxQwwM/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/j1Gl-4bAGoU2ptDIWKP9YmxQwwM/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/GITGo/~4/0lzK8n2-nYA" height="1" width="1"/>Gadi Eidelheithttps://profiles.google.com/105236817186563585217noreply@blogger.com0http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/01/plague-of-darkness.htmltag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-18783754782509146202012-01-21T13:36:00.000+02:002012-02-19T17:22:21.527+02:002012-02-19T17:22:21.527+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> חידות ציורים לפרשת בא. כל ציור רומז לפסוק, מילה או עניין בפרשה. מומלץ להדפיס את דף החידות ולעבור עליו בבית לאחר קריאת הפרשה, רצוי בסעודת שבת. החידות ברמות קושי שונות ומיועדות לכל הגילאים. באם יש צורך ניתן להיעזר בדף <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/12/blog-post_30.html">התשובות</a> אבל רק לאחר נסיון לפתור לבד. בדך לילדים מופיעות החידות הקלות יותר בצירוך רמזים למראי מקום.<br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/01/tifzoret-bo.html">תפזורת לפרשת בא </a><br /> <div style="text-align: center;"> <span style="font-size: small;"> <script type="text/javascript"> <!-- google_ad_client = "ca-pub-4832632212776908"; /* For parash week table */ google_ad_slot = "2309742509"; google_ad_width = 336; google_ad_height = 280; //--> </script> <script src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js" type="text/javascript"> </script></span></div> <br /> <b><br /> </b><br /> <b><a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/bo.html">מאמרים ודברי תורה לפרשת בא</a></b><br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> </div> <br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> </div> הדף לילדים:<br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> </div> <br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> </div> <br /> <br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3577797955714244806-1878375478250914620?l=www.xn----2hcm6cgyhbh.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/LmRoZRzelilxg0vYH8HI027y4GE/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/LmRoZRzelilxg0vYH8HI027y4GE/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/LmRoZRzelilxg0vYH8HI027y4GE/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/LmRoZRzelilxg0vYH8HI027y4GE/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/GITGo/~4/1J3fMudkfbQ" height="1" width="1"/>Gadi Eidelheithttps://profiles.google.com/105236817186563585217noreply@blogger.com0http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/bo-riddles.htmltag:blogger.com,1999:blog-3577797955714244806.post-19547309329830241302012-01-21T08:39:00.000+02:002012-01-18T20:43:45.712+02:002012-01-18T20:43:45.712+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <b>מאמרים לפרשת וארא</b><br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/07/parashat-vaera-5770.html">על ההתגלות למשה בפרשת וארא והביטוי אני ה'</a> - המאמר סוקר את ההבדלים בין שליחות הסנה הראשונה לבין השליחות המופיעה בתחילת פרשת וארא. <br /> <br /> הרחבה על <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/12/vaera-5771.html">הקשיים בפתיחת פרשת וארא</a> (מאמר זה הינו הרחבה למאמר הקודם ומומלץ לקרוא אותו אחריו).<br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/01/vaera-yeladim.html">פרשת וארא לילדים</a> - דבר תורה קצר לפרשת וארא המתאים במיוחד לילדים.<br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/01/vaera-tifzoret.html">תפזורת לפרשת וארא </a><br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/12/vaera-riddles.html">חידת ציורים לפרשת וארא</a> - חידות ציורים וחידות מילוליות לילדים ולמבוגרים בנושא פרשת וארא<br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/07/torah-stats-14.html">סטטיסטיקה לפרשת וארא</a> - נתונים סטטיסטיים על פרשת וארא<br /> <br /> <div align="left" style="float: left;"> <div style="margin-bottom: 10px; margin-right: 10px; margin-top: 10px; overflow: hidden; width: 336px;"> <br /> <table border="0" cellpadding="0" cellspacing="0" dir="rtl" style="table-layout: fixed; width: 336px;"><tbody> <tr><td class="text13"><div style="text-align: justify;"> <span style="font-size: small;"> <script type="text/javascript"> <!-- google_ad_client = "ca-pub-4832632212776908"; /* For parash week table */ google_ad_slot = "2309742509"; google_ad_width = 336; google_ad_height = 280; //--> </script> <script src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js" type="text/javascript"> </script></span></div> </td></tr> </tbody></table> </div> </div> <b>תקציר הפרשה - פרשת וארא</b> ממשיכה מהמקום בו פרשת שמות הפסיקה. משה חוזר לדבר עם ה' (כנראה באותו המקום בו הייתה ההתגלות בסנה) ומתלונן כי הגאולה לא מגיעה. ה' מדגיש כי הוא יוציא את בני ישראל ביד חזקה ושב וחוזר ומספר למשה את ההיסטוריה של האבות. ה' מחזק את דבריו ואת ההבטחות למשה ושולח אותו, שוב, לדבר אל בני ישראל ואל פרעה. בני ישראל לא יכולים לשמוע אל משה הם עסוקים בעבודה הקשה, משה שוב שואל את ה' איך פרעה ישמע אליו אם אפילו בני ישראל לא שמעו אליו.<br /> כאן עושה הפרשה הפסקה ונותנת לנו פרשייה גניאולוגית שעיקרה להציג את משה ואהרון. אמנם הפרשה מתחילה בשבט ראובן ומונה גם את שמעון, אבל שם מונים רק דור בנים אחד ואילו בשבט לוי מונים כמה דורות, מפרטים את הגילאים של ראשי השושלת (לוי, קהת ועמרם) ומגיעים אפילו עד פינחס נכדו של אהרון.<br /> לאחר תיאור השושלת, מופיעה חזרה על דברים שכבר היו בעבר (מאמר נרחב על <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/12/vaera-5771.html">הקשיים הנובעים מהחזרות</a> בתחילת פרשת וארא). בסופו של דבר משה ואהרון מקבלים את שליחותם והולכים שוב אל פרעה.<br /> לפני תחילת עשרה המכות ניתנת לפרעה הזדמנות נוספות לחזור בו והפעם מציגים גם אליו אות (האותות הראשונים בפרשת שמות הוצגו לבני ישראל בלבד). הפעם <b>מטה אהרון</b> הופך <b>לתנין </b>(חשוב לשים לב להבדל הזה. <b>מטה משה</b> נהפך ל<b>נחש</b> מול בני ישראל ואילו מטהו של אהרון נהפך לתנין מול פרעה, וראו עוד באומנות למטה), חרטומי מצרים עושים גם הם כן ומטה אהרון בולע את מטותיהם אולם פרעה לא מתרשם מאותות אלו כלל.<br /> כאן מתחילות עשרת המכות ששבע הראשונות מתוכן הן בפרשת וארא. חשוב לשים לב למספר דברים במכות. מי ביצע את המכה (משה, אהרון או שניהם), האם המכה הייתה לעיני פרעה? האם לוותה באזהרה? מה הייתה תגובת העם, תגובת החרטומים ותגובת פרעה עצמו? כמה זמן לקחה כל מכה? נעלה כאן רק מספר נקודות לדוגמה וקריאה איטית וזהירה מאד של הפרשה מומלצת.<br /> שתי המכות הראשונות בוצעו על ידי אהרון, משה לא יכול היה להכות את היאור שכן היאור שמר והציל אותו (מידת הכרת הטוב). חרטומי מצרים הצליחו במכת דם ובמכת צפרדע (לא חוכמה גדולה, כל המים כבר היו דם וגם הצפרדעים עלו בעצמם מן היאור). במכת כינים הם כושלים ולא מצליחים להפוך חול לכינים. פרעה היה בעל יכולת סבילות גבוהה. כאשר משה מציע לסיים את מכת צפרדע ואפילו נותן לפרעה את האפשרות לבחור מתי המכה תיפסק, עונה פרעה מחר (כנראה חשב שמשה כיוון לזמן שממילא הצפרדעים יפסיקו לעלות). רק במכת ערוב מתחילה ההפרדה בין עם ישראל למצרים (ראייה חזקה יותר למציאות של <b>השגחה פרטית</b>, מציאות בה פרעה כפר, היכולה לתת מכה מן השמים וגם לקבוע במי המכה תפגע ובמי המכה לא תיפגע). במכת הדבר ההבדל בין מקנה מצרים למקנה ישראל ברור והתורה מדגישה שממקנה בני ישראל לא מת אף אחד (נעסוק בנושא זה שוב בפרשת בא), גם במכת שחין שכמו מכת כינים באה מן העפר לא יכלו החרטומים לעמוד בפני משה (השחין פגע גם בהם) ומכת ברד מסיימת את פרשתינו באפיון חקלאי של מיני הדגן ותאריך צמיחתם (מידע שניתקל בו שוב בספר ויקרא). כמו כן במכת הברד האפשרות ניתנה גם למצרים להכניס את מקנם לדיר ולא להשאירו בשדה ואכן מתואר שהיו גם מצרים שכבר יראו את דבר ה' והגנו על רכושם. כמובן פרעה לאחר כל מכה רואה כי הוא הצליח לעבור אותה בשלום ולא משחרר את בני ישראל כלל, למרות הבטחותיו לשחרר ונכונותו לשחרר חלקים גדולים יותר של העם.<br /> <br /> <br /> <a href="http://www.mechon-mamre.org/i/t/u/up0202.htm">הטקסט המלא לפרשת וארא ממכון ממרא</a><br /> <br /> <b>אומנות בפרשה</b><br /> לשם המחשת הבלבלול בין הנחש לתנין הבאתי את התמונה של ניקולא פוסן בה רואים כי מטה אהרון נהפך לנחש ולא כפי הכתוב בפסוקים לתנין. שגיאה זו חוזרת כמעט בכל היצירות בנושא זה. ייתכן והתרגום ללטינית/יוונית ומשם לשפות אירופאיות לא הבחין בין נחש לבין תנין. ייתכן גם וההוראה המיידית לאחר אירוע זה&nbsp; למשה רבנו היא (שמות ז' ט"ו): "...והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך" פורשה בצורה מוטעית שמדובר באותו מטה (למרות שאנו רואים הבחנה ברורה בין המטה של אהרון לבין מטהו של משה, המכונה גם מטה האלוקים).<br /> <br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_pY5m7af1aKM/TRbg8MLKkEI/AAAAAAAABrw/LCKemdYHv-w/s1600/poussin60.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="283" src="http://3.bp.blogspot.com/_pY5m7af1aKM/TRbg8MLKkEI/AAAAAAAABrw/LCKemdYHv-w/s400/poussin60.JPG" width="400" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מטה אהרון נהפך לנחש - ניקולא פוסן 1647, לובר פריז&nbsp; </td></tr> </tbody></table> <b>הפרשה הקודמת&nbsp;</b><br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/12/shemot.html"> פרשת שמות&nbsp;</a><a href="http://gadieid.blogspot.com/2009/12/blog-post_5533.html"> </a><br /> <b>הפרשות הבאות </b><br /> <br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/bo.html"> פרשת בא</a><br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/beshalach.html"> פרשת בשלח</a><br /> <a href="http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/yitro.html"> פרשת יתרו</a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3577797955714244806-1954730932983024130?l=www.xn----2hcm6cgyhbh.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/mMa9VIx64S5oX23Vmm5yx8RoZ4s/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/mMa9VIx64S5oX23Vmm5yx8RoZ4s/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/mMa9VIx64S5oX23Vmm5yx8RoZ4s/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/mMa9VIx64S5oX23Vmm5yx8RoZ4s/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/GITGo/~4/dTjvNFS-x1M" height="1" width="1"/>Gadi Eidelheithttps://profiles.google.com/105236817186563585217noreply@blogger.com0http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/12/vaera.html