חבצואל היבוסי - גירסת הבימאי

שבע שנים בכלא לפריצה... אבל רק אם הבית נטוש

noreply@blogger.com (Unknown) — Mon, 12 Dec 2016 19:26:00 +0000

מכירים את איתן ברושי? מהמחנה הציוני? האמת, גם אני לא הכרתי.

היום פוסט ממומן שלו הגיע אלי לפיד "הצעת חוק: שבע שנים בכלא למי שיבזוז בית שפונה" – זו הצעת חוק של איתן ברושי.

איתן מספר "שמים סוף לתופעה המכוערת הזו לתופעה הנבזית של גניבה מבתים שפונו בזמן מלחמה או אסון טבע"..."הגשתי הצעת חוק שמתקנת את חוק העונשין ומבקשת להחמיר את הענישה למי שגונב דבר תוך ניצול העדרו של אדם מביתו, מקום עסקו או נכס אחר שבהחזקתו, עקב פינוי הנכס בשל סכנה הנובעת מאירוע מלחמתי או טבעי, לרבות שריפה, רעידת אדמה והצפה".

אין ספק שגניבה מבית נטוש היא דבר מכוער אבל מה עם גניבה מבית מאוכלס שדייריו ישנים או פשוט יצאו למספר שעות של בילוי או עבודה? האם יש הצדקה בהחמרת גניבה בנסיבות כאלה על פני אחרות?

מעניין אם איתן זוכר את השם איציק אלגבי. איציק, תושב אביחיל שבעמק חפר, היה בארוחת ערב אצל משפחתו וחזר הביתה כדי להביא לחם. איציק הפתיע פורצים שדקרו אותו למוות.

איתן בטח יגיד "המקרה באביחיל הוא מיוחד ובכלל מדובר ברצח..." אז תן לי לספר לך איתן על עוד הרבה מאוד משפחות שהולכות לישון בחרדה מפריצות חוזרות ונשנות – אני מכיר את עמק חפר כי בו אני גר וכמות הפריצות כאן היא הזויה. אדם יוצא לעבודה וחוזר לגלות שהבית רוקן, חוזרים מהחוגים והבית פרוץ, חוזרים מארוחה ועוד ועוד....

לפני שנה החליטה מדינת ישראל שאין יותר צורך בשיטור קהילתי בישובים ופרט לעובדה שאנו משלמים על אבטחה, לשומרים אין סמכויות ולא יכולים לעשות הרבה- כך שנשארנו מופקרים כי גם אין יותר מידי תחנות משטרה באיזור. ישנם עשרות תעודים של פורצים שמסתכלים אל מצלמות האבטחה וצוחקים בזמן שהם פורצים לבית באין מפריע. לא רחוק היום ומקרה אלגבי נוסף יקרה... ומה אז?

אז איתן- אני מבין שאתה צריך שידעו מי אתה ושיעשו לך לייק אבל אנחנו צריכים ביטחון ואם אתה כבר משנה את חוק העונשין, שנה אותה לגבי כל עבירות הפריצה ולא רק לאלה שמביאות לך שיתופים.

רוצים לראות מה קורה בעמק חפר? יש קבוצה בפייסבוק או דוגמא בפוסט הזה

תנו לי פורנו

noreply@blogger.com (Unknown) — Sun, 30 Oct 2016 22:45:00 +0000

ועדת השרים לענייני חקיקה הצביעה בעד הצעת החוק שתחייב את ספקיות האינטרנט לסנן תכנים שיוגדרו כפוגעניים אלא אם כן הגולש ביקש שיסירו את החסימה.

על פניו הצעת החוק נשמעת הגיונית ושתציל את ילדנו מחשיפה לתכנים פורנוגרפים, אלימות והימורים, אבל בחינה קצת לעומק של ההצעה מגלה מספר בעיות, שאני מאמין שכבר קראתם עליהן אך אפרט בקצרה:

חסימת יתר - כיום אין כלי אחד שמסוגל לבצע חסימה בצורה נאותה ולכן המון אתרים תמימים יחסמו. אתרים המסבירים כיצד לבצע בדיקה לאיתור סרטן השד ויש עוד דוגמאות רבות.
חסימת חסר - לפי אותו עיקרון - אין אפשרות לחסום כל אתר ותמיד תהיה האפשרות להחשף לאתר חדש שעוד לא התגלה ב"רדאר".
מי מחליט מה יש לסנן - לפי הצעת החוק שר התקשורת יחליט איזה תכנים לסנן - האם האתר של קהילה ההומו לסבית הוא פוגעני או לא? האם יכול להיות שאתר המקדם מחאה חברתית עלול להיות מסוכן?...
רשימת חרמנים - עקב הדרישה שהגולש יבקש להסיר את החסימה, תתגבש אצל הספקיות רשימה מאוד בעייתית של אנשים שיסומנו כתומכי פורנו/אלימות, רשימה שאם תדלוף (והיא כמובן תדלוף) עלולה להוות כלי בידי סחטנים ודומיהם.

אז מה עושים?

ראשית, אני חושב שהרעיון הוא דווקא טוב. חסימה ברמת ספק האינטרנט היא טובה - במוקדם או במאוחר הילדים שלנו ידעו כיצד להתגבר על האפליקציה שתתקינו או לשנות את הגדרות הרשת הביתית ולעקוף את החסימה, אעפ"י שגם את הספק אפשר לאכוף. בסופו של דבר לא אחת פנו אלי חברים ושאלו כיצד אפשר לחסום את הרשת הביתית כדי לא לאפשר גלישה לאתרי פורנו.

הבעיה בחוק הנ"ל היא הדרך. מה שהיה צריך לעשות הוא לחייב את ספקיות האינטרנט לספק שירות חסימה בחינם למי שדורש אותה - כך שברירת המחדל תהיה רשת פתוחה (כפי שהיא היום) ומי שאינו מעוניין בכך יבקש את הסינון.

פשוט, לא? לא!

למה זה לא יעבוד?

זוכרים את "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?" אז ככה זה גם עם האינטרנט. נשמע כמו תאוריית קונספירציה אבל בשורה התחתונה בשנים האחרונות הליכוד וחבריו לקואלציה, מנסים (ולעיתים בהצלחה) להעביר חוקים לצימצום חופש הפרט וחופש הביטוי וזה עוד אחד מהחוקים האלה, רק שעטפו אותו יפה בעטיפת "בואו נציל את הילדים"...

יש לנו ארץ נהדרת!

Age & Work

noreply@blogger.com (Unknown) — Sun, 17 Apr 2016 13:08:00 +0000

מצאתי עבודה.

שנה בדיוק מהתאריך בו הפכתי רשמית לדורש עבודה, חתמתי על חוזה חדש.

החיפוש הפעם היה שונה. הרבה יותר פשוט לחפש עבודה כאשר אתה עדיין מועסק- אתה משקיע פחות בפרטים כגון קורות החיים וכמובן שאלמנט הביטחון משחק תפקיד. החיפוש כשאתה מחוסר עבודה שונה לגמרי- החודשים שעוברים ודמי האבטלה שאוזלים (לתפארת מדינת ישראל) וכשלא חוזרים אליך או שהראיון היחיד הוא טלפוני, אתה מבין שאתה כנראה פיספסת משהו בדרך... יום אחד קיבלתי הודעה מחבר (חנן כהן) שותף לאבטלה שסיפר לי על פרוייקט המלמד בני 40+ לחפש עבודה בימנו אנו.

איציק וגיל פנו לחברות מגייסות והבינו כיצד הן מחפשות מועמדים, מה הן מחפשות בקו"ח, מה ברשתות החברתיות ואיזה שאלות הן שואלות... למעשה נעשתה כאן הנדסה לאחור של תהליך החיפוש. כבר בפגישת היכרות הבנתי שאני עושה משהו לא טוב והנה כמה תובנות מאותה הפגישה:

קורות חיים יש להתאים למשרה.
לא מעניין את המעסיק כמה הרווחתי.
רשתות חברתיות הן הזירה העיקרית.
קשרים, קשרים, קשרים.
חיפוש עבודה זו עבודה בפני עצמה וצריך להשקיע לפחות 5 שעות ביום.

אחרי המודול הראשון התיישבתי ליד אחד השולחנות במשרד (המשרד של Age & Work זמין למשתתפים גם אחרי שסיימו את כל המודולים) וניסיתי להתאים קו"ח למשרה. המשימה ארכה כשעתיים בערך וכנראה הייתה לוקחת יותר ללא העזרה של הצוות והטיפים מהחברים האחרים שתרמו מניסיונם וחוות דעתם. הצוות תמיד שם לעזור, להכין לראיונות ולעזור ביצירת קשרים. העובדה שיש לאן להגיע לפחות פעם בשבוע בכדי להשקיע זמן ללא הסחות דעת והיכולת לפגוש אנשים מוכשרים מתחומים מגוונים שעוזרים אחד לשני- מאוד עוזרת ובין היתר יש גם סדנאות העשרה מוצלחות.

מהיום הראשון בקורס מצאתי יותר משרות, שלחתי קו"ח רק לאלה המתאימות לי ביותר ואכן כמות הראיונות עלתה, אך זה לא היה עובד ללא שעות ההשקעה, שיפור הפרופיל ב LinkedIn, התאמת הקו"ח ופיתוח הקשרים.

אם אתם מוצאים את עצמכם מחוסרי עבודה אחרי שנים רבות ורצופות במעגל העבודה, תעשו לעצמכם טובה, תשקיעו כמה שקלים ובואו ללמוד מהצוות הנפלא שאיציק וגיל הקימו.

דף הפייסבוק של הפרוייקט

דף רישום לפגישת היכרות

פלאפון והעמלה שמשנה צורה

noreply@blogger.com (Unknown) — Mon, 15 Feb 2016 07:28:00 +0000

לפני שנה התחברתי לוואלה מוביל (מותג של פלאפון) – הציעו חבילת Unlimited נחמד במחיר מצויין של 29 ₪ לחודש. בשיחה עם הנציג לפני שהתחברתי נאמר לי כי עלות קבלת הסים הינה 49 ₪ (כלומר 98 ₪ לשני מכשירים)- החלטתי שהחבילה עדיין משתלמת.

הנה עברה לה שנה ו... וואלה מובייל (פלאפון) העלו את המחיר ל 89 ₪ לחודש... בדקתי חשבוניות קודמות ואכן פלאפון ציינו זאת בחשבונית אבל לא ביתר הדגשה, אלא יותר ככה בקטנה- שלא יגידו שלא אמרנו אבל עדיף שלא תשימו ממש לב.

התקשרתי לוואלה מובייל כדי לחזור לחבילה במחיר סביר והנציגה הסבירה שאין בעיה אבל עלות מעבר חבילה עומד על 49 ₪!!! רגע. אני כבר שילמתי 49 ₪ בשביל הסים המהולל שלכם אז עכשיו המצאתם עמלה חדשה?

נציגת וואלה מובייל העבירה אותי לשימור לקוחות פלאפון ושם נציגה בשם אורנית הסבירה לי שאין בעיה ושהם מוכנים לוותר על העמלה אם אקח חבילה ב 69 ₪.

אני: על מה אני משלם את העמלה בעצם?
נציגה: על מעבר בין תוכניות.
אני: זה בא למנוע מאנשים להחליף תוכניות אבל אני בעצם סיימתי את ההטבה אז אין מעבר ממש וזו לאותה תוכנית בעצם.
נציגה: אז קח חבילה ב 69 ₪ ולא תשלם.
אני: אז עדיף כבר חברה אחרת, תודה.
נציגה: רק פלאפון מתחייבים למהירות הגבוהה ביותר.
אני: רגע רגע רגע... אם אתם מתחייבים על משהו אז אתם גם צריכים לעמוד בו.
נציגה: מה?
אני: אז בכל פעם שלא יכולתי לגלוש מהר אתם צריכים לפצות אותי?
נציגה: לא אמרתי שאנחנו מתחייבים לפצות, אנחנו מתחייבים למהירות.

עכשיו אני ממתין לנציג נוסף, שלדברי אורנית, יחזור אלי בדקות הקרובות ("תוך שעה וחצי" תיקנה מייד) כדי לשמר אותי מהשימור.

פלאפון יקרים- אין לי בעיה שהשרות שאתם מספקים ללקוחות וואלה מובייל הוא על תקן אין ממש שירות, אבל לפחות אל תגבו עמלה בגובה חודש וחצי שירות מלקוח קיים כי בקרוב הוא יהיה קיים בחברה אחרת.

אבא שלך צולע

noreply@blogger.com (Unknown) — Tue, 24 Nov 2015 07:55:00 +0000

נסעתי אתמול להביא את שקד מביה"ס ומכיוון שהכיתה שלה סמוכה לשער יכולתי לשמוע את אחד החברים שלה לכיתה אומר לה "חה! אבא שלך צולע!" ומייד ידעתי שהיא עומדת לצאת מצוברחת מביה"ס וזו השיחה שהתנהלה בדרך חזרה

שקד: ילד צחק עליך שאתה צולע

אני: שמעתי. אז מה?

שקד: זה לא יפה וזה מעליב. לא נעלבת?

אני: לא.

שקד: אבל הוא אמר שאתה צולע.

אני: דבר ראשון- הוא לא שיקר, אני באמת צולע. דבר שני- לא איכפת לי מה אנשים אומרים.

אני חוגג כבר 25 שנות צליעה ואכן כילד הייתי נפגע כשילדים היו צוחקים על ההליכה שלי אבל, כמו שהסברתי לשקד, למדתי שזה באמת מעט חריג ושאם אני אדע להתיחס לכך בהומור, האחרים יאבדו עניין מלצחוק עלי. כך נולדו המון בדיחות בסיגנון "יש לי ביצה אחת מעופרת", "אני אלוף הארץ בריצת כביש מדרכה", "מה המצב? כמו תמיד, צולע!" וכמובן "אני בכלל הולך ישר, זה אתם העקומים"...

הסברתי גם לשקד שלפעמים ילדים פשוט סקרנים ואם ילד שואל אותי למה אני הולך מצחיק, אני פשוט מסביר לו למה.

סיפרתי לה שיש אנשים שלא יודעים איך להתמודד עם נכות של אחרים ומרגישים מבוכה כמו שקרה לי לפני שבוע אחרי אימון קרוספיט-

חבר לאימון: היה אימון קשה, נפצעת?

אני: לא, למה?

חבר: אתה צולע.

אני: אני צולע כבר 25 שנים.

חבר: אוי, אני ממש מצטער.

אני: למה? זה לא באשמתך.

אני מאמין שגם חברת הכנסת קארין אלהרר, שסובלת ממחלת ניוון שרירים, לא התרגשה מההערות המטומטמות של אורן חזן כלפי הנכות שלה ואני מאמין שגם יאיר לפיד חוטא כאן ברחמים מיותרים ומפחית מערכה, במקום להבין שאם ההערות היו מפריעות לח"כ אלהרר היא הייתה פונה אישית ליו"ר הכנסת- אבל אין לי ספק שאורן חזן הוא בור ובושה למפלגה ולציבור אותו הוא מייצג.

בתמונה: צולע ותיק ושתי בנותיו

לך חפש

noreply@blogger.com (Unknown) — Sun, 11 Oct 2015 08:13:00 +0000

אני מחפש עבודה כבר מספר חודשים ומכיוון שכל חיי שילמתי לביטוח לאומי, ביטוח לאומי החליט להחזיר לי טובה ולתת לי דמי כיס לתקופה מאוד מוגבלת וגם מדמי הכיס האלה מנוקה מס הכנסה. בנוסף לכל הכייף הזה, אני צריך להגיע, פעם בשבוע, ללשכת התעסוקה בנתניה, שללא ספק השם לשכת האבטלה הרבה יותר הולם את המקום.

לפני שהגעתי לאבטלה-לנד סיפרו לי שמידי פעם אתה צריך להגיע לנציג ששולח אותך לראיונות עבודה ואם אתה לא מגיע, אתה עלול להפסיד את דמי האבטלה שלך. האמת, חששתי מאוד אבל הגעתי בכל זאת.

בפגישה הראשונה עם מר נציג הוא ביקש תעודה מזהה וטביעת אצבע

נציג: יש לך תואר ראשון?

אני: כן.

נציג: אני צריך לראות. מה התפקיד האחרון שלך?

אני: אנליסט BI.

נציג מקליד אנליסט ולוחץ enter

אני: זה לא אנליסט כללי אתה יודע?

נציג: זה מה שיש במחשב.

שבוע מאוחר יותר הבאתי את תעודת התואר הראשון שלי, מר נציג הציץ וזהו... אפילו לא לקח עותק.

בכל פעם שהגעתי היה עלי להזדהות על ידי טביעת אצבע ואז אחרי חודש זומנתי להכנס למר נציג. הגשתי לו את הפתק שעליו מתנוסס שמי, שהרגע המחשב בכניסה פלט אחרי שזיהה את טביעת האצבע שלי.

נציג: תעודה מזהה בבקשה.

אני: הרגע המחשב זיהה אותי.

נציג: אני צריך לוודא שזה אתה.

אני: אתה חושש שבאתי עם אצבע של חבר?

נציג - לא צוחק.

כך כל חודש אותו הסיפור. תמיד אותו מר נציג אבל זה משעשע אותי תמיד מחדש. כל חודש, אותו ריטואל ואותה הבדיחה שמר נציג מעולם לא צחק ממנה. מיותר לציין שהפגישה מסתיימת בזיהוי הממוקד של הנציג ומעולם לא הוצעה לי עבודה.

בביקורי האחרון קיבלתי את המספר 1852 והמספר אצל הנציג היה 1845. התישבתי לי עם שאר המובטלים והמתנתי. שמתי לב כי מר נציג מאוד עסוק עם המחשב שלו (כנראה גולש ברשת כי במקלדת הוא לא השתמש) ושאין אצלו אף אחד... כנראה שמישהי נוספת חשבה שזה מוזר ונגשה אליו ומייד התחילו לקפוץ המספרים עד 1850. כלומר מר נציג ניצל את העובדה שאיזה מובטל כנראה ביטל את השתתפותו ופשוט החליט להתבטל קצת בעבודה הקשה שהוא עושה (להזכירכם - הוא עסוק בלזהות אנשים שזוהו כבר על ידי טביעת אצבע).

בקרוב לא אוכל יותר לקבל דמי אבטלה אבל מר נציג שלנו מקבל אותם באופן מסודר כל חודש וקורא להם משכורת.

אהה ואם אתם מחפשים איזה איש BI אל תשכחו לפנות אלי... באמת!

חברת חשמל - נחזיר לך כשנוכל

noreply@blogger.com (Unknown) — Sun, 19 Jul 2015 21:23:00 +0000

לא זוכר באיזה שלב בחיי החלטתי שחשמל יהיה ממש נחוץ לי ולמשפחתי והחלטתי להתחבר לרשת החשמל של חברת חשמל. אין ספק שחיי השתנו מאז ופרט לכמה תקלות פה ושם, הכל טוב. חברת חשמל מספקת לי חשמל ואני מספק להם כמה שקלים כל חודשיים - לא משהו רציני אבל אני לא שואל שאלות וכמה שהם מבקשים אני משלם.

בחברת חשמל מאוד שמחים שאני לקוח שלהם ולא של מישהו אחר אבל מאוד רגישים לנושא הפיגור בתשלומים - אם אני אפספס את התאריך - מייד אשלם ריבית פיגורים ובצדק כמובן - איזו חוצפה זו לאחר בתשלום? תחשבו שהמעסיק שלכם ילין לכם שכר? הרי לא תשתקו על זה!

מכיוון שיש ביננו יחסי אמון טובים חברת חשמל מרגישה מספיק בנוח לעשות הערכה לחשבון החשמל שלי בבית- הרי הם מכירים אותי כל כך טוב, אז אני מוכן לחסוך להם איזו שעה וכמה שקלים ומאפשר להם לספר לי כמה הייתי אמור להשתמש החודש לפי הערכתם. זה סידור די נוח.

החודש חברת חשמל שוב החליטה שעדיף לעשות הערכה ולא לבוא לבדוק - בכל זאת חם והסוקר שלהם רגיש לשמש אז למה שיסבול? כמובן שחברת חשמל הפעילו את הקסם הזה שלהם ושלחו חשבון מוערך. אמנם היה לי לא נעים אבל הפעם הסיפור הרגיש לי קצת מוזר - משהו בחשבון לא הסתדר לי ואכן גיליתי שההערכה של חברת חשמל... הייתה קצת מוגזמת. מייד התקשרתי לשרות הלקוחות.

נציגה: חברת חשמל שלום.

אני: היי, קצת לא נעים להביך אותך ככה אבל נראה לי שההערכה שלכם לא נכונה.

נציגה: זה בסדר, תן לי את הערך במונה.

<מסרתי את המספרים מסמיק כולי>

נציגה: אתה צודק, למעשה נראה שאנחנו צריכים לזכות אותך ב 96 ש"ח על החשבון הקודם.

אני: וואוו תודה איזו גדלות נפש...

נציגה: אז נקזז את זה בחשבון הבא. תודה שהתקשרת. ביי.

איזה מזל שזה נסגר ככה ולא הייתי צריך להתחיל לחשב להם ריבית... רגע מה?

כשאני מאחר ביום בתשלום אני צריך לשלם ריבית פיגורים אבל כשחברת חשמל גובים ביתר הם מקזזים מהחשבון העתידי ו... ללא ריבית? נכון מאוד!

כמובן שעם התנהגות כזו אין סיכוי שאני נשאר איתם וכבר עובר לחברה המתחרה... אהה... או שלא.

בתמונה - חשמל

קחו טיפ

noreply@blogger.com (Unknown) — Sat, 04 Jul 2015 20:34:00 +0000

קרה לכם שהתקשרתם לתמיכה טכנית של שרות כלשהו ואחרי שיחה ארוכה, נציג התמיכה פתר את הבעיה והייתם מאוד מרוצים מהשרות שקיבלתם? אולי קרה לכם שהגעתם לשדה התעופה והסלקטור עשה עבודה מצויינת, עזר לכם עם המזוודות, התנהג בנימוס וממש שכחתם מכל התור?

תארו לכם עכשיו שאחרי השיחה הייתם נשאלים אם אתם רוצים להשאיר טיפ לתומך שעזר לכם במשך שעה? או שאחרי הבידוק הבטחוני המהיר והיעיל, הבודק היה אומר "זה לא כולל שירות אתם יודעים"... הייתם נותנים טיפ? נראה לכם לא הגיוני, אה? הרי שילמתם לספק האינטרנט בכדי שיספק תמיכה ואת כרטיס הטיסה רכשתם בכספכם הטוב והבידוק הוא חלק מהשרות בשדה התעופה, אז למה שתשלמו עוד?

אז למה צריך להשאיר טיפ למלצרים?

היום אסור להעסיק מלצר ללא לשלם לו משכורת ואני בטוח שהמנה מגלמת בתוכה את משכורתו של המלצר, הטבח, שוטף הכלים, המארחת ומשגיח הכשרות כך שהמסעדה תצא ברווח. אם המלצר מקבל משכורת, למה הבונוס? האם גם אתם מקבלים טיפים מהלקוחות שלכם?

יבואו מי שיגידו (סביר להניח מלצרים בעבר או בהווה) שמדובר בעבודה קשה. נכון לתת שירות זו אכן עבודה קשה, אבל גם להעביר בידוק בטחוני, לתת תמיכה טכנית ומישהו אי פעם חשב לתת טיפ למוכרת בחנות הנעלים שהתרוצצה שעה כדי שתוכלו לבחור לילד את הנעליים המתאימות? לא! זו העבודה שלהם ועליה הם מקבלים שכר.

המצב מגיע לאבסורד כשהמלצר דורש טיפ המזומן. למעשה המלצר/העסק דורש מהסועד לעבור על החוק ולשלם בשחור- הרי טיפ בכרטיס האשראי נרשם ומדווח- טיפ שחור הרבה יותר נוח לכולם, חוץ מלסועד.

לי אישית נמאס. אני רוצה לשלם טיפ כשהשרות שקיבלתי היה מעל המצופה וגם אז הוא צריך להיות בדרישה לשוחח עם מנהל המשמרת ולשבח את העובד. אנחנו משלמים טיפים במסעדות באופן אוטומטי כי... לא נעים לנו וכי המדינה מעלימה עין ממשהו שהיא לא תרשה לכם לעשות אם תרצו למשל לקבל שירות בלי דיווח. על פניו נראה כי מדובר בסכומים זניחים, אבל אל תשכחו שאתם לא הסועדים היחידים במסעדה באותו הערב והשכר השחור יכול להגיע למאות אם לא יותר של שקלים.

מה צריך לעשות? ראשית שהמדינה תצהיר כי הנושא אינו חוקי. כמובן שצריך להפסיק לשלם טיפים ואם כבר מחליטים שמגיע למלצר תוספת על שירות יוצא דופן שנתן- תדרשו לשלמו בכרטיס האשראי.

ומלצר שדורש טיפ- הטיפ שלי הוא להחליף מקצוע.

מה נשתנה?

noreply@blogger.com (Unknown) — Sun, 07 Jun 2015 06:55:00 +0000

הרבה השתנה. שנה עם הרבה שינויים אך אתרכז בטובים שחלו עלי.

דבר ראשון החלטתי שאני לא פותח בלוג חדש. מה רע בישן והטוב? אחרי מחשבה והתיעצות קלה החלטתי שעדיף להשאר עם הקיים- הפעם יפורסם גם בפייסבוק במקביל.

עכשיו שזה מאחורינו אפשר להמשיך הלאה...

במרץ שנה שעברה שברתי את הקרסול. אשתי ניצלה את המצב להרעיב אותי וטענה נחרצות "אתה שמן!" מכיוון שאשתי תמיד צודקת ומכיוון שהיא החלה להרעיב אותי, הסכמתי איתה. נזכרתי בכתבה שראיתי בחדשות2 על התזונה של האדם הקדמון, שבה איזה "משוגע" בשם דעאל שלו אוכל בשר ויורד במשקל והוא אפילו כתב על זה ספר! מייד עשיתי הסכם עם אשתי שאם אני עושה דיאטה היא תהיה פליאוליתית - למזלי, היא הסכימה.

אחרי שתי מסיבות פרידה מפיצה - בדיוק לפני שנה סיימתי לקרוא את הסוד הקדמוני והתחלתי את הפרק הקדמוני שלי. מה זה פליאו על רגל אחת- לאכול: בשר, דגים, ירקות, פירות, מוצרי חלב שמנים, אגוזים. לא לאכול- סוכר, דגנים ושמנים תעשייתיים. התוצאה- תוך שלושה חודשים ירדתי 13 קילו, מדדי בדיקות הדם שלי השתפרו, פחות דימומי חניכיים, פחות קשקשים ואפילו הפסקתי לנחור (לשמחתה הרבה של אשתי)- כל זה בלי לעשות פעילות גופנית של ממש.

Test Name	201406	201408	201502
GLUCOSE	119	95	95
TRIGLYCERIDES	230	114	55
CHOLESTEROL	238	166	217
CHOLESTEROL-LDL	132	86	122
NON-HDL_CHOLESTEROL	179	114	134
CHOLESTEROL- HDL	60	52	84
Weight	95	85	83

אשתי הצטרפה לחגיגה מאוד מהר - אם אתם מדמיינים אותי גורר אותה מהשיער למערה- אל תשכחו שתמיד אצלנו בבית אני המחליט אבל היא קובעת- בקיצור אני אשן על הספה הערב רק על זה שבכלל הצעתי אפשרות כזו.

כפועל יוצא התחלתי גם לבשל יותר (כמו שבטח ראיתם כמות תמונות האוכל שלי עלתה בשנה האחרונה) ואפילו התפנקתי בגריל חדש.

אחרי חמישה חודשים החלטתי לשלב גם פעילות גופנית בסיפור ואם כבר אז שיהיה משהו רגוע וקליל וכך מצאתי את עצמי נרשם לקרוספיט הרצליה והתמכרתי. מגוש שדורש סיבה בכתב לקום מהספה- הפכתי לאחד מהפסיכים האלה שמתלהב להרים משקולות, לעשות מתח ומהתחושה הנהדרת של בחילה אחרי 7 דקות של ברפיז.

נראה שהסיפור הזה כולל הרבה ויתורים אבל הגישה הפליאוליתית דוגלת גם בחיים טובים ולכן אתם עלולים לראות אותי גונב פרוסת עוגה מדי פעם, יוצא עם הבנות לגלידה לפעמים או יושב על בירה עם חברים.

חפרתי מספיק - שיהיה בתאבון!

נ.ב.
מעכשיו לינק יתפרסם גם בפייסבוק שלי kislery

יוצא לאור

noreply@blogger.com (Unknown) — Sat, 18 Oct 2014 20:02:00 +0000

הרעיון הזה קינן בי זמן רב, הוא אמנם הועצם עם כניסתי לפייסבוק אבל למעשה המחשבה עליו באה והלכה במשך השנים- האם אני צריך להזדהות בשמי האמיתי או להמשיך כחבצואל היבוסי.

שם העט אפשר לי לשמור על סוג של אנונימיות, אעפ"י שעבודת בילוש קצרה הייתה חושפת את שמי האמיתי די מהר וכל מי שמכיר אותי אישית יודע מי הוא חבצואל היבוסי. שמרתי על ה"אנונימיות" מחשש מכל מיני נשמות טובות עליהן כתבתי במהלך כל התקופה.

ואיזו תקופה זו הייתה...

למעלה מ 10 שנים שאני כותב לבלוג' האמת 10 שנים, 9 חודשים ו- 11 יום. הכל התחיל מצורך לשתף את השטויות שחוויתי במרכז התמיכה הטכנית בו עבדתי והמשיך לכתיבה על החיים דרך העיניים שלי. בעידוד חברים התחלתי להעלות גם ביקורות על נותני שירות ומסעדות (כן, אני שמן) והיה לי כייף גדול.

הכניסה שלי לצוויצר כנראה הייתה תחילת הסוף. מצאתי פלטפורמה מהירה וחדה עם סביבה צינית כלבבי ואני עדיין שם ונהנה מהחיים כחבצואל היבוסי, אך היכולת שלי להביע דעה או סתם לזיין את השכל בצורה כל כך זמינה ומהירה גרמה לירידה בכמות הפוסטים.

הכניסה לפייסבוק שברה לחלוטין את עניין האנונימיות- הכניסה לפייסבוק עקב טרגדיה אישית והרצון שלי לנקמה קטנה בכתבת מטונפת, חשפה אותי לעולם לא כל כך נורא (אני מוכן להתערב שאיזה שמלי אחד מחייך עכשיו לעצמו) והגעתי מהר מאוד למסקנה שאנשים גם ככה חושבים שאני דפקט אז למי אכפת.

מה שעומד לקרות הוא דבר מאוד פשוט- אני אפתח יוזר חדש בבלוגר ואתחיל לכתוב אליו פוסטים שיפורסמו גם בפייסבוק ויכול להיות שגם בצוויצר. הסיבה שאני כותב עדיין בלוג ולא רק פוסטים בפייסבוק היא שבפייסבוק הכל נעלם ואם אתה רוצה לכתוב משהו שישאר אז עדיף בלוג (רעיון של חנן כהן) ולכן יהיה גם בלוג.

אם אתם עוקבים אחרי בפייסבוק אז אין לכם בעיה. מי שלא מכיר אותי או לא עוקב/חבר בפייסבוק, מוזמן לכתוב לי מייל ואשלח לו את הלינק או שנתחבר בפייסבוק.

אני לא יודע אם זה פוסט אחרון כחבצואל, יכול להיות שמידי פעם אוציא כאן קיטור אבל אני מאמין שזה לא יקרה בתדירות גבוה במיוחד. חבצואל ממשיך לחיות בצוויצר.

תודה לכל מי שעוקב ולכל מי שלא ביקש לרדת מרשימת התפוצה של הבלוג- על הביקורות, התגובות ושסבלתם אותי בכלל.

See you on the other side

חבצואל היבוסי,

איש בלי קיר

מה יש על האנדרויד שלי

noreply@blogger.com (Unknown) — Mon, 17 Feb 2014 14:24:00 +0000

הפוסט של חנן כהן "איך האנדרויד שלי מאורגן" הזכיר לי שרציתי לכתוב המלצות לאפליקציות בהן אני משתמש. אחרי קריאת הפוסט של חנן חשבתי שאולי אכתוב גם אני על ארגון המסך אבל אני יכול לסכם זאת בפשטות- אחרי שנתיים עם 2-3 מסכים- צמצמתי הכל למסך אחד שמרכז את האפליקציות השימושיות ביותר ולכן אכתוב עליהן.

אני אתחיל בהצהרה קטנה וחשובה - אני קונה אפליקציות. אני מאמין שאפליקציה טובה צריכה לזכות את היוצרים שלה בתשלום. מדובר בסכומים קטנים, אשר בדרך כלל אינם עולים על 20 ש"ח והתשלום מאפשר למפתח לספק תמיכה ולהמשיך ולספק עידכונים וכמובן להתפרנס.

Nova Launcher Prime - זו סביבת העבודה שלי בחצי שנה האחרונה. אחרי שנה וחצי עם Go מלא האפשרויות, הבנתי שאני זקוק למספר מצומצם של הגדרות ונובה כולל אותן ואיננו צורך כמות משאבים גדולה. האפשרויות החשובות לי הן:
אפשרות נעילת המסך, שינוי כמות השורות (אני אוהב לעבוד עם 4x5), יכולת שינוי והזזה של שורת העוגן (השורה התחתית במסך), ציון שיחות/הודעות/מיילים שלא נקראו על המסך (רק בגירסה בתשלום ועל ידי טסלה).

ישנה גם גירסה חינמית רזה Nova Launcher

Beautiful Widgets Pro - אני אוהב שעון גדול וברור על המסך ואם כבר שעון אז מזג אויר שמתעדכן לפי מיקום. הבעיה של הוידג'טים האלה הוא מקום. בכדי להציג את השעון והמזג אויר אני משתמש בשורה שלמה (4x1) וזו הסיבה שאני אוהב את הוידג'ט הזה- ישנה אפשרות לקבוע פתיחת אפליקציה בלחיצה על השעות או הדקות (השעות אצלי מובילות לשעון המעורר והדקות ל Color Note). ישנה גם גירסה חינמית.

Color Note - פתקים צבעוניים זה כל הסיפור. לא רוצים לשכוח את שילוב הפרוזן יוגורט האולטימטיבי, תכתבו אותו על פתק. לא רוצים לכל אחד יוכל לראות? תנעלו את הפתק עם סיסמא. חוששים לאבד את המידע אם הטלפון נגנב? סנכרנו את הפתקים לחשבון גוגל שלכם. רוצים רשימת משימות (צ'ק ליסט) אפשרי ואפשר גם להוסיף וידג'ט על המסך שיציין כמה משימות פתוחות עדיין יש.

Any.Do - אני שכחן וצריך תזכורות למשימות, אך לא רוצה להכניסן כפגישה ביומן והממשק של האפליקציה הזו עושה את זה מצויין. ישנה אפשרות שאחרי שיחה שלא נענתה תווצר משימה לחזור לאותו מספר (אני ביטלתי את האפשרות הזו- תנו לי לסנן בשקט ובלי יסורי מצפון).

Any.Do Cal - היומן של Any.Do הגיע רק לאחרונה לאנדרויד והממשק היפה והנוח ושילוב המשימות מ Any.Do ברצף היומן גרם לי לזנוח את Business Calendar Pro המומלצת גם היא בחום.

gReader Pro - למי שעוקב אחרי בלוגים או רסס למיניהם- מדובר בקורא מאוד נוח שבעבר התממשק עם גוגל אך היום עובד עם פידלי (אחרי שגוגל סגרו את הבסטה).

CamScanner - אפליקציה לסריקת מסמכים. למה צריך אותה אם פשוט אפשר לצלם? צילום מסמך עם האפליקציה מאפשר חיתוך מדוייק של המסמך ומתיחה חכמה שלו, פילטרים שמאפשרים להסיר קיפולים וצל מהמסמך המצולם, צירוף המסמך לקובץ הכולל מספר דפים ויצירת מסמך PDF ושליחתו כמובן. ניתן לסנכרן את המסמכים לשרותי ענן שונים ואני מוצא את התוכנה הזו כשימושית ביותר בעיקר לשמירת מסמכים (צילומי דרכונים למשל) וכמו כן להדפסה עתידית. חלק מהאפשרויות ניתנות עם רכישת רישיון.

Calendar Snooze - אחד הדברים שאני מאוד לא אוהב בסמסונג ואנדרויד הוא תזכורות היומן. התזכורת מאפשרת אישור או דחיה מאוד מנוונת. האפליקציה שאני משתמש בה משתלטת על התזכורות ובעת תזכורת מאפשרת לדחות את הארוע לפי זמנים שקבעתם מראש או כמו בתוכנות הדואר במחשב - מספר דקות לפני הארוע (למשל- הודע לי 5 דקות לפני תחילת הארוע) ואפשרויות נוספות של בחירה חופשית. ניתן לקבוע נודניק אוטומטי במידה ופספסתם את התזכורת. לגירסה המלאה יש צורך ברישיון.

QuickPic - גלריית תמונות קלילה ומהירה. מאפשרות הסתרה של תיקיות (למשל תמונות של אלבומי מוסיקה). מחליפה אצלי את הגלריה בגאון והיא חינמית.

Pixlr Express - אני מאוד אוהב לצלם ולשתף וחיפשתי תוכנה שתאפשר לי לערוך את התמונות בקלות יחסית אך עם אפשרויות רבות ואחרי שניסיתי מספר רב של תוכנות עריכה, זו ללא ספק האהובה עלי עם שילוב של כלי עריכה פשוטים ולצידם מגוון רחב מאוד של פילטרים מוכנים מראש.

ישנן עוד אפליקציות רבות בהן אני משתמש, אך לדעתי ידברו לקהל מצומצם יחסית (אפליקציית Falcon לטוויטר, ביצוע משימות מאקרו Tasker ועוד...).

למי שיש שאלות מוזמן תמיד לפנות אלי.

חבצואל היבוסי,
אינטרנט זה לא לכל אחד.

נצחיה יעקב וישראל היום! היום לפני שנה

noreply@blogger.com (Unknown) — Thu, 02 Jan 2014 14:19:00 +0000

לפני שנה ביום שבת 05/01/2013 לפנות בוקר, חמי התקשר והודיע לנו כי חמותי נהרגה בתאונת דרכים בניו זילנד. אין צורך לתאר כמה נוראית היא הבשורה וכיצד התקבלה על ידי אשתי ובקרב בני המשפחה כולה.

במוצאי אותה השבת, ישבה אשתי ושוחחה עם אביה, ששהה באותה העת בבית מלון בסמוך לבית החולים. אמא שלי שהגיעה לבקר אמרה לי שיש עיתונאים בדלת ואכן בדלת שני עיתונאים. אחד שאינני זוכר את שמו והשניה נצחיה יעקב – כתבת ישראל היום! באזור השרון. לא אישרתי להם להכנס וניהלתי עם נצחיה שיחה מחוץ לדלת.

נצחיה שאלה אם נרצה להתראיין- עניתי שלא. שאלה למה לא? והסברתי לה שמדובר בטרגדיה אישית ושאנחנו לא מעוניינים להתראיין.

אחרי מספר דקות, חזרה ניצחיה לבדה ולהלן הלך השיחה:

נצחיה: אתה בטוח שלא תרצו להתראיין?
אני: אני בטוח.
נצחיה: לא תרצו לומר איזו אמא נהדרת היא הייתה?
אני: אנחנו יודעים את זה ולא מעוניינים להתראיין.
נצחיה: אנחנו נשאל שכנים.
אני: זכותכם.
נצחיה: יש אולי אח או בן משפחה אחר שנוכל לראיין.
אני: אני לא מתכוון למסור לך פרטים.
נצחיה: תרצה לתת תמונה? [חמי ביקש מראש שלא לפרסם תמונה].
אני: לא.
נצחיה: אם לא תתן ניקח מפייסבוק.
אני: ביקשנו שלא תפרסמו תמונות.

הופתעתי מהגסות ועזות המצח של הכתבת לדרוש תמונה כשידוע לה שישנה בקשה מפורשת לאי פרסום והחוצפה באיום כי התמונה תלקח מפייסבוק פשוט לא תאמן.

ישראל היום! בחרו לפרסם את הכתבה של נצחיה יעקב שתוכלו לקרוא כאן.
במידה והלינק למעלה שבור- תוכלו להציץ בצילום המסך כאן.

אסקור בפניכם את עבודתה העיתונאית של נצחיה יעקב בכתבה שפורסמה (הערותי בסוגריים):

ההרוגה: אירית וילדר (61) מקריית טבעון. רכב שבו נסעה סטה לפתע התנגש בעץ. ארונה יובא ביום ד' [בשלב זה לא ידענו מתי יגיע הארון, שהגיע בסוף ביום שישי והדבר גרם להטעיה של החברים אשר חשבו שההלוויה תתקיים ביום רביעי].
וילדר נהרגה, ושני הגברים שהיו איתה נפצעו אף הם. [ברכב היו זוג, בעל ואישה ולא צויין בפרסומים מקומיים שמדובר בשני גברים].
בתה, מורן קיסלר מבארותיים, התקשתה לקבל את הבשורה, ובמשך זמן רב דיברה אתמול בערב עם אביה, שנמצא סמוך לגופה…"זו אבידה משפחתית פרטית, וקשה מאוד לכולנו", אמרה [נצחיה לא שוחחה עם אשתי ומאיפה בדיוק ידעה היכן נמצא אביה].
מאז הודעת משרד החוץ הגיעו בני משפחה וחברים אל הבית הריק בטבעון [ביררנו עם השכנים והחברים- אף אדם לא הגיע לצפות בבית הריק. כנראה שנצחיה פשוט החליטה לתת טיפ למי שיחפוץ לרוקן את הבית הריק בטבעון, כנראה שהסרוב להתראיין הרגיז אותה].

כל בני המשפחה מתקשים להבין איך עיתונאית (שלדעתי היא איננה ראויה לתואר זה) מעיזה להתנהג בצורה כה חסרת רגישות והתחשבות וכיצד מתפרסמת כתבה בנושא כה רגיש עם אי דיוקים ושקרים.

אז אם במקרה נצחיה יעקב מגיעה לראיין אתכם- אל תשתפו פעולה, מניסיוני היא גם ככה תפרסם מה שעולה על רוחה.

מכיוון שלא איתרתי תמונות של נצחיה- הנה תמונה מתוך קטע וידאו שמצאתי:

captured from youtube.com

פלאפון מנסים סעיף מצליח

noreply@blogger.com (Unknown) — Mon, 21 Oct 2013 04:54:00 +0000

אתחיל בכך שיומיים אחרי שקיבלתי את הטלפון (לפני שנה בערך) החלפתי את מערכת ההפעלה שפלאפון התקינו והיום אני עם גירסה 2.9 של LiquidSmooth והטלפון עובד מצויין. הסיבה להחלפה היא עומס תוכנות מיותרות שפלאפון מתקינה על המערכת שגורמות לה לאיטיות.

רצה הגורל ומכשיר הסמסונג אס 3 שלי החליט להתקלקל. כפתור נעילת המסך (זה שנמצא מצד ימין) נתקע מידי פעם וגורם לאתחול של הטלפון.

החלטתי שאת כפתור הכיבוי אני צריך ולכן קבעתי תור במרכז השירות של פלאפון בנתניה. יש לציין שפלאפון מאפשרת לקבוע תור דרך אתר החברה ואכן הגעתי בזמן להתקבלתי בזמן- שירות מעולה ללא ספק, אך לצערי מפה הכל מתחיל להתדרדר.

הסברתי לנציגה שקיבלה אותי את הבעיה "כפתור כיבוי המסך נתקע לחוץ והמכשיר מאתחל את עצמו פעם אחר פעם". הנציגה ביקשה את הטלפון וניגשה להתיעץ עם טכנאי במעבדה... המתנתי. כשחזרה הסבירה לי שהטכנאי שלהם פסק שהבעיה נובעת כנראה עקב התקנת מערכת ההפעלה השונה שעל המכשיר ושאם אחזיר את הגירסה של פלאפון, סביר להניח שהבעיה תפתר. שאלתי "במידה ואתם מחזירים לי לגירסה של פלאפון והבעיה לא נפתרת- איך אתם רוצים לשלם לי על שעות העבודה שאני אבזבז כשאגיע שוב עם אותה התקלה?"

ניסיתי להסביר לנציגה שמדובר בכפתור אמיתי, לא ויטואלי על המסך, אלא ממש אחד כזה שנלחץ פנימה ושאין קשר למערכת ההפעלה ומדובר בבעיה פיסית ושל מגעים. הנציגה הציעה לי לשלוח את המכשיר לסמסונג לתיקון עם המערכת ההפעלה שלי ושהיא חייבת ליידע אותי שבמידה וסמסונג יראו לנכון הם ישביתו את הטלפון.

ישביתו? למה שסמסונג תשבית טלפון שנקנה בצורה חוקית? הנציגה הסבירה לי שזה מה שהם עושים. מכיוון שלא ממש קניתי את השטות הזו והבנתי שטוב כבר לא יצא מזה, ביקשתי לשוחח עם מנהל.

מנהלת הגיעה אחרי מספר דקות וטענה נחרצות שהתקלה נגרמה בגלל שהסרתי את הגירסה של פלאפון ושאני יכול לטפל בטלפון במעבדה חיצונית באופן עצמאי. שאלתי את המנהלת "האם נשמע לך הגיוני שאחרי שאני אשבור לך את המקלדת של המחשב, טכנאי יפסוק שזה נבע בגלל התקנת גירסה לא חוקית של חלונות?". הסברתי לה שהסיבה היחידה שהטכנאי לא מקבל את המכשיר היא עצלנות.

אחרי 30 דקות הסברים, הסכימה המנהלת לקבל את המכשיר ולשלוח אותו לחברת סמסונג לבדיקה.

כמכשיר חלופי קיבלתי מכשיר סמסונג מדגם מיושן אבל שמחתי שלפחות מדובר במכשיר שמריץ אנדרויד- רק מאוחר יותר בבית גיליתי שהסוללה של המכשיר החלופי עברה התעללות ומתרוקנת מהר מאוד וכמו כן תושבת כרטיס הזיכרון תקולה ולכן לא ניתן להתקין כרטיס וכפועל יוצא לא ניתן להתקין תוכנות שזקוקות לכרטיס כמו... ווייז למשל.

אני רוצה להודות לפלאפון על השירות הטכני הגרוע והעצלני שטיפחתם- לא משנה מה התקלה, אם מערכת ההפעלה הוחלפה יש לטכנאים תירוץ לא לטפל.

מעניין מה היה קורה אם המכשיר היה מגיע עם מסך שבור- האם הייתם מפרקים אותו ומחזירים את השבור אחרי שהייתם מגלים שהמכשיר מריץ מערכת הפעלה שונה מפלאפון?

כללית פלטיניום רוצים אותי אבל...

noreply@blogger.com (Unknown) — Sun, 08 Sep 2013 22:21:00 +0000

היום קיבלתי שיחת טלפון מקופ"ח כללית. אני לקוח שלהם מלידה, אשתי גם כן וגם שתי בנותי ולכולנו ביטוח "מושלם" + ביטוח סיעודי.

נציגת טלמרקטינג בשם שרי התקשרה היום בכדי לשכנע אותי לעבור לביטוח פלטיניום.

אני אוהב לשמוע קודם כל את השורה התחתונה ולכן התחלנו בכך שמעבר ל פלטיניום יעלה לי עוד 1500 ש"ח בשנה. שרי החלה מייד להציג את התועלות בביטוח החדש ופתחה בכך שבכללית סמייל אקבל 70% הנחה על טיפולים, כגון טיפול שורש וזאת רק אחרי תקופת צינון של חצי שנה.

אני: למה יש תקופת צינון? הרי את התקשרת אלי, זה טלמרקטינג יוצא.
שרי: חייבים תקופת צינון בכדי להגן מפני ניצול.
אני: זה היה נכון אם אני הייתי מתקשר ודורש את הביטוח מיוזמתי, אבל את רוצה אותי מבלי שיצרתי איתך קשר קודם.
שרי: אבל אם לא תהיה תקופת צינון הקופה תקרוס...
אני: אני מוכן לחתום לך שזה לא יקרה ומכיוון שאת רוצה אותי, אני לא מבין למה אני צריך לשלם חצי שנה ולא לקבל כיסוי מלא.
שרי: תקבל אחרי חצי שנה.
אני: תחזרי אלי כשהתקופה מסתיימת. ביי.

מעניין כמה אנשים נופלים בפח הזה של קופות החולים וחברות הביטוח שדורשות תקופת צינון כאשר הן יוזמות הביטוח ולא הלקוח.

איך המפקח על חברות הביטוח נותן לזה לקרות?

חבצואל היבוסי
לפעמים 140 תוים זה לא מספיק

עישון: מוזס נגד ג’ירף

noreply@blogger.com (Unknown) — Fri, 16 Nov 2012 19:06:00 +0000

עברו הרבה שנים מאז נחקק החוק המחייב איזור נקי מעישון במסעדות. כיום אני לא מכיר אף מסעדה (אני מדגיש מסעדה ולא פאב) אחת שמאפשרת לעשן בפנים המסעדה.

לפני למעלה מחצי שנה הגעתי למסעדת ג’ירף בהרצליה. מכיוון שבזמן העיסקית הצוות בג’ירף לא מסוגל להוציא מנה בפחות מחצי שעה (וזה המקרה הטוב) הגענו בעשרה ל 12:00 ולמעשה פתחנו את המסעדה.

המארחת בג’ירף הסכימה להושיב אותנו בתוך המסעדה אעפ”י שהצוות עדיין עבר תדריך לקראת פתיחה. התדריך התבצע סביב אחד משולחנות המסעדה ואני מדגיש כי הוא התבצע בפנים המסעדה ולא בחוץ. במהלך התדריך יושבים מלצרים ואנשי צוות ומעשנים. הערתי למארחת ותשובתה הייתה פשוטה “המסעדה נפתחת רק ב 12:00 אז אין עם זה בעיה”. צודקת- אין בעיה ובאמת לא הייתה לי בעיה להחרים את המסעדה, שמנהליה לא מבינים שסרחון סיגריות הוא לא דבר נעים.

***

לפני שבועיים ביקרתי במוזס הרצליה (גילוי נאות- אני שם לפחות אחת לשבוע) ומכיוון שהייתי לחוץ בזמן וגם מורעב, הגעתי מוקדם מהרגיל- 11:50. להפתעתי גם פה מצאתי צוות היושב בתדריך ומעשן בפנים המסעדה. קראתי למנהלת (יעל) והערתי לה על העניין. יעל התנצלה והבינה שמדובר בבעיה ושאלה אם נרצה לשבת במקום אחר.

ביום ראשון האחרון הגעתי (שוב) למוזס ובטרם הספקתי להגיע למארחת, תפסה אותי המנהלת יעל ובישרה לי כי היא דרשה להפסיק את מנהג העישון בתדריכים ובנוסף כתבה מכתב להנהלת הרשת. הנהלת הרשת הוציא חוזר לכלל המסעדות עם הנחייה כי אין לעשן בתדריכים. יעל הסבירה לי כי גם היא מעשנת ולכן לא שמה לב שהריח נשאר במקום אחרי התדריך.

***

נכון, בג’ירף ישנה מודעות לשירות וכבר נתקלתי בבעיות שטופלו בצורה הטובה והנכונה ביותר, אך לזלזל בדברי לקוח ולהמשיך במנהג מגונה הוא לא דבר שאפשר לשכוח.

נכון, במוזס לפעמים עושים טעויות ומשתדלים תמיד לתקן, אך להתיחס ברצינות לביקורת ולהגדיל ולעשות בכדי לדאוג לרמת שירות בשאר סניפי הרשת הוא שרות מדהים.

אני מקווה שהפוסט הזה יגיע ליעל דרך מנהליה (ישלח למוזס)- המון תודה יעל, כייף להגיע למסעדה ובעיקר כשאת שם.

חבצואל היבוסי,
יצא קצת קיטש אבל צריך לדעת גם פרגן.

מסעדת פסטוריה הרצליה

noreply@blogger.com (Unknown) — Thu, 30 Aug 2012 21:00:00 +0000

“מסעדת פסטוריה מסעדה חלבית כשרה , אחותה הקטנה של מסעדת לה פסטה פרסקה המיתולוגית” כך מתארים בעלי מסעדת פסטוריה את המסעדה שבבעלותם.

פסטה פרסקה הייתה מסעדה חביבה, שהגישה אוכל איטלקי חביב, עם שירות חביב ותור ארוך ומייגע בסוף כל ארוחה בקופה (משלמים ביציאה). הדבר היחיד המיתולוגי בפסטה פרסקה הוא העובדה שהיא פשוט הייתה ותיקה.

התיאור באתר המסעדה ממשיך “מזמינה אתכם לחוויה קולינרית בניחוח איטלקי” ופה התיאור מדוייק. הניחוח איטלקי- כל שמות המאכלים הם איטלקיים וגם… זהו בעצם.

הגענו היום לפסטוריה כצבא- שולחן ל- 14 איש. הגענו ב 12:15 ולשולחן צוותה מלצרית אחת, חביבה למדי. ההזמנה ארכה זמן מה, בכל אופן 14 איש, אבל אחרי 10 דקות כולם הזמינו מנות מהתפריט העסקי וכמו כן יודענו כי מנות הכוללות סלמון או טונה יגיעו ללא סלמון או טונה.

בזמן שהמתנו למנות הראשונות, התבשרנו כי לא נוכל לקבל קנקן נוסף של מיץ לימון כי הוא אזל. אחרי 40 דקות, חזרה המלצרית עם חדשות רעות- נוכל לספק רק 4 מנות מרק ולא 6 ולכן שני סועדים יאלצו לשנות את הזמנתם. התנדבתי ובמקום מרק בצל, הזמנתי סיגר ממולא גבינות במטבל שמנת.

שמחתי לגלות כי מרק הבצל הזכיר במראהו צלחת ג’לטין עם חתיחות בצל, אך דקות מאוחר יותר גיליתי שמישהו שכח למלא את הסיגר בגבינות.

למנה עיקרית הזמנתי פיצה קרבונרה ביאנקה (אווו הניחוח האיטלקי) “שמנת, פרמזן, מוצרלה, מנצ'נגו, ביצים ומעט שום” אתם שואלים איפה הבשר- התשובה היא שאין בשר, המסעדה הפכה לכשרה וחלבית. שאלתי אם הביצה מבושלת על הפיצה ונענתי בחיוב.

למנה שקיבלתי הייתי קורא “פיצה מקפיצה מוקרמת” הקשר היחיד לביצים הוא הביצים להגיש מנה מגעילה שכזו ולקרוא לה פיצה.

אני לא היחיד שהתלונן, לדוגמא לחם הבית היה נראה כמו גרסה כשרה לפסח של לחם כלשהו שהגיע עם קמצוץ חמאה (התיאור המתאים יותר הוא אולי ניגוב חמאה).

שימו לב שבאתר המסעדה ישנן תמונות של מנות מומלצות, אך אין שמות בצמוד לתמונות- אולי מכיוון שאין קשר בין התמונות למנות המוגשות בפועל במקום.

14 איש נכנסו למסעדה המיתולוגית ו- 14 איש לא יחזרו לשם יותר.

ניסינו לדרוש פיצוי אבל המנהל במקום טען כי בכדי לזכות אותנו הוא צריך להריץ את החשבון שוב. מכיוון ש- 14 איש גם צריכים לחזור לעבודה וכבר שרפו שעתיים, כן שעתיים, במקום (שלא נקרא לו יותר מסעדה) החלטנו לוותר על התענוג ואפילו קינוח חינם לא קיבלנו.

דבר אחד דומה בין “פסטה פרסקה” ולגירסא החדשה שלה “פסטוריה” – בשתיהן משלמים ביציאה.

חבצואל היבוסי,
איך נפלו גיבורים.

שטייניץ אוהב קהל שבוי

noreply@blogger.com (Unknown) — Wed, 29 Aug 2012 20:27:00 +0000

משרד האוצר הכין טיוטה לחוק ההסדרים, בה יכלל מרכיב הדלק בחישוב שווי השימוש לרכבים צמודים וליסינג (טמקא).

במילים פשוטות למי שאין כח לקרוא את הכתבה, מדובר בתוספת על שווי השימוש למי שגר רחוק מהעבודה ומשתמש ברכב ליסינג. ניתן להגיד במילים אחרות- מי שגר בפריפריה יאלץ לשלם יותר (מאות שקלים בחודש) על שווי השימוש ברכב.

זהו ללא ספק רעיון מבריק מבית היוצר של שטייניץ (שר האוצר לקוראינו שאינם קוראים חדשות, כן יש כאלה)- למה מבריק? כי משלמי המס הם קהל שבוי שפשוט יאלץ לשלם מבלי שום יכולת להתנגד.

עכשיו זה הזמן להעלות טיעוני נגד- למה קהל שבוי?

1. אל תקח ליסינג – זה אולי הפתרון הטוב ביותר באמת, אך להחזיק שני רכבים פרטיים כשאתה גר בפריפריה זה עניין יקר למדי- גם הדלק יקר וגם השחיקה לרכב גדולה. ומה אמורים לעשות אלה שבדיוק החלו חוזה? יאלצו לשלם את המס במשך 3 שנים או לשלם קנס יציאה.

2. סע בתחבורה ציבורית – למי שלא גר בפריפריה זה אולי לא ברור אבל אין כזה דבר תחבורה ציבורית בישובים שאינם קרובים לעיר. הסיפורים היפים על מסילת רכבת שנסללת ממטולה לאילת, לא עוזרים לתושבי המושבים שפרט ברכב פרטי, אין להם דרך להגיע לתחנת הרכבת (פירוט מלא בבנזין בכל מחיר)

3. תעבור לגור בעיר – למה שאעזוב את ביתי ואקח את הילדות לגור בעיר? טוב לי בכפר, האויר, האוירה והשכנים טובים בעיני. חוץ מזה, המדינה מעודדת מעבר לפריפריה כי אין דירות בעיר.

אלה הסיבות שאנחנו, השכירים, הם הקהל השבוי של שטייניץ וביביהו.

חבצואל היבוסי,
לא יכול להיות יותר טוב

נופש אמיתי ראשון

noreply@blogger.com (Unknown) — Mon, 27 Aug 2012 14:33:00 +0000

התכנון של הנופש החל לפני חודשיים. מכיוון שאשתי ילדה את בתנו הבכורה בדיוק ביום הולדתה שלה, היא אבדה לחלוטין את הפוקוס ביום הזה ולכן החלטתי השנה לפנק את אשתי (ואותי על הדרך) שבוע קודם, ככה בהפתעה, בנופש קצרצר (אשתי עצמאית ועובדת בשישי) ולראשונה ללא הבנות.

בסופו של דבר החופשה יצאה לפועל באיחור של חודש מהיומולדת של אשתי עקב חוסר התחשבות של הנסיבות – סבתא של נפטרה יום לפני.

הפעלתי את מחכוורת בצוויצר בכדי לקבל המלצות לצימר וספא בצפון ואכן ההמלצות לא אחרו לבוא. הסובבים אותי אמרו שלהשיג צימר ללילה אחד בסופ”ש בקיץ יהיה בעיה (והם אכן לא טעו) אבל מקום אחד (בהמלצתה של קרןאור) דווקא שמח.

קסם המגע בבית לחם הגלילית – המקום מספק טיפולים, ספא וארבעה צימרים. כמו שציינתי, קיבלו אותנו ללילה אחד בחדר מפנק, אוירה טובה, צוות מזמין וגם אשתי זכתה לטיפול באבנים חמות שהיה מוצלח.

אחרי הטיפול של אשתי, נחנו קצת (בלי ילדים בסביבה פתאום המילה קיבלה משמעות עמוקה יותר) ויצאנו לאכול במסעדה איטלקית, יחסית חדשה בסביבה, בכניסה לבית שערים – בלה. זו לא הפעם הראשונה שלנו בבלה, אך הפעם היה מצויין במיוחד!

פתחנו עם ארטישוק על הפלאנצ’ה עם קרם שמנת חמוצה, שהיה פשוט מעולה ולידו חציל שרוף עם טחינת שקדים הפתעות נוספות. אשתי זללה מנת ספשייל שאינני זוכר מה היתה אך התגובות היו נלהבות. אני זללתי ספייר ריבס ברוטב ברביקיו חריף עם בוטנים ופירה שהיה פשוט תענוג- מה שנקרא ללקק את האצבעות (הרוטב היה ממש דביק).

בדרך חזרה לצימר עצרנו בנדב קינוחים (רמת ישי), קנינו לנו 3 קינוחים אותם זללנו במיטה בצימר. סיום מוצלח ליום מוצלח.

את יום שבת בבוקר התחלנו ביקיצה טבעית ומאוחרת (אמרתי שאין ילדים בסביבה) ויצאנו לארוחת בוקר של קסם המגע. ארוחה פשוטה וטעימה, בדיוק מה שהיינו צריכים. את המשך הבוקר בילינו בשיחה ספונטנית עם בעלי המקום יורם ואשתו נחמה.

בשעה שלוש אחר צהריים הרעב כבר נתן אותותיו ושנינו ידענו שיש רק מקום אחד שיספק את הרעב בצורה הטובה ביותר – אסדו בר בקיבוץ אלונים. הגענו ספונטנית והתקבלנו בשמחה. בשר נטו, בלי שטויות עם צ’ימיצ’ורי מעווולה (במקור). תוך 15 דקות נעלמו להם 300 ג’ סינטה ו 400 ג’ אנטריקוט. אני עדיין מחפש אותם.

אחרי התעצלות נוספת בצימר, החלטנו ללכת ולבדוק מה עם הבנות. הייתה התלהבות כשחזרנו אבל אני עדיין לא סגור אם זה בגלל שהתגעגעו או בגלל שהבאנו קינוחים.

זה הנופש הראשון שלא הייתי זקוק אחריו לנופש נוסף (בלי ילדים, אמרתי?)

חבצואל היבוסי,
יחי שנת הלימודים החדשה.

פראיירים רק מתחלפים

noreply@blogger.com (Unknown) — Sun, 08 Jul 2012 06:39:00 +0000

שמעתי הבוקר בגל"צ שידידיה מאיר כתב תור על מחאת הפראיירים וההפגנה אתמול. לטענתו אלפי חרדים כבר מתגייסים ולכן עצם מחאת בפראיירים היא סוג של שנאת חינם ומחאה לשם מחאה.

אכן ישנם מאות חרדים שמתגייסים כל שנה ובאמת כל הכבוד להם, אך אין זה מפצה על חוסר הצדק ואי השוויון באי גיוסם של עשרות אלפי תלמידי ישיבות. לפי דבריו של ידידיה מאיר עוד אפשר לחשוב שגם מגיע לאותם מתגייסים צל"ש על כך שהם עושים את המובן מאליו לציבור הפראיירים אשר גם מממן את אותם תלמידי ישיבה.

ח"כ ליצמן למשל טוען שיש לו עם ראש הממשלה חוזה וחוזה לא מפרים- צודק. אם השר ליצמן היה מכיר קצת את שוק העבודה (דבר שרוב בוחריו לא מכירים) הוא היה שומע על חוזה מוטה או שאיננו מאוזן. ליצמן טוען במילים אחרות- נדפקתם אז אל תתלוננו עכשיו.

מאוד נח לציבור החרדי להצביע עלינו החילוניים ולהאשים אותנו בשנאת חינם (משעשע כי דווקא אנחנו אלה שמשלמים מיסים) מכיוון שלנסות להבין את הצד שלנו, עלול להסתכם בהפסקת התקציבים המופרזים לציבור לומדי התורה ומימון ציבור שאיננו יצרני.

הציבור החרדי גם מאשים אותנו באי קבלתם בחברה וזה נכון אבל נכון פי שבעתיים דווקא מכיוונם. הציבור החילוני הוא פלורליסטי ברובו ומוכן לקבל שכנים חרדים בקלות רבה יותר מאשר ציבור חרדי יקבל שכן חילוני. אנחנו, החילוניים, כל כך חוששים שיצביעו עלינו ויאשימו אותנו בגזענות וחוסר ליברליזם שנהיה מוכנים להשתלטות ורק שהאשמות יוסרו.

אני אגיד את זה בצורה הפשוטה ביותר ויעידו גם מכרי- אינני מפלה אנשים על רקע דתי, מוצא, מגדר או העדפה מינית- כולם שווים ובסופו של יום כולם נושאים בנטל. אבל לא אסבול להיות מנוצל וגם אם בן גוריון חשב אחרת.

חבצואל היבוסי,
יש עוגות אז חייב לסיים.

השמד כל חרד

noreply@blogger.com (Unknown) — Mon, 25 Jun 2012 17:12:00 +0000

צר לי לומר זאת אבל הסיסמא “השמד כל חרד ודרוס כל דוס” צצה בראשי לפני מספר דקות כפתרון יעיל לבעיה שאנו מטפחים בקירבנו.

טמקא הערב: “הרב יעקב יוסף, בנו של הרב עובדיה יוסף, קרא השבוע לרבנים לערוך חופות עם עדים פסולים, במקרה שלבני הזוג אין רקע דתי ויש חשש שלא ישמרו אמונים זה לזה. כך, אם האשה תתעבר מגבר אחר - הרי שהילד לא יהיה ממזר.”

בכל יום רגיל הסיפור הזה לא היה משנה לי כל כך, אבל הכתבה הנ”ל וידיעה נוספת על כך שרבנים במגזר החרדי קוראים לציבור החרדי שלא להתגייס בחזקת “יהרג ובל יעבור” פשוט גורם לדמי לבעבע.

אני בן מעמד הביניים- התעקשתי לשרת בצבא אעפ”י נכותי, עבדתי, שילמתי על לימודים והיום אני קהל שבוי של מס הכנסה או במילים אחרות שכיר. אני עובד וחולק את המשכורתי עם הכלל וכל זאת בכדי לאפשר למדינה להתקיים, לעזור לחלשים ומעוטי היכולת ובכדי שביום מן הימים גם אני או ילדי נהנה באותם מיסים (תשתיות, חינוך וכו’).

אם הייתי יכול, הייתי עצמאי ורק בכדי להעלים מס ולא לאפשר למדינה לחלק את משכורתי לציבור מוצץ הדם – הציבור החרדי. אוכלוסיה שלא תורמת דבר למדינה ומנציחה את חוסר היכולת שלה בכך שהיא מעודדת תלמוד תורה ומונעת השכלה שימושית מילדיה.

נמאס לי שמשווים אותי לחמור, נמאס לי שאברך חסר השכלה יקבל מלגות לימוד כשאני כבר היום חוסך לשכר לימוד של בנותי והן רק בנות 2-4. נמאס לי שאותו ציבור שעושק אותי גם מנכס לעצמו את הדת וחוקיה ולא מאפשר לי לקיים את חיי.

מגוחך בעיניי ששר הפנים טוען שיש לגרש את מהגרי העבודה כי הם גורמים לאבטלה בציבור הישראלי. הרי ציבור בוחריך הוא ציבור של טפילים- תן לי לגרש אותך ובוחריך ותשאיר לי את מהגרי העבודה- לפחות להם אני משלם ומקבל תמורה.

השר ישי גם מונע היום כניסת עובדים זרים בצורה חוקית, יכול להיות שיש מאגר עובדים ישראלים שמשתוקקים לעבוד בחקלאות שלא שמענו עליו או שהשר פשוט עושה שרירים כי זה מצטלם טוב ולמי אכפת אם החקלאות במדינה תקרוס.

בגיל 17 התעקשתי לקבל מהאורטופד שלי מכתב המלצה לפרופיל 31 בכדי שאגוייס לצבא ולא אאלץ להתגייס. חשבתי שזה יהיה משפיל להתנדב ולא לעשות הכל כמו כולם למען המדינה שמאפשרת לי לחיות בתוכה. אמנם סיימתי 3 שנות שרות אבל הילד הזה מת ובמקומו עומד אני ומביט במדינה מלאת העלוקות ולא מבין מה אני עושה פה.

אני בטוח שחלק מהקוראים יחשבו שאני עושה הכללה גסה ושישנו גם ציבור שישמח לעבוד ולהתגייס- אני אומר לאותם קוראים- חובת ההוכחה עליהם- צריך להסגור את הברז ולתת להם לגווע.

חבצואל היבוסי,
עצבני מידי בשביל סיומת שנונה.

צולע 20 שנה בהליכה

noreply@blogger.com (Unknown) — Mon, 18 Jun 2012 20:58:00 +0000

בפסח נסענו עם חברים לפיקניק בעין חמד. בשלב מסוים הייתה דרישה לגלידה ומכיוון שזו הייתה הזדמנות לאכול גלידה, לא הבעתי התנגדות. פיצקי, פונצ'ו (הגדול של החברים), פונו ואני הלכנו לגזלן המקומי.

זללנו גלידה להנאתנו ופונצ'ו פתאום שם לב לנעלי החצי פרייחה שלי (יש לי פלטפורמה של 6 ס"מ ברגל שמאל עקב קיצור) ושאל למה אני צריך הגבהה. הילד בן 3.5 וקיבל תשובה, אבל אז שאל למה הרגל שלי קצרה והסברתי לו שעברתי ניתוחים רבים ונוצר קיצור. בכל הזמן הזה לא שמתי לב שפיצקי בוהה בי במאזינה בסקרנות.

שבוע מאוחר יותר, ביקשה ממני פיצקי שאספר לה על הניתוח שוב ופתאום הבנתי שעד אותו רגע, כשאכלנו גלידה, העובדה שאני צולע לא נראתה לה מיוחדת ולמעשה הייתה אקסיומה מבחינתה "ככה אבא שלי הולך". ככה זה כשאתה גדל למצב מסויים, זו המציאות שלך.

הערב אשתי ואני צפינו בפרק של האוס וחשבתי לעצמי, איזה שחקן מדהים יו לאורי, שצולע 8 עונות בהתמדה ופתאום הבנתי שאני צולע כבר למעלה מ 20 עונות.

בדקות הראשונות הבנתי שהצליעה כבר לא מהווה עניין מבחינתי, כנראה הפנמתי שזה לא מזיז לאף אחד והעובדה שאני נשוי ושמה שבאמת הפריע לאשתי היה שאני דביל, כנראה מעידה על כך בצורה הטובה ביותר. לא סיפור חדש.

חשבתי על זה עוד קצת והגעתי למסקנה שחוסר המודעות הזה הוא בעייתי. הצליעה דפקה לי את הגב (שביל הנחש זה כאן) ואני מתיחס לכאבים כמובנים מאליהם ואולי הגיע הזמן לחשוב על פתרון. אני לא הולך לעשות את זה בקרוב, כל עוד הבנות קטנות וצריך להרים אותן, אבל נראה לי שברגע שכרבולת תהיה בת 5 או 6, אני אלך לאורטופד ונראה איך מאריכים את הנבלה בחזרה.

You Dont Know My Mind–Hugh Laurie @Youtube

חבצואל היבוסי,
אפילו גרעינים לא פיצחתי

יס: כסף זה לא הכל בחיים

noreply@blogger.com (Unknown) — Sun, 06 May 2012 08:13:00 +0000

שבוע לפני יום העצמאות הגיע אלי לפגישה נציג מכירות של יס, בכדי לשכנע את הורי לעבור מהוט אליהם. ההצעה הייתה מאוד משכנעת, בעיקר מאחר שבאותה הזדמנות גילינו שהורי משלמים להוט 25 ש"ח יותר ממה שהם אמורים לשלם לפי החוזה המקורי. אבא שלי חתם וכבר ביום ראשון 22/04/2012 חיברו אותם ליס. החבילה כללה את כל ערוצי הסרטים ב HD, ערוצי הספורט ושלושה ממירים שאחד מהם הוא HD והכל בתמורה ל 219 ש"ח לחודש.

כמצופה הוט התקשרו למחרת והציעו הצעה חדשה: שני ממירים, שאחד הוא מקליט + HD, ערוצי הסרטים החדשים ב HD, ערוצי הספורט וערוץ לולי והכל בתמורה ל 219 ש"ח לחודש. מכיוון שלאמא שלי מאוד חשוב ערוץ לולי (שיהיה לנכדות הקטנות) הם החליטו לחזור להוט והודיעו ליס על ניתוק ב 27/04/2012 (חמישה ימים אחרי החיבור).

היום חזר אלי נציג של יס בשם חגי בכדי לשכנע אותי לחזור אליהם.

חגי: למה חזרתם להוט?
אני: הצעה טובה יותר באותו מחיר.
חגי: אז מחיר זה העניין?
אני: כן. מה אתה מציע?
חגי: אני מציע לך את כל מה שקיבלת + ממיר מקליט לא HD + ממיר HD + ערוץ לולי ב 245 ש"ח.
אני: נהדר! זה רק 25 ש"ח יותר! אז מתי אתם אוספים את הציוד?
חגי: כן, אבל אל תשכח שאיכות הצפייה אצלנו טובה יותר והתכנים טובים יותר.
אני: אבל זה 25 ש"ח יותר בחודש, בכל חודש.
חגי: כסף זה לא הדבר הכי חשוב בחיים!
אני: אתה צודק- אז למה שלא תתן לי את הכל ב- 200 ש"ח?
חגי: בשביל 25 ש"ח אתם מקבלים איכות צפיה ותוכן טובים יותר.
אני: חגי- כסף זה לא הכל בחיים, אנחנו נהיה אתכם 3 שנים לפחות, אז שלח לי צ'ק על 900 ש"ח שיכסה את ההפרש.
חגי: יש לך רכב נכון? איזו שנה?
אני: 2002.
חגי: למה לא קנית משהו ישן יותר?
אני: אתה ממש טוב באנלוגיות. ברכב שלי אני משתמש בכל הפונקציות האפשריות -נוסע קדימה, אחורה, מפעיל מזגן. ביס אני צופה ב 3 ערוצים מתוך 300. אז שנחשב מחדש?
חגי: חבל שאתה עושה כזה עניין מכסף.
אני: אתה תמיד מוזמן לשלוח לי את המשכורת החודשית שלך. אז מתי אתם באים לאסוף את הציוד?

אני בטוח שחגי מכר להורים שלו חבילה בסיסית ב 300 ש"ח כי כסף זה לא הכל בחיים.

אני מציע לחברת יס להתחיל לבדוק את שיטות המכירה שלה מחדש. המוצר שלכם דומה למתחרים ותוכן הוא עניין של טעם אישי. זכותכם לתמחר את המוצר שלכם במחיר גבוה יותר משל המתחרה במידה ואתם חושבים שהוא טוב יותר, אבל לזלזל בלקוחות לא יתרום להכנסה החודשית שלכם.

חבצואל היבוסי,
מי אמר אינטרנט ולא קיבל.

בגרויות, פערים חברתיים ויאיר לפיד

noreply@blogger.com (Unknown) — Wed, 21 Mar 2012 19:35:00 +0000

כבר לפני שבוע, כששמעתי את שאמר יאיר לפיד לגבי ביטול כל בחינות הבגרות פרט למתמטיקה, אנגלית והבנת הנקרא, הרגשתי איך הבועות עולות לי לראש. התרגזתי מכך שאדם ללא כישורים עומד להבחר לכנסת רק בגלל שהוא… יפה! אפילו אמא שלי משתגעת ממנו (האמת שהיא מעדיפה את קובי מידן, אבל הוא לא רץ לכנסת).

החלטתי לכתוב את הפוסט מייד אחרי שקראתי והסכמתי עם דברי היו”ר בפוסט מהפכנים כמו יאיר לפיד שאני ממליץ לכם לקרוא בחום.

יאיר לפיד מדבר על שינוי תפיסה במערכת החינוך וגם קורא לחלוקה שווה במשק- לי זה פשוט לא מסתדר.

יאיר לפיד כתב לאחרונה בטורו בידיעות אחרונות, כי הופתע לראות את בנו, בן העשרה, קורא עיתון. הוא הופתע כי לא הבין למה נער צעיר יעשה כזה דבר שעוד עלול להיות מעשיר? יאיר לפיד גם יופתע לגלות שאם לא תהיה בחינת בגרות בהסטוריה, ספרות או אזרחות לדוגמא, הבן שלו לא ממש יכנס לשיעורים, כמו כל שאר תלמידי התיכון במדינתנו הקטנה. הרי למה להכנס לשיעור הסטוריה כשהבחינה האמיתית היא רק בשלושה מקצועות? כנראה שכמה בעיטות לראש גורמות לך לשכוח את ימי נעוריך.

התוצאה של ביטול הבחינות תהיה מאוד פשוטה- העם (במקרה הזה תלמידי תיכון) יצביע ברגליו ולא יגיע לשיעורים האחרים. התוצאה- מתמטיקאים דוברי אנגלית שיודעים לקרוא. אם כל הזמן הפנוי הזה, אפשר כבר לבחון אותם בכתה ח’ ולגייסם לצבא.

אחרי שישתחררו מהצבא יגלו אותם תלמידי תיכון שהם לא מתקבלים למוסדות להשכלה גבוהה, כי יש מישהו טוב מהם… אלה הם בני העשירים, שהוריהם שלחו אותם לבתי ספר פרטיים בכדי לקבל השכלה מלאה… נראה לי שמנקודה זו הכל כבר ברור- הפערים החברתיים שיווצרו יהיו עמוקים בהרבה מהפערים כיום.

נקודה נוספת למחשבה ליאיר לפיד: אם התלמיד לא ילמד על תולדות עם ישראל ואזרחות- למה שיתגייס לצבא? למה שיתאמץ בשביל אותה מדינה בה הוא חי? הרי ראשיתו של עם היא בהסטוריה המשותפת, היכן ילמדו על אותה הסטוריה?

חבצואל היבוסי,
מכאן אפשר רק לעלות.

בנזין בכל מחיר

noreply@blogger.com (Unknown) — Wed, 29 Feb 2012 06:29:00 +0000

עקב העלאת מחיר הבנזין הלילה ל- 8 ש"ח וסירוב הממשלה להוריד את מס הבלו בכדי להקל אזרחיה בטענה כי ההעלאה תעודד שימוש בתחבורה ציבורית- החלטתי לבדוק אפשרות זו. ברשותי שתי מכוניות, אחת בבעלות פרטית שמשמשת את אשתי והשניה בליסינג תפעולי יקר במיוחד ולכן ויתור על רכב זה ישפר פלאים את הכנסתנו החודשית.

אני מתגורר בישוב בעמק חפר ואני עובד בהרצליה פיתוח. במידה ואני מתבסס על תחבורה ציבורית באפשרותי להגיע לעבודה בדרכים הבאות:

1. מונית.

2. אוטובוס מהמושב לנתניה ומשם אוטובוס/ מונית שרות להרצליה.
3. אוטובוס מהמושב לאזור התעשיה הישן בנתניה, הליכה רגלית לתחנת הרכבת ומשם להרצליה.

מונית זה עניין יקר אז ויתרתי מראש. עניין הרכבת קוסם לי, אך יחד עם זאת מדובר בהליכה רגלית באש ובמים (תלוי בעונה) לא קצרה (לבעל מוגבלות בניידות) והרכבת... כמו רולטה- לפעמים יש לפעמים אין ולכן גם אפשרות זו נפסלה.

נותר לבדוק את נושא האוטובוסים אעפ"י שגם הורדה במחלף הסירה דורשת הליכה ארוכה לעבודה, אך אני לא רוצה להראות קטנוני. התקשרתי לנתיב אקספרס, מפעילת הקוים מנתניה לישוב בו אני גר, בכדי לברר מועדי יציאה של אוטובוסים מהמושב (אין לי אפשרות ללכת לכניסה עקב בעיית מרחק) ולהלן הממצאים:

אוטובוס ראשון לנתניה יוצא ב 09:30 והנסיעה אורכת כ 40 דקות בממוצע. מיותר לציין שכבר בשלב הזה נפסלה האפשרות להגיע לעבודה בתחבורה ציבורית, אך המשכתי בבירור הפרטים... מסתבר שמהמושב ניתן להגיע לנתניה 5 פעמים ביום- רק 5 אוטובוסים נכנסים למושב וחוזרים לנתניה (האחרון בשעה 16:50).

בכדי לחזור מהעבודה למושב לרשותי שני מועדי נסיעה מנתניה לישוב. הראשון ב 17:35 מצריך לצאת ב 16:00 אחרי שנאלצתי להגיע לעבודה ב 11:00 לפחות בסידור זה, כלומר 5 שעות עבודה. השני ב 20:00, כלומר לצאת ב 18:30 לתפוס אוטובוס לנתניה ממחלף הסירה לנתניה ומשם הביתה ובהתחשב בכך שהגעתי ב 11:00 לעבודה אני לא מאמין ש 8.5 שעות עבודה יספקו את מנהלי החברה בה אני מועסק.

אנשים אופטימים מקסימים בעיניי. היכולת לראות תמיד את חצי הכוס המלאה היא תכונה שאני צריך לטפח. זה באמת מקסים ששרי ממשלתנו רואים בהמשך הטלת מס הבלו הגבוה שירות לציבור ועידוד לשימוש בתחבורה ציבורית, רק חבל שתחבורה ציבורית איננה קיימת במדינת ישראל 2012 ולכן מה שנותר לעשות הוא להיות קהל שבוי כצרכן בנזין וגם אם יעלה 15 ש"ח לליטר, אני אשלם את המחיר.

האמת שיש לי אפשרות נוספת- לעבור לחקלאות. להיות רפתן כמו אבא שלי. למי אכפת שגם את הענף הזה הממשלה רוצה להרוג, העיקר שאני לא צריך עוד רכב.

חבצואל היבוסי,
זה אפילו לא מצחיק.

עושים כבוד למדינה ולי בחילה

noreply@blogger.com (Unknown) — Tue, 10 Jan 2012 07:47:00 +0000

כהרגלי האזנתי הבוקר ליוצאים לאור עם דליק ווליניץ בגלי צה"ל, כך אני פותח כל יום עבודה. דליק מקריא לי את הכותרות ואני משתדל לא להתעצבן על הנהגים האחרים שהחליטו לצאת מוקדם מהבית. היום קרה דבר שמתרחש הרבה אבל לא בכזו עוצמה- בחילה שנבעה מזעם ובושה.

הכל התחיל לפני יומיים כשיאיר לפיד הודיע שהוא עושה הסבה מקצועית ועובר לפוליטיקה. אין הרבה מה להגיד בעניין כי גם ליאיר לפיד אין מה להגיד בעניין חוץ מלהצטלם יפה (דבר שאני לעולם לא אצליח לעשות). המון ראיונות עם חברי כנסת ושרים- האם יאיר מאיים עליהם או לא, כאילו שהוא נכנס על תקן מתאגרף תאילנדי ולי בכלל הכל נראה כמו שורה ברזומה של מר לפיד.

אתמול החליטו להפתיע אותנו שוב- נועם שליט גם הוא מצטרף לפוליטיקה והפעם, שלא כמו לפיד, גם בחר צד. שוב ראיונות עם חברי כנסת ושרים, חלקם מברכים וחלקם, איך לומר, הוציאו לי את הוריד והרי מבחר דוגמאות:

יואל חסון (קדימה): החלטת שליט לרוץ לכנסת היא ניצול תמיכה טהורה ונטולת תנאים שקיבלו גלעד שליט ומשפחת שליט מהציבור הישראלי. התרגום הפוליטי של התמיכה הזו הוא מוקדם מדי, מביך מדי, ציני מדי ולחלוטין אינו במקום.
אני שואל את מר חסון- ממתי הוא מתחיל לספור את תקופת הצינון של שליט? מיום יציאת בנו מהשבי או מיום כניסתו לפני 5 שנים? האם לא יוצר מביך לצפות במסיבת העיתונאים שכינס רה"מ אולמרט לפני 4 שנים בה הוא מכריז כי הוא איננו שוכח את שמות החטופים ויעשה הכל להשיבם הביתה?
גורם בליכוד: מדובר במהלך ציני ובניצול של טרגדיה אישית כדי להתמודד לכנסת. מפתיע מאוד ששליט בחר לרוץ דווקא במפלגה המתמודדת מול מי שהחזיר את בנו הביתה... היחיד שעשה באמת הוא נתניהו
אם זה מהלך ציני הרי שגם איזכור החזרתו של שליט על ידי ממשלת הליכוד יהיה ניצול ציני בתשדירי הבחירות הבאים, לא?

אבל התגובות האלה עדיין לא הצליחו לעצבן אותי מספיק- מי שהגרם לבחילה האמיתית היה דווקא גלעד ארדן (ליכוד) שפצח במופע סטנד-אפ על בימת הנואמים בכנסת. השר ארדן "ברך" על הצטרפותם של לפיד ושליט לפוליטיקה וקרא לעיתונאים, אנשי תקשורת וזמרים להצטרף גם הם לכנסת.

נימת הזלזול בדבריו של ארדן הגעילה אותי. ההתנשאות כי לא כל אדם ראוי לכהן כחבר כנסת גרמה לי לבחילה וסלידה. איך חבר כנסת ועוד בעל תואר במדעי המדינה יכול לטעון כי ישנם תנאי כניסה לבית המחוקקים? הרי כל אדם זכאי להבחר וכל אדם זכאי להביע את דעתו? לא! אין כך הדבר במדינת ישראל 2012. ארדן וחבריו דואגים לכך שלא נוכל לעשות זאת ואף מבקרים את איכות המועמדים החדשים.

השר ארדן לא מכיר בעובדה שפרשות שחיתות צצות חדשות לבקרים וכי למה שיכיר? הרי אפשר להשתיקן בחקיקה. השר ארדן כנראה פספס את ההתנהגות הראויה של חבריו אשר שופכים מים אחד על השני. לשר ארדן נוח לשבת בממשלה הגדולה ביותר מקום המדינה ולקבל העלאה נוספת במשכורת כשמחוסרי יכולת גרים באוהלים. השר ארדן גם לא שם לב שחבריו לכנסת מחוקקים חוקים נאורים כחוק המסגדים וממש הבוקר תיקון לחוק המסתננים שיאפשר להכניס מסתננים ל- 3 שנים למאסר ללא משפט.

השר ארדן, אתה וחבריך מעוררים בי בחילה שנובעת מהחשש למדינה שבה גדלתי ובה אני מגדל את ילדי. מדינה שאת ערכיה אתה וחבריך גוזלים ומכפישים. אני מתבייש בנבחרי הציבור שלי היום, אינכם ראויים.

חבצואל היבוסי,
כבר עובד על דרכון זר.