tag:blogger.com,1999:blog-75292306969937946202026-06-27T00:19:12.974-07:00האתר סוקר את מדיניות הביטוח הלאומי וחברות ביטוח אחרותUnknownnoreply@blogger.comBlogger125125tag:blogger.com,1999:blog-7529230696993794620.post-1349440982312673422015-12-25T01:45:00.005-08:002021-12-17T10:22:18.257-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <b>ביטוח לאומי שלל גמלת שמירת היריון כי האישה סבלה מעקמת, ביה"ד התערב</b> , עו"ד אשר אביטן , ט' בטבת תשעו&nbsp; 21.12.15, כיכר השבת<br /> <b>בית הדין לעבודה קיבל את תביעת האישה, והסביר כי אמנם לא היה סיכון של נכות או מוות לחיי העובר או האישה, אולם החמרת תחלואה גם היא סיכון המצדיק שמירת הריון</b><br /> <br /> <a href="https://drive.google.com/file/d/0B3BCYAiVozqkSGlRbW5OTDVWZUU/view?usp=sharing" target="_blank"><b>להורדת פסק הדין הקלק כאן&nbsp;</b></a><br /> <br /> האישה, שסובלת מעקמת המלווה בכאבי גב, עבדה כמוקדנית בחברת "בזק". בשנת 2013, כשהייתה בת 25, היא הרתה והריונה נחשב כ"<b>היריון בסיכון</b>". כחמישה חודשים לתוך ההיריון היא החלה לסבול מכאבי גב עזים, שהגבילו את תנועתה והופנתה לאורתופד.<br /> <br /> האורתופד קבע כי האישה זקוקה לשמירת היריון עד למועד הלידה (כשלושה חודשים), אולם תביעתה לביטוח לאומי לקבלת הגמלה, נדחתה, שכן המוסד&nbsp; סבר כי מצבה הרפואי לא עומד בהגדרות החוק – לא מסכן אותה או את העובר, ולא עלול לגרום למוות או לנזק בלתי הפיך כלשהו.<br /> <br /> בפברואר 2014 האישה הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. בית הדין מינה מומחה מטעמו שצידד בגישת התובעת, והסביר כי ההחמרה במצב של התובעת לא סיכנה את העובר, אך היוותה סיכון לתובעת. אמנם לא מדובר בסיכון קיצוני כמו נכות או מוות, אבל מספיק שהוא מצביע על תחלואה שהופיעה או התגברה בעקבות ההיריון.<br /> <br /> במקרה של התובעת, היא החלה את ההיריון עם תחלואה בסיסית וההיריון ללא ספק גרם לסימנים קליניים, שלא היו נגרמים אם הייתה שוכבת במיטה.<br /> <br /> התובעת ביקשה לקבל את המלצת האורתופד כי שמירת היריון הייתה מוצדקת. עוד היא ביקשה שבית הדין יידחה את פרשנות הביטוח הלאומי כאילו החוק דורש סיכון ל"נזק בלתי הפיך" או סכנת חיים, אלא יקבל את פרשנות המומחה לפיה החמרת התחלואה גם היא סיכון.<br /> <br /> הביטוח הלאומי, לעומת זאת, טען כי יש לדחות את התביעה. לטענתו, המומחה הוא שפירש לא נכון את הגדרת המושג "סיכון". למעשה, התובעת רק סבלה מכאבי גב שאינם חורגים מכאבי גב מקובלים בהיריון, ויכולה הייתה להסתפק בימי מחלה.<br /> <br /> <b>מהו "סיכון"?</b><br /> <br /> השופטת מיכל נעים-דיבנר קיבלה את התביעה, וקבעה כי התובעת זכאית לגמלה.&nbsp; <br /> <br /> השופטת הסבירה כי חשוב שכל עובדת תהיה מודעת לעובדה שפקיד התביעות בביטוח הלאומי רשאי לדחות תביעה לגמלת שמירת היריון, אם הוא סבור כי אינה מוצדקת, והמלצת רופא לשמירת היריון לא מבטיחה כי מסקנתו תתקבל.<br /> <br /> ואולם, במקרה זה יש מקום לקבל את התביעה. זאת, מאחר שחוות דעת המומחה ומכלול תשובותיו היו מנומקות, מפורטות וסבירות, ואף הביטוח הלאומי לא חלק על קביעותיו הרפואיות גופן. המומחה הסביר כי הרקע התחלואתי ממנו סבלה התובעת לפני ההיריון הוחמר בעקבות ההיריון באופן קבוע, במיוחד בשלב המתקדם של ההיריון, ולכן המלצת הרופאים שהתובעת תשהה בשמירת ההיריון (ולא בחופש מחלה) הייתה מוצדקת.<br /> <br /> לא נפסקו הוצאות.<br /> <br /> &nbsp;&nbsp;&nbsp; ב"כ התובעת: עו"ד ישראלה זטרמן<br /> &nbsp;&nbsp;&nbsp; ב"כ הנתבע: עו"ד הדס אהרוני <br /> <br /> לעורכי דין לדיני עבודה • לפסק הדין לחצו כאן.<br /> <br /> הכותב: עורך דין אשר אביטן עוסק בדיני עבודה.<br /> <br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> <a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgouFlH7w9L13K194yDsdNjWkSsyR8UYIQU5vDGEDm1EJgj-55mtD1uPWJ9HX3VxQxE3eAwUUh6IxCoPA3deCU1K3jOlkE7zE7Q5oPd5xxUQa2TXsOKUwraQ8kcN_tR52ail_pn0T5Z3BM/s1600/%25D7%2594%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2595%25D7%259F.GIF" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="ביטוח לאומי שלל גמלת שמירת היריון כי האישה סבלה מעקמת, ביה&quot;ד התערב , עו&quot;ד אשר אביטן , ט' בטבת תשעו 21.12.15" border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgouFlH7w9L13K194yDsdNjWkSsyR8UYIQU5vDGEDm1EJgj-55mtD1uPWJ9HX3VxQxE3eAwUUh6IxCoPA3deCU1K3jOlkE7zE7Q5oPd5xxUQa2TXsOKUwraQ8kcN_tR52ail_pn0T5Z3BM/s1600/%25D7%2594%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2595%25D7%259F.GIF" title="ביטוח לאומי שלל גמלת שמירת היריון כי האישה סבלה מעקמת, ביה&quot;ד התערב , עו&quot;ד אשר אביטן , ט' בטבת תשעו 21.12.15" /></a></div> <br /></div> Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7529230696993794620.post-15187538250823367922015-12-06T04:09:00.004-08:002021-02-20T10:55:05.841-08:00<div style="text-align: right;" trbidi="on"> הוורידים ברגליים הוכרו כפגיעת עבודה - ביטוח לאומי חויב בהוצאות , עו"ד איתן זבולון , י"ז בכסלו תשעו , 29.11.15, פסק דין</div><div style="text-align: right;" trbidi="on"><br /> <b>אחות בית חולים שסובלת מדליות ברגליים ביקשה להכיר בכך כפגיעה בעבודה. ביטוח לאומי סירב והצדדים נפגשו בבית הדין לעבודה, שקבע: הדליות הוחמרו בשל תנאי העבודה</b><br /> <br /> <a href="https://drive.google.com/file/d/0B3BCYAiVozqkT1Z5TnBQellXNGM/view?usp=sharing" target="_blank"><b>ראה פסק דין בית דין אזורי לעבודה חיפה </b></a><br /> <br /> <br /> אחות שעובדת מזה כ-47 שנים בבית החולים "בני ציון" שבחיפה סובלת ממחלת ורידים בשתי רגליה. בשנת 2014 היא פנתה לביטוח לאומי שיכיר בה כנפגעת עבודה על דרך תורת המיקרוטראומה, כלומר, בשל ביצוע פעולות חוזרות ונשנות (במקרה שלה עמידה והליכה מרובות) שגרמו או תרמו להיווצרות הדליות.<br /> <br /> לאחר שהמוסד דחה את התביעה שלה היא תבעה אותו בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. האחות סיפרה כי היא עובדת חמש משמרות בנות שמונה שעות בשבוע, שבמסגרתן היא מבצעת עבודה פיזית הכוללת הליכה, התכופפויות ועמידה ממושכת.<br /> <br /> הצדדים הסכימו למנות מומחה בתחום כירורגיית כלי הדם, ואולם, לאחר שהתקבלה חוות דעתו ביקש ביטוח לאומי לפסול אותה, שכן המומחה אישר שישנו קשר סיבתי בין החמרת מצב הוורידים ברגליה של התובעת לבין העבודה. לפי המומחה, הדליות ברגלי התובעת הופיעו כנראה במהלך ההיריונות, אולם הן החמירו בהשפעת סביבת העבודה שלה.<br /> <br /> התובעת כמובן ביקשה לאמץ את הממצאים של המומחה. לעומתה, טען ביטוח לאומי כי אי אפשר להבין מחוות הדעת שבאמת יש קשר סיבתי בשיעור של למעלה מ-50% בין המחלה לעבודה, כפי שדורש החוק.<br /> <br /> לטעמו, אפשר להבין מחוות הדעת כי בהיותה אחות מעשית, שאינה עומדת שעות רבות בצורה סטטית כמו אחות חדר ניתוח למשל, התובעת לא עונה על הקריטריונים להיווצרות או החמרה של דליות.<br /> <br /><h4> הקשר הסיבתי ברור</h4> <br /> ואולם, השופט אסף הראל החליט לקבל את התביעה וסבר שהתובעת הצליחה להראות כי הליקוי ברגליה קשור לעבודתה. לעמדתו, קריאת חוות הדעת כמכלול מעידה על כך שהמומחה רואה בצורה ברורה שישנו קשר סיבתי בין המחלה לעבודה של התובעת כאחות מעשית.<br /> <br /> השופט הפנה לעמדת המומחה, שלפיה מן הראוי להכיר בתרומת תנאי העבודה להחמרת הליקוי בשיעור של לפחות 20%, מה שמעיד על כך שהכיר מפורשות ובאופן חד-משמעי בכך שיש קשר סיבתי משמעותי בין הליקוי לתנאי העבודה.<br /> <br /> השופט הסכים עם טענת המוסד שהתובעת לא עמדה במהלך כל המשמרת, אולם אין בכך כדי לשלול את המסקנה שתנאי העבודה לא השפיעו על החמרת הליקוי.<br /> <br /> "יש להזכיר כי על פי התשתית העובדתית המוסכמת, עבודתה של התובעת היתה כרוכה גם בעמידה ממושכת... הנה כי כן, העובדה שבעבודתה היתה התובעת יכולה גם ללכת, לא שוללת קיומו קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקוי, אלא נפקותה הוא לענין מידת ההשפעה", כתב השופט הראל בפסק הדין.<br /> <br /> מכאן ניגש השופט לבדוק אם אכן מדובר במיקרוטראומה וגם הפעם השיב על כך בחיוב, בהתאם לחוות דעתו של המומחה שהסביר "כי במהלך העמידה מתרחבים הוורידים כל פעם קצת יותר, תוך הוספת פגיעה נוספת קלה כל פעם בתפקוד המסתמים. המקרים החוזרים ונשנים מביאים במצטבר להחמרה במצב הדליות".<br /> <br /> בניגוד לטענת ביטוח לאומי, סבר השופט שעמדת המומחה הייתה עקבית ונהירה ואין כל סיבה שלא לאמץ את מסכנותיו. "על כן, משמדובר בתנאי עבודה המערבים עמידה ממושכת שכלל אינה סטטית, הוכיחה התובעת כי מתקיימים בה כל התנאים להכרה בליקוי הדליות בשתי רגליה, כפגיעה בעבודה על דרך תורת המיקרוטראומה", סיכם השופט את פסק הדין.&nbsp; <br /> <br /> התביעה התקבלה אם כך, וביטוח לאומי חויב בהוצאות משפט של 3,000 שקל.<br /> <br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> <a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhEiwKzv9JfrJjocX66RjDWq8kgWefZMwse7IHeecNC_jHhpl6WLajH-VrPxAVubN6UsaYzEZAe2ljhgL9eNzRF1H1WgmyPukNqCHeZlP13v_s2QwF1bW_c2FiGHVqNmOSqWMLPaLKYwBA/s1600/%25D7%25AA1.PNG" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="הוורידים ברגליים הוכרו כפגיעת עבודה - ביטוח לאומי חויב בהוצאות , עו&quot;ד איתן זבולון , י&quot;ז בכסלו תשעו , 29.11.15, פסק דין" border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhEiwKzv9JfrJjocX66RjDWq8kgWefZMwse7IHeecNC_jHhpl6WLajH-VrPxAVubN6UsaYzEZAe2ljhgL9eNzRF1H1WgmyPukNqCHeZlP13v_s2QwF1bW_c2FiGHVqNmOSqWMLPaLKYwBA/s1600/%25D7%25AA1.PNG" title="הוורידים ברגליים הוכרו כפגיעת עבודה - ביטוח לאומי חויב בהוצאות , עו&quot;ד איתן זבולון , י&quot;ז בכסלו תשעו , 29.11.15, פסק דין" /></a></div> </div> Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7529230696993794620.post-30057821161973114332015-11-09T21:59:00.002-08:002021-12-17T10:21:59.521-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <b>ביטוח לאומי הכיר במוכר שווארמה כנפגע עבודה</b> ,עו"ד ג'אק מטאנס ,04.11.15 , כלכליסט<br /> <br /> לפסק הדין <a href="https://drive.google.com/file/d/0B3BCYAiVozqkV0Zva1FMN2ttMEU/view?usp=sharing" target="_blank"><b>לחצו כאן</b></a><br /> <br /> <b>לאחר כ-28 שנים בהם חתך מדי יום בשר וירקות, ביקש המוכר להכיר בו כנפגע עבודה, בשל כאבים וחולשה בשתי ידיו. ביה"ד לעבודה קבע שמדובר תאונת עבודה, בניגוד לעמדת ביטוח לאומי</b><br /> <br /> לאחר כ-28 שנים בהם חתך מדי יום בשר וירקות, ביקש האיש להכיר בו כנפגע עבודה, בשל כאבים וחולשה בשתי ידיו. בית הדין לעבודה קבע שמדובר תאונת עבודה על פי עיקרון המיקרוטראומה – פגיעות זעירות חוזרות. <br /> <br /> במשך 26 שנים היה האיש בעל דוכן שווארמה משלו, ובשנת 2013 החל לעבוד בתור שכיר בדוכן של אחיו. בתקופה זו החל לסבול מכאבים ותחושת נימול באצבעות הידיים. הוא נבדק ואובחן כסובל מ"תסמונת התעלה הקרפלית" בשתי ידיו. <br /> <br /> בשנת 2014 הוא פנה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בבקשה שיורה לביטוח לאומי להכיר במחלתו כ"מחלת מקצוע", או לחלופין כ"תאונת עבודה", על פי עיקרון המיקרוטראומה – פגיעות קטנות שמצטברות לנזק משמעותי. <br /> <br /> התובע סיפר כיצד נהג לחתוך מדי יום כ-35 קילו ק"ג בשר ועשרות ירקות במשך שעות רבות. יד ימין הייתה חותכת, בעוד יד שמאל הייתה מחזיקה את הבשר או הירק. <br /> <br /> לדבריו, משנת 2008 החל לחתוך את הבשר מעמוד השווארמה בעזרת סכין חשמלית רוטטת, וביד שמאל היה מחזיק את המגש לקליטת הבשר שנחתך מהעמוד. לשיטתו, הפעולות החוזרות שביצע הן אלו שגרמו למצבו הרפואי. <br /> <br /> <br /></div><div style="text-align: right;" trbidi="on"> <div style="text-align: center;"><img border="0" src="http://images1.calcalist.co.il/PicServer2/20122005/103335/YE0978652_l.jpg" /><br /></div><div style="text-align: right;"> ביטוח לאומי. טען כי לא סביר שתסמונת התעלה הקרפלית תופיע אחרי 5 שנים צילום: טל שחר <br /><br /> ביטוח לאומי ביקש לדחות את התביעה, בטענה שמדובר ב"תהליך תחלואתי רגיל". לגרסתו, החל מ-2008 הודה התובע שהוא משתמש בסכין חשמלית, שאינה דורשת מאמץ פיזי. <br /><br /> כמו כן, ביטוח לאומי טען כי לא סביר שתסמונת התעלה הקרפלית תופיע רק 5 שנים לאחר שהפסיק לבצע חיתוך ידני עם סכין רגילה. <br /><br /><b>פעולות חוזרות </b><br /><br /> בעקבות המחלוקות בין הצדדים, מינתה סגנית הנשיא השופטת איטה קציר מומחה רפואי מטעם בית המשפט, שהעריך כי אין קשר סיבתי ישיר בין עבודתו של התובע לבין תסמונת התעלה הקרפלית. <br /><br /> בשל סתירות בחוות דעתו של המומחה, הסכימה השופטת לבקשת התובע למנות מומחה נוסף. הפעם המומחה השווה את עבודתו של התובע לעבודתו של קצב – עבודה פיזית הדורשת ביצוע פעולות חוזרות – והצביע בסבירות של מעל 50% על קשר סיבתי בין עבודת התובע למצבו הרפואי. <br /><br /> השופטת הסבירה כי כאשר בית המשפט ממנה שני מומחים מטעמו, יש להעדיף את חוות הדעת שניתנה לטובת המבוטח, מה גם שחוות הדעת הראשונה התעלמה מכך שהתובע המשיך לחתוך ירקות באופן ידני, גם לאחר שעבר לחתוך בשר עם סכין חשמלית. <br /><br /> "הפעולות האלה הינן פעולות רפיטאטיביות (חוזרות) שמבצע התובע במשך כל שעות עבודתו ביום עבודה", כתבה השופטת, והגיעה למסקנה שהתובע לקה במחלת תסמונת התעלה הקרפלית בעקבות תנאי העבודה שלו. <br /><br /> מכאן, נקבע שמדובר גם "במחלת מקצוע" וגם ב"תאונת עבודה", על פי <b>עקרון המיקרוטראומה</b> - פגיעות זעירות חוזרות. <br /></div> <div style="text-align: right;"><br /> לסיכום, השופטת קבעה כי התובע רשאי להגיש לביטוח לאומי תביעה לקביעת דרגת נכות בעבודה, ופסקה לזכותו הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקל. <br /><br /> לפסק הדין <a href="https://drive.google.com/file/d/0B3BCYAiVozqkV0Zva1FMN2ttMEU/view?usp=sharing" target="_blank"><b>לחצו כאן </b></a><br /></div> <br /> מייצגת התובע: עו"ד סמדר ברקוביץ-בן אריה <br /> <br /> מייצגי הנתבע: לא צוין <br /> <br /> עו"ד ג'אק מטאנס עוסק בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי <br /> <br /> ** הכותב לא ייצג בתיק.<br /> <br /> <br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> <a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjk52aMlMbhG_6C_DUnDPVmgI5CBJY6X-6B7ZZVQGEWALL9uZAg29VJqU8aZJsbEkzoJ9QpvqUO8mJ3IvfBneKnqAZQ0hEEi2n7BmevBkJnHbUCP-ZhiyEjxs-06snKe2g1I3HnEpX2nHk/s1600/%25D7%259E%25D7%2595%25D7%259B%25D7%25A8+%25D7%25A9%25D7%2595%25D7%2590%25D7%25A8%25D7%259E%25D7%2594.PNG" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="ביטוח לאומי הכיר במוכר שווארמה כנפגע עבודה ,עו&quot;ד ג'אק מטאנס ,04.11.15 , כלכליסט" border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjk52aMlMbhG_6C_DUnDPVmgI5CBJY6X-6B7ZZVQGEWALL9uZAg29VJqU8aZJsbEkzoJ9QpvqUO8mJ3IvfBneKnqAZQ0hEEi2n7BmevBkJnHbUCP-ZhiyEjxs-06snKe2g1I3HnEpX2nHk/s1600/%25D7%259E%25D7%2595%25D7%259B%25D7%25A8+%25D7%25A9%25D7%2595%25D7%2590%25D7%25A8%25D7%259E%25D7%2594.PNG" title="ביטוח לאומי הכיר במוכר שווארמה כנפגע עבודה ,עו&quot;ד ג'אק מטאנס ,04.11.15 , כלכליסט" /></a></div> <br /></div> Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7529230696993794620.post-50021089647524679472015-10-04T03:07:00.003-07:002020-10-16T12:40:21.283-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <a href="http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3669839,00.html" target="_blank"><b>ביטוח לאומי שלל דמי לידה, ביה"ד: טעות בשיקול הדעת</b></a> , עו"ד אלכס ספינרד , 24.09.15,&nbsp; כלכליסט<br /> <br /> <b>בעלת מזנון תבעה מביטוח לאומי דמי לידה כעצמאית, אך נדחתה בטענה שלא הסדירה את מעמדה כעצמאית. האישה, ששילמה לאורך השנים את דמי הביטוח, פנתה לעזרת בית הדין לעבודה וניצחה במשפט&nbsp;</b><br /> <br /> <a href="https://drive.google.com/file/d/0B3BCYAiVozqkWmt4aFI3NkNweDQ/view?usp=sharing" target="_blank"><b>לפסק הדין הקלק כאן </b></a><br /> <br /> <br /> בעלת מזנון תבעה מביטוח לאומי דמי לידה כעצמאית, אך נדחתה בטענה שלא הסדירה את מעמדה כעצמאית. <br /> <br /> במקביל לעבודתה כשכירה בחברת סיעוד באילת, זכתה האישה ב-2008 במכרז להפעלת מזנון באחד ממוסדות החינוך בעיר ועבדה בו במקביל. עם תחילת עבודתה בעסק היא דיווחה עליו לביטוח לאומי וככל עצמאי - החלה לשלם דמי ביטוח באמצעות שוברים פתוחים. <br /> <br /> אלא שכעבור שנתיים, לאחר שילדה, ביטוח לאומי שילם לה דמי לידה רק על סמך הכנסתה כשכירה ושלל ממנה את דמי הלידה להם היא זכאית כעצמאית בטענה שלא שילמה את דמי הביטוח במלואם. <br /> <br /> אף שכבר מילאה את הטפסים בעבר, מיהרה האישה והגישה אותם שוב, ושילמה את דמי הביטוח החסרים. לאחר מכן היא פנתה שוב לביטוח לאומי וביקשה שישלם לה את דמי הלידה הנוספים מטעמי צדק. אלא שגם הפעם דחה המוסד את בקשתה בנימוק שלא הייתה כל סיבה אובייקטיבית שמנעה ממנה לשלם את דמי הביטוח המלאים בזמן. <br /> <br /> האישה החליטה לערב את <b>בית הדין האזורי לעבודה</b>. היא טענה בפניו שעשתה הכל כדי 'לצאת בסדר' עם ביטוח לאומי: היא פתחה תיק כעצמאית מיד כשפתחה את העסק ושילמה את דמי הביטוח באופן סדיר. למעשה, עד לפרשת דמי הלידה כלל לא ידעה כי היו חוסרים בתשלומים. <br /> <br /></div><div style="text-align: right;" trbidi="on"> <div style="text-align: center;"><img border="0" src="http://images1.calcalist.co.il/PicServer2/20122005/103335/YE0978652_l.jpg" /><br /> סניף ביטוח לאומי. בית המשפט לא קיבל את עמדתו הנוקשה צילום: טל שחר <br /><br /></div><div style="text-align: right;"> ביטוח לאומי טען שהטפסים שהגישה התובעת היו לקויים כיוון שחסרו בהם פרטים מהותיים, כגון הכנסתה ושעות עבודתה ולכן היא לא נרשמה כעצמאית. לטענת המוסד, התובעת התבקשה להסדיר את מעמדה טלפונית אך לא עשתה זאת, והיא ידעה היטב כי אינה מבוטחת כעצמאית כיוון שנשלחו אליה מכתבים בנושא. <br /><br /> לעמדת ביטוח לאומי, עצם העובדה שהתובעת שילמה את דמי הביטוח אינה מקנה לה זכות אוטומטית לקבלת דמי לידה, כל עוד מעמדה לא הוסדר. <br /><br /> התובעת השיבה שאמנם קיבלה מדי פעם הודעות עם שוברי זיכוי שלא הבינה את משמעותן, אך עמדה על כך שמעולם לא קיבלה כל פנייה קונקרטית להשלים פרטים חסרים או שאי פעם יידעו אותה שאינה מבוטחת כעצמאית. <br /><br /><b>פגם במילוי טפסים אינו פוגע בזכאות </b><br /><br /> בניגוד לעמדתו הנוקשה של ביטוח לאומי, קבעה השופטת <b>יעל אנגלברג</b> שהם מבית הדין האזורי לעבודה היושב באילת, שהפגם במילוי הטפסים אינו פוגע בזכאות התובעת לדמי הלידה המגיעים לה מתוקף היותה עצמאית, במיוחד כאשר אין כל מחלוקת שהיא שילמה את דמי הביטוח במלואם. <br /><br /> השופטת מצאה את התובעת כעדה מהימנה שפעלה בתום לב והאמינה לה שלא קיבלה כל הודעה על הבעיה בטפסים או על כך שהיא צריכה להשלים את הפרטים. בהקשר זה גם הסתמכה השופטת על עדותה של נציגת ביטוח לאומי שהודתה שאינה זוכרת האם התקשרה לתובעת. <br /><br /> השופטת אנגרברג סיכמה בכך שהמחדל ברישום התובעת לא אירע באשמתה ובנסיבות אלה – ביטוח לאומי טעה בשיקול דעתו כששלל ממנה דמי לידה. <br /><br /> משכך, התובעת ניצחה במשפט וביטוח לאומי יצטרך לשלם לה את המגיע לה. לא נפסקו הוצאות מכיוון שהתובעת יוצגה על ידי הלשכה לסיוע משפטי. <br /></div> <div style="text-align: right;"><br /> • מייצגת התובעת: עו"ד עינת לוי-קנפו <br /> • מייצג הנתבע: עו"ד שלמה שפירא <br /><br /> לפסק הדין <b><a href="https://drive.google.com/file/d/0B3BCYAiVozqkWmt4aFI3NkNweDQ/view?usp=sharing">לחצו כאן</a></b><br /></div> <br /> * עו"ד אלכסנדר ספינרד עוסק בדיני עבודה וביטוח לאומי<br /> <br /> <br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> <a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh2_vaHJHQWKYaEielJFRb06rYhNE8-4uECWkf2fBtUYihZrxVNQi8GdG0RtZzkEft2B6_W7woNlllNVQwALhs98p7lgINRMlv5rrbpf2bofTt1deOoXKdr0paglDwxs9B3xJboxAL2Jkc/s1600/%25D7%25911.PNG" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="ביטוח לאומי שלל דמי לידה, ביה&quot;ד: טעות בשיקול הדעת , עו&quot;ד אלכס ספינרד , 24.09.15, כלכליסט" border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh2_vaHJHQWKYaEielJFRb06rYhNE8-4uECWkf2fBtUYihZrxVNQi8GdG0RtZzkEft2B6_W7woNlllNVQwALhs98p7lgINRMlv5rrbpf2bofTt1deOoXKdr0paglDwxs9B3xJboxAL2Jkc/s1600/%25D7%25911.PNG" title="ביטוח לאומי שלל דמי לידה, ביה&quot;ד: טעות בשיקול הדעת , עו&quot;ד אלכס ספינרד , 24.09.15, כלכליסט" /></a></div> <br /></div> Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7529230696993794620.post-84680334951727543222015-09-25T23:32:00.001-07:002020-10-16T12:41:45.508-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <b><a href="http://www.kalir.co.il/FFresh.shtml" target="_blank">מסע הייסורים וההשפלה של הקשישים הסיעודיים</a> , <a href="http://isra-family-court.blogspot.co.il/p/blog-page_21.html" target="_blank">עו"ד חיים קליר</a> , יולי 2015</b><br /> <br /> <b>ר' בת ה- 84 היא חולת אלצהיימר. היא סובלת גם מסוכרת, מפרפור פרוזדורים התקפי, אינה שולטת בסוגרים וזו רק רשימה חלקית. כל בר דעת שיפגוש בר' או יקרא את התיק הרפואי שלה יבין מיד כי היא סיעודית.&nbsp;</b><br /> <br /> <a href="https://drive.google.com/file/d/0B3BCYAiVozqkZlI1T3ZQbWZzWVU/view?usp=sharing" target="_blank"><b>לצפיה בפסק הדין הקלק כאן </b></a><br /> <br /> קרוביה של ר' פנו לחברת הביטוח כלל כדי לממש את זכויותיה בפוליסת סיעוד אותה רכשה לפני שנים רבות. מסלקי התביעות בכלל פתחו את תיקה הרפואי ורגשי חמלה הציפו אותם. לא חס וחלילה על הקשישה הסיעודית, אלא על הבונוסים העלולים להצטמק אם ר' וקשישים סיעודיים במצבה יקבלו את המגיע להם. מסלקי התביעות מצאו פסיכיאטר בדמותו של <b>ד"ר בוריס ראוכברגר</b>. אלצהיימר, אובדן זיכרון לטווח קצר, חוסר התמצאות בזמן, שברים ברגלים כתוצאה מנפילות חוזרות ושאר המחלות שפקדו את ר' לא צריכים למנוע מאישה בת 84 לתפקד, כך קבע הפסיכיאטר הנכבד. <br /> <br /> בקיצור, מסלקי התביעות דחו את תביעתה של ר'. האסקימוסים נוטשים את זקניהם למות בשלג אבל לפחות לא משפילים אותם. מדינת ישראל נוטשת את זקניה לידי טייקוני הביטוח ואלה משפילים אותם בחסות החוק בין כתלי בתי המשפט. כך בערוב ימיה, בשעותיה הקשות ביותר, מצאה עצמה ר' בחצר האחורית של החברה הישראלית. כעת יהא עליה להתמודד לא רק עם עם אימת המוות ואובדן יכולות התפקוד אלא גם עם ייסורים והשפלות מידיהם של נציגי טייקוני הביטוח. <br /> <br /> ר' פנתה לבית משפט השלום בבית שאן. עיני הנץ של נציגי כלל הבחינו כי לכתב תביעתה לא צורפה חוות דעת רפואית הערוכה פורמלית כדין. הם הזדרזו להגיש בקשה למחוק את תביעתה על הסף. מדובר בתביעה הנוגעת ל"עניין שברפואה", טענו נציגי כלל בפני השופטת אינעאם דחלה-שרקאוי ותקנות סדר הדין דורשות כי בית המשפט ימחק תביעה כזו שלא צורפה אליה חוות דעת פורמלית. <br /> <br /> למה נציגי כלל התעקשו על חוות דעת פורמלית? לא קשה לנחש את הסיבה. נציגי כלל קיוו כי ההוצאה הכספית הכרוכה בחוות דעת שכזו, אלפי שקלים ולעיתים עשרות אלפים, תגרום לקשישה לוותר על זכויותיה. מצוקתם של מבוטחים שידם לא משגת לממן חוות דעת פורמלית, מהווה מקור לרווח נקי לחברות הביטוח. <br /> <br /> אין פה "עניין שברפואה", השיבה השופטת דחלה-שרקאוי. מצב סיעודי נקבע על ידי אחות סיעודית על פי מבחני תפקוד ולא על ידי רופא. לכן גם לא צריך חוות דעת רפואית פורמלית. מעבר לכך, הוסיפה השופטת, הגישה לבתי המשפט היא זכות חוקתית האמורה להיות פתוחה גם לעניים שבתוכנו. לכן אנחנו השופטים מצווים לנקוט בפרשנות מצמצמת בכל הקשור לדרישה לחוות דעת פורמלית. אסור להציב מכשול כלכלי בפני מי שמבקש סיוע ממערכת המשפט. <br /> <br /> השופטת דחתה אם כן את בקשת כלל למחוק את תביעתה של ר' על הסף. <br /> <br /> נציגי כלל לא אמרו נואש. המבוטחת הזו מנצלת את בית המשפט לרעה. תביעתה הוגשה בסדר דין מקוצר. היא רוצה לקצר הליכים כדי לקבל את כספה במהירות. כשאנו תובעים מבוטחים על פרמיות מדובר בתביעות על סכום קצוב. גם מוצדק לברר את תביעותינו במהירות וביעילות. הרי אנו מתפרנסים מכספי המבוטחים. לעומת זאת אין הצדקה לדון במהירות וביעילות בתביעותיהם של קשישים סיעודיים. לאן אצה להם הדרך? נציגי כלל ביקשו להעביר את תביעתה של ר' לפסים של סדר דין רגיל כדי שיוכלו בנחת להמשיך ולטרטר את ר' על פני שנים רבות. <br /> <br /> תביעתם של מבוטחים סיעודיים, קבעה השופטת, ראויה בהחלט להידון בסדר דין מקוצר. גם הם תובעים אתכם על סכומים קצובים. הרי סכומם של תגמולי סיעוד נקוב בפוליסה כסכום ברור ומוסכם מראש, שאותו עליכם לשלם למבוטחים הסיעודיים מדי חודש, כל עוד הם נתונים במצב סיעודי. <br /> <br /> יש עוד חוצפה אחת שמצאנו בתביעתה של ר', מיהרו נציגי כלל לטעון בטרם השופטת תסיים את פסק דינה. ר' תבעה בתביעתה לא רק את תגמולי הביטוח הסיעודיים עבור התקופה שחלפה עד להגשת תביעתה אלא ביקשה כי בית המשפט יורה לנו להמשיך לשלם לה תגמולי סיעוד גם בעתיד עד לתום תקופת הביטוח. מי יתקע לידינו שהיא תמשיך להיות סיעודית. אולי מצבה ישתפר בעתיד והיא תשוב ותקפץ על הגבעות? <br /> <br /> אני לא רואה פסול בתביעה לתגמולי ביטוח בעתיד, פסקה השופטת. אין מניעה שבית המשפט יקבע כי כל עוד אין שינוי במצבה של המבוטחת הסיעודית אתם תמשיכו ותשלמו לה תגמולי ביטוח סיעודיים. <br /> <br /> הנה כי כן, כל טענותיה המקדמיות של כלל ובקשתה לדחות את תביעתה של ר' על הסף נדחו. המשך הדיון נקבע לעוד 4 חודשים. הסוף לא נראה באופק. האם זה הגורל שהועידה מדינת ישראל לקשישי ישראל כאשר הפריטה את הביטוח הסיעודי? כנראה שכן כי איש שם למעלה לא עושה דבר כדי לשים קץ לסאת הייסורים שעוברים הקשישים. בושה, חרפה, כלימה. אין מילים במילון כדי לתאר את גודל החלחלה שהתופעה מעוררת. <br /> <br /> 06.07.2015 מסמך 1118<br /> <br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> <a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhB7bepgsMO1w14uq0CnSEEfrgum2iDFKS3uBrMs2URQgw6zhMNsr5fRNBS49OjvH36S5riCx9Qv_It6mGhfQjoXvz9rOs3i8U3meMMoeuhGrnuCSj5Y9PSKLxc6auu7teHkG8McGuhZ9A/s1600/%25D7%259E%25D7%25A1%25D7%259B+%25D7%2599%25D7%25A1%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%259D+%25D7%2595%25D7%2594%25D7%25A9%25D7%25A4%25D7%259C%25D7%2594+%25D7%25A9%25D7%259C+%25D7%25A7%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%259D+%25D7%25A1%25D7%2599%25D7%25A2%25D7%2595%25D7%2593%25D7%2599%25D7%2599%25D7%259D.PNG" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="740" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhB7bepgsMO1w14uq0CnSEEfrgum2iDFKS3uBrMs2URQgw6zhMNsr5fRNBS49OjvH36S5riCx9Qv_It6mGhfQjoXvz9rOs3i8U3meMMoeuhGrnuCSj5Y9PSKLxc6auu7teHkG8McGuhZ9A/w578-h740/%25D7%259E%25D7%25A1%25D7%259B+%25D7%2599%25D7%25A1%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%259D+%25D7%2595%25D7%2594%25D7%25A9%25D7%25A4%25D7%259C%25D7%2594+%25D7%25A9%25D7%259C+%25D7%25A7%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%259D+%25D7%25A1%25D7%2599%25D7%25A2%25D7%2595%25D7%2593%25D7%2599%25D7%2599%25D7%259D.PNG" width="578" /></a></div> </div> Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7529230696993794620.post-40704160625748339592015-09-25T22:56:00.000-07:002015-09-25T23:09:21.790-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <a href="http://www.kalir.co.il/FFresh.shtml" rel="nofollow" target="_blank"><b>הוועדות הרפואיות הן אינקוויזיטוריות. עכשיו זה רשמי</b></a> , מאמר מאת <a href="http://isra-family-court.blogspot.co.il/p/blog-page_21.html" target="_blank"><b>עו"ד חיים קליר</b></a> , נובמבר 2014<br /> <br /> <b>אליהו אורן נפגע בתאונת עבודה. המוסד לביטוח לאומי הכיר בו כנפגע עבודה אולם קיפח אותו בשיעור אחוזי הנכות. כך חשב אורן והגיש ערעור לוועדה הרפואית לערעורים.&nbsp;</b><br /> <br /> <a href="https://drive.google.com/file/d/0B3BCYAiVozqkRDFJcktoelVsYW8/view?usp=sharing" target="_blank"><b>לקריאת פסק הדין הקלק כאן </b></a><br /> <br /> כל נכה המגיע בפעם הראשונה לוועדה הרפואית לערעורים רוצה להאמין שהוא עומד לפגוש רופאים ניטרליים ועצמאיים כיאה וכיאות לטריבונל המוגדר בפסיקה "גוף מעין שיפוטי". כך חשב גם אורן. הוא הופיע בפני שלושת רופאי הוועדה, שטח בפניהם ביראת כבוד את טענותיו והמתין בסבלנות להחלטתם. <br /> <br /> חלפו 4 חודשים. אל ביתו הגיעה מעטפה מהמוסד. בתוכה מצא אורן סרט ווידאו. לפי החלטת הוועדה הרפואית לערעורים שהתקבלה מאחורי גבך, כך התבשר אורן במכתב שנלווה לסרט הווידאו, ביצענו אחריך מעקב סמוי. למען שקיפות התהליך אנו מצרפים את סרט הווידאו שתיעד את המעקב הסמוי. בקרוב תוזמן שוב לוועדת הערעורים על מנת לסכם את התיק. <br /> <br /> אורן נדהם. איך אפשר במדינה דמוקרטית שטריבונל עצמאי יקבל מאחורי גבו של בעל דין החלטה לבצע אחריו מעקב סמוי וישתף בסוד ההחלטה רק את בעל הדין היריב? <br /> <br /> אורן פנה ל<b>בית הדין לעבודה בבאר שבע</b> וביקש את התערבותו. <br /> <br /> השופט צבי פרנקל פסק כי אורן צודק. ההחלטה להזמין מעקב סמוי מאחורי גבו של מבוטח מהווה פגם מהותי ופוגעת בעקרונות הצדק הטבעי. השופט פרנקל ביטל את החלטת הוועדה והעביר את תיקו של אורן בפני הרכב וועדה אחר. <br /> <br /> המוסד מיהר והגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. <br /> <br /> השופט <b>אילן איטח</b> בדק את התקדימים וגילה כי בתחילת שנות התשעים פסקו שופטי בית הדין הארצי לעבודה כי לוועדה הרפואית לערעורים אין סמכות לבקש מעקב סמוי. אלא שבשנת 1998 שר הרווחה דאז אלי ישי התקין תקנה שהקנתה לוועדה לערעורים סמכות "לדרוש מהמוסד לבצע חקירה לאימות נתונים ולקביעת עובדות". <br /> <br /> אני מחויב להרכין ראש בפני השר, הודיע השופט איטח לאורן. השר ישי שינה את אופייה של הוועדה הרפואית לערעורים. קודם היא הייתה "וועדה אדברסרית". תפקידה היה כמו זה של בית משפט ניטרלי: להסתפק בחקירה שהמוסד עשה בטרם הדיון בפניה. כעת היא "וועדה אינקוויזיטורית", שלוחה של המוסד, "להב 433" של הביטוח הלאומי. <br /> <br /> התוצאה הזו מצמררת, השיב אורן. השר פגע בזכויות לפרטיות ולכבוד האדם המעוגנות בחוקי יסוד. אתם השופטים אמורים להגן עלינו מפני שרירות ליבם של השרים. <br /> <br /> אתה צודק, השיב השופט איטח, אבל מדובר בהכרח בל יגונה. כדי להבטיח שרק הזכאים באמת לסיוע של המוסד יקבלו אותו ראוי לפגוע בזכויות יסוד. <br /> <br /> אורן לא ויתר. הוא הפנה את השופט לסעיף בתקנות המחייב את הוועדה למסור למבוטח פרוטוקול עם כל החלטותיה. מכאן שהוועדה לערעורים לא יכולה לקבל החלטה על מעקב סמוי מאחורי גבו של המבוטח. <br /> <br /> אתה צודק, הודה השופט. אבל אפשר לפתור זאת בקלות. מהיום ואילך רופאי הוועדה ירשמו את החלטתם להזמין מעקב סמוי על מזכר פנימי שיוסתר מעיני המבוטח. כך יוכלו רופאי הוועדה גם לקיים את חובתם למסור למבוטח פרוטוקול וגם להסתיר ממנו את מה שהוא לא אמור לראות. <br /> <br /> קיימת עוד בעיה מטרידה, הוסיף אורן. כללי הצדק הטבעי קובעים שהוועדה הרפואית לערעורים חייבת לתת יחס שווה למוסד ולמבוטח הניצבים בפניה. הסמכות שאתם מקנים לרופאי וועדת הערעורים להזמין אצל המוסד מעקב סמוי על המבוטח אינו מתיישב עם כללי צדק טבעי אלה. אם תפגעו בכללי הצדק הטבעי קיימת סכנה לפגיעה באמון הציבור בוועדות הרפואיות. מראית פני הצדק חשובה לא פחות מעשיית הצדק עצמו. <br /> <br /> גם בזה אתה צודק, השיב השופט איטח. אולם זוהי "המציאות הארגונית שבמסגרתה הוועדות הרפואיות פועלות. יחד עם זאת, ראוי כי המוסד ישקול האם ניתן לבצע את החקירות באמצעות גורם חיצוני נפרד". <br /> <br /> ואני סבור כי במשפט האחרון של השופט איטח יצא המרצע מן השק. התגלה בעל הבית האמתי בסיפור. מה זאת אומרת "ראוי כי המוסד ישקול"? הרי זה בדיוק תפקידם של שופטינו לשקול. . מי שחושב שמנהלי המוסד ישקלו לוותר על בחירת החוקרים, על האפשרות לתת הוראות לחוקרים, על היכולת לקרוא את החקירות בטרם המבוטח קרא אותן ולתקנן "במידת הצורך" שיקום. אני לא קם. <br /> <br /> 23.11.2014 מסמך 1101<br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> <a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgAVc5vghteO8vUFwMR8OBIO0hA4hSkEFG9FO7VzHi-2gsZSratjiYMWy_euQQ6SJ0OmL259YUCEk3D8VR2352xDVX22-_LroHqjv8j-o20s1GzCNqgh_O-7hoc0JuO_qTbqJI8Uv2Aho4/s1600/%25D7%2595%25D7%25A2%25D7%2593%25D7%2594+%25D7%25A8%25D7%25A4%25D7%2595%25D7%2590%25D7%2599%25D7%25AA.PNG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="640" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgAVc5vghteO8vUFwMR8OBIO0hA4hSkEFG9FO7VzHi-2gsZSratjiYMWy_euQQ6SJ0OmL259YUCEk3D8VR2352xDVX22-_LroHqjv8j-o20s1GzCNqgh_O-7hoc0JuO_qTbqJI8Uv2Aho4/s640/%25D7%2595%25D7%25A2%25D7%2593%25D7%2594+%25D7%25A8%25D7%25A4%25D7%2595%25D7%2590%25D7%2599%25D7%25AA.PNG" width="561" /></a></div> <br /></div> Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7529230696993794620.post-18180350849405811392015-08-12T14:38:00.002-07:002022-03-05T11:17:39.778-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <b>שופט: ביטוח לאומי הקטין אחוזי נכות שלא כדין</b> , ynet , אוגוסט 2015 , מערכת PsakDin<br /> <br /> <b> נפגע תאונת עבודה נותר ללא אחוזי נכות לאחר שוועדה רפואית קבעה שסבל מכאבים עוד קודם לכן. בית המשפט קבע שהוועדה הייתה מבוצרת בעמדתה</b><br /> <br /> <a href="https://drive.google.com/file/d/0B3BCYAiVozqkM1d2UGhLekV5eEk/view?usp=sharing" target="_blank"><b>לצפיה בפסק הדין הקלק כאן </b></a><br /> <br /> ועדה רפואית של הביטוח הלאומי החליטה להפחית אחוזי שנקבעו לנפגע תאונת עבודה בנימוק שסבל מכאבים עוד לפני התרחשותה. בעקבות תביעה שהגיש המבוטח קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב שההחלטה התקבלה מבלי לבדוק את הסוגיה כמו שצריך. השופט דורי ספיבק קיבל את התביעה והורה על החלפת הרכב הוועדה. <br /> <br /> העובד נפגע ב-2012 כשהרים משא כבד והוכר כנפגע בתאונת עבודה. בוועדה הרפואית של ביטוח לאומי נקבע שמאחר שיש רישומים מתחילת אותה שנה, שלפיהם הוא התאשפז בבית חולים לניאדו בנתניה בשל כאבי גב תחתון, יש צורך לדון בשאלה מה היה מצבו לפני התאונה, ובגובה הנכות שמגיעה לו. <br /> <br /> לאחר בחינה של כל אלה ושל חוות דעת של רופא שניתנה, קבעה הוועדה שיש להפחית מהנכות שנקבעה לעובד ב-10% בגלל כאבי גב שמהם סבל לפני התאונה. כך יצא שבוטלו לו כל אחוזי הנכות. <br /> <br /> העובד ערער על ההחלטה באמצעות בא כוחו, עו"ד תומר בכר, וטען שהוועדה טעתה מכיוון שאין כל עדות רפואית ממשית לכך שמצב הגב שלו לא היה תקין לפני התאונה. <br /> <br /> לדעתו, סביר להניח שמגבלות התנועה שמהן סבל בעבר נבעו ממצב זמני וחולף ולא מנכות קבועה, והוועדה טעתה כשהפחיתה לו אחוזי נכות מבלי להסתמך על ממצאים מוכחים. <br /> <br /> עו"ד שרון ירמיהו טענה בשם הביטוח הלאומי שלא נפל כל פגם בהחלטת הוועדה ואין להתערב בשיקול דעתה הרפואי. <br /> <br /> השופט דורי ספיבק קבע שהוועדה לא פעלה כראוי. כאבים כשלעצמם לא מקנים אחוזי נכות ולא מספיק להתבסס על רישום של כאבים כדי להפחית אחוזי נכות. בנסיבות אלה, גם אם המערער היה נבדק על ידי הוועדה לפני התאונה, לא הייתה יכולה להיקבע לו נכות על כאבים וממצאים ניווניים. לפיכך נקבע שהוועדה ניכתה אחוזי נכות בגין מצב קודם שלא כדין. <br /> <br /> השופט מצא לנכון לציין שלמעט רישום אחד מ-2005 (שבע שנים לפני התאונה), הוועדה לא הציגה רישומים נוספים על כאבי גב לפני התאונה, וכן לא פירטה בהחלטתה מהו שיעור המגבלה שנמצאה, ולכן לא ניתן להבין מדוע בחרה לנכות מצב קודם בגין מגבלת תנועה דווקא בשיעור של 10% ולא בשיעור נמוך יותר, למשל. <br /> <br /> לבסוף קיבל השופט את טענת המערער וקבע שעולה החשש שהוועדה אכן מבוצרת בעמדתה ולכן עניינו יועבר לוועדה רפואית בהרכב אחר שתדון בה מחדש. השופט הבהיר שהוועדה החדשה לא תעיין בפרוטוקולים הקודמים של הוועדות וגם לא בפסק הדין. ביטוח לאומי ישלם למערער הוצאות משפט בסך 3,000 שקל.&nbsp;</div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">&nbsp;</div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgNrPCyCpF9_x9tOJL1oohuhTM4JJpNJYrhNLX06hik9RrWFt8aRvSoAsvb30mENBsWch4WziHb0JTLYTRrMZGJ8UTKEQfRHtFeSlUW2e82Qn-FWsQ8RipjopFit__fj5rKYc79eefEvRF66x-2Ey970PFGEQefR8mo5tLWpMF3Zen5Ig_2dsLBN1n7=s678" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="שופט: ביטוח לאומי הקטין אחוזי נכות שלא כדין , ynet , אוגוסט 2015 , מערכת PsakDin" border="0" data-original-height="678" data-original-width="507" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEgNrPCyCpF9_x9tOJL1oohuhTM4JJpNJYrhNLX06hik9RrWFt8aRvSoAsvb30mENBsWch4WziHb0JTLYTRrMZGJ8UTKEQfRHtFeSlUW2e82Qn-FWsQ8RipjopFit__fj5rKYc79eefEvRF66x-2Ey970PFGEQefR8mo5tLWpMF3Zen5Ig_2dsLBN1n7=s16000" title="שופט: ביטוח לאומי הקטין אחוזי נכות שלא כדין , ynet , אוגוסט 2015 , מערכת PsakDin" /></a></div><br /></div>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7529230696993794620.post-36259285774438848492015-07-23T07:35:00.000-07:002015-07-23T07:38:00.814-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> המוסד משלם כמה גמלאות מחליפות שכר, כגון דמי לידה, דמי אבטלה, דמי פגיעה בעבודה, תגמולי מילואים וגמלה בגין שמירת היריון. הגמלאות הללו משמשות תחליף לשכר שהיה מקבל המבוטח, אילו לא היה מפסיק לעבוד בשל האירוע שבגינו הוא זכאי לגמלה. גובה הזכאות לגמלה נקבע על פי שכרו של המבוטח בשלושת החודשים האחרונים שבהם עבד באופן מלא, לפני שהפסיק את עבודתו בשל האירוע המזכה. בבירור כמה תלונות עלה כי המוסד שילם למבוטחות דמי לידה על פי בסיס שכר נמוך יותר מבסיס השכר שהיו זכאיות לו. להלן תאורי כמה תלונות:<br /> <br /> א. מתלוננת עבדה לפני לידתה בגיוס תרומות, ושכרה היה מורכב משכר בסיס קבוע ומבונוסים שניתנו לה על פי סכומי התרומות שהצליחה לגייס בחודש מסוים. ואולם בחישוב זכאותה לדמי לידה הסכים המוסד להביא בחשבון רק את הכנסתה הבסיסית הקבועה, ולא את הבונוסים שקיבלה.<br /> הנציבות הבהירה למוסד כי על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה (<b>*</b>), לצורך חישוב השכר הקובע לתשלום דמי לידה יש לבצע בדיקה מקיפה של התשלומים ששולמו למבוטחת לפני הלידה, ללא קשר לשם שניתן להם ולדרך הטכנית שבה הם ניתנו. בית הדין פסק כי העובדה ש”חלק מהשכר מחושב כנגזרת של עסקאות אינה שוללת את מהותו כשכר עבור עבודה רגילה”. בעקבות התערבות הנציבות, ולאחר שהמוסד קיבל ממעסיקה של המתלוננת פרטים נוספים, הוא קבע כי בנסיבות המקרה יש לראות בתשלום הבונוסים חלק משכרה החודשי של המתלוננת ולהביא אותו בחשבון בעת חישוב דמי הלידה. המוסד הודיע לנציבות כי בעקבות זאת קיבלה המתלוננת הפרשי דמי לידה בסך 6,157 ש”ח. (804253)<br /> <br /> (<b>*</b>) עב"ל 543-09 פלונית נ’ המוסד לביטוח לאומי (פורסם במאגר ממוחשב, 4.5.11)<br /><br /> ב. מתלוננת אחרת, עובדת עצמאית, ילדה בספטמבר 2012 . המוסד קבע כי הכנסותיה בחודשים נובמבר 2011 - ינואר 2012 , שלושת החודשים שבהם עבדה באופן מלא לפני הלידה, יהיו ההכנסות שעל פיהן ייקבעו דמי הלידה שיינתנו לה. ואולם את הכנסתה לינואר 2012 פרס המוסד על פני כל שנת 2012 , בנימוק שכעובדת עצמאית הכנסתה החודשית נקבעת על פי ההכנסה הכללית שעליה דיווחה בדוח השנתי, בחלוקה ל 12- חודשים. <br /> הנציבות הסבה את תשומת לב המוסד לכך שבשנת 2012 עבדה המתלוננת באופן מלא רק בחודש ינואר, ולאחר מכן נאלצה להפסיק את עבודתה עקב היותה בשמירת היריון. בנסיבות אלה אין לכאורה מקום לפרוס את הכנסתה בחודש היחיד שבו עבדה על פני השנה כולה. לאחר ששקל בדבר קיבל המוסד את עמדת הנציבות. (9016)</div> Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7529230696993794620.post-6796496748324286882015-07-22T00:26:00.002-07:002015-07-22T00:29:01.620-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> תלונות רבות התקבלו מזכאים שנדרשו להשיב גמלאות ששילם להם המוסד ביתר, בלי שהיו מודעים לכך. מצב של תשלום ביתר יכול להיגרם כאשר מקבל הגמלה אינו מוסר למוסד את מלוא הפרטים הנדרשים לבדיקת זכאותו, כגון הכנסות מעבודה או ממקורות אחרים; או שאינו מעדכן כנדרש את המוסד בדבר שינויים שחלו אצלו, שעשויים להשפיע על הזכאות לגמלה או על שיעורה. מצב של תשלום ביתר יכול להיגרם גם עקב טעות של משלם הגמלה, אף שכל הנתונים הרלוונטיים היו לפניו.<br /> לגבי חובות שנוצרו בגלל תשלום גמלאות ביתר, קובע סעיף 315 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ”ה 1995 , כי המוסד רשאי לנכות חובות אלה, בבת אחת או לשיעורין, מהגמלאות שהוא משלם לחייב, בהתחשב במצבו של החייב ובנסיבות העניין. אם מקבל התשלום נהג בקבלת התשלום שלא בתום לב, רשאי המוסד לתבוע ממנו להשיב את התשלום.<br /> במוסד פועלת ועדה לבחינת חובות, שתפקידה לבחון בקשות לביטול חובות הקשורים לתשלומי גמלה או להפחתתם. הוועדה פועלת על פי נוהל המפרט את ההיבטים שעליה להביא בחשבון בבחינת הבקשות, ובהם הגורמים ליצירת החוב, מצבו הכלכלי של החייב, משך הזמן שבו שולמה הגמלה שלא כדין, והזמן שחלף ממועד היווצרות החוב ועד לפעולה האחרונה של המוסד לגבייתו.<br /> לגבי כמה תלונות שבוררו השנה, סברה הנציבות כי הוועדה לבחינת חובות לא הביאה בחשבון כנדרש את כל ההיבטים הרלוונטיים בעת שקיבלה החלטה בעניינם של מתלוננים, או שלא היה לפניה כל החומר הנדרש לקבלת ההחלטה.<br /> <br /> להלן תאור הטיפול בתלונה בעניין זה:<br /> זוג מתלוננים, עולים חדשים קשישים, צברו חוב למוסד בסך 10,487 ש”ח, בגין תשלום יתר של גמלת השלמת הכנסה לקצבת זקנה. הבירור העלה כי במועד הרלוונטי להיווצרות החוב קבע חוק הבטחת הכנסה, התשמ”א 1980- , כי אם שני בני זוג שהו בשנה מסוימת <br /> יותר מ-&nbsp; 72 ימים בחו”ל 4, הם לא יהיו זכאים לגמלת הבטחת הכנסה בגין החודשים שבהם שהו בחו”ל, בכל החודש או בחלקו. מאחר שהמתלוננים שהו בחו”ל כ- 90 יום, שהתפרסו על פני חמישה חודשים, נשללה מהם גמלת הבטחת הכנסה לחמישה חודשים, והמוסד החל לקזז את החוב שנוצר עקב כך מהגמלה השוטפת ששולמה להם. הוועדה לבחינת חובות דחתה את בקשתם לביטול החוב.<br /> <br /> הבירור העלה כי המתלוננים האריכו את שהותם בחו”ל יותר מהתקופה שתכננו מלכתחילה לאחר שבנם, החי לבדו ברוסיה, אושפז במשך כמה חודשים בבית חולים, רוב הזמן במחלקה לטיפול נמרץ. עוד העלה הבירור כי המתלוננים מגדלים את נכדם הקטין, לאחר שבתם נפטרה.<br /> הנציבות העירה לוועדה לבחינת חובות כי נראה שהיא לא הביאה בחשבון בשיקוליה את הנסיבות המיוחדות של המקרה ואת מצבם המיוחד של המתלוננים. כמו כן לא הביאה הוועדה בחשבון בשיקוליה שבינואר 2013 , זמן קצר לאחר ששבו המתלוננים ארצה, תוקן החוק, ונקבע בו כי הזכאות לגמלה נשללת רק מהיום ה- 73 להיעדרות מהארץ ולא בכל תקופת ההיעדרות.<br /> אילו היה התיקון לחוק מוחל בעניינם של המתלוננים, היה חובם נמוך בהרבה.<br /> בעקבות התערבות הנציבות הודיעה הוועדה כי שקלה שוב את הבקשה של המתלוננים והורתה על ביטול חובם ועל החזרת הסכומים שכבר נוכו מהם על חשבון החוב - כל זאת עקב מצבם המיוחד. (801739)</div> Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7529230696993794620.post-81445359436480497672015-07-22T00:17:00.001-07:002015-07-22T00:18:52.462-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> לא תמיד ניתן לסייע למתלוננים לקבל גמלאות למפרע, שכן החובה להגיש תביעה לגמלה מסוימת והמועד שממנו ואילך תשולם הגמלה קבועים בחוק, וככלל לא ניתן לחרוג מהנקבע בו. דוגמה לכך היא מקרהו של ניצול שואה קשיש שלא ידע כי הוא זכאי לגמלת השלמת הכנסה בסך כ 1,000- ש”ח כתוספת לקצבת הזקנה שלו, ולפיכך לא הגיש למוסד תביעה לגמלה זו. כשהגיש לבסוף את התביעה, לאחר כמה שנים, לא היה ניתן למרבה הצער לשלם לו את הגמלה למפרע, מכיוון שלפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ”א 1980- , הזכאות לגמלה זו נוצרת רק (814032) . מהחודש שבו מוגשת התביעה לקבלתה <b>*</b><br /> <br /> מאחר שמתלונות שבוררו במשך השנים עלה כי מדובר בתופעה רווחת שבה זכאים לגמלה אינם יודעים על זכותם זו, ועקב כך אינם מגישים תביעה לגמלה במועד, פנתה הנציבות למוסד על מנת שייתן את דעתו לצורך<br /> לפעול לאיתור זכאים כאלה וליידע אותם בדבר זכאותם ובדבר הצורך להגיש תביעה במועד - כל זאת כדי למנוע פגיעה באוכלוסיות החלשות.<br /> <br /> ואכן, בשנים האחרונות פועל המוסד למיצוי זכויות המבוטחים: הוא פונה ביזמתו למבוטחים כדי שיגישו תביעה לקבלת גמלה, משלם כמה גמלאות בלי לדרוש קודם הגשת תביעה לתשלומן ומקל את ההליכים<br /> הביורוקרטיים להגשת תביעות. עם זאת, מבירור התלונות ומדוח הביקורת עלה כי המוסד אינו משתמש ביעילות במידע הרב והמקיף שבמאגרי המידע שלו להגדלת שיעור מיצוי הזכויות, וכי קיימים ליקויים<br /> בהעברת מידע בין המוסד ובין גופים ציבוריים אחרים ובהסרת החסמים הביורוקרטיים למיצוי הזכויות.<br /> <br /> <b>*</b> בדוח הביקורת צוין בין היתר כי בשנת 2013 לא שולמו כ 100- מיליון ש"ח לזכאים לקצבת אבטלה, וכי בשנת 2011 לא שולמו כ 35- מיליון ש"ח לזכאיות לגמלת דמי לידה.</div> Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7529230696993794620.post-997060717401078782015-07-22T00:09:00.002-07:002015-07-22T00:19:18.356-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> תלונות רבות בנושא הגמלאות נסבות על אי-מיצוי זכויות (<b>*</b>). כדי לקבל גמלה יש להגיש למוסד תביעה לגמלה, אולם לא כל הזכאים לגמלה יודעים על זכותם זו, ובשל כך הם אינם מגישים תביעה לגמלה סמוך<br /> למועד שבו נוצרה זכאותם. לפי סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ”ה 1995- , יש להגיש תביעה לגמלה בתוך 12 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה; אם הוגשה תביעה לאחר פרק זמן זה,<br /> תשולם הגמלה רק שנה למפרע.<br /> <br /> כך קרה בעניינה של מתלוננת שעלתה ארצה בספטמבר 2010 עם שני ילדיה. לטענתה, בשל אי-התמצאותה בחוקי המדינה ועקב קשיי שפה, היא לא הייתה מודעת לזכאותה לקצבת ילדים ממועד עלייתה ארצה,<br /> ולכן הגישה תביעה לקצבת ילדים רק באוקטובר 2013 . המוסד אישר את זכאותה לקצבה מאוקטובר 2012 , כלומר שנה למפרע מהגשת התביעה.<br /> הבירור העלה כי בדרך כלל משרד העלייה והקליטה מזין למערכות הממוחשבות של המוסד את פרטיהם של העולים החדשים וילדיהם מיד עם הגעתם ארצה, ולכן העולים אינם צריכים כלל להגיש למוסד תביעה<br /> לקצבת ילדים. מאחר שהמתלוננת הגיעה לארץ כתיירת ורק לאחר מכן שינתה את מעמדה לעולה חדשה, לא הוזנו פרטי ילדיה למערכות המוסד, ולכן היה עליה להגיש תביעה לקצבת ילדים.<br /> הנציבות העירה למוסד כי בנסיבות העניין הופלתה המתלוננת לרעה לעומת עולים חדשים אחרים, שאינם נדרשים להגיש תביעה לקצבת ילדים.<br /> <br /> בעקבות הערת הנציבות, ומשהתברר למוסד כי המתלוננת הגישה בספטמבר 2011 תביעה לגמלת הבטחת הכנסה, הוא החליט לראות במועד זה גם את המועד שבו הוגשה התביעה לקצבת הילדים. בהתאם לכך אישר המוסד את זכאותה של המתלוננת לקצבת ילדים מספטמבר 2010 , כלומר שנה למפרע ממועד הגשת התביעה לגמלת הבטחת הכנסה,&nbsp; ושילם לה קצבה בסך 10,967 ש”ח. ( 810013)<br /> <br /> (<b>*</b>) על אי-מיצוי של זכויות ובהן הזכות לגמלה, ראו מבקר המדינה, דוח שנתי 65 ג ( 2015 ), בפרק “אי-מיצוי של זכויות חברתיות”, עמ’ 46-3(להלן - דוח הביקורת)</div> Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7529230696993794620.post-68913413631951886142015-06-25T14:08:00.002-07:002020-10-16T12:33:03.635-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> יוני 2015 - שלש מאות וחמישה אלף (305,000) צפו עד כה בשבוע האחרון בשני הסירטונים המזעזעים של לירן באומה מחרמש הנאבקת נואשות בוועדות הביטוח הלאומי.אותה לירן אשר גידול סרטני בקוטר 3 ס"מ השתלט אצלה על האונה הימנית של המח וגורם לה למספר התקפים קשים בכל יום. <br /> בגלל מיקום הגידול וגודלו אי אפשר לעשות הקרנות או ניתוח להסרתו,נסיונות ניתוחיים קודמים להסרתו כשלו .<br /> באוגוסט 2014 לירן קיבלה ארבע זריקות לראש ומאז עולמה חרב,חלה החמרה קיצונית בבריאותה ומהתקף אחד לחודש היא מקבלת עד עשרה התקפים ביום,כל התקף בין רבע שעה לארבעים וחמש דקות.<br /> לירן אישה מקסימה וחייכנית ,אם לחמישה ילדים קטנים נאבקת בביטוח הלאומי כבר שנתיים והביטוח הלאומי מסרב להעניק לה 100 אחוזי נכות רפואית וכן גמלת שרותים רפואיים מיוחדים לעזרה בבית.<br /> במהלך השבוע האחרון לירן הפכה בעל כורחה לסמל המאבק של כל החולים הנאבקים בקלגסי הביטוח הלאומי על זכאותם .חברים יקרים צפו,שפטו ושתפו כך שהפוסט יגיע לכל בית בישראל וידעו כיצד מתעללים בחולים בוועדות הביטוח הלאומי.נעזור לה לנצח במאבק.היום זו היא ומחר אלו אנו. Gadi Shabtai ,פעיל חברתי,ראש הניקרה.<br /> <br /></div><div style="text-align: right;" trbidi="on"> <div style="text-align: center;"><iframe allowfullscreen="" frameborder="0" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/SsKmdxsfgRM" width="420"></iframe><br /></div> <br /></div><div style="text-align: right;" trbidi="on"> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> <a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh2QMFFNp-lzAGeQ3WxWcvgrIdh3DpRR43sWw-wanxJft6M3_zifg_jF2fQKPbmnCcEF38NajQh8nkoJOX2ORj9SO2H7vhyphenhyphen-HkfJl_MH8Y-N39Uw0r8dYczj4wv4zZ9GuWV1PObIvK3n6o/s1600/%25D7%2595%25D7%25A2%25D7%2593%25D7%2595%25D7%25AA+%25D7%2591%25D7%2599%25D7%2598%25D7%2595%25D7%2597+%25D7%259C%25D7%2590%25D7%2595%25D7%259E%25D7%2599.GIF" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh2QMFFNp-lzAGeQ3WxWcvgrIdh3DpRR43sWw-wanxJft6M3_zifg_jF2fQKPbmnCcEF38NajQh8nkoJOX2ORj9SO2H7vhyphenhyphen-HkfJl_MH8Y-N39Uw0r8dYczj4wv4zZ9GuWV1PObIvK3n6o/s1600/%25D7%2595%25D7%25A2%25D7%2593%25D7%2595%25D7%25AA+%25D7%2591%25D7%2599%25D7%2598%25D7%2595%25D7%2597+%25D7%259C%25D7%2590%25D7%2595%25D7%259E%25D7%2599.GIF" /></a></div> </div> Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7529230696993794620.post-36582915582280170892015-06-18T04:57:00.000-07:002015-06-18T04:57:12.768-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> משרד האוצר - רשות המסים בישראל והמוסד לביטוח לאומי - אי-תשלום גמלת הבטחת הכנסה בשל רישומים שגויים <br /><br /><br />המתלוננים הגישו למוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) תביעה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה. המוסד סירב לאשר את התביעה בטענה שרשומים על שמם שני נכסים - הדירה שהם מתגוררים בה בירושלים ודירה אחרת בפתח תקווה (להלן - הנכס הנוסף) - אף שהמתלוננים טענו בתוקף כי מעולם לא היו בעליו של הנכס הנוסף [<b>1</b>]. <br /><br />בירור שנעשה בסניף המוסד בירושלים העלה כי לצורך אישור תביעות לתשלום גמלת הבטחת הכנסה בודק המוסד את רישומי רשות המסים בישראל (להלן - רשות המסים) בדבר עסקאות במקרקעין, ובבדיקת הרישומים נמצא כי הנכס הנוסף רשום על שמם של המתלוננים. המתלוננים התבקשו אפוא להמציא אישור מרשות המסים שלפיו הנכס אינו בבעלותם - תנאי לאישור תביעתם לגמלה. <br /><br />כדי להשיג את האישור נסעו המתלוננים במיוחד למשרד מיסוי מקרקעין מרכז שבתל אביב. ואולם שם נאמר להם כי לא ניתן לאתר את תיק העסקה המקורי, והוצע להם לפנות בעניין ללשכת רישום מקרקעין שבפתח תקווה. המתלוננים נסעו לפתח תקווה, הוציאו נסח רישום מקרקעין שלפיו הם אינם בעלי הנכס ומסרו אותו למוסד. ואולם המוסד טען כי האישור אינו מספק, שכן לא כל עסקת מקרקעין מסתיימת ברישום הזכויות בלשכת רישום מקרקעין, ועמד על דרישתו כי המתלוננים ימציאו לו אישור מאת רשות המסים. <br /> <br /><br />בעקבות פניית הנציבות למנהל משרד מיסוי מקרקעין מרכז נמצא הדיווח המקורי לשלטונות המס על עסקת רכישת הנכס בשנת 1966. מבדיקת הטופס עלה כי בשל טעות טכנית נרשם מספר הזהות של המתלונן במקום מספר הזהות של הקונה האמִתי של הנכס. מנהל משרד המיסוי שלח לנציבות אישור על הרישום השגוי כדי שיהיה אפשר להציגו למוסד. <br /><br />בעקבות קבלת האישור אישר המוסד את זכאותם של המתלוננים לתשלום גמלת הבטחת הכנסה למפרע מחודש הגשת הבקשה, וחשבונם של המתלוננים זוכה בסכום של 31,521 ש"ח. <br /><br />הבירור העלה שעובדי המוסד היו נכונים לסייע למתלוננים. ואולם מאחר שאין ביכולתם של העובדים לפנות במישרין למשרדי מיסוי מקרקעין כדי לבדוק טענות כמו אלה שהעלו המתלוננים, הם דורשים מתובעי הגמלה להשיג את האישורים הנדרשים בעצמם. על אף מאמציהם של התובעים, לרוב לא עולה בידם להשיג את האישור בעצמם, כפי שקרה למתלוננים. <br /><br />נוכח ממצאי הבירור פנתה הנציבות למנהלת אגף הבטחת הכנסה במוסד והעמידה אותה על הצורך למצוא פתרון לבעיה, ולאפשר קיום קשר ישיר בין המוסד ובין משרדי מיסוי מקרקעין לשם קבלת מידע בנושאים אלה. מנהלת האגף מסרה לנציבות כי המוסד ער לבעיה זו, ובדעתו ליזום פגישה עם נציגי רשות המסים כדי למצוא דרכים לפתרונה. <br /><br />הנציבות תמשיך לעקוב אחר טיפול הרשויות בבעיה שעלתה בתלונה עד לפתרונה. <br /><br />(706852) <br /><br /> <br /><br />[<b>1</b>] לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, והתקנות שהותקנו על פיו, נכס מקרקעין שאינו משמש למגורי מבקש הגמלה נחשב "הכנסה" המובאת בחשבון בקביעת הזכאות לגמלה.</div> Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7529230696993794620.post-82524893801291260572015-06-06T00:03:00.002-07:002020-10-16T12:34:23.276-07:00<div style="text-align: right;" trbidi="on"> <div style="text-align: center;"><iframe allowfullscreen="" frameborder="0" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/BjD7c5obvj8" width="560"></iframe><br /></div> <br /> תחקיר הביטוח הלאומי - המערכת עם מיקי חיימוביץ' 28.12.2014 , מאתר "<a href="http://www.zhuti.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%AA%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%A2%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5/" rel="nofollow" target="_blank"><b>זכותי</b></a>"<br /> <br /> תוכנית התחקירים של מיקי חיימוביץ' בערוץ 2 שידרה ב-25/12/14 תחקיר על המוסד לביטוח לאומי. בתוכנית הוצגו מקרים שבהם המוסד נכשל בתפקידו להציב רשת ביטחון סוציאלית בפני אזרחים במצוקה. כמו כן הוזמן מנכ"ל המוסד לראיון באולפן <br /> <br /> <br /> <b>מיקי חיימוביץ'</b> הציגה בתחקיר "המערכת", תחת הכותרת "שלא נדע מצרות", מקרים מכעיסים במיוחד של אזרחים, בהם המוסד לביטוח לאומי "התעלל בהם, השפיל אותם, התעלם מהם תוך גילוי אטימות מוחלטת, או פשוט סתם טירטר אותם". לפי 'המערכת', המוסד לביטוח לאומי הוא אחד המוסדות השנואים בארץ. <br /> <br /> בגלל תקציבו המצומצם של המוסד לביטוח לאומי, הפך בשנים האחרונות למקום שבו האזרחים לא מצפים לכמעט שום דבר מן המדינה. בראיונות שקיימו עורכי התחקיר עם אזרחים שהזדקקו לקצבה מסייעת, ריגש במיוחד עדי גולדשמיט, ילד חולה דושן (מחלת ניוון שרירים סופנית) - שהוריו לא זכו לגמלת ילד נכה מן המוסד (כי קיבלו רק 40% נכות), ומוצאים את עצמם קורסים כלכלית. <br /> <br /> עו"ד רז לביא, שהתראיין לתחקיר, קבל על רשימת הליקויים של המוסד לביטוח לאומי, שלדבריו לא עודכנה כראוי מאז 1957. גם עו"ד <b>ורדית דמרי-מדר</b>, מנהלת המחלקה המשפטית בעמותת "ידיד", מציינת שמצבים רפואיים רבים אינם מוכרים על ידי הביטוח הלאומי. "אין חריגים", קובע עו"ד יניב בר-נור, מוועדת הביטוח הלאומי של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב. <br /> <br /> תחקיר "המערכת" מצטט נתון של המועצה לשלום הילד, לפיו 86% מן הילדים הנכים אינם עומדים בקריטריונים של המוסד לביטוח לאומי לקבלת קצבה. במצב שכזה, ההורים אינם מסוגלים לעמוד תחת העומס, וחלקם אף מאבדים את מקום עבודתם. <br /> <br /> <b>תסמונת הראש הקטן </b><br /> <br /> למרות שהכי קל להאשים את הפקידים של הביטוח הלאומי, המציאות היא שמדובר במוסד שפועל תחת תקציב שאינו משקף את הצרכים האמיתיים של אזרחי מדינת ישראל ב-2014. לכן נוצרה במוסד, לפי עו"ד יובל אלבשן (דיקן לפיתוח חברתי, הקריה האקדמית אונו), "תסמונת הראש הקטן", לפיו הפקידים מבצעים במדויק את הנהלים שהוכתבו להם, ואינם מוכנים לחרוג בשום צורה מן המסגרת. <br /> <br /> בתכנית הוצג גם המקרה של <b>רבקה פרסלר</b>, שאינה מצליחה להתקיים מקצבת הבטחת הכנסה של הביטוח הלאומי (1,500 ש"ח) - אך כאשר התגלה לחוקרי המוסד שהיא מקבלת עזרה כלכלית ממשפחתה, נשללה קצבתה, למרבה הזוועה. ברור לגמרי, שלו היה תקציבו של המוסד לביטוח לאומי גדול יותר, הוא היה עוזב אנשים כאלו לנפשם, ולא מבצע חקירות פוגעניות שכל מטרתן היא שלילת קצבאות מטעמים שלא ניתן להסבירם לציבור. <br /> <br /> המקרה של פרסלר, כפי שאפשר ללמוד מחשבון הפייסבוק שלה, נמשך כבר כשנתיים. "עדיין אין פסק דין", מתלוננת פרסלר, "מחכים מחודש מאי [2014] ולא נראה באופק". <br /> <br /> <b>נהלים קשוחים, שירות גרוע </b><br /> <br /> כאשר מדברים עם דמות "מבפנים", כמו למשל ק' שעבד בעבר במוסד לביטוח לאומי, מקבלים את הרושם שהמוסד לביטוח לאומי בוחר להשתמש בפרשנות קשה, באופן מכוון, כאשר לעתים התוצאה היא טרטור אזרחים לחינם. זה לא רוע-לב: ייתכן שאין לפקידים שום ברירה אלא לנהוג לפי נהלים קשוחים ביותר - אבל מבחינת האזרחים הזקוקים לסיוע כספי מיידי, הם מקבלים שירות גרוע, שלא לומר מייאש. <br /> <br /> כל מי שמשקיע מעט זמן בלימוד מבנה התקציב של המוסד לביטוח לאומי, מגלה כי הוא משלם כ-60 מיליארד ש"ח מדי שנה על תשלום גמלאות למבוטחים. בצד ההכנסות, הביטוח הלאומי מקבל למעלה מ-90 מיליארד ש"ח. מה היה קורה, למשל, אם משרד האוצר היה מוסיף 10 מיליארד ש"ח לתקציב הביטוח הלאומי, כך שהיה עומד על כ-100 מיליארד ש"ח? איך היו נראים חייהם של חולים, פצועים ונזקקים רבים? <br /> <br /> נועה רון, אישה עובדת (בת 44) שהופיעה בתחקיר 'המערכת', סובלת מפגיעה עצבית מקיפה, ומתקשה לתפקד ביום-יום, כאדם רגיל. אך המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעותיה לקצבת שר"ם (שירותים מיוחדים). כך הותיר אותה בודדה, ללא סיוע סיעודי בביתה, כשהיא נאלצת לסמוך על אדיבותם של שכניה לבניין. רק לאחר הגשת ערר בעזרת עו"ד, נענתה תביעתה של נועה לקצבה. <br /> <br /> <b>המבוטחים הם חשודים </b><br /> <br /> בכל תחקיר טלוויזיוני שמכבד את עצמו בנושא הביטוח הלאומי, תמיד מככבות הוועדות הרפואיות. גם ב'המערכת', הוטל ספק רציני באובייקטיביות של אותן ועדות. עיקר הבעיה היא הרופאים, שמועסקים על ידי המוסד. אם אותם רופאים יהיו "נדיבים" מדי כלפי המבוטחים, הם ימצאו את עצמם בחוץ, וכך יפסידו הכנסה נאה. עו"ד רז לביא, שהתראיין בתוכנית, נקב בסכום של 400 ש"ח לרופא, עבור כל תיק המטופל בוועדה. <br /> <br /> חיים ריבלין, כתב ערוץ 2, מצטרף לדעה המקובלת, לפיה המוסד לביטוח לאומי מתייחס למבוטחים כאל 'חשודים', כמי שבאים 'לדפוק את המערכת'. אין ספק שקיימים אנשים המעוניינים להונות את הביטוח הלאומי ולזכות בקצבה ללא הצדקה, אך זהו המיעוט, ולא הרוב. <br /> <br /> במצב שנוצר, שבו המבוטחים הופכים ל'אויבי המערכת', לעתים אין להם ברירה אלא להיעזר בעורכי דין, המשמשים "כלבי שמירה" של הועדות הרפואיות. במקרים אחרים פונים המבוטחים, שתביעותיהם נדחו, לחברות מימוש זכויות רפואיות או עמותות כגון "ידיד". המוסד לביטוח לאומי, משיקולים תקציביים פשוטים, דוחה תביעות כי הוא לא מסוגל לשלם את מלוא הכסף המגיע לאזרחים בדין, וגם לא תמיד מגלה למבוטחים מה מגיע להם ואיך למצות את הזכויות. <br /> <br /> מבקר הטלוויזיה אביעד קדרון ("וואלה!") כתב כך על תחקיר 'המערכת': "ההצלחה של אחת ממשתתפות הסרט, ששכרה עורך דין וערערה על החלטת הביטוח הלאומי שלא להעניק לה סיוע למרות שאינה יכולה להשתמש בידיה, מלמדת שכדי לקבל את מה שזכאים, צריך להילחם. תמיד בישראל צריך להילחם. זהו האתוס עליו גדלים ילדינו מינקות". ואכן, המלחמה בביטוח הלאומי לא נפסקת לרגע. <br /> <br /> <b>חקירות אגרסיביות וטראומטיות </b><br /> <br /> כמו בתחקירים קודמים, גם ב"המערכת" התייחסו גם לנושא החקירות המשפילות שמבצע הביטוח הלאומי, כדי להרתיע רמאים. אלה בודיק (40), ילידת מוסקבה שעלתה לישראל עם שתי בנותיה, היא אחות בבי"ח סורוקה. גב' בודיק מצאה את עצמה בחקירה ארוכה ומפחידה של הביטוח הלאומי, בגלל שקיבלה קצבת השלמת הכנסה. היא הרגישה כמו עבריינית, החשודה בפשע, לא פחות. <br /> <br /> החוויה הטראומטית של החקירה, כפי שתוארה בתוכנית לפרטי פרטים, מותירה רושם של התעמרות קפקאית באנשים החלשים ביותר בחברה הישראלית. לאחר החקירה, הודיע הביטוח הלאומי שהגב' בודיק חייבת לו כ-75 אלף שקלים על סכומים שקיבלה ממנו בעבר. <br /> <br /> הדרישה האבסורדית הזו, שהיא בלתי אפשרית לתשלום (כיוון שהכסף כבר הוצא לצרכים שוטפים), מכניסה אזרחים רבים לחובות כבדים, ומסבכת אותם בהלוואות. רק בסיוע עמותה בשם "איתך - מעכי" (משפטניות למען צדק חברתי), הסתיים הסיפור של אלה בודיק בוויתור על החוב. קיימים מאות ואלפי מקרים דומים לזה של אלה - דרישות חוב מוזרות, שרירותיות ומקוממות, שקשה להבינן ולשלמן. <br /> <br /> <b>אין פיקוח, תקציב קטן מדי </b><br /> <br /> מועצת הביטוח הלאומי, לכאורה הגוף המפקח על המוסד - כמעט ואינה מתכנסת. לציבור הרחב אין מושג שהיא בכלל קיימת. מגוון רחב של ארגונים וגופים מיוצגים במועצה, אך לא ניתן להבין כלל אם הוא פעיל, אם יש לו תקציבים ואם יש לו שיניים. בשורה התחתונה, המועצה אינה משפיעה וכמעט שאינה מתפקדת. <br /> <br /> מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, פרופ' <b>שלמה מור יוסף</b>, הגיע לאולפן כדי להגיב לממצאי התחקיר. כצפוי, הוא הגן על המוסד בכלל, ועל הפקידים והרופאים בכלל. טענת "ידיי כבולות" הגיונית כאשר היא באה מראש המוסד. עם זאת, אפילו הפרופ' מור יוסף, נציג הממשלה שבא 'מתוך המערכת', היה מוכן להודות שכדי לרפא את חוליי המוסד, נדרשת מחאה של הציבור הרחב. במילים אחרות: בלי לצאת לרחוב, שום דבר לא ישתנה, ותקציב המל"ל יישאר נמוך מדי. <br /> <br /> הלקח העיקרי מתחקיר "המערכת", שאולי לא נאמר במפורש אך היה ניתן להבינו - שאין טעם לבוא בטענות אל הפקידים, נציגי המוסד לביטוח לאומי. הפתרון למצוקות האזרחים מצוי אצל שלושה פוליטיקאים בכירים: שר הרווחה, שר האוצר וראש הממשלה. רק המנהיגים הללו מסוגלים להקצות תקציב גדול יותר לביטוח הלאומי, שישנה מן היסוד את התנהגות המוסד לאזרחי המדינה, ויציל את השכבות המוחלשות.<br /> <br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEixOOdOl4NalUr3C_j7Go4wFuYo2KOiAggaORDHqPFGWHXQVX2YGTbxnVXP_CpenDdBXsDzNQVDXz0__m_VvVdkBNqes3wKX00U6-aHCxtTSBdQ5CZktWXcfCNDov-8JYRHYu7BoJDJzMI/s1600/%25D7%25AA1.GIF" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="תחקיר הביטוח הלאומי - המערכת עם מיקי חיימוביץ' 28.12.2014 , מאתר &quot;זכותי&quot;" border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEixOOdOl4NalUr3C_j7Go4wFuYo2KOiAggaORDHqPFGWHXQVX2YGTbxnVXP_CpenDdBXsDzNQVDXz0__m_VvVdkBNqes3wKX00U6-aHCxtTSBdQ5CZktWXcfCNDov-8JYRHYu7BoJDJzMI/s1600/%25D7%25AA1.GIF" title="תחקיר הביטוח הלאומי - המערכת עם מיקי חיימוביץ' 28.12.2014 , מאתר &quot;זכותי&quot;" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">תחקיר הביטוח הלאומי - המערכת עם מיקי חיימוביץ' 28.12.2014 , מאתר "<b>זכותי</b>"</td></tr> </tbody></table> </div> Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7529230696993794620.post-48001202273431266992015-05-29T23:15:00.000-07:002015-09-25T23:48:26.957-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4661548,00.html" rel="nofollow" target="_blank"><b>אבסורד מקומם: ביטוח "כלל" נגד קשיש סיעודי</b></a>&nbsp; , ynet , עו"ד סיגל רייך-הלל , 26.05.15 <br /> <br /> <b>אחרי 20 שנה שבהן שילם פוליסה, בחר הביטוח לדחות את בקשתו של בן 93 לגמלה. בין הטענות שהעלתה החברה: "אין הכרח שהוא יתרחץ בפלג גופו התחתון"</b><br /> <br /> <b><a href="https://drive.google.com/file/d/0B3BCYAiVozqkWWF5TWJzMXNWelk/view?usp=sharing" target="_blank">קישור לפסק דין השופט יעקב שקד </a></b><br /> <br /> מנחם (שם בדוי) בן ה-93 היה קשיש נוסף שטורטר על ידי חברת הביטוח שלו דווקא בשעתו הקשה, כשכבר לא היה לו את הכוח הגופני והנפשי להתמודד מול הביורוקרטיה. לאחרונה, כשנה וחצי לאחר שהלך לעולמו, זכו יורשיו בתביעה שניהל נגד חברת "<b>כלל</b>", שסירבה להעניק לו גמלת סיעוד חרף מצבו הקשה וחרף 20 שנה של תשלומי פוליסת הביטוח.<br /> <br /> שופט השלום בהרצליה, יעקב שקד, מתח ב<a href="https://drive.google.com/file/d/0B3BCYAiVozqkWWF5TWJzMXNWelk/view?usp=sharing" target="_blank"><b>פסק הדין</b></a> ביקורת חמורה על "כלל" וכתב את הדברים הבאים: "<b>בתיק זה נחשפה תמונה כואבת ועגומה, אשר בה חברת ביטוח, שעליה חלה חובת תום לב מוגברת ופעילותה אינה רק מסחרית אלא בעלת גוון סוציאלי, מתנערת מחובותיה כלפי קשיש בן כמעט 100, דווקא בעת חולשתו, שבה הוא נזקק לה כל כך</b>". <br /> <br /> מלחמתו של מנחם מול חברת הביטוח החלה ב-2012, כשהיה כבן 93. באותה תקופה חלה הידרדרות משמעותית במצבו ובני המשפחה שכרו מטפל שסייע לו לקום מהמיטה, להתלבש, להתרחץ ולאכול. מנחם גם התקשה לשלוט על סוגריו והסתובב בחיתול, ואף נפל מדי פעם כיוון שסבל מחוסר יציבות. לנוכח מצבו הקשה ביטוח לאומי אישר לו גמלת סיעוד בשיעור של 150%. <br /> <br /> במשך כ-20 שנה הוא שילם ל"כלל" עבור פוליסת ביטוח סיעודי, אולם דווקא כעת היא בחרה לדחות את תביעתו לגמלה. באוגוסט 2013 תבע מנחם את כלל בבית משפט השלום בהרצליה, אבל הלך לעולמו כארבעה חודשים לאחר הגשת התביעה. ילדיו צורפו כתובעים במקומו. <br /> <br /> כלל טענה כי הקשיש לא היה זכאי לתגמולי הביטוח שכן לא הוכיח שהתקשה לעשות בעצמו חלק מהותי של לפחות שלוש מתוך שש הפעולות המנויות בפוליסה: לקום ולשכב, להתלבש ולהתפשט, להתרחץ, לאכול ולשתות, לשלוט על הסוגרים וללכת. <br /> <br /> השופט שקד נדהם למקרא חוות דעתו של המומחה מטעם "כלל", שהתעקש שמנחם מסוגל לבצע חלק ניכר מהפעולות שמונה הפוליסה. השופט התרעם על קביעת המומחה שלפיה מנחם מסוגל להתרחץ לבד אף שבחוות הדעת כתב שאינו מצליח לסבן את פלג גופו התחתון: "<b>קביעה מעין זו אף היא אבסורדית ובלתי מתקבלת על הדעת. שמא סבורה מומחה הנתבעת כי די ברחצת פלג גוף עליון?!</b>". <br /> <br /> השופט שקד הזכיר שהממונה על שוק ההון פרסמה בינואר השנה חוזר שקבע כי חברות הביטוח אינן רשאיות לחלק את הפעולות בפוליסה לפעולות משנה באמצעות הפרדה בין פלג גוף עליון לתחתון, ימין ושמאל וכדומה. "כולנו כחברה מצווים בפסוק 'מפני שיבה תקום והדרת פני זקן' (ויקרא י"ט, ל"ב). כולי תקווה כי חברות הביטוח יקפידו הקפדה יתרה, יפגינו זריזות רבה וכן רגישות הולמת, בטיפולן בתביעות סיעוד המגיעות לפתחן, שאם לא כן, יאמר בית המשפט – עד כאן". <br /> <br /> במקרה של מנחם החליט השופט שקד לומר "עד כאן" וקבע כי דחיית התביעה הייתה חסרת תום לב ונחשבת להפרת חוזה, התנהלות המצדיקה פיצוי על עגמת נפש וחיוב בריבית כפולה. <br /> <br /> לבסוף חויבה "כלל" לשלם ליורשיו של מנחם תגמולים והשבת פרמיות של כ-70 אלף שקל, וכן 10,000 שקל על עוגמת נפש. כל זאת בתוספת ריבית כפולה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל וכן כיסוי הוצאות ותשלום שכר טרחה בשיעור 23.6% מסכום הפיצוי.<br /> <br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> <a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi4sD9Ag0LC7QRvPlCVUTRZNIlKUP5kCURNdRzaJ1z2Clx-MjXC8TZggWSs9pEp7btPTIbaA9btUqTbFWN5S-s3WsBSiqwuWZZHz2IFdedXAF87_oBvwnsZrRfTaDIwdWbfzQAihNdZzEM/s1600/%25D7%259B%25D7%259C%25D7%259C+%25D7%2597%25D7%2591%25D7%25A8%25D7%2594+%25D7%259C%25D7%2591%25D7%2599%25D7%2598%25D7%2595%25D7%2597+%25D7%25A0%25D7%2592%25D7%2593+%25D7%25A7%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%25A9+%25D7%25A1%25D7%2599%25D7%25A2%25D7%2595%25D7%2593%25D7%2599+%25D7%259E%25D7%2591%25D7%2595%25D7%2598%25D7%2597.PNG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="אבסורד מקומם: ביטוח &quot;כלל&quot; נגד קשיש סיעודי , ynet , עו&quot;ד סיגל רייך-הלל , 26.05.15 " border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi4sD9Ag0LC7QRvPlCVUTRZNIlKUP5kCURNdRzaJ1z2Clx-MjXC8TZggWSs9pEp7btPTIbaA9btUqTbFWN5S-s3WsBSiqwuWZZHz2IFdedXAF87_oBvwnsZrRfTaDIwdWbfzQAihNdZzEM/s1600/%25D7%259B%25D7%259C%25D7%259C+%25D7%2597%25D7%2591%25D7%25A8%25D7%2594+%25D7%259C%25D7%2591%25D7%2599%25D7%2598%25D7%2595%25D7%2597+%25D7%25A0%25D7%2592%25D7%2593+%25D7%25A7%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%25A9+%25D7%25A1%25D7%2599%25D7%25A2%25D7%2595%25D7%2593%25D7%2599+%25D7%259E%25D7%2591%25D7%2595%25D7%2598%25D7%2597.PNG" title="אבסורד מקומם: ביטוח &quot;כלל&quot; נגד קשיש סיעודי , ynet , עו&quot;ד סיגל רייך-הלל , 26.05.15 " /></a></div> </div> Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7529230696993794620.post-19448271708250823292014-12-07T21:21:00.000-08:002014-12-08T00:23:16.294-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4600187,00.html" rel="nofollow" target="_blank"><b>כך ניסה ביטוח לאומי לשלול קצבת נכה 100%</b></a>&nbsp;,&nbsp;עו"ד טל נוי , ynet , 07.12.14&nbsp; <br /> <br /> <a href="https://drive.google.com/file/d/0B3BCYAiVozqkWXBYNTVYX25JdlE/view?usp=sharing" target="_blank"><b>בית דין ארצי לעבודה עב"ל - 31303-01-13, 44397-03-13&nbsp; מיום ה- 30/11/2014 </b></a><br /> <br /> <b>צעיר הסובל ממחלה חשוכת מרפא השתתף במכינה המסייעת לנהל חיים עצמאיים. הביטוח הלאומי החליט שזאת סיבה טובה לעצור לו את הקצבה</b><br /> &nbsp; <br /> צעיר הסובל ממחלה קשה השתתף במכינת "כנפיים", המקנה לבעלי נכויות פיזיות כלים לניהול חיים עצמאיים. ביטוח לאומי ניצל את ההזדמנות ושלל ממנו את קצבת השירותים המיוחדים שקיבל באופן חודשי. הצעיר לא ויתר, ובזכות מאבקו הבהיר לאחרונה בית הדין הארצי לעבודה לביטוח הלאומי שפרשנותו שגויה ועליו לשוב ולשלם את הקצבה. <br /> <br /> הצעיר סובל מדיסאוטונומיה, מחלה תורשתית וחשוכת מרפא הגורמת להתקפים המתבטאים בין היתר בהקאות ובחילות קשות, כאבי בטן עזים וחולשה קיצונית, ובשל כך הוא זקוק להשגחה צמודה. עד גיל 18 הוא קיבל קצבת ילד נכה ומאז החל לקבל מביטוח לאומי קצבת נכות כללית בשיעור של 100%, וכן קצבת שירותים מיוחדים. <br /> <br /> בספטמבר 2009, בהיותו בן 19, הוא הצטרף למכינת "כנפיים", המקנה לצעירים בעלי נכויות פיזיות קשות כלים שיסייעו להם לקיים חיים עצמאיים ופעילים. במאי 2010 הוא הופתע לגלות שביטוח לאומי החליט לשלול את זכאותו לקצבת השירותים המיוחדים, בטענה שהמכינה מספקת גם שירותי רפואה ושיקום ולכן אין לו יותר הוצאות טיפוליות. הצעיר לא ויתר, והגיש תביעה נגד ביטוח לאומי בבית הדין האזורי לעבודה. <br /> <br /> בבית הדין נקבע שהמכינה אינה מספקת שירותים רפואיים או שיקומיים ולכן אין הצדקה לשלילת הקצבה לה זכאי הצעיר. <br /> <br /> ביטוח לאומי סירב להשלים עם ההחלטה, וערער על פסק הדין בבית הדין הארצי לעבודה. לטענתו, המכינה, המתנהלת במתכונת של פנימייה, מספקת לשוהים בה שירותי שיקום, בנוסף לשירותי אחיות, מטפל לילה ומרפאים בעיסוק, ולכן צורכי הצעיר, שעליהם מתבססת הקצבה, מובטחים לו בזמן שהותו שם. <br /> <br /> <b>אין הצדקה לשלילת הקצבה </b><br /> <br /> השופטת רונית רוזנפלד קבעה שהמכינה אינה מוסד המעניק שירותי שיקום או רפואה, ולכן המשיב זכאי להמשך תשלום הקצבה. <br /> <br /> לדבריה, הסיבה היחידה שבגינה קיבל המשיב שירותים טיפוליים במכינה היא רצון מנהליה לשלבו. רק משום כך אנשי הצוות נערכו ומצאו פתרונות כמו מתנדב ותורנויות לילה, אך אלו אינם חלק ממהלך הפעילות הרגיל של המכינה ואינם הופכים אותה למוסד המעניק שירותי סיעוד. <br /> <br /> עוד הוסיפה השופטת שההשתתפות במכינה ממלאת אצל המשתתפים חסכים רגשיים וחברתיים ותורמת ליכולת הסתגלותם לחיים בחברה. שירותי שיקום' אלה, קבעה, אינם תהליך שבסופו המשיב יהיה מסוגל להתמודד עם התקפי המחלה, להפחית מעוצמתם או לוותר על השגחה צמודה בעת התקף. <br /> <br /> נקבע שמתן פירוש כה רחב למונח "שירותי שיקום", כפי שהעניק לו ביטוח לאומי, חורג מתכלית החוק. השופטת רוזנפלד הבהירה למוסד שההשתתפות במכינה אינה שוללת את זכאות המשיב לקצבת שירותים מיוחדים, ודחתה את הערעור. השופטים ורדה וירט ליבנה והנשיא יגאל פליטמן הסכימו עם החלטתה.<br /> <br /> <br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgbwyT56JE8fkgiMHKTgWRYfsARvZtkeYZAkvYe1BJWDJPah4I-xkMD5DxFDA7f9n98dOtPDk4H7w7Qbo5FwqHCE3vBRERAUVyW06v1zf1vGzmW4mNDFTLXEAcRDRhVkP2QQzRanlaRZSs/s1600/Screenshot+at+%D7%93%D7%A6%D7%9E%D7%B3+08+07-22-10.png" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="כך ניסה ביטוח לאומי לשלול קצבת נכה 100% , עו&quot;ד טל נוי , ynet , 07.12.14 " border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgbwyT56JE8fkgiMHKTgWRYfsARvZtkeYZAkvYe1BJWDJPah4I-xkMD5DxFDA7f9n98dOtPDk4H7w7Qbo5FwqHCE3vBRERAUVyW06v1zf1vGzmW4mNDFTLXEAcRDRhVkP2QQzRanlaRZSs/s1600/Screenshot+at+%D7%93%D7%A6%D7%9E%D7%B3+08+07-22-10.png" height="417" title="כך ניסה ביטוח לאומי לשלול קצבת נכה 100% , עו&quot;ד טל נוי , ynet , 07.12.14 " width="640" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">כך ניסה ביטוח לאומי לשלול קצבת נכה 100% , עו"ד טל נוי , ynet , 07.12.14&nbsp; </td></tr> </tbody></table> </div> Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7529230696993794620.post-43030227873274911782014-09-21T06:43:00.004-07:002016-02-23T14:55:16.103-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <iframe allowfullscreen="" frameborder="0" height="470" src="https://www.youtube.com/embed/8_EE7bf_7Qo" width="590"></iframe><br /> <br /> <div style="text-align: justify;"> ספטמבר 2014 – אליאב יעקב יושב בכסא גלגלים. היום הוא נכה משותק, אבל פעם הוא היה מבכירי המקצוע בתחום שלו. אדם נמרץ שהמעשים והיוזמות שלו השפיעו על אלפי אנשים ברחבי הארץ. לפני כמה שנים יעקב חלה במחלת ניוון שרירים. כל שנה חלק מהגוף שלו היה משתתק. לאט – לאט האיש המוכשר, הנמרץ הזה, עזב את העבודה שלו והפך לסיעודי.</div> <div style="text-align: justify;"> המוסד לביטוח לאומי בולט לרעה ברשימת התלונות שאנחנו מקבלים. אנשים מתלוננים על יחס משפיל, על מבחנים פוגעניים למי שמזדקקים לשירותיו. תחקיר. מה מתרחש מאחורי הדלתות הסגורות של הוועדות הרפואיות של אנשים שצריכים לקבל את הגימלה שלהם ומהו מחיר הנפילה שהנכים כל כך מפחדים ממנו.</div> <div style="text-align: justify;"> כל החיים שילמת דמי ביטוח לאומי אולם ברגע האמת אתה אמור למצוא את עצמך חסר זכויות מולם.</div> <div style="text-align: justify;"> "שילמנו דמי ביטוח, אנחנו רוצים לקבל קביעה אובייקטיבית."</div> <div style="text-align: justify;"> במחלה, בפציעה, כשאתה הכי צריך אותם לא תמיד הם יהיו שם. זה לעבור התעללות.</div> <div style="text-align: justify;"> סיפורה שלה נועה, ילדה נכה בת 12 שנים.</div> <div style="text-align: justify;"> ילדה נכה. שום ניסיון לא מצליח לשכנע את נועה שתעמוד על הרגליים. היא מתה מבושה, היא לא מוכנה שנראה אותה מתקשה ללכת וצולעת. אמא מדברת איתנו בחדר. את לא רוצה לשמוע מה היא אומרת?</div> <div style="text-align: justify;"> – לא.</div> <div style="text-align: justify;"> שירלי, אמא של נועה מסכימה להשתתף בצילומים לתחקיר כי אין לה ברירה. הילדה צריכה טיפולים ושיקום, והדברים עולים הרבה מאוד כסף. גם ככה היא אומרת, מי שמכיר אותנו יודע, וזאת לא נכות שאפשר להסתיר. כולם רואים. כולם. חוץ מהביטוח הלאומי.<br /> </div> <div style="text-align: justify;"> <div style="clear: both; text-align: center;"> </div> <span style="text-decoration: underline;"><b>שירלי מספרת:</b></span></div> "עכשיו אני נלחמת בהם. אני ניגשתי פעם ראשונה לביטוח לאומי כשחברה אמרה לי "תלכי עם עורך דין". אמרתי לה: לא, תעזבי, רואים את הילדה עם קביים. היה לי ברור שאני יכולה להתמודד איתם בכוחות עצמי.<br /> הילדה עם קביים. הילדה עם סדים. נכנסנו לביטוח הלאומי, הם יושבים שם כמו איזה אלוהים, ארבעה אנשים. לא יודעת למה, והם לא מזדהים אפילו, הם לא נותנים לך את הכבוד. כמו מסחרה. נקסט, נקסט… לפני חברי הוועדה מונח תיק רפואי עב כרס. לנועה יש היסטוריה ארוכה למרות גילה הצעיר. שנים רבות עשו מספר רב של בדיקות ואבחונים, התוצאות העידו שמדובר בשיתוק מוחין עם מאפיינים לא שגרתיים.<br /> "כמה זמן את יושבת שם? כמה זמן הם מקדישים לך?"<br /> – שבע דקות.<br /> "מה קורה בשבע דקות האלה?<br /> – שואלים שאלות, מה היא עושה, מה היא לא עושה, מתי היא עושה.<br /> שבע דקות לילדה עם היסטוריה רפואית קשה כל כך שהם מעולם לא פגשו. ואז את מקבלת מכתב, שמגיע לה 50 אחוזי נכות כללית. כך זה כתוב.<br /> המשמעות של זה 1,000 ש"ח בחודש.<br /> <br /> <div style="text-align: justify;"> <span style="text-decoration: underline;"><b>הסיפור של יעקב</b></span></div> <div style="text-align: justify;"> יעקב חלה בניוון שרירים. במקום לחשוב על עתידו והתמודדות עם המחלה הוא מתעסק עם הפחדים שלו מהביטוח לאומי. עקבו אחרי מהביטוח לאומי. בוועדה הציגו בפני קלטת של מעקב. נהיה לי שחור משחור. כל מה שהוגש לו זו קלטת שבה הוא נראה 6 שניות צולע. הרופאים בוועדה מקבלים החלטה. הם מורידים לו את אחוזי הנכות וגם קובעים שזה לא לצמיתות, כך שהוא כל חצי שנה צריך לחזור אליהם לוועדה שוב ושוב.</div> <div style="text-align: justify;"> המשמעות עבור יעקב טרטור ענק.</div> <div style="text-align: justify;"> יעקב אדם שהיה מצליח ומקושר כל חייו, ועכשיו הוא נאבק מול המוסד לביטוח לאומי.</div> <div style="text-align: justify;"> "ביטוח לאומי מסתכל על כל פונה כאל רמאי, רק אם הוא מוכיח אחרת".</div> <div style="text-align: justify;"> חשוב להבין, למחלה של יעקב אין תרופה. מצבו צפוי רק להמשיך ולהידרדר. אחרי הוועדה יעקב פונה לבית הדין לעבודה. בית המשפט פוסק נגדו מבלי ששמע את טיעוניו, אבל הוא לא מוותר ופונה לערכאה גבוהה יותר. השופט משתכנע ומורה על קיום ועדה רפואית חדשה. כמעט שנתיים וחצי אחרי הוועדה הראשונה שנטלה ממנו חלק מזכויותיו, הוועדה החדשה מחזירה לו את רוב הדברים שנלקחו ממנו ובעיקר את הנכות הקבועה.</div> <div style="text-align: justify;"> הם חשבו שהם נפלו על פרייר.</div> <div style="text-align: justify;"> הבעיה הגדולה של יעקב ושל רבים מאלו שמגיעים לוועדות הרפואיות, היא שעל פניו הכל כאן בסדר. הם עבדו על פי הספר. המעקבים, הבדיקות, אלו הן תקנות העבודה הרשמיות של המוסד לביטוח לאומי, כפי שכתב דובר המוסד לביטוח לאומי, אחד התפקידים של המשרד הוא לשמור על הקופה הציבורית.</div> <div style="text-align: justify;"> "אני זוכר שפעם אחת העורך דין של המוסד לביטוח לאומי צעק איזה משהו על הרגליים שלי, אני לא זוכר בדיוק מה, אז אמרתי לו: בוא תחליף איתי את הרגליים. תן לי את הרגליים שלך. אין לי כבר כוח אליהם. די, תנו לי, תנו לי לגמור את שארית חיי. די, די".</div> <div style="text-align: justify;"> זה סיפור על נטישה והוא יכול לקרות לכל אחד מאיתנו. המוסד לביטוח לאומי אמור להיות מעין רשת לביטחון, רשת סוציאלית לכלל אזרחי ישראל, אבל לפי העדויות שנתקלנו מפונים זו רשת עם חורים, והזעם שנתקלנו הוא עצום, ונדמה שהוא רק הולך ומתגבר עם השנים. שתי זעקות חזקות נשמעו כאן בשנים האחרונות כנגד המוסד לביטוח לאומי, ואנחנו שמענו אבל ניסינו גם להדחיק.</div> <div style="text-align: justify;"> הראשונה היתה של שבואל סחיווסחורדר. לפני כשלוש שנים הוא בא לטקס יום הזיכרון הממלכתי. בדיוק עשר שנים לפני כן, בפיגוע במסעדת "סבארו", הוא איבד את שני הוריו ושלושה אחיו. הם נשארו חמישה אחים שנאבקו במשך שנים מול בירוקרטיה אטומה.</div> <div style="text-align: justify;"> "הלכתי לאותה פקידת שיקום שבזמנו הבטיחה שתהיה לי אוזן קשבת, היא מסתכלת עלי אומרת לי, מה הבעיה שלך, יש לך פה, יש לך אזניים, אתה לא נכה, אתה בסדר גמור".</div> <div style="text-align: justify;"> וכך באותו יום הזיכרון, הכאב מהזיכרון, מההשפלה והטרטור והאטימות, הביאו אותו לצעד מאוד קיצוני ולא ראוי.</div> <div style="text-align: justify;"> "התעוררתי בבוקר יום הזיכרון, נסעתי לירושלים, שמעתי את המשפט הזה, שהיא דואגת לכל צרכינו ונמצאת איתנו יומיום, אני לא יכולתי לשאת את הצביעות הזאת."<br /> </div> <div style="text-align: justify;"> <span style="text-decoration: underline;"><b>הזעקה השנייה נאמרה במכתב.</b> </span></div> <div style="text-align: justify;"> נכתב בו כך:</div> <div style="text-align: justify;"> "אני מאשים את מדינת ישראל, את ביבי נתניהו ושטייניץ הנבלות על ההשפלה שהאזרחים המוחלשים עוברים יום יום, שלוקחים מהעניים ונותנים לעשירים ולעובדי המדינה. אני מאשים את ביטוח לאומי שהתעללו בי במשך שנה עד שקיבלתי את הנכות. שמ- 2,300 ש"ח בחודש אני משלם מס בריאות ועוד תרופות. אין לי כסף לתרופות ולשכר דירה, ואין לי בכלל להתחיל את החודש אחרי ששילמתי מיליונים במיסים, עשיתי צבא, ועד גיל 46 עשיתי מילואים. אני לא אהיה חסר בית, ולכן אני מוחה".<br /> </div> <div style="text-align: justify;"> <span style="text-decoration: underline;"><b>לכותב המכתב קוראים משה סילמן, וביאושו הוא הצית את עצמו לפני שנתיים ברחוב קפלן בתל-אביב.</b></span></div> <div style="text-align: justify;"> המוסד לביטוח לאומי, אותו גוף שאמור לתת לכם מענה מהרגע שנולדתם ועד ליום מותכם. הגוף שמגלגל כ- 70 מיליארד ש"ח בשנה, הגוף שאתם משלמים לו לאורך כל חייכם על פי חוק. אין כאן בחירה, לא תוכלו לקבל חברה מתחרה.</div> <div style="text-align: justify;"> רן מלמד אומר "מתייחסים ל- 90 אחוז מהמגיעים לקבל סיוע מהמוסד לביטוח לאומי כאל רמאים וגנבים, במקום שזה יהיה בדיוק הפוך. תמיד יש 10 אחוזים שמנסים לרמות את המערכת, בכל דבר, אבל לא ייתכן שדווקא מי שמגיע לביטוח לאומי כדי לבקש ולקבל את מה שמגיע לו בדין, בצדק על פי חוק, אוטומטית ייחשב כמישהו שמנסה לעבוד על המערכת ובהתאם לכך יקבל את היחס."</div> <div style="text-align: justify;"> נפגעי הביטוח הלאומי מדווחים לנו שהרושם שהם קיבלו הוא שהמוסד יעשה הכל כדי לא לשלם להם כסף. חלק מהם לא עומדים בעלבון ובהשפלה ומוותרים מראש על מה שמגיע להם.</div> <div style="text-align: justify;"> אתי וזאנה מרותקת לכיסא גלגלים מספרת:</div> <div style="text-align: justify;"> "זה לעבור התעללות. זה להוריד את המכנסיים, תראי לי איך את מורידה מכנסיים, תראי לי איך את אוכלת, תראי לי איך את הולכת לשירותים. אני רוצה לראות איך את מנגבת, סליחה שאני אומרת את הדברים האלה, אבל אלה הדברים שהם רוצים. נכנסים איתי לשירותים.&nbsp; אחות נכנסת איתי ורוצה לראות איך אני עושה את הצרכים. דברים אינטימיים. ואני עושה את זה כי אין לי ברירה, כי אם לא תשפיל את עצמך, ולא תרסק את הכבוד העצמי שלך, לא יתנו לך כסף".</div> <div style="text-align: justify;"> האם אין דרך אחרת, מכובדת יותר, שפויה יותר, לגבש עמדה לגבי אדם נכה שבא כבר עם תיעוד רפואי מלא?</div> <div style="text-align: justify;"> אתי וזאנה אומרת: "אם היו בודקים בתיק אז הם היו רואים מסמכים, צילומים, אם-אר-איי, כל המכשורים שיש היום, הם עונים לצרכים שלהם. למה אנחנו צריכים לעבור את זה?"</div> <div style="text-align: justify;"> ד"ר צאקי זיו-נר מנהל המחלקה לשיקום אורטופדי בית חולים תל השומר, אומר:</div> <div style="text-align: justify;"> "אין מחילה להשפלה של חולה, אין מחילה לבדיקה שלא לצורך ואין מחילה לבדיקה שלא בנסיבות מכבדות.&nbsp; אפשר כל בדיקה וכל מידע להשיג בבדיקה עניינית. אפשר ללבוש שני זוגות תחתונים ולבקש להוריד את הזוג העליון ולהישאר בתחתונים ולשמור על הכבוד או ללבוש תחתונים על מכנסיים ולבקש ממנו לפשוט את התחתונים. אין דבר שהוא לא פתיר."</div> <div style="text-align: justify;"> בארה"ב ובקנדה, למשל, כדי לייתר את הסיטואציות המשפילות, הבדיקה נערכת על ידי הרופא האישי של המטופל, אותו רופא שהוא מכיר כל חייו. עם רופא כזה האדם, מן הסתם, ירגיש הרבה פחות מושפל.</div> <div style="text-align: justify;"> אתי וזאנה אומרת: "השפלה שאיני יודעת איך לקרוא לה. אנשים בגלל זה נמנעים מלפנות לביטוח הלאומי".</div> <div style="text-align: justify;"> הוועדה הרפואית היא שקובעת. יושבים בה רופאים מטעם הביטוח הלאומי ומזכיר ועדה. נפגעי הביטוח הלאומי שאיתם דיברתי תיארו את החוויה של הופעה בפני הוועדה הזו כטראומה קשה.<br /> </div> <div style="text-align: justify;"> <span style="text-decoration: underline;"><b>אתי וזאנה מספרת:</b></span></div> <div style="text-align: justify;"> <span style="text-decoration: underline;"><b>&nbsp;</b> </span></div> <div style="text-align: justify;"> "אני נכנסת עם הבת שלי, ויושבים שם שלושה רופאים. הוא ביקש ממני לעלות למיטה. אמרתי לו שאני לא יכולה לבד, אני חייבת עזרה. הבת שלי באה לעזור לי, אז הוא אמר לה: אין צורך. אמרתי לו שאני לא יכולה. אז הוא אמר לי: אל תדאגי, אני תופס אותך."</div> <div style="text-align: justify;"> אתי מבינה שהרופא תומך בה ומסייע לה לעבור למיטה, אבל אז קורה משהו בלתי צפוי.</div> <div style="text-align: justify;"> "ואז הוא שחרר, שחרר, והייתי על הרצפה."</div> <div style="text-align: justify;"> – הוא עזב אותך?</div> <div style="text-align: justify;"> "הוא הלך לשבת, עזב אותי על הרצפה."</div> <div style="text-align: justify;"> – הוא ישר הולך לשבת?</div> <div style="text-align: justify;"> "כן".</div> <div style="text-align: justify;"> "אני ברצפה, אני אומרת: איי, איי, זה כואב. הוא הלך לשבת. הילדה הקטנה שלי היתה צריכה להרים את אמא שלה."</div> <div style="text-align: justify;"> – כל זה קורה, את על הרצפה, הילדה בצד, והם לא אומרים כלום?</div> <div style="text-align: justify;"> "כלום. שום דבר."</div> <div style="text-align: justify;"> – מה עם הילדה בכל הזמן הזה, מה היא עושה?</div> <div style="text-align: justify;"> "היא התחילה לבכות. ואני הייתי בוכה איתה יחד. הגענו הביתה, שתינו מרוסקות. הילדה רצה מהר לאבא שלה ואז סיפרה לו שהרופא הפיל את אימא. הם לא בני אדם".</div> <div style="text-align: justify;"> אתי מתארת את מה שזכה לכינוי "מבחן הנפילה".</div> <div style="text-align: justify;"> מדובר במעין אלתור של רופאים בוועדות רפואיות לבדוק האם נכה הוא אכן נכה. אז הם מחזיקים אותו ואז עוזבים. אם הוא באמת נכה, הוא ייפול, אמנם זאת לא פרקטיקה רשמית, אבל זה חזר על עצמו ועורר התקוממות ענקית מצד נכים.<br /> </div> <div style="text-align: justify;"> <span style="text-decoration: underline;"><b>שלום קוטשר מנכ"ל ארגון לנכי שיתוק מוחין מספר:</b></span></div> <div style="text-align: justify;"> "אלה סיפורים שאנשים כתבו בפורומים של נכים, שעשו להם את המבחן הזה, ושהם השתטחו על הרצפה. מבקשים מנכה, עוזרים לו לקום מהכסא, ועוזבים אותו בבת אחת בשביל שישתטח אפיים ארצה, יקבל מכה חזקה ויושפל. זה לא מכעיס? זה באמת איום ונורא. עלול להיגרם לו נזק מזה. זה לא נתפס בכלל."</div> <div style="text-align: justify;"> אתי וזאנה אומרת: זה מה שהם עושים והרבה אנשים מוותרים על זה. אנשים מרגישים יותר מידי מושפלים.</div> <div style="text-align: justify;"> המבחן האיום של אתי הגיע עד לכנסת. 17 עמודי הפרוטוקול של ועדת העבודה והרווחה מלמדים כי היא דנה בהתעללות בנכים, נבדקי הביטוח הלאומי בכלל ובמבחן הנפילה המשפיל בפרט. ועדת העבודה דנה בבחינה לקבוע הנחיות ברורות שימנעו ביזוי והשפלה של נכים. אתי עצמה, בסופו של היום הזה, הגיעה למיון. בטופס חדר המיון מתוארים שטפי דם וחבלות על גופה. היא גם הגישה תלונה במשטרה, שנסגרה עקב חוסר עניין לציבור.</div> <div style="text-align: justify;"> 300 אלף איש בשנה מתייצבים מול ועדות רפואיות שחורצות את גורלם. מה הסיכוי שהרופאים שיושבים בוועדות יהיו אוביקטיביים?<br /> </div> <div style="text-align: justify;"> <span style="text-decoration: underline;"><b>עו"ד רז לביא מומחה בתביעות ביטוח לאומי אומר:</b></span></div> <div style="text-align: justify;"> "רוב הציבור אינו יודע אבל הרופא שיושב בוועדה בנכות כללית בדרג ראשון הוא רופא של המוסד לביטוח לאומי. הוא שכיר של הביטוח הלאומי. הוא מקבל שכר, תלוש שכר, מהמוסד לביטוח לאומי. כלומר, הקביעות לא אובייקטיביות מראש, בדרג ראשון."</div> <div style="text-align: justify;"> אז בוועדה הראשונה יושב רופא שהוא שכיר של הביטוח הלאומי. אדם שמרגיש שנעשה לו עוול יכול להגיש ערר ולקבל ועדה חדשה, ובה שניים או שלושה רופאים שנחשבים חיצוניים, למרות שגם הם מקבלים את שכרם עבור השתתפות בוועדה מהביטוח הלאומי.</div> </div> Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7529230696993794620.post-6603294862297817172014-09-10T00:31:00.000-07:002014-09-10T00:31:17.402-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> ביטוח לאומי מציג: בדיקה משפילה לעיוורים בדרך לקצבה , עמית תומר , אוגוסט 2014&nbsp; , מעריב<br /> <br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><img alt="ביטוח לאומי מציג: בדיקות משפילות ולא רלוונטיות. צילום: מרק ישראל סלם" src="http://194.90.203.113/download/pictures/%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%97%20%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%20480%20-%20%D7%9E%D7%A8%D7%A7%20%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%20%D7%A1%D7%9C%D7%9D_3.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;" title="ביטוח לאומי מציג: בדיקות משפילות ולא רלוונטיות. צילום: מרק ישראל סלם" /></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">ביטוח לאומי מציג: בדיקות משפילות ולא רלוונטיות. צילום: מרק ישראל סלם</td></tr> </tbody></table> <b>שרי האוצר והרווחה הודיעו כי המבחן לקבלת קצבת ביטוח לאומי לעיוורים לא ידרוש מהם להתלבש בכוחות עצמם ולהוכיח שליטה בסוגרים. אבל תלונות שהגיעו ל"מעריב-השבוע" מגלות מציאות אחרת. ביטוח לאומי: נרענן את הנהלים</b><br /><br />לפני כארבעה חודשים הודיעו שרי האוצר והרווחה על תוספת של כ-100 מיליון שקל לביטוח לאומי, להרחבת מעגל הזכאים לקצבאות, בהם 4,000 עיוורים, שעד אז נהנו מהקצבאות במקרים מסוימים בלבד.<br /><br />כדי להתאים גם אליהם את המבחן לבדיקת הזכאות הוחלט לשנות את שיטת הבחינה באופן שתכלול גם קריטריונים של ניהול משק הבית, כגון תפעול מכשירים ויכולת לקחת תרופות. זאת במקום להתבסס על מה שמכונה "מבחן ADL", הבודק פעולות בסיסיות כמו יכולת להתלבש ולהתפשט, לאכול ולשתות ולשלוט על סוגרים.<br /><br />אבל החלטות לחוד ומציאות לחוד: א' (השם שמור במערכת), כבדת ראייה שהגיעה לפני שבוע למשרדי הביטוח הלאומי כדי לעבור את המבחנים, הופתעה לגלות שהם נותרו כשהיו. "ישבתי מול חברי הוועדה", סיפרה, "הם שאלו אותי באילו פעולות אני מתקשה, ואמרתי להם שלמשל בניקיון הבית, בקניות ובנסיעה בתחבורה ציבורית. ואז אחת הבוחנות אמרה לי: 'בואי ניכנס מאחורי הווילון, אני רוצה לראות אם את יכולה להוריד את החולצה וללבוש אותה לבד, לשטוף ידיים ולשתות מים'. <br /><br />אמרתי לה שאני לא נכת גפיים ואת הדברים האלה ברוך השם אני יודעת לעשות. הבהירו לי שזו הבדיקה ושאם לא אעבור אותה לא אוכל לקבל את הקצבה. אם הם רוצים לעשות לי בדיקות ראייה, בסדר, אבל מה הקשר להוריד את החולצה? בסוף נאלצתי לעשות את זה. הרגשתי מושפלת וחסרת אונים".<br /><br />בארגון "בזכות" למען זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, גינו את המקרה. "המבדקים התפקודיים המתבצעים בוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי חייבים להיות מפוקחים ומבוקרים, תוך קביעת נהלים ברורה של מה בודקים ומה לא, כדי לשמור על כבודם של הנבדקים", אומרת מנכ"לית הארגון, עו"ד אסתר סיוון, "לא ייתכן שמבחנים העוסקים בתפקוד הנובע ממוגבלות בראייה יגלשו לבדיקות לא רלוונטיות ויגבירו את תחושת ההשפלה של הנבדק".<br /><br />מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "ככלל, נבדקים שאינם מלינים על בעיות נוספות מעבר לבעיית הראייה אינם נדרשים להדגים ביצוע של הפעולות, וההחלטה בעניינם מתבססת על תשאול בלבד. אולם אם לאדם עם עיוורון או מגבלה בראייה יש לקויות נוספות - ייתכן שמתבצעת בדיקה מלאה של כל הפעולות, כדי למצות את זכאותו לקצבה באופן המיטבי. לא הגיעו אלינו פניות נוספות בנושא, מלבד זו של 'מעריב', ובעקבותיה נשוב ונרענן את הנהלים".<br /> <br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjCB_PU9MnCYRrEfjlvTppumr6uus5jbwph8woXJSC0Ca75BnQbRJ987VTlUkG40stxPDPaP6JQYrXTd8_nUeOHSqE5yBFcoo4GxTPGn_NA80wWWp63eXaLSZ_tuDtUh5wbvLuzF_RK2M8/s1600/%D7%AA1.PNG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt=" בלי גבולות , ביטוח לאומי מציג: בדיקה משפילה לעיוורים בדרך לקצבה - מעריב אוגוסט 2014" border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjCB_PU9MnCYRrEfjlvTppumr6uus5jbwph8woXJSC0Ca75BnQbRJ987VTlUkG40stxPDPaP6JQYrXTd8_nUeOHSqE5yBFcoo4GxTPGn_NA80wWWp63eXaLSZ_tuDtUh5wbvLuzF_RK2M8/s1600/%D7%AA1.PNG" title=" בלי גבולות , ביטוח לאומי מציג: בדיקה משפילה לעיוורים בדרך לקצבה - מעריב אוגוסט 2014" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">&nbsp;בלי גבולות , ביטוח לאומי מציג: בדיקה משפילה לעיוורים בדרך לקצבה - מעריב אוגוסט 2014</td></tr> </tbody></table> </div> Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7529230696993794620.post-79717702782226644102014-09-02T22:18:00.001-07:002014-09-02T22:18:57.714-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <br /> <b><a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4566739,00.html" rel="nofollow" target="_blank">ביטוח לאומי רצה להפחית אחוזי נכות - ונדחה</a></b> , ספטמבר 2014 , ynet<br /> <br /> <b> לאישה שנפצעה בתאונת עבודה נקבעו 44% אחוזי נכות. אחרי שנתיים וחצי היא הוזמנה לבדיקה מחודשת, אבל שופטת קבעה: הזימון לא מנומק</b><br /> <br /> <b> שנתיים לאחר שביטוח לאומי קבע נכות לנפגעת עבודה היא זומנה לבחינה מחודשת של מצבה הרפואי כדי לבדוק אם ניכר שיפור. העובדת התנגדה ופנתה לבית משפט, שקבע שהזימון אינו מנומק ולכן הוצא שלא כדין. בשל כך יישאר שיעור אחוזי הנכות של התובעת על כנו. </b><br /> <br /> באוגוסט 2006 נחבלה אישה בראשה בתאונת עבודה. וועדה רפואית של הביטוח הלאומי קבעה לה נכות צמיתה בשיעור 44% בשל פגיעה נוירולוגית ונפשית. בטופס "<b>בדיקת תקינות החלטת הוועדה</b>", שמילא רופא המוסד כשבוע לאחר ההחלטה, נכתב כי יש ליזום דיון מחדש בעניינה בעוד שנתיים בכדי לבחון אם יש שיפור במצבה. <br /> <br /> ואכן, לאחר שנתיים וחצי קיבלה האישה זימון לוועדה רפואית לצורך בדיקתה מחדש. היא דרשה לקבל נימוק להזמנה ונענתה שלביטוח הלאומי אין תיעוד של תלונות מצדה בתחומים שבהם נקבעו לה אחוזי נכות, ולכן יש צורך לבחון מחדש את אחוזי הנכות שלהם היא זכאית. <br /> <br /> באמצעות עו"ד<b> ארז שרעבי</b> היא פנתה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב וטענה שהודעת המוסד לא חוקית כיוון שאינה מפורטת ואינה מבוססת על מידע רפואי חדש. <br /> <br /> מנגד טען המוסד לביטוח לאומי כי היעדר הפניה לטיפול רפואי מבסס הנחה רפואית סבירה שחלה הטבה במצב המבוטחת. <br /> <br /> <b>ערעור "בדלת האחורית" </b><br /> <br /> בפסק הדין ציינה השופטת אורנית אגסי שהמחוקק העניק לביטוח הלאומי את האפשרות להזמין נפגע לבדיקה חוזרת במקרים שבהם יש סיכוי שמצבו ישתפר. התקנה שקובעת זאת היא "אחות" לתקנה המתירה למבוטח לבקש דיון מחודש בדרגת הנכות, כאשר מצבו הורע. <br /> <br /> עם זאת הוסיפה השופטת כי <b>"התקנה לא נועדה לאפשר למוסד לערער על החלטת הוועדה הרפואית 'בדלת האחורית', אלא לבחון אם בחלוף הזמן חל שינוי במצב הרפואי של המבוטח לטובה או לרעה. חובה על המבקש בחינה מחדש לנמק אותה בנימוקים רפואיים</b>". <br /> <br /> נקבע כי במקרה זה הזימון שנשלח לתובעת היה כללי ולא מנומק, ועולה חשש שההחלטה התקבלה כלאחר יד ומבלי שרופא המוסד התעמק בשיקולים רפואיים. השופטת הוסיפה כי הרופא רשאי לזמן מבוטח לבחינה מחודשת רק במקרים שבהם יש לפניו מידע חדש על מצבו הרפואי. במקרה הזה, נפסק, לא עמד בפניו מידע כזה. <br /> <br /> לאור זאת קיבלה השופטת את התביעה וקבעה כי ההחלטה לזמן את התובעת לבירור מחודש הייתה ניסיון לערער על החלטת הוועדה הרפואית בעקיפין, ולא התבססה על שיקולים ענייניים. ביטוח לאומי חויב בהוצאות התובעת בסך 5,000 שקל. <br /> <br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhaCRU0BrMQUqm_ek668yccXJ3ClgpQuflEOdMrbAPDuVuZDdocVZPLEDV3pGMgwtEE6iBW6u2jyx1UDz8e0TvY92OVCnbJUko7oVsE4OPbJ2TeSf5v00AfWzbk7Z6LPfneMpxqRNI5AFk/s1600/Screenshot+at+%D7%A1%D7%A4%D7%98+03+08-17-04.png" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="ביטוח לאומי רצה להפחית אחוזי נכות ונדחה עקב זימון לא מנומק" border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhaCRU0BrMQUqm_ek668yccXJ3ClgpQuflEOdMrbAPDuVuZDdocVZPLEDV3pGMgwtEE6iBW6u2jyx1UDz8e0TvY92OVCnbJUko7oVsE4OPbJ2TeSf5v00AfWzbk7Z6LPfneMpxqRNI5AFk/s1600/Screenshot+at+%D7%A1%D7%A4%D7%98+03+08-17-04.png" title="ביטוח לאומי רצה להפחית אחוזי נכות ונדחה עקב זימון לא מנומק" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">ביטוח לאומי רצה להפחית אחוזי נכות ונדחה עקב זימון לא מנומק</td></tr> </tbody></table> <br /></div> Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7529230696993794620.post-51968507892359562992014-08-23T21:20:00.000-07:002014-08-23T21:26:24.435-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <br /> <a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4560004,00.html" rel="nofollow" target="_blank"><b>ביטוח לאומי: הנזקקת לא בבית? אז אין קצבה</b></a> , ynet , אוגוסט 2014<br /> <br /> <b> <a href="https://drive.google.com/file/d/0B3BCYAiVozqkSkpJVktSUWhfak0/edit?usp=sharing" target="_blank">בית דין אזורי לעבודה תל אביב-יפו - 13165-09-12 - 13/08/2014</a>&nbsp; -&nbsp; חוקר נשלח לביתה של אם לשלושה בלוד כדי לבדוק אם היא עדיין זכאית להשלמת הכנסה. כשאף אחד לא ענה לו, הוא החליט לשלול לה את הקצבה</b> - מערכת PsakDin<br /> <br /> חוקר מטעם ביטוח לאומי הגיע לביקור פתע בביתה של אם חד-הורית מלוד על מנת לבדוק אם היא עדיין זכאית לתשלומי הבטחת הכנסה. בדו"ח החקירה שלו, שבעקבותיו נשללה הגמלה מהאישה, כתב החוקר שהיא לא שיתפה עמו פעולה ולא פתחה לו את דלת ביתה. האישה נאלצה להיגרר להליך משפטי נגד הביטוח הלאומי, ורק בסופו קבע בית הדין כי היה מחדל בחקירה. <br /> <br /> בפברואר 2012 הגיע חוקר מטעם ביטוח לאומי לביתה של אישה קשת יום, אם חד-הורית לשלושה המתגוררת בלוד. מאחר שאיש לא ענה לו בדירה, הסתמך החוקר על שיחה אקראית עם שכן שאמר לו שהאישה עזבה, ולפיכך נשללה זכאותה לקבל הבטחת הכנסה. <br /> <br /> כשהתברר לה העניין פנתה האישה לביטוח לאומי והסבירה שבביתה התגלתה רטיבות ולכן עברה להתגורר אצל אמה למשך שבוע ימים. בשל כך, כעבור זמן מה נשלח החוקר לביקור שני, והפעם הוא טען שהאישה סירבה לפתוח לו את הדלת. על כן, ההחלטה לשלילת הבטחת ההכנסה של האישה נשארה על כנה. <br /> <br /> בעקבות זאת הגישה האישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה באמצעות עו"ד איתן ליברמן. היא טענה שהחלטת הביטוח הלאומי פגעה קשות בה ובילדיה: נמנעה ממנה הכנסה משמעותית, היא נאלצה להוציא את ילדיה ממעונות, ובוטלו ההטבות שקיבלה כאם חד-הורית, בהן סיוע בשכר הדירה. <br /> <br /> התובעת הכחישה שאי-פעם סירבה לפתוח את דלת ביתה בפני החוקר, והדגישה שגם אין כל היגיון שתעשה דבר כזה, משום שהיא וילדיה תלויים בגמלה וזקוקים לה. היא צירפה חוזה שכירות המוכיח כי היא אכן מתגוררת בדירה שעליה הצהירה. התובעת הסבירה שאפשר שהייתה שקועה בשינה עמוקה בעת הביקור השני ולא שמעה את הדפיקות בדלת, אך היא תמהה מדוע החוקר לא התקשר אליה לסלולרי. <br /> <br /> החוקר מטעם ביטוח לאומי עמד על גרסתו שהתובעת סירבה לפתוח את דלת ביתה. לאחר שנשאל בעדותו מדוע לא התקשר לתובעת כדי לוודא שהיא נמצאת בבית, הוא השיב שאינו נוהג להתקשר לטלפונים סלולריים, כיוון שכך מבוטחים יכולים "לעבוד עליו" שאינם בבית. לדבריו, הוא בדרך כלל מתקשר לטלפונים נייחים, אבל לתובעת אין כזה. <br /> <br /> השופטת <b>הדס יהלום</b> בחרה להעדיף את גרסתה של התובעת. טענתו שלפיה אינו נוהג להתקשר לסלולריים לא התקבלה, ונקבע כי זו לא סיבה מספקת למחדל בחקירתו. <br /> <br /> לפי השופטת יהלום, אם החוקר היה מתקשר לתובעת, הוא יכול היה לוודא שהיא נמצאת בבית שעליו דיווחה או לאשש את טענותיו כי אינה מתגוררת שם. לנוכח חוזה השכירות שהמציאה התובעת, אישרה השופטת שהתובעת מתגוררת במקום שעליו שהצהירה. <br /> <br /> השופטת ציינה בפסק הדין כי בסופו של דבר ביטוח לאומי אישר לתובעת את הגמלה ולכן לא ניתן סעד אופרטיבי. עם זאת, התביעה התקבלה וההחלטות שהסתמכו על דו"ח החוקר החסר – בוטלו. </div> Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7529230696993794620.post-2936936075243116092014-08-05T19:38:00.004-07:002021-02-20T10:59:01.861-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <b>שיטת מצליח גם בפוליסת הביטוח הסיעודי</b> , אליצפן רוזנברג, ynet , 06.02.13 <br /> <br /> <b>חברות הביטוח מערימות שלל קשיים על מי שמבקש לממש את הפוליסה שרכש. אך מסתבר שתביעת ביטוח סיעודי זו משימה קשה עוד יותר. למה זה קורה וכיצד זה נוגע לכל אחד מאיתנו?</b><br /> <br /> לא סוד הוא שחברות הביטוח לא ממהרות לשלם כשמתרחש אירוע ביטוחי. המציאות הזו מוכרת היטב ולא מעט חוו זאת על בשרם. אולם אם תשלום פיצוי מחברת הביטוח הוא משימה קשה, כאשר מדובר בביטוח סיעודי, מסתבר שזו משימה קשה עוד יותר. <br /> <br /> כארבעה מיליון ישראלים מבוטחים בביטוח הסיעודי, רובם באמצעות קופות החולים, חלקם באמצעות ביטוחים פרטיים וחלקם מחזיקים בשניהם. אך ניתן לומר באופן כוללני כי רוב הציבור נמצא בתת ביטוח, כלומר למבוטח אין בפועל כיסוי מספיק, למקרה שבו יהפוך סיעודי. <br /> <br /> <br /></div><div style="text-align: right;" trbidi="on"> <div style="text-align: center;"><img border="0" src="http://images1.ynet.co.il/PicServer3/2012/04/09/3855514/YOO_9737-%28Large%29_wa.jpg" /><br /> (צילום: ירון ברנר) <br /><br /></div><div style="text-align: right;"> כך לדוגמה, בפוליסות שנמכרות באמצעות קופות החולים (הקופות, אינן חברות ביטוח ולכן גם אסור להן לבטח, הן רק "מתווכות" בין חברת הביטוח ללקוחות), הכיסוי המקסימאלי נע בין 5,000 ל-7,000 שקל בחודש והוא ניתן רק למשך שלוש עד חמש שנים. <br /><br /> עלות טיפול חודשית בחולה סיעודי המאושפז במוסד, עולה על 10,000 שקל בחודש ולצערנו, ברוב המקרים, חולה כזה לא מבריא תוך שלוש שנים. <br /><br /> צריך גם לזכור שאין דבר כזה "חולה סיעודי חלקי", מי שמגיע למצב כזה, זקוק לסיוע 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. במציאות הזו יש חשיבות יתרה לכל שקל שמגיע למבוטח מחברת הביטוח. <br /><br /><h4>חוסר מחויבות כלפי המבוטח </h4><br /> לאחרונה מנסה משרד הבריאות לקדם תוכנית לביטוח סיעודי ממלכתי שיספק לכל אזרח בישראל פתרון סעודי, אם חלילה יגיע לכך. אולם נראה כי העלות הגבוהה לתקציב המדינה (כמיליארד וחצי שקל בשנה) כמו גם חסרונות אחרים, לא צפויים לזרז את המהלך. <br /></div> <div style="text-align: right;"><br /> אולי העובדה שרוב הציבור אינו מייחס חשיבות כמו שראוי היה לייחס לביטוח הסיעודי, גורמת לחברות הביטוח עצמן לזלזל במבוטחים. רבים מבעלי הפוליסות הללו אינם מודעים לעובדה שהם מחזיקים בביטוח סיעודי. לא כולם עוברים על החשבון הרבעוני שנשלח בדואר מקופת החולים, שם מפורטים התשלומים, וגם אם קראו זאת, ספק אם הם זוכרים. <br /></div><div style="text-align: center;"><br /></div> באותה מידה ספק אם הם זוכרים כי הם מבוטחים בביטוח קולקטיבי אליו הצטרפו במסגרת מקום העבודה. המציאות הזו משחקת היטב לידיהן של חברות הביטוח שגם לא יטרחו להזכיר, כל עוד לא יפנו אליהן בבקשה למימוש. <br /> <br /> פרמטר נוסף שמשום מה גורם לחברות הביטוח להרגיש סוג של חוסר מחוייבות כלפי המבוטחים הסעודיים בביטוח הקולקטיבי של קופות החולים וגם בביטוחים קולקטיביים אחרים, הן הפרמיות הנמוכות יחסית שמשלמים המבוטחים. <br /> <br /> כאמור, הביטוח הסיעודי מעניק סיוע כספי של אלפי שקלים מדי חודש במשך מספר שנים לאותו מבוטח שהופך סיעודי. התשלום עבור הביטוח הזה עומד על החל משקלים בודדים (בגיל צעיר) ועד עשרות שקלים בודדים. <br /> <br /> גם כאשר מדובר במבוטח מבוגר יחסית, שהסיכון לגביו גדל, עדיין הפרמיה המשולמת היא נמוכה יחסית. (לטענת המפקח על הביטוח היא אף נמוכה מדי - מציאות שתפגע ביכולתן של חברות הביטוח לשלם בעתיד). <br /> <br /> בכל מקרה, גם אם עד כה המחירים היו זולים יותר, אין לכך שום קשר לחובתם של חברות הביטוח לספק את המוצר שעבורו שילמו הלקוחות. חברות הביטוח חייבות לעמוד מאחורי התחייבויותיהן, ועצם העובדה כי לכאורה הן מרשות לעצמן "לחפף" בגלל המחיר ה"זול", שהן קבעו בעצמן – מקוממת. <br /> <br /><h4> הטענה הנפוצה: הסתרת מאיתנו מידע </h4> <br /> לדברי עו"ד מאירה זוהר המתמחה בדיני נזיקין וביטוח, דחיית תביעות הביטוח הסיעודי מגובות בשלל תירוצים, אולם השכיחים שבהם כוללים "<b>אי גילוי מצב קיים בזמן ההצטרפות לביטוח הסיעודי</b>", טענות בעניין הסתרה של מידע רפואי רלוונטי וקביעות שטחיות של רופאים לפיהן המבוטח כביכול אינו עומד בקריטריונים לסיעוד. <br /> <br /> מסתבר שבחלק גדול מהמקרים הטענות הללו אינן מבוססות, ונועדו בעיקר להקשות על התובעים לממש את זכותם. הנה שלוש דוגמאות למקרים בהן טענו חברות הביטוח את הטענות הללו, אך למעשה הוכח כי הן אינן נכונות: <br /> <br /> רבים אינם יודעים למשל כי לפי סעיף 43 לחוק חוזה ביטוח, חברת ביטוח לא יכולה להעלות טענה של "<b>מצב קודם</b>", אם עברו למעלה משלוש שנים מיום ההצטרפות לביטוח הסיעודי ועד לקרות מקרה הביטוח. <br /> <br /> כך למשל קשישה שהפכה לסיעודית כשמונה שנים לאחר ההצטרפות לביטוח הסיעוד, פנתה לחברת הביטוח, אך זו דחתה את תביעתה בטענה כי הקשישה לא גילתה בשלב ההצטרפות הפוליסה כי היא סובלת מבעיות נוירולוגיות, ולפיכך לא זו בלבד שהקשישה לא קיבלה שקל אחד מחברת הביטוח, אלא שגם הפוליסה שלה בוטלה עקב טענה של "אי גילוי" בעת הכניסה לחוזה הביטוח. <br /> <br /> בכתב תביעה שהוגש נגד חברת הביטוח טענה הקשישה כי לא היה מקום להעלות את טענת <b>"אי הגילוי</b>", היות וחלפו למעלה משלוש שנים מיום הכניסה לביטוח הסיעודי ועד לקרות המקרה הסיעודי וזאת בהתאם לסעיף 43 לחוק חוזה הביטוח . בעקבות הגשת תביעה, הסכימה חברת הביטוח להתפשר בסכום של כחצי מיליון שקל. <br /> <br /><h4> "לא השלמת את השאלון" </h4> <br /> תירוץ פופולרי נוסף שנאחזות בו חברות הביטוח הסיעודי, מסבירה עו"ד זוהר, הוא שהמבוטח לא ענה תשובות מלאות לשאלון שהוצג לו על ידי חברת הביטוח. כך אשה שהפכה לאחרונה סיעודית, ורכשה לפני מספר שנים פוליסה לביטוח סיעודי באחת מחברות הביטוח הגדולות. <br /> <br /> בעת ההצטרפות לביטוח, נשלח אל הקשישה שאלון שבו היא נשאלה אם היא סובלת מבעיות בדרכי השתן, בעיות אורולוגיות והפרעות בכליות. האשה ענתה על השאלה בחיוב, חרף זאת, כשפנתה לחברת הביטוח בבקשה לקבל תשלומי סיעוד, נענתה בשלילה הואיל ולא גילתה שהייתה לה בעיה בשליטה על סוגר השתן. <br /> <br /> הקשישה טענה מנגד כי לא הסתירה מידע רלוונטי, היות ובשאלה שעסקה בהפרעות אורולוגיות, ניתנה על ידה תשובה חיובית, גם אם לא הרחיבה מיוזמתה את תשובתה לפרטי פרטים. בעקבות הגשת תביעה הושגה פשרה מהירה בין הצדדים והקשישה קיבלה את כספה. <br /> <br /> דוגמה נוספת, בתביעה שהסתיימה לאחרונה, נוגעת לקביעה שטחית של רופאי הביטוח לפיה התובע אינו עומד בקריטריונים לקבלת תגמולי הסיעוד. כך חולה סיעודית, אשה בת 73, נכה בכסא גלגלים טענה כי נוכח מצבה הרפואי היא זכאית לתגמולי סיעוד למשך שלוש שנים, אולם חברת הביטוח מסרבת לשלם. <br /> <br /> בתביעה שהוגשה לבית משפט היא הדגישה כי מטרת הפוליסה להבטיח למבוטח סכום חודשי כספי למשך שלוש שנים, אם מסיבה כלשהי הוא יהפוך לסיעודי לפי הגדרת "מצב סיעודי" בפוליסה: איבוד היכולת לבצע שלוש פעולות יומיומיות מעל 50%, כגון היכולת להתלבש ולהתפשט, להתרחץ, ללכת לשירותים, לאכול לבד וכו'. <br /> <br /> האשה פנתה למחלקת הסיעוד של ביטוח לאומי ובמקביל גם לחברת הביטוח (במקרה זה - <span id="goog_1861000295"></span><a href="https://www.blogger.com/"><b>דקלה<span id="goog_1861000296"></span></b></a>) כדי לממש את הפוליסה. בביטוח הלאומי בדקו אותה שלוש פעמים בשלוש השנים האחרונות והכירו בה כזכאית לשירותי סיעוד. בבדיקה האחרונה לפני כשנה אף קבע הביטוח הלאומי כי המגבלה שלה היא לצמיתות. <br /> <br /> אולם, כששלחה חברת הביטוח רופא מטעמה לבדוק את החולה, הוא המליץ לא להכיר בה כסיעודית הואיל ולטענתו לא התקיימו התנאים המזכים בקצבה. למרות שהיה דו"ח תלות מפורט של הביטוח הלאומי, זה, כאמור, לא שכנע את חברת הביטוח. <br /> <br /> הסכום עליו דובר היה כ-2,500 שקל לחודש, למשך שלוש שנים - סך הכל כ-100 אלף שקל. בסופו של דבר פסק בית המשפט כי החולה הסיעודית עומדת בקריטריונים והיא תקבל את כספי הביטוח. <br /> <br /> אז מה המסקנה? גם אם אנחנו צעירים ובריאים, חשוב מאוד שלא נזלזל בביטוח הסיעודי. לא פחות מכך, חשוב שנדע שגם אם חברות הביטוח מערימות שלל קשיים - לא להרים ידיים. כדאי להתאמץ למיצוי מלוא הזכויות של יקירנו.&nbsp;</div><div style="text-align: right;" trbidi="on">&nbsp;</div><div style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhkkEwwOJ1UkZsZ0mysdnRZhRYtV3xn5Fi1PGlqfwrPmkIHZB5lnTs9ODUN2SEdWsRSUwv6J6qGHFL25ZDHTFFS4G3EjzglDTxf_MQBBIFpQDdYFPF6lCdO3Cm5RspW6HCW3_2KoDPq-UI/s695/%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%2598%25D7%25AA+%25D7%259E%25D7%25A6%25D7%259C%25D7%2599%25D7%2597.PNG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="שיטת מצליח גם בפוליסת הביטוח הסיעודי , אליצפן רוזנברג, ynet , 06.02.13" border="0" data-original-height="695" data-original-width="509" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhkkEwwOJ1UkZsZ0mysdnRZhRYtV3xn5Fi1PGlqfwrPmkIHZB5lnTs9ODUN2SEdWsRSUwv6J6qGHFL25ZDHTFFS4G3EjzglDTxf_MQBBIFpQDdYFPF6lCdO3Cm5RspW6HCW3_2KoDPq-UI/s16000/%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%2598%25D7%25AA+%25D7%259E%25D7%25A6%25D7%259C%25D7%2599%25D7%2597.PNG" title="שיטת מצליח גם בפוליסת הביטוח הסיעודי , אליצפן רוזנברג, ynet , 06.02.13" /></a></div><br />&nbsp;</div> Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7529230696993794620.post-2195246009828915552014-08-05T19:22:00.000-07:002014-08-05T19:22:11.426-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <br /> <a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4538103,00.html" rel="nofollow" target="_blank"><b>האותיות הקטנות מאחורי זכאות לביטוח סיעודי</b></a> , יולי 2014 , עו"ד מאירה זוהר , ynet<br /><br /> מבוטחים הנכללים בפוליסות קבוצתיות דרך מקום העבודה או קופת החולים, חייבים לקרוא היטב: שלושה מקרים של מבוטחים שניצחו את חברות הביטוח<br /> <br /> <b>אלון</b> נכלל בפוליסה לביטוח סיעודי קבוצתי דרך מקום עבודתו באחת מחברות הביטוח הגדולות. במעמד ההצטרפות נמסר לו שהביטוח מקנה זכאות לתשלום סיעודי חודשי בסך 10,000 שקל לכל החיים. שנים לאחר מכן הוא חלה, שליטתו בסוגרים נפגעה והוא חובר לקטטר. פנייתו למבטחת בבקשה לממש את הפוליסה נדחתה בטענה שאינו עונה להגדרת "מצב סיעודי" על פי הקריטריונים שבפוליסות לסיעוד. <br /><br /> הוא פנה למשרדנו על מנת להתמודד עם הדחייה והופתע לגלות שלפי "האותיות הקטנות" בפוליסה הספציפית המשופרת שבמסגרתה הוא בוטח, הוא אמור להיות זכאי גם אם יוכיח מוגבלות בשתי פעולות בלבד (ולא בשלוש כפי שנדרש ברוב הפוליסות לסיעוד), כשאחת מהן היא שליטה בסוגרים, והשנייה היא פעולה נוספת מהרשימה, כגון רחצה. גילוי זה גרם למבטחת לשלם לאלון מאות אלפי שקלים. <br /><br />בעלי פוליסות ביטוח סיעודי קבוצתי (דרך קופת החולים או דרך מקום העבודה) כדאי לקרוא גם את האותיות הקטנות של הפוליסה: באופן שעשוי להפתיע, דווקא שם מסתתרת הזכאות הבלתי מעורערת לתגמולי הביטוח, שיכולה לחולל מהפך ביחסי הכוחות לטובת המבוטח. <br /><br /> גם <b>שרון</b>, בעלת ביטוח סיעודי דרך קופת חולים, פנתה למבטחת שלה בגין פגיעה קשה ברגליים, שבעטיה אינה יכולה להתלבש לבד, להתרחץ לבד ולשלוט על הסוגרים. היא נדרשה להמציא מסמך מאת רופא אורולוג המאשר את אי שליטתה על הסוגרים, וכן להמציא תוצאות בדיקה אורולוגית. שרון, שלא בקיאה בניסוחים מסועפים ומעולם לא קיבלה מהמבטחת העתק של הפוליסה, סברה שלא תיחשב כזכאית אם לא תמציא את המסמכים המבוקשים. <br /><br /> מבוטחים סיעודיים רבים נדרשים להעביר למבטחת "תוצאות מבחן אורולוגי" או "אישור מאורולוג", כהוכחה לטענתם לאי-שליטה בסוגרים. רוב החולים כלל אינם עוברים בדיקה כזאת והמבטחת מניחה שהדרישה תרפה את ידיהם מלדרוש את כספי הסיעוד. אי שליטה בסוגרים נגרמת מסיבות שונות, שאינן בהכרח קשורות לסוגרים: קושי בניידות, מאמץ יתר, תופעות של שיעול כרוני ממושך וכיוצא באלה. <br /><br /> בדיקה מהירה של הפוליסה של שרון העלתה שעל פיה היא אינה מחייבת להמציא אישור או תוצאות בדיקה אורולוגית. החובה היחידה היא להוכיח שימוש קבוע בסופגנים כראיה לבעיות השליטה בסוגרים. לאחר שהגשנו תביעה לבית המשפט, ועל סמך מכלול החומר הרפואי של שרון, היא קיבלה מהמבטחת כ-150 אלף שקל. <br /> <br /><b>בנר ובנוצה </b><br /><br />האותיות הקטנות לא מתייחסות רק למוגבלות בפעולות. שלום, קשיש מוגבל הסובל שנים רבות מסכיזופרניה, לא קיבל תגמולים בטענה שהפוליסה לא מכסה מקרים של "אי שפיות". בדיקה קצרה העלתה שסייג "אי השפיות" בפוליסה נרשם לצד אירועים חריגים כ"ניסיון התאבדות", "אלכוהולוזים" וכו'. <br /><br /> אנו טענו בבית המשפט שכוונתן המקורית של "האותיות הקטנות" הייתה לציין מקרים חריגים ופתאומיים - מעין התקפי רגע - ולא מחלה הנמשכת עשרות שנים, והטענה התקבלה. <br /><br /> הטענה נתמכה בדוגמאות לשוניות מפוליסות שונות: כשחברת הביטוח מבקשת להחריג מצבים נפשיים נמשכים כגון מחלות נפש או הפרעות אחרות, ההחרגה תהא מנוסחת בלשון כוללת ומתונה יותר, כגון "בעיות נפש", ולא "אי שפיות", שהוא מצב נקודתי וחריג. שלום קיבל את התגמולים המגיעים לו, בסך של כ-150 אלף שקל. <br /><br /> בכוחן של האותיות הקטנות להפוך את דחיית המבטחת ולהביא למימוש הפוליסה. על כן, לפני כל דיאלוג עם חברת הביטוח, מומלץ ללמוד היטב את תנאי הפוליסה ולשמור על ערנות בנוגע לזכויותיכם, בפרט אם בוטחתם בביטוח קבוצתי קולקטיבי, בין אם דרך קופת חולים או דרך מקום עבודה. במקרים כאלה, כשגוף הפוליסה אינו מצוי ברשותכם, חובה לדרוש את קבלתה ולעיין בכל סעיפיה. </div> Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7529230696993794620.post-77463902404877447402014-06-27T22:39:00.001-07:002020-10-16T12:36:00.120-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <br /> משטרת ישראל הכריזה על בנה של המתלוננת כנעדר משנת 2004. בשנת 2010 הודיעה המתלוננת למוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד), ששילם לבן קצבת נכות כללית מינואר 1981, כי הבן נעלם לאחר שהותיר אחריו שני מכתבי התאבדות וככל הנראה הוא אינו עוד בין החיים. <br /><br />המתלוננת הלינה על כך שהמוסד חייב את הבן בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות בגין פרק הזמן שמתחילת היעדרותו (להלן - תקופת ההיעדרות) ועל כך שהמוסד הטיל עיקול על חשבון הבנק של הבן לצורך גביית החוב. <br /><br />על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, וחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, תושב ישראל שאינו עובד חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עצמו (להלן ביחד - דמי הביטוח). עם זאת, מי שזכאי לקצבת נכות ואינו בעל הכנסה זכאי לפטור מדמי ביטוח לאומי ועליו לשלם דמי ביטוח בריאות בשיעור מינימלי, המנוכים מקצבת הנכות המשולמת לו. <br /><br />מאחר שבנה של המתלוננת קיבל מהמוסד קצבת נכות כללית ולא היה בעל הכנסה, הוא היה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי והמוסד ניכה מקצבתו את דמי ביטוח הבריאות. לאחר שהמתלוננת הודיעה למוסד בשנת 2010 כי בנה נעדר וסביר שנפטר, הפסיק המוסד מיד את תשלום הקצבה לבן ומשך מחשבון הבנק שלו את כספי הקצבה שהופקדו בו בתקופת ההיעדרות. ואולם, באוקטובר 2012 חייב המוסד את המתלונן בגין אי-תשלום דמי הביטוח למפרע עבור כל תקופת ההיעדרות, ובדצמבר 2012 עיקל מחשבונו סך של 23,122 ש"ח לכיסוי החוב. <br /><br />הבירור העלה כי בהיעדר משבצת מתאימה במערכת המחשב של המוסד להפסקת תשלום לאדם המוכרז "נעדר", נשללה זכאותו של הבן לקצבה בהתאם לקוד "הפסקת טיפול", המוזן למערכת במקרים של הפסקת תשלום קצבה עקב אי-שיתוף פעולה של הזכאי עם דרישות המוסד. בעקבות זאת חייבה המערכת הממוחשבת את הבן באופן אוטומטי בדמי הביטוח למפרע עבור תקופת ההיעדרות, כמו שמחויב תושב ישראל שאינו זכאי לקצבה ואינו עובד. <br /><br />בהתערבות הנציבות, ולאחר שהעירה למוסד כי לא היה מקום לחייב את הבן בדמי הביטוח בתקופת ההיעדרות, הוחזר במרץ 2013 הסכום שעוקל לחשבון הבנק של הבן. <br /><br />כמו כן העירה הנציבות למוסד שעליו להסדיר במערכת הממוחשבת שלו את הטיפול גם במקרים נדירים מסוג זה (אף שהם נדירים) תוך הפקת הלקחים הנחוצים מהאירוע המתואר לעיל. <br />(801473) </div> Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7529230696993794620.post-62503421918757775622014-06-27T21:45:00.000-07:002014-06-27T21:45:10.931-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> מתלוננת, תושבת המגזר הבדואי בדרום הארץ, נישאה ביולי 2005 בנישואים פוליגמיים, וכעבור כמה חודשים נפרדה מבעלה. בתקופה שבה הייתה פרוּדה מבעלה היא הגישה תביעה לגמלת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד), ולאחר חקירה שביצע המוסד תביעתה אושרה. בנובמבר 2008 הודיעה המתלוננת למוסד כי חזרה להתגורר עם בעלה ובעקבות זאת הופסק תשלום הגמלה. <br /><br />זמן מה לאחר מכן התקבל במוסד מידע ממשרד הפנים ולפיו המתלוננת רשומה כנשואה נישואים פוליגמיים מיולי 2005. בעקבת מידע זה קבע המוסד את מעמדה של המתלוננת כידועה בציבור החל מיום נישואיה, לרבות בתקופה שבה חיה בנפרד מבעלה. <br /><br />עדכון מצבה המשפחתי של המתלוננת יצר חוב בסך כ-60,000 ש"ח בגין שלילה למפרע של זכאותה לקבלת הגמלה ששולמה לה בתקופה שבה חיה בנפרד מבעלה. <br /><br />המתלוננת הגישה למוסד בקשה לביטול החוב, אך בקשתה נדחתה בטענה שבזמן ששולמה לה הגמלה היא העלימה מן המוסד את העובדה כי היא נשואה וחיה עם בעלה. על כך הגישה המתלוננת תלונה לנציבות. <br /><br />בירור התלונה העלה כי המתלוננת אכן חיה בנפרד מבעלה בתקופה שבה שולמה לה הגמלה, וכי היא מסרה למוסד את כל העובדות הרלוונטיות. בעקבות התערבות הנציבות הודיע המוסד כי ביטל את חובה של המתלוננת ואף השיב לה סך של <br /> כ-18,000 ש"ח שכבר קוזזו מקצבת הילדים המשולמת לה. <br /><br />(614484) <br /></div> Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7529230696993794620.post-48913664650019534332014-06-27T21:39:00.000-07:002014-06-27T21:39:46.384-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> ביטול תושבות בשל שהייה בחו"ל -&nbsp; מתוך דוח נציבות תלונות הציבור מספר 40 - פורסם ביוני 2014 <br /><br /> המתלונן, אשר עלה לישראל בשנת 1976, שוהה משנת 2005 תקופות ארוכות באנגליה, כדי לסייע בטיפול באמו הקשישה, אשר מתגוררת שם בגפה. כאשר פנה המתלונן למוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) כדי לבדוק את זכאותו לקצבת זקנה, התברר לו כי המוסד ביטל את תושבותו, ועקב כך הוא אינו זכאי לקצבת זקנה. נוסף על כך בוטלה זכאותו לקבלת שירותי בריאות, לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן - חוק ביטוח בריאות). לטענתו, כדי שזכאויות אלה יוחזרו לו דרש ממנו המוסד למלא טופס "תושב חוזר" ולהמציא אישור ממשרד הקליטה ולפיו מעמדו הוא מעמד של תושב חוזר, אף שמעולם לא התכוון לעזוב את הארץ ואף שמרכז חייו הוא בישראל. <br /><br />בירור התלונה העלה כי על פי הנתונים שבידי המוסד, שוהה המתלונן בשנים האחרונות בחו"ל במרבית הזמן, למעט ביקורים קצרים בארץ, ולפיכך הוחלט לראות בו מאפריל 2012 מי שאינו תושב ישראל. <br /><br />תושבות בישראל היא תנאי לקבלת גמלאות שונות ולקבלת שירותי בריאות. על פי הפסיקה<b>[1]</b>, התושבות מושתתת בין היתר על הזיקה היציבה והמתמשכת, שאין בה מהזמניות או מהארעיות, של האדם למדינה, שבעקבותיה נוצרת מחויבות של המדינה לספק לו ביטחון סוציאלי. הזיקה נקבעת בעיקר על פי המקום המשמש מרכז חייו של האדם והזהות בין המקום שבו הוא נמצא למקום שבו הוא חי, בהתחשב בתשתית העובדתית ובמכלול הנסיבות. <br /><br />נוכח הנסיבות האישיות המיוחדות של המתלונן, אשר נאלץ לשהות מרבית זמנו בחו"ל על מנת לסייע בטיפול באמו הקשישה, פנתה הנציבות למוסד על מנת שישקול בשנית את עמדתו בנוגע לזכאותו של המתלונן לקבלת שירותי ביטוח בריאות לפי חוק ביטוח בריאות ולקבלת קצבת זקנה. בבדיקה שנעשתה נמצא כי אשת המתלונן היא אזרחית ישראלית ומתגוררת בישראל באופן קבוע, וכי ילדיהם של בני הזוג מתגוררים בישראל אף הם. <br /><br />בנסיבות אלה, ומכיוון שלפי פסיקת בתי המשפט יש לראות על פי רוב בתא המשפחתי יחידה אחת בנוגע לקביעת התושבות, קבע המוסד כי חרף השהות הארוכה של המתלונן בחו"ל, מרכז חייו הוא בישראל. עקב כך חזר בו המוסד מההחלטה על ביטול תושבותו, השיב לו את זכאותו לקבלת שירותי בריאות ואף החל לשלם לו קצבת זקנה. <br /><br />(713414) <br /><br /> [<b>1</b>] דב"ע מה/04-73 סנוקה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 79, 83 (1985); דב"ע תשן/0-209 נסימיה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כב 299, 302 (1990); דב"ע נג/04-20 המוסד לביטוח לאומי - אבו האני, פד"ע כו 122, 128-126 (1993). <br /></div> Unknownnoreply@blogger.com0