tag:blogger.com,1999:blog-47860773025800215812024-09-07T21:19:15.578+03:00על הקסם, האתגר והכיף שבחשיבה, ועל דברים שכדאי לחשוב עליהם.אדוה שביבhttp://www.blogger.com/profile/05707133985979831004noreply@blogger.comBlogger20125tag:blogger.com,1999:blog-4786077302580021581.post-23786390331897710842012-01-10T23:05:00.000+02:002012-01-10T23:05:42.042+02:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"> <div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <br /> <span class="separator" dir="rtl" style="clear: both; color: #cc0000; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"><b>* תקציר</b></span> <span class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;">לטובת הממהרים: </span><br /> <span class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;">שוב גואה הכפייה הדתית, ועמה הד קלוש של התקוממות חילונית; וכצפוי, שוב עולות בתגובה טענות על "פגיעה ברגשות דתיים", "אי-התחשבות", "ריקנות ערכית" וכיו"ב. האם באמת יש צורך לומר מפורשות את האמור להלן? – למרבה הצער, יש ויש, גם אם יפלו הדברים על אזניים ערלות. </span><img alt="" border="0" src="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/976fa8c2.jpg" /></div> <br /> <br /> <div style="text-align: center;"> <a href="http://www.atheistnexus.org/photo/imagine-no-religion-2?xg_source=activity" target="_blank"><img 500"="" alt="" border="0" src="http://api.ning.com/files/dRbiKdMD2nT8wBtxLXuUVahaq7kz-KZbJschlBE88JMPQzr*MkBHerv-OtxFjdFtl1IoDIn3m-S1ITVsKWolRBh9DtOX*WF*/ImagineNoReligionMedium.jpg?width=450&amp;height=422" /></a></div> <br /> <div style="text-align: right;"> <span style="font-family: arial; font-size: 10pt; text-align: right;"><i>מקור התמונה: <a href="http://www.atheistnexus.org/photo/imagine-no-religion-2?xg_source=activity" target="_blank">Atheist Nexus</a> </i></span></div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> <br /></div> <div dir="rtl" style="font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> קדושה יש רק בדת. ערכים שאינם דתיים אינם קדושים, כלומר, ניתן – ואף רצוי – להרהר בהם ולבדוק אותם באופן קבוע שוב ושוב. המסקנה היא כי ערכים קדושים מועדים לטעויות הרבה יותר מערכים שאינם קדושים.</div> <br /> <div dir="rtl" style="font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> רגשות הם רגשות הם רגשות. אדם, הנתקל בביזוי של עיקרי תפישת עולמו, עשוי להיחרד, ורשאי להעלות – במסגרת החוק – תביעות למניעת הביזוי, אבל הדין זהה. חרדי הנתקל בקול או במראה שאינם צנועים לתפישתו, אישה הנתקלת בפרסומת המשפילה נשים, אדם שמן הנתקל בתכנית טלוויזיה השמה שמנים ללעג, מגמגם השומע בעל-כורחו בדיחה מרושעת על מגמגמים – כולם חשופים לפגיעה ברגשותיהם, ונאלצים להתמודד. יש שיבלעו את העלבון, יש שיפנו אל הפוגע ישירות ויש מי שיפעלו בזירה הציבורית, אבל תביעותיהם דומות. נפשם של חרדים אינה פגיעה יותר מכל נפש אחרת, ואינה זכאית להתחשבות יתירה לעומת האוכלוסיה כולה.</div> <br /> <div dir="rtl" style="font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> פגיעה ברגשות דתיים, לפיכך, לא זו בלבד שאינה חמורה מכל פגיעה אחרת, אלא יש לזכור שגם כאשר היא אותנטית (ואינה פגיעה מדומה לצורך פעולה פוליטית) – ראוי לבחון אותה באור ביקורתי. האם הערכים, בהם לכאורה פגעה האמירה או הפעולה, נבחנו אי-פעם, ובפרט – במהלך השנים האחרונות? האם בחינה ביקורתית תאפשר המשך עמידה מאחוריהם?</div> <br /> <div dir="rtl" style="font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> אם לא נבחנו, והקדושה היא ההנמקה היחידה להם, נשאלת השאלה – באיזו זכות מעומתים ערכים "קדושים" (במרכאות, מפני שאינם כאלה בעיני מי שאינו מסכים לקבל אותם ככאלה) עם ערכים שאומצו לאור בחינה ביקורתית של המצב? לצורך העניין: אף שאני רואה את שליטתנו בשטחים הכבושים כטעות פטאלית, שיש לתקן במהירות האפשרית, הרי שיש מבחינתי טעם בדיון עם מי שיטען כי הכיבוש "נחוץ מבחינה בטחונית", למשל. כאן אפשר יהיה לנסות ולשכנע, לנסות ולהבין. מאידך, אין כל טעם בדיון עם הטוענים כי "יש לנו זכות אלוהית על הארץ". איזה טיעון יוכל לשכנע אותם? אילו עובדות יסיטו אותם מקבעונם?</div> <br /> <div dir="rtl" style="font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> פגיעה בציבור שלם אינה יכולה להיות "קבילה בתרבות מסוימת". לא ייתכן שאנטישמיות אינה לגיטימית באופן כללי, אבל לגיטימית מצד נוצרים. לא ייתכן שאפליה נגד שחורים תתפש כ"עניין פנימי" בדרום-אפריקה, וכלא-לגיטימית ביתר העולם. לא ייתכן שניתן יהיה להדיר נשים מן המרחב החרדי, וזה יהיה "בסדר, כי מדובר בתרבות שונה".</div> <br /> <div dir="rtl" style="font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> חילוניות – ובתוך כך גם אתאיזם, כמובן – אינה ברירת-מחדל של מי שאינו דתי, ואינה ה"ריק" שנוצר מדחיית הדת. חילוניות היא תרבות מפוארת בפני עצמה, הקיימת לאורך זמן ארוך יותר מן הדתיות, והספיקה לבחון וליישם תפישות מגוונות ביותר – וגם לפסול חלק מהן. ראוי לדתות ללמוד דבר או שניים מן החילוניות. <img alt="" border="0" src="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/976fa8c2.jpg" /></div> </div>אדוה שביבhttp://www.blogger.com/profile/05707133985979831004noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-4786077302580021581.post-53118599498736927012011-06-22T21:02:00.002+03:002011-06-23T12:49:47.774+03:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> <span style="font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt;"><b><span style="color: #cc0000;">* תקציר</span></b> <span style="color: black;">לטובת הממהרים:</span></span><br /> <span style="font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt;">החופש הגדול מתקרב... האם יש לכם בבית כל הנחוץ לקראתו? </span><img alt="" border="0" src="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/976fa8c2.jpg" /><br /> <br /> <a href="http://profh.kessem.com/"><img alt="" border="0" src="http://farm5.static.flickr.com/4141/4821105294_db615162fd.jpg" style="display: block; height: 450px; margin: 0px auto 10px; text-align: center; width: 326px;" /></a><br /> <div class="MsoNormal" style="font-family: Arial; font-size: 12pt; line-height: 20pt; text-align: right;"> <br /> למעשה, לא חייבים ליצור ארון יצירה. לא מפני שלא צריך מקום ליצירה (בהחלט צריך!), אלא מפני שאפשר להתחיל גם בקופסת יצירה, מגירת יצירה או מדף יצירה. אם הילדים ישתפו פעולה ויפגינו יצירתיות ויוזמה, תגלו בשלב מסוים שבלי להרגיש, צמח לכם בבית ארון יצירה העולה על גדותיו, שתי שידות יצירה בצד, כמה מדפים, הרבה קופסאות ועוד כמה ערימות שקשה לכנות בשם מדויק. או-אז תדעו שטוב עשיתם באותו יום, בו החלטתם ליצור מאפס קופסת יצירה קטנה, שתהיה בבית לשעת הצורך...</div> <div class="MsoNormal" style="font-family: Arial; font-size: 12pt; line-height: 20pt; text-align: right;"> <br /> כמה כסף זה עולה? – או. זו שאלה מצוינת, בפרט מפני שמחירי חומרי היצירה, לרוב, גבוהים עד גבוהים מאוד. לכן אני מציעה דווקא להתרחק, בשלב הראשון, מחנויות יצירה, ולהתמקד בבית. ליתר דיוק, באזור הפח. כן, כן, אני מדברת על פח הזבל, או, למעשה, על הדברים שהיום אתם קוראים להם זבל, ובקרוב תתרגלו לקרוא להם אוצרות.</div> <br /> <div class="MsoNormal" style="font-family: Arial; font-size: 12pt; line-height: 20pt; text-align: right;"> הנה הבסיס המרכזי לארון היצירה שלכם מעתה ואילך:</div> <br /> <div class="MsoNormal" style="font-family: Arial; font-size: 12pt; line-height: 20pt; text-align: right;"> <ul style="text-align: right;"> <li>קופסאות מכל הסוגים: נעליים, דגנים, גפרורים, חלב, מעדני-חלב...</li> <li>בקבוקונים, בקבוקים, מכסים, פקקי שעם</li> <li>גלילים (נייר טואלט, נייר מגבת, נייר אלומיניום...)</li> <li>בגדים ישנים (בעיקר שחורים ולבנים בגודל גדול עבור תיאטרון צלליות: שחורים לכיסוי חלונות שאין להם תריסים נסגרים; לבנים – ליצירת וילון. כמו-כן, בגדים מעניינים עוברים ישירות לארגז התחפושות); גרביים בודדים; גרבי ניילון ישנים; שרוכים, כפתורים, שאריות בדים...</li> <li>דפי טיוטה – כל דף בעל צד אחד (לפחות) נקי</li> <li>שאריות של ניירות עטיפה יפים, סרטים, מפיות יפות...</li> <li>כל יתר הזבל: קופסאות הפתעה של ביצי הפתעה; סלסלאות פלסטיק של פירות וכו' (כלי נהדר להפרחת בועות סבון!); שאריות נרות; עיתונים, ז'ורנלים; דיסקים ישנים...</li> <li>אוצרות מהרחוב, הגינה, הטיול וכל מקום אחר: ענפים, צדפים, אצטרובלים, חלוקי נחל, אבנים מעניינות...</li> </ul> </div> <br /> <div class="MsoNormal" style="font-family: Arial; font-size: 12pt; line-height: 20pt; text-align: right;"> לכל זאת יש, בכל זאת, חובה להוסיף כמה פריטים קנויים בסיסיים:</div> <br /> <div class="MsoNormal" style="font-family: Arial; font-size: 12pt; line-height: 20pt; text-align: right;"> <ul style="text-align: right;"> <li>צבעים – לפי הטעם, הרצון והתקציב: טושים, עפרונות צבעוניים, גירים, צבעי פנדה/שמן, צבעי גואש, צבעי אצבעות, צבעי אקריל, צבעי מים + מכחולים, ורצוי גם פלטות ערבוב קטנות מפלסטיק (שקלים בודדים לאחת), שלא רק מקלים על הערבוב, אלא גם נותנים תחושה נעימה ומקצועית לציירים הצעירים</li> <li>דבקים: דבק פלסטי, דבק BIG רב-תכליתי, דבק סטיק, סלוטייפ. אפשר גם דבק דו-צדדי, אקדח דבק חם ודבק UHU נוזלי – אלה כבר פחות זולים</li> <li>"עזרים טכניים" אחרים: שדכן (אפשר גם עם סיכות צבעוניות), מספריים, מחורר; אפשר גם פאנצ'ים בצורות שונות, אבל גם הם לא זולים במיוחד. אל תשכחו שגם המחורר הוא פאנץ' בצורת עיגול!</li> <li>חבילת דפי A4</li> </ul> </div> <br /> <div class="MsoNormal" style="font-family: Arial; font-size: 12pt; line-height: 20pt; text-align: right;"> רצוי גם:</div> <br /> <div class="MsoNormal" style="font-family: Arial; font-size: 12pt; line-height: 20pt; text-align: right;"> <ul style="text-align: right;"> <li>דפים צבעוניים, בריסטולים (רצוי צבעוניים)</li> <li>מדבקות שונות, ואפשר גם: מדבקות עם קווי-מתאר בשחור-לבן לצביעה; דפי מדבקה למדפסת (יקר - רק אם סביר שתשתמשו בהן לאורך זמן. אני משתמשת בהן גם להכנת מדבקות אישיות למחברות ולספרים, מדבקות "אקס ליבריס" וכו', וחבילה אחת מחזיקה להמוווווון זמן)</li> <li>פלסטלינה/בצק + חותכנים</li> <li>נצנצים באבקה או בדבק ו/או לקים צבעוניים (מהזולים כמובן, אלה שקונים בחנויות "הכל בשקל". הם ישמשו ליצירות ולא לציפורניים :-))</li> <li>עיניים זזות (יש בדוגמאות וגדלים שונים)</li> <li>סרגלים ושבלונות</li> </ul> </div> <br /> <div class="MsoNormal" style="font-family: Arial; font-size: 12pt; line-height: 20pt; text-align: right;"> לא הכרחי, אבל מוסיף הרבה:</div> <br /> <div class="MsoNormal" style="font-family: Arial; font-size: 12pt; line-height: 20pt; text-align: right;"> <ul style="text-align: right;"> <li>חותמות שונות – הכי נוחות הן החותמות עם כרית דיו ספוגה מובנית. הטבילה בכרית דיו חיצונית לא רק מסבכת את העבודה, אלא גם מסכנת את הבגדים, השטיחים, הספות ויתר הבית...</li> <li>קעקועים - חוץ מהמוכנים, יש גם טושים זוהרים לקעקועים, ויש ערכות שונות, כגון קעקועים עם קווי-מתאר בשחור-לבן לצביעה (בדומה למדבקות), שבלונות עם מין דבק נצנצים לגוף וכו'</li> <li>מספריים עם להבים בצורות שונות</li> <li>חותמות לגואש (מספוג, מסול וכו')</li> <li>נוצות צבעוניות; מנקי מקטרות נוצצים ורגילים</li> <li>שיפודי עץ, קיסמים, גפרורים ללא ראש, מקלות&nbsp; ארטיק</li> <li>טושים זוהרים</li> </ul> </div> <br /> <div class="MsoNormal" style="font-family: Arial; font-size: 12pt; line-height: 20pt; text-align: right;"> וכמובן, תמיד אפשר להמשיך ולהוסיף:</div> <br /> <div class="MsoNormal" style="font-family: Arial; font-size: 12pt; line-height: 20pt; text-align: right;"> <ul style="text-align: right;"> <li>פייטים שונים בצורות וצבעים שונים, חול צבעוני, אבנים קטנות...</li> <li>צורות קלקר שונות</li> <li>גליונות צלופן, סול, נייר עטיפה צבעוני, טפט דביק צבעוני, לבד</li> <li>בלוני צורות</li> <li>אביזרים להפרחת בועות סבון (נכון שהכי כיף להכין לבד, אבל נחמד גם שיש כלים זמינים מיידית ועמידים יותר)</li> <li>חרוזים שונים, חוט ניילון, סקובי-דו, חוט שפגט</li> <li>שקפים, טושים פרמננטים (טושים לשקפים)</li> </ul> </div> <br /> <div class="MsoNormal" style="font-family: Arial; font-size: 12pt; line-height: 20pt; text-align: right;"> ... עדיין לא הזכרתי חימר פולימרי (כגון פימו), חימר לסוגיו, מוצרי עץ ועוד אפשרויות רבות ומגוונות ליצירה, מפני שהשמיים הם הגבול. בהחלט כדאי להתחיל בקטן ולהתקדם עם הזמן. ואיך מתקדמים עם הזמן? – אצלנו הארונות עמוסים כל טוב מפני שאני קונה בכל פעם מעט מוצרים, אך בכמות גדולה יחסית, ולכן במחיר זול יחסית. הכמות משתלמת, מפני שזה נשמר לזמן רב, וכך יש לנו תמיד הן כמות והן מגוון של חומרים.</div> <br /> <div class="MsoNormal" style="font-family: Arial; font-size: 12pt; line-height: 20pt; text-align: right;"> ולאחר שהצטיידתם, מה עושים בכל תוכנו של הארון? - הרשת מלאה ברעיונות והדגמות, בין היתר בבלוג האתר שלי - <a href="http://magickeyh.blogspot.com/">קסם</a>, ואפשר, כמובן, להתייעץ גם כאן.</div> <br /> <div class="MsoNormal" style="font-family: Arial; font-size: 12pt; line-height: 20pt; text-align: right;"> יצירה נעימה! <img alt="" border="0" src="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/976fa8c2.jpg" /></div> </div> </div>אדוה שביבhttp://www.blogger.com/profile/05707133985979831004noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-4786077302580021581.post-62488362493442941102010-12-31T02:12:00.001+02:002010-12-31T02:54:16.552+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"> <div class="MsoNormal" style="font-family: Arial; font-size: 12pt; line-height: 20pt; text-align: right;"> <br /> שנת 2011 מוצלחת לכולנו! :-)</div> <img alt="שנת 2011 מוצלחת, ויום הולדת שמח לאתר קסם! " height="376" src="http://farm6.static.flickr.com/5285/5307534809_076a842579.jpg" width="500" /> <br /> <div class="MsoNormal" style="font-family: Arial; font-size: 12pt; line-height: 20pt; text-align: right;"> </div> <div class="MsoNormal" style="font-family: Arial; font-size: 12pt; line-height: 20pt; text-align: right;"> עבורי זוהי חגיגה כפולה, שכן ה- 1.1.11 הוא גם יום ההולדת הראשון לאתר שלי, <a href="http://www.kessem.com/">קסם</a>.</div> <div class="separator" style="font-family: Arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> לכבוד שתי החגיגות, הכנתי מתנה קטנה להורים שבין הקוראים:<b> </b></div> <div class="separator" style="font-family: Arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> <br /></div> <div class="separator" style="font-family: Arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> <b>אוסף רעיונות מקוריים לחגיגות ימי-הולדת לילדים!</b></div> <div class="separator" style="font-family: Arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> </div> <div class="separator" style="font-family: Arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> <br /></div> <div class="separator" style="font-family: Arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> מסיבות אחרי-יום-הולדת, פעילויות לרגעים ה"מתים" של תחילת המסיבה, מה אסור בשום פנים לשכוח ועוד... מוזמנים <a href="http://ht.ly/3wmv1">לקרוא ולהוריד כאן</a>, לשמור ולהעביר לחבריכם לשימוש בימי ההולדת הקרובים. שתהיה לנו שנה נהדרת וימי הולדת שמחים! :-)</div> </div>אדוה שביבhttp://www.blogger.com/profile/05707133985979831004noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4786077302580021581.post-36262503098532084002010-02-16T00:56:00.021+02:002010-11-20T18:43:22.870+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <br /> <span style="color: #cc0000; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt;"><b>* תקציר</b></span><span style="color: black; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt;"> לטובת הממהרים:</span><br> <span dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;">"השבוע בהיסטוריה לילדים" הוא פוסט שבועי שאני מפרסמת <a href="http://www.kessem.com/">באתר שלי</a>. מאחר שנושא השבוע מתאים במיוחד לבלוג זה, החלטתי לפרסמו גם כאן. תיהנו! <img alt="" border="0" src="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/976fa8c2.jpg" /></span> <br /> <br /> <a href="http://www.bc.edu/bc_org/avp/cas/his/CoreArt/art/neocl_dav_soc.html"><img alt="Jacques-Louis David: The Death of Socrates" height="295" src="http://www.bc.edu/bc_org/avp/cas/his/CoreArt/art/resourcesb/dav_soc.jpg" width="453" /></a><br /> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> תמונה עזת-מבע זו של ז'אק-לואי דוד, המכונה "מותו של סוקרטס", מתארת למעשה את חייו של סוקרטס, הרבה יותר מאשר היא מתארת את מותו.</div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> ב- 15 בפברואר בשנת 399 - לפני 1,611 שנים - קבע בית-משפט יווני כי על סוקרטס למות. באיזו תואנה? - "ביזוי האלים והשחתת הנוער", טענו קטגוריו. עד כמה הייתה האשמה זו אמיתית? במקרה זה, כמו במקרים רבים אחרים מאז ועד היום, עלתה ההאשמה מתוך נסיונותיו - והצלחתו - של הנאשם לחנך את הנוער לבחון ולבקר האמנות, שעד אז נהג לראותן כמובנות מאליהן.</div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> <a href="http://www.historyforkids.org/learn/greeks/philosophy/socrates.htm"><img height="299" src="http://www.historyforkids.org/learn/greeks/philosophy/pictures/stoapoikile.jpg" width="449" /></a></div> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 10pt; line-height: 14pt; text-align: right;"> <i>שאריות ה"סטואה" (שדרת עמודים מקורה) באגורה האתונאית, שם נהג סוקרטס לקיים את שיעוריו (התמונה מאתר <a href="http://www.historyforkids.org/learn/greeks/philosophy/socrates.htm">Kidipede</a>)</i></div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> סוקרטס נהג לשוטט באגורה - כיכר השוק - לבוש בלואים, ולאתגר את ידידיו, את אויביו ואת כל היתר בדו-קרב אינטלקטואלי: הדיאלוג. דיאלוגים אלה, או אחרים הדומים להם באופיים, הונצחו בכתב מאוחר יותר על-ידי תלמידו הבולט ביותר של סוקרטס - אפלטון. המעוניינים להציץ בהם - מאוד, מאוד מומלץ - ייהנו אולי להתחיל ב"מנון" או ב"המשתה".</div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> כיצד התנהלו הדיאלוגים של סוקרטס? לרוב, הוא נהג להעלות לדיון מושג פשוט-לכאורה. "צדק", למשל. מהו צדק? האם תוכלו להגדיר אותו? סוקרטס או בן-שיחו הציעו הגדרה כלשהי, אך נמצא בה פגם - דוגמא נגדית או כשל בהגדרה עצמה. בציורו של דוד, הנראה לעיל, מקיפים את סוקרטס חבריו, הסבורים, כפי הנראה, שהוצאתו להורג - באמצעות שתיית כוס תרעלה - <b>אינה </b>צודקת. סוקרטס, לעומת זאת, נראה נינוח באופן מעורר-פליאה, והוא מסביר לחסידיו כי מאחר והוא חי באתונה, הרי שהוא מקבל עליו - בהכרח - את החוק האתונאי, אף אם פירוש הדבר הוא מותו-שלו. זהו, כך הוא מסביר, מעשה <b>צודק</b>. האם הצדק איתו? האם ישנה הגדרה יחידה לצדק, התקפה לכל מקרה באשר הוא? האם ראוי שתהיה הגדרה כזו?</div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> <a href="http://www.awesomestories.com/assets/oracle"><img alt="The Oracle of Delphi" height="332" src="http://www.awesomestories.com/images/user/thumb_194aa389a8.jpg" width="382" /></a></div> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 10pt; line-height: 14pt; text-align: right;"> <i>האורקל מדלפי (הפיתיה)</i></div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> סיפור ידוע על סוקרטס מתאר מפגש שלו עם האורקל מדלפי. האורקל הכריזה כי סוקרטס הוא החכם באדם. כיצד זה ייתכן, תהה סוקרטס, כאשר הוא יודע בבירור כי ישנם דברים רבים כל-כך שאינם מובנים לו? לבסוף הסיק, כי חוכמתו היתרה טמונה בדיוק בכך שהוא היחיד היודע שאינו יודע. זה, אולי, היה המניע שגרם לו ללמוד ולחקור עוד ועוד. מניע ראוי, לא? כך או כך, הוא הוביל אותו לאהבת-חוכמה - פילו-סופיה - עמוקה כל-כך, שגם כאשר ניתנה לו ההזדמנות, במהלך משפטו, "להודות בפשעיו" ולהמיר את עונש המוות בגלות, הוא סירב, והעדיף לדבוק באמת.</div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> אם יש לכם נטיות פילוסופיות, כדאי מאוד למשוך את ילדיכם לדיאלוג סוקרטי - ובעצם, לכל סוג של דיאלוג - על טבעם של הצדק, האמת, הידיעה, האהבה, היופי ושאר רעיונות בנאליים-לכאורה. אפשר להקל על יצירת דיון כזה בעזרת ספרו המצוין של ג'רמי ויט, <a href="http://www.getit.co.il/BN_Direct/13040/">פילוסופיה: המדריך לצעירים</a>.</div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> הנה כמה דרכים מהנות להציג לדור הצעיר את מכמני יוון העתיקה:</div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> <a href="http://web.macam.ac.il/%7Emrten/seminarion/mirisite/shar.htm" style="font-family: arial;">מסע אל יוון העתיקה</a><span style="color: black; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt;">;</span></div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> <a href="http://www.schoolsliaison.org.uk/kids/preload.htm">עיצוב כד יווני</a> (הקליקו על "Ancient Greece" ובחרו "design a Greek pot");</div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> ועוד שלושה אתרים לילדים הקוראים אנגלית:</div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> <a href="http://www.portables2.ngfl.gov.uk/pmpercival/philosophy/page2.html">Philosopher's Island</a></div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> <a href="http://www.bbc.co.uk/schools/primaryhistory/ancient_greeks/" style="font-family: arial;">BBC's </a><a href="http://www.bbc.co.uk/schools/primaryhistory/ancient_greeks/" style="font-family: arial;">"Primary History - Ancient Greeks"</a></div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> <a href="http://www.mystery-productions.info/hyper/Hypermedia_2003/Miller/AM_hypermedia/Artifact/">Adventures in Ancient Greece</a></div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> ... לאחר שסיימתם עם כל ההגדרות האחרות, התוכלו לנסח הגדרה ל"פילוסופיה"? <img alt="" border="0" src="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/976fa8c2.jpg" /></div> <br /> <span style="color: black; font-family: arial; font-style: italic; line-height: 18pt;"><span style="color: #666666;">פורסם במקור</span> <a href="http://magickeyh.blogspot.com/p/blog-page.html">כאן</a>.</span> </div>אדוה שביבhttp://www.blogger.com/profile/05707133985979831004noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-4786077302580021581.post-51803759121230337142009-11-07T15:25:00.016+02:002011-11-20T20:01:20.847+02:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"> <div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"> <div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <br /> <b><span style="color: #cc0000; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt;">* תקציר</span></b><span style="color: black; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt;"> לטובת הממהרים: </span></div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> <span style="color: black; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt;">מגיע לי מזל טוב – מזה זמן-מה אפשר לכנות אותי "ד"ר שביב". כאשת מחקר בנשמתי, יצאתי לחפש מידע מסקרן על התואר הזה, הדורש השקעה אדירה וממושכת, ומסתיים בהודעה קצרה ולקונית, שהמהדרין יוכלו למסגר במשרדם. אני וויתרתי על התענוג.<img alt="" border="0" src="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/976fa8c2.jpg" /></span></div> <br /> <br /> <span style="font-family: arial;"><a href="http://www.phdcomics.com/comics/archive/phd012203s.gif"><img alt="" border="0" src="http://www.phdcomics.com/comics/archive/phd012203s.gif" style="display: block; height: 226px; margin: 0px auto 10px; text-align: center; width: 500px;" /></a> </span><br /> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> <span style="font-family: arial;"><span dir="RTL" lang="HE" style="color: #333333; font-family: Arial; font-size: 10pt; font-style: italic;">תודה ל- </span><span dir="RTL" style="font-family: Arial; font-size: 10pt; font-style: italic;"><a href="http://www.phdcomics.com/comics.php"><span dir="LTR">PhD Comics</span></a><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span>, שהעלו אצלי את המורל בעת כתיבת הדיסרטציה</span></span></span></div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> "אז מה תעשי עם התואר?" – את מי ששקל לשאול, אני מפנה ישירות לקומיקס הנהדר שלעיל (לחצו עליו לצפייה בגודל מלא). ואם זה עדיין לא הובן, אולי שיעור ישיר בנימוסי-דוקטורנטים (מאותו מקור) יסייע: </div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> <a href="http://www.phdcomics.com/comics/archive/phd0227.gif"><img alt="" border="0" src="http://www.phdcomics.com/comics/archive/phd0227.gif" style="height: 206px; margin: 0px auto 10px; text-align: center; width: 500px;" /></a> </div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> פירושה המקורי של המילה "דוקטור" בלטינית הוא "מורה". מתי הוענק הדוקטורט (PhD) הראשון? שאלה טובה. אי-שם בסביבות המאה ה-11 או ה-12, באירופה. יש טענות שונות באשר לתאריך ולמיקום המדויק, אך התחום היה כנראה משפטים. התואר "דוקטור לרפואה" (MD) נכנס לשימוש רק כמה מאות שנים מאוחר יותר. על ההבדל בין השניים ניתן ללמוד מ<a href="http://anecdotage.com/index.php?aid=4729">אנקדוטה</a> המיוחסת לאשתו של זוכה פרס-נובל בפיזיקה, רוברט מיליקאן, אשר שמעה את העוזרת עונה לטלפון בביתם: "כן", אמרה העוזרת, "ד"ר מיליקאן גר כאן, אבל הוא לא מסוג הדוקטורים שעוזרים למישהו".</div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> אי-שם במהלך השנים הללו נכנס לשימוש גם התואר JD (דוקטור למשפטים), ובמדינות שונות נהוגים תארים שונים ומשונים לציון אותו הדבר עצמו, כפי שהוא מוכר החל מהמאה ה- 19 בגרמניה: תהליך של ביצוע מחקר אקדמי מקורי ומקיף סביב נושא ממוקד.</div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> מי ומי בין כותבי הדוקטורט? כמובן, חלף זמן רב עד שגם נציגים של נשים, שחורים ובני-מיעוטים החלו להופיע בין מקבלי התואר. הבוגר המבוגר ביותר, נכון לשנת 2004, הוא <a href="http://news.bbc.co.uk/2/hi/uk_news/england/london/3491394.stm">כומר-לשעבר בן 93</a>. והצעיר ביותר? על כך חלוקות הדעות. יש טענות לבוגרים בגילאים שונים, החל מ-12 (סיפור מופרך, מן הסתם), עבור ב- 17 (אולי) ועד 20 ומשהו – מן הסתם נכון, אבל הרבה פחות סנסציוני.</div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> כמה דוקטורים יש בעולם? קשה למצוא נתונים מדויקים, אך כנראה שהממוצע העולמי הוא כמאה דוקטורים לכל מיליון נפש מדי שנה, ובמדינות המפותחות ביותר – בערך פי שלושה מכך. ישראל, אגב, אינה במקום מזהיר במיוחד מבחינה זו; היא קרובה לסף התחתון של המדינות המפותחות.</div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> תשובה מדויקת יותר באשר למספר הדוקטורים בעולם ניתן למצוא באתר <a href="http://wiki.answers.com/Q/How_many_phd_are_there_in_the_world">Answers.com</a>. בתגובה לשאלה: "כמה בעלי תואר 'דוקטור לפילוסופיה' (PhD) ישנם בעולם?" – נכתב: "הרבה יותר מדי". <img alt="" border="0" src="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/976fa8c2.jpg" /> </div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> <br /></div> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> <u>עדכון - 20.11.2011</u>:</div> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> הבטחתי, ולכן אקיים: <a href="http://advakessem.blogspot.com/p/blog-page_18.html%20">טקסט הדוקטורט המלא + תקציר</a>. </div> <br /></div> </div>אדוה שביבhttp://www.blogger.com/profile/05707133985979831004noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-4786077302580021581.post-75104026255643401162009-09-03T18:37:00.021+03:002010-11-15T03:13:40.526+02:00<br> <span style="font-family:arial;font-size:12pt;line-height:18pt;"><b><span style="color: rgb(204, 0, 0);">* תקציר</span></b> <span style="color: rgb(0, 0, 0);">לטובת הממהרים:</span></span><br> <span style="font-family:arial;font-size:12pt;line-height:18pt;" >החופש הגדול נגמר, ואפילו החום התחיל להתפוגג מיידית, וזה הזמן לרכז רשמים מהביקורים האחרונים במוזיאונים. הנה כמה מהמוזיאונים המניבים ביקורים מוצלחים במיוחד. </span><img alt="" border="0" src="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/976fa8c2.jpg" /><br> <br><a href="http://farm3.static.flickr.com/2721/4337720924_97d9559320.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; text-align: center; width: 326px; display: block; height: 450px;" alt="" src="http://farm3.static.flickr.com/2721/4337720924_97d9559320.jpg" border="0" /></a><br> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"><a href="http://www.madatech.org.il/Pages/Index.aspx" target="_blank">מוזיאון המדע בחיפה (מדעטק)</a>– בלי קשר לתערוכה "עולמות הגוף" (המוגבלת מגיל תשע ומעלה), המוזיאון – המאכלס את הבניין המרהיב של הטכניון לשעבר – מכיל, מלבד קומת הכניסה, שתי קומות של חדרים מופלאים, כגון "משחקי חידה", "תעתועי ראייה", "קסם של מדע", "אולם המראות", "חדר חושך" ועוד ועוד – עולמות שלמים של גילוי וחקר לילדים, וכמובן, למבוגרים. אם אתם כבר שם, מומלץ מאוד להכנס ל"סינמטריקס" ("קולנוע מדעי רב-חושי"), אך לא לקטנים מאוד (מגיל 6). </div><br> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"><a href="http://www.adamvechai.org.il/HTMLs/Home.aspx" target="_blank">מוזיאון האדם והחי (פארק רמת גן)</a>– מוזיאון קטן ומצוין. סביבו גן בוטני מטופח ומרהיב, ובתוכו – מוצגים אינטראקטיביים בנושאים כמו "תינוק בא לעולם" (מעולה לילדים המצפים לאחים קטנים!), "זוחלים ודינוזאורים", "האדם הקדמון", "המוח ומערכת העצבים" ועוד ועוד. כל ביקור מזמן גילויים חדשים. </div><br> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"><a href="http://www.eretzmuseum.org.il/main/site/index.php3?mod=firstPage&amp;langId=" target="_blank">מוזיאון ארץ ישראל</a>– מוכיח את עצמו בכל פעם מחדש. בין ה"היי-לייטס": הכבאית הנושנה שבכניסה, מוזיאון הדואר והבולאות, ביתן המטבעות ועוד; כאשר השמש לא קופחת, כדאי להקיף את השטח כולו ולהגיע לקטר הישן, לכיכר שעוני השמש, לכיכר הפסיפסים ולבית הבד. בימים אלה כדאי להגיע לתערוכה "חוכמת הפרצוף", הכוללת גם מוצגים אינטראקטיביים יפים (כדאי רק להזהיר את הילדים שרוב המוצגים אינם מיועדים לנגיעה. אנחנו ננזפנו קשות בשל רגע קל של חוסר תשומת-לב, שאפילו לא גרם לנזק... :-( ) כדאי מאוד לברר באילו שעות מתקיימות סדנאות יצירה, ולהגיע בהתאם. אותו הדבר נכון גם לפלנטריום – גם כאן, רצוי מגיל 5 או 6. </div><br> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"><a href="http://www.gutmanmuseum.co.il/" target="_blank">מוזיאון נחום גוטמן</a> – פשוט מקסים. חדר העבודה של האמן אורגן כך, שהוא מעביר תחושה ממשית של צפייה באמן בעבודתו. יש במקום הדרכות פעילויות מאורגנות, אך גם בלעדיהן (ולילדים מסוימים, רק בלעדיהן) אפשר להיות פעילים ויצירתיים בעזרת החדר "דבר לילדים", ואם רוצים, גם חוברת ההפעלה הנמכרת בכניסה. גם אתר <a href="http://www.gutmanmuseum.co.il/VMuseum.aspx" target="_blank">המוזיאון הוירטואלי</a> נחמד מאוד. </div><br> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;">בילוי נעים! :-) <img alt="" border="0" src="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/976fa8c2.jpg" /></div>אדוה שביבhttp://www.blogger.com/profile/05707133985979831004noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-4786077302580021581.post-82447080163962378892009-07-16T19:59:00.013+03:002010-11-15T19:31:01.124+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <br /> <span dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"><span style="color: #cc0000;"><b>* תקציר</b></span> לטובת הממהרים:</span><br /> <span dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;">החופש הגדול טרם פרץ באופן מלא לביתנו. עונת הקייטנות תסתיים אצלנו רק בשבוע הבא, וזה בדיוק זמן מתאים עבורי להזכר בפעילויות מוצלחות במיוחד שערכנו בחופשות קודמות, ובזהירות ובתקווה – לתכנן קדימה... </span><img alt="" border="0" src="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/976fa8c2.jpg" /><br /> <br /> <a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgHd5v0nMsgb4SfhrhshXjrFI0lfLKoDZJqo10oIaUxffm0CDb-tBORACpSO2xMfFvheknDYRe4e6Vi2pnlDlMgt8NNeJphpunOp9O2BfxSBcUQw18d68ynq1K3pNYPFihwuWnTqiSprZ7U//" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img alt="" border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgHd5v0nMsgb4SfhrhshXjrFI0lfLKoDZJqo10oIaUxffm0CDb-tBORACpSO2xMfFvheknDYRe4e6Vi2pnlDlMgt8NNeJphpunOp9O2BfxSBcUQw18d68ynq1K3pNYPFihwuWnTqiSprZ7U//" style="cursor: pointer; display: block; height: 338px; margin: 0px auto 10px; text-align: center; width: 450px;" /></a><br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> <b>עיתון משפחתי:</b> </div> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> רעיון שמאוד מצא-חן בעיני כל המעורבים הוא הכנת עיתון משפחתי. זו גם אופציה שמתאימה לכל הגילאים: הקטנים מציירים, הגדולים יותר מכתיבים, והגדולים עוד-יותר – כותבים בעצמם, על נייר או ב"וורד". אפשר להכניס חדשות רלוונטיות (שן שנפלה, ימי הולדת חשובים, טיולים מתוכננים או שהתקיימו כבר וכו', ולצרף תמונות); ביקורות (על ספרים, סרטים, הצגות, טיולים וכו'); פינות מיוחדות (ציורים, רעיונות ליצירה, דיווח אישי על חדשות מעניינות מהעולם), וככל העולה בדמיון. להגדלת השמחה, אפשר כמובן להכין יותר מעותק אחד, ולהפיץ לחוג הסבא-סבתא ושאר דורשי טובת העיתונאים הצעירים.</div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> <b><a target="_blank" href="http://magickeyh.blogspot.com/2009/10/blog-post_28.html">מראות מצחיקות</a>:</b></div> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> מחייב שקפים. עובד מעולה ומאוד משעשע את הילדים, בנוסף להדגמה המוחשית ביותר של עקרונות אופטיים: מצמידים זה לזה כ- 12 שקפים, ומדביקים אותם בסלוטייפ בארבע הצלעות (מספיק להדביק חתיכת סלוטייפ באורך של כ- 5-6 ס"מ בכל צד; אין צורך להדביק לכל אורך הצלעות, מה גם שזה עלול לפגוע בגמישות ובקלות התזוזה של ה"מראה"). עכשיו פשוט מזיזים אותן בכל ציר אפשרי. אם תנאי התאורה סבירים, זה יעבוד נפלא (אם לא, הוסיפו עוד שקף או שניים).</div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> <b>יצירה חופשית:</b></div> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> קצת חופש להורה האחראי: אוספים חומרים מהמלאי שיש בבית: גלילי נייר טואלט, קופסאות ריקות, שרוכים מיותרים, גרביים מיותמות, עיתונים צבעוניים, פיסות בד, כפתורים... (שלב זה יהיה קל יותר לאלה שאינם נוהגים לזרוק את הזבל שלהם, אלא לשמור אותו ליצירות, כמוני). על אלה מוסיפים צבעים ואביזרים לפי המצאי בבית, ואת היתר משאירים לילדים. שיתוף הפעולה של הילדים תלוי בטמפרמנט שלהם ובמצב-הרוח באותו הרגע, אבל לא יודעים עד שלא מנסים...</div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> <b>"בית דפוס":</b></div> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> כל החומרים, ששימשו ליצירה החופשית, ואיתם גם צדפים, ספוגים מכל סוג, אבנים, עלים, וכמובן כמובן – ידיים ורגליים – משמשים כחותמות, אותן צובעים בגואש (הזדמנות לחזור על תורת ערבובי הצבעים) ויוצרים תמונות "דפוס". הכיף גדול במיוחד אם הילדים יכולים לחקור ולבחור בעצמם את החומרים שישמשו כחותמות, אבל בהחלט, פוטנציאל ההרס כאן עלול לצאת משליטה...</div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> בילוי נעים! <img alt="" border="0" src="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/976fa8c2.jpg" /></div> </div>אדוה שביבhttp://www.blogger.com/profile/05707133985979831004noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4786077302580021581.post-70790509247594340282009-05-25T12:42:00.007+03:002010-11-15T19:41:17.922+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <br><span class="separator" dir="rtl" style="clear: both; color: #cc0000; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"><b>* תקציר</b></span> <span class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;">לטובת הממהרים: </span><br /> <span class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;">הפעם זכתה רמת-אביב בתושבים חרדים חדשים, למורת-רוחם הגלויה של התושבים החילונים הוותיקים. האם הצדק עימם? האם "שנאת חרדים" היא המפעפעת בהם, או שמא יש להם סיבות ממשיות לחשוש? <img alt="" border="0" src="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/976fa8c2.jpg" /></span><br /><br> <a href="http://www.shreiber.co.il/image/users/13229/ftp/my_files/haredim/1503.jpg"><img alt="" border="0" src="http://www.shreiber.co.il/image/users/13229/ftp/my_files/haredim/1503.jpg" style="height: 300px; width: 479px;" /></a> <span style="font-family: arial;font-size: 10pt;"><i>מקור התמונה: <a href="http://www.shreiber.co.il/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=77749">אתר "שרייבר מגזרים"</a> </i></span><br /><br> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;">הסיפור וותיק כל-כך, שכמעט אין טעם לתאר אותו שוב. ובכן: כשכונות חילוניות רבות בעבר, כך גם רמת אביב, החילונית למהדרין, זכתה לאחרונה להתעניינות נדל"נית של תושבים חרדים. ומה בכך? תושביה הוותיקים יצאו כנגד ההתיישבות החדשה, וכונו, על-ידי גדעון לוי למשל, "אנטישמים". האם יש צדק בהאשמה, או שמא היא מופרכת?</div><br> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;">ובכן, לא זו בלבד שהיא מופרכת, היא מגוחכת. והנה הסיבה, בקיצור נמרץ: אילו היו המתיישבים החדשים מוכנים לחתום על חוזה, לפיו הם מקבלים על עצמם את אורח-החיים של השכונה בה בחרו כעת לגור, ומוותרים מראש על כל דרישה לשינוי אורח החיים של הוותיקים מפאת בוא התושבים החדשים - ראו זה פלא, הייתה מתקפלת תנועת ההתנגדות כלא הייתה. אפשר גם לשאול, כמובן, אחרת: מה להם לאותם דתיים, שאורח-החיים הקהילתי בסביבתם הוא, כדבריהם-הם, מהותי כל -כך עבורם (שאם לא כן, מדוע להתאים את הלבוש לשכונת המגורים בה חולפים?) - מה להם כי יבחרו דווקא בשכונה שאופי החיים בה מנוגד כל-כך לתפישתם? אך זוהי היטפלות לקטנות. זכותו של כל אדם לגור היכן שיבחר, כל עוד הוא מכבד את אופי המקום בו בחר למגוריו. ידוע וברור כי זה אינו המקרה כאן, מסיבה זו בדיוק: החרדים עצמם מספרים לנו השכם והערב, כי התנהלות בניגוד לתפישתם באזורי מגוריהם פוגעת קשות ברגשותיהם. אם טענה זו כנה, ואינה בגדר מניפולציה זולה, הרי ברור ומובן כי לא ירחק היום ודרישות אלה יופנו גם כלפי הרמת-אביבים החילונים. אנטישמיות? נו באמת. הצילו? כן. באמת. הצילו, כיוון שגם לחילונים זכות לחיות כאוות נפשם, וגם להם, שומו-שמיים, הזכות לחשוש ולהגן על ילדיהם מפני חשיפה מוגזמת לתפישות פסולות בעיניהם.</div><br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;">לכבד את החרדים כבני-אדם? וודאי. לכבד את בחירתם לחיות באופן שגוי בעיניי? וודאי, זוהי זכותם. כל עוד, כמובן, גם הם מכבדים את זכותי לחיות באופן שגוי בעיניהם, כיוון שזוהי זכותי. לאפשר להם להשתלט על מרחב המחיה שלי, מפני שתפישת-העולם שלי "פוגעת" בהם? חלילה וחס. מי שמרגיש עצמו נפגע, יתרחק מן המקום הפוגעני בעיניו. <img alt="" border="0" src="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/976fa8c2.jpg" /></div> </div>אדוה שביבhttp://www.blogger.com/profile/05707133985979831004noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4786077302580021581.post-8863368105154396122009-04-21T21:44:00.005+03:002009-04-21T22:00:50.798+03:00<p><span></p> <div><span style="font-family:arial;color:#000000;"><span style="font-family:webdings;font-size:180%;color:#cc0000;">L</span>הסבר על ripplespark# <a href="http://advakessem.blogspot.com/2009/04/ripplespark-140.html"><span style="color:#660000;">כאן</span></a>! <span style="font-family:webdings;font-size:130%;color:#cc0000;">,</span> <p><span></p> <p><span></p> <p></p> <a href="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/ripplesparklogo.jpg"><img style="WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 273px" alt="" src="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/ripplesparklogo.jpg" border="0" /></a> </span></div><div><span style="font-family:arial;color:#000000;"><a href="http://twitter.com/AdvaShaviv"><span style="font-size:85%;color:#660000;"><em>AdvaShaviv@</em></span></a> <p><span></p> <p><span></p> <p></p> האם "אמת" חלה על ספרות ובדיון? האם היא תלוית-הקשר? האם אפשר לומר על המשפט: "עליסה פגשה את המלכה בארץ הפלאות" שהוא שקר? האם הוא שקר בתוך הסיפור, או שמא הוא שקר רק במציאות, ואולי לא ניתן לשפוט אותו כלל כאמיתי או שקרי, מפני שאין עליסה במציאות? איזה מובן יש ל"אמת" ול"שקר" בתוך עולם הבדיה? <p><span></p> <p><span></p> <p></p> <a href="http://search.twitter.com/search?q=ripplespark"><span style="color:#660000;">עקבו אחרי הדיון בטוויטר</span></a>; <a href="http://twittgroups.com/group/ripplespark"><span style="color:#660000;">הצטרפו לקבוצה</span></a>; <a href="http://twitter.com/AdvaShaviv"><span style="color:#660000;">עקבו אחריי</span></a>. <span style="font-family:webdings;font-size:130%;color:#990000;">,</span> <p><span></p> <p><span></p> <p></p> </div></span>אדוה שביבhttp://www.blogger.com/profile/05707133985979831004noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4786077302580021581.post-68189869103987902142009-04-21T18:37:00.005+03:002009-04-21T21:02:03.576+03:00<div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;color:#000000;"><span style="font-family:webdings;font-size:180%;color:#cc0000;">L</span>הסבר על ripplespark# </span><a href="http://cafe.themarker.com/view.php?t=980894" target="_blank"><span style="font-family:arial;color:#660000;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;color:#000000;">! <span style="font-family:webdings;font-size:130%;color:#cc0000;">,</span> </span></div> <div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div> <div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div> <p><span></p> <p><span></p> <p></p> <a href="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/ripplesparklogo.jpg"><img style="WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 273px" alt="" src="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/ripplesparklogo.jpg" border="0" /></a> <div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;font-size:85%;"><em><a href="http://twitter.com/AdvaShaviv"><span style="color:#660000;">AdvaShaviv@</span></a><span style="color:#660000;"> </span></em></span></div><div dir="rtl" align="right"><em><span style="font-family:Arial;font-size:85%;color:#660000;"></span></em></div><div dir="rtl" align="right"><em><span style="font-family:Arial;font-size:85%;color:#660000;"></span></em></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;color:#000000;"> <p><span></p> <p><span></p> <p><span></p> <p><span></p> <p><span></p> <p></p> לפעמים יש צורך במומחים כדי להבחין בין יצירת אמנות מקורית לבין יצירה מזויפת. לפעמים גם המומחים טועים. לפעמים אנחנו נהנים מהזיוף לא פחות - ואפילו יותר! - מאשר מהמקור. מה קובע את הערך של יצירת אמנות? אם איננו יכולים להבחין בין המקור לבין הזיוף, מדוע צריך להיות להם ערך שונה? מהו הערך של מקוריות? <p><span></p> <p><span></p> <p><span></p> <p></p> </span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><a href="http://search.twitter.com/search?q=ripplespark" target="_blank"><span style="font-family:arial;color:#660000;">עקבו אחרי הדיון בטוויטר</span></a><span style="font-family:arial;color:#000000;">; </span><a href="http://twittgroups.com/group/ripplespark" target="_blank"><span style="font-family:arial;color:#660000;">הצטרפו לקבוצה</span></a><span style="font-family:arial;color:#000000;">; </span><a href="http://twitter.com/AdvaShaviv" target="_blank"><span style="font-family:arial;color:#660000;">עקבו אחריי</span></a><span style="color:#000000;">. </span><span style="font-family:webdings;font-size:130%;color:#cc0000;">,</span></div>אדוה שביבhttp://www.blogger.com/profile/05707133985979831004noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4786077302580021581.post-52439865501032063872009-04-12T17:18:00.016+03:002009-05-15T10:53:07.100+03:00<p></p><p></p><p> </p></span><p></p> <p></p> <p></p><p></p><p></p> <p></p> </span><p></p> <p></p><p> <span style="font-family:arial;color:#000000;"><span style="color:#cc0000;"><strong>* תקציר</strong></span> <span style="font-family:arial;color:#000000;">לטובת הממהרים: </span></span> <p></p><p></p><p> </p></span><p></p> <p></p> <p></p><p></p><p></p> <p></p> </span><p></p> <p></p><p> <p><span style="font-family:arial;color:#000000;"></span></p><p><span style="font-family:arial;color:#000000;"></span></p> <p></p><p></p><p> </p></span><p></p> <p></p> <p></p><p></p><p></p> <p></p> </span><p></p> <p></p><p> <span style="font-family:arial;color:#000000;">פתחתי קבוצה חדשה בטוויטר בשם <a href="http://twittgroups.com/group/ripplespark">#ripplespark</a>. הנה כל ההסברים הנחוצים!</span> <span style="font-family:webdings;font-size:130%;color:#cc0000;">, </span> <p></p></span><p></p> <span style="font-family:Webdings;font-size:130%;color:#cc0000;"></span> <span style="font-family:Webdings;font-size:130%;color:#cc0000;"></span> <p></p></span><p></p> <p></p><p></p><p> </p></span><p></p> <p></p> <p></p><p></p><p></p> <p></p> </span><p></p> <p></p><p> <p></p><p></p><p> </p></span><p></p> <p></p> <p></p><p></p><p></p> <p></p> </span><p></p> <p></p><p dir="rtl"> <a href="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/twitter.jpg"><img style="WIDTH: 430px; CURSOR: hand; HEIGHT: 330px" alt="" src="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/twitter.jpg" border="0" /></a> </p><p dir="rtl"> <a href="http://twitter.com/"><span style="font-size:85%;color:#333333;"><em>Twitter.com</em></span></a> </p><p></p></span><p></p> <p></p></span><p></p> <p></p><p></p><p> </p></span><p></p> <p></p> <p></p><p></p><p></p> <p></p> </span><p></p> <p></p><p> <p></p><p></p><p> </p></span><p></p> <p></p> <p></p><p></p><p></p> <p></p> </span><p></p> <p></p><p> </p><p> <span style="color:#000000;"><span style="font-family:arial;">לואיס קרול סבר שהדרך הנכונה לספר סיפור היא להתחיל בהתחלה, וכשמגיעים לסוף – לעצור. אני מקבלת את עצתו, ומתחילה בהתחלה; תוכלו לדלג על הסעיפים המיותרים לכם. </p><p></p><p></p><p> </p></span><p></p> <p></p> <p></p><p></p><p></p> <p></p> </span><p></p> <p></p><p> </span> </span><p><span style="font-family:arial;"></span></p><p><span style="font-family:arial;color:#000000;"></span></p> <p><span style="font-family:arial;color:#000000;"></span></p></span><p><span style="font-family:arial;color:#000000;"></span></p> <p></p><p></p><p> </p></span><p></p> <p></p> <p></p><p></p><p></p> <p></p> </span><p></p> <p></p><p> <p></p><p></p><p> </p></span><p></p> <p></p> <p></p><p></p><p></p> <p></p> </span><p></p> <p></p><p> <span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;">1. מה זה </span></span></span><a href="http://twitter.com/"><span style="font-family:arial;color:#000000;">טוויטר</span></a><span style="color:#000000;"><span style="font-family:arial;">? </span></span> </span><a href="http://twitter.com/"> <p><span style="font-family:arial;color:#000000;"></span></p><p><span style="font-family:arial;color:#000000;"></span></p> <p></p><p></p><p> </p></span><p></p> <p></p> <p></p><p></p><p></p> <p></p> </span><p></p> <p></p><p> <span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;">טוויטר (Twitter)</span></span></span></a><span style="color:#000000;"><span style="font-family:arial;"> הוא שירות מיקרו-בלוגים, כלומר – פלטפורמה שבאמצעותה אפשר לפרסם מיקרו-הודעות בנות 140 תווים לכל היותר. זה אורך קצר למדי, ובכל זאת, מאפשר לנסח בתמציתיות מחשבות מעניינות. </span> </span> </span><p><span style="font-family:arial;"></span></p><p><span style="font-family:arial;color:#000000;"></span></p> <p><span style="font-family:arial;color:#000000;"></span></p></span><p><span style="font-family:arial;color:#000000;"></span></p> <p></p><p></p><p> </p></span><p></p> <p></p> <p></p><p></p><p></p> <p></p> </span><p></p> <p></p><p> <p></p><p></p><p> </p></span><p></p> <p></p> <p></p><p></p><p></p> <p></p> </span><p></p> <p></p><p> <span style="font-family:arial;color:#000000;">2. מה הן הקבוצות בטוויטר? </span><p></p></span><p><span style="font-family:arial;color:#000000;"></span></p> <p></p><p></p><p> </p></span><p></p> <p></p> <p></p><p></p><p></p> <p></p> </span><p></p> <p></p><p> <span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;">הקבוצות בטוויטר מזוהות בעזרת סימן סולמית (#), הנקרא באנגלית hash, ומופיע לפני שם הקבוצה. כך יכולים חברי הקבוצה לאתר בקלות הודעות בעלות תגיות נבחרות (hashtags). התגיות מציינות התייחסות לנושא מסוים, אירוע מסוים וכד'. בחרתי לפתוח קבוצה בשם </span></span></span><span style="font-family:arial;color:#000000;">#ripplespark</span><span style="font-family:arial;color:#000000;">, וכל מי שמבקש לאתר הודעות הממוענות לקבוצה זו, כלומר – נושאות את התג </span><span style="font-family:arial;color:#000000;">#ripplespark</span><span style="font-family:arial;color:#000000;">, יוכל למצוא אותן </span><a href="http://search.twitter.com/search?q=%23ripplespark"><span style="font-family:arial;color:#000000;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;color:#000000;">. מי שמבקש לשלוח הודעות לקבוצה, יכלול בגוף ההודעה את התג </span><span style="font-family:arial;color:#000000;">#ripplespark</span><span style="font-family:arial;color:#000000;"> (אין חשיבות למקומו בתוך הטקסט). אפשר להצטרף לקבוצה </span><a href="http://twittgroups.com/join/ripplespark"><span style="font-family:arial;color:#000000;">כאן</span></a><span style="color:#000000;"><span style="font-family:arial;">. </span> </span> </span><p><span style="font-family:arial;"></span></p><p><span style="font-family:arial;color:#000000;"></span></p> <p><span style="font-family:arial;color:#000000;"></span></p></span><p><span style="font-family:arial;color:#000000;"></span></p> <p></p><p></p><p> </p></span><p></p> <p></p> <p></p><p></p><p></p> <p></p> </span><p></p> <p></p><p> <p></p><p></p><p> </p></span><p></p> <p></p> <p></p><p></p><p></p> <p></p> </span><p></p> <p></p><p> <span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;">3. מה הנושא של הקבוצה </span></span></span><span style="font-family:arial;color:#000000;">#ripplespark</span><span style="color:#000000;"><span style="font-family:arial;">? </span></span> </span><p><span style="font-family:arial;"></span></p><p><span style="font-family:arial;color:#000000;"></span></p> <p></p><p></p><p> </p></span><p></p> <p></p> <p></p><p></p><p></p> <p></p> </span><p></p> <p></p><p> <span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;">אני שמחה ששאלתם! נדמה לי שהקיצור המתחייב בהודעות טוויטר מחייב אותנו לנסח בזהירות-יתר את מה שבדעתנו לומר. בנוסף, אני מאוד אוהבת לגרום לאנשים לחשוב על דברים שלא חשבו עליהם קודם, באופן שלא חשבו עליו קודם. אפשר לאחד את שני הדברים כך: כל הודעה לקבוצה </span></span></span><span style="font-family:arial;color:#000000;">#ripplespark</span><span style="font-family:arial;color:#000000;"> תציג שאלה מעוררת-מחשבה. אשמח מאוד, מאוד לקרוא את תגובותיכם ומחשבותיכם, כאן, בטוויטר, או בשני המקומות גם יחד. לא לשכוח לצרף את התג </span><span style="font-family:arial;color:#000000;">#ripplespark</span><span style="color:#000000;"><span style="font-family:arial;"> להודעות בטוויטר (את ההודעות עצמן, מלבד התג, אפשר לשלוח גם בעברית; כדי להמנע מכפילות, אני עצמי אשלח באנגלית בלבד). אם הרעיון מוצא חן בעיניכם, העבירו את ההודעות הלאה (RT), וספרו לי אם אהבתם אותו (סתם בשביל התחושה הטובה שלי...) :-) </span> </span> </span><p><span style="font-family:arial;"></span></p><p><span style="font-family:arial;color:#000000;"></span></p> <p><span style="font-family:arial;color:#000000;"></span></p></span><p><span style="font-family:arial;color:#000000;"></span></p> <p></p><p></p><p> </p></span><p></p> <p></p> <p></p><p></p><p></p> <p></p> </span><p></p> <p></p><p> <p></p><p></p><p> </p></span><p></p> <p></p> <p></p><p></p><p></p> <p></p> </span><p></p> <p></p><p> <span style="font-family:arial;color:#000000;">4. מה זה RT? </span><p></p></span><p><span style="font-family:arial;color:#000000;"></span></p> <p></p><p></p><p> </p></span><p></p> <p></p> <p></p><p></p><p></p> <p></p> </span><p></p> <p></p><p> </span> </span> <span style="font-family:arial;color:#000000;">קיצור של ReTweet, כלומר, משלוח-מחדש (העברה) של הודעה. כך מעבירים הודעת טוויטר: </span></p><span style="font-family:arial;color:#000000;"><p> – ההודעה המקורית מאת </span><a href="http://twitter.com/AdvaShaviv"><span style="font-family:arial;color:#000000;">@AdvaShaviv</span></a><span style="font-family:arial;color:#000000;"> (היי, זו אני!): </span></p><p><span style="font-family:Arial;"></span></p><ul><li><span style="font-family:arial;color:#000000;"><strong>הי לכולם, תודה שקפצתם לבקר! </strong></span></li></ul><p><span style="font-family:arial;color:#000000;"><strong></strong></span></p><span style="font-family:arial;color:#000000;"><strong><p> </strong>– ההעברה שלכם: </p><p></p><p></p><ul><li><strong>RT @AdvaShaviv: הי לכולם, תודה שקפצתם לבקר!</strong></span><span style="font-family:arial;color:#000000;"></li></ul><p></span><span style="color:#000000;"><span style="font-family:arial;"></span></span></p><p><span style="color:#000000;"><span style="font-family:arial;"> (כותבים: RT, רווח, סימן @ ומיד אחריו שם כותב ההודעה המקורית, רווח, וטקסט ההודעה המקורית. בגלל ההקלדה בעברית, המיקום של החלק הלועזי יכול להשתנות). </span> </p></span><p><span style="font-family:arial;"></span></p><p><span style="font-family:arial;color:#000000;"></span></p> <p><span style="font-family:arial;color:#000000;"></span></p></span><p><span style="font-family:arial;color:#000000;"></span></p> <p></p><p></p><p> </p></span><p></p> <p></p> <p></p><p></p><p></p> <p></p> </span><p></p> <p></p><p> <p></p><p></p><p> </p></span><p></p> <p></p> <p></p><p></p><p></p> <p></p> </span><p></p> <p></p><p> <span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;">5. מי יכול לשלוח שאלות/הצעות ל </span></span></span><span style="font-family:arial;color:#000000;">#ripplespark</span><span style="color:#000000;"><span style="font-family:arial;">? </span></span> </span><p><span style="font-family:arial;"></span></p><p><span style="font-family:arial;color:#000000;"></span></p> <p></p><p></p><p> </p></span><p></p> <p></p> <p></p><p></p><p></p> <p></p> </span><p></p> <p></p><p> <span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;">טוב, כולם, כמובן. זו לא קבוצה "שלי", אני רק פותחת אותה, ואני מחכה בקוצר-רוח לקרוא את אתגרי ה- </span></span></span><span style="font-family:arial;color:#000000;">#ripplespark</span><span style="font-family:arial;color:#000000;"> שלכם, וכמובן, כולכם מוזמנים </span><a href="http://twitter.com/AdvaShaviv"><span style="font-family:arial;color:#000000;">לעקוב אחריי בטוויטר</span></a><span style="color:#000000;"><span style="font-family:arial;color:#000000;">!</span> </span><span style="font-family:webdings;font-size:130%;color:#cc0000;">,</span> </span></p>אדוה שביבhttp://www.blogger.com/profile/05707133985979831004noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4786077302580021581.post-90465042520062146002009-04-06T17:53:00.015+03:002010-03-16T12:12:41.115+02:00<p></p><p></p><p> </p><p></p> <p></p> <p></p><p></p><p></p> <p></p> <p></p> <p></p><p> <span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" ><strong><span style="color: rgb(204, 0, 0);">* תקציר</span></strong> <span style="color: rgb(0, 0, 0);">לטובת הממהרים: </span></span> </p><p><span style="color: rgb(0, 0, 0);"></span></p><p></p><p> </p><p></p> <p></p> <p></p><p> </p><p></p><p></p> <p></p> <p></p> <p></p><p> <span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" > <span style="color: rgb(0, 0, 0);">כבר שני לילות-סדר חלפו עלינו בלי משברים מיוחדים. הפטנט: הגדה מיוחדת לילדים, תוצרת-בית, שמעסיקה אותם כמעט לאורך כל הסדר. ובנוסף, כמה הצעות מרחבי הרשת, שמשכו את לבי במיוחד.</span> <span style="color: rgb(204, 0, 0);font-family:webdings;font-size:130%;" >,</span></span> </p><p> </p><p></p> <p></p> <p></p> <p></p><p> </p><p></p><p></p> <p></p> <p></p> <p></p><p> </p><p></p><p></p> <p></p> <p></p> <p></p><p> </p><p></p><p></p> <p></p> <p></p> <p></p><p> </p><p></p><p></p> <p></p> <p></p> <p></p><p> </p><p> <img style="width: 350px; height: 270px;" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgevrWg5JC2UBnrMaTX3gPquwNi3TfxKQPYJ_h8L1LwPfz5eJN_tJ5XB8x_nhG_u8jv86U8T4iKmDZSZ4VJPSFk2k9sIBZeHYkhqckRlFyuEpffLlfjdq0WItFwOUOcD4uFBILU5hWlz2NF//" border="0" /> </p><p></p><p></p> <p></p> <p></p> <p></p><p> </p><p></p><p></p> <p></p> <p></p> <p></p><p> </p><p></p><p></p> <p></p> <p></p> <p></p><p> </p><p></p><p></p> <p></p> <p></p> <p></p><p> </p><p></p><p></p> <p></p> <p></p> <p></p><p> <span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >אצלנו זה עובד פלאים: כבר שני לילות סדר יושבים הילדים בשקט ליד השולחן לאורך רוב ה"סדר", ועוסקים בהגדה שלהם (רצוי, כמובן, לצרף גם משחק קלפים או משחק פעלתני יותר, לרגע בו כלים כל הקצים...) הדרך להגדה אישית היא קצרה – די לבחור ולהדפיס דפי צביעה, משחק ועבודה לפי בחירה, לשדך אותם לחוברת, ולא לשכוח לצייד את הילדים בצבעים, כמובן. </span></p><p><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" > </span></p><p></p> <p></p> <p></p> <p></p> <p></p><p></p><p></p> <p></p> <p></p> <p></p><p> <a href="http://www.aish.com/hebPassover/PesachFamily/Coloring_Pages_for_Passover.asp"><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >דפי צביעה לכל סימני הסדר</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" > (קדש ורחץ וכו') ולכל </span><a href="http://www.aish.com/hebPassover/PesachFamily/Coloring_Pages_for_Passover_-_Plauges.asp"><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >מכות מצרים</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" > מוצעים באתר "אש התורה". ענת לנדאו, יוצרת האתר המקסים "קסם היצירה", אספה </span><a href="http://www.kesem.biz/Article.aspx?ID=186"><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >כאן</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" > עוד דפי צביעה יפים. באתר "בילי בר", המוצלח גם באופן כללי, </span><a href="http://www.billybear4kids.com/holidays/pesach/pesach.htm"><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >מבוכים</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" > הקשורים לפסח (בחלק העליון של הדף), ועוד פעילויות קשורות בהמשך העמוד (חלקן אונליין). דפי צביעה והפניות מעניינות נוספות ניתן למצוא גם באתרים </span><a href="http://ligdol.co.il/newchannels/article.aspx?articleid=10861&amp;channelid=10"><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >לגדול</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >, </span><a href="http://ha-lool.co.il/magazine/article.asp?id=353"><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >הלול</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" > ו</span><a href="http://www.hinuch.co.il/holiday26.asp"><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >חינוך עולמי</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >, כמו גם באתר בעל השם האופטימי </span><a href="http://www.diaspora.org.il/holidays/passindex2.html"><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >diaspora.org.il</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >. המון הפניות מגוונות יש באתר </span><a href="http://kaye7.school.org.il/pesach2.htm"><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >מאגר מת"ל (המרכז לתכנון לימודים) במכללת קיי באר שבע</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >, אתר מלא בכל טוב לכל ימות השנה. <p></p> <p></p><p></p><p> </p></span></p><p></p> <p></p> <p></p><p></p><p></p> <p></p> <p></p> <p></p><p> <span style="font-family:arial;"><span style="color: rgb(0, 0, 0);">אפשר גם להוסיף </span></span><a href="http://www.pisga-rishon.org.il/images/%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%91%D7%90-_%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C%20%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%96.doc"><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >משחק מסלול</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" > באדיבות מרכז פיסג"ה (פיתוח סגלי הוראה) ראשל"צ (צריך רק להוסיף קוביה, וכל דבר שהוא בתור "חיילים", כמספר הילדים): בכל פעם שמגיעים לסמל הקשור לפסח מקבלים תור נוסף, ובכל פעם שמגיעים לסמל הקשור לחג אחר מפסידים תור. משחק מסלול נחמד נוסף יש </span><a href="http://www.pisga-rishon.org.il/images/%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7%20%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C%20%D7%9E%D7%99%20%D7%99%D7%92%D7%99%D7%A2%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%A1%20%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94.doc"><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >כאן</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >, ויש גם </span><a href="http://www.pisga-rishon.org.il/images/%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7%20%D7%94%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%94%20%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94.doc"><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >לוטו קערת פסח</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >. נחמד ביותר להדפיס מראש גם </span><a href="http://www.korthalsaltes.com/pdf/pyramid.pdf"><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >מודל של פירמידה</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" > (יש כאן כמה לבחירה), ולא לשכוח לצייד את הילדים בליל הסדר במספריים ודבק, בנוסף לצבעים. <p></p> <p></p><p></p><p> </p></span></p><p></p> <p></p> <p></p><p></p><p></p> <p></p> <p></p> <p></p><p> <span style="font-family:arial;"><span style="color: rgb(0, 0, 0);">למעוניינים להשקיע, אפשר כמובן להכין הגדה ייחודית לפי העדפות אישיות. אפשר להיעזר בקישורים </span></span><a href="http://www.orianit2.edu-negev.gov.il/yuvalimbs/cp/homepage/regFiles/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%A4%D7%A1%D7%97.doc"><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >כאן</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >, הכוללים קישורים לתמונות יפהפיות מהגדות עתיקות (תמונות יש </span><a href="http://meyda.education.gov.il/files/Moe/Pesach/HagadotMetzuyarut.pps#293,7,%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA"><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >גם כאן במצגת</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >), כמו גם טקסט מלא של ההגדה (אין בו צורך, כמובן. מספיק להכניס את "מה נשתנה" ואולי עוד כמה פסקאות מפתח, לתחושה כללית של השתתפות, גם לילדים שעוד לא קוראים). לעיצוב השער והעמודים אפשר, כמובן, להיעזר ב</span><a href="http://images.google.co.il/images?hl=iw&amp;q=passover&amp;btnG=%D7%97%D7%A4%D7%A9+%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA&amp;gbv=2"><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >גוגל</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >, ובשילוש הקדוש – פוטושופ, יצירתיות וסבלנות. <p></p><p></p><p> </p><p></p> </span></p><p></p> <p></p> <p></p><p></p><p></p> <p></p> <p></p> <p></p><p> <span style="font-family:arial;"><span style="color: rgb(0, 0, 0);">מחוץ לליל הסדר, למילוי החופש הארוך בתוכן, מציע אתר הלול </span></span><a href="http://ha-lool.co.il/magazine/article.asp?id=1652"><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >רעיונות מקסימים ליצירה עם אגוזים</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >; מוזיאון קליוולנד לאמנות מציג </span><a href="http://www.clevelandart.org/kids/egypt/"><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >תערוכת אגיפטולוגיה מקסימה</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >; אתר ערוץ PBS מזמין ל</span><a href="http://www.pbs.org/wgbh/nova/pyramid/explore/khufuenter.html"><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >סיור וירטואלי בתוך פירמידה</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >; וכאן אפשר </span><a href="http://upennmuseum.com/hieroglyphsreal.cgi"><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >לכתוב את שמות הילדים בהירוגליפים</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" ><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >, ואחר-כך להדפיס לתלות על דלת החדר, אם רוצים. חג שמח וחופשה נעימה!</span> <span style=";font-family:webdings;font-size:130%;" ><span style="color: rgb(204, 0, 0);">,</span> </span></span> </p><p></p> <p></p> <p></p><p></p> <p></p><p></p><p></p> <p></p> <p></p> <p></p><p></p>אדוה שביבhttp://www.blogger.com/profile/05707133985979831004noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-4786077302580021581.post-68779074026393782292009-03-25T12:18:00.010+02:002009-03-25T12:36:23.624+02:00<p></p> <span style="font-family:arial;color:#000000;"><span style="color:#cc0000;"><strong>* תקציר</strong></span> לטובת הממהרים: <p></p> </span> <span style="font-family:arial;color:#000000;"></span> <span style="font-family:arial;color:#000000;">למי שצלח את לוגיקת עליסה בארץ הפלאות, אכן, יש לי יום הולדת, וזו הזדמנות להפנות לכמה אתרים נחמדים ביותר בענייני יום-הולדת. <span style="font-family:webdings;font-size:180%;color:#cc0000;">e</span></span> <p></p> <p></p> <span style="font-family:Webdings;font-size:180%;color:#cc0000;"></span> <span style="font-family:Webdings;font-size:180%;color:#cc0000;"></span> <a href="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/unbirthday.jpg"><img style="WIDTH: 354px; CURSOR: hand; HEIGHT: 245px" alt="" src="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/unbirthday.jpg" border="0" /></a> <a href="http://www.v-r-a.org/ppp/unbirth/unbirth.htm"><span style="font-family:arial;font-size:85%;color:#333333;"><em> <p></p>חגיגת לא-יום-הולדת לעליסה וחבריה בארץ הפלאות</em></a> <span style="font-family:arial;color:#000000;"> <p></p> </span><p></p> <p></p> <p> </span><p></p> <p></p> <p> <span style="font-family:arial;color:#000000;">ימי הולדת טובים לבריאות: ככל שחוגגים יותר ימי הולדת, כך החיים ארוכים יותר. בני כמה היינו היום, אילו היינו חיים </span></span><a href="http://www.exploratorium.edu/ronh/age/index.html"><span style="font-family:arial;color:#000000;">על כוכב-לכת אחר</span></a><span style="font-family:arial;color:#000000;">? גם בכוכב הלכת הזה אפשר לגלות </span><a href="http://www.dayofbirth.co.uk/"><span style="font-family:arial;color:#000000;">עובדות נחמדות</span></a><span style="font-family:arial;color:#000000;"> על יום ההולדת שלך, ללמוד </span><a href="http://www.k-international.com/happy_birthday"><span style="font-family:arial;color:#000000;">איך כותבים "יום הולדת שמח" בשפות שונות</span></a><span style="font-family:arial;color:#000000;">, ואיך </span><a href="http://www.hb2u.co.il/?CategoryID=211&amp;ArticleID=887&amp;Page=1"><span style="font-family:arial;color:#000000;">מבטאים</span></a><span style="font-family:arial;color:#000000;"> את הברכות. אולי אפשר גם לגוון את החגיגות בעזרת </span><a href="http://www.hb2u.co.il/?CategoryID=211&amp;ArticleID=363&amp;Page=1"><span style="font-family:arial;color:#000000;">מאכלי יום הולדת מסביב לעולם</span></a><span style="font-family:arial;color:#000000;">, וללמוד על </span><a href="http://www.hb2u.co.il/?CategoryID=211&amp;ArticleID=354&amp;Page=2"><span style="font-family:arial;color:#000000;">מקור מנהגי יום הולדת</span></a><span style="font-family:arial;color:#000000;"><span style="font-family:arial;color:#000000;"> שונים. יום הולדת שמח לילידי היום, ולא-יום-הולדת שמח לילידי שאר הימים!</span> <span style="font-family:webdings;font-size:180%;color:#cc0000;">e</span></span></p> </span><p></p> <p></p> <p></p>אדוה שביבhttp://www.blogger.com/profile/05707133985979831004noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4786077302580021581.post-82867749585092309202009-03-22T13:21:00.007+02:002009-03-25T12:33:30.756+02:00<p></p> <span style="font-family:arial;color:#000000;"><span style="color:#cc0000;"><strong>* תקציר</strong></span> לטובת הממהרים: </span> <span style="font-family:arial;color:#000000;"> כל-כך רבות אי-ההבנות סביב המונח "אתאיזם"... להלן נסיון ראשוני להכניס קצת סדר ובהירות בשימוש בו. <span style="font-family:webdings;font-size:130%;color:#990000;">,</span> </span> <p></p> <p></p> <p><a href="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/atheism_motivation.jpg"><img style="WIDTH: 450px; CURSOR: hand; HEIGHT: 385px" alt="" src="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/atheism_motivation.jpg" border="0" /></a></p><p><em><span style="font-family:arial;font-size:85%;color:#333333;">התמונה באדיבות </span></em><a href="http://www.freethoughtpedia.com/wiki/Image:Atheism_motivation.jpg" target="_blank" mce_href="http://www.freethoughtpedia.com/wiki/Image:Atheism_motivation.jpg"><em><span style="font-family:arial;font-size:85%;color:#333333;">FreeThoughtPedia</span></em></a> </p><p><span style="font-family:arial;color:#000000;"> </p></span><p></p> <p></p> <span style="font-family:arial;color:#000000;">מבחינה מילולית, נוצרה המילה "אתאיזם" מתוך המילה "תאיזם": theos (תֵּאוֹס) – פירושו ביוונית "אל". "תאיזם" פירושו – "אמונה בקיום אל" (לאו דווקא במסגרת דת מסוימת. אפשר גם להאמין בקיום אל מבלי להשתייך לדת מוכרת; למשל, להניח שישנו אלוהים שברא את העולם, אך אינו מתעניין בחיי בני-האדם). "אתאיזם", לעומת זאת, הוא ההיפך מתאיזם; אך מהו ההיפך מתאיזם? </span><p></p> <span style="font-family:arial;color:#000000;">זהו מקום ראשון לאי-הבנה. ישנן לפחות שתי סיבות לאי-ההבנה: ראשית, "תאיזם", כאמור, הוא מושג רחב ביותר. אפשר להיות תאיסט נוצרי, למשל, או תאיסט יהודי או מוסלמי, או תאיסט שאינו משתייך לאף דת – "תאיסט" הוא כינוי רחב ביותר. אתאיסטים הם אלה שאינם תאיסטים בשום מובן, כלומר, הם אינם מאמינים בשום אל אפשרי. </span><p></p> <span style="font-family:arial;color:#000000;">מקור שני לאי-הבנה הוא המשמעות של היות האתאיסטים "לא מאמינים": האם הם מאמינים שלא קיים אל, או שאינם מאמינים שקיים אל? יש כאן הבדל חשוב: להאמין שאין אלוהים פירושו לטעון – אין אלוהים. לעומת זאת, אפשר להמנע מאמונה שיש אלוהים, אך גם לא להאמין שאין אלוהים: לכאן מתאימים, למשל, האגנוסטים, הטוענים שאין אפשרות לדעת אם יש או אין אלוהים. </span><p></p> <span style="font-family:arial;color:#000000;">אני מעדיפה לתת לאגנוסטים להיות אגנוסטים, ולאתאיסטים – להיות אתאיסטים. כלומר, אני מפרשת "אתאיסט" כמי שטוען: אין אלוהים. הגיע הרגע לשאלה הגדולה: האם ניתן לומר, שאתאיסטים מאמינים שאין אלוהים? </span><p></p> <span style="font-family:arial;color:#000000;">השימוש במונח "אמונה" נוטה להתקשר למשמעות של "אמונה עיוורת". כמובן שהמונחים אינם זהים; אחרת, לא היה צורך להמציא את הצירוף "אמונה עיוורת". לשם הנוחות, הבה נשתמש בשני מונחים שונים: "אמונה" ו"האמנה". כך נוכל לייחס ל"אמונה" את משמעותה הרגילה – קבלה של הנחה מסוימת כאמיתית מתוך תחושה של חוויה דתית, או מסיבה אחרת, אך ללא בחינה ביקורתית – ובמודע, כלומר מתוך בחירה. </span><p></p> <span style="font-family:arial;color:#000000;">לעומת האמונה, ניצבת ההאמנה, שהיא הנחה שקיבלנו כאמיתית. למשל: "כדור-הארץ מקיף את השמש". האם זו אמונה? לא: זו אינה אמונה, אלא האמנה, כיוון שיש לנו סיבות טובות וידועות לקבל אותה כאמיתית: אנו מסתמכים בכך על גילויי המדע. לפיכך, האם ניתן לומר שאנו "מאמינים" במדע? התשובה שוב שלילית, וכדי להבין מדוע, יש צורך להבין מהו ההבדל העקרוני והמהותי בין "אמונה" לבין "האמנה". </span><p></p> <span style="font-family:arial;color:#000000;">אמונה, בניגוד להאמנה, אינה תלויה בבדיקה של אמיתות ההנחה. אמונה בקיום האל פירושה – קבלת ההנחה שהאל קיים, מבלי קשר לקיום ראיות או טיעונים תקפים לקיומו. כמובן, שאדם המאמין בקיום האל עשוי גם להיות משוכנע, שישנן ראיות חזקות לקיום האל. אך מה שהופך את אמונתו לכזו היא העובדה, שגם אילולא השתכנע בקיום ראיות אלה, וגם אם יציגו לו ראיות סותרות לאלה – הוא עדיין יאמין בקיום האל. אין כאן סתירה בהכרח: אפשר להיות בעל אמונה בקיום האל, ולחפש, במקביל (ובלי קשר), חיזוקים רציונליים שיתמכו באמיתות ההנחה על קיום האל. נתקלתי אפילו במקרה של פילוסוף נוצרי, שהודה במאמר מסוים כי טיעון אתאיסטי מסוים – אליו התייחס המאמר – תקֵף, ואין הוא מסוגל לסתור אותו. הוא לא ראה בזה פגיעה באמונה שלו, משום שמבחינתו, מדובר בסך-הכל בכשלון שלו להצביע על הטעות בטיעון; טעות שאולי יצליח בעתיד לתקנה. </span><p></p> <span style="font-family:arial;color:#000000;">האם, לעומת האמונה, כל האמנה מתקבלת על-ידינו רק לאחר בחינה ביקורתית? מובן שלא, אך מסיבות מעשיות בלבד. זהו ההבדל העקרוני בין ההאמנה לבין האמונה: אמונה היא (לפחות לצורך ההבחנה כאן) החלטה מודעת שלא להסתמך על בחינה ביקורתית בקבלת ההנחה כאמיתית. האם אפשר לומר, שביחס להאמנות שלנו מתרחש ההיפך? כלומר, האם כל ההאמנות שלנו עומדות לבחינה ביקורתית? – התשובה שלילית, כמובן. מספר ומגוון ההאמנות שלנו הוא עצום ורב, ואין לנו שום אפשרות מעשית לבדוק את כולן. לכן אנחנו מסתמכים על מקורות, הנראים לנו סמכותיים (רופאים; מדענים; אנשי מקצוע שונים; מידע הנמסר לנו על-ידי אנשים, שלדעתנו הם בעלי הידע הנדרש ואין להם סיבה לרמות אותנו, וכד'). אנחנו מסתמכים גם על התחושות שלנו, אף-על-פי שכפי ש</span><a href="http://advakessem.blogspot.com/2009/03/1.html" target="_blank" mce_href="http://advashaviv.cafe.themarker.com/view.php?t=829434"><span style="font-family:arial;color:#000000;">כבר העיר דקארט</span></a><span style="font-family:arial;color:#000000;"><span style="font-family:arial;color:#000000;"> בצדק, החושים יכולים להטעות אותנו. באופן הבסיסי ביותר, אנחנו גם מקבלים כמובנות מאליהן האמנות בסיסיות, כגון – יש לנו גוף; יש עולם גשמי; העולם הגשמי דומה לאופן שבו אנו תופשים אותו (למשל, פועל בו כוח המשיכה; הוא כפוף לחוקי הזמן, וכד'). </span><p></p> <span style="font-family:arial;color:#000000;">הסיבה שבגללה אני מכנה הנחות אלה בשם "האמנות", ומבחינה בינן לבין "אמונות", היא שבחירתנו לקבל אותן כאמיתיות נובעת מאי-האפשרות המעשית לבדוק את אמיתותן. כך, למשל, אפשר לקבל את תורת האבולוציה כאמיתית, כיוון שביולוגים – ומדענים נוספים – איששו אותה במגוון ממצאים, והם טוענים שהיא התיאוריה המסבירה באופן הבהיר והפשוט ביותר את התפתחות החיים על פני כדור הארץ. האם אפשר לומר כי היא וודאית במאה אחוז? – למרבה הצער, אין דבר שעליו ניתן לומר זאת, אם ננקוט גישה ספקנית. לעומת זאת, ברוב המכריע של המקרים די לפעול בהתאם לסבירות גבוהה ביותר. על תורת האבולוציה ניתן בהחלט לומר, כי היא אמיתית בסבירות גבוהה ביותר. ההבדל בין אמונה לבין האמנה הוא, אם כן, ההבדל בין הבחירה להמנע מבחינה ביקורתית של אמיתות ההנחה, לבין הבחירה להסתמך על סבירות גבוהה ביותר לאמיתותה. זהו הבדל מהותי מאוד. </span><p></p> <span style="font-family:arial;color:#000000;">לאור זאת, האם ניתן לומר שהאתאיסטים "מאמינים" במשהו? התשובה שלילית: אתאיסטים הם אנשים המחזיקים בהאמנה, שאלוהים אינו קיים. אין הם יכולים להוכיח את אי-קיומו, אך הם סבורים שהסבירות לכך גבוהה ביותר, וודאי גבוהה יותר מהסבירות לקיומו. האם אתאיסטים "מאמינים" באבולוציה? – אין שום קשר הכרחי בין אתאיזם לבין תורת האבולוציה, אך קבלת תורת האבולוציה כאמיתית אינה מחייבת "אמונה"; בהחלט ניתן להניח, ברמת סבירות גבוהה ביותר, שהיא נכונה. האם אתאיסטים "מאמינים" במדע? – שוב, כמובן, התשובה שלילית. ראשית, אין סתירה הכרחית בין אתאיזם לבין גישה לא-מדעית: ניתן, למשל, להיות אתאיסט ולהחזיק באמונות טפלות, גם כאלה העומדות בסתירה למדע. אתאיזם כפשוטו אינו אלא ההחזקה בהאמנה, שאלוהים אינו קיים. אף-על-פי שהוא קשור תכופות לרציונליזם ולהומניזם, אין שום קשר הכרחי ביניהם. בלי קשר לאתאיזם, "אמונה במדע" היא מושג מופרך: כל מהותו של המדע היא בצורך בבחינה ביקורתית, ובהתנגדות לקבלת הנחות כברורות מאליהן, או קבלתן מבלי שום נכונות לבדוק את אמיתותן. "אמונה במדע" הוא ביטוי הכולל סתירה פנימית. מה שניתן הוא לקבל את ההאמנה, לפיה המדע – בדרישתו לעקביות, לקני-מידה ברורים, לניסויים שניתן לשחזר וכדומה – הוא הכלי הטוב ביותר שלנו לבסס האמנות עובדתיות. האמנות שיפוטיות, לעומת זאת (כגון ערכים מוסריים או אסתטיים), אינם שייכים לתחום המדע, אך גם לאו דווקא לתחום האמונה. </span><p></p> <span style="font-family:arial;color:#000000;">במה, אם כן, מאמינים האתאיסטים? הם אינם מאמינים בכלום. הם לא מחזיקים בשום אמונות, אלא בהאמנה שאלוהים אינו קיים. יש בהם גם המחזיקים בהאמנה שתורת האבולוציה אמיתית, ושהמדע הוא הדרך היחידה שלנו לבסס עובדות. יש להניח שרובם המכריע של האתאיסטים מחזיקים בהאמנות אחרונות אלה (אם לא כולם), אך זוהי כבר שאלה אמפירית – אין כאן הכרח לוגי. והתאיסטים? מה איתם? האם כולם מחזיקים באמונה בקיום האל? – לא בהכרח: ייתכן להניח, שהעדויות הקיימות מורות עובדתית על קיום אל. מי שמחזיק בהאמנה זו, הוא תאיסט, אך אינו בעל אמונה – במובן שהובהר – בקיום האל. הוא בהחלט מחזיק בהאמנה כי האל קיים. ואת השאלה, אם יש בכך טעם לפגם מבחינה דתית, אניח לתיאולוגים.</span><span style="font-family:webdings;font-size:130%;color:#cc0000;"> ,</span> </span>אדוה שביבhttp://www.blogger.com/profile/05707133985979831004noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-4786077302580021581.post-84025929467228661312009-03-12T20:17:00.009+02:002010-11-21T21:07:01.806+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <br /> <span style="color: #cc0000; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt;"><b>* תקציר</b></span><span style="color: black; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt;"> לטובת הממהרים:</span><br /> <span dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;">"אני חושב, משמע אני קיים" הוא לא רק ציטוט יפה; מאחוריו עומד טיעון, והוא אחד הטיעונים היפים והחשובים (גם אם אינו בהכרח תקף) בתולדות הפילוסופיה.<br /> <a href="http://advakessem.blogspot.com/2009/03/1.html" target="_blank">בפרקים</a>&nbsp;<a href="http://advakessem.blogspot.com/2009/03/2.html" target="_blank">הקודמים</a> החליט דקארט למצוא עוגן וודאי לכלל ידיעותיו. הוא הטיל ספק בידיעותינו, המתקבלות על-ידי החושים, ותהה כיצד ניתן לדעת בוודאות, בכל רגע נתון, כי איננו חולמים. <img alt="" border="0" src="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/976fa8c2.jpg" /></span><br /> <br /> <a target="_blank" href="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/Descartes-1.jpg"><img alt="" border="0" src="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/Descartes-1.jpg" style="height: 384px; width: 300px;" /></a><br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 10pt; line-height: 14pt; text-align: right;"><i>מקור התמונה: <a target="_blank" href="http://en.wikipedia.org/wiki/File:Frans_Hals_-_Portret_van_Ren%C3%A9_Descartes.jpg">Wikipedia</a></i></div><br> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;">כנזכר בתקציר הפרקים הקודמים לעיל, ביקש דקארט דרך, שתאפשר לו לוודא שאינו מחזיק בהאמנות שקריות, או האמנות לא-מבוססות. אני מזכירה כי ב"האמנה" הכוונה היא להנחה, שאנו מקבלים כאמיתית; אין כל קשר למונח "אמונה", הרומז על קבלה נעדרת-ביקורת של הנחות. השיטה שבחר בה לבחינת כלל האמנותיו היא חלוקתן לפי סוגים. ראשית הועמדו בספק הידיעות, הנרכשות בעזרת החושים, ונמצא שהן מועדות ביותר לטעויות. יתרה מכך, אף-על-פי שבשעת הערות, ברור לנו שאיננו חולמים – תכופות נדמה לנו בזמן החלום כי אנו ערים. בשלב זה, לפיכך, העמיד דקארט את כלל נתוני החושים בספק.</div><br> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;">האם פוסל טיעון החלום את כלל האמנותינו? האם אין ולו האמנה אחת, שניתן לראותה כוודאית בלא כל שארית ספק? דקארט מפנה את תשומת לבנו לעובדה, שאף אם חלומותינו דמיוניים לחלוטין לעתים, הרי שיש בהם בסיס אמיתי כלשהו: אם חלמנו, למשל, על יצור דמיוני, הרי שדמיוננו התבסס, בכל זאת, על ההנחה כי יצור זה הוא פיזי, כלומר תופס מקום בחלל ונמצא בכל עת במקום אחד בלבד; הוא בעל צבע, צורה, כמות, גודל; הוא מתקיים בזמן, וכן הלאה. מושגים בסיסיים אלה אינם פרי דמיוננו, טוען דקארט, אף אם כל יתר התכונות של יצירי חלומותינו הן בדיוניות ובלתי-אפשריות. </div><br/> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;">מכאן מגיע דקארט להבחנה החשובה בין המדעים האמפיריים, כלומר, התלויים בנסיון ובעולם המוחשי, כגון הפיזיקה, הכימיה, הביולוגיה; לבין המדעים המופשטים, שנכונותם אינה תלויה בקיום ממשי כלשהו, כמו המתמטיקה והלוגיקה. הבדל זה הוא קריטי, שהרי מדעי הטבע אינם יכולים להתקיים בלי ניסויים, כלומר – בלי להסתמך על נתוני החושים. לעומת זאת, 2+2=4 אפילו אילולא היו בעולם ארבע יחידות, ואפילו שתי יחידות, מכל דבר באשר הוא; ולמשולש בהכרח שלוש צלעות, אף אם אין בנמצא בעולם ולו משולש בודד. </div><br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;">האם, אם כן, נתגלו אמיתות המתמטיקה והלוגיקה כוודאיות בהכרח וללא כל ספק אפשרי? – התשובה שלילית. דקארט מהרהר כאן באפשרות קיום האל הבורא והכל-יכול, ותוהה: האם לא ייתכן שהאל ברא אותו – את דקארט – באופן שיהא טועה באופן עקבי? אולי, למשל, גרם האל לכך שדקארט יטעה בעקביות בכל פעם שיחבר שתיים ועוד שתיים, כאשר למעשה, הסכום האמיתי הוא חמש? האל, אם הוא קיים, מזכיר דקארט, מאפשר לנו בהחלט לטעות לעתים; ייתכן, לפיכך, שהוא מאפשר – או אף גורם – לטעויות קבועות ועקביות. אך מה אם אין בנמצא אלוהים? על כך משיב דקארט כי מאחר שאין לנו ידיעות וודאיות ביחס לאל וטיבו, הרי שייתכן גם להניח ההיפך מכך – דווקא העובדה שאין לנו בורא כל-יכול, ואולי אף טוב באופן נעלה, עשויה להצביע על פגיעותנו לטעויות. אולי, למשל, במקום אל טוב ומיטיב, נבראנו בידי מלאך רע ורמאי, העסוק יומם ולילה בהטעייתנו. כך או כך, הוודאות שמבקש דקארט היא מוחלטת, ואין הוא מוכן, בשלב זה, לקבל כאמת מוחלטת כל דבר שהוא פחות מוודאי באופן שאין לערער עליו כלל. </div><br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;">בשלב זה מוצא עצמו דקארט בתוהו ובוהו של ידיעה, כאשר דבר אינו ניתן לקבלה כוודאי. הוא מתאר את מצבו כשל מי שנפל למחשכי הלילה, והוא משווע למעט אור, אך אין לו כל ערובה שאכן יגיע. </div><br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;">למחרת בבוקר – כך על-פי שפתו הציורית של דקארט, שבנה את ספרו בשישה פרקים, אשר בשלישי ובחמישי בהם הוא "בורא" את אלוהים, כלומר "מוכיח" את קיומו, והשביעי נעדר (בו נח דקארט ממלאכתו) – מהרהר דקארט בארכימדס, אשר ביקש לעצמו נקודה נייחת בודדת מחוץ לכדור-הארץ כדי להרימו. דקארט מחפש לעצמו ידיעה וודאית בודדת מחוץ לים הספק שהוא שרוי בו, כדי לעגן את כלל ידיעותיו סביבה. הוא משחזר את התהליך שעבר בהטלת הספק השיטתית שלו, ונזכר, כי אף אם עליו להטיל ספק בכלל תחושותיו (= מעגל המידע הרחוק ממנו ביותר, משום תלותו בעולם הפיזי שמחוץ לתודעתו), בכלל האמיתות הא-פריוריות (= מעגל מידע קרוב יותר, הנמצא אך ורק בתודעתו ולא בעולם עצמו) ולבסוף – בכל האמנה באשר היא, הרי שהנימוק האחרון שהעלה משמש גם לזכותו. נימוק זה התייחס לאל, או למלאך הרע ("שד מתעתע" בתרגום אחר), השוקד כל העת על הכנסת רעיונות כוזבים לראשי, אומר דקארט; אך אם אכן כך הדבר, הרי שידוע לי, לכל הפחות, כי אני, אותו בעל-תודעה אשר המלאך או האל טרודים כל כך בהטעייתו, קיים!</div><br> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;">דקארט ממשיך ומנסח את מסקנתו החשובה בניסוח מוכר פחות, אך מדויק יותר:</div><br> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"><i>"מאמר זה: 'אני קיים, אני נמצא', אמיתי הוא בהכרח, כל אימת שאני מביע אותו או משיג אותו ברוחי". (עמ" 42-43)</i></div><br> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;">דקארט מביע כאן את הבנתו, כי עצם הטלת הספק בקיומו מעידה על קיום ישות מטילת-ספק. מבחינה זו, ניתן היה גם לנסח את המאמר כ"אני מרגיש, משמע אני קיים", או "אני חש, משמע אני קיים", שהרי גם הרגשות והתחושות מעידים על קיום ישות מרגישה וחשה. עצב או כאב, למשל, אינם מתקיימים בלא סובייקט. דיוק-היתר בניסוח שני זה נובע מכלליותה היתרה: לא המחשבה בלבד מעידה על קיום חושב, אלא עצם תפישת האני מעידה על קיומו של תופש, כלומר – של האני. אם אני אומר או תופש "אני קיים", אומר כאן דקארט, אזי אני בהכרח קיים. לא ייתכן שאומר "אני קיים", ולא אהיה קיים.</div><br> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;">בהמשך דבריו טוען דקארט לאמיתות וודאיות רבות נוספות, אשר אינן ניתנות כלל להשוואה – הן מבחינת וודאותן והן מבחינת יפי הטיעונים לטובתן – ל"קוגיטו". מסיבה זו הכנסתי לעיל את המילה "הוכחה" לקיום האל למרכאות כפולות, שכן כיום אין מתייחסים כלל לטיעונים בעד (או נגד) קיום האל כאל "הוכחות", אלא כאל טיעונים בלבד, ולכל היותר – כאל חיזוקים לטענה. יחד עם זאת, גם כלפי ה"קוגיטו" הופנתה ביקורת, מעט מורכבת להצגה בבלוג; אך איש אינו מערער על חשיבות הטיעון, הן בהפנותו את תשומת הלב מן הגישה האובייקטיבית אל זו הסובייקטיבית (לא ניתן להגיע אל מסקנת ה"קוגיטו" אלא ביחס לסובייקט החוקר עצמו), והן בשיטה ובסדר שנקט דקארט; אסטרטגיה שלא הייתה מקובלת עד זמנו. לזאת ניתן בהחלט להוסיף את ההתרשמות מיפי כתיבתו הציורית של דקארט, ולהתענג על כך שהתקיים וחשב גם עבורנו... <img alt="" border="0" src="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/976fa8c2.jpg" /></div><br> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 10pt; line-height: 18pt; text-align: right;"><i>* הציטוט מתוך: דיקרט, רנה, <u>הגיונות על הפילוסופיה הראשונית</u>, הוצאת מאגנס (תשמ"ט), בתרגום יוסף אור.</i></div> </div>אדוה שביבhttp://www.blogger.com/profile/05707133985979831004noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4786077302580021581.post-67614839029711251832009-03-12T18:09:00.021+02:002010-11-20T20:12:17.607+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <br /> <span style="color: #cc0000; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt;"><b>* תקציר</b></span><span style="color: black; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt;"> לטובת הממהרים:</span><br /> <span dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;">ובכן, מהו מהלך הטיעון המתבטא במשפט "אני חושב, משמע אני קיים"?<br />לאחר התרגיל המחשבתי של <a href="http://advakessem.blogspot.com/2009/03/1.html">הפוסט הקודם</a>, להלן חלקו הראשון של הטיעון המסקרן. <img alt="" border="0" src="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/976fa8c2.jpg" /></span> <br /> <br /> <a href="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/descartes.jpg"><img alt="" border="0" src="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/descartes.jpg" style="height: 359px; width: 467px;" /></a> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 10pt; line-height: 14pt; text-align: right;"> <i>התמונה באדיבות: <a href="http://www.flickr.com/photos/g_travels/2675258068/" mce_href="http://www.flickr.com/photos/g_travels/2675258068/" target="_blank">G Travels</a></i></div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> דקארט, כזכור מן <a href="http://advakessem.blogspot.com/2009/03/1.html">הפוסט הקודם</a>, חפש דרך לבדוק את כלל ידיעותיו, ולוודא שאינו מחזיק בהאמנות שקריות, או האמנות לא-מבוססות. אני מזכירה כי ב"האמנה" הכוונה היא להנחה, שאנו מקבלים כאמיתית; אין כל קשר למונח "אמונה", הרומז על קבלה נעדרת-ביקורת של הנחות. </div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> הוא השווה, כזכור, את כלל ידיעותינו לבניין של ידע, הנדרש להשען על יסודות מבוססים וחזקים (= אמיתות וודאיות). השוואה זו הביאה אותו לחפש אותן אמיתות וודאיות, בהן אין לנו סיבה לפקפק. והנה תרגיל ראשון, או המחשה ראשונה, של הקושי להפרד מכל הנחותינו המוקדמות, כדי לבחון אותן באופן ביקורתי: רבים מאתנו יניחו כאן, מן הסתם, שהבסיס שמחפש דקארט הוא אובייקטיבי. במילים אחרות: מתוך הרגל מחשבתי, אנו עשויים לצפות למערכת של ידיעות אובייקטיביות, אשר כל אדם חושב באשר הוא יסכים שהן אמיתיות. הנחה (אוטומטית?) זו אינה בהכרח נכונה, כמובן, והיא מסייעת לנו לראות, כי פעמים רבות איננו מודעים כלל להנחות שאנו מקבלים כמובנות מאליהן. </div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> הזכרתי את השיטתיות בספק של דקארט כמאפיין מרכזי של חשיבתו, שהביא גם להערכה הרבה לה זכה טיעון ה"קוגיטו" ("אני חושב, משמע אני קיים" – בלטינית: Cogito, ergo sum). דקארט פותח בהכרזה, כי אין באפשרותו לבדוק אחת לאחת את כלל האמנותיו: זה לא ישים. במקום זאת, הוא מחלק את האמנותיו לסוגים שונים, לפי האופן בו רכש אותן. מה פירוש הדבר? </div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> "כל מה שחשבתי עד עתה לאמיתי ובטוח ביותר, למדתי מן החושים או על-ידי החושים. והנה הרגשתי לפעמים שהחושים הללו מתעים [=מטעים]; והזהירות דורשת שלעולם לא נבטח בטחון מוחלט במה שהתעה אותנו פעם". כלומר, דקארט מחלק את ידיעותיו בהתאם לאופן בו קיבל אותן: ראשונות – עולות לביקורת ההאמנות, שמקורן בחושים. ישנו כאן מגוון עצום ורב של ידיעות (או ידיעות-לכאורה): עצם ההנחה (שוב, האוטומטית?) שאנו חיים בעולם מוחשי, הדומה לאופן שבו אנו תופשים אותו, על כל הכרוך בכך. העובדה שיש לנו גוף, העובדה שהעולם נראה כפי שאנו רואים אותו, נשמע כפי שאנו שומעים אותו, וכן הלאה; העובדה שישנם אנשים ויצורים חיים נוספים מלבדנו, ועוד ועוד.</div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> האם ספק שכזה הוא לגיטימי? דקארט עוצר לרגע, ותוהה: האם הטלת ספק שכזו אינה בגדר שגעון? במה היא שונה מטענתם של "המטורפים שמוחם מבולבל", כדבריו, הסבורים שאינם אלא מלכים, בעת שהם עניים מרודים, "או שגופם עשוי מזכוכית"? קל להבין את הצורך להטיל ספק בכמה מנתוני החושים: למשל, לעתים נדמה לנו שחפץ כלשהו קטן ביותר, בעוד שהוא עצום, אך מרוחק מאתנו. בחשיכה, נדמה לנו שלעצמים אין צבעים, בעוד שהצבעים אינם נראים לעינינו כשאינם מוארים. שאר החושים מטעים אותנו אף הם, אך האם ניתן לשלול עקב כך את כלל נתוני החושים?</div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> דקארט צועד כאן צעד נוסף, ומציע לבדוק את ההבדל בין מצב החלום לבין מצב העֵרוּת. קורה בחלומותינו, מעיר דקארט, שאנו מציירים לעצמנו "אותם הדברים שמציירים לעצמם המטורפים הללו בהקיץ"! לעתים, כמובן, מזמנים לנו החלומות דמיונות מופרכים אף יותר. אך גם ההיפך ייתכן: לעתים מתרחש החלום בסביבה הדומה לחלוטין למציאות, למעט פרט אחד, תמוה ויוצא-דופן, שאינו עשוי להתקיים במציאות המוכרת לנו. טיעון החלום צועד צעד קדימה, ומורה, כי לא זו בלבד שהחושים עשויים להטעות אותנו, אלא שלעתים נדמה לנו שאנו קולטים מידע בעזרת החושים, בעוד מקורו של המידע הוא בדמיון בלבד (כבמקרה החלום).</div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> אך מה בכך? אמנם, אנו נוטים לחלום, אך ברגע היקיצה, מיד ברור לנו שחלמנו, וכל המראות שראינו והתחושות שחווינו – לא היו אלא פרי הדמיון. מדוע לפקפק בתחושות שאנו חווים בשעת הערות, כאילו היו חלום? דקארט מזכיר לנו כאן כי בשעת החלום, תכופות אנו משוכנעים כי אנו ערים. לפיכך, בשעה שאנו ערים, נוכל לקבוע כי החלום לא היה אלא דמיון; אך בשעת החלום עצמו – אין לנו כל דרך לדעת אם באמת או בבדיה מדובר.</div> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> בשלב זה, לפיכך, מעמיד דקארט את כלל נתוני החושים בספק. אל דאגה; הספק הקרטזיאני, כאמור, שנועד להרוס את בניין הידע כולו, עולה לצורך בנייה מחודשת שלו – הפעם, באופן יציב. מהו המאפיין את שיטת הטלת הספק של דקארט? באיזה אופן הוא מחלק את ההאמנות, בהן הוא מפקפק? מה יהיה צעדו הבא – האם יש עדיין במה לפקפק, או שמא יש כבר בסיס לידיעות שאין לפקפק בהן? (המשך, כמובן, <a href="http://advakessem.blogspot.com/2009/03/3.html">יבוא</a>). <img alt="" border="0" src="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/976fa8c2.jpg" /></div> <br /> <br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 10pt; line-height: 18pt; text-align: right;"> <i>* הציטוטים מתוך: דיקרט, רנה, <u>הגיונות על הפילוסופיה הראשונית</u>, הוצאת מאגנס (תשמ"ט), בתרגומו (הארכאי אך מלא-הקסם) של יוסף אור.</i></div> </div>אדוה שביבhttp://www.blogger.com/profile/05707133985979831004noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4786077302580021581.post-26965994346600918162009-03-08T22:40:00.015+02:002010-03-07T16:55:54.610+02:00<p></p><p> <span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" ><span style="color: rgb(204, 0, 0);"><strong></strong></span></span> <span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" ><span style="color: rgb(204, 0, 0);"><strong>* תקציר</strong></span> לטובת הממהרים: </span> </p><p></p><p> <span style="font-family:Arial;"></span> <span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >את הפעילויות מחוץ לבית אשאיר ל</span><a href="http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1130,209,33626,.aspx" target="_blank" mce_href="http://cafe.mouse.co.il/view.php?t=922606"><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >עכבר העיר</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >; זה תפקידו. מסתמנת אפשרות למזג-אוויר חורפי בחופשת פורים, ובהמשך לבקשה <a href="http://cafe.themarker.com/view.php?t=870953">במקום אחר</a> להמלצות על אתרי אינטרנט לגיל הרך, אני מצרפת גם הצעות אפשריות לפעילות בבית לא רק מול המחשב. <span style="color: rgb(204, 0, 0);font-family:webdings;" >,</span> </span> <span style="font-family:Arial;"> </span> <span style="font-family:Arial;"> </span> <span style="font-family:Arial;"></span> </p><p></p><p> <a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhdce9Cqf6UeF00-_2u2k7Esx0Uc1WMeRIa9skU7emBoE2vkn2mEYATh04Whh-goMjeVj9erz9imj0puTRZ37_KEQ8B_1r65DJvRmTLZmlUA2XWU9IgTsBna-ZpfdlcihuKuUPGCz56TKcM//"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 451px; height: 233px;" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhdce9Cqf6UeF00-_2u2k7Esx0Uc1WMeRIa9skU7emBoE2vkn2mEYATh04Whh-goMjeVj9erz9imj0puTRZ37_KEQ8B_1r65DJvRmTLZmlUA2XWU9IgTsBna-ZpfdlcihuKuUPGCz56TKcM//" alt="" border="0" /></a> </p><p></p><p> <span style="font-family:arial;"><span style="color: rgb(0, 0, 0);"></span></span> <span style="font-family:arial;"><span style="color: rgb(0, 0, 0);">הנה כמה רעיונות שאולי נממש אצלנו בבית: </span></span> </p><p><span style="font-family:arial;"><span style="color: rgb(0, 0, 0);"></span></span></p><p><span style="font-family:arial;"><span style="color: rgb(0, 0, 0);">נדפיס כובעים וקופסאות קטנות (למשלוחי מנות) לפי </span><a class="" href="http://www.familyshoppingbag.com/free_party_printables.htm" target="_blank" mce_href="http://www.familyshoppingbag.com/free_party_printables.htm"><span style="color: rgb(0, 0, 0);">דוגמאות מוכנות</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);">, נגזור ונדביק. אפשר, כמובן, לצייר את הדוגמא לבד, ולהוסיף קישוטים כגון סרטים נוצצים וכד'. </span></span></p><span style="font-family:arial;"><span style="color: rgb(0, 0, 0);"><p> נכין עוגיות ליצן: נרדד את הבצק וניצור ממנו (בעזרת חותכנים, סכין-גלגלת מפלסטיק, או סתם בעזרת האצבעות) צורות של ליצנים, אפשר עם כובע או כיד הדמיון. נקשט בסוכריות צבעוניות או בשוקולד-צ'יפ. </p><p> נראה איך "</p></span><a class="" href="http://www.pisga.org.il/magar/main1.asp?d=C:webspacedisk42pisga.org.ilpisga.org.ilwwwmagar%D7%97%D7%92%D7%99%D7%9D+%D7%95%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%D7%99%D7%9D%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%98%D7%91%D7%A2" target="_blank" mce_href="http://www.pisga.org.il/magar/main1.asp?d=C:webspacedisk42pisga.org.ilpisga.org.ilwwwmagarחגים+וימים+מיוחדיםפוריםפורים+בטבע"><span style="color: rgb(0, 0, 0);">מתחפשים</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);">" בעלי חיים בטבע (בפרט מצא-חן בעיניי הקובץ "</span><a class="" href="http://www.pisga.org.il/magar/%D7%97%D7%92%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%98%D7%91%D7%A2/%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D.zip" target="_blank" mce_href="http://www.pisga.org.il/magar/חגים%20וימים%20מיוחדים/פורים/פורים%20בטבע/הסוואה_פורים.zip"><span style="color: rgb(0, 0, 0);">הסוואה פורים</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);">"), ונערוך </span><a class="" href="http://www.mada.org.il/activities/athome/flashlight/camouflage.aspx" target="_blank" mce_href="http://www.mada.org.il/activities/athome/flashlight/camouflage.aspx"><span style="color: rgb(0, 0, 0);">ניסוי</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);"> לפי הצעת מוזיאון המדע בירושלים. </span><p></p><span style="color: rgb(0, 0, 0);"><p> <span style="color: rgb(0, 0, 0);">ובעניין האתרים לגילאים הצעירים: </span></p><p> <span style="color: rgb(0, 0, 0);">תלוי מה מידת השליטה שלו/ שלה בעכבר, וההיכרות עם משחקי מחשב ככלל.אצלנו עזרו מאוד האתרים של </span><a href="http://www.boohbah.com/" target="_blank" mce_href="http://www.boohbah.com/"><span style="color: rgb(0, 0, 0);">boohbah</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);"> ושל ה- </span><a href="http://www.bbc.co.uk/cbeebies/teletubbies/funandgames/" target="_blank" mce_href="http://www.bbc.co.uk/cbeebies/teletubbies/funandgames/"><span style="color: rgb(0, 0, 0);">teletubbies</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);"> (</span><a href="http://pbskids.org/teletubbies/teletubbyland.html" target="_blank" mce_href="http://pbskids.org/teletubbies/teletubbyland.html"><span style="color: rgb(0, 0, 0);">גם כאן</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);">) ו</span><a href="http://www.bbc.co.uk/cbeebies/inthenightgarden/" target="_blank" mce_href="http://www.bbc.co.uk/cbeebies/inthenightgarden/"><span style="color: rgb(0, 0, 0);">הגן הקסום</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);"> ללמוד שליטה בעכבר. גם באתר של </span><a href="http://www.babytv.co.il/flashGames/Games.aspx" target="_blank" mce_href="http://www.babytv.co.il/flashGames/Games.aspx"><span style="color: rgb(0, 0, 0);">ערוץ בייבי</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);"> יש משחקים נחמדים, ובעברית. לשלב מתקדם יותר, אפשר לנסות את האתר של </span><a href="http://www.bobthebuilder.com/au/homepageGames.html" target="_blank" mce_href="http://www.bobthebuilder.com/au/homepageGames.html"><span style="color: rgb(0, 0, 0);">בוב הבנאי</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);"> (וגם </span><a href="http://www.bbc.co.uk/cbeebies/bobthebuilder/fun/" target="_blank" mce_href="http://www.bbc.co.uk/cbeebies/bobthebuilder/fun/"><span style="color: rgb(0, 0, 0);">כאן בעמוד של ה- BBC</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);">). באתר </span><a href="http://www.uptoten.com/kids/boowakwala-navigation-games.html" target="_blank" mce_href="http://www.uptoten.com/kids/boowakwala-navigation-games.html"><span style="color: rgb(0, 0, 0);">up-to-ten</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);"> יש מבחר ענק של משחקים שמתאימים לכל מיני רמות. </span><a href="http://www.kidzcd.com/" target="_blank" mce_href="http://www.kidzcd.com/"><span style="color: rgb(0, 0, 0);">Kids Cyber Discovery</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);"> הוא מעין דפדפן אינטרנט "סגור" לילדים: אפשר ללחוץ על הכל בלי חשש. היציאה ממנו לדפדפן הרגיל היא רק בעזרת לחיצה על ctrl L, לחיצה קשה לקטנים (אם כי האתר כולל דפדפנים סגורים גם לגדולים יותר). (יש גם אתר דומה - </span><a href="http://cafe.themarker.com/view.php?t=732832" target="_blank" mce_href="view.php?t=732832"><span style="color: rgb(0, 0, 0);">Kidoz</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);"> - של חברה ישראלית, שטרם ניסינו). אתרים מצוינים בתשלום הם </span><a href="http://www.hop.co.il/" target="_blank" mce_href="http://www.hop.co.il/"><span style="color: rgb(0, 0, 0);">הופ</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);">, </span><a href="http://www.alfy.co.il/home/sitemap.asp" target="_blank" mce_href="http://www.alfy.co.il/home/sitemap.asp"><span style="color: rgb(0, 0, 0);">האי של אלפי</span></a><span style="color: rgb(0, 0, 0);"> ו</span><a href="http://sodmaya.co.il/menu.aspx" target="_blank" mce_href="http://sodmaya.co.il/menu.aspx"><span style="color: rgb(0, 0, 0);">הסוד של מיה</span></a></p></span><span style="color: rgb(0, 0, 0);"> (לקצת גדולים יותר). </span><span style="color: rgb(204, 0, 0);font-family:webdings;font-size:130%;" >,</span></span><p></p>אדוה שביבhttp://www.blogger.com/profile/05707133985979831004noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4786077302580021581.post-13274324556705032952009-03-01T17:32:00.029+02:002010-11-20T19:08:28.510+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <br /> <span style="color: #cc0000; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt;"><b>* תקציר</b></span><span style="color: black; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt;"> לטובת הממהרים:</span><br /> <span dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;">"אני חושב, משמע אני קיים" הוא, ככל הנראה, הטיעון הפילוסופי המפורסם ביותר מחוץ לחוגי הפילוסופיה המקצועית. מה בעצם נטען בו, ומדוע הוא נחשב למרכזי כל-כך בתולדות הפילוסופיה (ולטעמי, אף ליפה ומושך כל-כך)? כיוון שההסבר מעט ארוך, בחרתי להביא אותו בכמה חלקים; להלן החלק הראשון. וכן, יש שיעורי-בית לקראת <a href="http://advakessem.blogspot.com/2009/03/2.html">החלק הבא</a>. <img alt="" border="0" src="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/976fa8c2.jpg" /></span><br /><br> <a href="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/blogitoergosum.jpg"><img alt="" border="0" src="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/blogitoergosum.jpg" style="height: 236px; width: 422px;" /></a><br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 10pt; line-height: 14pt; text-align: right;"> <i>התמונה באדיבות: <a href="http://www.flickr.com/photos/mimax/371653201/">mimax</a></i></div><br /> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;">אם זה לא היה קורה, הייתי מתעלמת; אבל אחרי שכבר נתקלתי בתלמיד שענה במבחן על "דֶסְקָארְטֶס", אתחיל בהבהרה: בצרפתית, כידוע, יש לבטא רק כשליש מהאותיות הכתובות. רנה דקארט, מה לעשות, היה צרפתי, ושמו נכתב במקור כך: René Descartes. מִשֵש האותיות האחרונות (מהן מבטאים שלוש!) בשם משפחתו נגזר הכינוי "קָרְטֶזְיָאנִי", שפירושו, כמובן – "של דקארט".</div><br> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;">ובכן, מה המיוחד בטיעון הקרטזיאני המפורסם (המכונה "קוגיטו", על שם מקורו הלטיני: Cogito, ergo sum)? – השיטה שמאחוריו. דקארט מתאר, באופן חיוני להפליא, ספקות שהחלו לעלות בו ביחס להאמנות ודעות, שבעבר היה בטוח באמיתותן. הוא מעלה את רצונו לבנות בניין איתן של ידע, אלא שבניין כזה, כמובן, חייב להתבסס על יסודות מוצקים: אם היסוד רעוע, מועד הבניין כולו להתמוטט. </div><br> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;">דקארט אינו מתייחס כאן אך ורק לדעות או להתרשמויות, אלא לכלל ההאמנות שלנו ("האמנה" במובן – טענה, שאנו מקבלים כאמיתית). כיצד נדע, ביחס לכל אחת מהאמנותינו, כי היא אמיתית? ומאידך, איך נוכל לחיות בספק תמידי? הספק המכרסם ימנע מאתנו לפעול, שהרי תמיד נשאל את עצמנו אם איננו פועלים על סמך הנחות שגויות. בנוסף, איך נוכל לבחון מחדש את כל האמנותינו אחת לאחת, כדי לשוב ולקבל כאמיתיות רק את אלה, שלא יימצא בהן ספק? איך נארגן את כלל ההאמנות לבדיקה מחודשת? איך נוודא שלא שכחנו אף האמנה, ועל אילו האמנות נסתמך בינתיים, עד שתושלם הבדיקה?</div><br> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;">דקארט מציע להחליף את "הספק המכרסם" בספק שיטתי: נתחיל מיסודות הבניין, הוא מציע. לשם כך יש "למחוק" את כלל הידע שלנו, ולהניח, למטרת הבדיקה, שאיננו יודעים דבר: הכל מוטל בספק. היכן הם היסודות? במה נתחיל לבסס מחדש את הידע שלנו, כאשר הפעם – נוכל להיות בטוחים בו, לאחר שעבר בחינה ביקורתית?</div><br> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; font-family: arial; font-size: 12pt; line-height: 18pt; text-align: right;">הקוראים מוזמנים להכין שיעורי-בית בשאלה זו: היכן צריך להתחיל בספק שיטתי? מהם יסודות "בניין הידע" שלנו? <img alt="" border="0" src="http://i433.photobucket.com/albums/qq53/ashaviv/976fa8c2.jpg" /></div> </div>אדוה שביבhttp://www.blogger.com/profile/05707133985979831004noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4786077302580021581.post-739994269906201072009-02-26T19:46:00.035+02:002009-03-12T20:08:22.903+02:00</p><p></p> <div align="right"></div><div align="right"></div><div align="right"> </div><p align="right"> </p><div align="right"><span style="font-family:trebuchet ms;color:#000000;"><span style="font-family:arial;"><strong><span style="color:#cc0000;">* תקציר</span></strong> לטובת הממהרים: </p><p></p> </span></span><span style="font-family:trebuchet ms;color:#000000;"><span style="font-family:arial;">נכון, כולנו צאצאי הציידים והלַקָטוֹת העתיקים. השאלה היא אם אנחנו עדיין כל-כך דומים להם ולהן, האם ניתן לדעת זאת בכלל, ומה תפקיד התרבות בהתפתחות הטבע האנושי, הנשי והגברי? (רמז: תפקיד נכבד). </span><span style="font-family:webdings;font-size:130%;color:#cc0000;">, </span></span></div><div align="right"><span style="font-family:Webdings;font-size:130%;color:#cc0000;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Webdings;font-size:130%;color:#cc0000;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Webdings;font-size:130%;color:#cc0000;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Webdings;font-size:130%;color:#cc0000;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Webdings;font-size:130%;color:#cc0000;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Webdings;font-size:130%;color:#cc0000;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Webdings;font-size:130%;color:#cc0000;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:trebuchet ms;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Webdings;font-size:130%;color:#cc0000;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Webdings;font-size:130%;color:#cc0000;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Webdings;font-size:130%;color:#cc0000;"></span></div><p align="center"><span style="font-family:arial;"><a href="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/c/cc/Kalina_hunter_gatherer.jpg"><span style="font-family:arial;color:#000000;"></span></a></p><p align="right"></p><p align="right"></p><p align="right"></p><p align="right"></p><p align="right"></p><p align="right"></p><p align="right"></p><p align="right"> </p><p align="right"> </p><p align="right"> </p><p align="right"> </p><p align="right"> </p><p align="right"> </p><p align="right"> </p><p align="right"> </p><p align="right"> </p><p align="right"> </p><p align="right"> </p><p></p> </p><p align="center"><a href="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/c/cc/Kalina_hunter_gatherer.jpg"><span style="font-family:arial;color:#000000;"></span></a></p><p align="center"></p><p align="center"></p><p align="center"></p><p align="center"><a href="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/c/cc/Kalina_hunter_gatherer.jpg"><span style="font-family:arial;color:#000000;"><img style="WIDTH: 373px; CURSOR: hand; HEIGHT: 296px" alt="" src="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/c/cc/Kalina_hunter_gatherer.jpg" border="0" /></span></a></p><p align="right"></p><p align="right"></p><p align="right"></p><p align="right"></p><p align="right"> </p><p align="right"> </p><p align="right"> </p><p align="right"> </p><p align="right"> </p><p align="right"> </p><p align="right"> </p><p align="right"> </p><p align="right"> </p><p align="right"> </p><p align="right"> </p><p align="right"> </p><span style="color:#000000;"></span></span><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"> </p><p></p> דווקא נהניתי בזמנו בהצגה של קושניר, "להציל את איש המערות". חלק מהבדיחות היו קצת טפשיות, הרוב היו נחמדות, אבל זה בדיוק מה שהן היו: בדיחות. ליצור הצגה מצחיקה בהתבסס על ההבדלים בין הציידים לבין הלקטות, שלכאורה ממשיכים להתקיים עד היום בין הגברים לנשים, זה דבר אחד. להניח ברצינות שישנם הבדלים מהותיים בין גברים לבין נשים בהתבסס על התפקידים השונים שהיו להם בעבר הרחוק עד זרוּת, זה דבר אחר לגמרי. </span></span></div><p><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></span></span></p><p><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></span></span></p><p><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></p><div align="right"> </div></span></span><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></span></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></span></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"> </p><p></p> שתי בעיות עומדות מאחורי ההנחה הזו: </span></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"> </div></span></span><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></span></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></span></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"> </p><p></p> א. לאחר מאות אלפי שנות אבולוציה, אנחנו לא יכולים לדעת בדיוק (או אפילו בקירוב) אילו תכונות נשארו על כנן, ואילו השתנו ללא הכר (ואילו השתנו רק באופן חלקי). אפילו בהנחה שניתן לדעת כמה דברים על טבענו העתיק, הרי שמאז עברו עלינו שינויים אדירים, וההנחה, שדווקא תכונה זו או אחרת נותרה כשהייתה, קשה מאוד (שלא לומר – בלתי-אפשרית) להצדקה. הנסיון, שנעשה לפעמים, לבסס את הטענות להבדלים "טבעיים" בין נשים לגברים על עולם הטבע הוא מגוחך, כיוון שעולם הטבע הוא עצום ומגוון להדהים, ואפשר למצוא בו דוגמאות לכל מה שחשקה נפשנו. נמצא בו מינים שמגדלים ביחד, בזוגיות מונוגמית, צאצאים; מינים שבהם הנקבה אחראית לבדה לגידול הצאצאים; מינים שבהם הזכר אחראי לכך לבדו, וכל מיני אפשרויות מאפשרויות שונות, ביחס לכל תכונה שהיא (או לפחות, רובן המכריע). </span></span></div><p><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></span></span></p><p><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></span></span></p><p><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></p><div align="right"> </div></span></span><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></span></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"> </p><p></p> דוגמא אחת מני רבות, להבהרה: התכונות העומדות על הרצף אלטרואיזם-אגואיזם. שתי התכונות הקיצוניות קיימות בתרבות, וכל גרסאות האמצע קיימות גם הן. איזו מהן תרמה יותר (בעבר הפראי) להשרדות המין האנושי או ליכולת הרבייה שלו? אין לדעת. ומה דינן בתוך התרבות? תלוי: פעם זו באופנה ופעם הפכה; ויש הבדלים בין תרבויות שונות מבחינה זו (ומבחינות אחרות). </span></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></span></span></div><p><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></span></span></p><p><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></p><div align="right"> </p><p></p> דוגמא אחרת: יכולת קשב וריכוז. </span><a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/993502.html"><span style="color:#000000;">לא מזמן פורסם מחקר</span></a><span style="color:#000000;"> שהראה, כי בקרב שבט קנייתי החי עדיין חיים פראיים, יש יתרון לבעלי הפרעות קשב וריכוז (לפי הגדרתנו המערבית). "לפי הממצאים, בני הארייאל שנשאו מטען גנטי מסוג הגורם להיפראקטיביות, היו בריאים יותר מקרוביהם שלא נשאו תכונה זו", נאמר בידיעה ב"הארץ" שהתייחסה למחקר. דן אייזנברג, ראש צוות המחקר, הסביר כי "חלק ממגוון סוגי האישיות שאנחנו רואים מפריע במצבים מסוימים, אך תורם להישרדות במצבים אחרים". </span></div><div align="right"></div><div align="right"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></span></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></span></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"> </p><p></p> סביר להניח, שכמה מהתכונות הקמאיות שלנו נותרו על כנן, במידה זו או אחרת ובאופן זה או אחר, גם אם קשה מאוד לדעת אילו תכונות בדיוק, באיזו מידה ובאיזה אופן. לעומת זאת, אין ספק כלל שחיינו בתרבות, אף שהיא קצרת-ימים יחסית, שינו תכונות רבות שלנו ללא הכר. וחשוב מכך: רבות מהתכונות, שהתאימו לחיי הציידים והלקטות, אינן מתאימות כלל לחיינו כיום, ולכן, אף אם נותר מהן זכר, הרי שראוי למנף את השפעות התרבות למזעור השפעתן של תכונות אלה, ולעידוד ההתפתחות של תכונות מתאימות יותר. </span></span></div><p><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></span></span></p><p><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></span></span></p><p><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></p><div align="right"> </div></span></span><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></span></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"> </p><p></p> ב. על אף העובדה, שהתהליך האבולוציוני הקדום "הופרע" על-ידי התרבות, ובצדק (כיוון שהתכונות שנדרשו לנו בעבר אינן אותן התכונות, הנדרשות לנו כיום) – הרי שקיימת מגמה תרבותית ברורה של הבלטת (ואף יצירת) הבדלים מהותיים בין נשים לגברים. כוונתי, בין היתר, למחקרים המבשרים חדשות לבקרים על "הבדלים מובהקים בין גברים לנשים", במבנה המוח, בצורת החשיבה ובמה לא. השאלה הקריטית היא: האם מחקרים אלה מצביעים על הבדלים מולדים, או שמא על הבדלים תרבותיים? למעשה, יש כאן גרסה של שאלת הביצה והתרנגולת: חלק מן המחקרים הם תקפים, ולפיכך יש להניח כי ישנם הבדלים מובהקים מסוימים בין רוב הגברים (או הגבר הממוצע) לבין רוב הנשים (או האישה הממוצעת). עם זאת, אין במחקרים שום תשובה לשאלה – האם הבדלים אלה מולדים, או תוצאה של חינוך ותרבות?</span></span></div><div align="right"> </div><div align="right"> </div><div align="right"> </div><div align="right"> </div><div align="right"> </div><div align="right"> </div><div align="right"> </div><div align="right"> </div><div align="right"> </div><div align="right"> </div><div align="right"> </div><div align="right"> </div><div align="right"></div><div align="right"></div><div align="right"></div><div align="right"></div><div align="right"></div><div align="right"></div><div align="right"></div><div align="right"></div><div align="right"></div><div align="right"> </div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></span></span></div><div align="right"></div><div align="right"></div><div align="right"></div><div align="right"></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></span></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></span></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></span></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></span></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></span></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></span></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></span></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"></div><div align="right"></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></span></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></span></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"> </p><p></p> המעגליות מתבטאת בעובדה שבמשך אלפי שנים, יצרה התרבות הבדלים בין המינים (הבדלים שאין כל קשר הכרחי בינם לבין הבדלים "טבעיים", כלומר קודמים לתרבות, בין גברים ונשים). הבדלים שכאלה באים לידי ביטוי, כמובן, במחקרים שמטרתם למדוד הבדלים בין המינים. הבעיה החמורה כאן היא בהנצחת המעגליות: ככל שנמצאים הבדלים "מוכחים" בין המינים (כלומר, הוכחה לכך שההבדל קיים באופן אמפירי) – כך מתחזקת ההתניה החברתית להמשיך ולעודד קיום הבדלים אלה. אך האם היו מתקיימים הבדלים אלה אילולא ההתניה החברתית הזו? אילולא הייתה התרבות מעודדת הבלטה והנצחה של הבדלים בין המינים, אך ורק משום שהם כבר קיימים? </span></span></div><div align="right"></div><div align="right"></div><div align="right"></div><div align="right"></div><div align="right"></div><div align="right"></div><div align="right"></div><div align="right"></div><div align="right"></div><div align="right"></div><div align="right"> </div><div align="right"> </div><div align="right"> </div><div align="right"> </div><div align="right"> </div><div align="right"> </div><div align="right"> </div><div align="right"> </div><div align="right"> </div><div align="right"> </div><div align="right"> </div><div align="right"> </div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></span></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"> </p><p></p> נוצר מצב שבו קיימים הבדלים בין המינים, כאשר איש אינו יודע מה מקור ההבדלים (האם מדובר באותן תכונות ייחודיות עתיקות, שסייעו ללקטות ללקט ולציידים לצוד, או שמא בהבדלים תרבותיים מוטמעים). </span></span></div><p><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></span></span></p><p><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></p><div align="right"> </div></span></span><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></span></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"> </p><p></p> "כשאנחנו מניחים הבדלים מובהקים בין בנים ובנות", </span><a href="http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3619748,00.html"><span style="color:#000000;">כותבת ארנה קזין</span></a><span style="color:#000000;">, "אנחנו מעלימים מעינינו את המגוון שמתקיים הלכה למעשה. אנחנו בוחרים להוציא מחשבון, למשל, את כל הבנות הספורטיביות ואת כל הבנים העדינים ולהניח שהם יוצאים מן הכלל שמעידים עליו". באותו מאמר מצטטת קזין את ד"ר אפי הרנוי, המספר על מחקר ש"העלה כי כאשר לא הייתה התערבות חיצונית מצד הגננת והסייעת במשחקם של הילדים, שיחקו הבנות ב'משחקי בנים', כגון כדור, מלחמה ובנייה, והבנים שיחקו ב'משחקי בנות' כגון משפחה ומטבח". </span></span></div><p><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></span></span></p><p><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></p><div align="right"> </div></span></span><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></span></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></span></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"> </p><p></p> הקשר המובהק בין התרבות לבין המגדריות מתבטא בדוגמאות מעניינות כגון אלה: "צעצועים שנחשבו לפני עשרים שנה צעצועים מובהקים של בנות – כמו טלפון, למשל – נחשבים כיום לצעצועים ניטראליים מבחינה מגדרית, וגם בנים משחקים בהם בהתלהבות. החוקרים מסבירים: בעבר, הטלפון היה פריט לבנות, כי הוא סימל את המזכירה או המרכזנית, שהיו עבודות טיפוסיות של נשים, ואת הנטייה הנשית לשוחח ולרכל; כיום, הטלפון הסלולרי הוא פריט חובה לגברים ולנשים כאחד, והוא מסמל בין השאר חיים כלכליים פעילים. צעצועים שנחשבו לפני עשרים שנה צעצועים מובהקים של בנים – כמו כדורסל - התגלו במחקר הנוכחי כצעצועים ניטראליים, שבהם גם בנות משחקות בשמחה (זה נכון במיוחד לקנדה ולאמריקה, שם ספורט הנשים התפתח מאוד ונעשה מקובל ומוערך למדי בחברה)." </span></span></div><p><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></span></span></p><p><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></p><div align="right"> </div></span></span><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></span></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></div></span></span><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></div></span></span><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"></span></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000000;"> </p><p></p> ומה המסקנה? </span><a href="http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=594144&amp;"><span style="color:#000000;">יורם שורק</span></a><span style="color:#000000;"> מנסח אותה באופן לא מפתיע: "מה שנמצא כמשפיע על עמדותיהם של ילדים בנוגע לתפקידיהם של נשים וגברים אינם הצעצועים אלא מרכיב אחר בסביבתם - המבוגרים. ככל שחלוקת התפקידים בבית שוויונית יותר כך גם עמדות הילדים שמרניות פחות ביחס לתפקידיהם של נשים וגברים". </span><span style="font-family:webdings;font-size:130%;color:#cc0000;">,</span></span></div>אדוה שביבhttp://www.blogger.com/profile/05707133985979831004noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4786077302580021581.post-11479818808921883092009-02-21T14:27:00.018+02:002009-11-09T12:02:47.433+02:00<p><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;font-size:85%;" ><span style="color: rgb(204, 0, 0);"></span></span><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" ><strong><span style="color: rgb(204, 0, 0);"></span></strong></span></p><p></p> <span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" ><strong><span style="color: rgb(204, 0, 0);"></span></strong></span> <p><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" ><strong><span style="color: rgb(204, 0, 0);"></span></strong></span></p><p><strong><span style="color: rgb(204, 0, 0);font-family:Arial;" ></span></strong></p><p><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" ><strong><span style="color: rgb(204, 0, 0);">* </span><span style="color: rgb(204, 0, 0);">תקציר</span></strong> לטובת הממהרים: </span></p><p></p> <span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >הילדים יושבים שעות מול המחשב? - במקרה הזה, טוב שכך. משחק, שיצא בחודש שעבר וניתן להורדה חופשית באינטרנט, ילמד אותם "לחוש" פיזיקה, מבלי שיחשדו בכך. <span style="color: rgb(204, 0, 0);font-family:webdings;font-size:20px;" > </span></span><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;font-size:85%;" > </span> <span style=";font-family:Arial;font-size:85%;" ></span><p></p><p></p><p></p><p> <span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;font-size:85%;" ></span> <span style=";font-family:Arial;font-size:85%;" ></span> <span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;font-size:85%;" ><a href="http://www.kloonigames.com/crayon/screenshots/crayon_shot_02.jpg"><img style="width: 412px; height: 275px;" alt="" src="http://www.kloonigames.com/crayon/screenshots/crayon_shot_02.jpg" border="0" /></a> </span> <span style=";font-family:Arial;font-size:85%;" ></span></p><p></p><p> <span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:arial;" >"Crayon Physics" – "פיזיקה בצבעי-פנדה" – הוא משחק מחשב, שפותח על-ידי סטודנט פיני (בשם Petri Purho) באופן עצמאי, ובלי קשר לשום חברת-ענק, כמקובל ברוב משחקי המחשב. תחילת הפרויקט בהחלטתו של פורהו (או פורו, השד יודע איך מבטאים שמות פיניים) ליצור משחק חדש בכל חודש, וסופו ביצירת משחק מבריק, שזכה בפרס בתחרות משחקים (IGF) בשנה החולפת. הוא עלה לאתר לפני כחודש, וניתן </span><a href="http://www.crayonphysics.com/" target="_blank"><span style="font-family:arial;">להוריד גרסת-חינם, וכן גרסה בתשלום</span></a><span style="font-family:arial;"><span style="color: rgb(0, 0, 0);">.</span><span style="color: rgb(0, 0, 0);"> גרסת החינם בהחלט מרשימה ועשירה לכשעצמה. </span></span> <span style="font-family:Arial;"></span> <span style="font-family:Arial;"></span></p><p></p><p> <span style="font-family:Arial;"></span> <span style="font-family:arial;"><span style="color: rgb(0, 0, 0);"></span></span> <span style="font-family:arial;"><span style="color: rgb(0, 0, 0);">ומדוע אני מתפעלת כל-כך? המשחק הוא, פשוטו כמשמעו, מגרש משחקים בפיזיקה (במכניקה, ליתר דיוק): השחקנים נדרשים למשימות כגון העברת חפצים במסלולים, המחייבים בניית גשרים, מקפצות, ועוד אביזרים כיד הדמיון הטובה; כל זאת בעזרת ציור חופשי (בעזרת העכבר), כאשר כלל האביזרים המצוירים מצייתים לחוקי הפיזיקה. כך, למשל, אם עלינו להעביר את הכדור האדום בתמונה אל הכוכב הצהוב (המסמן נקודות במסלול), ניתן לצייר מגלשה כחולה וכדור כחול גדול יותר, שיתגלגל במגלשה, וידחוף את הכדור האדום היישר אל הכוכב. הכדורים, וכל יתר הגופים המצוירים, מתנהגים במשחק באותו אופן בו היו מתנהגים גופים ממשיים במציאות, כך שהצלחה במשחק פירושה הפנמה של אינטואיציות במכניקה, לא פחות. כך, בלי חישובים, בלי הפחדות ובלי נוסחאות, לומדים הילדים להעריך ולחוש "זה יעבוד" או "זה לא יעבוד". חשיבה של מהנדס, הנאה של משחק, וכל זאת בחינם – הנה ההסבר להתלהבות שלי! </span><span style="color: rgb(204, 0, 0);font-family:webdings;font-size:20px;" > </span></span> </p>אדוה שביבhttp://www.blogger.com/profile/05707133985979831004noreply@blogger.com2