tag:blogger.com,1999:blog-90528296122607684982024-10-24T21:30:44.348+03:00© כל הזכויות שמורותsrullikhttp://www.blogger.com/profile/03324955159913803409noreply@blogger.comBlogger47125tag:blogger.com,1999:blog-9052829612260768498.post-85567634258164884702011-12-06T14:31:00.001+02:002011-12-06T14:31:03.880+02:00

הבלוג עבר לכתובת חדשה מוזמנות לעקוב שם, תודהhttp://shortandclear.wordpress.com/

srullikhttp://www.blogger.com/profile/03324955159913803409noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-9052829612260768498.post-37752892982322579142011-12-02T00:08:00.001+02:002011-12-02T00:19:42.760+02:00

ישוע נצלב בשנית, הפעם על צלב התמימות. הוא לא עלה השמימה, כי בשמים איש לו חיכה לו. לא היו לו מילים אחרונות, כבר מזמן הוא לא איש של מילים. רק תמונה אחת ראה בעודו מדמם, זאת של מרים המגדלית.

srullikhttp://www.blogger.com/profile/03324955159913803409noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-9052829612260768498.post-65238016080777040652011-11-26T16:31:00.001+02:002011-11-27T05:18:45.108+02:00

קפקא לא גר כאן יותר, הוא אבד. הגיע לבקר את מקס ברוד ולאחר שגילה כי נבגד קשר את עצמו לסלע וקפץ לנחל קישון. קפקא לא גר כאן יותר, הוא ניצל. הוא יושב עכשיו בביתו משכתב את כתביו שלא נשרפו, ותוך כדי כך מנסה להבין מה הביאו לפה מלכתחילה.

srullikhttp://www.blogger.com/profile/03324955159913803409noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-9052829612260768498.post-13533133593886516702011-11-20T01:16:00.001+02:002011-11-20T01:25:23.456+02:00

כבר למעלה מארבעה חדשים הם לא עוזבים אותו, המנופים הצבועים באדום לבן של נמל חיפה. לא מספיק שהוא רואה אותם כל יום בין שמונה לשש עשרה שעות עבודה ביממה הם מופיעים גם אחרי, או לפני אם תרצו, כי בשבילו זה אותו הזמן. המנופים השתלטו על תודעתו וזמנו כאילו היו שם תמיד. ההשתלטות הארורה החלה עוד טרם תחילת עבודתו בנמל אלא ברגע בו הוציא אל הפועל את ההחלטה אשר התקבלה אצלו בלית ברירה בקיץ האחרון, ביום בו ארז את

srullikhttp://www.blogger.com/profile/03324955159913803409noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-9052829612260768498.post-84414171514557534332011-09-30T19:04:00.000+03:002011-09-30T23:20:29.558+03:00

שלום, מדברת רחל הפקידה מהבנק. הצ'ק שרשמת חזר כי הופקד טרם זמנו. עמלת החזרה היא 55 שקלים למרות שאנו יודעים כי זו לא אשמתך נאלץ לגבות ממך את העמלה. בעקבות העמלה אתה חורג ממסגרת אשראי שהקצה לך הבנק בטובו. הריבית על חריגה היא פריים פלוס הרבה. הבנק מודע לכך שיש לך משכורת קבועה, ושתוכל, תוך חודש - חודשיים, אפילו לעבור לפלוס, אך הוא צריך את הכסף עכשיו. אני נאלצת להודיע לך כי אם לא

srullikhttp://www.blogger.com/profile/03324955159913803409noreply@blogger.com0גן השלום, Haifa, Israel32.809498 35.003101tag:blogger.com,1999:blog-9052829612260768498.post-65527410932528742322011-09-16T17:42:00.000+03:002011-11-22T15:01:29.386+02:00

לא, לא הייתה שום נכבה ומי שיגיד אחרת דינו שנת מאסר, גם לא היה דבר כזה 'עם פלסטינאי' ואילו עם יהודי קובץ מכל קצווי הגלות לכל שטחי ארץ האבות. נשים וגברים לא חיו באוהלים, ואין רעב בישראל. חברי האספסוף מתלוננים כי הם לא נחמדים לכן צריך לשבור להם את הידיים והרגליים. המשבר הכלכלי פסח עלינו וכלכלתינו יציבה אבל אין לנו כסף לבזבז על רווחה, ולמרות זאת העם דורש צדק חברתי אך אינני יודע מה העם

srullikhttp://www.blogger.com/profile/03324955159913803409noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-9052829612260768498.post-48668767970855976712011-08-08T11:22:00.000+03:002011-09-17T16:40:32.582+03:00

פתאום קם אדם ומגלה שהוא אדם. עם רצונות משלו. ומאווים שהם רק שלה, ומתחיל ללכת. אז שם העם את ידו על כתפה ואמר: "שבו, הלא קראתם את השיר המפורסם!"

srullikhttp://www.blogger.com/profile/03324955159913803409noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-9052829612260768498.post-56761426859974344832011-08-05T21:46:00.000+03:002011-09-17T16:41:19.344+03:00

אני לא מדבר אקדמית זו שפה גבוה ואני פחות ממטר שבעים. לא מדבר פוליטית, יותר מדי שקרים בפחות מדי מילים. לא מדבר רגשית זוהי שפה זרה ללא הגיון. לא רוצה לדבר צינית היא שבה בסוף אל בעליה. אני פשוט לא מדבר, וגם בזה יש אינסוף מילים. 

srullikhttp://www.blogger.com/profile/03324955159913803409noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-9052829612260768498.post-61508926081951395192011-07-31T20:29:00.003+03:002011-09-17T16:42:45.085+03:00

האש שניצתה זה עתה במצת הכחול היא לכבוד פירומנים שלא יכולים ללא להבה, הסיגריה שנדלקה לפני דקות אחדות מוקדשת לכל מי שחשבה להפסיק לעשן אך הפסיקה רק לעשרות בודדות של דקות, הבדל המסרב להגיע אל קיצו הינו עבור מי שלא רואה את הסוף מתקרב, המאפרה המלאה בכתום ואפור מיועדת למי שרואה רק בשני צבעים

srullikhttp://www.blogger.com/profile/03324955159913803409noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-9052829612260768498.post-22911883919450018312011-07-29T20:48:00.001+03:002011-09-17T16:42:54.554+03:00

המצב לא תמיד היה כך, פעם הם דווקא דיברו זה עם זו, דיברו במשך שעות על לא מעט דברים, דברו על העיקר ועל הטפל, על דברים חשובים ועל עניינים של ה בכך. אז, כאשר לא הכירו אחת את השני הם דיברו. מספר פעמים נפגשו עד שהכירו – ודיברו, אוי כמה דיברו. אבל דווקא כשהכירו הם חדלו לתקשר. בהכרות בלתי מתוכננת כאילו נבנו להן בבת אחת וללא תכניות או כוונות, חומות ענק אשר וחסמו אותם זו מזה, חומות שלא היא ולא הוא

srullikhttp://www.blogger.com/profile/03324955159913803409noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-9052829612260768498.post-14830360333160117042011-07-12T00:53:00.000+03:002011-07-12T00:53:54.946+03:00

הנה זה שוב קורה, רגע של אשליה ואני לא מצליח להירדם. כל ביקור בזק בתל אביב מותיר אחריו שבוע של לילות נטולי שינה. כארבע שנים עברו מאז עזבתי את העיר לטובת הלא נודע והנוסטלגיה המלווה בחלומות בהקיץ על התמזגות עימה לא חדלים לרדוף אותי על בסיס כמעט יומיומי. כל צעד לכיוון החלום  נראה כצעד אחרון בו המעשה ייעשה ואשאר במקום אליו אני שייך אך המפגש עם המטרה מקפיא אותי ומונע לעשות את מה שרק לילה לפני

srullikhttp://www.blogger.com/profile/03324955159913803409noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-9052829612260768498.post-73663310401250116882011-06-25T22:53:00.002+03:002011-06-25T22:53:52.045+03:00

שלוש שניםועוד חצי שנה דפוקוקץ לא נראה באופק.זה כמו לחתום קבע לזמן לא ידועועוד בשכר של חוגר.אוי לתודעה הכביכול ראדיקליתאשר חושבת בביטויים צבאייםאבל בקרב כמו בקרבלא קיימים מונחים אחרים.חז"ל קבעו 'נאה דורש, נאה מקיים'וגם 'והגית בו יומם ולילה'על כן לא נותר אלא לחלום להשתחרר מהקרב בניצחון או הפסד

srullikhttp://www.blogger.com/profile/03324955159913803409noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-9052829612260768498.post-56426080371712581822011-06-20T02:22:00.000+03:002011-06-20T02:22:00.173+03:00

שונא ספרות ואת כל מה שיש בהשונא את מצג השווא של המציאות ואת האסקפיזם.שונא את ההזדהויות המזויפותותיעוב כלפי כל מי שאיננו אנישונא את הגיבור המוצלחואת אנטי גיבור העלוב.שונא את מדאם בובאריולא סובל את דון קיחוטהאת ז'אן ולז'ן ואת קולזטנגעל מאדונית ומתעב את הרוכלבזארוב ורסקולניקוב הם מודל לבוז ועליבות סולד מכולם באותה מידה וזאת משום שבגללםגם בדבר הכי פשוט והנראה לעיןאני לא יכול שלא לחפש את

srullikhttp://www.blogger.com/profile/03324955159913803409noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-9052829612260768498.post-35657997837746265232011-06-13T18:20:00.004+03:002011-06-14T04:10:51.262+03:00

השפה, כל שפה שבעולם היא מקור רש ודל של הפנים. המילים, על כל צירופיהן מסבירות רק את החוץ, את המעטפת, את הנראה לעין בלאו הכי. אין מושג או מונח או ניב שיסביר, שיחדור את הקליפה הקשיחה יותר או הקשוחה פחות. דווקא  מבט פשוט ובלתי מעייף, יש ביכולתו להכניע את שומרי הסף  וזאת בלי לומר מילה.

srullikhttp://www.blogger.com/profile/03324955159913803409noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-9052829612260768498.post-22111049760184541502011-04-01T06:46:00.002+03:002011-07-15T23:17:03.939+03:00

לפעמים יש רגעים בהם נדמה שרק אם תעשו את הצעד הנכון, צעד אחד קטן אך בעל משמעות גדולה, הכל יסתדר על הצד הטוב ביותר והשמש הקופחת של ימי אוגוסט החמים לפתע במקום להמיס קרחונים שיטביעו את מה שאינו יציב תתחיל לחייך. אבל אז, ברגע שהרגליים משתלבות אל מעבר לקו אותו חציתם באותו צעד מזערי אך נועז תגלו שעשיתם אותו כשכבר מאוחר והשמש מוכנה לעוד קיץ של הרס.

srullikhttp://www.blogger.com/profile/03324955159913803409noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-9052829612260768498.post-65493804279951121312011-03-07T18:06:00.001+02:002011-03-07T18:08:51.849+02:00

הציפיה לבואה של האם לוותה בחרדה רבה. יהושע לא ידע כיצד יפתח השיחה עם האישה שלא הגנה עליו מצד אחד, אך מצד השני מתייסרת מהיום בו עזב את הבית. פרט לשלוש שיחות טלפון חפוזות, כולן מהימים האחרונים, לא דיבר איתה מאז גיוסו. היה בו מן חשש שהיא לא תזהה אותו. הרבה השתנה בו מאז גירש אותו אביו מביתו – גם מבפנים אך גם מבחוץ. החליפה השחורה עם חולצה לבנה מתחת המעונבת בעניבה מהודרת הוחלפה במדי צה"ל בבסיס ומכנסי

srullikhttp://www.blogger.com/profile/03324955159913803409noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-9052829612260768498.post-34167624135883958062011-03-04T00:04:00.004+02:002011-03-04T01:36:06.219+02:00

עוד כעשרים שבועות, אחרי כל הבלאגן, כשעכשיו יהיה אז ומחר לא נודע וכנגד כל מה שנכון, צריך והגיוני אקום ואלך למקום בו אין לא כן ולא לא, למקום אליו טרם הגיעו המיאוס והבנאליות, מקום חדש, הרחק מכאן.

srullikhttp://www.blogger.com/profile/03324955159913803409noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-9052829612260768498.post-71270634045525806362011-02-21T11:07:00.003+02:002011-02-21T11:18:27.932+02:00

יושב ברכבת, על כיסא בודד בסוף הקרון השלישי, מחפש אחר פנים מוכרים שיזכירו את החלונות הגבוהים אליהם הגעתי במסע הקודם אך נעניתי כי עליי להמתין מחוץ לחדר ישיבות. בוחן כל זוג עיניים חומות שמא הם הישיבו את היום בו הצצתי דרך חור המנעול של אותם חלונות אליהם מובן כי אשוב שוב ושוב עד שיקבלו אותי או יסלקו.

srullikhttp://www.blogger.com/profile/03324955159913803409noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-9052829612260768498.post-22163002484363885632011-02-02T01:51:00.001+02:002011-02-02T01:52:51.503+02:00

הוא כבר לא יזכיר לה שכל אשר רצה זה ללמוד להכיר אנשים חדשים, גם יחסים עם הוריו לא יעלו עוד על השולחן. במשך שנתיים, רק פעם אחת פתח את ליבו, וגם אז הרגיש שהיא נפגעה. האמת שזה היה די בצדק, גם הפתיחה וגם העלבון. בתוכו האמין שהוא מדבר בעיקר אל עצמו, והיא חשבה שאינו משתף עמה פעולה. שניהם צדקו. כשדיברה היא על קשר, שמעה מצידו נאום על יחסי כוחות. כשניסתה לחדור פנימה, הוא התעקש להישאר בחוץ. הם ניהלו מלחמה,

srullikhttp://www.blogger.com/profile/03324955159913803409noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-9052829612260768498.post-68123249255088125992010-12-26T22:12:00.001+02:002010-12-26T22:16:10.777+02:00

לשבת בבית בדרום תל אביב. לבהות בספר פתוח. במסך מחשב או טלוויזיה. לבדוק באובססיביות - כל כמה דקות, את תיבת המייל. ללכת לשירותים/מטבח/אמבטיה. לחזור ולבדוק אולי יש שיחה שלא נענתה. לקפוץ למשמע כל צלצול – אולי זה הוא הצלצול המיוחל. כי הרי הודעת על ייחולייך לצלצול. וכשהוא לא מגיע -  לקום,  להתקלח וללכת לחלום במקום אחר. ואז, ללא כל התראה מוקדמת, תוך כדי קריאה, גלישה או סתם חלימה בהקיץ – לוותר

srullikhttp://www.blogger.com/profile/03324955159913803409noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-9052829612260768498.post-19619293844905908912010-12-15T00:32:00.004+02:002011-09-24T12:10:28.090+03:00

בא לו להקיא כבר מהקפה השחור ומשתי הסיגריות המצוצות עד הפילטר אשר מהוות חלק בלתי נפרד מכל כוס שהוא שותה, אבל אסור לו להירדם. אז מה שבשבע בבוקר הוא חייב להתייצב שוב לשטיפת כלים ורצפות במסעדה בה הוא עובד בין שישה לשבעה ימים בשבוע, תלוי בגודל החשבונות אותם צריך לשלם. הוא חייב לכתוב. נמאס לו לעבוד בעבודות זמניוֹת ומדכאות, עבודות אשר זמניוּתן איננה מוגבלת בזמן. הוא חייב לסיים את הרומאן הזה. רומאן בו

srullikhttp://www.blogger.com/profile/03324955159913803409noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-9052829612260768498.post-31260460391162561822010-11-28T03:25:00.003+02:002010-11-28T04:11:23.098+02:00

הוא לא ייסע יותר לבקר בתל אביב, לא יעלה לקו חמש מהתחנה המרכזית לכיוון דיזינגוף, מתפלא כל פעם מחדש על שני הפנים של העיר, זה של תחנות מרכזיות המלאות בבתי מסחר לסמים ולנשים, וזה של רחוב תרס"ט עם מוסדות התרבות השוכנים בו. הוא כבר לא ישתה הפוך ב'תוצרת הארץ' עם טוסט גבינה צהובה בצד ולא בירה ב'המינגוואי', ולא יקנה ספר ב'נסיך'. התירוץ שייתן לעצמו יהיה קשור בזיהום האוויר  בבירת הבילויים של ישראל, כי

srullikhttp://www.blogger.com/profile/03324955159913803409noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-9052829612260768498.post-87930584017944617242010-10-31T04:45:00.006+02:002010-10-31T05:38:42.305+02:00

האמת שדי נמאס לו מהמחסומים ומהסיורים האלה. כבר שבעה עשר חודשים הוא רואה את הבית רק פעם בשבועיים - שלושה, ובשאר הזמן - שטחים. כל יום אותו הדבר: עצירת מכונית בשולי המחסום, בדיקת כל התאים, מבטיהם של ילדים הבוהים בו ושואלים אינספור שאלות שאין לו תשובה כנה עליהן, וברכת סעו לשלום שלא תוביל לא לברכה ולא לשלום. את כל מה שמספרים במהדורות החדשות על 'השטחים' הוא חוה כבר, ולא פעם אחת. הפגנות שבועיות של

srullikhttp://www.blogger.com/profile/03324955159913803409noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-9052829612260768498.post-75046916759138176712010-09-18T23:39:00.002+02:002010-09-18T23:52:17.720+02:00

כל מה שביקשתי היה לפתוח דף חדש. היא סגרה את המחברת ואמרה שכל הדפים כבר מלאים.

srullikhttp://www.blogger.com/profile/03324955159913803409noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-9052829612260768498.post-24237694426993760892010-09-03T03:10:00.005+03:002011-02-16T02:06:48.306+02:00

כאשר ייצא, שלוש שנים אחרי שהתראו בפעם האחרונה, מקו 405 של אגד עם מזוודה ישנה וסנטר לא מגולח - הוא לא יזכור הרבה מאותו ערב בקפה תל אביבי לא טיפוסי, בו הודיע לה שהוא נוסע למנזר בלטרון לזמן לא ארוך, נסיעה שאחריה הכל יהיה  בסדר ביניהם, ולא תהיינה עוד מריבות. כל הדם הרע שיש ביניהם לפעמים, כך האמין, הוא בגלל שטרם הצליח לגבש את עצמו לדבר שלם, ושהוא מרגיש כמו אוסף אקלקטי של תכונות אישיות שלא

srullikhttp://www.blogger.com/profile/03324955159913803409noreply@blogger.com0