tag:blogger.com,1999:blog-51572049498886737292021-08-24T23:24:40.293+03:00איך אומרים בעברית צחהביטויים ומילים בעברית | איך להגות נכון ואיך כותבים נכון מילים בעברית | מקור מילים וביטויים | טעויות נפוצות בעבריתYael Hakshurianhttp://www.blogger.com/profile/09599075460673569018noreply@blogger.comBlogger89125blogspot/MnIaJhttps://feedburner.google.comtag:blogger.com,1999:blog-5157204949888673729.post-15376927806031119392017-07-27T19:10:00.000+03:002017-07-30T11:11:33.050+03:00חתך בבשר החי<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">ורד פנתה אליה בשאלה הבאה:<br /><i>"חתך שיש בגוף כתוצאה מפציעה. האם אומרים חתך עם סגול וסגול או בפתח פתח?"</i><br /><br />התשובה הקצרה היא שהצורה הנכונה היא חֲתָך.<br /><br />התשובה הארוכה היא שיש שתי צורות שאפשר לנקד את המילה - כל אחת בעלת משמעות אחרת.<br />בכל מקרה, אין מילה כזו בסגול/צירה.<br /><br /><br /><h4 style="text-align: right;">הסבר קצר על ההבדל בין הפועל חָתַךְ לשם חֲתָך</h4><br /><h4 style="text-align: right;">השם חֲתָך משקל פְּעָל </h4>הכוונה לסדק או קרע שיש בעור או בחומרים אחרים.<br />אפשר לקרוא בהרחבה על <a href="http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/netiyyat-hashem/1-1-%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A5/#target-2634" target="_blank">המשקל פעל באתר האקדמיה</a><br /><br /><h4 style="text-align: right;">הפועל חָתַךְ </h4>השורש ח.ת.כ בגוף נסתר עבר. הכוונה למי שביצע את פעולת ההפרדה (בעור או בחומרים אחרים).<br /><br />פירוש הביטוי "חתך בבשר החי" הוא קיצוץ במשאבים חיוניים, פגיעה בחלקים מהותיים.<br /><br /></div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/MnIaJ/~4/H_-6AQCFnK0" height="1" width="1" alt=""/>Yael Hakshurianhttp://www.blogger.com/profile/09599075460673569018noreply@blogger.com0http://yaelhaksh.blogspot.com/2017/07/blog-post_66.htmltag:blogger.com,1999:blog-5157204949888673729.post-39868835748106661972017-07-27T18:08:00.000+03:002017-07-27T18:08:01.527+03:00לנעול ולחלוץ נעליים<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">הפוסט הזה נכתב בתשובה לשאלה של נח:<br /><i>איך אומרים בעברית צחה להוריד את הנעלים [ההפך מלנעול נעלים]. אלוהים ציווה את משה באירוע הסנה "של נעליך" האם זו המילה העדכנית ומה מקורה</i>?<br /><br /><br />אכן בספר שמות (פרק ג, פסוק 5) נעשה שימוש בציווי <b>של נעליך</b>:<br />"וַיֹּאמֶר אַל-תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל-נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת-קֹדֶשׁ הוּא"<br />אך בעברית של היום לא עושים שימוש בפועל זה, אלא בשורש ח.ל.ץ<br /><br />גם השורש ח.ל.ץ מופיע בתנ"ך בהקשר של הסרת הנעליים:<br />ישעיהו, פרק כ פסוק 2:<br />"בָּעֵת הַהִיא, דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ לֵאמֹר, לֵךְ וּפִתַּחְתָּ הַשַּׂק מֵעַל מָתְנֶיךָ, וְ<b>נַעַלְךָ תַחֲלֹץ</b> מֵעַל רַגְלֶךָ; וַיַּעַשׂ כֵּן, הָלֹךְ עָרוֹם וְיָחֵף."<br /><br /><br />אם גם לכם יש שאלה בעברית - <a href="https://yaelhaksh.blogspot.co.il/p/blog-page.html">אתם כבר יודעים מה לעשות</a>.<br /><br />וזכרו - נעליים קונים מהר, וגרביים לא חסר...</div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/MnIaJ/~4/Zv-QjtffNWA" height="1" width="1" alt=""/>Yael Hakshurianhttp://www.blogger.com/profile/09599075460673569018noreply@blogger.com0http://yaelhaksh.blogspot.com/2017/07/blog-post_27.htmltag:blogger.com,1999:blog-5157204949888673729.post-29718139223185184942017-07-25T20:19:00.000+03:002017-07-25T20:19:00.173+03:00איך אומרים יום בחודש?<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">כתבתי בעבר <a href="https://yaelhaksh.blogspot.co.il/2012/01/blog-post_24.html">פוסט לגבי הצורה הנכונה שבה מציינים או אומרים יום בחודש</a>, אבל אני עדיין מקבלת הרבה פניות בנושא.<br /><br />הפוסט הזה הוא בתשובה לשאלה של עדי:<br /><i>"איך אומרים <strike>השביעי לדצמבר</strike> או <strike>שבעה לדצמבר</strike>?" </i>(הטעות במקור)<br /><br />התשובה היא שבעה <b>ב</b>דצמבר.<br /><br />יום הוא זכר ואנחנו סופרים ימים בחודש. ולכן שבעה (ימים) ב(חודש) דצמבר.<br /><br />הטיפ שלי לגבי איך זוכרים זה פשוט לפי ימים מיוחדים בחודש (חגים או אחרים) כמו אחד באפריל או תשעה באב.<br /><br /></div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/MnIaJ/~4/_QTs8XdVhMY" height="1" width="1" alt=""/>Yael Hakshurianhttp://www.blogger.com/profile/09599075460673569018noreply@blogger.com0http://yaelhaksh.blogspot.com/2017/07/blog-post_51.htmltag:blogger.com,1999:blog-5157204949888673729.post-5587564868317775762017-07-25T19:22:00.000+03:002017-07-25T19:22:00.221+03:00האם נכון לומר נולד לי נכד? <div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">את השאלה הזו קיבלתי ממישהו בכינוי "דבש".<br />אני מניחה שהשאלה נובעת מכך שלא את/ה ילדת בעצמך.<br /><br />הפועל נולד - מתייחס לצאצא ולאו דווקא לאמא/היולדת ולכן נכון להגיד נולד לי נכד.<br /><br />אפשר למצוא לצורה הזו גם סימוכין בתנ"ך, אחד מהם בספר בראשית פרק כא' פסוק ג' כתוב:<br />"וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת-שֶׁם-בְּנוֹ <b>הַנּוֹלַד-לוֹ</b> אֲשֶׁר-<b>יָלְדָה-לּוֹ</b> שָׂרָה יִצְחָק"<br /><div><br /></div>צורת הייחוס הזו מופיעה פעמים רבות בתנ"ך כאשר נולד למישהו בן/בת. אותו הדבר נכון גם לגבי נכד.<br /><br />בכל מקרה, מזל טוב להולדת הנכד!<br /><br /></div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/MnIaJ/~4/stRScos4GQs" height="1" width="1" alt=""/>Yael Hakshurianhttp://www.blogger.com/profile/09599075460673569018noreply@blogger.com0http://yaelhaksh.blogspot.com/2017/07/blog-post_75.htmltag:blogger.com,1999:blog-5157204949888673729.post-85697019416559659722017-07-25T19:03:00.000+03:002017-07-25T19:03:00.787+03:00פשרן לעומת מתפשר<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">הפוסט הבא נכתב בתגובה לשאלה של מירי:<br /><i>"כשרוצים להשוות בין שני אנשים מבחינת תכונות אופי שונות האם ניתן לומר שצד אחד פשרן לעומת הצד השני שפחות? או שהמילה הנכונה צד אחד מתפשר?</i><br /><i>הכוונה האם המילה פשרן (אדם שיודע להתפשר), קיימת והיא נכונה על פי העברית?"</i><br /><br />התשובה היא ששתי המילים נכונות וקיימות בעברית. גם פשרן וגם מתפשר.<br /><br />השורש של שתי המילים הוא פ.ש.ר<br />משקל קַטְלָן הוא משקל של בעלי מקצוע או בעלי תכונה. למשל, ירקן (מוכר ירקות) או שקרן (אדם שמרבה לשקר) ולכן גם פשרן - אדם שנוטה להתפשר.<br /><br />כאשר רוצים להתייחס לפעולה עצמה שמבצע הפשרן, משתמשים בפועל - מתפשר.<br />בניין התפעל (עבר) ומתפעל (הווה) מתייחס בין היתר לפעולה שחוזרת על עצמה, כמו מתפשר (כלומר מישהו שמוותר הרבה).<br /><br /><br /><br /></div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/MnIaJ/~4/MvQbf9As2AM" height="1" width="1" alt=""/>Yael Hakshurianhttp://www.blogger.com/profile/09599075460673569018noreply@blogger.com0http://yaelhaksh.blogspot.com/2017/07/blog-post_25.htmltag:blogger.com,1999:blog-5157204949888673729.post-27802761662711789972017-07-24T20:19:00.000+03:002017-07-25T10:44:55.968+03:00איך אומרים דלי ברבים ומה הקשר לדלית?<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">פוסט זה נכתב בתשובה לשתי שאלות שקיבלתי הקשורות למילה דלי.<br /><br />השאלה הראשונה של דבי ב<a href="http://yaelhaksh.blogspot.co.il/2011/09/blog-post_18.html">פוסט <i>איך אומרים ברבים</i></a><i> את המילה דל</i>י.<br /><br />והשאלה השנייה של ישראל:<br /><i>המילה "לדלות" כמו לדלות מידע, לדלות מים מהבאר האם היא מהשורש דלי או משהו אחר?</i><br /><br />נתחיל בתשובה לדבי צורת הרבים של דלי היא <b>דְלָיִים</b>.<br /><br />לגבי המילה לדלות מידע, היא אכן מהשורש דלי/ה שפירושו להעלות.<br />דלית וברבים דליות הן ענפים הנישאים (עולים) של הצמח (בדרך כלל ההתייחסות היא לגפנים).<br /><br />בעזרת דלי מעלים מים מן הבאר, ובדליית מידע, הכוונה היא שמעלים מידע מסוים מסך כל המיידע הקיים. מעיין שליפה של נתונים.<br /><br /><br />אפשר לקרוא בהרחבה על מקור השם <a href="http://hebrew-academy.org.il/2015/02/04/%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90-%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C-%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%9F/" target="_blank">דליות באתר האקדמיה</a>.<br /><br />אם גם לכם יש שאלה בעברית, מוזמנים <a href="https://yaelhaksh.blogspot.co.il/p/blog-page.html">לכתוב לי</a>.<br /><br /><br /></div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/MnIaJ/~4/ZOSiZqmKwK8" height="1" width="1" alt=""/>Yael Hakshurianhttp://www.blogger.com/profile/09599075460673569018noreply@blogger.com0http://yaelhaksh.blogspot.com/2017/07/blog-post_24.htmltag:blogger.com,1999:blog-5157204949888673729.post-36617833002789200772017-07-24T19:33:00.000+03:002017-07-24T19:33:30.718+03:00הרבה פחות ומעט יותר<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">אני חוזרת לכתוב בבלוג לאחר הפסקה ארוכה של יותר משנה. אנסה לענות על פניות שקיבלתי במהלך הזמן הזה, או לפחות על פניות שחזרו על עצמן מתוך מחשבה שהן מעניינות יותר מאשר אחרות. סליחה עם אלו שפנו ולא קיבלו תשובה. אם עדיין מעוניינים לשאול אותי, <a href="https://yaelhaksh.blogspot.co.il/p/blog-page.html">מוזמנים כמו תמיד לכתוב לי</a>.<br /><br /><br />קיבלתי הרבה פניות לגבי צירוף המילים: "הרבה פחות" והאם נכון להשתמש בו.<br />נשמע כמו ניגוד, אבל הביטוי הוא תקין.<br /><br />ראשית הסבר קצר לגבי <b>הרבה ומעט</b> לעומת <b>יותר ופחות</b>.<br /><br /><h4 style="text-align: right;">תיאור כמות/מידה</h4>הרבה ומעט הם תיאורים (בתחביר) העונים על השאלה "<b>כמה?</b>"<br /><br />לדוגמה, כמה שעות אתה ישן ביום? התשובה יכולה להיות <b>הרבה </b>שעות או <b>מעט </b>שעות.<br /><br /><h4 style="text-align: right;">ערך היתרון</h4>ערך היתְרון משמש לציין יתרון (בכמות או במידה) בתכונה של תואר השם או תואר הפועל <b>בהשוואה </b>בין שני דברים.<br /><br />לדוגמה, אני אוכל <b>יותר </b>מאחי.<br /><br />שימו לב, אי-אפשר לענות על השאלה כמה שעות אתה ישן ביום בתשובה: "יותר" וגם אי-אפשר להגיד אני אוכל יותר. (מבלי להתייחס להשוואה ממי אני אוכל יותר)<br /><br /><h4 style="text-align: right;">הרבה פחות</h4>וכעת לשאלה - האם נכון להשתמש בצירוף המילים "הרבה פחות".<br />התשובה הקצרה היא - כן. אפשר ותקין.<br /><br />ובאריכות אציין שניתן להשתמש בערך היתרון "<b>יותר</b>" בצירוף לשם תואר או לתואר הפועל, ו"<b>הרבה" ו"מעט"</b> הם שמות תואר (המתארים מידה).<br />לדוגמה, דנה הרבה יותר חכמה מתמר.<br />ולכן גם תמר הרבה פחות חכמה מדנה.<br /><br />לסיכום, ניתן להשתמש בביטויים הרבה פחות ומעט יותר.<br /><br />בכתיבת הפוסט נעזרתי בפרסום של האקדמיה <a href="http://hebrew-academy.org.il/2012/05/31/%D7%A2%D7%9C-%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%97-%D7%90%D7%95-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%97-%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99/" target="_blank">על ענייני ניסוח או ניסוח ענייני</a>.<br /><br /><br /></div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/MnIaJ/~4/LeRsQwbUNB8" height="1" width="1" alt=""/>Yael Hakshurianhttp://www.blogger.com/profile/09599075460673569018noreply@blogger.com1http://yaelhaksh.blogspot.com/2017/07/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-5157204949888673729.post-88234429924063483372016-04-24T18:30:00.000+03:002016-04-25T12:10:51.461+03:00איך אומרים 5 קילו?<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">הפוסט הבא הוא תשובה לשאלה ששלחה אלי רוחמה:<br /><i>"איך נכון להגיד הכדור שוקל חמש קילו או חמישה קילו?"</i><br /><br />כתבתי על <a href="http://yaelhaksh.blogspot.co.il/2013/01/blog-post.html">מספרים, משקלים ואחוזים בעבר בהרחבה</a>, אך אענה בקצרה:<br />קילו הוא שם עצם בזכר ולכן יש לומר <b>חמישה קילו</b>.<br /><br /><br /></div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/MnIaJ/~4/ONKL32dMy3U" height="1" width="1" alt=""/>Yael Hakshurianhttp://www.blogger.com/profile/09599075460673569018noreply@blogger.com0http://yaelhaksh.blogspot.com/2016/04/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-5157204949888673729.post-65229319805738159392016-04-23T22:30:00.000+03:002016-04-25T12:11:23.656+03:00אני בעתיד<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">את הפוסט הזה אני כותבת כתשובה לשאלה שקיבלת מאורטל:<br /><i>"מה הדרך הנכונה להגיד: אני אוכל /יוכל בעתיד?"</i><br /><br />אז אתחיל בהסבר קצר לגבי צורת העתיד.<br />צורת העתיד מורכבת מ<b>אותיות אית"ן </b>ומהפועל.<br />מה הן אותיות אית"ן אתם שואלים? אז ככה, אותיות אית"ן הן האותיות: אלף, יוד, תו ונון הנוספות לפועל בעתיד והן משתנות לפי מי שמבצע את הפעולה.<br /><br />האות אלף תופיע בעתיד בגוף ראשון יחיד, כלומר מי שמדבר: אני. <br />האות יוד תופיע בעתיד בגוף שלישי (נסתר) זכר: הוא והם.<br />האות תו תופיע בעתיד בגוף שני (נוכחים): אתה, את, אתם, אתן ובגוף שלישי נסתרות: היא והן.<br />האות נון תופיע בגוף ראשון מדברים, כלומר אנחנו.<br /><br />לדוגמה, <b>הפועל ל.ב.ש בעתיד</b>:<br />אני - <b>א</b>לבש<br />אתה - <b>ת</b>לבש<br />את - <b>ת</b>לבשי<br />אתם - <b>ת</b>לבשו<br />אתן - <b>ת</b>לבשנה<br />אנחנו - <b>נ</b>לבש<br />הוא - <b>י</b>לבש<br />היא - <b>ת</b>לבש<br />הם - <b>י</b>לבש<br />הן - <b>ת</b>לבשנה<br /><br /><br />איך זוכרים שאני בעתיד תמיד מתחיל באות א'? כמו שהמילה <b>א</b>ני מתחילה ב-א'.<br /><br /></div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/MnIaJ/~4/WP7H-S9dJHA" height="1" width="1" alt=""/>Yael Hakshurianhttp://www.blogger.com/profile/09599075460673569018noreply@blogger.com0http://yaelhaksh.blogspot.com/2016/04/blog-post_23.htmltag:blogger.com,1999:blog-5157204949888673729.post-56938016156117919742015-11-10T20:00:00.000+02:002015-11-11T12:43:38.674+02:00מה ההבדל בין מילים למילות<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">שירה פנתה אלי עם השאלה הבאה: (השארתי את הניסוח המקורי)<br /><br /><i>היי, רציתי לדעת מהי צורת הריבוי המתאימה של המילה "מילה"- מילות או מילים? כיוון שלדוגמה, יש לומר- מילות קישור, ולא מילי קישור או מילים קישור, אך אומרים - מילים יפות, ולא מילות יפות. </i><br /><i>תודה!</i><br /><br />אז שירה - קודם כל תודה על פנייתך.<br />ולגבי השאלה עצמה - כדי להסביר מה ההבדל בין מילים למילות, אסביר קצת על סמיכות, כיוון שמילים היא צורת הרבים של מילה ואילו מילות היא צורת הרבים <b>בסמיכות</b>.<br /><br />וההסבר לפי הדוגמה שציינת.<br /><b>מילות קישור</b> הן שתי מילים שיוצרות <b>צורת סמיכות</b>. ו<b>מילים יפות</b> הן שתי מילים שאחת שם והשנייה תיאור שלה. (שם + תואר)<br /><br />מה זה סמיכות אתם שואלים?<br />צורת סמיכות היא צירוף של שני שמות שיש ביניהם קשר של שייכות. <br />כדי לבדוק אם יש קשר של שייכות בין שתי מילים אפשר להוסיף את המילה "של" - אם המובן לא השתנה, מדובר בסמיכות.<br />למשל, <b>מילות קישור</b> אפשר גם להגיד <b>מילים של קישור</b> ולכן מדובר בסמיכות.<br />או: מטבעות זהב - אפשר להגיד גם מטבעות של זהב ולכן מדובר על סמיכות.<br /><br />לעומת מילים יפות - לא מדובר במילים <b>של </b>יפות, אלא במילים <b>שהן </b>יפות, כלומר יפות הוא שם ה<b>מתאר </b>את המילים.<br /><br />לסיכום,<br />כאשר צורת הרבים של <b>מילה</b> מופיעה בסמיכות - היא תופיע כ<b>מילות</b>. במקרים אחרים צרות הרבים היא מילים.<br /><br /></div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/MnIaJ/~4/hApRBumiAMo" height="1" width="1" alt=""/>Yael Hakshurianhttp://www.blogger.com/profile/09599075460673569018noreply@blogger.com4http://yaelhaksh.blogspot.com/2015/11/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-5157204949888673729.post-1619767699059134882015-07-19T20:30:00.000+03:002015-07-20T09:44:10.510+03:00להפוך או לְהֵהָפֵךְ? <div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">ליאור פנה אלי עם השאלה הבאה:<br /><br /><i>איך אומרים בעברית : "אני עומד לההפך לדוד" או "אני עומד להפוך לדוד" ומה ההבדל בין לההפך ולהפוך.</i><br /><br /><br />שתי הצורות נכונות. ומה ההבדל בכל זאת?<br /><br />לְהֵהָפֵךְ זהו שם הפועל בבנין נִפְעַל (נֶהְפַּךְ)<br />לַהֲפֹךְ שהו שם הפועל בבנין פעל (הָפַךְ)<br /><br />פירוש שתי הצורות הוא <b>להיות משהו אחר</b> אולם רק הצורה להפוך פירושה <u>גם</u> <b>להניח משהו כאשר הצד העליון כלפי מטה</b>.<br />למשל, אפשר לְהֵהָפֵךְ לדוד, או לַהֲפֹךְ לדוד, אבל את הקערה אפשר רק <b>לַהֲפֹךְ</b> על פיה (אי-אפשר לההפך את הקערה).<br /><br />ואיך יודעים שאפשר להשתמש גם בנפעל (לְהֵהָפֵךְ) וגם בפעל (לַהֲפֹךְ) כשמדובר בפירוש <b>להיות משהו אחר</b>?<br /><br />כהרגלי פניתי למקורות.<br />בספר ויקרא, פרק י"ג, מופיעים שני פסוקים, אחד מהם במשקל נפעל (<b style="text-align: start;">נֶהְפַּךְ)</b> ואחד במשקל פעל (<b style="text-align: start;">הָפַךְ</b>), אך שניהם מתכוונים לאותו הדבר - שינה צבעו ללבן.<br />פסוק יג: "<span style="text-align: start;">וְרָאָה הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה כִסְּתָה הַצָּרַעַת אֶת-כָּל-בְּשָׂרוֹ--וְטִהַר, אֶת-הַנָּגַע: כֻּלּוֹ <b>הָפַךְ </b>לָבָן, טָהוֹר הוּא</span>" - כלומר שינה צבעו ללבן.<br />פסוק יז: "<span style="text-align: start;">וְרָאָהוּ, הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה <b>נֶהְפַּךְ </b>הַנֶּגַע, לְלָבָן--וְטִהַר הַכֹּהֵן אֶת-הַנֶּגַע, טָהוֹר הוּא</span>" - כלומר גם במקרה זה שינה צבעו ללבן.<br /><br />אם גם לכם יש שאלה בעברית, <a href="http://yaelhaksh.blogspot.co.il/p/blog-page.html">כתבו אלי</a>.<br /><br /><br /></div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/MnIaJ/~4/OoSuqtXSUFI" height="1" width="1" alt=""/>Yael Hakshurianhttp://www.blogger.com/profile/09599075460673569018noreply@blogger.com0http://yaelhaksh.blogspot.com/2015/07/blog-post_44.htmltag:blogger.com,1999:blog-5157204949888673729.post-12348262542937255792015-07-19T20:15:00.000+03:002015-07-20T09:44:18.318+03:00כתיבת טווח תאריכים לועזיים בעברית<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">בעניין מספרים ותאריכים אני מקבלת פניות רבות, הנה אחת מהפניות האחרונות שקיבלתי:<br /><br /><i>"שלום רב, </i><br /><i>במסגרת עבודתי כמעצבת ומעמדת ספרים נתקלתי בשאלה איך לרשום תאריכים לועזיים </i><br /><i>למשל: בית הוריי 1949־1964 </i><br /><i>או בית הוריי 1949-1964 </i><br /><i>תודה על התשובה </i><br /><i>יהודית"</i><br /><br /><br />כתיבה של מספרים ובכלל זה שנים, נעשית בהתאמה לכיוון הכתיבה ולכן בעברית יש לכתוב טווח מספרים מימין לשמאל.<br />כלומר במקרה שציינת, <b>בית הוריי 1949־1964</b> היא הצורה הנכונה.<br /><br />אם גם לכם יש שאלה בעברית, <a href="http://yaelhaksh.blogspot.co.il/p/blog-page.html">כתבו אלי</a>.</div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/MnIaJ/~4/PlamFtvbHqI" height="1" width="1" alt=""/>Yael Hakshurianhttp://www.blogger.com/profile/09599075460673569018noreply@blogger.com0http://yaelhaksh.blogspot.com/2015/07/blog-post_19.htmltag:blogger.com,1999:blog-5157204949888673729.post-62484152888737154312015-07-19T20:00:00.000+03:002015-07-20T09:44:31.080+03:00מה הקשר בין נוכח לשוכח?<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">פנייה שקיבלתי מגל לגבי שם הפועל של נוֹכֵחַ:<br /><br /><i>"שלום, </i><br /><i>ברצוני לדעת האם שם הפועל לנכוח (להיות נוכח) תקני.</i><br /><i><br /></i><i>תודה, </i><br /><i>גל"</i><br /><br /><br />לפני התשובה הסבר קצר לגבי פירוש המילה. נוֹכֵחַ פירושה <b>נמצא מול</b>.<br />למשל, בספר שמות מופיעה המילה בפסוק הבא:<br />"וַיָּשֶׂם אֶת-הַמְּנֹרָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד נֹכַח הַשֻּׁלְחָן עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן נֶגְבָּה" (פרק מ' פסוק 24).<br />כלומר, המנורה אל מול השלחן.<br /><br /><br />שימו לב, נוֹכֵחַ שונה מהמילה נוֹכָח, שפירושה שוכנע בנכונות דבר כלשהו.<br /><br />וכעת לגבי השאלה של גל - שם הפועל של המילה נוֹכֵחַ היא <b>לִנְכֹּחַ </b>(דגש ב-כ'), כמו, <b>לִשְׁכֹּחַ</b>.<br />עכשיו יהיה קל יותר לא <b>לִשְׁכֹּחַ </b>את הצורה הנכונה :)<br /><br />מידע נוסף על <a href="http://hebrew-academy.org.il/2013/06/26/%D7%A0%D7%95%D6%B9%D7%9B%D6%B5%D7%97%D6%B7-%D7%95%D7%A0%D7%95%D6%B9%D7%9B%D6%B8%D7%97/" target="_blank">נוֹכֵחַ ונוֹכָח באתר האקדמיה ללשון העברית</a>.<br /><br />אם גם לכם יש שאלה בעברית, <a href="http://yaelhaksh.blogspot.co.il/p/blog-page.html">כתבו אלי</a>.</div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/MnIaJ/~4/IJGwDs3kPSU" height="1" width="1" alt=""/>Yael Hakshurianhttp://www.blogger.com/profile/09599075460673569018noreply@blogger.com0http://yaelhaksh.blogspot.com/2015/07/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-5157204949888673729.post-71335664905272236352015-02-18T18:00:00.000+02:002015-07-20T09:44:38.575+03:00איך כותבים פעלים בזמן עבר בצורת זכר נוכח<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">גלית שלחה את השאלה הבאה:<br />"איך רושמים כשלת על זכר ללא ניקוד האם נכון לרשום <strike>כשלתה</strike> עם ה או כשלת בלי ה?" (אתם כבר יודעים שאני מציגה את השאלה המקורית כפי שקיבלתי אותה, אבל מוחקת את המילה השגויה).<br /><br />הרבה פעמים אני נתקלת בטעות הזו, ולכן חשוב לי להוסיף גם הסבר קצר.<br /><br />ראשית, אסביר את החלקים במילה כשלת:<br />השורש הוא כ.ש.ל<br />הסיומת ת' מתייחסת לגוף, כלומר מי ביצע את הפעולה. במקרה הזה - אתה (נקרא גם נוכח)<br /><br />המילה "אתה" נכתבת עם האות ה' בסיום, אבל הפועל בעבור לצורת נוכח נכתבת רק אותיות השורש + ת<br />יתכן שזה גם מקור הטעות.<br /><br />כלומר: כשל+תָּ<b> </b>= כשלתָּ. זוהי הצורה הנכונה עבור צורת זכר.<br /><br /><br />אתה כשלתָּ<br />ואת כשלתְּ<br />בלי ניקוד לא רואים ממש את ההבדל, אבל גם כשכותבים בלי ניקוד, לא מוסיפים את האות ה לצורת הזכר!<br /><br /><br />אם גם לכם יש שאלה בעברית, <a href="http://yaelhaksh.blogspot.co.il/p/blog-page.html">כתבו אלי</a>.<br /><br /></div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/MnIaJ/~4/SGwLh6efzq0" height="1" width="1" alt=""/>Yael Hakshurianhttp://www.blogger.com/profile/09599075460673569018noreply@blogger.com1http://yaelhaksh.blogspot.com/2015/02/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-5157204949888673729.post-26938433173393765252014-08-11T09:40:00.001+03:002015-07-20T09:44:53.183+03:00רחץ או הדיח כלים?<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">אתי שלחה לי את השאלה הבאה:<br /><i>איך אומרים בעברית לרחוץ כלים, לשטוף כלים או להדיח כלים?</i><br /><br /><br />התשובה היא שכל הצורות נכונות כיוון שמדובר במילים נרדפות.<br /><br />כיום משתמשים בשורש ד.ו.ח כלומר, הדיח, בעיקר עבור כלים, אבל אפשר למצוא את הצורה במשניות גם בהתייחס לידיים.<br /><br />למשל:<br />מסכת מקואות, פרק ח' פסוק 5 (חלק מהפסוק)<br />"... וְאִם <b>הֵדִיחַ אֶת יָדוֹ בַּמַּיִם</b>, טְהוֹרִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, יְרַפֶּה כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ בָהֶם מָיִם. בֵּית הַסְּתָרִים, בֵּית הַקְּמָטִים..."<br />או:<br />מסכת ידיים, פרק א' פסוק 4<span class="Apple-tab-span" style="white-space: pre;"> </span><br />"<b>הֵדִיחַ בָּהֶם אֶת הַכֵּלִים</b> אוֹ שֶׁמִּחָה בָהֶם אֶת הַמִּדּוֹת, פְּסוּלִים. <b>הֵדִיחַ בָּהֶם כֵּלִים</b> מוּדָחִים אוֹ חֲדָשִׁים, כְּשֵׁרִים. רַבִּי יוֹסֵי פּוֹסֵל בַּחֲדָשִׁים".<br /><br /><br />אם גם לכם יש שאלה בעברית, <a href="http://yaelhaksh.blogspot.co.il/p/blog-page.html">כתבו אלי</a>.</div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/MnIaJ/~4/llBzmuokcNk" height="1" width="1" alt=""/>Yael Hakshurianhttp://www.blogger.com/profile/09599075460673569018noreply@blogger.com0http://yaelhaksh.blogspot.com/2014/08/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-5157204949888673729.post-84565880284334768682014-08-11T09:40:00.000+03:002014-08-11T09:40:37.404+03:00לך לשלום או בשלום? איך מברכים?<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">שוב קיבלתי שאלה לגבי מה הצורה הנכונה לברך: לך לשלום או לך בשלום?<br /><br />אני מפנה ל<a href="http://yaelhaksh.blogspot.co.il/2012/03/blog-post.html">פוסט שכתבתי בנושא במרץ 2012</a>, לא רק בגלל התשובה שלי, אלא מכיוון שבאחת התגובות ניתן לקרוא הסבר מעניין שכתב אחד הקוראים המצטט את הרב קוק.<br /><br />וזה נוסח התגובה של הקורא אשר:<br />_________________________________________________________________<br /><i>מקור חשוב בנושא זה, מסכת מועד קטן כט. וכתוב שם כך:</i><br /><i>ואמר רבי לוי בר חיתא הנפטר מן המת לא יאמר לו לך לשלום אלא לך בשלום הנפטר מן החי לא יאמר לו לך בשלום אלא לך לשלום:</i><br /><i>הנפטר מן המת לא יאמר לו לך לשלום אלא לך בשלום שנאמר ואתה תבא אל אבותיך בשלום</i><br /><i>הנפטר מן החי לא יאמר לו לך בשלום אלא (שמות ד) לך לשלום שהרי דוד שאמר לאבשלום (שמואל ב טו) לך בשלום הלך ונתלה, יתרו שאמר למשה (שמות ד) לך לשלום הלך והצליח</i><br /><i><br /></i><i>הרב קוק בספרו עין אי"ה על ברכות שם, שנט מסביר כך:</i><br /><i>ואר"א הלוי, הנפטר מן המת לא יאמר לו לך לשלום אלא לך בשלום כו'. החיים הם מלאים מלחמות, ומי שמחליק את הדרך בעיני חבירו ואינו מעוררו על החתחתים והמכשולים שיש בדרך החיים, בין מכשולים רוחניים בין מכשולים גשמיים, הוא נוטל ממנו את גבורת רוחו להיות חמוש במלחמה נגד הדברים הרבים המפריעים את האדם מלבא לחפצו התכליתי. ע"כ יעורר האדם את חבירו בעת נסעו ממנו, לאמר דע לך כי השלום עוד רחוק הוא מאתנו, עוד לא השגנוהו, יען כי רבים לוחמים לנו, ע"כ השתדל נא להסיר כל מונע מלבא אל הטוב. לך לשלום, אבל לא תחשוב שגם הדרך עצמה היא מרוצפת משלום, עד שאתה הולך בשלום, בתוך השלום, לא, הדרך היא מלאה מכשולים נעדרי השלום, ובהשתדלותך להתגבר על כל אלה תבא אל השלום. לא כן היא תעודת מנוחת הנפשות, מי שהשלום חוקו בחייו כבר לוחמים אין לו, מפריעים מנוחתו אפסו, ותכלית המעלה היא שהמלחמות הגופניות של הנטיות החומריות לא יהיו תופסות מקום כלל בעלותו אל הר ד' להתענג באור פני מלך חיים. ע"כ הברכה היא לבא אל מנוחת עולמים, לך בשלום, כלומר גם הדרך תהיה לפניך מושלמת לבד מחוז החפץ, שיש אפשרות ג"כ למעלה ע"ג מעלה. אבל דבר מפריע ומונע לא ימצא, דבר המשבית את השלום ומצריך התגברות ביחוד מצוייר בזה שני קוטבי המוסר, ציור החיים בעמל וציור המות במנוחה. ציור החיים בעמל וחיוב התחזקות תוסיף כח לעבודה ולחריצות. ציור המות במנוחה, תמעט את פחד המות ותרגיע את הרוח ותעודד ג"כ לעבוד ולפעול במשך זמן הפעולות ימי החיים, מתנת אלהים לעבוד להרבות הטוב והשלום.</i><br /><i><br /></i><i>במילים שלי, לך לשלום, משמעותו שמטרת השלום עדיין לא כאן, והדרך אינה בשלום אז 'תזהר חבר' מהאי שלום בדרכך</i><br /><i>לעומת זאת לך בשלום, משמעותו שהשלום כבר כאן ואף הדרך אין בה מלחמות אלא שלום - וזה מתאים שאומרים כך למת וכן מתאים לבקשת יעקב מה' שאף דרכו לא תהיה סוגה בחתחתים אלא בשלום (למעשה זה לא היה כך, אלא דרכו הייתה מלאה מהמורות, אך זו בקשתו מה')</i><br /><i><br /></i><i>אם כן, למעשה אין שום הבדל בין לך ושוב לעניין זה, לא כפי שציינת.. אלא כדברי לעיל.</i><br /><i><br /></i><i>בברכה,</i><br /><i>אשר</i><br /><br />_________________________________________________________________<br /><br />בנוסף על-כך ניתן לקרוא את הסיכום המעניין בנושא שפורסם באתר האקדמיה ללשון העברית: <a href="http://hebrew-academy.org.il/2014/07/22/%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D/" target="_blank">שוב בשלום, שוב לשלום</a>.<br /><br />מבחינת העברית, שתי הצורות נכונות, מבחינת הכוונה, לפי התלמוד, יש הבדל.</div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/MnIaJ/~4/aPtK2wgw3Kc" height="1" width="1" alt=""/>Yael Hakshurianhttp://www.blogger.com/profile/09599075460673569018noreply@blogger.com1http://yaelhaksh.blogspot.com/2014/08/blog-post_11.htmltag:blogger.com,1999:blog-5157204949888673729.post-70938100811853335222014-07-29T18:48:00.002+03:002014-07-29T18:48:44.447+03:00אתכם או אותכם?<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">את השאלה הבאה קיבלתי מגל:<br /><i>איך אומרים: אתכם או אתכם? </i><br /><i><br /></i>למען האמת, קשה להבין מה השאלה בלי ניקוד, יתכן שהכוונה היתה מה הצורה הנכונה - אֶתְכֶם או <strike>אוֹתכם.</strike><br /><br />אני אסביר בפוסט הזה על ההבדל בין אִתְּכֶם ל- אֶתְכֶם ומתי משתמשים בכל צורה.<br /><br />אִתְּכֶם = ביחד עם + אתם<br />למשל, הלכתי אִתְּכֶם.<br /><br />אֶתְכֶם = את + אתם<br />למשל, ראיתי אֶתְכֶם.<br />וגם אֶתְכֶן = את + אתן<br /><br />בכל מקרה, הצורה <strike>אוֹתכם</strike> אינם נכונה. יתכן שהטעות נובעת מצורות היחיד - אוֹתְךָ / אוֹתָךְ<br /><br />מקווה שעניתי על השאלה, ואם גם לכם יש שאלה בעברית, <a href="http://yaelhaksh.blogspot.co.il/p/blog-page.html">כתבו אלי</a>.<br /><br /><br /><br /></div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/MnIaJ/~4/RIHyn8lNVf0" height="1" width="1" alt=""/>Yael Hakshurianhttp://www.blogger.com/profile/09599075460673569018noreply@blogger.com5http://yaelhaksh.blogspot.com/2014/07/blog-post_29.htmltag:blogger.com,1999:blog-5157204949888673729.post-30550275782132618502014-07-19T10:35:00.000+03:002014-07-19T11:41:10.028+03:00שמאלי או שמלאני?<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">חבר שאל למה אומרים ימני ושמאלני ולא ימני ושמאלי.<br />הבטחתי לבדוק והנה התשובה.<br /><br />מסתבר שאפשר גם וגם. הצורה הנפוצה יותר היא שמאלני, ולא שמאלי, אך שתיהן נכונות.<br />בבדיקה קצרה במילון אבן שושן הגעתי להגדרות הבאות:<br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-R6Lu8Lhb2Nc/U8oeSri2AkI/AAAAAAAAB54/YdlK6vW3cSc/s1600/%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="http://3.bp.blogspot.com/-R6Lu8Lhb2Nc/U8oeSri2AkI/AAAAAAAAB54/YdlK6vW3cSc/s1600/%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA.jpg" /></a></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;">למה רובנו אמרים שמאלני ולא שמאלי? יכול להיות בגלל השימוש הנפוץ בשמאלי עבור מי שהוא איטר, כלומר מי שהוא "כותב ועושה מלאכתו בעיקר ביד ימין" (כפי שמוגדר במילון).</div>באותו עניין גם שתי הצורות שמאלנות ושמאליות נכונות. </div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/MnIaJ/~4/AlPVMY1gNP4" height="1" width="1" alt=""/>Yael Hakshurianhttp://www.blogger.com/profile/09599075460673569018noreply@blogger.com2http://yaelhaksh.blogspot.com/2014/07/blog-post_19.htmltag:blogger.com,1999:blog-5157204949888673729.post-48928356712431545792014-07-18T16:02:00.000+03:002017-07-24T15:22:21.893+03:00צורת הרבים של פמוט<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">צביה פנתה אלי עם השאלה הבאה:<br />"מה הרבים של פמוט. פמוטים או פמוטות, פמוט הוא זכר איך מגיעים לרבים?"<br /><br />שאלה מצוינת. למה? כי לא ידעתי את התשובה.<br /><br />*** עדכון לפוסט בעקבות הערה שקיבלתי מגולש אנונימי:<br />לפי החלטת <a href="http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/netiyyat-hashem/1-1-%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A5/#target-2636" target="_blank">האקדמיה ללשון העברית</a>:<br /><br />"סיומת הרבים במשקל פָּעוֹל בעל הקמץ המתקיים היא ברגיל במקורות העברית ־וֹת, וכך נוהגות המילים בימינו, כגון לָקוֹחוֹת, כָּרוֹזוֹת, פָּעוֹטוֹת. בכמה שמות נוהגת סיומת הרבים ־ים, כגון במילים פָּגוֹשׁ, פָּשׁוֹשׁ, פָּמוֹט (פָּמוֹטִים לצד פָּמוֹטוֹת)"<br /><br />כלומר, שתי הצורות נכונות: פמוטים, פמוטות.<br /><br /><br />צורת הרבים לא תמיד קשורה לצורת היחיד. כך למשל, צורת הרבים של "שולחן" היא שולחנות. כלומר סיומת "ות", שהיא סיומת של נקבה. ולעומתה צורת הרבים של "מילה" היא מילים, כלומר סיומת "ים", שהיא סיומת של זכר.<br />אם לא היו יוצאים מן הכלל לחוקים, השפה היתה הרבה יותר קלה, ולי לא היה על מה לכתוב.<br /><br />אם גם לכם יש שאלה בעברית <a href="http://yaelhaksh.blogspot.co.il/p/blog-page.html" target="_blank">צרו קשר</a> ואשמח לענות.</div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/MnIaJ/~4/o5Br7W8ntw0" height="1" width="1" alt=""/>Yael Hakshurianhttp://www.blogger.com/profile/09599075460673569018noreply@blogger.com2http://yaelhaksh.blogspot.com/2014/07/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-5157204949888673729.post-13018896022323656422014-06-25T20:47:00.002+03:002014-07-24T17:12:47.068+03:00שוטי שוטי ספינתי<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">גבריאל שלח לי את השאלה הבאה:<br /><i>מה ההבדל בין אנייה לספינה? </i><br /><br />כולם מכירים בוודאי, את <a href="http://www.mechon-mamre.org/i/t/t1701.htm" target="_blank">סיפורו של יונה הנביא</a>. איך ברח מאלוהים לתרשיש, דרך יפו באנייה. רגע, באנייה או בספינה?<br /><br />בספר יונה, פרק א' פסוק 5 כתוב: "וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים, וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל-אֱלֹהָיו, וַיָּטִלוּ אֶת-הַכֵּלִים אֲשֶׁר <b>בָּאֳנִיָּה </b>אֶל-הַיָּם, לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם; וְיוֹנָה, יָרַד אֶל-יַרְכְּתֵי <b>הַסְּפִינָה</b>, וַיִּשְׁכַּב, וַיֵּרָדַם."<br /><br />כלומר, מדובר על אותו כלי שיט - פעם אחת כ"אנייה" ופעם אחת כ"ספינה". מכאן ברור שמדובר במילה נרדפת.<br /><br />ובכל זאת, היום משתמשים במילה אנייה לתיאור כלי שיט גדול וספינה לתיאור כלי שיט קטן יותר. זה כל ההבדל.<br /><br /><br /><br /></div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/MnIaJ/~4/f-gwLEQwpLA" height="1" width="1" alt=""/>Yael Hakshurianhttp://www.blogger.com/profile/09599075460673569018noreply@blogger.com0http://yaelhaksh.blogspot.com/2014/06/blog-post_7513.htmltag:blogger.com,1999:blog-5157204949888673729.post-42528025710077474022014-06-25T20:30:00.000+03:002014-06-25T20:35:04.155+03:00זָרָה מֶלַח עַל הַפְּצָעִים<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">אבישי פנה אלי בשאלה: <i>האם כשאני אומר למה אתה זורה לו מלח על הפצעים זה נכון ?</i><br /><br />אבישי, אם הכוונה בשאלה שלך אם זו הצורה הנכונה לפועל זוֹרֶה - אז התשובה היא כן.<br /><br />הסבר:<br />זרה = אִבֵּק, הֵפִיץ, פִּזֵּר, כאשר בד"כ מתקשר לפעולה שמתבצעת על גרגרים, כמו אבק, אבקנים או חול, אך גם מלח וסוכר.<br /><br />ההטיה של הפועל בצורת מדבר (אני בהווה) היא - זוֹרֶה. כמו קורא.<br /><br />הפירוש של הביטוי הוא להכאיב למישהו, במקום הכי כואב. כי מלח על הפצעים - זה כואב.<br /><br /><br /><br /><br /><br /></div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/MnIaJ/~4/LB4p5rMqM74" height="1" width="1" alt=""/>Yael Hakshurianhttp://www.blogger.com/profile/09599075460673569018noreply@blogger.com0http://yaelhaksh.blogspot.com/2014/06/blog-post_1181.htmltag:blogger.com,1999:blog-5157204949888673729.post-69714356538794573142014-06-25T20:06:00.001+03:002014-06-25T20:06:46.407+03:00גילה התעניינות<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">את הפוסט הזה אני כותבת בתשובה לשאלה של ים:<br /><i>האם אומרים גילית התעניינות או גילת התעניינות?</i><br /><br />אז לפני התשובה, הסבר קצר.<br /><br />השורש גילה הוא מסוג <b>נלה/י</b> שפרושו - נחי לה"פ הא או יוד.<br /><br /><h4 style="text-align: right;">נלה/י ? מה זה אומר?</h4>פעלים שהאות השלישית של השורש היא ה' או י' ובחלק מההטיות של השורש האות ה או י פשוט נופלות. (ולכן נקראות "נחי")<br />למשל, בשורש ג.ל.ה כאשר מטים את הפועל עבור <b>הוא בעבר</b> הצורה תהיה: <b>גילה </b>(כל אותיות השורש מופיעות בהטיה).<br />אבל, כאשר מטים את אותו פועל עבור <b>אני בעבר</b> הצורה תהיה: <b>גיליתי </b>(האות ה' בשורש לא מופיעה).<br /><br /><h4 style="text-align: right;">איך מטים את השורש ג.ל.ה בעבר בבניין פיעל?</h4> חיריק בעה"פ במקום פתח; י' נחה<br />הוא בצורת העבר מקבל סיומת: ָה.<br /><br />כלומר: הוא גילָה.<br />ואתה - גִּלִּיתָּ<br /><br />הטעות (<strike>גִּלֶּתָּ</strike>) נובעת כנראה מצורת הניקוד של נלא, בהן עה"פ (האות השנייה בשורש) מקבלת ניקוד צירה - ֶה<br /><br /><br /><br /><br /><br /></div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/MnIaJ/~4/7dsBpp0wMH4" height="1" width="1" alt=""/>Yael Hakshurianhttp://www.blogger.com/profile/09599075460673569018noreply@blogger.com0http://yaelhaksh.blogspot.com/2014/06/blog-post_5597.htmltag:blogger.com,1999:blog-5157204949888673729.post-28371570099140815042014-06-25T19:58:00.001+03:002014-06-25T19:58:50.274+03:00אני עשיתי תה, אז אתה תטאטא<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">זוכרים את השיר "<a href="http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=848&wrkid=22351" target="_blank">אתה תטאטא</a>" ?<br />(מילים: יורם טהרלב, לחן: קובי אושרת)<br /><br />למה נזכרתי בו עכשיו? בעקבות השאלה של שושי:<br /><i>"אשמח לדעת איך מבטאים את סוף המילה במשפט :הוא <strike>טיטא</strike>. בזמן עבר."</i><br />(העתקתי את הניסוח של השאלה כמו שקיבלתי, אבל יש לכתוב טאטא עם א' ולא עם י').<br /><br />ועכשיו לתשובה, אבל כרגיל קודם כל הסבר קצר.<br /><br /><h3 style="text-align: right;">גזרת המרובעים</h3>בעברית רוב המילים הן בעלות שורש המורכב מ-3 אותיות. למשל, כתב, אכל, רקד וכו'.<br />חלק מהמילים הן בעלות שורש המורכב מ-4 אותיות. למשל, פרסם, גלגל, צמצם וכו'. מילים בעלות שורש מרובע, משתייכות ל"גזרת המרובעים" בדקדוק.<br />גם טאטא משתייך לגזרת המרובעים.<br /><br /><h3 style="text-align: right;">ניקוד פעלים בגזרת המרובעים</h3>כך יש לנקד את הפעלים לפי המשקלים השונים בכל אחד מהזמנים:<br /><br /><h4 style="text-align: right;">בבניין פִּעֵל <span class="Apple-tab-span" style="white-space: pre;"> </span></h4>צורת העבר: גִּלְגֵּל<br />צורת ההווה: מְגַלְגֵּל<br />צורת העתיד: יְגַלְגֵּל<br /><br /><h4 style="text-align: right;">בבניין פֻּעַל <span class="Apple-tab-span" style="white-space: pre;"> </span></h4>צורת העבר: גֻּלְגַּל <span class="Apple-tab-span" style="white-space: pre;"> </span><br />צורת ההווה: מְגֻלְגַּל<br />צורת העתיד: יְגֻלגַּל<br /><br /><br /><h4 style="text-align: right;">בבניין הִתְפַּעֵל</h4>צורת העבר: הִתְגַּלְגֵּל<br />צורת ההווה: מִתְגַּלְגֵּל<br />צורת העתיד: יִתְגַּלְגֵּל<br /><br />ולכן, את השורש ט.א.ט.א בזמן עבר יש לנקד ולבטא כך: <b>טִּאְטֵּא</b><br /><br /><br /><br /></div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/MnIaJ/~4/AnMrqKkwrHY" height="1" width="1" alt=""/>Yael Hakshurianhttp://www.blogger.com/profile/09599075460673569018noreply@blogger.com0http://yaelhaksh.blogspot.com/2014/06/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-5157204949888673729.post-87455271516598979662014-06-25T19:30:00.000+03:002014-06-25T19:30:00.148+03:00אתם עוד פה?<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">מסתבר שכן.<br /><br />הרבה מאוד זמן לא כתבתי בבלוג, אבל קיבלתי המון פניות.<br />אז תודה שהמשכתם לפנות אלי בשאלות, כי זה אומר שאתם קוראים את הבלוג.<br />וגם - סליחה לכל הפונים שעד עכשיו לא התייחסתי לשאלות שלכם, אני אנסה להדביק את הפער בזמן הקרוב.<br /><br />תמשיכו לעקוב, לקרוא ו<a href="http://yaelhaksh.blogspot.co.il/p/blog-page.html">לשאול שאלות בעברית</a>.<br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /></div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/MnIaJ/~4/I6ioT0wx24U" height="1" width="1" alt=""/>Yael Hakshurianhttp://www.blogger.com/profile/09599075460673569018noreply@blogger.com0http://yaelhaksh.blogspot.com/2014/06/blog-post_25.htmltag:blogger.com,1999:blog-5157204949888673729.post-52162004731051678492013-12-31T19:30:00.000+02:002013-12-31T19:30:02.425+02:00איך סופרים שנים?<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">ענת שואלת איך נכון לומר: מזה 18 שנה או מזה 18 שנים?<br /><br />כתבתי פוסט בעבר על <a href="http://yaelhaksh.blogspot.co.il/2013/01/blog-post.html" target="">צורת שם העצם הספור</a>, אבל כיוון שיש תמיד שאלות בנושא, אני אסביר שוב.<br /><br />ממספר 2 מציינים את שם העצם הספור (כלומר את מה שאנחנו סופרים) ברבים, ומתחת ביחיד. <br />מעל 10 אפשר לומר גם ביחיד וגם ברבים, ולכן <b>שתי הצורות נכונות: 18 שנה וגם 18 שנים</b>.<br /><br /><br /></div><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/MnIaJ/~4/XzJZ2Guyb7k" height="1" width="1" alt=""/>Yael Hakshurianhttp://www.blogger.com/profile/09599075460673569018noreply@blogger.com6http://yaelhaksh.blogspot.com/2013/12/blog-post.html