The A List

I ♥ Amazon

2022-07-08T00:11:00.005+03:00

אז מסתבר שבשבוע הבא זה האמזון פריים דיי (יום שכלל לא ידעתי שקיים, אבל תיבת המייל שלי מתפוצצת ממנו). כבר הרבה זמן רציתי לדבר איתכן על האתר שפרץ לחיי בסערה עם הדבר הנפלא שנקרא משלוחים בחינם לישראל ברכישה מעל 50 דולר (כי קל כל כך להגיע לזה! וזה מגיע כל כך מהר! והמבחר כה גדול ונהדר!) רק בשביל להיעלם כמו שהגיע עם התפרצות הקורונה בעולם. הו, כמה ביכיתי את הפסקת המשלוחים בחינם לישראל. ישבתי כמו עלובה ובהיתי ברשימות הבלתי נגמרות של המוצרים שתכננתי להזמין "יום אחד" ולא הזמנתי, ועכשיו כבר לא יכולתי גם אם נורא רציתי. הו, כמה קשה לטעום את טעמה המתוק של אמריקה לרגע, להיחשף לרמה הגבוהה רק בשביל שהיא תיחטף לך מבין האצבעות בדיוק כשאת זקוקה לה יותר מכל (כי מה עוד היה לנו לעשות בסגרים חוץ מלהזמין דברים באינטרנט?!).

לשמחתי עם החזרה לשגרה שבו גם המשלוחים, ואיתם חזרה יציבותי הרגשית סביב ההזמנות מאמזון. אני לא מזמינה בתדירות מוגזמת אבל בהחלט משתמשת באתר בכל פעם שאני רוצה להזמין משהו שהוא גם טוב וגם מגיע מהר. במקום להתמהמה כהרגלי בקודש (יש כאן מוצרים שאני רוצה להמליץ עליהן כבר יותר משנה!!!) החלטתי לנצל את המומנטום של הפריים דיי הקרב (שלמעשה אומר שיש מלא מלא מבצעים עכשיו) בשביל להכיר לכן חמישה מוצרים מעולים שעושים לי שמח על הלב וטוב בחיים על בסיס יום יומי. מוכנות?

1. החבר הכי טוב שלי - "הג'ריקן"

קשה להסביר את זה, יש משהו נורא מושך בבקבוק ורוד ענק בגודל של כיכר לחם. הוא מכיל לפחות שני ליטר מים (מצוין למי שמתעצלת למלא מחדש את הבקבוק שלה!) אבל בנוי בצורה חכמה ככה שעל אף גודלו העצום, קל מאוד לשתות ממנו בזכות קש איכותי ונהדר (ככה שאפילו לא צריך להרים אותו מהשולחן). אני פשוט פותחת את המכסה (שנסגר הרמטית שזה משהו משהו), תופסת בקש ומרווה את צמאוני משל הייתי מש"צית חמושה בשלוקר. תוסיפו לזה ידית אחיזה עוצמתית שמאפשרת נשיאה נוחה ממקום למקום (מה שממש לא מובן מאליו בעיניי, כי הבקבוק די כבד כשהוא מלא) וקיבלתן מוצר איכותי בטירוף שנמצא אצלי בשימוש קבוע ועדיין נשאר כמו חדש. הוא מגיע בהמון צבעים משמחים (לקחתי בוורוד כמובן, כי למה לא להיות אקסטרה) ואפילו יש לו שנתות שמאפשרות מעקב אחרי צריכת המים לאורך היום, בליווי משפטי מוטיבציה כגון "keep chugging" ו-"don't give up".

מדובר בבקבוק שלא משאיר אף אחד אדיש, והכי חשוב - באמת עוזר לשתות יותר! שווה כל שקל בעיניי ואפילו יותר.

2. ערכת טושים לציור על זכוכית וחלונות

בזמן שלמדתי לבחינות לשכה, המשרד שהתמחיתי בו ולאחר מכן חזרתי אליו כעורכת דין "עבר דירה" למשרדים חדשים ומושקעים. על אף שהם יפים ומפנקים מאוד, יש להם חיסרון אחד בולט - קירות זכוכית. כן, כן, אני יודעת - זה מאוד מודרני ו"הייטקי", אבל בואו נודה באמת, גם שקוף להחריד. הדרך שלי להפוך את הלימון ללימונדה (ובדרך לשדרג את המשרד הבנאלי) הייתה לרכוש ערכת טושים לציור על זכוכית וחלונות ובייסיקלי להפוך את הקיר השקוף לאנדרלמוסיה נהדרת של ציורים וציטוטים. זה צבעוני, זה כיף וזה יורד ממש בקלות עם מגבון ו/או טישו. לצד ציטוטים מצחיקים אני מנהלת מעקב אחרי המשימות שלי (מכירות את שיטת הקנבן? זה נהדר לזה!), משאירה מסרים על קירות הזכוכית של חבריי לעבודה (מעולה לברכות יום הולדת) ויוצרת סביבת עבודה נעימה ושמחה. אגב, זה גם יופי של דבר אם אתם מקשטים רכבים לחתן-כלה וכו'.

3. כרית ישיבה ארגונומית לכיסא

בתור מי שמנהלת אורח חיים יושבני להחריד (איזו מילה נפלאה ומזעזעת בו"ז), אני תמיד מנסה למצוא דרכים להפחית את כאבי הגב שלי ולשפר ולו במעט את הסבל הכרוך בעבודה משרדית מול מסכים במשך למעלה מ-10 שעות ביום. אחרי לא מעט מלחמות עם הכיסא המשרדי שלי השלמתי עם העובדה שאני לא מסוגלת לכוון אותו בצורה שגם תמקם אותי גבוה מספיק, גם תאפשר למרפקים שלי להישען על משענות הכיסא וגם תאפשר לכיסא להיכנס עמוק דיו מתחת לשולחן (ועוד דרישות מוגזמות אך חיוניות). אין מה לעשות, אני נמוכה מדי - ועל כן החלטתי לעשות את מה שהייתי צריכה לעשות מלכתחילה (שזה להקשיב השותפה המופלאה שלי לחדר) ולהזמין לעצמי כרית ישיבה. נכון, זה זקן נורא אבל גם מספק בטירוף הודות לבוסט של גובה, תמיכה ונוחות שקשה להסביר, והחלק הכי יפה הוא שהשימוש בכרית ממש לא מוגבל רק לכיסא משרדי - אתן יכולות להשתמש בכרית ברכב, בשולחן האוכל ולמעשה בכל מקום אחר שבו החיבה שלכן לישיבה על התחת מתנגשת עם הנתונים הטבעיים עימם הגעתן לעולם. הידד!

4. קרם הגנה קליל (ומציל) של Biore

אני מאמינה שאין פה אף קוראת ותיקה שלא תזהה במה מדובר - Watery Essence של ביורה היה קרם ההגנה הראשון שגרם לי לראות את האור ולהתחיל להגן על העור (חה) בזכות מרקם קליל כמו מים ששבר לי את כל הסטיגמות לגבי מקדמי הגנה לפנים. הוא מגן מהשמש בצורה נפלאה (50 SPF), לא מכביד ב-כ-ל-ל (כן, גם אם יש לכן עור שמן וגם אם אתן מתאפרות מעליו) והוא אפילו לא יקר במיוחד.

אחת השאלות הקבועות שאני מקבלת באינסטגרם היא איפה אפשר לרכוש אותו, ואני שמחה לומר לכן שהודות לאמזון אני כבר לא מכתת אצבעותיי ברחבי איביי בחיפוש אחר מוכרים אסייתיים אמינים. פשוט היכנסו לאמזון ותיהנו מחנויות מסודרות שאפילו מציעות מארזי חיסכון שכוללים שתיים-שלוש יחידות במחיר נוח. הכינו פניכן לקיץ!

5. טיימר דיגיטלי

אחרון חביב ואולי השימושי מכל הוא הטיימר הדיגיטלי, שיכול להיראות מאוד משעמם אבל פשוט מושלם לכל מי שסובלת מנטייה לשכוח את עצמה. הסיבה המקורית שבגללה הזמנתי אותו היא שרציתי טיימר נוח שיעזור לי ביישום שיטת הפומודורו החביבה עליי (זו שיטה מצוינת לפרודוקטיביות, אם אתן מוצאות שקשה לכן לא לאבד ריכוז ולהושיט יד לפלאפון/הסחות דעת אחרות כל כמה דקות; היא מבוססת על עבודה מרוכזת וממוקדת למשכי זמן קצובים ולא ארוכים מדי, עם הפסקות יזומות אך מוגבלות בזמן). בתור מי שנולדה בלי תחושת זמן בגוף (שזה אומר שאני יכולה לעבוד בלי הפסקה במשך שעות, אבל באותה נשימה גם לשכוח את עצמי בהפסקות), טיימר כזה עושה עבודה נפלאה בלעזור לי לשמור על עצמי במעקב אחר השעון. הממשק שלו פשוט ונגיש, עם אפשרות לספור קדימה או אחורה לפי הצורך (ואפשרות להגדרת/ביטול צפצוף עם סיום הזמן).

אני משתמשת בו בעיקר בעבודה אבל אני לגמרי יכולה לראות איך הוא ישתלב בחיים האישיים (החל מבישול ואפייה וכלה ב"איפוס" ילדים ומבוגרים בעלי הפרעות קשב וריכוז בביצוע משימות מבלי להתפזר יותר מדי). השימוש בו קל ואינטואיטיבי ומשהו באסתטיקה הנקייה שלו ממש מרגיע על שולחן העבודה. אני הזמנתי את זה (כרגע לא במלאי), אבל האחד הזה נראה זהה לחלוטין ואפילו נמצא במוצרים המומלצים של אמזון.

ו...עד כאן להפעם! אני יותר מאשמח לשמוע על המומלצים שלכן מאמזון וכמובן שאם יצא לכן לנסות משהו מהמוצרים, אל תהססו לספר לי מה חשבתן :)

*גילוי נאות: הפוסט מכיל קישורים רווחיים.

I ♥ iHerb

2021-07-30T15:03:00.001+03:00

אני רוצה לפתוח בלהודות להאקר הרוסי שפרץ לחשבון האייהרב שלי והשתלט עליו, כי בלעדיו הפוסט הזה כנראה היה ממשיך לשבת בטיוטות שלי עוד שנים רבות הודות לגברת דחיינות... אבל היי, אין דרך טובה יותר לקבץ מחדש את הפייבוריטים שלי מאשר להקדיש להם פוסט שלם, שמבוסס על כמעט עשור (!) של הזמנות.

בואו נתחיל מההתחלה: אם במקרה ישנתן מתחת לסלע עד עכשיו, אז הכירו את iHerb - אתר אמריקאי על טהרת הוויטמינים, תוספי המזון ומוצרי הבריאות הטבעיים. וול, לפחות ככה הוא התחיל. היום מדובר במוסד שימושי לכל בית בישראל, שכן הוא מאפשר לכלול בהזמנה אחת לכלול ויטמינים איכותיים של סולגאר ואבקות חלבון בחצי מחיר מבארץ, נשנושים, תבלינים, מוצרי ניקוי טבעיים והכי חשוב - מגוון רחב של מוצרי איפור וטיפוח שעוזר לשכוח שעבר יותר מדי זמן מאז הפעם האחרונה שביקרנו בטארגט.

למה אני כל כך אוהבת להזמין מאייהרב?

+ מדובר באתר אמין עם מחירים פשוט מעולים (ותמיד יש מבצעים על מחלקות מסוימות/מוצרים חדשים שהופכים את כל העסק לשווה פי כמה וכמה). בנוסף, ניתן לקבל הנחה של 5 דולר בהזמנה ראשונה בהזנת קוד משתמש - אתן יותר ממוזמנות להשתמש בקוד שלי: DCU0307. הקוד הזה שימושי גם בהזמנות הבאות, ויעניק לכן הנחה קבועה בגובה של 5% בכל רכישה.

+ אפשר להשתמש בו בשירות הקאשבק של Rakuten כדי לצבור בחזרה אחוזים מסוימים מכל קנייה (תקף גם באתרים נוספים, כמו אסוס ו-AliExpress - יש לו תוסף נוח מאוד לדפדפן שמהבהב באתרים שבהם הוא תקף). מדובר בכסף שיכול להצטבר לסכומים מכובדים - מאז שהתחלתי להשתמש בו "הרווחתי בחזרה" יותר מ-50 דולר. אתן מוזמנות להירשם אליו מהקישור שלי כאן שיעניק לכן 30 דולר מתנה לאחר שתבצעו רכישה ראשונה באמצעות השירות בסכום של 30 דולר ומעלה (מדובר במתנה הדדית - גם אני אתוגמל אם תירשמו דרכי).

+ המשלוח לארץ מהיר ויעיל מאוד (השיא הנוכחי שלי עומד על שלושה ימים מרגע ההזמנה ועד להגעת החבילה לידיי).

נקודה נוספת שחשוב לציין לגבי האתר היא שהמלאי שבו משתנה מאוד מעת לעת. מדובר ביתרון ובחיסרון כאחד - כשהם מחליטים לצאת במעין מכירת חיסול על כל מוצרי האיפור, למשל, ניתן להשיג מוצרים סופר שווים במחירי רצפה. מנגד, ישנן גם תקופות ארוכות שבהן חסר מלאי של מוצרים, או שפתאום מותג שלרוב מחזיק הרבה מאוד מוצרים "מתרוקן" וניתן למצוא רק מעט מאוד מוצרים שלו באתר. מה זה אומר מבחינתי? שיש מוצרים קבועים שאני תמיד מזמינה (בד"כ חידוש מלאי רבעוני/חצי שנתי), ולצידם הזמנות ספונטניות יותר שנובעות ממוצרים שווים ומבוקשים שסוף סוף חזרו/הגיעו לאתר.

כדי שלא תלכו לאיבוד מרוב השפע (ובואו נודה באמת, הממשק של האתר די כעור ויכול היה להיות ידידותי יותר למשתמש) ריכזתי עבורכן בהמשך הפוסט את המומלצים העיקריים שלי מאייהרב בשלוש הקטגוריות הבאות: איפור, טיפוח ותוספים.

מוצרי איפור ומברשות

בעבר ניתן היה להשיג באייהרב בעיקר מוצרי איפור וטיפוח טבעיים (בהתאם לקונספט של האתר), אבל בשנים האחרונות נכנסו אליו לא מעט מותגי דראגסטור שווים (לוריאל, מייבלין, רבלון, Wet 'n' Wild, קאבר גירל וכו'), K-Beauty ואפילו מותגים איכותיים וחמקמקים כמו Lorac, Laura Mercier ו-Becca. כאמור, המלאי והגוונים משתנים מעת לעת אבל לפעמים יש שם מציאות מטורפות.

אייהרב הוא גם מקור נהדר למברשות איפור. בין השנים 2014-2012 פחות או יותר כל מה שעשיתי היה להזמין משם כל מברשת איפור שריל טכניקס אי פעם הוציאו (הרבה לפני שהן הגיעו לגילטי, Be וכו'), ועד היום מדובר באחד המקומות הכי משתלמים לרכישתן.

אני יותר מממליצה לכן לשוטט בעצמכן בקטגוריית האיפור ולדוג הפתעות, אבל הנה כמה המלצות לדרך:

+ אייליינר של Physician's Formula. קוראות ותיקות בוודאי יזכרו אותו, שכן בימים שבהם הנחתי אייליינר בקביעות הוא כיכב בבלוג דרך קבע. מה שמיוחד בו הוא שלא מדובר באייליינר טוש רגיל עם קצה קשיח או ספוגי, אלא עם מעין מברשת שמאפשרת גם לעקומות ביותר לצייר אייליינר דקיק ומושלם בלי בעיות. יש שחורים ופיגמנטיים ממנו, אבל אין כמוהו מבחינת נוחות ופשטות ההנחה. שימו לב שהוא קיים בשני גוונים - שחור וחום (ניסיתי רק את השחור).

+ מסקרת Lash Paradise של לוריאל היא אחת המסקרות הטובות ביותר שאי פעם יצא לי לנסות, והמחיר שלה באייהרב תמיד נמוך יחסית בהשוואה למקומות אחרים (ובמבצעים יורד אפילו יותר). היא אמורה להיות דיופ ל-Better Than Sex של בנפיט שטרם יצא לי לנסות, אבל היא לגמרי וואו בפני עצמה.

+ מגוון מוצרים של מייבלין במחירים שווים, החל מהקונסילרים הנהדרים וכלה במסקרות. מעולה לחידוש מלאים.

+ ה-Butter Bronzer של Physician's Formula הוא מוצר דראגסטור אייקוני שהרבה נשבעות בו. לצערי לא הצלחתי להתגבר על הריח העז שלו (שרבות מהללות כריח של "חופשה טרופית"), אבל יש לו גוון מקסים ומרקם חמאתי שהפך אותו לפייבוריט קלאסי בקרב בעלות עור בהיר.

+ מייקאפ קולורסטיי של רבלון (חלק מהגוונים תמיד נמכרים במחירים מגוחכים).

+ השפתונים הנוזליים המצוינים מסדרת Always On של סמאשבוקס (אגב, ניתן למצוא שם גם מייקאפים מסדרת ה-studio skin במחירים סופר משתלמים).

+ המומלצים שלי מ-Real Techniques:

- מברשת הסומק הקלאסית של המותג הייתה הראשונה שהזמנתי ממנו, ועד היום אני משתמשת בה לפודרה וברונזר (בעיניי היא גדולה מדי לסומק).

- מברשת ה-setting מעולה לקיבוע קונסילר מתחת לעיניים הודות לגודלה המדויק, והיא מספיק פלאפית ורכה כדי לשמש להרבה דברים נוספים כגון הנחת היילייטר, צלליות וכו'. לדעתי יש לי לפחות שתיים ממנה באוסף.

- צמד מברשות העיניים מלווה אותי כבר שנים: ה-shadow base היא למעשה דיופ זול ומצוין ל-217 של מאק, מברשת מושלמת שעושה הכל - גם מניחה צלליות וגם מטשטשת אותן נפלא, וגם טובה להנחת קונסילר או שפתון בצורה רכה. ה-deluxe crease הרבה יותר דחוסה ועגולה וחביבה עליי בעיקר להנחת קונסילר.

- לפני שגיליתי את הספוגיות הנהדרות של ביוטיקייר נהגתי להשתמש בקביעות בספוגית האיפור של ריל טכניקס - Miracle Complexion Sponge. הן מצוינות וזולות, והיום ניתן גם להשיג אותן במארזי חיסכון של שתיים וארבע. עד היום אני נוהגת להזמין אותן מפעם לפעם, בשביל הגיוון.

- אל תפספסו סטים שווים כמו ה-Everyday Essentials, שכולל את מברשת הסומק, מברשת deluxe crease, מברשת ה-setting, מברשת expert face (מברשת פנים דחוסה מאוד, טובה להנחת מייקאפ) וספוגית איפור.

- שתיים מהמברשות האהובות עליי מריל טכניקס כבר לא נמכרות בבודדות, אבל זמינות בסט הזה. מברשת ה-buffing היא המברשת האהובה עליי להנחת מייקאפ - נוזלי או באבקה, היא פשוט נהדרת. הגודל שלה מושלם והיא פשוט נהדרת להטמעת הבסיס בעור. גם על מברשת הקונטור אני לא מסוגלת לוותר - מדובר במברשת מושלמת להנחת קונטור קרמי הודות לצורתה העגולה ולגודל המדויק שלה, אבל היא רכה מספיק כדי לטשטש היטב גם מוצרים פיגמנטיים. אגב, אפשר להשתמש בה גם להנחת מייקאפ, קונסילר וכו'. אם הייתי צריכה לבחור מברשת אחת בלבד מכל הליין - לגמרי הייתי הולכת על הקונטור הנהדרת.

- אחרונות חביבות הן מברשות המיני. לאורך השנים המותג הוציא גרסאות מוקטנות של המברשות הפופולריות שלו, והן נוחות מאוד לנשיאה בתיק האיפור היום יומי. אני ממליצה במיוחד על גרסת המיני של מברשת ה-multitask, שמצוינת לפודרה, ברונזר וסומק.

+ מברשת ההיילייט של E.L.F היא עוד מציאה זולה ושימושית, שנפלאה גם להנחת פודרה מתחת לעיניים וגם להצללות (הודות למבנה העגול והקטן שלה).

+ מברשת דו צדדית לגבות של E.L.F סוגרת טוב את הפינה למי שאוהבת למלא את הגבות שלה בצללית, שכן היא כוללת גם מברשת זוויתית קטנה וגם צד דמוי מברשת מסקרה.

+ גם מברשות האיפור של Sigma נמכרות באתר (ולפעמים משתתפות במבצעים משתלמים מאוד). אלה החביבות עליי:

- E40 היא מברשת טשטושים מושלמת וגדולה, נהדרת לפיניש של כל מראה איפור כדי להבטיח מעבר טבעי.

- E25 ידועה גם בתור דיופ ל-217 של מאק, מברשת חובה לכל אחת שמאפשרת הנחה וטשטוש של צלליות ועפרונות עיניים בצורה נפלאה. יש לי לפחות שתיים ממנה באוסף.

- F40 היא מברשת הקונטור הקבועה שלי, ואין מראה איפור שאני לא משתמשת בה בשביל לשייף את עצמות הלחיים.

- F35 של סיגמא היא מברשת שנהדרת גם להנחה של היילייטר אבקתי על עצמות הלחיים וגם להנחת פודרה במיקום מדויק (מתחת לעיניים או באזור ה-T). יש לה צורה מחודדת לדיוק וסיבים רכים לטשטוש נפלא.

טיפוח

באייהרב אפשר למצוא מגוון רחב של מותגי טיפוח טבעיים, כולל כאלה שעולים פי כמה וכמה בארץ (כמו ג'ייסון נטורלס ואבלון אורגניקס, שידועים בין השאר במוצרי ויטמין ה-C שלהם). מומלצים ספציפיים:

+ מדבקות לפצעונים של Cosrx הן פתרון נוח וזול אם אתן סובלות מההרגל המגונה של לחטט בפצעים. הן עולות גרושים ומהניסיון שלי הדבקתן על עור פנים נקי גם מונעת התעסקות מיותר בחצ'קונים (ומעצם כך תורמת להחלמתם) וגם בפועל מובילה להקטנתם במידת מה.

+ קרם Skin Food של Weleda, הידוע כמולטיטאסקר הודות למרקמו הסמיך והעשיר. אני אוהבת אותו בעיקר כקרם ידיים לילי, אבל יש לו קהל מעריצות לא קטן שנשבע בו גם עבור הפנים/שפתיים/רגליים/מרפקים ומה לא.

+ מים מיסלריים של ביודרמה בחצי מחיר מהארץ (50 ש"ח בשביל 500 מ"ל, לעומת 250 מ"ל במבצעים).

+ שמן רוזהיפ של Life Flo הוא אחד מהפייבוריטים הוותיקים שלי מהאתר. מדובר במוצר שהזמנתי עשרות פעמים לעצמי, לאחותי ולקרובות משפחתי, ותמיד טוב שיש אותו בבית. כולם יכולים להשתמש בו - הוא עשיר ומלחח עור יבש, מרגיע עור מגורה, עוזר לאזן עור שמן ואקנתי וגם מעודד החלמה של צלקות. מספיקות שתיים-שלוש טיפות לכל הפנים לפני השינה ותוך מספר שבועות תראו הבדל משמעותי במצב העור והצלקות.

+ רטיות מזינות לעיניים של Petitfee כוללות זהב 24 קראט, קולגן ועוד כל מיני דברים שאמורים להפוך את העור מתחת לעיניים לקורן ומלוחח. פינוק כיפי לפני אירועים או סתם כ-self care ביתי.

+ משחת השיניים המלבינה של ג'ייסון, שגיליתי בזכות מאיה ורטהיימר (כמו חצי ממדינת ישראל). אני משתמשת בה בערב מכיוון שאין בה פלואוריד והיא מרגישה לטעמי פחות מרעננת ממשחת שיניים רגילה, אבל בהחלט ניכר אפקט מלבין מסוים (ולמכורת קפה וקולה כמוני זה הישג).

+ שמפו הביוטין של ג'ייסון לטיפול בנשירה הוא המלצה נוספת של מאיה ורטהיימר שהוספתי להזמנה האחרונה שלי, ואעדכן ברשמיי בהמשך. השמועה אומרת שהוא נהדר לאחרי לידות או סתם אם אתן סובלות משיער פגום שמעדיף למצוא את עצמו על רצפת המקלחת שלכן במקום על הראש.

+ ספריי להתרת קשרים של Mane 'n Tale הוא למעשה התשובה החו"לית לסרקל. הריח שלו פחות ממכר בעיניי (נייטרלי ודי סתמי), אבל כן הרגשתי שהוא תרם להקלה בסירוק השיער הבלונדיני והאומלל שלי.

+ סרום ויטמין C של Mad Hippie היה מוצר לוהט מאוד בבלוגספירה לפני כמה שנים, ורבות נשבעו בו (גם אני השתמשתי בו לסירוגין, למרות שהעור השמן שלי בד"כ מעדיף כמה שפחות שכבות של מוצרים). מדובר בסרום קליל ונעים נועד להגן על העור מפני נזקי הסביבה, לסייע להגן על העור מפני השמש (בשידוך עם קרם הגנה, כמובן) ולשפר את מראהו.

+ השמן לקוטיקולות של סאלי הנסן הוא אחד החביבים עליי למטרה הזו - הוא לא דביק, מחזיק מעמד המון המון זמן וגורם לעור שמסביב לציפורניים ולהיראות ולהרגיש רך ומוזן.

+ שמן הקיק של Aura Cacia מגיע בבקבוקון קטן אך נדיב, ובהנחה עקבית באמת הרגשתי שהוא עודד צמיחה של הגבות והריסים שלי.

ויטמינים ותוספים

+ המגנזיום של Doctor's Best שינה לי את חוויית האימונים. זה נשמע דרמטי, אני יודעת, אבל זו עובדה. פעם אחרי אימוני כוח הייתי מסתובבת תפוסה כולי במשך מספר ימים, ברמה של מוגבלות בתנועה. כשקראתי שנטילת מגנזיום יכולה לסייע בהתאוששות החלטתי לנסות את מזלי, וזה לגמרי עובד. אגב, נטילת מגנזיום תעזור לכן גם אם אתן סובלות מהתופעה הלילית הנוראית של התכווצויות שרירים ברגל. אין הזמנה שאני מוציאה מהאתר שלא כוללת 3-2 חבילות של המגנזיום הזה.

+ Skin, Nails & Hair של סולגאר זו פורמולה שאני מזמינה לאמא שלי כבר שנים ונועדה לשיפור וחיזוק מצב העור, הציפורניים והשיער. רק לשם השוואה, המחיר המלא שלו בישראל (ל-120 קפסולות) עומד על מעל 200 ש"ח (ובמבצעים - 125), ובאייהרב הוא נמכר בפחות מ-70...

+ המלטונין של Now Foods הוא רכש חדש יחסית אצלי, אבל שימש אותי נאמנה כשניסיתי לטפל בבעיות השינה שלי בזמן הלימודים לבחינות הלשכה. נטילת כדור כשעה-שעתיים לפני השינה יכולה לסייע לכן להירדם ולישון שינה רצופה וטובה, לפחות מהניסיון שלי.

+ אבקות חלבון של Optimum Nutrition - אייהרב הוא כתובת נהדרת להזמנת אבקות חלבון במחירים טובים, ויש שם מבחר לא קטן של מוצרים ומותגים בהתאם להעדפותיכן. עד כה הטעם החביב עליי הוא Double Rich Chocolate שמזכיר שוקו (וגם מגיע באריזה קטנה יחסית שמאפשרת התנסות לפני שמתחייבים לחבית).

אשתדל לעדכן את הפוסט עם מוצרים חדשים שאנסה מהאתר, וכמובן שאשמח לשמוע מכן בתגובות על המועדפים שלכן מאייהרב :)

תודה שקראתן!

*גילוי נאות: הפוסט מכיל קישורים רווחיים.

שגרת הטיפוח שלי

2020-07-03T15:16:00.001+03:00

צילום: Anna Shvets

דיסקליימר - מה לא יהיה בפוסט הזה:

+ המלצות מעמיקות על מוצרי טיפוח ספציפיים (יש קצת name-dropping, אבל זו לא הפואנטה)

+ אמירה חד משמעית לגבי שגרת הטיפוח שאתן צריכות לאמץ

אחד הנושאים שאני תמיד נשאלת לגביהם הוא שגרת הטיפוח שלי. בעבר זה הפתיע אותי - מוצרי טיפוח אף פעם לא נתפסו בעיניי כמעניינים או מפנקים במיוחד, במיוחד לא כצרכנית תוכן בעצמי. אם איפור הוא ממתקים, הרי שטיפוח הוא אב מזון בסיסי ומשמים בנחיצותו, כמו ירקות. לקח לי זמן רב עד שהבנתי את סוד הקסם של מוצרי הטיפוח - כשהם עובדים, הכל עובד. כמה פשוט, ככה נכון. שגרת טיפוח טובה חוסכת איפור, זמן, ובעיקר נותנת תחושה ממש טובה (אני לא יודעת מה אתכן, אבל בכל ערב כשאני שוטפת פנים ונמרחת בקרמים אני מרגישה קצת יותר כמו בחורה בוגרת ואחראית).

לא אשקר אם אומר שחלק מחוסר החיבה שלי לתחום נוגע להיותי בלוגרית, ולכך שלאורך השנים התבקשתי להתנסות בלא מעט מוצרי טיפוח שונים ומשונים. אם יש דבר אחד שאתן מוכנות לקחת מהפוסט הזה, זה שעם עור הפנים לא עושים ניסויים. מצאתן משהו שבאמת עובד לכן? נפלא! Stick with it עד שהעור ישדר לכן שצריך לעבור הלאה. במשך שנים התמודדתי עם עור מעורב-שמן, כאשר לעיתים הוא היה מיובש, לעיתים מחוצ'קן אבל בעיקר הוא היה לא מאוזן, עם בעיה חוזרת ונשנית של נקבוביות חסומות, טקסטורה מחוספסת ומראה כללי לא הכי מדהים שיש. אף פעם לא חשבתי לקשר את זה לעובדה שאני מתישה אותו ומתעללת בו בכל פעם ששולחים לי מוצר חדש שצריך לסקור (שברוב המקרים אפילו לא נועד לסוג העור שלי!). רק בשנה + האחרונה, כשקיבלתי החלטה מודעת להפסיק לסקור מוצרי טיפוח רנדומליים ולהמקד אך ורק במוצרים שהקוסמטיקאית שלי התאימה לי, התחלתי לראות תוצאות של ממש. פתאום העור נעשה נקי, חלק וקורן. מייקאפים שבעבר לא שרדו עליי יותר מכמה שעות מרוב שמנוניות נותרו איתנים במשך יום עבודה שלם. הייתי צריכה להשתמש בפחות חומר כדי להסתיר פחות פגמים, ובאופן כללי הרגשתי הרבה יותר טוב "בעור שלי" (סלחו לי על הקיטשיות).

לצד התובנה שלא צריך לעשות ניסויים, למדתי משהו נוסף - less is more. אני יודעת שנפוץ מאוד בקרב חובבות הביוטי לדבר על שגרת טיפוח שמונה כמות גדולה של מוצרים, ובעבר גם אני האמנתי בזה. טרנדים כמו 16 שכבות של קרמים, ארונות מלאים במוצרים כמו סרום עיניים, קרם עיניים, ויטמין C, סרום לחות, קרם לחות, ג'ל לחות, מסכת לחות, מסכת בוץ, חומצה היאלרונית, חומצה גליקולית, חומצה סלצילית, טונר מבהיר, טונר מצמצם נקבוביות, טונר מדיח כלים, קרם לילה, שמן פנים, שמן מנועים, פילינג כימיקלי, פילינג גרגרים, מים מיסלריים, מים טרמליים, מים קדושים, מים מינרליים... הכל מהכל מהכל, וכמה שיותר מזה. מי שהייתה רצינית גם דאגה להחזיק יותר ממוצר אחד מכל סוג, ככה שבדרך כלל המוצרים היו יושבים במגירות חודשים ארוכים, לפעמים אפילו שנים, עד שהחומרים הפעילים בהם היו מפסיקים לעבוד (במקרה הטוב) או מתקלקלים (במקרה הרע). אחרי שהקוסמטיקאית שלי הפצירה בי להפסיק למרוח על העור שלי מכל הבא ליד, החלטתי לנסות ולמשך תקופה מדודה לדבוק בשגרה מינימלית שכוללת רק את ה-Must have מבחינתי: סבון פנים, קרם לחות, קרם עיניים, קרם הגנה וקרם טיפולי עם חומצות. ההבדל היה דרמטי, ואני ממליצה לכל אחת ואחת מכן לנסות זאת בעצמכן! (כמובן שככל שהמוצרים שתבחרו לשם כך יהיו מדויקים יותר לצרכים שלכן - הן מבחינת ייעוד והן מבחינת איכות המוצר עצמו - כך תראו תוצאות משמעותיות ומהירות יותר).

אז איך שגרת הטיפוח שלי נראית כיום?

בוקר:

1. סבון פנים - בשנים האחרונות אני משתמשת בפילינג האורז של דרמלוג'יקה, אבל לאחרונה חושבת על להחליף למוצר אחר שכן התוצאות שהוא מעניק לי פחות דרמטיות מבעבר. על אף שאני עדיין ממליצה עליו בלב שלם וחושבת שמדובר במוצר אגדי, זה רק מראה שחשוב לשמור על דינמיות - אם העור מתרגל למוצר מסוים זה בסדר גמור להחליף לאחד אחר.

2. קרם עיניים - השימוש העיקרי שלי בקרם עיניים בבוקר קשור להכנה לאיפור, ולכן אני בוחרת בקרמים קלילים כמו ה-pep-start של קליניק.

3. קרם לחות - אני נאמנה כבר שנים רבות לקרם לחות ברבדוס של אנה לוטן, שנהדר לבעלות עור מעורב-שמן.

4. קרם הגנה - אני אוהבת מקדם הגנה גבוה של 50 SPF אבל בה בעת שונאת תחושה שמנונית וכבדה על העור, מה שגורם לי לחבב מאוד קרמים "מימיים" וקלילים מהזן הקוריאני, סטייל Watery Essence של ביורה (כתבתי עליו כאן).

ערב:

+ שלב מקדים - הסרת איפור. אם התאפרתי איפור מלא, אני משתמשת בבאלם הניקוי Take The Day Off של קליניק. אחריו אני מעבירה וויש עם פד צמר גפן ספוג במים מיסלריים של גרנייה או לוריאל. אם התאפרתי בצורה קלילה יחסית, אני מסתפקת רק במים מיסלריים.

1. סבון פנים - אני משתמשת בג'ל ניקוי DM לעור מעורב-שמן שרכשתי מהקוסמטיקאית שלי. הוא מאוד נעים על העור ולא מייבש אותו.

2. קרם עיניים - בערב אני מניחה קרם עשיר יותר, כמו קרם האבוקדו של קיהל'ס (למרות שעכשיו, בגיל 25 העתיק, כנראה שכדאי לי להתחיל לבדוק אופציות רציניות יותר). אודה בכנות שלא תמיד אני זוכרת להתמיד עם קרם העיניים, אבל זה בהחלט צעד חשוב.

3. קרם חומצות טיפולי - אני משתמשת קבוע בקרמים של ביופור שאני רוכשת מהקוסמטיקאית שלי, בהתאם למצב עור הפנים (ברייט/אזלייט). אם יש מוצר אחד שאני נשבעת בהשפעה שלו על העור, זה חומצות. השימוש בהן יכול להיות מבלבל בהתחלה, אבל בהחלט שווה את זה! (חשוב - אל תחשבו אפילו על להתקרב לחומצות אם אתן לא מקפידות על שימוש בקרם הגנה). עם השנים למדתי שהתוצאות שאני מקבלת מהמוצרים המקצועיים שאני רוכשת מהקוסמטיקאית טובות פי כמה וכמה ממה שראיתי ממוצרי פארם כגון הטונר של פיקסי, אבל בעבר בהחלט נהניתי גם ממוצרים לא מקצועיים שמתיימרים לעשות עבודה דומה.

4. קרם טיפולי לפצעים (אופציונלי) - אם במקרה נפלתי על תקופה הורמונלית או סתם לחוצה וזכיתי בחברים חדשים על הפנים, אני אוהבת למרוח עליהם מוצר של ביופור בשם קיור שמרפא גם את הפצעים העמוקים והכואבים ביותר בצ'יק צ'ק. לשמחתי זה כבר כמעט לא קורה, ועדיין...

וזהו. לא דרמטי מדי, לא ארוך מדי - מדובר בשגרת טיפוח קצרה, נוחה ו - אם לוקחים בחשבון שאני משתמשת במספר קטן של מוצרים קבועים במקום ברשימה ארוכה של מוצרים בטווחי מחירים שונים - אפילו לא יקרה מדי. המוצרים עצמם יכולים להשתנות עם הזמן (חלקם אכן השתנו ועומדים להשתנות) אבל המבנה נשאר זהה. העור שלי מקבל מענה לכל מה שהוא צריך מבלי שאעמיס עליו סתם, אגרום לו לגירויים או אבזבז את כספי לחינם על מוצרים שאולי נראים ונשמעים טוב אבל לא באמת נדרשים. זה לא אומר שאחד לכמה זמן אני לא מתפנקת לי באיזו מסכת פנים נחמדה, אבל אני ממש לא רואה בכך חלק אינטגרלי משגרת הטיפוח שלי. אם כבר, אני ממליצה להחליף את המסכות היוקרתיות בטיפול פנים איכותי אחת לכמה חודשים - העור שלכן יודה לכן.

אשמח לשמוע על שגרת הטיפוח שלכן, מה הם הדברים שעושים את ההבדל בעור מבחינתכן והאם גם לכן היו "הארות" שגרמו לכן להפסיק להשתמש במוצרים מסוימים (או להיפך).

תודה שקראתן!

I ♥ May

2020-05-28T19:15:00.001+03:00

אני מוותרת מראש על הניסיון לתאר, להסביר או לתמצת את התקופה האחרונה, ואסתפק בציטוט המדויק מאי פעם של ג'ון לנון:

מכאן

עבר לא מעט זמן מאז פוסט המועדפים האחרון שלי, וכדי לא לחפור יותר מדי בחרתי עבורכן את הקרם דה לה קרם, קומץ מוצרים מצוינים שאני משתמשת בהם על בסיס יום יומי בחודש האחרון (חלקם מלווים אותי כבר חודשים, למעשה).

+ מייקאפ HD Liquid Coverage של קטריס בגוון 010

המייקאפ הזה שבה את ליבי לפני שנתיים (ראו את הופעת הבכורה שלו בבלוג כאן) ומאז כבר הספקתי לסיים אותו ולרכוש אחד חדש (yes, it's that good!). למרבה השמחה קטריס עשו עלייה ארצה בינתיים וכעת קל מאי פעם להשיג אותו בסניפי Be (לשעבר ניו פארם) הקרובים לביתכן. מדובר במייקאפ פנטסטי אם אתן מחפשות כיסוי טוב, גימור מאט ועמידות מהממת - והכל במחיר מצחיק של כ-30 ש"ח (או פחות, אם תזמינו מהאינטרנט). אני משתמשת בו בקביעות לאירועים בערב, ובימי עבודה ארוכים בעונה החמה. החיסרון העיקרי שלו נוגע להיצע הגוונים הדל - הגוון הבהיר ביותר הוא 010 שבו אני משתמשת, והוא לא מאוד בהיר (זה פחות מורגש אם משתמשים בכמות קטנה ממנו, אבל זה כן יכול להיות בעייתי אם אתן ממש לבנות). כמו כן, הוא מגיע עם טפטפת, שבעיניי זה גימיק נחמד אבל מאוד תלוי בשאלה אם נפלתן על אחת שמתפקדת כמו שצריך (כמעט סיימתי את הבקבוק הנוכחי והטפטפת בו פחות טובה, מה שדי מעצבן בעת השימוש). בסה"כ מדובר במוצר עם יחס עלות/תועלת גבוה מאוד ואני ממליצה עליו בחום של 44 מעלות ;)

+ ברונזר Dodge & Burn של יאנה פרוביז בגוון 01

סקרתי בבלוג לא מעט מהמוצרים המצוינים של יאנה פרוביז, ושמחתי מאוד כשהיא הודיעה על השקת גווני ברונזר בסדרת ה-Dodge & Burn המצוינת שלה (אני משתמשת בקונטור שלה כל יום!). עם השנים העפתי את כל הברונזרים מהאוסף שלי ולא הצלחתי למצוא אחד שבאמת אהיה מרוצה ממנו, כזה שלא יראה כתום מדי ומצד שני כן ייתן לעור שלי מראה בריא וטיפ-טיפה שזוף יותר. אני שמחה לבשר על הברונזר של יאנה בגוון הבהיר ביותר כאחד שעושה בדיוק את זה - הוא חמים יותר ממוצרי הקונטור בליין, אבל בהחלט לא כתום (יש לו תת גוון צהבהב-בז'י כזה שנראה נהדר על העור); הוא מיטשטש נפלא כמו שאר מוצרי הפנים שלה; וכמובן ארוז באריזות השיקיות של המותג, שתמיד גורמות לי להרגיש שאני משתמשת במוצר יוקרתי שעולה פי כמה וכמה. אני מניחה אותו עם המברשת הגדולה של יאנה, מברשת הסטיפלינג של זואבה או עם מברשת טשטוש לעיניים אם אני משתמשת בו כצללית. רכשתי את שלי מגילטי.

+ סומק Glow Play של מאק בגוון Cheer Up

מאק הוא אחד ממותגי האיפור האהובים עליי, אבל אחרי שנים של ריצה אחרי כל השקה חדשה (ומאק ידועים ביכולת שלהם להשיק קולקציות מפתות בקצב מהיר) למדתי איפוק מהו, ובדרך כלל ההשקות שמרגשות אותי יותר מכל הן של מוצרים חדשים שנכנסים לליין הקבוע (ראו ערך: שפתוני ה-powder kiss המושלמים). כך קרה גם עם הסמקים החדשים מסדרת ה-Glow Play, שלהם אני מחכה כבר חודשים אחרי שנחשפתי אליהם אצל Katie Jane Hughes והתאהבתי. בינתיים (וזה לחלוטין מצב זמני) רכשתי רק גוון אחד, ואני לגמרי מאוהבת. הפורמולה מרגישה כמו Putty - רכה כמו פלסטלינה, פחות קרמית מסומק קרמי רגיל אבל לחלוטין לא אבקתית קלאסית. באופן מפתיע הדרך האהובה עליי להנחתו היא עם האצבעות ולא עם מברשת, או בשיטה שנתקלתי בה אצל יוטיובריות אסייתיות - טפיחת הסומק עצמו על תפוחי הלחיים וטשטוש עם האצבעות. בחרתי בגוון Cheer Up כי הוא שונה מהסמקים שכבר יש לי באוסף, ורדרד פיצ'י מקסים ואביבי שגם נותן הברקה וחיות יפיפיות לעור. הסומק אכן עמיד ל-8 שעות כפי שמצהירים, וגם כשהוא דוהה הוא עושה זאת בחינניות. פשוט כיף של מוצר שעושה שמייח בלב.

L-R: Yana Proviz bronzer in 01 | MAC Glow Play blush in Cheer Up

+ מסקרה Lash Paradise של לוריאל

אם אתן עוקבות אחריי באינסטגרם, אז אתן יודעות שהתלהבתי מאוד מכניסתם של מותגי איפור וטיפוח רבים לאתר - במיוחד בגזרת הדראגסטור האמריקאי. בהזמנה האחרונה שלי ניצלתי את ההזדמנות ורכשתי בזול את המסקרה המדוברת של לוריאל שכבר הוכתרה לדיופ של ה-Better than Sex של בנפיט (אותה לא ניסיתי בעצמי, אבל אמורה להיות משהו משהו). אני לא יודעת איך היא בהשוואה למקור, אבל היא לגמרי עומדת בפני עצמה - שחורה מאוד, נותנת לריסים נפח מרשים ועמידה כל היום מבלי להתפורר או להימרח מתחת לעיניים. המברשת שלה מעניינת, לא ענקית אבל בהחלט לא דקיקה א-לה טלסקופיק. אני אוהבת להיעזר במגן מסקרה של יאנה פרוביז - שזכה לשם החמוד Mess'CARA - כדי לשמור על העפעף שלי נקי יחסית בימים שאין לי כוח להקפיד במריחה, והשילוב של שניהם משרת אותי היטב.

+ Soap Brows של West Barn Co

בטרנד הסבון לגבות נתקלתי כבר לפני זמן מה, אבל הוא לא ממש קרץ לי עד שנתקלתי באינסטגרם של המאפרת טל בנצור וראיתי את הקסם שהיא מחוללת באמצעותו לגבות של המאופרות שלה. הזמנתי אותו מביוטי ביי ותוך חמישה ימים הוא כבר היה אצלי. הקונספט ממש לא מורכב - מרטיבים קצת את הסבון (אני משתמשת בהתזה אחת מפיקס + של מאק) ומשפשפים אותו עם מברשת הגבות (spoolie) המצורפת כך שנוצרת מעין משחה לבנה-שקפקפה. את המשחה מברישים לתוך הגבות היטב ואז מעצבים ומסרקים אותן כאוות נפשכן. בפועל יש עקומת למידה מסוימת - לפעמים אני משתמשת בכמות גדולה מדי ואז יש לי קצת גושים בגבות, לפעמים אני משתמשת במעט מדי ואז האפקט פחות מוצלח. ברגע שלומדים את הכמות שנכונה לכן התוצאה פשוט מופלאה. בתור בחורה עם גבות מלאות יחסית ושיער שטני-בלונדיני, אני מוצאת שהגבות שלי או-נטורל נראית קצת חסרות כשהפרצוף מאופר במלואו - אבל כשאני כן ממלאת אותן עם עפרון/צללית הן לפעמים נראות טיפה מודגשות מדי. ה-Soap Brow מביא אותי למצב מושלם שבו גם בלי שהוספתי נגיעת צבע לגבות הן נראות מלאות ועשויות יותר, הודות לסבון שעוטף את השערות, מוסיף להן נפח ובעיקר מסדר אותן כך שהן נראות מלאות, מורמות ומרשימות יותר (אבל עדיין טבעיות). ברגעים הראשונים הסבון מרגיש קצת דביק, אבל אחרי שהוא מתייבש הוא בלתי מורגש על העור ומחזיק את הגבות במקום כל היום (שזה נפלא למי שהאחיזה של מסקרה רגילה לגבות לא מספיקה לה). האם זה המוצר הכי פשוט לשימוש שנתקלתי בו? לא. האם הוא נותן תוצאות מהממות? בהחלט כן. אם מוצרי גבות עושים לכן נעים בלב, בהחלט מדובר בקונספט מעניין שנותן תוצאות.

אשמח לשמוע על המוצרים שעשו לכן את החודש, ומאחלת לכולנו חזרה מהירה, בריאה וקלה לשגרה :)

תודה שקראתן!

*גילוי נאות: הפוסט מכיל קישורים רווחיים.

מוסף התרבות: כתוב בכוכבים

2020-03-05T08:09:00.000+02:00

I like chick lit and I can not lie
You other sisters can't deny
When a book shows up with a funny, light romance
For a weekend read and rest
You get rapt! Can't put it down
'Cause that book is so damn fun!

לטס טוק דוגרי - צ'יקליט זה פאן, ולפיכך לגיטימי. עם כל הכבוד לדוסטויבסקי, קריאה (בדומה לצפייה בטלוויזיה ובסרטים) צריכה ויכולה להיות מהנה. אל דאגה, כבודן של הקלאסיקות במקומן מונח - אבל אחת הסיבות שבגללן רובנו רואות יותר טלוויזיה מאשר קוראות ספרים היא שאיכשהו נוצרה התפיסה שמדובר במעין מטלה אינטלקטואלית במקום תחביב מהנה שיכול להיות לא פחות כיפי ומרענן מבינג' בנטפליקס (פעם שאלתי בחור בדייט אילו סרטים הוא אוהב לראות; תשובתו הייתה "סרטים חשובים". לא היה דייט שני).

באופן כללי אני מאמינה בגישה של פאן, גם בהאזנה למוזיקה (אבל על כך בפעם אחרת). אני חושבת שדווקא כשזה נוגע לספרים חשוב להדגיש את לגיטימיות ההנאה שבקריאה, מכיוון שיותר מדי אנשים נרתעים מקריאת ספרים בגלל ארשת החשיבות העצמית שלרוב מתלווה להצהרה "אני קורא ספרים". אפשר להצהיר על עצמך כאדם קורא גם אם הקריאה שלך כוללת מותחנים, רומנים רומנטיים או כל דבר שאנשים אוהבים להתנשא עליו. הדברים שעושים לנו טוב לא הופכים אותנו לטובים מאחרים רק בגלל שהם "נחשבים" יותר - בדיוק כמו שמי שראה את "12 שנים של עבדות" לא טוב יותר ממי ש"פרוזן 2" הוא הסרט האחרון שהוא בכה בו (אבל לכו תסבירו את זה בדייט...).

אחרי ההקדמה המרגשת הזו אני רוצה לספר לכן על צ'יקליט כיפי שקראתי לאחרונה והעביר לי יופי טיסה מייגעת ורווית קונקשנים - "כתוב בכוכבים" מאת מיני דארקי (שם עט, כמובן). אם לתאר את הספר במשפט, מדובר במעין קומדיה רומנטית על חברי ילדות שנפגשים שוב בבגרותם, האובססיה של אחד מהם לאסטרולוגיה והדרך שבה השנייה מנסה לנצל את העניין לקידום מערכת היחסים ביניהם. מדובר בקריאה קלה וכיפית כי הספר משעשע, לא לוקח את עצמו קשה מדי, מלא בדמויות צבעוניות ואפילו כולל הצצה לאחד מהעולמות החביבים עליי - תקשורת. תנו לי צ'יקליסט שעוסק באופנה, תקשורת או גם וגם ואני hooked! (אופנה ותקשורת זה שילוב שפשוט עובד, אוקיי? יש סיבה לזה ש"השטן לובשת פראדה" הצליח כל כך, או שאני לא יכולה להפסיק לקרוא את "החיים ומה שלבשתי" של שלי גרוס פעם אחר פעם).

דבר מגניב נוסף בספר הוא האופן שבו אסופת דמויות לכאורה רנדומלית ולא קשורה איכשהו מתחברת ביחד לעלילה אחידה, כך שפעולה של אחת הדמויות הראשיות יכולה להשפיע על דמות משנית ביותר, שתתגלה בהמשך כקשורה לדמות משנית אחרת, שקשורה לדמות ברקע שמוזכרת כדרך אגב ועד סוף הספר כבר תחזור כמו בומרנג להשפיע על הדמויות הראשיות. בצורת הכתיבה הזו יש חוכמה ואלגנטיות, במיוחד כשהכל מתחיל להתחבר ביחד והשלם מתגלה כגדול מסך חלקיו. וכמובן, בואו לא נשכח את הכריכה הוורודה עם העיטורים הסגולים ההולוגרפיים!

כשהגיעה לחנות הסבונים עברה ג'סטין ליד לוח שחור שניצב במעבר. ככל הנראה הציב אותו בחוץ הגבר המוזר למראה שעמד בסמוך, פניו עוטות הבעה חמורת סבר ובידיו מניפת דפים שצולמו במכונת צילום, המספרים על התנגשויות אסטרואידים וקיצו הקרב של כדור הארץ. ג'סטין שינתה מעט את מסלול הליכתה והאטה את צעדיה. כשהגבר הסתובב היא ידעה שזאת ההזדמנות שלה. בלי לעצור כמעט היא חלפה ליד הלוח ומחקה כ' מיותרת במשפט שתיקתככם היא שיתוף פעולה. כשהמשיכה בדרכה ניקתה את אצבעותיה המוכתמות בגיר בסיפוק מהסוג שחש קאובוי הנושף על קצה קנהו של אקדח מעשן.

בעיניי מדובר ביופי של ספר לחופשה הבאה שלכן (או לסתם staycation בבית). התחלתי לקרוא אותו קצת אחרי ההמראה, ועד שנחתנו כבר סיימתי אותו עם חיוך :)

"כתוב בכוכבים" - מיני דארקו | תרגום: נעמה תורן | 416 עמודים

ביי ביי #14

2020-03-02T19:14:00.005+02:00

אני מסיימת מוצרים באופן די תדיר, אבל שוכחת לכתוב עליהם... כשהשקית הנוכחית התמלאה הבנתי שאין ברירה וצריך לצלם את השלל לפני שאפנה אותו למיכל המיחזור:

+ דפים סופחי שומן של סקארה (Blotting papers): אחלה של מוצר! הם שימשו אותי היטב ובפעם הבאה שאזדמן לסניף של סקארה בהחלט ארכוש עוד מהם. מוצלחים במיוחד לאירועים, אבל תמיד טוב שיש אותם בתיק לטאץ' אפים.

+ כדורי מגנזיום של ד"ר בסט: מצילים אותי מהתכווצויות שרירים בלילה ואחרי אימונים, מומלצים בחום. לרכישה.

+ מים מיסלריים של גרנייה: אני תמיד רוכשת אותם (או את המים המיסלריים של לוריאל שמופיעים גם כן בתמונה) בהתאם למבצעים הקיימים. נוחים מאוד לניקוי זריז של הפנים ותיקון טעויות איפור. לרכישה.

+ מסקרה Lash Princess של אסנס: אחת המסקרות האהובות עליי ביותר אם לא ה-. פשוט מצוינת, בוודאי ביחס למחירה הזעום, ושורדת כל היום בלי להתפורר. אני תמיד מקבלת איתה המון מחמאות על הריסים. לרכישה.

+ שמפו יבש של אמיקה*: נהדר לרענון של השיער כשחייבים לצאת מהבית צ'יק צק. היחיד שאני משתמשת בו "בלייב", דהיינו בבוקר (ולא בלילה לפני, כפי שאני נוהגת לעשות עם שמפואים יבשים שמשאירים הרבה לבן בשיער). לרכישה.

+ מסקרה לגבות Boy Brow של גלוסייה בגוון שקוף: מצוינת! לא נרכשה חדשה כי מאז ניסיתי את הדיופ של קולורפופ.

+ מסקרה Extended Play של מאק: עמידה מאוד ומפרידה את הריסים אחד אחד, אבל לא דרמטית מספיק לטעמי.

+ פילינג אורז של דרמלוג'יקה: כבר תקופה ארוכה שאני רוכשת אותו שוב ושוב לשטיפת הפנים בבוקר, מתיר את העור חלק, נקי ולא מגורה.

+ באלם ניקוי Take The Day Off של קליניק: ההולי גרייל שלי בכל הנוגע להסרת איפור, אין כמוהו! נרכש מחדש כבר המון פעמים, לא מחליפה אותו בעד שום הון שבעולם. לרכישה.

+ מסיכת שיער אמפולה של נטורל פורמולה: מסכה נגישה מאוד במחיר שמשאירה את השיער רך ונעים מאוד, כפי שניתן לראות סיימתי אותה כבר פעמיים (כרגע מנסה מוצרים אחרים). לרכישה.

+ מסיר איפור Take The Day Off של קליניק: מוצר מוקטן שאני מאוד אוהבת לנסיעות, כשפחות נוח להיסחב עם הבאלם ומגבות פנים קטנות. מסיר גם את המסקרה העקשנית ביותר בקלות, כבר נרכש גיבוי. לרכישה.

+ קרם לחות ברבדוס של אנה לוטן: הקבוע שלי זה שנים, כבר יש לי שניים נוספים במגירה. לרכישה.

+ תכשיר "קיור" של חברת ביופור: משחה טיפולית לפצעים שאני רוכשת מהקוסמטיקאית שלי, מצוינת!

+ תכשירי "אזולייט" של חברת ביופור: משחת חומצות קשוחה אך מעולה שאני רוכשת מהקוסמטיקאית שלי, עוזרת לעור שלי מאוד גם בתקופות קשות.

+ מסכת Smart Bond של לוריאל פרופשיונל*: מעין חיקוי של האולפלקס המיתולוגי, אני חושבת שהאולפלקס נותן תוצאות יותר טובות אבל עדיין נהניתי להשתמש במוצר הזה כמסכה במקלחת.

+ קפסולות Skin Illuminating Brightening Night של אליזבת ארדן*: מוצר מ-ע-ו-ל-ה, סקרתי אותו כאן.

תאמינו או לא, אבל תוך כדי שעבדתי על הפוסט הזה גיליתי תיקייה גנוזה במחשב עם אמפטיז שכבר מיחזרתי ותכננתי לכתוב עליהם עוד ביולי (!). יש פה הרבה כפילויות במוצרים שכתב כתבתי עליהם (בכל זאת, אני בחורה נאמנה) ומנגד יש כאן כמה מוצרים שהייתי צריכה להתאמץ כדי להיזכר שבכלל השתמשתי בהם... ועדיין, מגיע להם אזכור של כבוד:

+ דיאודורנט רול און של רקסונה: הקבוע שלי, רוב הריחות בסדרה מצוינים והוא מחזיק כל היום ולא משאיר סימנים.

+ תכשיר Clear Start של דרמלוג'יקה: קרם טיפולי שהפסקתי להשתמש בו מזמן לאחר שעברתי לחומצות חזקות יותר. נהניתי ממנו מאוד בזמנו, הוא עושה עבודה טובה בלאזן עור שמן עם נקבוביות שנוטות להיסתם ולהוציא פצעים.

+ חומצה היאלורונית של The Ordinary: שכחתי שבכלל היה לי את המוצר הזה, מה שמראה לכן עד כמה הוא השפיע עליי... ההייפ לגמרי היה מוגזם וכמו שהמותג שיגע את כולנו ככה הוא נעלם מהרדאר במהירות.

+ נר בניחוח Roasted Marshmallow של ספרינג*: מוצר מהמם! תוצר של שיתוף פעולה בין ספרינג ל-Miss Reine, הלא היא לירונים. נהניתי מהנר מאוד ומתה לנסות ניחוח נוסף בסדרה, ה-Colorful Bloom, ששבה את ליבי בגרסת מפיץ הריח. יופי של שת"פ, כן ירבו! לרכישה.

+ מייקאפ HD Liquid Coverage של קטריס: מצוין! רכשתי חדש מיד כשהראשון הראה סימני גסיסה. יש לו כיסוי גבוה, עמידות מעולה והוא אף פעם לא מאכזב אותי. מומלץ בחום לבעלות עור שמן.

+ מסכת שיער Liss Unlimited של לוריאל פרופשיונל*: מסכה לשיער "מרדני", היה כיף להשתמש בה - יש לה ריח נעים והיא עזרה לשיער שלי להישאר רך מאוד גם בשיא הבלונד. לרכישה.

+ ליפ באלם חמאת שיאה של ל'אוקסיטן*: לא מוצר "לכתוב עליו הביתה", יש טובים ממנו בהרבה.

+ מסקרה גרנדיוז של לנקום*: לצערי ממש לא הסתדרתי איתה. המברשת עם הסיבים הקצרצרים לא התאימה לי וכל הזמן התלכלך לי העפעף מבלי שקיבלתי תוצאות מרשימות. אני מעדיפה בהרבה את מיסייה ביג הנהדרת.

+ סומק Coralista של בנפיט: יש לי אותו כבר שנים ולסיים אותו היה אתגר לא קטן... מדובר באחד הסמקים הכי אייקוניים וידועים בעולם הביוטי, ואחד הראשונים שאי פעם רכשתי. היום אני לגמרי יודעת להגיד שהוא אוברייטד ושאריזת הקרטון הזו די מגוחכת ולא נוחה בעליל. מה שנקרא - היה טוב וטוב שהיה. צ'או!

+ מסקרה Black Swan של איל מקיאג'*: מסקרה חביבה מאוד אבל לא מתקרבת לקרסוליים של ה-Icon האגדית.

+ קונסילר Creamy Radiance של נארס: מוצר שכבר נרכש ממנו גיבוי (שגם עומד להיגמר). פשוט מצוין להסוואת פגמים בעור שמצריכים כיסוי גבוה יותר מהמייקאפ. לרכישה.

+ עפרון עיניים חום ללא חידוד של קליניק*: לא יוצא דופן במיוחד בהשוואה למוצרים דומים, אבל פיגמנטי ודקיק כך שהיה מאוד נוח לעבוד איתו לתיחום קו הריסים.

+ שמפו Clarifying של אמיקה*: שמפו מצוין, מנקה את השיער היטב ונטול מלחים ו-SLS. אני משתדלת לגוון בשמפואים שלי אבל תמיד שמחה לעשות בו שימוש חוזר. לרכישה.

+ קרם הגנה Watery Essence של ביורה: קרם ההגנה האהוב עליי. יש לו מרקם קליל ומיימי והוא הכי פחות שמנוני מכל המוצרים בקטגוריה שניסיתי.

+ cc קרם של בורז'ואה: כתבתי עליו רבות בבלוג, הוא היה המייקאפ הקבוע שלי במשך שנים רבות ואיכשהו בשנה האחרונה חוויתי תחושת מיצוי והחלטתי להיפרד ממנו לטובת מוצרים אחרים. אני עדיין חושבת שמדובר בבסיס מעולה ליום יום עם כיסוי נבנה ותחושה קלילה על העור.

+ תרסיס לקיבוע איפור של סקינדינביה: עבר כל כך הרבה זמן מאז שסיימתי אותו! למיטב זכרוני נהניתי ממנו, אבל חשוב לציין שבשעה שהוא תרם לעמידות האיפור - הוא לא נטרל את ההברקות בפנים (בשביל זה יש blotting paper...).

+ שמפו יבש של שוורצקופף פרופשיונל*: הייתי מרוצה ממנו בסה"כ, אבל הוא לא עושה משהו שהשמפו היבש של בטיסט לא עולה בחצי מחיר. לסקירה.

תודה שקראתן!

*גילוי נאות: המוצרים המסומנים בכוכבית התקבלו לסקירה. הקישורים בפוסט הינם רווחיים.

Legally Blonde

2020-02-27T20:56:00.002+02:00

אחד הדברים הנחמדים בלנהל בלוג הוא שאפשר לעקוב בצורה מסודרת אחרי השלבים השונים שעוברים בחיים ולהתבונן בהשתאות "איך שהזמן רץ" (קלישאתיות 101, מישהו?). הבלוג נפתח כשהייתי בטירונות בצבא, וכמעט שש שנים לאחר מכן הוא עדיין מלווה אותי בשעה שאני מסיימת תואר במשפטים ועומדת רגע לפני תחילת ההתמחות.

הפוסט הזה לא דרמטי או חשוב במיוחד, אלא בעיקר נועד לעדכן אתכן - ואיכשהו גם לשמש הזדמנות לרפלקציה קצרה. אני חושבת שהשנה האחרונה הייתה השנה המאתגרת ביותר מבחינתי בכל הנוגע ליצירת תוכן חדש, גם בבלוג וגם במדיות הנוספות שלי (פייסבוק ואינסטגרם). מצד אחד היו לי המון רעיונות, ומצד שני הייתי עמוסה בטירוף והתקשיתי לעמוד בלו"ז קפדני של פרסומי פוסטים ודרישות מיח"צ. זה חידד אצלי תובנה שהייתה קיימת מתחילת דרכי כבלוגרית: התוכן שלי טוב כל עוד אני נהנית מליצור אותו, וברגע שזה הופך לנטל או מעמסה - עדיף להוריד את הרגל מהגז. כמו חומוס, יש לעשות באהבה או לא לעשות בכלל... מכאן, אגב, נובעת גם ההתעקשות שלי לשמור על הבלוג כתחביב באופן מוצהר, ולא לעשות שיתופי פעולה בתשלום. אני יודעת שזה חוטא למגמה הקיימת של בלוגריות שמתפרנסות מהתוכן שלהן, גם אם במשרה חלקית (ו-kudos לכל מי שעושה את זה, הכי מגיע לכן!) - אבל מבחינתי זה קריטי כדי לשמר שליטה על מינון וסוג התוכן שעולה. כשאני כותבת על מוצרים שלא מעניינים אותי כל כך רק בגלל שהיח"צ דורש, זה לא כיף לי - ואם אני לא נהנית, אז מה השגתי כאן בעצם? למרבה השמחה, ככל שאני מתבגרת אני הולכת ומבינה שלצד ההתלהבות הטבעית מ"חינמים", בסוף את מה שבאמת מעניין אותי אני יכולה לרכוש בעצמי, כך שגם אם זה משליך על מערכת היחסים שלי עם מותגים שונים - זה בסדר גמור.

אסכם ואומר שברור לי שהשנה הקרובה תהיה עמוסה וקשה מאוד, אבל דווקא בגלל זה אני מקווה שאשכיל לנצל את שעות הפנאי שלי (מעטות ככל שיהיו) לדברים שעושים לי טוב ושמח, ובכלל זאת לכתוב כאן :-) התדירות אולי תשתנה, ואולי יהיו קצת פחות תמונות (בכל זאת, קשה לצלם באור טבעי כשעובדים כל יום 10+ שעות), אבל התוכן עדיין יהיה 100% אני. אגב, קיבלתי לא מעט שאלות באינסטגרם לגבי התואר והמסלול המקצועי שבחרתי, כך שאם תרצו שאעלה לכאן גם תכנים כאלה (החל מטיפים ללמידה למבחנים וכלה ב"מה בתיק שלי למשרד") - אתן מוזמנות לכתוב לי בתגובות.

אם מעניין אתכן להישאר מעודכנות בשטויות שלי (ובהגרלות!) אל תשכחו לעקוב אחריי באינסטגרם - thealist.blog@.

נתראה בפוסטים הבאים ;)

מוסף התרבות: הרע, הרע במיעוטו והוויטצ'ר

2019-12-25T20:56:00.000+02:00

אז צפיתי ב-The Witcher.

אמרו שמדובר ביורשת של נטפליקס ל"משחקי הכס", ובתור מעריצה נלהבת של הסדרה (החוק הראשון של משחקי הכס: לא מדברים על עונה 8) החלטתי, חרף הציפיות הנמוכות, להקדיש שמונה שעות מחיי לבירור הסוגיה.

האם זה משחקי הכס? לא. יש נקודות דמיון, אין ספק - מהרגע הראשון ניתן למצוא לא מעט סממנים מוכרים ממשחקי הכס, בוודאי בתחילת דרכה: דמות ראשית עם שיער לבן, אלימות גרפית, מין, שפע מבטאים שלא יבייש את עצרת האו"ם, קרבות מושקעים ובעיקר בני אדם שמראים פעם אחר פעם שהם גרועים יותר מכל מפלצת שניתן להעלות על הדעת. עם זאת, בולטים בהיעדרם משחקי הכוח הפוליטיים המרתקים שהפכו את משחקי הכס לסדרה כל כך אהובה ונצפית גם בקרב אנשים שאינם חובבי פנטזיה. למעשה, אם במשחקי הכס עוד ניתן היה להדחיק את נושא הפנטזיה כל עוד העלמתן עין מהדרקונים, המצב שונה מאוד ב-The Witcher, שמעלה על נס את אלמנט הפנטזיה ואין פרק שלא תיתקלו בו במפלצות מיתיות, מאגיה ושיקויים - מה שככל הנראה יוביל באופן טבעי לכך שפחות אנשים יתחברו אליה.

חשוב לי להדגיש שלא קראתי את הספרים שעליהם מבוססת הסדרה, וגם לא שיחקתי במשחקים המפורסמים שמבוססים עליהם - אבל היי, גם את משחקי הכס ראיתי בטרם התחלתי לקרוא את הספרים. לפחות בנקודה הזו אני לא רואה טעם להשוות בין הסדרות, פשוט בגלל שהכתיבה ועיצוב הדמויות של משחקי הכס מרגישים לי הרבה יותר מעמיקים (זה לא אומר בהכרח ש-The Witcher עושה את זה גרוע, פשוט במשחקי הכס יש דמויות ממש מעולות).

אז בואו נשים את זה על השולחן כבר על ההתחלה ונגיד שהיורשת של משחקי הכס היא כנראה לא תהיה - לא מבחינת היקף הצופים ולא מבחינת האיכות. אז מה בעצם The Witcher יכולה להיות? הסדרה שתמלא לאנשים כמוני את החלל שנשאר להם בלב אחרי קיצה של משחקי הכס. כאמור, יש בה סצינות קרב אפיות, הומור לא רע בכלל, נופים מזרח אירופיים חביבים וכמה דמויות נשיות חזקות שעושות לגברים בית ספר. אם התגעגעתן לג'ון סנואו, אל חשש - גם ל-The Witcher יש גיבור חטוב שמתקשר בעיקר בנהמות ופנים זעופות (אציין שלפני כן מעולם לא נמניתי על חובבות הנרי קאביל, but damn). עם זאת, יצוין שלגארלט (ג'ון סנואו החדש, נו) יש חוש הומור, שזה כבר יותר ממה שאפשר לומר על הממזר מהצפון.

**ספוילר פוטנציאלי (לא במובן הקלאסי, ועדיין) בפסקה הבאה, לתשומת לבכן**

החלק המעניין ביותר בסדרה, בעיניי - וגם זה שיגרום לרוב האנשים להתייאש ממנה, ככל הנראה - הוא הבחירה הלא שגרתית לבנות אותה בצורה לא לינארית. עברו מספר פרקים עד שהבנתי (בעיקר בזכות תשומת לב לפרטים ולדמויות) שהפרקים לא נעים בסדר כרונולוגי, ושלעיתים באותו פרק ממש יש קווי עלילה שונים שלא מתרחשים במקביל. אני יודעת, זה נשמע דפוק, אבל ברגע שקולטים את זה ומתחילים לקבל הבנה של "באיזה שלב אנחנו", זה מוסיף המון לסדרה ובעיקר פותר הרבה שאלות שצצות על הפרק הראשון (שהרגיש לי כאילו הוא מתחיל באמצע העלילה, תוך זריקת מיליון שמות של אנשים, מקומות ואירועים מבלי לספק לצופה המבולבל קמצוץ אקספוזיציה). נכון, זה הופך את חווית הצפייה לפחות קלה לעיכול, אבל בכנות? יש משהו מאוד מענג בחווית צפייה שמצריכה ממני להפעיל את הראש ולעשות 1+1. אגב, אני ממליצה לצפות בסדרה באופן אקטיבי - דהיינו, לא להפעיל אותה ברקע תוך כדי שמקפלים כביסה או מבשלים - כי לפעמים חצי משפט או מחווה מאחת הדמויות יכולים לשפוך הרבה אור על ההתרחשויות.

האם זה נשמע תובעני? כן. האם זה שווה את זה? לדעתי כן. חילקתי את הצפייה בסדרה ליומיים (ארבעה פרקים כל ערב, כי לכתוב סמינריון זה לחלשים) וכשסיימתי אותה רק רציתי עוד. אודה שהחלק הראשון, שבו עדיין לא נפל לי האסימון לגבי האופן שבו הסדרה עובדת, פחות הלהיב אותי - כן נהניתי מחלקים מסוימים, אבל לא נשאבתי פנימה just yet. ברגע שהתחלתי את החצי השני של העונה זה השתנה ופתאום מצאתי את עצמי שקועה בעלילה ובדמויות, וברגע שהפרק האחרון נגמר כבר התחלתי לגגל את העונה הבאה (שתגיע רק עוד איזה שנה, אוף).

אגב, אם לא קניתן את מה שאמרתי לגבי מילוי החלל בליבם של אוהדי GoT, אספר שעמודי המעריצים כבר התחילו לעבוד על ממים בנושא שמראים כיצד פליטי משחקי הכס מוצאים מחסה בסדרה החדשה. תחשבו על זה בתור מדבקת ניקוטין לנגמלים מעישון, אוקיי? זה אולי לא מספק באותה מידה, אבל בהחלט עוזר להתמודד עם תסמיני הגמילה.

*אנקדוטה/תהייה לסיום: בסדרה מופיעה דמות בשם יניפר שדומה לקמילה קביו בצורה מחשידה. מחלטרת מהצד?

The Witcher | סדרת מקור של נטפליקס | עונה אחת בת 8 פרקים של שעה

I ♥ November

2019-12-08T00:13:00.003+02:00

אלוהה! אני חוזרת אליכן מחופשה בפלורידה עם ג'ט לג מפנק ומועדפים שלמעשה מלווים אותי כבר מאוקטובר (כי ניהול זמן זה overrated)...

אחת הרכישות הכי טובות שלי בשנה האחרונה היא ללא ספק מעגל הריסים של מאק, שהפך לשלב חובה בשגרת האיפור היומיומית שלי. בעבר ניהלתי מערכת יחסים לא מחייבת עם מעגלי ריסים - היו שבועות שלמים שלא הייתי חושבת עליהם, ולפעמים לפני יציאות בערב הייתי נזכרת בהם, שולפת אותם מהמגירה ונותנת לריסים הרמה קטנה לפני המסקרה. התוצאה תמיד הייתה נחמדה יותר עם, אבל לא מספיק כדי להיצרב במוחי כ"מאסט". אבל הכל השתנה ~~כשאומת האש תקפה~~ כשהמעגל המיתולוגי שלי מטוויזרמן נשבר (דווקא בתקופה שיחסית הקפדתי בה על עיגול ריסים!), מה שהוביל אותי לצאת למסע מרגש בעקבות מעגל חדש. קיבלתי מכן המלצות רבות למעגלים שונים ומשונים, אבל בסוף הלכתי על המוכר והבטוח ורכשתי את המעגל הקלאסי והמהולל של מאק [לינק לרכישה], שמגיע בשחור-מאק שיקי ומגניב. נכון, הוא לא זול - אבל כבר לפני שנים למדתי שאסור להתקמצן כשזה נוגע למעגל ריסים (אלא אם, כמובן, אתן בסדר עם האפשרות של קיצוץ הריסים שלכן).

לא קל לי למצוא מעגלי ריסים שמתאימים לעין השקועה שלי ומצליחים לתפוס את הריסים מבלי לצבוט את העור, אבל המעגל של מאק עושה עבודה יפה ונותן לי עיגול משמעותי שמחזיק מעמד שעות ארוכות. אני אפילו משתמשת בו על ריסים נקיים ממסקרה בימים שאין לי כוח להתאפר, והעיגול מחזיק מעמד כמעט כל היום מבלי ליפול. מתחת למסקרה התוצאה מרשימה אפילו יותר, ובחודשים האחרונים אני מקבלת מחמאות מטורפות על הריסים שלי למרות שאני משתמשת במסקרה פשוטה שמלווה אותי כבר שנים (און אנד אוף, אבל בעיקר און...).

וזה מביא אותנו למוצר המומלץ הבא - מסקרת Lash Princess של אסנס [לינק לרכישה], שאיכשהו למרות מחירה הפעוט (16 ש"ח) מצליחה לשמור על מעמדה כאחת המסקרות המרשימות והאהובות עליי. היא כל כך נוחה לשימוש, נותנת תוצאות מדהימות ובובתיות (במובן הטוב של המילה) ולא נמרחת או מתפוררת בכלל, גם בימי עבודה של 16 שעות. אני משלבת אותה מדי יום עם מעגל הריסים של מאק ואין מבסוטה ממני. מומלצת בחום!

עוד מוצר איפור נפלא במחיר נגיש הוא עפרון השפתיים של NYX, שצירפתי לעגלה שלי באסוס בגחמה רגעית והפך להתמכרות של ממש. בחודשים האחרונים התאהבתי מחדש בעפרונות שפתיים (צריכה לכתוב פוסט על הפייבוריטים שלי בתחום!) והחבר הקטן הזה הפך לפרטנר היומיומי שלי. הגוון Soft Spoken [לינק לרכישה] פשוט נהדר והולך נפלא עם רוב השפתונים באוסף שלי.

יש לו גוון חום ורדרד משובח, כזה שאפשר למלא איתו את כל השפתיים וללכת איתו בפני עצמו - אבל גם נותן בוסט נהדר לשפתונים אחרים "בתחום". המרקם שלו נוח מאוד, לא שעוותי מדי ולא רך מדי. כדי שתבינו עד כמה אני אוהבת אותו, אספר לכן שסיימתי יותר משליש ממנו (אם לא יותר...).

צילום: צביה בן שבת

לפני שלושה חודשים עשיתי לראשונה לק ג'ל, וכל מה שיש לי לומר הוא - למה חיכיתי עד עכשיו?! כבר שנים שאני נאבקת בהרגל המגונה של כסיסת ציפורניים ללא הועיל, ובכל פעם שאני מצליחה לגדל ציפורניים חינניות, ברגע שהלק מתחיל להתקלף אני מסתערת עליהן ומחריבה מאמץ של שבועות. רוב החברות שלי עושות ג'ל, אבל איכשהו זה תמיד היה נראה לי כמו פינוק מיותר - למה לשלם 100~ ש"ח על משהו שאני יכולה לעשות לבד, עם לק נהדר של אסנס ב-6 ש"ח? בנוסף, פחדתי מהשיוף ומהמחשבה שאולי משהו בפרוצדורה יכאב לי (תינוקת מגודלת, אין מה לעשות). נקודת המפנה חלה ביוני האחרון, כשחברה שלי הופיעה לחתונה עם לק היסטרי בדוגמה גיאומטרית - מסוג הדברים שבחיים לא היו מחזיקים יותר משבוע עם לק רגיל. זה כל כך מצא חן בעיניי שהתחלתי לנבור בפינטרסט ולמצוא כל נייל ארט גיאומטרי שקיים, וגם לעשות סטוקינג באינסטגרם לבחורה המוכשרת שעשתה לה את הג'ל - וככה, אחרי תקופה ארוכה של היסוס, הלכתי על זה. מהטיפול הראשון הבנתי שזהו, אני מכורה. התהליך לא כואב בכלל (רק בכיס...) והציפורניים מרגישות חזקות מאי פעם ונראות מדהים (הג'ל לא מתקלף לי בכלל, וכרגע השיא שלי בין טיפולים עומד על חמישה וחצי שבועות). לראשונה בחיי יש לי ציפורניים ארוכות ונשיות (למרות שאני תמיד מקצרת אותן בכל טיפול, כי אחרת קשה לי להקליד...) ואני ממש שמחה שהחלטתי ללכת על זה. נכון, זה לא זול - אבל עוזר לי להימנע מכסיסה, גורם לי להרגיש מטופחת ושמחה ונראה מעולה. אגב, אני תמיד שמחה לקבל רעיונות לעיצובים חדשים ומגניבים באינסטגרם!

בחודשיים האחרונים אני משתמשת במוצרי טיפוח הגוף של Liv.Unique* שנשלחו אליי לסקירה, ומרוצה מאוד! מדובר במותג טיפוח חדש בדיוטי פרי לאנטי אייג'ינג טבעי המבוסס על סופר-פודס (מזונות על) וויטמינים פעילים לספיגה גבוהה בעור. על אף השם הלועזי, ליב.יוניק הוא מותג ישראלי, פרי יוזמתה של של שני בר-עוז, שנולדה עם רגישות יוצאת דופן שאילצה אותה ללמוד לקרוא רשימות רכיבים ולסנן את מה שנכנס לגוף שלה. הסיפור האישי שלה לצד הרצון ליצור אלטרנטיבה בריאה ונקייה מסיליקונים וכימיקלים הובילו אותה לפתח את הפורמולות הייחודיות של המותג, המבוססות על חומרים אורגניים וטבעיים בלבד עם ריכוז גבוה של חומרים פעילים.

מבין המוצרים שקיבלתי לסקירה, החביב עליי ביותר הוא ללא ספק פילינג הקפה הממריץ*, שלצד קפה, פתיתי יהלומים ושמן מקדמיה מכיל גם מלח ובוץ מים המלח - לניקוי עמוק, חידוש והחלקת העור ומלחמה בצלוליט ובסימני מתיחה. לפילינג יש ריח חזק ומשכר של קפה (מומלץ לחובבות הז'אנר!) והחלק האהוב עליי בו הוא שמדובר בפילינג אמיתי ו"גס", כזה שבאמת עושה את העובדה ולא מתמוסס במים מיד. הוא מעולה בהחלקת והמרצת העור, ואני אוהבת להתפנק בו אחרי אימונים או בסופו של יום לימודים ארוך. 39.90 דולר ל-350 מ"ל.

הופתעתי לטובה מקרם הגוף מולטי-ויטמין*, שברחרוח הראשון היה נדמה לי משעמם וכמעט רפואי (יש לו ריח מאוד נייטרלי, כמו של משחה), אבל מהמריחה הראשונה התגלה כקרם גוף מצוין שהופך את העור לחלק בטירוף. הקרם מכיל תאי גזע, דמוי אסטרוגן ממקור צמחי ומסנני קרינה. יש לו מרקם נעים שנספג בקלות, וגם בימים חמים ולחים נחמד להשתמש בו (בניגוד לקרמים סופר עשירים וכבדים שמרגישים שמנוניים על העור). 28 דולר ל-125 מ"ל.

הכי פחות התחברתי לויטמין E* של המותג, פורמולה של 100% ויטמין E שנועדה להזין ולשקם את העור באמצעות שימוש ישיר על צלקות, סימני מתיחה ואזורים יבשים במיוחד. יש למוצר מרקם סמיך ודביק שלא אהבתי, וגם כשניסיתי לערבב אותו עם קרם הלחות של המותג (כפי שמומלץ) התקשתי לפזר אותו באחידות על העור. חווית השימוש הלא נוחה גרמה לי לזנוח אותו מהר יחסית, כך שקשה לי להעיד על סגולותיו בתחום שיקום הצלקות וסימני המתיחה. אם זה מוצר שמעניין אתכן, דעו שהוא נמכר בלעדית בדיוטי פרי ג'יימס ריצ'רדסון ומחירו 64 דולר ל-60 מ"ל.

כל מוצרי ליב.יוניק נטולי סיליקונים, עשויים מחומרים טבעיים וטבעוניים (לא מכילים מוצרים מהחי ולא מנוסים על בעלי חיים). המותג דוגל במודעות סביבתית ועושה שימוש בחומרים ירוקים וניתנים למחזור שאינם פוגעים בכדור הארץ.

לא יודעת למה לקח לי כל כך הרבה זמן לכתוב על המגנזיום שלי, בהתחשב בעובדה שזה אחד המוצרים שאני מזמינה הכי הרבה מאייהרב [לינק לרכישה] ומלווה אותי כבר יותר משלוש שנים... התחלתי לקחת מגנזיום כדי להיפטר מהתופעה המעצבנת של התכווצויות שרירים ברגליים בזמן השינה (מי שסובלת מזה יודעת שזה נורא!) אבל הסיבה שהתמדתי לאורך השנים האחרונות היא דווקא בגלל האימונים שלי. בימים שאני מתאמנת אני לוקחת שני כדורים לפני השינה ואני מרגישה שזה עוזר לי משמעותית עם ההתאוששות - השרירים תפוסים פחות ואני לא משותקת לגמרי אחרי אימון אינטנסיבי ;)

המגנזיום הספציפי הזה טבעוני, נטול גלוטן ומגיע בתצורה שנספגת מהר יחסית. אני לא רופאה, אבל ממידע שאספתי למדתי שלצד היתרונות של המגנזיום בהרגעת התכווצויות שרירים, מדובר במינרל חשוב לתפקוד היומיומי שמשפיע על היכולות הקוגנטיביות, צפיפות העצם, מסייע לפעילות הלב, מערכת החיסון וויסות רמת הסוכר בדם. בגלל שיש לי תזונה בעייתית של ילד בן שלוש, אני לא מקבלת מספיק מגנזיום מהאוכל שלי - אבל גם אנשים שאוכלים בריא יחסית עשויים לסבול מחוסר במגנזיום, ויש לכך כל מיני תופעות לוואי לא נעימות כמו התכווצויות השרירים שהזכרתי, עייפות, החמרה של מיגרנות ואפילו הפרעות קצב.

נקודה שחשוב לי לציין היא שכדורי המגנזיום של Doctor's Best גדולים יחסית (אבל אין בעיה לבלוע אותם עם מים, מבטיחה). אם אתן יודעות שיש לכן קושי בבליעת כדורים, ייתכן שתעדיפו לנסות מוצר אחר.

עד כאן להפעם! אל תפספסו את ההגרלה החדשה באינסטגרם - אחת מכן תזכה בפלטה מהממת של TheBalm :)

*גילוי נאות: מוצרי ליב.יוניק התקבלו לסקירה. קישורי אפילייט.

Shopping IL 2019

2019-11-04T21:35:00.000+02:00

אם במשחקי הכס אומרים Winter is coming, אז לקראת נובמבר פקידי הבנק נכנסים לכוננות ספיגה...

כבר בפוסט ה-Shopping IL של שנה שעברה שטחתי בפניכן את משנתי - ככל שאני הולכת ומתבגרת ככה הריגוש שאני מקבלת משופינג רק מעצם היותו שופינג פוחת, ואני מבינה שאת הכסף שאני מרוויחה בעמל רב אני מעדיפה להוציא בחוכמה ומתוך מחשבה. עברו הימים שבהם אני קונה דברים רק בגלל שהם במחיר יחסית משתלם. עם זאת, אני בהחלט מאמינה שעם מספיק שליטה עצמית אפשר לעשות שימוש בוגר וחכם במבצעים הרבים של חודש נובמבר, ולנצל אותם כדי להוציא לפועל רכישות שתכננתן לעשות בלאו הכי. משפט המפתח הוא - אני מנצלת את המבצעים, ולא להיפך!

אז אחרי שלקחנו נשימה עמוקה והבנו שקניות לא ימלאו לנו את החלל בנשמה (בשביל זה יש פחמימות, כמובן) - הנה כל מה שאתן צריכות לדעת על חגיגות ה-Shopping IL לשנת 2019:

השופינג IL הינו חג הקניות הישראלי ברשת ביוזמת Google - המקבילה הישראלית לאירועי הבלאק פריידי/סייבר מאנדיי המהוללים. במשך 48 שעות (7-6 בנובמבר) המון אתרים ישראלים יציעו מבצעים שווים במיוחד. את המותגים הרבים שמשתתפים באירוע ניתן לראות באתר הרשמי https://www.shoppingil.co.il, בחלוקה נוחה לקטגוריות כמו אופנת נשים, חשמל ואלקטרוניקה, טיפוח ויופי, ספורט וכו', כך שתוכלו לאתר בקלות את מה שמעניין אתכן מתוך למעלה מ-1,000 מותגים.

בין המותגים והאתרים שמשתתפים באירועי Shopping IL ניתן למנות את הודיס, אלדו, סופר פארם, בובי בראון, אסנס, אסתי לאודר, קרליין, סבון, איל מקיאג', קיקו, יאנה פרוביז, ספרינג, סבוקלם, עפרה, קטריס, גילטי, קליניק, לבידו, אפריל, איב רושה, אמיקה, מאק, ג'ייד, יולטה, סוהו, אינסטבלוק, לופה, סטימצקי, K.S.P, שני יעקבי, פנדורה, מגנוליה, הגר סתת, שלומית אופיר, WeShoes, קרולינה למקה, טופטן, Kanken ועוד רבים וטובים. על חלק גדול מהמותגים הללו המלצתי לא פעם (לחיצה על שמותיהם תביא אתכן לאזכורים הרלוונטיים בבלוג), והם משמשים אותי ואת משפחתי דרך קבע.

נאמר כבר בעבר שאין טוב ממראה עיניים, ולשם המחשה קיבלתי ארגז גדוש כל טוב במותגים המשתתפים במבצע:

משקפיים של קרולינה למקה (חצי מהמשפחה שלי מסתובבת עם משקפי ראייה שלהם, חתיכים!), סריג מטרמינל X (אתר נהדר עם משלוחים מהירים בטירוף), שמן שקדים מפנק של ל'אוקסיטן, ספר של סטימצקי, פלטת היילייטרים של ג'ייד (בקרוב בהגרלה...), טבעת של פנדורה, בשמים של פאקו רבאן, גלוס של קטריס, מוצרי הסרת איפור של קיקו, שרשרת של מגנוליה, תיק ספורט של הודיס (רוב בגדי הספורט שלי משם), מוצרי טיפוח של Payot ו-Juvena, קפסולות קפה של עלית (חלופה נגישה ולא רעה בכלל לנספרסו), נעלי בית חמודות של דלתא ומטען נייד בצורת יצור פרוותי שמפאת גילי המתקדם (24) אני לא בטוחה מה הוא אמור להיות... וכאמור, מדובר רק בטעימה קטנה משפע המותגים שמשתתפים בחגיגות ה-Shopping IL לשנת 2019.

רוב המבצעים באתרים המשתתפים ב-Shopping IL טרם נחשפו, אבל זכיתי לקבל הצצה מוקדמת למבצעים שיוצעו בגילטי במסגרת החגיגה. אספתי עבורכן את השווים ביותר:

- 25% הנחה על מוצרי פלורמר [להמלצות לחצו כאן]

- 25% הנחה על מוצרי עפרה (למעט סטים של שפתונים) ו-30% הנחה על מוצרים נבחרים [להמלצות לחצו כאן]

- השקת פלטת ה-Soul של עפרה במחיר מיוחד של 280 ש"ח במקום 350 ש"ח (מוגרלת עכשיו אצלי באינסטגרם!)

- 30% הנחה על מוצרי The Balm שלאחרונה נכנסו לאתר

- 25% הנחה על מוצרי RCK [להמלצות לחצו כאן]

- 20% הנחה על מוצרי יאנה פרוביז + תיק איפור במתנה ברכישה מעל 350 ש"ח ממוצרי המותג [להמלצות לחצו כאן]

- 30% הנחה על מוצרי מייבלין [להמלצות לחצו כאן]

- 25% הנחה על מוצרי קטריס

- 20% הנחה על מוצרי אנה לוטן [להמלצות לחצו כאן]

- 30% הנחה על מוצרי לוריאל [למלצות לחצו כאן]

- 25% הנחה על מוצרי אמיקה, ו-30% הנחה על מוצרים נבחרים [להמלצות לחצו כאן]

- 30% הנחה על מוצרי Essie [להמלצות לחצו כאן]

- 30% הנחה על מוצרי Mikaella (כולל השת"פ עם תום בר אמר) [להמלצות לחצו כאן]

- 20% הנחה על מוצרי ביוטי בלנדר (למעט מארזים)

- 25% הנחה על מוצרי ספרינג [להמלצות לחצו כאן]

כמו כן, כל רכישה באתר מעל 180 ש"ח תזכה אתכן במתנה לבחירתכן, ורכישה מעל 290 - בשתי מתנות.

אני מאחלת לכן רכישות חכמות ומהנות במסגרת שגעת נובמבר!

*גילוי נאות: קופסת Shopping IL התקבלה במתנה מגוגל. רכישה דרך הקישורים בפוסט עשויה לזכות אותי בעמלה.

Killing Me Softly | Kilian

2019-11-02T20:20:00.002+02:00

קיליאן הוא שם דבר בקרב חובבת בשמי הנישה - מותג יוקרתי ואקסקלוסיבי שרבות וטובות נשבעות בו. עם זאת, בהיותי נובית בישום מוצהרת, היכרותי עם המותג ומורשתו החלה בעקבות הגעתו המרגשת לארצנו הקטנטנה, או יותר נכון, לשער הכניסה/יציאה מארצנו הקטנטנה - הדיוטי פרי.

אם השם "קיליאן" נשמע כמו גיבור חתיך של רומן רומנטי, זה לא במקרה - מייסד המותג הוא לא אחר מאשר קיליאן הנסי, נצר לשושלת צרפתית מפוארת של יצרני משקאות חריפים. כמי שגדל בבית עם מרתפי אלכוהול, לא מפתיע שקיליאן יצר ממלכת בישום בעלת ניחוחות עשירים, עמוקים וייחודיים. לצד הלוק המודרני והגישה הנישתית, הבשמים של קיליאן מנסים לשמור על תו התקן האיכותי של בשמי היוקרה הצרפתיים "מפעם", עם אקורדים הנותרים על העור לאורך זמן ושימוש בחומרי גלם איכותיים ונדירים.

כל זה נשמע טוב ויפה, אבל בואו נדבר דוגרי. לפני כמה חודשים התפרסמה בכתב העת האמריקני Harper's Bazaar כתבה שכותרתה "כל העולם חושב שריהאנה מריחה כמו גן עדן". מסתבר שמפורסמים רבים היללו לאורך השנים את ניחוחה המשכר של ריהאנה, ביניהם קארדי בי, ניק ג'ונאס, ג'ניפר לורנס, ניקי טוטוריאלס - ואף הגדיל לעשות Lil Nas X כשהשיב "ריהאנה" לשאלה מהו הריח האהוב עליו... מסתבר שעל אף שלריהאנה יש מספר בשמים משלה, הניחוח האייקוני והמהולל שלה הוא לא אחר מאשר בושם של קיליאן בשם "Love, Don't Be Shy".

צילום: שחר ארביב

ובכן, מה שטוב לבאד גירל רירי בוודאי טוב גם עבור פשוטות עם שכמונו... כאמור, בשמי הנישה של קיליאן הגיעו לאחרונה לדיוטי פרי, ולצד הבושם המיתולוגי של ריהאנה ישנם ניחוחות רבים ומסקרנים ששווה לנסות. בהשקה החגיגית קיבלנו להתנסות את אחד מהבשמים היותר מוכרים של המותג - Good Girl Gone Bad* (וכן, זהו גם שמו של האלבום השלישי של ריהאנה. צירוף מקרים? I think not).

ההשראה לבושם הגיעה מהאייקון ההוליוודי מיי ווסט, וציטוטה "כשאני טובה אני טובה מאוד, אבל כשאני רעה - אני טובה יותר". זהו בושם שמשחק על קו התפר בין תמים לחושני, בין טוב לרע. הבקבוק שלו מגיע בגוון לבן מלאכי וצחור, אבל הניחוח הצפון בתוכו רחוק מלהיות תמים וילדותי. בין תווי המפתח ניתן למנות יסמין, טובורז, נרקיס, פריחת תפוז ואוסמנתוס. הדבר שהכי בולט לי בו הוא הפריחה הלבנה - לא בדיוק הטעם האישי שלי, אבל משהו במרקחת הספיציפית הזו עובר נעים ומתוחכם.

צילום: שחר ארביב

ניחוח נוסף שריחרחתי בהשקה ומצא חן בעיניי אפילו יותר הוא Moonlight in Heaven, בושם כחול (כמובן, אתן יודעות שאני פריקית של בשמים כחולים) עם ניחוח הדרי ופרשי יחסית. לא מדובר כאן בפרשיות סטייל לייט בלו של דולצ'ה וגבאנה, אלא בגרסה הבוגרת והמורכבת יותר של המושג פרשיות - הוא מריח קצת טרופי ועמוק וישתלב נהדר עם מזג האוויר הלח והמזרח תיכוני שלנו.

מחירו של הבושם 189 דולר ל-50 מ"ל (ניתן לרכוש את הבושם עם קלאץ' תואם עבור 225 דולר).

צילום: שחר ארביב

*גילוי נאות: הוזמנתי להשקת קיליאן מטעם דיוטי פרי ג'יימס ריצ'רדסון. הבושם התקבל לסקירה.

Tried and tested beauty hacks

2019-10-23T22:09:00.001+03:00

צילום: Dids

לעיתים קרובות אני נתקלת בסרטונים או כתבות שמבטיחים לחלוק טיפים וטריקים משני חיים בתחום הביוטי, אבל לרוב מתאכזבת לגלות שמדובר בעצות גנריות יחסית כמו "שימי פריימר כדי לשפר את עמידות הצלליות" או "תמיד הסירי איפור לפני השינה"... מכיוון שכתיבת רשימות היא אחת מהנאות החיים מבחינתי (איפשהו בין פיצה לבינג' פרוע בנטפליקס), החלטתי להרים את הכפפה ולרכז לכן את מיטב הטריקים והטיפים (האמיתיים!) שעשו הבדל של ממש בשגרת האיפור שלי.

1. מתקשות להתמודד עם שפתונים נוזליים עמידים? בשנה האחרונה השפתיים שלי נעשו יבשות בצורה מחרידה, ונאלצתי לנטוש את השפתונים הנוזליים האהובים שלי מכיוון שלא יכולתי לשאת את התחושה שלהם על השפתיים. לשמחתי, בחודשים האחרונים עליתי על טריק משנה חיים - להניח שכבה של הליפ קונדישינר של מאק ולמרוח מעליו כמות קטנה של השפתון. אפשר לטשטש עם האצבע ו-וואלה! מקבלים שפתון שמצד אחד נוח יותר משפתון נוזלי רגיל ומצד שני עמיד יותר משפתון לחותי (והכי חשוב, לא צריך להיפרד מהגוונים האהובים עליכן). אני מאמינה שאפשר לעשות זאת גם עם באלמים אחרים, אבל הליפ קונדישינר של מאק מוצלח במיוחד למטרה הזו, מכיוון שהוא לא שמנוני מדי ונספג בשפתיים בצורה טובה שלא גורמת לשפתון לנדוד או להתפרק.

2. השמפו היבש משאיר לכן אבקה לבנה בשיער שמסרבת להיעלם? הטריק הקבוע שלי עם שמפואים יבשים "הארד קור" שלא ממש נעלמים בקלות מהשיער (במיוחד אם יש לכן שיער כהה) הוא להניח אותם (ואפשר גם בנדיבות) לפני השינה, ולא דקה לפני שיוצאים מהבית. זה אומנם דורש תכנון מראש, אבל כשתקומו בבוקר האבקה הלבנה כבר לא תהיה שם, והשיער יהיה שמנוני פחות ומוכן ליום חדש.

3. הכהויות מתחת לעיניים לא נעלמות ויהי מה? טשטוש "נמוך" של צללית מאט חומה בקו הריסים התחתון יעזור לכן להוציא את הצד החיובי מעיגולים שחורים, ולהפוך את המראה הסהרורי לצרפתי ומצועף.

4. רוצות להדגיש את העיניים אבל האייליינר אף פעם לא יוצא לכן מדויק או שווה? My go to look כולל תיחום של קו הריסים העליון עם עפרון כהה (בד"כ Coffee של מאק) וטשטוש צמוד שלו עם מברשת עפרון (של יאנה היא האהובה עליי למטרה הזו). לחלופין, אפשר לקחת צללית שחורה (חשוב שתהיה פיגמנטית, כמו זו של מייקאפ גיק) ולהניח אותה בצמוד לקו הריסים עם מברשת זוויתית דקיקה.

5. נוטות להגזים עם הברונזר/סומק? אחד הדברים ששדרגו לי משמעותית את רמת האיפור היה לעבור בסוף האיפור עם הביוטי בלנדר (או כל ספוגית אחרת שבה אתן משתמשות) על הלחיים כדי לטשטש את הגבולות של הברונזר והסומק. התוצאה שמתקבלת ככה הרבה יותר טבעית ומחמיאה, ואני אישית תמיד עושה את זה גם עם היילייטרים - זה עושה פלאים לטקסטורה שלהם על העור.

6. בעלות שיער חלק אך חסר צורה? טריק מהמם שלמדתי מהספרית שלי הוא להסתרק ולשים שמן שיער על השיער כשהוא עדיין רטוב, ואז לעזוב אותו לנפשו. התוצאה - השיער מתייבש בגלים וב"קווצות", מה שנותן לו טקסטורה מגניבה.

7. לא מסתדרות עם ניקוי ספוגית האיפור? הדבר ששינה את חיי בגזרה הזו היה סבון מוצק. הצורה שלו מאפשרת לשפשף עליו את הספוגית לניקוי פשוט וזריז, וככה אני יכולה בכל בוקר להחזיר את הספוגית שלי למצב מצוחצח בחצי דקה. גיליתי שהסבונים שעובדים לי הכי טוב הם הסבונים המוצקים של נקה 7 שמגיעים ברביעיות. מעבר לניחוח המהמם (אין על הקמומיל!), המרקם שלהם חלק ועדין ככה שהם לא "קורעים" את הספוג (בניגוד לסבונים מחוספסים/קשים כמו הסינטבון).

8. יש לכן Hooded eyes שהופכות את מלאכת ציור האייליינר לקשה במיוחד? הדרך הקלה ביותר ליהנות מהאפקט החתולי מבלי לסגור את העין הוא לצייר את האייליינר רק בשליש החיצוני. נסו בעצמכן ותיווכחו שהתוצאה הרבה יותר קלילה ונשית (וסלחנית לעקומות).

9. יש לכן באוסף צלליות עדינות שאתן אוהבות אבל מתקשות להוציא מהן את המירב? נסו להניח מתחתן צללית קרם בגוון עמוק יותר. כך, למשל, התאהבתי מחדש ב-All That Glitters ו-Naked Lunch של מאק, שהנחתי מעל לפיינטפוט Groundwork. השילוב בין הצללית השימרית הוורדרדה וצללית הקרם החומה יצר מראה רומנטי ונשי במינימום מאמץ.

10. רוצות לתת לאיפור טאץ' סמוק, טבעי ורענן? הניחו את הסומק גם על גשר האף, לתוצאה יפיפייה ומתוקה מאוד.

אשמח לשמוע על הטיפים והטריקים המנצחים שלכן, ואם יצא לכן לנסות משהו מהרשימה - ספרו לי מה חשבתן!

*גילוי נאות: הקישורים בפוסט הינם רווחיים, ורכישה דרכם עשויה לזכות אותי בעמלה.

אחת אפיים | eau Intense

2019-10-13T11:49:00.003+03:00

אני מאוד אוהבת צירופי מקרים, ולכן כשהבושם החדש של גרלן - Mon Guerlain eau de parfum Intense* - הגיע אליי לסקירה בדיוק באותו שבוע שבו התחדשתי בבושם Light Blue eau Intense של דולצ'ה וגבאנה ראיתי בכך סימן משמיים. לצד המכנה המשותף שלהם (גרסאות חדשות ועוצמתיות יותר לבשמים מוכרים ואהובים), מדובר בבשמים שונים לחלוטין מבחינת ניחוח ואופי, כך שאני מאמינה שכל אחת תמצא את עצמה מתחברת יותר לאחד מהם.

לפני שנתיים וחצי קיבלתי לסקירה את הבושם המקורי מסדרת ה-Mon Guerlain והתלהבתי ממנו מאוד. אומנם הוא לא ממש קלע לטעמי האישי (והמאוד ספציפי) בבשמים, אבל הוא היה בושם נהדר שיצר מרקחת נשית וענוגה של תווי וניל ולבנדר. מאז 2017 גרלן הספיקו לשחרר כמה וכמה בשמים בסדרה תחת המיתוג "שיר הלל רב-גוני לנשיות המודרנית", כאשר הבושם החדש ביותר, Mon Guerlain eau de parfum Intense*, מוגדר כחושני ביותר עד כה - "גרסת וניל נועזת המציגה נשיות משוחררת".

במותג מעידים כי בגרסה האינטנסיבית הווניל הוצב בחזית ליצירת "עוצמה ממכרת", ואכן - אוהבות הווניל יקבלו תמורה מלאה לכספן. אומנם הבושם מוגדר כאוריינטלי ועצי - הפתיחה שלו אכן מסקרנת ורעננה יותר משניתן היה לצפות מבושם "ורוד" כל כך - אולם ברגע שתווי הלבנדר וההדרים דועכים לא ניתן לטעות במתיקותו המובחנת. אומר זאת בפירוש - אני לא אוהבת על עצמי בשמים כה חזקים ומתוקים, אבל אי אפשר להכחיש שאת מה שה-Mon Guerlain Intense* עושה, הוא עושה היטב: לא מדובר בניחוח וניל סכריני וזול כי אם במרקחת עמוקה ואלגנטית, עדות חיה לכך שמתיקות אינה בהכרח שוות ערך לילדותיות או המוניות.

מבחינת עמידות, ה-Mon Guerlain Intense* מותיר חותמת מתוקה ועשירה על העור, שעליי באופן אישי שרדה עמוק לתוך הלילה. כראוי לגרסה האינטנסיבית של המקור, זהו בושם בעל נוכחות מורגשת שלא יותיר את הסובבים אדישים.

תווי פתיחה: לבנדר, ברגמוט ומנדרינה
תווי ליבה: יסמין סמבק, איריס, ורד, וניל
תווי בסיס: פטצ'ולי, ליקריץ, אלגום

תקראו לי שטחית, אבל אני חייבת להתייחס גם לנראות המשגעת של הבושם. אומנם הבקבוק היפיפייה והקלאסי לא השתנה, אבל בגרסה הנוכחית נוזל הבושם וטבעת הנחושת שלצווארו מגיעים בגווני ורוד עמוק ומהפנט שאוטומטית יוצרים אצלי דימוי של שיקוי אהבה (או שסתם קראתי יותר מדי הארי פוטר במהלך החג... נו באמת, על מי אני עובדת - אין דבר כזה "יותר מדי הארי פוטר"). יש משהו שאני מאוד אוהבת בבשמים "נמוכים ורחבים" שתמיד משדרים לי תחושה של יוקרה קלאסית - דבר שהמון גרלן אינטנס מצטיין בו.

עם זאת, כאמור, לא מדובר רק בפנים יפות - וחובבות הז'אנר צפויות למצוא בתוספת החדשה למשפחת גרלן בושם עשיר ומשכר שיהלום היטב את העונה הקרה המתרגשת עלינו לטובה. תוכלו להשיג את ה-Mon Guerlain eau de parfum Intense בדיוטי פרי ג'יימס ריצ'רדסון, עבור 132$ לבקבוק של 100 מ"ל.

מהעבר השני נמצא ה-Light Blue eau Intense של דולצ'ה וגבאנה. לא סתם אמרתי שהבשמים הללו שונים מאוד זה מזה, וניתן לראות זאת אפילו לפני שנחשפים לריחות: בעוד שהבקבוק של המון גרלן קלאסי, נשי וורדרד, הבקבוק של הלייט בלו מתאפיין בגוון כחלחל וקווים נקיים ומודרניים המשווים לו ניטרליות מגדרית. בדומה למון גרלן, שמריח כמו שהוא נראה (שיקוי אהבה מכשף), גם דולצ'ה וגבאנה לא מתעתעים בצרכנים ומספקים בושם רענן, קריספי כמעט בהדריותו עם feel יוניסקסי מובהק.

בשונה מסדרת המון גרלן הצעירה יחסית, בושם ה-Light Blue המקורי הושק כבר שנת 2001. עם זאת, לייט בלומרית שכמוני הריחה אותו לראשונה רק בדצמבר 2015... אבל זו הייתה אהבה ממבט ראשון. הייתי אז בספורה בניו יורק ובגחמה רגעית רכשתי אותו בגודל מוקטן - וזו כנראה הייתה הרכישה הכי מוצלחת שעשיתי באותו טיול. הוא היה כל מה שאני אוהבת בבשמים: קריספי ורענן וקליל ומעט לימוני, אבל בעיקר נקי מאוד, נטול מתיקות או "כובד". אני יודעת שמקובל לחשוב על בשמי חורף כבשמים עשירים ומורכבים יחסית, אבל לי הוא התיישב בול עם האוויר המעקצץ והקר והפרשיות של אחרי הגשם.

את הבושם המקורי סיימתי מזמן - בכל זאת, גודל נסיעות - אבל איכשהו לא יצא לי לרכוש אותו בגודל מלא. אחד "החסרונות" של להיות בלוגרית, אני מניחה, הוא שכשאת מקבלת לסקירה מוצרים יקרים יחסית שמספיקים להרבה זמן, כמו בשמים, לא פשוט להצדיק רכישה נוספת - גם אם יש אחד שממש מוצא חן בעינייך. אף אחת, בסופו של דבר, לא צריכה עשר ות בשמים שיעמדו על השידה ויעלו עובש...

לאחרונה צמצמתי משמעותית את אוסף הבשמים שלי, וכתוצאה מכך החלטתי בכל זאת לפנק את עצמי באחד חדש שיעשה לי טוב על הלב. קיבלתי מכן המלצות רבות ומעולות באינסטגרם של הבלוג, אבל אחת משכה את תשומת ליבי באופן מיוחד. מסתבר שבשנת 2017 דולצ'ה וגבאנה הוציאו גרסה חדשה לבושם שכה אהבתי - Light Blue eau Intense - אשר זכתה לתשבוחות רבות, אפילו מצד אנשים שלא סבלו את הבושם המקורי (קראתי ביקורת שכינתה אותו "מטהר אוויר לבתי שימוש"... אאוץ'! טוב, לא כולם אוהבים תווים לימוניים). החלטתי לבדוק זאת בעצמי, אבל מכיוון שאני מאמינה בלב שלם בגישת "If it's not broken, don't try to fix it" הציפיות שלי מהבושם החדש היו נמוכות מאוד. לא יפתיע אתכן, אני מאמינה, אם אקפוץ לסוף הסיפור ואומר שלא רק שהתבדיתי, אלא גם שהחלטתי שבשלב הזה בחיי אני מעדיפה לרכוש את הבושם בגרסתו האינטנסיבית על פני המקורית.

על אף שהבושם האינטנסיבי דומה מאוד (מאוד!) לבושם המקורי, כן הבחנתי במספר הבדלים בין השניים. כבר בהתזה הראשונית ניתן לראות שוני במידת החמיצות - הגרסה החדשה והאינטנסיבית מעט יותר מאוזנת, ונותנת יותר משקל לתפוח הירוק מאשר ללימון הסיציליאני שכל כך בולט בגרסת המקור. כלומר, הבושם שומר על הפרשיות הממכרת שלו אבל מריח פחות חמצמץ, מה שלדעתי הופך אותו לקל יותר לעיכול עבור רוב ה(א)נשים. הבדל נוסף הוא הטון המאסקי הבולט יותר בגרסה החדשה, במיוחד בלבישה ארוכה. קשה לי לומר האם הבושם הזה באמת עמיד יותר מהמקורי, שכן עברו שנים מאז לבשתי אותו - אבל הוא בהחלט מלווה אותי לאורך היום (במיוחד אם אני יוצאת החוצה, ואז פתאום יש כמו "הבזקי" ריח נהדרים). עקרונית אני עדיין אוהבת יותר את הבושם המקורי (נוסטלגיה וזה), אבל החלטתי ללכת על הגרסה החדשה והמעודנת מתוך מחשבה שהיא תתאים לי יותר לתקופה הזו של סוף הקיץ, שכן החמיצות המקורית של הבושם מזוהה אצלי עמוקות עם חודשי החורף הקרים.

תווים עליונים: תפוח ירוק (גרני סמית') ולימון
תווי ליבה: יסמין וציפורני חתול
תווי בסיס: מאסק ועץ ענבר

מבחינת נראות, הבקבוק החדש לגמרי מנצח. הוא שומר על הלוק ה-gender neutral של הבושם המקורי, אבל שינויים קטנים בגימור הופכים אותו לאלגנטי ויפה פי כמה וכמה (הפקק צר יותר והנוזל הכחלחל נראה נהדר בזכוכית החלבית). בעוד שהעיצוב של הבושם המקורי גברי להפליא ואפילו קצת משעמם, הבושם החדש מודרני וחתיך - אך עדיין שומר על דמיון רב למקור. בקבוק של 50 מ"ל עלה לי 290 ש"ח (הגודל הגדול כנראה משתלם יותר, אבל הוא לא היה במלאי וגם ככה לוקח לי נצח לסיים בשמים).

C'est tout. אשמח לשמוע לאיזה מהבשמים התחברתן יותר - גרלן או דולצ'ה וגבאנה? נשיות מתקתקה וחושנית או יוניסקסיות רעננה? ספרו לי בתגובות!

*גילוי נאות: הבושם של גרלן התקבל לסקירה.

A New Beginning

2019-10-02T18:09:00.002+03:00

ארבע וחצי שנים עברו מאז שפתחתי את הבלוג שלי, "שיקסע". ארבע וחצי שנים מדהימות, שבמהלכן עשיתי והשגתי הרבה יותר ממה שאי פעם העזתי לחלום.

כשכתבתי את הפוסט הראשון שלי הייתי בטירונות, חיילת צעירה עם אהבה עזה לשפתונים שרק רצתה לחלוק את רשמיה עם העולם. באותם ימים חייתי על בלוגים וערוצי יוטיוב שעסקו באיפור וטיפוח, אבל לא דמיינתי שיום יבוא והפרויקט הקטן שלי יהפוך למשהו רציני, בלוג אמיתי עם קהל קוראים קבוע שמחכה לעדכונים, תוצאות בגוגל והכרה ממותגים בארץ ובעולם. אני זוכרת את הפעם הראשונה שקיבלתי מוצרים לסקירה ממאק והרגשתי שזהו, עשיתי את זה! מילדה בת 14 שנכנסת לחנות כדי לקנות את הפלואידליין הראשון שלה, הפכתי לבחורה צעירה שכדאי לקחת בחשבון.

באופן טבעי, עם השנים הפעילות שלי בבלוג השתנתה - מצילומים מטושטשים בפלאפון עברתי למצלמה מקצועית ולתוכנות עריכה, ובהתאם כל פוסט התחיל להרגיש כמו הפקה קטנה ודרש יותר זמן והשקעה. היו תקופות שפרסמתי המון, אפילו פעמיים בשבוע, והיו תקופות עמוסות יותר שבהן עלה בקושי פוסט אחד בחודש. המשכתי לכתוב בבלוג גם בשירות הקבע שלי, בחופשה הקצרה שאחרי השחרור ולאורך התואר. הבלוג היה חלק ממה שאני עושה בכל שלב בחיים, וכל עוד זה תלוי בי - אני מתכננת להמשיך כך.

עם הזמן התחלתי להרגיש יותר ויותר שאני רוצה לשתף בבלוג תחומי עניין נוספים שלי. על אף שלעולם לא יגיע היום שבו אשתעמם מלכתוב על קונסילרים, מתחשק לי לנצל את הפינה הקטנה שלי באינטרנט לעוד דברים שממלאים את חיי - כמו סדרות נהדרות בנטפליקס, ספרים מופלאים או האלבום המצוין של ליזו שלאחרונה אני לא יכולה להפסיק לשמוע... בחודשים האחרונים הכנסתי תכנים שכאלה לבלוג ב"טפטופים" - בהתחלה כחלק מהמועדפים החודשיים שלי ובהמשך גם כפוסטים עצמאיים.

אחד היתרונות הגדולים באינסטגרם של הבלוג (שבו אני פעילה בעיקר בסטוריז, אבל אולי גם זה ישתנה מתישהו) הוא שאני יכולה לשמור על קשר רציף עם הקהל שלי. מי שעוקבת אחריי באינסטגרם נחשפת לעיתים קרובות יחסית לדברים שאני עושה, שומעת או חושבת, ומהפידבקים שקיבלתי מכן - נראה שנחמד לכן להתעדכן בשטויות שלי. אז אחרי הרבה מחשבה החלטתי שאני רוצה לנצל את השנה החדשה להתחלה חדשה-ישנה, וסוף סוף לתת בבלוג ביטוי למכלול הדברים שמעניינים אותי - בתקווה שהם יעניינו גם אתכן.

אז מה הולך להיות כאן, בעצם? הרבה מאותו דבר, ועוד. אתן עדיין תקבלו סווטצ'ים של שפתונים בגוון חום-ורדרד או טרקוטה (כי אף פעם לא יהיו לי מספיק, כמובן!) אבל לצידם יופיעו גם המלצות על ספרים ועל סדרות, טיפים לעצלניות כמוני שמנסות לשמור על כושר ולמעשה כל דבר שנראה לי רלוונטי, מעניין או שימושי לשתף עמכן. ובגלל ששינוי פנימי תמיד כיפי יותר כשהוא מגיע עם שינוי חיצוני, בוודאי שמתן לב שהבלוג עבר מתיחת פנים ("Rebranding", אם תרצו) וכעת הוא נושא שם חדש: The A List. אני מודה לאלטר אגו הנאמנה שלי, השיקסע, על פועלה - אבל שתינו התבגרנו והגיע הזמן לדף חדש ;)

בנימה אישית יותר, אני מתרגשת מאוד מהשינוי ומודה לכל מי שליוותה אותי בשנים האחרונות וצפתה בבלוג צומח ומתפתח. באופן קוסמי ונהדר, הפוסט הנוכחי הוא הפוסט ה-200 במספר שאני מפרסמת בבלוג (יש עוד כמה עשרות בטיוטות...). כיף לראות איזו דרך ארוכה עשינו ביחד, ואני מקווה שתיהנו מהבלוג המחודש לפחות כמו קודם - אם לא יותר!

עדי

Kérastase | Your Best Travel Partner

2019-09-27T14:04:00.000+03:00

צילום אירוע: ליה גלדמן

השבוע החלטתי להתאוורר קצת מכתיבת הסמינריונים ונסעתי לביקור במקום שתמיד עושה לי טוב על הנשמה... נתב"ג! לצערי לא היה לי כרטיס טיסה (חכו חכו לנובמבר) אבל עדיין נהניתי להתארח בדיוטי פרי ג'יימס ריצ'רדסון ולשמוע על הגעתו של מותג טיפוח השיער קרסטס למתחם.

אקדים ואומר שמעולם לא יצא לי להתנסות במוצרים של קרסטס, אבל הם כלל לא זרים לי - אני זוכרת את עצמי כילדה מגיעה עם אמי למספרה ומביטה בעיניים נוצצות על שורות המוצרים הצבעוניים שעמדו מסודרים על המדפים... למרות שלא ממש הבנתי באותו שלב למה כל דבר מיועד, היה כיף כל כך ללטוש עיניים במחזה היוקרתי בזמן שחיכיתי שאמא תסיים לעשות פן. אני אפילו זוכרת שקצת התבאסתי כשהיא רכשה את המוצרים שהתאימו לצרכי השיער שלה (מי ישמע על דבר כזה?!) במקום את אלו שהיו בצבע הכי יפה ;-).

פאסט פורווד עשור פלוס, והנה אני מוזמנת להשקת המתחם החדש של קרסטס בדיוטי פרי! היום אני כבר לא ילדה והשם "קרסטס" מוכר לי היטב כמותג טיפוח שיער יוקרתי בעל שם עולמי, שאף רשם קרדיט כממציא המסכה הראשונה - ועל כך אני ושאר בלונדיניות העולם מודות לו מקרב לב...

בעיניי, העמדה של קרסטס מרהיבה ביופיה, ואם גם אתן מתרגשות ממראה שורות מסודרות של מוצרים נוצצים - you're in for a treat. מוצרי שיער מקצועיים ויוקרתיים נמכרים לרוב בארץ במספרות, וזה נחמד שאפשר לרכוש אותם גם עצמאית, ללא תלות בספר או במספרה אליה את הולכת. בנוסף, בדיוטי מציעים גם מארזי מוצרים בגודל נסיעות, פתרון מושלם למי שלא רוצה לסחוב איתה לחו"ל מוצרים כבדים, או - אם אתן כמוני - להתנסות במוצרים לפני שאתן מתחייבות לגודל מלא. המארזים נמכרים במבצע של 3 ב-99$, כך שאפשר לצבור סטוקים של הסדרה האהובה עליכן או לערבב.

מוצר ששמו עליו דגש רב בעמדה של קרסטס הוא השמן-סרום Elixir Ultime שהמותג מגדיר בתור "Your Best Travel Partner". המוצר נועד להילחם בפריז, להפחית קצוות מפוצלים ולהוסיף לשיער הרבה ברק - דברים שבהחלט יכולים לעזור אחרי טיסה מייגעת. כולן מכירות את ההשפעה של טיסות על עור הפנים, אבל זה לא שהשיער שלנו נהנה יותר מדי מהאוויר הממוחזר והיבש, מהשינה בישיבה או מהשינויים הפתאומיים במזג האוויר...

אז מה בעצם קורה בעמדה של קרסטס בדיוטי פרי? לצד הפונקציה המובנת מאליה, של רכישת מוצרים - המותג מציע שירות אבחון ייחודי וחינמי (!) באמצעות מכשיר מיוחד הסורק את הקרקפת והשיער ובודק תכונות כמו בריאות הקרקפת, גמישות השיער, נזק וכו'. התהליך קצרצר ופשוט (אורך כדקה), זמין 24/7 בעמדה ובסופו ניתן לדעת מה מצב השיער ואילו מוצרי קרסטס יתאימו לך במיוחד.

במקרה שלי, למשל, שמחתי לגלות שהשיער שלי במצב טוב משחשבתי (בכל זאת, אני מתעללת בו עם גוונים בלונדיניים!), המכשיר התאים לי את סדרת ה-Discipline לשיער עבה ומרדני, המכילה קרטין שאמור לעזור לו לשמור על מראה חלק ומסודר. מעבר לעובדה שזה אבחון מדויק שקולע בדיוק לצרכי השיער שלי, שמחתי מאוד לגלות שמוצרי הסדרה המדוברת מגיעים בגוון ורדרד משגע...

אחרי האבחון מציעים בעמדה של קרסטס פינוק מיוחד בדמות שירות עיצוב לשיער, הנעשה ע"י אחד משני מעצבי השיער שמאיישים בכל רגע נתון את העמדה. בתור אחת שנוהגת לטוס בעודה טרוטת עיניים ונראית כמו סחבה, מדובר בהצעה מפתה מאוד שתאפשר לכן לנחות ביעדכן מפונפנות ומהממות. ניתן לבחור באחד משני עיצובים המוצעים במקום, הנעשים באמצעות שימוש בשמן-סרום Elixir Ultime שהזכרתי קודם (שגם מגן על השיער מחום!). לאחר שעשו לי פן אספו את שיערי בתסרוקת גבוהה כמו הבלרינה שאני (ביקום מקביל, שבו אני מסוגלת ללכת בקו ישר מבלי למעוד), תוך קליעתו למראה אקסטרה מושקע ומהמם (והכל לקח דקות בודדות!). מקבלים במקום גם עלון עם מדריך מפורט לשחזור המראה בקלות בעצמכן - כך שהשיער שלכן יראה מתוקתק גם בלי מעצב שיער צמוד...

חשוב לציין שהאבחון ושירות עיצוב השיער שהזכרתי אינם מותנים ברכישת מוצרים - כל מי שמעוניינת מוזמנת לגשת לדוכן של קרסטס ולעבור אבחון ו"תקתוק"! עם זאת, אני בספק שתצליחו לעמוד בפיתוי לנוכח כל הממתקים שיש שם...

אשמח לשמוע האם יצא לכן להתנסות במוצרי קרסטס, ואם אתן טסות בקרוב - האם תעברו בעמדה לקבלת אבחון ועיצוב?

תודה שקראתן!

צילום אירוע: ליה גלדמן הנהדרת.

*גילוי נאות: הוזמנתי לסקר את עמדת קרסטס מטעם דיוטי פרי ג'יימס ריצ'רדסון.

Yana Proviz Dodge & Burn Blushes

2019-08-06T13:28:00.004+03:00

כבר תקופה ארוכה שאני מתכננת לכתוב פוסט על סמקים ועל החיבה המפתיעה שפיתחתי כלפיהם בחודשים האחרונים (מבחורה שמנסה להילחם באדמומיות לבחורה שלא יוצאת מהבית בלי שתפוחי לחיה ורדרדים - מהפך!), ואיכשהו לא יצא. אני מאמינה שעוד אתייחס לנושא בהרחבה מתישהו בעתיד, אבל היום התכנסנו לחגיגה ספציפית יותר בתחום הלחיים - השקת סמקי Dodge & Burn של יאנה פרוביז!

אם הספקתן לשכוח, לפני כמה חודשים יאנה פרוביז הרחיבה את ליין האיפור שלה עם סדרת Dodge & Burn, על טהרת הקונטור וההארות. הו, כמה שנהניתי מהליין הזה! אהבתי לגביו הכל - את העיצוב, את הקונספט וכמובן את איכות המוצרים בפועל (בדגש על מוצרי ההצללות, כי בהיילייטרים אני פחות משתמשת ביום יום). כשראיתי באינסטגרם המהמם של המותג שהסדרה הולכת להתרחב ולכלול גם סמקים התרגשתי מאוד, כי כאמור - סמקים זה הקטע שלי בחודשים האחרונים.

אין צורך להרחיב על העיצוב המהמם - שזהה לשאר מוצרי הסדרה, שכבר סקרתי כאן. אני חייבת לומר שהופתעתי שהסמקים זהים בגודלם ובמחירם למוצרי ההיילייט והקונטור (125 ש"ח ל-10 גרם). אני מאמינה שהרבה בנות היו מעדיפות כמות חומר "שגרתית" יותר לסומק תמורת הוזלה במחיר (מתי לאחרונה סיימתן סומק?), אבל גם במצב הנוכחי הסמקים מספקים יחס מעולה של תמורה למחיר (הסמקים של מאק עולים 132 ש"ח ל-6 גרם; וזה עוד לפני שהזכרנו את ההבדלים ברמת האריזות והקושי הטמוע בשמירה על מחירים נמוכים בקרב מותגים מקומיים ועצמאיים). לסיכום, אם אתן מחפשות סמקים טובים בכמה שיותר בזול - אני ממליצה בחום על אסנס... אבל אם אתן רוצות להתפנק, להתחדש ולהרחיב את האוסף שלכן (כמו רוב מכורות האיפור שאני מכירה) - התמחור כאן בהחלט סביר.

למעשה, השוני העיצובי היחיד נמצא באריזות הקרטון החיצוניות. אם האריזות של ההיילייטרים היו לבנות והאריזות של הקונטור היו שחורות, האריזות של הסמקים צבועות "חצי-חצי" - מהלך חמוד שמעיד על היותם של הסמקים "מוצרי ביניים" בסדרה וגם קורץ ללוק של יאנה עצמה, עם השיער החצוי והאייקוני.

הסמקים מגיעים בארבעה גוונים יפים שמתוכם בחרתי וקיבלתי שניים לסקירה:

Sun Kissed* מוגדר כ"גוון טרקוטה חם ליצירת הסמקה טבעית בגימור מאט". בשנייה שראיתי את המילה "טרקוטה" נדלקתי, כי אני סאקרית ידועה של הגוונים האלה (במיוחד בשפתונים!). בעיניי מדובר בגוון ממש מוצלח, בעיקר בזכות העובדה שהבסיס שלו ורדרד (כמו בכל הסמקים בסדרה). רוב סמקי הטרקוטה שיש לי בעלי גוון חום או כתמתם מאוד, ועד כמה שהם יפים - על עורי הבהיר הם נראים יותר מדי כמו ברונזר מאשר כמו סומק (רובנו לא מסמיקות בכתום...). התוצאה שמתקבלת עם הסומק הזה היא בדיוק של "עור צרוב שמש", קצת אדמדם ומאוד בריא למראה (לא בובתי, מה שמרתיע הרבה בנות כשזה נוגע לסומק). אני חושבת שזה גוון אוניברסלי שיחמיא ממש לכל אחת, וילך טוב עם מגוון מראות איפור. הוא מיטשטש היטב ונראה נהדר גם על גשר האף - טכניקה הנחת הסומק האהובה עליי (אני קוראת לה "נסיכת דיסני", ואין צורך להסביר!). למרות שהוא מוגדר כגימור מאט, הוא לא אטום לגמרי ועל העור מתקבל טבעי מאוד.

Peachy Glow* הוא הפייבוריט של יאנה, אבל לצערי דווקא לא נפלתי ממנו. הוא מוגדר כ"גוון אפרסק ורדרד בגימור מבריק, ניתן לשימוש גם כטופ מעל גוונים אחרים". בעיניי מדובר בגוון שיכול לשמש רק כטופר או לכל היותר סומק לבנות שלא אוהבות סומק ורוצות להוסיף קצת הברקה וחיות לעור מעל לברונזור/קונטור. הפיגמנט שלו מאוד עדין ולמרות שההברקה שלו מהממת (בתור מי שפחות מתחברת להיילייטר ביום יום, אני מאוד אוהבת איך שהוא נראה על העור), אני לא חושבת שהייתי רוכשת סומק רק כדי להשתמש בו מעל סמקים אחרים. גם שניסיתי להניח אותו עם מברשת דחוסה יותר (ה-01 של יאנה) הייתי צריכה להתאמץ כדי שיראו טינט ורדרד-אפרסקי על העור (ואני בהירה מאוד). התכונה העיקרית שלו היא הגלואו המקסים, ואני חושבת שהוא באמת נפלא מעל סמקים אחרים (נהדר בשילוב עם ה-Sun Kissed שהזכרתי קודם) - אבל קשה לי לדמיין מצב שהייתי מוציאה 125 ש"ח רק למטרה הזו. חשוב לציין שמדובר בגוון היחיד (בינתיים) שאינו בגימור מאט, כך שאני מאמינה ששאר הגוונים בסדרה יתפקדו בצורה דומה יותר ל-Sunkissed.

L-R: Sunkissed & Peachy Glow, heavily swatched

לסיכום, אני שמחה מאוד שיאנה ממשיכה להרחיב ולפתח את הליין האיפור שלה תוך שמירה על רמה גבוהה של עיצוב, גימור ואיכות. ההמלצה האישית שלי היא על פורמולת המאט, בדגש על גוון Sunkissed הנהדר שמשמש אותי יום יום!

ניתן להשיג את הסמקים בגילטי או באתר המותג.

תודה שקראתן!

*גילוי נאות: המוצרים התקבלו לסקירה. קישורי אפילייט.

I ♥ May

2019-06-20T22:19:00.001+03:00

"טוב שנזכרת, מועדפי מאי באמצע יוני!"

אדם חכם אמר פעם שעדיף מאוחר מאשר לעולם לא, והנה אני - מקיימת בקפידה את דבריו. לשם שינוי אני לא מרגישה אשמה על העיכוב בפרסום הפוסט הזה: בשבועות האחרונים אני ישנה די רע, ובשילוב עם דיכאון יום ההולדת הקבוע לא כל כך היה לי חשק לתפעל את הבלוג והרשתות החברתיות שלי כמו בדרך כלל. זה לא היה פשוט להוריד את הרגל מהגז - בדיוק נכנסתי לשוונג של חיזוק האינסטגרם של הבלוג ורציתי להפגין נוכחות וירטואלית מרשימה. עם זאת, אני חושבת שבתור מי שהבלוג אינו מקור הכנסה עבורה - יש לי את הזכות המלאה לנהוג בו כבכל תחביב אחר, גם אם זה אומר לקחת הפסקה קלה או לא לעמוד בתכנון המקורי שלי למועדי פרסומים.

כך או כך, אני שמחה לשחרר את הפוסט הזה מכיוון שעל אף העייפות המנטלית והפיזית שתקפה אותי, המועדפים שמובאים בו אכן שירתו אותי נאמנה בחודש-חודשיים האחרונים, ואני תמיד נרגשת לשתף במוצרים שמשמחים אותי. למעשה, נוכח תקופת המבחנים המתקרבת והעומס שצפוי להגיע עימה, אני שוקלת להתחיל לשתף עמכן מיני-המלצות (או השמצות) בתצורה פחות פורמלית ותובענית, בעמוד הפייסבוק או האינסטגרם של הבלוג. מה דעתכן? אשמח שתכתבו לי בתגובות איפה יהיה לכן יותר נחמד לקרוא ו/או להתעדכן.

צילום: Adiva

המועדף הראשון והעיקרי שלי הוא טיפול הרמת הריסים* שעברתי לפני כשבעה שבועות. הכל התחיל כשמעגל הריסים האהוב שלי מבית טוויזרמן נשבר בפתאומיות - כאילו שהוא שמע שלאחרונה בדקתי על מעגל החצי של מאק ונעלב... לאחר ששיתפתי את הטרגדיה בסטורי שלי פנתה אליי בחורה מקסימה בשם עדי והכירה לי את העסק שלה - Adiva Lashes, הרמת ריסים מבית Yumi Lashes. על הקונספט של הרמת ריסים שמעתי לפני שנים מבחורה שהייתה איתי בצבא, והייתה מכורה לדבר. היא לא הפסיקה לדבר על כמה כיף זה שלא צריך עם מסקרה כל בוקר, אבל אני הפחדנית לא טרחתי בכלל לבדוק מה כלול בפרוצדורה הזו. Fast forward חמש שנים והנה אני, מתגברת על הפחד ומחליטה ללכת על זה...

למרות האובססיה הידועה שלי לשפתונים, מוצר האיפור שמבחינתי עושה את ההבדל הכי גדול הוא מסקרה. כמו כל בחורה יש לי אישיוז עם הפרצוף שלי, ואיכשהו אני מרגישה שכל הנשיות שלי תלויה בשאלה עד כמה הריסים שלי שחורים, ארוכים ומודגשים. למרבה הצער, עם התלות הזו במסקרה מגיעה גם עצלנות עזה ושנאה לכל מה שכרוך בהסרת איפור עמיד מהעיניים - כך שאני חיה את חיי קרועה בין רצון להיראות יפה לבין רצון להיזרק במיטה אחרי יום ארוך מבלי לקרצף את עיניי דקות ארוכות. כמובן שעם השנים (וכניסתו של מסיר האיפור החלומי של קליניק לחיי) התרגלתי לכל עניין הסרת האיפור, ועדיין - החודש וחצי האחרונים חשפו בפניי עולם ומלואו של "חירות ריסית", as dramatic as it may sound.

אז במה כרוך הטיפול, בעצם? ב-45 הדקות שבמהלכן שכבתי על מיטת הטיפולים עדי הרימה לי את הריסים אחד אחד; קיבעה אותם באמצעות חומר מיוחד שמקשה אותם ומעצב אותם כך שיתעגלו למעלה; הזינה וריככה אותם באמצעות מסכה להחזרת הגמישות והרכות; ולבסוף צבעה אותם למקסום התוצאה. אין לי מושג ממה פחדתי - הטיפול לא כרוך בשום כאב או אי נעימות, והחלק היחיד שיכול טיפה לעקצץ הוא שלב הצביעה (ולכך אני רגילה, שכן אני צובעת בקביעות את הריסים אצל הקוסמטיקאית וזה תמיד קצת צורב בעיניים הרגישות שלי). התוצאה הייתה מיידית ומהממת - הריסים נראו ארוכים מאי פעם, כהים ומודגשים אחד אחד. חשוב לציין שדווקא אצל מישהי כמוני, שניחנה בריסים טבעיים בהירים יחסית ולא מרשימים בכלל, העובדה שהריסים שלי או-נטורל נראו כל כך מובחנים הייתה מהממת (גם אם לא דרמטית כמו אצל לקוחותיה האחרות של עדי, שניחנו בריסים משגעים של איילה). ההנחיות לאחר הטיפול היו פשוטות - במשך 48 שעות היה עליי להימנע מלהרטיב את הריסים, לנסות להימנע מבכי ו/או שינה על הפרצוף, לא להתקלח במים חמים מדי (כי האדים יכולים לפגוע בתוצאה) וכמובן מומלץ שלא להתאפר ולהסיר איפור מאזור העיניים.

צילום: Adiva

היופי בהרמת ריסים הוא שמדובר בהשקעה נקודתית (הן מבחינת מחיר והן מבחינת זמן) בשביל מספר שבועות של שקט. אחרי שהריסים עוברים הרמה מדובר בשינוי קבוע, כך שאין "נפילה" בחזרה אלא שהריסים המורמים פשוט נושרים לאט לאט בהתאם למחזור הצמיחה הטבעי - מה שלרוב קורה תוך 8 עד 12 שבועות. אני לא יכולה לתאר לכן עד כמה נהניתי מללכת בלי ולהיראות עם - הרמת הריסים חסכה לי את הצורך במסקרה והסתובבתי שמחה וטובת לב, מבלי לחשוש ממריחות באמצע היום או לדאוג פן אשפשף את עיניי (אחת מהפעולות האהובות עליי לאחר שישנתי שעתיים!). גם כשהסתובבתי בלי איפור הרגשתי שאני נראית יפה ונשית, אפילו שהעור לא היה חלק כל כך ושהייתי חיוורת בלי ברונזר - משהו בעובדה שהריסים שלי פשוט היו שם, שחורים ומעוגלים וחיננים, גרם לי להרגיש פשוט נהדר. אגב, מי שבכל זאת אוהבת מראה אקסטרה יכולה להניח מסקרה על הרמת הריסים (דבר שניסיתי בשביל אחת מהחתונות שהשתתפתי בהן החודש). לטעמי זה ממש לא נצרך, שכן המראה עם ההרמה מחמיא כשלעצמו - אבל אין ספק שעם המסקרה ההרמה מקבלת בוסט משוגע, א-לה ריסים מלאכותיים.

אז למי זה מתאים, בעצם? לכל מי שלא אוהבת להתאפר ביום יום; למי שאוהבת להתאפר אבל לא אוהבת להתעסק עם הסרת מסקרה; לחיילות, לסטודנטיות, לאמהות או לכל מי שמעדיפה לישון עוד כמה דקות בבוקר מבלי להתפשר על המראה ובעצם כל מי שרוצה להוציא את המירב מהריסים הטבעיים שלה. בחו"ל, במכון הכושר, בים או אפילו בפיג'מה - הרמת ריסים גורמת לכל אחת להיראות 30% יותר יפה עם אפס מאמץ.

המחיר לטיפול הינו 280 ש"ח, וניתן לתאם תור או לשאול שאלות נוספות במספר 054-6283255 (עדיף בוואטסאפ). אתן מוזמנות להתרשם מעבודות נוספות של עדי באינסטגרם - היא מקסימה, סבלנית מאוד ופרפקציוניסטית, כל מה שהייתן רוצות מבחורה שתטפל בריסים שלכן ;)

לאחרונה נפל לי האסימון שמעולם לא כתבתי כאן על המייקאפ Fit Me Matte+Poreless של מייבלין. מדובר במחדל, ללא ספק, שכן מדובר במייקאפ חביב ביותר שאפילו הספיק לעשות עלייה ארצה (ובמחיר נגיש במיוחד). האמת היא שרכשתי אותו לראשונה בחו"ל כבר לפני שנים, עוד כשהוא הגיע בבקבוק - הגוון שלקחתי אז היה 110, שלמרבה התדהמה היה בהיר מדי אפילו בשבילי. כשהזמנתי את את גוון 105 עשיתי זאת בכוונה להשתמש בו לערבובים עם 110, אבל בסוף החלטתי להיפטר מהמייקאפ הישן במקום לנסות לגרום לו לעבוד בכוח. האמת היא שאני חושבת שהפורמולות של השניים היו שונות מלכתחילה, כי המייקאפ שהגיע בבקבוק הזכוכית הרגיש הרבה יותר כבד מזה שבטיובה.

כך או כך, מצאתי את עצמי עם מייקאפ צהוב מאוד - מה שבהתחלה הדאיג אותי, אבל איכשהו הפך לאופציה נהדרת לקיץ ולגוון הערבובים הקבוע שלי בשאר עונות השנה. אני משתמשת בכמות קטנה יחסית ממנו בהשוואה למייקאפים אחרים (בכל זאת, יש לי תת גוון נייטרלי ואני לא רוצה להיראות כמו סימפסונית) אבל הוא עושה עבודה יפה כמייקאפ יומיומי קליל ומחמיא. אין לו כיסוי גבוה במיוחד או סגולה יוצאת דופן אחרת כמו עמידות ייחודית, מאטיות מטורפת או יכולת להכין הפוך עם לב מקצף, אבל הוא נראה נהדר וטבעי על העור, קל מאוד לשימוש גם בידיים לא מנוסות ומגיע במגוון רחב מאוד של גוונים. אה, וכבר הזכרתי שהוא עולה פחות מ-50 ש"ח? כיף!

אחסוך מכן את החפירה על הקונטור בגוון 01* של יאנה פרוביז, כי כבר כתבתי עליו סקירה שלמה ומפורטת - אז רק אציין שהוא ליווה אותי בנאמנות כל החודש (כפי שניתן לראות מהלוגו המוטבע שהולך ודוהה). פשוט מוצר נהדר ובגוון מחמיא כל כך לבהירות, מעולם לא הייתי צריכה לעבוד מעט כל כך כדי לטשטש הצללה לפני כן! שלא לדבר על זה שהוא גרם לי להתחיל להצליל את האף דרך קבע...

מוצר שאני מתכננת להמליץ עליו כבר המון זמן וכל פעם שוכחת הוא ה-Cloud Paint של גלוסייה, שחיש מהר הפך לסומק הקרמי האהוב עליי (ולמוצר שפשוט כיף להשתמש בו בימים שאני לא רוצה איפור נטו פונקציונלי, אלא מעוניינת גם ליהנות מהתהליך). לא צריך להכביר ביותר מדי מילים - הוא מגיע בטיובה חמודה וקטנטנה (אבל עדיין יספיק להמון המון זמן, כנראה); גוון Dusk הוא ניודי חמים ומחמיא, שנותן לפנים נגיעת צבע מחמיאה ואוניברסלית; קל לטשטש אותו עם האצבעות, מברשת או ספוגית; והוא קליל ובלתי מורגש על העור, גם אם אתן נוטות לשמנוניות כמוני. אחרי ההתנסות המוצלחת הזו עם הפורמולה של ה-Cloud Paints, אני זוממת גם על גוון Puff הוורדרד והמקסים.

ואם כבר הזכרתי את גלוסייה, אני רוצה לציין שאני נהנית גם מה-Boy Brow, המסקרה לגבות המפורסמת של המותג. אין ספק שמדובר בפורמולה הכי טובה, עמידה ונוחה לשימוש שניסיתי (והאפליקטור הקטנטן רק מוסיף לנוחות השימוש) - אולם מכיוון שלקחתי את הגוון השקוף אני מוצאת שקשה לי לעוף עליה כמו רוב הרשת, בין השאר מכיוון שאני לא יכולה להשתמש בה בפני עצמה אלא רק כחיזוק לעפרון או צללית לגבות. אני יודעת שקיים במלאי גוון בלונדיני, אבל הוא נראה לי ממש לא מחמיא מהסווטצ'ים, וחששתי מהגוון החום... אם יש בקהל בלונדיניות שמשתמשות במוצר, אשמח לדעת מה אתן עושות בנדון!

קשה לי לשים את האצבע על הנקודה הספציפית שבה הליפ קונדישינר של מאק נכנס לחיי, אבל הוא ללא ספק הפך לחברת אמת בשגרת האיפור והטיפוח שלי. כמו שאני מכינה את העור עם קרם לחות והגנה ועיניים, גם השפתיים מקבלות שכבת הזנה עוד לפני שאני מתחילה לחשוב בכלל על להניח קונסילר. בעבר השתמשתי רק בפריימר לשפתיים של מאק (שהוא עדיין מוצר נפלא בעיניי, שעוזר להאריך עמידות של שפתונים ולהחליק את השפתיים) - אבל כשזה נוגע לתחושת לחות כיפית ועסיסית אין על הליפ קונדישינר הקלאסי בטיובה. הוא לא הבאלם הכי מזין שנתקלתי בו, אבל הוא מאוד כיפי לשימוש, נראה נהדר על השפתיים גם בפני עצמו (מעולה לחובבות המראה הטבעי והמבריק) אבל השימוש שאני הכי אוהבת לעשות בו הוא לריכוך שפתונים נוזליים.

סיפרתי לכן באחד מהפוסטים הקודמים שבשנה האחרונה השפתיים שלי די מתחרפנות ומתקשות להתמודד עם היובש של שפתונים נוזליים כבעבר. זה די ציער אותי, כי עד לא מזמן היו לי באוסף לפחות פי שניים שפתונים נוזליים מאשר רגילים (בעיה שתוקנה בדיקלאטר האחרון, אל חשש). יש לי המון גוונים נהדרים שמגיעים בפורמולות נוזליות עמידות מאוד, והמחשבה שלא אוכל ליהנות מהם מבלי להתעלל בשפתיים שלי ביאסה אותי מאוד עד שקלטתי שאני יכולה להשתמש בחמוד שבתמונה כדי להקל על רוע הגזירה. כל מה שאני צריכה לעשות הוא להניח מעל ממנו על השפתיים, ואז כשהן עדיין רטובות ומלוחחות - להניח את השפתון הנוזלי. לרוב אני לא מקפידה על מריחה מלאה אלא שמה קצת ואז מטשטשת עם האצבע. התוצאה הסופית קצת פחות אטומה ומאטית, אבל הרבה יותר נעימה לשימוש (ואגב, לא לא-עמידה כפי שהייתן עלולות לחשוב).

אחד השפתונים האהובים עליי למטרה זו הוא Las Olas* של עפרה, גוון שאני לובשת בחודשיים האחרונים בכל פעם שבא לי לדפוק הופעה. על עורי הבהיר הוא יחסית דומיננטי, ככה שהשילוב עם הליפ קונדישינר של מאק "מרכך" אותו (תרתי משמע) והופך אותו ללביש ויומיומי הרבה יותר. הוא גם מחזיק יופי על השפתיים חרף שכבת הבסיס השמנונית, ובאופן כללי מדובר בגוון טרקוטה נהדר שגורף הרבה מחמאות.

עד כאן מועדפיי מתחום הביוטי :-)

אם אתן מחפשות המלצת קריאה לשבוע הספר ופספסתן את הפוסט הקודם, לחצו כאן.

תודה שקראתן!

*גילוי נאות: המוצרים המסומנים בכוכבית התקבלו לסקירה. קישורי אפילייט.

מוסף התרבות: זה הולך לכאוב

2019-06-17T22:05:00.000+03:00

אני מאוד אוהבת לקרוא ספרים, אבל הז'אנר האהוב עליי חמקמק מאין כמוהו. זה נכון שהעולם מלא בספרים מותחים, מרגשים, מפחידים או מעניינים - אבל האתגר האמיתי, עבורי לפחות, הוא במציאת ספרים כיפיים.

מה זה ספרים כיפיים? לעיתים קרובות מדובר בספרים מצחיקים - דהיינו, ספרים שההומור שזור בכתיבתם בצורה כה חיננית כך שגם אם העלילה מסתבכת, התחושה אינה של עייפות או כבדות אלא הנאה מתמשכת (תחשבו על הדרמה הקומית האהובה עליכם, לצורך העניין). כמו כן, לעיתים קרובות ספרים כיפיים יעסקו גם בנושאים כיפיים ברמה האובייקטיבית, או כאלה שנתפסים כמבדרים בתרבות הפופולרית (למשל, ספרים שעלילתם מתרחשת בקולג', בעולם האופנה, הפרסום או התקשורת, בית חולים או משרד עורכי דין).

הספר "זה הולך לכאוב" של אדם קיי קולע בול, בעיניי, להגדרה של ספר כיפי - הוא מצחיק עד כדי כך שתרצו שוב ושוב להקריא קטעים ממנו בקול לסובבים, כדי שתוכלו לצחוק ביחד מההומור החד והסרקסטי של קיי; הוא מעניין, במיוחד אם אתן ג'אנקיות של רפואה (גם האוס/האנטומיה של גריי תופס לצורך העניין); ויותר מהכל, הוא אינטלגנטי להחריד. הרבה פעמים ספרים שמתיימרים להיות כיפיים חוצים את הקו לכיוון השטותי-אווילי, כזה שאולי מצליח להעלות חיוך מדי פעם אבל לא מספק את חוויית "הספר הכיפי" המושלמת. זה קצת כמו לאכול ג'אנק סוג ב' - עושה את העבודה מבחינת שחיתות, אבל יותר מדי שמנוני ולא מספיק טעים כדי להצדיק את זה. בתחום הזה קיי בהחלט לא מאכזב - הוא חריף ביותר, מה שלא מפתיע נוכח העובדה שסיים בהצלחה בית ספר לרפואה. אגב, העובדה שמדובר ביהודי גיי ממוצא פולני שמתמחה בגניקולוגיה ומיילדות מרגישה כמו בחירת ליהוק גאונית מהסוג שרק המציאות יכולה לזמן.

"זה הולך לכאוב", או בשמו המלא "יומניו הסודיים של רופא מתמחה", הוא אסופה של קטעים שקיי כתב במהלך השנים שבהן עבד כרופא בשירותי הבריאות הציבורי בבריטניה (ה-NHS הידוע לשמצה). הקטעים מחולקים בהתאם לתקופות השונות בקריירה שלו, החל מסטאז'ר פשוט ועד לסגל המקצועי הבכיר, ואם אתן מתקשות לקרוא הרבה ברצף, זה ספר שמאוד קל להרים ולהוריד בהתאם לכמות הזמן והסבלנות שיש לכן. הספר מתמקד בחוויות השונות (והמחרידות ברובן) שקיי עבר כרופא, המטופלים ההזויים (והנחמדים) שעברו תחת ידיו, הקולגות שלו וכמובן הריקושטים שחייו האישיים ספגו כתוצאה מהמשרה התובענית. כיף מאוד לקרוא על זה, אבל מדי פעם אי אפשר שלא להתפכח, לקלוט שמדובר באדם אמיתי שנאלץ להתמודד עם הרבה יותר מדי שיט בחסות הבירוקרטיה והטמטום האנושי ולהתעצבן על אוזלת היד של המנהל (דבר שלא זר גם לנו כישראליות). אודה שהרמתי גבה כשקראתי בגב הכריכה שקיי עזב את מקצוע הרפואה וכיום הוא קומיקאי, אבל עד סוף הספר כבר יכולתי להבין אותו לגמרי...

אני מסיים להחתים זוג על טופס הסכמה לניתוח קיסרי. "יש שאלות?" אני פונה אל הקהל.
"כן," אומר הילד שלהם, בן שש. "נראה לך שישו היה שחור?"

שלא תגידו שלא דואגים לכן להמלצות לשבוע הספר ;)

אגב, מדובר במתנה נהדרת לסטודנטים לרפואה/רופאים עם חוש הומור שלא יחוו משבר אקזיסטנציאלי בעקבות הקריאה.

"זה הולך לכאוב" - אדם קיי | תרגום: תומר בן אהרון | 247 עמודים

Yana Proviz Beauty | Dodge & Burn collection

2019-05-31T14:10:00.000+03:00

הו, כמה שההשקה של סדרת Dodge & Burn* של יאנה פרוביז שימחה אותי. מה יכול להיות רע בשילוב בין מוצרי קונטור, אהבתי הנצחית, לגברת יאנה פרוביז - מאפרת בחסד, יוצרת תוכן מוכשרת ויזמית פרפקציוניסטית? כבר כשהטיזרים הראשונים שוחררו ידעתי שמדובר במוצרים שימלאו את ליבי הפולני והקר בהתרגשות רבה, הודות לשילוב מופלא בין עיצוב יוקרתי לגוונים מחמיאים ומקצועיים. עם זאת, לקחתי את הזמן והתנסיתי במוצרים באופן ממושך ומעמיק כדי לוודא שאני לא נותנת להערכה ולחיבה שאני רוכשת כלפי יאנה להשפיע על ההתרשמות שלי.

אזהרת ספוילר: אני עדיין חושבת שהם נהדרים. כמה מפתיע...

אז כפי שניתן להבין מהשם של המוצרים, מדובר בסדרת מוצרי הצללה והארה אבקתיים שנועדו לחקות את האפקט המתקבל בפוטושופ משימוש בכלי ה-Dodge וה-Burn לריטוש הפנים. השם הזה לא רק מקורי וחמוד במיוחד, אלא גם מספק קריצה ביקורתית לתופעת הריטוש המפורסמת בעולם האופנה והביוטי (ואולי יאנה פשוט רוצה לומר לנו שהמוצרים שלה יחסכו לכולנו פוטושופ...). ישנם ארבעה גוונים להארה וארבעה להצללה, וכדי להקל עלינו הם ממוספרים בהתאם לדרגת הכהות/בהירות - מה שמקל מאוד על מלאכת ההתאמה. אני, למשל, יכולה להסתדר הן עם גוון 01* והן עם גוון 02* בהצללה, תלוי באינטנסיביות של התוצאה שאני רוצה לקבל.

אחד הדברים שהכי התלהבתי מהם בהתחלה הוא ההבטחה לגוון קונטור בהיר ממש, שבחורות חיוורות יוכלו להשתמש בו ביד חופשית. כשקיבלתי לידי את גוון 01* (העליון בתמונות) נבהלתי - יכול להיות שהוא אפילו בהיר מדי? אבל לא. מדובר בגוון מושלם להצללות לבהירות, כזה שמצד אחד מדגיש את תווי הפנים ומצד שני טבעי ובהיר מספיק כדי לא לבלוט במלאכותיותו. כל כך התרגלנו למראה הגס של קונטור מובחן (גם אם מטושטש היטב), שיש משהו ממש מענג בגוון הזה ובתוצאה הנהדרת שהוא יוצר על עור בהיר. אני מניחה אותו עם מברשת 01* הרב שימושית של יאנה ונהנית מקונטור יום יומי מושלם ומחמיא. אגב, מדובר בגוון פנטסטי להצללה באף!

אם אתן לא בהירות בטירוף, או סתם אוהבות את הקונטור שלכן עוצמתי יותר - 02* הוא הגוון שלכן. אני בד"כ משתמשת בו לאיפור ערב, או בימים שאני רוצה לתת לאיפור שלי נגיעה מודגשת יותר (או סתם אם הגזמתי עם הפיצה יום לפני כן...). אני מניחה אותו עם מברשת רכה ואוורירית, שכן הוא מאוד מאוד פיגמנטי ופחות סלחני מאחיו הבהיר. אגב, מדובר בגוון מולטיטאסקינג מושלם שיראה נהדר גם על העיניים.

מבחינת תת-הגוון של הפודרות להצללה, יאנה קלעה בול והצליחה למצוא גוונים שאינם אפורים מדי או חמים מדי - כלומר לא יראו בוציים על עור צהבהב אבל גם לא יראו כתומים על עור בהיר וורדרד. לשם השוואה, ה-Sculpting Powder של קווין אוקוין (הסווטץ' האמצעי) צהבהב יותר, בבהשוואה לגווני 01* (מימין) ו-02* (משמאל) הטאופים, שנבדלים זה מזה בעיקר ברמת העומק והכהות. אני תוהה אם בשלב כלשהו יאנה תוציא גוון ביניים (1.5?) כי הוא ללא ספק יהיה הפייבוריט שלי.

מבחינת פורמולה, אני חושבת שניתן לראות בבירור בתמונה שהמוצרים נמרחים כמו חמאה - הם פיגמנטיים וחלקים מאוד למגע, עם תחושה משיית ממש. הם מיטשטשים בקלות מבלי ללכת "לאיבוד", ועובדים טוב מעל או מתחת לפודרה (כלומר, לא נעשים בוציים אם מונחים ישירות על מרקם קרמי של מייקאפ). שימו לב שהמוצר אבקתי יחסית, כך שכדאי לנער את המברשת לפני ההנחה.

אני חייבת לומר בכנות שעיקר ההתרגשות שלי הופנתה כלפי מוצרי ההצללות בליין, כך שבאמת ובתמים הופתעתי מכמה שנהניתי מההיילייטר בגוון 01*. יש לו גוון שנהב פנינתי משגע והפורמולה שלו ייחודית ממש - שקפקפה ומבריקה, הודות לריכוז גבוה של אבקת פנינים. יאנה לא רצתה שהוא יהיה פיגמנטי ואטום אלא שיצור מראה "דמוי זכוכית" על העור, ואני חייבת לומר שזה עובד - מדובר באחד ההיילייטרים היותר מוצלחים באוסף שלי.

לצערי היופי האמיתי שלו לא בא לידי ביטוי בסווטץ' (שכן אני מניחה ממנו שכבה הרבה יותר דקה בד"כ). מדובר במוצר שנהדר הן ליום יום והן לאירועים, ואפשר להניח אותו גם בזוויות הפנימיות של העין, על עצמות הבריח ותאמינו או לא - אני אפילו שמה ממנו קצת על האף ;) אני יודעת, משבר זהות רציני...

לרכישה | מגילטי או מהאתר של יאנה פרוביז

אז ביססנו את זה שמדובר במוצרים איכותיים ומוצלחים - עכשיו אפשר בבקשה להתעלף על העיצוב?

קודם כל, אני מתה על הלוגו הנהדר של ליין האיפור של יאנה. העובדה שהוא מוטבע בתוך המוצרים רק מוסיפה ליוקרתיות שלהם (וגורמת לי לחכות ליום שבו היא תוציא שפתונים "רגילים" עם הטבעה כזו, א-לה טום פורד). לא צריך לפחד שהלוגו יעלם ברגע שתעשו שימוש במוצרים - גם היום, אחרי חודש של שימוש יום יומי, הוא עדיין נוכח וקיים (לפחות אצלי).

גם מבחינה חיצונית מדובר במוצרים היסטריים - האריזות מרובעות ומעוצבות בשחור-זהב משגע, והמשקל המורגש שלהן ביד תורם לתחושה היוקרתית. אגב, המשקל לא פוגע בקומפקטיות הנהדרת שלהן, שכן הן קטנות יחסית והמראה המצורפת הופכת אותן למוצר נהדר לנשיאה בתיק. החסרון היחיד שמצאתי בעיצוב הוא הקושי להבחין בין המוצרים השונים - האריזות של מוצרי ההצללה וההארה זהות לחלוטין, וכשממהרים בבוקר זה יכול להיות די מבלבל להבין מה זה מה מבלי להתחיל לבדוק את התווית האחורית/לפתוח הכל. מה שמוזר הוא שאריזות הקרטון החיצוניות כן נבדלות זו מזו - קונטור בשחור, היילייט בלבן - כך שאני תוהה למה הקו העיצובי הזה לא המשיך גם במוצרים עצמם.

Let's Talk Business: כל אחד מהמוצרים הללו מתומחר ב-125 ש"ח, ומכיל 10 גרם (שיספיקו לרובנו לכמה שנים). לשם השוואה - הברונזרים של מאק מכילים 10 גרם ועולים 153 ש"ח, ומגיעים באריזות פשוטות בהרבה. אני חושבת שזה ממש מרשים שיאנה הצליחה לייצר לבד מוצרים באיכות ובגימור כזה ועדיין לשמור על תמחור הוגן מאוד - במיוחד כשמדובר במוצרים שלא נופל בעיצובם ממותגי יוקרה בינ"ל.

אגב, גם אם אתן פחות בעניין של קונטור יום יומי תוכלו ליהנות מהמוצרים - יאנה ממליצה על גוון 03 גם כברונזר לחימום הפנים, ואחרי ההתנסות המוצלחת עם הסדרה אני בהחלט מתכוונת לרכוש אותו לקראת הקיץ המתקרב.

>> לרכישת הקונטור לרכישה מגילטי או מהאתר של יאנה פרוביז

>> לרכישת ההיילייטר לרכישה מגילטי או מהאתר של יאנה פרוביז

אשמח לשמוע מה חשבתן על ליין המוצרים החדש - האם יצא לכן להתנסות בהם? מה חשבתן על העיצוב והגוונים?

תודה שקראתן!

*גילוי נאות: המוצרים התקבלו לסקירה. קישורי אפילייט.

Mac Powder Kiss Lipsticks

2019-05-15T16:27:00.002+03:00

מה? שפתוני Powder Kiss* של מאק, מרקם חדש שנכנס לליין הקבוע של המותג ומתאפיין בגימור קטיפתי ורך. במאק מתארים את הסדרה כ"שפתוני מאט עשירים בלחות וקלי משקל, שמחקים את המראה הטרנדי של "שפתיים מטושטשות" כפי שמקובל לראות בתצוגות אופנה. הפורמולה החדשנית מכילה פיגמנטים אבקתיים מצופי לחות המרככים את השפתיים לתחושת נוחות מושלמת. התוצאה - גימור חסר ברק עם תחושה רכה כמו באלם לשפתיים".

למה? כי השפתונים הללו יכולים לגרום אפילו לבייסיק ביץ' כמוני לדמיין לרגע שהיא דוגמנית מסלול במילאנו. מראה המאט הרך כבר אינו נחלתן הבלעדית של מאפרות מיומנות או צרפתיות שנולדו עם שיק בוורידים - גם את ואני יכולות! מה שאהוב עליי במיוחד בשפתונים הללו הוא המראה הרך שהם מעניקים, כך שאפשר להשתולל עם גוונים עזים שביום רגיל היו עלולים להיראות מעט מאיימים, במיוחד כשהם מגיעים במרקם מאט חסר פשרות. השפתונים מרגישים קטיפתיים על השפתיים, נוחים למריחה וללבישה וכל זאת מבלי להתפשר על המראה הסופי - מתוחכם yet נטול מאמץ. הם נמרחים היטב וניתנים לבנייה, כך ששכבה אחת תעניק נגיעת צבע ושכבה נוספת תעמיק את הפיגמנט. למראה אקסטרה טרנדי ולא תחום ניתן לטשטש אותם עם האצבע (ואז להעביר את האצבע על הלחיים, ליצירת סומק תואם - עובד נהדר!).

ברשותי שני גוונים מוצלחים - Devoted to Chilli* (אדום בריק חמים) ו-Mull It Over* (קורל עמום). על אף שהגוון האדום של Devoted to Chilli יכול להרתיע במבט ראשון, הוא סופר לביש ויכול להתאים הן ליום והן לערב בהתאם לאיפור שאתן מצוותות איתו. המרקם הרך הופך אותו ל"אדום לייט" מחמיא מאוד, שיתחבב גם על מי שחוששת משפתונים אדומים. את תקן "האובססיה שלי לקיץ הקרוב" קיבל דווקא Mull It Over, שהתגלה כגוון הכתמתם המושלם לחימום המראה. גם מי שפחות נמשכת לגוונים כאלה בדרך כלל (אני!) תאהב אותו לדעתי, כי יש בו עמימות נהדרת שמונעת ממנו ליפול להיראות זועק או צהוב מדי. הוא מחמיא לעור בהיר ושזוף כאחד, ואם תשתמשו בו גם כסומק תראו שהוא משתלב נהדר עם ברונזר ונמשים. למעשה, החסרון היחיד שמצאתי לשפתונים הללו הוא העמידות - שאינה מרשימה במיוחד ביחס לשפתוני מאט - אבל זה בהחלט מחיר שאני מוכנה לשלם בשביל הנוחות והמראה שמתקבל באמצעותם.

כמה? 93 ש"ח ל-3 גרם.

איפה? חנויות מאק ובאתר מאק אונליין.

ובקיצור:

+ מרקם חדשני ואופנתי שיוצר מראה מאט רך, מחמיא מאוד וקל ללבישה.

+ נוחים מאוד על השפתיים, לא מייבשים או דביקים.

+ מגיעים במגוון נאה של צבעים, טבעיים ועזים כאחד - כך שכל אחת תוכל למצוא לעצמה פייבוריטים. בנוסף, הפורמולה הענוגה מאפשרת להתנסות עם גוונים בולטים מבלי לחשוש ממראה ליצני או מוגזם.

+ העיצוב החיצוני של שפתוני Powder Kiss דומה מאוד לעיצוב הרגיל למעט מאפיין אחד מגניב - ה-bullet השחור הקלאסי מגיע בגימור מאט פוטוגני להחריד. זו דרך נחמדה להבחין בין השפתונים הללו לשאר השפתונים של מאק שככל הנראה יש לכולנו באוסף...

~ העמידות של השפתונים לא גבוהה והם ידהו/יעלמו בצורה אחידה ונקייה לאחר אכילה ו/או שתייה.

אשמח לשמוע אם יצא לכן לנסות את השפתונים בסדרה, ואם כן - מה חשבתן? אילו גוונים הכי מצאו חן בעיניכן? ספרו לי בתגובות! אני כבר זוממת על גוון נוסף בשם Sultry Move...

תודה שקראתן!

*גילוי נאות: השפתונים התקבלו לסקירה.

I ♥ April

2019-05-12T00:31:00.001+03:00

אפריל היה חודש נחמד ביותר שכלל גיחה קצרה אך מהנה לפראג ודרזדן (אם עקבתן אחרי באינסטגרם זכיתן להצצה באוסף הגרביים החנוניות ששבו איתי לארץ), שבועיים שלמים של חופשה מהלימודים והפסקה טראגית מפיצה שהזכירה לי מחדש שמדובר באהבת האמת האחת והיחידה שלי.

כמו כן, אפריל היה החודש שבו קיקו מילאנו - מותג האיפור האיטלקי, חביב הישראליות באירופה - הגיע לארץ. אחרי כמה שנים טובות שבהן שמענו שוב ושוב שמועות על בואו המיוחל של המותג, סוף סוף זכינו לחזות בהגעתו לארץ המובטחת. במהלך ההשקה ביקרתי בסניף הדגל של קיקו בישראל שממוקם בקניון איילון, והרשו לי לומר לכן שהחנות לא נפלה מזו שביקרתי בה בדרזדן. העיצוב הלבן, הנקי והחדשני והצבעוניות המרגשת של המוצרים יוצרים חגיגה נפלאה לעיניים, וסוף סוף לא צריך לקנות כרטיס טיסה כדי ליהנות מהמותג הנהדר הזה.

אומנם צלליות הסטיק (המוצרים האהובים עליי מהמותג) עדיין לא הגיעו לארץ, אבל בחנות כבר נמצא שפע רב של מוצרים וגוונים, ולישראל אמורות להגיע גם הקולקציות המתחלפות שהמותג כה ידוע בהן (מה שנקרא, "מאק להמונים"). כצפוי המחירים לא זולים כמו באירופה, אבל הם עדיין נוחים מאוד בהשוואה לשאר מותגי הקוסמטיקה בארץ (למעט מותגי הלואו קוסט).

אגב, גם אם אתן גרות הרחק מהחנות אין מה לחשוש - לקיקו חנות אינטרנטית ישראלית שתאפשר לכן לרכוש ממיטב מוצרי המותג מבלי להתרחק מהכיסא יותר מדי... כיף גדול!

עוד דבר ששימח אותי החודש הוא מסכת הפילינג החדשה של SR, שקרויה בשם המבטיח "Caffeine"*. אומר לכן בכנות שאחד הדברים המבאסים בלהיות בלוגרית הוא התנסות במוצרי טיפוח. אין מה לעשות, שימוש רב במוצרי טיפוח שונים ומשונים גובה מחיר מעור הפנים שלך, במיוחד אם לא נולדת עם עור חלק ומושלם. עם הזמן התחלתי לסנן משמעותית את מוצרי הטיפוח שאני מסכימה לקבל לסקירה - וגם אז אני לפעמים מתחרטת על כך (לא כל מוצר טיפוח מתגלה כפלא בבקבוק, כמו הקפסולות הכסופות של אליזבת ארדן). עם זאת, החלטתי לומר "כן" למסכת הפילינג הזו (בכנות, נטו בגלל שיש לה "קפאין" בשם) ואני שמחה על כך!

המסכה עשויה מגרגירי קפה, מועשרת בויטמינים ונוגדי חמצון ונועדה לניקוי וחידוש מרקם העור. אני לוקחת כמות קטנה, מעסה על עור שהרטבתי מעט לפני ומניחה לעשר דקות. קל מאוד לשטוף אותה עם מים בלבד, והעור מרגישה נקי, רך וחלק יותר מבלי להיות מגורה. אני מאוד אוהבת את העובדה שהיא לא אגרסיבית כמו פילינגים אחרים, אבל כן עושה עבודה טובה יותר בחידוש וניקוי העור (לשם השוואה, אני משתמשת בפילינג האורז של דרמלוג'יקה בכל בוקר, והמסכה של SR אינטנסיבית יותר ומתאימה לשימוש פעם-פעמיים בשבוע). גם ריח הקפה הוא אחלה בונוס בעיניי, אבל מי שמעדיפה מוצרי טיפוח נטולי ריח עשויה פחות להתחבר למוצר.

420 ש"ח ל-200 מ"ל | לרכישה אצל קוסמטיקאיות בלבד

אי אפשר לשכוח מאורע נוסף שקרה באפריל - יום הבחירות, שהביא עמו לא מעט מבצעים שווים עבור הצרכניות הישראליות. אני בחרתי להיכנע בפני ההצעה המפתה ל-40% הנחה בבובי בראון, וכך התחדשתי ב-Crushed Liquid Lip, הכלאה בין מוצר לחות לשפתיים לשפתון נוזלי. כבר סיפרתי לכן על אהבתי לשפתונים הקלאסיים מסדרת ה-Crushed Color, ולכן הסתקרנתי מאוד לנסות את המוצר החדש בליין. כבר זמן מה שאני כמעט ולא משתמשת בשפתונים נוזליין עקב היובש האימתני שתקף את שפתיי, ולשמחתי המוצר הזה עושה עבודה נהדרת בלהעניק לשפתיים תחושה רכה ונעימה (הודות לתערובת ייחודית של שמנים מזינים) לצד פיגמנט עשיר שיוצר כיסוי קרמי ומחמיא. הגוון שרכשתי נקרא Juicy Date, חום-ורדרד מחמיא שיתאים לקשת רחבה של גווני עור ומושלם לשימוש יום יומי. העמידות לא מטורפת אבל הוא כן מחזיק עליי כמה שעות נטולות אכילה. מומלץ! [סווטץ' בהמשך]

110 ש"ח ל-6 מ"ל | לרכישה

אני מושפעת באיחור מה מטרנד השפתיים המלאות שגודש את עולם האינסטגרם והיוטיוב (למרות שברוב המקרים מדובר בשימוש יתר בחומצה היאלרונית...) ולאחרונה התחלתי לתחום את השפתיים על בסיס כמעט יום יומי. אומנם השפתיים שלי רחוקות מלהיות דקות, אבל הן כלל לא תחומות באופן טבעי והוספת תיחום בעפרון מגדילה אותן משמעותית. שני העפרונות החביבים עליי לאחרונה שייכים לליין ה-Style Matic* של פלורמר, בגוונים 11 ו-12. 11 הוא ניוד בהיר, טיפה יותר בהיר מגוון השפתיים הטבעי שלי - ו-12 כהה בטון אחד ועמוק יותר, כך שהם משרתים אותי נאמנה בהתאם לגוון השפתון הנבחר לאותו יום. [סווטצ'ים בהמשך]

40 ש"ח (כרגע במבצע - 32 ש"ח) | לרכישה מגילטי

ניצלתי את חופשת הפסח כדי לעבור על אוסף האיפור שלי ולנפות מתוכו מוצרים ישנים/שלא בשימוש, וכך נזכרתי במוצר הגבות שאוטוטו חוגג שנתיים להשקתו - ה-Brow Factor* של איל מקיאג'. מהרגע שמצאתי אותו מחדש אני לא מניחה אותו, ונהנית מגבות מלאות, מעוצבות ומתוקתקות במינימום עבודה. הגוון שלו מושלם בעיניי - חאקי בהיר, לא חם בכלל אבל לא ירקרק מדי; והעמידות מושלמת (יצאתי לקמפינג עם המשפחה במוצאי יום העצמאות והוא החזיק עליי למעלה מ-24 שעות). כל מה שצריך הוא מברשת זוויתית קטנה, להניח אותו במקומות הדרושים ולסרק להטמעה מושלמת בגבות. יופי של מוצר!

119 ש"ח ל-6 מ"ל | להשיג בסניפי איל מקיאג'

L-R: Bobby Brown - Juicy Date | Flormar - 12&11 | IL Makiage - Latte

אני לא בטוחה איך זה קרה, אבל כבר תקופה ארוכה שזנחתי את הפודרות הדחוסות לטובת אחיותיהן בתפזורת. אני מרגישה שקל לי יותר להימנע מקייק פייס כשאני משתמשת בפודרה בתפזורת הגרוסה דק דק, אבל זה לא תמיד פשוט למצוא את האחת. אחרי שניסיתי כמה מחביבות הקהל (הפודרה של לורה מרסייה והשקופה של פלורמר שמתיימרת להוות לה דיופ) אני שמחה להכריז שהאהובה עליי נכון לעכשיו היא הפודרה האלמונית יחסית של RCMA, בעלת השם המדויק "No Color powder". בניגוד לפודרות "שקופות" אחרות שמשאירות מעטה לבן על העור, הפודרה הזו שקופה לחלוטין ולא מדגישה יובש או קמטוטים מתחת לעיניים. לפודרה התוודעתי בזכותה של עדי, והחסרון היחיד שיש לה (כי היא באמת מעולה וזולה מאוד ביחס לכמות ולאיכות שמקבלים) הוא המיכל דמוי המלחייה שבו היא מגיעה, שמאוד לא נוח לשימוש. הפתרון האידיאלי הוא העברתה לצנצנת ריקה של פודרה בתפזורת, אבל בהיותי עצלנית אני מסתפקת בפתרון ביניים של בזיקתה לתוך מכסה הפודרה של פלורמר...

12 דולר ל-85 גרם | לרכישה

Many moons ago קיבלתי לסקירה את הבושם Uncover Musk* של קרליין. קשה לי לדמיין מצב שבו הייתי רוכשת או אפילו מתעניינת בבושם הזה אלמלא הייתי בלוגרית, ואיכשהו ההזדמנות שנפלה בחלקי להתנסות בו חשפה אותי למה שהתגלה כהולי גרייל מוחלט. אני לא חושבת עליו כבושם קלאסי מכיוון שהוא לא מאוד עמיד, אבל אני כן משתמשת בו באופן קבוע (והרבה יותר ממה שאני משתמשת בבשמים באופן כללי). יש לו ריח סבוני מושלם, כך שהוא תמיד גורם לי להרגיש shower fresh ונקייה, גם אם אנחנו באמצע אוגוסט ואני מזיעה את חיי החוצה. אני אוהבת גם לשלב אותו עם בשמים אחרים כדי לשוות להם תחושה קלילה יותר, והוא באמת ראוי לתואר "המרענן הרשמי" של כל שנה שהיא. ניצלתי את מבצעי פסח בסופר פארם כדי לרכוש לעצמי אחד חדש לגיבוי, ואני ממליצה לכן בחום לנסות אותו אם עדיין לא יצא לכן.

110 ש"ח ל-50 מ"ל | לרכישה

אשמח לשמוע כיצד עבר עליכן החודש ומהם המוצרים שגיליתן ו/או נהניתן מהם לאחרונה :-)

תודה שקראתן!

*גילוי נאות: המוצרים המסומנים בכוכבית התקבלו לסקירה. קישורי אפילייט.

Spring Break

2019-04-12T15:48:00.000+03:00

אני חושבת שאפשר לומר די בביטחון שעל כולנו עברה תקופה קצת סוערת לאחרונה, כך שחופשת פסח מגיע בדיוק בזמן כדי להתאושש, לאגור כוחות ולבלות זמן עם האנשים האהובים עלינו (על אף שמי שמגיעה מבית פולני יודעת שזמן משפחתי לא תמיד שווה ערך למנוחה ושלוות נפש...). למרות שפסח רחוק מלהיות החג האהוב עליי (הדת שלי היא פחמימות!), השנה הוא לגמרי מגיע בזמן. אחרי הטירוף של הלימודים והראיונות להתמחות, סוף סוף יש לי שבועיים חופשיים שבמהלכם אפשר לטוס לחו"ל, לבלות עם המשפחה והחברים, לסגור קצת פערים בלימודים ובעבודה והכי חשוב - לנוח וליהנות מקצת Me Time.

קריאה מאז ומעולם הייתה אחד מהתחביבים האהובים עליי - אני קוראת בערך מגיל ארבע, ועד גיל 12 כבר שאלתי מהספרייה העירונית כחמישה ספרים בשבוע. גמעתי ספרים כמו מים: הייתי קוראת לפני השינה, בהפסקות בבית הספר, בזמן האוכל - אבא שלי אוהב לספר כיצד תפס אותי פעם מבריחה ספר לאמבטיה, ומדפדפת בו בין השמפו למרכך...

בשנים האחרונות התחביב קצת נזנח, בעיקר מאז שהתחלתי את התואר. לימודי משפטים מצריכים קריאת כמויות עצומות של טקסטים משמימים, כך שרוב הזמן לקרוא זה הדבר האחרון שמתחשק לי לעשות כשאני חוזרת הביתה. בדיוק בגלל זה אני אוהבת את החגים, שמאפשרים לי אחת לכמה זמן להתנתק קצת מפסקי הדין ומהמאמרים באנגלית, להתכרבל במיטה ולקרוא ספר טוב (או שניים, או שלושה, או חמישה...).

בסופ"ש האחרון סיימתי לקרוא את "שילה לוין מתה והיא חיה בניו יורק" של גייל פארנט (בתרגומה המצוין של שלי גרוס), ונזכרתי כמה כיף פשוט ליהנות מספר מענג. כמה שצחקתי ממנו! למרות שהספר נכתב בשנות ה-70, כל כך הרבה ממנו רלוונטי ונכון גם היום (במיוחד אם אתן מגיעות מבית פולני...). מדובר בעיניי במתנה נהדרת לחג, לעצמכן או לאישה שאתן אוהבות ורוצות לגרום לה לחייך. דוגמה מהפרק הראשון:

עובדה: הרבה בחורות לא יהודיות רוצות להתחתן עם בחור יהודי. האימהות שלהן מעודדות אותן לזה כי בחורים יהודים לא שותים ולא מסתובבים מחוץ לבית והם בעלים טובים. נשים יהודיות רוצות להתחתן עם גברים יהודים מאותן סיבות ממש, וגם בגלל שבעלים יהודיים מרשים לנשים שלהם להחזיק עוזרת.

אני יודעת שכשמישהי כמוני ממליצה על מתנות לחג בד"כ מדובר בבושם או מארז טיפוח, אבל באמת שהמתנה הכי טובה שהייתי רוצה לקבל לפסח הקרוב היא ערימת ספרים טובה וכוך שקט להתכרבל בו בזמן שאני מתענגת עליהם (טוב נו, גם בושם יהיה נחמד...).

ובכל זאת, כדי לא לחטוא למהות הבלוג אציין שאחת מהדרכים האהובות עליי לשדרוג חוויית הקריאה (וחלקכן יודעות שהיא גם השיטה האהובה עליי ללמידה למבחנים) הינה הדלקת נר ריחני. יש משהו מאוד מפנק ומרגיע בנר איכותי שדולק ברקע בזמן שאת שוקעת בספר מצוין, וכל עוד מזג האוויר נעים ולא חם מדי אני מנצלת את אוסף הנרות שלי עד תום... בתחום הזה ההמלצה שלי לא תפתיע אתכן כנראה, כי מעולם לא הסתרתי את אהבתי לנרות המצוינים של ספרינג. היחס בין המחיר לאיכות ומשך הבעירה שלהם הוגן מאוד בעיניי, ותמיד לקראת חגים הם מוציאים מהדורות מיוחדות ומרגשות אסתטית שגם יכולות להוות מתנה נפלאה לחג (אם אתן מתארחות, או סתם מחפשות תירוץ להתחדש בעצמכן...).

השנה ספרינג השיקו את הנר המקסים* שבתמונה, שלא רק שמגיע במיכל זהוב משגע אלא גם מצויד בפעמון זכוכית קלאסי שעוזר לשמור על ריחו המשכר לאורך זמן. על הניחוח המדהים White Flowers באמת שאין צורך להכביר במילים (מענג באופן אוניברסלי), אבל כיף שבד בבד מדובר גם בפריט דקורטיבי לכל דבר ועניין. שימו לב שבהזנת הקוד YANA20 (באדיבותה של יאנה פרוביז!) ניתן לקבל 20% הנחה על כל האתר של ספרינג.

ואם כבר במתנות לפסח עסקינן, לא חשבתן שאשכח אתכן - נכון? אני שמחה להעניק לאחת מכן במתנה את פלטת All Glowed Up של עפרה, שמכילה את מיטב ההיילייטרים של המותג: Beverly Hills בגודל מלא (10 גרם), Rodeo Drive, Blissful ו-Star Island בגודל מוקטן (4 גרם).

כל מה שעליכן לעשות הוא להגיב כאן על הפוסט (מוזמנות לספר לי על התוכניות שלכן לפסח, מה המתנה המושלמת לחג לדעתכן או כל דבר אחר) ולציין את כתובת המייל שלכן. ב-25 באפריל אצור קשר במייל עם הזוכה :)

חג שמח, תודה שקראתן!

*גילוי נאות: הנר של ספרינג התקבל לסקירה.

Dior Lip Glow: A Girl's Best Friend

2019-04-07T15:30:00.000+03:00

יש מוצרים אייקוניים שכל חובבת ביוטי מכירה: פיקס + של מאק, פלטת הנייקד של אורבן דיקיי, עפרון גבות של אנסטסיה וכו' וכו'. עם השנים למדתי לסנן מוצרים "אייקוניים" שאולי נראים ממש טוב בפיד באינסטגרם, אבל קצת פחות מתאימים או נחוצים בשגרת האיפור והטיפוח שלי (ע"ע פודרות של שאנל, צלליות של נטשה דנונה והיילייטרים של בקה). זה לא שאני סגפנית איפור (אלוהים יודע כמה משכורות השארתי במאק לאורך השנים), אבל כשזה מגיע למותגי יוקרה אני נוטה לגישה קפדנית יחסית וכמעט אף פעם לא מתפתה לאריזות הנוצצות או להייפ, קל וחומר כשאיכות המוצר עצמו לא באמת תטלטל את עולמי.

ההקדמה הצדקנית הזו נועדה להסביר, למעשה, מדוע רק כעשור לאחר שנדבקתי בג'וק הביוטי צירפתי לאוסף שלי את ה-Lip Glow של דיור. לכאורה מדובר בתוספת אייקונית קלאסית לאוסף - הוא לא מצריך כישורים איפוריים מיוחדים; הוא אמור להתאים לכולן, ללא הבדלי דת, גזע ומין; והוא לחלוטין לא תלוי בטעם האישי של המתאפרת, בשונה משפתונים נוזליים או צלליות. ועדיין, איכשהו, לא הצלחתי למצוא להצדיק הוצאת יותר מ-30 דולר על ליפ באלם פנסי שמנסי. "אז מה אם הוא מלחח", חשבתי לעצמי - "יש הרבה באלמים מלחחים שעושים עבודה הרבה יותר טובה לשפתיים יבשות בחצי מחיר! אז מה אם הוא נותן קצת צבע, יש שפתונים פיגמנטיים בהרבה שלוקחים אותו בסיבוב, בחצי מחיר..."

ופתאום, בלי אזהרה, השפתיים שלי, שתמיד כל כך התגאיתי ביכולתן לשאת את השפתונים הנוזליים היבשים ביותר מבלי למצמץ, נשברו. ליטרלי. בשנה האחרונה אני מסתובבת ביניכן נבוכה ונכלמת, עם שפתיים בקועות וכואבות, ועצם המחשבה על לבישת שפתון (שבימים כתיקונם הייתה ממלאת אותי באושר) גורמת לי לרעוד. ואז ראיתי את האור!

נכון, הליפ גלואו של דיור לא מספק איכויות ליחוח כמו באלמים "הארד קור", סטייל ה-Reve de Miel של נוקס או קרם 8 השעות של אליזבת ארדן. ונכון, הגוון הוורדרד העדין שהוא מעניק לא מתקרב אפילו לעוצמת הפיגמנט של השפתונים של מאק או שיסיידו - אבל כאן גדולתו. מדובר במוצר שבמשיחה אחת נותן לך נוחות לשפתיים ונוחות לנשמה, שכן הוא מאפשר לך להקל על הכאב והיובש מבלי לוותר על היכולת להרגיש יפה. הצבע שלו, עדין ככל שיהיה, מחמיא בטירוף, והמרקם הלחותי רק מוסיף למראה העסיסי, הבריא והטבעי.

האם זה מוצר חובה, שכל אחת צריכה לחסוך עבורו את מיטב מעותיה? לא. האם זה מוצר כיפי, שתענוג להחזיק בתיק ולשלוף באמצע היום, כשאת צריכה a little pick me up? בהחלט כן.

36 דולר ל-3.5 גרם | לרכישה מ-StrawberryNet

*גילוי נאות: קישורי אפילייט.

מוסף התרבות: גברים משוגעים

2019-04-02T22:38:00.001+03:00

טיימינג זה בדרך כלל לא הקטע שלי. את משחקי הכס (אחת ~~מהאובססיות~~ הסדרות האהובות עליי בשנים האחרונות) ראיתי באיחור של ארבע שנים, רק בפתח עונתה החמישית - ואפילו את "חברים" לא ראיתי במלואה עד לשנה שעברה (איכשהו תמיד נתקעתי בעונה השביעית). אבל היי, עדיף מאוחר מאשר לעולם לא - לא?

"מד מן" (Mad Men) או "הגברים של שדרות מדיסון", כפי שכונתה בפי חלק, עלתה לשידור בשנת 2007. באותה שנה הייתי בת 12, כך שזה רק הגיוני שלא צפיתי בסדרה שעוסקת בעולם הפרסום של שנות ה-60, ומכילה 83% אלכוהול, נשים וסיגריות (בסדר זה). למרבה המזל, נטפליקס נכנס לחיי בשנה האחרונה - והביא עמו גישה קלה ונוחה לסדרות וסרטים שתמיד רציתי להשלים אבל לא הזדמן לי.

אני זוכרת את היום שבו החלטתי להתחיל לראות מד מן - כבחורה שחיה את חייה מקומדיה רומנטית אחת לאחרת, זה לא תמיד פשוט להקדיש את זמני לתכנים "כבדים" יותר, שאשכרה דורשים ריכוז והשקעה נפשית. אם אהיה כנה לגמרי, זו גם הסיבה שהייתי צריכה כמה פרקים כדי להיסחף בשגעת - כבר מההתחלה חיבבתי מאוד את התלבושות, האווירה והרעיון שמאחורי הסדרה, אבל פשוט לא הצלחתי להתמסר לקונספט. כיאה לסדרה שמתרחשת בשנות ה-60 של המאה הקודמת, היא רוויה בדינמיקה ביזארית בין המינים (וכן, אני מודעת לכך שזה נראה לי ביזארי רק בגלל ששפר מזלי להיוולד בשנות ה-90 הקסומות) ואנשים ששותים את עצמם לשוכרה באמצע יום עבודה. הצביטות בישבן, העישון במקומות סגורים וכמויות הג'ל בשיער הקשו עליי להתחבר לעלילה ולדמויות באופן מידי. אבל (וזה אבל גדול!) אין שמחה ממני על כך שלא ויתרתי, כי מד מן התגלתה כהפתעת השנה מבחינתי. בחודשים האחרונים גמעתי את הסדרה בשקיקה שדמתה רק לאופן שבו התמכרתי למשחקי הכס (שגם אותה, אם כבר פתחנו את הנושא, לא אהבתי בהתחלה - מה שמראה שאסור להתייאש אחרי שניים-שלושה פרקים!).

מוסר ההשכל: לפעמים תופעות טלוויזיוניות הן באמת תופעות טלוויזיוניות, ושוות את כל השבחים שהרעיפו עליהן.

אז מד מן. הסדרה עוקבת אחרי עלילותיה של חברת פרסום ניו יורקרית בשנות ה-60, עם כל הבלאגן והפוליטיקות שמביאים איתם קמפיינים לסיגריות או גרביונים. הדמות הראשית היא דון דרייפר, מנהל הקרייטיב של החברה, שאיכשהו מצליח להיות בו זמנית הדוש הגדול ביותר בעולם וגם מישהו שממש ממש תחזיקו ממנו, בגילומו הגאוני של ג'ון האם (האיש שעיניו מסוגלות לומר כל כך הרבה אפילו מבעד לעשן הסיגריות). יש לו את המשפחה האמריקנית המושלמת, וברוח התקופה - גם יותר מדי רומנים. רוב חייו נעים סביב העבודה, ובהתאם - סביב האנשים והנשים במשרד. חלקים גדולים בעלילה כרוכים בקמפיינים שונים שהחברה מטפלת בהם (ובתור בחורה שמתה על התחום, זה מרתק!), שדרכם משתקפת שרשרת המזון במשרד ומארג היחסים העדין בין הנפשות הפועלות.

אחת מסגולותיה של מד מן (לצד הסינמטיות המטורפת שגורמת לכל פרק להיראות כמו חגיגה לעיניים) היא עיצוב הדמויות, שכן הן אנושיות באופן מכעיס כמעט - טועות המון, מעצבנות, אימפולסיביות וקוטריות. גם דמויות שממש תאהבו יכעיסו אתכן באופן שבו הן מתנהלות בסיטואציות מסוימות, אבל זה רק יהפוך את ההתפתחות שלהן במהלך הסדרה למספקת ומרגשת יותר (וגם אז, מבלי לחרוג למחוזות הקיטש). באופן טבעי החלק האהוב עליי בסדרה הוא הפיתוח של הדמויות הנשיות, שאיכשהו גם בנוף הבעייתי של שנות ה-60 מצליחות להתבלט כל אחת בדרכה שלה - החל במזכירה הקתולית בעלת המראה העכברוני שמתגלה ככישרון חבוי וכלה במנהלת המשרד היפיפייה שמצליחה לנהל חבורה של גברים ילדותיים מבלי שהאגו השברירי שלהם ישים לב. גם אם במבט ראשון הדמויות עשויות להיראות סטריאוטיפיות (עקרת הבית השטחית, האדמונית הלוהטת שמשתמשת במיניות שלה, איש העסקים הכריזמטי וכן הלאה), מהר מאוד הן מצליחות להפתיע ולחשוף מורכבות מרתקת שכמוה ניתן למצוא בדרך כלל רק בחיים האמיתיים.

אגב, כדי ליהנות בצורה מיוחדת מהסדרה אני ממליצה בחום לקרוא את הבלוג "זמן מד מן" של גדי להב. החל מהעונה החמישית הוא עשה ריקאפ לכל אחד מהפרקים, ומעבר לכך שכיף מאוד לקרוא אותו - הוא חושף המון רבדים חבויים בכל פרק, שבעיניי מעניקים לסדרה ערך מוסף ואפילו מכפילים את ההנאה ממנה. רפרנסים תרבותיים והיסטוריים שצעירונת כמוני לא תמיד תקלוט לבד, ניתוחים מרתקים של קווי העלילה בפרק וכיצד הם מתלכדים בין הדמויות - בעיניי מדובר בבונוס משובח לכל מי שצופה בעונות המאוחרות של הסדרה ורוצה להוציא ממנה כמה שיותר (פלוס, אם אתן מהאנשים שמתבלבלים בין דמויות או שוכחים פרטי רקע - מדובר ביופי של Cheat Sheet שיעזור לכן לעשות סדר במה שקרה או לא קרה בפרק).

ובקיצור:

+ קפיצה מענגת לסיקסטיז, על כל הכרוך בכך; אל תופתעו אם ארון הבגדים שלכן יושפע מהצפייה.

+ שילוב נהדר בין תסריט כתוב היטב למשחק מעולה, ודמויות שיכנסו לכן עמוק ללב.

+ מומלץ בחום לחובבות המטא, כי הסדרה עשירה ברפרורים עצמיים ובהקבלות מענגות בין דמויות, עונות וסצינות.

7 עונות, זמין לצפייה בנטפליקס.

I ♥ March

2019-03-31T15:36:00.001+03:00

- "I want to win and I am going to win!"

בחודש מרץ נכנעתי לפריס גלר הפנימית שלי (עונה 1, פרק 13) ואחרי שנתיים וחצי של עבודה מאומצת, השקעה בלימודים ועיבוי קורות החיים צלחתי בהצלחה את מרתון הראיונות וסגרתי התמחות :-) יש משהו מאוד מספק בלקצור את פרי עמלך, ואני חייבת לומר שעד כמה שהחודש האחרון היה מתיש (פיזית ונפשית), טוב שסוף סוף אפשר להוריד קצת את הרגל מהגז - אבל לא יותר מדי, כי בכל זאת יש עוד שני סמסטרים לתואר...

סגירת התמחות היא במידה רבה נקודת השיא של כל סטודנט למשפטים, אז אני מקווה שעכשיו אוכל לחזור ולנתב לכאן חלק משמעותי יותר מהאנרגיה שלי - יש לי כבר כמה פוסטים מוכנים בקנה, ואני מזמינה אתכן לעקוב אחרי עמודי הפייסבוק והאינסטגרם של הבלוג, שגם חזרו להתעדכן באופן תדיר.

אני חייבת להודות שבחודשיים האחרונים אהבתי יותר מדי מוצרים לפוסט אחד, אז החלטתי לצמצם מעט את הרשימה - אבל אל דאגה, הפייבוריטים שלא מופיעים כאן היום צפויים לככב בפוסטים משלהם ממש בקרוב!

אני פותחת עם הביוטי בלנדר* הקלאסית משום שהיא המוצר שליווה אותי הכי הרבה החודש, וגם ברגעים הקשים (aka כשהפרצוף שלי היה מלא בחצ'קונים מלחץ) הייתה שם לצידי ודאגה להנחת מייקאפ מושלמת, עם מקסימום כיסוי ומינימום קייקיות. אם אתן תוהות מה קרה שבגדתי בספוגיות האהובות שלי מביוטיקייר, אתוודה שהן פשוט נגמרו לי ובמקרה מצאתי במגירת הגיבויים ביוטי בלנדר חדשה דנדשה שקיבלתי בזמנו מגילטי.

בעבר הסתייגתי מעט מהביוטי בלנדר, שכן כשקיימות אלטרנטיבות מעולות ב-10 ש"ח קשה מאוד להצדיק מחיר גבוה כ"כ למוצר שהוא, בסופו של דבר, ספוג... אבל אני חייבת להודות שאחרי שהשתמשתי בה בצורה אינטנסיבית בחודשיים ומשהו האחרונים - אני מבינה שבאמת מדובר ברמה אחרת של ספוגית. היא פשוט מתעלה על כולן מבחינת ביצועים, אורך חיים ואיכות: את הספוגיות של הביוטיקייר אני חייבת להעיף לפח אחרי גג חודש כי קשה לנקות אותן בצורה מושלמת מבלי שהן יתחילו להתפורר; הביוטי בלנדר, לעומת זאת, נראית כמו חדשה אחרי כל ניקוי - ולמעט תאונת רחצה אחת שבמהלכה תלשתי ממנה חתיכה (היא עדיין שמישה, פשוט בעלת "גומה" מצחיקה) לא נראית שונה בהרבה מהיום שבו קיבלתי אותה. היא סופחת פחות חומר מהספוגיות של ביוטיקייר, מניחה את המייקאפ בצורה דקיקה וטבעית יותר ובאופן כללי מרגישה רכה ואיכותית לאין שיעור. אז אם אתן יכולות להרשות לעצמכן את ההוצאה הזו אחת לכמה חודשים, מדובר במוצר איכותי מאוד שישמש אתכן נאמנה ולאורך זמן (במיוחד אתן לא עצלניות ומקפידות על תחזוקה וניקוי קבועים...).

99 ש"ח | לרכישה*

עוד ביצועיסט מופלא שהרשים אותי החודש הוא הקונסילר Age Rewind של מייבלין, שלא מזמן עשה עלייה ארצה. אם אתן זוכרות מהפוסט הזה, מדובר כנראה בקונסילר האהוב עליי ביותר בעולם, וניצלתי את האירוע כדי לרכוש אותו בגוון Light המושלם. מדובר בגוון צהבהב ומעט כהה יותר מהעור שלי (שתואם ל-Fair), כך שהוא עושה עבודה מעולה בהסתרת הכהויות שמתחת לעיניי התשושות. יש לו מרקם דקיק ומושלם שלא מצטבר בקמטוטים, ובימים עצלניים במיוחד אני מפזרת אותו על כל הפרצוף עם הביוטי בלנדר וחוסכת לעצמי את הצורך במייקאפ. מומלץ בחום!

45 ש"ח | להשיג ברשתות הפארם ובאתר גילטי* (עכשיו במבצע, 35 ש"ח)

מוצר נוסף שרכשתי לאחרונה הוא עפרון העיניים המפורסם של מאק בגוון Coffee. מדובר במוצר שאולי לא נראה מרגש במיוחד, אבל למעשה מהווה Must Have מופלא באוסף האיפור, שקשה להעריך כמו שצריך עד שמנסים בעצמכן.

לכאורה מדובר בעפרון חום כהה סתמי, אפילו בלי חידוד אוטומטי - אבל איכשהו הוא עושה את העבודה הכי מושלמת וקלה בהדגשת קו הריסים! הצבע שלו מספיק כהה כדי לתת לעיניים מראה מצועף אבל לא כהה מדי (הוא לא נראה שחור, ככה שהוא מושלם גם ליומיום). הפורמולה של העפרון מיטשטשת בקלות מצחיקה והוא עמיד לכל היום מבלי להימרח ולגרום לכן להיראות כמו דביבון משוגע. ברוך הבא, הולי גרייל!

עוד פייבוריטית ממאק הינה המסקרה Extended Play Lash, שעשתה עבודה יפה מאוד בהתמודדות עם שיגעונות מזג האוויר והימים הארוכים שעברו עליי החודש. אל תטעו, אין לה אפקט דרמטי במיוחד - אבל היא ניתנת לבנייה ומצליחה להפריד את הריסים היטב תוך הדגשה אינדיווידואלית שלהם. מרגע שמניחים אותה היא לא זזה (עד שתחפצו בכך, כמובן), ואפילו נרדמתי איתה פעמיים רק כדי להתעורר ולגלות שלא רק שהיא לא התפוררה לי על כל הפרצוף, אלא אפילו שרדה בגבורה כאילו הונחה רק לפני שעה קלה.

בקיצור, אם אתן מחפשות מסקרה הארד קור לימים הארד קור (=בכי, זיעה, שינה, שפשופי עיניים וכו'), או סתם בקטע של מסקרות מפרידות ועמידות - זו אחלה אופציה. מבחינת גילוי נאות, לא קיבלתי אותה לסקירה, אבל למקרה שזה משנה למישהי משהו - לא רכשתי אותה מכספי אלא קיבלתי אותה כתגמול על כך ששימשתי כמודליסטית במאק :-)

לקינוח בגזרת העיניים, רציתי להמליץ על קרם העיניים של Payot* ששבה אותי לגמרי. מעבר לכך שהוא מגיע בשפופרת ורודה, חמודה והיגיינית - הוא פשוט מרגיש נהדר על העור ומתפקד נפלא מתחת לאיפור. הקרם מכיל קומפלקס ייחודי של אצות ים, עשבים אסייתיים, ויטמינים, חומצה הילארונית ועוד רכיבים מגניבים והתוצאה נעימה, יעילה ומוצלחת. קשה לי למצוא קרמים שמצד אחד מזינים טוב את העור העדין שמתחת לעיניים ומצד שני לא כבדים מדי לעור השמן שלי, ופה לגמרי מדובר בהצלחה. קשה לי להעיד על סגולותיו במיצוק העור או החלקת קמטוטים מפאת גילי הצעיר, אבל ברמה האישית אני נהנית להשתמש בו יותר מבכל קרם אחר שניסיתי לאחרונה.

149 ש"ח ל-15 מ"ל | להשיג ברשתות הפארם ובמשביר לצרכן

מוצר טיפוח נוסף שהפתיע אותי החודש היה הסרום המעולה של וישי - Mineral 89 Fortifying and Plumping Daily Booster*. מדובר במוצר שקיבלתי בשעתו לקראת אירועי ShopingIL, ובחודשים האחרונים הפך לתוספת מופלאה לשגרת הטיפוח שלי, ככל שמזג האוויר נעשה קר ואגרסיבי יותר. לחיצה אחת של חומר מתפזרת בקלות על כל הפנים ומותירה אותם פלאמפיים ומלוחחים. קרם הלחות שלי נספג מעליו בצורה נהדרת (ולמעשה הסרום מאפשר לי להשתמש בהרבה פחות לחות מלכתחילה). התחושה שלו על העור מאוד נעימה ולחה מבלי להיות כבדה או שמנונית, ואני נוטה להשתמש בו גם בערבים אחרי ניקוי הפנים, כשלב מקדים לחומצות או חומרים פעילים אחרים. יופי של מוצר לכל מי שרוצה בוסט של לחות לעור!

119 ש"ח ל-50 מ"ל | לרכישה ברשתות הפארם או במדי-לינק

במעבר חד לעולם השיער, המלצה ענקית על מוצר כל כך פשוט אבל כל כך נהדר: ספריי להתרת קשרים של Mane 'n Tail. אחת הצרות בלהיות בלונדינית (חוץ מזה שנהנים יותר מדי) היא תופעת הקשרים לאחר חפיפה. אין מה לעשות, שיער בלונדיני (מבקבוק) נוטה להיות יבש יותר, וכשהוא רטוב זה כמעט בלתי אפשרי לסרק אותו מבלי לקרוע את השיער או סתם לסבול מכאבים בשעה שנאבקים בקשרים. הספריי הנהדר הזה עושה עבודה מעולה בריכוך השיער והתרתו, ומאפשר לי לסרק את הרעמה מבלי לאבד חצי ממנה בדרך.

4.84 דולר ל-355 מ"ל | לרכישה מאייהרב (קוד להנחה נוספת: FAQ127)

כוכבת נוספת שטיפלה לי בפריזורה היא מסכת השיער של לוריאל פרופשיונל Liss Unlimited*. קיבלתי אותה לפני כמה חודשים כחלק מסט לשיער מרדני ומאז אני משתמשת בה בקביעות. לצד זה שהיא משאירה אותי עם שיער רך ומוזן, אני מרגישה שהיא תורמת המון לגמישות של השיער ומונעת ממנו להתנפח יתר על המידה. המסכה מגיעה בצנצנת ענקית של 500 מ"ל, ונוכח המרקם העשיר והסמיך שלה צריך ממש מעט בכל פעם כדי לקבל מקסימום תוצאה. אם אתן סקרניות למה אין תמונה בלייב, אתוודה שאחרי כל כך הרבה זמן בתנאי רטיבות היא פחות אטרקטיבית לצילום... עמכן הסליחה.

180 ש"ח ל-500 מ"ל | לרכישה מגילטי*

נחתום בגזרת הציפורניים שבד"כ לא זוכה ליותר מדי תשומת לב בבלוג: מכיוון שהתראיינתי ולחצתי המון המון ידיים בשבועות האחרונים, הקפדתי לשמור על ציפורניים מסודרות ומשוחות בלק. הגוון שבחרתי בו הוא Tip Top Taupe של אסנס מסדרת הג'ל הנהדרת - 6 ש"ח בלבד לפורמולה הטובה ביותר שיצא לי לנסות, עם מברשת נוחה ועמידות יוצאת דופן. מעליו הנחתי את מייבש הלק של סש ויט* - שאומנם יקר משמעותית מהמייבש של בוקי סטייל שבו אני משתמשת בד"כ, אבל גם אפקטיבי הרבה יותר (מושלם לחסרות סבלנות כמוני).

וזהו להפעם - על שאר הפייבוריטים שלי (הן מבחינת איפור והן מבחינת תרבות) אספר לכן בפוסטים הבאים. מקווה שהשבוע נפתח עבורכן בצורה חיובית, ושאתן מעבירות את הגשם המטורף שנחת עלינו מתחת לפוך עם משקה חם וטעים :-)

תודה שקראתן!

*גילוי נאות: המוצרים המסומנים בכוכבית התקבלו לסקירה. קישורי אפילייט.