tag:blogger.com,1999:blog-15730328704115669712012-02-13T16:51:36.065+02:00אוריאלhttp://www.blogger.com/profile/07222719437710524336noreply@blogger.comBlogger116125blogspot/dbzOhttp://feedburner.google.comtag:blogger.com,1999:blog-1573032870411566971.post-29602831078517712202011-11-26T21:24:00.000+02:002011-11-27T21:26:37.406+02:002011-11-27T21:26:37.406+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> <a href="http://3.bp.blogspot.com/-s3JzbOBZqG4/TtKOoJ1aIdI/AAAAAAAAAKw/zdk3apPmzJU/s1600/borlaugN.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="200" src="http://3.bp.blogspot.com/-s3JzbOBZqG4/TtKOoJ1aIdI/AAAAAAAAAKw/zdk3apPmzJU/s200/borlaugN.jpg" width="165" /></a></div> <br /> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <span style="font-size: small;">אני אוהב את הכותרת למעלה מהשיר של מאיר אריאל. (מהאלבום "מודה אני", עוד אחד משיריו שמאד אוהב).</span></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <span style="font-size: small;">יותר מדי פעמים נראה שהשלום ובעיקר הצדק סביבנו מתחבאים להם באפלולית, מרכינים ראשם באימה מפני כח עלום ולא נודע. הסיבה העיקרית לכך בסופו של דבר תלויה רק בנו, בטבע האדם. אנחנו אלה שגורמים לצדק להרכין ראשו. בסופו של דבר כמאמר השיר "<span class="artist_lyrics_text">מי שמתייאש ילך לתל אביב".</span></span></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <span style="font-size: small;"><br /></span></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <span style="font-size: small;">דוגמה אופיינית מהזמן האחרון שצרמה לי מאד. גלי ההערצה הבלתי נדלים לאדם כמו סטיב ג'ובס. כן, האדם הזה עזר לשנות את העולם. אין ספק. האם הוא ראוי לצורה בה מעריציו בכל העולם העלו את שמו על נס? לאינספור הכתבות שדנו בחייו ללא הפסקה? ספק רב.</span></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <span style="font-size: small;">אנשים דגולים הרבה יותר ששינו את העולם פי כמה לא זוכים לפסיק מתוך אותה תשומת לב תקשורתית.</span></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <span style="font-size: small;"><br /></span></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <span style="font-size: small;">כן, היה לו כישרון ועין יוצאת דופן לתפיסה עיצובית, שאיפה לשלמות שהיתה לה סיבה טובה וכישרון מרשים מאד לשיווק ובכלל לעשיית כסף והרבה ממנו. הוא היה גם חתיכת שמוק של בן אדם באותו זמן, אבל נראה שזה דבר שאליו לא ממש שמים לב היום כל עוד אתה מצליח להרויח הרבה, ע"ע כותרת הפוסט הזה.</span></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <br /></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <span style="font-size: small;"> אדם כמו דניס ריצ'י שפיתח את שפת C והיה אחראי גם ליוניקס השפיע פי כמה וכמה על התפתחות עולם המחשבים, אבל כמה מכם שמעו עליו אי פעם? וזה כולל אנשים שמגיעים מתחום המחשבים?&nbsp;</span></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <span style="font-size: small;">מישהו כמו ביל גייטס שהתדמית שלו לעומת ג'ובס היא של חקיין אפור, לא ממציא. אדם שלקח מוצרים של אחרים, העתיק אותם בהצלחה ואז שיווק מוצרים בינוניים לשאר העולם. חנון גס רוח ודי שנוא שדרס את מתחריו ללא מצפון. </span></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <span style="font-size: small;"><br /></span></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <span style="font-size: small;">כשחושבים על ג'ובס לעומת זאת חושבים על ממציא דגול. מקורי. אפל, המחשב האישי, הממשק הגרפי, העכבר, ipod,ipad, iphone כל הטררם. באמת? כמה מתוך זה אמת וכמה מתוך זה הוא יותר חלק מתדמית שטופחה בקפידה?</span></div> <span style="font-size: small;"><span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> ג'ובס לא המציא חלק ניכר מדברים אלו. בדומה לגייטס הוא לקח דברים שפיתחו בחברות אחרות והביא לידי ביטוי את כשרונו (שלא ניתן להכחשה) לשווק אותם בהצלחה. המחשב האישי הוא של IBM, את העכבר והממשק הגרפי פיתחו בזירוקס ומשם אפל העתיקה אותם, (במיוחד לאור הנאום שלו בו צחק על כך שמיקרוסופט העתיקה את הממשק הגרפי מאפל, לי נראה שמי שחמאה על ראשו, לא חייב להתרברב על כך דווקא בשמש.)&nbsp; וכו' וכו'.</span></span><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <span style="font-size: small;">את הצלחתו הפך לצבירת עושר אישי לו ולבני ביתו בכמות מרשימה. עד כאן סה"כ לגיטימי.</span></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <br /></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <span style="font-size: small;">כעת בואו נעבור לרגע לחקיין האפור שהתקשורת אוהבת לשנוא:</span></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <span style="font-size: small;">ביל גייטס באמצעות מיקרוסופט הפך את המחשב האישי למוצר זול מה שאיפשר להפיץ אותו ברחבי העולם גם במדינות עניות ולאנשים שאינם אמריקאים בעלי כיסים עמוקים במיוחד, אחת הסיבות שאפל תמיד תפסו רק אחוזים בודדים משוק המחשבים עם המקינטוש.</span></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <span style="font-size: small;">אח"כ הקים את אחת מקרנות התרומות הגדולות בעולם, אם לא הגדולה שבהן. קרן שמצילה אינספור חיי אדם בעולם השלישי בכל רגע ורגע נתון. זו הקרן לה וורן באפט החליט לתרום את מרבית הונו. יחד עם באפט פתח ביוזמה המשכנעת מליארדרים אחרים לתרום כמוהו לפחות מחצית מהונם חזרה לסביבה, יוזמה שלא מעטים מהם הצטרפו אליה עד עתה. אם זה לא מובן, לקרן הזו יש תקציב גדול יותר מזה של תקציב מדינות מסוימות</span></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <span style="font-size: small;">&nbsp;- כסף שיעודו בסופו של דבר הוא עזרה לאחרים, חקר מחלות, שיפור חיי אנוש והצלתם בכל רחבי הגלובוס.</span></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <span style="font-size: small;">משהו שנטו עובד לטובת האנושות, לא לטובת מולטי-מליארדרים מעטים בלבד. </span></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <span style="font-size: small;">זה הדבר שאותי באמת מרשים.</span></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <span style="font-size: small;"><br /></span></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <span style="font-size: small;">כעת בואו נחזור שוב לג'ובס, לאור מה שנכתב עליו, מסתבר שבחייו האישיים לא היסס לרמות כספית את שותפו, להתכחש לבתו (בה הכיר רק לאחר בדיקת דנ"א), להכפיש בצורה בזויה ופומבית את האשה איתה היה בקשר בטענה שהתינוקת יכולה להיות בתם של חלק נכבד מאמריקה, לפטר רבים מעובדיו בגין קפריזות לא ברורות וסיבות של מה בכך (מה אכפת לו כיצד הפיטורים הללו השפיעו על חיי אותם אנשים, המצב הכלכלי שלו תמיד היה בסדר) וכן הלאה וכן הלאה, וזה האיש שהתקשורת כל כך אוהבת לאהוב.</span></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <span style="font-size: small;">אבל הוא עשיר וגאון שיווקי, אז מה כבר משנה המציאות או העובדה שהיה מדובר בשמוק אמיתי?</span></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <br /></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> </div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <span style="font-size: small;">כמו שכבר נכתב "השלום והצדק מתחבאים באפלולית". כך לצערי זה עובד.</span></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <span style="font-size: small;">הלוואי ויום אחד התקשורת תקדיש לאנשים כמו נורמן בורלוג למשל, קמצוץ קטן מהזמן שטרחה להקדיש לסטיב ג'ובס, אבל אני חושש שזה לעולם לא יקרה. מי כבר מכיר את נורמן בורלוג בסופו של דבר? (רמז, תמונה)</span></div> <span style="font-size: small;"><span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;">אמנם לא השפיע על העולם כמו סטיב ג'ובס ירום הודו, לא היה חשוב כל כך, אבל אם לא שמעתם את השם עד עתה, תנו איזה גיגול קצר. לדעתי הוא מסוג האנשים שבאמת ראוי להכיר.</span></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1573032870411566971-2960283107851771220?l=uriel80.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/DMyR8ZgduR6JruJinDXFJDLcQ2Y/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/DMyR8ZgduR6JruJinDXFJDLcQ2Y/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/DMyR8ZgduR6JruJinDXFJDLcQ2Y/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/DMyR8ZgduR6JruJinDXFJDLcQ2Y/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/dbzO/~4/Qn_eGkxDUW0" height="1" width="1"/>אוריאלhttp://www.blogger.com/profile/07222719437710524336noreply@blogger.com0http://uriel80.blogspot.com/2011/11/blog-post_26.htmltag:blogger.com,1999:blog-1573032870411566971.post-59552139642831464582011-11-25T17:53:00.000+02:002011-11-26T22:09:09.117+02:002011-11-26T22:09:09.117+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> <a href="http://4.bp.blogspot.com/-avKHlkmQRj8/TtEooRFLMjI/AAAAAAAAAKo/8IWsFP6TCBM/s1600/EU.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="135" src="http://4.bp.blogspot.com/-avKHlkmQRj8/TtEooRFLMjI/AAAAAAAAAKo/8IWsFP6TCBM/s200/EU.jpg" width="200" /></a></div> <br /> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <span style="font-size: small;">לפני עשרות שנים במהלך מלחמת העולם השניה התעלה מנהיג מסוים מבין הרבה פוליטיקאים אחרים, ונכנס לספרי ההיסטוריה כאחד הידועים והדגולים ביותר בתולדות העולם המערבי.</span></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <span style="font-size: small;">אותו מנהיג היה וינסטון צ'רצ'יל, ואחת הסיבות להן זכה למעמד זה היתה עמידתו הבלתי מתפשרת כנגד היטלר וגרמניה הנאצית. מנהיג ונואם בחסד עליון שאחדים ממשפטיו נחרטו בספרי לעד בזכות התקוה והמוטיבציה שנתנו לאזרחי הממלכה. גם בשעות הקשות ביותר בהן רובה המוחלט של אירופה היתה תחת המגף הנאצי, בריטניה נותרה בדד ונראה שגורלה נחרץ אף הוא.&nbsp;</span></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <span style="font-size: small;">"נגן על האי שלנו, בכל מחיר. נילחם בחופים, נילחם בנקודות הנחיתה, נילחם בשדות וברחובות, נילחם בגבעות. לעולם לא ניכנע."</span></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <span style="font-size: small;"><br /></span></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <span style="font-size: small;">לא היה זה הדבר היחיד שהבדיל אותו מפוליטיקאים אחרים. אחת התכונות יוצאות הדופן שלו היתה יכולתו לחזות מגמות, להבין את העומד להתרחש לפני כולם. כך היה כששנים רבות לפני מלחמת העולם הזהיר מפני התעצמותה של גרמניה ושילם על כך מחיר פוליטי כבד כ"מחרחר מלחמה". לא קל לעמוד על דעתך כאשר אינה פופולרית. בזמן שפייסני השלום והכניעה כצ'מברליין חזרו עטורי תהילה ציבורית על כך שחזרו ממינכן והביאו "שלום בדורנו", אותה בדיחה אומללה, זכה צ'רצ'יל לקיתונות של בוז על כך שהעז לעמת את אנשי בריטניה עם האמת המרה. לא שלום הם קיבלו אלא מלחמה. "בריטניה יכולה הייתה לבחור בין חרפה למלחמה", אמר אז, "היא בחרה בחרפה ותזכה במלחמה". הצדק היה איתו.</span></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <span style="font-size: small;"><br /></span></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <span style="font-size: small;">דבר נוסף הוא חזה. את הטלתו של מסך הברזל על פני חלק ניכר מאירופה. את ההשתלטות הסובייטית של אלה שרק זמן קצר לפני כן נחשבו לבעלי ברית במאבק נגד הרוע האולטימטיבי, והפכו בעצמם לאיום דומה ומסוכן על הדמוקרטיות. דבריו התגשמו במלואם, האפלה הקומוניסטית ירדה בתורה על חלקים ניכרים מאירופה והחופש נמנע ממדינות רבות. סטלין היקר, הדוד ג'ו, הפך להיות מידיד לאויב ובסיכומו של דבר נזכר כאדם שהיה אחראי לרצח עשרות מליונים מבני עמו.</span></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <span style="font-size: small;"><br /></span></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <span style="font-size: small;">וכעת לחלק השלישי בדבריו של צ'ר'ציל שעדיין לא התגשם במלואו. הכיוון אליו דחף, הדבר שאותו רצה לראות היה הקמתה של ארצות הברית של אירופה עליה דיבר כבר ב-1946. מדינה פאן-אירופית, חזקה ובעיקר דמוקרטית. מדינת על דמוקרטית כזו תשפיע לטובה על יציבות העולם. האיחוד האירופי הוא התחלה של התגשמות חזונו אך עדיין רחוק מלהיות הדבר עליו חלם. דווקא המשבר הכלכלי האחרון יכול להיות הדבר שיגרום למדינות הלאום השונות של אירופה לשכוח את מחלוקות הלאומיות הישנות ולהגשים את הרעיון.</span><br /> <span style="font-size: small;"><br /></span></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <span style="font-size: small;">כבר היום האיחוד האירופי הוא למעשה הכלכלה הגדולה בעולם אך הוא רחוק מלהיות מדינת על, אלא יותר נכון אוסף מדינות בעלות מס' תקנות משותפות ומטבע אחיד. המצב היום הוא כזה שבו אע"פ שישנו מטבע אחיד, לכל מדינה מדיניות שונה והיא מושכת לכיוון שונה. הדבר הזה פשוט לא עובד. מצב בו המדינות השונות כובלות עצמן מבחינה מוניטרית אע"פ שלכל אחת מהן גישה שונה לניהול התקציב הוא מסוכן ואת התוצאות אנו רואים היום. מדינות חסרות אחריות כמו יוון, פורטוגל או איטליה מושכות אף את המדינות החזקות כמו צרפת וגרמניה לפי תהום. אם מנהיגי אירופה לא יתעלו מעל המחלוקות הקטנוניות שלהם היום ויתעשתו במהרה, נראה שהזמנים הקשים באמת עדיין נמצאים לפנינו.</span></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <br /></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <span style="font-size: small;">עצוב לראות בינתיים את המריבות מעוררות הרחמים בין סרקוזי למרקל וכל שאר מנהיגי אירופה לגבי הגישות השונות להתמודדות עם המשבר. הגרמנים ובצדק לא מתפעלים לממן את כל שאר הפרזיטים על חשבונם, אבל אם הדברים ימשיכו להיסחב ללא הכרעה, כולם יפסידו. שר האוצר של גרמניה, וולפגנג שויבלה, הוא אדם נבון שדוחף כבר שנים רבות לכיוון הזה של איחוד אירופה תחת משטר-על אחד, וכולי תקווה שהוא יצליח. בעולם בו מדינה טוטליטרית כמו סין צוברת כח ועוצמה ללא הפסקה, ואביב העמים הערבי עלול מהר מאד להתברר כחורף איסלאמי ארוך, יש צורך באיזונים ויכולת להציב משקל נגד מצד אירופה דמוקרטית חזקה לצד ארה"ב.</span></div> <div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"> <span style="font-size: small;">אבל לשם כך יש צורך במנהיגים בעלי חזון לטווח הארוך ולא פוליטיקאים, ואני חושש שאילו הצ'רצ'ילים תמיד מהווים מיעוט. </span></div> </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1573032870411566971-5955213964283146458?l=uriel80.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/wnDJkzB6w5CHH3CEpGGKq2AUfp8/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/wnDJkzB6w5CHH3CEpGGKq2AUfp8/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/wnDJkzB6w5CHH3CEpGGKq2AUfp8/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/wnDJkzB6w5CHH3CEpGGKq2AUfp8/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/dbzO/~4/CL0nfFPPS58" height="1" width="1"/>אוריאלhttp://www.blogger.com/profile/07222719437710524336noreply@blogger.com0http://uriel80.blogspot.com/2011/11/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-1573032870411566971.post-7689586906300218962011-10-30T21:43:00.005+02:002011-10-30T21:43:45.367+02:002011-10-30T21:43:45.367+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> לא מזמן שיניתי את העיצוב כאן בהתאם לאפשרויות חדשות שגוגל מציעים.<br /> הביאו לידיעתי שבאיכספלורר יש בעיות בצפיה.<br /> בפיירפוקס זה עובר חלק, בכרום גם קצת פחות אבל ניתן לקריאה.<br /> האיכספלורר כהרגלו בקודש מזייף ונראה שהתצוגה נתקעת אצל חלק מהחבר'ה.<br /> מאחר והעיצוב החדש של בלוגר די מוצא חן בעיני, לכל מי שעדיין גולש עם אקספלורר משום מה - הנה עוד תמריץ קטנטן לעבור סוף סוף מהקטסטרופה של מיקרוסופט.</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1573032870411566971-768958690630021896?l=uriel80.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/bRxlbn94vAQCgWw3pJ6q7ABAYAs/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/bRxlbn94vAQCgWw3pJ6q7ABAYAs/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/bRxlbn94vAQCgWw3pJ6q7ABAYAs/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/bRxlbn94vAQCgWw3pJ6q7ABAYAs/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/dbzO/~4/7AgIbF4iir0" height="1" width="1"/>אוריאלhttp://www.blogger.com/profile/07222719437710524336noreply@blogger.com0http://uriel80.blogspot.com/2011/10/blog-post_30.htmltag:blogger.com,1999:blog-1573032870411566971.post-85580416487682642162011-10-21T11:35:00.009+02:002011-10-22T19:09:22.804+02:002011-10-22T19:09:22.804+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">יום שישי, שעת צהריים מוקדמת ואני מביט החוצה מבעד למרפסת. נשען בזרועותי על המעקה.<br /> שקט יחסית, רגוע, כמעט ואין מכוניות. מתבונן בכתמי הירוק הזרועים פה ושם לאורך הרחוב.<br /> המשבצת על צג המחשב מתעקשת שכעת שלושים ושתיים מעלות בחוץ, ההערכה שלי היתה באזור העשרים ותשע - שלושים. סוכות חלף לו, אוקטובר מתקרב לו אט אט לסופו, והגשם, אע"פ שהשבוע כבר היה קריר לזמן קצר, לא נראה באופק.<br /> תוהה איזה חורף מחכה לנו.<br /> <br /> מביט מטה. אם צעירה מושכת בידה ילד קטן המשתרך מאחוריה. מדדה לאיטו. הוא מתעכב משום מה ואני שומע את קול בכיו. והיא נעצרת ומסתובבת אליו, כורעת לעברו. כנראה שואלת מה קרה. לא רואה את פניה אבל רואה את ידה נעה מצידי גופה לעבר פניו, מלטפת את ראשו. כף ידה חולפת באיטיות מספר פעמים לאורך שערו. היא אומרת לו משהו, הוא נרגע והם ממשיכים ללכת.<br /> <br /> מהעבר השני של הכביש זוג מבוגר יושב לו על ספסל פינתי מוצל. היא קוראת ספר, הוא מעיין בעיתון. אני מתמקד בהם. הם נראים לי כזוג עולים. תוהה מדוע בחרו לשבת דווקא שם ודווקא עתה, אבל נראה שנעים להם בפינתם השקטה. לאחר מס' דקות ללא תנועה, רואה שכף ידה מתרוממת והיא מניחה אותה באיטיות על שלו. הם לא מחליפים מילה ביניהם. נשארים כך.<br /> חיוך. השמש בתורה מתבוננת עלי. חם. אני נכנס פנימה.<br /> </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1573032870411566971-8558041648768264216?l=uriel80.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/ccp275pcH13s0f5Qb0MFKFPyd9c/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/ccp275pcH13s0f5Qb0MFKFPyd9c/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/ccp275pcH13s0f5Qb0MFKFPyd9c/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/ccp275pcH13s0f5Qb0MFKFPyd9c/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/dbzO/~4/q6ns88bnBs4" height="1" width="1"/>אוריאלhttp://www.blogger.com/profile/07222719437710524336noreply@blogger.com0http://uriel80.blogspot.com/2011/10/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-1573032870411566971.post-64167428120101101672011-09-22T01:27:00.084+03:002011-09-22T02:03:31.541+03:002011-09-22T02:03:31.541+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-mWaU1voNVAE/TnplaH7_9II/AAAAAAAAAKU/JlWjz0WfnIg/s1600/%25D7%25A4%25D7%2595%25D7%2599+%2528Small%2529.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="198" src="http://2.bp.blogspot.com/-mWaU1voNVAE/TnplaH7_9II/AAAAAAAAAKU/JlWjz0WfnIg/s320/%25D7%25A4%25D7%2595%25D7%2599+%2528Small%2529.jpg" width="320" /></a></div><br /> <span style="font-size: small;">יש הרבה אנשים שונים ומשונים בעולם. אנשים המתחלקים לאינספור סוגים בעלי דיעות שונות בכל נושא וענין. מן הסתם ניתן לחלק אותם גם לשני סוגים - כאלה שאוהבים קעקועים וכאלה שלא.</span><br /> <span style="font-size: small;"> אני כנראה נמנה על הסוג הראשון למרות שאין לי אחד, וכנראה שגם לא יהיה. הסוג שיכול להתפעל מקעקוע מושקע שצייר אמן ביד מוכשרת. בסה"כ ראיתי כמה במשך השנים שלטעמי היו בבחינת יצירת אומנות לכל דבר. כמה מהם היו מרשימים במיוחד.</span><br /> <br /> <span style="font-size: small;">הנקודה היא שמעולם לא נתקלתי בקעקוע שגרם לי לחשק עז להגיד: "יה אללה, בדיוק עם זה מתחשק לי להיות תקוע כעת מעתה ולעולם ועד." משום מה המחשבה קדימה על קעקוע שפעם היה מתוח ויפה ובגיל 104 ירטוט כג'לי או לפחות כמוחמד עלי ביום פרקינסון קשה במיוחד, לא ממש מושכת. חוץ מזה, כמאמר לואיס קרול לגבי "אמונה בשישה דברים שונים עוד לפני ארוחת הבוקר", קשה לי לחשוב על קעקוע שאדע בודאות שאמשיך לאהוב במשך כל השנים ודווקא אותו ולא אחר. הרי גם הטעם שלנו משתנה עם הזמן והשנים החולפות.</span><br /> <br /> <span style="font-size: small;">האינטרנט מלא באתרים המוקדשים לקעקועים ופה ושם גם לפדיחות הקשורות לקעקועים. חלק מהן קורעות מצחוק. (כיתובים בסינית הם כר פורה ללא מעט בדיחות), יש אפילו אתר המוקדש לטעויות בקעקועים בעברית. </span><br /> <span style="font-size: small;">לא מזמן שמתי לב לאופנה מתפשטת של קעקוע על העורף. פחות מתחבר אבל שיהיה. פגשתי מישהי שקעקעה כך את שמות שני ילדיה ועוד ועוד. בקיצור, בשבוע האחרון יצא לי לעבור בדואר לאסוף איזה משלוח, ובין האנשים שחיכו שם לא יכולתי שלא לשים לב לבחורה מסוימת. יותר נכון לעורף שלה.</span><br /> <br /> <span style="font-size: small;">לא יכולתי שלא לחייך ולכן החלטתי לצלם את זה עם הסלולרי. לא יודע אם אתם מסוגלים להבחין בכך טוב, אבל מה שעבר לי בראש באותו רגע היה, ובכן פשוט לא יכול שלא לתהות:</span><br /> <span style="font-size: small;">מה לעזאזל גורם למישהי לקעקע לעצמה על העורף מכל האפשרויות הקיימות עלי אדמות, דווקא את הביטוי המקסים "<span style="font-size: large;"><b>פוי</b></span>"?</span></div><br /> <iframe frameborder="0" scrolling="no" src="http://www.facebook.com/widgets/like.php?http://uriel80.blogspot.com/2011/09/blog-post.html" style="border: none; height: 80px; width: 420px;"></iframe></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1573032870411566971-6416742812010110167?l=uriel80.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/WIkSXfuJh-nnXOjdk-VD79uOAII/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/WIkSXfuJh-nnXOjdk-VD79uOAII/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/WIkSXfuJh-nnXOjdk-VD79uOAII/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/WIkSXfuJh-nnXOjdk-VD79uOAII/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/dbzO/~4/Vp7SJIs1alA" height="1" width="1"/>אוריאלhttp://www.blogger.com/profile/07222719437710524336noreply@blogger.com1http://uriel80.blogspot.com/2011/09/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-1573032870411566971.post-26773378841927651932011-08-19T01:49:00.003+03:002011-08-20T16:18:10.371+03:002011-08-20T16:18:10.371+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">לא מזמן התקשורת סערה ורגשה בנוגע למותו של שדרן הרדיו עדי טלמור, לפחות לזמן קצר עד שהספיקה לעבור לנושא הבוער הבא. עדי טלמור החליט ליטול את חייו בידיו לאחר שחלה במחלה סופנית חשוכת מרפא באמצעות שתיית רעל בשוויץ. כוס התרעלה.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">זו החלטה שבשום אופן לא ניתן לבקר. בעבר הרחוק אולי הייתי מדבר אחרת אבל עם השנים ראיתי כמה וכמה דברים ששינו את דעתי. פשוט לא ניתן לשפוט החלטה מסוג זה. <br /> טלמור ראה את אשתו של אחיו דועכת ממחלה סופנית שנים לפני כן, והחליט שהוא לא מתכוון לעבור זאת בעצמו. אני עדיין מאמין שהתאבדות היא הדבר המטופש מכל, לרוב פתרון מאד סופי לבעיה מאד זמנית, אך כאן הבעיה אינה זמנית. זהו אולי המצב היחיד בו החלטה מעין זו יכולה להיות קבילה בעיני.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">ועדיין זו החלטה מאד בעייתית. יש בי חוסר נוחות מסוים למראה החגיגה התקשורתית שאפיינה את הארוע הזה. יפה בעיני שכיבדו את בקשותיו לדרך בה סיים את חייו, אך התחושה היא שהדבר הפך במידה מסוימת לסוג של פסטיבל תקשורתי במידה מסוימת. יתכן כי זה נובע גם מכך שיחד עם ההחלטה לסיים הכל, מגיעה גם החלטה קריטית נוספת. ההחלטה לוותר על התקווה, להפסיק להילחם. לוותר על הסיכוי המזערי שאולי משהו עוד יצוץ וישנה את התמונה. זהו סיכוי כל כך קטן ואפסי במקרה זה, אך כשהוא מגיע להחלטה כל כך טוטאלית כמו איבוד עצמי לדעת, הוא ראוי בכל זאת להתחשבות. דווקא ההחלטה של אנשים רבים להמשיך להילחם היא זו המוערכת יותר בעיני. רק לפני כשבוע נערכה חתונה לאשה צעירה, ידידה של חבר, שהסרטן אשר התגלה אצלה בשלב מתקדם מאד כבר קינן על גרורותיו בכל גופה לפני שנים. בכל זאת ולמרות הסיכויים שנתנו לה הרופאים היא החלימה. מקרה יוצא דופן אך קיים. נדיר מאד אבל בכל זאת מתרחש לעיתים. והרי לו היתה מחליטה לוותר מראש, דבר מכל זה לא היה קורה. מאבק, החלמה, התאהבות, חתונה, אולי הקמת משפחה, חיים שלמים.</span><br /> <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">תקווה... תקווה היא דבר חשוב.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><br /> <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">אנחנו חיים בעולם שבו דברים רבים שרק לפני מספר שנים מועטות היו נחשבים לחלומות באספמיה, למדע בדיוני, הם היום מציאות קיימת, וההתקדמות היא עצומה. מהירה.</span><br /> <br /> <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">מי היה מאמין שנכים קטועי רגליים יוכלו לרוץ מרתונים על גבי תותבות מיוחדות לריצה שיאפשרו להם לנצח רצים רגילים? מי היה מאמין שנכים משותקי גפיים שאינם מסוגלים אף להניע את ראשם, יוכלו לשלוט בעכבר המחשב באמצעות גלי אלפא וכח המחשבה בלבד? שאנשים נכים יוכלו ללבוש חליפה- שלד מתכתי חיצוני, שיאפשר להם אף להרים משא של למעלה ממאה קילוגרמים? מי היה מאמין שחולה סרטן במצב סופני על ערש דווי מרחק ימים מהמוות יקבל תרופה ניסיונית פורצת דרך, ויתעורר לאחר מספר ימים כשהמחלה נסוגה לקראת החלמה? הדברים שתיארתי כאן הם דברים שהתרחשו ומתרחשים במציאות. כבר לא מדע בדיוני.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">אנו חיים בעולם בו הטכנולוגיה והמדע מתקדמים בקצב מהיר כל כך באמצעות האינטרנט עד שיש אינפלציה ברעיונות ושיתוף הידע. כמות הפתרונות החדשים שצצים חדשות לבקרים היא עצומה. גם המהירות בה הם משוכפלים ומיושמים ברחבי העולם, מהירה בסדרי גודל ממה שהיה רק לפני עשור או שניים. מי היה חושב לפני שני עשורים שאוכל לתקשר ולעבוד בקלות עם אנשים מארה"ב, מסין או מתאילנד באמצעות מחשב אישי ורשת האינטרנט?</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">החיים הם בעיני משהו יקר עד לאין שיעור, אולי בגלל שהסיכוי להיווצרותנו מלכתחילה הוא מזערי כל כך. המוני גורמים אפשריים מתאגדים להם בכל רגע נתון כדי לסכל את החיים ובכל זאת, אלה ממשיכים ומתפרצים להם ללא הפסקה. יש בהם כל כך הרבה פוטנציאל, סיכוי גדול כל כך ליופי ואושר כעת ובהמשך הדרך. די בכך שאדם קם בבוקר מוקדם, מביט החוצה אל מראה השמיים הכחולים לעוד יום, ויודע להעריך את המתנה אשר נפלה בחלקו. ישנה... יפעה בחיים. זו מילה שעם הזמן כבר רואים פחות ופחות פחות בשפה העברית וחבל. היא מבטאת כל כך הרבה.</span><br /> <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">דווקא את הדברים הפשוטים והחשובים מכל איננו יודעים להעריך לרוב עד שהם אינם. רק אז אנו מבינים לעיתים כמה יקרים דברים שמתקבלים כמובנים מאליהם, וזה חבל. זהו מתכון טוב לחיים בריאים - לדעת, להכיר ולהעריך את הקיים. זה כל כך לא מובן מאליו.</span></div></div><br /> <iframe allowtransparency="true" frameborder="0" scrolling="no" src="http://www.facebook.com/plugins/like.php?href=http://uriel80.blogspot.com/2011/08/blog-post_214.html&amp;%0Alayout=standard&amp;show_faces=true&amp;width=400&amp;action=recommend&amp;font=lucida+grande&amp;colorscheme=light&amp;locale=en_GB" style="border: none; height: 25px; overflow: hidden; width: 400px;">&amp;lt;p&amp;gt;&amp;amp;amp;amp;amp;lt;p&amp;amp;amp;amp;amp;gt;&amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;lt;br /&amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;gt; &amp;amp;amp;amp;amp;lt;/p&amp;amp;amp;amp;amp;gt;&amp;lt;/p&amp;gt;</iframe></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1573032870411566971-2677337884192765193?l=uriel80.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/tXhs27b-zkMlZBENvLFv8Es4YEg/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/tXhs27b-zkMlZBENvLFv8Es4YEg/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/tXhs27b-zkMlZBENvLFv8Es4YEg/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/tXhs27b-zkMlZBENvLFv8Es4YEg/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/dbzO/~4/6YXQOO40VTM" height="1" width="1"/>אוריאלhttp://www.blogger.com/profile/07222719437710524336noreply@blogger.com0http://uriel80.blogspot.com/2011/08/blog-post_214.htmltag:blogger.com,1999:blog-1573032870411566971.post-11459212895847909632011-08-18T02:29:00.010+03:002011-08-19T09:43:24.594+03:002011-08-19T09:43:24.594+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-size: small;">"</span><span class="msgConIn" id="c154909791" style="font-size: small;">אָכַלְתִי לֶחֶם מְעַט. אָהַבְתִי נָשִׁים אֲחָדוֹת. קָרָאתִי סְפָרִים אֲחָדִים בַּלַיְלָה, לְאוֹר הַמְנוֹרָה.</span><br /> <span class="msgConIn" id="c154909791" style="font-size: small;">אֵינֶנִי יוֹדֵעַ היַוֹם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר יָדַעְתִי. עֵירֹם אֵצֵא מִן הָעוֹלָם, כְּפִי שֶׁעֵירֹם אֵלָיו בָּאתִי."</span><br /> <span class="msgConIn" id="c154909791" style="font-size: small;"> / פנחס שדה.</span><br /> <br /> <span class="msgConIn" id="c154909791" style="font-size: small;">נזכרתי בזה. יותר קולע מזה קשה למצוא. מבריק.</span></div><br /> <iframe allowtransparency="true" frameborder="0" scrolling="no" src="http://www.facebook.com/plugins/like.php?href=http://uriel80.blogspot.com/2011/08/blog-post_18.html&amp;%0Alayout=standard&amp;show_faces=true&amp;width=400&amp;action=recommend&amp;font=lucida+grande&amp;colorscheme=light&amp;locale=en_GB" style="border: none; height: 25px; overflow: hidden; width: 400px;">&amp;lt;p&amp;gt;&amp;amp;amp;amp;amp;lt;p&amp;amp;amp;amp;amp;gt;&amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;lt;br /&amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;gt; &amp;amp;amp;amp;amp;lt;/p&amp;amp;amp;amp;amp;gt;&amp;lt;/p&amp;gt;</iframe></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1573032870411566971-1145921289584790963?l=uriel80.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/T7x4vu4ZcYWULiXSuRIQPfTSZc0/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/T7x4vu4ZcYWULiXSuRIQPfTSZc0/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/T7x4vu4ZcYWULiXSuRIQPfTSZc0/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/T7x4vu4ZcYWULiXSuRIQPfTSZc0/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/dbzO/~4/I7yETZmnOkg" height="1" width="1"/>אוריאלhttp://www.blogger.com/profile/07222719437710524336noreply@blogger.com0http://uriel80.blogspot.com/2011/08/blog-post_18.htmltag:blogger.com,1999:blog-1573032870411566971.post-7420056525729720792011-08-16T23:49:00.040+03:002011-08-20T15:58:55.051+03:002011-08-20T15:58:55.051+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">אשה ערירית בת בלי שם נפטרת בדירתה. דירה קטנה בבנין ישן ומתקלף משנות השישים, מרכז עיר אורבנית ואפורה. אין לה כל קרוב משפחה הקרוב אליה בארץ. במועד פטירתה לא היתה זקנה ואף לא צעירה. אשה בודדה שעברה את חייה בשקט עד לסיום מהיר מדי ולא מאד צפוי.<br /> <br /> שיחה עם השכנים מעלה כמה פיסות המצטרפות אט אט ופיסה פיסה לתצרף חייה. גם אותן פיסות הן מכלי שני ומהערות השכנים. הקשר שלה עם אחרים אכן היה חלש מאד, כמעט ולא קיים. חייה חלפו בבדידות. בנקודה מסוימת פגשה נהג מונית מסוים שהחליט ככל הנראה להתלבש עליה. קורבן קל. בודד, גלמוד, ללא אנשים קרובים, תמיכה או עזרה חיצונית.<br /> <br /> היא האמינה ככל הנראה שהשרץ אכן אוהב אותה. לאט לאט חלב ממנה באיטיות, בהבטחות שווא וללא הפסקה את חסכונות חייה המעטים. לא הפסיק עד שעמל חייה ועוד יותר מכך נעלם ולא נודע כי בא אל קרבו. לאחר שסיים את מלאכתו איתה נפטר ממנה, והיא דוויה ושבורת לב. היא לא התאוששה מכך. בריאותה נפגעה, הלכה והדרדרה בהדרגה עד למותה לא מזמן בטרם עת. סוף דבר - גם הדירה עברה אל השרץ, שבבית המשפט טען שהכל חוקי ותקין.<br /> <br /> הסיפור אמיתי.<br /> לעיתים זהו דבר לא פשוט לאהוב את האנושות הזו, שאנו מהווים חלק ממנה. דבר לא פשוט.</div></div></div><br /> <iframe allowtransparency="true" frameborder="0" scrolling="no" src="http://www.facebook.com/plugins/like.php?href=http://uriel80.blogspot.com/2011/08/blog-post_8142.html&amp;%0Alayout=standard&amp;show_faces=true&amp;width=400&amp;action=recommend&amp;font=lucida+grande&amp;colorscheme=light&amp;locale=en_GB" style="border: none; height: 25px; overflow: hidden; width: 400px;">&amp;lt;p&amp;gt;&amp;amp;amp;amp;amp;lt;p&amp;amp;amp;amp;amp;gt;&amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;lt;br /&amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;gt; &amp;amp;amp;amp;amp;lt;/p&amp;amp;amp;amp;amp;gt;&amp;lt;/p&amp;gt;</iframe></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1573032870411566971-742005652572972079?l=uriel80.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/yPyrqTMGiCGAtqCNOKxgzwosbi0/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/yPyrqTMGiCGAtqCNOKxgzwosbi0/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/yPyrqTMGiCGAtqCNOKxgzwosbi0/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/yPyrqTMGiCGAtqCNOKxgzwosbi0/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/dbzO/~4/Qw-8mVTLbuc" height="1" width="1"/>אוריאלhttp://www.blogger.com/profile/07222719437710524336noreply@blogger.com0http://uriel80.blogspot.com/2011/08/blog-post_8142.htmltag:blogger.com,1999:blog-1573032870411566971.post-88571908780815884672011-08-16T23:20:00.005+03:002011-08-20T15:54:56.449+03:002011-08-20T15:54:56.449+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">יש אחד ב-ynet שבכל פעם מצליח להעלות לי את הסעיף.<br /> הוא לא לבד, הוא מייצג קבוצה איכותית של קוטרי-על אבל אין ספק שגם בתוכה הוא מצטיין.<br /> לצד מחאה אמיתי על יוקר המחיה בארץ, נראה שהעיתונים מתאמצים לחפש את מקרי הקיצון, את כל אלה שחייהם שמנת, שלא יודעים להתנהל כמו שצריך, ובכל זאת בטוחים שעל "המדינה" (כלומר כל שאר האזרחים שכן יודעים להתנהל) החובה לפרנס אותם, את המגורים בתוך ת"א ואת הטיול השנתי שלהם לחו"ל.<br /> זה מתחיל באדם שמרויח ארבעים אלף לחודש בגלובס ובוכה שהוא לא מצליח לממן את הביטוחים לרכבי היוקרה, ומסתיים בזוג אומנים בעלי דירה נוספת, ששוכרים דירה גדולה בכיכר רבין, יצאו כל שנה וחצי לחו"ל ולא מתאים להם לגור בבת ים או חולון כי "הם עופות מוזרים" ולכן צריכים לגור בת"א. מאחר והם "יוצרים ולא עורכי דין" המדינה צריכה לתמוך בהם, בדיוק כמו בהולנד. לקרוא ולהתגלגל מצחוק.<br /> חוסר המודעות...<br /> <br /> <a href="http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3527131,00.html">http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3527131,00.html</a><br /> <br /> לאור התגובות הזועמות/לועגות הגברת הואילה בטובה להכריז ש"יש לה זכות לגור בעיר בה נולדה".<br /> הבנתם את זה? ישנה זכות לגור דווקא בת"א, גם אם אתם חבר'ה לא יכולים להרשות זאת לעצמכם. לה יש זכות.<br /> <br /> אז לאחד הזה עליו שדיברתי קוראים שלמה קראוס ולאחרונה הוא החליט שהוא אחד מקולות המחאה.<br /> הוא נותן נאומים נלהבים על המחאה הקדושה ובפרט לדור הקודם שלדעתו כנראה החריב את המדינה, ואז אתה מביט מה הוא עושה וקולט שהוא מו"ל של ספרי שירה בת"א. כעת זה אחלה מקצוע מן הסתם, אבל לאור התפוצה העצומה של ספרי שירה בעולם, אולי כדאי היה להבין שעצמאי שמוציא ספרי שירה יתכן ויתקל בקשיי פרנסה פה ושם. אני לא מבקר את הבחירה עצמה.להפך, זה ראוי לכבוד בעיני כשאדם בוחר מקצוע אותו הוא אוהב ומוכן לשלם מחיר למענו. הנקודה היא שהוא כנראה לא מוכן לשלם את המחיר.<br /> אם החלטת לעבוד כעצמאי יש כאן סיכון עצום (מי כמוני יודע) ועל אחת כמה וכמה אם החלטת דווקא להוציא לאור ספרי שירה. <br /> כעת הפוסט החדש של הבחור המשעשע הזה הוא זה:<br /> <br /> <a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4109531,00.html">http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4109531,00.html</a><br /> <br /> ובו הוא כותב את השורות האלמותיות הבאות:<br /> <br /> "ה<span class="text14"><span lang="he">גיע הזמן שנפסיק להתנצל. מה שנתפש כמותרות בעבר, הפך היום למצרך בסיסי. אין משרד שיקבל עובד בלי טלפון נייד ומחשב משוכלל, שלא להזכיר הופעה ייצוגית. האבסורד הוא, שאנו מקבלים את מוצרי ה"מותרות" הללו במחירים אפסיים, אך משלמים פי כמה על מוצרי הבסיס."</span></span><br /> <br /> <span class="text14"><span lang="he">העסק שלי הוא בהייטק. הבחור הזה הוא בגילי. אני מריץ סימולציות מטורפות שדורשות כח עיבוד רציני מאד ובכל זאת מחשב שעלותו 1000 ש"ח (וב-36- 24 תשלומים) מספיק לי כדי להריץ סימולציות שיכולות לתאר אף פיצוץ גרעיני. אנחנו שוכחים שהמעבורות לירח השתמשו במעבדי 486 ישנים ובכל זאת זה הספיק להם להנחתת אדם על הירח. מתקשה להבין מדוע "עורך ספרי שירה" זקוק למחשב מתוחכם מזה, שאצלי מספיק בהחלט להרצת סימולציות מורכבות.</span></span><br /> <span class="text14"><span lang="he">טלפון נייד? רבים מהטוקבקיסטים הזועמים מתהדרים ב"נשלח מהאייפון שלי" שמשמעותו עלות חודשית של 150-250 ש"ח. אם אין לכם כסף לכך, מדוע לקנות טלפון יקר? מה רע בפשוטים הרגילים שעשו ועושים עבודה מצוינת?</span></span><br /> <br /> <span class="text14"><span lang="he">החיים בסרט. הבחור הזה שכח כלל מאד פשוט ובסיסי שנוסח עוד בימי קדם. הוצאות לעומת הכנסות. אם אתה חי ברמת חיים גבוהה מהכנסותיך אתה פשוט לווה מהבנק. הלוואות לא נעלמות, הן רק הולכות וגדלות ובסופו של דבר אתה קונה לך כעבד אדון חדש ושמו הבנק. וזו היא <b>בחירה לכל דבר</b>.</span></span><br /> <span class="text14"><span lang="he">בניגוד לאנשים שנאבקים ולהם אין ברירה, ישנם אנשים צעירים שלהם יכולת הבחירה. אנשים שבמקום לשאוף להשתחרר ממירוץ העכברים, <b>בוחרים מרצונם החופשי כדרך חיים להיות עבדים,</b> ואת זה אני חושש שלעולם לא אצליח להבין.</span></span></div><br /> <iframe frameborder="0" scrolling="no" src="http://www.facebook.com/widgets/like.php?href=http://uriel80.blogspot.com/2011/08/blog-post_16.html" style="border: none; height: 80px; width: 420px;"></iframe></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1573032870411566971-8857190878081588467?l=uriel80.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/wziVyatzq0-bE8BSLgYbynckhRs/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/wziVyatzq0-bE8BSLgYbynckhRs/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/wziVyatzq0-bE8BSLgYbynckhRs/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/wziVyatzq0-bE8BSLgYbynckhRs/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/dbzO/~4/gzEX2KJfjcc" height="1" width="1"/>אוריאלhttp://www.blogger.com/profile/07222719437710524336noreply@blogger.com0http://uriel80.blogspot.com/2011/08/blog-post_16.htmltag:blogger.com,1999:blog-1573032870411566971.post-46696321458850750142011-08-10T01:02:00.006+03:002011-08-16T22:37:20.217+03:002011-08-16T22:37:20.217+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-KF28-zBcf20/TkGtxlAWSgI/AAAAAAAAAKM/edskb2c7g7c/s1600/%25D7%2594%25D7%25A4%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%25A0%25D7%2592.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="240" src="http://2.bp.blogspot.com/-KF28-zBcf20/TkGtxlAWSgI/AAAAAAAAAKM/edskb2c7g7c/s320/%25D7%2594%25D7%25A4%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%25A0%25D7%2592.jpg" width="320" /></a></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="AR-SA" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;"><br /> </span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="AR-SA" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">אז גם אני הייתי בהפגנת ה"חצי מליון"</span><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">, אם חצי מליון פירושו</span><span lang="AR-SA" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;"> בין מאה וחמישים לשלוש מאות אלף, תלוי כמה מתחשק לכם לספור</span><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;"> או כמה </span><span dir="LTR" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">ynet</span><span dir="RTL"></span><span style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;"><span dir="RTL"></span> <span lang="HE">ומוזס יתעקשו במסעם הדון קישוטי והבלתי נלאה כנגד הביבי</span></span><span lang="AR-SA" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="AR-SA" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">הסיבה </span><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">העיקרית </span><span lang="AR-SA" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">שהייתי בה</span><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">,</span><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;"> </span><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">לצד הסקרנות, </span><span lang="AR-SA" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">נובעת מכך שבשורה התחתונה, המניעים להפגנה מוצדקים בעיני. לחמורים באוכלוסיה קצת נמאס לסחוב מדי פעם את כל השאר, ובמקביל לראות את חלום הדירה מתרחק מהם </span><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">ללא הפסקה</span><span lang="AR-SA" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;"> בגלל יוקר המחיה הצומח במהירות.יש מקום לשפר בהרבה את מדיניות המיסים הנוכחית שמצ'פרת עשירים ומגזרים מסוימים לעומת מעמד הביניים </span><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">המקופח יחסית, </span><span lang="AR-SA" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">ש</span><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">אכן</span><span lang="AR-SA" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;"> נושא במרבית העול</span><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;"> ללא תמורה פרופורציונלית</span><span lang="AR-SA" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="AR-SA" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">הרשמים שלי מההפגנה/הפנינג היו משועשעים קצת יותר. בליל של שלטים מכל המינים וכל הסוגים התקבצו להם למקום אחד, בין השאר כדי לצפות על הדרך בכמה הופעות חינם (שלמה ארצי היה לא משהו, </span><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">בלי קשר לכך שבאופן כללי לא משתגע עליו, </span><span lang="AR-SA" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">אבל בואו ניתן לו קרדיט בגלל הסאונד הגרוע.) כל אדם ואדם רואה את המחאה הזו בצורה שונה המתבטאת במושג הפלאי "צדק חברתי".</span><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;"></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="AR-SA" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">קריאות משולהבות מצד יוצרי המחאה "העם החליט צדק חברתי" חזרו שוב ושוב למרות שאין לי מושג כיצד אלה באמת יודעים מה "העם" רוצה. כנראה חוש נבואי כלשהו שנעדר </span><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">או לקוי </span><span lang="AR-SA" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">אצלי. הדרך היחידה שאני מכיר </span><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">לדעת מה רצונו של העם </span><span lang="AR-SA" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">היא באמצעות הקלפי. השלטים נעו משלטי השנאה הרגילים כנגד חרדים ומתנחלים (נגד ערבים דווקא לא ראיתי הרבה, אע"פ שיש אצלם בעיה קשה לא פחות של יציאה לעבודה מצד הנשים) ועד כל מיני דברים נבונים קצת יותר וקצת פחות. הגיוון לעומת זאת של המשמעויות הניתנות למושג "צדק חברתי" תפס&nbsp; את עיני. מישהי (די מקסימה) לידי תהתה לגבי המשמעויות של חלק מהשלטים. על חלק למשל טענו שמשמעותו יציאה מהשטחים</span><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">.</span><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;"> </span><span lang="AR-SA" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">אני </span><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">אישית דווקא </span><span lang="AR-SA" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">מתקשה לראות כיצד עקירה של כחצי מליון איש ודרישה פתאומית שלהם לדיור בתוך הקו הירוק, תוביל להורדת מחירי הדירות שעוררו למעשה את כל המחאה הזו. אחרים כתבו ש"צדק חברתי"=נשיאה בנטל. דבר שאני בהחלט </span><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">מסוגל </span><span lang="AR-SA" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">להבין, אבל האם זה כל מה שצדק חברתי אומר?</span><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;"> האם באמת יש כאן שוויון בין המושגים?</span><span lang="AR-SA" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">ואם כן, כיצד יוזמות המחאה הזו שלא טרחו לשרת בצבא או שרות לאומי לפחות</span><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">,</span><span lang="AR-SA" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;"> יכולות לדרוש צדק חברתי לעצמן? האם צדק חברתי אין משמעותו גם מילוי חובות לצד קבלת הזכויות? נראה לי טריוויאלי להדהים שמי שתורם יותר גם צריך לקבל יותר ולהפך.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="AR-SA" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">השונות הזו שבין כל הדרישות השונות קצת מגחיכה בעיני את כל הדיבורים שאני שומע שוב ושוב על "מהפיכה"</span><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;"> מצד אנשים מסוימים</span><span lang="AR-SA" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">. </span><span lang="AR-SA" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">&nbsp;</span><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">לא, זו לא "מהפיכה". זה מפגש זמני בין גל גדול של יוקר המחיה ועליה במחירי הדירות, למיתון ענק והתמעטות בכח הקניה של המעמד הבינוני. כמו שחבר מסוים כתב, הסיסמה היתה צריכה להיות "העם רוצה כל מיני דברים". עם קצת מזל זה ישמש להעברת מסר לממשלות הבאות שלמעמד הבינוני קצת נמאס להיות החמור שסוחב את כל המשק ללא תמורה נאותה, וסדרי העדיפויות ישונו, אבל בלי תרגום של הדבר לכח פוליטי כל המחאה הזו פשוט תלך ותתמסמס.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">האם ניתן לתרגם זאת לכח פוליטי? ובכן 'שינוי' בעבר כבר הראתה שכן, ונראה שהבן לפידוס, המליונר ומנהיג העבדים הידוע, מתכנן ללכת בעקבות אביו. אם הממשלה הנוכחי לא תתעשת מהר, סדר הגודל של המחאה גם מראה שיש לכך סיכוי &nbsp;(הייתי מהמר על חשבון קדימה דווקא)– כל עוד יצליחו לאחד את האנשים תחת הנושא החברתי ולהימלט מהמוקש הפוליטי-בטחוני.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">אנקדוטה משעשעת - </span><span lang="AR-SA" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">היו גם לא מעט שהביאו בירות קרות, למה אני לא חשבתי על כך</span><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">? (על משקל "המכין בערב שבת, יעשה חיים בהפנינג במוצ"ש"). ההערה הבאה שלי על כך שהייתי צריך לארגן ארגז בירות ולהתחיל למכור אותן במחיר מופקע להמונים המיוזעים בסאונה בה כולנו היינו, התקבלה על ידי הגברת ליד בהערה שאני קפיטליסט נטול תקנה ושלא ישמעו מסביב כי היו מבצעים בי לינץ'.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">לא יודע, הבטתי ימינה ושמאלה וכל מה שראיתי היו ערימות קפיטליסטים נוראים מעין אלו. אמנם קפיטליסטים עצבניים, מקטרים ומזיעים – אבל קפיטליסטים.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">והנורא מכל הוא שלחלק מהקפיטליסטים האלו היו בירות קרות ביד – ולי לא.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">אבוי, עולם אכזר.</span><br /> <br /> <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">נ.ב. עוד אנקדוטה קטנה:</span><br /> <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">בדרך חזרה לוקחים מונית בתוך העיר (כבר סיכמנו שמחאת מפונקים, לא? ;) ). ארבעה אנשים. מסכמים עם הנהג על המחיר. כל הדרך הוא מסביר למה הממשלה חרא ולמה במדינה הזו רק אם הופכים שולחנות מקבלים משהו. כל הזמן הוא מדגיש את המחאה "שלכם". ה"שלכם" ולא שלו, עליו הוא חוזר כל הזמן נשמע היטב בחלל הרכב. רשע המוציא עצמו מן הכלל וכו'. זה תמיד מעניין להקשיב לנהגי מוניות, הם מנפקים בקצב של מכונת יריה אחלה תובנות על החיים.<br /> לקראת הסוף התחשק לו לדרוש להעלות את המחיר שסיכמנו ב-30% סתם כי אנחנו ארבעה אנשים. לא משנה שגם בהתחלה היו ארבעה אנשים. מפונקים כבר אמרנו? והרי מפונקים קל לדפוק. חייבים למות על ת"א.</span><br /> <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">התפוצצתי מצחוק ונתתי לו בדיוק את המחיר שסיכמנו בהתחלה. אני חושש שמאותו הרגע הוא היה קצת ברוגז איתי. לא נורא, נתגבר. החיים קשים.</span><br /> <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;"><br /> </span></div></div><iframe frameborder="0" scrolling="no" src="http://www.facebook.com/widgets/like.php?href=http://uriel80.blogspot.com/2011/08/blog-post_10.html" style="border: none; height: 80px; width: 420px;"></iframe></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1573032870411566971-4669632145885075014?l=uriel80.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/H6WU50eMm7xRB35BocjncEZp8vM/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/H6WU50eMm7xRB35BocjncEZp8vM/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/H6WU50eMm7xRB35BocjncEZp8vM/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/H6WU50eMm7xRB35BocjncEZp8vM/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/dbzO/~4/LFuEjRABRbM" height="1" width="1"/>אוריאלhttp://www.blogger.com/profile/07222719437710524336noreply@blogger.com0http://uriel80.blogspot.com/2011/08/blog-post_10.htmltag:blogger.com,1999:blog-1573032870411566971.post-71043870148165810902011-08-05T18:32:00.000+03:002011-08-05T18:32:22.917+03:002011-08-05T18:32:22.917+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><!--[if gte mso 9]><xml> <w:WordDocument> <w:View>Normal</w:View> <w:Zoom>0</w:Zoom> <w:TrackMoves/> <w:TrackFormatting/> <w:PunctuationKerning/> <w:ValidateAgainstSchemas/> <w:SaveIfXMLInvalid>false</w:SaveIfXMLInvalid> <w:IgnoreMixedContent>false</w:IgnoreMixedContent> <w:AlwaysShowPlaceholderText>false</w:AlwaysShowPlaceholderText> <w:DoNotPromoteQF/> <w:LidThemeOther>EN-US</w:LidThemeOther> <w:LidThemeAsian>X-NONE</w:LidThemeAsian> <w:LidThemeComplexScript>HE</w:LidThemeComplexScript> <w:Compatibility> <w:BreakWrappedTables/> <w:SnapToGridInCell/> <w:WrapTextWithPunct/> <w:UseAsianBreakRules/> <w:DontGrowAutofit/> <w:SplitPgBreakAndParaMark/> <w:DontVertAlignCellWithSp/> <w:DontBreakConstrainedForcedTables/> <w:DontVertAlignInTxbx/> <w:Word11KerningPairs/> <w:CachedColBalance/> </w:Compatibility> <w:BrowserLevel>MicrosoftInternetExplorer4</w:BrowserLevel> <m:mathPr> <m:mathFont m:val="Cambria Math"/> <m:brkBin m:val="before"/> <m:brkBinSub m:val="--"/> <m:smallFrac m:val="off"/> <m:dispDef/> <m:lMargin m:val="0"/> <m:rMargin m:val="0"/> <m:defJc m:val="centerGroup"/> <m:wrapIndent m:val="1440"/> <m:intLim m:val="subSup"/> <m:naryLim m:val="undOvr"/> </m:mathPr></w:WordDocument> </xml><![endif]--><!--[if gte mso 9]><xml> <w:LatentStyles DefLockedState="false" DefUnhideWhenUsed="true" DefSemiHidden="true" DefQFormat="false" DefPriority="99" LatentStyleCount="267"> <w:LsdException Locked="false" Priority="0" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Normal"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="heading 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" QFormat="true" Name="heading 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" QFormat="true" Name="heading 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" QFormat="true" Name="heading 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" QFormat="true" Name="heading 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" QFormat="true" Name="heading 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" QFormat="true" Name="heading 7"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" QFormat="true" Name="heading 8"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" QFormat="true" Name="heading 9"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 7"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 8"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 9"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="35" QFormat="true" Name="caption"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="10" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Title"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="1" Name="Default Paragraph Font"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="11" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Subtitle"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="22" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Strong"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="20" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Emphasis"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="59" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Table Grid"/> <w:LsdException Locked="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Placeholder Text"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="1" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="No Spacing"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="60" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Shading"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="61" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light List"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="62" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Grid"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="63" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="64" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="65" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="66" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="67" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="68" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="69" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="70" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Dark List"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="71" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Shading"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="72" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful List"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="73" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Grid"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="60" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Shading Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="61" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light List Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="62" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Grid Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="63" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 1 Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="64" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 2 Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="65" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 1 Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Revision"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="34" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="List Paragraph"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="29" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Quote"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="30" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Intense Quote"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="66" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 2 Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="67" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 1 Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="68" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 2 Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="69" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 3 Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="70" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Dark List Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="71" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Shading Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="72" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful List Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="73" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Grid Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="60" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Shading Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="61" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light List Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="62" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Grid Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="63" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 1 Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="64" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 2 Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="65" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 1 Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="66" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 2 Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="67" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 1 Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="68" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 2 Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="69" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 3 Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="70" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Dark List Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="71" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Shading Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="72" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful List Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="73" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Grid Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="60" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Shading Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="61" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light List Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="62" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Grid Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="63" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 1 Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="64" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 2 Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="65" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 1 Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="66" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 2 Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="67" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 1 Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="68" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 2 Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="69" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 3 Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="70" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Dark List Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="71" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Shading Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="72" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful List Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="73" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Grid Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="60" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Shading Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="61" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light List Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="62" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Grid Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="63" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 1 Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="64" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 2 Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="65" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 1 Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="66" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 2 Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="67" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 1 Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="68" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 2 Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="69" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 3 Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="70" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Dark List Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="71" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Shading Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="72" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful List Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="73" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Grid Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="60" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Shading Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="61" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light List Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="62" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Grid Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="63" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 1 Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="64" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 2 Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="65" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 1 Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="66" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 2 Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="67" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 1 Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="68" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 2 Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="69" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 3 Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="70" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Dark List Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="71" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Shading Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="72" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful List Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="73" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Grid Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="60" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Shading Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="61" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light List Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="62" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Grid Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="63" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 1 Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="64" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 2 Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="65" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 1 Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="66" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 2 Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="67" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 1 Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="68" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 2 Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="69" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 3 Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="70" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Dark List Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="71" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Shading Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="72" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful List Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="73" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Grid Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="19" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Subtle Emphasis"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="21" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Intense Emphasis"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="31" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Subtle Reference"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="32" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Intense Reference"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="33" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Book Title"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="37" Name="Bibliography"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" QFormat="true" Name="TOC Heading"/> </w:LatentStyles> </xml><![endif]--><!--[if gte mso 10]> <style> /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-priority:99; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin-top:0cm; mso-para-margin-right:0cm; mso-para-margin-bottom:10.0pt; mso-para-margin-left:0cm; line-height:115%; mso-pagination:widow-orphan; font-size:11.0pt; font-family:"Calibri","sans-serif"; mso-ascii-font-family:Calibri; mso-ascii-theme-font:minor-latin; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-theme-font:minor-fareast; mso-hansi-font-family:Calibri; mso-hansi-theme-font:minor-latin; mso-bidi-font-family:Arial; mso-bidi-theme-font:minor-bidi;} </style> <![endif]--> <br /> <div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">אתמול נפרדנו מסבתי שהלכה לעולמה לאחר לא מעט שנות מאבק. אף על פי שהדבר לא היה מפתיע, תחושת עצב מתפשטת לה לאטה בעצמות, סוג של יגון עמום המבצבץ לו מאחורי מסך היום יום. זה אולי ישמע קצת מוגזם, בודאי לאור העבודה שלא היה מדובר בהפתעה, אבל אנו לא מדברים כאן על סבתא המבקרת מדי פעם, מביאה מתנות לנכדים ונעלמת עד לפעם הבאה. אני מדבר על סבתא שהייתה לנו כאם שניה. כזו שהשתתפה, סייעה באופן פעיל ויום יומי בגידולנו במשך השנים. מישהי שהייתה מעורבת מאד בחיינו והשפיעה עלינו כבני אדם.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">היא שייכת לדור אחר עם סיפור חיים מרתק, אפוף שמחות גדולות וטרגדיות עצומות לסירוגין. דור שלא קיבל דברים על מגש של כסף ולא בכה על אי יכולתו לגור במרכזי ערים (מהסיבה הפשוטה שהוא זה שהקים מרכזי ערים) אלא נאלץ להיאבק למענם. היא הגיעה אל הארץ כילדה בזמן שאביה מילט את משפחתו הקרובה ברגעים האחרונים, כמה שנים לפני שזוהמה גרמנית שטפה במרוצה את רחובות אירופה. חלק גדול מהמשפחה שכבר שהה כאן קיבל אותם ועזר להם להתאקלם, כשם שהם עצמם בהמשך עזרו לפליטים,עולים וקרובי משפחה אחרים, שאיתרע מזלם לעבור את המלחמה באירופה. בספר תולדות חייו (המרתק) של קרוב משפחה אחר שניצל, הוא בחר להקדיש חלק לה ולסבי אשר עזרו לו ולאשתו בקליטתם בארץ לאחר הזוועה.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">אני מדבר על דור שהתחשל באתגרים מקנה מידה שונה לחלוטין ונהג בהתאם. מלחמת העולם השניה, המנדט בארץ, עליה בלתי לגלית, מלחמת העצמאות. עולם אחר. מציאות אחרת. כזו שהדמיון שלנו היום מתקשה לקבל. דור נפילים שהצרות שלנו היום נראות כה פעוטות לעומת הדברים איתם הוא נאלץ להתמודד. יכול רק לדמיין מה היה לה להגיד על חלק מסוים ודי ספציפי מהמוחים במחאה האחרונה. אני חושב שזה היה משעשע בכל שפה בה היתה בוחרת להשתמש, בין אם זה היה עברית, גרמנית הונגרית או שפה אחרת.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">אחד המשפטים שלה שהיתה משננת לנו מגיל צעיר הוא "ההשכלה היא מקל הנדודים הטוב ביותר של האדם". משפט שהתעצב מתוך נסיון חיים ושנים רבות של נדודים. <span style="mso-spacerun: yes;">&nbsp;</span>הגענו למצב בו הפסקנו לנדוד אבל את הרעיון שלה יישמתי בחום. יש לה חלק רב בשאיפה הבלתי פוסקת שלי לידע, לקריאה, ברצון להבין ולהכיר דברים ועובדות, לחוות חוויות שונות, בסקרנות כלפי דברים רבים.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">משפט אופייני אחר אהוב עליה, שהיתה נוהגת להגיד בגרמנית היה על כך ש"האדם מתכנן ואלוהים צוחק". משפט נכון לאור חוסר היכולת שלנו לחזות... אני מניח שבעצם כל דבר כמעט. אני מניח שחוויות חייה הם אלו שגרמו לה תמיד לנסות ולהתכונן לגרוע מכל. באופן לא מפתיע, הדבר, לצד נחישות והתמדה מעוררת השראה, עזר לה להשיג לא מעט בחייה.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">כמה וכמה רופאים היו מוכנים להספיד אותה לפני עשרות שנים בעקבות ניתוח שעברה. הייקית העקשנית הזו החליטה כנראה להתעלם מדעתם <span style="mso-spacerun: yes;">&nbsp;</span>והמשיכה לחיות בבריאות מרשימה זמן רב גם לאחר אותם רופאים. כתשעים שנות חיים הם זמן לא קצר לחיי אדם. די אירוני שאת הארוע המוחי שמנע ממנה באופן סופי ניידות, קיבלה לאחר מקבץ התעמלות, ובגילה המאד מאוחר. מניח שלו הוא לא היה מתרחש היא היתה מצליחה להחזיק מעמד עוד זמן רב אחרי הרבה אנשים נוספים.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">כשאני בוחן את עצמי היום אני חייב להודות שחלקים רבים מצורת ההתנהגות שלי הושפעו מהמסרים שלה במשך השנים. רצון עז לחיים למרות כל המהמורות בדרך. על כך שתמיד יש להתבונן בטווח הארוך, להשתדל להיות מוכנים לנסיבות יוצאות דופן כי הן יבואו, שהמתכון לחיים טובים יותר הוא לדאוג לשפר אותם אט אט אבל באופן קבוע. על כך שיש דברים חשובים יותר ויש שחשובים פחות, ורצוי להתמקד דווקא באלה החשובים ולא בטפלים. רעיונות שאני נתקל בהם היום בספרות ומאמרים שונים, והיה לי המזל לקבל אותם מילדות מכלי ראשון. היא עשתה גם הרבה מאד טעויות בדרך, אבל מאמין שגם מאלה הצלחתי ללמוד.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">שלום סבתא. ליל מנוחה.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;"><span style="mso-spacerun: yes;">&nbsp;</span>נתגעגע.</span></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1573032870411566971-7104387014816581090?l=uriel80.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/mR80_qOypRvpDAg7B64hvpaPp5o/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/mR80_qOypRvpDAg7B64hvpaPp5o/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/mR80_qOypRvpDAg7B64hvpaPp5o/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/mR80_qOypRvpDAg7B64hvpaPp5o/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/dbzO/~4/iySBj6Af-wE" height="1" width="1"/>אוריאלhttp://www.blogger.com/profile/07222719437710524336noreply@blogger.com0http://uriel80.blogspot.com/2011/08/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-1573032870411566971.post-79995798155770757902011-07-19T00:55:00.043+03:002011-07-20T13:27:11.655+03:002011-07-20T13:27:11.655+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">זו הולכת להיות רשומה די משועשעת בנוגע לכמה חוויות הנוגעות לריכוז האוהלים המתקבץ לו בתל אביב - בדגש דווקא על בועת תל אביב ולא מקומות אחרים. מדוע?<br /> <br /> כי בארץ הזו באמת יש מצוקת דיור ואין ספק - היא <b>אמיתית</b> כעת. במשך שנים רבות מחירי הדירות עלו בממוצע באזור השלושה אחוזים תוך עליות וירידות (וזה כולל דרך אגב את העליות המטורפות של השנים האחרונות), רק שבשלוש השנים האחרונות הקפיצה המטורפת של עשרות רבות של אחוזים במחירי הדירות, יצרה פער אמיתי בין המחירים ובין היכולת והאפשרות של מרבית הזוגות הצעירים להגיע לדירה ללא עזרת ההורים. המשכורות לא קפצו בהתאם. הפער הזה כנראה יסגר אט אט (מהסיבה הפשוטה שהמחירים לא יכולים לקפוץ לעד, אנשים פשוט לא יוכלו לקנות אותן גם אם מאד ירצו) אבל בינתיים יש כאן דור שלם שזה לא ממש עוזר לו, מאחר ואם אין לו עזרה מההורים או עבודה בהייטק, מצבו לא פשוט. הבירוקרטיה בארץ מטורפת, לוקח לנו נצח של זמן יחסית למקומות אחרים בעולם לבנות דירות וכל עוד יהיה ביקוש רב ללא הצע מתאים, המחירים לא ירדו. הפערים הכלכליים במדינה מתרחבים להם בקצב מהיר הרבה יותר מדי, קצב מאד לא בריא שחובה למתנו. יש צורך בהרבה יותר מדי משכורות כדי להגיע לדירה. עד כאן החלק האמיתי בבעיה.<br /> <br /> כעת מגיעים לניתוק המשעשע. העובדה שיש מצוקת דיור אמיתית, לא מסבירה את העובדה שלאחרונה פגשתי המון אנשים החיים בתל אביב הבטוחים גם שמגיעה להם (כנראה מלידה) <b>הזכות </b>לחיות דווקא בתל אביב, במרכז תל אביב, וחמור עוד יותר שהם בעצם צריכים לשלם על כך. וזה כבר ממש איום ונורא.<br /> <br /> חבר בפייסבוק נתן קישור ללינק המשעשע הבא. הוא כנראה לא אהב את התגובה הצינית שלי לגביו וצנזר אותה, אבל חשבתי שהגישה החמודה הזו בהחלט שווה התייחסות.<br /> אני מתייחס ללינק הבא:<br /> <h1 class="title" style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-weight: normal;"><a href="http://activism.org.il/node/960"><span style="font-size: small;">רשמים מהמאהל הרשמי של המהפכה</span></a></h1><h1 class="title" style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-weight: normal;"><span style="font-size: small;">שימו לב לציטוט הנהדר שתפס את עיני מתוך הפוסט החביב והמנומק היטב הזה (ההדגשות המשועשעות הן שלי):</span></h1><h1 class="title" style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-weight: normal;"><span style="font-size: small;">"<i>כבר הרבה זמן אני מרגיש שנמאס לי מאיך שהעולם הזה מתנהג אליי. <b>אני בן 26,</b> אני צריך להיות בשיא חיי, ולא לרדוף אחרי שכר דירה בעבודות מזדמנות וחסרות משמעות. אני מוקף באנשים טובים, ולא יכול להיות שכל מה שמזיז את כולם פה מסביבי זה כסף. <b>אני גר במרכז של המרכז, וטוב לי פה</b>. למרות שאני צריך להתחלק עם עוד שלושה שותפים בדירה, כדי שנצליח לעמוד בתשלומים. אני אחד מני רבים שהם העתיד וההווה של הארץ הזו, ו<b>אני מרגיש שמישהו עושה בשבילי את ההחלטות</b>. מישהו קובע מה חשוב ונכון, בשבילי, בשביל החברים שלי, ובשביל הילדים שאולי אני עוד אביא לעולם. ונמאס לי מזה. נמאס לי מהמלחמות, נמאס לי מהשחיתויות, נמאס לי מהאלימות, ומההרס של העולם שאנחנו חיים בו. אני רוצה באמת שמשהו ישתנה, ואני רוצה שהמערכת המעמדית הזו, הכלכלה המקולקלת הזו, הסדר החברתי המטופש הזה, ישתנה כבר. וכוס אמא של כולכם, עשירים, מלחכי פנכה, מחזיקי משרות שליטה ובירוקרטים מסריחים. אין לי מילים אחרות. <b>דירת חדר, מוצר כל כך בסיסי שעלותו 3,000 שקל</b>, קיבינמאט. אני לא יודע אם גם הפעם יתקפלו התל אביבים שמרבים לדבר בגנותם. אני לא יכול לראות את העתיד. אני כן יודע שלי אין מה להפסיד יותר. בעוד חודש נגמר לי החוזה על הדירה. ו<b>אם אני רוצה להמשיך לגור במרכז העיר</b>, ולא לעבור לאחת משכונות העוני שתל אביב מפתחת באדיקות רבה כל כך, <b>אצטרך לעבוד מאוד קשה בשביל לממן דירה באיכות לא גבוהה</b>.</i>"&nbsp; </span><span style="font-size: small;"><br /> </span></h1><h1 class="title" style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-weight: normal;"><span style="font-size: small;"> אתה הבנת את זה יאצק? כי יש כאן בחור צעיר, בן ,26 במלוא כוחו, שרוצה לגור במרכז של המרכז (אמנם זה הוא רוצה, אבל כנראה ש"אחרים עושים בשבילו את ההחלטות" האלו. לא חמוד, זה אתה מחליט איפה לגור.) והוא מתלונן שאם הוא רוצה להמשיך לגור במרכז ת"א, הוא יצטרך, וכעת חברים החזיקו היטב בכיסאות לקראת הפאנץ' ליין - "<b>לעבוד מאד קשה</b>", לא עלינו, וזה באמת כבר מוגזם. וכל זה עוד בשביל דירה באיכות לא גבוהה. </span></h1><h1 class="title" style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-weight: normal;"><span style="font-size: small;">ואני רוצה להגיד לכם. זה איום ונורא שהממשלה הזו לא מחוקקת שחייבת להיות לכל צעיר וצעיר הזכות לגור בדירת חלומותיו דווקא במרכז תל אביב גם ללא הצורך לעבוד קשה. לא יעלה על הדעת שצעירים יאלצו לגור בערים ובשכונות שאינן מרכז ת"א, דירות שאינן יד ראשונה (ואם זה לא עיצוב של פיליפ סטארק זה בכלל לא מתאים לי), בקומות גבוהות מדי ואפילו ללא מעלית. ועוד לעבוד קשה -זו כבר באמת מילה גסה. כעת באמת הגזמתם.</span></h1><h1 class="title" style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-weight: normal;"><span style="font-size: small;">אם דירת חדר בת"א היא מוצר "כל כך בסיסי" בעיניו והיא עולה 3000 ש"ח, לא יקרה שום דבר אם צעיר שלא מסוגל להרשות זאת לעצמו, לא יגור בת"א אלא באחת מערי הלווין שלה (ולא גבעתיים היקרה) ובדירה ישנה בקומה רביעית ללא מעלית. לא מתים מזה. מקסימום עוד קצת כושר. וכן, אני מכיר מצוין את המחירים בערים האלו, ובמחיר של דירת חדר בת"א אפשר להשיג גם דירות שלושה חדרים בערים אחרות, גם אם לא בשכונות הכי יוקרתיות בעיר או בדירות הכי חדשות. בזמנו בתקופה שחיפשתי קצת דירה בת"א וראיתי את הכוכים שהציעו לי ואת המחירים עליהן, ירדתי מהר מאד מן הרעיון. חושב על הדור של ההורים שלנו ורואה שלהם לא ממש הפריע לגור בדירות קטנות יותר ולא חדשות, ועם השנים מתקדמים בהדרגה בהתאם ליכולת. זה נורמלי, זה שפוי, זה הגיוני. ובעיקר, זה כל כך הרבה הרבה פחות מפונק.</span></h1><h1 class="title" style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-weight: normal;"><span style="font-size: small;">אתה רוצה לגור דווקא במרכז העניינים עם פאבים ישר מתחת לבית ולחסוך את הצורך בתחבורה? סבבה, אבל מן הסתם הדבר הזה עולה כסף. אין שום סיבה שכספי המיסים ישמשו במדינה הזו לצורך שיפור מגורים בת"א. למדינה אין שום אינטרס לעשות זאת - ת"א כבר מספיק חזקה. המדינה צריכה להשקיע בשיפור התעסוקה, בגני תעשייה בפריפריה ובשיפור התחבורה אליה. לא בכמה מפונקים בת"א שלא מתחשק להם לגור בשכונות פחות טובות. כדאי להפסיק עם תרבות "המגיע לי". לא מגיע לך כלום. אתה רוצה משהו, תעבוד עבורו ותשיג אותו. מאד פשוט.</span></h1><h1 class="title" style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-weight: normal;"><span style="font-size: small;">והנקודה היא שחבל כי המחאות האחרות מוצדקות. מחאת הקוטג' נוצרה בגלל פערים לא מוצדקים כלל שהיצרניות גובות מהאנשים פשוט כי זה מוצר בסיסי עם ביקוש קבוע. מדובר במזון. מחאת הדיור בארץ מוצדקת כי ישנו מחסור בדירות ולוקח נצח ובירוקרטיה למלא אותו. אבל המחאה התל אביבית (כולל תנועות האצבע המשולשות כלפי מירי רגב דרך אגב, כל מיני פעילי תנועות אחרות שתופסים עליה טרמפ לצרכים פוליטיים ואחרים ועוד) פשוט פוגעת בה.&nbsp;</span></h1><h1 class="title" style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-weight: normal;"><span style="font-size: small;">אז מה? צעירים לא צריכים לגור בת"א? זו כבר שאלה ערכית. אם העיריה מעוניינת באוכלוסיה הטרוגנית, ולא להבריח את הצעירים, היא צריכה לדרוש להקצות בפרויקטים שלה אחוז מסוים לצרכי דיור בר השגה, ויש לכך מחיר כמובן בתקבולי הארנונה בהמשך וכו'. ענין מקומי. אם היא לא מעוניינת בכך, הדבר ישפיע על האופי של העיר ותל אביב תהפוך בהדרגה לעיר זקנה ועשירה כמו גבעתיים. ענין של בחירה וסדר עדיפויות. אבל אם אנשים מצפים שלבי ישבר למראה חבורת ילדים מפונקים, שהחיים שלהם סה"כ תותים, ושמתבכיינים על כך שיקר להם לגור דווקא "במרכז של המרכז" בת"א, אז כנראה לא הייתי מחכה לכך בקוצר רוח. זה לא ממש הולך לקרות בקרוב. אתם יודעים, הרי תכל'ס בשורה התחתונה - לא באמת חייבים לגור בת"א.</span></h1></div><br /> <iframe frameborder="0" scrolling="no" src="http://www.facebook.com/widgets/like.php?href=http://uriel80.blogspot.com/2011/07/blog-post_19.html" style="border: none; height: 80px; width: 420px;"></iframe></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1573032870411566971-7999579815577075790?l=uriel80.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/Pu7IarvJvN5Jit0A838XC66Ghlo/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/Pu7IarvJvN5Jit0A838XC66Ghlo/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/Pu7IarvJvN5Jit0A838XC66Ghlo/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/Pu7IarvJvN5Jit0A838XC66Ghlo/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/dbzO/~4/7iv0H5obMmc" height="1" width="1"/>אוריאלhttp://www.blogger.com/profile/07222719437710524336noreply@blogger.com0http://uriel80.blogspot.com/2011/07/blog-post_19.htmltag:blogger.com,1999:blog-1573032870411566971.post-24445919644216235892011-07-04T01:54:00.013+03:002011-07-04T02:00:49.543+03:002011-07-04T02:00:49.543+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-fRD2c-iQ96U/ThDgT7MrUqI/AAAAAAAAAJw/8Nt3RTG3uyo/s1600/Cottage_Cheese%2B%2528Small%2529.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="186" src="http://1.bp.blogspot.com/-fRD2c-iQ96U/ThDgT7MrUqI/AAAAAAAAAJw/8Nt3RTG3uyo/s200/Cottage_Cheese%2B%2528Small%2529.jpg" width="200" /></a></div><class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /> </class="separator"><br /> <div style="text-align: center;"><class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> <span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: xx-small;">picture from wikipedia by </span></class="separator"><span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: xx-small;"><a class="external text" href="http://www.flickr.com/people/stuart_spivack/" rel="nofollow">stu_spivack</a></span></div><div style="text-align: center;"></div><div style="text-align: right;"><span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;">לא מזמן כשיצא לי לדבר עם מישהי הזכרתי ולא לחיוב את פרויקט "אנדרומדה" ביפו, והיא תהתה אם יש לי משהו נגד "עשירים".האמת היא שאין לי שום דבר נגד עשירים, להפך. די אתפלא אם בנקודה מסוימת בעתיד בחיים לא אהיה מוגדר כך בעצמי. יש לא מעט אנשים שעשו את הונם בדרך שאני מאד מעריך. אנשים שפיתחו מוצרים חדשים, יצרו דברים או תרמו בדרכים אחרות לחברה שהובילו לכך שאנשים נעזרים בהם ובדברים שיצרו, וכפועל יוצא עשו כך את הונם. אנשים שיצרו יש מאין (בניגוד לדוגמה לניצול משאבי טבע השייכים לכלל), זו הדרך הנכונה. לא על כך אני מדבר.</span></div><div style="text-align: right;"><br /> </div><div style="text-align: right;"></div><div style="text-align: right;"><span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;">המינגווי באחד מספריו ("איים בזרם"? "יש ואין", "10 סיפורים", "סיפורי ניק אדמס"? כבר אינני זוכר. עם השנים פרטי העלילות מתכהים וההבדלים ביניהן אט אט מצטמצמים) מתאר זאת בצורה טובה כאשר הוא מתאר בסצינה מסוימת אנשים נמים בסירות שונות ובאחת מהן מתואר אדם שנח ומצפונו שקט. מצפונו שקט מאחר ואת הונו יצר בצורה חיובית. כך צריך להיות. לעומת זאת כשאני חושב על אנדרומדה המילה הראשונה שעולה לראשי היא "ניכור". אנשים שחיים מאחורי חומות, השער נפתח, הרכב נכנס או יוצא, מעלית ישר לפתח הבית, אין צורך להתעסק, להבחין או לראות את כל האנשים הרגילים שבחוץ. "עיר בתוך עיר". כך הפרויקט שווק, וקשה לי לתאר את סלידתי מכך.</span><br /> <br /> </div><div style="text-align: right;"></div><div style="text-align: right;"><span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;">תודה רבה אבל מזה כבר ראיתי מספיק בכל מיני רפובליקות בננה בדרום אמריקה. וילות מפוארות מוקפות חומה ושערים, ובמרחק קטן יחסית מהן ישנם המוני אנשים הגרים בפחונים מגובבים ללא חשמל ותשתיות. שפע מפואר למתי מעט ועוני מנוול לרבים מספור, חנויות יוקרה עם שפע רב לצד שומרים עם תתי מקלע בכל כספומט זה מתכון לא טוב. זה מתכון לא בריא המוביל לפשע והרבה ממנו. הפערים הללו מסוכנים לחברה ולאנשים בפרט.</span></div><div style="text-align: right;"></div><div style="text-align: right;"><span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;">לכן שמחתי גם לראות כאן את מחאת הקוטג'. סוף סוף גם הצרכן הישראלי לומד קצת מהאמריקאים בנושא הזה ומבין שהוא יכול להתאגד ולהשפיע. פייסבוק עזר לקבוצה משמעותית יחסית להתארגן וליצור רעש תקשורתי לגבי עליית המחירים כאן והגיע הזמן.</span><br /> <br /> </div><div style="text-align: right;"><span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;">קוטג' הוא לא הייטק, לא מדובר כאן במותרות או בדברים שקל להסתדר בלעדיהם אלא במזון. מלבד העשירונים הגבוהים, ההוצאות על מזון תופסות נתח עצום מהתקציב החודשי של כל משפחה ומשפחה ולכן העלאות המחירים כאן מרתיחות. העלאות המחירים&nbsp; כאן לא היו באמת דרושות עקב התייקרות עלויות, אלא סימפטום אופייני לנושא שחוזר על עצמו תמיד - חמדנות פשוטה לצד כשל שוק בנושא התחרות במשק. הרצון להשיג רווחים ומהר, ולא נורא אם זה מגיע כאן על חשבון רבים אחרים. מקנזי הסבירו לקרן אייפקס ששולטת בתנובה שאפשר להעלות את המחירים כי יש ביקוש יציב (כמה מפתיע בהתחשב בכך שמדובר במזון בסיסי...) והופה, המחירים עולים, הטייקונים מרוצים ושאר האנשים קצת פחות שבעים. לא נורא. במשק נורמלי התחרות הייתה גורמת לכך שהמחירים לא היו עולים כך אבל הפלא ופלא, אצלנו כל החברות ממהרות להעלות מחירים בהתאם, כמובן שללא תאום או חשש לקרטל. הכל תקין, הכל בסדר. והאנשים קצת פחות שבעים. זה הכל.</span><br /> </div><div style="text-align: right;"><span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;"><br /> </span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;">התגובות של זהבית כהן מאייפקס בשם תנובה ועפרה שטראוס היו מאלפות. הניתוק של זהבית כהן שהכריזה שהמחירים לא ירדו, יכול היה להתחרות רק בניכור וההתנשאות המביכים של שטראוס לגבי "האנשים שם בחוץ". כנראה צריך לרשת מליונים כדי לא להבין ש"האנשים שם בחוץ" די דומים לאנשים כאן בפנים. שתי אוזניים, שתי עיניים, אף, פה. כולם צריכים לאכול בסופו של דבר. לא יודע מי מייעץ להן בנושאי תדמית אבל הם בודאי לא מצדיקים את התשלום שהם מקבלים. הנתק הזה, הניכור בין אלו שיש להם הרבה יותר ממה שצריך לבין אלו שנאבקים רק כדי להשיג את המינימום הבסיסי לשרידה הוא אחד הפערים המטרידים ביותר שמתפתחים בחברה הישראלית. זהו אחד הדברים שצריך לפעול כדי לתקן (ודרך אגב, מס ירושה הוא אחד הדברים היותר מוצדקים ודרושים כאן לשם כך).</span><br /> <br /> </div><div style="text-align: right;"></div><div style="text-align: right;"><span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;">נזכר שרק לפני כשנה בערך נמכר פסל של ג'קומטי ב-104 מליון דולר. חתיכת מספר. לא שחס וחלילה אזלזל בג'קומטי הזכור לטוב ובכשרונו הנאצל להדהים, אבל כשחושב על הסכום הזה ששולם תמורת פיסת מתכת מעוצבת שתשב באיזה סלון מאובטח היטב, לא יכול שלא לחשוב על כמה חיי אדם אפשר היה להציל איתו בכל מיני מקומות מסוימים בעולם. אנשים חיים, חושבים, עם שאיפות, רצונות ורגשות, עם משפחות ואנשים קרובים. לא יכול שלא לתהות עד כמה השיטה שלנו היום יכולה להיות רקובה ומעוותת במקרי הקיצון שלה. לא מכיר שיטה טובה יותר, ועדיין, צריך להיות מודע לחסרונותיה הברורים. (לא שהאלטרנטיבות טובות יותר. כששומע לדוגמה את חסידי הקומוניזם השוטים שוב ושוב, צריך להיזכר שהאנשים האלו אחראים לרצח המוני שלא היה כמותו מעולם) פתרון? אין לי פתרונות. אולי רק חינוך טוב יותר לאנשים כדי שיצאו בני אדם. כזה שגורם לאנשים מסוימים, גם אם הם ראשי ממשלה, ללכת לגור בבקתה בנגב. כי בשורה התחתונה לא הכל מסתכם רק ברמת חיים והנאה אישית. חייב להיות משהו מעבר.</span></div></div><br /> <iframe frameborder="0" scrolling="no" src="http://www.facebook.com/widgets/like.php?href=http://uriel80.blogspot.com/2011/07/blog-post.html" style="border: none; height: 80px; width: 420px;"></iframe></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1573032870411566971-2444591964421623589?l=uriel80.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/2CQ1S76QilYtBpfqrHSiCuIzkcg/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/2CQ1S76QilYtBpfqrHSiCuIzkcg/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/2CQ1S76QilYtBpfqrHSiCuIzkcg/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/2CQ1S76QilYtBpfqrHSiCuIzkcg/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/dbzO/~4/IR-JFTesP9c" height="1" width="1"/>אוריאלhttp://www.blogger.com/profile/07222719437710524336noreply@blogger.com0http://uriel80.blogspot.com/2011/07/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-1573032870411566971.post-37678943819905958332011-06-27T00:33:00.028+03:002011-06-28T13:13:09.467+03:002011-06-28T13:13:09.467+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">מס' רשמים אישיים מועידת הנשיא האחרונה:<br /> <a href="http://www.presidentconf.org.il/about.asp">http://www.presidentconf.org.il/about.asp</a><br /> <br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-3zURKwg9hMk/Tgmn0uXlZ6I/AAAAAAAAAJo/g8VMmDBVPko/s1600/23062011013+-+Copy+%2528Small%2529+%2528Small%2529.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="240" src="http://1.bp.blogspot.com/-3zURKwg9hMk/Tgmn0uXlZ6I/AAAAAAAAAJo/g8VMmDBVPko/s320/23062011013+-+Copy+%2528Small%2529+%2528Small%2529.jpg" width="320" /></a></div><br /> כרגיל בארועים האלו נראה שהמטרה העיקרית שלהם היא בעיקר יצירת מפגשים בין אנשים שאולי יובילו לפרויקטים בהמשך. ההרצאות והפאנלים הם בעיקר רק התירוץ. שמעתי הרבה יותר דיבורים באויר על "המחר", מאשר צעדים קונקרטיים שיש לבצע כדי לקדם דברים תכל'ס. לא השתתפתי בועידות קודמות כך שאינני יכול להשוות אליהן, אבל למרות המספר הרב של המשתתפים (כ-4000 איש, כמעט מחציתם מחו"ל) במובן הזה לפחות הועידה הזו הייתה פספוס בעיני. לא ראיתי הכרזה מרשימה או בשורות חדשות&nbsp; על משהו שיראה על שינוי מהותי בסדר עדיפויות.<br /> <br /> הועידה הראשונה כללה תערוכה על עשרות מיזמים חדשים שזכו לחשיפה בפני רבים בעולם. כאן הייתה תערוכה של האוניברסיטה העברית עם לא מעט פרויקטים מרשימים, אך אני חושב שאנשים בעלי רקע לא הנדסי קצת פחות העריכו אותה. לא מספיק מרשימה ויזואלית, וחושש שלרוב האנשים מראה העיניים הוא שמדבר יותר מהתוכן.<br /> <br /> מליאת הפתיחה כללה את דן אריאלי שנתן הרצאה על חוסר רציונליות, ג'ימי וולס שייסד את ויקפדיה, מרטין סורל, שרה סילברמן ושאקירה (שעדיין לא מבין את תפקידן שם. קישוט? כי בידור גדול לא היה שם). מלבד כמה ירידות של סילברמן על בדיחות הקרש של רביד לא היתה שם בדיוק הפתעה מרעישה. במליאות האחרות מלבד שמעון פרס השתתפו אורחים רבים מכל העולם, החל מטוני בלייר שנתן שם נאום (מאד ציוני בעיני), ברנאר אנרי לוי שחזר בדיוק ממיסראטה בלוב, אבי ג'וזף כהן האנליסטית האופטימית הנצחית, ניאל פרגוסון ונבואות זעמו על אירופה, לארי סאמרס שר האוצר לשעבר של ארה"ב, סטנלי פישר, בנו שהיה סמנכ"ל בגוגל וכעת בפייסבוק, אריק מסקין וישראל אומן זוכי הנובל, יוסי ורדי, בנימין נתניהו,&nbsp; שרנסקי, לבני ועוד רבים רבים אחרים. לא חסרו בקהל פנים מוכרות -משרים כלנדאו, בעלי הון כתשובה וכלה בעיתונאים ונציגי התקשורת כבן דרור ימיני. בקיצור, אנשים היו שם.<br /> <br /> עמוס עוז יצא מגדרו כדי להשוות בין מצב הישראלים למצב הפלשתינים. לדעתו המצב הוא "פליטים מול פליטים, "נכון" מול "נכון", "לא נכון" מול "לא נכון".&nbsp; לא שחור מול לבן או "נכון" מול "לא נכון". לא יודע מה לגבי עמוס עוז אבל אני לא ממש פליט כאן. גם לא משפחתי שחיה כאן מאות בשנים. הגישה שלו כאילו השואה היא ההצדקה למדינת ישראל נחותה בעיני. השואה אולי מחזקת את הרעיון, אך אינה הסיבה לגביו. יהודים חיים כאן כי זו היא ארצם בדיוק כפי שצרפת שייכת לצרפתים וארה"ב לאמריקאים. הפלשתינים הם פליטים כי הם עדיין בוחרים להיות פליטים במקום להתחיל לבנות ולפתח את מדינתם (שכבר היום למעשה קיימת בפועל, בין אם האו"ם או אנחנו הכרנו בה או לא). זו הסיבה שהפלשתינים הם היחידים בעולם בעלי הגדרה מיוחדת לפליטים שתקפה אך ורק עבורם. בכל שאר העולם, פליטים בשלב מסוים מתחילים להסתדר בזכות עצמם, לא משאירים את המצב הזה לנצח.<br /> <br /> "נכון" מול "נכון"? חלק נכבד מהועידה הזו עסק בשלום והשאיפה אליו. כשאראה ועידות גדולות כאלו גם בצד השני, אסכים שמדובר ב"נכון" מול "נכון". בינתיים מצפיה בטלויזיה הפלשתינית אני רואה בעיקר חינוך לרצח, "דם הילדים יבשם את הארץ" (ציטוט אמיתי דרך אגב, אין כמו דם ילדים, אחלה בושם שבעולם. שאנל 5 ממש. כך משיגים שלום.) ואת אבו מאזן מריע, מוחה כפיים, ומחלק כספים בארועים פומבים למשפחות מחבלים מתאבדים. במימון משלם המיסים האמריקאי כמובן שהוא בעצם מחזיק אותם חיים. עמוס עוז היה היחיד בועדה שלצד מחיאות כפיים סוערות גם זכה לקריאות בוז. איש טוב, אבל תמים, כמה תמים. מפריע לי שרבים מתייחסים אליו כאל סוג של אדמו"ר ממש. הרי לא הייתי נותן לו להתמקח על מחיר הפירות מול מוכר בבסטה בשוק. לא יכול לשכוח שב-93' הסביר שאם הסכמי אוסלו לא יצליחו ויעבדו עלינו באמצעות המשכת האלימות, פשוט נוכל "לסגור על פלשתין ולבטלה"...&nbsp; אהה. המחיר לתמימות הזו היה שאנשים טובים שגדלתי איתם כבר לא איתנו היום. אפשר לקרוא לכך הרבה דברים, אבל מפתיע לא יהיה אחד מהם. בסופו של דבר שלום יהיה, הרוב השפוי מייחל לכך, אבל ההתלהבות המשיחית לגביו רק תרחיק אותו מאיתנו. (מה שהוביל דרך אגב להרצאה אחרת של זוכה הנובל ישראל אומן שם - הרומאים זכו לתקופת השלום היחסית הארוכה בתולדות האנושות, הפקס רומנה, דווקא בגלל שהמוטו שלהם היה "הרוצה בשלום, יכון למלחמה") <br /> <br /> תכל'ס, בעיני אחד האנשים שבאמת הובילו לשינוי עמוק בחיי כולנו היה לא פחות ולא יותר דווקא ג'ימי ויילס וויקיפדיה, לאו דווקא אחד מהנשיאים או ראשי הממשלות. חשבו על כל פעם שאנשים זקוקים למידע, התוצאות הראשונות יובילו אותם לויקיפדיה שהפכה לספק מידע ראשי בעולם. כמות הידע המרוכז שם עצומה והוא חופשי. אם בעניינים פוליטיים אמינותה בעייתית משהו (ועוד יותר מעניין לבחון כיצד הכתוב בה משפיע על העמדות הפוליטיות של הקוראים הניזונים ממנה), בנושאים טכניים בויקיפדיה (האנגלית, העברית לא מתקרבת אליה) המצב לא רע. הנגישות העצומה למידע משנה את העולם. כשאני רק חושב על מס' השעות שחסכתי עד היום כשמבט מהיר בויקיפדיה הפנה אותי מיד למאמרים המתאימים, ומכפיל את זה בכל כך הרבה אנשים בעולם... כשעוד יותר מכך אני חושב על כך שניתן להוריד את ויקיפדיה כולה לאינספור עותקים על כונן פלאש קטן - הספריה של אלכסנדריה מתגמדת לה במהירות. עידן המידע.<br /> <br /> חלק מהפאנלים היו מעניינים יותר וחלק פחות. התחום של כלכלה התנהגותית, רציונליות וקבלת החלטות מרתק אותי מאד כבר שנים רבות, והיה מעניין לראות את הפאנל בו דן אריאלי מתגרה בחלק מהכלכלנים שישבו על ידו.<br /> הוא צודק לחלוטין לגבי זה שהגישה של חלקם לגבי רמת השליטה שיש להם במדע המתפתח הנקרא כלכלה איננה מדהימה בלשון במעטה. באותו פאנל סרג'יו הייט הפתיע אותי כשאמר, אם הבנתי אותו נכונה, שאנשים אכן רציונליים אבל השוק אינו יעיל. חולק על הנקודה הזו לחלוטין. השוק אמנם אינו יעיל אבל בנקודות מסוימות אנשים אינם נוהגים כלל ברציונליות, אם מתוך חוסר הבנה, ואם מתוך המעברים הקבועים בין הפאניקה לתאוות הבצע.<br /> נקודות הקיצון של המעברים האלו מרתקות, לפחות אותי. לא יודע לכמה אנשים הנושא הזה מדבר, אבל יש לו השלכות רחבות מאד לחיים.<br /> <br /> יעקב פרנקל הפתיע אותי לטובה כשדיבר על כך שאנרגיה גרעינית תחזור במהלך העשר-עשרים השנה הבאות. הוא צודק. אין באמת ברירה אחרת, לפחות לא כרגע. אנשים לא באמת מבינים שפחם גורם להרבה יותר מקרי מוות. ג'ימס וולפנזון נשיא הבנק העולמי לשעבר דיבר על ההבדלים בין אחוז הסטודנטים הלומדים הנדסה במדינות המפותחות לעומת אלו במדינות המתפתחות כמו סין והודו. נקודה קריטית שתביע על השינוי ביחסי הכוחות במאה הנוכחית. שוב צודק. אפשר לשחק בניירות ככל שרוצים ולהצמיד להם איזה ערך שלא יהיה, אבל בשורה התחתונה אלו שמייצרים דברים הנמכרים לאחרים הם אלו שיחזיקו בכח בסופו של דבר.<br /> אישית אני מקווה שבעוד שאוכלוסיתה של סין הטוטליטרית תלך ותזדקן לה עם הזמן, הודו כדמוקרטיה הגדולה בעולם תתפוס את מקומה. אחד הדברים שפרנקל ציין הוא הוא שלא ניתן יהיה להתעלם מהודו ככח עולה. לא יכולתי להסכים איתו יותר.<br /> בשורה התחתונה - יהיה מאד מעניין לראות מה מתרחש כאן במאה הזו.</div><br /> <iframe src="http://www.facebook.com/widgets/like.php?href=http://uriel80.blogspot.com/2011/06/blog-post_27.html" scrolling="no" frameborder="0" style="border:none; width:420px; height:80px"></iframe><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1573032870411566971-3767894381990595833?l=uriel80.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/xtfVrIfcwr-JeA8ijMR1_oLz4SQ/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/xtfVrIfcwr-JeA8ijMR1_oLz4SQ/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/xtfVrIfcwr-JeA8ijMR1_oLz4SQ/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/xtfVrIfcwr-JeA8ijMR1_oLz4SQ/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/dbzO/~4/4c6CA-WbbYU" height="1" width="1"/>אוריאלhttp://www.blogger.com/profile/07222719437710524336noreply@blogger.com0http://uriel80.blogspot.com/2011/06/blog-post_27.htmltag:blogger.com,1999:blog-1573032870411566971.post-10775718623677954342011-06-12T01:21:00.001+03:002011-06-13T23:00:49.908+03:002011-06-13T23:00:49.908+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-X_H-fm00MBI/TewFpH5w8UI/AAAAAAAAAJc/8m0WLiCt1BY/s1600/BAZ.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="242" src="http://3.bp.blogspot.com/-X_H-fm00MBI/TewFpH5w8UI/AAAAAAAAAJc/8m0WLiCt1BY/s320/BAZ.jpg" width="320" /></a></div><br /> בימים האחרונים מצאתי את עצמי עוקב אחר שני גוזלים של בז מצוי. הגוזלים נפלו מהקן והפקחים שמצאו אותם "השתילו" אותם בקן אחר בו היו ביצים עקרות. ניתן לראות את האם המאושרת מטפלת בהם בלינק הבא שמשדר בשידור חי תמונות מהקן בנמצא במשרדי "גילת" בפתח תקוה.<br /> &nbsp;<a href="http://video.tau.ac.il/General/birds/2011">http://video.tau.ac.il/General/birds/2011</a><br /> <br /> מעניין לראות את זה. בתוך תקופה קצרה הגוזלים השירו פלומתם והתכסו במעטה נוצות חדש הדומה לאם. בימים האחרונים כבר התחילו לעופף ואוטוטו יעזבו את הקן לחייהם החדשים.<br /> שמתי לב שההתבוננות בהם מרגיעה אותי. תוך כדי יום עבודה אני עוצר מדי פעם למס' דקות, מביט בקישור ונהנה לראות שרידים של טבע שמצליחים לשרוד כאן למרות כל מה שאנו עושים כדי להרוס זאת. אנשים אחרים יוצאים להפסקת קפה וסיגריה, אני מביט בציפורים. כל אחד והשטיקים שלו בחיים.<br /> <br /> מדי פעם מול החלון עוברות גם להקות או זוגות של דררות, מרעננות בצבעיהן את האפרוריות העירונית האחידה שמסביב. הן מין פולש שמתרבה מהר, יעילות מאד ומזיקות במידה מסוימת (פלוס די תוקפניות. בשביל ישראל יצא לי לראות להקת דררות נאבקת בלהקת עורבים. הדררות ניצחו, לא ענין של מה בכך) אבל אין ספק שהן יפות לעין. הירוק שלהן מגוון קצת את האזור. הדרך בה הן התרבו במהירות בשנים האחרונות מרשימה. אין לי בעיה גדולה עם זה שהן מין פולש. כך היה תמיד, כך יהיה תמיד. אלו החיים. לא חסיד גדול של הגישה שיש לשמר את הקיים בכל מחיר. מינים חדשים מגיעים ומחליפים בהדרגה את הקודמים להם. הטבע יודע לאזן את עצמו עם הזמן, אפילו עם כל השטויות שאנו עושים. (כדאי להעיף פעם מבט על מה שקורה היום בצ'רנוביל. האזור פורח בצורה יוצאת דופן&nbsp; לאחר שנים של העדרות האדם. חלק מהחיות חולות אבל אפילו זה יעבור. החיים הם דבר מופלא עם יכולת שרידות יוצאת דופן. יש משהו מנחם במציאות הזו)<br /> <br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/--s5n0PjkMjA/TfPyv17dhKI/AAAAAAAAAJk/K9S2lR_vHoI/s1600/Drara+%2528Medium%2529.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="257" src="http://4.bp.blogspot.com/--s5n0PjkMjA/TfPyv17dhKI/AAAAAAAAAJk/K9S2lR_vHoI/s320/Drara+%2528Medium%2529.jpg" width="320" /></a></div><br /> לא אתפלא אם בתוך שנים מספר, המטרופולין של חדרה עד גדרה יהפוך להיות גוש בטון אחיד גדול ומכוער במיוחד. אנחנו דורסים את הטבע בכל מקום בו אנו נמצאים במקום להשתלב בו. עוד ועוד גושי בטון אפורים משוכפלים, כך שהאפשרות היחידה לראות משהו חי נמצא בעיקר הרחק מכאן (הכל יחסי כמובן) בגליל ובנגב.<br /> <br /> זה מזכיר לי שכבר יותר משנתיים שלא יצא לי לטייל באיזה חור שכוח-אל בעולם (לא כולל כמובן כל הטיולים בתוך ישראל. עם אלה משתדל להמשיך כל הזמן) ושוב מילות השיר הזה עולות לי לראש...<br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><object class="BLOGGER-youtube-video" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" codebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab#version=6,0,40,0" data-thumbnail-src="http://2.gvt0.com/vi/d98uLQ-5JFY/0.jpg" height="266" width="320"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/d98uLQ-5JFY&fs=1&source=uds" /><param name="bgcolor" value="#FFFFFF" /><embed width="320" height="266" src="http://www.youtube.com/v/d98uLQ-5JFY&fs=1&source=uds" type="application/x-shockwave-flash"></embed></object></div>אולי באמת הגיע הזמן שוב לרענון.</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1573032870411566971-1077571862367795434?l=uriel80.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/tcWUAufMvfvHrxH-912sEEj_OTM/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/tcWUAufMvfvHrxH-912sEEj_OTM/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/tcWUAufMvfvHrxH-912sEEj_OTM/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/tcWUAufMvfvHrxH-912sEEj_OTM/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/dbzO/~4/dgaxM28TZAU" height="1" width="1"/>אוריאלhttp://www.blogger.com/profile/07222719437710524336noreply@blogger.com2http://uriel80.blogspot.com/2011/06/blog-post_12.htmltag:blogger.com,1999:blog-1573032870411566971.post-25722232658009296182011-06-02T00:30:00.011+03:002011-06-13T22:47:48.277+03:002011-06-13T22:47:48.277+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">לאחרונה התבשרנו שסכום המשכנתא הממוצעת בישראל גדל ל-600,000 ש"ח. שש מאות אלף ש"ח. תחזרו לרגע על המספר הזה, זה חתיכת מספר גדול בתור חוב לבנק (להלן "האדון" בניגוד ללווה- להלן "העבד").<br /> מכל עבר אני נתקל בחברים, מכרים, אנשים שמסתערים על המשכנתאות האלו בלי לחשוב פעמיים כי "כעת הריבית זולה" ו"מחירי הדירות רק יעלו" ואני לא יכול שלא לתפוס את הראש. רובם פשוט לא מבינים מה הם באמת עושים. לאן זה יגיע בפועל.<br /> <br /> במהלך 2009 הריבית הגיעה לשפל היסטורי של 0.5%. מאז היא המשיכה לעלות, ופישר העלה לאחרונה את ריבית בנק ישראל ל-3.25% מה שאומר שריבית הפריים (+1.5%) עומדת היום כבר על 4.75%. התקופה הזו אינה מייצגת. אני לא חושב שרוב האנשים האלו טרחו לבדוק להיכן הגיעה הריבית בשנים עברו או להבין לאן היא מסוגלת להגיע. אם הם היו טורחים לבדוק מעבר לשנה שנתיים האחרונות הם כנראה היו מגלים שריבית בנק ישראל בעבר הייתה למשל בתחילת 2003 כ-9% (שוב, ריבית בנק ישראל. לפריים יש להוסיף לכך עוד 1.5% נוספים), ב-99' הגיעה גם ל-13.5% וב-96' אף ל-17%. לא חושב שאנשים מבינים את משמעות הריבית הזו לקצב גדילת החוב וההחזר החודשי שלהם.<br /> כדאי להביט בקישור המצורף לריביות ההיסטוריות של בנק ישראל.<br /> <a href="http://www.bankisrael.gov.il/deptdata/monetar/interest/bointcrh.htm">http://www.bankisrael.gov.il/deptdata/monetar/interest/bointcrh.htm</a><br /> <br /> אם הם היו טורחים לבדוק גם את מחירי הדירות בעבר הם היו מגלים שלא רק שמחירי הדירות לא תמיד עולים, יש די והותר שנים בהם הם גם ירדו. מחירי הדירות עלו במשך השנים בממוצע באזור ה-3% לשנה. לא קרוב בכלל לעליות המטורפות שראינו בשלוש השנים האחרונות. הפחד המניע אנשים שמחירי הדירות ימשיכו לעלות בקצב מטורף ללא הפסקה איננו מבוסס. בסופו של דבר יש גבול מסוים שבו אנשים פשוט יפסיקו לקנות כי הדבר כבר לא יהיה באפשרותם. מדי פעם אף שזה נדיר גם יש פיצוץ והתרסקות. לא מאמינים? תביטו בארה"ב כרגע. לפי מה שנראה, גם אל סין הפיצוץ הזה יגיע בשנים הקרובות.<br /> <br /> "אז איזה פיתרון אתה מציע?" אתם שואלים. אין פתרונות קסם בחיים. לחבר טוב שלקח משכנתא בזמנו המלצתי לנצל את הריבית ההיסטורית שלא תחזור עוד, לקחת חלק גדול במשכנתא קבועה לחלוטין, לא צמודה, לא פריים ולא בטיח ורק חלק קטן יחסית ממנה שאותו יוכל להחזיר בפריים. הפקידה בבנק עוד שאלה אותו בתדהמה: "באמת טרחת לבדוק מה היתה הריבית לפני כל כך הרבה שנים?". התגובה הראשונה של אנשים באותו זמן הייתה שאני מדבר שטויות ושזו תהיה משכנתא יקרה מאד, אבל עם עליית הריבית המתמשכת מאז הדברים כבר די ברורים. הטעות הרצינית של רוב לוקחי המשכנתאות היא ההנחה שהם תמיד יוכלו לקבע את המשכנתא במקרה הצורך, רק שהם לא מבינים שהתנאים בהם הם יוכלו לבצע זאת כבר לא יהיו התנאים שהיו להם בעבר ולא יחזרו שנית. אנשים שוב מסתכלים אך ורק על הטווח הקצר ושוכחים שמשכנתא היא הלוואה לטווח ארוך.<br /> <br /> אני כלל לא בטוח שרכישת דירה בזמן הזה היא דבר נבון. לא בטוח שרכישת דירה בארץ באופן כללי היא דבר נבון. תלוי בעיתוי. בארץ ישנו היום כשל בכל הנוגע לשוק השכירות לטווח ארוך ולכן זה הופך לבעיה, אבל אדם הגיוני במצב נורמלי כנראה היה מעדיף לשכור דירה לטווח ארוך ואת החיסכון להשקיע בנפרד בתשואות גבוהות יותר. הנקודה היא שהחלטות כאלו לא מתקבלות אך ורק באופן הגיוני נטו. יש רצון ביציבות, וכשאדם חי בזוגיות יש עוד שיקולים ודעות שנכנסים כאן לתמונה ויש להתחשב בהם. אבל גם אם צריך לקחת משכנתא, לעשות זאת בשכל זו לא מילה גסה. הרי זו אחת ההחלטות הפיננסיות הגדולות ביותר שאדם מקבל בחייו, ולכל החלטה כאן יש השלכות של מאות אלפי שקלים. רוב האנשים מעוניינים לחיות בבית גדול ויפה, מקום שנעים לחזור אליו, אבל כדאי לזכור שמשכנתא לא מתאימה וגדולה מדי לזוג צעיר, היא בסופו של דבר מחויבות ולכל החיים. לא מבין אנשים שמתעקשים להתחיל דווקא בדירה גדולה ודווקא באזור המרכז. מה רע בדירה קטנה יותר או במרחק מסוים מהמרכז? אנשים שרוכשים היום דירה בת"א באמצעות חוב גדול עושים טעות מרה. הם שוכחים שהדירה למעשה שייכת לבנק, לא להם.<br /> <br /> התיאור הזה נשמע קר ומנותק אבל הוא אינו כך. בסופו של דבר כואב לי על אנשים שהורסים את חייהם למען חלומות שווא. זו טעות. אחוז מסוים מתוך ציבור לוקחי המשכנתאות הזה, באופן בלתי נמנע, יקלע במשך השנים לפשיטת רגל במקרה הרע או לחיי דחק במקרה הטוב, יחד עם כל תזוזה בכלכלה העולמית. יש כאן דור שלם שחלק מסוים ממנו עתיד להימחק, והוא אפילו אינו מודע לכך.<br /> <br /> נזכר בקטע מסוים שנחרט בזכרוני מתוך "ענבי זעם" של סטיינבק זוכה הנובל. אדם שהיה לו מקום בלבו לאנשים שלא שפר עליהם גורלם. הקטע מתאר את נציגי הבנק הבאים לפנות את החוואים מאדמותיהם בזמן השפל הגדול, המהווה את הרקע לספר (המומלץ בחום, אחד הספרים הטובים שקראתי):<br /> <br /> "כשהייתה האדמה בבעלות בנק או חברה כלכלית, היה הנציג אומר: הבנק - או החברה - זקוקים - רוצים - מתעקשים - חייבים לקבל - כאילו הבנק או החברה היו מעין מפלצות, מפלצות חושבות ומרגישות, שלוכדות אותן ברשתן. נציגים אלה לא היו מוכנים להיות אחראים למעשי הבנק או החברה, משום שהיו בני אדם ועבדים, ואילו הבנקים היו מכונות ואדונים בעת ובעונה אחת. כמה מנציגי הבעלים היו גאים להיות עבדים לאדונים קרים, בעלי עוצמה מעין זו."<br /> <br /> </div><br /> <iframe frameborder="0" scrolling="no" src="http://www.facebook.com/widgets/like.php?href=http://uriel80.blogspot.com/2011/06/blog-post.html" style="border: none; height: 80px; width: 420px;"></iframe></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1573032870411566971-2572223265800929618?l=uriel80.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/hGd6o8if28iVKlp3xA-c2ksiFEE/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/hGd6o8if28iVKlp3xA-c2ksiFEE/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/hGd6o8if28iVKlp3xA-c2ksiFEE/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/hGd6o8if28iVKlp3xA-c2ksiFEE/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/dbzO/~4/I2aYbkNqpFw" height="1" width="1"/>אוריאלhttp://www.blogger.com/profile/07222719437710524336noreply@blogger.com1http://uriel80.blogspot.com/2011/06/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-1573032870411566971.post-49720368170900928352011-05-22T01:36:00.014+03:002011-05-31T11:48:44.000+03:002011-05-31T11:48:44.000+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-size: small;">שוב אני נזכר באותו פסוק מפורסם מקהלת - "מה שהיה הוא שיהיה, ומה שנעשה הוא שיעשה, ואין כל חדש תחת השמש" (קהלת א,ט).<br style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;" /><span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;">הדבר שהזכיר לי את הפסוק המדובר הוא למרבה הפלא דווקא ההנפקה האחרונה של Linkedin בארה"ב, וההסתערות המטורפת של עדר המהמרים </span>(בדגש על מהמרים במקום משקיעים) על המניות שלה, אותן היו מוכנים לרכוש בכל מחיר, הגיוני ושלא הגיוני.</span><br /> <span style="font-size: small;"> </span><br /> <span style="font-size: small;">זה דבר שמפליא אותי בכל פעם מחדש כי הוא מראה על משהו משמעותי ומעניין הרבה יותר - כיצד אנשים חושבים, כיצד הם מקבלים החלטות, והאם הן רציונליות או לא. במקרה זה אני אישית מאמין שהן רחוקות מלהיות רציונליות, אבל כמובן שימים יגידו. רק ב-2000 היה לנו את משבר ההי-טק הגדול כשאינספור אנשים שילמו במיטב חסכונות חייהם עבור בועות של אויר חם, בגלל ההנחה המטופשת שהעולם ישתנה כעת כל כך מהר, עד שלא משנה יותר אם חברה מרויחה או מפסידה ובלבד שתתפוס "נתח שוק". רק ב-2008 חווינו את אחד המשברים הגדולים ביותר במאה השנים האחרונות, כשהמוני אנשים חיו על אשראי אותו הם לא יכלו להרשות לעצמם והתבססו על מחירי בתים מנופחים. הכל תחת ההנחה שמחירי הבתים תמיד ימשיכו לעלות (מי אמר ישראל או סין כעת ולא קיבל?)</span><br /> <span style="font-size: small;"> </span><br /> <span style="font-size: small;">ב-2000 ראיתי תוך כדי לימודיי כיצד ממצב שבו חברות היי-טק היו מוכנות לשלם לאנשים רק כדי לקבל מהם קורות חיים, עברנו במהירות עצומה למצב שבו החברות הללו התאיידו כאילו לא היו קיימות מעולם. ישנו קשר בין הדברים. ב-2008 ראינו כיצד לאחר שנים של ריבית נמוכה באופן מלאכותי ואנשים שקנו בתים שמעולם לא יכלו להרשות - אותם האנשים פושטים רגל ונזרקים מבתיהם.</span><br /> <span style="font-size: small;">וכעת שוב אני רואה אנשים קונים אויר חם במחירים מוגזמים. ביום הראשון של הנפקת לינקדאין היא הגיעה לשווי המרתק של כ- 8.9 מליארד דולר. בכל שנת 2010 היו לה בסך הכל רווחים (ולא הכנסות) של כ-15 מליון דולר (ומאז גם הרווח נעלם שוב). בערך פי 594.</span><br /> <span style="font-size: small;">במהלך יום המסחר היחס הזה הגיע אף ל-773. אינני מצליח להבין אנשים שמוכנים לשלם כל כך הרבה תמורת כל כך מעט.</span><br /> <span style="font-size: small;"> </span><br /> <span style="font-size: small;">אנשים שוכחים שוב ושוב את הרעיון הבסיסי שמניה היא יחידת שותפות בעסק מסוים. לא נייר בעל חיים עצמאיים משלו. אם העסק טוב, המנייה טובה ואם היא גם נסחרת במחיר זול הרי שיש כאן משהו מעניין. אם העסק מקרטע ובפרט כשהוא נסחר במחירים מופקעים במיוחד, רצוי להתרחק. גם אם אותם אנשים מאמינים שלינקדאין היא חברה טובה שהולכת לצמוח מעתה והלאה בשיעורים עצומים, מדוע הם מוכנים לשלם עליה מחירים כאלו? מדוע היא עדיפה על פני עסקים רבים ו*זולים* בעלי יכולת מוכחת להפיק רווחים לאורך שנים? כיצד מהר כל כך התחלפה הפאניקה מחדש בתאוות בצע בלתי נשלטת? ברצון להפיק רווחים מהירים ללא הצורך בעבודה עבורו, עבודה שבאמת יוצרת משהו אמיתי?</span><br /> <br /> <span style="font-size: small;"> אנשים חושבים על הסיכוי שירויחו ביום אחד עשרות אחוזים ושוכחים כי ישנו סיכוי גדול הרבה יותר שיפסידו עשרות אחוזים. אנשים גם שוכחים שמרגע שהפסידו עשרות אחוזים, הטיפוס בחזרה למעלה שוב אל נקודת המוצא ההתחלתית שלך קשה הרבה יותר. אם הפסדת 50%, עליך להרויח 100% רק כדי לחזור לנקודת המוצא ההתחלתית שלך. מעייף לחזור על כך אבל לא נראה שהרוב קולטים את הדבר הטריוויאלי הזה.</span><br /> <span style="font-size: small;">עד לאן הדבר הזה יכול להמשיך? אינני יודע. ההיגיון אומר אולי לנסות ולמכור בחסר את התופעה המנופחת הזו, אבל גם זה מסוכן מדי. לא מסוגל לחזות כמה עוד ליצנים יש בעולם שמוכנים לשלם אף מחירים גבוהים הרבה יותר תמורת הדברים האלו. עסקי אויר. בועות יכולות לפקוע מיד והן עלולות גם להימשך שנים רבות. כל מה שנדרש לשם כך הוא אנשים נוספים שיהיו מוכנים להמשיך להזריק אויר חם ונזילות לפירמידה, וכל עוד הם קיימים זה ימשיך, אבל כמו תמיד באורח בלתי נמנע -הפיצוץ בוא יבוא.</span><br /> <br /> <span style="font-size: small;">לינקדאין לא לבד. מכל עבר שומעים לאחרונה על עוד ועוד חברות אינטרנט שמונפקות במחירים לא ברורים. בשורה התחתונה, הדבר היחיד שקובע הוא האם מדובר בעסק טוב שמסוגל לייצר הכנסות או לא. אם לא -מדובר בעוד חלום. כפי שאמרתי, עסקי אויר. הבעיה היחידה עם חלומות היא שמתישהו נדרש להתעורר מהם, ולפעמים זה כואב. כבר היינו בסרט הזה שוב ושוב ושוב ושוב. מאות בשנים של חזרות על המחזוריות הזו, מעברים מקיצוניות לקיצוניות ללא שיקול דעת.</span><br /> <span style="font-size: small;">דבר אחד בטוח - בני אדם הם יצורים מרתקים. מעניין להתבונן בכך. אין ספק שקהלת אכן היה אדם חכם.</span><br /> <br /> </div><br /> <iframe frameborder="0" scrolling="no" src="http://www.facebook.com/widgets/like.php?href=http://uriel80.blogspot.com/2011/05/blog-post.html" style="border: none; height: 80px; width: 420px;"></iframe><br /> <br /> </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1573032870411566971-4972036817090092835?l=uriel80.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/vf-vyfZwlNWvEn2ibLaV5y4RoHE/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/vf-vyfZwlNWvEn2ibLaV5y4RoHE/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/vf-vyfZwlNWvEn2ibLaV5y4RoHE/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/vf-vyfZwlNWvEn2ibLaV5y4RoHE/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/dbzO/~4/9EtD8eO8IGc" height="1" width="1"/>אוריאלhttp://www.blogger.com/profile/07222719437710524336noreply@blogger.com0http://uriel80.blogspot.com/2011/05/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-1573032870411566971.post-89221071547792873602011-04-23T23:59:00.010+03:002011-05-27T00:20:52.196+03:002011-05-27T00:20:52.196+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">מצרף כמה תמונות פנורמה שצילמתי בשביל הגולן. הוא נראה מרהיב במיוחד כעת. כאילו הדברים צולמו בחו"ל ולא בארץ. התמונות כאן באיכות מופחתת לא ממש מצליחות להעביר את היופי במציאות אבל לפחות זהו סוג של ניסיון. ניתן להקליק על חלקן כדי להגדיל אותן.<br /> <br /> <br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-hZOlz9qLHVk/TbP6reX-btI/AAAAAAAAAJU/6RyRcZbTk4Y/s1600/21042011266+%2528Large%2529.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="240" src="http://2.bp.blogspot.com/-hZOlz9qLHVk/TbP6reX-btI/AAAAAAAAAJU/6RyRcZbTk4Y/s320/21042011266+%2528Large%2529.jpg" width="320" /></a></div><br /> <br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-fNJZZyt8cl8/TbP5mb0Sc5I/AAAAAAAAAJM/67Uij70DjkM/s1600/IMG_4192+%2528Large%2529+-+Copy.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="240" src="http://4.bp.blogspot.com/-fNJZZyt8cl8/TbP5mb0Sc5I/AAAAAAAAAJM/67Uij70DjkM/s320/IMG_4192+%2528Large%2529+-+Copy.JPG" width="320" /></a></div><br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-oHzKhx2qSdI/TbP4BTtqTTI/AAAAAAAAAI4/1LhpDvftFqY/s1600/%25D7%259C%25D7%259B%25D7%2599%25D7%2595%25D7%2595%25D7%259F+%25D7%25A7%25D7%2595%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%2598%25D7%25A8%25D7%2594+%2528Large%2529.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="136" src="http://4.bp.blogspot.com/-oHzKhx2qSdI/TbP4BTtqTTI/AAAAAAAAAI4/1LhpDvftFqY/s320/%25D7%259C%25D7%259B%25D7%2599%25D7%2595%25D7%2595%25D7%259F+%25D7%25A7%25D7%2595%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%2598%25D7%25A8%25D7%2594+%2528Large%2529.jpg" width="320" /></a></div><br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-XMf_uwmDPII/TbP4GybIz_I/AAAAAAAAAI8/ZBkeyBjlcow/s1600/%25D7%259E%25D7%25A2%25D7%2599%25D7%25A0%25D7%2595%25D7%25AA+%25D7%25A4%25D7%2597%25D7%259D+%2528Large%2529.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="129" src="http://4.bp.blogspot.com/-XMf_uwmDPII/TbP4GybIz_I/AAAAAAAAAI8/ZBkeyBjlcow/s320/%25D7%259E%25D7%25A2%25D7%2599%25D7%25A0%25D7%2595%25D7%25AA+%25D7%25A4%25D7%2597%25D7%259D+%2528Large%2529.jpg" width="320" /></a></div><br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-a--BPI5Yy2o/TbP4LdrAlWI/AAAAAAAAAJA/WNFLOHv54NA/s1600/%25D7%25A9%25D7%2591%25D7%2599%25D7%259C+%25D7%2594%25D7%2592%25D7%2595%25D7%259C%25D7%259F+%2528Large%2529.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="76" src="http://2.bp.blogspot.com/-a--BPI5Yy2o/TbP4LdrAlWI/AAAAAAAAAJA/WNFLOHv54NA/s320/%25D7%25A9%25D7%2591%25D7%2599%25D7%259C+%25D7%2594%25D7%2592%25D7%2595%25D7%259C%25D7%259F+%2528Large%2529.jpg" width="320" /></a></div><br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-ACUdbB4Q4Gw/TbP4Pqaf07I/AAAAAAAAAJE/zAX72SSvov4/s1600/%25D7%25A9%25D7%2591%25D7%2599%25D7%259C+%25D7%2594%25D7%2592%25D7%2595%25D7%259C%25D7%259F+6+%2528Large%2529.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="54" src="http://1.bp.blogspot.com/-ACUdbB4Q4Gw/TbP4Pqaf07I/AAAAAAAAAJE/zAX72SSvov4/s320/%25D7%25A9%25D7%2591%25D7%2599%25D7%259C+%25D7%2594%25D7%2592%25D7%2595%25D7%259C%25D7%259F+6+%2528Large%2529.jpg" width="320" /></a></div><br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-JOGBZ_-M3Js/TbP4UDVFKuI/AAAAAAAAAJI/g56gpOfwijI/s1600/%25D7%25AA%25D7%25A6%25D7%25A4%25D7%2599%25D7%25AA+%25D7%259E%25D7%25AA%25D7%259C+%25D7%25A2%25D7%25A1%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%2594++%2528Large%2529.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="57" src="http://3.bp.blogspot.com/-JOGBZ_-M3Js/TbP4UDVFKuI/AAAAAAAAAJI/g56gpOfwijI/s320/%25D7%25AA%25D7%25A6%25D7%25A4%25D7%2599%25D7%25AA+%25D7%259E%25D7%25AA%25D7%259C+%25D7%25A2%25D7%25A1%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%2594++%2528Large%2529.jpg" width="320" /></a></div><br /> <br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-gPv_CuzgIhg/TbP5tRgmHaI/AAAAAAAAAJQ/CeTpH05yILs/s1600/%25D7%2590%25D7%259C%25D7%2595%25D7%25A0%25D7%2599+%25D7%2594%25D7%2591%25D7%25A9%25D7%259F+%2528Large%2529.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="81" src="http://4.bp.blogspot.com/-gPv_CuzgIhg/TbP5tRgmHaI/AAAAAAAAAJQ/CeTpH05yILs/s320/%25D7%2590%25D7%259C%25D7%2595%25D7%25A0%25D7%2599+%25D7%2594%25D7%2591%25D7%25A9%25D7%259F+%2528Large%2529.jpg" width="320" /></a></div><br /> <br /> <br /> <br /> </div><br /> <br /> <iframe frameborder="0" scrolling="no" src="http://www.facebook.com/widgets/like.php?href=http://uriel80.blogspot.com/2011/04/blog-post_5371.html" style="border: none; height: 80px; width: 420px;"></iframe><br /> <br /> </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1573032870411566971-8922107154779287360?l=uriel80.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/LF_aH38m-ki4C-SkvaPUyjgJxc4/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/LF_aH38m-ki4C-SkvaPUyjgJxc4/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/LF_aH38m-ki4C-SkvaPUyjgJxc4/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/LF_aH38m-ki4C-SkvaPUyjgJxc4/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/dbzO/~4/OSKq08Wp-3k" height="1" width="1"/>אוריאלhttp://www.blogger.com/profile/07222719437710524336noreply@blogger.com2http://uriel80.blogspot.com/2011/04/blog-post_5371.htmltag:blogger.com,1999:blog-1573032870411566971.post-20324163903300471492011-04-23T23:48:00.012+03:002011-05-27T00:37:15.811+03:002011-05-27T00:37:15.811+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-size: small;">הצטרפתי לי לכמה ימים לחבר'ה מ"נפגשים בשביל ישראל" שטיילו באזור שביל הגולן. (הנוף שם פשוט מרהיב כעת. אולי אצרף עוד מעט איזה פוסט עם כמה תמונות בהמשך) באחד הימים התיישבנו לארוחה משותפת שבגלל הפסח והנוכחות של לא מעט חבר'ה דתיים, כללה בעיקר הרבה מאד מרק (עשיר מאד כשבחוץ ברמת הגולן בלילה קר - תענוג).</span><br /> <br /> <span style="font-size: small;">כשהמרק לבסוף הגיע אלינו, חבורת המורעבים, ההתגודדות סביבו הייתה לא קטנה. כשאני רואה חבורת ישראלים מתנפלים על אוכל כעדר קרנפים </span>שועטים, ועוד בתור למרק - <span style="font-size: small;">ההומור השחור שלי כתמיד מתחיל לעבוד שעות נוספות. התחלנו להריץ שם בדיחות שחורות ללא סוף על התור למרק במחנות השמדה עם בקשות למנה מתחתית הסיר, או לחילופין אוליבר טוויסט </span><span style="font-size: small;">בבית המחסה </span><span style="font-size: small;">המרים את צלחתו ומבקש בהכנעה: "</span><i>Please, sir, I want some more".</i><br /> <br /> את המנות לקחנו בצלחות פלסטיק חד פעמיות דקות.<span style="font-size: small;"> לקחתי שתיים, אחת בכל כף יד, עבורי ועבור עוד אנשים שישבו איתי, מה שעתיד להתברר כטעות גסה. הבחור שמחלק את המנות צוחק בזמן שהוא מוזג ואומר לי "יש לך כנראה כח רצון חזק מאד אם אתה מצליח להחזיק ככה את הצלחות, הוא באמת רותח". רק חבל כמובן שאת המשפט הזה הוא לא אמר שניה לפני שיצק את המנה לצלחות. אני בתגובה עונה לו בחיוך ש"אני אמנם מחייך, אבל תאמין לי שכרגע מת מכאבים" מה שנכון לחלוטין. </span><span style="font-size: small;">את המים למרק חיממו על כלב גז במשך זמן רב מאד, המרק לא חם אלא באמת רותח. מנסה להקטין ככל האפשר את שטח המגע של כף היד עם תחתית הצלחות הדקות. התחושה מזכירה גפרור מלובן או סיגריה בוערת הצמודה ליד. מעניין.</span><br /> <br /> <span style="font-size: small;">האפשרויות הן לשפוך מיד את המרק בחזרה מה שכנראה ישפריץ מרק רותח על כל השאר מסביבי, לא הרעיון המוצלח ביותר שהגיתי בחיי, או להניח אותו על השולחן הצמוד מה שיקח עוד שתיים-שלוש שניות כי צריך קצת לפלס את הדרך מול אלה שמקיפים אותי. נו שוין, בוחר באפשרות השניה.</span><br /> <br /> <span style="font-size: small;">יש שלפוחית נחמדה שהתפתחה למחרת&nbsp; על הקמיצה שלי. כוויה קטנה שתעבור תוך ימים ספורים ללא סימן. ואני יודע שזה ילדותי להדהים אבל כשמביט עליה, מודה שבכל זאת צץ לו איזה חיוך קטן.</span><br /> <span style="font-size: small;"><br /> </span><br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-Md8vKMhCv-4/TbPzxpsCeVI/AAAAAAAAAIs/Q0gqjJUQxuw/s1600/%25D7%259E%25D7%2596%25D7%259B%25D7%25A8%25D7%25AA.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="http://3.bp.blogspot.com/-Md8vKMhCv-4/TbPzxpsCeVI/AAAAAAAAAIs/Q0gqjJUQxuw/s1600/%25D7%259E%25D7%2596%25D7%259B%25D7%25A8%25D7%25AA.jpg" /></a></div><span style="font-size: small;"><br /> </span></div><br /> <iframe src="http://www.facebook.com/widgets/like.php?href=http://uriel80.blogspot.com/2011/04/blog-post_23.html" scrolling="no" frameborder="0" style="border:none; width:420px; height:80px"></iframe><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1573032870411566971-2032416390330047149?l=uriel80.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/Pzv9G4W3PshO0HnBH6XgeM7QeBM/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/Pzv9G4W3PshO0HnBH6XgeM7QeBM/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/Pzv9G4W3PshO0HnBH6XgeM7QeBM/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/Pzv9G4W3PshO0HnBH6XgeM7QeBM/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/dbzO/~4/x3PMbKf3LLk" height="1" width="1"/>אוריאלhttp://www.blogger.com/profile/07222719437710524336noreply@blogger.com0http://uriel80.blogspot.com/2011/04/blog-post_23.htmltag:blogger.com,1999:blog-1573032870411566971.post-10563592095513342332011-04-13T01:01:00.001+03:002011-05-27T00:36:15.310+03:002011-05-27T00:36:15.310+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">אני באוניברסיטה. מחכה לתחילת הרצאה שמעניינת אותי ורלוונטית לכמה דברים די מעניינים. לפני שהיא מתחילה, אני מנצל את הזמן וניגש החוצה לאחד הכספומטים כדי להוציא כסף.<br /> נציגת מכירות של הבנק מתקרבת לעברי ותוהה אם היא יכולה לעניין אותי בכמה תוכניות שלהם.<br /> "אתה סטודנט או מרצה?" היא שואלת אותי.<br /> "לא זה ולא זה", אני עונה.<br /> "אהה... אתה לא סטודנט ולא מרצה?"<br /> "לא."<br /> "אז מה אתה עושה כאן?"<br /> "אני שומע הרצאות"<br /> למה?" היא שואלת בתמיהה.<br /> "כדי ללמוד"<br /> "כדי ללמוד?" היא חוזרת על דבריי.<br /> "כן, כדי ללמוד".<br /> "אהה... אוקי." והיא עוזבת במנוחה את העוף המוזר בו נתקלה כרגע.<br /> <br /> איזה רעיון הזוי זה כנראה. להגיע לאוניברסיטה ולשמוע הרצאה לא לשם תואר או תעודה אלא רק כדי ללמוד משהו.<br /> כמה מוזר, כמה הזוי. הרי מה לאוניברסיטה ולידע?<br /> ואני משועשע. חייבים להודות שהחיים הם לעיתים דבר די משעשע באופן כללי.</div><br /> <br /> <iframe src="http://www.facebook.com/widgets/like.php?href=http://uriel80.blogspot.com/2011/04/blog-post_14.html" scrolling="no" frameborder="0" style="border:none; width:420px; height:80px"></iframe><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1573032870411566971-1056359209551334233?l=uriel80.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/YYR4srQE0kpIRDNOOCEvC3kkqAc/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/YYR4srQE0kpIRDNOOCEvC3kkqAc/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/YYR4srQE0kpIRDNOOCEvC3kkqAc/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/YYR4srQE0kpIRDNOOCEvC3kkqAc/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/dbzO/~4/52IlEYG0jaY" height="1" width="1"/>אוריאלhttp://www.blogger.com/profile/07222719437710524336noreply@blogger.com0http://uriel80.blogspot.com/2011/04/blog-post_14.htmltag:blogger.com,1999:blog-1573032870411566971.post-35823749140857620262011-04-04T02:21:00.020+03:002011-05-27T00:34:51.804+03:002011-05-27T00:34:51.804+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="font-size: small;">חברה שאלה אותי לא מזמן מה הסיבה בגללה אני כל כך לא סובל את תוכניות הריאליטי למיניהן. היא די טעתה. זה לא שאני לא סובל אותן במיוחד, זה נע בין תיעוב קל לתחושת קבס עמוקה בהתאם לסוג התוכנית.</span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="font-size: small;">"הישרדות" ו"האח הגדול" הן אלו שאני באמת סולד מהן בגלל המבנה שמעודד מלכתחילה תופעות מסוימות בשם הרייטינג הקדוש.</span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="font-size: small;"> </span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="font-size: small;"> קשה להימלט מהתוכניות האלו ומהידיעות עליהן. הרייטינג המטורף גורר אינספור כתבות עליהן, תמונות וסרטונים. קשה עד בלתי אפשרי להתעלם מכך לחלוטין. אז מדוע באמת אני סולד מהן? דוגמה נהדרת לכך נמצאת כאן:</span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="font-size: small;"><br /> </span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="font-size: small;"><a href="http://www.mouse.co.il/CM.television_articles_item,790,209,59629,.aspx">http://www.mouse.co.il/CM.television_articles_item,790,209,59629,.aspx</a> </span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="font-size: small;"> </span></div><div class="separator" style="clear: both; font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; text-align: center;"><span style="font-size: small;"><object class="BLOGGER-youtube-video" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" codebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab#version=6,0,40,0" data-thumbnail-src="http://3.gvt0.com/vi/nUwHpNyNJhs/0.jpg" height="266" width="320"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/nUwHpNyNJhs&fs=1&source=uds" /><param name="bgcolor" value="#FFFFFF" /><embed width="320" height="266" src="http://www.youtube.com/v/nUwHpNyNJhs&fs=1&source=uds" type="application/x-shockwave-flash"></embed></object></span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="font-size: small;"> </span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="font-size: small;"><br /> </span><br /> <span style="font-size: small;">המפיקים ארגנו לחבורה הבלתי נלאית דרישת שלום מהבית, מהמשפחה. הגברת המדוברת כנראה נמצאת בסכסוך משפחתי כלשהו ולכן כל מה שקיבלה בתמורה הייתה דרישת שלום מעוזרת הבית. (אין, פשוט אין על בן זוג אוהב התומך ברגעי צרה. נשמע כמעט כאילו הקלפטע מצאה אחד הראוי לה)</span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="font-size: small;">כעת הדמות שלה לא באמת מוכרת לי. אין לי מושג מי בדיוק הגברת הזו אבל מהמעט מאד שכן ראיתי מדובר באחת הדמויות היותר דוחות שעלו על המרקע לאחרונה. אולי אני שופט אותה לחומרה, ובהתאם למה שהפקה מניפולטיבית רוצה שנראה, אבל בסופו של דבר זה זבש"ו של כל אחד שהחליט ללכת לתוכנית הזו.</span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="font-size: small;">אבל משום מה, לא נראה לי שאני מאד טועה כאן.</span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="font-size: small;"><br /> </span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="font-size: small;">רק שהדבר המחליא כאן הוא לא הגברת הספציפית הזו שמהסרטון הזה בלבד ללא פליטות הפה האחרות שלה יוצאת די סבירה. הדבר המחליא באמת הוא ההפקה, הגורם שעומד מאחורי הסצינה המרתקת הנ"ל.</span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="font-size: small;">האם ראיתם את "המופע של טרומן"? הסרט המתאר הפקה צינית, העוקבת אחר אדם אחד הנקרא טרומן ברבנק כל חייו למען בידור הצופים? מנווטת אותו, משחקת בו, מתמרנת אותו כאילו היה כלי על לוח השחמט והכל לשם שעשוע? ג'ים קארי הוא לא שחקן מוכשר במיוחד אבל זהו אחד משני הסרטים הגדולים שלו. מומלץ בחום. (השני דרך אגב הוא "שמש נצחית בראש צלול" מומלץ במיוחד.)</span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="font-size: small;"><br /> </span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="font-size: small;">אז בואו נחשוב לרגע מה עבר בראשם של אנשי ההפקה בזמן שחשבו על הסצינה מורידת הדמעות הנ"ל. הבו לנו דמות לא אהודה, אולי אפילו די שנואה, כזו המעוררת כלפיה רגשות עזים. אלו הדמויות שלעולם ישארו עד שלבי התוכנית הסופיים כי אחרת לאן ילך הרייטינג, וזכרו נא ילדים, הרייטינג הוא אדוננו, הרייטינג הוא אבינו, הרייטינג הוא האלוהים x ג' פעמים.</span><br /> <br /> </div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="font-size: small;">כעת השפילו אותה פומבית. אתם אחראים לארגן דרישת שלום מהבית? בן הזוג מסרב לשתף פעולה? האם נמצא מישהו אחר שאולי יהווה תחליף? אולי קרוב משפחה רחוק? חבר מאד קרוב? לא ממש. מה טוב יותר מלארגן צילום של עוזרת הבית כדי לחדד את המסר? אפילו משפחתה של הגברת הנ"ל מתנכרת לה עד שהדמות היחידה שתשלח לה דרישת שלום היא עוזרת בשכר. כעת נמקד את הפריימים בתגובות החיות של חבריה לצוות, נעבור בין תחושות של חמלה, רחמים, בוז, שנאה, שמחה לאיד וכו' וכו'. נמקד את המצלמה בהרמת הגבה, במבט התוהה, בהרכנת הסנטר, בחצי החיוך המשתפל, בדמעות הרחמים.</span><br /> <br /> </div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="font-size: small;">לאחר מכן נראיין את חברי הצוות התוהים מדוע משפחתה של הגברת בניגוד לכל השאר לא מתייחסת אליה. נראה את אלה המרחמים עליה, את אלה הנהנים מההשפלה שחברתם/אויבתם לאי הבודד עוברת מול כל עם ישראל ולקראת הסוף - הנאום קורע הדמעות המהווה סיום חביב כל כך לכל האירוע הבזוי הזה.</span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="font-size: small;"> </span><span style="font-size: small;">ומעל הכל ניתן לראות את דמותו של קריסטוף, הבמאי של טרומן, מחלק את הוראות ההפקה שלו כדי להביא את יצירתו אל השיא המושלם עבור המוניו חובבי הרייטינג, התככים וקרבות הגלדיאטורים</span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="font-size: small;"> אח... קטרזיס בשנקל. </span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="font-size: small;"><br /> </span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="font-size: small;">פעם היתה כאן ממשלה שסירבה לאפשר לביטלס להופיע כאן מחשש שישפיעו על הנוער לרעה. סגן שר החינוך באותו הזמן, אהרן ידלין (לימים שר החינוך, יצא לי לפגוש אותו בעבר) יצא נגד "הרמה האומנותית הנמוכה שלהם". הזוי. מצחיק. משעשע. לא רצוי. הדבר היחיד שחסר הוא צנזורה ממשלתית על טעם תרבותי.&nbsp;</span><br /> <span style="font-size: small;">אבל הדבר העצוב כאן באמת הוא, שתוכניות מהסוג הזה כמעט גורמות לי להתגעגע לתקופה בה נימוק כמו השפעה לרעה על הנוער יכול לתפוס מקום. סה"כ כשאני מביט בתוכניות הללו, הרי מה רע בלחנך ילדים שהמתכון להצלחה הוא לשקר, לרמות, לבלף, לתחמן, להיות צבוע, להדיח את חבריך והחשוב מכל - תמיד ה"אני","אני","אני".</span><br /> <br /> <span style="font-size: small;">שרדת לאחר שרימית טוב יותר מכל חבריך? הרי לך כמה שקלים, חמש עשרה דקות ושלוש עשרה שניות של תהילה זמנית בחום המצלמות. נצל אותן היטב גלדיאטור יקר בטרם תרד גם אתה כקודמיך לתהום השכחה, ונעלה אחר במקומך אל המולך החדש, למען נלעסו ונעבדו כראוי לעיני הקהל, וחוזר חלילה.</span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="font-size: small;"> לפחות עד העונה הבאה.</span></div></div><br /> <iframe src="http://www.facebook.com/widgets/like.php?href=http://uriel80.blogspot.com/2011/04/blog-post.html" scrolling="no" frameborder="0" style="border:none; width:420px; height:80px"></iframe><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1573032870411566971-3582374914085762026?l=uriel80.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/iMuUECuPzImss0ua0MGlqbSB4dU/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/iMuUECuPzImss0ua0MGlqbSB4dU/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/iMuUECuPzImss0ua0MGlqbSB4dU/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/iMuUECuPzImss0ua0MGlqbSB4dU/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/dbzO/~4/eIlH4MINWjY" height="1" width="1"/>אוריאלhttp://www.blogger.com/profile/07222719437710524336noreply@blogger.com0http://uriel80.blogspot.com/2011/04/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-1573032870411566971.post-87547939519349252972011-03-22T01:23:00.005+02:002011-05-27T00:33:16.502+03:002011-05-27T00:33:16.502+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><!--[if gte mso 9]><xml> <o:OfficeDocumentSettings> <o:TargetScreenSize>544x376</o:TargetScreenSize> </o:OfficeDocumentSettings> </xml><![endif]--><!--[if gte mso 9]><xml> <w:WordDocument> <w:View>Normal</w:View> <w:Zoom>0</w:Zoom> <w:TrackMoves/> <w:TrackFormatting/> <w:PunctuationKerning/> <w:ValidateAgainstSchemas/> <w:SaveIfXMLInvalid>false</w:SaveIfXMLInvalid> <w:IgnoreMixedContent>false</w:IgnoreMixedContent> <w:AlwaysShowPlaceholderText>false</w:AlwaysShowPlaceholderText> <w:DoNotPromoteQF/> <w:LidThemeOther>EN-US</w:LidThemeOther> <w:LidThemeAsian>X-NONE</w:LidThemeAsian> <w:LidThemeComplexScript>HE</w:LidThemeComplexScript> <w:Compatibility> <w:BreakWrappedTables/> <w:SnapToGridInCell/> <w:WrapTextWithPunct/> <w:UseAsianBreakRules/> <w:DontGrowAutofit/> <w:SplitPgBreakAndParaMark/> <w:DontVertAlignCellWithSp/> <w:DontBreakConstrainedForcedTables/> <w:DontVertAlignInTxbx/> <w:Word11KerningPairs/> <w:CachedColBalance/> </w:Compatibility> <w:DoNotOptimizeForBrowser/> <m:mathPr> <m:mathFont m:val="Cambria Math"/> <m:brkBin m:val="before"/> <m:brkBinSub m:val="--> <m:smallfrac m:val="off"> <m:dispdef> <m:lmargin m:val="0"> <m:rmargin m:val="0"> <m:defjc m:val="centerGroup"> <m:wrapindent m:val="1440"> <m:intlim m:val="subSup"> <m:narylim m:val="undOvr"> </m:narylim></m:intlim> </m:wrapindent><!--[endif]--><!--[if gte mso 9]><xml> <w:LatentStyles DefLockedState="false" DefUnhideWhenUsed="true" DefSemiHidden="true" DefQFormat="false" DefPriority="99" LatentStyleCount="267"> <w:LsdException Locked="false" Priority="0" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Normal"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="heading 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" QFormat="true" Name="heading 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" QFormat="true" Name="heading 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" QFormat="true" Name="heading 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" QFormat="true" Name="heading 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" QFormat="true" Name="heading 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" QFormat="true" Name="heading 7"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" QFormat="true" Name="heading 8"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" QFormat="true" Name="heading 9"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 7"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 8"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 9"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="35" QFormat="true" Name="caption"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="10" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Title"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="1" Name="Default Paragraph Font"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="11" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Subtitle"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="22" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Strong"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="20" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Emphasis"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="59" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Table Grid"/> <w:LsdException Locked="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Placeholder Text"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="1" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="No Spacing"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="60" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Shading"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="61" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light List"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="62" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Grid"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="63" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="64" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="65" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="66" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="67" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="68" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="69" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="70" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Dark List"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="71" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Shading"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="72" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful List"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="73" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Grid"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="60" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Shading Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="61" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light List Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="62" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Grid Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="63" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 1 Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="64" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 2 Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="65" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 1 Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Revision"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="34" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="List Paragraph"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="29" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Quote"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="30" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Intense Quote"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="66" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 2 Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="67" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 1 Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="68" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 2 Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="69" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 3 Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="70" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Dark List Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="71" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Shading Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="72" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful List Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="73" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Grid Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="60" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Shading Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="61" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light List Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="62" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Grid Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="63" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 1 Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="64" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 2 Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="65" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 1 Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="66" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 2 Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="67" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 1 Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="68" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 2 Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="69" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 3 Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="70" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Dark List Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="71" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Shading Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="72" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful List Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="73" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Grid Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="60" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Shading Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="61" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light List Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="62" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Grid Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="63" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 1 Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="64" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 2 Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="65" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 1 Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="66" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 2 Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="67" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 1 Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="68" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 2 Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="69" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 3 Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="70" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Dark List Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="71" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Shading Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="72" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful List Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="73" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Grid Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="60" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Shading Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="61" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light List Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="62" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Grid Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="63" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 1 Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="64" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 2 Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="65" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 1 Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="66" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 2 Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="67" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 1 Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="68" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 2 Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="69" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 3 Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="70" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Dark List Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="71" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Shading Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="72" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful List Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="73" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Grid Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="60" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Shading Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="61" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light List Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="62" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Grid Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="63" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 1 Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="64" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 2 Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="65" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 1 Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="66" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 2 Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="67" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 1 Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="68" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 2 Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="69" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 3 Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="70" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Dark List Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="71" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Shading Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="72" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful List Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="73" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Grid Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="60" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Shading Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="61" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light List Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="62" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Grid Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="63" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 1 Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="64" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 2 Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="65" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 1 Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="66" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 2 Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="67" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 1 Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="68" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 2 Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="69" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 3 Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="70" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Dark List Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="71" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Shading Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="72" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful List Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="73" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Grid Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="19" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Subtle Emphasis"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="21" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Intense Emphasis"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="31" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Subtle Reference"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="32" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Intense Reference"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="33" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Book Title"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="37" Name="Bibliography"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" QFormat="true" Name="TOC Heading"/> </w:LatentStyles> </xml><![endif]--><!--[if gte mso 10]> <style> /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-priority:99; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:11.0pt; font-family:"Calibri","sans-serif"; mso-ascii-font-family:Calibri; mso-ascii-theme-font:minor-latin; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-theme-font:minor-fareast; mso-hansi-font-family:Calibri; mso-hansi-theme-font:minor-latin; mso-bidi-font-family:Arial; mso-bidi-theme-font:minor-bidi;} </style> <![endif]--> </m:defjc></m:rmargin></m:lmargin></m:dispdef></m:smallfrac><br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh4.googleusercontent.com/-lXyN66IJ9BE/TYfX9aoPi8I/AAAAAAAAAIo/9EspMdRP51w/s1600/479px-Jan_de_Baen-_De_lijken_van_de_gebroeders_de_Witt.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="320" src="https://lh4.googleusercontent.com/-lXyN66IJ9BE/TYfX9aoPi8I/AAAAAAAAAIo/9EspMdRP51w/s320/479px-Jan_de_Baen-_De_lijken_van_de_gebroeders_de_Witt.jpg" width="255" /></a></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="AR-SA" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 10pt;">לפני זמן מסוים סיימתי לקרוא את הביוגרפיה של סטיבן נדלר על שפינוזה. ביוגרפיה מאכזבת קצת לאור צורת הכתיבה אבל בכל זאת מציירת מבט מעניין על התקופה.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="AR-SA" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 10pt;">הולנד (או לפחות אזורים מסוימים בתוך הולנד) במאה ה-17 מצטיירת כמדינה סובלנית במיוחד יחסית לשאר שכנותיה.יש בורסה והיא שוקקת, העולם מתמודד עם אחת הבועות הפיננסיות הראשונות בעולם - מסחר בפקעות צבעונים, עורכי דין ומוסדות מסודרים יחסית, בהם התביעות מיושבות. סובלנות דתית יוצאת דופן כך שגם אדם עם דעות חריגות כשל שפינוזה, אחד מהיוצאים בשאלה המפורסמים ביותר המעז לפרסם באותו זמן את "מאמר תיאולוגי מדיני" הרדיקלי שלו, מצליח לשרוד.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="AR-SA" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 10pt;">נשמע כמעט כימינו אנו. זה יוצא דופן במיוחד כשחושבים על כך שבספרד למשל בתקופה הנ"ל עוד יש אינקוויזיציה ושבאוקראינה וגרמניה בפרעות תתנ"ו הנוצרים עדיין עסוקים בפוגרומים ביהודים וזוועות יצירתיות במיוחד. תפירת חתולים חיים לתוך כרסיהן של נשים הרות בעודן בחיים ועוד דברים חביבים כגון אלה. חייבים להודות שדמיון לא חסר להם. (דרך אגב, מומלץ<span>&nbsp; </span>מאד לקרוא את "העבד", יצירת המופת של בשביס זינגר על התקופה)</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="AR-SA" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 10pt;">הדבר שתפס בעיקר את עיני בביוגרפיה הזו הוא דווקא גורלו של יוהאן דה ויט. דה ויט, דיפלומט מוכשר ויוצא דופן היה "הפנסיונר" של האג כלומר ראש הממשלה בפועל למעשה. דה ויט היה אדם מבריק שהצליח לכלכל את מעשיה של הולנד במתינות,להמשיך לשחק בשיווי המשקל העדין מאד בין המעצמות והיה ידוע כאדם מתון שתרם לסובלנות הרבה במדינה. אדם שתרם לא מעט.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="AR-SA" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 10pt;">נשמע כמו אדם שהיה ראוי ליקר וכבוד, אך משום מה בעקבות מאבקי הכח עם מתנגדיו סופו היה חביב קצת פחות. לאחר שנאלץ לפרוש ממשרתו, דה ויט ואחיו מצאו עצמם מוקפים ע"י המון, המורכב בין השאר מ"אזרחיה המכובדים של האג". ההמון התגבר על השומרים המעטים שהגנו עליהם והוביל את דה ויט ואחיו לתליה. עד לפה שום דבר חדש, עולם כמנהגו נוהג, אבל כנראה שהיה קצת קשה להתאזר בסובלנות.<span>&nbsp; </span>בדה ויט ואחיו נערך לינץ', איבריהם נקרעו לגזרים(פשוטו כמשמעו), במקרה של אחיו בעודו בחיים, וככל הנראה יתכן כי חלק מאיבריהם אף נאכלו. כמובן שבסוף הם גם נתלו כי באמת חבל לבצע חצי עבודה. אחרי הכל היה שם חבל, כבר הכינו גרדום או משהו דומה, וחבל שלא לנצל משאבים זמינים.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="AR-SA" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 10pt;">מה שמטריד הוא שזה היה גורלו של אחד מגדולי האומה. אדם שבאמת תרם לאחרים ואחראי ללא מעט דברים טובים. כמה מהר אנשים מתורבתים כביכול יכולים להפוך להמון צמא דם, לעדר פרוע ללא שליטה. אולי מוזר שאני מדבר כך על הולנד במאה ה-17 כשרק במאה הקודמת, עוד מאות שנים אח"כ, ראינו את גרמניה הנאצית או את מהפיכת התרבות בסין (איזה שם אירוני, מזכיר קצת את מלחמה זה שלום של אורוול ב-1984) אבל נראה שאנשים לא באמת משתנים עם הדורות. יש משהו אפל הטמון בגזע האנושי, מתחבא לו עמוק מאחורי מעטה התרבות והציוויליזציה הדקיק. מדי פעם ישנו איזה טריגר חיצוני הגורם לו להבליח החוצה, להרים אל על ראש מכוער המשסע וזורק אל האשפה מאות ואלפי שנות תרבות, ואז אנשים יוצאי דופן כמו יוהאן דה ויט משלמים את המחיר.&nbsp;</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="AR-SA" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 10pt;"><br /> </span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="AR-SA" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 10pt;">תוהה כמה זמן יעבור עד שנצליח להיפטר מכך, אם בכלל, ומה הסיכויים לכך. האמת שלא הייתי מהמר על הזמן הקרוב.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><br /> </div></div><br /> <br /> <iframe src="http://www.facebook.com/widgets/like.php?href=http://uriel80.blogspot.com/2011/03/blog-post.html" scrolling="no" frameborder="0" style="border:none; width:420px; height:80px"></iframe><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1573032870411566971-8754793951934925297?l=uriel80.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/qCtL7OQiuXR0PheeoravLjM6qg4/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/qCtL7OQiuXR0PheeoravLjM6qg4/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/qCtL7OQiuXR0PheeoravLjM6qg4/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/qCtL7OQiuXR0PheeoravLjM6qg4/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/dbzO/~4/YYb5nrgaZxg" height="1" width="1"/>אוריאלhttp://www.blogger.com/profile/07222719437710524336noreply@blogger.com0http://uriel80.blogspot.com/2011/03/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-1573032870411566971.post-24348916167303130632011-01-21T19:24:00.007+02:002011-05-27T00:31:33.513+03:002011-05-27T00:31:33.513+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">הוזמנתי לועידת 2021 של דה מרקר שהתרחשה לפני כשבוע. זו הייתה הזדמנות טובה לנסות לקדם נושא מסוים שקרוב ללבי בנושא מסוים הקשור לחינוך, כך ששמחתי ללכת.<br /> <br /> ההתרשמות שלי הייתה שעיקר הועידה נועדה מן הסתם בעיקר לשם "התחככות פילים" - הזדמנות להתרועע וליצור קשרים עם אנשים מסוימים.אף על פי כן ולמרות הציניות הרגילה שלי, יתכן ודבר טוב או שניים בכל זאת יצאו ממנה. המסר העיקרי בסופו של דבר היה נכון ומדויק - הגיע הזמן שנפסיק להתנהל תוך אלתור מתמיד וכיבוי שריפות כמו ישראלים טובים, ונקדיש קצת זמן לתכנון לטווח ארוך קדימה. בנושא הזה למשל יש לנו ותמיד היה לנו הרבה מה ללמוד מהאמריקאים.<br /> <br /> זכור לי כשעבדנו בעבר מול חברה אמריקאית מסוימת, הצוות הישראלי הציע בשיחה מולם אלתור פשוט ואלגנטי לבעיה מסוימת שעמדה בפניהם. אנחנו חייכנו בינינו שעלה בידנו לחשוב על פתרון מקורי קצת יותר שיצא טיפה מהמסגרת, אך אז מהנדס חכם ומבוגר יותר שעמד לצידי אמר לי ובצדק, שבזמן שאנו מתלהבים מיכולות האלתור שלנו לעומת הסדר והארגון שלהם, אלו האמריקאים ששולחים מעבורות ואנשים לחלל. צודק, מה להגיד. קצת צניעות ויכולת תכנון ארוכה הם עוד כמה דברים נחוצים שלא היו מזיקים לנו.<br /> <br /> בחלק מהועידה הדיונים התנהלו לצד שולחנות עגולים שהפגישו בין אנשים מתחומי עיסוק שונים.<br /> אחד השולחנות בהם השתתפתי מלבד נושא החינוך היה שילוב החרדים בכלכלה ותעסוקה. היה מעניין לראות את עומק הפערים והתפיסות בין חלק מהאנשים שהשתתפו. מצד אחד למשל אדם חילוני, איש הייטק יוצא סיירת מטכ"ל מול אנשים חרדים, ביניהם אנשים רציניים מאד מבחינת הרקורד שלהם שהשקיעו שנים רבות בעידוד תעסוקה והשכלה במגזר החרדי.<br /> כשהצדדים ניסו להגדיר את הכיוון המשותף אליו יש לשאוף, אותו אדם חילוני דיבר על הצורך בחיוב חינוך ממלכתי לכולם. במהלך הדברים נפלט לו משפט המדבר על "הטמעת הציבור החרדי בחברה הישראלית". ברגע שהמילה "הטמעה" יצאה מפיו יכולתי לחזות את תגובתם של בני השיח החרדים, ואכן למרבה ההפתעה באותו חלקיק שניה ראיתי כיצד הם מזנקים כנשוכי נחש, ובצדק.<br /> <br /> אם יש דבר בו נציגים במגזר הנ"ל יכולים להיות מעוניינים פחות, הרי זה הטמעתו של המגזר החרדי בכלל החברה הישראלית. למען האמת, בשנים האחרונות אני תוהה יותר ויותר מדוע בכלל שירצו "להיטמע".<br /> בעבר החברה הישראלית&nbsp; הציבה איום אמיתי על המגזר החרדי. המאבק על הקמת המדינה היווה אתגר אמיתי, משהו שיכול היה למשוך אנשים ולהציב בפניהם מטרה בעלת ערך, רעיון גדול יותר שאיתו ניתן היה להזדהות. בעולם שלאחר השואה זה היה דבר שהיווה איום אמיתי על התרבות החרדית, איום מספיק גדול כדי לגרום לבן גוריון להאמין שהעולם החרדי יעלם בתוך כמה עשורים.<br /> <br /> כיום, עבור חלקים גדלים והולכים בחברה הישראלית נראה שהמודל לחיקוי יכול להיות דווקא אדם עילג באופן מביך ובלבד שיהיה מפורסם מספיק ועם פוטנציאל לכיסים עמוקים, העיקר ש"התחת שלו יהיה במים". רק ה"אני" הוא החשוב והסטטוס הכלכלי שלו. משהו עובד כאן לכיוון הלא נכון. עם כל הביקורת שלי לגבי התכנים המוגבלים בחברה החרדית, האידיאל שם הוא עדיין האדם הלומד. החוכמה, הרצון לרכוש ידע הוא הדבר המוערך והסולם החברתי הוא בהתאם. זהו סולם נכון.<br /> <br /> אצלנו לעומת זאת נראה שהרייטינג הוא האלוהים והאח הגדול הוא נביאו. כבר לא ממש מתאמצים להסתיר את תבנית קרקסי הפריק שואו מימי הביניים, יש לנו אפילו גמדים שם. סליחה, "מאותגרים גובהית" ברוח הפוליטיקלי קורקט. תנו לגלדיאטורים להאבק, אנחנו נעשה כל מה שביכולתנו כדי לסכסך ביניהם. בגידות, אינטריגות, סכסוכים, נכניס לשם את כל מי שיכול יהיה להוות קצת עניין ועם פוטנציאל לגרום לריבים(כי אחרי הכל, חבורת אנשים שתקועים ביחד זה דבר די משעמם ללא גירוי מריבות מלאכותי). עם קצת מזל אולי מישהו עוד ירצח שם יום אחד מליבוי האש והשנאה - רק דמיינו את הרייטינג הנהדר שיהיה לנו במקרה זה ובשידור חי. כל המדינה תדבר על זה. תענוג. יצירת אומנות. ואל זה הם אמורים לשאוף "להיטמע". ממש.<br /> <br /> ההבדלים בין הצדדים עצומים. מצד אחד אני נתקל באשת פרופסור בטכניון שמדברת על הכרותה החדשה עם "הפינגווינים האלה", מצד שני מהצד החרדי מישהו נושא נאום לבחור מהסיירת על כך ש"בינינו, אתה לא באמת מאמין בכל נושא הציונות הזה, לא?". הניכור בין חלקים בחברה הישראלית הוא עצום, חוסר ההכרות גורם לאנשים לבסס את המושגים על סמך התקשורת בלבד, וזו מקצינה כל דבר אפשרי עד ליצירת תהום ביניהם.<br /> &nbsp; <br /> לא, אני לא חושב שחינוך ממלכתי לכולם הוא ריאלי בשלב זה. אולי בעתיד הרחוק. במדינה מתוקנת זה היה אמור להיות המצב מלכתחילה אבל אנחנו לא שם, אנחנו רחוקים שנות דור משם. הדבר החשוב כרגע הוא להשלים פערי השכלה ומקצוע, לאפשר לאנשים שמעוניינים לעבוד או לשרת בצבא לעשות זאת כדי לשבור את הסטיגמות הקיימות היום כנגד זה. במקביל לקצץ קצבאות מיותרות בהדרגה כדי לגרום לאנשים לצאת לעבודה, ולהפלות לטובה בצורה משמעותית אנשים שמשרתים בצבא ומבלים להם במילואים. רק כך ניתן יהיה עם הזמן לפתור את הפלונטר שיצרנו לנו כאן.<br /> <br /> החברה הישראלית לא צריכה לשאוף להטמיע לתוכה תרבויות שונות כדי ליצור כאן משהו אחיד לחלוטין. אני חסיד גדול של כור ההיתוך, אך לא במשמעות של מחיקת התרבויות הקודמות, אלא במשמעות של שילוב התרבויות האלו, והניתוק הקיים היום בין החברות השונות הללו הוא הרסני. החברה הישראלית צריכה לפתח יכולת להכיל תרבויות שונות עם אידיאולוגיות שונות וסטים שונים של ערכים, אבל אנחנו צריכים לגבש לעצמנו מבנה מסוים של ערכים בסיסיים משותפים שסביבו כולם יוכלו להתלכד. חברה דמוקרטית בעלת חוקה המאפשרת כל זאת היא אחד מהם. זהו דבר שעוד לא עשינו וחושב שיקח לנו עוד זמן רב מאד עד שנגיע לשם.</div><br /> <br /> <iframe src="http://www.facebook.com/widgets/like.php?href=http://uriel80.blogspot.com/2011/01/blog-post_21.html" scrolling="no" frameborder="0" style="border:none; width:420px; height:80px"></iframe><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1573032870411566971-2434891616730313063?l=uriel80.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/sQAgQGub_Oggo4vOR4UUZ_aZgmA/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/sQAgQGub_Oggo4vOR4UUZ_aZgmA/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/sQAgQGub_Oggo4vOR4UUZ_aZgmA/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/sQAgQGub_Oggo4vOR4UUZ_aZgmA/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/dbzO/~4/3ISa_tYVS_c" height="1" width="1"/>אוריאלhttp://www.blogger.com/profile/07222719437710524336noreply@blogger.com0http://uriel80.blogspot.com/2011/01/blog-post_21.htmltag:blogger.com,1999:blog-1573032870411566971.post-81393477438589846362011-01-21T19:04:00.002+02:002011-05-27T00:30:04.009+03:002011-05-27T00:30:04.009+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br /> לא מזמן מישהו הראה לי פרויקט קוד פתוח חביב לבניית מדפסות תלת מימדיות. הרעיון אמנם לא חדש אבל תופס תאוצה אט אט.<br /> <br /> <a href="http://www.reprap.org/wiki/Main_Page">http://www.reprap.org/wiki/Main_Page</a><br /> <br /> באמצעות המדפסת ניתן לתכנן ואז לבנות חלקים רבים. מעניין יהיה הרגע בו לא נצטרך יותר לקנות כל מיני מוצרים אלא פשוט נוריד קובץ מהאינטרנט או שנתכנן אחד בעצמנו, ופשוט "נדפיס" את הרכיב שאנחנו צריכים.<br /> רוצים מסגרת חדשה למשקפיים? קערה למטבח? מערכת שחמט? קופסת תכשיטים? רובוט ביתי קטן? חלק חילוף שבדיוק נשבר? המפעל הביתי ייצר אותו. הקצב בו הדברים זזים מדהים.<br /> <br /> <br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><object class="BLOGGER-youtube-video" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" codebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab#version=6,0,40,0" data-thumbnail-src="http://1.gvt0.com/vi/iMhG4fWQnlE/0.jpg" height="266" width="320"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/iMhG4fWQnlE&fs=1&source=uds" /><param name="bgcolor" value="#FFFFFF" /><embed width="320" height="266" src="http://www.youtube.com/v/iMhG4fWQnlE&fs=1&source=uds" type="application/x-shockwave-flash"></embed></object></div><br /> <br /> </div><br /> <br /> <iframe src="http://www.facebook.com/widgets/like.php?href=http://uriel80.blogspot.com/2011/01/blog-post.html" scrolling="no" frameborder="0" style="border:none; width:420px; height:80px"></iframe><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1573032870411566971-8139347743858984636?l=uriel80.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/UdUdmQA0cto9NdiTCVY25HOqGMc/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/UdUdmQA0cto9NdiTCVY25HOqGMc/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/UdUdmQA0cto9NdiTCVY25HOqGMc/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/UdUdmQA0cto9NdiTCVY25HOqGMc/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/dbzO/~4/BlRd4aja5d0" height="1" width="1"/>אוריאלhttp://www.blogger.com/profile/07222719437710524336noreply@blogger.com0http://uriel80.blogspot.com/2011/01/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-1573032870411566971.post-8038155515333054852010-12-09T01:17:00.005+02:002011-05-27T00:28:17.613+03:002011-05-27T00:28:17.613+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">אשה מבוגרת נכנסת באמצע היום לחנות קוסמטיקה. מדובר במישהי מבוגרת מאד, מעל שמונים, ניצולת שואה. היא מבקשת מוצר מסוים, סוג של קרם ידיים או משהו בסגנון. המוכרת במשמרת מדברת איתה, טוענת שהמוצר שהיא מבקשת אינו טוב ויעיל, מפה לשם היא מתחילה להראות לה שלל מוצרים אחרים. המוכרת מפעילה עליה את שלל טכניקות המכירה שלה, כל טריק קטן המופיע בספר. בסיכומו של דבר הגברת יוצאת מהחנות לאחר שרכשה מוצרים בשווי מעל אלפיים וחמש מאות ש"ח והמוכרת מרוצה ביותר. מכירה מוצלחת. יום טוב.<br /> <br /> למחרת האשה שבה לחנות ומבקשת להחזיר את הפריטים. טוענת שהבינה כי אינה מסוגלת לעמוד בהוצאה ושעשתה טעות חמורה אתמול. מסבירה שמצבה הכלכלי לא מאפשר הוצאה כזו. המוכרת מאתמול לא ממש מוכנה לזכות את הלקוחה על המכירה המוצלחת. יש כאן בונוס נאה מאד בסכנה רצינית. היא נאחזת בתירוצים כמו צורך בחשבונית שאין כרגע ביד הלקוחה למרות שהיא מזהה יפה את הקונה מאתמול ואת הקניה המכובדת, ואף שהיא יודעת בדיוק על איזו קניה ספציפית מדובר. אולי בגלל הטרטור, הקונה המבוגרת תתיאש ותפסיק לנדנד. אולי החשבונית אבדה לה ואז בכלל כי טוב, לבונוס שלום ואין טענות. הקונה פורצת בבכי. (מיותר לציין שהחוק באופן כללי עומד לזכות הלקוחה, ואף מאפשר חרטה והחזר במזומן לאחר תקנות חדשות שאושרו השנה).<br /> <br /> מוכרת אחרת בחנות שמה לב למתרחש. מביטה בלקוחה, אשה מבוגרת מאד שעברה רבות בחייה ובמוכרת האטומה שמולה. רחמיה נכמרים על הקונה המבוגרת. היא מתערבת בפרשה ומתעקשת שהמוכרת השניה תזכה את הלקוחה. בין המוכרות פורץ ויכוח עז ההולך ומתלהט והיא מרימה את קולה. לאחר דין ודברים הכסף מוחזר ללקוחה. לאחר מכן מנהלת החנות מזמנת לשיחה את המוכרת הסוררת שהעזה להתערב בפרשה. היא נוזפת בה על חוצפתה ועל המהומה שהקימה. בעקבות הפרשה היא מועברת לסניף מרוחק ומשכורתה מקוצצת, דבר שלא מותיר לה ברירה אלא להתפטר ולתבוע פיצויים. בעידן שבו הכסף הוא עגל הזהב, ומניפולטורים תככנים בתוכניות ריאליטי זוכים לכבוד והערצה, קיומם של מצפון ויושר אישי הוא בבחינת חיסרון אמיתי, מילה גסה.<br /> <br /> הסיפור, למקרה שתהיתם, אמיתי.<br /> ישראל 2010. נזכר במילים ישנות נושנות שנכתבו לפני ימים רבים, רלוונטיות מתמיד:<br /> "כי אם היטיב תיטיבו את דרכיכם... גר יתום ואלמנה לא תעשקו ... ושכנתי אתכם במקום הזה בארץ אשר נתתי לאבותיכם למן עולם ועד עולם." (ירמיהו, ז', ג')</div><br /> <br /> <iframe src="http://www.facebook.com/widgets/like.php?href=http://uriel80.blogspot.com/2010/12/blog-post.html" scrolling="no" frameborder="0" style="border:none; width:420px; height:80px"></iframe><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1573032870411566971-803815551533305485?l=uriel80.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/GOXxN0aaNuAXN1sxLRWc2--kwZI/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/GOXxN0aaNuAXN1sxLRWc2--kwZI/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/GOXxN0aaNuAXN1sxLRWc2--kwZI/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/GOXxN0aaNuAXN1sxLRWc2--kwZI/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/dbzO/~4/X1eJ_W2Yg3w" height="1" width="1"/>אוריאלhttp://www.blogger.com/profile/07222719437710524336noreply@blogger.com6http://uriel80.blogspot.com/2010/12/blog-post.html