<?xml version='1.0' encoding='UTF-8'?><?xml-stylesheet href="http://www.blogger.com/styles/atom.css" type="text/css"?><feed xmlns='http://www.w3.org/2005/Atom' xmlns:openSearch='http://a9.com/-/spec/opensearchrss/1.0/' xmlns:blogger='http://schemas.google.com/blogger/2008' xmlns:georss='http://www.georss.org/georss' xmlns:gd="http://schemas.google.com/g/2005" xmlns:thr='http://purl.org/syndication/thread/1.0'><id>tag:blogger.com,1999:blog-5905332241404632426</id><updated>2025-10-12T21:34:36.337+03:00</updated><category term="קנאביס"/><category term="קנאביס רפואי"/><category term="מריחואנה"/><category term="לגליזציה"/><category term="משרד הבריאות"/><category term="תרופות מרשם"/><category term="אלכוהול"/><category term="סרטן"/><category term="THC"/><category term="ארגון הבריאות העולמי"/><category term="אופיאטים"/><category term="חברות תרופות"/><category term="המערכת החיסונית"/><category term="התמכרות"/><category term="חיסונים"/><category term="סמים"/><category term="תופעות לוואי"/><category term="CBD"/><category term="אופיואידים"/><category term="חיסוני ילדים"/><category term="מונסנטו"/><category term="פיברומיאלגיה"/><category term="שפעת"/><category term="PTSD"/><category term="אובמה"/><category term="בריאות"/><category term="בשר מתורבת"/><category term="גייטס"/><category term="דה קרימינליזציה"/><category term="האמת על הקנאביס"/><category term="הלובי נגד הקנאביס"/><category term="זכויות אדם"/><category term="חברות התרופות"/><category term="חוק הקנאביס של פייגלין"/><category term="חיסון נגד שפעת"/><category term="חיסוני תינוקות"/><category term="חלב אם"/><category term="יאיר גלר"/><category term="יעל גרמן"/><category term="לגליזציה של הקנאביס"/><category term="לוביסטים נגד המריחואנה"/><category term="מחקר"/><category term="מחקר רפואי"/><category term="מחקרים על קנאביס"/><category term="משככי כאבים"/><category term="סימבלטה"/><category term="סמים סינתטיים"/><category term="סמים קשים"/><category term="פסיכוזה"/><category term="קולורדו"/><category term="קנאביס לפנאי"/><category term="קנבינואידים"/><category term="רוני גמזו"/><category term="תאגידי הפארמה"/><category term="תאונות דרכים"/><category term="תמר זנדברג"/><category term="תעשיית הפארמה"/><category term="תעשיית התרופות"/><category term="AMA"/><category term="CB-1"/><category term="CB-2"/><category term="CBD&#xa;רפאל משולם"/><category term="CDC"/><category term="COVID-19"/><category term="Cymbalta"/><category term="DNA"/><category term="FDA"/><category term="GMO"/><category term="IQ"/><category term="SSRI תופעות לוואי"/><category term="lyrica"/><category term="symbalta"/><category term="אבולה"/><category term="אג&#39;נדה 2030"/><category term="אוטיזם"/><category term="אומגה 3"/><category term="אומגה 6"/><category term="אומגה-3"/><category term="אומגה-6"/><category term="אורוגאי מדינת השנה"/><category term="אורוגואי"/><category term="אטופן"/><category term="אטימות"/><category term="אי הפללה"/><category term="איידס"/><category term="אלומיניום"/><category term="אלומיניום ברקמת המוח"/><category term="אלימות ואלכוהול"/><category term="אלכוהול הסם המזיק ביותר"/><category term="אלכוהול והפרעות פסיכוטיות"/><category term="אלצהיימר"/><category term="אנטיביוטיקה"/><category term="אסונות טבע"/><category term="אספקת המזון"/><category term="אפקט הפמלייה"/><category term="אפקסור"/><category term="ארה&quot;ב"/><category term="בג&quot;ץ"/><category term="בג&quot;ץ קנאביס"/><category term="בחילות והקאות"/><category term="בחירות 2015"/><category term="בטיחות חיסונים"/><category term="בטיחות קנאביס"/><category term="ביטחון תזונתי"/><category term="ביל גייטס"/><category term="ביקורת על ה-CDC"/><category term="בירוקרטיה רפואית"/><category term="בלי חיסונים אין אוטיזם"/><category term="בני נוער"/><category term="בעיות רבייה"/><category term="בשר מעבדה"/><category term="בשר שגדל במעבדה"/><category term="גמילה"/><category term="גרלין"/><category term="גרמן"/><category term="דה קרימינליזציה של הקנאביס"/><category term="דיכאון"/><category term="דלקות"/><category term="דלקת"/><category term="דמנציה"/><category term="דנ&quot;א פגום"/><category term="דנ&quot;א שניזוק"/><category term="דפקוט"/><category term="האו&quot;ם"/><category term="האם בשר שגדל במעבדה בטוח"/><category term="הבכירים במשרד הבריאות"/><category term="הונאה ציבורית"/><category term="הונאת חברות התרופות"/><category term="הועדה לענייני חקיקה"/><category term="הורמון הרעב"/><category term="החיסון נגד שפעת"/><category term="הטעיית הציבור"/><category term="הידרוקודון"/><category term="היפראקטיביות"/><category term="הכנסות ממיסים על מכירת מריחואנה"/><category term="המדעיות של חברות התרופות"/><category term="המדריך להפרעות ומחלות נפש"/><category term="המכון הלאומי לסרטן"/><category term="המלחמה בקנאביס אינו חוקתי"/><category term="הממשלה הפדרלית"/><category term="המפ"/><category term="המריחואנה יעילה"/><category term="המרכז לבקרת מחלות ומניעתן"/><category term="הסדרת חוקי המריחואנה"/><category term="הסכמה מדעת"/><category term="העלאת מינון"/><category term="הפגנה"/><category term="הפורום הכלכלי העולמי"/><category term="הפללת הקנאביס"/><category term="הפללת קנאביס"/><category term="הפרעה טרום ויסתית"/><category term="הפרעות"/><category term="הפרעות אוטואימוניות"/><category term="הפרעות נפש"/><category term="הפרעות נפשיות"/><category term="הצעת חוק"/><category term="הקונספירציה נגד הקנאביס"/><category term="הקרן ביל ומלינדה גייטס"/><category term="הקרנות"/><category term="הרגולציה של הקנאביס הרפואי"/><category term="הרעלת אלכוהול"/><category term="הרשות למלחמה בסמים"/><category term="השימוש של בני נוער במריחואנה"/><category term="השמנת יתר"/><category term="השפעה פסיכואקטיבית"/><category term="השפעות אלכוהול"/><category term="השפעות הורמונליות קנאביס"/><category term="השפעות על המוח"/><category term="השפעות קנאביס"/><category term="השפעת הלגליזציה על תאונות הדרכים בקולורדו"/><category term="השפעת הקנאביס על המוח"/><category term="השפעת עישון קנאביס על העובר"/><category term="השפעת צריכת הקנאביס"/><category term="התאבדות"/><category term="התחדשות וצמיחת תאים במוח"/><category term="התמכרות לאופיואידים"/><category term="התמכרות לתרופות"/><category term="התמכרות לתרופות מרשם"/><category term="התעמולה נגד הקנאביס"/><category term="התפתחות מינית בני נוער"/><category term="וירוס האבולה"/><category term="ועדת הסמים הבינלאומית"/><category term="ורבורג"/><category term="זיהומים"/><category term="זנדברג"/><category term="זרעי קנאבוס לשיקום דנ&quot;א שניזוק"/><category term="זרעי קנאביס"/><category term="ח&quot;כ תמי זנדברג"/><category term="חברי הועדה לענייני חקיקה"/><category term="חברי כנסת"/><category term="חברת שראל"/><category term="חומצות אמינו"/><category term="חומצות שומן חיוניות"/><category term="חוסר היעילות של חיסוני השפעת"/><category term="חוסר תיאבון"/><category term="חופש ועצמאות תזונתית"/><category term="חוק"/><category term="חוק פייגלין"/><category term="חוקי מריחואנה"/><category term="חוקי קנאביס"/><category term="חיידקים"/><category term="חיידקים עמידים"/><category term="חינוך"/><category term="חיסון MMR"/><category term="חיסון משולש"/><category term="חיסון נגד פפילומה"/><category term="חיסון שפעת"/><category term="חיסון תינוקות"/><category term="חיסוני קורונה"/><category term="חיסוני תינוקות וילדים"/><category term="חיסונים בטיחות ויעילות"/><category term="חיסונים ואוטיזם"/><category term="חלבונים אלטרנטיביים"/><category term="חלופות לכימותרפיה"/><category term="חקלאות"/><category term="חקלאות אורגנית בת קיימא"/><category term="חקר הקנאבוס"/><category term="טבע"/><category term="טיפול בכאב כרוני"/><category term="טיפול בסרטן"/><category term="טיפול תרופתי לילדים הסובלים מקשב וריכוז"/><category term="טיפולים רפואיים"/><category term="טרשת נפוצה"/><category term="ילדים"/><category term="יצירת מחלות"/><category term="יק&quot;ר"/><category term="יש עתיד"/><category term="יתר לחץ דם"/><category term="יתרונות הקנאביס"/><category term="יתרונות רפואיים"/><category term="כאבים"/><category term="כאבים כרוניים"/><category term="כולסטרול"/><category term="כימותרפיה"/><category term="כספית בחיסונים"/><category term="לגליזציה בארה&quot;ב"/><category term="לגליזציה בקולורדו"/><category term="לגליזציה למטרות רפואיות"/><category term="לובינג בתעשיית הבריאות"/><category term="לחץ דם"/><category term="ליריקה"/><category term="למיקטל"/><category term="מאפייני הקנאביס"/><category term="מגיפת COVID-19"/><category term="מגפה"/><category term="מגפות"/><category term="מגפת האבולה"/><category term="מגפת התרופות"/><category term="מגפת תרופות המרשם"/><category term="מדיניות סמים"/><category term="מדע"/><category term="מוות"/><category term="מוח"/><category term="מוחיקה"/><category term="מוכנות למגפה"/><category term="מומחים בשכר"/><category term="מחלות"/><category term="מחלות כרוניות"/><category term="מחלות לב"/><category term="מחלות נוירולוגיות"/><category term="מחלות ניווניות"/><category term="מחלות נשימתיות"/><category term="מחלת נפש"/><category term="מחקרי חיסונים"/><category term="מחקרי סמים"/><category term="מחקרי קנאביס"/><category term="מחקרים רפואיים"/><category term="מטופלי קנאביס"/><category term="מינון יתר"/><category term="מיסטר X"/><category term="מיסים"/><category term="מיקסום רווחים"/><category term="מירטזפין"/><category term="מלחמות"/><category term="ממציאים הפרעות"/><category term="מעמד הקנאביס"/><category term="מערכת הבריאות בישראל"/><category term="מערכת חיסונית"/><category term="מצבים קרדיווסקולריים"/><category term="מריחואנה וסרטן"/><category term="מריחואנה חוקית"/><category term="מרשם לקנאביס רפואי"/><category term="משה פייגלין"/><category term="משרד האוצר"/><category term="נהיגה בהשפעת אלכוהול"/><category term="נהיגה בהשפעת קנאביס"/><category term="נוירוגנזה"/><category term="נוירולוגיה"/><category term="נוירופתיה"/><category term="נזקים חברתיים"/><category term="נייס גאי"/><category term="נכויות"/><category term="סובוקסון"/><category term="סוולה"/><category term="סוחרי סמים"/><category term="סוכרת"/><category term="סוכרת נעורים"/><category term="סכיזופרניה"/><category term="סל התרופות"/><category term="סמי פיצוציות"/><category term="סנג&#39;יי גופטה"/><category term="סרזון"/><category term="סרטן טורבו"/><category term="עישון קנאביס בהריון"/><category term="עמידות לאנטיביוטיקה"/><category term="פגיעת מוח"/><category term="פגיעת ראש טראומטית"/><category term="פוסט טראומה"/><category term="פוסט טרומה"/><category term="פילנתרופיה"/><category term="פיתוח תרופות"/><category term="פלוקסטין"/><category term="פסיכיאטריה"/><category term="פפילומה"/><category term="פרופ דויד נאט"/><category term="פרופ&#39; כריס אקסלי"/><category term="פרופ&#39; נאט"/><category term="פרופסור משולם"/><category term="פרוקסטין"/><category term="פרסומת לקנאביס רפואי"/><category term="פרצטמול"/><category term="פרשת הרופאים מאיכילוב"/><category term="פשיעה"/><category term="צריכת אופיואידים בישראל"/><category term="צריכת קנאביס"/><category term="צריכת קנאביס בהריון"/><category term="קאביס"/><category term="קולטנים"/><category term="קונספירציית הסרטן"/><category term="קנאבוס"/><category term="קנאבוס תעשייתי"/><category term="קנאביס אינו גורם לסכיזופרניה"/><category term="קנאביס בהריון"/><category term="קנאביס במרשם רופא המשפחה"/><category term="קנאביס ומערכת הרבייה"/><category term="קנאביס ופוריות"/><category term="קנאביס לא משפיע לרעה על הבריאות"/><category term="קנאביס לחולים"/><category term="קנאביס לטיפול בהשמנת יתר"/><category term="קנאביס למחלות כרוניות"/><category term="קנאביס לפוסט טראומה"/><category term="קנאביס מול תרופות"/><category term="קנאביס מועיל למוח"/><category term="קנאביס מעודד נוירוגנזה"/><category term="קנאביס סינתטי"/><category term="קנאביס רפואי בטוח"/><category term="קנאביס רפואי לילדים"/><category term="קנאביס רפוי"/><category term="קנבנינואידים"/><category term="קרגיל"/><category term="קרטל רפואי"/><category term="קרל סייגן"/><category term="קרן רוקפלר"/><category term="קשיי קשב וריכוז"/><category term="רווחי תעשיית התרופות"/><category term="רופאים"/><category term="רופאים וקנאביס"/><category term="רוקפלר"/><category term="ריפוי טבעי"/><category term="רישום תרופות"/><category term="רישיון נהיגה"/><category term="רעב"/><category term="רפואה טבעית"/><category term="רפואה ציבורית"/><category term="רפורמה בחוק הקנאביס"/><category term="רפורמה בחוקי הקנאביס"/><category term="רפורמת הקנאביס"/><category term="שבץ מוחי"/><category term="שוחד רופאים"/><category term="שוק הקנאביס באורוגואי"/><category term="שחיתות"/><category term="שחמת הכבד"/><category term="שיטות שיווק תרופות"/><category term="שיכוך כאבים"/><category term="שינוים גנטיים"/><category term="שמן המפ"/><category term="שמן זרעי המפ"/><category term="שמן קנאביס"/><category term="תאגידי התרופות"/><category term="תאונות דרכים אחרי הלגליזציה"/><category term="תודעה"/><category term="תופעות לוואי אדולן"/><category term="תופעות לוואי מתדון"/><category term="תופעות לוואי של תרופות"/><category term="תזונה"/><category term="תזונה חומצית"/><category term="תחזיות 2015"/><category term="תחליפי חלבון"/><category term="תסמונת סרוטונין"/><category term="תסמינים"/><category term="תעשייה התרופות"/><category term="תעשיית החיסונים"/><category term="תעשיית הטיפולים"/><category term="תעשיית תרופות"/><category term="תקנות הבריאות הבינלאומיות"/><category term="תרופות"/><category term="תרופות אופיאטיות"/><category term="תרופות גנריות"/><category term="תרופות להתמכרות"/><category term="תרופות מדף"/><category term="תרופות נגד דיכאון"/><category term="תרופות פסיכיאטריות לפוסט טראומה"/><category term="תרפות פסיכיאטריות"/><title type='text'>קנאביס זה טבע </title><subtitle type='html'>בלוג העוסק בפרסום מאמרים, מחקרים, דעות ועדויות על יתרונות הקנאביס הרפואי וכן על תרופות, זריקות וסמים שצריך להיזהר ולהימנע מלהשתמש בהם.</subtitle><link rel='http://schemas.google.com/g/2005#feed' type='application/atom+xml' href='http://giokle.blogspot.com/feeds/posts/default'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default?redirect=false'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/'/><link rel='hub' href='http://pubsubhubbub.appspot.com/'/><link rel='next' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default?start-index=26&amp;max-results=25&amp;redirect=false'/><author><name>Unknown</name><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='https://img1.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><generator version='7.00' uri='http://www.blogger.com'>Blogger</generator><openSearch:totalResults>133</openSearch:totalResults><openSearch:startIndex>1</openSearch:startIndex><openSearch:itemsPerPage>25</openSearch:itemsPerPage><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-5905332241404632426.post-5344152440464630180</id><published>2024-10-25T14:13:00.005+03:00</published><updated>2025-10-11T21:12:50.673+03:00</updated><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="המדריך להפרעות ומחלות נפש"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="הפרעות נפש"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="מחלת נפש"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="ממציאים הפרעות"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="פסיכיאטריה"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="תעשיית הפארמה"/><title type='text'>כך ממציאים הפרעות למטרות רווח</title><content type='html'>&lt;p&gt;&lt;b&gt;האם יצא לכם לשמוע על ההפרעות הבאות: הפרעת קריאה, הפרעת התנהגות משבשת, הפרעת התבטאות בכתב, הפרעת מתמטיקה, הפרעת שיכרון קפאין, הפרעת גמילה מניקוטין, הפרעת אי ציות לטיפול, הפרעת התעללות פיזית בילדים או הפרעת התעללות מינית בילדים? אלו הן רק מספר דוגמאות מתוך 374 הפרעות הנפש המפורטות במדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות הנפש (DSM)&lt;/b&gt; &lt;b&gt;של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית (APA) או בסיווג המחלות הבינלאומי (ICD)&amp;nbsp;בסעיף הפרעות נפש של ארגון הבריאות העולמי.&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;/p&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjzB2Yb1a27oTtamdUphM3CjULIe1KgetSJTi4wHvNSwZ7lwdtdNnKvuPlPfcs6E4dcL49BBAOtap2d_qU8r1fgcvjy2S6AWlJ_G4v_BkKp2ogiIcFMB9pTv1Jsaum9OotH88p_vvWDsCxAuofb_a_TbnyyfzEZlEVTrZEsgfnUs2ZbBOSXc_GkwxTWBnk/s1500/DSM%20book.webp&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;המדריך לאבחון מחלות נפש&quot; border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;895&quot; data-original-width=&quot;1500&quot; height=&quot;191&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjzB2Yb1a27oTtamdUphM3CjULIe1KgetSJTi4wHvNSwZ7lwdtdNnKvuPlPfcs6E4dcL49BBAOtap2d_qU8r1fgcvjy2S6AWlJ_G4v_BkKp2ogiIcFMB9pTv1Jsaum9OotH88p_vvWDsCxAuofb_a_TbnyyfzEZlEVTrZEsgfnUs2ZbBOSXc_GkwxTWBnk/w320-h191/DSM%20book.webp&quot; title=&quot;סליחה... מאיזו הפרעה את/ה סובל/ת?&quot; width=&quot;320&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;p style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;מדריך לאבחון הפרעות נפש&lt;/p&gt;&lt;span&gt;&lt;a name=&#39;more&#39;&gt;&lt;/a&gt;&lt;/span&gt;ה-&lt;b&gt;DSM וה-&lt;a href=&quot;https://www.who.int/standards/classifications/classification-of-diseases#:~:text=The%20ICD%2D11%202024%20version,greater%20diagnostic%20detail%20and%20precision.&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;ICD&lt;/a&gt;&lt;/b&gt;, מקובלים כ&lt;b&gt;כלים לאבחון הפרעות ומחלות נפש&lt;/b&gt;, הם משמשים לא רק כדי לאבחן &quot;הפרעות נפשיות ורגשיות&quot; ולהתאים &quot;טיפול&quot;, אלא גם כדי לפתור קונפליקטים כמו מאבקים על משמורת של זוגות מתגרשים, מקרים של אפליה המבוססים על נכות פסיכיאטרית לכאורה, השלמת עדות בבית המשפט, שינויים בחינוך ועוד הרבה. למעשה, בכל פעם שמחפשים או מקבלים חוות דעת פסיכיאטרית, מקבלים חוות דעת המבוססת על ה-DSM או ה-ICD, השיטה למעשה&amp;nbsp;הולכת ונעשית מקובלת יותר ויותר, ומתקבעת כמילה האחרונה כאשר רוצים &lt;b&gt;לאבחן שפיות, אי שפיות ומה שנקרא מחלת נפש&lt;/b&gt;.&lt;p&gt;&lt;/p&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;ממציאים הפרעות למטרות רווח&lt;/h2&gt;&lt;div&gt;הפסיכולוגית הקנדית טנה דינין: &quot;בניגוד לאבחנות רפואיות המבוססות על סיבה סבירה, טיפול מתאים ופרוגנוזה צפויה, ההפרעות המפורטות ב-DSM וב-ICD מבוססות על קונצנזוס עמיתים פשוטו כמשמעו- הצבעה של חברי הוועדה של APA... ממציאים הפרעות למטרות רווח.&quot;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;p&gt;ההליך &quot;מדע לפי הצבעה&quot; הפתיע אנשי מקצוע אחרים בתחום הבריאות, שהיו עדים לפגישות ההצבעה של ה-DSM.&amp;nbsp;פסיכולוג שנכח בדיוני ה-DSM סיפר:&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;i&gt;&lt;b&gt;&quot;הפרעות נפשיות נוצרות ללא בסיס ונוהל מדעיים. ה&lt;/b&gt;&lt;/i&gt;&lt;i&gt;רמה האינטלקטואלית הנמוכה היתה מזעזעת. &lt;b&gt;אבחנות נוצרו בהצבעת רוב &lt;/b&gt;באופן שבו נבחר לאיזו מסעדה ללכת, ואז זה מוקלד למחשב... זה ככל הנראה משקף את הנאיביות שלנו, האמנו שיעשה ניסיון להסתכל על הדברים בצורה מדעית&quot;.&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;i&gt;בשנת 1987, &lt;b&gt;&quot;הפרעת אישיות שמביסה את עצמה&quot;&lt;/b&gt; נבחרה כתווית זמנית, לתיאור אנשים &quot;שמקריבים את עצמם&quot;, במיוחד נשים, אשר לכאורה בוחרות בקריירה או במערכות יחסים שעלולות לגרום להן לאכזבה, &quot;ההפרעה&quot; נתקלה במחאה נחרצת מצד נשים, הדבר הביא להחלטה להסירה מרשימות ה-DSM.&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;i&gt;&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;לין רוזוואטר, פסיכולוגית שהשתתפה בישיבה של ה- DSM בראשותו של הפסיכיאטר &lt;b&gt;רוברט שפיצר, אחד מהאדריכלים המובילים של המדריך&lt;/b&gt;, דיווחה:&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;i&gt;&amp;nbsp;&quot;הם ניהלו דיון על &lt;b&gt;הקריטריונים להפרעת אישיות מזוכיסטית&lt;/b&gt; ואשתו של בוב שפיצר, [עובדת סוציאלית והאישה היחידה בצד של שפיצר בדיון] אמרה:&lt;/i&gt;&lt;i&gt;&amp;nbsp;&#39;אני עושה את זה לפעמים&#39; &lt;b&gt;והוא אומר, &#39;אוקיי, תסיר את זה&#39;&lt;/b&gt;, ואתה אומר לעצמך, &#39;רגע... אין לנו זכות לבקר אותם &lt;b&gt;כי זה &#39;מדע&lt;/b&gt;&#39;!?&quot;&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;ד&quot;ר מרגרט האגן, פסיכולוגית והמחברת של הספר,&#39;&lt;b&gt;הזונות של בית הדין: הונאה בעדות פסיכיאטרית, והאונס של הצדק האמריקאי&#39;&lt;/b&gt;, בוטה מאוד בנוגע למניע האמיתי שעומד מאחורי שיטת ההצבעה של ה- DSM והיא אומרת ורומזת:&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;i&gt;&lt;b&gt;&quot;אם אתה לא יכול להציג אבחנה, אתה לא יכול לשלוח חשבון.&quot;&lt;/b&gt;&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;i&gt;&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;לדברי הפרופסורים הרב קוצ&#39;ינס וסטיוארט א. קירק, מחברי הספר &#39;משגעים אותנו&#39; (&#39;Making Us Crazy&#39;)&lt;i&gt;:&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;i&gt;&quot;הרבה יותר מדי פעמים, התנ&quot;ך הפסיכיאטרי משגע אותנו - אנחנו רק בני אדם! התרופה המרה היא ש-DSM מנסה לעשות &lt;b&gt;מדיקליזציה לבעיות אנושיות&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;קוצ&#39;ינס וקירק מציינים עוד כי:&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;i&gt;&quot;&lt;/i&gt;&lt;i&gt;אנשים&amp;nbsp;&lt;/i&gt;&lt;i&gt;עשויים לזכות בנחמה כוזבת ממדריך פסיכיאטרי אבחוני המעודד אמונה באשליה שניתן להסביר את הקשיחות, האכזריות והכאב בחייהם ובקהילותיהם באמצעות תווית פסיכיאטרית ולמחוק באמצעות כדור... אין ספק, &lt;b&gt;לכולנו&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;/i&gt;&lt;i&gt;&lt;b&gt;יש הרבה בעיות,&lt;/b&gt;&lt;/i&gt;&lt;i&gt;&lt;b&gt;&amp;nbsp;ולכולנו יש המון דרכים מוזרות שבהן אנו נאבקים... מתמודדים&lt;/b&gt; איתן. אבל האם החיים יכולים להיות אחרת?&quot;&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;i&gt;&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;פול ר.מקיו, פרופסור לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג&#39;ונס הופקינס אמר:&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;i&gt;&quot;&lt;b&gt;בגלל ה-DSM&lt;/b&gt;, אנשים חסרי מנוח וחסרי סבלנות משוכנעים שיש להם הפרעת קשב וריכוז (ADD); אנשים חרדים וחוששים שהם סובלים מהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD); אנשים עקשנים, מסודרים, פרפקציוניסטים מאמינים שהם סובלים מהפרעה טורדנית כפייתית (OCD); אנשים ביישנים ורגישים חושבים שהם מפגינים הפרעת אישיות נמנעת (APD), או פוביה חברתית. &lt;b&gt;כולם משוכנעים, שמה שמאפיין את האינדיבידואליות שלהם הן בעצם בעיות רפואיות,&lt;/b&gt; וככאלה יש לפתור באמצעות תרופות... והדבר המדאיג מכל הוא, שלאן שלא נסתכל, תמיד ימצאו פסיכיאטרים המוכנים, ואפילו להוטים, להאכיל אותנו.. בתרופות סימפטומטיות, תרופות בלחיצת כפתור, &lt;b&gt;הפסיכיאטריה איבדה את דרכה לא רק מבחינה אינטלקטואלית אלא מבחינה רוחנית ומוסרית&lt;/b&gt;.&quot;&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;ביוני 2004, ג&#39;ון ריד, מרצה בכיר לפסיכולוגיה באוניברסיטת אוקלנד, ניו זילנד, כתב:&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;i&gt; &quot;יותר ויותר בעיות הוגדרו מחדש&lt;b&gt; כ&#39;הפרעות&#39; או &#39;מחלות&#39;&lt;/b&gt;, שנגרמות לכאורה על ידי נטיות גנטיות וחוסר איזון ביוכימי. אירועי חיים נדחקים לפינה כסתם טריגרים לפצצת זמן ביולוגית. העצב הפך ל&#39;הפרעת דיכאון&#39;. הדאגה הפכה &#39;הפרעת חרדה&#39;. בעיית הימורים, שתייה, שימוש בסמים או בעיות אכילה, גם הן מחלות, כך גם לאכול, לישון או לקיים יחסי מין מעט מדי. להיות ביישן מידי הפך ל&#39;הפרעת אישיות נמנעת&#39;. להכות אנשים היא &#39;הפרעת התפרצות לסירוגין&#39;. &lt;b&gt;המדריך האבחוני והסטטיסטי שלנו להפרעות נפשיות כולל 886 עמודים של מחלות כאלה&lt;/b&gt;. יצירת רשימת התנהגויות והחלת תוויות שנשמעות רפואיות על אנשים המציגים את ההתנהגויות הללו&lt;/i&gt;&lt;i&gt;, ובהמשך שימוש בנוכחותן כדיאגנוזה למחלה, הינה&amp;nbsp;&lt;b&gt;חסרת משמעות מבחינה מדעית&lt;/b&gt;. זה לא מספק לנו כלום על סיבות או פתרונות. עם זאת, זה יוצר את התחושה המרגיעה שקיים ממצא רפואי.&quot;&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;ה-DSM הפך לכל כך אמין, עד כי נוצרה סביבו הילה של מקור אמין לעובדות מדעיות. מיליונים משתמשים ומאמינים באמינות האבחון שלו, הם אף פעם לא חושדים &lt;b&gt;שכל הנחות היסוד כולל המערכת עצמה הן הונאה&lt;/b&gt;. אנשים אלה נמצאים בסיכון לבצע תפניות שגויות חמורות ואפילו קטלניות, בחייהם או בחייהם של אחרים.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;i&gt;הדו&quot;ח הזה בא להשלים את הפערים הגדולים והמכוונים שהותירה התעמולה הפסיכיאטרית בנוגע לטענה המרכזית שלה בהקשר ל&quot;תהילה המדעית&quot; של ה-DSM.&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;i&gt;&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;a href=&quot;https://www.cchr.org/cchr-reports/inventing-disorders/introduction.html&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;מאת: יאן איסטגייט&lt;/a&gt;,&amp;nbsp;נָשִׂיא&amp;nbsp;&lt;a href=&quot;https://www.cchr-israel.org.il/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;ועדת האזרחים הבינלאומית לזכויות אדם&lt;/a&gt;&amp;nbsp;(תרגום: קנאביס זה טבע)&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://giokle.blogspot.com/feeds/5344152440464630180/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2024/10/blog-post_25.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/5344152440464630180'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/5344152440464630180'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2024/10/blog-post_25.html' title='כך ממציאים הפרעות למטרות רווח'/><author><name>Unknown</name><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='https://img1.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><media:thumbnail xmlns:media="http://search.yahoo.com/mrss/" url="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjzB2Yb1a27oTtamdUphM3CjULIe1KgetSJTi4wHvNSwZ7lwdtdNnKvuPlPfcs6E4dcL49BBAOtap2d_qU8r1fgcvjy2S6AWlJ_G4v_BkKp2ogiIcFMB9pTv1Jsaum9OotH88p_vvWDsCxAuofb_a_TbnyyfzEZlEVTrZEsgfnUs2ZbBOSXc_GkwxTWBnk/s72-w320-h191-c/DSM%20book.webp" height="72" width="72"/><thr:total>0</thr:total></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-5905332241404632426.post-7294809790679190699</id><published>2024-10-18T17:53:00.002+03:00</published><updated>2025-10-11T21:16:18.320+03:00</updated><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="GMO"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="אג&#39;נדה 2030"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="ארגון הבריאות העולמי"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="בריאות"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="גייטס"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="האו&quot;ם"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="חיסונים"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="מונסנטו"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="פילנתרופיה"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="רוקפלר"/><title type='text'>הכוח הפילנתרופי - מי קובע האג&#39;נדה הגלובלית ומדוע?</title><content type='html'>&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;&lt;a href=&quot;https://archive.globalpolicy.org/component/content/article/270-general/52829-philanthropic-power-and-development-who-shapes-the-agenda.html&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;&quot;הכוח הפילנתרופי ופיתוח - מי מעצב את סדר היום?&quot;&lt;/a&gt; הינו דוח מקיף ומעמיק מאוד שנערך על ידי ג&#39;נס מרטנס וקרוליין סייץ מהפורום המדיני העולמי (GPF) זהו ארגון הפועל באופן עצמאי, ככלב השמירה המפקח על המדיניות ועל הפעילויות של האו&quot;ם. הדוח התפרסם לראשונה בגרמניה, בנובמבר 2015, הוא מנתח באופן מעמיק ויסודי את ההשתלטות של הקרנות הפילנתרופיות הגדולות בעולם על ארגון הבריאות העולמי ועל והשפעתן הקריטית על החלטות הרות גורל הנוגעות לרווחתנו ובריאותנו.&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;div style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;הקדמה&lt;/b&gt;&lt;/div&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;התהליך התחיל ב-2009, הדוח פורסם ב-2015, וזה למה הוא רלבנטי בדיוק עכשיו בסוף שנת 2024:&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;ol style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;li&gt;&lt;b&gt;לא נעשה דבר עם הממצאים של הדוח&lt;/b&gt;, כלב השמירה נרדם, בעצם הוא לא נרדם, הוא הצטרף, הוא הפך לשותף! אף אחד לא עצר לחשוב על הסכנות שעלולות לצוץ כתוצאה ממתן יד חופשית &lt;b&gt;לרודנים תאבי בצע המחופשים לפילנתרופים טובי לב&lt;/b&gt;. אף אחד לא חשב שהפילנתרופיה תהפוך &lt;b&gt;לעסק טכנוקרטי מצליח רב משתתפים&lt;/b&gt;. מגוון רחב של &lt;b&gt;בעלי אינטרס מכל גווני הקשת ומכל העולם:&lt;/b&gt; פוליטיקאים, בעלי הון, עמותות, אנשי תקשורת, אנשי אקדמיה, אוניבסיטאות, בתי חולים, תאגידי תרופות, תאגידי מזון, אנשי החברה האזרחית, מובילי דעה, סלבריטאים, פילנתרופים...ועוד.&amp;nbsp;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;בדיוק עכשיו, אנו, אזרחי העולם &lt;b&gt;חווים את תוצאות ההשתלטות בעלי ההון והתאגידים על ממשלותינו&lt;/b&gt;, על כל מי שאמור לשמור על האינטרס הציבורי, על המזון והתזונה, על הכלכלה על מזג האוויר וגרוע מכך: על גופנו, נפשנו, בריאותנו, אושרנו ושלוותנו.&lt;/li&gt;&lt;li&gt;&lt;b&gt;טבעת החנק הולכת ומתהדקת:&lt;/b&gt;&amp;nbsp;&lt;/li&gt;&lt;/ol&gt;&lt;ul style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;ul&gt;&lt;li&gt;&lt;b&gt;מטבע דיגיטלי,&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;&lt;b&gt;דרכון חיסונים,&lt;/b&gt;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;&quot; יישום &lt;b&gt;עיר 15 הדקות&lt;/b&gt;&quot;,&lt;/li&gt;&lt;li&gt;חיסול החקלאות &lt;b&gt;ומעבר לתזונה ביוטכנולוגית&lt;/b&gt;, (מזון מהונדס גנטית, בשר מתורבת),&lt;/li&gt;&lt;li&gt;הנדסת מזג האוויר,&lt;/li&gt;&lt;li&gt;&lt;b&gt;שיגרת חיסונים לכל החיים&amp;nbsp;&lt;/b&gt;שתחייב את כולנו להתחסן במהלך כל חיינו בכל חיסון שהומצא או יומצא,&amp;nbsp;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;&lt;b&gt;צמצום האוכלוסייה&lt;/b&gt;, (באמצעות חיסונים, מלחמות, &quot;אסונות טבע&quot;, מגפות יזומות),&lt;/li&gt;&lt;li&gt;&lt;b&gt;צנזורה&lt;/b&gt;, טרור פסיכולוגי וסתימת פיות (רופאים, מדענים ולמעשה &lt;b&gt;כל מי שמעז לצאת נגד האג&#39;נדה ההזויה &lt;/b&gt;של &lt;b&gt;בעלי הון תאבי שליטה ובצע&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;מצונזר, מושתק, מנודה, מופלה...&amp;nbsp;&lt;/b&gt;)&lt;/li&gt;&lt;li&gt;&lt;b&gt;ראשי מדינות וממשלות משתפים פעולה&lt;/b&gt; ותומכים של&amp;nbsp; באג&#39;נדה של בעלי ההון, במקום לבצע את תפקידם לפקח ולשמור על האינטרס הציבורי.&lt;/li&gt;&lt;li&gt;גיוס התרומות הגדול ביותר בהיסטוריה&lt;/li&gt;&lt;/ul&gt;&lt;/ul&gt;4. זו הדקה התשעים! אנחנו מתקרבים לנקודת האל חזור! זה הרגע להתעורר לפני שהופכים אותנו לעבדים של הממסד הטכנוקרטי. עורו! זה לא העתיד שאנחנו רוצים בשביל ילדינו ונכדינו!&lt;div&gt;&lt;br /&gt;בהשוואה לעבר, קיים הבדל עצום בהיקף המימון הפילנתרופי הזמין לפיתוח, בדגש על פעילות בינלאומית, בתמיכה של קרנות מובילות כמו קרן גייטס או קרן האו&quot;ם. העלייה בהיקף המימון הרחיב את השפעתן של הקרונות, על עיצוב השיח בנושאי פיתוח והטמעת תוכניות. מדובר בהשפעה שהיא הרבה מעבר להעברת תרומות בלבד.&lt;br /&gt;&lt;div&gt;&lt;div&gt;בשנת 2012,&amp;nbsp;&lt;b&gt;1,000&lt;/b&gt;&amp;nbsp;הקרנות הגדולות בארה&quot;ב&amp;nbsp;&lt;b&gt;תרמו&lt;/b&gt;&amp;nbsp;&lt;b&gt;5.9 מיליארד דולר&lt;/b&gt;,&amp;nbsp;&lt;b&gt;כ- 27% מהתרומות&lt;/b&gt;&amp;nbsp;יועדו,&amp;nbsp;&lt;b&gt;לפעילות בינלאומית&lt;/b&gt;.&amp;nbsp;&lt;b&gt;החלק העיקרי מהתרומות הוקדש לבריאות (2.2 מיליארד דולר)&amp;nbsp;&lt;/b&gt;ולסיוע הומניטרי בינלאומי (1.2 מיליארד דולר). הקרן שתרמה את הסכום הגדול ביותר היית שוב,&amp;nbsp;&lt;b&gt;הקרן של ביל ומלינדה גייטס, 2.6 מיליארד דולר&lt;/b&gt;&amp;nbsp;(ראו טבלה 2).&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;b&gt;התרומות של הקרן של ביל ומלינדה גייטס מיועדות לקידומם של ארבעה נושאים עיקריים:&lt;/b&gt;&lt;br /&gt;&lt;ol style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;li&gt;התוכנית ל&lt;b&gt;פיתוח גלובלי;&lt;/b&gt;&amp;nbsp;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;התוכנית ל&lt;b&gt;בריאות עולמית&lt;/b&gt;;&amp;nbsp;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;התוכנית ל&lt;b&gt;מדיניות והסברה גלובלית&lt;/b&gt;;&amp;nbsp;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;&lt;b&gt;והתוכנית של ארצות הברית&lt;/b&gt;.&amp;nbsp;&lt;/li&gt;&lt;/ol&gt;&lt;div&gt;נתח התרומה (יותר נכון ההשקעה...!) של&amp;nbsp;&lt;b&gt;קרן גייטס לבריאות הגלובלית&lt;/b&gt;&amp;nbsp;הוא הגדול ביותר עד כה, עם סך תרומות מצטבר של&amp;nbsp;&lt;b&gt;15.6 מיליארד דולר.&lt;/b&gt;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;הקרן נשלטת על ידי שלושה נאמנים,&amp;nbsp;&lt;b&gt;ביל גייטס, מלינדה גייטס ווורן באפט&lt;/b&gt;&amp;nbsp;ומנוהלת על ידי המנכ&quot;לית&amp;nbsp;&lt;b&gt;סוזן דזמונד-הלמן&lt;/b&gt;&amp;nbsp;יחד עם היו&quot;ר&amp;nbsp;&lt;b&gt;וויליאם ה. גייטס האב.&amp;nbsp;&lt;/b&gt;לקרן מספר משרדים אזוריים באדיס אבבה, אבוג&#39;ה, יוהנסבורג, דלהי, בייג&#39;ינג, וושינגטון הבירה ולונדון, היא מעסיקה 1,376 עובדים.&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;בשנת 2009 &lt;b&gt;ביל ומלינדה גייטס&lt;/b&gt; יחד עם איל ההון &lt;b&gt;וורן באפט&lt;/b&gt; החלו במה שכונה מאוחר יותר על ידי כתב העת האמריקאי פורצ&#39;ן (Fortune), &lt;b&gt;&quot;גיוס התרומות הגדול ביותר בהיסטוריה&quot;&lt;/b&gt;. מסע הפרסום  יצא לדרך תחת הכותרת &lt;b&gt;&quot;The Giving Pledge&quot;,&amp;nbsp;&lt;/b&gt;מטרת הקמפיין הייתה לבקש מהאנשים העשירים בעולם להקדיש את רוב עושרם לפילנתרופיה.&amp;nbsp;&lt;span id=&quot;docs-internal-guid-0bfe182d-7fff-f535-2c79-765447a40784&quot;&gt;עד למחצית שנת 2015, 137 מיליארדרים מ -14 מדינות הצטרפו ליוזמה של באפט וגייטס, ביניהם ראש עיריית ניו יורק לשעבר &lt;b&gt;מייקל בלומברג&lt;/b&gt;, יוצר הסרטים האמריקאי &lt;b&gt;ג&#39;ורג&#39; לוקאס&lt;/b&gt; ומייסד פייסבוק &lt;b&gt;מארק צוקרברג.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;span&gt;&lt;b&gt;&lt;br /&gt;&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;הגידול בנתינה הפילנתרופית הוא רק צד אחד של המטבע הצד השני של המטבע מצביע על &lt;b&gt;מגמה של אי -שוויון ההולכת ומתרחבת בין עשירים לעניים&lt;/b&gt;. לינסי מקגוי, מרצה במחלקה לסוציולוגיה של אוניברסיטת אסקס, הסבירה:&amp;nbsp;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;i&gt;&quot;ראינו את תהליך ההתעשרות המדהים של האנשים העשירים ביותר בעולם, ויש קורלציה ישירה בין צבירת הון מוגברת, מס רגרסיבי ומימון פעילויות פילנתרופיות. &lt;b&gt;הפילנתרופיה מתעצמת, אך רק בהקשר של אי שוויון מטורף.&quot;&lt;/b&gt;&lt;/i&gt;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;הערכות שנעשו על ההוצאות הכוללות של הקרנות בנושאי פיתוח בינלאומיים מגלות כי הן נעות בין כ- 3 מיליארד דולר בשנים הראשונות של שנות ה-2000, לבין 7- 9.5 מיליארד דולר בשנת 2009. מאז הסכום הכולל של המימון הפילנתרופי הלך וגדל,&lt;b&gt; וכך הלכה והתעצמה השפעת התורמים על סדר היום העולמי&lt;/b&gt;.&lt;span id=&quot;docs-internal-guid-0bfe182d-7fff-f535-2c79-765447a40784&quot;&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&quot;עשור של חיסונים&quot;&lt;/h3&gt;&lt;/span&gt;&lt;span&gt;הידיעה הדרמטית בכל הסיפור הזה, שכמעט אף אחד לא שמע עליה היא הקריאה של גייטס ל-&lt;b&gt;&quot;עשור של חיסונים&quot;.&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;הקריאה התקבלה בדאבוס בכנס של שנת 2010&amp;nbsp;&lt;b&gt;וב-2011 יצא לדרך &quot;עשור החיסונים 2011-2020&quot;.&lt;/b&gt; ב-2015 פורסם דוח מטעם הסקרטריאט (בסקרטריאט יושבים &lt;b&gt;נציגים של הקרן של ביל ומלינדה גייטס,&lt;/b&gt; נציגים של בת טיפוחיו של גייטס: &lt;b&gt;ברית החיסונים GAVI&lt;/b&gt;, נציגי &lt;b&gt;יוניצף&lt;/b&gt; ונציגים מטעם &lt;b&gt;ארגון הבריאות העולמי&lt;/b&gt;), תחת הכותרת: &lt;a href=&quot;https://docs.google.com/viewer?url=https%3A%2F%2Fterrance.who.int%2Fmediacentre%2Fdata%2Fsage%2FSAGE_Docs_Ppt_Oct2014%2F4_session_gvap%2FOct2014_session4_GVAP_assessment_report.pdf&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;&lt;b&gt;תכנית פעולה גלובלית לחיסונים ניטור, הערכה ואחריות, דוח שנתי סקרטריאט 2014&lt;/b&gt;&lt;/a&gt;,&amp;nbsp;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;div&gt;&lt;span&gt;&lt;br /&gt;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;span&gt;בעצרת הבריאות העולמית השישים וחמישה, מנכ&quot;ל ארגון הבריאות העולמי, התבקש לעקוב אחר ההתקדמות ולהגיש דוח שנתי, שיסייע להניח את &lt;b&gt;היסודות לדיונים בנושא החיסונים ולפעולות עתידיות.&lt;/b&gt; במענה, שותפי DoV  (Decade of vaccines -  עשור החיסונים) פיתחו מסגרת לניטור, הערכה ואחריות (M &amp;amp; E/A)   המזהה אינדיקטורים ספציפיים למדידת ההתקדמות של כל יעד ויעד אסטרטגי. השותפים לעשור החיסונים הסכימו גם לתהליך שנתי לסקירה עצמאית של ההתקדמות.&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;span&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhiqXBg8R3ClhGKki8K8NJ9cmZXj7qwiBKcY8qqCUdkgPBb46GranDC3cGB-5l0vp5E34_6VZnuW1rhyphenhypheneYqIAtAf0QUY3b7Po9GvIWm_sjzXZ4PaoZAQkt88_TGnPmpL9ISY_2yn-OAabL8mRQVfpVH9j_SB-0y5kVQAv4O3C8Xb4DCTTZwZoJ62A9efg0/s703/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94%20%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%20%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97.webp&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: center;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;עשרת התורמים המובילים לארגון הבריאות העולמי בשנת 2012&quot; border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;594&quot; data-original-width=&quot;703&quot; height=&quot;338&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhiqXBg8R3ClhGKki8K8NJ9cmZXj7qwiBKcY8qqCUdkgPBb46GranDC3cGB-5l0vp5E34_6VZnuW1rhyphenhypheneYqIAtAf0QUY3b7Po9GvIWm_sjzXZ4PaoZAQkt88_TGnPmpL9ISY_2yn-OAabL8mRQVfpVH9j_SB-0y5kVQAv4O3C8Xb4DCTTZwZoJ62A9efg0/w400-h338/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94%20%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%20%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97.webp&quot; title=&quot;הכוח הפילנתרופי - מי לעזאזל קובע האג&#39;נדה הגלובלית ולמה?&quot; width=&quot;400&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;p dir=&quot;rtl&quot; style=&quot;line-height: 1.2; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt;&quot;&gt;&lt;/p&gt;&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;&lt;b&gt;עשרת התורמים המובילים לארגון הבריאות העולמי בשנת 2012&lt;/b&gt;&lt;/div&gt;&lt;br /&gt;&lt;span id=&quot;docs-internal-guid-4b924bf2-7fff-3650-d4bb-5d6ab6ab0280&quot;&gt;&lt;p dir=&quot;rtl&quot; style=&quot;line-height: 1.2; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt;&quot;&gt;בשנת 2012, קבוצת הפיתוח של האו&quot;ם (UNDP) הצהירה בתגובה להערכות שנעשו על השותפויות שלה עם קרנות עולמיות ועם קרנות פילנתרופיות:&lt;/p&gt;&lt;/span&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;i&gt;&quot;בנוסף להתחייבות לסכומי כסף גדולים בהרבה, הקרנות שינו מהותית את דרכי הפעולה שלהן ואת התפקידים שהן ממלאות בפיתוח הבינלאומי.&quot;&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;span&gt;&lt;a href=&quot;http://www.un.org/press/en/2015/sgsm16696.doc.htm&quot;&gt;קבוצת הפיתוח של האום סיכמה את הדוח כך&lt;/a&gt;:&lt;br /&gt;&quot;&lt;b&gt;הקרנות רואות את עצמן כשותפות  מן המניין ולא כתורמות&lt;/b&gt;, ודורשות &lt;b&gt;מעורבות מלאה&lt;/b&gt; בפעילויות כגון דיונים בענייני מדיניות, הסברה וניתוח בעיות. הן הפכו למקור יקר ערך לידע ופיתוח. הן &lt;b&gt;מנהלות קמפיינים בולטים מאוד בתקשורת ומשפיעות על מדיניות הפיתוח הבינלאומי&quot;.&lt;/b&gt;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;שחקן חשוב נוסף מבחינת ההשפעה על מדיניות הפיתוח העולמית הוא &lt;b&gt;קרן האו&quot;ם.&lt;/b&gt; קרן האו&quot;ם ממלאת תפקיד בהקשר זה, בשל יחסיה הבלעדיים עם האו&quot;ם ועם מזכ&quot;ל האו&quot;ם.&lt;/span&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;תפקיד הקרנות בתהליך פוסט 2015 &lt;/h3&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;קרן גייטס ובפרט  קרן האו&quot;ם&lt;/b&gt;, מעורבות באופן פעיל בדיונים על עיצוב אג&#39;נדת הפיתוח העתידית של האו&quot;ם. הן משפיעות על התהליך לא רק באמצעות מימון, אלא גם באמצעות &lt;b&gt;מסעות פרסום&lt;/b&gt; לקידומו וכן על ידי &lt;b&gt;מעורבות ישירה&lt;/b&gt; - דבר שצפוי להימשך גם בתהליך היישום של מה שעתיד להיות &lt;b&gt;&lt;a href=&quot;https://sdgs.un.org/2030agenda&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;סדר היום לפיתוח בר קיימא  2030&lt;/a&gt;&lt;/b&gt;.&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;בשנת 2010 &lt;b&gt;מזכ&quot;ל האו&quot;ם מינה את ביל גייטס&lt;/b&gt; ליועץ בקבוצת התמיכה שלו ב-MDG  (יעדי הפיתוח של המילניום) כדי לסייע לבסס &lt;b&gt;רצון פוליטי,&lt;/b&gt; לצרכי גיוס תמיכה נוספת ועידוד לפעולה קולקטיבית למען השגת מטרות המילניום עד 2015. שלוש שנים לאחר מכן, בספטמבר 2013 ביל ומלינדה גייטס ולצידם נציג נוער היו הדוברים היחידים מטעם &lt;b&gt;&quot;החברה האזרחית&quot;&lt;/b&gt; באירוע המיוחד של העצרת הכללית של האו&quot;ם בנושאי MDG ובנושא פוסט 2015.&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;הקרנות חברו למדינות עשירות&lt;/b&gt;  תוך שהן מקדמות את המודל העסקי שלהן, במטרה לקדם מערך יעדים מוגבל ופשוט, שהתמקד במדינות מתפתחות. &lt;b&gt;בשנת 2010, מארק סוזמן,&lt;/b&gt;&amp;nbsp;המנכ&quot;ל לתוכניות מדיניות בינלאומיות, ופרקליט בקרן גייטס, &lt;b&gt;נאם באו&quot;ם בנושאי בריאות, רעב, אבטחת תזונה ותזונה בריאה,&lt;/b&gt; הוא קרא להפשטה ולמדידת יעדי הפיתוח החדשים, והדגיש את הצורך ביעדים ברי ביצוע מבחינה טכנית:&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;div&gt;&lt;i&gt;&quot;קיימת סכנה שבניסיון ליצור את המסגרת המושלמת המקיפה את אתגרי הפיתוח הגלובליים במלואם בהסכם קיבוצי גלובלי, נאבד את עוצמת המיקוד במטרות ביחס לגורמים החמורים ביותר הבאים לידי ביטוי בעוני קיצוני בעולם, כולל מחלות ומוות שניתן למנוע.&quot;&lt;/i&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;מאז נציגי קרן גייטס הביעו שוב ושוב את ספקנותם כלפי הגישה האוניברסלית המקיפה לאג&#39;נדת 2030 ויעדי הפיתוח הבר קיימא של ה-SDG. במאמר שהתפרסם בבלוג &quot;Humanosphere&quot;  דווח כי ערכי ה-SDG  זכו לביקורת מצדם של מספר חברים בפורום השותפים העולמי של קרן גייטס בשנת  2015, כולל ביל גייטס ומארק סוזמן. סוזמן אמר: &lt;i&gt;&quot;אתגר בעל 17 מטרות ו -169 יעדים מקשה מאוד להתמקד או לקבוע סדרי עדיפויות.&quot;&amp;nbsp;&lt;/i&gt;&amp;nbsp;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;נראה כי החשש בפורום היה מפני שערכי ה- SDGs  נראו יותר כמו מטרות לשאיפות מעורפלות ורחוקים מאסטרטגיה מוצלחת לכאורה, של קביעת הפוקוס במערך מוגבל של מטרות פשוטות וקלות לזיהוי.&lt;br /&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&quot;המיקוד שלנו בקרן גייטס הוא לממש את סדר היום שנקבע בתוכנית היעדים לפיתוח הבר קיימא (MDG’s), ולוודא שהתנופה הנוכחית לא תאבד&quot;, כך אמר סוזמן והוסיף כי &quot;הפילנתרופיה ממשיכה להאמין שיש לתת עדיפות ליעדי הבריאות&quot;.&lt;br /&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;קרן האו&quot;ם הייתה מעורבת באופן פעיל אפילו יותר מקרן גייטס בתהליך פוסט 2015, בשיתוף פעולה הדוק עם מזכ&quot;ל האו&quot;ם, והיא צפויה להמשיך בתפקיד זה ביישום ערכי SDG (מדדי הפיתוח בר קיימא העולמיים).&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;לבקשת מזכ&quot;ל האו&quot;ם, קרן האו&quot;ם, בתמיכת קרן גייטס, סיפקו את הכספים הראשוניים (באמצעות קרן האו&quot;ם לשותפויות בינלאומיות) לתמיכה בעמדתה של &lt;b&gt;אמינה מוחמד &lt;/b&gt;היועצת המיוחדת לתכנית הפיתוח פוסט 2015.&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;בנוסף, קרן האו&quot;ם כינסה במספר מפגשים לא רשמיים את &lt;b&gt;המדינות החברות באו&quot;ם&lt;/b&gt; וגורמים נוספים כדי לחקור באופן בלתי פורמלי רעיונות הנוגעים לתהליך שאחרי 2015. קרן האו&quot;ם מתארת את מעורבותה בתהליך פוסט 2015 כדלקמן:&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&quot;&lt;i&gt;תמיכה בלשכת המזכירות הכללית ובמערכות האו&quot;ם על ידי כינוס פורומים לדיון ולהרחבת היכולת &lt;b&gt;להגיע אל בעלי עניין מרכזיים&lt;/b&gt;, כולל צירופם של &lt;b&gt;צוותי חשיבה&lt;/b&gt; במדינות מתפתחות, &lt;b&gt;מובילי דעה, חברות אזרחיות ושותפים מהמגזר הפרטי,&lt;/b&gt; לדיאלוג העולמי.&quot;&lt;/i&gt;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;i&gt;&quot;לשמש כמשאב, למעקב ותיעוד דיונים ואנליזות פוסט 2015... ומתן עדכונים שוטפים לשותפים המעוניינים בכך.&quot;&lt;br /&gt;&lt;/i&gt;&lt;br /&gt;&lt;i&gt;&quot;לכנס פגישות וסדנאות בלתי פורמליות בנושאים עדכניים לטיפוח דיאלוג בונה בין המדינות החברות במעורבותה של ממשלת ארה&quot;ב וקהילת קובעי המדיניות בוושינגטון הבירה&quot;.&lt;/i&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;i&gt;&lt;br /&gt;&lt;/i&gt;על מנת לחזק את תמיכת המגזר הפילנתרופי באג&#39;נדת פוסט 2015 וביישומה, מספר קרנות בראשות היועצים לפילנתרופיה של רוקפלר יצרו את פלטפורמת השותפות של הפילנתרופיה לאג&#39;נדת פוסט 2015 (מסגרת 3).&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhZSDzAMuVW4imvE-Xz-dmpu9qA7EkWKDVlSZ5RRRmNQjo3eGddjGKYlDbWtKEXUBSDjzepYS2adQ22U9tiJk8yyxkgk7W9VzthapE0j3g536EWXp-omNn5VhdQgIsfhlmSCzij1SiMoVN_Azx_ikTmmWkzzoH9a1nI2CX9-dahlVkUn1nVPz9NBb5d9cI/s720/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94%20%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%20%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97%20box%203.webp&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;פלטפורמת השותפות הפילנטרופית&quot; border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;720&quot; data-original-width=&quot;492&quot; height=&quot;400&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhZSDzAMuVW4imvE-Xz-dmpu9qA7EkWKDVlSZ5RRRmNQjo3eGddjGKYlDbWtKEXUBSDjzepYS2adQ22U9tiJk8yyxkgk7W9VzthapE0j3g536EWXp-omNn5VhdQgIsfhlmSCzij1SiMoVN_Azx_ikTmmWkzzoH9a1nI2CX9-dahlVkUn1nVPz9NBb5d9cI/w274-h400/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94%20%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%20%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97%20box%203.webp&quot; title=&quot;עשרת התורמים המובילים לארגון הבריאות העולמי בשנת 2012&quot; width=&quot;274&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;פלטפורמת השותפות הפילנטרופית&lt;/div&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;פלטפורמת השותפות הפילנטרופית&amp;nbsp;&lt;/span&gt;לאג&#39;נדת פוסט 2015&lt;/h3&gt;על מנת לאפשר למגזר הפילנתרופי לשחק תפקיד פעיל יותר בתכנון ויישום ערכי ה-SDG  ולשמש שותף אסטרטגי במערכת האו&quot;ם ובממשלות ברחבי העולם,&amp;nbsp;&amp;nbsp;בספטמבר 2014 במושב ה-69 של העצרת הכללית של האו&quot;ם, הושקה פלטפורמת השותפות של הפילנתרופיה עם אג&#39;נדת פוסט 2015. יזמי פלטפורמה חדשה זו היו &lt;b&gt;UNDP  עם מרכז הקרן, יועצי הפילנתרופיה של רוקפלר, קרן פורד, קרן קונרד נ. הילטון, קרן מאסטרקארד&lt;/b&gt; והיוזמות הבינלאומיות לתמיכה במענקים.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;במאי 2015, בדיונים של העצרת הכללית של האו&quot;ם בנושא סדר היום פוסט 2015, הת&#39;ר גריידי סגנית הנשיא המייעץ לפילנתרופיה של רוקפלר, הסבירה מה הציפיות שלהם כדלקמן:&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;i&gt;&quot;א&lt;b&gt;נחנו לא רוצים להיות סתם עוד &#39;שחקן חוץ ממלכתי&#39;&lt;/b&gt;, כזה שאפילו לא מוזכר בתוך הקבוצות הגדולות. אנו רואים בהכרה של צמרת הפורום הפוליטי ובשותפות הגלובלית, תהליכי שיתוף פעולה לפיתוח יעיל והתקדמות חיובית, בהקשר הזה. (...) ראשית, &lt;b&gt;על האו&quot;ם והממשלות לפתוח את זרועותיהם וליצור סביבה מאפשרת יותר לפילנתרופיה, מקומית וחוצת גבולות&lt;/b&gt;.&quot;&lt;/i&gt;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;ארבע מטרות העל של פלטפורמת השותפות החדשה עם הפילנתרופיה פוסט שנת 2015 הן:&lt;br /&gt;&lt;ol style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;li&gt;לייצר &lt;b&gt;אמצעים על מנת לסייע לפילנתרופיה, להשתלב&lt;/b&gt; טוב יותר בסדר היום של אחרי 2015.&lt;/li&gt;&lt;li&gt;ליצור שיטות חדשות &lt;b&gt;להסברה ומעורבות&lt;/b&gt;, לחיבור בין הפילנתרופיה למערכות פיתוח אקולוגיות.&lt;/li&gt;&lt;li&gt;לפתח תבניות ברמת המדינה המזהות הזדמנויות לפילנתרופיה &lt;b&gt;ולשותפים פוטנציאליים&lt;/b&gt;.&lt;/li&gt;&lt;li&gt;להפוך את נתוני ההשקעות הפילנתרופיות לנגישים יותר כדי לעקוב אחר ההתקדמות, &lt;b&gt;למצוא שותפים ולספר סיפורים על יעילות המאמץ המשותף.&lt;/b&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ol&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;אז מה הבעיה? &lt;/h3&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;גורמים פילנתרופיים ממלאים תפקיד הולך וגדל במדיניות הפיתוח העולמית. בתקופות של קפאון, נראה היה כי קיים צורך דחוף להרחיב את התרומות הפילנתרופיות לצרכי סיוע לפיתוח. בנוסף, ההסברה שלהם לטובת מטרות גלובליות מפעילה &lt;b&gt;לחץ על ממשלות&lt;/b&gt; ולעתים על המגזר הפרטי להרחיב את פעילותם למשל, במאבק נגד HIV/ איידס או בתמיכה &lt;b&gt;בקמפיינים לחיסונים כלל עולמיים&lt;/b&gt;. עם זאת, המעורבות של הנדבנים ושל הקרנות שלהם ההולכת וגדלה במהירות עלולה לגרום למספר סיכונים ותוצאות לוואי שטרם זכו להתייחסות קפדנית. &lt;b&gt;התפקיד החשוב המוקצה למגזר הפילנתרופי במסגרת סדר היום לפיתוח בר קיימא לשנת 2030 הופך את הדיון במעורבות שלהם לבהול&lt;/b&gt;.&amp;nbsp;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;div&gt;השפעתן של קרנות פילנטרופיות חזקות על עיצוב סדר היום של הפיתוח הגלובלי, לרבות בנושאים כמו &lt;b&gt;בריאות, מזון, תזונה וחקלאות, &lt;/b&gt;מעוררת דאגות רבות מבחינת האופן שבו הן משפיעות על הממשלות ועל המערכות של האו&quot;ם בנושאי פיתוח. &lt;b&gt;האו&quot;ם מעודד את מעורבותם של המגזרים העסקי והתאגידי,&lt;/b&gt; כמו גם קרנות פילנתרופיות, רק שחסרים לו הכללים והכלים הדרושים כדי להבטיח שהוא לא שוכח את ייעודו המקורי.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;b&gt;בהקשר זה, עולות מספר שאלות הדורשות בירור נוסף, למשל:&lt;/b&gt;&lt;br /&gt;&lt;b&gt;השפעה הולכת וגדלה:&lt;/b&gt; האם לפילנתרופים עשירים ולקרנותיהם יש השפעה מדאיגה על קביעת סדר היום, על דחיקת התפקיד שעל הממשלות למלא ועל הרחקת האו&quot;ם ממחויבותו לשמור על הנורמות והתקנים העולמיים?&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;b&gt;פילנתרוקפיטליזם:&lt;/b&gt; מה ההשפעה של מסגור הבעיות והגדרת הפתרונות להתפתחות, באמצעות הפעלת ההיגיון העסקי של השקעה&lt;b&gt;&amp;nbsp;למטרות רווח&lt;/b&gt; על הפעילויות הפילנתרופיות?&amp;nbsp;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;b&gt;פיצול והחלשת הממשל העולמי:&lt;/b&gt; כיצד ניתן לקרוא תיגר על כוחן של הקרנות להשפיע על מדינות לקבל פתרונות מובדלים המתואמים בצורה גרועה, לעכב אסטרטגיות מקיפות להתפתחות ולתרום להיחלשות האו&quot;ם והדמוקרטיה הייצוגית (ממשלות ופרלמנטים)?&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;b&gt;מימון לא יציב&lt;/b&gt; - איום על אספקת טובין מספקת לציבור: האם מימון האו&quot;ם יהפוך לבסוף ליותר ויותר תלוי באפיקי מימון וולונטריים בלתי צפויים, דרך נדבנים וקרנות פילנתרופיות פרטיות?&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;b&gt;היעדר מנגנוני ניטור ואחריות -&lt;/b&gt;&amp;nbsp;באילו אמצעים יש לנקוט כדי להבטיח כי הקרנות הפילנתרופיות יפעלו באופן פתוח ושקוף ויתנו דין וחשבון על מעשיהן?&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;דוח זה אינו יכול לדון בפירוט בשאלות הנ&quot;ל. הסעיפים הבאים יתייחסו לחלקן על ידי התבוננות מקרוב על התפקיד  שהקרנות הפילנתרופיות ממלאות , בשני מגזרים מכריעים, &lt;b&gt;בריאות וחקלאות, &lt;/b&gt;נבחן&lt;b&gt;&amp;nbsp;&lt;/b&gt;במיוחד שתיים מהבולטות שבהן, &lt;b&gt;קרן רוקפלר וקרן גייטס.&lt;/b&gt;&lt;br /&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;השפעת הפילנתרופיה על האג&#39;נדה לבריאות גלובלית&lt;/h3&gt;&lt;h4 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;כניסתה של קרן גייטס לזירת הבריאות העולמית&lt;/h4&gt;&lt;b&gt;בשנת 1998&lt;/b&gt;, לפני הקמתה הרשמית של קרן גייטס, &lt;b&gt;ביל ומלינדה גייטס&lt;/b&gt; יצרו את &lt;b&gt;תכנית החיסונים לילדים&lt;/b&gt; וציידו אותה בתרומה של &lt;b&gt;100 מיליון דולר&lt;/b&gt;. התכנית המנוהלת על ידי מזכירות PATH  במטה של הקרן בסיאטל, הכינה את הקרקע &lt;b&gt;להתעניינות של המשפחות העשירות בבריאות העולמית&lt;/b&gt; ולגישה שננקטה בנושא זה.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;אחת המטרות של תוכנית החיסונים לילדים הייתה &lt;b&gt;כינון הסכמה בינלאומית לגבי ההמלצות לשימוש בחיסונים&lt;/b&gt;. בהודעה לעיתונות של הקרן נאמר:&lt;br /&gt;&lt;i&gt;&quot;ייעשה מאמץ לתמוך בכנסים בינלאומיים ובפיתוח והפצה של הצהרות קונצנזוס בינלאומיות חזקות &lt;b&gt;והמלצות לשימוש בחיסונים החדשים. &lt;/b&gt;זה קריטי להעצמת משרדי בריאות, סוכנויות רב -צדדיות ותורמים דו -צדדיים שיכולים לסייע במימון החיסונים למדינות עניות יותר. &quot;&lt;/i&gt;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;בהמשך, מספר פגישות שהתכנסו &lt;b&gt;בחסות גייטס הובילו להקמת  GAVI הברית העולמית לחיסונים&lt;/b&gt;.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;להשקת השותפות הציבורית-פרטית העולמית הזו בשנת 2000, &lt;b&gt;קרן גייטס סיפקה התחייבות ראשונית של 750 מיליון דולר&lt;/b&gt; לחמש שנים ומאז היא הכוח המניע והתורם הגדול ביותר של הברית.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;b&gt;בין השנים 2000 ל- 2014 &lt;a href=&quot;http://www.gavi.org/funding/donor-contributions-pledges/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;התרומות &lt;/a&gt;של קרן גייטס לקרן GAVI היוו 23 אחוזים&lt;/b&gt; (2,287 מיליון דולר) מכלל התרומות שהגיעו לקרן, בערך 9.9 מיליארד דולר.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjVg4WTp0GEb5ckSCil_CXuFxY6BFXoddPLok43NAb6xkJ9I_hLXDAZ3Avu1MlzIcfY55mo67QMZPbGjewgNZxVsKjl7KqbHZ1d9ww3rKbNiEJQtToBtBq2fD1cerV5v3fGBjKW-Cj4QgV28prK5gvj-9B4nee9aTLyeczY9ZlyCurSpgIF7PVaGd3YMVM/s694/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94%20%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%20%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97%20table%203.webp&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;תרומות קרן גייטס 1999-2013&quot; border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;694&quot; data-original-width=&quot;646&quot; height=&quot;400&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjVg4WTp0GEb5ckSCil_CXuFxY6BFXoddPLok43NAb6xkJ9I_hLXDAZ3Avu1MlzIcfY55mo67QMZPbGjewgNZxVsKjl7KqbHZ1d9ww3rKbNiEJQtToBtBq2fD1cerV5v3fGBjKW-Cj4QgV28prK5gvj-9B4nee9aTLyeczY9ZlyCurSpgIF7PVaGd3YMVM/w373-h400/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94%20%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%20%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97%20table%203.webp&quot; title=&quot;פלטפורמת השותפות הפילנטרופית&quot; width=&quot;373&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;כחלק מהתוכנית שלה לבריאות העולמית, &lt;a href=&quot;https://www.gatesfoundation.org/How-We-Work/Quick-Links/Grants-Database&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;קרן גייטס תרמה&lt;/a&gt; בסך הכל, 15.7 מיליארד דולר. בנוסף, היא הוציאה 2.6 מיליארד דולר לפעילויות בתחום הבריאות כחלק מתוכנית הפיתוח הגלובלית שלה.&lt;br /&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;חיסונים בשביל הגאולה: פתרון בזק מנצח, להתמודדות עם אתגרי הבריאות העולמיים&lt;/h3&gt;הגישה של קרן גייטס להתמודדות עם אתגרי הבריאות העולמיים ממשיכה לנקוט בגישה של קרן רוקפלר, המתמקדת בפתרונות ביו -רפואיים.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;b&gt;מטרתה המוצהרת של תוכנית הבריאות העולמית של קרן גייטס היא:&lt;/b&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;i&gt;&quot;לרתום את ההתקדמות במדע ובטכנולוגיה כדי להציל חיים במדינות מתפתחות. אנו עובדים עם שותפים על מנת לספק כלים מוכחים - הכוללים &lt;b&gt;חיסונים, תרופות ובדיקות&lt;/b&gt; - וכן מציאת פתרונות חדשים אמינים ופורצי דרך במחירים סבירים. חשובים לא פחות, החדשנות וכיצד אנו מנגישים התערבויות בריאותיות לאלה הזקוקים להן ביותר. אנו משקיעים רבות בחיסונים למניעת מחלות זיהומיות – בין היתר HIV , פוליו ומלריה – אנו תומכים בפיתוח פתרונות בריאות משולבים לתכנון המשפחה, תזונה &lt;a href=&quot;http://www.gatesfoundation.org/what-we-do&quot;&gt;ובריאות האם והילד&lt;/a&gt;&quot;.&lt;/i&gt;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;הקרן מתייחסת לחיסונים כאל טריגרים &quot;קטליטיים&quot; שיכולים לתרום להתקדמות משמעותית בתחום הבריאות. בדצמבר 2014, &lt;b&gt;ביל גייטס תיאר בבלוג האישי שלו את &quot;נס החיסונים&quot;:&lt;/b&gt;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;i&gt;&quot;החיסונים מצילים חיים, וזו סיבה מספקת כדי לוודא שהם יצאו לאוויר העולם, אך זהו אינו היתרון היחיד  שלהם. ילדים בריאים מבלים יותר זמן בבית הספר, ולומדים טוב יותר בזמן שהם שם. חל שיפור בבריאות, מדינות עניות יכולות להוציא יותר על חינוך, כבישים והשקעות אחרות שמניעות צמיחה, מה שהופך אותן לפחות תלויות בסיוע. במקרים מסוימים, החיסונים מספקים את כל זה תמורת כמה גרושים לזריקה. לכן אני אומר שאם רוצים להציל ולשפר את החיים ברחבי העולם, &lt;a href=&quot;http://www.gatesnotes.com/Health/The-Miracle-of-Vaccines&quot;&gt;החיסונים הם השקעה פנטסטית&lt;/a&gt;. &quot;&lt;/i&gt;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;עקב כך, &lt;b&gt;התרומות של קרן גייטס מתמקדות בתוכניות לגילוי, פיתוח, ואספקת חיסונים מוכרים וחיסונים חדשים&lt;/b&gt; המתמקדים במלריה, HIV/איידס ושחפת. בנוסף לתרומה של יותר מ -1.6 מיליארד דולר לקרן העולמית למלחמה באיידס, שחפת  ומלריה, לפחות 20 מתוך 50 &lt;b&gt;המענקים הגדולים ביותר בתחום הבריאות הגלובלית הנתרמים על ידי קרן גייטס מתמקדים במחקר ופיתוח של תרופות וחיסונים חדשים&lt;/b&gt;, בעיקר נגד שלוש המחלות הזיהומיות  HIV/איידס, מלריה ושחפת.&lt;br /&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;GAVI  הברית הבינלאומית לחיסונים היא הדוגמה הבולטת ביותר למעורבותו של גייטס&lt;/h3&gt;למרות הגידול הבלתי מעורער במספר הילדים המחוסנים, GAVI  זכתה לביקורת מצד ארגונים אזרחיים CSO) ומדענים על כך שהיא אימצה את הגישה הרוחבית של גייטס &lt;b&gt;המתמקדת בחיסונים&lt;/b&gt;, במקום לאמץ גישות מעמיקות והוליסטיות (כמו למשל, אמצעים לחיזוק  מערכות הבריאות). בתגובה לביקורת, בשנת 2005, GAVI הוסיפה נישה בתיק התוכניות שלה, תמיכה בחיזוק מערכות הבריאות. עם זאת, רק 10.6 אחוז (862.5 מיליון דולר) מכלל ההתחייבויות של GAVI  בין השנים 2000 ל -2013 הוקדשו לחיזוק מערכות הבריאות, בעוד &lt;b&gt;שיותר מ -78.6 אחוזים (6,405.4 מיליון דולר) שימשו לתמיכה בחיסונים.&lt;br /&gt;&lt;/b&gt;&lt;br /&gt;&lt;b&gt;אחת היוזמות המרכזיות הנתמכות על ידי קרן גייטס&lt;/b&gt;, היא מודל התחייבות השוק המתקדם של GAVI (AMC). זהו &lt;b&gt;מודל המבקש לעודד יצרנים לתגבר את ייצור החיסון נגד פנאומוקוק&lt;/b&gt; PCV על מנת לענות על הביקוש במדינות מתפתחות, ולהציע את החיסון במחיר נמוך יותר למנה, מאשר במדינות עשירות. הסכמים אלה מתחייבים לספק את החיסונים במחיר שלא יעלה על 3.50 דולר למשך 10 שנים, על חשבון GAVI  ומדינות שמקבלות את החיסון. החברות מקבלות על חשבון AMC  תשלום נוסף בסך של 3.50 דולר אמריקאי עבור כל מנה שהן מספקות. קרנות AMC מנוהלות על ידי הבנק העולמי וערכן עומד על 1.5 מיליארד דולר, זה כולל התחייבויות מחמש מדינות (איטליה, בריטניה, קנדה, רוסיה ונורבגיה) &lt;a href=&quot;http://www.gavi.org/funding/pneumococcal-amc/how-the-pneumococcal-amc-works/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;וקרן ביל ומלינדה גייטס (50 מיליון דולר)&lt;/a&gt;. עד מרץ 2015, שתי חברות התרופות פייזר וגלקסו סמית&#39; קליין (GSK) קיבלו &lt;b&gt;1.095 מיליארד דולר מכספי AMC.&lt;/b&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;רופאים ללא גבולות (MSF) חשפו  כי למרות ש- GAVI  סייעה בהורדת המחירים לחיסונים חדשים שלא היו מספיק בשימוש במדינות נבחרות, עלות חיסון מלא של ילד עלתה פי 68  יותר בשנת 2014 בהשוואה לשנת 2001. אנו צפויים לראות, כי המדינות המקבלות גישה זמנית לחיסונים מסובסדים על ידיGAVI  תאלצנה להתמודד עם האתגר לעמוד בעלות הגבוהה יותר של החיסונים החדשים ועם המימון המלא לתוכניות החיסונים הלאומיות ללא תמיכת – GAVI.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;מסיבה זו,MSF  יצאו בקריאה לחברות התרופות להוריד את מחירי החיסונים, במיוחד של אלה נגד &lt;b&gt;PCV פנאומוקוק המיוצרים על ידי פייזר ו- GSK.&lt;/b&gt; ביל גייטס דחה את הביקורת של MSF ואמר כי &quot;החיסון הוא הדבר הזול ביותר בתחום הבריאות&quot;.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;גייטס:&amp;nbsp;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;i&gt;&quot;הדבר הכללי הזה שבו ארגונים יוצאים ואומרים,&#39;היי, למה עלות החיסונים אינה אפס? &#39; גורם לכך שחברות פארמה רבות בוחרות שלא לייצר תרופות עבור מדינות עניות כי הן יודעות שזה תמיד הופך למקור לביקורת, אז הן לא משקיעות במחקר ופיתוח של מוצרים עבור מדינות עניות. כך הם חוסכים את הביקורות כי אין להם אף מוצר שעליו מישהו יכול לבוא ולהגיד שעליהם לקבוע שמחירו הוא אפס &quot;.&lt;/i&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;ה-MSF  ציינו והדגישו דבר נוסף והוא כי נדרשת שקיפות רבה יותר במשא ומתן בין GAVI  לבין חברות התרופות בנוגע למחירי החיסונים שהיא מפיצה, הם קוראים &lt;b&gt;למגר את ניגודי האינטרסים בתוך GAVI&lt;/b&gt;  על ידי &lt;b&gt;הדרתן של חברות התרופות מהדירקטוריון &lt;/b&gt;של GAVI ומעמדות ניהוליות באופן כללי. למעשה, GAVI  אימצה תבנית ניהולית היברידית, הכוללת בתהליכי קבלת ההחלטות שלה, גורמים שאינם ממלכתיים כגון &lt;b&gt;תאגידי תרופות והיא מקצה להם מושבים בהתאם&lt;/b&gt;.&lt;br /&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;לצד 13 חברי הדירקטוריון של ברית GAVI, הכולל &lt;b&gt;נציגי ממשלות וארגונים בינלאומיים&lt;/b&gt;, יושבים &lt;b&gt;שני נציגים מתעשיית החיסונים&lt;/b&gt; (סאנופי פסטר ומכון הסרום של הודו בע&quot;מ), בנוסף, &lt;b&gt;חברים מטעם חברות לאנליזה עסקית, בנקים, חברות להשקעות וקרנות פילנטרופיות נמצאים בין תשעה מחברי הדירקטוריון&lt;/b&gt; ה&quot;עצמאים&quot; שלכאורה אין להם מעורבות מקצועית עם העבודה של GAVI. בניגוד למשקל  שנותנים לשחקנים במגזר הפרטי, בדירקטוריון של ברית GAVI&amp;nbsp; &lt;b&gt;הוקצה רק מושב אחד למדע&lt;/b&gt;, את כסאו של המדען הראשי (CSO) תופסת ג&#39;ואן אווניו-אקבה, מנכ&quot;לית דורות העתיד הבינלאומי.&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;לקרן גייטס, קרן הילדים של האו&quot;ם (UNICEF), ארגון הבריאות העולמי והבנק העולמי,&lt;/b&gt; יש מקום קבוע במועצת המנהלים של GAVI את המושב הזה ממלא &lt;b&gt;אורין לוין, המנהל להפצה ולפיתוח חיסונים גלובלי בקרן גייטס.&lt;/b&gt; בנוסף, קרן גייטס מיוצגת על ידי &lt;b&gt;ויוליין מיטשל, מנהלת הקרנות והשותפויות בקרן&lt;/b&gt; ביל ומלינדה גייטס  ב-2015, משמשת כיום כסמנכ&quot;לית  של תכניות החיסון הלאומיות, בוועדה לפרויקטים ולמדיניות של GAVI.&lt;/p&gt;(ברזומה של &lt;b&gt;אורין לוין נמצאים ארגונים כמו ה-CDC, המכונים הלאומיים לבריאות – NIH ומשרד הבריאות העולמי בבית הספר של ג&#39;ון הופקינס בלומברג&lt;/b&gt;, שם הוא  הקים עם קתרין אובריין ארגון בשם PneumoADIP &lt;b&gt;לקידום חיסוני הפנאומוקוק לילדים עניים&lt;/b&gt;, לוין קיבל מהקרן של ביל ומלינדה גייטס יותר מ- 100 מיליון דולר לצרכי מחקר. כיום לוין משמש &lt;b&gt;כמנהל בכיר בקרן של גייטס&lt;/b&gt;).&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;קרן גייטס מכריזה על &quot;עשור של חיסונים&quot;&lt;/h3&gt;בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס בשנת 2010, ביל ומלינדה גייטס קראו להפוך את עשר השנים הבאות ל&quot;עשור של חיסונים&quot;. הם &lt;b&gt;התחייבו לתרום 10 מיליארד דולר&lt;/b&gt; למניעת ארבעה מיליון מקרי מוות בשנה, על ידי הרחבת הגישה &lt;b&gt;לחיסונים יעילים שאינם בשימוש והצגת חיסונים חדשים.&lt;/b&gt;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;הקרן חזרה על קריאה זו במספר פעילויות תקשורת והסברה. בדצמבר 2010, &lt;b&gt;ארגון הבריאות העולמי, UNICEF, המכון הלאומי לאלרגיה ומחלות זיהומיות (NIAID)&lt;/b&gt; יחד עם &lt;b&gt;קרן גייטס&lt;/b&gt; הכריזו על שיתוף הפעולה ביניהן ליישום הרעיון עשור של חיסונים, שנועד להגביר את התיאום בין קהילות החיסונים הבינלאומית&lt;b&gt; ולייצר תוכנית חיסונים גלובלית&lt;/b&gt;.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;b&gt;כריסטופר אליאס&lt;/b&gt;, נשיא ומנכ&quot;ל PATH  לשעבר וכיום (2015)   &lt;b&gt;מנהל את תוכניות הפיתוח הגלובלית של קרן גייטס&lt;/b&gt;, מונה ליו&quot;ר המשותף בוועדת ההיגוי והמזכירות. &lt;b&gt;טאצ&#39;י יאמאדה&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;נשיא ארגון הבריאות העולמי לשעבר הפך לחבר במועצת ההנהלה בקרן גייטס&lt;/b&gt;. הצוות ערך ביחד את &lt;b&gt;תוכנית הפעולה הגלובלית לחיסונים (GVAP)&lt;/b&gt;, שאומצה על ידי עצרת הבריאות העולמית במאי 2012.&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;תמיכת קרן גייטס בארגון הבריאות העולמי (WHO) &lt;/h3&gt;מאז 1998, קרן גייטס וקודמתה, קרן וויליאם ה. גייטס, תרמו לארגון הבריאות העולמי 2.1 מיליארד דולר דרך יותר מ -200 מענקים (טבלה 4). &lt;b&gt;הדבר הופך את קרן  גייטס למממנת הגדולה ביותר של ארגון הבריאות העולמי&lt;/b&gt; וב- 2014 לתורם השני בגודלו (אחרי המדינה: ארה&quot;ב). &lt;b&gt;המענקים של קרן גייטס הם למעשה תרומות ייעודיות&lt;/b&gt; וככאלה הן למעשה משפיעות על &lt;b&gt;קביעת סדר העדיפות בארגון הבריאות העולמי&lt;/b&gt;.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;מבלי להתייחס באופן ישיר לקרן גייטס אלא לבעיה הכללית של ייעוד כספים, המוגבלים לתוכניות או לנושאים ספציפיים, מנכ&quot;לית ארגון הבריאות העולמי (לשעבר), &lt;b&gt;מרגרט צ&#39;אן, הודתה &lt;/b&gt;בכך כשאמרה:&amp;nbsp;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;i&gt;&quot;התקציב  מאוד ייעודי, כך שהוא &lt;b&gt;מונע על ידי מה שאני מכנה אינטרסים של תורמים.&lt;/b&gt;&quot;&lt;/i&gt;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;עד כה, רוב המענקים של קרן גייטס לארגון הבריאות העולמי הוקדשו למיגור הפוליו (1,168,711,569 דולר ארה&quot;ב), &lt;b&gt;למדיניות והסברה עולמית&lt;/b&gt; (146,044,131 דולר ארה&quot;ב) ולבריאות האם, הילוד והילדים (132,010,782 דולר ארה&quot;ב).&lt;br /&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgAZzf-FXGdhkhmQaCNe0qo7UdjgAv07l5gVwLqr7zJ90uuRtVrbfcLMwx5p-189y0xLcOdLguOX6ybjORNT4eyYyQlX2udxQsbshyodpQHTuRPM7u4t92uJoZP5ZXLUH9zzj1rHFFKzMX7RyjFavMzJpYBznGn631ffaoq5tZV1h8Uqp-Fq6YmS7CbAtM/s760/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94%20%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%20%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA%20%D7%92%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1%20%D7%9C-WHO-table%204.webp&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;התרומות של קרן גייטס לארגון הבריאות העולמי בין השנים 1998–2014 (בדולר ארה&amp;quot;ב)&quot; border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;487&quot; data-original-width=&quot;760&quot; height=&quot;256&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgAZzf-FXGdhkhmQaCNe0qo7UdjgAv07l5gVwLqr7zJ90uuRtVrbfcLMwx5p-189y0xLcOdLguOX6ybjORNT4eyYyQlX2udxQsbshyodpQHTuRPM7u4t92uJoZP5ZXLUH9zzj1rHFFKzMX7RyjFavMzJpYBznGn631ffaoq5tZV1h8Uqp-Fq6YmS7CbAtM/w400-h256/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94%20%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%20%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA%20%D7%92%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1%20%D7%9C-WHO-table%204.webp&quot; title=&quot;הכוח הפילנתרופי - מי לעזאזל קובע האג&#39;נדה הגלובלית ולמה?&quot; width=&quot;400&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;התרומות של קרן גייטס לארגון הבריאות העולמי בין השנים 1998–2014 (בדולר ארה&quot;ב)&lt;/div&gt;&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;קרן גייטס תורמת בעקיפין גם לתקציב ארגון הבריאות העולמי דרך השקעותיה בברית GAVI  (הברית הבינלאומית לחיסונים) בקרן האו&quot;ם ובקרן העולמית, המספקים מימון משמעותי לתוכניות של ארגון הבריאות העולמי. קרן GAVI  לבדה תרמה 222.94 מיליון דולר לארגון הבריאות העולמי במהלך השנים 2012-2013.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&amp;nbsp;התפקיד החשוב שממלאת קרן גייטס בתקציב ארגון הבריאות העולמי נובע לא רק מהנחישות של הקרן להראות את יעילות המאמצים המוגברים שלה להתמודדות עם מיגור מחלות, אלא גם את כישלון המדינות החברות בארגון, לתמוך באופן הולם בהצעות התקציב של הארגון לטווח הארוך יותר, במיוחד בכל הנוגע להיערכות לשעת חירום. על מנת להקצות משאבים למניעה ובקרה של מחלות שאינן מדבקות, תקציבי ארגון הבריאות העולמי להתגברות על משבר ומגפות, צומצם ביותר מ- 50% בין השנים 2012-2013 ובין 2014-2015 מ- 469 מיליון דולר אמריקאי ל- 228 מיליון. ארגון הבריאות העולמי פיטר כשליש מאנשי צוות החירום שלו מאז 2009, כאשר נוצר מחסור במימון כתוצאה מהמשבר הפיננסי העולמי אשר פגע לראשונה במחלקת הכוננות והתגובה למשברים.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjNMNbzzz42pP-E21D_pWufo2eCodc3lYVeTQ0yXfk2b-rcxnyusdsaA_MViW4vQnYfBeDUs8wla8hAaXiXRiZss-y9KYpVduUnjEV3DERZQcYSzQ5GsMxVH7l436oTe8l5U_k_fVPl-8n1fQEmrgARKIKoulKls2YvGBLEtlYMtqbrvkwPOQ68c9MXRcU/s713/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94%20%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%20%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97%20box%205.webp&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;קרן גייטס תומכת במגוון רחב של שחקנים בתחום הבריאות העולמית התרומות של קרן גייטס בין 1998-2015&quot; border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;713&quot; data-original-width=&quot;473&quot; height=&quot;400&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjNMNbzzz42pP-E21D_pWufo2eCodc3lYVeTQ0yXfk2b-rcxnyusdsaA_MViW4vQnYfBeDUs8wla8hAaXiXRiZss-y9KYpVduUnjEV3DERZQcYSzQ5GsMxVH7l436oTe8l5U_k_fVPl-8n1fQEmrgARKIKoulKls2YvGBLEtlYMtqbrvkwPOQ68c9MXRcU/w265-h400/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94%20%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%20%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97%20box%205.webp&quot; title=&quot;הכוח הפילנתרופי - מי לעזאזל קובע האג&#39;נדה הגלובלית ולמה?&quot; width=&quot;265&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;קרן גייטס תומכת במגוון רחב של שחקנים בתחום הבריאות העולמית&lt;/div&gt;&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;התרומות של קרן גייטס בין 1998-2015&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;הכוח המניע מאחורי שיתופי הפעולה לקידום הבריאות העולמית&lt;/h3&gt;&lt;b&gt;קרן גייטס תומכת &lt;/b&gt;במגוון רחב של שחקנים בתחום הבריאות העולמית, החל ב&lt;b&gt;מדענים ועד ארגונים לא ממשלתיים וארגונים בינלאומיים.&lt;/b&gt;&amp;nbsp;תמיכתה העיקרית של קרן גייטס, נוגעת לשותפויות ציבוריות ופרטיות המתמקדות &lt;b&gt;במחלות ספציפיות&lt;/b&gt;, כמו HIV/איידס, מלריה ושחפת, כ&lt;b&gt;ולן קיבלו תרומות גדולות מקרן גייטס (ראו טבלה 5).&lt;br /&gt;&lt;/b&gt;&lt;br /&gt;ניתוח של עשרים ושלוש שיתופי פעולה לקידום הבריאות העולמיות שבוצע על ידי הכלכלנים הפוליטיים בוז והרמר בשנת 2007 העלה כי &lt;b&gt;שבעה הסתמכו לחלוטין על המימון של קרן גייטס &lt;/b&gt;ותשעה נוספים ציינו את &lt;b&gt;קרן גייטס כתורם הגדול ביותר&lt;/b&gt; שלהן.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;b&gt;אחת השותפויות הגלובליות הבולטות של האו&quot;ם הנתמכת על ידי קרן גייטס היא &quot;כל אישה כל ילד&quot; (EWEC )&lt;/b&gt;. מזכ&quot;ל האו&quot;ם באן קי-מון השיק יוזמה זו בספטמבר 2010 כ&quot;תנועה עולמית חסרת תקדים המגייסת ומעצימה את הפעולות הבינלאומיות והלאומיות &lt;b&gt;של ממשלות, המגזר הפרטי והחברה האזרחית &lt;/b&gt;להתמודדות עם אתגרי הבריאות העיקריים של נשים וילדים.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;לאחרונה, קרן גייטס הייתה מעורבת באופן פעיל בקידום אמצעי מימון גלובלי חדש (GFF) לתמיכה במיזם EWEC לצמצום תמותת ילדים ולשיפור בריאות האימהות. ה- GFF  צפוי למלא תפקיד מרכזי במימון הרבייה, האם, הילוד והילדים וישמש כגוף מרכזי למימון  מטרות לפיתוח בר קיימא (SDG) על חיים בריאים. זהו כנראה מנגנון המימון החדש החשוב ביותר לקידום ה- SDG  באג&#39;נדת 2030, בדומה לקרן העולמית או GAVI. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;רעיון ה- GFF  פותח בהנחיית קבוצת עבודה מטעם ה- GFF  בהובלה של &lt;b&gt;ממשלת נורבגיה, ה- USAID  והבנק העולמי&lt;/b&gt;, היו בה 28 חברים, כולל &lt;b&gt;נציגי GAVI , נציגי הקרן של ביל ומלינדה גייטס, ונציגי הקרן של האו&quot;ם&lt;/b&gt;. רק שלושה נציגים ממשלתיים מהדרום הגלובלי&amp;nbsp;(כינוי למדינות בעלות פערים גדולים בשוויון)&amp;nbsp;היו מעורבים (אתיופיה, בורונדי וקונגו).&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;ההחלטות על הקצאת כספי ה- GFF  מתקבלות &lt;b&gt;בוועדה קטנה שהחברות בה מוגבלת לתורמים,&lt;/b&gt; כולל קרנות פרטיות. הניהול מתבצע בשיטת הניהול של מועדון חברים בינלאומי, בעלת מספר שחקנים מצומצם, זהו שינוי גדול בנוהל המסורתי של קבלת החלטות כוללניות ורב -צדדית בתוך האו&quot;ם, הדבר מעורר חששות בקרב המדינות החברות, &lt;b&gt;החל בחשש מפני חוסר אחריות ועד לחשש מקונפליקטים כמו ניגוד אינטרסים.&lt;/b&gt;&lt;br /&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;נישת המימון החדשה של קרן גייטס: מימון חיסונים - ערבוביה של תרומות עם רווחים&lt;/h3&gt;בנוסף לחלוקת מענקים, &lt;b&gt;קרן גייטס הגדילה  את תמיכתה בתעשייה הביוטכנולוגית&lt;/b&gt;, באמצעות מימון ישיר של 1.5 מיליארד דולר תחת הכותרת &quot;השקעות הקשורות לתוכנית&quot;. כסף זה משמש &lt;b&gt;להשקעה ישירה בתאגידים פרטיים&lt;/b&gt;. במאמר של הניו יורק טיימס נכתב, &quot;בעוד רוב הקרנות יוזמות השקעות מסוג זה לצורך מתן הלוואות לארגונים ללא מטרות רווח, &lt;b&gt;הקרן של גייטס מתעניינת בעיקר בהשקעות במגזר הפרטי&quot;.&lt;/b&gt;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;בפברואר 2015 הקרן ביצעה את &lt;b&gt;ההשקעה הגדולה ביותר&lt;/b&gt; שלה: 52 מיליון דולר בחברת &lt;b&gt;CureVac&lt;/b&gt;, חברת ביו-פרמצבטיקה גרמנית, המגובה על ידי המיליארדר &lt;b&gt;דיטמר הופ איש תוכנה ושותף בהקמת  SAP &lt;/b&gt;באמצעות קבוצת השקעות הביוטק שלו &quot;Dievini Hopp BioTech Holding&quot;.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;שיתוף הפעולה נועד להאיץ את פיתוח &lt;b&gt;חיסוני ה- mRNA&lt;/b&gt;  נגד מחלות שונות, תחילה נגד וירוס הרוטה,HIV  ונגיף סינציאלי נשימתי. כחלק מהעסקה, כל המוצרים במימון קרן גייטס יסופקו על ידי CureVac  במחירים נוחים במדינות עניות. קרן גייטס מחזיקה כיום בכמעט 6% ממניות CureVac  והיא תשקיע עוד 2 מיליארד דולר לצרכי פיתוח וניסויים קליניים &lt;b&gt;בחיסונים העתידיים &lt;/b&gt;שיפותחו על ידי CureVac.&lt;br /&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;להשקיע בחיסונים או במערכות בריאות ציבוריות?&lt;/h3&gt;התעדוף של קרן גייטס לפתרון בעיות בריאותיות מרובות באמצעות חיסונים, משקף את העדפת הקרן למעורבות שמספקת פתרונות מהירים, ניתנים למדידה וגלויים. אחד מנציגיה הבכירים של קרן GAVI דיווח כי ביל גייטס אמר לו לא פעם בשיחות פרטיות:&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&amp;nbsp;&lt;i&gt;&quot;ש&lt;b&gt;הוא מתנגד נחרצות להשקעות במערכות הבריאות הציבוריות&lt;/b&gt; (...) הוא אמר שזה בזבוז מוחלט של כסף, אין שום הוכחה שזה עובד, &lt;b&gt;אני לא אראה דולר או סנט רווח מהכסף שיושקע &lt;/b&gt;לחיזוק מערכות הבריאות הציבוריות&quot;.&lt;/i&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;קרן גייטס מעולם לא חשפה בפומבי את ספקנותה בנוגע ליעילות המאמצים לחיזוק מערכות הבריאות. עם זאת, מבקרים ציינו כי &lt;b&gt;התמיכה הכספית של קרן גייטס מערערת, במישרין או בעקיפין, גישות הוליסטיות&lt;/b&gt; יותר במדיניות הבריאות, בעיקר על ידי דרישה מממשלות לשנות את סדרי העדיפויות שלהן.&lt;h4 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;ישנם אפיקי השפעה מרובים בעיצוב סדר יום הבריאות הגלובלית&lt;/b&gt;&lt;/h4&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;קרנות פילנתרופיות, בעיקר &lt;b&gt;קרן גייטס ולפניה קרן רוקפלר, עיצבו את מדיניות ארגון הבריאות העולמי&lt;/b&gt;, לא רק באמצעות &lt;b&gt;תרומות ישירות&lt;/b&gt; אלא גם באמצעות &lt;b&gt;העברת כספים&lt;/b&gt; לצרכי תמיכה בתוכניות מחקר &lt;b&gt;נבחרות&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;שיתוף נציגי הקרן &lt;/b&gt;בצוותי קבלת ההחלטות ו&lt;b&gt;הסברה ישירה לדרגים הפוליטיים הגבוהים ביותר.&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;דוגמה להצלחת הקרן בשימוש בכספים ייעודיים להשפעה על החלטות המימון הממשלתי היא ברית GAVI. בשנותיה הראשונות של GAVI  התמיכה ממדינות תורמות נותרה נמוכה, רק לאחר שהקרן הכריזה על יזמת &lt;b&gt;&quot;עשור החיסונים&quot; &lt;/b&gt;בפורום הכלכלי העולמי בשנת 2010, המימון הממשלתי לברית GAVI גדל באופן משמעותי. לדברי מנהל הקרן העולמית לבריאות, מטרת ההודעה הייתה לעורר תשומת לב וכך &lt;b&gt;להעצים את התמיכה בחיסונים&lt;/b&gt; בקרב הקהילה הגלובלית, כדי שיהיו עוד שיצטרפו ויתרמו את חלקם.&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;בין 2006 ל -2010, &lt;b&gt;גרמניה, תרמה ל- GAVI &lt;/b&gt;&quot;רק&quot;&lt;b&gt; 22.1 מיליון דולר&lt;/b&gt;. בשנת 2010, בעקבות ההודעה על &quot;עשור החיסונים&quot;, גרמניה הגדילה את תרומתה מ -&lt;b&gt;5.1 מיליון דולר ב- 2010 ל -26.7 מיליון דולר ב- 2011&lt;/b&gt;. ה&lt;b&gt;תרומה של גרמניה בשנת 2011 תוגברה על ידי קרן גייטס בסכום של של 24 מיליון דולר&lt;/b&gt;. מדינות נוספות הגדילו באופן דומה את תרומתן ל-GAVI  כחלק מהתחייבות ליוזמת ה-G8  (מועדון יוקרתי שבו חברות שמונה המדינות התעשייתיות החזקות והעשירות בעולם: &lt;b&gt;ארה&quot;ב, רוסיה, קנדה, בריטניה, יפן, צרפת, גרמניה, איטליה&lt;/b&gt;) שנחתמה ביוני 2010 המכונה יוזמת מוסקוקה לבריאות האם והילד. סך &lt;b&gt;התרומות ל- GAVI כמעט הוכפלו, מ- 641.8 מיליון דולר בשנת 2010 ל-  1,046.6 מיליון דולר בשנת 2011&lt;/b&gt;.&lt;/p&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;&quot;גייטס יצר &#39;קרטל&#39; יחד עם מדענים בכירים מקושרים מאוד&lt;/b&gt;&lt;/h3&gt;&lt;div&gt;קרן גייטס חברה גם ב-Health 8 (H8) , זו קבוצה בלתי פורמלית שנוסדה בשנת 2007 במטרה לשקף ולתכנן כיצד לקדם את הישגי ה- MDG (יעדים לפיתוח במילניום) הקשורים לבריאות. היא מורכבת &lt;b&gt;משמונה ארגונים&lt;/b&gt; הקשורים לבריאות: &lt;b&gt;קרן הילדים של האו&quot;ם (UNICEF) &lt;/b&gt;, &lt;b&gt;ארגון הבריאות העולמי (WHO)&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;קרן האוכלוסין של האו&quot;ם (UNFPA)&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;תוכנית השותפים של האו&quot;ם&amp;nbsp;&amp;nbsp;(UNAIDS)&amp;nbsp;בנושא HIV/AIDS&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;הקרן העולמית למלחמה באיידס, שחפת ומלריה (GFATM)&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;ברית GAVI&lt;/b&gt; &lt;b&gt;והבנק העולמי.&lt;/b&gt;&lt;/div&gt;&lt;br /&gt;בשנת 2009 נערכה בסיאטל, במטה של קרן גייטס פגישה חשובה ביותר בנושא בריאות אשר &lt;b&gt;תכניה לא הונגשו לציבור, גם לא פורסם סדר יום או הצהרות בנושא לאחר הפגישה&lt;/b&gt;, הדבר מדגיש את חוסר השקיפות שבו מתקבלות החלטות אסטרטגיות בנושאי מדיניות הבריאות הגלובלית.&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;מימון &lt;b&gt;יוזמות מחקר נבחרות &lt;/b&gt;היא דרך נוספת להשפיע על מדיניות הבריאות &lt;b&gt;ולעצב את השיח על הבריאות הגלובלית&lt;/b&gt;. &lt;b&gt;קרן רוקפלר וקרן גייטס&lt;/b&gt; איחדו כוחות להקמת &lt;b&gt;שותפויות ציבוריות-פרטיות&lt;/b&gt;, במיוחד שותפויות לפיתוח מוצרים כמודל שלטוני בהתייחסות לאתגרי הבריאות העולמיים. קרן גייטס קידמה גישה זו בין היתר, על ידי מימון הערכות ומחקרים בנושא האפקטיביות והיתרונות שניתן להפיק משותפויות ציבוריות-פרטיות.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;בפברואר 2008, &lt;b&gt;ד&quot;ר ארטה קוצ&#39;י, מנהל התוכנית למיגור המלריה בארגון הבריאות העולמי לשעבר&lt;/b&gt;, התלונן בתזכיר פנימי שנשלח למרגרט צ&#39;אן, &lt;b&gt;מנכ&quot;לית ארגון הבריאות העולמי&lt;/b&gt;,&lt;b&gt; על כי קרן גייטס שולטת במחקרים בתחום הטיפול במלריה&lt;/b&gt; ובכך מאיימת על הדיון במגוון הדעות של הקהילה המדעית. הוא טען כי &lt;b&gt;קרן גייטס מערערת את היצירתיות המדעית באופן ש&quot;יכול להיות בעל השלכות מסוכנות&lt;/b&gt; באופן מובהק על תהליך קביעת המדיניות בנושא הבריאות העולמית.&quot; הוא הביע חשש &lt;b&gt;שמחקרים במימון גייטס מאמצים &quot;מסגרת אחידה&lt;/b&gt; שאושרה על ידי הקרן&quot;, מה שמוביל לחשיבה הומוגנית:&lt;br /&gt;&lt;b&gt;&quot;גייטס יצר &#39;קרטל&#39;, עם מדענים בכירים מקושרים מאוד,&lt;/b&gt; אשר האינטרס של כל אחד מהם הוא להגן על עבודתם של האחרים. התוצאה היא &lt;b&gt;&lt;u&gt;שקבלת מחקר בלתי תלוי שיש בו הוכחות מדעיות, (...) הופכת לקשה יותר ויותר.&lt;/u&gt;&lt;/b&gt;&quot;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;עוד אפיק השפעה על סדר היום של הבריאות העולמית מיושם באמצעות &lt;b&gt;שיבוץ צוותים של הקרן בתוך שותפויות וארגונים בינלאומיים שבהם  מתקבלות ההחלטות&lt;/b&gt;. &lt;b&gt;לקרן גייטס יש נציגים בדירקטוריון של GAVI&lt;/b&gt; , &lt;b&gt;בקרן העולמית, בקרן לבריאות האם, הילוד והילדים, בקרן Roll Back Malaria , במיזם התרופות למלריה, בברית מחלת השחפת TB, בשותפות הברית לעצור את השחפת ובעוד רבים אחרים.&lt;/b&gt;&lt;br /&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;במקביל, קיימת דלת מסתובבת בין קרן גייטס לתאגידי תרופות&lt;/h3&gt;רבים &lt;b&gt;מעובדי הקרן מילאו תפקידים בחברות תרופות&lt;/b&gt; כגון &lt;b&gt;פייזר, מרק, GSK, נוברטיס, באייר וסנופי פסטר&lt;/b&gt;. להלן מספר דוגמאות:&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;ol style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;li&gt;&lt;b&gt;לטרוור מונדל, נשיא חטיבת הבריאות העולמית בקרן גייטס&lt;/b&gt;, הייתה קריירה ארוכה בחברות התרופות &lt;b&gt;נוברטיס, פייזר ופארק דייוויס&lt;/b&gt;.&amp;nbsp;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;קודמו של מונדל, &lt;b&gt;טאצ&#39;י יאמאדה&lt;/b&gt;, היה &lt;b&gt;מנהל וחבר דירקטוריון בחברת התרופות GSK.&lt;/b&gt;&amp;nbsp;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;&lt;b&gt;קים בוש,&lt;/b&gt; &lt;b&gt;האחראית בקרן גייטס ליוזמות ושותפויות&lt;/b&gt; עם ענפי הבריאות, עבדה בעבר בתאגיד הבריאות הבינלאומי של &lt;b&gt;בקסטר&lt;/b&gt;. &lt;b&gt;פני היטון,&lt;/b&gt; &lt;b&gt;המנהלת לפיתוח חיסונים בקרן גייטס&lt;/b&gt; מאז 2013, עבדה בעבר בחברות התרופות &lt;b&gt;נוברטיס ומרק&lt;/b&gt; (Novartis Vaccines and Diagnostics  וב- Merck &amp;amp; Co). &lt;/li&gt;&lt;/ol&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;גם ליחסים אישיים יש חלק במשחק&lt;/h3&gt;במקרים רבים, ביל ומלינדה גייטס נפגשים ישירות עם &lt;b&gt;אליטות בתחום המדע, עם עסקנים פוליטיים מובילים,&lt;/b&gt; הם יוצרים קשרים אישיים חשובים אשר מקנה להם ייחוס. בנובמבר 2014, למשל, כאשר &lt;b&gt;ביל גייטס ביקר בברלין &lt;/b&gt;כדי &lt;b&gt;לקדם את קמפיין התרומות לברית GAVI&lt;/b&gt;  הוא פגש את &lt;b&gt;קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, את שר החוץ, את שר האוצר, את השר לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי, את שרת הבריאות ועוד מספר פרלמנטרים&lt;/b&gt;. כל זאת בניסיון להכין את השטח לקראת &lt;b&gt;הקמפיין &lt;/b&gt;הבא בברלין &lt;b&gt;לחידוש המשאבים עבור ברית GAVI&lt;/b&gt;, בינואר 2015. באירוע זה קנצלרית גרמניה הודיעה כי גרמניה תגדיל את תרומתה לברית GAVI והתחייבה ל-600  מיליון אירו בתקופה שבין  2016-2020.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;באמצעות &lt;b&gt;ערוצי ההשפעה &lt;/b&gt;המרובים שלהן, &lt;b&gt;קרן רוקפלר וקרן גייטס&lt;/b&gt; הצליחו לקדם מאוד את &lt;b&gt;גישות השוק הביו-רפואיות &lt;/b&gt;שלהם, בקרב קהילת קובעי המדיניות, מדענים וקהילות נוספות. מדינות רבות, ארגונים בינלאומיים ושותפויות למען הבריאות העולמית אימצו את הגישה והתאימו את הפעילות ואת המימון בהתאם לכך, תוך התמקדות במעורבויות טכניות.&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;השפעת הפילנתרופיה על התזונה הגלובלית ועל מדיניות החקלאות&lt;/h2&gt;&lt;b&gt;קרן רוקפלר עיצבה במידה רבה את המדיניות לפיתוח החקלאות&lt;/b&gt; בדרום הגלובלי. המעורבות של קרן רוקפלר החלה אי שם בשנות ה-40 של המאה הקודמת.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;קרן רוקפלר בשיתוף עם קרן פורד, סיפקו חלק ניכר מהמימון הראשוני לפיתוח והוכחת כדאיות הטכנולוגיות שעליהן התבססה המהפכה הירוקה.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;בשנת 2006 קרן גייטס התאחדה עם הקרן של רוקפלר, על מנת לקדם את חזונם &lt;b&gt;למהפכה ירוקה באפריקה&lt;/b&gt;. יחד הם השיקו את הברית למהפכה הירוקה באפריקה (AGRA),&amp;nbsp; על בסיס ההנחה שרעב באפריקה הוא בעיקר תוצאה של מחסור בטכנולוגיה ושווקים מתפקדים. בהתאם לכך, &lt;b&gt;AGRA מתמקדת בבניית שותפויות עם המגזר הפרטי&lt;/b&gt;, טיפוח גישה לשווקים ולפיננסים, ופיתוח והפצת חידושים חקלאיים לתגבור משמעותי בייצור החקלאי. הקמת AGRA  מהווה סימן דרך לשינוי משמעותי במדיניות העולמית ביחס לענפי המזון והחקלאות. מאז השתלטותה ההדרגתית של הקרן של ביל ומלינדה גייטס על תפקידי הניהול בתחום זה בקרן של רוקפלר.&lt;div&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;span id=&quot;docs-internal-guid-4d23b080-7fff-45ae-ac69-295db8847998&quot;&gt;ההשפעה הגוברת של קרן גייטס&lt;/span&gt;&lt;/h3&gt;&lt;span id=&quot;docs-internal-guid-4d23b080-7fff-45ae-ac69-295db8847998&quot;&gt;עד 2006&amp;nbsp;&lt;/span&gt;קרן גייטס התמקדה בעיקר בתוכניות בריאות וחינוך. עם זאת, בשנת 2001 היא סיפקה מימון ראשוני בתחומים הקשורים &lt;b&gt;למזון ולחקלאות&lt;/b&gt; באמצעות הברית העולמית לתזונה משופרת (GAIN) שאושרה לילדים לאחר מכן במושב מיוחד של העצרת הכללית של האו&quot;ם. &lt;b&gt;בהתאם לאסטרטגיה הכללית של הקרן,&lt;/b&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;span&gt;&lt;br /&gt;&lt;i&gt;&quot;ההחלטה הראשונית הייתה לאמץ את הרעיון למינוף חדש ומתוגבר לשיפור התזונה בקנה מידה עולמי, תחילה על ידי ייצור מזון, באמצעות &lt;b&gt;שיתופי פעולה הדוקים עם המגזר הפרטי ועידוד שותפויות&lt;/b&gt; על מנת להשיג את מלוא ההשפעה האפשרית&quot;.&lt;/i&gt;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;קרן גייטס לא רק סיפקה את רוב המימון הראשוני, אלא הייתה גם התורמת הגדולה ביותר של GAIN. עד 2014 הברית קיבלה 251 מיליון דולר מקרן גייטס, בעוד שההוצאות המצטברות של&amp;nbsp;&lt;a href=&quot;http://www.gainhealth.org/organization/&quot;&gt;GAIN הסתכמו ב- 294 מיליון דולר&lt;/a&gt;. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;בשנת 2006 החלה קרן גייטס להרחיב את &lt;b&gt;המימון למזון וחקלאות &lt;/b&gt;באופן משמעותי, היא יצרה את התוכנית לפיתוח עולמי כשנושא החקלאות בפוקוס. מאז היא העבירה יותר מ -&lt;b&gt;3 מיליארד דולר כדי לתמוך בכ- 660  פרויקטים לפיתוח חקלאי &lt;/b&gt;(טבלה 6), כמו גם כמה &lt;b&gt;מאות מיליוני דולרים לפרויקטים בנושא תזונה&lt;/b&gt;.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;CGIAR  ומרכזי המחקר הקשורים אליה היו בין הנתרמים הגדולים של קרן גייטס (720 מיליון דולר). בשנת 2013 , תרומתה של קרן גייטס בסך 82 מיליון דולר נוספה לתרומה של 114 מיליון דולר מארה&quot;ב, ולתרומה של 36 מיליון דולר מאוסטרליה.&lt;br /&gt;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;br /&gt;בנוסף למענקים ל-CGIAR  ו- AGRA (414 מיליון דולר), המוטבים של המענק החקלאי של קרן גייטס כללו &lt;b&gt;ארגונים לא ממשלתיים, אוניברסיטאות ומרכזי מחקר לאומיים&lt;/b&gt;, הקרן לטכנולוגיה חקלאית האפריקאית (AATF) וארגוני או&quot;ם כמו תוכנית המזון העולמית WFP) ) וה- FAO. בנוסף, ביוני 2014 קרן גייטס אישרה תרומה בסך 745 אלף דולר לתמיכה בפעילות ועדת האו&quot;ם לביטחון תזונתי עולמי (CFS ) ועדה זו, הוקמה תחילה כגוף בין ממשלתי לפיקוח ולביקורת על מדיניות הביטחון התזונתי,&lt;b&gt; בשנת 2009 הורחבה הועדה  כך שתכלול את &quot;כל בעלי העניין&quot; במזון ובתזונה.&lt;br /&gt;&lt;/b&gt;&lt;br /&gt;הרוב המכריע של התרומות לפיתוח חקלאי של קרן גייטס מושקעים באפריקה. עם זאת, למעלה מ- 80% מתוך  669 מיליון הדולרים שנתרמו לארגונים לא ממשלתיים הגיעו לארגונים שבסיסם בארה&quot;ב ובאירופה, כאשר רק 4% הגיעו לארגונים לא ממשלתיים מבוססי פילנתרופיה באפריקה. בדומה לכך, &lt;b&gt;מתוך תרומה של 678 מיליון דולר לאוניברסיטאות ומרכזי מחקר,  79% הגיעו למוטבים בארצות הברית ובאירופה&lt;/b&gt; ורק 12% אחוזים למוטבים באפריקה.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;קרן גייטס קבעה כי העיקרון הראשון בתכנית שלה לפיתוח החקלאות הוא:&amp;nbsp;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;i&gt;&quot;הקשבה לחקלאים והתייחסות לצרכים הספציפיים שלהם.&quot; (האמנם...?!)&lt;/i&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;i&gt;&lt;br /&gt;&lt;/i&gt;עם זאת,GRAIN  טוענת כי על סמך מה שהם יודעים, &lt;b&gt;לא נמצאו עדויות לתמיכה של קרן גייטס&lt;/b&gt; בתוכניות מחקר או פיתוח טכנולוגי המבוצעות על ידי חקלאים קטנים.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgmMumsqp0Z0alh5iO8qKwV1yNAE3KxWQjArSS9dTfDchtutG8_t56-kzq5L6cSajA5mZEiL3NMQIvp_jKg25_x2lJSydM5P6gDg4HqSnOVto3bHaRf4Jgi5S6nAzL4mHzL4gQRdjyQIR9vkpjSO_jAAhafPaQ9AkQ2shr-HqydpaS1Dtf_PvfFzwP7ZYs/s737/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94%20%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%20%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97%20table%206.webp&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;התרומות של קרן גייטס לפיתוח החקלאות&quot; border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;597&quot; data-original-width=&quot;737&quot; height=&quot;324&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgmMumsqp0Z0alh5iO8qKwV1yNAE3KxWQjArSS9dTfDchtutG8_t56-kzq5L6cSajA5mZEiL3NMQIvp_jKg25_x2lJSydM5P6gDg4HqSnOVto3bHaRf4Jgi5S6nAzL4mHzL4gQRdjyQIR9vkpjSO_jAAhafPaQ9AkQ2shr-HqydpaS1Dtf_PvfFzwP7ZYs/w400-h324/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94%20%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%20%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97%20table%206.webp&quot; title=&quot;הכוח הפילנתרופי - מי לעזאזל קובע האג&#39;נדה הגלובלית ולמה?&quot; width=&quot;400&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;תוכנית הפיתוח הגלובלית: עדיפות לפתרונות טכנולוגיים&lt;/h3&gt;תוכנית הפיתוח הגלובלית מונה חמישה תחומים אסטרטגיים הנחשבים חיוניים להתמודדות עם האתגרים והמציאות המקומית העומדת בפני חקלאים קטנים בדרום הגלובלי:&lt;br /&gt;&lt;ol style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;li&gt;&lt;b&gt;מחקר ופיתוח לגידולים&lt;/b&gt; פרודוקטיביים ומזינים יותר ולטכנולוגיות חקלאיות חדשות;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;&lt;b&gt;מדיניות חקלאית&lt;/b&gt;, שמשמעותה אספקת נתונים, מידע וניתוחי מדיניות לקובעי המדיניות ולחקלאים;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;&lt;b&gt;שיפור בריאותם ותפוקתם של בעלי חיים&lt;/b&gt;, במיוחד תרנגולות, עזים ופרות;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;&lt;b&gt;שיפור מערכות הגישה והשוק לחקלאים בקנה מידה קטן&lt;/b&gt;, הכולל מתן גישה לזרעים משופרים, לטכנולוגיות חקלאות חדשות, לידע ולמיומנויות ניהול;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;עיסוק בשותפויות אסטרטגיות ועבודת הסברה עם מדינות תורמות, מוסדות רב-צדדיים, קרנות פרטיות וארגונים אחרים.&lt;/li&gt;&lt;/ol&gt;&lt;div&gt;העובדה שמחקר ופיתוח עומדים בראש סדר העדיפויות האסטרטגי הזה, משקפת את האמונה של ביל ומלינדה גייטס בחדשנות ובטכנולוגיה כאמצעי היעיל ביותר להגדלת הפריון החקלאי. במכתבם השנתי לסיכום שנת 2015 הם כתבו:&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&quot;העולם כבר פיתח דשן טוב יותר, וגידולים פרודוקטיביים יותר, מזינים יותר ועמידים לבצורת ומחלות; עם גישה לטכנולוגיות קיימות אלו ואחרות, החקלאים האפריקאים יוכלו באופן תיאורטי להכפיל את התשואות שלהם. עם פרודוקטיביות גדולה יותר, החקלאים יגדלו מגוון גדול יותר של מזון, והם יוכלו למכור את העודפים שלהם כדי להשלים את התזונה של המשפחה שלהם עם ירקות, ביצים, חלב ובשר&quot;.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;עבור גייטס, ביוטכנולוגיה ובעיקר &lt;b&gt;אורגניזמים מהונדסים גנטית (GMO)&lt;/b&gt; הם חידושים חשובים למאבק ברעב. ניתן לצפות בהצהרה של גייטס &lt;a href=&quot;http://www.theverge.com/2015/2/18/8056163/bill-gates-gmo-farming-world-hunger-africa-poverty&quot;&gt;בסרטון&lt;/a&gt; שפרסמה רשת הטכנולוגיה והמדיה האמריקאית The Verge, בפברואר 2015:&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&quot;עדיין ניתן לשפר את שיטות הגידול הקונבנציונלי, אך במסגרת הזמן הזה,&amp;nbsp;&lt;b&gt;זרעים שמקורם ב-GMO&lt;/b&gt;&amp;nbsp;הרבה יותר פרודוקטיביים, יש להם סיבולת לבצורת ולמליחות, עם בטיחות מוכחת, מדינות אפריקה יהיו בין הנהנות הגדולות ביותר. אני חושב שרוב מדינות אפריקה יראו בכך דרך לשפר את הפרודוקטיביות שלהן&quot;.&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;ביל ומלינדה גייטס מכירים במגבלות אחרות &quot;שמונעות מאפריקה להזין את עצמה&quot;, כולל היעדר תשתיות, פערים מגדריים, אי גישה לשווקים ומדיניות ממשלתית שאינה משרתת את האינטרסים של משפחות העוסקות בחקלאות. יתר על כן, הם מצהירים כי &quot;גם מדינות עשירות צריכות לבצע שינויים במדיניות, כמו &lt;b&gt;פתיחת שווקים וקיצוץ הסובסידיות לחקלאיות&lt;/b&gt;&quot;. קרן גייטס מקדמת טכנולוגיות חקלאיות, בעזרת המענקים שלה,&amp;nbsp;בעוד חסמים מבניים לפיתוח החקלאות במדינות עניות כמעט ולא מטופלים, הסכמי הליברליזציה של הסחר המבטלים את מכסי היבוא על מוצרים חקלאיים מאפשרים למדינות עשירות לייבא מוצרים בעלות הרבה יותר נמוכה. יתרה מכך, למרות שהעיקרון הראשון בעקרונות התוכנית לפיתוח חקלאי הוא &lt;b&gt;&quot;הקשבה לחקלאים ומתן מענה לצרכיהם הספציפיים&quot;&lt;/b&gt;, המבקרים &lt;b&gt;לא הצליחו למצוא ראיות כלשהן לתמיכת קרן גייטס&lt;/b&gt; בתוכניות מחקר או פיתוח טכנולוגי המבוצעות על ידי חקלאים קטנים או מבוססת על הידע שלהם.&lt;/p&gt;&lt;div&gt;&lt;h4 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;מייקל סטיבנסון, ערך ניתוח מקיף על השפעת הקרנות רוקפלר וגייטס על מדיניות הבריאות העולמית ועל הפיתוח החקלאי, והוא מסכם:&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;/h4&gt;&lt;div&gt;&quot;בעיני המבקרים, העדפה זו לטכנולוגיה מתקדמת מוכיחה &lt;b&gt;שקרן גייטס ממשיכה להתבסס על ההנחה השגויה&lt;/b&gt; שאם היא נותנת דחיפה מספיק חזקה לטכנולוגיה, אזי הפתרונות יציגו את עצמם.&quot;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;div&gt;באשר לבעיות הבריאות הגלובליות, &lt;b&gt;גייטס מאמין שניתן לפתור אותן רק על ידי שיתוף פעולה עם המגזר העסקי.&lt;/b&gt; לכן &lt;b&gt;שותפויות ציבוריות-פרטיות מקודמות באופן אגרסיבי&lt;/b&gt; ברמה הלאומית, האזורית והבינלאומית. גייטס דיבר על הצורך לגרום &lt;b&gt;למגזר הפרטי &lt;/b&gt;להיות מעורב הרבה יותר בפיתוח. בדו&quot;ח לפסגת ה-G20 בקאן בנובמבר 2011, גייטס אמר:&amp;nbsp;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&quot;כאיש עסקים, אני מאמין שהשוק החופשי מעודד צמיחה&quot;.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;הוא אמנם הודה שהשוק לא מצליח לתת מענה לצרכים של העניים ביותר, אבל הוא אמר כי &quot;&lt;b&gt;כשזה מגיע לחדשנות, המומחיות האמיתית נמצאת במגזר הפרטי.&lt;/b&gt; והמגזר הפרטי הוא המניע העיקרי לצמיחה כלכלית. עלינו לרתום השקעות פרטיות כדי שתהיה להן השפעה גדולה יותר על הפיתוח.&quot;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;div&gt;באותו נאום גייטס הצהיר:&amp;nbsp;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&quot;על מדינות ה-G20 להרחיב את המנהיגות שלהן בתחום זה על ידי &lt;b&gt;יצירת שותפויות ציבורית-פרטיות&lt;/b&gt; כדי לעזור למדינות מתפתחות לבצע ניתוחי עלות-תועלת - לערוך מחקרים השוואתיים בעולם האמיתי ולמצוא הדרכים היעילות ביותר להתמודד עם בעיות פיתוח.”&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;כתוצאה מכך, קרן גייטס תמכה בנחרצות ב-&lt;b&gt;G8 New Alliance&lt;/b&gt;&amp;nbsp;(G8 הברית החדשה) - הברית לביטחון תזונתי ותזונה, ברית שנמתחה עליה ביקורת קשה. הברית הזו בין ה-G8, &lt;b&gt;עשר מדינות אפריקאיות ויותר מ-100 חברות מהמגזר הפרטי &lt;/b&gt;הושקה ב-2012 &quot;(...) &lt;b&gt;כדי להאיץ השקעות אחראיות בחקלאות האפריקאית ולהציל 50 מיליון אנשים מעוני עד 2022&quot;&lt;/b&gt;.&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;h4 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;השקעות הקשורות לתוכנית&lt;/h4&gt;&lt;div&gt;&lt;div&gt;בשנות פעילותה הראשונות, קרן גייטס שיתפה פעולה עם תאגידים רק בעקיפין, &lt;b&gt;למשל במתן מענקים לשותפויות ציבוריות-פרטיות,&lt;/b&gt; בשנת &lt;b&gt;2009 היא החלה להשקיע ישירות בחברות&lt;/b&gt; שיוכלו לסייע בקידום מטרותיה, בעיקר בתחומי &lt;b&gt;בריאות וחקלאות וכן בנקאות לעניים&lt;/b&gt;. מה שנקרא השקעות הקשורות לתוכנית מוגדרת (PRIs) (עד היום 1.5 מיליארד דולר) משמשים:&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;i&gt;&quot;כאמצעי בעל השפעה חזקה להעיר את המגזר הפרטי, ולעודד את החדשנות ואת ההתייעלות &lt;b&gt;ולמשוך הון חיצוני ליוזמות מועדפות&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/i&gt;&lt;/div&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;קרן ההון החקלאי האפריקני קיבלה השקעה כזו של &lt;b&gt;25 מיליון דולר&lt;/b&gt; &lt;b&gt;מקרן גייטס, קרן הצדקה של גטסבי, קרן רוקפלר ו-USAID&lt;/b&gt; כדי לתמוך בפרל קפיטל פרטנרס, חברת השקעות חקלאית, על מנת להשקיע בלפחות 20 עסקים הקשורים לחקלאות במזרח אפריקה. השקעות הקשורות לבריאות, כפי שצוין לעיל, נעשו בעיקר בחברות תרופות כגון באייר, Affinivax ו-CureVac, פייזר.&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;הברית למהפכה ירוקה באפריקה (AGRA) והפצת זרעים מהונדסים גנטית&lt;/h3&gt;&lt;div&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;קרן גייטס כמו גם קרן רוקפלר&lt;/b&gt; מפעילים השפעה עצומה על מדיניות החקלאות של ממשלות אפריקה, במיוחד באמצעות AGRA,&amp;nbsp;. שתי הקרנות יזמו את AGRA והן המייסדות הגדולות של הברית. ב-2013, 26 אחוז מהתרומות החדשות ל-AGRA הגיעו מהקרנות של גייטס ורוקפלר, &lt;b&gt;שתי הקרנות מחזיקות בתפקידי מפתח בתוך הברית&lt;/b&gt;: &lt;b&gt;ג&#39;ף רייקס, מנכ&quot;ל קרן גייטס ופמלה ק. אנדרסון, המנהלת בתכנית לפיתוח חקלאי של הקרן&lt;/b&gt; &lt;b&gt;חברים במועצת המנהלים של AGRA,&lt;/b&gt; וכן &lt;b&gt;נשיאת קרן רוקפלר ג&#39;ודית רודן. אדם גרסטנמייר,&lt;/b&gt;&amp;nbsp;עובד&amp;nbsp;&lt;b&gt;בכיר לשעבר בקרן גייטס&lt;/b&gt; משמש כיו&quot;ר הסגל של AGRA, ו&lt;b&gt;מומוקשו פאטל, שהוביל לאחרונה את מדדי מדיניות החקלאית ועבודת ההסברה בקרן גייטס&lt;/b&gt;, הוא כיום &lt;b&gt;יועץ בכיר &lt;/b&gt;של יו&quot;ר מועצת &lt;b&gt;AGRA.&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;בגלל התמקדותה בשיטות חקלאות ביוטכנולוגיות, &lt;b&gt;AGRA קידמה יותר ויותר את הזרעים המהונדסים גנטית.&amp;nbsp;&lt;/b&gt;המבקרים טוענים כי, AGRA היא כלי לפתיחת שווקים אפריקאיים לעסקי אגרו בארה&quot;ב &lt;b&gt;במסווה של חיסול הרעב באפריקה&lt;/b&gt;, שכן &lt;b&gt;אחת המטרות העיקריות של הברית היא מתן תמריצים לחברות אגרו-עסקיות &lt;/b&gt;הפועלות באפריקה לפתח שווקים פרטיים של זרעים ודשנים.&lt;/p&gt;&lt;div&gt;&lt;div&gt;בפורום החברתי העולמי בשנת 2007, &lt;b&gt;ארגוני החברה האזרחית האפריקאים&lt;/b&gt; יצאו בהצהרה משותפת בה הם &lt;a href=&quot;https://grain.org/article/entries/3804-africa-s-wealth-of-seed-diversity-and-farmer-knowledge-under-threat-from-the-gates-rockefeller-green-revolution-initiative&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;האשימו&lt;/a&gt; את AGRA:&lt;/div&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;i&gt;&quot;(...) העברת החקלאות האפריקאית &lt;b&gt;למערכת התלויה בכימיקלים יקרים ומזיקים&lt;/b&gt;, מונו-קולטורה של זרעים היברידיים ובסופו של דבר אורגניזמים מהונדסים גנטית (GMO). (...) &lt;b&gt;הדחיפה הזו למה שמכונה &#39;המהפכה הירוקה&#39; או &#39;המהפכה הגנטית&#39;&lt;/b&gt; נעשית שוב &lt;b&gt;במסווה של פתרון הרעב באפריקה&lt;/b&gt;. עם זאת, ידוע כי החקלאות האינטנסיבית בכימיקלים מיושנת. ראינו כיצד דשנים פגעו באדמה, ויצרו שחיקה, צמחים פגיעים ואובדן מים. ראינו כיצד חומרי הדברה וקוטלי עשבים פגעו בסביבה שלנו וגרמו לנו לחלות. אנו יודעים שהמונו-קולטורה של זרעים היברידיים ו-GM&lt;span style=&quot;color: red;&quot;&gt;*&lt;/span&gt; &lt;b&gt;דירדרה את החקלאים לעוני בכך שהיא אסרה עליהם לשמור זרעים ולעבוד בשיטות המסורתיות של אינטרקופינג&lt;/b&gt; (אינטרקרופינג היא מערכת הזנה שדרכה ניתן לגדל שני יבולים שונים על אותה אדמה בו זמנית) המספקת ביטחון תזונתי.&quot;&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;span&gt;(&lt;/span&gt;&lt;span style=&quot;color: red;&quot;&gt;* &lt;/span&gt;GM - הנדסה גנטית היא טכנולוגיה הכוללת החדרת DNA לגנום של אורגניזם. כדי לייצר צמח GM,&amp;nbsp; דנא חדש מועבר לתאי הצמח. בדרך כלל, התאים גדלים, בהמשך הם מתפתחים לצמחים בתרבית רקמה. הזרעים של צמחים אלה, יורשים את ה-DNA החדש).&lt;/div&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;אחת הדרכים שבהן AGRA משיגה את מטרותיה היא באמצעות יצירת &quot;&lt;b&gt;רשתות מסחר חקלאיות&lt;/b&gt;&quot;. במלאווי, הברית תרמה סך של 4.3 מיליון דולר לקידום &lt;b&gt;תוכנית לחיזוק סוחרי החקלאות במלאווי (MASP)&lt;/b&gt;, התוכנית התומכת בחברות קטנות ופרטיות על מנת שיספקו לחקלאים, &lt;b&gt;זרעי תירס היברידיים וחומרי הדברה כימיים&lt;/b&gt;,&lt;b&gt; קוטלי עשבים ודשנים&lt;/b&gt;. תוכנית MASP יושמה על ידי הארגון לפיתוח בארה&quot;ב בשם (CNFA). CNFA, ​הנתמכת על ידי &lt;b&gt;קרן גייטס&lt;/b&gt;, מקדמת &lt;b&gt;גישה מונחית שוק לפיתוח חקלאי&lt;/b&gt; המתמקדת אך ורק במגזר הפרטי. קרן גייטס מאשרת זאת:&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&quot;בבסיס כל עבודתה של CNFA עומדת האמונה כי &lt;b&gt;מינוף כוחן של יזמות פרטיו&lt;/b&gt;&lt;b&gt;ת - החל בתאגידים רב לאומיים גדולים ועד לחנויות לאספקת טובין מקומיות &lt;/b&gt;- היא הדרך הטובה ביותר &lt;b&gt;לפתרונות פיתוח בר קיימא מבוססי שוק&lt;/b&gt;.&quot;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;אחד המרוויחים העיקריים מתוכנית זו הוא מונסנטו. מונסנטו&lt;/b&gt;&amp;nbsp;מספק &lt;b&gt;67 אחוז מכלל המוצרים&lt;/b&gt;, במיוחד &lt;b&gt;זרעים וקוטלי עשבים דרך&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רשת של סוחרי חקלאות הנתמכים על ידי AGRA &lt;/b&gt;במלאווי. לעתים קרובות הספקים התאגידיים מספקים לסוחרי האגרו הדרכה על המוצרים .סוחרי חקלאות אלה הופכים עם הזמן למקור העיקרי לייעוץ חקלאי עבור החקלאים הקטנים.&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;AGRA&lt;/b&gt; גם&lt;b&gt; התערבה ישירות בניסוח ובעדכון של המדיניות והתקנות החקלאיות של ממשלות אפריקה,&lt;/b&gt; בנושאים כמו אדמה וזרעים. היא עשתה זאת באמצעות התוכנית שלה למדיניות והסברה, שמטרתה לקדם שינויים מסוימים במדיניות כדי להניע את האימוץ של טכנולוגיות חקלאיות ושיטות חקלאיות משופרות. כדי לקדם את הרפורמות המדיניות הללו, AGRA השיקה &lt;b&gt;19 צמתי פעילות פוליטיים בגאנה, מאלי, מוזמביק וטנזניה&lt;/b&gt;. אלה סייעו בסקירה ובתיקון המדיניות וקביעת תקנות בנוגע לזרעים, בריאות הקרקע, גישה לשוק, קרקע וזכויות קניין,&amp;nbsp;ומדיניות סביבתית. ב- 2011, המרכז לפעילות הפוליטית של גאנה היה מעורב מאוד ברפורמה של מדיניות הזרע הלאומית. אחת התוצאות הייתה אימוץ חוק 831, המכונה &quot;חוק הבטיחות הביולוגית של גאנה&quot;,&amp;nbsp;&lt;b&gt;המתיר ייבוא ​​ומחקר של GMOs (אורגניזמים מהונדסים גנטית).&lt;/b&gt; עד כה,&lt;b&gt; דרום אפריקה, מצרים ובורקינה פאסו הן המדינות האפריקאיות היחידות שהעניקו לגליזציה ל- GMOs&lt;/b&gt;. אולם רוב המדינות ברחבי היבשת נמצאות בשלבי לגליזציה שונים, וזאת למרות החשש הגובר מפני מזון מהונדס גנטית. &lt;b&gt;קמרון, קניה, מלאווי, ניגריה ואוגנדה עורכות ניסויים בגידולים מהונדסים גנטית.&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;ביל ומלינדה &lt;b&gt;גייטס&lt;/b&gt; הינם תומכי GMO (*) קולניים, ביל גייטס טוען כי שימוש בזרעים שמקורם ב- GMO  יוביל לעלייה מהירה יותר בתפוקת המזון בהשוואה לטכניקות החקלאות הקונבנציונאליות. באירוע הסברה שהתקיים בבריסל ב -22 בינואר 2015 גייטס &lt;a href=&quot;http://www.euractiv.com/video/bill-melinda-gates-advocate-gmos-brussels-audience-311502&quot;&gt;הדגיש&lt;/a&gt; את &quot;הזכות הריבונית&quot; של האפריקאים להשתמש ב&quot;טכניקות חקלאות חדשניות&quot;.&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;עקב כך, &lt;b&gt;קרן גייטס מממנת באופן פעיל&lt;/b&gt; מוסדות המקדמים טכנולוגיות חקלאיות חדשות. חלקם, כמו קרן הטכנולוגיה החקלאית האפריקאית (AATF), הפכו לבעלי השפעה רבה בקביעת המדיניות האזורית והלאומית, ועוזרות &lt;b&gt;לרכך את הסביבה הרגולטורית להחדרת GMOs.&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;בשנת 2009 אוניברסיטת מישיגן סטייט (MSU) קיבלה מענק של יותר מ-13 מיליון דולר מקרן גייטס &lt;b&gt;&quot;ליצירת מרכז באפריקה המספק הכשרה, חינוך ותמיכה טכנית לרגולטורים אפריקאים,&amp;nbsp;&lt;/b&gt;שיכשירם לקבל החלטות מושכלות, בנוגע לשאלה, כיצד להשתמש בביוטכנולוגיה תוך כדי הגנה על החקלאים, על הצרכנים ועל הסביבה...&quot;.&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;בשנת 2008, בעקבות המלצה של פאנל אפריקאי בכיר מטעם האו&quot;ם בנושא ביוטכנולוגיה מודרנית, האוניבסיטה הקימה שותפות אסטרטגית ארוכת טווח עם רשת המומחים לבטיחות ביולוגית באפריקה (ABNE) והיוזמה לשותפות הכלכלית החדשה לפיתוח אפריקאי (NEPAD). &lt;b&gt;הדו&quot;ח של ABNE, תחת הכותרת &quot;החופש לחדש&quot; נתמך על ידי קרן גייטס,&lt;/b&gt; וכך גם תוכנית הפיתוח המוסדית והמבנה השלטוני שלה, שפותחו על ידי &lt;b&gt;החברה&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;b&gt;הבינלאומית&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;b&gt;לייעוץ &quot;Dai&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;במוזמביק ABNE בחנה את סוגיות &lt;b&gt;האחריות על פי חוק הבטיחות הביולוגית של המדינה&amp;nbsp;&lt;/b&gt;ובשנת 2012 היא הכניסה מספר&amp;nbsp; תיקונים. &lt;b&gt;באוקטובר 2014&lt;/b&gt; מועצת השרים של מוזמביק &lt;b&gt;אישרה צו בטיחות ביולוגי מתוקן ותקנות יישום; אושרו ניסויי שדה עם גידולי GM&lt;/b&gt; ליישום במהלך 2015. בניגריה, לאחר מספר שנים של התייעצות, הנשיא דאז, גודלק ג&#39;ונתן, חתם באפריל 2015 על &lt;b&gt;חוק&lt;/b&gt; &lt;b&gt;בטיחות ביולוגי חדש,&lt;/b&gt; &lt;b&gt;המתיר שימוש בהנדסה גנטית&lt;/b&gt;. ארבע שנים לפני כן, לאחר שחוק הבטיחות הביולוגי אומץ על ידי הסנאט אך טרם נחתם על ידי הנשיא, במהלך ביקור בניגריה במהלך ביל גייטס הצהיר:&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;i&gt;&quot;אנחנו מאוד מתרשמים מהתוכניות השאפתניות של ניגריה בתחום החקלאות והמנהיגות החדשה בחקלאות, ומהתמיכה החזקה של הנשיא בטרנספורמציה חקלאית, &lt;b&gt;אני שמח במיוחד מהשינוי האחרון בחוקים בנוגע להסדרת הזרעים&lt;/b&gt;, ומצפה להרחיב את השותפות&amp;nbsp;&lt;/i&gt;&lt;i&gt;שלנו&amp;nbsp;&lt;/i&gt;&lt;i&gt;עם ניגריה ולהמשך את שיתוף הפעולה בחזית זו&quot;.&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;הצהרה זו זכתה לביקורת של איגוד הרופאים הקתוליים בניגריה, במכתב לדיוויד מארק, נשיא הסנאט הניגרי, שהצביע על כך &lt;b&gt;שקרן גייטס באמצעות שותפים מקומיים &lt;/b&gt;כמו המכון הבינלאומי לחקלאות טרופית (IITA), מכון המחקר ליבול ולשורש הלאומי של ניגריה, ו&#39;ביו קסבה פלוס ניגריה&#39;, &lt;b&gt;הציגו גרסאות טרנסגניות &lt;/b&gt;לקסאווה, אורז, תירס, בטטה וסורגום &lt;b&gt;בטרם ניתן תוקף חוקי לבדיקות הביולוגיות של המזון הגנטי בניגריה.&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;ואכן, בספטמבר 2011, &lt;b&gt;קרן גייטס וממשלת ניגריה&lt;/b&gt; חתמו על מזכר הבנות, בהמשך נפתח המשרד של קרן גייטס באבוג&#39;ה, הבירה. באוגוסט 2012, קרן גייטס העניקה מענק בסך 4.9 מיליון דולר &lt;b&gt;ל-UNDP &lt;/b&gt;כדי לספק תמיכה למשרד החקלאות וכן לפיתוח וליישום &lt;b&gt;אג&#39;נדת הטרנספורמציה החקלאית &lt;/b&gt;(ATA), שנועדה &lt;b&gt;למסחר את החקלאות הניגרית&lt;/b&gt;. הכוח המניע מאחורי ATA ותומך נלהב בלגליזציה של גידולים מהונדסים גנטית היה שר החקלאות והפיתוח דאז אקינוומי אדסינה. בעברו, אדסינה עבד&amp;nbsp;&lt;b&gt;בתפקיד מנהיגותי בכיר בקרן רוקפלר ושימש כסגן הנשיא למדיניות ושותפויות של AGRA&lt;/b&gt;. בסוף מאי 2015 הוא נבחר&amp;nbsp;&lt;b&gt;לנשיא של הבנק לפיתוח אפריקאי.&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;קרן גייטס מימנה פרויקטים רבים אחרים למחקר ופיתוח של רכיבי GM (מסגרת 4) כגון &lt;b&gt;פרויקט WEMA: תירס יעיל במים לאפריקה&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;שותפות ציבורית-פרטית של AATF ,USAID  ומונסנטו&lt;/b&gt;. על פי ניתוח של המרכז האפריקאי למגוון ביולוגי, &lt;b&gt;כ -49 % מהמימון של קרן גייטס &lt;/b&gt;למחקר ופיתוח במסגרת תוכנית הפיתוח החקלאי הלך &lt;b&gt;לפרויקטים להנדסה גנטית.&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;div&gt;(*) GMO – הוא אורגניזם מהונדס גנטית. זה יכול להיות צמח, בעל חיים, מיקרואורגניזם או אורגניזם אחר כלשהו אשר ההרכב הגנטי שלו שונה במעבדה.&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;פרויקט תירס יעיל במים לאפריקה (WEMA)&lt;/h3&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgihG-I05XRBD_H0j7yyYvgJVL3oKV3bfMzNfgHWPwiIHxTarHjvE1X-imu7KD6itj13ZjZ4mLDoicPcuE81gYCKYmP_g3x7lokGHUkV60lrCmLnbgeB9laPSVCtXY2FKDczhI7ujnsr4TKyCpZnWPdziStD3n7EYHgJhydZgKUtL-phfFZxcS_6hJkyoI/s543/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94%20%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%20%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97%20box%204.webp&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;543&quot; data-original-width=&quot;338&quot; height=&quot;400&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgihG-I05XRBD_H0j7yyYvgJVL3oKV3bfMzNfgHWPwiIHxTarHjvE1X-imu7KD6itj13ZjZ4mLDoicPcuE81gYCKYmP_g3x7lokGHUkV60lrCmLnbgeB9laPSVCtXY2FKDczhI7ujnsr4TKyCpZnWPdziStD3n7EYHgJhydZgKUtL-phfFZxcS_6hJkyoI/w249-h400/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94%20%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%20%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97%20box%204.webp&quot; width=&quot;249&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;הפרויקט הושק רשמית בקמפלה, אוגנדה, בשנת 2008, כחלק ממאמץ להציג זני תירס היברידיים עמידים לבצורת בפני חקלאים קטנים מחמש מדינות אפריקה שמדרום לסהרה (קניה, מוזמביק, דרום אפריקה, טנזניה ואוגנדה).&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;div&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;שיתוף הפעולה כולל את המרכז הבינלאומי לשיפור התירס והחיטה, (CIMMYT), מערכות המחקר החקלאי הלאומיות של חמש מדינות ה-WEMA &lt;b&gt;ומונסנטו, חברת הזרעים והביוטכנולוגיה הגדולה בעולם&lt;/b&gt;. הסוכנות המיישמת היא &lt;b&gt;AATF&lt;/b&gt; שבסיסה בניירובי. &lt;b&gt;WEMA ממומנת בכבדות על ידי:&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;/p&gt;&lt;ol style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;li&gt;&lt;b&gt;קרן גייטס&lt;/b&gt; (85.7 מיליון דולר),&amp;nbsp;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;&lt;b&gt;קרן הווארד ג&#39;י באפט&lt;/b&gt; (7.9 מיליון דולר)&amp;nbsp;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;&lt;b&gt;ו-USAID&lt;/b&gt; (7.5 מיליון דולר).&lt;/li&gt;&lt;/ol&gt; &lt;p&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;השותפים של WEMA העמידו את קווי נבט התירס שלהם לזמינים לפרויקט, כאשר &lt;b&gt;מונסנטו &#39;תורם&#39; &lt;/b&gt;את הגן הסביל לבצורת תוך שמירה על&lt;b&gt; זכויות קניין רוחני&lt;/b&gt; מסובכות. חלק גדול מתאי הנבט הנושאים את גורמי התורשה&amp;nbsp;של CIMMYT הינם תוצאה של יוזמה נוספת &lt;b&gt;במימון גייטס,&lt;/b&gt; פרויקט תירס סביל לבצורת בשביל אפריקה (DTMA), הפרויקט קיבל מגייטס 67 מיליון דולר.&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&amp;nbsp;פרויקט WEMA נחשב לסיפור הצלחה של &#39;חקלאות אקלימית חכמה&#39; (CSA), המאפשר למדינות להגיב למשברי האקלים העומדים בפני אפריקה. עם זאת, &lt;b&gt;ההשפעות החברתיות והאקולוגיות ארוכות הטווח&lt;/b&gt; של סדר היום הזה מוטלות בספק, עקב החשש מפניי &lt;b&gt;אובדן קרקע, פגיעה במגוון הביולוגי ואובדן הריבונות&lt;/b&gt;. דו&quot;ח של המרכז האפריקאי למגוון ביולוגי (ACB) ו&quot;לחם לעולם&quot; טוענים שהתירס המהונדס גנטית לבצורת &lt;b&gt;של מונסנטו&lt;/b&gt; &lt;b&gt;עלול להמיט אסון על החקלאים הקטנים&lt;/b&gt; מכיוון שהוא &lt;b&gt;עלול שלא להתנהג כצפוי בתנאים של לחץ סביבתי &lt;/b&gt;- בדיוק בתנאים שבהם הוא אמור לשגשג.&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;מחבר הדוח גארת&#39; ג&#39;ונס, מציין:&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;i&gt;&quot;הכללת התירס המהונדס גנטית לעמידה בפני נזקי חרקים&amp;nbsp;&lt;b&gt;MON810&lt;/b&gt;,&lt;b&gt; המסוכן&amp;nbsp;והשנוי במחלוקת של מונסנטו,&lt;/b&gt; בפרויקט WEMA מעורר תהיות בהתחשב בכך &lt;b&gt;שהזן הזה כבר הכשיל את החקלאים בדרום אפריקה.&lt;/b&gt; על פי הדו&quot;ח, פרויקט WEMA, פועל &lt;b&gt;במסווה של פילנתרופיה&lt;/b&gt; ומלחמה בשינויי האקלים, למעשה הפרויקט נמצא בנקודת השיא של מאמציו להביא לשינוי מוחלט במערכות החקלאיות האפריקאיות על ידי ניצול ייצור הזרעים הציבורי בן עשרות השנים &lt;b&gt;ושינוי הבעלות על ייצור זרעי התירס ועל שיווקו לטובת המגזר הפרטי.&lt;/b&gt;&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;מנהלת ACB, מרים מאיט, אמרה כי הפרויקט יגיע רק ל&lt;b&gt;&quot;שכבת חקלאים נבחרת מסובסדת של בקנה מידה קטן&quot;&lt;/b&gt;, בשל העלויות הגבוהות והדרישות הטכניות שמציבום זרעים מהונדסים גנטית והיברידים המצויים מחוץ להישג ידן של חברות זרעים אפריקאיות קטנות. היא הגיעה למסקנה כי לפיכך זה &quot;יוביל בהכרח לריכוזיות בתעשייה; &lt;b&gt;מה שמאפשר לחברות רב-לאומיות אגרו כימיות כמו &quot;Quasi Seed&lt;/b&gt;&lt;b&gt;&quot;, ובמיוחד מונסנטו, לשלוט&quot;.&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;div&gt;&lt;span id=&quot;docs-internal-guid-74c581d7-7fff-9ef1-e643-ae9bf841d284&quot;&gt;&lt;h3 style=&quot;line-height: 1.2; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: right;&quot;&gt;קרן גייטס ומסחור ייצור הזרעים באפריקה&lt;/h3&gt;&lt;/span&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;span&gt;ב- 23 במרץ 2015 &lt;b&gt;הקרן של ביל ומלינדה גייטס ו- USAID&lt;/b&gt; (הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי) יזמו &lt;b&gt;מפגש&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;&lt;b&gt;&amp;nbsp;בלונדון&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;span&gt;&lt;b&gt;למוזמנים בלבד&lt;/b&gt;, מטרת המפגש הייתה &lt;b&gt;לקדם את הגשת הד&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;&lt;b&gt;וח על ייצור הזרעים באפריקה&lt;/b&gt;, בסיועה של החברה המייעצת Monitor Deloitte, הם הזמינו את הדו&quot;ח הזה כדי לפתח מודלים &lt;b&gt;למסחור ייצור הזרעים באפריקה&lt;/b&gt;, במיוחד זרעים מהדור המוקדם (EGS), ולזהות דרכים שבהן המגזר הציבורי יכול &lt;b&gt;לסייע בקידום המעורבות הפרטית&lt;/b&gt;.&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;span&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;האורחים שהוזמנו כללו סוכנויות פיתוח כמו &lt;b&gt;הבנק העולמי&lt;/b&gt;, &quot;Big Seed&quot;,חברות כמו סינג&#39;נטה ושותפויות ציבוריות-פרטיות כמו AGRA. המטרה הכללית והמוצהרת של הפגישה הייתה &lt;b&gt;&quot;להרחיב את הפריון החקלאי בקרב חקלאים קטנים באפריקה שמדרום לסהרה&quot;,&lt;/b&gt; הדו&quot;ח אינו מתייחס לתפקיד פוטנציאלי עבור החקלאים בייצור או הפצה של הזרעים, כמוכן&lt;br /&gt;&lt;b&gt;שום ארגון חקלאי לא הוזמן להשתתף במפגש.&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;הדו&quot;ח ממליץ כי ארגונים לא ממשלתיים וגורמי סיוע צריכים&amp;nbsp;&lt;b&gt;לפעול לעידוד ממשלות ללהעניק זכויות קניין רוחני למגדלי זרעים&lt;/b&gt; ולעזור לשכנע חקלאים &lt;b&gt;לקנות זרעים מסחריים מוגנים בפטנט&lt;/b&gt; במקום להסתמך על הזנים המסורתיים שלהם.&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;div&gt;&lt;b&gt;הדוח כולל את ההתערבויות הבאות:&lt;/b&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;div&gt;&lt;ul style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;li&gt;&quot;&lt;b&gt;התקשרות עם חברות זרעים גדולות&lt;/b&gt; יותר לייצור זרעי יסוד למכירה לחברות קטנות יותר;&amp;nbsp;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;הקמת&amp;nbsp;&lt;b&gt;חברות זרעים המייצרות אך ורק זרעי יסוד&lt;/b&gt; בתוך מדינות או ברמה האזורית ומתן תמיכה;&amp;nbsp;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;פיתוח היכולת של חברות זרעים קטנות ובינוניות לייצר זרעי בסיס משלהן;&amp;nbsp;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;לגבש ו/או לסקור מדיניות לאומית ואזורית &lt;b&gt;לליברליזציה של ייצור זרעי יסוד&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/li&gt;&lt;/ul&gt;&lt;/div&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;מבקרים רבים תיארו את המלצות הדו&quot;ח כ&lt;b&gt;&quot;תוכניות ניאו-קולוניאליסטיות&quot;&lt;/b&gt; להפוך את החקלאים האפריקאים &lt;b&gt;לתלויים באינטרסים של תאגידים&lt;/b&gt;. פרופסור פיל בריאנו, אמריטוס באוניברסיטת וושינגטון, חבר בברית הקהילה לצדק גלובלי בסיאטל ופעיל בפרויקט AGRA Watch. אמר:&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;i&gt;&amp;nbsp;&quot;זו הרחבה למה &lt;b&gt;שקרן גייטס&lt;/b&gt; עשתה במהלך 7 שנים ארוכות - &lt;b&gt;עבודה עם ממשלת ארה&quot;ב ועם תאגידי ענק כמו מונסנטו &lt;/b&gt;כדי להביא להפרטה של העושר הגנטי של אפריקה &lt;b&gt;לטובת גורמים&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;/i&gt;&lt;i&gt;&lt;b&gt;פרטיים&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;/i&gt;&lt;i&gt;&lt;b&gt;חיצוניים&lt;/b&gt;.&quot;&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;span&gt;&lt;b&gt;ערוצי השפעה מרובים על מדיניות הפיתוח החקלאי&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;&lt;/h3&gt;&lt;div&gt;&lt;span&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;ישנם ערוצי השפעה מרובים על מדיניות הפיתוח החקלאי: &lt;b&gt;מתן מענקים לפרויקטים ספציפיים&lt;/b&gt; היא הדרך הבטוחה ביותר להשפיע על הפיתוח החקלאי, אך היא לא היחידה. לקרנות, &lt;b&gt;במיוחד לקרן גייטס, &lt;/b&gt;יש הרבה יותר ערוצים דרכם היא יכולה &lt;b&gt;להשפיע על השיח הציבורי ועל המדיניות&lt;/b&gt;.&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;/p&gt;&lt;ol style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;li&gt;מעבר למענקים ישירים,&amp;nbsp;&lt;b&gt;קרן גייטס מפעילה מספר ערוצים&lt;/b&gt;&amp;nbsp;כדי להשפיע על מדיניות הפיתוח החקלאי. היא משתפת פעולה עם&amp;nbsp;&lt;b&gt;ממשלות כדי למנף כספי ציבור&lt;/b&gt;, כפי שניתן לראות בשותפויות כמו זו עם משרד הפיתוח של גרמניה (BMZ). בדרך זו ממנפים משאבים ציבוריים &lt;b&gt;לקידום התערבויות מועדפות ולהפנות &lt;/b&gt;(מחדש) את הסיוע הרשמי לפיתוח (ODA) לאזורי העדיפות שלהם. &lt;b&gt;בגרמניה, למשל, חתמו קרן גייטס ומשרד הפיתוח הגרמני&lt;/b&gt; (BMZ) על מזכר הבנות &lt;b&gt;לקידום פרויקטים&lt;/b&gt; לשיתוף פעולה בנושא &lt;b&gt;ביטחון תזונתי ותזונה&lt;/b&gt;. מרכיב מרכזי בשותפות זו, &lt;b&gt;בנוסף לכסף&lt;/b&gt;, הוא &lt;b&gt;מעורבות פעילה של חברות פרטיות&lt;/b&gt;.&amp;nbsp;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;דרך נוספת להשפיע היא להציב &lt;b&gt;סגל בכיר בתפקידי מפתח בארגונים בינלאומיים&lt;/b&gt;, שותפויות &lt;b&gt;גלובליות ואפילו בממשלות&lt;/b&gt;. דוגמה בולטת היא &lt;b&gt;רג&#39;יב שאה&lt;/b&gt;, אשר עבד בין 2001 ל-2009 &lt;b&gt;בתפקידי הנהגה שונים בקרן גייטס&lt;/b&gt;, לרבות כמנהל לפיתוח חקלאי, ומיד לאחר מכן הפך&lt;b&gt; לתת-מזכיר במשרד החקלאות של ממשל אובמה&lt;/b&gt;. &lt;b&gt;מינואר 2010 עד פברואר 2015, הוא ניהל את USAID&lt;/b&gt; והיה הגורם המשפיע ביותר על עיצוב מדיניות הפיתוח של ארה&quot;ב, במיוחד בכל הקשור לחקלאות.&lt;/li&gt;&lt;li&gt;&lt;b&gt;עובדים בכירים בקרן גייטס מחזיקים בתפקידי הנהגה בשותפויות ויוזמות בינלאומיות רבות&lt;/b&gt; בתחום המזון, החקלאות והתזונה, כמו AGRA, CGIAR, GAIN, Scaling up Nutrition Initiative (SUN), וקונסורציום אפריקאי למחקר כלכלי. בנוסף, הם &lt;b&gt;חברים במועצות מייעצות שונות&lt;/b&gt;, למשל הקבוצה המייעצת של &lt;b&gt;הוועדה לביטחון תזונתי עולמי &lt;/b&gt;(CFS), והמועצה המייעצת של הכותנה תוצרת אפריקה. דוגמה טובה&amp;nbsp; לכך הוא &lt;b&gt;פרנק רייזברמן&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;שכיהן כמנהל הראשון בקרן גייטס&lt;/b&gt; בתוכנית המים, התברואה והיגיינה &lt;b&gt;וב-2012 והפך למנכ&quot;ל של קונסורציום CGIAR.&lt;/b&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ol&gt;&lt;p&gt;&lt;/p&gt;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjGy7CRd8G2dOn8KyHPrNPFz4O5smmmJCA3jnwlx3j6CVp3m3nBwGAixzPsQ2Bsuo1SRTqPeMOSiWd34F6jhyphenhyphenvr2fLPW3evIi-ygTai2mEt9jxZenbR7bTtc_1R_MaaiJ9m247wubg3a7x1gdMz7_9CQjibN-o9_y7xUz8PRSmT1iVZpDA6jf-tQrbRFVo/s713/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94%20%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%20%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97%20box%205.webp&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;713&quot; data-original-width=&quot;473&quot; height=&quot;400&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjGy7CRd8G2dOn8KyHPrNPFz4O5smmmJCA3jnwlx3j6CVp3m3nBwGAixzPsQ2Bsuo1SRTqPeMOSiWd34F6jhyphenhyphenvr2fLPW3evIi-ygTai2mEt9jxZenbR7bTtc_1R_MaaiJ9m247wubg3a7x1gdMz7_9CQjibN-o9_y7xUz8PRSmT1iVZpDA6jf-tQrbRFVo/w265-h400/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94%20%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%20%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97%20box%205.webp&quot; width=&quot;265&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;אנשי מפתח בקרן גייטס&lt;/b&gt;&lt;/h3&gt;&lt;/div&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;רוב הורש&lt;/b&gt;, סמנכ&quot;ל וראש צוות המחקר לפיתוח חקלאי, הועסק &lt;b&gt;במונסנטו 25 שנה&lt;/b&gt;. לפני שהצטרף לקרן גייטס ב-2006, הוא תפקד כסגנו של הנשיא &lt;b&gt;לשותפויות בינלאומיות במונסנטו&lt;/b&gt; והיה מעורב במספר שותפויות פרטיות ציבוריות בנושא הפיתוח החקלאי. &lt;b&gt;הורש נחשב לאחד מחלוצי ההנדסה הגנטית&lt;/b&gt;, הוא התבקש באופן מיוחד, להצטרף לקרן גייטס, על מנת להשלים מחקר שהוא עשה&amp;nbsp;&lt;b&gt;במונסנטו &lt;/b&gt;על שיפור תפוקת היבול באמצעות &lt;b&gt;ביוטכנולוגיה&lt;/b&gt;.&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;קתרין ברטיני&lt;/b&gt;, כיהנה כמנהלת תוכנית המזון העולמית (WFP) בין השנים 1992 ל-2002, הייתה &lt;b&gt;עמיתה בכירה בצוות הפיתוח החקלאי בקרן גייטס &lt;/b&gt;בין השנים 2007 ל-2009, במהלכן גם עמדה בראש קבוצת המנהיגים העצמאיים לפיתוח חקלאי גלובלי, קבוצה שכונסה על ידי מועצת שיקגו לעניינים גלובליים &lt;b&gt;וקיבלה מימון מקרן גייטס&lt;/b&gt;. בתגובה למשבר המזון העולמי 2007-2008, הקבוצה פרסמה&amp;nbsp;דו&quot;ח שכותרתו &lt;b&gt;&quot;מחדשים את ההנהגה האמריקאית במאבק נגד הרעב והעוני העולמי&quot;&lt;/b&gt;, בדוח הם הדגישו חמש המלצות, שכללו עשרים ואחת פעולות ספציפיות שיסייעו למקד מחדש את פיתוח מדיניות החקלאות בארה&quot;ב. המסר המרכזי של הדו&quot;ח הוא:&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;div&gt;&lt;i&gt;&quot;הפחתת הרעב והעוני בקנה מידה גדול בחו&quot;ל וגם בבית, עולה בקנה אחד עם האינטרסים והערכים של אמריקה.&quot;&lt;/i&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;בהתאם לפילוסופיה של קרן גייטס,&amp;nbsp;&lt;b&gt;הדו&quot;ח תומך &lt;/b&gt;ללא כל הסתייגות בשימוש &lt;b&gt;בהנדסה גנטית בחקלאות&lt;/b&gt;, בטענה שהזרעים המהונדסים זכו להצלחה לא רק בחוות מסחריות גדולות אלא גם בחוות חקלאיות קטנות, במיוחד בסין ובהודו.&lt;/div&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;i&gt;&quot;בשנים האחרונות, אקדמיות מכובדות&amp;nbsp;&amp;nbsp;למדע&amp;nbsp;בעולם, כולל אלו שבבריטניה, גרמניה וצרפת, הגיעו למסקנה שהגידולים המהונדסים גנטית הקיימים כיום בשוק אינם מהווים סכנה לבריאות האדם או לסביבה. (...) &lt;b&gt;ארה&quot;ב צריכה אפוא להמשיך לתמוך בחקר הביוטכנולוגיה המודרנית של הגידולים על כל צורותיו&lt;/b&gt;, על ידי תמיכה במדענים מקומיים באפריקה שמדרום לסהרה ובדרום אסיה, תוך מתן סיוע טכני &lt;b&gt;שסייע בפיתוח מערכות רגולטוריות &lt;/b&gt;ואישורים נאותים למען ההגנה על האינטרס הציבורי.&quot;&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;div&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;הדו&quot;ח מדגיש כי אין להבין את המלצותיו רק כתוכנית ממשלתית של ארה&quot;ב אלא כ&lt;b&gt;זרז ליצירת שותפויות ציבוריות-פרטיות:&lt;br /&gt;&lt;/b&gt;&quot;אכן, ההמלצות חורגות הרבה מעבר למגזר הממשלתי. ההבטחה הגדולה ביותר שלהם נובעת בדיוק מהעובדה &lt;b&gt;שממשלות זרות ומוסדות לא ממשלתיים יהיו מעורבים, כולל אוניברסיטאות, חברות פרטיות, ארגוני פיתוח וקרנות פילנתרופיות פרטיות&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;במקביל לקבוצת המנהיגים העצמאיים, קרן גייטס מימנה יוזמה דומה בשם &quot;&lt;b&gt;פאנל מונפלייה&lt;/b&gt;&quot;, המורכבת &lt;b&gt;ממומחים אפריקאים ואירופיאים&lt;/b&gt;&amp;nbsp;מתחומי החקלאות, הסחר, האקולוגיה והפיתוח העולמי. &lt;b&gt;סר גורדון קונווי, נשיא קרן רוקפלר לשעבר ויו&quot;ר הפאנל&lt;/b&gt; ממליץ על &lt;b&gt;שותפויות ציבוריות-פרטיות&lt;/b&gt; אינטגרטיביות ואמיתיות&amp;nbsp; כמפתח להתגברות על חוסר הביטחון התזונתי, ומזכיר את AGRA כאחד מסיפורי ההצלחה בהקשר זה. הדו&quot;ח הראשון שלו דוגל במחויבות מוגברת של תורמים אירופאים לתמוך בפיתוח חקלאי ובמחקר, במיוחד באפריקה. במבט לאחור על המהפכה הירוקה הראשונה, הוא טוען שהתקדמות בידע ובטכנולוגיה ימנעו את הבעיות:&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;i&gt;&quot;הטכנולוגיות של המהפכה הירוקה הראשונה &lt;b&gt;פותחו בתחנות ניסוי עם תיעדוף לקרקעות פוריות, מקורות מים מבוקרים היטב וגורמים נוספים המתאימים לייצור בכמויות&lt;/b&gt;. הייתה מעט תפיסה של המורכבות והמגוון של הסביבה הפיזית של החקלאים ושל מערכות החקלאות, שלא לדבר על המגוון של הסביבה הכלכלית והחברתית. לעומת זאת, אפריקה שמדרום להסהרה דורשת מגוון &lt;b&gt;התערבויות מקומיות מותאמות ומכוונות&lt;/b&gt; לצרכים ספציפיים. זה מצריך שילוב של &lt;b&gt;טכנולוגיות מתאימות והשקעות כלכליות, חברתיות ומוסדיות, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי.&quot;&lt;/b&gt;&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;קרן גייטס מספקת לעתים קרובות כסף, כוח אדם ותכנים בו זמנית כדי להשפיע על השיח ועל קביעת המדיניות&lt;/b&gt;. דוגמה לכך הייתה סדרת המאמרים שהיא מימנה על תת-תזונה של אמהות וילדים שפורסם ב- The Lancet בשנת 2008. אחד המאמרים, שבחן את &lt;b&gt;הממשל ואת מדיניות המימון של התזונה הגלובלית&lt;/b&gt;, נכתב בשיתוף עם &lt;b&gt;סול ס. מוריס &lt;/b&gt;שבאותה תקופה עבד &lt;b&gt;כקצין תוכניות בכיר בקרן גייטס&lt;/b&gt;. הוא ועמיתיו מתחו ביקורת קשה על מערכת התזונה הבינלאומית וכינו אותה &lt;i&gt;&quot;מפוצלת ולא מתפקדת&quot;&lt;/i&gt;, הם הצהירו כי המימון שניתן&amp;nbsp; על ידי תורמים בינלאומיים כדי להילחם במסגרת התזונה &lt;i&gt;&lt;b&gt;&quot;אינה מספיקה וממוקדת מאוד...&quot;&lt;/b&gt;.&lt;/i&gt; הם סיכמו:&lt;/p&gt;&lt;div&gt;&lt;i&gt;&quot;הקהילה הבינלאומית צריכה לזהות &lt;b&gt;ולבסס ממשל גלובלי חדש&lt;/b&gt; שיאפשר&amp;nbsp;&lt;/i&gt;&lt;i&gt;&lt;b&gt;אחריות ושיתוף פעולה נרחבים יותר&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;/i&gt;&lt;i&gt;&lt;b&gt;בין החברה האזרחית למגזר הפרטי&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/i&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;בקיצור, באמצעות התמהיל האסטרטגי שלה של הענקת תרומות, הקמת &lt;b&gt;רשתות ענפות של קשרים עסקיים וחברתיים&lt;/b&gt; &lt;b&gt;והסברה,&lt;/b&gt; ק&lt;b&gt;רן גייטס מיצבה את עצמה בהצלחה במרכזה של קהילה אפיסטמית שמקדמת שוק של פתרונות&lt;/b&gt; לפתרון בעיות גלובליות מורכבות כמו רעב ותת תְזוּנָה. ללא ספק &lt;b&gt;גישה זו תרמה לעלייה ניכרת במימון לביטחון תזונתי ותזונה משופרת&lt;/b&gt;,&amp;nbsp;היא לא קראה תיגר על החסמים המבניים הבסיסיים ליכולתן של מדינות לטפל בבעיות אלו, בעיקר הסכמי הסחר והפיננסים &lt;b&gt;המגבילים את יכולתן לתמוך בחברות חקלאיות מקומיות ובחקלאים קטנים&lt;/b&gt;.&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;עד כמה הפילנתרופיה העולמית היא &quot;פילנתרופית&quot;?&lt;/h3&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;בשני העשורים האחרונים המגזר הפילנתרופי גדל מבחינת מספר הקרנות, גודל הנתינה השנתית שלו והיקף פעילותו. אמנם, מידע מפורט אודות סך ההוצאה השנתית של המגזר לפיתוח בינלאומי אינו זמין, אך ההערכות נעות בין 7 ל -10 מיליארד דולר בשנה.&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;ההוצאות מתרכזות בתחומים נבחרים, &lt;b&gt;בעיקר בתחום הבריאות&lt;/b&gt;, בעוד שתחומים אחרים נותרים חסרי מימון. בשנת 2012, 1,000 הקרנות הגדולות בארה&quot;ב  ייחדו &lt;b&gt;37% מהתרומות&lt;/b&gt; הבינלאומיות שלהן לפרויקטים &lt;b&gt;בתחום הבריאות&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;11%&lt;/b&gt; &lt;b&gt;לפרויקטים סביבתיים&lt;/b&gt; ו- &lt;b&gt;4% בלבד&lt;/b&gt; לפרויקטים בתחום &lt;b&gt;זכויות האדם&lt;/b&gt;. (מן הסתם, בריאות ותזונה הם העסקים הרוחיים ביותר).&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;במקביל, המעורבות של הקרנות הפילנתרופיות בסדרי העדיפויות ובגישות הפרוגרמתיות של האו&quot;ם הולכת ומתרחבת. &lt;b&gt;ב- 23 באפריל 2013 האו&quot;ם&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;b&gt;ערך&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;b&gt;אירוע מיוחד בנושא תפקידם של ארגונים פילנתרופיים&lt;/b&gt; במסגרת סדר היום לפיתוח פוסט 2015. כך המארגנים חתמו את האירוע:&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;i&gt;&quot;&lt;b&gt;הארגונים הפילנתרופיים פעילים יותר ויותר במסגרת שיתופי הפעולה לפיתוח בינלאומי&lt;/b&gt;. הם הכירו &lt;b&gt;בערך הרב של שיתופי הפעולה&amp;nbsp;ביניהם ועם&lt;/b&gt; &lt;b&gt;בעלי עניין אחרים&lt;/b&gt;. מתאים מאוד לארגונים הפילנתרופיים לתפקד במסגרת הטיפול באתגרי הפיתוח הבר-קיימא, כולל באמצעות &lt;b&gt;גישות חדשניות שונות.&lt;/b&gt; ככאלה, יש להם את הפוטנציאל למלא תפקיד קריטי ביישום אג&#39;נדת הפיתוח שלאחר 2015.&quot;&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;הקרן של ביל ומלינדה גייטס&lt;/b&gt; ממלאת תפקיד מיוחד בהקשר זה, שכן הנכסים והמענקים השנתיים שלה עולים בהרבה על אלו של כל הקרנות האחרות. כך גם קרן האו&quot;ם, בעיקר בשל יחסה המיוחד לאו&quot;ם ויחסיה הקרובים למזכ&quot;ל האו&quot;ם.&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;חשוב לציין, העלייה במעורבות התקבלה בברכה וקיבלה עידוד, לא רק ממזכ&quot;ל האו&quot;ם וראשי סוכנויות האו&quot;ם, אלא גם מספר מדינות חברות, שחושבות כי ממשלות לבדן אינן יכולות לפתור את כל בעיות העולם. חלק מהקרנות הללו כמובן רואות בפילנתרופיה &lt;b&gt;דרך לחסוך בתקציבי הפיתוח של עצמם&lt;/b&gt; תוך ניצול מדיניות המס וההשקעות המעניקות&amp;nbsp;&lt;b&gt;זכויות מיוחדות לבעלי ההון&lt;/b&gt;. המיליארדר האמריקאי&amp;nbsp;&lt;a href=&quot;https://www.nytimes.com/2011/08/15/opinion/stop-coddling-the-super-rich.html&quot;&gt;וורן באפט הבהיר זאת בראיון לניו-יורק טיימס&lt;/a&gt;:&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;i&gt;&quot;(...) בזמן שרוב האמריקנים נאבקים כדי להסתדר, &lt;b&gt;אנחנו המגה עשירים ממשיכים לקבל את הקלות המס יוצאות הדופן שלנו&lt;/b&gt;. חלקנו מנהלים השקעות אשר מרוויחות מיליארדים על בסיס יום יומי, אך &lt;b&gt;רשאים לסווג את ההכנסות שלנו כ&#39;נושאות ריבית&lt;/b&gt;&#39;, ובכך אנו מקבלים עסקה בעלת שיעור מס &#39;מציאה&#39; של 15 אחוז. אחרים מחזיקים בחוזים עתידיים על מדדי מניות למשך&lt;b&gt; 10 דקות&lt;/b&gt;&amp;nbsp;כאשר 60% מהרווח שלהם מחויב&lt;b&gt; במס של 15% בלבד&lt;/b&gt;, כאילו היו אלה השקעות לטווח ארוך. &lt;b&gt;ברכות כאלו ואחרות מורעפות עלינו על ידי המחוקק&lt;/b&gt; בוושינגטון אשר מרגיש צורך להגן עלינו, ממש כאילו היינו ינשופים מנומרים או זן אחר בסכנת הכחדה. (...) החברים שלי ואני התכרבלנו מספיק זמן תחת חסותו של &lt;b&gt;קונגרס ידידותי למיליארדרים.&lt;/b&gt;&quot;&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;ככל שהפעילות של קרנות הפילנתרופיה בתחום הפיתוח התרחבה, במיוחד של הקרנות העולמיות הגדולות, כך היא הפכה למורכבת יותר, פעילות זו פותחת בפניהן את האפשרות לגישה והשפעה בתחומים רבים, &lt;b&gt;ללא מסגרת וללא פיקוח &lt;/b&gt;או עם &lt;b&gt;פיקוח ממשלתי זניח&lt;/b&gt;. מבדיקת שתיים מהקרנות הפילנתרופיות החזקות בעולם, &lt;b&gt;קרן רוקפלר וקרן גייטס&lt;/b&gt;&amp;nbsp;עולה כי מבחינת התפקיד שהן ממלאות, בתחומים שנסקרו במאמר זה – בריאות, ומיגור מחלות, רעב, תזונה וחקלאות - ברור כי ישנן שלוש סוגיות ראויות לתשומת לב נרחבת.&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;הסוגיה הראשונה היא היעדר מסגרת למדידת תוצאות&lt;/b&gt;, מבחינת מידת העמידה ביעדים הרחבים וארוכי הטווח, כגון שיפור בתחום הבריאות או בתחום הבטחת תזונה לכולם. צריך לבדוק ולתקן את ההסכמים עם התורמים כדי לצמצם את הפער הזה.&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;הסוגיה השנייה היא העיסוק ההולך וגובר מצד הקרנות&lt;/b&gt;, בתוכניות וביעדים עצמם, השפעתן המתרחבת על בניית התוכניות, על התוצאות ועל הסיכון לעיוותים רציניים יותר. אחריות היא אפוא לא רק עניין טכני, היא מתייחסת ישירות לסוגיית המנדטים בסוכנויות האו&quot;ם. איזו סוג של מסגרת צריך להקים, על מנת לוודא שהכסף הנתרם על ידי הקרנות הפילנתרופיות, מושקע בתוכניות וביעדים של הסוכנות, ולא בתוכניות המעוצבות &lt;b&gt;לטובת האינטרסים של התורמים&lt;/b&gt;?&lt;/p&gt;&lt;div&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;סוגיה שלישית נוגעת להשפעה על הממשל העולמי&lt;/b&gt;. האם יצירת שותפויות ותמיכה בשותפויות מרובות-אינטרסים, שאינן נותנות פריבילגיה לתפקידן של ממשלות וגופים בין-ממשלתיים בקביעת סטנדרטים ובעיצוב סדר היום לפיתוח, &lt;b&gt;מסכנת ומערערת את אמינותם של מקבלי ההחלטות האחראים לרווחת הציבור ומחלישות את הממשל הדמוקרטי?&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;h4 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;ניתן לחלק את ממצאי המחקר ותחומי הדאגה לארבע קטגוריות:&lt;/h4&gt;&lt;h4 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;1. &lt;b&gt;פילנתרופיטליזם - יישום מודל עסקי למדידת התוצאות&lt;/b&gt;&lt;/h4&gt;&lt;/div&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt; מאפיין בולט אחד של קרנות פרטיות רבות הוא העיסוק שלהן &lt;b&gt;ביישום גישות עסקיות&lt;/b&gt; אשר לעתים קרובות מבוססות על פיתוח השוק, עם דגש חזק על תוצאות והשפעה. אמנם גישה זו יכולה להועיל במונחים של הרחבת האחריות, אך היא עשויה גם&amp;nbsp;לייצר לחץ על מקבלי המענקים &lt;b&gt;להציג את התוצאות המותאומות להגדרות של התורם&lt;/b&gt;, תוך מתן העדפה להתערבויות המייצרות רווחים לטווח הקצר על חשבון השקעה ביוזמות שיתרונותיהן עשויים להתגלות רק כעבור זמן רב.&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;אי אילו קרנות פילנתרופיות, כמו קרן גייטס, מעדיפות &lt;b&gt;התערבויות ממוקדות בעייתיות, אשר מניבות תוצאות מהירות.&amp;nbsp;&amp;nbsp;&lt;/b&gt;ההתמקדות בגישת ההצלחה המהירה, &lt;b&gt;כמו פיתוח חיסונים&lt;/b&gt; או הפצת רשתות יתושים למיטה שטופלו בחומרי הדברה, גורמת לנטיה להזניח מכשולים מבניים ופוליטיים להתפתחות (למשל מערכות בריאות ציבוריות חלשות). הענקת מענקים על בסיס ניתוחי עלות-תועלת וניתוחי החזר על השקעה מסתכנת שלא לתמוך בנזקקים אמיתיים, אלא באלה שמסוגלים לספק התערבויות מוצלחות וזולות. קרנות שעוקבות אחר היגיון עסקי בלבד זכו לביקורת על כך שהם &lt;b&gt;&quot;מנהלים&quot; את העניים במקום להעצים אותם.&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;div&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;בעוד שההבטחות ארוכות הטווח של גייטס ותמיכתו בקרן GAVI ובקרן העולמית, סיפקו לקרנות הללו ביטחון קיומי גדול הרבה יותר בהשוואה לתמיכה הממשלתית, זה גם אומר שהשותפויות הללו תלויות מאוד &quot;בנדיבותם&quot; המתמשכת של ביל ומלינדה גייטס. עם זאת, מכיוון שקרנות פרטיות &lt;b&gt;משקיעות &lt;/b&gt;את רוב נכסיהן &lt;b&gt;בשווקים הפיננסיים&lt;/b&gt;, הכנסתן מריבית ומדיבידנדים תלויה במצב הכלכלי הכולל - וכך גם קבלת התרומות שלהן. במהלך המשבר הכלכלי העולמי האחרון, המימון הבינלאומי של 1,300 הקרנות הגדולות בארה&quot;ב ירד באופן דרמטי (ב-32% בין 2008 ל-2010). לכן, לא רק שהנתינה הפילנתרופית בדרך כלל בלתי צפויה, לפחות בטווח הארוך, היא גם נוטה לרדת בזמנים שבהם היא נחוצה ביותר.&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;h4 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;2. השפעת הקרנות הפילנתרופיות על המדיניות ועל קביעת סדר יום&lt;/b&gt;&lt;/h4&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;לקרנות פילנתרופיות יכולה להיות השפעה עצומה על &lt;b&gt;קבלת החלטות פוליטיות ועל קביעת סדר היום&lt;/b&gt;. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא&amp;nbsp;&lt;b&gt;קרן גייטס והתפקיד שהיא ממלאת בקביעת מדיניות הבריאות העולמית&lt;/b&gt;. הפרקטיקה שלה להעביר מגה תרומות,&amp;nbsp; למטרות שהיא קובעת ולהיות מעורבת פעילה בהסברה וביישום, הביאה לכך שקרן גייטס הפכה לגורם משפיע על קביעת סדר העדיפויות &lt;b&gt;ב-WHO ועל השינויים הפוליטיים.&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;ההשפעה כבדת המשקל של קרן גייטס על סדרי העדיפויות והפעולות של ארגון הבריאות העולמי &lt;/b&gt;נובעת גם משינויים בדפוסי המימון של התורמים המסורתיים. מכיוון שבשנים האחרונות ארגון הבריאות העולמי התמודד עם מחסור חמור במשאבים, העומד בניגוד גמור לצורכי המימון העצומים והגדלים בבריאות הציבור העולמית, כולל היערכות לחירום ותגובה למשבר, ארגון הבריאות העולמי פעל כדי &quot;&lt;b&gt;למשוך תורמים חדשים ולחפש מקורות מימון חדשים&lt;/b&gt;&quot;.&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;כך גם לגבי השפעתה של &lt;b&gt;קרן רוקפלר על המדיניות החקלאית&lt;/b&gt; בהקשר של המהפכה הירוקה והדחיפה של &lt;b&gt;קרן גייטס לטכנולוגיות חקלאות &quot;מודרניות&quot;&lt;/b&gt;, אשר כללו &lt;b&gt;זרעים מהונדסים גנטית &lt;/b&gt;במדינות אפריקה, למרות החששות הציבוריים הגוברים מפני מזון מהונדס גנטית.&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;קרן גייטס כופרת בגישות התומכות בעניים, ו&quot;בגישה מלמטה למעלה&quot;, ומציעה תפיסות חלופיות לטיפול במשבר המזון העולמי &lt;b&gt;ובאג&#39;נדת המזון והחקלאות הגלובליים&lt;/b&gt;, כפי שמתואר בהערכה הבינלאומית על ידע חקלאי, מדע וטכנולוגיה לפיתוח (IAASTD).&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;הקרנות משפיעות לא רק באמצעות התרומות שלהן.&lt;b&gt; קרן האו&quot;ם, למשל, תרמה לעיצוב השיח&lt;/b&gt; באו&quot;ם באמצעות תמיכה מייעצת למזכ&quot;ל האו&quot;ם, כינוס פגישות לא רשמיות עם מדינות חברות&lt;b&gt; ומתן תמיכה נרחבת בתקשורת ובמדיה&amp;nbsp;&lt;/b&gt;(ראה תיבה 6). קרן האו&quot;ם שימשה ככוח מניע מאחורי הרבה מאוד שותפויות של בעלי עניין, כמו: &lt;a href=&quot;https://sustainabledevelopment.un.org/sdinaction/everywomaneverychild&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;כל אישה כל ילד&lt;/a&gt;, ו- &lt;a href=&quot;https://www.seforall.org/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;אנרגיה בת קיימא לכולם&lt;/a&gt;, ורק לאחרונה השיקה &lt;a href=&quot;https://globaldaily. com&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;קמפיין תקשורתי&lt;/a&gt; עולמי בנושא &lt;a href=&quot;http://www.globalgoals.org&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;SDGs&lt;/a&gt;:&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiby5dlQSiX3Zpljhczx4DlUC1zxquH0baCrj-HMN27edTQpjqINEKbhBmq-7g4XIQMUroaIOlVArapyahL5VOJmvVWBfwg3FBkDlgNuNfyeC5VpzW7nT1qVDmNQEGuaw8QbIl-Ji7BApHFcEl1T5Jcj7Efw8FzcZ_6jHDWzwABamEhPKxAdfO3AtKbJcY/s487/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94%20%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%20%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97%20box%206.webp&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;487&quot; data-original-width=&quot;310&quot; height=&quot;400&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiby5dlQSiX3Zpljhczx4DlUC1zxquH0baCrj-HMN27edTQpjqINEKbhBmq-7g4XIQMUroaIOlVArapyahL5VOJmvVWBfwg3FBkDlgNuNfyeC5VpzW7nT1qVDmNQEGuaw8QbIl-Ji7BApHFcEl1T5Jcj7Efw8FzcZ_6jHDWzwABamEhPKxAdfO3AtKbJcY/w255-h400/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94%20%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%20%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97%20box%206.webp&quot; width=&quot;255&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjV0OIruvJZXC3JQ_gNPTWKAYwF67lNOWHlxFLoobVSSERJCF6nlTexK2rfxLe3f-T0icVuHNHE-XfU8VGY3uvuX8amdk_c01QU67DWLhqif3HvSHILwy055cOlV1cdXRT6ueKCTcUl-LlzlonBsqI-B4K8yp7uiV4_qYRu5NRE0l7ID86m7C_Q7jd6saw/s339/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94%20%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%20%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97%20box6-2.webp&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;339&quot; data-original-width=&quot;305&quot; height=&quot;320&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjV0OIruvJZXC3JQ_gNPTWKAYwF67lNOWHlxFLoobVSSERJCF6nlTexK2rfxLe3f-T0icVuHNHE-XfU8VGY3uvuX8amdk_c01QU67DWLhqif3HvSHILwy055cOlV1cdXRT6ueKCTcUl-LlzlonBsqI-B4K8yp7uiV4_qYRu5NRE0l7ID86m7C_Q7jd6saw/s320/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94%20%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%20%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97%20box6-2.webp&quot; width=&quot;288&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;קרן האו&quot;ם&lt;/div&gt;קרן האו&quot;ם הוקמה ב-1998 על ידי טד טרנר מיליארדר אמריקאי, מייסד ה- CNN ומאוחר יותר יו&quot;ר שותף בטיים וורנר (אחד מקונצרני התקשורת והבידור הגדולים בעולם). ב-18 בספטמבר 1997 הודיע ​​טרנר על כוונתו לתרום מיליארד דולר לתמיכה באו&quot;ם ובמטרותיו. טרנר לא נתן את התרומה יוצאת הדופן הזו במזומן אלא באמצעות 18 מיליון מניות של טיים וורנר.&lt;div style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;זמן קצר לאחר שטד טרנר הכריז על תרומתו לאו&quot;ם, הערך של מניות טיים וורנר ירד באופן דרמטי. על מנת לסייע בקיום&amp;nbsp; ההבטחה של טרנר, קרן האו&quot;ם החלה לגייס משאבים מתורמים נוספים. בסוף 2013, ההקצאות המצטברות לאו&quot;ם הגיעו לכ-1.3 מיליארד דולר, מתוכם רק &lt;b&gt;450 מיליון דולר הגיעו מקרנות הליבה של טרנר&lt;/b&gt; &lt;b&gt;ו-850 מיליון דולר גויסו מתורמים אחרים.&lt;/b&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;div&gt;חלק גדול מההכנסות של קרן האו&quot;ם מתורמים אחרים הגיעו &lt;b&gt;מקרן ביל ומלינדה גייטס&lt;/b&gt;. בין 1999 ל-2014 גייטס תרם סך&amp;nbsp; של 231 מיליון דולר לקרן האו&quot;ם, בעיקר עבור &lt;b&gt;פרויקטים בתחומי הבריאות והחקלאות&lt;/b&gt;.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&amp;nbsp;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;על מנת להרחיב את בסיס המימון שלה, קרן האו&quot;ם בחנה באופן פעיל דרכים לגייס כספים ישירות מממשלות. בעשור האחרון קיבלה קרן האו&quot;ם מימון ישיר ממספר ממשלות או סוכנויות ממשלתיות, בין היתר סוכנות הפיתוח הבינלאומית הקנדית (CIDA), המחלקה לפיתוח בינלאומי של ממשלת בריטניה (DFID), הנציבות האירופית, וכן הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי (USAID).&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;div&gt;בנוסף למספר ממשלות, קרן האו&quot;ם בחנה הזדמנויות לבניית מה שמכונה &quot;שותפויות עוגן&quot; עם &lt;b&gt;תאגידים רב לאומיים וקרנות פילנתרופיות תאגידיות &lt;/b&gt;כמרכיב חשוב באסטרטגיית הקיימות לטווח ארוך שלה. כוונה זו עוררה דאגות בחלקים מסוימים של האו&quot;ם בגלל הסיכון הפוטנציאלי למוניטין הכרוך בכך. קרן האו&quot;ם מונה כיום (&lt;b&gt;יולי 2015&lt;/b&gt;) &lt;b&gt;23 שותפים תאגידיים, &lt;/b&gt;כגון אקסון מובייל, של, גולדמן זאקס ובנק אוף אמריקה. המשימה של קרן האו&quot;ם ויחסיה עם האו&quot;ם השתנו באופן משמעותי ב-15 השנים האחרונות. &lt;b&gt;הקרן התחילה ב-1998 בעיקר כמוסד המעניק תרומות&lt;/b&gt;, שמטרתו היחידה היא לתעל את הכסף של טד טרנר לאו&quot;ם. מאז הקרן עברה לעסוק יותר ויותר בהשקת יוזמות משלה מחוץ לאו&quot;ם, כגון הקואליציה לאנרגיה העתידית (ראה www.energyfuturecoalition.org), &lt;b&gt;תיווך בין תורמים &lt;/b&gt;וסוכנויות יישום (בתוך ומחוץ למערכת האו&quot;ם), ו&lt;b&gt;מסעות פרסום לתמיכה במזכ&quot;ל האו&quot;ם ובסדרי העדיפויות והאסטרטגיות&lt;/b&gt; העיקריות שלו - לרבות מטרתו המוצהרת &quot;להרחיב את העיסוק של האו&quot;ם בפעילות&lt;b&gt; ליצירת שותפויות של בעלי עניין&lt;/b&gt; רבים ככל האפשר: &lt;b&gt;בעלי אינטרס מהמגזר הפרטי, מהחברה האזרחית, פילנתרופים ואנשי אקדמיה&lt;/b&gt;.&quot;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;div&gt;קרן האו&quot;ם מהווה כוח מניע מאחורי כמה מהשותפויות העולמיות שיזם מזכ&quot;ל האו&quot;ם מאז 2010. היא פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם האו&quot;ם כדי לתמוך ביוזמת &quot;אנרגיה בת קיימא לכל&quot; של מזכ&quot;ל האו&quot;ם, ובמיוחד כדי לתמוך בפעילות של קבוצת בעלי האינטרס הרבים של המזכ&quot;ל הכללי, &lt;b&gt;לא רק באמצעות תרומות אלא גם &quot;באמצעות הסברה עולמית, תקשורת וניהול המעורבות של המגזר הפרטי (...)&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&amp;nbsp;נציגי קרן האו&quot;ם הפכו ליועצים קרובים של המזכיר הכללי של האו&quot;ם והם משתתפים באופן קבוע בפגישות פנימיות המכונסות על ידי משרד המזכיר הכללי. בנוסף, &lt;b&gt;הקרן סיפקה משאבים להעסקת צוות נוסף&lt;/b&gt; שלה באו&quot;ם וכך הפכה ליד ימינם של הסגל הבכיר באו&quot;ם &lt;b&gt;בתחום ההסברה והפרסום&lt;/b&gt;. הקרן סיפקה, למשל, &quot;&lt;b&gt;תמיכה בתקשורת חיצונית, מדיה וצוות מנהלים&lt;/b&gt;&quot; סביב ההשקה הרשמית של UN Women בפברואר 2011.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;לדברי מזכ&quot;ל האו&quot;ם, הסכם היחסים בין האו&quot;ם לקרן האו&quot;ם נבדק ותוקן כדי להבטיח שהוא משקף את האבולוציה בגישה ובמטרות של הקרן. ההסכם החדש נחתם באוקטובר 2014, אך במקום לספק בסיס איתן לממשל אפקטיבי ושקוף, נראה שההסכם החדש &lt;b&gt;חיזק את הבלעדיות במערכת יחסים זו ואת היחס המועדף שמזכירות האו&quot;ם נתנה לקרן האו&quot;ם.&lt;/b&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;b&gt;ניסוח ההסכם האחרון התקיים בדלתיים סגורות&lt;/b&gt; &lt;b&gt;ללא כל פיקוח או שקיפות בין-ממשלתית, ובניגוד לשני ההסכמים הקודמים,&lt;/b&gt;&amp;nbsp;&lt;b&gt;הוא&amp;nbsp;לא פורסם ברבים&lt;/b&gt;.&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;h4 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;3. פיצול והחלשת הממשל העולמי&lt;/h4&gt;&lt;div&gt;קרנות פילנתרופיות, במיוחד &lt;b&gt;קרן גייטס, קרן רוקפלר וקרן האו&quot;ם&lt;/b&gt;, לא רק מממנות פרוייקטים בסדרי גודל עצומים אלא גם מהוות הכוח המניע מאחורי &lt;b&gt;שותפויות גלובליות &lt;/b&gt;של בעלי אינטרס רבים. למעשה, רבות מהשותפויות הללו, כמו &lt;b&gt;יוזמת החיסונים לילדים&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;ברית השחפת&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;ברית GAVI&lt;/b&gt; ו-&lt;b&gt;SUN - Scaling up Nutrition&lt;/b&gt;, נוצרו ביוזמת קרנות אלו.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;אולם צמיחתן של השותפויות הגלובליות והקרנות האנכיות, (קרנות אנכיות הן תוכניות גלובליות הממומנות בידי בעלי אינטרס המספקים &lt;b&gt;מימון ייעודי למטרות מוגדרות&lt;/b&gt;), במיוחד במגזר הבריאות, הובילה לפתרונות בודדים המתואמים לעיתים רבות בצורה גרועה. &lt;b&gt;יוזמות אלו לא רק תרמו להיחלשות המוסדית של האו&quot;ם והסוכנויות המיוחדות שלה, אלא גם פגעו ביישום אסטרטגיות הפיתוח המשולבות ברמה הלאומית.&lt;/b&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;התומכים רואים במגוון היוזמות העולמיות חוזק ופתח לאפשרות לשמור על גמישות פוליטית ולגייס מגוון רחב של שחקנים שונים. עם זאת, הדבר גורם למעשה לכפילות ולחפיפה נושאית, או לעלויות עיסקיות ותיאום גבוהות ברמה בינלאומית ולאומית. &lt;b&gt;קרן גייטס&lt;/b&gt; מתחה ביקורת חריפה על החולשה והפיצול במערכת התזונה העולמית והייתה גורם מכריע בהקמת תנועת SUN. &lt;b&gt;אבל SUN לא פעלה כדי להתגבר על הפיצול הזה&lt;/b&gt;. במקום זאת היא הוסיפה לריבוי השותפויות העולמיות בנושא ביטחון תזונתי ותזונה, כגון הברית העולמית לתזונה משופרת (GAIN), יוזמת המיקרו-נוטריאנטים (MI), יוזמת חיזוק הקמח (FFI), הברית החדשה לביטחון תזונתי ותזונה ועוד רבים אחרים. בינתיים הוועדה הקבועה של המערכת לתזונה של האו&quot;ם, המתיימרת להיות &lt;b&gt;&quot;הפורום להרמוניזציה של מדיניות המזון והתזונה של האו&quot;ם&quot;&lt;/b&gt;, נותרה חלשה וללא מימון.&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;div&gt;יתרה מזאת, מכיוון ששותפויות מעניקות לכל השחקנים המשתתפים זכויות שוות, &lt;b&gt;העמדה הפוליטית והמשפטית המיוחדת הנתפשת באופן לגיטימי על ידי גופים ציבוריים, נדחקת&lt;/b&gt;. &lt;b&gt;שותפויות של בעלי אינטרס מרובים, מנטרלות ממשלות,&lt;/b&gt; &lt;b&gt;פרלמנטים וגופים שתפקידם לקבל החלטות בין-ממשלתיות&lt;/b&gt;, הן מעריכות יתר על המידה את מעמדם הפוליטי של שחקנים פרטיים, לרבות תאגידים טרנס-לאומיים, קרנות פילנתרופיות ולפעמים אפילו אנשים עשירים כמו ביל גייטס וטד טרנר.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;b&gt;האם השותפויות פוגעות בקבלת החלטות דמוקרטיות?&lt;/b&gt; הדבר תלוי לחלוטין במי שבוחר את המשתתפים, עד כמה השותפות שקופה, עד כמה ההרכב מייצג ועד כמה השותפים אחראים למחוזות הבחירה שלהם, כמו גם למנדטים ציבוריים.&amp;nbsp;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;h4 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;4. חוסר שקיפות והיעדר מנגנוני אחריות&amp;nbsp;&lt;/h4&gt;&lt;div&gt;&lt;b&gt;לקרנות כמו קרן גייטס וקרן רוקפלר &lt;/b&gt;יש השפעה משמעותית על מדיניות הפיתוח, אך הם &lt;b&gt;אינם נושאים באחריות&lt;/b&gt; כלפי &quot;המוטבים&quot; מפעילותם, בין אם מדובר בממשלות, ארגונים בינלאומיים או קהילות מקומיות. בדרך כלל, &lt;b&gt;האחריות שלהם מוגבלת&lt;/b&gt; והם &lt;b&gt;מחוייבים רק לדירקטוריונים או לנאמנים שלהם&lt;/b&gt;. זה יכול להיות מספר די מוגבל של אנשים, כמו במקרה של קרן גייטס, שבה שלושה בני משפחה ווורן באפט משמשים כנאמנים וכיו&quot;רים שותפים.&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;div&gt;קרנות צריכות לעמוד בדרישות חשיפה מוגבלות בלבד. בארה&quot;ב קרנות פילנתרופיות מחויבות להגיש דוחות שנתיים ולחשוף אותם ציבורית (טופס 990 PF). הדוחות מכילים מידע בסיסי על מימון, השקעות וקבלת תרומות. חלק מהקרנות מספקות מידע בסיסי על המענקים והתרומות שלהן באתר האינטרנט שלהן, כמו קרן גייטס וקרן רוקפלר.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;עם זאת, רוב הקרנות אינן מדווחות בהתאם לתקני הדיווח הגלובליים. &lt;b&gt;רק שבע קרנות משתתפות ביוזמת השקיפות&lt;/b&gt; הבינלאומית בסיוע (IATI), ביניהן קרן גייטס וקרן היולט. רק מספר קרנות, אם בכלל, חושפות את המידע הזה לציבור.&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;h4 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;מַסְקָנָה&lt;/h4&gt;&lt;div&gt;&amp;nbsp;עד כה רווחה האמונה בקרב ממשלות וארגונים בינלאומיים כי הפילנתרופיה התאגידית ממלאת תפקיד חשוב בפיתוח הגלובלי. במסמך של הוועידה הבינלאומית השלישית למימון ולפיתוח, המכונה אג&#39;נדת הפעולה של אדיס אבבה (13-16 ביולי 2015), הממשלות מסרו את ההצהרה הבאה:&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;i&gt;&quot;אנו מברכים על הצמיחה המהירה של הנתינה הפילנתרופית ועל התרומות המשמעותיות, הפיננסיות והלא פיננסיות שהפילנתרופים תרמו להשגת המטרות המשותפות שלנו. אנו מכירים בגמישותם וביכולתם של הפילנתרופים לקחת סיכונים ולתרום לחדשנות,&lt;b&gt; ביכולתם למנף כספים נוספים על ידי יצירת שותפויות רבות בין בעלי אינטרס&lt;/b&gt;. אנו קוראים למי שעדיין לא הצטרפו, להצטרף לאלה שכבר תורמים.&quot;&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;div&gt;&lt;div&gt;לנוכח הניסיון בתחומי הבריאות והחקלאות, &lt;b&gt;צריך להעריך באופן יסודי את ההשפעות ותוצאות הלוואי הנובעות עקב המעורבות הפילנתרופית.&lt;/b&gt; ממשלות, ארגונים בינלאומיים וארגונים ציבוריים צריכים לבחון את המגזר הפילנתרופי על גווניו ולהעריך את ההשפעתן הגוברת של הקרנות הפילנתרופיות הגדולות, &lt;b&gt;במיוחד הקרן של ביל ומלינדה גייטס, &lt;/b&gt;על קביעת השיח הפוליטי ועל קביעת סדר היום הגלובלי.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;b&gt;צריך לנתח את הסיכונים ואת תוצאות הלוואי עקב המעורבות הפעילה של הפילנתרופיה&lt;/b&gt;, במיוחד את ריסוק הממשל הגלובלי, ואת &lt;b&gt;החלשותה של הדמוקרטיה הייצוגית ומוסדותיה&lt;/b&gt; (כגון פרלמנטים), את המימון הלא ידוע והבלתי מספק של הטובין הציבורי, את&amp;nbsp;&lt;b&gt;היעדר הפיקוח ומנגנוני אחריות&lt;/b&gt;, ואת השימוש בנוהג הרווח של &lt;b&gt;החלת היגיון עסקי על אספקת טובין ציבורי&lt;/b&gt;.&amp;nbsp;לנוכח בעיות אלה, צריך לתת לקבטי&quot;ם העוסקים ביוזמות משולבות עם הפילנתרופיה התאגידית, להעריך בקפידה את ההשפעה ואת תוצאות הלוואי של יוזמות אלו,&lt;b&gt; ואולי כדאי ורצוי לשקול מחדש את המעורבות של הפילנתרופיה בקביעת סדר היום בתחומים חשובים כמו: בריאות, תזונה, חקלאות, אנרגיה, מזג אוויר...&lt;/b&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;h4 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;מי ששולט בזרעים שולט במזון -מי ששולט במזון שולט....&lt;/b&gt;&lt;/h4&gt;&lt;div&gt;&lt;b&gt;BASF, Bayer/Monsanto, ChemChina-Syngenta ו-Corteva Agriscience הם ארבעת התאגידים הגדולים המחזיקים כיום בזכויות על למעלה משני שלישים ממכירות הזרעים וחומרי הדברה בעולם.&lt;/b&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://giokle.blogspot.com/feeds/7294809790679190699/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2024/10/blog-post.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/7294809790679190699'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/7294809790679190699'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2024/10/blog-post.html' title='הכוח הפילנתרופי - מי קובע האג&#39;נדה הגלובלית ומדוע?'/><author><name>Unknown</name><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='https://img1.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><media:thumbnail xmlns:media="http://search.yahoo.com/mrss/" url="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhiqXBg8R3ClhGKki8K8NJ9cmZXj7qwiBKcY8qqCUdkgPBb46GranDC3cGB-5l0vp5E34_6VZnuW1rhyphenhypheneYqIAtAf0QUY3b7Po9GvIWm_sjzXZ4PaoZAQkt88_TGnPmpL9ISY_2yn-OAabL8mRQVfpVH9j_SB-0y5kVQAv4O3C8Xb4DCTTZwZoJ62A9efg0/s72-w400-h338-c/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94%20%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%20%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97.webp" height="72" width="72"/><thr:total>0</thr:total></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-5905332241404632426.post-3622651048674574991</id><published>2024-09-19T16:34:00.004+03:00</published><updated>2024-09-22T21:14:05.292+03:00</updated><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="אוטיזם"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="אלומיניום"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="אלומיניום ברקמת המוח"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="בטיחות חיסונים"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="חיסוני תינוקות"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="פרופ&#39; כריס אקסלי"/><title type='text'>חיסוני תינוקות - אלומיניום ברקמת המוח ואוטיזם</title><content type='html'>&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;b&gt;&lt;span&gt;מסתבר כי חיסוני התינוקות אינם קולעים למטרה אשר לשמה נוצרו: כמות האלומיניום שתינוק מקבל בחיסון נקבעת כמו בהגרלה: היצרן מציין על גבי עלון המידע המסופק עם החיסון, מהי הכמות המומלצת, כמות שלא דומה ולא מזכירה את הכמות המוזרקת בפועל.&lt;/span&gt;&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhHxpAZdcFZb8Eo8C9j9C4IJ-LPuhExK10fBaHuyYnSDdHqWEtLLSt5EjfTWJ9FndXaTJ8hxMB5e6haWxraO21nzlwzIAhodPkXMPHaqYddrP_By9s5o6FGowXntMJAY37TuUczYDs4uzC-t2dQxxBecp-gBFahL4VPoZ6bYZch4Yq9EMGrtrWss1X-Om4/s807/%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7%20%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%A1%D7%9F%20%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94%20%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94%D7%94%D7%94%D7%94%D7%94%20%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8.jpg&quot; imageanchor=&quot;1&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;חיזוני תינוקות ואוטיזם&quot; border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;578&quot; data-original-width=&quot;807&quot; height=&quot;286&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhHxpAZdcFZb8Eo8C9j9C4IJ-LPuhExK10fBaHuyYnSDdHqWEtLLSt5EjfTWJ9FndXaTJ8hxMB5e6haWxraO21nzlwzIAhodPkXMPHaqYddrP_By9s5o6FGowXntMJAY37TuUczYDs4uzC-t2dQxxBecp-gBFahL4VPoZ6bYZch4Yq9EMGrtrWss1X-Om4/w400-h286/%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7%20%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%A1%D7%9F%20%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94%20%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94%D7%94%D7%94%D7%94%D7%94%20%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8.jpg&quot; title=&quot;חיסוני תינוקות - אלומיניום ברקמת המוח ואוטיזם&quot; width=&quot;400&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;h2&gt;מחקר: אלומיניום ברקמת המוח ואוטיזם&lt;/h2&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;מאת: פרופסור כריס אקסלי&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;div&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;מדדנו את תכולת האלומיניום בשלושה עשר חיסונים לתינוקות, למרבה הזוועה, הממצאים יכולים להוות בסיס איתן לכתב אישום חמור מאוד כנגד יצרני החיסונים, וזאת בשל היחס המזלזל שלהם כלפי הסכנות הבריאותיות הטמונות בשימוש בתוספי אלומיניום. אם תכולת האלומיניום בחיסון הינה קריטית ליעילותו, כפי שטוענים היצרנים, אז רוב התינוקות מקבלים היום חיסונים לא יעילים לחלוטין. גרוע מכך, אם בטיחות החיסונים תלויה בקשר קריטי בין האדג&#39;ובנט, האנטיגן והנוגדן המתאים, כפי שטוענים היצרנים, הרי שהיום רוב התינוקות מקבלים חיסונים לא בטוחים!&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;p&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgG1go8ZCpdUJaHfnGLWyUov0n0__zIpyMqQ1lCfMB8c6t8ifyCkEU-FRb9Y7bG1zyHzHnYXOjEgT_AVf0FMFAx9UAzJukIEmia_6HeK605lX6pnj1hHj7aTSEDrF_96-xzVFrXAqGKxaQK1C5O7LjVjJu3_F0zFlTvLGBbp9r17xFnHBhZuEKhWyUJGUA/s1200/%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%AA%20%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%9D%20%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D.webp&quot; style=&quot;font-family: inherit; margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: center;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;אלומיניום ברקמת המוח ואוטיזם&quot; border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;334&quot; data-original-width=&quot;1200&quot; height=&quot;178&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgG1go8ZCpdUJaHfnGLWyUov0n0__zIpyMqQ1lCfMB8c6t8ifyCkEU-FRb9Y7bG1zyHzHnYXOjEgT_AVf0FMFAx9UAzJukIEmia_6HeK605lX6pnj1hHj7aTSEDrF_96-xzVFrXAqGKxaQK1C5O7LjVjJu3_F0zFlTvLGBbp9r17xFnHBhZuEKhWyUJGUA/w640-h178/%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%AA%20%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%9D%20%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D.webp&quot; title=&quot;חיסוני תינוקות - אלומיניום ברקמת המוח ואוטיזם&quot; width=&quot;640&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/p&gt;&lt;div&gt;&lt;p&gt;&lt;span&gt;&lt;span&gt;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;a name=&#39;more&#39;&gt;&lt;/a&gt;&lt;span&gt;מהי הבעיה הקריטית שנחשפה באמצעות המדידות והניתוחים הסטטיסטיים היסודיים שלנו? האם זו שאננות או אין אונות מטעם יצרני החיסונים? הנתונים שלנו הוגשו תחילה בספטמבר 2020 לכתב העת המשפחתי של BMJ, BMJ Evidence Based Medicine. כתב היד נבדק ביסודיות גם על ידי המומחה שלהם לסטטיסטיקה. הגשנו בדצמבר את מה שלדעתנו היתה הגרסה המתוקנת הסופית של כתב היד. עם זאת, העורך החדש של כתב העת, שמונה בשנת 2021, הודיע ​​לנו בינואר כי לאחר חמישה חודשים של ביקורת עמיתים, כתב היד כבר לא מתאים לנושאים בהם מתמקד כתב העת! הוא הציע שכתב היד שלנו יועבר אוטומטית ל-BMJ Open והסכמנו באי רצון. חודש לאחר מכן העורך של BMJ Open החזיר את כתב היד שלנו, כיוון ששוב, זה לא היה בגדר הנושאים בהם כתב העת מתמקד. אני מאמין שבאווית החיסונים&amp;nbsp;&lt;/span&gt;הנוכחית,&lt;b&gt; ה-BMJ לא היה מוכן לפרסם שום מחקר, ולא משנה מה הייתה רמת אמינותו, שמתח ביקורת על יצרני החיסונים.&lt;/b&gt;&lt;p&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;אם זו ההתנהלות, אז מה הכיוון של מדע בטיחות החיסונים בעתיד?&amp;nbsp;קבוצת החוקרים שלי ואני &lt;b&gt;תוייגנו כמתנגדי חיסונים&lt;/b&gt;, אי לכך מחקר זה&amp;nbsp;עשוי להיות התרומה האחרונה שלנו בנושא זה, שכן, זה (התיוג כמתנגדי חיסונים) מגביל מאוד את הסיכויים שלנו לקבל מימון עתידי מעמותות צדקה, שירותים פילנתרופיים ותרומות ציבוריות ופוגע בשיתוף הפעולה עם מדענים אחרים, שיתוף פעולה חשוב שיכול לסייע לחזק ולבסס מסקנות, על בסיס בדיקת עמיתים רחבה של מדענים המתמחים במדעי בטיחות החיסונים.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;פרופ&#39; אקסלי: &quot;…למרות שתכולת האלומיניום בכל אחד מחמשת המוחות [של אנשים עם אוטיזם] הייתה גבוהה להחריד, מה שמשך את תשומת הלב היה זה מיקומו של האלומיניום ברקמת המוח... הממצאים החדשים מצביעים על כך כי אצל הסובלים מ- ASD [הפרעות בספקטרום האוטיסטי] קיימת חדירה של אלומיניום למוח. החדירה מתרחשת בסיועם של תאים פרו-דלקתיים, שהועמסו באלומיניום בדם ו/או בלימפה, ו/או על ידי המונוציטים (מונוציטים הם תאי דם לבנים שאחראים על הריגת חיידקים, נגיפים ופטריות.)&amp;nbsp;באזורי ההזרקה של החיסונים&quot;.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;הציטוט הנ&quot;ל של ד&quot;ר אקסלי כולל התייחסות ל&quot;מונוציטים&amp;nbsp;באזורי ההזרקה&quot; ולעובדה שבעבר התפרסמה הוכחה מדעית בנוגע לאינטראקציה בין המונוציטים לאלומיניום. זה נשמע די טכני, אבל סבלנות... &quot;מונוציטים&quot; הם סוג של תאי דם לבנים, אחת מסוגי המונוציט נקראת &quot;מקרופאג&quot;. ניתן להתייחס למקרופאג כאל זללן הזבל של מערכת החיסון, זה שאוכל חומרים זרים, פסולת תאים וכו&#39;. המקרופאגים מהווים גורם תורם קריטי והרסני להתפתחות של אוטיזם, הם למעשה משמשים להובלת האלומיניום המוזרק עם החיסון ישירות אל המוח, מה שמשבש את התפתחותו ומעודד אוטיזם.&lt;/p&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0946672X17308763&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;המחקר:&lt;/a&gt;&lt;/h2&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;1. הקדמה&lt;/span&gt;&lt;/h3&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;הפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD) היא קבוצה של מצבים נוירו-התפתחותיים שעד היום לא ידוע מהו הגורם להם. ההנחה היא כי הן גורמים גנטיים&lt;/span&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&amp;nbsp;והן גורמים סביבתיים קשורים לתופעה ולהתפתחות של ASD בעוד שהמנגנונים שבבסיס האטיולוגיה שלו צפויים להיות מרובי גורמים.&amp;nbsp;&lt;/span&gt;חשיפה של בני אדם לאלומיניום נקשרה ל-ASD, אך המסקנות אינן חד-משמעיות.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;עד היום רוב המחקרים השתמשו בשיער כאינדיקטור לחשיפה של בני אדם לאלומיניום בעוד שאלומיניום בדם ובשתן שימש גם הוא במידה הרבה יותר מוגבלת. חיסוני ילדים הכוללים תוסף אלומיניום הם מדד עקיף לחשיפה של תינוקות לאלומיניום והשימוש המתרחב בהם נמצא בקורלציה ישירה לשכיחות הגוברת של ASD&lt;/p&gt;&lt;p&gt;מודלים של בעלי חיים הסובלים מהפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD)&amp;nbsp;ממשיכים לתמוך בקשר עם האלומיניום ועם תוספי האלומיניום שנמצאים בחיסונים. עד כה אין דיווחים קודמים על תורמים עם אלומיניום ברקמת המוח שמתו עם אבחנה של ASD. מדדנו את כמות האלומיניום ברקמת המוח באוטיזם &lt;b&gt;וזיהינו את מיקומו של האלומיניום ברקמות אלו.&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;2. חומרים ושיטות&lt;/b&gt;&lt;/h3&gt;&lt;h4 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;2.1. מדידת אלומיניום ברקמות המוח&lt;/b&gt;&lt;/h4&gt;&lt;p&gt;האישור האתי התקבל יחד עם רקמות מבנק המוח של אוקספורד (15/SC/0639). דגימות של קליפת מוח&amp;nbsp;קפוא&amp;nbsp;במשקל של כ-1 גרם מהאונות הטמפורליות, הקדמיות, הקודקודיות והעורף וההיפוקמפוס (0.3 גרם בלבד) התקבלו מ-5 אנשים מאובחנים עם ADI-R&amp;nbsp; (ראיון אבחון אוטיזם מתוקן), 4 גברים ונקבה אחת. , בגילאי 15-50 שנים (טבלה 1).&lt;/p&gt;&lt;p&gt;תכולת האלומיניום ברקמות אלו נמדדה בשיטה מבוססת ומאומתת לחלטין המתוארת &lt;a href=&quot;https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0946672X17308763#bbib0065&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;כאן בקצרה&lt;/a&gt;. רקמות מופשרות נחתכו באמצעות להב נירוסטה כדי להוציא דגימות בודדות של כ-0.3 גרם (3 דגימות משוכפלות עבור כל אונה למעט היפוקמפוס שבו נעשה שימוש ברקמה כפי שסופקה) משקל רטוב ויובש במשקל קבוע ב-37 מעלות צלזיוס. רקמות מיובשות ושקולות עוכלו במיקרוגל (MARS Xpress CEM Microwave Technology Ltd.) בתערובת של 1 מ&quot;ל 15.8 M HNO3 (פישר אנליטית Grade) ו-1 מ&quot;ל 30% w/v H2O2 (BDH Aristar). חומרי העיכול נוקו ללא שאריות שומניות, ולאחר הקירור, התקבל נפח של עד 5 מ&quot;ל באמצעות מים טהורים&amp;nbsp; (מצב &amp;lt;0.067 μS/cm). כמות האלומיניום נמדדה בכל דגימה על ידי ספקטרומטריית ספיגה אטומית של תנור גרפיט מחומם רוחבי (TH GFAAS) תוך שימוש בסטנדרטים תואמים למטריצה ​​ולתוכנית אנליטית מבוססת לצד נתוני אבטחת איכות שאמתו בעבר...&lt;/p&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;3. תוצאות&lt;/h3&gt;&lt;h4 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;3.1. תכולת אלומיניום ברקמות המוח&lt;/h4&gt;&lt;p&gt;במוח של כל 5 הפרטים הייתה לפחות רקמה אחת עם תוכן פתולוגי-משמעותי של אלומיניום. למוחם של 4 אנשים הייתה לפחות רקמה אחת עם תכולת אלומיניום ≥5.00 מיקרוגרם/גרם משקל יבש. בעוד של-3 מהם הייתה רקמה אחת לפחות עם תכולת אלומיניום ≥10.00 מיקרוגרם/גרם משקל יבש. (טבלה 1). תכולת האלומיניום הממוצעת (SD) בכל 5 הפרטים עבור כל אונה הייתה 3.82(5.42), 2.30(2.00), 2.79(4.05) ו-3.82(5.17) מיקרוגרם/גרם משקל יבש. לאונה העורפית, הקדמית, הטמפורלית והפריאטלית בהתאמה. לא היו הבדלים מובהקים סטטיסטית בתכולת האלומיניום בין כל אחת מארבע האונות.&lt;/p&gt;&lt;h4 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;3.2. אלומיניום פלואורסצנטי ברקמות המוח&lt;/h4&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;בדקנו קטעי מוח סדרתיים של 10 אנשים (3 נשים ו-7 גברים), כולם אובחנו עם ASD במותם, אצל כולם תיעדה נוכחות של אלומיניום ברקמות (טבלה S1). עִירוּר של קומפלקס האלומיניום והלומוגליון, (לומוגליון הוא מגיב ניאון רגיש ביותר לזיהוי אלומיניום, גליום ומתכות אחרות), על ידי כך שהוא פולט פלואורסצנטי כתום אופייני שנראה צהוב בהיר יותר ויותר ככל שעוצמות הקרינה חזקות יותר. אלומיניום, שזוהה כלומוגליון מגיבים ללומגליון, תועד לפחות ברקמה אחת בכל 10 הפרטים. פלואורסצנטי אוטומטי של חלקים סדרתיים סמוכים מיד אישרה את הקרינה של לומוגליון כמעידה על אלומיניום. משקעי אלומיניום היו נפוצים יותר באופן מובהק אצל גברים (129 מתוך 7 פרטים) מאשר נקבות (21 מתוך 3 פרטים). אלומיניום נמצא בחומר לבן (62 משקעים) ואפור (88 משקעים). אצל נקבות רוב מרבצי האלומיניום זוהו כחוץ-תאיים (15/21) ואילו אצל גברים המצב ההפוך היה המקרה עם 80 מתוך 129 מרבצים תוך-תאיים. סופקו לנו רק 3 קטעים סדרתיים של כל רקמה ולכן לא הצלחנו לעשות שום צביעה למורפולוגיה כללית, מה שאומר שלא תמיד ניתן היה לקבוע איזה תת-סוג של תא מראה קרינת אלומיניום.&lt;/p&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;4. דיון&lt;/h3&gt;המגבלה של המחקר שלנו היא המספר הקטן של המקרים שהיו זמינים למחקר והזמינות המוגבלת של הרקמות. לגבי האחרון, הייתה גישה רק ל-1 גרם של רקמה קפואה ול- 3 מקטעים סדרתיים של רקמה קבועה לכל אונה בלבד. אין ספק שאם לא היינו מזהים משקעים משמעותיים של אלומיניום בדגימה קטנה כל כך (המוח הממוצע שוקל בין 1500 ל-2000 גרם) של רקמת המוח אזי ממצא כזה היה נחשב למעורפל. עם זאת, העובדה שמצאנו אלומיניום בכל דגימה של רקמת מוח, קפואה או קבועה, מעידה מאוד על כך שלאנשים עם אבחנה של ASD יש רמות גבוהות במיוחד של אלומיניום ברקמת המוח שלהם ושהאלומיניום הזה קשור בעיקר עם תאים שאינם נוירונים כולל מיקרוגליה ומונוציטים דלקתיים אחרים.&lt;div&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;5. מסקנות&lt;/h3&gt;&lt;div&gt;ביצענו את המדידות הראשונות של אלומיניום ברקמת המוח ב-ASD וראינו שתכולת האלומיניום במוח גבוהה בצורה יוצאת דופן. זיהינו את האלומיניום ברקמת המוח כחוץ-תאי וגם כאינטר-תאי, כאשר האחרון מערב גם נוירונים וגם תאים לא-עצביים.&amp;nbsp;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;למה אלומיניום נמצא בכלל בחיסונים?&lt;/h2&gt;&lt;p&gt;אלומיניום הוא מרכיב קריטי ברוב החיסונים הניתנים לילדים. הוא משמש כ&quot;אדג&#39;ובנט&quot; כלומר הוא משמש כדי &quot;להעיר&quot; את המערכת החיסונית, ולגרות אותה לזהות את ה&quot;אנטיגן&quot; בתוך החיסון עבור המחלה שהחיסון אמור להגן מפניה. &lt;b&gt;כמות האלומיניום בחיסונים שניתנו לילדים זינקה&lt;/b&gt; מתחילת שנות ה-90 משתי סיבות: 1)&amp;nbsp;&lt;b&gt;נוספו&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;b&gt;חיסונים ללוח חיסוני השיגרה&amp;nbsp;לילדים&lt;/b&gt; ו-2), &lt;b&gt;שיעור חיסוני הילדים&lt;/b&gt;&amp;nbsp;כולל כל החיסונים שניתנו לילדים &lt;b&gt;עלה מ-50- 60%&lt;/b&gt;&amp;nbsp;(ילדים שחוסנו באמצע שנות ה-80) &lt;b&gt;ועד ללמעלה מ-90% כיום&lt;/b&gt;. ילד באמצע שנות ה-80 היה מקבל &lt;b&gt;1,250 מיקרוגרם&lt;/b&gt; של אלומיניום בחיסונים עד הגיעו לגיל 18 חודשים אילו היה מחוסן באופן מלא. &lt;b&gt;כמות האלומיניום שהוזרקה לתינוקות בין בין השנים 2005-2016&lt;/b&gt;&amp;nbsp; הייתה&amp;nbsp;&lt;b&gt;4,925 מיקרוגרם&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;כמעט פי ארבע&lt;/b&gt;!!! קראו עוד על כך &lt;a href=&quot;https://docs.google.com/viewer?url=http%3A%2F%2Fwww.jpands.org%2Fvol21no4%2Fmiller.pdf&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;במחקר מצוין&lt;/a&gt; שפרסם ניל מילר, &lt;b&gt;בשנת 2016&lt;/b&gt;, חשוב לציין שמאז נוספו עוד חיסונים ואיתם עוג אלומיניום, לחיסוני השיגרה של התינוקות והילדים. להלן תמונה מהמחקר:&lt;/p&gt;&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;&lt;div style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;כמות האלומיניום במיקרוגרם שתינוקות קיבלו עם החיסונים&lt;span style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;&amp;nbsp;עד גיל 18 חודשים בשנים 2015-2016 הגיעה ל-4,925 מק&quot;ג, 1,000 מק&quot;ג יותר בהשוואה לשנת 1996.&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;&lt;br /&gt;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;&lt;br /&gt;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;(אחרי 1999 מספר חיסונים שהכילו כספית הוצאו משגרת החיסונים)&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhidPukokaqunC2byvpfAEh_nc3MJplaRyxqTOoST2oz7zx_XzKldZDHIfj0Bs5SXa0LxEcV6hHkGOLiyoKx0V0tE1QIOUbACctQzDcrBmYrAGwjPwrpEi2Q8XlxSGxeiO8bbnv-2gj0Ml-aEfeiKBaQhosgXXbalOrD-3n4hXljSUpjT2zwul1Gjhcd-w/s540/%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%AA%20%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%9D%20%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%99%20%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%9F.jpg&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;חיסוני תינוקות&quot; border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;540&quot; data-original-width=&quot;508&quot; height=&quot;320&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhidPukokaqunC2byvpfAEh_nc3MJplaRyxqTOoST2oz7zx_XzKldZDHIfj0Bs5SXa0LxEcV6hHkGOLiyoKx0V0tE1QIOUbACctQzDcrBmYrAGwjPwrpEi2Q8XlxSGxeiO8bbnv-2gj0Ml-aEfeiKBaQhosgXXbalOrD-3n4hXljSUpjT2zwul1Gjhcd-w/w301-h320/%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%AA%20%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%9D%20%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%99%20%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%9F.jpg&quot; title=&quot;חיסוני תינוקות - אלומיניום ברקמת המוח ואוטיזם&quot; width=&quot;301&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;p&gt;באופן תמוה, האלומיניום מעולם לא עבר בדיקות ביולוגיות במטרה לקבוע את רמת הבטיחות שלו להזרקה לתינוקות. אם לא די בכך&amp;nbsp; הוא עבר סוג של &quot;הסבה&quot; כדי להתאימו לתקני הבטיחות המודרניים של היום. המדענים הקנדיים ד&quot;ר כריס שו וד&quot;ר לוצ&#39;יה טומלנוביץ&#39; התייחסו למחדל הזה במחקר קריטי שפרסמו ב-2011 ב-Current Medicinal Chemistry שכותרתו &quot;חיסון : האם תוספת האלומיניום בחיסונים בטוחה?&quot; הם כתבו:&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;אלומיניום הוא נוירוטוקסין מוכח בניסוי ותוסף החיסונים הנפוץ ביותר שנמצא בשימוש. 90 שנה של שימוש נרחב בתוספי אלומיניום, ומדע הרפואה&amp;nbsp; עדיין לא מבין את מנגנוני הפעולה שלהם כראוי. אין מספיק מידע על הטוקסיקולוגיה והפרמקוקינטיקה של תרכובות אלו. למרות זאת, הרעיון להכניס אלומיניום לחיסונים מקובל מאוד.&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;מחקר ניסיוני מראה בבירור כי לתוספי אלומיניום יש פוטנציאל לגרום להפרעות אימונולוגיות חמורות בבני אדם. תוסף האלומיניום טומן בחובו סיכון לאוטואימוניות, דלקת מוחית ארוכת טווח, סיבוכים נוירולוגיים נלווים והשלכות בריאותיות שליליות עמוקות ונרחבות&quot;.&lt;/p&gt;&lt;a href=&quot;https://icandecide.org/about-us/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;ICAN&lt;/a&gt; (צוות המחויב להסכמה מדעת ולמיגור מחלות מעשה ידי אדם) החליט לבדוק את היכולת של ה-CDC וה-NIH לספק מחקרים כלשהם כדי להוכיח את הבטיחות של תוסף האלומינים בחיסונים באמצעות תביעה משפטית באמצעות FOIA (חוק חופש המידע), &lt;a href=&quot;https://icandecide.org/press-release/cdc-and-nih-unable-to-provide-a-single-study-to-support-the-safety-of-injecting-aluminum-adjuvants-despite-its-widespread-use-in-childhood-vaccines/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;עד לרגע זה לא סופקו שום מחקרים או ממצאים&lt;/a&gt;.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;div&gt;&quot;התגובות של ה- CDC ו-NIH לבקשות חוק חופש המידע של ICAN בנוגע לתוסף אלומיניום חושפות מציאות איומה: &lt;b&gt;אין להם ולו רק מחקר אחד לרפואה, שתומך ב&lt;/b&gt;&lt;b&gt;המלצה להזריק שוב ושוב את החומר הרעיל&amp;nbsp;&lt;/b&gt;הזה כחלק משגרת חיסוני הילדים של ה-CDC.&quot;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://giokle.blogspot.com/feeds/3622651048674574991/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2018/09/blog-post.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/3622651048674574991'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/3622651048674574991'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2018/09/blog-post.html' title='חיסוני תינוקות - אלומיניום ברקמת המוח ואוטיזם'/><author><name>Unknown</name><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='https://img1.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><media:thumbnail xmlns:media="http://search.yahoo.com/mrss/" url="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhHxpAZdcFZb8Eo8C9j9C4IJ-LPuhExK10fBaHuyYnSDdHqWEtLLSt5EjfTWJ9FndXaTJ8hxMB5e6haWxraO21nzlwzIAhodPkXMPHaqYddrP_By9s5o6FGowXntMJAY37TuUczYDs4uzC-t2dQxxBecp-gBFahL4VPoZ6bYZch4Yq9EMGrtrWss1X-Om4/s72-w400-h286-c/%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7%20%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%A1%D7%9F%20%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94%20%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94%D7%94%D7%94%D7%94%D7%94%20%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8.jpg" height="72" width="72"/><thr:total>0</thr:total></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-5905332241404632426.post-3855208307692416149</id><published>2024-09-04T10:05:00.003+03:00</published><updated>2024-09-13T11:33:39.651+03:00</updated><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="בשר מעבדה"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="בשר מתורבת"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="חלבונים אלטרנטיביים"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="תחליפי חלבון"/><title type='text'>בשר מעבדה - אלטרנטיבה בטוחה או מגה ניסוי מסוכן?</title><content type='html'>&lt;p&gt;&lt;b&gt;&amp;nbsp;בינואר השנה משרד הבריאות הישראלי אישר להוציא אל הפועל &lt;a href=&quot;https://www.gov.il/he/pages/17012024-02&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;תוכנית פיילוט&lt;/a&gt; לבחינת תחליפי חלבון. אזרחי מדינת ישראל ימשיכו להיות עכברי המעבדה של העולם. &quot;חלבונים אלטרנטיביים&quot; ותהליכי הייצור שלהם מוצגים לעתים קרובות כבני קיימא יותר מבחינה סביבתית, ידידותיים יותר לאקלים וכפתרון לרעב העולמי, אף על פי כן ישנם לא מעט מדענים שמבקרים ומפקפקים בטענות הללו -ואם לא די בכך רבים הם אלו המעלים חששות בנוגע לסיכונים הלא ידועים שעלולים לצוץ כתוצאה מצריכה של תחליפי &quot;בשר&quot; כאלה. אז מה דעתכם:&amp;nbsp;בשר מעבדה - אלטרנטיבה בטוחה או מגה ניסוי מסוכן?&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;/p&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhD3wbS4q4vlOXlEHDzMAFBNubni_BY4q2zZcR9WV1Ra03_arP3yhrRhy-41zr0L7xyFzvoWKva5NCvsk45BePDgb-HXSzdLGVfF9s_6IT6A9TjJ-nYi6nUtlWVRp4MDoQiwUwx4MTcl-eSGylQ9-lKMDBO_VwicYdJBFmXH3-EJuobfNXA32TfJvDyQGI/s1024/carne%20cultivada.png&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;בשר מתורבת&quot; border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;1024&quot; data-original-width=&quot;1024&quot; height=&quot;320&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhD3wbS4q4vlOXlEHDzMAFBNubni_BY4q2zZcR9WV1Ra03_arP3yhrRhy-41zr0L7xyFzvoWKva5NCvsk45BePDgb-HXSzdLGVfF9s_6IT6A9TjJ-nYi6nUtlWVRp4MDoQiwUwx4MTcl-eSGylQ9-lKMDBO_VwicYdJBFmXH3-EJuobfNXA32TfJvDyQGI/w320-h320/carne%20cultivada.png&quot; title=&quot;בשר מעבדה - אלטרנטיבה בטוחה או מגה ניסוי מסוכן?&quot; width=&quot;320&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;תמונת אילוסטרציה AI&lt;/div&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;בינואר השנה, מתפרסמת כתבה ב-&quot;The times of Israel&quot; שכותרתה: &quot;&lt;/span&gt;&lt;a href=&quot;https://www.timesofisrael.com/in-world-first-israel-approves-cultured-beef-for-sale-to-the-public/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;במקום הראשון בעולם: ישראל מאשרת מכירת בשר בקר מתורבת לציבור&lt;/a&gt;&quot;, גם דה מרקר מפרסם כותרת חגיגית: &quot;&lt;span style=&quot;background-color: white; color: #2d2d2d; font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://www.themarker.com/technation/2024-01-17/ty-article/0000018d-1618-d260-aded-b7b83cc90000&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;הראשונים בעולם: אלף פארמס בדרך לשווק בקר מתורבת לציבור הישראלי&lt;/a&gt;&quot;. חתן השמחה הוא&lt;/span&gt;&amp;nbsp;הסטארט-אפ הישראלי &lt;b&gt;&quot;&lt;a href=&quot;https://aleph-farms.com/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;אלף פארמס&lt;/a&gt;&quot;&lt;/b&gt;, במהלך השנה הוא יציג בפני הציבור הישראלי את המוצר המוגמר: &quot;פטיט סטייק מתורבת&quot;, סטייק שגדל במעבדה; משרד הבריאות רואה בכך צעד חשוב לביטחון התזונתי בעולם.&lt;/p&gt;&lt;span&gt;&lt;/span&gt;&lt;p&gt;&lt;span&gt;&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;a name=&#39;more&#39;&gt;&lt;/a&gt;בחודש אפריל השנה, כ-שלושה חודשים לאחר אישור תוכנית הפיילוט בישראל, משרד החקלאות&amp;nbsp; האמריקאי (USDA) מאשר חלבון בשרי חדש על בסיס &quot;צמחי&quot;, המיוצר באמצעות &lt;b&gt;&lt;a href=&quot;https://www.foodtimes.eu/research-en/molecular-agriculture-gmo-soy-with-pig-genes/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;הנדסה גנטית של פולי סויה עם גנים של חזיר&lt;/a&gt;&lt;/b&gt;. פולי הסויה המהונדסים מייצרים מיוגלובין חזיר, חלבון חזיר. חלבון זה הינו אחד משורה ארוכה של &quot;חלבונים אלטרנטיביים&quot; הכוללת בשרים מהונדסים גנטית שגדלו במעבדה - וחלבוני חרקים - אשר עומדים במרכז התעניינותם של רגולטורים ממשלתיים ושל משקיעים פרטיים עשירים, מכל העולם.&lt;p&gt;&lt;/p&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;מהו בשר מעבדה?&lt;/h2&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;הבשר המיוצר במעבדה, המכונה גם בשר &quot;מתורבת&quot; או &quot;תרבותי&quot;, מיוצר על ידי גידול תאים של בעלי חיים בתנאי מעבדה תוך שימוש בתהליך המכונה &lt;a href=&quot;https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%95&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;אין ויטרו&lt;/a&gt;&amp;nbsp;(&lt;/span&gt;In vitro&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;)&lt;/span&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;התרגום של &quot;אין ויטרו&quot; מלטינית היא &quot;בתוך הכוס&quot;. המשמעות היא&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;background-color: white; color: #202122;&quot;&gt;ביצוע&amp;nbsp;&lt;/span&gt;ניסויים&lt;span style=&quot;background-color: white; color: #202122;&quot;&gt;, עריכת בדיקות&amp;nbsp;&lt;/span&gt;מעבדה&lt;span style=&quot;background-color: white; color: #202122;&quot;&gt;&amp;nbsp;או ביצוע הליכים&amp;nbsp;&lt;/span&gt;רפואיים&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;span style=&quot;background-color: white; color: #202122;&quot;&gt;מחוץ ל&lt;/span&gt;אורגניזם&lt;span style=&quot;background-color: white; color: #202122;&quot;&gt;&amp;nbsp;חי&lt;/span&gt;&lt;span style=&quot;background-color: white; color: #202122; font-family: inherit;&quot;&gt;&amp;nbsp;בסביבה מבוקרת&lt;/span&gt;&lt;span style=&quot;background-color: white; color: #202122; font-family: inherit;&quot;&gt;&amp;nbsp;בדרך כלל בתוך&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;מבחנה&lt;/span&gt;&lt;span style=&quot;background-color: white; color: #202122; font-family: inherit;&quot;&gt;&amp;nbsp;או בתוך כלי מעבדה אחרים.&lt;/span&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&amp;nbsp;אלו הם ניסויי מעבדה במיקרואורגניזמים, תאים או מולקולות ביולוגיות אשר נערכים במנותק מההקשר הביולוגי שלהם.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;בשנת 2013,&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&amp;nbsp;באוניברסיטת מאסטריכט בהולנד,&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&amp;nbsp;נוצרה קציצת הבקר המתורבתת הראשונה בעולם. פחות מעשור לאחר מכן, בשנת 2020, נחתמת העיסקה המסחרית הראשונה בעולם של בשר מתורבת. את הרכישה בצעה מסעדה בשם 1880 מסינגפור.&amp;nbsp;&lt;/span&gt;בשנת 2023, ארה&quot;ב מתירה את המכירה של בשר שגדל במעבדות של שתי חברות מקליפורניה שקיבלו אור ירוק ממשרד החקלאות האמריקאי (ה-USDA).&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;המעבר&amp;nbsp;&lt;/span&gt;מהמעבדה לשולחן&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&amp;nbsp;נראית כתפנית מהירה יחסית, אולם הטכנולוגיה הזו נבנית על עשרות שנים של מחקר בביולוגיה של תאי הגזע, הנדסת רקמות, תסיסה והנדסה כימית.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;תהליך גידול הבשר במעבדה מתחיל באיסוף תאי גזע מבעלי חיים. לאחר מכן מגדלים את התאים האלה בביו-ריאקטורים, או קולטיבטורים, כשהם מוזנים ב&quot;תרבית תאים עשירה בחמצן&quot; הכוללת חומצות אמינו, גלוקוז וויטמינים וכן גורמי גדילה משלימים כמו, הורמונים וחלבונים אחרים.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;האיחוד האירופי, אוסר את השימוש בהורמונים מעודדי גדילה בתהליך ייצור הבשר הקונבנציונלי, מה שמעמיד בספק את כדאיות הטכנולוגיה הזו.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;הבשר המתורבת במהותו הינו מוצר מעובד מאוד המיוצר בטכניקות ביו-פרמצבטיות המעודדות את ההתרבות של תאי השריר ותאי השומן של בעלי חיים. מדענים מומחים לתזונה השמיטו אלמנטים חיוניים מזינים עבור רוב בעלי החיים, כולל עבור בני האדם - שמש, אדמה, מים ועשב.&lt;/p&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;השפעת הבשר שגדל במעבדה על הסביבה&lt;/h2&gt;&lt;p&gt;רבים מן הטועונים בעד ייצור של בשר מתורבת מתעקשים להחזיק בדיעה שהוא טוב יותר לסביבה, מכיוון שהוא דורש פחות משאבים, פחות אדמה ומים תוך פליטה פחותה של גזי חממה. עם זאת, ניתן לישבור את המיתוס הזה במהירות ובקלות כאשר בוחנים מקרוב את שיטות הייצור של הבשר המתורבת.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;למרות שמוקדם מדי לכמת ולהעריך את ההשפעות ארוכות הטווח של פליטת גזי החממה הנובעות מתהליך ייצור הבשר המתורבת, הפליטה של גזים אלה גבוהה משמעותיות. הסיבות לכך הן:&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;/p&gt;&lt;ul style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;li&gt;הביוריאקטורים המשמשים לאיחסון ותחזוקה של תאי הגזע של בעלי החיים&lt;/li&gt;&lt;li&gt;האנרגיה הדרושה לטיהור מתקני הגידול, מחייבת את השימוש בביוטכנולוגיה דומה לזו המקובלת בתעשיית התרופות.&lt;/li&gt;&lt;/ul&gt;&lt;p&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;צוות מדענים מאוניברסיטת דיוויס שבקליפורניה, התכנס כדי לבצע מחקר שיבדוק את ההשפעה של ייצור הבשר המתורבת על האקלים בהשוואה לייצור בשר שמקורו בחקלאות של בעלי חיים. המחקר קיבל את הכינוי &quot;הערכת מחזור החיים&quot; והוא כיסה נושאים כמו השימוש באנרגיה, חישוב כמויות של מים ושל חומרים אחרים הדרושים לייצור הבשר. את התוצאות הם חילקו לשני תרחישים תיאורטיים.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;/p&gt;&lt;ul style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;li&gt;תרחיש אחד הניח שאופן הייצור של הבשר המתורבת יהיה דומה לתעשיית הביו-פרמצבטיקה, במיוחד בכל הנוגע לתהליכי הטיהור האינטנסיביים, הסרת מזהמים וכן האנרגיה והחומרים הדרושים לשמירה על רמות הטיהור האלה. המדענים העריכו כי ההשפעה של&amp;nbsp; גידול הבשר המטוהר ברמה גבוהה מאוד על האקלים &lt;b&gt;תתבטא בפליטה של בין 250 ל-1,000 קילוגרם של פחמן דו חמצני,&amp;nbsp;&lt;b&gt;על כל ק&quot;ג בשר בקר&lt;/b&gt;.&lt;/b&gt;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;התרחיש השני הניח שהייצור של הבשר המתורבת יתבסס על סטנדרטים טיפוסיים בתעשיית המזון ולא ידרשו מרכיבים לטיהר ברמה גבוהה מאוד. תרחיש זה יבוא לידי ביטוי בפליטה של&lt;b&gt; 10 עד 75 קילוגרם&lt;/b&gt; של פחמן דו חמצני,&amp;nbsp;&lt;b&gt;&lt;b&gt;על כל ק&quot;ג בשר בקר&lt;/b&gt;.&lt;/b&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ul&gt;&lt;p&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;b&gt;במגרש הזנה סטנדרטי מדד הפליטות הוא כ-15 ק&quot;ג של פליטות על כל ק&quot;ג בשר בקר.&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;בשיטות החקלאיות המתחדשות לגידול בקר הנהוגות כיום, ניתן פשוטו כמשמעו לבודד את הפחמן - להרחיק אותו מהאוויר אל האדמה, שם הוא מזין את העשב שמזין את הפרות שמזינות את אוכלי הבשר. (עוד על כך בהמשך).&lt;/p&gt;&lt;p&gt;כדאי להציג בפרספקטיבה הנכונה את פליטת גזי החממה בתעשית בשר הבקר, למשל באמריקה, 2% בלבד מפליטת גזי החממה מקורם בייצור בשר הבקר, זו כמות קטנה מאוד. המטרה כאן אינה לעודד את צריכת הבשר אלא להציג את העובדות כפי שהן במציאות, כי חשוב מאוד שלא נאבד פרופורציות.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;אנחנו לא באמת יודעים מה יהיו ההשפעות ארוכות הטווח של תעשיות הפוד טק בכלל ותעשיית הבשר המתורבת בפרט על האדם ועל הסביבה, אבל מה שיותר מדאיג כרגע הוא, שאנחנו לא יודעים מה תהיינה ההשפעות של תעשיות אלה, על הבריאות של מי שיאמץ את תחליפי הבשר. תאכלס, לא חייבים לאכול בשר או תחליפי בשר. יש מספיק צמחים, פירות, ירקות, זרעים, אגוזים ועוד... שהאדם יכול לצרוך כדי למלא את צרכיו התזונתיים מבלי לסכן את בריאותו.&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;b&gt;נתוני אמת על פליטת גזי חממה ותעשיית הבשר :&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;b&gt;28%&lt;/b&gt; מפליטת גזי החממה מקורם &lt;b&gt;בייצור חשמל&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;b&gt;28%&lt;/b&gt; מפליטת גזי החממה מקורם&amp;nbsp;&lt;b&gt;בכלי תחבורה&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;b&gt;22% &lt;/b&gt;מפליטת גזי החממה מקורם&amp;nbsp;&lt;b&gt;בתעשייה&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;b&gt;9%&lt;/b&gt;&amp;nbsp;מפליטת גזי החממה מקורם&amp;nbsp;מכלל ענפי החקלאות, כולל &lt;b&gt;תעשיית הצמחים ובעלי החיים&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;b&gt;3.9%&lt;/b&gt; מסך פליטת גזי החממה שמקורם בחקלאות &lt;b&gt;נובע מתעשיית בעלי החיים&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;b&gt;2% &lt;/b&gt;מסך פליטת גזי החממה בארה&quot;ב &lt;b&gt;נובע מייצור בשר בקר&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;האם ניתן לייצר בשר בקר בצורה בטוחה יותר? בְּהֶחלֵט. יותר&amp;nbsp;ויותר&amp;nbsp;חוות קטנות לוקחות את ההובלה. אבל המציאות היא&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;שבשר הגדל בתנאי מעבדה לא רק שאינו תורם לשיפור תנאי הסביבה אלא שהוא עלול דווקא &quot;לתרום&quot; להרעתם.&lt;/p&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;בשר שגדל במעבדה ובריאות האדם&lt;/h2&gt;&lt;p&gt;נושא מרכזי נוסף, המעורר תהיות ומעלה שאלות בקרב המדענים, הוא ההשפעה הפוטנציאלית של הבשר המתורבת, על בריאות האדם.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;הבשר המתורבת עובר תהליך של חלוקה והתחלקות תאים במהירות גבוהה. סביר להניח, כי בדומה לתהליך ההתחלקות של תאים סרטניים, גם כאן מתרחש סוג של חוסר ויסות בתהליך. ההשפעות של אי-הסדירויות האלו על בריאות האדם ועל חילוף החומרים, עדיין אינן ידועות.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;גורם נוסף שנמצא בסימן שאלה הוא ההרכב התזונתי של הבשר המתורבת. עדיין לא ברור אם בשר שגדל במעבדה יכול לספק את אותן רמות של מיקרו-נוטריינטים וברזל לגוף. בנוסף, השימוש באנטיביוטיקה הוא סימן שאלה גדול נוסף, שכן צריכה קבועה גורמת לגוף לפתח עמידות.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;אנו רואים לנגד עינינו מדע המתפתח בקצב מהיר מאוד. מיליארדי דולרים מושקעים במעבדות לייצור בשר מתורבת. מעניין כיצד יהפכו את תהליך ייצור הבשר המתורבת למתועש וכיצד יתבצע המעבר מייצור במעבדה לייצור בקנה מידה המוני.&lt;/p&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;ייצור בשר במעבדה לא מתקן דבר: זה רע לבריאות ורע לסביבה&lt;/h2&gt;&lt;div&gt;החלופה המודרנית לבשר בתזונה הצמחונית/טבעונית, היא &quot;בשר שגדל במעבדה&quot; או אם תרצו &quot;בשר מתורבת&quot;. כאמור (לעיל), בשר מתורבת הוא בשר שגדל במעבדה זהו למעשה &quot;חלבון אכיל מן החי, שהתפתח מתא&quot;. זה לא בשר שנאסף מחיה משובטת, אלא חלבון שמקורו בתאי גזע של בעלי חיים המועשר בחומרי הזנה.&amp;nbsp;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;מדענים התומכים בייצור בשר מתורבת, מונים את יתרונותיו:&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;ol style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;li&gt;ניתן לאזן את רמות הכולסטרול של הבשר הגדל במעבדה,&amp;nbsp;מה שעשוי להפחית את הסיכונים הבריאותיים כתוצאה מאכילת בשר אדום.&amp;nbsp;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;בשר שגדל במעבדה אינו תלוי בשחיטת בעלי חיים, מה שמניח את דעתם של אלו הנמנעים מבשר מסיבות הומניטריות.&lt;/li&gt;&lt;li&gt;ניתן לייצר בשר מתורבת בקנה מידה המוני ללא צורך במשאבים הדרושים לגידול בעלי חיים כמו למשל, שטחי אדמה גדולים, כמויות אדירות של מים, שירותים רפואיים ועוד.&amp;nbsp;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;ייצור בשר במעבדה ייסייע להפחית את ההשפעה של גידול ושחיטת בעלי חיים על הסביבה,&amp;nbsp;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;ייצור בשר במעבדה יסייע בהורדת שיעורי הרעב בעולם על ידי הפיכת הבשר לנגיש עבור אנשים החיים בעוני.&lt;/li&gt;&lt;/ol&gt;&lt;div&gt;אמריקאים מהמעמד הגבוה כמו &lt;b&gt;ביל גייטס וריצ&#39;רד ברנסון &lt;/b&gt;מקדמים מגמה זו על ידי השקעה בחברות לייצור בשר מתורבת. גייטס הרחיק לכת והצהיר כי &lt;b&gt;הוא חושב שמדינות עשירות צריכות &quot;לעבור ל-100% בשר בקר סינטטי&quot;&lt;/b&gt; כדי להפחית את פליטת הפחמן. עם זאת, עושה רושם שבעלי ההון המממנים את הפרויקט הזה, &lt;b&gt;מתעלמים לחלוטין מחסרונותיו &lt;/b&gt;של בשר הגדל במעבדה.&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;לא חסרות טענות מוצדקות נגד ייצור הבשר במעבדה&lt;/h2&gt;&lt;div&gt;מחקר שנעשה על ידי FAO (ארגון המזון והחקלאות) וה-WHO (ארגון הבריאות העולמי) מצא כי המולקולות המשמשות לשכפול תאים עלולות &lt;b&gt;להזיק לחילוף החומרים וכי הן נקשרו להתפתחות של מחלת הסרטן.&lt;/b&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;גם לטענה שבשר שגדל במעבדה יעזור להציל את הסביבה יש משקל מועט, שכן &lt;b&gt;פליטת ה-CO2 של הביוריאקטורים הדרושים לייצור בשר מתורבת גבוהה פי שניים&lt;/b&gt; מהפליטות של גידול בעלי חיים.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;היקף הייצור של הבשר הגדל במעבדה עשוי להיות גדול יותר מהיקף הייצור במשק החי, אף על פי כן, הדבר לא מבטיח שתהיה ירידה בשיעורי הרעב באזורים עניים. נכון לעכשיו, העלות הממוצעת של צ&#39;יזבורגר תוצרת בית בארה&quot;ב, היא בסביבות &lt;b&gt;&lt;a href=&quot;https://www.cnbc.com/select/cheeseburger-cost-by-state-2021/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;$2.56&lt;/a&gt;&lt;/b&gt;. לעומת זאת, עלות היצור של המבורגר שגדל במעבדה, הייתה &lt;b&gt;&lt;a href=&quot;https://www.webmd.com/diet/cultured-meat-what-to-know&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;$325,000 בשנת 2012&lt;/a&gt;&lt;/b&gt;, &lt;a href=&quot;https://www.webmd.com/diet/cultured-meat-what-to-know&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;&lt;b&gt;עלותו הצפויה בשנת 2030 עומדת על $11&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;יותר מפי 4 מעלות יצור הבשר מהחי.&lt;/b&gt;&lt;/a&gt; זינוק כזה במחירי הבשר, יותיר את תושבי האזורים העניים רעבים מפני שכמויות הבשר שהם יוכלו להרשות לעצמם לרכוש, תהיינה קטנות יותר, מה שיוביל לגידול בשיעורי הרעב.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;div&gt;בשר הגדל במעבדה אינו כרוך בשחיטה מיידית, אך הוא כרוך בביצוע ביופסיות חוזרות ונשנות למיצוי תאי גזע. הביופסיות מתבצעות על בעלי חיים הכלואים במתקני כליאה ומורדמים באמצעות סם הרדמה כלשהו. לאחר הביופסיה החיה עוברת תקופת החלמה, עוברת עוד ביופסיה וחוזר חלילה.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;b&gt;אז מה יותר אכזרי:&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;ol style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;li&gt;&lt;b&gt;להחזיק בעלי חיים מסוממים במיכלאות, לצורך מיצוי תאי גזע מגופם לאורך כל חייהם,&lt;/b&gt; כדי להישחט בסופו של דבר בכל מקרה?&lt;/li&gt;&lt;li&gt;&lt;b&gt;להחזיק בקר (גדוש באנטיביוטיקה) במיכלאות, במטרה לגנוב לפרות את צאצאיהן, לטובת תעשיית הבשר&lt;/b&gt; ואת החלב שהן מייצרות עבורם, לטובת תעשיית החלב?&amp;nbsp;&amp;nbsp;&lt;/li&gt;&lt;/ol&gt;&lt;div&gt;היתרונות הפוטנציאליים של העברת ייצור הבשר למעבדה הם מינימליים מכדי להצדיק את &lt;b&gt;הסיכונים הבריאותיים, עליית המחירים ואת ההתעללות הממושכת בבעל החיים.&lt;/b&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;b&gt;&lt;br /&gt;&lt;/b&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;b&gt;את מיליארדי הדולרים המושקעים בפיתוח הבשר המתורבת,&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;b&gt;עדיף להשקיע בטבעונות אמיתית,&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;b&gt;בפיתוח תזונה בריאה ללא מוצרים מן החי, ללא תאים מן החי, ללא סבל מן החי... זה זול יותר, בריא יותר, איכותי יותר, טוב לסביבה, טוב לבעלי החיים וטוב לנו.&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;b&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;קראו גם: &lt;/span&gt;&lt;/b&gt;&lt;br /&gt;&lt;a href=&quot;https://giokle.blogspot.com/2024/08/blog-post.html&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;מי הם בעלי האינטרס המשפיעים ביותר על הרפורמות הגלובליות בתזונה?&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://giokle.blogspot.com/2024/05/53-fao-who.html&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;בשר שגדל במעבדה: 53 סיכונים שזוהו על ידי FAO-WHO&lt;/a&gt;&lt;/span&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://giokle.blogspot.com/feeds/3855208307692416149/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2024/09/blog-post.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/3855208307692416149'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/3855208307692416149'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2024/09/blog-post.html' title='בשר מעבדה - אלטרנטיבה בטוחה או מגה ניסוי מסוכן?'/><author><name>Unknown</name><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='https://img1.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><media:thumbnail xmlns:media="http://search.yahoo.com/mrss/" url="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhD3wbS4q4vlOXlEHDzMAFBNubni_BY4q2zZcR9WV1Ra03_arP3yhrRhy-41zr0L7xyFzvoWKva5NCvsk45BePDgb-HXSzdLGVfF9s_6IT6A9TjJ-nYi6nUtlWVRp4MDoQiwUwx4MTcl-eSGylQ9-lKMDBO_VwicYdJBFmXH3-EJuobfNXA32TfJvDyQGI/s72-w320-h320-c/carne%20cultivada.png" height="72" width="72"/><thr:total>0</thr:total></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-5905332241404632426.post-894839800350624444</id><published>2024-08-29T17:19:00.200+03:00</published><updated>2024-09-13T00:35:18.231+03:00</updated><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="אספקת המזון"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="ארגון הבריאות העולמי"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="גייטס"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="הפורום הכלכלי העולמי"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="חופש ועצמאות תזונתית"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="מונסנטו"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="קרגיל"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="קרן רוקפלר"/><title type='text'>מי הם בעלי האינטרס המשפיעים ביותר על הרפורמות הגלובליות בתזונה?</title><content type='html'>&lt;p&gt;&lt;span&gt;&lt;b style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;בין בעלי האינטרס המאיימים ביותר על&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;&lt;b&gt;החופש והעצמאות התזונתית&lt;/b&gt;&lt;span&gt;&lt;b style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&amp;nbsp;שלנו והמשפיעים ביותר על ה&lt;/b&gt;&lt;b&gt;רפורמות הגלובליות&lt;/b&gt;&lt;b style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;b&gt;באספקת המזון, נוכל למצוא&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;b&gt;בין היתר, את ענקית הפארמה &quot;BAYER&quot; ממוזגת עם מונסנטו (&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;&lt;b&gt;תאגיד אגרוכימיה וביוטכנולוגיה חקלאית&lt;/b&gt;&lt;b style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;), ענקית המזון קרגיל (CARGILL), ביל גייטס (קרן ביל ומלינדה גייטס, GAVI (&lt;span style=&quot;background-color: white; color: #474747; text-align: left;&quot;&gt;שותפות פרטית-ציבורית בינלאומית לפיתוח&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;span style=&quot;background-color: white; color: #474747; text-align: left;&quot;&gt;חיסונים&lt;/span&gt;), קרן רוקפלר, ארגון הבריאות העולמי וכמובן את הפורום הכלכלי העולמי ה-WEF.&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj83a_1jyDTxw91lvEVl-EiP_JwaaVGXUo6WjW85KYrY1ZFeYVCrD1i6-sw4UTo4GZtu9xAaJhGCFjtlYaxrG861iq3PVaGv6-AmkV_9EnmjWuKs5HN2MGyjgJlKSL7D-rj3v12X6s-JiuIVemz8xfJByimU0HSvlQadurVHSp6vI30BCzoHhcen2IK87Q/s850/%D7%90%D7%95%D7%99%D7%91%D7%99%20%D7%94%D7%AA%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%94.png&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;רפורמור גלובליות בהרגלי תזונה&quot; border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;540&quot; data-original-width=&quot;850&quot; height=&quot;254&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj83a_1jyDTxw91lvEVl-EiP_JwaaVGXUo6WjW85KYrY1ZFeYVCrD1i6-sw4UTo4GZtu9xAaJhGCFjtlYaxrG861iq3PVaGv6-AmkV_9EnmjWuKs5HN2MGyjgJlKSL7D-rj3v12X6s-JiuIVemz8xfJByimU0HSvlQadurVHSp6vI30BCzoHhcen2IK87Q/w400-h254/%D7%90%D7%95%D7%99%D7%91%D7%99%20%D7%94%D7%AA%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%94.png&quot; title=&quot;מי הם בעלי האינטרס המשפיעים ביותר על הרפורמות הגלובליות בתזונה?&quot; width=&quot;400&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;p&gt;&lt;span&gt;&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;a name=&#39;more&#39;&gt;&lt;/a&gt;&lt;/span&gt;&lt;p&gt;&lt;/p&gt;&lt;b&gt;בכל מלחמה, יש בהכרח אויב, והמלחמה על אספקת המזון שלנו אינה יוצאת דופן.&lt;/b&gt;&lt;p&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;השמות ברשימת שמות האויבים העקריים של החופש והעצמאות התזונתית, ייראו מוכרים למדי לכל מי שהתעמק בישויות שמאחורי מדיניות ה-COVID-19 הרודנית.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;באייר/מונסנטו&lt;/h2&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;באייר (תאגיד פארמה) התמזגה עם מונסנטו (תאגיד אגרוכימיה וביוטכנולוגיה חקלאית) ב-2018, עם המיזוג היא שילבה את החברות האחראיות ל-Agent Orange. &lt;a href=&quot;https://www.aspeninstitute.org/programs/agent-orange-in-vietnam-program/what-is-agent-orange/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;Agent Orange&lt;/a&gt; הוא קוטל עשבים כימי ומסיר-פולים, אשר שימש את צבא ארה&quot;ב כקוטל עשבים ושימש גם &lt;a href=&quot;https://www.globalresearch.ca/poison-gas-during-world-war-i-bayer-still-refuses-to-take-responsibility/5445360&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;כפורץ דרך ללוחמה הכימית&lt;/a&gt;.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;בשנת 1999, מנכ&quot;ל מונסנטו, רוברט שפירו, התרברב בכך שהחברה מתכננת &lt;b&gt;לשלוט ב&quot;שלוש מהתעשיות הגדולות בעולם - החקלאות, המזון והבריאות - הפועלות כעת כעסקים נפרדים. אבל יש סדרה של שינויים שיובילו לאינטגרציה ביניהם&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;כיום יצרני כימיקלים אלו שולטים באחוז עצום מאספקת המזון בעולם.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;קרגיל ומשרד החקלאות האמריקאי&lt;/h2&gt;&lt;p&gt;&lt;b&gt;&lt;a href=&quot;https://unearthed.greenpeace.org/2020/11/25/cargill-deforestation-agriculture-history-pollution/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;קרגיל &lt;/a&gt;היא החברה הפרטית הגדולה ביותר בארה&quot;ב והיא גם שותפה בפורום הכלכלי העולמי (WEF)&lt;/b&gt;. המונופול הזה הוא חלק בלתי נתפס של תעשיית המזון העולמית, הכולל עיבוד בשר בארה&quot;ב.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;שיטות העבודה העסקיות של קרגיל, יחד עם מדיניות &quot;גדול-הוא-טוב יותר&quot; שנאכפת על ידי מקורביהן במשרד החקלאות האמריקני (USDA), הובילו לסגירתם של בתי מטבחיים מקומיים רבים, מה שאילץ את החקלאים להיות תלויים במספר מצמצם של מגה-משחטות תאגידיות.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;ההמתנה בתור למשחטה עלולה להגיע ל-14 חודשים ויותר, ברוב המקרים המשחטות נמצאות במקומות מרוחקים מהמשק החקלאי, מה שמאלץ את החקלאים לשלוח את בעלי החיים לנסיעות ארוכות של מאות קילומטרים אל המשחטות! אם לא די בכך, חקלאים וחוואים נאלציים להזמין תור&amp;nbsp;&lt;a href=&quot;https://www.wisconsinfarmersunion.com/processing&quot;&gt;לעיבוד&amp;nbsp;הבשר במשחטות&lt;/a&gt;&amp;nbsp;שנה מראש, כלומר תאריך השחיטה נקבע עוד לפני שהחיה נולדה.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;b&gt;העמלות הגבוהות שגובות המשחטות של קרגיל&lt;/b&gt; מהוות גורם תורם לעליות במחירי הבשר - כל זאת בזמן שהחקלאים עצמם מתקשים לכות את עלויות הגידול של בעלי החיים.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;תוך כדי...&amp;nbsp; ה-USDA (משרד החקלאות האמריקאי), מבצע אכיפה ומוודא שהחקלאים מקיימים את המדיניות הקובעת כי &lt;b&gt;אסור לחקלאים לעבד את הבשר בעצמם בחוות שלהם.&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&quot;Wellcome Trust&quot;&lt;/h2&gt;&lt;p&gt;ה- &lt;a href=&quot;https://wellcome.org/news/diet-food-and-climate-change&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;Wellcome Trust&lt;/a&gt; היא קרן ללא מטרות רווח המתמקדת במחקרי בריאות שבסיסה בלונדון, בריטניה. הקרן הייתה הבעלים של Glaxo לפני שהתמזגה עם SmithKline.&amp;nbsp; ה- Wellcome Trust&amp;nbsp;מילאה תפקיד מרכזי במיזם מגפת ה-COVID-19 בבריטניה והיא אינה מתנצלת על המטרה שהיא אימצה לעצמה, לצמצם את הריבונות על המזון שלנו.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;Wellcome Trust מממנת את &lt;a href=&quot;https://www.leap.ox.ac.uk/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;LEAP&lt;/a&gt; (Livestock, Environment and People משק החי, סביבה ואנשים), זהו ארגון המתמקד בפיתוח ובקרה של שיטות המשפיעות על שינויים התנהגותיים במטרה לגרום לציבור להשמיט את הבשר ואת מוצרי החלב מהתזונה שלהם.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;המנהלת של LEAP, סוזן ג&#39;פס, טוענת שהנעת אנשים באמצעות תוויות על השפעת איכות הסביבה על המזון לא עובדת: &quot;אנשים מקובעים בהרגלים מאוד מבוססים&quot; היא מציעה במקום זאת לשנות את מה שהתעשייה מספקת, ובכך לכפות את הבחירה על הצרכנים.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;חוקרי Wellcome Trust ממליצים על &quot;&lt;b&gt;&lt;a href=&quot;https://www.bmj.com/content/377/bmj-2021-069848&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;התערבויות בזמינות&lt;/a&gt;&quot;&lt;/b&gt; (של מוצרים מן החי), &quot;שאינה &quot;תלויה בחברה בודדת&quot; &lt;b&gt;כדי להפחית באופן יזום, את הגישה למוצרי מזון מהחי.&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;החוקרת &lt;a href=&quot;https://www.leap.ox.ac.uk/article/motivating-people-to-more-sustainable-diets-a-leap-video&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;רייצ&#39;ל פצ&#39;י &lt;/a&gt;סבורה כי הרעיון &quot;להטיל מיסים על הבשר הראה ראיות המבטיחות יעילות, אך היה פחות מקובל בסקרים... אנחנו לא רוצים ללכת רק על הפתרונות המקובלים ביותר.&quot;&lt;/p&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;ארגון הבריאות העולמי (WHO)&lt;/h2&gt;&lt;p&gt;&lt;a href=&quot;https://plantbasednews.org/news/environment/world-health-organization-head-calls-for-plant-based-diet-shift/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;ד&quot;ר טדרוס אדהנום ג&#39;ברייסוס, מנכ&quot;ל ארגון הבריאות העולמי&lt;/a&gt; (WHO), רוצה שתאמינו כי האחריות על נטל המחלות העולמי חלה על תעשיית המזון.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;הוא קורא להפוך&amp;nbsp; את כל מערכות התזונה הגלובליות למערכות לתזונה מהצומח, להפחית את צריכת המוצרים מן החי, ולאכוף את המדיניות להצלת האקלים באמצעות הגבלת תזונה.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;a href=&quot;https://docs.google.com/viewer?url=https%3A%2F%2Firis.who.int%2Fbitstream%2Fhandle%2F10665%2F349086%2FWHO-EURO-2021-4007-43766-61591-eng.pdf&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;דו&quot;ח של ארגון הבריאות העולמי משנת 2022&lt;/a&gt; קבע כי &quot;קיימות ראיות רבות התומכות בהעברת אוכלוסיות לתזונה בריאה על בסיס צמחי המפחיתה או מבטלת צריכת מוצרים מן החי&quot;.&lt;/p&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;הפורום הכלכלי העולמי (WEF)&lt;/h2&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;סביר להניח שרובנו כבר שמעו על הפורום הכלכלי העולמי, על קלאוס שוואב העומד בראשו, ועל אג&#39;נדת האיפוס&amp;nbsp;הגלובלית, שהם מובילים (&quot;&lt;a href=&quot;https://childrenshealthdefense.org/defender/great-reset-food-compass-cola/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;THE GREAT RESET&lt;/a&gt;&quot;).&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;בקרו בדף האינטרנט שלהם ופנקו את עצמכם במאמרים כמו &quot;&lt;a href=&quot;https://www.weforum.org/agenda/2022/02/how-insects-positively-impact-climate-change/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;חמש סיבות מדוע אכילת חרקים יכולה לצמצם את שינויי האקלים&lt;/a&gt;&quot;, &quot;&lt;a href=&quot;https://www.weforum.org/agenda/2021/07/why-we-need-to-give-insects-the-role-they-deserve-in-our-food-systems/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;מדוע אנחנו צריכים לתת לחרקים את המקום המגיע להם במערכות התזונה שלנ&lt;/a&gt;ו&quot;, ו&quot;&lt;a href=&quot;https://www.weforum.org/agenda/2018/07/good-grub-why-we-might-be-eating-insects-soon/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;מדוע&amp;nbsp;אנחנו עשויים לאכול חרקים בקרוב&lt;/a&gt;&quot;.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;די לומר שהתוכניות שלהם לעתיד התזונתי שלנו ברורות.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;פורום EAT, ה-Lancet ושותפיהם ביג טק וביג כימיקלים&lt;/h2&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;b&gt;&lt;a href=&quot;https://eatforum.org/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;פורום EAT&lt;/a&gt; &lt;/b&gt;&quot;מתעסק בשינוי מערכת המזון הגלובלית שלנו בעזרת מדע, חוסר סבלנות להפרעות ויצירת שותפויות חדשות.&quot;&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;b&gt;קרן Wellcome Trust&lt;/b&gt; המוזכרת לעיל, יחד עם קרן תות ומרכז החוסן של שטוקהולם, הם אלה שייסדו את פורום EAT, .&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;b&gt;&lt;a href=&quot;https://eatforum.org/initiatives/fresh/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;יוזמת FReSH&lt;/a&gt;&lt;/b&gt; הינה יוזמה שלהם - זו רפורמת מזון לקיימות ובריאות - השואפת לשנות את מערכות המזון הגלובליות.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;בין השותפים &lt;b&gt;ליוזמת FReSH&lt;/b&gt; נוכל למצוא את &lt;b&gt;גוגל, קרגיל, סינג&#39;נטה, יוניליוור, פפסיקו ומעבדים כימיים רבים כמו BASF, באייר ודופונט&lt;/b&gt; - אוסף גופים מוזר למדי המתיימר לפתח תוכניות לתזונה בריאה ובת קיימא.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;היוזמה של EAT,&amp;nbsp;להסבת דיאטות בפיקוח עירוני גורסת כי ראשי ערים יחוייבו לאמץ את &quot;&lt;b&gt;דיאטת הבריאות הפלנטרית&lt;/b&gt;&quot; המאושרת על ידי Lancet, לפיה חלבונים מהצומח אמורים להחליף את חלבוני הבשר ומוצרי החלב. בשר אדום מוגבל ל-30 קלוריות ביום.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;בדו&quot;ח שנוסח על ידי EAT נכתב כי אם לא תהיה כפיה, המהפך בהרגלי התזונה, שהם מבקשים לכפות על הציבור &quot;לא סביר שיצליח &quot;, לכן הם חושבים כי הדבר &quot;דורש עיצוב מחדש ברמה המערכתית עם &lt;b&gt;התערבויות מדיניות נוקשות הכוללות חוקים, תקציבים, אמצעים, סובסידיות וקנסות, שינוי תצורה של סחר ואמצעים כלכליים ומבניים אחרים&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;קרן רוקפלר&lt;/h2&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;בני משפחת רוקפלר עשויים לשאת באחריות רבה יותר מכל אחד אחר בהיסטוריה על כך שהרחיקו את החקלאות מחוות משפחתיות עצמאיות אל עבר גושים תאגידיים.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;בשנת 1947, נלסון רוקפלר הקים את &lt;a href=&quot;https://dimes.rockarch.org/collections/PM8C27JgYRkXRJ843Tk9Lg&quot;&gt;תאגיד הכלכלה הבסיסית הבינלאומית (IBEC)&lt;/a&gt; כדי לחדש ולתאגד את החקלאות בדרום אמריקה, במיוחד בברזיל ובונצואלה.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;IBEC שינתה את החקלאות לתלויה במכונות יקרות ותשומות הדבר הפיל את האיכרים הקטנים שעסקו בחקלאות.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;האגודה הבינלאומית האמריקאית לפיתוח כלכלי וחברתי, או AIA, ארגון פילנתרופי במימון רוקפלר, סייעה לבנות את השוק שדרכו&lt;a href=&quot;https://nacla.org/article/aia-and-ibec&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt; IBEC הצליחה להעשיר את בעליה&lt;/a&gt;.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;בעוד שספרות הקידום של IBEC טענה שהחברה מסייעת בנדיבות לעולם השלישי על ידי מתן מוצרי צריכה נחוצים תוך כדי יצירת רווחים, בבחינה מעמיקה יותר, זה היה פשוט מיזם עסקי שנבנה באמצעות המודל&amp;nbsp;הישן של רוקפלר,&amp;nbsp;המכונה &quot;&lt;a href=&quot;https://guides.loc.gov/chronicling-america-standard-oil-monopoly&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;Standard Oil Model&lt;/a&gt;&quot; שבו מתחרים קטנים יותר נאלצים לפרוש בעקבות שימוש בפרקטיקות מונופוליסטיות נגדם, לפני העלאת מחירים.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;הטקטיקה הזו נלקחה לרמה חדשה לגמרי עם &lt;a href=&quot;https://www.usnews.com/news/world/articles/2008/07/07/the-toxic-consequences-of-the-green-revolution&quot;&gt;המהפכה הירוקה&lt;/a&gt;, תחילה במקסיקו בשנות ה-40, אחר כך בפיליפינים ובהודו בשנות ה-60, כמו גם בארה&quot;ב.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;שיטות חקלאות מסורתיות כגון שימוש בזבל כדשן לגידולים מקומיים הוחלפו במודל של חקלאות כימית ממוכנת, תוך שימוש בזני זרעים חדשים במימון רוקפלר אשר פותחו במיוחד כדי לצרוך דשנים פטרוכימיים וחומרי הדברה כדי לייצר תפוקות יבול מוגדלות באופן משמעותי לעומת הגידולים המסורתיים שמגדלים האיכרים במדינות אלו.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;ראוי לציין שהרוקפלרים, כאוליגרכים בתחום הנפט, עמדו לעשות רווח נאה מהדשנים וחומרי ההדברה מבוססי הנפט שדרשה השיטה החדשה הזו.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;הגידולים היו כמעט כולם גידולי דגנים כמו אורז אשר החליפו את מקומם של גידולים מסורתיים צפופים יותר בחומרים מזינים כמו דוחן.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://journalofethnicfoods.biomedcentral.com/articles/10.1186/s42779-019-0011-9&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;הודו&lt;/a&gt; חוותה &lt;b&gt;עלייה במזון אך ירידה בתזונה&lt;/b&gt;: עם יותר קלוריות ריקות אך פחות פירות, ירקות וחלבונים מן החי, המיקרו-נוטריינטים נעלמו מהתזונה.&amp;nbsp;נצפתה עלייה באנמיה, עיוורון, בעיות פוריות, משקל לידה נמוך ופגיעה במערכת החיסונית.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;בעוד &lt;b&gt;שהמהפכה הירוקה&lt;/b&gt; הוכתרה כפתרון לרעב ולעוני בעולם, היא גם &lt;b&gt;&lt;a href=&quot;https://www.usnews.com/news/world/articles/2008/07/07/the-toxic-consequences-of-the-green-revolution&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;הרעילה את אספקת המים המקומית&lt;/a&gt;, דללה את האדמה ו&lt;a href=&quot;https://www.npr.org/2009/04/14/102944731/green-revolution-trapping-indias-farmers-in-debt&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;הותירה את החקלאים טובעים בחובות&lt;/a&gt;&lt;/b&gt;, מכיוון שלא יכלו עוד לייצר באופן עצמאי את הדשן והזרעים הדרושים להם.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;קוראים העוקבים אחר הנושא יכולים לראות כיצד האורגניזם&amp;nbsp;&lt;/span&gt;המהנדס גנטית&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&amp;nbsp;המאוחר יותר&amp;nbsp;&lt;/span&gt;של מונסנטו (GMO)&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;, מודל הזרעים &quot;&lt;a href=&quot;https://childrenshealthdefense.org/defender/monsanto-roundup-ready-crops-failed/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;Roundup-Ready&lt;/a&gt;&quot;, הוטמע לפי חוקי המשחק של משפחת רוקפלר.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;בשנת 2006, &lt;b&gt;קרן רוקפלר, ביל גייטס&lt;/b&gt; ואחרים דחפו את &lt;a href=&quot;https://www.influencewatch.org/non-profit/alliance-for-a-green-revolution-in-africa/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;הברית ל&lt;b&gt;מהפכה ירוקה באפריקה&lt;/b&gt;&lt;/a&gt;, או &lt;b&gt;AGRA&lt;/b&gt;, הם שוב פעלו לפי חוקי המשחק המוכחים הללו.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;מאז השקת AGRA, המגוון הביולוגי האפריקאי אבד, &lt;b&gt;ומספר האנשים הסובלים מתת תזונה חמורה באפריקה שמדרום לסהרה גדל בכמעט 50%,&lt;/b&gt; &lt;a href=&quot;https://news.un.org/en/story/2020/07/1068261&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;אפילו לפי הדיווחים של האו&quot;ם עצמו&lt;/a&gt;.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;בדיוק כמו בהודו, &lt;a href=&quot;https://www.rosalux.de/en/publication/id/42635&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;מרמים את החקלאים&lt;/a&gt; וגורמים להם לנטוש יבולים עתירי תזונה ועמידים לבצורת כמו דוחן בתמורה לקלוריות הריקות של &lt;a href=&quot;https://childrenshealthdefense.org/defender/harms-gmo-corn-glyphosate-mexico-cg/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;תירס מהונדס גנטית (GMO)&lt;/a&gt;.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://afsafrica.org/press-release-200-organisations-urge-donors-to-scrap-agra/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;מאות ארגונים אפריקאיים&lt;/a&gt; דרשו שהפרויקט הניאו-קולוניאלי הזה יסתיים, וישאיר את עתיד החקלאות האפריקאית בידי החקלאים המקומיים אשר מכירים את האדמה הכי טוב.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;כעת, קרן רוקפלר, שמה על הכוונת שלה את מערכת המזון בארה&quot;ב, עם &quot;&lt;b&gt;&lt;a href=&quot;https://childrenshealthdefense.org/defender/rockefeller-foundation-reset-the-table-covid-food-shortage-crisis/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;אג&#39;נדת איפוס השולחן&lt;/a&gt;&lt;/b&gt;&quot; שלה, שהושקה באופן רשמי ב-2020, שבועות ספורים לאחר ההכרזה על &lt;b&gt;&quot;האיפוס הגדול&quot;&lt;/b&gt;.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;באמצעות לשון מתקתקה (ואולי נכון יותר לומר חלקלקה) הקוראת להכללה ולשוויון, הדו&quot;ח קובע כי &quot;&lt;b&gt;הצלחה תדרוש שינויים רבים במדיניות, בשיטות ובנורמות&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;זה כולל התמקדות גדולה באיסוף נתונים ויעדים המתואמים באופן הדוק עם האג&#39;נדה המכונה &quot;&lt;b&gt;&lt;a href=&quot;https://childrenshealthdefense.org/defender/who-global-one-health-agenda-covid/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;אג&#39;נדת בריאות אחת&lt;/a&gt;&lt;/b&gt;&quot; - אבל זה כבר נושא למאמר עתידי.&lt;/p&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;ביל גייטס וקרן גייטס&lt;/span&gt;&lt;/h2&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;גייטס עקב אחר חוקי המשחק של רוקפלר ולמד כיצד לחטא את הונו ולשנות את תדמיתו - תוך בניית עושר נוסף - באמצעות התכסיס הציני של&lt;b&gt; פילנתרו-קפיטליזם&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;האצבעות של גייטס תקועות עמוק בכל מה שקשור &lt;b&gt;ל&lt;a href=&quot;https://childrenshealthdefense.org/defender/rfk-jr-the-real-anthony-fauci-bill-gates/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;בריאות הציבור&lt;/a&gt;,&lt;/b&gt; והשפעתו על &lt;b&gt;&lt;a href=&quot;https://childrenshealthdefense.org/defender/bill-gates-how-to-feed-the-world/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;המלחמה או הריבונות על המזון&lt;/a&gt;&lt;/b&gt;&amp;nbsp;לא פחותה.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;מלבד המימון לפיתוח &lt;a href=&quot;https://www.businessinsider.com/bill-gates-meatless-veggie-burger-ingredients-under-fire-fda-2018-6&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;בשרים מזויפים&lt;/a&gt;, הוא עומד מאחורי תוכנית AGRA הנ&quot;ל, הוא מממן תוכניות גיאו-הנדסיות שתכליתן&amp;nbsp;&lt;a href=&quot;https://www.forbes.com/sites/arielcohen/2021/01/11/bill-gates-backed-climate-solution-gains-traction-but-concerns-linger/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;לעמעם את השמש&lt;/a&gt;, בנוסף, נכון לינואר 2021, &lt;a href=&quot;https://landreport.com/farmer-bill-gates&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;גייטס מחזיק ביותר מ-242,000 דונם של אדמות חקלאיות&lt;/a&gt; ראשיות בארה&quot;ב, מה שהופך אותו &lt;a href=&quot;https://childrenshealthdefense.org/defender/bill-gates-neo-feudalism-farmer-bill/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;לבעלים הפרטי של אדמות חקלאיות&lt;/a&gt;&lt;/span&gt;&lt;a href=&quot;https://childrenshealthdefense.org/defender/bill-gates-neo-feudalism-farmer-bill/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;&amp;nbsp;הגדול ביותר&lt;/a&gt;&lt;a href=&quot;https://childrenshealthdefense.org/defender/bill-gates-neo-feudalism-farmer-bill/&quot; style=&quot;font-family: inherit;&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;&amp;nbsp;בארה&quot;ב&lt;/a&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;... מטריד ודי מפחיד לחשוב שאדם כמו ביל גייטס, שאיננו מדען, איננו רופא, אין לו שום רקע או הכשרה בנושאי בריאות מדע, טבע, הנדסה גנטית, הנדסה גיאוגרפית, חקלאות.... צובר שליטה בכל אחד מהתחומים האלה והולך ומשתלט בהדרגה על האנושות תוך ביצוע פשעים נגדה מבלי שאף אחד יעצור אותו.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;USAID ו-BIFAD&lt;/span&gt;&lt;/h2&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;ארגון נוסף שדוחף את האג&#39;נדה לאכילת חרקים הוא הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי או USAID. הדבר עשוי להפתיע את אלה שחושבים ש- &lt;a href=&quot;https://www.usaid.gov/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;USAID&lt;/a&gt; הוא ארגון המוקדש לסיוע למדינות עולם שלישי, ולא הסוס הטרויאני הותיק המסייע ל- CIA.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;(סקפטי לגבי הטענה הזו? רדו לעומק הטענה: &lt;a href=&quot;https://foreignpolicy.com/2014/04/03/cuban-twitter-and-other-times-usaid-pretended-to-be-an-intelligence-agency/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;כאן&lt;/a&gt; ו&lt;a href=&quot;https://www.telesurenglish.net/opinion/USAID-or-US-CIA-20160919-0013.html&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;כאן&lt;/a&gt; ו&lt;a href=&quot;https://www.telesurenglish.net/opinion/USAID-or-US-CIA-20160919-0013.html&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;כאן&lt;/a&gt; ו&lt;a href=&quot;https://www.globalresearch.ca/cia-front-usaid-spreading-democracy-gearing-up-in-ukraine-suharto-ii/5381174&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;כאן&lt;/a&gt;.)&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;המועצה לפיתוח מזון ולחקלאות בינלאומית, הידועה בשם BIFAD, פרסמה דו&quot;ח שכותרתו &quot;&lt;a href=&quot;https://www.usaid.gov/sites/default/files/2022-12/Systemic-Solutions-for-Climate-Change-Adaptation-and-Mitigation-WORKING-PAPER-Oct-2022.pdf&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;פתרונות מערכתיים להקלה ו&lt;/a&gt;&lt;/span&gt;&lt;a href=&quot;https://www.usaid.gov/sites/default/files/2022-12/Systemic-Solutions-for-Climate-Change-Adaptation-and-Mitigation-WORKING-PAPER-Oct-2022.pdf&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;להסתגלות&amp;nbsp;&lt;/a&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://www.usaid.gov/sites/default/files/2022-12/Systemic-Solutions-for-Climate-Change-Adaptation-and-Mitigation-WORKING-PAPER-Oct-2022.pdf&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;לשינויי האקלים&lt;/a&gt;&quot;.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;דו&quot;ח זה קורא &lt;b&gt;לשינוי מוחלט באופן אספקת המזון וביישום החקלאות הגלובלית&lt;/b&gt;.&amp;nbsp;&lt;/span&gt;הם מציעים לעשות זאת באמצעות ציונים: ציוני סביבה, ציוני חברה וממשל, (ציוני ESG), ובאמצעות מעקב אחר &lt;b&gt;פליטת פחמן דו חמצני ואכילת חרקים.&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;b&gt;אז איך הארגונים האלה מצליחים לכפות את האג&#39;נדות ההזויות שלהם על האוכלוסייה העולמית?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;b&gt;&lt;a href=&quot;https://brownstone.org/articles/the-enemies-of-food-freedom/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;מקור&lt;/a&gt;&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://giokle.blogspot.com/feeds/894839800350624444/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2024/08/blog-post.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/894839800350624444'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/894839800350624444'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2024/08/blog-post.html' title='מי הם בעלי האינטרס המשפיעים ביותר על הרפורמות הגלובליות בתזונה?'/><author><name>Unknown</name><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='https://img1.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><media:thumbnail xmlns:media="http://search.yahoo.com/mrss/" url="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj83a_1jyDTxw91lvEVl-EiP_JwaaVGXUo6WjW85KYrY1ZFeYVCrD1i6-sw4UTo4GZtu9xAaJhGCFjtlYaxrG861iq3PVaGv6-AmkV_9EnmjWuKs5HN2MGyjgJlKSL7D-rj3v12X6s-JiuIVemz8xfJByimU0HSvlQadurVHSp6vI30BCzoHhcen2IK87Q/s72-w400-h254-c/%D7%90%D7%95%D7%99%D7%91%D7%99%20%D7%94%D7%AA%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%94.png" height="72" width="72"/><thr:total>0</thr:total></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-5905332241404632426.post-4261750586732389971</id><published>2024-06-18T00:08:00.003+03:00</published><updated>2024-09-13T14:46:51.008+03:00</updated><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="COVID-19"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="בעיות רבייה"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="הפרעות אוטואימוניות"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="מצבים קרדיווסקולריים"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="סרטן טורבו"/><title type='text'>חלבון הספייק מזיק לחמישה מנגנונים בגוף האדם</title><content type='html'>&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;b&gt;בהתייחס לעלייה בסרטן הטורבו, הפרעות אוטואימוניות, מצבים קרדיווסקולריים ובעיות רבייה אצל אנשים שהתחסנו נגד C0VID-19, המחנכת הקלינית ד&quot;ר מרגרט כריסטנסן הצטרפה השבוע ל-&quot;&lt;span face=&quot;open-sans, &amp;quot;Open Sans&amp;quot;, sans-serif&quot; style=&quot;background-color: white; color: #101010; font-size: 16px; font-style: italic;&quot;&gt;The Defender In-Depth&lt;/span&gt;&quot; כדי לדון בסיבות ובפתרונות אפשריים.&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;b&gt;מאת: ד&quot;ר מייקל נברדאקיס.&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;בהתייחס לעלייה בגידולי סרטן הטורבו, הפרעות אוטואימוניות, מחלות לב וכלי דם ובעיות רבייה אצל אנשים שהתחסנו נגד&amp;nbsp; מגפת ה-COVID-19, המחנכת הקלינית ד&quot;ר מרגרט כריסטנסן, מייסדת שותפה של Carpathia Collaborative, הצטרפה השבוע ל-&quot;The Defender In-Depth&quot; כדי לדון בסיבות שלהם - ובפתרונות אפשריים.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;כריסטנסן אמרה שהסיבה מאחורי רבים מהמצבים הבריאותיים הללו אצל המחוסנים מסתכמת בשיבושים הורמונליים שנגרמו על ידי המרכיבים של חיסוני ה-COVID-19 - כולל חלבוני הספייק וחלקיקי-ננו שומניים - שיכולים להיות בעלי השפעות ארוכות טווח על איברים ומערכות פנימיות מרובות בגוף האדם.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;כריסטנסן התייחסה לדרכים שיסייעו בשיקום האיזון ההורמונלי.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;היא גם דיברה על פסגה מקוונת, שהיא יזמה, אשר תדון ב&quot;הרס ההורמונלי: נפילת הקורונה וכיצד לתקן את זה&quot;. הפסגה המקוונת תתקיים ב-17-06-23.&lt;/p&gt;&lt;span&gt;&lt;a name=&#39;more&#39;&gt;&lt;/a&gt;&lt;/span&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;חוסר איזון הורמונלי יצר מצבים &#39;מוזרים מאוד&#39;&lt;/h2&gt;&lt;p&gt;כריסטנסן אמרה כי הוהרמונים - &quot;אסטרוגן, פרוגסטרון, טסטוסטרון, קורטיזול, אינסולין, הורמון בלוטת התריס, וכמוכן גם הנוירוטרנסמיטורים שלנו&quot; - עוזרים לווסת את מצב הרוח ואת המיקוד שלנו.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;ההבנה שכולם קשורים זה לזה ומקיימים אינטראקציה זה עם זה היא ממש חשובה&quot;, אמרה כריסטנסן. &quot;לא רק שהם מקיימים אינטראקציה זה עם זה... איזון הורמונלי קשור באופן קריטי לבריאות המעיים ולמסלולי ניקוי הרעלים בכבד שלנו ולמה שאנחנו יכולים לעשות למענם.&quot;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;כריסטנסן ציינה כי המוח, במיוחד ההיפותלמוס וציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-אדרנל (HPA), &quot;ההחלקים במוח שלנו אשר מווסתים את הכל... צריכים לעבוד נכון&quot;.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;מערכות אלו תלויות באיזון הורמונלי, אמרה כריסטנסן, וציינה כי &quot;הדברים שאנו רואים, הם באמת מאוד מוזרים&quot; כתוצאה מחוסר איזון שנגרם על ידי חיסוני COVID-19.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;נשים חוות כל מיני דימומים חריגים, היווצרות של ציסטות בשחלות, דימומים קשים מאוד המובילים עד לכריתת רחם - אצל אחת מהלקוחות שלי עקב השרירנים ברחם שלה. ראינו כמויות אדירות של אי פוריות. היו לנו שלושה מקרי מוות עובריים במרפאה שלנו&quot;, סיפרה כריסטנסן.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;והוסיפה:&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;ואז הופיע דימום לאחר גיל המעבר, זה היה פשוט מוזר. מספר לקוחות, לפחות בין 10ל- 15, שהיו במצב טוב ויציב... פשוט התחילו לדמם באופן ספונטני לאחר גיל המעבר, כולל שתי נשים בשנות השמונים לחייהן.&quot;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;התסמינים קשורים לדלקת ברירית הרחם והשחלות המופעלות לייצור אסטרוגן, אמרה כריסטנסן.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;גם גברים נפגעים. כריסטנסן ציינה שהיא ראתה &quot;רמות טסטוסטרון נמוכות להפליא, שינויים משמעותיים במורפולוגיה של הזרע... בעיות בחשק המיני ודיכאון&quot;.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;היא גם צפתה ב&quot;כמות אדירה של בעיות אוטואימוניות&quot; ו&quot;שינויים חמורים מאוד בבריאות הנפש בכל קבוצות הגיל&quot;, במיוחד במתבגרים ובמבוגרים צעירים, שחוו &quot;שינויים ניווניים, עירפול מוחי חמור והתפתחות מהירה של דמנציה&quot;.&lt;/p&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;חלבון הספייק &quot;גורם לחוסר ויסות אדיר במערכת החיסון&quot;&lt;/h2&gt;&lt;p&gt;עבור כריסטנסן, הגורם העיקרי לחוסר איזון הורמונלי הוא חלבון הספייק, יחד עם מרכיבים אחרים בזריקות ה-COVID-19.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;אנחנו יודעים שחלבון הספייק גורם לחוסר ויסות אדיר במערכת החיסון&quot;, אמרה.הוא יכול לסלק הורמונים ולגרום לחוסר ויסות של המערכת החיסונית, לדכא את החלקים במערכת החיסונית שתפקידם &quot;לתקוף את המזיקים&quot;, אמרה.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;התוצאה מתבטאת בדלקת מתמדת, פחד וחרדה... המזינים את המוח אשר מנסה לווסת את ההורמונים.&quot;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;לזה יכולות להיות השפעות על הגוף בדרגות שונות מכיוון ש&quot;הכל קשור&quot; ו&quot;אנחנו לא יכולים לטפל בשום דבר באופן פרטני&quot;, אמרה כריסטנסן. תופעות אלו מתחילות בהיפותלמוס.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;ההיפותלמוס מווסת את כל האותות לבלוטת יותרת המוח שיורדת אל בלוטת התריס, אל בלוטות יותרת הכליה, עד השחלות, האשכים. אז אם זה מודלק ומשובש, זה בעייתי&quot;, אמרה.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;כריסטנסן אומרת שהקשר בטן-מוח הוא המניע העיקרי בתהליך הזה:&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;כל מה שקורה במערכת העיכול מוזן דרך עצב הוואגוס, העצב הארוך הזה בגופנו שמחבר בין המוח, הלב, הריאות והמעיים שלנו.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;אבל אם יש חיידקים לא מווסתים במערכת העיכול, דלקת ותזונה לא נכונהה ובנוסף חלבון הספייק נמצא שם, נשלח אות לעצב הוואגוס עד לציר ה-HPA ולהיפותלמוס, שהוא גם חלק ממשהו שנקרא המערכת הלימבית, גזע המוח. אז שוב, נקבל אותות משובשים שעולים מעצב הוואגוס.&quot;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;הדבר תרם לעלייה בהיווצרותם של מצבים שהיו נדירים מאוד לפני חיסוני ה-COVID-19. &quot;רק לאחר החדרת חלבון הספייק התחלנו לראות את תופעת הדלקות בשריר הלב ואת הפריקרדיטיס&quot;.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;היא הסבירה את התהליך:&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;אנחנו יודעים כי הדלקת הזו מחלבון הספייק בלב... יוצרת צלקות זעירות.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;אז, כחודשים עד שנתיים לאחר מכן, פתאום מקבלים פרץ של אדרנלין כאשר מתעוררים בבוקר או כאשר יוצאים לריצה ובום, האדרנלין, שהוא הורמון ה&quot;הילחם או ברח&quot;, גורם להפרעת קצב ודופק לא סדיר.&quot;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;כתוצאה מכך, &quot;אנחנו רואים תופעת המוות הפתאומי, מוות לבבי פתאומי, וקצב לב משונה מאוד&quot;, כך כריסטנסן.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;חלבון הספייק גם &quot;משפיע ישירות על השחלות והאשכים&quot;, הוסיפה כריסטנסן. &quot;אנחנו יודעים שבגלל חלקיקי הננו השומניים האלה שתיאורטית היו אמורים להישאר רק בזרוע, אבל בפועל נמצאים בכל רקמות השומן בגוף, במוח, בלב, באשכים ובשחלות, ויוצרים דלקת מסיבית המשבשת את האותות גם בבלוטות יותרת הכליה.&quot;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;כריסטנסן הסבירה שהחיסונים אמורים לגרום לגוף לייצר חלבוני ספייק בתוך תאי הגוף, כדי לעורר תגובה חיסונית. אבל מה שמתרחש בפועל הוא &quot;ייצור מתמשך של חלבון הספייק לאורך זמן&quot;, המוביל למספר סוגים של דלקות כרוניות.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;דלקת היא אחד מ&quot;חמשת מנגנוני הנזק שחלבון הספייק גורם&quot;, אמר כריסטנסן. האחרים הם &quot;זיהומים מתמשכים, חוסר ויסות אוטואימוני, דיסביוזיס במעיים - חיידקים רעים - ולאחר מכן חוסר תפקוד מיטוכונדריאלי.&quot;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;כריסטנסן מתארת את המיטוכונדריה &quot;כתחנת הכוח של התא&quot; ה&quot;מייצרת אנרגיה&quot;. היא ציינה שהאיברים המכילים הכי הרבה מיטוכונדריה הם איברים הדורשים הרבה אנרגיה&quot;, בין היתר המוח והלב.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;כתוצאה מכך, &quot;אנו רואים דיכוי וחוסר ויסות מסיבי במערכת החיסון, דיכוי של מערכת החיסון המולדת שאמורה להאבק בוירוסים, חיידקים ותאי סרטן, חלק מהמערכת החיסונית מדוכאת&quot;.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;אחת התוצאות השכיחות יותר ויותר, היא אמרה, היא סרטן הטורבו. &quot;אנחנו רואים היווצרות מהירה מאוד של סרטן... אנשים שצצים פתאום עם סרטן צוואר הרחם בדרגה 4 או לימפומות בדרגה 4&quot;, אמרה.&lt;/p&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&quot;לגוף שלנו יש מנגנוני ריפוי מדהימים ועוצמתיים&quot;&lt;/h2&gt;&lt;p&gt;כריסטנסן אמרה שרפואת המיינסטרים, סוכנויות הבריאות הממשלתיות והתקשורת &quot;לא עשו שום דבר במשך זמן רב&quot;, כעת אנחנו &quot;מתחילים לראות כמה שבירות בסכר&quot; מפני שיש יותר מדי גופות ויותר מדי רופאים שנפגעו בעצמם.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;הפסגה על ה&quot;הרס הורמונלי&quot; תאפשר לציבור לשמוע מכמה עשרות מומחים &quot;מה זה מה שאנחנו רואים ומה הם המנגנונים מאחורי זה, ומה אנחנו יכולים לעשות כדי לשנות את זה&quot;, אמרה כריסטנסן.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;כריסטנסן מציעה לאנשים לעבוד עם &quot;מישהו שהוכשר ברפואת מערכות שלמות&quot;, השימוש באיברמקטין והידרוקסיכלורוקין &quot;עוזרים לדכא את כל הציטוקינים האלה ואת ייצור הנוגדנים האלה&quot;, שינויים באורח החיים - כולל &quot;מזון נקי, אוויר נקי, מים נקיים ונפש צלולה&quot; - ובניית קהילה.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;אנחנו צריכים לדעת כי לגוף שלנו יש מנגנוני ריפוי מדהימים ועוצמתיים... אלה הדברים שאנחנו יכולים לעשות.&quot;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;המאמר תורגם מאנגלית, ניתן למצוא את&amp;nbsp;&lt;a href=&quot;https://childrenshealthdefense.org/defender/spike-protein-five-mechanisms-damage-human-body/?utm_source=luminate&amp;amp;utm_medium=email&amp;amp;utm_campaign=defender-wk&amp;amp;utm_id=20240616&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;המקור&lt;/a&gt;&amp;nbsp;באתר &quot;The Defender&quot;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://giokle.blogspot.com/feeds/4261750586732389971/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2024/06/blog-post.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/4261750586732389971'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/4261750586732389971'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2024/06/blog-post.html' title='חלבון הספייק מזיק לחמישה מנגנונים בגוף האדם'/><author><name>Unknown</name><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='https://img1.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><thr:total>0</thr:total></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-5905332241404632426.post-23077851300956218</id><published>2024-06-10T13:00:00.004+03:00</published><updated>2024-09-19T18:48:31.367+03:00</updated><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="חיסוני ילדים"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="חיסונים"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="מחקרי חיסונים"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="מחקרים רפואיים"/><title type='text'>400 מחקרים קריטיים על חיסונים שהורים ורופאי ילדים צריכים לדעת עליהם</title><content type='html'>&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;b&gt;ניל ז&#39; מילר, עיתונאי העוסק במחקרים רפואיים המנהל את המכון העולמי לחיסונים &quot;ThinkTwice&quot;, חקר את החיסונים במשך שלושה עשורים וכתב מספר ספרים בנושא, כולל הספר &quot;הסקירה של מילר למחקרי חיסונים קריטיים: 400 מאמרים מדעיים חשובים מסוכמים להורים ולחוקרים.&quot;&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;תקציר:&lt;/p&gt;&lt;p&gt;השוואת שיעורי החיסונים ב-34 מדינות מפותחות גילתה קורלציה משמעותית בין שיעורי תמותת תינוקות לבין מספר מנות החיסון שתינוקות מקבלים. בארה&quot;ב, המדינה שבה נדרשת הכמות הגבוהה ביותר של חיסונים, יש את תמותת התינוקות הגבוהה ביותר.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;מחקרים מראים שככל שתינוק מקבל יותר חיסונים בו-זמנית, כך גדל הסיכון שלו להתאשפז או למות בהשוואה לאלו שמקבלים פחות חיסונים.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;ככל שילד מחוסן מוקדם יותר בינקות, כך גדל הסיכון להתאשפז או למות בהשוואה לילדים המקבלים את אותם חיסונים במועד מאוחר יותר.&lt;/p&gt;&lt;span&gt;&lt;a name=&#39;more&#39;&gt;&lt;/a&gt;&lt;/span&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;חיסונים: האם הם בטוחים? האם הם יעילים?&amp;nbsp;&lt;/h2&gt;&lt;p&gt;על מנת לענות על השאלת האלה נסתייע &lt;a href=&quot;https://bio.prlog.org/Miller_and_Goldman/50001082-neil-z-miller.html&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;בניל ז. מילר&lt;/a&gt;, עיתונאי העוסק במחקרים רפואיים המנהל את המכון העולמי לחיסונים &quot;ThinkTwice&quot;.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;מילר חקר את החיסונים במשך שלושה עשורים וכתב מספר ספרים בנושא, ביניהם &quot;חיסונים: האם הם באמת בטוחים ויעילים?&quot;, &quot;המדריך לבטיחות החיסונים למשפחות מודאגות ולעוסקים בבריאות&quot; ו-&quot;הסקירה של מילר למחקרי חיסונים קריטיים: 400 מאמרים מדעיים חשובים מסוכמים להורים ולחוקרים&quot;.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;הספר &quot;הביקורת של מילר&quot;, אשר פורסם ב-2016, הנו יצירת מופת, בו הוא סוקר את הדאגה &lt;a href=&quot;https://childrenshealthdefense.org/defender/dr-wakefield-protocol-7-film-merck-mumps-vaccine-fraud/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;לבטיחות וליעילות החיסונים&lt;/a&gt; באמצעות 400 מחקרים שפורסמו עם ביקורת עמיתים.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;הספר אינו סוקר מחקרים התומכים בחיסון (כמעט כולם &lt;a href=&quot;https://childrenshealthdefense.org/defender/pediatricians-paid-vaccinate-children-pharma-payment-scheme-dr-paul-thomas/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;ממומנים על ידי תעשיית הפארמה והממשלה&lt;/a&gt;), שכן מחקרים אלו זמינים באתר המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC).&lt;/p&gt;&lt;p&gt;מילר מספר:&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;התחלתי כשהילדים שלי נולדו... לפני יותר מ-30 שנה... כשאשתי הייתה בהריון, הרגשתי שאני חייב לעשות בדיקת נאותות בנושא החיסונים. אבל אני חייב להיות כנה.&quot;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;לפני שבכלל התחלתי לחקור את החיסונים, אשתי ואני די ידענו אינטואיטיבית שאנחנו לא הולכים להזריק לילדים שלנו חיסונים.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;כאשר אני מרצה, לעתים קרובות אני אומר לאנשים, &#39;איך אפשר לצפות להשיגים בריאותיים על ידי הזרקת &lt;a href=&quot;https://childrenshealthdefense.org/defender_category/toxic-exposures/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;חומרים רעילים&lt;/a&gt; לילדים בריאים?&#39;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;ידעתי את זה אינטואיטיבית... אבל עדיין הרגשתי חובה לעשות את בדיקת הנאותות שלי ולבצע את המחקר.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;העניין הוא שכשאני עושה דברים, אני עושה אותם די יסודי... עשיתי את המחקר שלי בספריות רפואיות.&amp;nbsp; התחלתי לאסוף את המומרים ולערוך השוואות.&quot;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;אנשים התחילו להיחשף להמידע שארגנתי. שאלו אותי על חיסונים כבר אז. ארגנתי את הכל בספרון. התחלתי לחלוק את המידע עם אנשים. הכל התגלגל כמו כדור שלג מהספרון הראשון&quot;.&lt;/p&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;אל תאמינו לטיעון &#39;אין ראיות&#39;&lt;/h2&gt;&lt;p&gt;&quot;סקירת מילר&quot; נוצרה בתגובה לפזמון החוזר הנפוץ ש&quot;אין מחקרים המראים שחיסונים אינם בטוחים או לא יעילים&quot;.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;אני שומע את זה לעתים קרובות,&quot; אמר מילר. &quot;הורים באים אליי כל הזמן ואומרים, &#39;הרופא שלי אמר לי שחיסונים בטוחים ואין מחקרים שמוכיחים [אחרת]&#39;. אני עוסק במחקר כבר 30 שנה. אני מכיר אלפי מחקרים שמתעדים את החשש. הספרים שלי מתעדים את כל המחקרים.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;סקירת מילר&quot; ייחודית בכך שהיא מסכמת 400 מחקרים בנקודות עם ציטוטים ישירים מהמחקר - כל מחקר מסוכם בעמוד אחד - בתוספת ציטוטים כדי שניתן יהיה למצוא ולקרוא את המחקר במלואו במידה ונרצה לעשות זאת. כל המחקרים פורסמו בכתבי עת רפואיים, עברו בדיקה של עמיתים ונוספו לאינדקס של הספרייה הלאומית לרפואה.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;לדברי מילר:&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;אלה מחקרים תקפים של חוקרים תקפים בכתבי עת רבים שאנשים שמעו עליהם - The Lancet, New England Journal of Medicine, כל כתבי העת המרכזיים (וכמה מכתבי העת הקטנים יותר, אבל הם עדיין מחקרים תקפים שנבדקו על ידי עמיתים), המוכיחים כי יש בעייה עם החיסונים: קיימות בעיות בטיחות, קיימות בעיות יעילות.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;את כולם מוצאים באותו מקום קונבציונלי,&amp;nbsp;כך שאנשים, כמו רופאים, יוכלו לצרוך את כל המידע במקום אחד.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;הספר הזה מאוד הועיל לרופאים. כאשר רופאים שיושבים על הגדר, או שהם בעד חיסונים, מקבלים את הספר הזה וקוראים אותו, אני שומע הורים שמספרים שהרופא שלהם כבר לא לוחץ עליהם לקבל את החיסונים.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;כעת הרופא שלהם מכבד את ההחלטה של ההורים שלא לחסן או את הבחירה בשגרת חיסונים חלופית, בהתאם לבחירת ההורים.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;אני מדבר על מתן גישה לא מצונזרת ובלתי מוגבלת לכל המידע הזמין על חיסונים.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;גישה לא רק למה שהרופא שלך רוצה שתדע. לא רק למה שחברות התרופות רוצות שתדע ולא רק למה שהמרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) אומר לרופאים לשתף עם המטופלים שלהם.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;אני רוצה שההורים יהיו חופשיים לחלוטין לקבל את ההחלטה האם הם רוצים לחסן את ילדיהם או לא... זו באמת סוגייה קשורה לזכויות אדם.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;למעשה מדובר בבחינת חובת החיסונים. אני חושב שכל החיסונים הם בעייתיים. אני חושב כך, לא רק על סמך מה שאני מרגיש, אלא על סמך ראיות שבחנתי לאורך שנים&quot;.&lt;/p&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;חלק מהבעיה היא קבלת החלטות לא מושכלות&lt;/h2&gt;&lt;p&gt;בסופו של דבר, כל הורה מחליט האם לחסן או לא. הבעיה היא שברוב המקרים זו תהיה החלטה לא מושכלת.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;סוגיה שהועלתה בכמה מספריו הקודמים עוסקת &lt;b&gt;במסעות פרסום של מידע מפרובק&lt;/b&gt;, בכוונה לגרום לך להאמין שהחיסונים יעילים הרבה יותר ממה שהם באמת.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;לדוגמה, הנתונים כל שכיחות מחלה משמשים כדי להצביע על כך שחיסונים הפחיתו באופן דרמטי את שכיחותה של מחלה מסוימת, כאשר בפועל שיעור המחלה כבר ירד ב-90%, או יותר ואפילו יותר במקרים מסוימים, וזה הרבה לפני שהחיסון היה זמין .&lt;/p&gt;&lt;p&gt;במדינות מתפתחות &lt;b&gt;מחלת החצבת &lt;/b&gt;הייתה מאוד בעייתית, בעיקר בגלל &lt;b&gt;תת תזונה, מחסור בוויטמין A, מחסור במים נקיים, ליקויי תברואה וחוסר גישה מהירה לטיפול רפואי&lt;/b&gt;. בעקבות ההתייחסות לגורמים הללו, &lt;b&gt;התמותה מחצבת יורדת מעצמה&lt;/b&gt;.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;מסתבר שויטמין A חשוב במיוחד, ומחקרים בחסות ארגון הבריאות העולמי אישרו שצריכה גבוהה של ויטמין A מספקת לילדים הגנה מפני סיבוכים ומוות הקשורים למחלה.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;u&gt;&lt;b&gt;מילר:&lt;/b&gt;&lt;/u&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;ב-1963, כאשר החיסון נגד חצבת הוצג בארצות הברית, שיעור התמותה מחצבת הציג ירידה דרסטית מסוף שנות ה-50,&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;זה קרה בשל [העובדה] שהאוכלוסייה זכתה להגנה מפני ההשפעות ההרסניות ביותר של המחלה. זה קורה עם הרבה מחלות שונות.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;בספר שלי, יש גרפים ואיורים מסוגים רבים ושונים המסייעים לקורא להבין את הנקודות העיקריות שאני מעלה... כל אחד מהגרפים הללו מראה שהמחלות הללו פחתו באופן משמעותי מעצמן, הרבה לפני שהחיסונים הופיעו.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;למשל, קדחת השנית. לאן נעלמה קדחת השנית? למה אנחנו לא רואים מקרים של קדחת השנית בזמן שלא נערכו מבצעי חיסונים המוניים נגד מחלת השנית? זו נקודה חשובה שצריך להצביע עליה&quot;.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;b&gt;מחלות ילדים רבות מספקות הגנה מפני מחלת הסרטן&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;נקודה משמעותית נוספת היא שישנם עשרות מחקרים המוכיחים כי ההידבקות במחלות ילדים מסוימות למעשה מספקת הגנה מפני סוגים שונים של מחלת הסרטן בשלב מאוחר יותר בחיים - ממלנומה ועד לוקמיה.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;חשוב להבין שכאשר סובלים מזיהום טבעי, הגוף שלנו מפעיל בעוצמה את מנגנון המערכת החיסונית שלו, זהו תהליך שבו הגוף מפתח חסינות טבעית אותנטית לכל החיים, זו חסינות שונה באופן מהותי מהחסינות המלאכותית והזמנית שהחיסון מספק .&lt;/p&gt;&lt;p&gt;אחת הסיבות לכך היא שחיסונים מעוררים חלק שונה לחלוטין במערכת החיסונית שלנו בהשוואה לעוצמת ההגנה מפני זיהומים שנרכשה באופן טבעי. יש אפילו ראיות המצביעות על כך שמחלות ילדים מסייעות בהגנה מפני מחלות לב עתידיות.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;b&gt;&lt;u&gt;מילר:&lt;/u&gt;&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;מחקר יפני... בדק יותר מ-100,000 גברים ונשים בגיל מבוגר. הם הסתכלו אחורה על היסטוריית ההידבקות שלהם במחלות ילדים נפוצות.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;האם הם נדבקו באבעבועות רוח, אדמת, חצבת וחזרת? הם מצאו שהדבקות למעשה מגינה מפני מחלות לב.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;אתה מוגן מפני התקפי לב וסוגים שונים של מחלות טרשת העורקים של מערכות העורקים. מדובר בהגנה על מערכת העורקים כך שאתה מוגן - כשאתה נדבק במחלות האלה - מפני סרטן, מחלות לב, התקפי לב ושבץ מוחי.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;ישנן תיאוריות שונות מדוע זה מתרחש. אבל הדבר החשוב הוא שמחקר אחר מחקר מאשרים שזה קורה&quot;.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;מחקר יפני... בדק יותר מ-100,000 גברים ונשים בגיל מבוגר. הם בחנו את היסטוריית ההידבקות שלהם&amp;nbsp;&amp;nbsp;במחלות הילדות הנפוצות הללו.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;האם הם חלו באבעבועות רוח, אדמת, חצבת וחזרת? מה שהם מצאו זה שההדבקות למעשה מגינה מפני מחלות לב.&lt;/p&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;החיסונים מייוצרים מוטציות בעייתיות&lt;/h2&gt;&lt;p&gt;בעיה נוספת הקשורה לחיסונים, אשר רבים לא מודעים אליה היא העובדה שחיסונים גורמים למוטציות במיקרואורגניזמים הנושאים את המחלה, בדיוק באותו האופן שבו אנטיביוטיקה גורמת לחיידקים לעבור מוטציה.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;למשל, החיסון נגד דיפתריה, טטנוס ושעלת (DTaP), גורם למיקרואורגניזם של השעלת,&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;span style=&quot;background-color: white; color: #4d5156; text-align: left;&quot;&gt;בורדטלה פרטוזיס&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;, לעבור מוטציה ולחמוק מהחיסון. אותו דבר קרה עם חיסון הפנאומוקוק וחיסון האמופילוס שפעת מסוג B (Hib).&lt;/p&gt;&lt;p&gt;מילר:&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;נמנצא, למשל, כי כאשר אתה מקבל חיסון נגד זני מחלה מסוימים, בעוד שלמעשה קיימים זנים מרובים אשר גורמים למחלה, החיסון יראה יעילות בהפחתת שכיחות המחלה רק כאשר מדובר בזן המסוים הזה.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;אבל מה שקורה הוא שהזנים האחרים באים ותופסים את מקומם... והם חוזרים הרבה יותר חזקים.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;זה מה שקרה עם ה- Prevnar, חיסון הפנאומוקוק, נגד מחלת הפנאומוקוק. כל התינוקות המקבלים חיסונים על פי שגרת החיסונים הסטנדרטית של ה-CDC מקבלים את חיסון הפנאומוקוק בגילאי 2, 4 ו-6 חודשים.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;החיסון הזה מכוון רק &lt;b&gt;לשבעה &lt;/b&gt;זנים. &lt;b&gt;לפנאומוקוק יש 90 זנים&lt;/b&gt; שונים המסוגלים לגרום למחלת הפנאומוקוק.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;הם (החיסונים) די יעילים בהפחתת כמות המחלות הנגרמות על ידי אותם זני הפנאומוקוק שהחיסון תוקף. אבל מה שקורה תוך מספר שנים ספורות בלבד, הוא שהזנים האחרים הופכים לנפוצים יותר ורעילים יותר... ואלה תופסים את מקומם של הזנים המקוריים.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&amp;nbsp;ב-2010&amp;nbsp;&amp;nbsp;יצאו עם חיסון חדש... כדי להתמודד עם הירידה ביעילות החיסון בגלל מה שהסברתי זה עתה. החיסון החדש כלל את שבעת הזנים המקוריים ועוד שישה זנים נוספים, אלו שגורמים למרבית מחלות הפנאומוקוק כעת.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;בתוך שנתיים מהחיסון החדש המשודרג והמעודכן לפנאומוקוק, &lt;b&gt;הזנים כבר עברו מוטציה&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;למרבה הצער, מתנכלים ומאשימים הורים רבים בכשלון של החיסונים הללו. אומרים להורים שאם הם לא מחסנים את ילדיהם, הם אחראים להפצת המחלה.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;זה הרעיון שבו ה-CDC, התעשייה הרפואית ותעשיית התרופות משתמשים לצרכי תעמולה. עם זאת, אם ניקרא את המחקרים, נמצא את מה שהמדענים יודעים - הבעיה האמיתית היא&lt;b&gt; הסתגלות אבולוציונית&lt;/b&gt;.&lt;/p&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;לא ניתן להשיג חסינות עדר באמצעות חיסונים&lt;/h2&gt;&lt;p&gt;טיעון מרכזי נוסף לקידם התעמולה לחיסונים המוניים, הוא הטיעון שרק כך ניתן להשיג חסינות עדר. המציאות היא שלעולם לא נוכל להגיע לחסינות עדר באמצעות חיסונים, הסיבה היא ששיעורי התחסנות גבוהים מעודדים את התפתחותם של זנים רעילים יותר הגורמים למחלות קשות יותר.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;באוכלוסייה מחוסנת, דרגת הרעילות גוברת עקב לחץ סלקטיבי, במאבק ההישרדותי של&amp;nbsp;הפתוגן גד החיסון, הוא מפתח מוטציות חזקות יותר, רעילות יותר ועמידות יותר נגד החיסונים.&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;באוכלוסיות לא מחוסנות, הסביבה מקדמת רעילות מופחתת, שכן הפתוגן לא רוצה להרוג את המארח שלו.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;פתוגן חכם הוא כזה שמסוגל להדביק מארחים רבים מבלי להרוג אותם, כי כאשר המארח מת, הפתוגן מאבד את הסביבה שבה תלויה ההישרדות שלו.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;ברגע שהאורגניזם הגורם למחלה עובר מוטציה והופך לרעיל יותר בתוך האוכלוסייה המחוסנת, הוא מגביר את הסיכון לא רק בקרב המחוסנים אלא גם בקרב הלא מחוסנים, שעומדים כעת בפני מוטציה&amp;nbsp;&amp;nbsp;הרבה יותר אלימה.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;מילר:&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;במונחים של חסינות עדר, קיימים לא רק... הלחץ הסלקטיבי הזה שמונע את האפשרות להשיג חסינות עדר (מכיוון שהמיקרואורגניזמים תמיד מנסים לחמוק מהחיסון), על פי האומדנים החיוביים ביותר, חיסון השעלת יעיל רק ב-60%. וזה תופס רק למספר שנים לא רב.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;מחקרים מראים שגם אחרי שלוש, ארבע או חמש שנים, נעלמת היעילות, וחוזרים למצב שבו היינו לפני החיסון.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;איך אפשר לצפות להשיג חסינות עדר עם החיסון נגד שעלת, שיעילותו נמדדת רק ב-60%?&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;אפשר לחסן 100% מהאוכלוסייה ואי אפשר להשיג חסינות עדר עם חיסון שיעילותו נאמדת רק ב-60%. חיסוני שפעת - שנים רבות, חיסונים אלה אינם מתאימים לנגיף המחזורי - כך שיעילותו היא 0%. בשנים הטובות ביותר, יעילות החיסון נאמדה רק ב- 30%, 40% או 50%&quot;.&lt;/p&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;מחקרים מראים שהחיסונים גורמים לעלייה בתמותת התינוקות&lt;/h2&gt;&lt;p&gt;אחד העקרונות של הרפואה הקונבנציונלית הוא שאם מחסנים את כל האוכלוסייה, כולם יהיו בריאים יותר ויהיו פחות מחלות.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;אבל כאשר משווים את שיעורי ההתחסנות מול סטטיסטיקות בריאותיות, מגלים שההפך הוא למעשה הנכון. זהו חלק מהמידע המשכנע ביותר שמילר חולק בספרו.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;לדוגמה, כאשר השוו את שיעורי ההתחסנות ב-34 מדינות מפותחות, הם מצאו התאמה משמעותית בין שיעורי תמותת התינוקות לבין מספר מנות החיסון שהתינוקות קיבלו.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;מדינות מפותחות כמו&amp;nbsp;&lt;a href=&quot;https://childrenshealthdefense.org/defender/childhood-vaccine-schedule-public-health-decline-senate-roundtable/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;ארה&quot;ב הדורשות התחסנות&lt;/a&gt; ברוב החיסונים&amp;nbsp;מציגות את תמותת התינוקות הגבוהה ביותר. ניתן לקרוא את המחקר הזה &lt;a href=&quot;https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3170075/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;כאן&lt;/a&gt;.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;מילר:&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;אני הוא העורך הראשי של המחקר הזה, למעשה. המחבר היה ד&quot;ר גארי גולדמן, אשר עבד עבור ה-CDC במשך שבע שנים. הוא פרש כאשר גילה שה-CDC לא מאפשר לפרסם שום מידע שעלול לפגוע ברעיון שהחיסונים הינם בטוחים ויעילים.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;גולדמן מצא בעיות בחיסון נגד אבעבועות רוח ורצה לפרסם את הנתונים האלה. ב-CDC אמרו לו, &#39;אנחנו לא נאפשר לך לעשות את זה.&#39; זה הזמן שבו גולדמן פרש.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;גולדמן ואני עשינו שני מחקרים שנבדקו על ידי עמיתים.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;ילדים בארה&quot;ב - המחוסנים על פי שגרת החיסונים של ה-CDC - נדרשים לקבל את מירב החיסונים הזמינים בעולם המפותח, למעשה בכל העולם. באופן גלובלי, עשרים ושישה חיסונים. מדינות מפותחות אחרות דורשות פחות.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;מדינות מסוימות דורשות רק 12 חיסונים - שוויץ, שוודיה, איסלנד ומדינות אחרות באירופה - במדינות אלה שיעורי תמותת התינוקות נמוכים יותר. זה מה שהמחקר שלנו בחן. החיסונים מקודמים כמצילי חיים. הם ניתנים לילדים כדי להגן עליהם מפני מוות ממחלות זיהומיות.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;אספנו את לוחות זמני החיסונים של 34 מדינות ומצאנו, שבארצות הברית שיעורי תמותת התינוקות היא הגבוהה ביותר.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;בשלושים ושלוש מדינות בעולם המפותח היו שיעורי תמותת תינוקות נמוכים יותר.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;מצאנו קשר מובהק סטטיסטית. התאמה ישירה בין מספר החיסונים שהמדינה דרשה לתת לתינוקות שלה לבין שיעור תמותת התינוקות. ככל שמדינה דורשת יותר חיסונים, כך שיעור תמותת התינוקות עולה&quot;.&lt;/p&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;מדוע המידע הזה לא מופיע בעמוד הראשון של החדשות?&lt;/h2&gt;&lt;p&gt;רבים מאמינים בתמימות שאם כל זה היה נכון, שאם החיסונים באמת היו עושים יותר נזק מתועלת, זה היה מופיע בעמוד הראשון של החדשות בכל העיתונים ופותח את מהדורות החדשות בפריים טיים. הסיבה לכך שאנחנו שומעים רק לעתים רחוקות אם בכלל, על מחקרים כמו זה, היא כי לתעשיית החיסונים יש אחיזת ברזל ושליטה מלאה על המידע המופץ בפומבי.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;הקנוניה בין סוכנויות רגולטוריות פדרליות, ממשלות, המדיה ותעשיות הפארמה היא רק אחת מני מכשולים רבים אשר מונעים את הפצת המידע החשוב והחיוני הזה.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;יש אנשים כמו ד&quot;ר&lt;b&gt; ג&#39;ולי גרברדינג, שמילאה תפקיד בכיר ב-CDC&amp;nbsp;&lt;/b&gt;במשך שבע שנים, כאחראית על מתן המלצות לטיפול במחלות זיהומיות, בטרם המשיכה לתפקיד הנשיאה בחברת &lt;b&gt;Merck Vaccines&lt;/b&gt;, אחת מיצרניות החיסונים הגדולות בעולם.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;זו רק אחת מתוך עשרות רבות של דוגמאות לדלת המסתובבת הזו, אשר הובילה להתמוטטות הרפואה האמיתית המבוססת על מדע.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;מילר:&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;קיימת בעיה רצינית, והיא שמדענים מובילים משמיטים מידע חשוב מתוך מחקרים מפני שהם מושפעים מהאנשים שמממנים את מחקריהם, לפעמים הם אף נדרשים שלא לפרסם את המחקרים כי הוא לא השיגו את התוצאות שהם בקשו להשיג...&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;קיימת בעיה רצינית עם תעשיית התרופות מפני שהיא השיגה שליטה על ההחלטה אילו מחקרים יתפרסמו. כמו כן, קיימת בעיה רצינית מכיוון שחברות התרופות שולטות בכספי הפרסום שהולכים לאמצעי התקשורת המובילים.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;תקשורת המיינסטרים עושה כ-70% מההכנסה שלה &lt;a href=&quot;https://childrenshealthdefense.org/defender/pfizer-marvel-avengers-covid-boosters-kids/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;מפרסומות פרמצבטיות&lt;/a&gt;. הם לא רוצים לפרסם או לקדם שום דבר, אפילו במהדורות החדשות שלהם שיהיה ביקורתי כלפי חיסונים, כי זה עלול לפגוע בפוטנציאל שלהם להמשיך ולהכניס את מיליוני הדולרים שהם מרוויחים מדי שנה מחברות התרופות&quot;.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;הבעיה הגדולה והחמורה ביותר שאיתה אנו מתמודדים כיום היא שיתוף הפעולה &lt;b&gt;בדחיפה לחובת החיסונים ולביטול הזכות להסכמה מדעת.&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;לדוגמה, התנאי להתקבל ללימודים בבתי הספר בקליפורניה, הוא להיות מחוסנים בכל החיסונים הנדרשים, ללא הסכמה מדעת, &lt;b&gt;זו הפרה חמורה של זכויות אדם&lt;/b&gt;.&lt;/p&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;מחקר מוכיח כי זה מסוכן מאוד לחסן במספר חיסונים בו-זמנית&lt;/h2&gt;&lt;p&gt;המחקר השני שפירסמו מילר וגולדמן ניתח כמעט 40,000 דיווחים על &lt;a href=&quot;https://journals.sagepub.com/doi/pdf/10.1177/0960327112440111&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;תינוקות שסבלו מתופעות לוואי שליליות לאחר החיסונים&lt;/a&gt;. כאן, הם מצאו שתינוקות שקיבלו הכי הרבה חיסונים היו בעלי סיכון גבוה יותר להתאשפז או למות בהשוואה לאלו שקיבלו פחות חיסונים.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;ראוי לציין כי נתונים אלה התקבלו ממסד הנתונים של ווארס (VAERS), מערכת דיווח פסיבית, וכי המחקר אישר כי קיים תת דיווח במערכות הדיווח הפסיביות המוערך ביחס של-50 ל-1.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;המשמעות היא שכשאתה מוצא דיווח אחד ב-VAERS, אתה צריך להכפיל אותו ב-50 כדי להתקרב למציאות, כי בממוצע, רק 1 מכל 50 תופעות לוואי מדווחות.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;לרופאים יש חובה חוקית לדווח ל-VAERS על תופעות לוואי, אבל הם לא עושים זאת, ואין השלכות לאי הגשת דיווח.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;גם הורים יכולים גם לדווח למאגר, מומלץ לכל ההורים לעשות זאת, אם ילדם חווה תופעות לוואי שליליות בעקבות החיסונים.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;נכון להיום, ב-VAERS יש למעלה מ-500,000 דיווחים על תופעות לוואי שליליות מהחיסונים, ומדי שנה מתווספים יותר מ-30,000 דיווחים חדשים.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;מילר וגולדמן הורידו את מסד הנתונים הזה ויצרו תוכנית לחילוץ כל הדיווחים על תינוקות. בסך הכל, הם חילצו את הדיווחים של 38,000 תינוקות שחוו תופעות לוואי שלילית לאחר קבלת חיסון אחד או יותר.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;לאחר מכן הם יצרו תוכנית שהצליחה לקבוע את מספר החיסונים שכל תינוק קיבל לפני שסבל מתופעות לוואי שלילית וריבדו את הדיווחים לפי מספר החיסונים (מאחד עד שמונה), שתינוקות קיבלו בו זמנית לפני שהתגובה השלילית התרחשה.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;הם התמקדו במיוחד בתופעות לוואי שליליות חמורות שדורשות אשפוז או שהובילו למוות.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;להלן הממצאים:&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;/p&gt;&lt;ul style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;li&gt;תינוקות שקיבלו שלושה חיסונים בו-זמנית היו בסבירות סטטיסטית ומובהקת גבוהה יותר להתאשפז או למות לאחר קבלת החיסונים בהשוואה לילדים שקיבלו שני חיסונים בו-זמנית.&lt;/li&gt;&lt;li&gt;תינוקות שקיבלו ארבעה חיסונים בו זמנית היו בעלי סיכוי סטטיסטי ומובהק גבוה יותר להתאשפז או למות מאשר ילדים שקיבלו שניים או שלושה חיסונים, וכך הלאה עד שמונה חיסונים.&lt;/li&gt;&lt;li&gt;ילדים שקיבלו שמונה חיסונים בו-זמנית היו מבחינה סטטיסטית &quot;מחוץ לתרשימים&quot; ובעלי סיכוי גבוה יותר להתאשפז או למות לאחר קבלת חיסונים אלה.&lt;/li&gt;&lt;li&gt;ילדים שקיבלו חיסונים בגיל מוקדם יותר היו בסבירות גבוהה יותר להתאשפז או למות מאשר ילדים שקיבלו את החיסונים בגיל מאוחר יותר.&lt;/li&gt;&lt;/ul&gt;&lt;p&gt;&lt;/p&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;שגרת חיסוני ילדים מבוססת על נוחות, לא על מדע או על בטיחות&lt;/h2&gt;&lt;p&gt;מילר:&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;התעשייה, ה-CDC וד&quot;ר פול אופיט מצהירים כי אפשר לתת מספר חיסונים בו זמנית. אופיט אומר שבאופן תיאורטי אפשר לחסן ב- 10,000 חיסונים בו זמנית; שתינוק יכול להיחשף לכל כך הרבה פתוגנים בו זמנית מבלי להיפגע.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;שגרת החיסונים של ה-CDC דורשת שהילדים יקבלו שמונה חיסונים בגיל חודשיים, שמונה חיסונים בגיל 4 חודשים ושמונה חיסונים בגיל 6 חודשים.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;אני שואל את ההורים, &#39;מתי אי פעם לקחת שמונה תרופות בו זמנית? ... אם אכן אתה לוקח שמונה תרופות בו-זמנית, האם אתה חושב שיהיו לך או לא יהיו לך תופעות לוואי שלילית?&#39;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;מכיוון שטוקסיקולוגים יודעים שככל שאתה נוטל יותר תרופות בו זמנית, כך גדל הפוטנציאל לרעילות סינרגטית או אחרת... המחקר הזה מאשר כי מסוכן לתת מספר חיסונים בו זמנית.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;ה-CDC הרכיב לוח זמנים לחיסונ שגרה המבוסס על נוחות. הם אומרים &#39;תן שמונה חיסונים בגיל חודשיים, תן עוד שמונה חיסונים בגיל 4 חודשים ותן עוד שמונה זריקות דחף בגיל 6 חודשים&#39; כי זה נוח.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;הם חוששים שהורים לא יבואו לרופא הילדים שוב ושוב ושוב אם הם יצטרכו לחזור ולחזור לקבל חיסונים נוספים, אז הם דוחפים מספר זריקות בבת אחת.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;הם החליטו, &#39;אנחנו נערוך את לוח הזמנים הזה על סמך נוחות&#39;. לא על סמך ראיות. לא על בסיס מדעי. אין שום דבר מדעי בלוח הזמנים של חיסוני השגרה המומלץ על ידי ה-CDC. הוכחנו את זה במחקר שלנו.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;הראינו גם שלילדים שקיבלו חיסונים בגיל מוקדם יותר יש סיכון גבוה יותר באופן מובהק סטטיסטית להתאשפז או למות בהשוואה לילדים שמקבלים את החיסונים בגיל מאוחר יותר.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;חילקנו את זה לילדים שמקבלים את החיסונים בגיל 6 חודשים בהשוואה לילדים שמקבלים את החיסונים בששת החודשים האחרונים של הינקות.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;שוב, מובהק סטטיסטית מחוץ לתרשימים, כי הרבה יותר מסוכן לתת לתינוקות צעירים יותר חיסונים מרובים מאשר לתת לתינוקות גדולים יותר חיסונים מרובים.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;זה הגיוני כי הם נותנים את אותה מנה ליילוד או לתינוק שמשקלו עשוי להיות 3, 3.5, 4, 4.5 או 5 ק&quot;ג בגיל חודשיים לעומת ילד שמשקלו 6 או 8 ק&quot;ג... בגיל מאוחר יותר.&quot;&lt;/p&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;מידע נוסף&lt;/h2&gt;&lt;p&gt;ניתן למצוא את&amp;nbsp;&lt;b&gt;&quot;הסקירה של מילר למחקרי חיסונים קריטיים: 400 מאמרים מדעיים חשובים מסוכמים להורים ולחוקרים.&quot;&lt;/b&gt;&amp;nbsp;באתר &lt;a href=&quot;http://thinktwice.com&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;thinktwice.com&lt;/a&gt;. ספר זה הוא משאב רב ערך עבור הורים שרוצים לעשות בדיקת נאותות לפני שהם מחליטים אם לחסן או לא לחסן את ילדיהם.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;באתר נוכל למצוא גם את ספריו האחרים, יחד עם מחקרים ופרסומים הנוגעים לחששות מפני הבטיחות והיעילות של חיסונים.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;משאב נוסף הוא &lt;a href=&quot;https://www.nvic.org/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;המרכז הלאומי למידע על חיסונים&lt;/a&gt; (NVIC). NVIC הוא מוביל הדעה בכל הנוגע לחינוך הציבור בקשר למאמצים להטיל את חובת ההתחסנות, וכיצד&amp;nbsp;&lt;a href=&quot;https://childrenshealthdefense.org/defender/2023-state-vaccine-laws-cola/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;לשמר את חירויות הבריאות שלנו&lt;/a&gt; ברמה המקומית, המדינתית והפדרלית.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;בסופו של דבר, כל אחד יצטרך לעשוטת את הבחירה שלו ביחס לחיסונים. המפתח הוא לקחת החלטה מושכלת - להבין ולשקול את הסיכונים והיתרונות הפוטנציאליים.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;כדי לעשות זאת, צריך שתהיה לנו גישה לשני צדדי הדיון, ומילר עשה לכולנו טובה גדולה בכך שהפך את הצד החבוי של המשוואה לנגיש יותר.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;מאמר זה פורסם במקור על ידי מרקולה,&amp;nbsp; ב-2 ביולי 2017, המאמר הנוכחי הינו תרגום למהדורה מחודשת שפורסמה באתר: &lt;a href=&quot;https://childrenshealthdefense.org/community-forum/400-critical-vaccine-studies-parents-pediatricians-cola/?utm_source=luminate&amp;amp;utm_medium=email&amp;amp;utm_campaign=defender&amp;amp;utm_id=20240513&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;&quot;Children&#39;s Health Defence&quot;&lt;/a&gt;, בתאריך: 13/05/2024.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;a href=&quot;https://childrenshealthdefense.org/community-forum/400-critical-vaccine-studies-parents-pediatricians-cola/?utm_source=luminate&amp;amp;utm_medium=email&amp;amp;utm_campaign=defender&amp;amp;utm_id=20240513&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;מקור&lt;/a&gt;&lt;/p&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://giokle.blogspot.com/feeds/23077851300956218/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2024/06/400.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/23077851300956218'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/23077851300956218'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2024/06/400.html' title='400 מחקרים קריטיים על חיסונים שהורים ורופאי ילדים צריכים לדעת עליהם'/><author><name>Unknown</name><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='https://img1.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><thr:total>0</thr:total></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-5905332241404632426.post-9100442346600425680</id><published>2024-05-15T12:38:00.001+03:00</published><updated>2024-09-13T16:28:11.108+03:00</updated><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="ארגון הבריאות העולמי"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="הקרן ביל ומלינדה גייטס"/><title type='text'>כיצד ממומן ארגון הבריאות העולמי, ומדוע הוא מסתמך כל כך על ביל גייטס?</title><content type='html'>&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;b&gt;מבקרים מתלוננים על התפקיד העיקרי שהקרן ביל ומלינדה גייטס ממלאת במימון ארגון הבריאות העולמי, אבל למי עוד יכולה הסוכנות לפנות?&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;b&gt;הקרן של ביל ומלינדה גייטס - עדיין עומדת איתנה למרות ששני מייסדיה נפרדו לאחר 27 שנות נישואים - ציינה בחודש שעבר שזה &quot;לא נכון&quot; שארגון פילנטרופי לוקח על עצמו תפקיד מרכזי במימון ארגון הבריאות העולמי (WHO).&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;/p&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhvhCr3WsfLxWGRMVdfhYMkkC6BJf-j3mA7-0J5trbYM5v_D8hFP8MxrMdhZxc7IGs5MdagpJsSrKUSNAZei95DfuuJw14rTYfdAqNgaKMO5HN5voi7bx0qy4vtjBd_oQmSlb1Q9-fu4c0hX9kjhPAqR3e9_pyFjwslL9Lj3wvM3I61uwaTJqE0x-k4Q3g/s960/%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F%20-%20%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%9F%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%92%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1.png&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;ההשקעות של הקרן של ביל ומלינדה גייטס&quot; border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;720&quot; data-original-width=&quot;960&quot; height=&quot;240&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhvhCr3WsfLxWGRMVdfhYMkkC6BJf-j3mA7-0J5trbYM5v_D8hFP8MxrMdhZxc7IGs5MdagpJsSrKUSNAZei95DfuuJw14rTYfdAqNgaKMO5HN5voi7bx0qy4vtjBd_oQmSlb1Q9-fu4c0hX9kjhPAqR3e9_pyFjwslL9Lj3wvM3I61uwaTJqE0x-k4Q3g/w320-h240/%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F%20-%20%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%9F%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%92%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1.png&quot; title=&quot;כיצד ממומן ארגון הבריאות העולמי, ומדוע הוא מסתמך כל כך על ביל גייטס?&quot; width=&quot;320&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;span&gt;&lt;a name=&#39;more&#39;&gt;&lt;/a&gt;&lt;/span&gt;&lt;p&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;במהלך השנים, הפילנתרופים המיליארדרים הפכו לתורם השני בגודלו של ארגון הבריאות העולמי, מה שהופך את סוכנות הבריאות לתלויה מאוד בתמיכתם כדי להמשיך לתפקד.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;מומחי בריאות עולמיים אומרים שהכסף הזה אמנם מבורך, אבל הוא נותן לגייטס השפעה גדולה ומדגיש את בעיית המימון הכרונית שהארגון נאלץ להתמודד איתה בעת שהוא מתמודד עם יותר ויותר משברי בריאות.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;לדבר לורנס גוסטין, מנהל שיתוף הפעולה של ארגון הבריאות העולמי ושל המרכז לחוק הבריאות הלאומי והעולמי, &quot;ל-WHO יש תקציב שנתי שהוא פחות מהתקציב של של בית חולים אוניברסיטאי גדול בארצות הברית ורבע מהתקציב של המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC)&quot;.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;עם זאת, יש לה אחריות עצומה לבריאות העולמית, כולל תגובה למצבי חירום בריאותיים ציבוריים כגון COVID-19, Mpox (לשעבר אבעבועות רוח), אבולה ופוליו&quot;, אמר ל- Euronews Next.&lt;/p&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;כיצד ממומן ארגון הבריאות העולמי?&lt;/h2&gt;&lt;p&gt;סוכנות הבריאות מקבלת מימון ממדינות חברות המשלמות דמי חבר, לצד תרומות נוספות מרצון ממדינות חברות ושותפים אחרים כמו הקרן של ביל ומלינדה גייטס.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;המדינות החברות משלמות מה שנקרא &quot;תרומות מוערכות&quot;, אחוז מהתמ&quot;ג של מדינה אשר נקבע כל שנתיים באסיפת הבריאות העולמית. בדרך כלל, סכומים אלה מכסים פחות מ-20 אחוז מהתקציב הכולל של ארגון הבריאות העולמי.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;כלומר, למעלה מ-80% מהמימון של ארגון הבריאות העולמי מסתמך על &quot;תרומות מרצון&quot;, כלומר כל סכום כסף שניתן באופן חופשי על ידי תורמים, בין אם מדינות חברות, ארגונים לא ממשלתיים, ארגונים פילנתרופיים או גופים פרטיים אחרים.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;תרומות וולונטריות אלו מיועדות בדרך כלל לפרויקטים או מחלות ספציפיות, כלומר &lt;b&gt;ארגון הבריאות העולמי אינו יכול להחליט באופן חופשי כיצד להשתמש בהן.&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;כרגע, ל-WHO יש שליטה מלאה רק על כרבע מהתקציב שלו&quot;, אמר גוסטין.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;לכן, ארגון הבריאות העולמי אינו יכול לקבוע את סדר היום הבריאותי העולמי ונאלץ לקבל את עצתם של תורמים עשירים, מדינות עשירות באירופה ובצפון אמריקה ושל ארגונים פילנתרופים עתירי ממרון כמו קרן גייטס&quot;.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;למרות שגוסטין &quot;בוודאי&quot; רוצה שהקרן תמשיך לממן את ארגון הבריאות העולמי, הוא טוען שארגון הבריאות צריך את החופש להשתמש בכספים &quot;לפי שיקול דעתו בנושאים שלדעת המנכ&quot;ל הם החשובים ביותר בעולם&quot;.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;נכון לעכשיו, ל-WHO יש שליטה מלאה רק על כרבע מהתקציב שלו. לפיכך, ארגון הבריאות העולמי לא יכול לקבוע את סדר היום הבריאותי העולמי והוא נאלץ להתקפל ולפעול לפי גחמותיהם של תורמים עשירים.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;הקרן של ביל ומלינדה גייטס לבדה אחראית ליותר מ-88% מהסכום הכולל שנתרם על ידי קרנות פילנתרופיות ל-WHO. תורמים נוספים כוללים את קרן משפחת בלומברג (3.5 אחוזים), קרן Wellcome Trust (1.1 אחוז) וקרן רוקפלר (0.8 אחוז).&lt;/p&gt;&lt;p&gt;בעוד שהרכב התקציב הכולל של ארגון הבריאות העולמי השתנה במהלך השנים, קרן גייטס נשארה בעקביות בין התורמים המובילים שלה.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;בשנים 2018-2019, ארצות הברית הייתה התורמת הגדולה ביותר עם 893 מיליון דולר, והיווה כ-15% מתקציב ארגון הבריאות העולמי. קרן גייטס הגיעה רק למקום השני, עם 531 מיליון דולר.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;גרמניה עקפה לזמן קצר את ארה&quot;ב כתורמת הגדולה ביותר בשנים 2020-2021 במהלך הקיצוצים במימון בעידן טראמפ, אך קרן גייטס עדיין שמרה על המקום השני. תורמים מובילים אחרים כוללים את בריטניה והנציבות האירופית.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;קלי לי, פרופסור לבריאות הציבור באוניברסיטת סיימון פרייזר שחיברה ספר על ארגון הבריאות העולמי, אמרה כי הסוכנות סובלת מ&quot;מחסור כרוני במשאבים&quot; שמפריע ליכולתה למלא בהצלחה את המנדט המקורי שלה.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;היא הסבירה שהמצב &quot;החמיר באופן משמעותי&quot; כאשר המדינות החברות החליטו להקפיא את התרומות שלהן בשנות השמונים והתשעים.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;זה אומר שהתקציב הדו-שנתי של ארגון הבריאות העולמי הצטמצם יותר ויותר עם הזמן. לקראת מגיפת ה-COVID-19, ארגון הבריאות העולמי קיצץ באנשי צוות ובפעילויות אשר השפיעו על יכולתו להגיב למצבי חירום בריאותיים&quot;, אמרה.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&quot;לאחר מכן נאלץ ארגון הבריאות העולמי לפנות בקריאה אל הקהילה הגלובלית לבקש את המשאבים הדרושים כדי להילחם במגיפה. זה כמו לבנות תחנת כיבוי כשפורצת שריפה&quot;.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;כתוצאה מהקפאת חלק מתקציבו, ארגון הבריאות העולמי הסתמך יותר ויותר על תרומות וולונטריות, שחלקן התרחב מכרבע מהתקציב הכולל בשנות ה-70 לכ-80% כיום.&lt;/p&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;כיצד משתמשים בכספים?&lt;/h2&gt;&lt;p&gt;&lt;a href=&quot;https://www.gatesfoundation.org/about/financials/annual-reports/annual-report-2022&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;רוב התרומות הוולונטריות הללו &quot;מוגדרות&quot;&lt;/a&gt; - כלומר הן קשורות לתוכנית ספציפית או לקמפיין בריאותי כזה או אחר באזור מסוים של העולם וכפוכה למסגרת זמן מפורטת במהלכה.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;מיגור הפוליו, למשל, היא התוכנית הממומנת ביותר של ארגון הבריאות העולמי, בעיקר בגלל &lt;b&gt;שחלק גדול מהתרומות של קרן גייטס הופנו למטרה זו.&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;ההתמקדות במחלות ספציפיות מאלצת את ארגון הבריאות העולמי להתחנן למימון לטובת מטרות אחרות, כמו קידום כיסוי בריאות אוניברסלי במדינות עניות או הכנת העולם למגיפה הבאה.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;ארגון הבריאות העולמי עצמו מצר על היעדר מימון גמיש ואמין המאפשר לו להגיב במהירות למצבי חירום בריאותיים. &lt;a href=&quot;https://www.euronews.com/health/2023/02/03/how-is-the-world-health-organization-funded-and-why-does-it-rely-so-much-on-bill-gates#:~:text=The%20Bill%20%26%20Melinda%20Gates%20Foundation%20alone%20is%20responsible%20for%20over,Foundation%20(0.8%20per%20cent).&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;הארגון לא השיב לבקשתו של Euronews Next להגיב.&lt;/a&gt;&lt;/p&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;האם הקרן של ביל ומלינדה גייטס לקחה על עצמה תפקיד גדול מדי?&lt;/h2&gt;&lt;p&gt;תרומת הכספים העצומה של קרן גייטס פוגעת בעצמאות של ארגון הבריאות העולמי, שהרי ידוע כי בעל המאה הוא בעל הדעה.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&amp;nbsp;האם זהו ממשל תקין? האם האחריות, הייצוגיות והלגיטימיות המרוכזות בידיו של גורם אחד בעל השפעה כל כך גדולה, עונה על האינטרס הציבורי, או שמא הדבר משרת אינטרסים אישיים המעניקים לגייטס, כוח, שליטה ורווחים כלכליים עצומים? ללא ספק, &lt;b&gt;ההתנהלות הזו אינה תקינה ואינה דמוקרטית&lt;/b&gt;.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;זה לא נכון שפילנתרופיה פרטית תהיה אחד מהמממנים הגדולים ביותר למאמצים לקידום הבריאות העולמית, על כל פנים לא כאשר התרומות מותנות בקביעת סדר היום ובשליטה של התורם בייעוד של כספי התרומות.&lt;/p&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://giokle.blogspot.com/feeds/9100442346600425680/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2024/05/blog-post_15.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/9100442346600425680'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/9100442346600425680'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2024/05/blog-post_15.html' title='כיצד ממומן ארגון הבריאות העולמי, ומדוע הוא מסתמך כל כך על ביל גייטס?'/><author><name>Unknown</name><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='https://img1.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><media:thumbnail xmlns:media="http://search.yahoo.com/mrss/" url="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhvhCr3WsfLxWGRMVdfhYMkkC6BJf-j3mA7-0J5trbYM5v_D8hFP8MxrMdhZxc7IGs5MdagpJsSrKUSNAZei95DfuuJw14rTYfdAqNgaKMO5HN5voi7bx0qy4vtjBd_oQmSlb1Q9-fu4c0hX9kjhPAqR3e9_pyFjwslL9Lj3wvM3I61uwaTJqE0x-k4Q3g/s72-w320-h240-c/%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F%20-%20%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%9F%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%92%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1.png" height="72" width="72"/><thr:total>0</thr:total></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-5905332241404632426.post-1741848630685016210</id><published>2024-05-14T18:16:00.006+03:00</published><updated>2024-09-13T17:12:07.354+03:00</updated><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="ארגון הבריאות העולמי"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="מוכנות למגפה"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="תאגידי הפארמה"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="תקנות הבריאות הבינלאומיות"/><title type='text'>לעצור מיד את ההשתלטות הגלובלית של ארגון הבריאות העולמי</title><content type='html'>&lt;p&gt;&lt;b&gt;ארגון הבריאות העולמי (WHO) מוביל להשתלטות גלובלית חסרת תקדים על בריאות הציבור במסווה של &quot;מוכנות למגפה&quot;.המדינות החברות ב-WHO יתכנסו מה-27 במאי עד ה-1 ביוני כדי להשתתף בכנס של הארגון בז&#39;נבה, שוויץ, המדינות השותפות תתבקשנה להצביע בעד שתי הצעות - &quot;הסכם המוכנות למגיפה של ארגון הבריאות העולמי&quot; ותיקונים לתקנות הבריאות הבינלאומיות (IHR) - שיעניקו ל-WHO סמכות בלתי מוגבלת לכפות את החלטותיה על ממשלות ברחבי העולם, סמכות ושליטה המאיימות קשות על זככןיןת האדם וחירותו.&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;a href=&quot;https://www.who.int/news/item/07-10-2023-governments-make-progress-towards-agreeing-amendments-to-the-international-health-regulations-(2005)&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;תקנות הבריאות הבינלאומיות (2005) (IHR)&lt;/a&gt; מספקות מסגרת חוקית כוללת &lt;b&gt;המגדירה את הזכויות והחובות &lt;/b&gt;של המדינה בעת הצורך להתמודד עם אירועי בריאות ומצבי חירום אשר שלדעתם, יש להם פוטנציאל לחצות גבולות.&lt;/p&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgYZpRchqqr_jS3p_h1v1ZlcJoa5i1As6ejp-WJGjfgYpOHeB2Ed1T349ytdWlGpPmf9qeVYgQ1YE7FE423VzC4ov7bdLfq3Iy7PwVL62Oxa5pTsYluUC-6z8WsKKyG4URqFquybpmCT3etmqXLNX4V-teNgLpoAuWEcOQHh9LJrlEM0_JSM8hmWCZ23RU/s702/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%9C%20%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%AA%20%D7%9C%D7%90%20%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F%20%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99.png&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;ישראל אומרת לא לארגון השחיתות העולמי&quot; border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;702&quot; data-original-width=&quot;550&quot; height=&quot;320&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgYZpRchqqr_jS3p_h1v1ZlcJoa5i1As6ejp-WJGjfgYpOHeB2Ed1T349ytdWlGpPmf9qeVYgQ1YE7FE423VzC4ov7bdLfq3Iy7PwVL62Oxa5pTsYluUC-6z8WsKKyG4URqFquybpmCT3etmqXLNX4V-teNgLpoAuWEcOQHh9LJrlEM0_JSM8hmWCZ23RU/w251-h320/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%9C%20%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%AA%20%D7%9C%D7%90%20%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F%20%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99.png&quot; title=&quot;לעצור מיד את ההשתלטות הגלובלית של ארגון הבריאות העולמי&quot; width=&quot;251&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;br /&gt;&lt;div&gt;&lt;a href=&quot;https://www.who.int/health-topics/international-health-regulations#tab=tab_1&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;ה-IHR הינו כלי משפטי בינלאומי המחייב מבחינה משפטית&amp;nbsp; 196 מדינות&lt;/a&gt;, בכללן 194 המדינות החברות ב-WHO. ההסבר של הארגון לצורך ב-IHR הוא, כי הוא צמח כתגובה למגיפות קטלניות שפעם השתלטו על אירופה. התקנות הללו קובעות מה הן הזכויות והחובות החלות על המדינה, וכוללות את הדרישה לדווח על אירועי בריאות. כמוכן, התקנות מתארות מת מה הם הקריטריונים שיקבעו האם אירוע מסוים מהווה או לא מהוו את מה שהם מכנים: &quot;מצב חירום לבריאות הציבור הנוגע לבריאות הבינלאומית&quot;.&lt;/div&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;מי קובע את תקנות&amp;nbsp;ה-IHR?&lt;/h2&gt;&lt;p&gt;ל- 196 מדינות יש קשר ל-IHR: כל 194 המדינות החברות ב-WHO, בנוסף, ליכטנשטיין והכס הקדוש. 196 המדינות החברות הן אלו שמנהלות את המשא ומתן על תקנות ה-IHR המוצעות, דרך ה-WGHIR (קבוצה שעובדת על התקנות). קבוצת ה-WGIHR פועלת כתת מחלקה של עצרת הבריאות העולמית. המשא ומתן מתנהל בקבוצות WGIHR, הקבוצה מורכבת מנציגים מכל אזור המקושר לארגון הבריאות העולמי, והיא כוללת שני יושבי ראש משותפים. על פי בקשת המדינות החברות, מזכירות ארגון הבריאות העולמי מספקת תמיכה ל-WGIHR, הכולל הלשכה, לכינוס ישיבותיה ומתן שירותים ומתקנים הדרושים לעבודתו, כמו גם מידע וייעוץ.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;ממשלת ישראל תומכת וצפויה להתחייב לשתי ההצעות של ארגון הבריאות העולמי, מבלי ליידע את הציבור, תוך רמיסה גסה של זכויות אדם בסיסיות וכן את ערכי הדמוקרטיה.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;התיקונים של ארגון הבריאות העולמי לתקנות הבריאות הבינלאומיות (IHR) ול&quot;הסכם המגיפה&quot; החדש מאיימים על חופש הבריאות של כל המדינות החברות בו ושל אזרחיהן. אסיפת הבריאות העולמית תוכל להצביע על שינויים למרות שלא סיפקה למדינות החברות את הטקסט של התיקונים המוצעים ארבעה חודשים מראש, כנדרש בסעיף 55 ל-IHR.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;על מדינת ישראל להתנגד לתיקוני IHR ול&quot;הסכם המגיפה של ארגון הבריאות העולמי&quot;.&lt;/p&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;התיקונים המוצעים:&lt;/h2&gt;&lt;p&gt;&lt;/p&gt;&lt;ul style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;li&gt;לאפשר לאורגון הבריאות העולמי לעקוב אחר מידע מקוון ולהטיל צנזורה על מידע שלדעת הארגון הוא &quot;מידע מטעה&quot;.&lt;/li&gt;&lt;li&gt;להעניק ל-WHO את הסמכות לדרוש מכל אזרח בעולם מסמכים בריאותיים (כמו דרכון חיסונים, זיהוי דיגיטלי...), לצורך כפיית פרוצדורות רפואיות וככלי להטלת סנקציות ומגבלות על מי שאינו נושא אותם (איסור יציאה מהארץ, סגר, חסימת החשבון בבנק, פיטורין ועוד...).&lt;/li&gt;&lt;li&gt;לאפשר לארגון לכפות סגרים, עטיית מסכות, זריקות... בכל עת שיתחשק לו להכריז על מצב חירום.&lt;/li&gt;&lt;li&gt;להעניק ל-WHO את הסמכות להכריז על &quot;מצב חירום בריאותי גלובלי&quot; כרצונו.&lt;/li&gt;&lt;/ul&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://giokle.blogspot.com/2014/10/blog-post_11.html&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;ארגון הבריאות העולמי משרת את האינטרסים הכלכליים של תאגידי הפארמה&lt;/a&gt;&lt;/h2&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiRcineKdCvjhNEb8ZILs1KRpelG5PsmSFew9UVErI3Ei_eKSq4zk9oAgMGjhIPXyUNsZ3z0T3_stOy1byAfUqXlxtz9Mjt-FNH8a51SkZ4x_6TWTN3rEmvXZPtlSH2RKOBvzIbuXUfBiOm4RM81K4t8fQ-O3JVcvGM2sgwdifkeTxVFY3tCCcr0hHSmgQ/s1422/Who%20shapes%2014.png&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;עשרת התורמים המובילים לארגון הבריאות העולמי&quot; border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;1078&quot; data-original-width=&quot;1422&quot; height=&quot;304&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiRcineKdCvjhNEb8ZILs1KRpelG5PsmSFew9UVErI3Ei_eKSq4zk9oAgMGjhIPXyUNsZ3z0T3_stOy1byAfUqXlxtz9Mjt-FNH8a51SkZ4x_6TWTN3rEmvXZPtlSH2RKOBvzIbuXUfBiOm4RM81K4t8fQ-O3JVcvGM2sgwdifkeTxVFY3tCCcr0hHSmgQ/w400-h304/Who%20shapes%2014.png&quot; title=&quot;התורמים המובילים לארגון הבריאות העולמי&quot; width=&quot;400&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להפקיר את גורלה ואת גורל אזרחיה בידי גורמים זרים. אסור לנו להרשות לממשלה להפקיר את גורלנו&amp;nbsp; לטובת אינטרסים זרים של גופים המנוהלים על ידי בעלי הון (הקרן של ביל ומלינדה גייטס, הפוראום הכלכלי העולמי של קלאוס שוואב, הקרן של פורד, הקרן של סוזן ת&#39;ומפסון באפט, הקרן של משפחת וולטון...) המתיימרים להשתלט ולשעבד את כל אזרחי העולם. הממשלה הנוכחית מכרה אותנו! שתיקת חברי הכנסת שאינם חברים בממשלה, לנוכח פשעי הממשלה, כמוה כתמיכה בפשעיה. בכנסת יושבים 120 פושעים המשרתים אינטרסים זרים ובכך הם מסכנים את ריבונותה של מדינת ישראל, את ביטחוננו ואת עתיד ילדינו.&lt;/p&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://giokle.blogspot.com/feeds/1741848630685016210/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2024/05/blog-post.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/1741848630685016210'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/1741848630685016210'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2024/05/blog-post.html' title='לעצור מיד את ההשתלטות הגלובלית של ארגון הבריאות העולמי'/><author><name>Unknown</name><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='https://img1.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><media:thumbnail xmlns:media="http://search.yahoo.com/mrss/" url="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgYZpRchqqr_jS3p_h1v1ZlcJoa5i1As6ejp-WJGjfgYpOHeB2Ed1T349ytdWlGpPmf9qeVYgQ1YE7FE423VzC4ov7bdLfq3Iy7PwVL62Oxa5pTsYluUC-6z8WsKKyG4URqFquybpmCT3etmqXLNX4V-teNgLpoAuWEcOQHh9LJrlEM0_JSM8hmWCZ23RU/s72-w251-h320-c/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%9C%20%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%AA%20%D7%9C%D7%90%20%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F%20%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99.png" height="72" width="72"/><thr:total>0</thr:total></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-5905332241404632426.post-7929160163029536987</id><published>2024-05-12T16:38:00.005+03:00</published><updated>2024-09-13T17:21:51.901+03:00</updated><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="בשר מתורבת"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="בשר שגדל במעבדה"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="האם בשר שגדל במעבדה בטוח"/><title type='text'>בשר שגדל במעבדה: 53 סיכונים שזוהו על ידי FAO-WHO</title><content type='html'>&lt;p&gt;&lt;b&gt;שאלת המפתח בנושא התזונה כיום, היא: האם בשר שגדל במעבדה בטוח? על פי ניתוח מעמיק חדש של FAO (ארגון המזון והחקלאות של האו&quot;ם) ופאנל מומחים של ארגון הבריאות העולמי (WHO), קיימות 53 סכנות בריאותיות פוטנציאליות. עם העלייה בייצור מזון מסחרי מבוסס תאים, גוברת הדחיפות לענות על אחת השאלות החשובות ביותר: האם מוצרים אלה בטוחים?&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;/p&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhhJ3UGpJ2GCYab7FCafIfeVS76B-kLhlxJdSrTG9b7LbFc4UPLbLSrWv2Mo54p_Ahy1LS_BuljzDh3V2WX_5i8x4Ejno4sSWeoh4GTJw_IAhXultWEHUQRZUlI1tXIOTEGyzw1eqBWYP-7Zb069agmlmhuOwR41Hr7PQej1qoFcexDtBJGNiCH6Lh3DJ8/s551/%D7%91%D7%A9%D7%A8%20%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA%20%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.png&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;ישראל מאשרת מכירת בשר בקר מתורבת לציבור&quot; border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;551&quot; data-original-width=&quot;544&quot; height=&quot;320&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhhJ3UGpJ2GCYab7FCafIfeVS76B-kLhlxJdSrTG9b7LbFc4UPLbLSrWv2Mo54p_Ahy1LS_BuljzDh3V2WX_5i8x4Ejno4sSWeoh4GTJw_IAhXultWEHUQRZUlI1tXIOTEGyzw1eqBWYP-7Zb069agmlmhuOwR41Hr7PQej1qoFcexDtBJGNiCH6Lh3DJ8/w317-h320/%D7%91%D7%A9%D7%A8%20%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA%20%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.png&quot; title=&quot;בשר שגדל במעבדה: 53 סיכונים שזוהו ע&amp;quot;י ה-WHO ו-FAO&quot; width=&quot;317&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;p&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;ארגון המזון והחקלאות של האו&quot;ם (FAO), בשיתוף עם ארגון הבריאות העולמי (WHO), פרסמו מסמך, &lt;b&gt;&lt;a href=&quot;https://docs.google.com/viewer?url=http%3A%2F%2Fmeatthefacts.eu%2Fwp-content%2Fuploads%2F2023%2F04%2FFAO-WHO-cell-based-food-and-health-2023.pdf&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;&quot;היבטי הבטיחות של מזונות מבוססי תאים&quot;&lt;/a&gt;&lt;/b&gt;. המסמך בן 134 העמודים, המבוסס על ספרות מדעית ענפה, נועד לחלוק את המידע העדכני עם &lt;b&gt;בעלי עניין&lt;/b&gt; רלוונטיים וליידע את הצרכנים בנוגע להיבטי בטיחותם של מזונות מבוססי תאים.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;במהלך ההתייעצויות של המומחים נדונו כל הסיכונים הפוטנציאליים במהלך ארבעת שלבי הייצור של מזון מבוסס תאים: השגת התאים, גידול וייצור התאים, קצירת התאים ועיבוד המזון. התוצאות מראות כי &lt;b&gt;קיימים 53 מקורות פוטנציאליים לסכנות&lt;/b&gt; שעלולים להוביל &lt;b&gt;לבעיות ולהשלכות בריאותיות שליליות&lt;/b&gt;. אלה כוללים: זיהום שמקורו &lt;b&gt;במתכות כבדות&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;מיקרו-פלסטיק וננו-פלסטיק, אלרגנים כגון תוספים לשיפור הטעם והמרקם&lt;/b&gt; של מוצרים אלו, מזהמים כימיים, רכיבים רעילים, אנטיביוטיקה ופריונים (אלו הם חלקיקי חלבון אשר גורמים למחלות מוח כמו BSE, סקראפי ומחלת קרויצפלד-יעקב. הפריונים אינם נראים במיקרוסקופ, אינם מכילים חומצת גרעין ועמידים מאוד להרס).&lt;/p&gt;&lt;span&gt;&lt;a name=&#39;more&#39;&gt;&lt;/a&gt;&lt;/span&gt;&lt;p&gt;&lt;b&gt;רוב סכנות הבטיחות הפוטנציאליות&lt;/b&gt; בייצור מזון מבוסס תאים, כגון מזהמים ושאריות מיקרוביולוגיות, אינן חדשות. קיימים כלים רבים להפחתת הסיכונים מפני סכנות הבטיחות מזון נפוצים כאלה, קיימים כלים רבים להפחתת הסיכונים, כגון היגיינה, תהליך הייצור, תרבית תאים, ניתוח סיכונים ונקודות בקרה קריטיות (HACCP), כמו גם העקרונות והשיטות הכלליים להערכת הבטיחות של המוצר הסופי. &lt;b&gt;המומחים הסכימו כי קיימים סיכונים רבים&lt;/b&gt; במזונות המיוצרים באופן קונבנציונלי, וכי צריך להתמקד בחומרים ספציפיים: תשומות, מרכיבים ואלרגנים פוטנציאליים וכן בציוד, הממלאים תפקיד בייצור מזון מבוסס תאים.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;יש להקדיש תשומת לב מיוחדת למנגנון התפשטות התאים בביוראקטורים (מכשיר שבו מתבצעת תגובה או תהליך ביולוגי, במיוחד בקנה מידה תעשייתי), תוך שימוש ברכיבים ביולוגיים כגון גורמי גדילה והורמונים מנסיוב בעלי חיים או ממקור שאינו מבעלי חיים כדי לעורר ולהאיץ את גידול התאים. מולקולות פעילות ביולוגית אלו עלולות &lt;b&gt;להפריע לחילוף החומרים או להיות קשורות להתפתחות של סוגי סרטן מסוימים&lt;/b&gt;. לכן, מוצרים אלה שעלולים להיות מסרטנים עלולים להיות &lt;b&gt;מסוכנים במיוחד לבריאות האדם.&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;בסימפוזיון שנערך לאחרונה על ידי צוות המשימה לבעלי חיים (Animal Task Force) והאגודה הבלגית למדע וטכנולוגיית הבשר בבריסל, פאר אדרר מ-Goal Sciences (ממטרות המדע&amp;nbsp;) דיבר על בשר שגדל במעבדה, והדגיש &lt;b&gt;שבשר שגדל במעבדה הוא לא התשובה&lt;/b&gt;. למרות מיליארדי הדולרים שהושקעו בחקלאות סלולרית, כפי שמראים פול ווד ואחרים, בשר מתורבת לא יהווה תחליף לבשר.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;לדבריו, מוצרי בשר מבוססי תאים אינם זהים לאלו שהם אמורים להחליף. ראשית, עדיין קיימים הבדלים משמעותיים בתכונות התחושתיות, התזונתיות והמרקם, בעוד שחסרים שלבים חשובים לשיפור האיכות בהפיכת השריר לבשר רגיל. שנית, פונקציות חברתיות רבות של בעלי חיים וייצור בעלי חיים מעבר לתזונה עלולות ללכת לאיבוד, כולל שירותי המערכת האקולוגית, יתרונות תוצרי הלוואי והתרומה לפרנסה ולמשמעות תרבותית.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;יתרה מכך, אינן זמינות לשיטות ייצור מפורטות, אי לכך, בלתי אפשרי לאשר את מאפייני המוצר הרבים ואת טענות הקיימות. &lt;a href=&quot;https://www.ox.ac.uk/news/2019-02-19-lab-grown-meat-really-better-environment&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;מחקר שנערך באוניברסיטת אוקספורד&lt;/a&gt; מראה כי לייצור ביוריאקטורים ביולוגיים עתירי אנרגיה עלולות להיות &lt;b&gt;השלכות סביבתיות ארוכות טווח גרועות יותר מאשר גידול בעלי חיים במונחים של פליטת CO2&lt;/b&gt;, שיש להן אפקט חממה פחות חזק אך מתמשך הרבה יותר מהמתאן. חישובים אחרונים מראים גם שאם נרצה לענות על הביקוש הנוסף לבשר עד שנת 2030 אך ורק עם בשר מתורבת, היינו צריכים לבנות כמעט 150,000 כורים ביולוגיים, שהשפעתם תהיה יותר מפי שניים עם ייצור המוצר הזה בידי אדם (&lt;b&gt;352 מיליון טונות של CO2e&lt;/b&gt;) מאשר אם הצריכה מבוססת על בעלי חיים&amp;nbsp; (&lt;b&gt;150 מיליון טונות של CO2e&lt;/b&gt;).&lt;/p&gt;&lt;p&gt;המסמך של ה- FAO/WHO מגיע למסקנה שזיהוי סיכונם הוא רק השלב הראשון בתהליך הערכת הסיכונים הפורמלי. כדי לערוך הערכת סיכונים נאותה עבור מזונות מבוססי תאים, חיוני לאסוף מספיק נתונים מדעיים הדרושים להערכה, חשיפה ואפיון הסיכונים. זיהוי הסיכונים שנערך על ידי חברי הפאנל הטכני הוא צעד ראשון חשוב ביותר בסיעור מוחות בנוגע לכל בעיות בטיחות המזון הפוטנציאליות שעלולות לנבוע מצריכת מזון מבוססת תאים. בנוסף, משוב והערות על פרסום זה מהקהילות המדעיות הבינלאומיות יסייעו לקדם את התחום. &lt;b&gt;יש צורך בזהירות יתרה מכיוון שעדיין יש מעט מדי מידע ואין מספיק נתונים על הבטיחות בפועל של בשר שגדל במעבדה.&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;המדינה הראשונה בעולם:&amp;nbsp;&lt;a href=&quot;https://www.timesofisrael.com/in-world-first-israel-approves-cultured-beef-for-sale-to-the-public/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;ישראל מאשרת מכירת בשר בקר מתורבת לציבור&lt;/a&gt; ובכך היא ממשיכה לנדב אותנו, אזרחי מדינת ישראל לשמש כעכברי המעבדה של העולם:&amp;nbsp;&lt;/h3&gt;&lt;div&gt;במהלך השנה, הסטארט-אפ המקומי&lt;b&gt; Aleph Farms&lt;/b&gt; יציע לעכברי המעבדה הישראלים, את &quot;Black Angus Petit Steak&quot;, בשר בקר שגדל במעבדה; משרד הבריאות מציין את המהלך כצעד חשוב בעולם התזונה.&lt;/div&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://giokle.blogspot.com/feeds/7929160163029536987/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2024/05/53-fao-who.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/7929160163029536987'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/7929160163029536987'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2024/05/53-fao-who.html' title='בשר שגדל במעבדה: 53 סיכונים שזוהו על ידי FAO-WHO'/><author><name>Unknown</name><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='https://img1.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><media:thumbnail xmlns:media="http://search.yahoo.com/mrss/" url="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhhJ3UGpJ2GCYab7FCafIfeVS76B-kLhlxJdSrTG9b7LbFc4UPLbLSrWv2Mo54p_Ahy1LS_BuljzDh3V2WX_5i8x4Ejno4sSWeoh4GTJw_IAhXultWEHUQRZUlI1tXIOTEGyzw1eqBWYP-7Zb069agmlmhuOwR41Hr7PQej1qoFcexDtBJGNiCH6Lh3DJ8/s72-w317-h320-c/%D7%91%D7%A9%D7%A8%20%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA%20%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.png" height="72" width="72"/><thr:total>0</thr:total></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-5905332241404632426.post-1862499755338888194</id><published>2024-04-16T10:47:00.006+03:00</published><updated>2024-09-15T12:55:47.609+03:00</updated><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="אסונות טבע"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="ארגון הבריאות העולמי"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="ביל גייטס"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="מגפות"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="מלחמות"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="משרד הבריאות"/><title type='text'>אסטרטגיית שיתוף הפעולה המדיני בין ישראל לארגון הבריאות העולמי 2019-2025</title><content type='html'>&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;b&gt;אנו חיים בעידן של אתגרים קיומיים, עידן של משברים
יזומים ברמה הגלובלית. מלחמות, מגפות, אסונות טבע ועוד אירועי אימה, מתוכננים ומתוזמרים
על ידי הגלובליסטים על מנת להניע אנשים להישמע להנחיות שלהם. הגלובליסטים הם בעלי ההון
הכבדים ביותר בעולם, אותם אנשים שבעבר נהוג היה לכנות &quot;פילנתרופים&quot;,
הפכו למשקיעים תאבי שליטה ותאבי ממון.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;

&lt;p class=&quot;MsoNormal&quot; dir=&quot;RTL&quot; style=&quot;direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;בשנת 2009 &lt;b&gt;&lt;u&gt;ביל ומלינדה גייטס יחד עם איל
ההון וורן באפט&lt;/u&gt;&lt;/b&gt; החלו במה שכונה מאוחר יותר על ידי כתב העת האמריקאי פורצ&#39;ן
(&lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;LTR&quot; style=&quot;mso-ansi-language: ES-CO; mso-bidi-font-family: Arial;&quot;&gt;Fortune&lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;RTL&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;RTL&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;RTL&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;RTL&quot;&gt;&lt;/span&gt;),
&lt;b&gt;&quot;&lt;u&gt;גיוס התרומות הגדול ביותר בהיסטוריה&lt;/u&gt;&lt;/b&gt;&quot;. מסע הפרסום&lt;span style=&quot;mso-spacerun: yes;&quot;&gt;&amp;nbsp; &lt;/span&gt;יצא לדרך תחת הכותרת &quot;&lt;/span&gt;&lt;b&gt;&lt;span dir=&quot;LTR&quot; style=&quot;mso-ansi-language: ES-CO; mso-bidi-font-family: Arial;&quot;&gt;The Giving
Pledge &lt;/span&gt;&lt;/b&gt;&lt;span dir=&quot;RTL&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;RTL&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;b&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;RTL&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;RTL&quot;&gt;&lt;/span&gt;&quot; &lt;/span&gt;&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&amp;nbsp;מטרת הקמפיין הייתה לבקש מעתירי
ההון בעולם &lt;b&gt;להקדיש את רוב עושרם לפילנתרופיה, &lt;/b&gt;התוצאה&lt;b&gt;: &lt;/b&gt;השתלטות האליטות
על גופים לאומיים ובינלאומיים כמו האו&quot;ם, ארגון הבריאות העולמי, &amp;nbsp;ארגון האומות המאוחדות, מנהל המזון והתרופות,
ארגוני בריאות, עמותות, אוניברסיטאות, מוסדות מחקר, חברות גדולות, פוליטיקאים,
שחקנים, מובילי דעה... והתקשורת.&lt;/span&gt;&lt;span face=&quot;Arial, sans-serif&quot;&gt;&lt;o:p&gt;&lt;/o:p&gt;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;

&lt;p class=&quot;MsoNormal&quot; dir=&quot;RTL&quot; style=&quot;direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;השאיפה של תאבי הבצע והכוח הללו, היא להרוס את
הקיים ולבנות מחדש עולם שבו לגלובליסטים תהיה שליטה טוטליטרית מלאה על כל אחת ואחד
בעולם. השליטה תהיה באמצעות כלים טכנולוגיים (צ&#39;יפים, מצלמות חכמות, דרכוני
חיסונים, מטבע דיגיטלי, פודטק - &amp;nbsp;מזון
מתועש, מהונדס ומועשר בכמיקלים... ועוד). המטרה היא לבסס ממשלה טכנוקרטית
בינלאומית בראשותם ובהנהגתם, שתקל עליהם ותאפשר להם לקדם את האג&#39;נדות שלהם. אחד
מהאמצעים השכיחים לקידום המטרה הוא שימוש באפקט הפחד בדומה למה שנעשה כדי להניע את הציבור להשתתף בניסוי הגלובלי בזריקות ה- &lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;LTR&quot; style=&quot;mso-ansi-language: ES-CO; mso-bidi-font-family: Arial;&quot;&gt;mRna&lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;RTL&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;RTL&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;RTL&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;RTL&quot;&gt;&lt;/span&gt;,
וכפי שמשתמשים ב&quot;משבר האקלים&quot; כדי להרוס את החקלאות ולקדם את הפודטק.&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;LTR&quot; style=&quot;mso-ansi-language: ES-CO; mso-bidi-font-family: Arial;&quot;&gt;&lt;o:p&gt;&lt;/o:p&gt;&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;

הפוסט הזה מתייחס לתוכנו של קובץ PDF שפורסם באתר של ארגון הבריאות העולמי תחת הכותרת: &lt;b&gt;&quot;אסטרטגיית שיתוף הפעולה המדיני, ישראל  2019-2025&quot;, (Country Cooperation Strategy: Israel, 2019-2025&lt;/b&gt;), המסמך דן בשיתוף הפעולה הרב-גוני בין ארגון הבריאות העולמי לישראל, תוך בחינת המאמצים המשותפים להשגת היעדים השאפתניים המפורטים באג&#39;נדה 2030.&lt;div&gt;&lt;span&gt;&lt;a name=&#39;more&#39;&gt;&lt;/a&gt;&lt;/span&gt;&amp;nbsp; &lt;br /&gt;מסתבר שישראל אינה רק עוד מדינה החתומה על קידום האג&#39;נדה של הגלובליסטים. ישראל הינה שותפה מלאה. ישראל פועלת יד ביד בין היתר, עם ארגון הבריאות העולמי ועם הפורום הכלכלי העולמי. ישראל התנדבה להיות המעבדה הבינלאומית לפיתוח ולקידום האג&#39;נדה וכך בחסות הממשלה ובסיוע של עמותות וארגוני החברה האזרחית (כולל התקשורת), אזרחי ישראלי משמשים כעכברי מעבדה. כאן בישראל מתבצעים כל הניסויים החברתיים, הכלכליים, הטכנולוגיים והרפואיים.&lt;div&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-size: 11pt;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;br /&gt;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;להלן תרגום לחלק מהמסמך: (את המסמך המקורי ניתן
להוריד מהאתר של ארגון הבריאות העולמי &lt;a href=&quot;https://www.who.int/israel/publications/i/item/9789240008021&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;כאן&lt;/a&gt;).&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi_yp88Mlqwnzb3a2APX9zvCYXT35KX7FbPYWGXxBx_dN6fyYn3fqY0C94ogwucmDQcKLMp4l5t27hMWoq2-jk0SdfFjl2iEcnX9Ve5OSuCYg57G9wxnhlxPS1VVjBHSayD_fKJtadYyRSHgbL0FGE4vAmiB9VF1bVydJOXIgmPYfZwhOHquqwi4-plGqE/s1026/CCS.png&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;אג&#39;נדה 2030&quot; border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;1026&quot; data-original-width=&quot;1002&quot; height=&quot;400&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi_yp88Mlqwnzb3a2APX9zvCYXT35KX7FbPYWGXxBx_dN6fyYn3fqY0C94ogwucmDQcKLMp4l5t27hMWoq2-jk0SdfFjl2iEcnX9Ve5OSuCYg57G9wxnhlxPS1VVjBHSayD_fKJtadYyRSHgbL0FGE4vAmiB9VF1bVydJOXIgmPYfZwhOHquqwi4-plGqE/w393-h400/CCS.png&quot; title=&quot;&amp;quot;אסטרטגיית שיתוף הפעולה המדיני, ישראל 2019-2025&amp;quot;&quot; width=&quot;393&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;i&gt;&quot;אסטרטגיית שיתוף הפעולה המדיני, ישראל  2019-2025&quot;&lt;/i&gt;&amp;nbsp;&lt;/h2&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;i&gt;תודות&lt;/i&gt;&lt;/h3&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;i&gt;אסטרטגיית שיתוף הפעולה בין ארגון הבריאות העולמי למדינת ישראל 2019–2025 (CCS) פותחה בשותפות בין ארגון הבריאות העולמי וממשלת ישראל. המסמך כולל מידע שנאסף על ידי ממשלת ישראל בסיוע סוכנויות לא ממשלתיות. הוא הופק באמצעות תשומות מטעם משרדי ממשלה וסוכנויות רבות בהנהלת משרד הבריאות, חברות אזרחיות, סוכנויות דו-צדדיות ורב-צדדיות, סוכנויות או&quot;ם ומוסדות אקדמיים.&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;i&gt;את הכנת אסטרטגיית שיתוף הפעולה המדיני CCS 2019-2025 ( 2019-2025Country Cooperation    Strategy) הוביל הנציג המיוחד של המנהל האזורי האירופי של ארגון הבריאות העולמי בישראל, ד&quot;ר לואיג&#39;י מיגליוריני. התשומות הטכניות, תואמו על ידי מטה ארגון הבריאות העולמי בז&#39;נבה והמטה של ארגון הבריאות העולמי האזורי של אירופה.&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;i&gt;ה-CCS 2019-2025 נכתב על ידי ארי זווירן, מתאם היחסים הבינלאומיים מטעם משרד הבריאות הישראלי, ואדם קטלר, סגן מנהל האגף ליחסים בינלאומיים ותקשורת במשרד הבריאות הישראלי. את הפיקוח הטכני על המסמך הוביל ד&quot;ר אשר סלמון, ראש המחלקה ליחסים בינלאומיים במשרד הבריאות הישראלי.&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;i&gt;אסטרטגיית שיתוף הפעולה -CCS 2019-2025 תוכננה על ידי &lt;b&gt;ארי זווירן&lt;/b&gt;, מתאם היחסים הבינלאומיים של משרד הבריאות הישראלי, בסיוע &lt;b&gt;סמדר שזו&lt;/b&gt;, מנהלת &lt;b&gt;מחלקת הפרסום&lt;/b&gt; של משרד הבריאות, &lt;b&gt;ועמוס טהר&lt;/b&gt;.&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;i&gt;&lt;b&gt;הקדמה&lt;/b&gt;&lt;/i&gt;&lt;/h3&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;i&gt;משרד הבריאות בישראל וארגון הבריאות העולמי שמחים להציג את אסטרטגיית שיתוף הפעולה המדיני של ארגון הבריאות העולמי (CCS) בישראל 2019–2025, זו האסטרטגיה הראשונה מסוג זה בין ישראל לארגון הבריאות העולמי.&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;i&gt;האסטרטגיה הגלובלית של שיתוף הפעולה המדיני של ארגון הבריאות העולמי (CCS) קובעת את המסגרת המוסדית לשיתוף פעולה בשלושת הרמות של הארגון, וחשוב מכך היא מספקת כיוון ברור למעמדה של מדינת ישראל. אנו בטוחים שברגע שמשרדו של הנציג המיוחד של המנהל האזורי יהפוך למשרד מדיני חדש של ארגון הבריאות העולמי בישראל, ה-CCS יספק את המיקוד הנכון לצרכי שיתוף הפעולה הטכניים והאסטרטגיים של הארגון. האסטרטגיה גם תקל על תרומתה של ישראל לבריאות העולמית ותעזור לספק את יעדי ה&quot;שלושה מיליארד&quot; של ארגון הבריאות העולמי, כפי שנקבעו בתוכנית העבודה הכללית ה-13 של ארגון הבריאות העולמי (GPW13).&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;i&gt;יתר על כן, ה- CCS יספק תנופה נוספת למחויבותה של המדינה ליעדי הפיתוח בר קיימא ותבטיח השקעה של מאמצים משותפים לקראת התמודדות עם גורמים משפיעים במעלה הדרך להשגת יעדי הבריאות וכל יעדי ה- SDG, שיובילו לפעולות קונקרטיות ולצעדי יישום מתאימים.&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;i&gt;באמצעות מסמך זה ארגון הבריאות העולמי מתחייב לשפר את בריאותם של כל הישראלים, וישראל מתחייבת לטפל בסדרי העדיפויות הבריאותיים באזור האירופאי של ארגון הבריאות העולמי ובעולם כולו. ארבעת סדרי העדיפויות האסטרטגיים המפורטים במסמך נועדו להבטיח השפעה במהלך שש השנים הקרובות במיוחד בתחום הבריאות האלקטרונית, איכות החיים לאורך ובמהלך חיי האדם, היערכות ותגובה למצבי חירום ובריאות גלובליים.&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;i&gt;בהנחיית האסטרטגיה הזאת, משרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי מתחייבים להמשיך בשיתוף פעולה ליישום המשימה הגלובלית המשותפת לקידום את הבריאות, לשמירה על הבטיחות בעולם ולשירות החלשים.&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;i&gt;על החתום: &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;b&gt;&lt;span style=&quot;background-color: #fcff01;&quot;&gt;יעקב ליצמן&lt;/span&gt; – סגן שר הבריאות&lt;/b&gt;&lt;br /&gt;&lt;b&gt;ד&quot;ר זוזסנה ג&#39;קב מנהלת אזורית, במשרד האזורי של אירופה&lt;br /&gt;ד&quot;ר טדרוס אדהנום ג&#39;ברייסוס מנכ&quot;ל ארגון הבריאות העולמי&lt;/b&gt;&lt;/i&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;i&gt;סיכום מנהלים&lt;/i&gt;&lt;/h3&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;i&gt;ישראל וארגון הבריאות העולמי (WHO) חתמו לראשונה אי פעם על אסטרטגיה לשיתוף פעולה מדיני (CCS), זהו הסכם המהווה אבן דרך משמעותית לשותפות ביניהן. ה-CCS משמש כמסגרת אסטרטגית לטווח בינוני, המתווה סדרי עדיפויות משותפים ותחומי שיתוף פעולה לשש השנים הבאות. המסמך כולל חמישה פרקים, המתחילים בהקדמה ואחריה סעיפים המפרטים את מצב בריאות הציבור בישראל, את התרומה של ישראל לטובת הבריאות הגלובלית ומתארת את שיתוף הפעולה עם ארגון הבריאות העולמי בעבר.&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;i&gt;פרק 5 משרטט את סדר היום האסטרטגי לשיתוף פעולה בין ישראל לארגון הבריאות העולמי, תוך הדגשת תחומי שיתופי הפעולה הספציפיים בין השניים. לבסוף, פרק 6 מתאר את יישום האסטרטגיה ואת תהליך הניטור וההערכה.&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;i&gt;ה-CCS עולה בקנה אחד עם המחויבות של ישראל לתמוך ביישום תוכנית העבודה הכללית של ארגון הבריאות העולמי (GPW13) ובמסגרת מדיניות הבריאות של ארגון הבריאות העולמי, בריאות 2020. האסטרטגיה כוללת ארבעה סדרי עדיפויות אסטרטגיים:&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;i&gt;ניצול החדשנות בתחום הבריאות האלקטרונית כדי לשפר את הנגישות והאיכות של השירותים הרפואיים, כולל יישום רפואה דיגיטלית ומחקר רפואי לחיזוק מערכות הבריאות.&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;i&gt;שיפור איכות החיים לאורך כל מהלך החיים, תוך התמקדות במחלות לא מדבקות (NCDs), רפואה מותאמת אישית וגנומיקה. &lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;i&gt;קידום ההיערכות והתגובה לשעת חירום על ידי תמיכה במדינות בשיפור מערכות ניהול החירום שלהן ויישום תקנות הבריאות הבינלאומיות (IHR) (2005).&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;i&gt;חיזוק תפקידה של ישראל בקידום הבריאות הגלובלית על ידי טיפוח שיתוף הפעולה בין ארגון הבריאות העולמי למוסדות מדעיים בישראל.&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;i&gt;ישראל וארגון הבריאות העולמי שואפים להגיע ליישום של סדרי העדיפויות הללו באמצעות שיתוף פעולה, במינוף משאבים זמינים ומומחים כדי לייצר תועלת הדדית ולהחליף רעיונות וגישות חדשניות.&lt;/i&gt;&lt;/p&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;i&gt;1. מבוא &lt;/i&gt;&lt;/h3&gt;&lt;i&gt;אסטרטגיית שיתוף הפעולה של המדינה (CCS) היא המסגרת האסטרטגית של ארגון הבריאות העולמי להובלה של עבודת הארגון במדינה ועם המדינה. הוא נותן מענה לאג&#39;נדת הבריאות והפיתוח הלאומי במדינה ומזהה סדרה של סדרי עדיפויות משותפים ומוסכמים לשיתוף הפעולה של ארגון הבריאות העולמי, המכסה את התחומים שבהם לארגון יש יתרון יחסי ביכולות להשפיע על בריאות הציבור. הדבר מקל על יישום תוכנית העבודה הכללית ה-13 (GPW13) תוך התמקדות בצרכים הספציפיים של המדינה המדוברת...&lt;/i&gt;&lt;div&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;i&gt;1.1&amp;nbsp;מטרה &lt;/i&gt;&lt;/h3&gt;&lt;i&gt;מטרת העל של ה-CCS היא לחזק ולהוביל את שיתוף הפעולה בין משרד הבריאות הישראלי ל-WHO באזורי עדיפות מוסכמים על שני הצדדים על מנת לשפר את הבריאות של כלל אוכלוסיית ישראל ומחוצה לה.&lt;/i&gt;&lt;/div&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;i&gt;1.2&amp;nbsp;&lt;/i&gt;&lt;i&gt;התחייבויות ה-CCS&lt;/i&gt;&lt;/h3&gt;&lt;i&gt;האסטרטגיה לשיתוף פעולה מדיני מתחייבת לעמוד בהתחייבויות המהוות את הבסיס לשיתוף הפעולה בין משרד הבריאות ל-WHO שהן: &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;1. לתמוך במסגרת מדיניות הבריאות של ארגון הבריאות העולמי EUROPE Health 2020 וליישם את תוכנית העבודה הכללית השלושה עשר (GPW13) של ארגון הבריאות העולמי וכן את יעדי הפיתוח בר קיימא (SDGs) הקשורים לבריאות; &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;2. להקל על לישראל בתרומתה לבריאות הגלובלית ועל ארגון הבריאות העולמי בהשגת השפעה ברמת המדינה. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;האסטרטגיה הזאת לשיתוף פעולה של המדינה (CCS) מכסה את התקופה שבין 2019 ל-2025 והיא מותאמת למדיניות ולמסגרות של תוכניות של ארגון הבריאות העולמי ברמה הלאומית, האזורית והגלובלית, כמו גם לאג&#39;נדת 2030 של האו&quot;ם לפיתוח בר קיימא. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;1.3 סדרי עדיפויות אסטרטגיים &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;ארבעת סדרי העדיפויות האסטרטגיים הבאים של CCS קובעים את התחומים הטכניים לשיתוף פעולה מתמשך בין משרד הבריאות בישראל לארגון הבריאות העולמי: &lt;br /&gt;&lt;b&gt;עדיפות אסטרטגית 1&lt;/b&gt; – ניצול החדשנות בתחום הבריאות האלקטרונית ככלי להגברת הנגישות והאיכות של השירותים הרפואיים. &lt;br /&gt;&lt;b&gt;עדיפות אסטרטגית 2&lt;/b&gt; - שיפור איכות החיים לאורך מהלך החיים תוך התמקדות במחלות לא מדבקות ומדבקות, רפואה מותאמת אישית וגנומיקה. &lt;br /&gt;&lt;b&gt;עדיפות אסטרטגית 3 &lt;/b&gt;- היערכות ותגובה מוקדמת לשעת חירום. &lt;br /&gt;&lt;b&gt;עדיפות אסטרטגית 4&lt;/b&gt; – חיזוק תפקידה של ישראל בבריאות הגלובלית.&lt;/i&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiT-RtM5txwYz7LWJ9G7Ek24eX57TI2CWTvz1pfAbYcBhVocX0_b8pA3xO7N91GPw8zwF4U55zRjF_9FJoW2pw_uvgCcnP1X_ZM6tlHQaNxfniyKbhyKj8xQuRYBCud6B1eoVTPQQo2DORMuLUCcqjqgWFymKCn235zGZTVhyLpju5v1jyjaCxnegbHxGs/s960/%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A3%20%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94%20%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%20%D7%9F%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F%20%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA.png&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;שיתוף הפעולה בין ישראל לארגון הבריאות העולמי&quot; border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;540&quot; data-original-width=&quot;960&quot; height=&quot;360&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiT-RtM5txwYz7LWJ9G7Ek24eX57TI2CWTvz1pfAbYcBhVocX0_b8pA3xO7N91GPw8zwF4U55zRjF_9FJoW2pw_uvgCcnP1X_ZM6tlHQaNxfniyKbhyKj8xQuRYBCud6B1eoVTPQQo2DORMuLUCcqjqgWFymKCn235zGZTVhyLpju5v1jyjaCxnegbHxGs/w640-h360/%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A3%20%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94%20%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%20%D7%9F%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F%20%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA.png&quot; title=&quot;אסטרטגיית שיתוף הפעולה המדיני של ישראל עם ארגון הבריאות העולמי 2019-2025&quot; width=&quot;640&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;i&gt;2.2 ... ישראל מחויבת ליעדים המבוססים על יעדי פיתוח בר קיימא, בריאות 2020 (Health2020) ו-GPW13, תוך התמקדות מיוחדת במזעור השכיחות והפחתת ההשפעות של מחלות לא מדבקות בכל קבוצות האוכלוסייה, במיוחד בקרב האוכלוסיות הפגיעות ביותר.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;מטרת שיתוף הפעולה עם ארגון הבריאות העולמי היא לשפר את שירותי הבריאות הלאומיים וליצור תוכניות אזוריות ובינלאומיות ביחס למוכנות לשעת חירום ופתרונות ביג דאטה בבריאות....&lt;/i&gt;&lt;div&gt;&lt;i&gt;&lt;br /&gt;&lt;/i&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;i&gt;גנומיקה&lt;/i&gt;&lt;/div&gt;&lt;i&gt;&lt;br /&gt;בישראל מתבצעים מספר פרויקטים לקידום השימוש בגנומיקה בתחום הרפואי, למשל. יוזמת הגנומיקה הקלינית של מכון ויצמן וקופת חולים כללית. פרויקט &quot;מספסל למיטה&quot; זה עושה שימוש בנתונים גדולים ובגנומיקה כדי לקבוע סטנדרטים בשילוב נתונים קליניים וניתוח גנומי. שימוש בגנומיקה לזיהוי נטיות גנטיות עשוי לעזור לשפר אבחנות ותחזית ולהתאים אישית תוכניות טיפול ארוכות טווח במסגרת התחום הכולל של בריאות דיגיטלית. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;2.9 בריאות דיגיטלית &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;הבריאות הדיגיטלית נמצאת בראש סדר העדיפויות הלאומי של ישראל כחלק מאסטרטגיית המחקר והפיתוח של המדינה. נתונים שנאספו מחולקים, במידת האפשר, בין כל הקבוצות החברתיות-כלכליות כדי לאפשר לקבוע מדיניות המונחית בעזרת ראיות. בתחום הבריאות הדיגיטלית, ניתוח ביג-דאטה, כלים לרפואה טלפונית, גנומיקה ורפואה מותאמת אישית, ניהול שירותי בריאות ורשומות ממוחשבות של חולים הם חלק מבדיקות תפעוליות, יישום ואינטגרציה תפעולית...&lt;/i&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;i&gt;... &quot;תמנע&quot; - ראשי התיבות של תשתית מחקר לנתוני עתק- הוא הפרויקט הלאומי הישראלי לקידום איסוף, אחסון וניתוח נתונים על מנת ליצור ניתוחים מקיפים של מגמות וטיפולים מוצלחים בתחום הרפואי. מערכת &quot;תמנע&quot; קולטת רשומות  מהרישומים של מוסדות מוסמכים לצורכי עיבוד, פרשנות ואף לצרכי קביעת מדיניות...&lt;/i&gt;&lt;div&gt;&lt;i&gt;&lt;br /&gt;&lt;/i&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;i&gt;3.&amp;nbsp;תרומתה של ישראל לבריאות הגלובלית&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;ישראל מעורבת בשיתוף פעולה עם ארגון הבריאות העולמי, ארגונים אזוריים ומדינות שותפות בנושאי בריאות הציבור ברמה העולמית. בשנת 2018, באסיפה השבעים ואחת של ארגון הבריאות העולמי, המנהל הכללי של משרד הבריאות הישראלי, פרופסור איתמר גרוטו, נבחר לוועד המנהל של ארגון הבריאות העולמי כנציג של מחוז אירופה. סדרי העדיפויות של ישראל כוללים תוכניות לבריאות בשעת חירום, מיגור מחלת הפוליו, גישה לטכנולוגיות מסייעות, חדשנות בבריאות וצמצום מחלות שאינן מדבקות...&lt;/i&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;i&gt;3.2 התרומה של מרכזי שיתוף הפעולה הישראליים של ארגון הבריאות העולמי &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;ישראל היא כיום ביתם של שני מרכזים לשיתוף פעולה של ארגון הבריאות העולמי הפועלים ישירות עם הארגון לקידום GPW13 (תוכנית העבודה הכללית השלושה עשר) ברמה האזורית והגלובלית. המרכזים נמצאים במגוון מוסדות כולל סוכנויות ממשלתיות ואוניברסיטאות. שתי סוכנויות ממשמשות כמרכז לשיתוף פעולה של ארגון הבריאות העולמי במסגרת משרד הבריאות הישראלי. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;·         הפקולטה לרפואה ע&quot;ש סאקלר &lt;b&gt;באוניברסיטת תל-אביב,&lt;/b&gt; שהוגדרה כמרכז לשיתוף פעולה של ארגון הבריאות העולמי לניהול אסונות, רפואת חירום ומחקר; &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;·         מכון המחקר של &lt;b&gt;קופ&quot;ח כללית&lt;/b&gt; שהוגדר כעת כמרכז לשיתוף פעולה של ארגון הבריאות העולמי למחקר, מניעה ובקרה של מחלות לא מדבקות (NCD), המספק תמיכה טכנית שוטפת ומבצע פעילויות התורמות לפיתוח מדיניות, תעדוף ותכנון ביחס למימוש התוכניות הגלובליות, התוכנית למניעה ובקרה של מחלות לא מדבקות  2013–2020, תוכנית הפעולה ליישום האסטרטגיה האירופית למניעה ובקרה של מחלות לא מדבקות והצהרת אשגבאט (Ashgabat Declaration) בנוגע למניעה ובקרה של מחלות לא מדבקות (NCDs) בהקשר לבריאות 2020.&lt;/i&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;i&gt;3.3 תרומת משרד הבריאות הישראלי לבריאות הגלובלית &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;משרד הבריאות הישראלי מעורב באופן פעיל בפורומים גלובליים שונים, אשר רבים מהם מצטלבים עם הפעילות האזורית והגלובלית של ארגון הבריאות העולמי. סדרי העדיפויות של משרד הבריאות במעורבות הבינלאומית של כוללים: &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;חידושים רפואיים - באמצעות הבנות משותפות בין משרד הבריאות למגזר הפרטי, משרד הבריאות תומך בחידושים רפואיים לסטארט-אפים, בעיקר בנושא בריאות דיגיטלית ובתחומים אחרים הקשורים לבריאות, למשל. אינפורמציה על שירותי בריאות, טכנולוגיית נתונים, טיפולים ודיאגנוסטיקה; &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;מחקר ופיתוח - משרד הבריאות פועל עם אוניברסיטאות בישראל לתרגום ממצאי מחקר באונקולוגיה לאפשרויות טיפול בסרטן; היערכות מערך הבריאות לתגובה בשעת חירום -  בית חולים שדה של חיל הרפואה הישראלי  שימש כמארח של צוותי החירום הראשונים (EMT), שהוסמכו בתוכנית לשעת חירום בריאותי של ארגון הבריאות העולמי (WHE) כ-EMT (צוותי חירום רפואיים) ברמה 3. ה-EMT יתפרס בתגובה למקרי חירום בריאותיים והצוות יתמך בתוכנית לשעת חירום בריאותי, בהדרכה והכשרה של צוותי חירום אחרים באזור אירופה ומחוצה לה. המרכז המבצעי לשעת חירום במשרד הבריאות, תומך בתוכנית ההכשרה למומחים ממדינות החברות בארגון הבריאות העולמי האזורי של אירופה.&lt;/i&gt;&lt;div&gt;&lt;i&gt;&lt;br /&gt;&lt;/i&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;i&gt;4.&amp;nbsp;ארגון הבריאות העולמי והאג&#39;נדה האסטרטגית של ישראל לשיתוף פעולה. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;עדיפות אסטרטגית 1 - לנצל את החדשנות בבריאות האלקטרונית (E-HEALTH) ככלי לשיפור הנגישות והאיכות של השירותים הרפואיים... &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;... ארגון הבריאות העולמי יתמוך בישראל לקידום חבילת שירותי הבריאות הדיגיטליים שלה ובחידוש מערכות אחרות וכן יספק הדרכה בנושאי מעקב ומדידת הביצועים. תסופק הדרכה לשילוב ניסויי ICD, לסיווג מחלות בינלאומי,  ו-  ICHIלסיווג בינלאומי להתערבויות בריאותיות, בסביבה הדיגיטלית. ארגון הבריאות העולמי יפעל בהתאם, לחיזוק היכולת של ישראל לעקוב אחר UHC, מדדים לכיסוי בריאותי אוניברסלי ברמה תת-לאומית ולאומית כחלק ממערכת מידע יעילה והרמונית בנושאים הקשורים לבריאות. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;עדיפות אסטרטגית 2 - שיפור איכות החיים לאורך מסלול החיים תוך התמקדות במחלות לא מדבקות ומדבקות, רפואה מותאמת אישית וגנומיקה &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;עדיפות אסטרטגית 3 - היערכות מתקדמת של מערך הבריאות לתגובה בשעת חירום &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;ישראל מעוניינת לקדם את נושא ההיערכות והתגובה בשעת חירום על מנת לתמוך במדינות המשדרגות את ניהול מחזורי החירום &quot;נגד כל הסיכונים&quot;, ממניעה למוכנות ומתגובה להתאוששות, וזאת כדי לתרום לקידום הרחבת תקנות הבריאות הבינלאומיות (IHR) (2005) ברמה הלאומית והעולמית, לחלוק מוצרי דגל כגון מערכת החירום (ECS) וצוותי חירום רפואיים (EMTs) ולפתח תוכניות ממוקדות והכשרה מתקדמת להרחבת יכולות ההיערכות בשעת חירום בכל המדינות בעולם... &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;... ארגון הבריאות העולמי יעבוד עם ישראל כדי לתגבר את היכולת לזהות מצב חירום בריאותי וניהול סיכונים &quot;כל הסיכונים&quot;, על פני כל שלבי הסיכון השונים, מניעה וגילוי, היערכות לשעת חירום, תגובה והתאוששות כפי שנקבע בתקנות הבריאות הבינלאומיות (2005) ו Sendai Framework להפחתת הסיכון לאסונות 2015–2030. ארגון הבריאות העולמי ישתף פעולה כדי לחזק את היכולות של הרשויות הלאומיות ושל קהילות מקומיות לנהל מצבי חירום בריאותיים על ידי נקיטת גישת &quot;כל הסיכונים&quot; ובניית מערכות בריאות חזקות, הממוקדות באנשים, ומבוססות על פונקציות החיוניות לבריאות הציבור ועל יכולות הליבה כפי שהוגדרו בתקנות הבריאות הבינלאומיות ב- 2005 (IHR).&lt;/i&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;i&gt;&lt;br /&gt;&lt;/i&gt;&lt;/div&gt;&lt;i&gt;עדיפות אסטרטגית 4 – חיזוק תפקידה של ישראל בבריאות העולמית &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;עדיפות אסטרטגית זו שואפת להגביר את שיתוף הפעולה בין ארגון הבריאות העולמי למוסדות מדעיים ישראליים במגזרים שונים באמצעות חילופי מומחים תוך חיזוקה של ישראל כמרכז למצוינות ולהכשרה עבור ארגון הבריאות העולמי, ברמה המקומית, האזורית והגלובלית. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;מאמץ משותף זה יחזק את התרומה הישראלית בנוף הבריאות הגלובלי הרחב יותר וימנף שותפויות אפקטיביות עם מדינות אחרות שיש להן עניין ברכישת מומחיות ובשיתוף התנסויותיהן, בשיטות עבודה מומלצות בחלק מהנושאים המפורטים לעיל. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;עם החשיבה על מטרה זו, השאיפה של ישראל היא שעוד שבעה מוסדות בריאות ציבוריים במדינה יוכרו כמרכזים לשיתוף פעולה עם ארגון הבריאות העולמי במהלך השנים הקרובות - בנוסף לשני המרכזים הפעילים (ראה פרק 3.2). &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;תחומי המפתח של שיתוף הפעולה והמומחיות הם: ההיערכות והתגובה בשעת חירום (כולל בהיבטי בריאות הציבור כתוצאה מאירועים עם המוני נפגעים הנובעים מחשיפה לסכנות כימיות, ביולוגיות, רדיו-גרעיניות וחומרי נפץ (CBRNe), בריאות דיגיטלית ובריאות אלקטרונית, רפואה מותאמת אישית וגנומיקה, בריאות האם וילד, ניהול ושליטה בבריאות הציבור, תזונה ואורח חיים בריא והזדקנות. מבחינת סדר העדיפות הזה, ישראל וארגון הבריאות העולמי ישקיעו גם במערכת יחסים אסטרטגית המבוססת על חדשנות.&lt;/i&gt;&lt;div&gt;&lt;i&gt;&lt;br /&gt;&lt;/i&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;i&gt;5.&amp;nbsp;יישום אסטרטגיית שיתוף הפעולה המדיני. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;הפרק הנוכחי מציג את מפת הדרכים לתמיכה ביישום שיתוף הפעולה המדיני בסדרי העדיפויות האסטרטגיים (CCS), המתוארים בפרק רביעי. הוא מפרט את ההתחייבויות ברמה הלאומית בתיאום עם משרד הבריאות הישראלי, את שלוש רמות המחויבות של ארגון הבריאות העולמי ושל צדדים שלישיים כגון גורמים לא ממלכתיים. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;5.1 עקרונות שיתוף הפעולה &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;מסוכמים בטבלה 1 במבוא, עקרונות שיתוף הפעולה ליישום ה-CCS כוללים: &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;b&gt;דיאלוג על האסטרטגיה המדינית &lt;br /&gt;&lt;/b&gt;&lt;br /&gt;משרד הבריאות הישראלי ו-WHO מסכימים לקבוע סדר יום לדיאלוג על האסטרטגיה המדינית ברמה הלאומית עבור כל תחום בעל עדיפות אסטרטגית (ראה להלן את מפת הדרכים ליישום). &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;b&gt;תמיכות טכניות&lt;/b&gt;&lt;br /&gt;&lt;ul style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;li&gt;&lt;i&gt;משרד הבריאות יתמוך בהתקשרויות ו/או יארח פגישות אזוריות רלוונטיות בהנחיית המשרד האזורי של ארגון הבריאות העולמי באירופה.&lt;/i&gt;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;&lt;i&gt;טיפוח שותפויות ושיתופי פעולה בין מומחים טכניים של ארגון הבריאות העולמי מרחבי אירופה כדי לתמוך בהכשרה לבניית יכולת.&lt;/i&gt;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;&lt;i&gt;איתור הזדמנויות לביצוע ביקורי שטח משותפים, בהתאם לזמינות המשאבים.&lt;/i&gt;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;&lt;i&gt;תמיכה במפגשים של מומחי בריאות לצרכי מחקר, הדרכה ופיתוח עם גורמים מוסדיים מתאימים.&lt;/i&gt;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;&lt;i&gt;הרחבת השתתפותם של מומחים ישראלים בפעילות של ארגון הבריאות העולמי בכל הרמות לרבות משרות זמניות, התמחויות ותפקידי ניהול קבועים. עיצוב סדר יום ▪ המשך השתתפות בישיבות הגוף המנהל האזורי והעולמי של ארגון הבריאות העולמי. ▪ מעורבות בפיתוח מסמכי הנחיות אזוריים וגלובליים. ▪ תמיכה יזומה לשיפור המשילות ופיתוח המדיניות באזור האירופי של ארגון הבריאות העולמי ובעולם כולו.&lt;/i&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ul&gt;&lt;/i&gt;&lt;div&gt;&lt;i&gt;&lt;b&gt;5.2&amp;nbsp;תמיכה ביישום &lt;/b&gt;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;המשרד המדיני של ארגון הבריאות העולמי בישראל יקים קבוצת עבודה לתיאומי ליבה, המורכבת מאנשי צוות מהמשרד האזורי של ארגון הבריאות העולמי באירופה, מטה ארגון הבריאות העולמי וצוות ממשרד הבריאות. קבוצת העבודה לתיאומי הליבה של אסטרטגיית שיתוף הפעולה המדיני (CCS) מתחייבת לבחון את יישום אסטרטגיית האג&#39;נדה על בסיס שנתי, תוך שימוש בטבלאות 2 ו-3 להלן כאמצעי להערכת ההתקדמות וההשפעה.... &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;... מסגרת תוצאות CCS המוצגת בטבלה 2 מספקת מטריצה לאימות הקשרים בין סדרי העדיפות האסטרטגיים ותחומי המיקוד של CCS, סביבה מדינית לאומית מאפשרת, יעדי GPW 13 ו-SDG ויעדים לאומיים. טבלה 3 מפרטת אינדיקטורים ויעדים הניתנים למדידה שיש להשיג עם ה-CCS. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;.... עבור ישראל, כפי שדווח למשרד האזורי של ארגון הבריאות העולמי באירופה, בהתבסס על תרגיל סדר העדיפויות GPW13 וכן על סדר העדיפויות באסטרטגיית שיתוף הפעולה המדיני, העדיפויות ברמת התוצאה הן:&lt;br /&gt;&lt;ul style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;li&gt;&lt;i&gt;חיסונים (1.1)&lt;/i&gt;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;&lt;i&gt;טיפול ארוך טווח והזדקנות (1.1);&lt;/i&gt;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;&lt;i&gt;פגיעה המונית ותגובה בזמן חירום (2.1);&lt;/i&gt;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;&lt;i&gt;טיפול באם והילד (3.1);&lt;/i&gt;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;תזונה (3.2); ו&lt;/li&gt;&lt;li&gt;&lt;i&gt;&lt;span dir=&quot;RTL&quot; face=&quot;Arial, &amp;quot;sans-serif&amp;quot;&quot; lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-size: 11pt; line-height: 16.8667px;&quot;&gt;בריאות דיגיטלית (4.1).&lt;/span&gt;&lt;/i&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ul&gt;&lt;b&gt;6. ניטור והערכה &lt;br /&gt;&lt;/b&gt;&lt;br /&gt;האסטרטגיה לשיתוף הפעולה המדיני הושקה בספטמבר 2019 (חמישה חודשים לפני ההכרזה על מצב חירום בגלל נגיף הקורונה) בפגישה בין המשרד האזורי של ארגון הבריאות העולמי של אירופה ומשרד הבריאות הישראלי. היישום יצא אל הפועל במהלך 2020–2021 תוך שימוש במסגרת התוצאות של אסטרטגיית שיתוף הפעולה המדיני כאסמכתא. היישום יגדיר את תוכנית העבודה המבצעית עבור המשרד במדינה, המשרד האזורי והמפקדה של ארגון הבריאות העולמי ביחס ל-CCS, פעילויות מתוכננות הקשורות לסדר העדיפויות האסטרטגי וליעדי גיוס משאבים אפשריים. בשנת 2022 תתקיים הערכת אמצע של ה- CCS כדי להעריך את ההתקדמות לקראת התוצאות הבריאותיות, תוך שימוש במדדי התוצאה של GPW13 כבסיס, ופיתוח אנליזת השפעה איכותית באמצעות דוגמאות של משימות מוצלחות במדינה. זה עשוי להוביל לדוח התקדמות CCS עם המלצות שישותפו עם הממשלה ו-WHO. ה-CCS ייושם ברציפות ב-2023 וב-2024, עם הערכה סופית ב-2025.&lt;/i&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;i&gt;&lt;br /&gt;&lt;/i&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;i&gt;6.1&amp;nbsp;מעקב אחר יישום ה-CCS&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;ניטור יישום ה-CCS יושג על ידי הערכת אופן יישום התוכניות המבצעיות המתאימות על בסיס הכלים הזמינים ברמה האזורית, כפי שנקבע בתקציב התוכנית ובתוכנית התמיכה במדינות של ארגון הבריאות העולמי. סקירות תקופתיות מצטברות יספקו מידע להערכת הטווח האמצעי והסופי של ה-CCS.&lt;/i&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;i&gt;&lt;br /&gt;&lt;/i&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;i&gt;&lt;b&gt;6.2&amp;nbsp;הערכת ה-CCS &lt;/b&gt;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;נציג מטעם ארגון הבריאות העולמי בישראל יוביל את תהליך ההערכה, במקביל לקבוצת עבודה להערכת CCS המורכבת מצוותים של הארגון,  שותפים מטעם הממשלה ובעלי עניין. מוקד ההערכה יהיה למדוד האם היעדים שזוהו במסגרת התוצאות במדינה הושגו ובכך לקבוע את תפקיד ה-CCS בהשגת מטרות השלושה מיליארד של GPW13. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;b&gt;הערכת אמצע ל-2022 &lt;/b&gt;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;מוקד הערכת האמצע המתוכנן לשנת 2022: &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;▪ לקבוע התקדמות ביישום סדרי העדיפויות האסטרטגיים (האם ההישגים הצפויים נמצאים על המסלול) באמצעות מסגרת התוצאות של המדינה, וכן; &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;▪ לזהות מכשולים וסיכונים פוטנציאליים שעשויים לדרוש שינויים בסדר העדיפויות האסטרטגי ולנקוט פעולות להגברת ההתקדמות במחצית השנייה של מחזור ה-CCS או לשנות את סדר העדיפויות האסטרטגי, במיוחד אם יהיה שינוי משמעותי בהקשר למדינה. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;b&gt;הערכה סופית לשנת 2025 &lt;/b&gt;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;ההערכה הסופית היא הערכה מקיפה יותר מאשר סקירת האמצע; עליה לתאר את ההישגים, הפערים, האתגרים, הלקחים שנלמדו ולהציע המלצות לשיתוף פעולה עתידי בין ארגון הבריאות העולמי למדינה.&lt;/i&gt;&lt;/div&gt;&lt;br /&gt;&lt;b style=&quot;font-style: italic;&quot;&gt;צ&#39;ק ליסט להערכת אסטרטגיית שיתוף הפעולה של המדינה (CSS) &lt;/b&gt;&lt;br /&gt;&lt;ul style=&quot;font-style: italic; text-align: right;&quot;&gt;&lt;li&gt;&lt;i&gt;למדוד את ההתקדמות לקראת יעדי ההשפעה שזוהו עבור כל עדיפות אסטרטגית ואת התרומה שלהם להשגת  יעד &quot;השלושה מיליארד&quot;.&lt;/i&gt;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;&lt;i&gt;לזהות הישגים ופערים ביישום האג&#39;נדה האסטרטגית של CCS;&lt;/i&gt;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;&lt;i&gt;לקבוע עד כמה סדרי העדיפויות האסטרטגיים של ה-CCS השפיעו על ההתקדמות לקראת השגת יעדי הפיתוח בר קיימא - SDG;&lt;/i&gt;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;לזהות את גורמי ההצלחה והמכשולים הקריטיים;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;לזהות את הלקחים שיש ליישם על יתר מחזורי ה-CCS ועל מחזורים עתידיים.&lt;/li&gt;&lt;/ul&gt;&lt;div&gt;&lt;span dir=&quot;RTL&quot; face=&quot;&amp;quot;Arial&amp;quot;,&amp;quot;sans-serif&amp;quot;&quot; lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-size: 11pt; line-height: 115%; mso-ansi-language: EN-US; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-language: HE; mso-fareast-font-family: Calibri; mso-fareast-language: EN-US; mso-fareast-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;&quot;&gt;תרגום זה
לא נוצר על ידי ארגון הבריאות העולמי&lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;LTR&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;LTR&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;span face=&quot;&amp;quot;Calibri&amp;quot;,&amp;quot;sans-serif&amp;quot;&quot; lang=&quot;EN-US&quot; style=&quot;font-size: 11pt; line-height: 115%; mso-ansi-language: EN-US; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-language: HE; mso-fareast-font-family: Calibri; mso-fareast-language: EN-US; mso-fareast-theme-font: minor-latin; mso-hansi-theme-font: minor-latin;&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;LTR&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;LTR&quot;&gt;&lt;/span&gt; (WHO). ה-WHO &lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;RTL&quot; face=&quot;&amp;quot;Arial&amp;quot;,&amp;quot;sans-serif&amp;quot;&quot; lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-size: 11pt; line-height: 115%; mso-ansi-language: EN-US; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-language: HE; mso-fareast-font-family: Calibri; mso-fareast-language: EN-US; mso-fareast-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;&quot;&gt;אינו אחראי לתוכן או לדיוק של תרגום זה. &lt;a href=&quot;https://www.who.int/israel/publications/i/item/9789240008021&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;המהדורה המקוריתבאנגלית הינה המהדורה המחייבת והאותנטית.&lt;/a&gt;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;h4 style=&quot;text-align: right; unicode-bidi: embed; vertical-align: baseline;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;color: black; mso-ansi-language: EN-US; mso-ascii-font-family: Georgia; mso-hansi-font-family: Georgia; mso-themecolor: text1;&quot;&gt;נסכם בתיאור כיצד ביל גייטס מנצל את ה-&quot;פילנתרופיה&quot; כדי לצבור רווחים
אישיים עצומים:&lt;/span&gt;&lt;/h4&gt;

&lt;p dir=&quot;RTL&quot; style=&quot;direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed; vertical-align: baseline;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;color: black; mso-ansi-language: EN-US; mso-ascii-font-family: Georgia; mso-hansi-font-family: Georgia; mso-themecolor: text1;&quot;&gt;הוא מקבל הנחות מס על &quot;התרומות&quot; שלו לארגון הבריאות העולמי, וכך
הוא משיג את השליטה בארגון. ארגון הבריאות העולמי מממן את משרדי הבריאות כמעט בכל המדינות
בעולם, וכך הוא מקדם את ההשתלטות על מערכות הבריאות ברמה הגלובלית. התנאי לקבל את הכסף
הזה, הוא שיתוף פעולה לקידום האג&#39;נדה. במקרה של חיסוני הקוביד המדינה צריכה להראות
אחוז התחסנות גבוה בקרב האוכלוסייה. ככל שאחוז המתחסנים גבוה יותר, המדינה מקבלת
יותר כסף, וכך תאגידי הפארמה והארגונים שנמצאים תחת שליטתו של גייטס ממשיכים לצבור
הון עתק, המאפשר להם להשקיע יותר בהשתלטות הגלובלית.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://giokle.blogspot.com/feeds/1862499755338888194/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2024/04/2019-2025.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/1862499755338888194'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/1862499755338888194'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2024/04/2019-2025.html' title='אסטרטגיית שיתוף הפעולה המדיני בין ישראל לארגון הבריאות העולמי 2019-2025'/><author><name>Unknown</name><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='https://img1.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><media:thumbnail xmlns:media="http://search.yahoo.com/mrss/" url="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi_yp88Mlqwnzb3a2APX9zvCYXT35KX7FbPYWGXxBx_dN6fyYn3fqY0C94ogwucmDQcKLMp4l5t27hMWoq2-jk0SdfFjl2iEcnX9Ve5OSuCYg57G9wxnhlxPS1VVjBHSayD_fKJtadYyRSHgbL0FGE4vAmiB9VF1bVydJOXIgmPYfZwhOHquqwi4-plGqE/s72-w393-h400-c/CCS.png" height="72" width="72"/><thr:total>0</thr:total></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-5905332241404632426.post-7302636427727622699</id><published>2024-03-31T12:52:00.002+03:00</published><updated>2024-09-15T13:26:47.787+03:00</updated><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="הסכמה מדעת"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="חיסוני קורונה"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="חיסונים בטיחות ויעילות"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="מגיפת COVID-19"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="מחלות נשימתיות"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="פיתוח תרופות"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="תעשייה התרופות"/><title type='text'>ד&quot;ר מייקל יידון: &quot;לא הייתה מגיפה, החומרים המכונים חיסוני קוביד אינם חיסונים&quot;</title><content type='html'>&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;ד&quot;ר מייקל יידון הינו מדען בריטי, הוא נולד בעיר בירניגהם בשנת 1960. ד&quot;ר יידון הינו דמות מוכרת בתחום המחקר הנשימתי ופיתוח התרופות, הוא ידוע בניסיונו הרב ובתרומותו האדירה לקהילה הרפואית. ד&quot;ר מייקל יידון יכול להתגאות בקריירה המתפרשת על פני יותר משלושה עשורים, עשרות שנים של צבירת ידע בתחומי רפואה שונים, בעיקר בתחום מחלות נשימתיות ופיתוח תרופות. המסע שלו מהאקדמיה לתעשייה התרופות ובהמשך לתומך גלוי בחופש הביטוי של קהילות הרפואה והמדע, פועלו מתבטא בתרומה גדולה להישגים משמעותיים.&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;/p&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh1M31TLleozBJV_rtVRX1Hm1JNYRqqS52HoU9UyFnpcReV7V7FfEBMayPQtrzhi6EEyxP47OrvM3gPkzNoFF3V0rZQp-aerY8wA2s21hUd899fYKWVnwSgmBnCx-VORzXcvO6Kg9jYg80v_Gp1_2FMSMGkalCazP64dxyFT9s-UsOHE56YYcT8smQ-IDE/s1283/%D7%93%D7%A8%20%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%9C%20%D7%99%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9F.png&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;ד&amp;quot;ר מייקל יידון מומחה למחלות נשימתיות ופיתוח תרופות&quot; border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;1028&quot; data-original-width=&quot;1283&quot; height=&quot;256&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh1M31TLleozBJV_rtVRX1Hm1JNYRqqS52HoU9UyFnpcReV7V7FfEBMayPQtrzhi6EEyxP47OrvM3gPkzNoFF3V0rZQp-aerY8wA2s21hUd899fYKWVnwSgmBnCx-VORzXcvO6Kg9jYg80v_Gp1_2FMSMGkalCazP64dxyFT9s-UsOHE56YYcT8smQ-IDE/w320-h256/%D7%93%D7%A8%20%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%9C%20%D7%99%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9F.png&quot; title=&quot;ד&amp;quot;ר מייקל יידון: &amp;quot;לא הייתה מגיפה, החומרים המכונים חיסוני קוביד אינם חיסונים&amp;quot;&quot; width=&quot;320&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;ד&quot;ר מייקל יידון מומחה למחלות נשימתיות ופיתוח תרופות&lt;/div&gt;&lt;span&gt;&lt;a name=&#39;more&#39;&gt;&lt;/a&gt;&lt;/span&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;בשנת 1981, ד&quot;ר יידון קיבל את התואר שלו במדעי הטבע מלווה בקרדיט הגבוה ביותר בביוכימיה ובטוקסיקולוגיה שניתן אי פעם לסטודנט באוניברסיטת סארי, בשנת 1988 הוא קיבל&amp;nbsp;את תואר הדוקטור בפרמקולוגיה ובפיזיולוגיה הנשימתית. מחקריו בשלבי הראשוניים שלו באקדמיה יהפכו בהמשך לבסיס למאמציו העתידיים במחקר על מחלות נשימתיות ולפיתוח תרופות.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;/p&gt;&lt;div&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;לאחר השלמת הלימודים הדוקטורליים שלו, החל הד&quot;ר יידון את הקרייה המקצועית שלו בתעשיית התרופות, בה הוא מילא תפקידים מובילים בחברות מוכרות כמו &lt;b&gt;פייזר וסמית&#39;קליין ביץ&#39;אם (היום גלקסו-סמית&#39;קליין)&lt;/b&gt;. בתקופת כהונתו בתעשייה, הוא תרם והשפיע משמעותית על פיתוחן ואישורן של מספר תרופות, בעיקר כאלה הקשורות למחלות נשימתיות ולאלרגיות. ההתמחות שלו בגילוי ובפיתוח תרופות ביססה את מעמדו כמדען מהימן בתחום. &lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;בשנת 2011, הקים הד&quot;ר יידון חברת ייעוץ משלו, Ziarco Pharma Ltd., החברה מתמקדת בגילוי ופיתוח טיפולים חדשים למחלות דלקתיות ואלרגיות. כמנכ&quot;ל המדעי של Ziarco Pharma, הוא מילא תפקיד מרכזי בקידום המוצרים של החברה, והשתמש בניסיונו הרב בפרמקולוגיה ובפיזיולוגיה הנשימתית. &lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;לאורך הקריירה שלו, ד&quot;ר יידון כתב או השתתף בכתיבה של למעלה מ-40 מחקרים שעברו את הביקורת המוקפדת של ביקורת עמיתים בתחומי הפרמקולוגיה, הפיזיולוגיה הנשימתית וגילוי התרופות. פרסומיו השפיעו על ההבנה המדעית של מגוון תחלואות נשימתיות ותרמו לפיתוחן של גישות טיפול חדשות. &lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;בנוסף למחקריו ותרומתו לתעשייה, ד&quot;ר יידון מוכר בשל דעותיו בנושאים הקשורים לחופש הביטוי של העוסקים במקצועות הרפואה, הסכמה מדעת ונושא &lt;b&gt;הבטיחות והיעילות של החיסונים&lt;/b&gt;. הוא הביע לא פעם את דאגתו בנוגע לסיכונים האפשריים הנובעים מקמפיינים מסיביים להתחסנות, והדגיש את חשיבותן של בדיקות בטיחות מקיפות לטיפולים המוצעים וכן את חשיבותה של ההסכמה מדעת של המטופלים. הוא קרא תיגר בגלוי, על הנרטיבים הרווחים סביב מגיפת ה- COVID-19 וקרא ללרשויות הבריאות הציבוריות לבצע רגולציה עם דגש על הערכת הבטיחות והיעילות של הזריקות והאמצעים הננקטים כתגובה לטיפול בוירוס.&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;למרות הביקורת והמחלוקות שעמדותיו עוררו, בכל הקשור למדיניות בריאות הציבור, ד&quot;ר יידון נשאר מחויב לקידום השיח המדעי ולקידום החלטות מבוססות על מחקרים וראיות. נכונותו להטיל ספק בנרטיבים המקודמים על ידי בעלי אינטרס, בשיתוף פעולה מלא של רופאים שמקבלים טובות הנאה או כאלה שמעדיפים לשמור שתיקה מחשש לאבד את רישיונם ותמיכתו בחופש הביטוי בתחומי המדע והרפואה זיכו אותו הן בשבחים והן בביקורת מצד גורמים שונים בקהילה הרפואית ובציבור. &lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;לסיכום: ד&quot;ר מייקל יידון הינו רופא מקצועי ומוכשר בעל קריירה ארוכת שנים בתחום&amp;nbsp;המחקר הנשימתי, פיתוח תרופות וייעוץ. המומחיות הנרחבת שלו, בתחומי האקדמיה, התעשייה והייעוץ, משקפת את מסירותו לקידום הידע הרפואי ושיפור מצב המטופל. כסמכות מוכרת בפרמקולוגיה ובפיזיולוגיה הנשימתית, ד&quot;ר יידון ממשיך לתרום לחדשנות מדעית ולשיח ציבורי על נושאים בריאותיים קריטיים בהותירו חותם עמוק על הקהילה הרפואית והחברה כולה.&lt;/p&gt;&lt;h4 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;מכתב פתוח מאת מייק יידון אל משטרת המטרופולין:&lt;/h4&gt;מאת: מייק יידון&lt;br /&gt;תאריך: יום ב&#39; 11 במרץ 2024&lt;br /&gt;נושא: הצהרת מבוא בנושא  פשעים חמורים &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;התבקשתי על ידי איש המשטרה לשעבר, מיק סקסאטון, להציג את עצמי ולציין את הנושאים שלגביהם יש בידי עדות חד משמעית בנוגע לפעילות פלילית. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;הרשו לי להתחיל  בתיאור האסכתאות שגרמו לי להבין שהנושאים שאפרט כאן, היו בלתי נכונים מלכתחילה. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;שמי הוא ד&quot;ר מייק יידון, אני הלשעבר הבכיר ביותר בהנהלת ענקיות הפארמה  והמחקר הביוטכנולוגי,  אני פותח ומדבר על ביצוע פשעים חמורים רבים, ביחס למה שאני מכנה &quot;עידן הקוביד&quot;. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;ההתמחות המקורית שלי הייתה בתחום הביוכימיה והטוקסיקולוגיה, הוענק לי תואר ההצטיינות המשולב החזק ביותר, שבית הספר למדעי הביו-רפואה העניק אי פעם באותה תקופה (1985, באוניברסיטת סארי). &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;חלק מההכשרה שלי לתואר ראשון, כללה מחקר במפעל ההגנה הכימי, פורטון דאון, וילטשייר, שם הייתי גלגל שיניים קטן בפיתוח ארוך טווח של תרופות נגד להרעלת גז עצבים במטרה להגן על החיילים הבריטיים. עבדתי גם במעבדה המרכזית דאז של השירות למדעי הזיהוי הפלילי, אלדרמסטון, ברקשייר, בסמוך למכון המחקר לנשק אטומי. בעודי בשירות המדע המשפטי, קיבלתי הכשרה על מספר שיטות אנליטיות מדויקות כולל ספקטרומטריית מסה, אז זו הייתה שיטה מורכבת מאוד מבחינה טכנית. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;למיטב זכרוני היה לי סיווג ביטחוני לשני המפעלים. פורטון דאון, אז כמו היום, הוא מתקן אבטחה מוביל עם מוניטין בינלאומי. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;הדוקטורט שלי בתחום הפרמקולוגיה בנושא השפעת האופיאטים על תפקוד מערכת הנשימה (1988) בוצע בחסות משרד הביטחון. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;לאחר שהשגתי את הדוקטורט שלי, אשר העניק לי הכשרה מעמיקה במספר תת-דיסציפלינות נוספות: ביולוגיה, כימיה והמטבוליזם של התרופות, הצטרפתי לתעשיית התרופות. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;ביליתי 24 שנים עם ענקיות הפארמה, החל ב-Wellcome Research Laboratories, שם עבדתי זמן קצר לצד ד&quot;ר פטריק ואלנס (שהפך ליועץ המדעי הראשי של המֶמְשָׁלָה הבריטית). &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;במשך תקופה ארוכה ביותר, הייתי אחראי על המחקר הגלובלי של &lt;b&gt;פייזר&lt;/b&gt; בתחום הטיפולים האלרגיים והנשימה. עזבתי את פייזר ב-2011, לאחר שהגעתי לדרגת סגן נשיא, כי החברה החליטה לצאת מבסיס המו&quot;פ הגדול שלה בקנט. הפרידה הייתה לבבית. לפני שעזבתי, ביקשתי למצוא בית חדש לפורטפוליו של תרופות המחקר שעזרתי לייצר ושמחתי על כך ש-Mylan U.K. Ltd., החברה הגנרית השנייה בגודלה בעולם, רכשה חלק גדול מהפורטפוליו הקודם שלי זמן קצר לאחר שעזבתי. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;מאוחר יותר הקמתי והובלתי כמנכ&quot;ל, חברת ביוטכנולוגיה מצליחה ביותר, Ziarco Pharma Ltd. פייזר וארבע חברות הון סיכון נוספות השקיעו בחברה שלי, שנרכשה על ידי Novartis Pharmaceuticals, ב-2017. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;ההישגים שלי נחשבים על ידי רבים כיוצאי דופן. עד כדי כך שחבר מועצת המנהלים לשעבר של פייזר וקודם לכן ראש מו&quot;פ העולמי, ד&quot;ר ג&#39;ון למטינה, כתב על המיזם האחרון שלי בפורבס, מגזין עסקי מוביל (פברואר 2017). &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;לסיכום, עברתי הכשרה מעמיקה מאוד במגוון דיסציפלינות, צברתי למעלה מ-30 שנות ניסיון מנהיגותי בתחום המצאת ובדיקת תרופות חדשות למחלות נשימה. יש לי רקע אנליטי מצוין ואני יכול לטעון שאני שווה לא פחות מכל מי שמייעץ לממשלה בנושאים מדעיים. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;אין לי היסטוריה של &quot;תיאוריות קונספירציה&quot;, קמפיינים פוליטיים או מחאות. אני לא מאמין שכתבתי אף הערה פומבית על משהו לפני 2020. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;ההישגים שלי במדעים ביו-רפואיים יישומיים, נותנים לי את הזכות להתייחסות רצינית. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;אני מבקש שתינתן הערכה יסודית לראיות שאציג. אני בטוח בהערכות שלי, שנבדקו על ידי עשרות מדענים ורופאים ידועים אחרים בעולם. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;הגשתי מספר הצהרות משפטיות כתצהירים המשמשים בהליכי משפט במספר מדינות. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;בשלב זה, אני הולך להציג רק שני נושאים. לכסות הכל יהיה פשוט מזעזע מדי מכדי לקרוא, שלא לדבר על לקלוט ולהבין בבת אחת. אני פשוט הולך לצאת בהצהרות. אני לא מתכוון לנסות להוכיח אותם בתקשורת הקצרה הזו. היה סמוך ובטוח שעשיתי זאת, בעשרות הזדמנויות אחרות בהן השתתפתי בלמעלה מ-250 ראיונות באורך מלא. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;אני חייב להזהיר את הקורא שאפילו מידע מוגבל זה הולך להיות מזעזע, למי שעדיין לא הבין שמשהו חסר תקדים מתרחש בעולם. כמו כן, יש לשים לב לכך שחיפוש רגיל באינטרנט, ב&quot;גוגל&quot;, לא ימצא הרבה מהמקורות שעליהם התבססתי. מנועי החיפוש הגדולים עברו מניפולציות כך שהתוצאות לא כוללות חומרים שעלולים להזיק לרשויות. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;שני התחומים הם: &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;1. הטיעון למגיפה &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;2. הזריקות, המתיימרות להיות חיסונים. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;הטענות העיקריות הינן חריפות. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;1.      במילים פשוטות, לא הייתה מגיפה. היה טווח תקין של מחלות בתחילת 2020 כמו בכל שנה אחרת. מה שהיה שונה ב-2020 הוא שכל הממשלות, בראשות ארגון הבריאות העולמי, עסקו בשקר מתואם לאזרחיהן. זה נמשך עד היום. לכולם נאמר שיש מגיפה בפתח. האשליה נוצרה על ידי שימוש לרעה מכוון בבדיקת אבחון קלינית בשם PCR. הליבה של כל ההטעיה הזו היא האמונה השגויה שה-PCR אמין ללא רבב ולכן כל תוצאה חיובית פירושה שלאדם הנבדק &quot;היה קוביד&quot;. אין מחלה כזו. לא קיים סימפטום אחד ייחודי למחלה החדשה. בדיקה חיובית נקראה &quot;מקרה&quot;. כל מי שמת תוך מספר שבועות מבדיקה חיובית הוכרז &quot;כנפטר מקוביד&quot;. כל מה שהיה צריך, הוא להוציא לפועל במהירות בדיקות כאלה בתחילת 2020, והתוצאה שתוכננה בקפידה, הייתה יצירה של &quot;מגיפה&quot; לכאורה. כל מה שנדרש בהתחלה כדי לשמור על האשליה, היה הפצה של שקרים על ידי הממשל והתקשורת. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;באופן מכריע, העדויות האפידמיולוגיות מראות שלא היו מחלות נוספות או מקרי מוות בהשוואה לאותה תקופה בכל שנה אחרת. מאמרים וחיבורים מדעיים רבים הציגו את הראיות שלהם, כולל פרופסורים מוסמכים לאפידמיולוגיה. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;ארגון הבריאות העולמי מילא את חלקו בפשע, בכך שהכריז על &quot;מצב חירום לבריאות הציבור ברמה בינלאומית&quot;, או &quot;מגיפה&quot;. מיד לאחר שארגון הבריאות העולמי, יצא בהצהרה השקרית, הוטלו שינויים בהליכים הרפואיים בכל מקום. השינויים הללו גרמו למקרי המוות שהוצגו בפני האזרחים כהוכחה לכך שאנו נמצאים בעיצומה של מגפה. בידינו רשימה ארוכה של עדויות לכך שהשינויים הללו היו בלתי הולמים ולעתים קרובות קטלניים. שים לב לכך, שהדוקטורט שלי היה בנושא ההשפעה של אופיאטים, כמו מורפיום, על הנשימה. ידעתי שהמרשמים לא היו הולמים לחלוטין. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;לא הייתה מגיפה. הייתה רק אשליה מכוונת לאחת כזו. זה לווה בשינויים בפרקטיקה הרפואית שגרמו כצפוי למספר רב של מקרי מוות בבתי חולים, בתי אבות ובקהילה. אף אחד לא יוכל להעריך את חומרת האישומים כאן. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;אני לא בטוח מה היה המניע להונאה הזו. אבל ההשפעות שלו גרמו לפגיעה קשה בכלכלה של עשרות מדינות, עם העברות כספיות שנספרו בטריליוני פאונד, מהעניים ביותר ומשלמי המסים ועד לאליטות העשירות ביותר. החברה האזרחית נפגעה גם היא קשות ומעולם לא הורשתה להחלים. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;מניעים אחרים, פחות ספקולטיביים, התבררו ככל ש-2020 חלפה וזה מביא אותנו לאישום המזעזע השני שלי. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;2.      החומרים המכונים &quot;חיסוני covid19&quot; אינם חיסונים, כמובן. שימו לב, לא הייתה מגיפה. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;כל הקריירה שלי הייתה בתחום של תכנון ובדיקה של סידור חדש של אטומים במטרה ליצור תרופות פוטנציאליות חדשות. כמוכן לחולל שינויים רצויים בגוף, הדאגה העיקרית היא להימנע מתופעות לא רצויות כמו, הרעלה או נזקים. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;ההכשרה שלי בטוקסיקולוגיה מכניסטית הייתה שימושית שוב ושוב בסיוע לצוותים לחזות, להימנע או להבין בעיות כאלה. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;אני מבין לעומק איך לעצב מולקולות וגם איך לחקור אותן כדי להביא להשפעות רצויות ובאופן מכריע כדי להבחין בסיכון לנזקים. אני לא חושב שזו טענה מוגזמת מדי לומר שאין מישהו מוסמך יותר ממני לעשות זאת ביחס לטיפולים החדשים הללו. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;אגש ישירות לאישומים. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;הזריקות הללו תכוננו בקפידה ובכוונת תחילה, במטרה לגרום הרעלה בקרב המוזרקים. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;אני יכול לזהות לפחות שלושה מאפיינים נפרדים בזריקות הללו אשר צפוי לפגוע, להרוג או להפחית את הפוריות אצל השורדים. אלו אינן טעויות. כל אחד מהמאפיינים ברור לכל מי שיש לו היסטוריה של מעורבות בתכנון רציונלי של תרופות חדשות.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;ישנם לפחות שני מאפיינים משותפים לכל זריקה המתיימרת להיות &quot;חיסון נגד קוביד&quot;. ראשית, מאפיין ה-mRNA במוצרים העיקריים. שנית, המאפיין של חלקיקי הננו השומני שהתכשירים עטופים בהם. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;ה-mRNA הוא קוד גנטי לחלבון נבחר. לא משנה מהו החלבון, ברגע שגורמים לגוף האדם להגיב, הוא יזוהה כגוף זר ויותקף על ידי המערכת החיסונית. בהסתמך על פרטים שאנחנו לא יכולים לדעת, רק על ידי התבוננות בבקבוקוני הזכוכית, חלק מהאנשים ייפגעו כתוצאה מהתקף אוטואימוני קטלני, אחרים ימותו, הזמן בין הסבל למוות יהיה שונה בין אדם לאדם. זה ייראה כמו טווח רגיל של מחלות. פשוט יהיו יותר כאלה. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;בגלל נוסחת חלקיקי הננו השומני, חלק מהחומרים המוזרקים יצטברו בשחלות (אולי גם באשכים). תכונת הביות הזו ברקמת הרבייה ידועה כבר יותר מעשור. ההשפעה תהיה ירידה בפוריות המשפיעה על כל שלבי הרבייה. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;אני יכול להביא נימוקים מפורטים לכל אחת מהטענות הללו וגם לכמה אחרות. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;יש בידי גם ראיה, הנוגעת לפשעים שלטענתי בוצעו. עבדתי על המתקפה הזו עוד לפני שכל חיסון לכאורה אושר במרמה.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;לאחר שעשיתי זאת, עם מחבר אחר, כתבתי &lt;a href=&quot;https://2020news.de/wp-content/uploads/2020/12/Wodarg_Yeadon_EMA_Petition_Pfizer_Trial_FINAL_01DEC2020_EN_unsigned_with_Exhibits.pdf&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;מכתב פתוח&lt;/a&gt; לרשות התרופות האירופית בתחילת דצמבר 2020, המצורף להלן. בו אנו מתריעים על הנזקים שצפינו. זה היה יותר ממרגיז לראות את אותם נזקים מתגשמים, האחרון לקח שנה, ההשפעות השליליות על הפוריות. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;התמותה עלתה והלידות פחתו מכל הסיבות כמעט בכל מקום בעולם, שבו מוצרים אלה היו בשימוש נרחב. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;אני מצפה להזדמנות לדבר איתך בפירוט רב על האשמות אלה ואחרות. &lt;br /&gt;&lt;br /&gt;אני אפרסם את המכתב הזה באתר הטלגרם שלי, בו 20,000 העוקבים יהיו ללא ספק מעוניינים ללמוד מה משטרת המטרופולין תעשה עם המידע הזה. אם יורשה לי להעז, אני מזמין אותך לחשוב כיצד אתה מתכנן לתאר את פעילותך בעתיד למשפחתך, ואם יש לך, לילדיך ולנכדיך.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;עקבו&amp;nbsp;&lt;a href=&quot;https://drmikeyeadon.substack.com/p/my-letter-to-pc-ben-bates?utm_source=profile&amp;amp;utm_medium=reader2&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;כאן&lt;/a&gt;&amp;nbsp;אחר פעילותו של ד&quot;ר יידון למען חופש הביטוי של הקהילה הרפואית ולמען זכות החולה להסכמה מדעת.&amp;nbsp;&lt;/div&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://giokle.blogspot.com/feeds/7302636427727622699/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2024/03/blog-post.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/7302636427727622699'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/7302636427727622699'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2024/03/blog-post.html' title='ד&quot;ר מייקל יידון: &quot;לא הייתה מגיפה, החומרים המכונים חיסוני קוביד אינם חיסונים&quot;'/><author><name>Unknown</name><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='https://img1.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><media:thumbnail xmlns:media="http://search.yahoo.com/mrss/" url="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh1M31TLleozBJV_rtVRX1Hm1JNYRqqS52HoU9UyFnpcReV7V7FfEBMayPQtrzhi6EEyxP47OrvM3gPkzNoFF3V0rZQp-aerY8wA2s21hUd899fYKWVnwSgmBnCx-VORzXcvO6Kg9jYg80v_Gp1_2FMSMGkalCazP64dxyFT9s-UsOHE56YYcT8smQ-IDE/s72-w320-h256-c/%D7%93%D7%A8%20%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%9C%20%D7%99%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9F.png" height="72" width="72"/><thr:total>0</thr:total></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-5905332241404632426.post-654577314741884134</id><published>2024-03-28T10:21:00.003+02:00</published><updated>2024-09-15T13:42:43.529+03:00</updated><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="הבכירים במשרד הבריאות"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="מערכת הבריאות בישראל"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="משרד הבריאות"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="פרשת הרופאים מאיכילוב"/><title type='text'>בכירי מערכת הבריאות</title><content type='html'>&lt;div dir=&quot;rtl&quot; style=&quot;text-align: right;&quot; trbidi=&quot;on&quot;&gt;
&lt;div&gt;
&lt;h3&gt;
&lt;b&gt;&lt;u&gt;קראו עוד על בכירי מערכת הבריאות בישראל&lt;/u&gt;&lt;/b&gt;&lt;/h3&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div&gt;
&lt;a href=&quot;http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2989080,00.html&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;בועז לב נחקר בפרשת ייבוא התרופות לאנתרקס&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div&gt;
&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div&gt;
&lt;a href=&quot;http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3616018,00.html&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;חגיגת השכר של הפקידים הבכירים במשרד הבריאות נחשפת&lt;/a&gt;&lt;br /&gt;
&lt;div&gt;
&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;
&lt;a href=&quot;http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3612455,00.html&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;שרת הבריאות מעכבת פרסום דו&quot;ח על מצבן של קופות החולים&lt;/a&gt;&lt;br /&gt;
&lt;div&gt;
&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;
&lt;a href=&quot;http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3611553,00.html&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;קרב על השר&quot;פ: &quot;ועדת גרמן עלולה לבחור באפשרות הקלה, לא הטובה&quot;&lt;/a&gt;&lt;br /&gt;
&lt;div&gt;
&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;
&lt;a href=&quot;http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000964356&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;מנכ&quot;ל איכילוב פרופ&#39; גבי ברבש זומן לבירור בעניין תיירות המרפא&lt;/a&gt;&lt;br /&gt;
&lt;div&gt;
&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;
&lt;a href=&quot;http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000942017&quot;&gt;פרוטקציה באיכילוב? &quot;וינשטיין מכר ותיק של ברבש&quot;&lt;/a&gt;&amp;nbsp;-&amp;nbsp;ברבש עצמו דאג להשמיע את עמדתו בתוך המערכת, ולפיה מוטב לוותר על חקירה פלילית בעניין ולהסתפק בהטלת עונש שלפיו ייאסר על שלושת המנתחים לעסוק בפרקטיקה פרטית אלא ציבורית בלבד למשך תקופה מסוימת.&lt;br /&gt;
לפי ההערכות, ברבש חשש שחקירה פלילית עשויה לפתוח &quot;תיבת פנדורה&quot;, על-פי טענות ועדויות של בכירים במערכת הבריאות. אלא שחקירה כזו&amp;nbsp;&lt;a href=&quot;http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000909169&quot;&gt;נפתחה&lt;/a&gt;&amp;nbsp;רשמית בעקבות המלצה של פרקליטות מחוז תל-אביב ואישור שניתן בעניין מצד פרקליט המדינה שי ניצן.&lt;br /&gt;
&lt;div&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;a href=&quot;http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000909169&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;כפי שנחשף ב&quot;גלובס&quot;: תיפתח חקירה בפרשת הרופאים מאיכילוב&lt;/a&gt;&amp;nbsp;-&amp;nbsp;כפי שחשפנו כאן, גורמים במערכת הבריאות הביעו חשש כי פתיחה בחקירה משטרתית תהיה בבחינת פתיחה של תיבת פנדורה, זאת משום שהיא עשויה להצביע על כך שמדובר בתופעה רחבה הרבה יותר מ-3 רופאים, ויותר מכך - ייתכן כי מנהלי בתי-החולים עצמו עין או אפילו עודדו את הרופאים, בשל ההכנסות הגבוהות שתיירי המרפא מביאים איתם לבתי-החולים הממשלתיים.&lt;br /&gt;
עוד נודע כי במספר בתי-חולים גדולים נהגו לגבות מתיירי המרפא סכומים גבוהים משמעותית מאלה שנגבו מהתיירים שהגיעו לאיכילוב, כאשר במקביל שילמו לרופאים סכומים גבוהים יותר. בתיאור ההתנהלות הזו, כך על-פי החשש, לא מדובר ברופאים סוררים - אלא בשיטה ממוסדת ובעייתית לא פחות.&lt;/div&gt;
&lt;div&gt;
&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;
&lt;a href=&quot;http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000902264&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;הערכה: איכילוב יסתפק בעונש משמעתי למנתחים מתחקיר &quot;עובדה&quot;&lt;/a&gt;&amp;nbsp;-&lt;br /&gt;
&lt;div&gt;
&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;
&lt;a href=&quot;http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000853591&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;מנהלי בתי&quot;ח ממשלתיים עוסקים בעבודות פרטיות&lt;/a&gt;&lt;br /&gt;
&lt;div&gt;
&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;
&lt;a href=&quot;http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000825545&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;מנכ&quot;ל איכילוב הנחה פאנל - ולא דיווח למשרד הבריאות&lt;/a&gt;&lt;br /&gt;
&lt;div&gt;
&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div&gt;
&lt;a href=&quot;http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000800817&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;תביעת רשלנות נגד איכילוב: השמירה הוסרה מהחולה - והוא מת&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div&gt;
&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;
&lt;a href=&quot;http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000636933&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;פרופ&#39; ברבש: &quot;השביתה בהחלט הכרחית; אם הייתה לי עוזרת בית - אני מאמין שהייתה מרוויחה יותר ממני&quot;&lt;/a&gt;&lt;br /&gt;
&lt;div&gt;
&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;
&lt;a href=&quot;http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000567473&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;אלרון מצ&#39;פרת את פרופ&#39; גבי ברבש במענק נוסף של 600 אלף שקל&lt;/a&gt;&lt;br /&gt;
&lt;div&gt;
&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;
&lt;a href=&quot;http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000542617&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;ד&quot;ר אריה פיגר נדון ל-6 חודשי עבודות שירות ו-75 אלף שקל קנס&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://giokle.blogspot.com/feeds/654577314741884134/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2015/02/blog-post_33.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/654577314741884134'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/654577314741884134'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2015/02/blog-post_33.html' title='בכירי מערכת הבריאות'/><author><name>Unknown</name><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='https://img1.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><thr:total>0</thr:total></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-5905332241404632426.post-4356813464285301374</id><published>2021-08-25T10:20:00.037+03:00</published><updated>2024-09-15T13:52:30.960+03:00</updated><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="בלי חיסונים אין אוטיזם"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="המערכת החיסונית"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="חיסוני ילדים"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="חיסוני תינוקות וילדים"/><title type='text'>ד&quot;ר ווקפילד רופא ילדים: &quot;בלי חיסונים אין אוטיזם&quot; </title><content type='html'>&lt;div dir=&quot;rtl&quot; style=&quot;text-align: right;&quot; trbidi=&quot;on&quot;&gt;
&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;החיסונים עלולים לגרום לא רק לאוטיזם; יש להם את הפוטנציאל לייצר מגוון רחב של תסמונות ונזקים מוחיים ממתונים ועד לנזקים חמורים ביותר בהתייחס למספר גורמים: גורמים תזונתיים + גורמים גנטיים + משתנים סביבתיים. ד&quot;ר רהולינג:&quot;דיסאינפורמציה מנוסחת היטב ובחוכמה נשלחת לעיתונות הרשמית, הממסד מטעה, אי אפשר &#39;לישון&#39; עם הממסד&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;div&gt;
&lt;div&gt;
&lt;table align=&quot;center&quot; cellpadding=&quot;0&quot; cellspacing=&quot;0&quot; class=&quot;tr-caption-container&quot; style=&quot;margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;&quot;&gt;&lt;tbody&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjt3YNBWxmUouRwqHDfwWgljcyYzJvUtgffbgB-b2PunAGaDrUOUw-Ec4SSzlw-zhXVDtRwP6ODE7WnfjDKqtTfros1vYapYAEtFDqfCBRZGosZcZeRdmkIPDCLXDKgjt-556e5FnfLPsk/s1600/%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%99%D7%99+%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A9%D7%AA.jpg&quot; style=&quot;margin-left: auto; margin-right: auto;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;בלי חיסונים אין אוטיזם&quot; border=&quot;0&quot; height=&quot;256&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjt3YNBWxmUouRwqHDfwWgljcyYzJvUtgffbgB-b2PunAGaDrUOUw-Ec4SSzlw-zhXVDtRwP6ODE7WnfjDKqtTfros1vYapYAEtFDqfCBRZGosZcZeRdmkIPDCLXDKgjt-556e5FnfLPsk/w320-h256/%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%99%D7%99+%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A9%D7%AA.jpg&quot; title=&quot;ד&amp;quot;ר ווקפילד: בלי חיסונים אין אוטיזם&quot; width=&quot;320&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;tr-caption&quot; style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;&lt;b&gt;ילדים שקיבלו פיצויים על כך שלקו באוטיזם בעקבות החיסון המשולש&lt;/b&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/tbody&gt;&lt;/table&gt;
&lt;/div&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;&lt;span&gt;&lt;a name=&#39;more&#39;&gt;&lt;/a&gt;&lt;/span&gt;&lt;/b&gt;&lt;/h3&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;&lt;u&gt;חיסונים&lt;/u&gt;&lt;/b&gt;&lt;/h3&gt;&lt;div&gt;
&lt;b&gt;&lt;u&gt;החיסון נגד שפעת&lt;/u&gt;&lt;/b&gt;&lt;br /&gt;
חיסון נגד שפעת לילדים, עלול להיות קטלני מפני שילדים רגישים יותר &lt;b&gt;לכספית&lt;/b&gt; ולהשפעות של &lt;b&gt;דיכוי המערכת החיסונית&lt;/b&gt;. חיסון ילדים נגד שפעת גורם לעלייה של 200 אחוז בשכיחות לתופעות אסתמטיות. ישנם מקרים שבהם החיסון גרם &lt;b&gt;לאובדן זיכרון פתאומי&lt;/b&gt; בילדים ומבוגרים, מייד לאחר ההתחסנות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תינוקות רכים נמצאים בסיכון גבוה במיוחד היות והמוח שלהם לא בשל עדיין; מסתמי כלי הדם במוח &quot;דולפים&quot; ולכן רגישותם לרעלים הרבה יותר גדולה. &lt;b&gt;בשנתיים הראשונות לחייהם, התינוקות מקבלים 22 חיסונים!&lt;/b&gt;&amp;nbsp;תינוק עשוי לקבל 9 חיסונים שונים במפגש אחד אצל הרופא. &lt;b&gt;רופאים רבים חשים שהנוהל הזה הוא פלילי&lt;/b&gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בעולם המערבי, תינוקות מתחסנים בגיל חודשיים, 4 חודשים ובגיל חצי שנה; היפנים לעומת זאת ערים לבעיה ומונעים בעיות ותופעות לוואי לא רצויות על ידי כל שהם מתחילים לחסן את ילדיהם רק בהגיעם לגיל שנה כאשר המוח קצת פחות רגיש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;b&gt;החיסונים הנזליים נגד שפעת (חיסונים שניתנים דרך האף) מסוכנים אף יותר מפני שריריות האף נחשפות לנגיף חי, שעלול לנוע סנטימטרים ספורים בלבד אל המוח בעזרת עצבי חוש הריח.&lt;/b&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;b&gt;&lt;br /&gt;&lt;/b&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;b&gt;עלייה של 241% בשכיחות האוטיזם בין 2000-2018&lt;br /&gt;&lt;/b&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;
&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgI0Wk7-T8kgV8e7Gb3RJo9fVak9UTmo5d2mpkx2GpoBFmrovOjGNXPaAnbV1BDFL-JEQoD-MDVrfLvi8C_8BJWY0N3EMONOcgnbLvFJRMj_2FmVeO48B-f6f2wD_apGeYT9Dr97Rb6jrfYng_LSSbyjzt8p1fwa2d83PYnyGtDTlzt6CCngi67L0BYt3c/s624/Autism%20prevalence.jpg&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;עלייה של 241% בשכיחות האוטיזם בין 2000-2018&quot; border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;349&quot; data-original-width=&quot;624&quot; height=&quot;224&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgI0Wk7-T8kgV8e7Gb3RJo9fVak9UTmo5d2mpkx2GpoBFmrovOjGNXPaAnbV1BDFL-JEQoD-MDVrfLvi8C_8BJWY0N3EMONOcgnbLvFJRMj_2FmVeO48B-f6f2wD_apGeYT9Dr97Rb6jrfYng_LSSbyjzt8p1fwa2d83PYnyGtDTlzt6CCngi67L0BYt3c/w400-h224/Autism%20prevalence.jpg&quot; title=&quot;ד&amp;quot;ר ווקפילד, רופא ילדים: &amp;quot;בלי חיסונים אין אוטיזם&amp;quot;&quot; width=&quot;400&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;br /&gt;
&lt;div&gt;&lt;b&gt;&lt;u&gt;&lt;span style=&quot;font-size: small;&quot;&gt;חיסונים ואוטיזם&lt;/span&gt;&lt;/u&gt;&lt;/b&gt;&lt;/div&gt;
הראיות מכריעות:&lt;a href=&quot;http://www.hisunim.org.il/vaccinessafety/vaccinesingredients/73-vaccinesingredientsthimerosal&quot;&gt;תימרוסל&lt;/a&gt; ומרכיבים נוספים בחיסונים עלולים לגרום לאוטיזם. &lt;br /&gt;
ב- 25 בפבואר 2008 משפחת הווארד שור זכתה בתביעת פיצויים נגד הממשלה, לאחר שילדתם בת ה- 18 חודשים נקלעה למצוקה נוירולוגית מייד לאחר שחוסנה באותו יום, נגד 9 מחלות שונות. נצחון המשפחה בתביעה, היא הכרה של בית המשפט הפדרלי בעובדה, שהחיסונים עלולים לגרום לנזקים ולפגיעות נוירולוגיות.&lt;br /&gt;
&lt;b&gt;שניים מהחיסונים שהתינוקת קיבלה הכילו תימרוסל.&lt;/b&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;&amp;nbsp; &amp;nbsp; &amp;nbsp; &amp;nbsp; &amp;nbsp; &amp;nbsp; &amp;nbsp; &amp;nbsp; &amp;nbsp; &amp;nbsp; &amp;nbsp; &amp;nbsp; &amp;nbsp; &amp;nbsp; &amp;nbsp; &amp;nbsp; &amp;nbsp; &amp;nbsp; &amp;nbsp; &amp;nbsp; &amp;nbsp; &amp;nbsp; &amp;nbsp;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjLp5JfkBmGVdrrFoV_fLi4iZKlDRvpq1wG4xy5zXF0T7qv9z-GK6M5tpHDSh2ohPoqT6WYWLqdSsqP3etuGiWDGZHLV6aZNdqFDo1qJWRMjzWTgqih-7WuUEImbTyQrtQjc6qqRmx90j-NYibesrw-4afAcXjTUP0SoNCGgHMnin-6hGQlLXGCEFoZ3ic/s1279/%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C.png&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: center;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;תימרוסל&quot; border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;1027&quot; data-original-width=&quot;1279&quot; height=&quot;323&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjLp5JfkBmGVdrrFoV_fLi4iZKlDRvpq1wG4xy5zXF0T7qv9z-GK6M5tpHDSh2ohPoqT6WYWLqdSsqP3etuGiWDGZHLV6aZNdqFDo1qJWRMjzWTgqih-7WuUEImbTyQrtQjc6qqRmx90j-NYibesrw-4afAcXjTUP0SoNCGgHMnin-6hGQlLXGCEFoZ3ic/w400-h323/%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C.png&quot; title=&quot;תימרוסל בחיסונים&quot; width=&quot;400&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;h4 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;u&gt;רופא ילדים: &quot;ללא חיסונים - אין אוטיזם!&quot;&lt;/u&gt;&lt;/h4&gt;
&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both;&quot;&gt;&quot;אוטיזם היא המחלה המפחידה ביותר שראיתי אצל ילדים, יותר מסרטן וליקויי לב מפני שהאוטיזם הלכה למעשה הוא כלא שסוגר על הילד ומרחיק אותו ממשפחתו ומאחיו... החיסונים גורמים לאוטיזם. לפני 40 שנה כאשר התחלתי את התמחותי, היו כ-10,000 ילדים שסבלו מאוטיזם, היום זה 1 מתוך 100 (2013)...ה&lt;b&gt;וכחה נוספת: שותפיי ואני מטפלים ב-35 אלף ילדים שמעולם לא חוסנו...מתוכם 0 ילדים לקו באוטיזם&quot;&lt;/b&gt;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;a href=&quot;http://healthimpactnews.com/wp-content/uploads/sites/2/2014/08/andrew-wakefield-1024x570.jpg&quot; style=&quot;font-size: medium; font-weight: 400; margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;ד&amp;quot;ר אנדרו ווקפילד: בלי חיסונים אין אוטיזם&quot; border=&quot;0&quot; height=&quot;111&quot; src=&quot;http://healthimpactnews.com/wp-content/uploads/sites/2/2014/08/andrew-wakefield-1024x570.jpg&quot; title=&quot;אנדרו ווקפילד רופא ילדים&quot; width=&quot;200&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;/h3&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;http://healthimpactnews.com/2013/new-published-study-verifies-andrew-wakefields-research-on-autism-again/&quot;&gt;ד&quot;ר אנדרו ווקפילד&lt;/a&gt;&amp;nbsp;- רופא ילדים&lt;/h3&gt;
בשנת 1998 ד&quot;ר וייקפילד דיווח על מחלת מעיים שהופיעה בילדים אוטיסטים. בהתבסס על ההיסטוריה הרפואית של הילדים ד&quot;ר ווקפילד קשר את החיסון המשולש נגד חצבת, חזרת, אדמת (MMR) להמחלת המעיים ולאוטיזם שבהם לקו הילדים. מאז ד&quot;ר ווקפילד נתון להתקפות אישיות ומקצועיות חסרות פשרות מצד גופים כמו התקשורת, מממשלות, רופאים ותעשייני החיסונים והתרופות; כל אלה כמובן גרמו נזק חמור לקריירה המקצועית ולשמו הטוב. כיום ד&quot;ר ווקפילד מתגורר בטקסס, משם הוא מנהל משפט דיבה והוצאת לשון הרע נגד העיתונאי הבריטי בריאן דיים ונגד המגזין הבריטי British Medical Journal.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האירוע החדשותי הגדול ביותר של שנת 2013, שהזרם המרכזי של התקשורת לא כיסה, היה &lt;a href=&quot;http://healthimpactnews.com/2014/cdc-whistleblower-cdc-covered-up-mmr-vaccine-link-to-autism-in-african-american-boys/&quot;&gt;הודאתו&lt;/a&gt; של ד&quot;ר ויליאם תומפסון, שהועסק ב- CDC (המרכז לבקרת ומניעת מחלות) כי&amp;nbsp;&lt;b&gt;&quot;ה-CDC מסתיר את ההוכחות המקשרות בין חיסונים לבין אוטיזם...משנת 2003 ידוע כי ילדים אפרו אמריקאים שמקבלים את החיסון לפני גיל 36 חודשים נמצאים בסיכון גבוה ללקות באוטיזם&quot;.&lt;/b&gt;&amp;nbsp;הודאתו של ד&quot;ר תומפסון נתנה משנה תוקף לממצאיו של ד&quot;ר וויקיפילד משנת 1998.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שני ציוניי דרך, האחד הויתור של ממשלת ארה&quot;ב על החיסיון בבית המשפט הפדרלי, והשני, מאמר מדעי פורץ דרך שקבע כי הרופא, המדען, ומנהל ערוץ [AMC] בנושא אוטיזם, ד&quot;ר אנדרו ווייקפילד, וההורים צדקו לאורך כל הדרך.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב-13 בדצמבר 2012 בית המשפט הפדרלי &lt;a href=&quot;http://www.uscfc.uscourts.gov/sites/default/files/opinions/CAMPBELL-SMITH.MOJABI-PROFFER.12.13.2012.pdf&quot;&gt;פסק פיצויים&lt;/a&gt; של מאות אלפי דולרים לריאן מוג&#39;בי, פעוט ש &quot;חיסוני ה- MMR, גרמו אצלו לפגיעה קשה במוח, שאובחנה כאוטיזם (הפרעת &#39;ASD&#39;).&quot;&lt;br /&gt;&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgGS4EVYUDdaekp-H7QQXFpYbvRzN1SjtBj1Tm76mMatWRUm5eioqypRai_YP4HpixuRJppWybqc_e2-pY0OtosfqJZcUHo9SAW4teE2g4rqfP8jChqcyMvStVMt6ni2tNOjnt6A04nGmTX3gNVZkO2BqNrq_qONI_M1WeJmuFm2oPv_PjGmS4cyZ-7ECU/s1097/%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9F%20%D7%9E%D7%95%D7%92&#39;%D7%91%D7%99%20-%20%D7%90%D7%95%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9D.png&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;תביעה לפיצויים בעקבות החיסון השלוש לילדים&quot; border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;1022&quot; data-original-width=&quot;1097&quot; height=&quot;298&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgGS4EVYUDdaekp-H7QQXFpYbvRzN1SjtBj1Tm76mMatWRUm5eioqypRai_YP4HpixuRJppWybqc_e2-pY0OtosfqJZcUHo9SAW4teE2g4rqfP8jChqcyMvStVMt6ni2tNOjnt6A04nGmTX3gNVZkO2BqNrq_qONI_M1WeJmuFm2oPv_PjGmS4cyZ-7ECU/w320-h298/%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9F%20%D7%9E%D7%95%D7%92&#39;%D7%91%D7%99%20-%20%D7%90%D7%95%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9D.png&quot; title=&quot;פיצויים בעקבות חיסון MMR&quot; width=&quot;320&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;br /&gt;מאוחר יותר באותו החודש, הממשלה ספגה תבוסה נוספת, כאשר אמילי מולר מיוסטון, זכתה בפיצויים לאחר שהוכח כי ספגה פגיעה מוחית בעקבות חיסון ה- MMR, אשר גרם לה ללקות באוטיזם.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&amp;nbsp; &lt;br /&gt;עתירות דומות אשר הסתיימו בזכייה של התובעים הוגשו בבתי משפט באיטליה ובארה&quot;ב, (&lt;a href=&quot;http://www.cbsnews.com/news/family-to-receive-15m-plus-in-first-ever-vaccine-autism-court-award/&quot;&gt;חנה פולינג&lt;/a&gt;&amp;nbsp;(2010), ביילי בנקים, מיסטי הייאט, קיינן פרימן, &lt;a href=&quot;http://www.dailymail.co.uk/news/article-2160054/MMR-A-mothers-victory-The-vast-majority-doctors-say-link-triple-jab-autism-Italian-court-case-reignite-controversial-debate.html&quot;&gt;ולנטינו בוקה&lt;/a&gt;, וג&#39;וליה גריימס), כל אלה היו עתירות שבסופן הממשלות הודו או בתי המשפט קבעו כי חיסון ה-MMR &amp;nbsp;היה הגורם לפגיעה המוחית שהובילה לאוטיזם.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgcHI1cmeUek3uEBIn2J3SuYzviIR3xks_AAuWyAxmIUZdWHrLszoCx_V0bczC_6GYtiVwlGFhmW-7YamrSA2rBJrMvogCv0hAqM95nkF517vKS22N0IJTjl6Mh64TQ-8WR69TZ2V6Y_f-Bq7FVxk2SCK2_1awFM-8hhq0RCT84iCspfYdFyZ9BEe94mlQ/s1092/%D7%90%D7%95%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9D%20%D7%91%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9F%20%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%95%20%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%94.png&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;ולנטינו בוקה פיצויים בעקבות חיסון MMR&quot; border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;820&quot; data-original-width=&quot;1092&quot; height=&quot;240&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgcHI1cmeUek3uEBIn2J3SuYzviIR3xks_AAuWyAxmIUZdWHrLszoCx_V0bczC_6GYtiVwlGFhmW-7YamrSA2rBJrMvogCv0hAqM95nkF517vKS22N0IJTjl6Mh64TQ-8WR69TZ2V6Y_f-Bq7FVxk2SCK2_1awFM-8hhq0RCT84iCspfYdFyZ9BEe94mlQ/w320-h240/%D7%90%D7%95%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9D%20%D7%91%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9F%20%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%95%20%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%94.png&quot; title=&quot;אוטיזם בעקבות חיסון MMR&quot; width=&quot;320&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;היום, מדענים ורופאים מאוניברסיטת &quot;Wake Forest שניו-יורק, וונצואלה, מדווחים על ממצאים שלא רק מאמתים את קיומה של מחלת מעיים אצל ילדים שסובלים מאוטיזם ותסמיני מעיים, אלא גם מציינים כי מחלה זו עשויה להיות להיות מחלה חדשה. ד&quot;ר סטיב ווקר ועמיתיו, השתמשו בשיטות מעבדה מתוחכמות, אשר אימתו את ממצאיו המקוריים של ד&quot;ר וייקפילד. הם עשו זאת על ידי הצגת השינויים המולקולריים ברקמות המעי של הילדים, אלה נראו ייחודיים ואנומלים באופן ברור.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;
&lt;br /&gt;
בעוד מחקרים חוזרים ונשנים מרחבי העולם מאשררים את קיומה של מחלת המעי שד&quot;ר וייקפילד מצא בילדים אוטיסטים ואת טענתו הנחרצת כי מחקרי הבטיחות לחיסוני ה- MMR אינם מספקים, הקריירה של ד&quot;ר וייקפילד נהרסה בגין האשמות שווא. אף על פי כן, הוא ממשיך לפעול ללא לאות במאמץ לעזור לפתור את קטסטרופת האוטיזם.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;&lt;b&gt;מדד שכיחות האוטיזם היום, מראה זינוק לדרגת סיכון של 1 ל-25 ילדים.&lt;/b&gt;&amp;nbsp;בהעדר כל הסבר ומתוך חשש לאבד את אמון הציבור, ממשלות ברחבי העולם,&amp;nbsp;מוסיפות חטא על פשע ופשוט ממשיכות להתכחש לפסקי הדין שקבעו כי קיים קשר בין חיסון ה- MMR לבין אוטיזם.&lt;br /&gt;
&lt;h3 style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color: red; font-family: inherit; font-size: small;&quot;&gt;כאן הוצג הסירטון: האם חיסונים גורמים לאוטיזם?&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;/h3&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color: red; font-family: inherit; font-size: small;&quot;&gt;הסירטון צונזר והורד מ-YOUTUBE&lt;/span&gt;&lt;/h3&gt;&lt;h4 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;&lt;u&gt;כך משתיקים רופאים ומומחים ומונעים מהם לומר את האמת לציבור&lt;/u&gt;&lt;/b&gt;&lt;/h4&gt;&lt;div style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;מחקרו של ד&quot;ר וייקפילד על הקשר בין חיסון ה-MMR למחלות המעי ולאוטיזם פורסם במקור בכתב העת &quot;The Lancet&quot;. בעקבות פרסום מחקרו של ויקפילד, עיתונאי בשם בריאן דיר פרסם מאמר בכתב העת הבריטי הנפוץ לענייני רפואה &quot;The British Medical Journal&quot; ובמאמרו הוא לא חסך ביקורת מד&quot;ר וייקפילד, הוא אף האשים אותו בהונאה. התוצאה לא אחרה לבוא, המגזין &quot;The Lancet&quot;, התנער והחרים את המחקר של ד&quot;ר ויקפילד, בהמשך רישיונם לעסוק ברפואה בבריטניה, של ד&quot;ר ויקפילד ושל פרופ &#39;ג&#39;ון ווקר-סמית&#39;, שסייע בעריכת המחקר, נשלל.&lt;/div&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;b&gt;ד&quot;ר ווקפילד: &quot;הממשלות חייבות להפסיק לשחק במילים בזמן שילדים נפגעים. תקוותי היא שהכרה בקיומה של מחלת המעיים בילדים אלו תוביל להקלה על סבלם. זה היה צריך לקרות מזמן.&quot;&lt;/b&gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;a href=&quot;http://media.wix.com/ugd/b3aa2b_a3f2ec04e39640959649e60f002d368e.pdf&quot;&gt;מכתב התראה על הונאה בנוגע לקשר בין חיסון ה-MMR לאוטיזם&lt;/a&gt;.&lt;ol style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;
&lt;li&gt;אנשים נוטלים תרופות להקלה על תסמינים וחושבים שרמת הסוכר בדם, לחץ הדם והכולסטרול ישמרו ברמה &quot;נורמלית&quot; מבלי לשמור על תזונה בריאה.&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;תרופות אינן מרפאות מחלות. אילו תרופות היו מרפאות לא היה צורך ביותר ממרשם אחד.&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;רוב התרופות עלולות לעורר רשימה ארוכה של תופעות לוואי שהציבור לא מודע אליהן כלל. במדריך לרופא&amp;nbsp;מפורטות 120 סוגים שונים של תופעות לוואי שמקורן בשימוש בתרופות מרשם.&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;הכימיקלים המוחדרים לגוף באמצעות תרופות, &lt;b&gt;אינם חומרים שהגוף זקוק להם&lt;/b&gt;, לכן, במוקדם או במאוחר&amp;nbsp;הם הופכים להיות &lt;b&gt;רעילים;&lt;/b&gt;&amp;nbsp;כשזה קורה הגוף מתריע: כאבי ראש, שלשולים, כאבי בטן, הקאות ועוד זועקים &quot;הרעלה&quot;. רוב החולים ירוצו שנית לרופא על מנת לקחת מרשם נוסף, לדיכוי הסימפטומים - &quot;נורות האזהרה&quot; במקום להפסיק ליטול את התרופה שגרמה להרעלה. כך תרופות המרשם הפכו לגורם מספר 1 למחלות, נכויות ומוות.&lt;/li&gt;
&lt;/ol&gt;
&lt;div style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;
&lt;ul&gt;
&lt;li&gt;משרד החשב הכללי דיווח כי במשך עשור, במחצית ממאות התרופות שאושרו על ידי ה- FDA, נמצאו &quot;סיכונים חמורים לאחר אישור, הכוללים אי ספיקת לב, אוטם שריר הלב (התקפת לב), אי ספיקה נשימתית, פרכוסים ואי ספיקת כליות.&quot;&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;חברות התרופות לא עושות מחקרים ארוכי טווח. יצרני התרופות לא רוצים באמת לדעת את התוצאות. אף על פי כן כספי ציבור מוזרמים כדי לממן את המחקרים שלהן ואת הפרסומות&amp;nbsp;בטלביזיה&amp;nbsp;שבאמצעותן הם משדלים את הציבור לרכוש הסמים שהן מייצרות.&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;באמצעות ה-&amp;nbsp;Torcetrapib&amp;nbsp;&amp;nbsp;חברת פייזר הבטיחה, לגרום לעליה של 72 אחוז בכולסטרול הטוב ולירידה של 24 אחוז בכולסטרול הרע בחולים שיטלו בנוסף ל-&amp;nbsp;Torcetrapib, תרופה מאוד חזקה להורדת הכולסטרול. &quot;אף על פי כן חלה עלייה של 25 אחוז בשיעור בעיות הלב הקטלניות, ועלייה של 40 אחוז בתמותה&quot; (USA Today 11/06/2007).&lt;/li&gt;&lt;li&gt;&lt;br /&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;
&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhg9P37jCvUcXD5DnsUHgfFxxtLozrxF0nqqzOVNRs48MmXk8QndUXFTBr9EO2nxuOLWbrCAPj26VYtflGM1Nd7fE6RRxE9eUQ6a7eJNoMraWpRQbv24hKJAdYOjbR0QiAMNbCp-2h-zsE/s1600/%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%A2%D7%93+%D7%A7%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D.png&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;קנבינואידים - קבוצת חומרים כימיים גדולה ומגוונת, שנמצאה בצמח הקנאביס&quot; border=&quot;0&quot; height=&quot;240&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhg9P37jCvUcXD5DnsUHgfFxxtLozrxF0nqqzOVNRs48MmXk8QndUXFTBr9EO2nxuOLWbrCAPj26VYtflGM1Nd7fE6RRxE9eUQ6a7eJNoMraWpRQbv24hKJAdYOjbR0QiAMNbCp-2h-zsE/w320-h240/%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%A2%D7%93+%D7%A7%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D.png&quot; title=&quot;ד&amp;quot;ר ווקפילד: בלי חיסונים אין אוטיזם&quot; width=&quot;320&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/li&gt;
&lt;br /&gt;&lt;li&gt;בעוד מדענים מגלים עוד ועוד סגולות מרפא מופלאות בצמחים, בפירות והירוקות כמו &lt;b&gt;&lt;a href=&quot;http://www.eatwell.co.il/?CategoryID=158&amp;amp;ArticleID=958&quot;&gt;לוטאין&lt;/a&gt;&lt;/b&gt; - הלוטאין הוא פיגמנט צהוב ממשפחת הקרוטנואידים. ירקות צהובים וכתומים מכילים כמויות זעירות של לוטאין; הכמויות גדולות נמצאות בירקות ירוקים כמו ברוקולי, כרוב, ותרד. לוטאין זמין גם כתוסף עשוי מפרחי ציפורני חתול; לוטאין מגן על העור מפני נזקי השמש, מונע את ההתחמצנות של כולסטרול ה-LDL, מפחית את הסיכון למחלות לב, מעכב את התפתחות סרטן הריאות, סרטן הערמונית סרטן השחלות, סרטן השד, מונע סתימת&amp;nbsp;עורקים, מעכב את הזדקנות הריאות, מסייע במניעת דלקת פרקים, מסיעע שמירה על בריאות העין, מסייע להפחית את עיוורון הלילה ומשפר את יכולת הראייה בחשכה;&lt;a href=&quot;http://www.eatwell.co.il/?pg=search&amp;amp;CategoryID=158&amp;amp;SearchParam=%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%9F&amp;amp;x=0&amp;amp;y=0&amp;amp;SearchType=1&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/a&gt;&lt;b&gt;&lt;u&gt;&lt;a href=&quot;http://www.eatwell.co.il/?pg=search&amp;amp;CategoryID=158&amp;amp;SearchParam=%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%9F&amp;amp;x=0&amp;amp;y=0&amp;amp;SearchType=1&quot;&gt;ליקופן&lt;/a&gt;&lt;/u&gt; -&lt;/b&gt;ליקופן הוא פיגמנט עתיר בקרוטנואידים טבעיים אשר ניחן ביכולת לבצע מספר פונקציות ביולוגיות הידועות בתכונותיהן נוגדות החימצון. הליקופן מספק הגנה מפני מחלות ניווניות&amp;nbsp;מסייע במניעת סרטן, טרשת עורקים וקטרקט, מסייע בהורדת הכולסטרול ומפחית את הסיכון ללקות במחלות לב. הליקופן מצוי בעיקר בעגבניות, אך ניתן למצוא אותו בכמויות קטנות יותר גם באבטיח, גויאבה, ענבים אדומים ותפוזי דם אדומים. &lt;b&gt;&lt;a href=&quot;http://www.eatwell.co.il/?CategoryID=158&amp;amp;ArticleID=963&quot;&gt;&lt;u&gt;סולפורפאן&lt;/u&gt;&amp;nbsp;&lt;/a&gt;&lt;/b&gt;- הוא פיטו-כימיקל נוגד סרטן המצוי בעיקר בברוקולי, אך גם בכרוב, כרוב ניצנים וקולורבי אם כי בכמויות קטנות הרבה יותר. &lt;b&gt;&lt;u&gt;&lt;a href=&quot;http://giokle.blogspot.co.il/2014/08/blog-post_15.html&quot;&gt;קנבינואידים&lt;/a&gt;&lt;/u&gt;&lt;/b&gt;&amp;nbsp;-&amp;nbsp;קבוצת חומרים כימיים גדולה ומגוונת, שנמצאה בצמח הקנאביס&amp;nbsp;מסוג סאטיבה L. כאשר אדם צורך קנאביס, הקנבינואידים שחודרים לגופו נקשרים לקולטני קנבינואידים שנמצאים באזורים שונים בגוף ובמוח. מדובר בקבוצת חומרים גדולה מאוד, לכל חומר בקבוצה יש את התכונות היחודיות שלו ואת הפוטנציאל המיוחד רק לו למלא תפקיד חשוב שיסייע לפעילותו התקינה של הגוף, לריפויו או להקלה על סימפטומים הנובעים ממחלות כרוניות או ממחלות סופניות.&amp;nbsp;&lt;/li&gt;
&lt;/ul&gt;
הבעיה היא שחברות התרופות אינן רשאיות לרשום פטנט על מוצרים טבעיים, ולכן הם מתמקדות בכימיקלים שיביאו להקלה זמנית על הסימפטומים. מדובר בחמדנות לשמה, חמדנות שגורמת לנזקים בריאותיים. המגמה של חברות התרופות היא להביא לעלייה ברווחים שלהן, על ידי פגיעה בבריאות של הציבור אשר מסייעת להביא לעלייה בפניות לטיפולים רפואיים ולעלייה במכירות של התרופות.&lt;/div&gt;
&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;
מה אומרים מפורסמים על תרופות:&lt;/h3&gt;
&lt;b&gt;&lt;u&gt;&lt;a href=&quot;http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%A8&quot;&gt;סר ויליאם אוסלר&lt;/a&gt;,&amp;nbsp;אבי הרפואה המודרנית&lt;/u&gt;:&lt;/b&gt;&lt;br /&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&quot;נתח גדול מדי מתחום הטיפול במחלות נשלט בידי ענקי הפראמה, הם שיעבדו אותנו לפסאודו-מדע קסום ... אנחנו מכניסים לתוך גופנו עליו אנו יודעים מעט מאוד, תרופות שעליהן אנו יודעים עוד פחות, שאמורות לטפל במחלות שאנחנו לא יודעים עליהן כלום.&quot;&lt;/p&gt;
&lt;b&gt;&lt;u&gt;היפוקרטס&lt;/u&gt;:&lt;/b&gt;&lt;br /&gt;&quot;הטבע מרפא לא הרופאים, יהיה מזונך תרופתך ותרופתך מזונך.&quot;&lt;br /&gt;
&lt;b&gt;&lt;u&gt;ד&quot;ר מרסייה אנג&#39;ל בספרו &quot;האמת על חברות התרופות - כיצד הן מוליכות אותנו שולל&quot;, שראה אור ב-2004:&lt;/u&gt;&lt;/b&gt;&lt;br /&gt;&quot;הקונגרס &#39;רוקד עם השטן&#39; בנוגע לאמת על חברות התרופות, הם מרמים אותנו... חברות התרופות ממציאות מחלות שיתאימו לתרופות שהן מייצרות. מיליון אמריקאים השתכנעו שהם סובלים ממחלות מפוקפקות  כמו למשל: &#39;הפרעת חרדה מוכללת&#39;, &#39;בעיות זיקפה&#39;, הפרעה טרום ויסתית, &#39;מחלת ההחזר הוישטי&#39;... הממשלה צריכה לאסור את פירסום התרופות בטלביזיה, אבל הקונגרס אוהב את 400 מיליון הדולר שחברות התרופות משקיעות בקמפיין הבחירות שלהם&quot;.&lt;br /&gt;
&lt;b&gt;&lt;u&gt;&lt;br /&gt;&lt;/u&gt;&lt;/b&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;b&gt;&lt;u&gt;רוברט קנדי הבן&lt;/u&gt;:&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;br /&gt;
&lt;a href=&quot;http://fox13now.com/2015/04/06/pediatricians-dont-read-the-science-robert-f-kennedy-jr-says-autism-linked-to-mercury-in-vaccines/&quot;&gt;&quot;חיסונים גורמים לאוטיזם&quot;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://giokle.blogspot.com/feeds/4356813464285301374/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2015/04/no-vaccines-no-autism.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/4356813464285301374'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/4356813464285301374'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2015/04/no-vaccines-no-autism.html' title='ד&quot;ר ווקפילד רופא ילדים: &quot;בלי חיסונים אין אוטיזם&quot; '/><author><name>Unknown</name><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='https://img1.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><media:thumbnail xmlns:media="http://search.yahoo.com/mrss/" url="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjt3YNBWxmUouRwqHDfwWgljcyYzJvUtgffbgB-b2PunAGaDrUOUw-Ec4SSzlw-zhXVDtRwP6ODE7WnfjDKqtTfros1vYapYAEtFDqfCBRZGosZcZeRdmkIPDCLXDKgjt-556e5FnfLPsk/s72-w320-h256-c/%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%99%D7%99+%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A9%D7%AA.jpg" height="72" width="72"/><thr:total>0</thr:total></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-5905332241404632426.post-413085300271812268</id><published>2020-09-25T14:12:00.015+03:00</published><updated>2024-09-12T19:56:28.105+03:00</updated><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="חברות התרופות"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="מיקסום רווחים"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="תסמינים"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="תרופות מרשם"/><title type='text'>המגמה של חברות התרופות היא מיקסום רווחים</title><content type='html'>&lt;p&gt;&lt;b&gt;חברות התרופות אינן רשאיות לרשום פטנט על מוצרים טבעיים, ולכן הם מתמקדות בכימיקלים שיביאו להקלה זמנית על הסימפטומים הנובעים ממחלות. מדובר בחמדנות לשמה, חמדנות שגורמת לנזקים בריאותיים. המגמה של חברות התרופות היא מיקסום רווחים. פגיעה בבריאות של כלל הציבור מסייעת לעליה בפניות לטיפולים רפואיים ולעליה במכירות של התרופות.&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;ol&gt;&lt;li&gt;אנשים נוטלים תרופות להקלה על תסמינים וחושבים שרמת הסוכר בדם, לחץ הדם והכולסטרול ישמרו ברמה &quot;נורמלית&quot; מבלי לשמור על תזונה בריאה.&lt;/li&gt;&lt;li&gt;תרופות אינן מרפאות מחלות. אילו תרופות היו מרפאות לא היה צורך ביותר ממרשם אחד.&lt;/li&gt;&lt;li&gt;רוב התרופות עלולות לעורר רשימה ארוכה של תופעות לוואי שהציבור לא מודע אליהן כלל. במדריך לרופא&amp;nbsp;מפורטות &lt;b&gt;120 סוגים שונים של תופעות לוואי שמקורן בשימוש בתרופות מרשם.&lt;/b&gt;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;הכימיקלים המוחדרים לגוף באמצעות תרופות,&amp;nbsp;&lt;b&gt;אינם חומרים שהגוף זקוק להם&lt;/b&gt;, לכן, במוקדם או במאוחר&amp;nbsp;הם הופכים להיות&amp;nbsp;&lt;b&gt;רעילים;&lt;/b&gt;&amp;nbsp;כשזה קורה הגוף מתריע: כאבי ראש, שלשולים, כאבי בטן, הקאות ועוד זועקים &quot;הרעלה&quot;. רוב החולים ירוצו שנית לרופא על מנת לקחת מרשם נוסף, לדיכוי הסימפטומים - &quot;נורות האזהרה&quot; במקום להפסיק ליטול את התרופה שגרמה להרעלה. כך תרופות המרשם הפכו לגורם מספר 1 למחלות, נכויות ומוות.&lt;/li&gt;&lt;/ol&gt;&lt;span&gt;&lt;a name=&#39;more&#39;&gt;&lt;/a&gt;&lt;/span&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;משרד החשב הכללי דיווח כי במשך עשור, במחצית ממאות התרופות שאושרו על ידי ה- FDA, נמצאו &quot;סיכונים חמורים&quot; לאחר שאושרו לשימוש, סיכונים אלה הכוללים אי ספיקת לב, אוטם שריר הלב (התקפת לב), אי ספיקה נשימתית, פרכוסים ואי ספיקת כליות.&quot;&lt;/p&gt;&lt;div&gt;&lt;ul&gt;&lt;li&gt;חברות התרופות לא עושות מחקרים ארוכי טווח. יצרני התרופות לא רוצים באמת לדעת את התוצאות. אף על פי כן כספי ציבור מוזרמים כדי לממן את המחקרים שלהן ואת הפרסומות&amp;nbsp;בטלוויזיה&amp;nbsp;שבאמצעותן הם משדלים את הציבור לרכוש הסמים שהן מייצרות.&lt;/li&gt;&lt;li&gt;באמצעות ה-&amp;nbsp;Torcetrapib&amp;nbsp;&amp;nbsp;חברת פייזר הבטיחה, לגרום לעליה של 72 אחוז בכולסטרול הטוב ולירידה של 24 אחוז בכולסטרול הרע בחולים שיטלו בנוסף ל-&amp;nbsp;Torcetrapib, תרופה מאוד חזקה להורדת הכולסטרול. &quot;אף על פי כן חלה עלייה של 25 אחוז בשיעור בעיות הלב הקטלניות, ועלייה של 40 אחוז בתמותה&quot; (USA Today 11/06/2007).&lt;/li&gt;&lt;/ul&gt;&lt;ul&gt;&lt;li&gt;בעוד מדענים מגלים עוד ועוד סגולות מרפא מופלאות בצמחים, בפירות והירוקות כמו&amp;nbsp;&lt;b&gt;&lt;a href=&quot;http://www.eatwell.co.il/?CategoryID=158&amp;amp;ArticleID=958&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;לוטאין&lt;/a&gt;&lt;/b&gt;&amp;nbsp;- הלוטאין הוא פיגמנט צהוב ממשפחת הקרוטנואידים. ירקות צהובים וכתומים מכילים כמויות זעירות של לוטאין; הכמויות גדולות נמצאות בירקות ירוקים כמו ברוקולי, כרוב, ותרד. לוטאין זמין גם כתוסף עשוי מפרחי ציפורני חתול; לוטאין מגן על העור מפני נזקי השמש, מונע את ההתחמצנות של כולסטרול ה-LDL, מפחית את הסיכון למחלות לב, מעכב את התפתחות סרטן הריאות, סרטן הערמונית סרטן השחלות, סרטן השד, מונע סתימת&amp;nbsp;עורקים, מעכב את הזדקנות הריאות, מסייע במניעת דלקת פרקים, מסיעע שמירה על בריאות העין, מסייע להפחית את עיוורון הלילה ומשפר את יכולת הראייה בחשכה;&lt;a href=&quot;http://www.eatwell.co.il/?pg=search&amp;amp;CategoryID=158&amp;amp;SearchParam=%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%9F&amp;amp;x=0&amp;amp;y=0&amp;amp;SearchType=1&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/a&gt;&lt;b&gt;&lt;u&gt;&lt;a href=&quot;https://www.camoni.co.il/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%9F---%D7%9B%D7%9C-%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%93%D7%A2%D7%AA&quot;&gt;ליקופן&lt;/a&gt;&lt;/u&gt;&amp;nbsp;-&lt;/b&gt;ליקופן הוא פיגמנט עתיר בקרוטנואידים טבעיים אשר ניחן ביכולת לבצע מספר פונקציות ביולוגיות הידועות בתכונותיהן נוגדות החימצון. הליקופן מספק הגנה מפני מחלות ניווניות&amp;nbsp;מסייע במניעת סרטן, טרשת עורקים וקטרקט, מסייע בהורדת הכולסטרול ומפחית את הסיכון ללקות במחלות לב. הליקופן מצוי בעיקר בעגבניות, אך ניתן למצוא אותו בכמויות קטנות יותר גם באבטיח, גויאבה, ענבים אדומים ותפוזי דם אדומים.&amp;nbsp;&lt;b&gt;&lt;a href=&quot;http://www.eatwell.co.il/?CategoryID=158&amp;amp;ArticleID=963&quot;&gt;&lt;u&gt;סולפורפאן&lt;/u&gt;&amp;nbsp;&lt;/a&gt;&lt;/b&gt;- הוא פיטו-כימיקל נוגד סרטן המצוי בעיקר בברוקולי, אך גם בכרוב, כרוב ניצנים וקולורבי אם כי בכמויות קטנות הרבה יותר.&amp;nbsp;&lt;b&gt;&lt;u&gt;&lt;a href=&quot;http://giokle.blogspot.co.il/2014/08/blog-post_15.html&quot;&gt;קנבינואידים&lt;/a&gt;&lt;/u&gt;&lt;/b&gt;&amp;nbsp;-&amp;nbsp;קבוצת חומרים כימיים גדולה ומגוונת, שנמצאה בצמח הקנאביס&amp;nbsp;מסוג סאטיבה L. כאשר אדם צורך קנאביס, הקנבינואידים שחודרים לגופו נקשרים לקולטני קנבינואידים שנמצאים באזורים שונים בגוף ובמוח. מדובר בקבוצת חומרים גדולה מאוד, לכל חומר בקבוצה יש את התכונות היחודיות שלו ואת הפוטנציאל המיוחד רק לו למלא תפקיד חשוב שיסייע לפעילותו התקינה של הגוף, לריפויו או להקלה על סימפטומים הנובעים ממחלות כרוניות או ממחלות סופניות.&amp;nbsp;&lt;/li&gt;&lt;/ul&gt;&lt;/div&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;מה אומרים מפורסמים על תרופות:&lt;/h2&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;&lt;u&gt;&lt;a href=&quot;http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%A8&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;סר ויליאם אוסלר&lt;/a&gt;,&amp;nbsp;אבי הרפואה המודרנית&lt;/u&gt;:&lt;/b&gt;&lt;/h3&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&quot;נתח גדול מדי מתחום הטיפול במחלות נשלט בידי ענקי הפראמה, הם שיעבדו אותנו לפסאודו-מדע קסום ... אנחנו מכניסים לתוך גופנו עליו אנו יודעים מעט מאוד, תרופות שעליהן אנו יודעים עוד פחות, שאמורות לטפל במחלות שאנחנו לא יודעים עליהן כלום.&quot;&lt;/p&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;&lt;u&gt;היפוקרטס&lt;/u&gt;:&lt;/b&gt;&lt;/h3&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&quot;הטבע מרפא לא הרופאים, יהיה מזונך תרופתך ותרופתך מזונך.&quot;&lt;/p&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;&lt;u&gt;ד&quot;ר מרסייה אנג&#39;ל בספרו &quot;האמת על חברות התרופות - כיצד הן מוליכות אותנו שולל&quot;, שראה אור ב-2004:&lt;/u&gt;&lt;/b&gt;&lt;/h3&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&quot;הקונגרס &#39;רוקד עם השטן&#39; בנוגע לאמת על חברות התרופות, הם מרמים אותנו... חברות התרופות ממציאות מחלות שיתאימו לתרופות שהן מייצרות. מיליון אמריקאים השתכנעו שהם סובלים ממחלות מפוקפקות  כמו למשל: &#39;הפרעת חרדה מוכללת&#39;, &#39;בעיות זיקפה&#39;, הפרעה טרום ויסתית, &#39;מחלת ההחזר הוישטי&#39;... הממשלה צריכה לאסור את פירסום התרופות בטלביזיה, אבל הקונגרס אוהב את 400 מיליון הדולר שחברות התרופות משקיעות בקמפיין הבחירות שלהם&quot;.&lt;/p&gt;&lt;div style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;&lt;u&gt;רוברט קנדי הבן&lt;/u&gt;:&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;a href=&quot;http://fox13now.com/2015/04/06/pediatricians-dont-read-the-science-robert-f-kennedy-jr-says-autism-linked-to-mercury-in-vaccines/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;&quot;חיסונים גורמים לאוטיזם&quot;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://giokle.blogspot.com/feeds/413085300271812268/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2023/09/blog-post.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/413085300271812268'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/413085300271812268'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2023/09/blog-post.html' title='המגמה של חברות התרופות היא מיקסום רווחים'/><author><name>Unknown</name><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='https://img1.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><thr:total>0</thr:total></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-5905332241404632426.post-6970702571956987483</id><published>2020-09-25T11:19:00.014+03:00</published><updated>2024-09-15T13:56:53.709+03:00</updated><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="יתר לחץ דם"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="מוות"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="מחלות לב"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="נכויות"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="שבץ מוחי"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="תופעות לוואי"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="תרופות מרשם"/><title type='text'>תרופות המרשם הן הגורם המוביל למחלות, נכויות ומוות</title><content type='html'>&lt;p&gt;&lt;span style=&quot;widows: 1;&quot;&gt;&lt;b&gt;ככל שנצרוך יותר תרופות, כך הגוף שלנו יהיה פגיע יותר למחלות, התרופות הן רעל ובמוקדם או במאוחר הן גורמות לתסמינים נוספים. טיפול רפואי הוא מדרון חלקלק, מפני שלעתים קרובות הוא עלול להסתיים בפתאומיות. אנחנו צריכים לקחת אחריות על בריאותנו. רוב המחלות הן הפיכות; &amp;nbsp;ברוב המקרים, הבריאות הלקויה שלנו היא תוצר ישיר של מה שאנחנו מכניסים לגופנו מיום היוולדנו, כל מה שצריך זה להפעיל את ההגיון ולשנות הרגלים!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;b&gt;הבריאות של האדם על הגלובוס בסכנה, אף אחד למעט רופאים בודדים ששילמו על כך בשלילת רישיונם לעסוק ברפואה, במישרתם ובאמינותם, אינו מזהיר את הציבור מפניה -&amp;nbsp;מגפת החיסונים ותרופות המרשם.&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;div&gt;ד&quot;ר&amp;nbsp;ריצ&#39;רד רהולינג מומחה לרפואה פנימית בגמלאות ומרצה לשעבר באוניברסיטת &quot;לומה לינדה&quot;, הוא אחד מאותם בודדים שמנסים להעביר מסר חד משמעי לכל תושבי כדור הארץ באשר הם והמסר הוא:&lt;/div&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&quot;תרופות המרשם הן הגורם המוביל למחלות, נכויות ומוות&quot;&lt;/h2&gt;&lt;div&gt;&lt;p style=&quot;font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; line-height: normal; margin: 0px; text-align: right; widows: 1;&quot;&gt;ככל שנצרוך יותר תרופות, כך הגוף שלנו יהיה פגיע יותר למחלות, התרופות הן רעל ובמוקדם או במאוחר הן גורמות לתסמינים נוספים. טיפול רפואי הוא מדרון חלקלק, מפני שלעתים קרובות הוא עלול להסתיים בפתאומיות. אנחנו צריכים לקחת אחריות על בריאותנו. רוב המחלות הן הפיכות; &amp;nbsp;ברוב המקרים, הבריאות הלקויה שלנו היא תוצר ישיר של מה שאנחנו מכניסים לגופנו מיום היוולדנו, כל מה שצריך זה להפעיל את ההגיון ולשנות הרגלים!&lt;/p&gt;&lt;div style=&quot;-webkit-text-stroke-width: 0px; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; line-height: normal; margin: 0px; orphans: auto; widows: 1;&quot;&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;u&gt;&lt;b&gt;ד&quot;ר רהולינג מודה כי בעברו הוא התקשה להזדהות עם אמירתו של היפוקרטס:&lt;/b&gt;&lt;/u&gt;&lt;br /&gt;&lt;b&gt;&quot;הטבע הוא שמרפא ולא הרופאים, יהא מזונך תרופתך ותהא תרופתך מזונך&quot;,&lt;/b&gt;&amp;nbsp;היום ד&quot;ר רהולינג מסכים לחלוטין עם היפוקרטס והוא אפילו ערך מדריך מיוחד לבעיות בריאותיות שנגרמות כתוצאה מכימיקלים שאנחנו צורכים במזון ובתרופות.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;כיום ד&quot;ר רהולינג מצהיר בלי להתבלבל: &quot;שירותי רפואה זה לא בריאות&quot;.&lt;/h2&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;ההסבר של ד&quot;ר רהולינג הוא כי קיים יחס הפוך בין שירותי הבריאות לבין הבריאות, ככל שהציבור תלוי יותר בשרותים הרפואיים, כך בריאותו נמצאת בסיכון גבוה יותר להיפגע. התרופות המסופקות לציבור על ידי שירותי הבריאות יוצרות מחלות שמקורן בתופעות הלוואי שהן גורמות, עקב כך התרופות למעשה הפכו לגורם מוביל לתחלואה ומוות; כך בכתב העת של AMA, שפורסם ביום&amp;nbsp;&lt;b&gt;15/04/1998&lt;/b&gt;.&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;המאמר מסביר עוד כי הרפואה הממוסדת מתעלמת מתופעות הלוואי הנובעות מצריכת תרופות מרשם &quot;שניתנו לחולים באופן חוקי ותוך כדי מעקב צריכה&quot;, המושגים &quot;מנת יתר&quot; או &quot;מרשם לא מתאים&quot; לא נמצאים בלקסיקון שלה, האחריות מוטלת תמיד על המטופל ועל האופן&amp;nbsp;&lt;b&gt;&quot;הבלתי צפוי&quot;&lt;/b&gt;, שבו הוא נטל או הגיב לתרופות.&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;בלתי צפוי?! האמנם? &quot;הפעילות של התרופות היא התערבות מלאכותית בתפקוד הטבעי של האורגניזם. במובן הרחב של המילה, כל תרופה בהגדרתה היא רעל, פרמקולוגיה וטוקסיקולוגיה חד הם. &quot;האמנות&quot; של הרפואה טמונה ביכולת להשתמש בתבונה ברעלים אלה לצרכים מועילים &quot;** מתוך ספר הלימוד &quot;פרמקולוגיה לרפואה&quot;, פרק 5: מחקר על השפעת התרופות.&lt;/p&gt;&lt;div dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;text-align: left;&quot;&gt;&lt;div style=&quot;text-align: left;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://books.google.co.il/books/about/Drill_s_Pharmacology_in_Medicine.html?id=RxxtAAAAMAAJ&amp;amp;redir_esc=y&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;&lt;span&gt;&lt;i&gt;Drill&#39;s Textbook of Pharmacology in Medicine,&amp;nbsp;&lt;/i&gt;&lt;span&gt;Chapter 5: Intimate Study of Drug Action.&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;h4&gt;&lt;/h4&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;מדוע פרמקולוגיה וטוקסיקולוגיה ... חד הם? ד&quot;ר רהולינג מסביר:&lt;/h2&gt;&quot;הפרמקולוגיה התפתחה מרעלים, לאורך שנים מבצעים ניסויים בבעלי חיים שמטרתם לגלות מה המינון של חומרים כימיים שונים, שגורם למוות; לאחר הסקת מסקנות מבצעים את הניסויים האלה בבני אדם. ההליכים האלה אינם מתפרסמים כמתבקש בתקשורת המיינסטרים, מפני שהשליטה נמצאת בידי חברות התרופות והן רוצות כסף. מחצית מהפרסומות בפריים טיים הן פרסומות לתרופות. הפכנו לעולם של מסוממים.&quot;&lt;div&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;ד&quot;ר מרסייה אנג&#39;ל, העורכת לשעבר של כתב העת הרפואי של ניו אינגלנד והמחברת של הספר &quot;האמת על חברות התרופות&quot;, (&quot;The Truth About The Drug Companies&quot;), מתארת בספרה כיצד ענקי התרופות מרמים את הציבור ומה ניתן לעשות לעשות בנוגע לפרסומות לסמים בתקשורת. לפני יותר מעשור, ד&quot;ר מרסייה הופיעה בתוכנית 60 דקות של ה-CBS, וסיפרה על כך שחברות התרופות משקיעות במערכות הבחירות לקונגרס&lt;b&gt;&amp;nbsp;סכום מטורף של 400 מיליון דולר&lt;/b&gt;;&lt;br /&gt;יש להניח שכיום מדובר במיליארדים. כאשר ד&quot;ר רהולינג ביקש לעמת סנטור אמריקאי, עם נתונים וממצאים מתוך ספרות רפואית, שמוכיחה כי התרופות הן הסיבה המובילה לתחלואה ומוות הוא אמר לד&quot;ר רהולינג:&amp;nbsp;&lt;b&gt;&quot;אתה מבזבז את זמנך. אנחנו בבעלותם!&quot;, הוא התכוון לחברות התרופות.&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;ד&quot;ר רהולינג: &quot;אנו עשויים לתהות כיצד או מדוע רופא עושה שימוש ברעל כדי להיטיב עם מטופליו, אבל אם לחץ הדם של אדם מסויים גבוה מאוד כתוצאה מאכילת מעיי חזיר, עדיף לתת לו תרופה כדי להוריד את לחץ הדם שלו, מאשר לסכן אותו בשבץ מוחי (פרץ של כלי דם במוח שמוביל לשיתוק).&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;http://en.wikipedia.org/wiki/Nathan_Pritikin&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;נתן פריטיקין (1915-1985)&lt;/a&gt;&amp;nbsp;היה מומחה לתזונה ואריכות חיים, על שמו הוקם&amp;nbsp;&lt;a href=&quot;https://www.pritikin.com/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;מרכז פריטקין&lt;/a&gt;, מרכז לייעוץ והכוונה בנושאי בריאות ותזונה נכונה. כבר בשנות ה-70 המאוחרות נתן פריטיקין דווח לקולג&#39; האמריקאי לקרדיולוגיה כי &amp;nbsp;186 חולים מתוך 218 הפחיתו את השימוש בתרופות להורדת לחץ דם באמצעות דיאטה דלת שומן. דיאטה עתירה בשומנים הופכת את תאי הדם לדביקים, וגורמת ללב למאמץ גדול יותר בפעולת שאיבת הדם והזרמתו.&lt;/p&gt;&lt;b&gt;על פי הדוחות של ארגון הבריאות העולמי, &quot;מספר בני האדם שסובלים מיתר לחץ דם עלה מ -600 מיליון בשנת 1980 לכמעט מיליארד בשנת 2008 והוא מוכיח קשר חיובי ומתמשך לשבץ מוחי ולמחלת לב כלילית.&quot;&lt;/b&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;ד&quot;ר רהולינג: &quot;הקרדיולוגים היו צריכים לאמץ את שיטת פריטיקין להפחתת השימוש בתרופות ב-85 אחוז באמצעות דיאטה, אך הם סרבו ללמוד את השיטה&quot;, ההסבר להתנגדותם היה, שהשיטה אינה יעילה משום שכאשר החולה מפסיק את הדיאטה, לחץ הדם עולה מחדש - אמירה אומללה שמוכיחה את המשבר המוסרי אליו נקלעה מערכת הבריאות הבינלאומית.&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;ממרכז פריטיקין דווח כי 65 חולים במחלות כלי הדם שהיו אמורים לעבור ניתוחי מעקפים לא ביצעו את הניתוח; מתוכם רק חולה אחד נפטר ממחלת לב. למרות התוצאות המדהימות הללו, פריטיקין מעולם לא קיבל כל סיוע מהממסד הרפואי, מהתקשורת או מעמותות הלב.&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;קרדיולוג מהרווארד סיפר בתוכנית 60 דקות של ה-CBS כי&amp;nbsp;&lt;b&gt;&lt;u&gt;90% מניתוחי המעקפים אינם נחוצים כלל&lt;/u&gt;&lt;/b&gt;, וב- &quot;US NEWS&quot; של ה-5 באוגוסט 1990, 15 שנה לאחר דו&quot;ח פריטיקין, פורסם מאמר על מרכז דין אורניש למניעה והיפוך של מחלות לב - &amp;nbsp;&quot;&lt;a href=&quot;https://www.ornish.com/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;Ornish lifestyle medicine&lt;/a&gt;&quot;.&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;ביל קלינטון&lt;/b&gt;&amp;nbsp;הפנים את המסר, הוא פנה למרפאתו של ד&quot;ר קולדוול אסלסטין שבקליבלנד וקיבל על עצמו דיאטה דלת שומנים ודלת כולסטרול, ללא שינוי בתזונה, הצורך בניתוחים, שתלים וסטנטים עלול להפוך לדבר שחוזר על עצמו שוב ושוב.&lt;/p&gt;&lt;b&gt;ד&quot;ר לסטר ברסלוב,&lt;/b&gt;&amp;nbsp;דיקן אוניברסיטת UCLA, מצא במחקר שעשה במימון פדרלי לאורך פרק זמן של 10 שנים, שלאנשים במשקל תקין שאינם שותים, אינם מעשנים ומקפידים: על פעילות גופנית, על 7 שעות שינה, על ארוחת בוקר ועל שתייה של 5 כוסות מים לפחות ביום - יש יתרון של 30 שנות חיים על פני אלה שאינם נוהגים כך.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;div&gt;&lt;b&gt;ד&quot;ר רהולינג&amp;nbsp;&lt;/b&gt;מסביר שהסיבה לכך שלמיליוני אנשים אין תיאבון לארוחת בוקר, היא שאנשים נוהגים לאכול בשעות מאוחרות שבהן גופם אינו מסוגל לשרוף את הקלוריות המיותרות שהופכות לשומן. לדבריו, ארוחת בוקר וארוחת צהריים באמצע היום, הם הזמנים הטובים ביותר לאכול יותר כדי לא להרגיש רעבים בעת שהולכים לישון וכך גם הקיבה יכולה לנוח.&lt;/div&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;ד&quot;ר רהולינג מאמין שבריאותו הלקויה כילד נעוצה בחיסונים ובסתימות השיניים שעשו לו בכספית; &amp;nbsp;בקולג &#39;,הוא שינה את התזונה שלו וצרך רק מרשם אחד בחייו הבוגרים. את ביטוח הבריאות האחרון שלו הוא רכש לפני 40 שנה כדי לכסות את ימי האשפוז של רעייתו כשבנם הצעיר נולד. רהולינג תוהה מדוע מוטל עליו לשם מיסים לכיסוי ההוצאות הרפואיות של מי שרוצה לאכול, לשתות ולעשן כאוות נפשו.&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;b&gt;המערכת הרפואית שלנו עובדת בשיטה של ראיון מהיר ומתן מרשם. כל עוד הממשלה מספקת &quot;שירותי בריאות&quot; רוב הציבור כנראה ימשיך לדבוק בהרגליו הרעים.&lt;/b&gt;&lt;br /&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;כל המדינות העוסקות ברפואה מערבית, נמצאות על סף פשיטת רגל מפני שהסמים שהן מחלקות לציבור, אינם פותרים את הבעיות של החולים; אם נוסיף לכך את אורח החיים שאנו מנהלים, לצד מערכת בריאות שיעדיה מסתכמים בלייצר ממון כדי לשמור על שביעות הרצון של טייקוני הפארמה, חברות התרופות ובעלי המניות - הרי שזהו מתכון בטוח לנזקים בריאותיים וכלכליים ברמה האישית וברמה הלאומית.&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://giokle.blogspot.com/feeds/6970702571956987483/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2020/09/blog-post.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/6970702571956987483'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/6970702571956987483'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2020/09/blog-post.html' title='תרופות המרשם הן הגורם המוביל למחלות, נכויות ומוות'/><author><name>Unknown</name><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='https://img1.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><thr:total>0</thr:total></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-5905332241404632426.post-5040786716898024405</id><published>2020-08-02T20:15:00.014+03:00</published><updated>2024-09-15T14:01:40.231+03:00</updated><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="הפרעות נפשיות"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="מחקר רפואי"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="סכיזופרניה"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="פסיכוזה"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="קנאביס"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="קנאביס אינו גורם לסכיזופרניה"/><title type='text'>הרווארד: הקנאביס אינו גורם תורם להתפתחות של סכיזופרניה אצל בני הנוער</title><content type='html'>&lt;div&gt;&lt;p class=&quot;MsoNormal&quot; dir=&quot;RTL&quot; style=&quot;direction: rtl; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;b&gt;&lt;span dir=&quot;LTR&quot; style=&quot;font-size: 13.5pt; line-height: 115%;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;a href=&quot;https://paradigmtreatment.com/harvard-study-shows-marijuana-cause-teen-schizophrenia/#:~:text=The%20Harvard%20researchers%20concluded%20that,was%20published%20in%20Schizophrenia%20Research.&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;RTL&quot; face=&quot;&amp;quot;Arial&amp;quot;,&amp;quot;sans-serif&amp;quot;&quot; lang=&quot;HE&quot; style=&quot;mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;&quot;&gt;מחקר&lt;/span&gt;&lt;/a&gt;&lt;span dir=&quot;LTR&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;LTR&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;LTR&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;LTR&quot;&gt;&lt;/span&gt;&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;/b&gt;&lt;b&gt;&lt;span face=&quot;Arial, &amp;quot;sans-serif&amp;quot;&quot; lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-size: 13.5pt; line-height: 115%;&quot;&gt;חדש מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;/b&gt;&lt;b&gt;&lt;span face=&quot;Arial, &amp;quot;sans-serif&amp;quot;&quot; lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-size: 13.5pt; line-height: 20.7px;&quot;&gt;קבע:&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;/b&gt;&lt;b&gt;&lt;span face=&quot;Arial, &amp;quot;sans-serif&amp;quot;&quot; lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-size: 13.5pt; line-height: 20.7px;&quot;&gt;הקנאביס אינו גורם תורם להתפתחות של סכיזופרניה אצל בני הנוער.&lt;/span&gt;&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;הרווארד: הקנאביס אינו גורם תורם להתפתחות של פסיכוזה אצל בני הנוער&quot; height=&quot;266&quot; src=&quot;https://p1.pxfuel.com/preview/690/710/338/smoke-dude-boy-smoking-cigarette-weed.jpg&quot; title=&quot;פסיכוזה אצל בני נוער&quot; width=&quot;400&quot; /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;span&gt;&lt;/span&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;font face=&quot;inherit&quot;&gt;תוצאות המחקר הנוכחי מוכיחות, שכאשר קיים סיכון מוגבר למחלת הסכיזופרניה במשפחה, הוא יכול להיות הבסיס להתפרצות הסכיזופרניה אצל בני משפחה שמשתמשים בקנאביס, השימוש בקנאביס עצמו אינו הגורם רק הטריגר&quot;, ציינו המדענים.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;לדברי החוקרים, הניסוי הזה הוא המחקר הראשון שמתבצע על משפחות, &quot;נבחנו משתמשי קנאביס לא פסיכוטיים וכאלה שאינם משתמשים בקנאביס כשתי קבוצות מדגם נוספות בלתי תלויות, בדקנו האם הסיכון לפתח סכיזופרניה גדל אצל בני משפחה של משתמשי קנאביס שפתחו סכיזופרניה, בהשוואה למשתמשי קנאביס שלא פתחו את המחלה, כמוכן נבדק האם הסיכון למחלה, דומה או שונה, מהסיכון לחלות אצל בני משפחה של חולי סכיזופרניה שמעולם לא השתמשו בקנאביס&quot;.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;נאסף מידע על כל קרובי המשפחה כולל על בני משפחה מדרגה שנייה, ושלישית, כמו כן נאסף מידע על כל קרובי המשפחה שלקו במחלות פסיכיאטריות ידועות. בסוף, התקבל מידע על 1,168 קרובים מדרגה ראשונה ו- 4,291 קרובי משפחה מדרגה שנייה ושלישית.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;במחקר נאסף מידע בנוגע לשימוש בקנאביס, ובנוגע להיסטוריה של מחלות פסיכוטיות, הפרעה דו קוטבית, דיכאון ושימוש בסמים.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;המדענים סיכמו בתוצאות המחקר כי, &quot;גם לאחר ניתוח התוצאות, על בסיס גורמי הסיכון ותדירות התפרצות המחלה במשפחות הסיכון, יוצא כי סכיזופרניה אצל בני משפחה שבה קיים סיכון מוגבר ללקות בסכיזופרניה, הבסיס היסודי להתפרצותה הוא גנטי - ולא קשור לשימוש בקנאביס&quot;.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&quot;הקנאביס עשוי להשפיע על גיל התפרצות הסכיזופרניה, אך אין זה סביר שהוא הגורם למחלה&quot;, אמרו המדענים, ובראשם אשלי ג. פרואל מבית הספר לרפואה בהרווארד.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&quot;באופן כללי, מצאנו נטייה גוברת לדיכאון ולהפרעה דו קוטבית אצל בני המשפחה של משתמשי הקנאביס, הן בקבוצת החולים והן בקבוצות הבקרה. ייתכן ומשתמשי הקנאביס, חשופים יותר להפרעות רגשיות, מאשר אלה שאינם משתמשים או להפך. יש צורך במחקרים נוספים כדי להבין את הקשר הזה&quot;.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;ייתכן ועצם השימוש בסמים גם מרמז על מרכיב גנטי חשוב. נמצא כי השימוש בסמים שכיח הרבה יותר אצל בני משפחה משלושת קבוצות המדגם, בהשוואה לקבוצת הביקורת של בני משפחה שמעולם לא השתמשו בסמים.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;מחקר זה מיישר קו עם מחקרים קודמים אשר הוכיחו כי &quot;השימוש בסמים קשור לנטייה גנטית&quot;. המחקר התפרסם בתחילת חודש דצמבר 2014 ב-Schizophrenia Research.&lt;/font&gt;&lt;div&gt;&lt;/div&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://giokle.blogspot.com/feeds/5040786716898024405/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2020/08/cannabis-psychosis-teenagers.html#comment-form' title='1 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/5040786716898024405'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/5040786716898024405'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2020/08/cannabis-psychosis-teenagers.html' title='הרווארד: הקנאביס אינו גורם תורם להתפתחות של סכיזופרניה אצל בני הנוער'/><author><name>Unknown</name><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='https://img1.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><thr:total>1</thr:total><georss:featurename>ישראל</georss:featurename><georss:point>31.046051 34.851612</georss:point><georss:box>2.735817163821153 -0.30463799999999708 59.356284836178844 70.007862</georss:box></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-5905332241404632426.post-5718753545424634848</id><published>2020-08-02T16:44:00.013+03:00</published><updated>2024-09-14T00:14:32.336+03:00</updated><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="בטיחות קנאביס"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="הרגולציה של הקנאביס הרפואי"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="קנאביס רפואי בטוח"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="תופעות לוואי"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="תרופות אופיאטיות"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="תרופות מרשם"/><title type='text'>ד&quot;ר הרט: קנאביס רפואי בטוח יותר מכל תרופה אחרת</title><content type='html'>&lt;b&gt;&lt;font face=&quot;inherit&quot;&gt;עם התחממות הויכוח סביב הרגולציה של הקנאביס הרפואי, יש האומרים שהקנאביס בטוח יותר מרוב תרופות המרשם. &lt;a href=&quot;https://lfpress.com/2014/05/26/the-pot-doctor-is-in&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;ד&quot;ר מייקל הרט מלונדון&lt;/a&gt;, אונטריו, הוא אחד מהרופאים הבודדים בקנדה שבחר להשמיע את קולו לטובת ה&lt;/font&gt;קנאביס&lt;font face=&quot;inherit&quot;&gt;&amp;nbsp;הרפואי, לדבריו, קנאביס רפואי בווח יותר מכל תרופה אחרת. חוק חדש שנכנס לתוקפו באפריל, מאפשר לרופאים בקנדה, לרשום קנאביס רפואי לחולים, אשר על פי שיקול דעתם, מצבם הרפואי עשוי להשתפר בעזרתו. בדומה לד&quot;ר הרט, מספר רופאים כבר החלו מתמחים בשיטה הטיפולית החדשה.&lt;/font&gt;&lt;/b&gt;&lt;div&gt;&lt;font face=&quot;inherit&quot;&gt;&lt;br /&gt;&lt;/font&gt;&lt;/div&gt;&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;קנאביס רפואי&quot; height=&quot;270&quot; src=&quot;https://allbud.s3.amazonaws.com/media/learn/article/everything-you-need-know-about-cannabis-tincture-a.jpg&quot; title=&quot;ד&amp;quot;ר הרט: קנאביס רפואי בטוח יותר מכל תרופה אחרת&quot; width=&quot;400&quot; /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;ד&quot;ר הרט מאונטריו קנדה, מבסס את תמיכתו בקנאביס הרפואי, על העובדות הבאות:&lt;/h3&gt;&lt;div&gt;&lt;ol style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;li&gt;העובדה שתרופות אופיאטיות הורגות יותר בני אדם בשנה ממכלול הסמים הבלתי חוקיים.&lt;/li&gt;&lt;li&gt;העובדה שבניגוד לתרופות מרשם - עם קנאביס רפואי, אין סכנה מפני נטילת מנת יתר.&amp;nbsp;&lt;/li&gt;&lt;li&gt;הקנאביס מעולם לא גרם למוות.&lt;/li&gt;&lt;li&gt;עדויות של חולים שהקנאביס הרפואי עוזר להם.&lt;/li&gt;&lt;/ol&gt;&lt;/div&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;אירגוני רופאים דוחים את החוק החדש בתמיכת קולגות מקומיים ומציעים הנחיות משלהם.&lt;/h3&gt;&lt;div&gt;גם ארגון הרופאים הקנדי ובית הספר המלכותי לרפואה ולניתוחים, מזהירים את הרופאים מפני מתן מרשמים לקנאביס רפואי. ד&quot;ר הרט מאמין, שהתגובה של הגופים האלה אינה מייצגת את הרגשתם של רוב הרופאים. &quot;אני לא חושב שהרבה רופאים הם באמת נגד הקנאביס הרפואי, הם פשוט לא יודעים איך לרשום אותו&quot;, הוא מסביר.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&quot;המחסור במחקרים רשמיים הוא מה שמדאיג את מרבית הרופאים&quot;, אומר ד&quot;ר לואיס הוגו פרנצ&#39;סקוטי נשיא ה-CMA.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&quot;אם יהיו ממצאים, אני לא חושב שלמקצוע הרפואה תהיה בעיה לעמוד מאחורי הדבר; הרופאים אינם נלהבים לתת מרשמים בעיניים מכוסות&quot;, הוסיף הד&quot;ר.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;יש צורך במסקנות הנובעות ממחקרים על בני אדם בטרם מאשרים סם כתרופה. על כל פנים שום חברה עדיין לא נתנה את חסותה לחקר הקנאביס&amp;nbsp;הרפואי.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;הבעיה העיקרית העומדת בפני החברות, היא שהקנאביס&amp;nbsp;היא צמח שמקורו בטבע והם אינם יכולים לרשום עליו פטנט, לכן לא כדאי להם להשקיע במחקר שאינו רווחי מבחינתן.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;למרות שאין מספיק מחקרים רפואיים על הקנאביס (שנערכו בידי חברות התרופות), ד&quot;ר הרט מאמין שיש מספיק סיבות טובות כדי לרשום קנאביס לחולים. &quot;משככי כאבים למשל, הוכיחו את עצמם כגורמי סיכון למוות&quot;.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&quot;תרופות מרשם אופיאטיות, הורגות הרבה יותר בני אדם בשנה, ממכלול הסמים הבלתי חוקיים, קנאביס&amp;nbsp;מעולם לא הרג אף אחד&quot;, אומר ד&quot;ר הרט.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;בניגוד לתרופות האופיאטיות, עם צריכת הקנאביס, אין סכנה מפני מנת יתר.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&quot;אני חש נינוח כאשר אני רושם קנאביס למטופלי, כי אני יודע שהוא בטוח יותר מכל תרופה אחרת&quot;.&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://giokle.blogspot.com/feeds/5718753545424634848/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2020/08/marijuana-betucha.html#comment-form' title='1 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/5718753545424634848'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/5718753545424634848'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2020/08/marijuana-betucha.html' title='ד&quot;ר הרט: קנאביס רפואי בטוח יותר מכל תרופה אחרת'/><author><name>Unknown</name><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='https://img1.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><thr:total>1</thr:total><georss:featurename>ישראל</georss:featurename><georss:point>31.046051 34.851612</georss:point><georss:box>2.735817163821153 -0.30463799999999708 59.356284836178844 70.007862</georss:box></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-5905332241404632426.post-2632076493540419742</id><published>2020-08-02T16:03:00.009+03:00</published><updated>2023-10-03T09:06:57.456+03:00</updated><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="אלכוהול והפרעות פסיכוטיות"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="השפעת צריכת הקנאביס"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="פסיכוזה"/><title type='text'>קנאביס אינו גורם להפרעות פסיכוטיות</title><content type='html'>&lt;b&gt;ב-2013 התפרסמו התוצאות של &lt;a href=&quot;https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3459073/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;מחקר&lt;/a&gt; אשר בחן את מידת ההשפעה של צריכת קנאביס על התפתחותן של פסיכוזות אצל צרכנים בסיכון גבוה. מסקנת המחקר: לא נמצא קשר בין צריכת&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;b&gt;קנאביס&lt;/b&gt;&lt;b&gt;&amp;nbsp;לפסיכוזה, לעומת זאת כן נמצא קשר בין צריכת אלכוהול להפרעות פסיכוטיות.&lt;/b&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;ארבע שנות מחקר ו-170 נבדקים בסיכון גבוה לפסיכוזה, הביאו את המדענים למסקנה חד משמעית: צריכת קנאביס אינה גורמת להתפתחותן של הפרעות פסיכוטיות. למעשה, המחקרים החדשים שוללים את הקודמים וקובעים באופן שאינו משתמע לשני פנים: אין שום קשר בין צריכת קנאביס&amp;nbsp;לפסיכוזה, לעומת זאת, מסתבר שדווקא האלכוהול הוא זה שמגביר את הסיכון ללקות בפסיכוזה.&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;div&gt;על מנת לקבוע את השפעת השימוש בחומרים השונים על התוצאות העתידיות, בתחילת המחקר נרשמו מידות הצריכה של אלכוהול, טבק וקנאביס אצל הנבדקים.&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;במחקר השתתפו 170 נבדקים בסיכון גבוה לפסיכוזה, החוקרים מצאו כי הקנאביס&amp;nbsp;לא גרם להתנהגות לא מקובלת, אם אפשר להגדיר זאת כך, בעוד שאלכוהול, היה אשם בכל התקלות החברתיות לאורך כל המחקר.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;הרופא שהוביל את המחקר, היה ג&#39;ון אדינגטון, PhD, מאוניברסיטת קלגרי שבקנדה, וכך הוא כתב:&lt;br /&gt;&quot;תוצאות המדגם של הנבדקים שהוגדרו בסיכון גבוה, הראו כי שימוש מתון באלכוהול, עלול לגרום לפסיכוזה בקבוצה זו, לעומת זאת, הטבק והקנאביס, לא&quot;.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;ד&quot;ר אדינגטו: &quot;מעניין לציין, כי התוצאות הצביעו דווקא על האלכוהול כגורם תורם להתפתחות סכיזופרניה&quot;.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;אצל הנבדקים שהוגדרו בסיכון גבוה ללקות בהפרעות פסיכוטיות, נמצאו רמות גבוהות של החומרים אלכוהול, טבק, וקנאביס, הנטייה של אנשים אלה לצרוך חומרים פסיכוטיים חזקה יותר, בהשוואה לאלה שאינם בקטגוריה.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;170 המשתתפים במחקר, הוערכו ודורגו בתחילתו באמצעות מדדי הצריכה. המחקר נערך על פני תקופה של ארבע שנים, משתתפי המחקר הגיעו משלושה מקומות גיאוגרפיים שונים. מגמת המחקר הייתה לנסות לשפר את היכולת המדעית לחזות את הפוטנציאל הפסיכוטי. חיזוי הפוטנציאל ללקות בפסיכוזה, מתבצע כיום באמצעות המודלים לגורמי סיכון של קוקס.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;מחקרים שנערכו בעבר הראו כי בניגוד למידע המוטה של הממשל האמריקני, צריכת הקנאביס&amp;nbsp;אינה מגבירה את הסיכון ללקות בסכיזופרניה אצל אנשים בריאים. למעשה, במאמר מערכת, שהתפרסם בכתב העת לפסיכיאטריה ומדעי המוח, ד&quot;ר מתיו היל, ציין כי בעוד שה- THC, החומר הפסיכואקטיבי שבקנאביס, עשוי לעורר תסמינים זמניים של פסיכוזה, כמו פרנויה, הרי שתופעות הלוואי הללו לא נשארות לאורך זמן ולא הופכות להפרעה נפשית של ממש. הדעה המקובלת היא, כי תורשה גנטית היא הסיבה העיקרית לסכיזופרניה ושהיא זו שאחראית לכ-80 אחוז מהמקרים.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&quot;צריכת הקנאביס&amp;nbsp;בעולם המערבי, לא הייתה נפוצה בשנות ה-50, לעומת זאת בשנות השישים והשבעים היא הייתה מאוד פופולרית, אף על פי כן, ההבדל הדרמטי ברמת הצריכה לצורכי פנאי, לא הביאה לעליה במספר הלוקים בסכיזופרניה. בפועל, מידת השכיחות המחלה נותרה ברמה יציבה&quot;.&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://giokle.blogspot.com/feeds/2632076493540419742/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2020/08/hafraot-psychotic.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/2632076493540419742'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/2632076493540419742'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2020/08/hafraot-psychotic.html' title='קנאביס אינו גורם להפרעות פסיכוטיות'/><author><name>Unknown</name><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='https://img1.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><thr:total>0</thr:total><georss:featurename>ישראל</georss:featurename><georss:point>31.046051 34.851612</georss:point><georss:box>2.735817163821153 -0.30463799999999708 59.356284836178844 70.007862</georss:box></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-5905332241404632426.post-2036253124230664150</id><published>2020-07-31T10:29:00.018+03:00</published><updated>2024-09-19T17:51:19.507+03:00</updated><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="התמכרות לאופיואידים"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="סובוקסון"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="קנאביס מול תרופות"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="תופעות לוואי אדולן"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="תופעות לוואי מתדון"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="תרופות להתמכרות"/><title type='text'>התרופות המקובלות לטיפול בהתמכרויות: אזהרות, תופעות לוואי  וסיכונים</title><content type='html'>&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;תעשיית התרופות פיתחה ליין של תרופות לגמילה מסמים. כמו בכל עסק, המטרה היא לבסס את התעשייה המתרחבת של מכוני הגמילה ולהגדיל את מחזור המכירות של התרופות החוקיות אשר נהוג לתת לנגמלים. כדי למקסם רווחים צריך לגרום לעלייה במספר המכורים. הרבה מכורים = הרבה מכירות.&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;div&gt;&lt;h4&gt;&lt;/h4&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;http://www.bad-drug.net/bad-drug/methadone&quot;&gt;מתדון (אדולן)&lt;/a&gt;&lt;/h2&gt;&lt;br /&gt;משמש לטיפול במתמכרים לאופיאטים והירואין, כמו כן הוא משמש גם לטיפול בתופעות הלוואי וההשפעות של כאבים כרוניים.&lt;div style=&quot;background-color: white; color: #444444; font-family: arial, tahoma, helvetica, freesans, sans-serif;&quot;&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;תרופות לגמילה מסמים&quot; height=&quot;320&quot; src=&quot;https://i2-prod.dailyrecord.co.uk/incoming/article21640880.ece/ALTERNATES/s1200c/0_10tn-methadoneJPG.jpg&quot; title=&quot;טיפול בהתמכרות&quot; width=&quot;320&quot; /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;span&gt;&lt;a name=&#39;more&#39;&gt;&lt;/a&gt;&lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: right;&quot;&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;b style=&quot;background-color: white; color: #444444;&quot;&gt;תופעות לוואי:&lt;/b&gt;&lt;span style=&quot;color: #444444;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;&amp;nbsp;עצירות, סחרחורת, עייפות, כאב ראש, הזעה, בחילות והקאות, בעיות נשימה, אנורקסיה, אדמימות בעור, גרד וכוורות, אלרגיה, שינויים במצב הרוח, בעיות בתפקוד המיני, עוויתות, מוות פתאומי, לחץ דם נמוך, הפרעות בקצב הלב,&amp;nbsp;גינקומסטיה [הינה הגדלה שפירה של הרקמה הבלוטית (Glandular) בשדיים בגברים], בעיות במתן שתן, בצקת,&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;br /&gt;&lt;span style=&quot;color: #444444;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;בעיות ראייה.&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;b&gt;אזהרות: המתדון קיבל אזהרת קופסה שחורה. &lt;/b&gt;&lt;span style=&quot;color: #444444;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;המשמעות היא שנטילת התרופה עלולה לעורר תופעות לוואי חמורות אשר עלולות להוביל למוות. הסיכון העיקרי בשימוש במתדון הוא,&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;b style=&quot;background-color: white; color: #444444;&quot;&gt;שהמתדון מדכא את התפקוד של מערכת הנשימה&lt;/b&gt;&lt;span style=&quot;color: #444444;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;.&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;br /&gt;&lt;span style=&quot;color: #444444;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;המתדוןן אינו מומלץ למי שסובל מבעיות בדרכי הנשימה, למי שנמצאו אצלו רמות גבוהות בדם, של דו תחמוצת הפחמן,&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;br /&gt;&lt;span style=&quot;color: #444444;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;למי שסובל מחסימות במעיים ולאנשים שסובלים ממחלות לב.&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;b style=&quot;background-color: white; color: #444444;&quot;&gt;המתדון הוא סם חזק&lt;/b&gt;&lt;span style=&quot;color: #444444;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;&amp;nbsp;מאוד אשר עלול לגרום לסיבוכים רציניים, כולל מוות.&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;b&gt;בשנת 2006, ה- FDA פרסם עלון מידע תחת הכותרת &quot;שימוש במתדון לטיפול בכאבים עלול לגרום למוות&quot;.&lt;/b&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color: #444444;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;&amp;nbsp; במאמר של &quot;הניו-יורק טיימס&quot; משנת 2011 הובאו ציטוטים של סטטיסטיקאים פדרליים אשר ציינו, כי בין השנים 1999 ו -2005 בלבד,&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;b&gt; נרשמו 4,462 מקרי מוות כתוצאה משימוש במתדון.&lt;/b&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;br /&gt;&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;background-color: white; color: #444444;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;br /&gt;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div style=&quot;background-color: white; color: #444444;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;b&gt;המתדון משווק גם בשמות:&lt;/b&gt;&amp;nbsp;Dolophine,&amp;nbsp;Symoron,&amp;nbsp;Amidone,&amp;nbsp;Methadose,&amp;nbsp;Physeptone,&amp;nbsp;Heptadon, Phy,&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;span style=&quot;background-color: white; color: #444444; font-family: inherit;&quot;&gt;השם הגנרי: מתדון Methodone.&lt;br /&gt;&lt;/span&gt;&lt;h2&gt;&lt;br /&gt;&lt;a href=&quot;http://www.bad-drug.net/bad-drug/suboxone&quot;&gt;סובוקסון (סובוטקס)&lt;/a&gt;&lt;/h2&gt;&lt;div&gt;&lt;div&gt;&lt;span style=&quot;background-color: white; color: #444444; font-family: inherit;&quot;&gt;סובוקסון, [בופרנופרין ונלוקסון] היא תרופה מהסוג המכונה אופיואידים סינטטיים-למחצה, הן משמשות לטיפול בכאב חמור ומתון,&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;b&gt;בכאב כרוני (למרות הסיכון להתמכרות, נטילת מנת יתר לא מכוונת ומוות),&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;span style=&quot;background-color: white; color: #444444; font-family: inherit;&quot;&gt;במטופלים שאינם מפתחים סבילות לאופיואידים (במינונים נמוכים),&amp;nbsp;&lt;b&gt;ולטיפול בהתמכרות לאופיואידים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;span style=&quot;background-color: white; color: #444444; font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;b&gt;&lt;br /&gt;&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgVwJNrW1vCecCtvwKwT4pBQ8GhiOhnAniZJPpOJcFkLJp1pv0Lf09tMO_mh_AccWWWoLCVM127-wRSOgGXbj9cksAZw0epp7qC3iAVjnDA1-4wfe6PEYYFMZGz0RVVEwC0wxkpfH_esjg/s600/Suboxone.jpg&quot; style=&quot;background-color: transparent; color: #444444; font-family: arial, tahoma, helvetica, freesans, sans-serif; margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: center;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;סובוקסון - תרופות לטיפול בהתמכרויות&quot; border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;400&quot; data-original-width=&quot;600&quot; height=&quot;213&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgVwJNrW1vCecCtvwKwT4pBQ8GhiOhnAniZJPpOJcFkLJp1pv0Lf09tMO_mh_AccWWWoLCVM127-wRSOgGXbj9cksAZw0epp7qC3iAVjnDA1-4wfe6PEYYFMZGz0RVVEwC0wxkpfH_esjg/w320-h213/Suboxone.jpg&quot; title=&quot;התרופות המקובלות לטיפול בהתמכרויות: אזהרות, תופעות לוואי  וסיכונים&quot; width=&quot;320&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;h2&gt;&lt;/h2&gt;&lt;/div&gt;&lt;div style=&quot;background-color: white; color: #444444; font-family: arial, tahoma, helvetica, freesans, sans-serif;&quot;&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;span style=&quot;background-color: white; color: #444444; font-family: inherit;&quot;&gt;סובוקסון, [בופרנופרין ונלוקסון] היא תרופה מהסוג המכונה אופיואידים סינטטיים-למחצה, הן משמשות לטיפול בכאב חמור ומתון,&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;b&gt;בכאב כרוני (למרות הסיכון להתמכרות, נטילת מנת יתר לא מכוונת ומוות), &lt;/b&gt;&lt;span style=&quot;background-color: white; color: #444444; font-family: inherit;&quot;&gt;במטופלים שאינם מפתחים סבילות לאופיואידים (במינונים נמוכים),&amp;nbsp;&lt;b&gt;ולטיפול בהתמכרות לאופיואידים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div style=&quot;background-color: white; color: #444444;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;br /&gt;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;span style=&quot;background-color: white; color: #444444; font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;b&gt;תופעות לוואי:&lt;/b&gt;&amp;nbsp;צהבת, תגובה אלרגית שעלולה לגרום&amp;nbsp;&lt;a href=&quot;http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%A1&quot; style=&quot;color: #4d469c; text-decoration-line: none;&quot;&gt;לאנפילקסיס&lt;/a&gt;&amp;nbsp;[זוהי תגובה אלרגית לא תקינה ומהירה של מערכת החיסון לאלרגן מסוים, בה משתחרר היסטמין מן הרקמות - הדבר עלול לגרום למוות], פריחה, תופעות לוואי בדרכי הנשימה כגון דיכוי נשימה,&amp;nbsp;&lt;a href=&quot;http://www.pain.org.il/11/%D7%94%D7%99%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%94/&quot; style=&quot;color: #4d469c; text-decoration-line: none;&quot;&gt;היפרוונטילציה&lt;/a&gt;&amp;nbsp;[זוהי תופעה של נשימת יתר המופיעה באופן פיזיולוגי או פתולוגי&amp;nbsp;כאשר ריכוז הפחמן הדו-חמצני גבוה מדי],&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;b&gt;התמכרות ושימוש לרעה, תופעות של גמילה בעת הפסקת התרופה, תמותה אצל חולים שמפתחים סבילות  לתרופה, &lt;/b&gt;&lt;span style=&quot;background-color: white; color: #444444; font-family: inherit;&quot;&gt;התרחבות של כלי הדם, הזעת יתר, כאבי בטן, עצירות, בחילות, הקאות, כאבי ראש, נדודי שינה, כאב,&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;b&gt;פסיכוזה מלווה בהזיות.&lt;/b&gt;&lt;/div&gt;&lt;div style=&quot;background-color: white; color: #444444;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;br /&gt;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div style=&quot;background-color: white; color: #444444;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;b&gt;אזהרות:&amp;nbsp;&lt;/b&gt;השימוש בסובוקסון, כמו בתרופות אחרות מסוגה, חושף את הצרכנים בפני סכנת התמכרות ושימוש לרעה. בשל הסיכון הגבוה להתמכרות ושימוש לרעה, הוחלט שרק רופאים מתחומי התמחות ספציפיים, יהיו רשאים לרשום למטופליהם תרופות מהסוג הזה.&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;h3 style=&quot;background-color: white; color: #444444; text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;למי אסור ליטול סובוקסון&lt;/span&gt;&lt;/b&gt;&lt;/h3&gt;&lt;div&gt;&lt;ul style=&quot;background-color: white; color: #444444; line-height: 1.4; list-style-image: initial; list-style-position: initial; margin: 0.5em 0px; padding: 0px 2.5em;&quot;&gt;&lt;li style=&quot;border: none; margin: 0px 0px 0.25em; padding: 0.25em 0px;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;כאשר החולה סובל מבעיות אבדומינליות,&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;/li&gt;&lt;li style=&quot;border: none; margin: 0px 0px 0.25em; padding: 0.25em 0px;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;כאשר החולה סובל מהתמכרות קשה לאלכוהול,&lt;/span&gt;&lt;/li&gt;&lt;li style=&quot;border: none; margin: 0px 0px 0.25em; padding: 0.25em 0px;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;לסובלים מאי ספיקת כליות ,&lt;/span&gt;&lt;/li&gt;&lt;li style=&quot;border: none; margin: 0px 0px 0.25em; padding: 0.25em 0px;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;לחולים במחלת אדיסון,&lt;/span&gt;&lt;/li&gt;&lt;li style=&quot;border: none; margin: 0px 0px 0.25em; padding: 0.25em 0px;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;לסובלים מתפקוד לקוי של דרכי המרה,&lt;/span&gt;&lt;/li&gt;&lt;li style=&quot;border: none; margin: 0px 0px 0.25em; padding: 0.25em 0px;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;לפגועי ראש [עלולים ללקות בתרדמת] ,&lt;/span&gt;&lt;/li&gt;&lt;li style=&quot;border: none; margin: 0px 0px 0.25em; padding: 0.25em 0px;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;לסובלים מפגיעות תוך-גולגולתיות [סיכון לעלייה בלחץ של הנוזל השדרתי],&lt;/span&gt;&lt;/li&gt;&lt;li style=&quot;border: none; margin: 0px 0px 0.25em; padding: 0.25em 0px;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;לסובלים מבעיות בתפקודי מערכת הנשימה [כגון: מחלת ריאות חסימתית כרונית, עלול להיווצר מצב של היפוקסיה -&amp;nbsp;מצב פתולוגי של חוסר חמצן בתאי הגוף עקב חסימה של אספקת החמצן לגוף&lt;span face=&quot;arial, sans-serif&quot; style=&quot;color: #545454; line-height: 18.2px;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/span&gt;, או היפרקפניה - מצב של עלייה בלחץ החלקי של הפחמן הדו-חמצני הננשם (CO2) בגלל עצירת-נשימה או בשל דיכוי נשימתי,&lt;/span&gt;&lt;/li&gt;&lt;li style=&quot;border: none; margin: 0px 0px 0.25em; padding: 0.25em 0px;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;לחולים אשר נוטלים בנזודיאזפינים,&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;/li&gt;&lt;li style=&quot;border: none; margin: 0px 0px 0.25em; padding: 0.25em 0px;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;לחולים קשישים או לחולים חלשים,&lt;/span&gt;&lt;/li&gt;&lt;li style=&quot;border: none; margin: 0px 0px 0.25em; padding: 0.25em 0px;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;לחולים הסובלים מבעיות בכבד [כגון: דלקת כבד cytolytic, צהבת, אי ספיקת כבד חריפה, נמק בכבד, תסמונת כבד כלייתית או אנצפלופתיה כבדית), חשופים לסכנת חיים עם השימוש בסובוקסון.&lt;/span&gt;&lt;/li&gt;&lt;li style=&quot;border: none; margin: 0px 0px 0.25em; padding: 0.25em 0px;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;לחולים שסובלים מתת פעילות של בלוטת התריס,&lt;/span&gt;&lt;/li&gt;&lt;li style=&quot;border: none; margin: 0px 0px 0.25em; padding: 0.25em 0px;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;חולים שסובלים תת לחץ דם,&lt;/span&gt;&lt;/li&gt;&lt;li style=&quot;border: none; margin: 0px 0px 0.25em; padding: 0.25em 0px;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;חולים הסובלים מהיפרטרופיה של הערמונית או מתעלת שופכה צרה,&lt;/span&gt;&lt;/li&gt;&lt;li style=&quot;border: none; margin: 0px 0px 0.25em; padding: 0.25em 0px;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;חולים הסובלים מדיכוי נשימתי&lt;/span&gt;&lt;/li&gt;&lt;li style=&quot;border: none; margin: 0px 0px 0.25em; padding: 0.25em 0px;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;חולים הסובלים מפסיכוזה&lt;/span&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ul&gt;&lt;div style=&quot;background-color: white; color: #444444;&quot;&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;&lt;a href=&quot;http://www.drugs.com/sfx/naltrexone-side-effects.html&quot; style=&quot;color: #4d469c; text-decoration-line: none;&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;נלטרקסון&lt;/span&gt;&lt;/a&gt;&lt;/b&gt;&lt;/h2&gt;&lt;div&gt;&lt;span style=&quot;color: black;&quot;&gt;תרופה שפותחה לשליטה בהפרעות אכילה והשמנת יתר. ב-2010 משרד הבריאות החליט להכניס אותה כתרופה לטיפול בגמילה מאלכוהול.&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;span style=&quot;color: black;&quot;&gt;&lt;br /&gt;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgHXGiohEwLkDAgcC1jle9BzRDXWN06d6dNMrpXzcTc1mZPXEC7ouvGWjcOhxFLBntEhqlJhB6FXVxDkDaYXmwEA5ZNsZ_j_vei2LmAJxwLVNZDrxt6ROA6cLKQLF67ZFPbkJb33jtqIEM/s512/naltrexone.jpg&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;נלטרקסון&quot; border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;512&quot; data-original-width=&quot;512&quot; height=&quot;320&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgHXGiohEwLkDAgcC1jle9BzRDXWN06d6dNMrpXzcTc1mZPXEC7ouvGWjcOhxFLBntEhqlJhB6FXVxDkDaYXmwEA5ZNsZ_j_vei2LmAJxwLVNZDrxt6ROA6cLKQLF67ZFPbkJb33jtqIEM/w320-h320/naltrexone.jpg&quot; title=&quot;התרופות המקובלות לטיפול בהתמכרויות: אזהרות, תופעות לוואי  וסיכונים&quot; width=&quot;320&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; font-family: arial, tahoma, helvetica, freesans, sans-serif; text-align: center;&quot;&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;span face=&quot;arial, tahoma, helvetica, freesans, sans-serif&quot;&gt;&lt;b&gt;&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;b&gt;תופעות לוואי: &lt;/b&gt;עצירות,שלשולים, סחרחורות, יובש בפה, כאבי ראש, בחילות, הקאות, נדודי שינה, תגובות אלרגיות חמורות [פריחה, כוורות, גירוד, קשיי נשימה, פצעים כואבים בפה או סביב העיניים, לחץ בחזה, נפיחות - בפה, בפנים, בשפתיים, בגרון, או בלשון; נפיחות בבלוטות הלימפה, צרידות יוצאת דופן]; כאבים בחזה; בלבול; הזיות; עילפון; דופק מהיר או לא סדיר; כאבי שרירים וכאבי פרקים; שינויים קיצוניים במצב הרוח, החמרה במצב הכללי [למשל, בעיות ריכוז, דיכאון, התקפי פאניקה, תוקפנות, חרדה, אימפולסיביות, עצבנות, עוינות, אופוריה קיצונית, חוסר מנוחה); עוויתות, התכווצות שרירים, תחושת נמנום מתמשכת; קוצר נשימה או נשימה איטית ורדודה; מחשבות אובדניות או ניסיונות להתאבד; סימפטומים של בעיות בכבד [למשל, שתן כהה, צואה בהירה, בחילות, אובדן מתמשך של תיאבון, כאבי בטן עזים, הצהבה של העור או העיניים].&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;למי אסור ליטול נלטרקסון: לנשים מניקות או בהריון או שמתכננות להיכנס להריון, לנוטלים תרופות, כולל תרופות ללא מרשם, תרופות טבעיות, או תוספי תזונה,למי שאלרגי לתרופות, מזון, או חומרים אחרים, למי שיש היסטוריה (אישית או משפחתית) של הפרעה דו-קוטבית (מאונייה דיפרסיה),לסובלים מהפרעות נפשיות (למשל: מחשבות אובדניות או עבר של ניסיון או נסיוניות להתאבד, התמכרות לאלכוהול או לסמים), לחולי סוכרת, למי שסובל מרמות חמצן נמוכות בדם, למי שסובל מבעיות בכליות, למי שיש לחץ דם גבוה, לחץ תוך עיני מוגבר או גלאוקומה, למי שסובל מבעיות בכלי הדם, למי שסובל מפגיעת ראש, גידול או זיהום במוח או בחוט השדרה, למי שחווה בעבר שבץ מוחי, בעיות לב (למשל: התקף לב), למי שסובל מרמות סוכר נמוכות בדם, למי שסובל מחוסר נתרן מבעיות  בתפקוד הכבד, למי שצורך אלכוהול, למי שצורך תרופות אשר מכילות מתילן כחול.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;b&gt;אזהרות: &lt;/b&gt;נלטרקסון לא אושר לטיפול בדיכאון, בבעיות נפשיות או לטיפול בהפרעות במצב הרוח. נלטרקסון מכיל בופרופיון, מרכיב שנמצא בתרופות לטיפול בדיכאון. תרופות נוגדות דיכאון עלולות להעלות את הסיכון למחשבות אובדניות ולהגביר את הנטייה להתנהגות מסוכנת אצל ילדים, בני נוער, ומבוגרים צעירים. אצל הסובלים מדיכאון ובעיות נפשיות אחרות, התרופה עלולה להגביר את הנטייה להתאבדות.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;הציבור משלם בבריאות על הצביעות של משרד הבריאות ושל הנהגה שמתעקשת להמשיך להונות את הציבור ממניעים זרים, הנהגה שמקפידה להסתיר את מספר החולים שמתמכרים, ניזוקים פיזית או נפשית או ומתים כתוצאה משימוש בתרופות מרשם, הנהגה שמחזקת את השקרים של חברות התרופות, של תעשיית הפארמה, של הרשות למלחמה בסמים, מאמצת מדיניות של פגיעה בחולים למטרות רווח ומפיצה דיסאינפורמציה כדי שהציבור לא יידע שהקנאביס יעיל יותר, ידידותי יותר, ממכר הרבה פחות ויותר מועיל ממזיק, בהשוואה לתרופות מרשם אופיאטיות.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;br /&gt;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;&lt;b&gt;תופעות הלוואי &quot;המסוכנות&quot; של הקנאביס:&lt;/b&gt;&lt;/div&gt;&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;&lt;b&gt;תיאבון בריא, מצב רוח טוב ובמקרה של צריכה מוגזמת:&lt;/b&gt;&lt;/div&gt;&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;&lt;b&gt;שינה טובה ומתוקה.&lt;/b&gt;&lt;/div&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://giokle.blogspot.com/feeds/2036253124230664150/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2020/07/trufot-le-hitmacruyot.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/2036253124230664150'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/2036253124230664150'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2020/07/trufot-le-hitmacruyot.html' title='התרופות המקובלות לטיפול בהתמכרויות: אזהרות, תופעות לוואי  וסיכונים'/><author><name>Unknown</name><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='https://img1.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><media:thumbnail xmlns:media="http://search.yahoo.com/mrss/" url="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgVwJNrW1vCecCtvwKwT4pBQ8GhiOhnAniZJPpOJcFkLJp1pv0Lf09tMO_mh_AccWWWoLCVM127-wRSOgGXbj9cksAZw0epp7qC3iAVjnDA1-4wfe6PEYYFMZGz0RVVEwC0wxkpfH_esjg/s72-w320-h213-c/Suboxone.jpg" height="72" width="72"/><thr:total>0</thr:total><georss:featurename>ישראל</georss:featurename><georss:point>31.046051 34.851612</georss:point><georss:box>2.735817163821153 -0.30463799999999708 59.356284836178844 70.007862</georss:box></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-5905332241404632426.post-2947902390997474323</id><published>2020-07-31T02:15:00.015+03:00</published><updated>2024-09-11T22:43:49.057+03:00</updated><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="SSRI תופעות לוואי"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="אפקסור"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="דפקוט"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="למיקטל"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="מירטזפין"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="סרזון"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="פלוקסטין"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="פרוקסטין"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="תסמונת סרוטונין"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="תרופות נגד דיכאון"/><title type='text'>תרופות פסיכיאטריות: תופעות לוואי</title><content type='html'>&lt;b&gt;ההתווית של תרופות פסיכיאטריות&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;b&gt;נוגדות דיכאון&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;b&gt;מקבוצות (SSRI ו-SNRI)&amp;nbsp;הורחבה לטיפול בהפרעות פסיכולוגיות נוספות כמו חרדה, הפרעה טרום ויסתית, חרדה חברתית, פוסט טראומה ועוד. השימוש ההולך וגובר בתרופות אלה מחייב אותנו להכיר ולשקול את תופעות הלוואי ואת גורמי הסיכון הידועים בטרם מחליטים ליטול את התרופה. בין אם מדובר בילדים ובין אם מדובר במבוגרים, קיימים סיכונים רבים בנטילת התרופות הללו בנוסף לסיכון האפשרי לפתח מחשבות אובדניות ואף חלילה לממש אותן.&amp;nbsp;&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;תופעות הלוואי השכיחות הן בחילה, חרדה, חוסר שקט, ירידה בחשק המיני, סחרחורת, עלייה או אובדן משקל, רעידות, הזעה, ישנוניות, עייפות, יובש בפה, שלשול, עצירות וכאבי ראש. גם תסמינים מדאיגים יותר כמו עוינות מוגברת, כעס, תוקפנות, נדודי שינה ותחושת פאניקה, עלולים להופיע עם נטילת התרופה. יש לעקוב בקפידה אחר מטופלים הנוטלים נוגדי דיכאון, להיות ערים לשינויים במצב הרוח ובהתנהגות, במיוחד אם זו הפעם הראשונה שהמטופל נוטל נוגדי דיכאון. במקרה כזה, חשוב לפנות מייד לטיפול רפואי.&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;u&gt;זולופט / סטרלין&lt;/u&gt;&lt;/h2&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjf0PlqjMpWFYUvhPozpPrLNdrsn9AibJSHIh4OPAjbNHkbOHj0LCaFjgdL1hYgE0BCbMSdZut9KAg4IvVItGTARN3fuk-FA31oG9WG0ArAcnLkr3Chp36PxI1H4jsukveV3TaDZxEHWA0/s2048/ZOLOFT_%2528sertraline_HCI%2529.jpg&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;זולופט / סטרלין&quot; border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;1536&quot; data-original-width=&quot;2048&quot; height=&quot;240&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjf0PlqjMpWFYUvhPozpPrLNdrsn9AibJSHIh4OPAjbNHkbOHj0LCaFjgdL1hYgE0BCbMSdZut9KAg4IvVItGTARN3fuk-FA31oG9WG0ArAcnLkr3Chp36PxI1H4jsukveV3TaDZxEHWA0/w320-h240/ZOLOFT_%2528sertraline_HCI%2529.jpg&quot; title=&quot;תרופות פסיכיאטריות: תופעות לוואי&quot; width=&quot;320&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;span&gt;&lt;a name=&#39;more&#39;&gt;&lt;/a&gt;&lt;/span&gt;&lt;h3&gt;תופעות לוואי נפוצות:&lt;/h3&gt;נמנום, עצירות, חרדה, שלשול, סחרחורת, יובש בפה.&lt;br /&gt;&lt;h3&gt;תופעות לוואי חמורות:&lt;/h3&gt;שינויים בראיה, דיכאון, דופק מהיר או לא סדיר, קדחת, אובדן זיכרון, התקפי פניקה.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;אזהרות&lt;/h3&gt;יש מספר מומים מולדים חמורים שיכולים להיגרם כתוצאה מנטילת סטרלין במהלך ההריון. רוב הפגמים נגרמים משימוש בתרופה במהלך השליש הראשון של ההריון, אבל מחקרים הראו כי פגמים יכולים להתרחש בכל שלב במהלכו. כיום בארה&quot;ב מוגשות תביעות רבות עקב מומים מולדים שנגרמו לתינוקות שאמהותיהן נטלו זולופט בזמן ההריון. פגמים מולדים נפוצים, כתוצאה מצריכת סרטרלין בזמן ההריון:&amp;nbsp;&lt;br /&gt;&lt;ul&gt;&lt;li&gt;פגם במחיצה הבין חדרית, בדרך כלל חור, אשר גורם למום לבבי כתוצאה מהתפתחות לא תקינה של המערכת הלבבית בהשפעת הכימיקלים שבתסרטרלין. החור בין החדרים גורם לערבוב הדם המחומצן שבמדור השמאלי עם הדם הלא מחומצן שבמדור הימיני, להפרעות באספקת החמצן לרקמות ולכיחלון.&lt;/li&gt;&lt;li&gt;פגמי לב הכוללים: פגם במסתמי הלב: היצרות או דלף. היצרות כאשר המסתם לא נפתח כראוי ולא מתאפשר זרימת דם תקינה דרכו. דלף כאשר המסתם לא נסגר כראוי, ועקב כך מתרחשת דליפת דם למדורי לב אחרים.חלק מהבעיות המסתמיות המולדות דורשות טיפול מיידי עקב החשש מפני אי ספיקת לב.&lt;/li&gt;&lt;li&gt;הפרעה בהתפתחות כלי הדם הגדולים היוצאים מהלב. במקרים אלה, הדם לא נכנס אל הלב בצורה טובה ולא חוזר אליו כראוי, ומופיעים תסמינים לבביים שונים.&lt;/li&gt;&lt;li&gt;Dysmelia: חריגות מולדת המתאפיינות בחסר גפיים / איברים לא מפותחים או עיוותים גופניים אחרים.&lt;/li&gt;&lt;li&gt;אננצפלוס (Anencephaly או Anencephalus) הוא מום מולד חמור ביותר, הגורם למותו של העובר או ללידת תינוק עם גולגולת קטנה, ומוח קטן שחסרים בו תפקודים מרכזיים.&lt;/li&gt;&lt;li&gt;Omphalocele - חלק מאברי הבטן בולט דרך פתח בשרירי הבטן באזור של חבל הטבור. קרום שקוף מכסה את האיברים הבולטים. Omphalocele עשוי להיות קטן, עם רק חלק מהמעי הבולט מחוץ לחלל הבטן, או גדול, עם רוב של אברי הבטן (כוללים מעי, כבד וטחול) בהווה מחוץ לחלל הבטן.&lt;/li&gt;&lt;li&gt;אטרזיה אנאלית: הוא מום במבנה פי הטבעת.&lt;/li&gt;&lt;li&gt;קרניוסינוסטוזיס - היא סגירה מוקדמת של תפרי עצמות הגולגולת. סגירה מוקדמת של תפרי הגולגולת תגרום לצורת ראש לא תקינה, ובחלק מהמקרים עלולים להיות עיוותים במבנה הפנים וארובות העיניים.&lt;/li&gt;&lt;/ul&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;התוויות&lt;/h3&gt;דיכאון, הפרעת אובססיבית כפייתית, התקפי פאניקה או חרדה, הפרעת דחק פוסט טראומטי (PTSD), הפרעה קדם וסתית (PMDD).&amp;nbsp;&lt;br /&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;פעילות&lt;/h3&gt;זולופט | סרטרלין היא תרופה נוגדת דיכאון. היא פועלת כמעכב ספיגה חוזרת של סרוטונין. (מסווג SSRI).&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;u&gt;פרוקסטין / פקסיל&lt;/u&gt;&lt;/h2&gt;&lt;div&gt;&lt;u&gt;&lt;br /&gt;&lt;/u&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj-oXBxISixpMY1ojsYaiGLPdi_Y-38BIbe_4gEMB32uBkwOnMtJaQ-RZfpkTcICmCOZEx3teg8xW7t2R5SZS9jna7ei7BNf_rMM48VrWAaJSdhZ8dlttRTg0ZHvkVbxYUS-0NMb4TZkzc/s400/9790-0-paroxetine-behavior-drug-for-dogs-and-cats-rx.jpg&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;תרופות פסיכיאטריות מקבוצות SSRI ו-SNRI&quot; border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;400&quot; data-original-width=&quot;400&quot; height=&quot;200&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj-oXBxISixpMY1ojsYaiGLPdi_Y-38BIbe_4gEMB32uBkwOnMtJaQ-RZfpkTcICmCOZEx3teg8xW7t2R5SZS9jna7ei7BNf_rMM48VrWAaJSdhZ8dlttRTg0ZHvkVbxYUS-0NMb4TZkzc/w200-h200/9790-0-paroxetine-behavior-drug-for-dogs-and-cats-rx.jpg&quot; title=&quot;פרוקסטין&quot; width=&quot;200&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: right;&quot;&gt;&lt;h3&gt;תופעות לוואי נפוצות:&lt;/h3&gt;&lt;/div&gt;בחילה, יובש בפה, נמנום, נדודי שינה, הזעה מוגברת, רעד, שלשול, תופעות לוואי מיניות, חרדה, מחלות בדרכי הנשימה העליונים, צחוק פתולוגי.&amp;nbsp;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;תופעות לוואי חמורות:&amp;nbsp;&lt;/h3&gt;&lt;div&gt;אחת ומתופעות הלוואי מסכנות החיים של הפרוקסטין/פקסיל, היא תסמונת הסרוטונין, התסמונת גורמת לריאקציות (תגובות) קיצוניות ולעתים קטלניות לכמות המוגברת של הסרוטונין בגוף. ​&amp;nbsp;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;התסמינים עלולים להופיע תוך דקות עד שעות מרגע נטילת התרופה וההם כוללים:&lt;br /&gt;תחושה של התרגשות, שלשולים, דופק מהיר או לא סדיר, חוסר קואורדינציה, הזיות, רפלקסים תגובתיים מוגזמים, רעד, בלבול.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;אזהרות&lt;/h3&gt;פקסיל|פרוקסטין, היא תרופה נוגדת דיכאון חזקה מאוד מתוך קבוצה של תרופות שמעכבות את הספיגה החוזרת של הסרוטונין (ונקראות SSRI). הפעילות של התרופות הללו, דומה לפעילותן של תרופות כמו פרוזאק (פלואוקסטין), לוסטרל (סרטרלין), ורסיטל (citalopram).&amp;nbsp;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;נטילת פרוקסטין בשילוב עם עם תרופות סרוטוגניות נוספות עלולה להגביר את הסיכון לתסמונת סרוטונין. הופעה של אחד או יותר מתופעות הלוואי הרשומות לעיל בעקבות נטילת התרופה, מחייב פנייה מידית לסיוע רפואי.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;מינון מאושר:&amp;nbsp;&lt;/h3&gt;עד 50 מ&quot;ג ביום לכל היותר.&lt;br /&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;התוויות&lt;/h3&gt;הפרעת אובססיבית כפייתית (OCD), חרדה חברתית ופוביה חברתית, דיכאון, פוסט טראומה (PTSD), התקפי פאניקה, הפרעת חרדה כללית (GAD); יש רופאים שנותנים את התרופה&amp;nbsp;&lt;b&gt;ללא התוויה&amp;nbsp;&lt;/b&gt;לטיפול באלכוהוליזם, תסמונת טורט, שפיכה מוקדמת, תסמונת מעי רגיז.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;פעילות&lt;/h3&gt;התרופה פועלת כמעכב ספיגה חוזרת של סרוטונין. (מסווג SSRI).&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;&lt;u&gt;פלוקסטין&lt;/u&gt;&lt;/span&gt;&lt;/h2&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjL-XgtdueksXTdh-Ov-e6P-sud2zMJfaFY56VXe5Nc0oDlx50ew1gCqo16edtbjZ0ygoz0sRQ4CAbeTe-BNON-A8hx7_IoBkxCvqmMMFYTAfAd8lwueDwXIu1RsGg1d9AoVGvfDlzzp0M/s705/fluoxetine-10-mg-per-capsule-3_499x705.jpg&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;תרופות פסיכיאטריות מקבוצות SSRI ו-SNRI&quot; border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;705&quot; data-original-width=&quot;499&quot; height=&quot;200&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjL-XgtdueksXTdh-Ov-e6P-sud2zMJfaFY56VXe5Nc0oDlx50ew1gCqo16edtbjZ0ygoz0sRQ4CAbeTe-BNON-A8hx7_IoBkxCvqmMMFYTAfAd8lwueDwXIu1RsGg1d9AoVGvfDlzzp0M/w141-h200/fluoxetine-10-mg-per-capsule-3_499x705.jpg&quot; title=&quot;פלוקסטין&quot; width=&quot;141&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;תופעות לוואי נפוצות:&lt;/span&gt;&lt;/h3&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; dir=&quot;RTL&quot; style=&quot;direction: rtl; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;בחילה,&amp;nbsp;יובש בפה,&amp;nbsp;נמנום,&amp;nbsp;נדודי שינה,&amp;nbsp;הזעה מוגברת,&amp;nbsp;רעד,&amp;nbsp;שלשול,&amp;nbsp;תופעות לוואי מיניות,&amp;nbsp;חרדה,&amp;nbsp;מחלות בדרכי הנשימה העליונים,&amp;nbsp;צחוק פתולוגי.&lt;/span&gt;&lt;span style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;​&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;תופעות לוואי חמורות:&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;/h3&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; dir=&quot;RTL&quot; style=&quot;direction: rtl; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;אחת ומתופעות הלוואי מסכנות החיים של הפרוקסטין/פקסיל, היא תסמונת הסרוטונין, התסמונת גורמת לריאקציות (תגובות) קיצוניות ולעתים קטלניות&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;לכמות המוגברת של הסרוטונין בגוף. התסמינים עלולים להופיע תוך דקות עד שעות מרגע נטילת התרופה וההם כוללים: תחושה של התרגשות,&amp;nbsp;שלשולים,&amp;nbsp;דופק מהיר או לא סדיר,&amp;nbsp;חוסר קואורדינציה, הזיות,&amp;nbsp;רפלקסים תגובתיים מוגזמים,&amp;nbsp;רעד,&amp;nbsp;בלבול, נטיות אובדניות.&lt;/span&gt;&lt;span style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;אזהרות&lt;/span&gt;&lt;/h3&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; style=&quot;unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;נטילת פרוקסטין בשילוב עם עם תרופות&amp;nbsp;סרוטוגניות&amp;nbsp;עלולה להגביר את הסיכון לתסמונת סרוטונין. הופעה של אחד או&amp;nbsp;יותר&amp;nbsp;מתופעות הלוואי הרשומות לעיל בעקבות נטילת התרופה, מחייב פנייה מידית לסיוע רפואי.&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; style=&quot;unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;אין ליטול פרוזאק/פלואוקסטין עם תרופות&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;מינון מאושר:&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;/h3&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; style=&quot;unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;בין 20 מ&quot;ג ל- 50 מ&quot;ג ביום,&amp;nbsp;לכל היותר.&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;התוויות&lt;/span&gt;&lt;/h3&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; style=&quot;unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;פרוזאק/פלואוקסטין, יצאה לשוק ב-1986 ממפעל התרופות של אלי לילי, הראשון מקבוצת תרופות (ה-&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; style=&quot;unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; style=&quot;unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;ישנם רופאים שנותנים מרשם&amp;nbsp;ללא התוויה&amp;nbsp;לטיפול באלכוהוליזם,&amp;nbsp;תסמונת טורט,&amp;nbsp;שפיכה מוקדמת,&amp;nbsp;תסמונת מעי רגיז,&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;RTL&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;פעילות&lt;/span&gt;&lt;/h3&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; style=&quot;unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;אף אחד&amp;nbsp;לא יודע&amp;nbsp;בדיוק כיצד הפלואוקסטין מקל על הסימפטומים של הדיכאון ושל הפרעות קשורות. מניחים שהתרופה פועלת כמעכב ספיגה חוזרת של סרוטונין.&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;br /&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;&lt;u&gt;מירטזפין / רמרון&lt;/u&gt;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;/h2&gt;&lt;div&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;&lt;br /&gt;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; style=&quot;unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh74djYokVSV_ulgXjmCvH6hM7a93IT52KMMykLuP61Y7YP72jdH0scYYJM2TyE1uPk-hueq4bP903v2BW7o5EbUl7i3BO6NM3N3U5Wn8j5ex12GUazLz0d4d3NlbjWmHLE2_RQJ5_m9Qk/s500/mirtazapine.jpg&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;תרופות פסיכיאטריות מקבוצות SSRI ו-SNRI&quot; border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;308&quot; data-original-width=&quot;500&quot; height=&quot;123&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh74djYokVSV_ulgXjmCvH6hM7a93IT52KMMykLuP61Y7YP72jdH0scYYJM2TyE1uPk-hueq4bP903v2BW7o5EbUl7i3BO6NM3N3U5Wn8j5ex12GUazLz0d4d3NlbjWmHLE2_RQJ5_m9Qk/w200-h123/mirtazapine.jpg&quot; title=&quot;מירטזפין&quot; width=&quot;200&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;תופעות לוואי נפוצות:&lt;/span&gt;&lt;/h3&gt;&lt;/div&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;חולשה, נפיחות, רגישות מוגברת לשפעת, עצירות, תיאבון מוגבר ועלייה במשקל, יובש בפה, תחושת נמנום אינטנסיבית, סחרחורות, והטלת שתן תכופה, סבילות, התמכרות, תלות, תסמיני גמילה בעת הפסקת השימוש בתרופה.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;תופעות לוואי חמורות:&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;/h3&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; dir=&quot;RTL&quot; style=&quot;direction: rtl; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;נטילת מירטזפין/רמרון, עלול לגרום לירידה דרסטית ברמות הנתרן, ול- היפונתרמיה (תת נתרן בדם) דבר&amp;nbsp;שעלול לגרום&amp;nbsp;לתרדמת או למוות, נטיות אובדניות.&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; dir=&quot;RTL&quot; style=&quot;direction: rtl; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;&lt;br /&gt;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; dir=&quot;RTL&quot; style=&quot;direction: rtl; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;מירטזפין/רמרון עלול לגרום לאגרנולוציטוזיס (מחסור חמור בנויטרופילים - תאים השייכים למערכת החיסון), או ירידה בספירת תאי הדם הלבנים.&amp;nbsp;מה שעלול להוביל לזיהומים חמורים.&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; dir=&quot;RTL&quot; style=&quot;direction: rtl; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;סכנה לתסמונת סרוטונין.&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;span style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;אזהרות&lt;/span&gt;&lt;/h3&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; dir=&quot;RTL&quot; style=&quot;direction: rtl; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;המירטזפין גורם לישנוניות, אין לנהוג או להפעיל מכונות מסוכנות בעת הטיפול בתרופה.&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; dir=&quot;RTL&quot; style=&quot;direction: rtl; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;חולים הסובלים מהפרעה דו קוטבית צריכים להיבדק לפי נטילת התרופה.&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;אינטראקציה שלילית עם תרופות אחרות:&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;/h3&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; dir=&quot;RTL&quot; style=&quot;direction: rtl; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;ישנן תרופות אשר עלולות לגרום לאינטראקציה בין תרופתית שלילית עם&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;LTR&quot; lang=&quot;&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;mirtazapine&lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;RTL&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;RTL&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;RTL&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;RTL&quot;&gt;&lt;/span&gt;, בין היתר: טרמדול, פנטניל, ליתיום, סנט&amp;nbsp;ג&#39;ון&amp;nbsp;ווארט, טריפטופן, ונוגדי דיכאון&amp;nbsp;מסוג&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;LTR&quot; lang=&quot;&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;trycyclic&lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;RTL&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;RTL&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;RTL&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;RTL&quot;&gt;&lt;/span&gt;&amp;nbsp;כמו אלטרול.&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; dir=&quot;RTL&quot; style=&quot;direction: rtl; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;אין ליטול מירטזפין עם תרופות שעלול להתערב בחילוף החומרים של הסרוטונין.&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; dir=&quot;RTL&quot; style=&quot;direction: rtl; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;לא מומלץ לסובלים מהיפומאניה.&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; dir=&quot;RTL&quot; style=&quot;direction: rtl; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;המירטזפין עלול לגרום לעלייה ברמות של הכולסטרול.&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; dir=&quot;RTL&quot; style=&quot;direction: rtl; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;המירטזפין עלול לגרום&amp;nbsp;לעלייה במשקל.&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; dir=&quot;RTL&quot; style=&quot;direction: rtl; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;אין ליטול&amp;nbsp;מירטזפין&amp;nbsp;בזמן הריון.&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; dir=&quot;RTL&quot; style=&quot;direction: rtl; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;ב-24 בפברואר 2011, חברת התרופות האמריקאית אורובינדו, אספה ממדפי בתי המרקחת את כל כדורי המירטזפין 40 מ&quot;ג עקב התפרקות &amp;nbsp;במהלך בדיקת יציבות.הדוח המלא של ה-&lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;LTR&quot; lang=&quot;&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;FDA&lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;RTL&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;RTL&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;RTL&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;RTL&quot;&gt;&lt;/span&gt;&amp;nbsp;&lt;a href=&quot;http://www.fda.gov/Safety/Recalls/EnforcementReports/ucm252912.htm&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;כאן&lt;/a&gt;.&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; dir=&quot;RTL&quot; style=&quot;direction: rtl; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;שימוש ארוך טווח במירטזפין עלול לגרום להופעת תסמונת רגל חסרת מנוחה.&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;h3 style=&quot;direction: rtl; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;LTR&quot; lang=&quot;&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;​​&lt;/span&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;מינון מאושר:&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;/h3&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; dir=&quot;RTL&quot; style=&quot;direction: rtl; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;LTR&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; dir=&quot;RTL&quot; style=&quot;direction: rtl; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;עד 50 מ&quot;ג ביום מקסימום.&lt;/span&gt;&lt;span style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;​&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;התוויות&lt;/span&gt;&lt;/h3&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; dir=&quot;RTL&quot; style=&quot;direction: rtl; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;דיכאון קשה.&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;LTR&quot; lang=&quot;&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;​&lt;/span&gt;&lt;span style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;פעילות&lt;/span&gt;&lt;/h3&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; dir=&quot;RTL&quot; style=&quot;direction: rtl; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;LTR&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; dir=&quot;RTL&quot; style=&quot;direction: rtl; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;, serif;&quot;&gt;אף אחד&amp;nbsp;לא יודע&amp;nbsp;בדיוק כיצד המירטזפין מקל על הסימפטומים של הדיכאון ושל הפרעות קשורות. מניחים שהתרופה פועלת כמעכב ספיגה חוזרת של סרוטונין.&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;span face=&quot;arial, sans-serif&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;br /&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;u&gt;אפקסור / וונלפקסין&lt;/u&gt;&lt;/h2&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhSo-FXv322k9q-AfpzekXaiKwx2u-u1SQGjO0mibZsrwUEmDrKODLc7g1-7QIzL8l1qarjoq7h021xDbRnH16HoPLMTqWZfbEqHm1IRKTwCZz2IlDooNXqfYMmE0OMO7UDrlGew9CgCgE/s1000/EFEXOR-XR.jpg&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;תרופות פסיכיאטריות מקבוצות SSRI ו-SNRI&quot; border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;1000&quot; data-original-width=&quot;1000&quot; height=&quot;200&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhSo-FXv322k9q-AfpzekXaiKwx2u-u1SQGjO0mibZsrwUEmDrKODLc7g1-7QIzL8l1qarjoq7h021xDbRnH16HoPLMTqWZfbEqHm1IRKTwCZz2IlDooNXqfYMmE0OMO7UDrlGew9CgCgE/w200-h200/EFEXOR-XR.jpg&quot; title=&quot;אפקסור&quot; width=&quot;200&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;תופעות לוואי נפוצות:&lt;/h3&gt;בחילות, כאבי ראש, ישנוניות, בלבול, חרדה, חוסר תיאבון, עייפות, תופעות לוואי מיניות, תסמינים דמויי שפעת, מחשבות טורדניות, כולסטרול גבוה, שינויים במשקל, זיהומים, שינויים בצבע שיער, בלניטיס (תהליך דלקתי בראש הפין), תלות, סבילות, התמכרות, תסמיני גמילה בעת הפסקת התרופה.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;תופעות לוואי חמורות:&lt;/h3&gt;תחושת התרגשות מוגברת, שלשולים, דופק מהיר או לא סדיר, חוסר קואורדינציה, הזיות, רפלקס תגובתי מוגבר, רעד, בלבול, סכנה לתסמונת סרוטונין.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;אזהרות&lt;/h3&gt;מטופלים באפקסור/ונלפאקסין חייבים להיות במעקב תרופתי מפני החשש להתעוררות או החמרת תסמיני דיכאון או מחשבות אובדניות אצל החולים.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;לחולים רגישים לחומרים, מומלץ&amp;nbsp;לוודא עם הרופא האם יש בתרופה חומרים, שעלולים לעורר תגובות אלרגיות.&amp;nbsp;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; style=&quot;unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;b&gt;אפקסור/ונלפאקסין - נאסר לשימוש על ילדים ובני נוער.&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; style=&quot;unicode-bidi: embed;&quot;&gt;האפקסור/ונלפאקסין עלול לגרום לעלייה בלחץ הדם, חשוב לבצע מעקב מדידת לחץ דם בעת השימוש בתרופה.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;ההשפעה של אפקסור/ונלפאקסין על החולה, עשויה לקחת מספר שבועות - אין להפסיק את נטילת התרופה ללא סיוע רפואי.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;אין ליטול אפקסור/ונלפאקסין בשילוב מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAOI),הדבר עלול לגרום לסיבוכים רצינייםולסכנת חיים.&amp;nbsp;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; style=&quot;unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;br /&gt;אפקסור/ונלפאקסין בשילוב עם עם תרופות סרוטוגניות נוספות עלול להגביר את הסיכון לתסמונת סרוטונין.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;מינון מאושר: בין 37.5 מ&quot;ג ל-75 מ&quot;ג ביום לכל היותר.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;בשנת 2007 ה-FDA שיגר מכתב אזהרה ליצרני ה-Effexor ובו ביקורת על תעמולה לא מבוססת, שערכו היצרנים, בנוגע ליעילות התרופה והסיכון הנמוך לכאורה, שבנטילתה.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;התוויות&lt;/h3&gt;לטיפול בהתקפי פאניקה, חרדה חברתית, ודיכאון קשה במבוגרים.&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; style=&quot;unicode-bidi: embed;&quot;&gt;ישנם רופאים שנותנים מרשמים לאפקסור/וונלפקסין ללא התוויה לטיפול בהפרעה דו קוטבית, פיברומיאלגיה, דלקת פרקים, תסמונת תשישות כרונית, תסמונת מעי רגיז, ADD / ADHD, הפרעות אכילה, הפרעה אובססיבית כפייתית, פוסט טראומה.&amp;nbsp;&lt;/div&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;פעילות&lt;/h3&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; style=&quot;unicode-bidi: embed;&quot;&gt;אף אחד לא יודע בדיוק כיצד האפקסור מקל על הסימפטומים של הדיכאון ושל הפרעות קשורות. מניחים שהתרופה פועלת כמעכב ספיגה חוזרת של סרוטונין.&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; style=&quot;unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;u&gt;סרזון / נפזודון&lt;/u&gt;&lt;/h2&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhLh_nUc7IcWrvZ7vLw_ElfggM3zB48X8z_AIdlye6XGsKNl7yFoKSMS3rqBOUAm5WGGMQlWRKYlbKvm5ZyyAAAK2NTthHQSkSNIZliht37LGxO55uaJZcjHm5dXxU0lXHWjWvnOZ-_2CU/s500/nefazodone.jpg&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;תרופות פסיכיאטריות מקבוצות SSRI ו-SNRI&quot; border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;224&quot; data-original-width=&quot;500&quot; height=&quot;89&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhLh_nUc7IcWrvZ7vLw_ElfggM3zB48X8z_AIdlye6XGsKNl7yFoKSMS3rqBOUAm5WGGMQlWRKYlbKvm5ZyyAAAK2NTthHQSkSNIZliht37LGxO55uaJZcjHm5dXxU0lXHWjWvnOZ-_2CU/w200-h89/nefazodone.jpg&quot; title=&quot;נפזודון&quot; width=&quot;200&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;תופעות לוואי נפוצות:&lt;/h3&gt;ראייה מטושטשת או הפרעות ראייה אחרות, כבדות או חוסר יציבות, סחרחורת או עילפון, צלצולים באוזניים, פריחה בעור או גרד.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;תופעות לוואי חמורות:&lt;/h3&gt;כאבים בשלפוחית ​​השתן, שיעול, צרידות, שלשולים, טונוס שרירים גבוה, כאבי עיניים, סחרחורת, דחף תכוף להשתין, גירוד באזור אברי המין, נוקשות שרירים, בחילה, כאב במהלך קיום יחסי מין, כאבים בזמן הטלת שתן וצריבה קשה, קוצר נשימה, לחץ או צפצופים בחזה, כאבי בטן, קשיי נשימה, ​דימום מפי הטבעת, דם בצואה או צואה שחורה, שינויים בתפקוד המיני, כאבים בחזה, ראייה כפולה, יובש בעיניים, כאב אוזניים, עילפון, דופק מהיר, חום, צמרמורות, כאב גרון, הזיות, כוורות בעור, רגישות שמיעתית, רגישות מוגברת לשמש, גירוי או כאב בפה, כאב או נוקשות במפרקים או בשרירים, אבנים בכליות, אישונים מורחבים, כאבי גב, כאבים בבטן התחתונה, שינויים במחזור החודשי אצל נשים, שינויים במצב הרוח או במצב הנפשי, כאב עצבי או התכווצויות, כאבים באגן, בעיות בדיבור, בעיות במתן שתן, זקפה ממושכת, כאבים בפין, גירוי בעיניים, רגישות לאור, נפיחות של הפנים, בלוטות נפוחות, מדבר,ריגוש חסר שליטה, דימומים או פצעים מוזרים, תחושה יוצאת דופן של רווחה, עייפות או חולשה יוצאת דופן, הקאת דם או חומר שנראה כמו קפה טחון, סכנה לתסמונת סרוטונין.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;אזהרות&lt;/h3&gt;מטופלים סרזון/נפקסודון חייבים להיות במעקב תרופתי מפני החשש להתעוררות או החמרת תסמיני דיכאון או מחשבות אובדניות אצל החולים.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;צריכת סרזון/נפקסודון&amp;nbsp;&lt;b&gt;אסורה&lt;/b&gt;&amp;nbsp;על חולים שסובלים מבעיות בכבד.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;סרזון/נפקסודון - נאסר לשימוש על ילדים ובני נוער.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;על חולים רגישים לחומרים, מומלץ&amp;nbsp;לוודא עם הרופא האם יש בתרופה חומרים, שעלולים לעורר תגובות אלרגיות.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;סרזון/נפקסודון עלול לגרום לעלייה בלחץ הדם, חשוב לבצע מעקב מדידת לחץ דם בעת השימוש בתרופה.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;&lt;b&gt;אין&lt;/b&gt;&amp;nbsp;להפסיק את נטילת התרופה ללא סיוע רפואי מחשש לתסמיני גמילה.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;&lt;b&gt;אין&lt;/b&gt;&amp;nbsp;ליטול אפקסור/ונלפאקסין בשילוב מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAOI),הדבר עלול לגרום לסיבוכים רציניים ולסכנת חיים.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;&lt;b&gt;אין&amp;nbsp;&lt;/b&gt;ליטול סרזון/נפקסודון בשילוב עם אחת או יותר מהתרופות הבאות: אסטמיזול, קרבמזפין, סיספרייד , פימוזייד, טרפנדין, או טריאזולם.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;סרזון/נפקסודון בשילוב עם עם תרופות סרוטוגניות נוספות עלול להגביר את הסיכון לתסמונת סרוטונין.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;מינון מאושר:&lt;/h3&gt;בין 37.5 מ&quot;ג ל-75 מ&quot;ג ביום לכל היותר.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;התוויות&lt;/h3&gt;דיכאון.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;ישנם רופאים שנותנים מרשמים לסרזון/נפקסודון ללא התוויה לטיפול בפוסט טראומה.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;פעילות&lt;/h3&gt;התרופה פועלת כמעכב ספיגה חוזרת של סרוטונין.&lt;br /&gt;&lt;div&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;u&gt;דיבלפרואקס / דפקוט&lt;/u&gt;&lt;/h2&gt;&lt;div&gt;&lt;u&gt;&lt;br /&gt;&lt;/u&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgOYbhdsm8eLo2vyw9aGADDsrWQ2Faa6zwJtmDxbBbOm4ae107MFbZJ5wDWgQtGqq_MTa9LqtcgIiYVV9pHb1E0FcXByNe6AZ_KWvDNG_ZRxDVEgKe2BFt0D6XNOTmu33-mkC3tr2YJt7s/s1193/depakote.jpg&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;דיבלפרואקס / דפקוט&quot; border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;640&quot; data-original-width=&quot;1193&quot; height=&quot;108&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgOYbhdsm8eLo2vyw9aGADDsrWQ2Faa6zwJtmDxbBbOm4ae107MFbZJ5wDWgQtGqq_MTa9LqtcgIiYVV9pHb1E0FcXByNe6AZ_KWvDNG_ZRxDVEgKe2BFt0D6XNOTmu33-mkC3tr2YJt7s/w200-h108/depakote.jpg&quot; title=&quot;תרופות פסיכיאטריות: תופעות לוואי&quot; width=&quot;200&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;תופעות לוואי נפוצות:&amp;nbsp;&lt;/h3&gt;&lt;div&gt;ישנוניות, חולשה קלה, שלשול, עצירות, קלקול קיבה, שיבושים במחזור, נפיחות בחזה, תנודות במשקל, רעד, נשירת שיער, בעיות ראיה, טעם מוזר או לא נעים בפה.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;תופעות לוואי חמורות:&amp;nbsp;&lt;/h3&gt;&lt;div&gt;חולשה בלתי מוסברת מלווה בהקאות, בלבול, עילפון, בחילות, הקאות, שטפי דם קלים, או דימום פנימי.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;אזהרות&lt;/h3&gt;רעלת הכבד - דיבלפרואקס/דפקוט ידוע כגורם לאי ספיקת כבד חמורה או קטלנית. הסימנים המוקדמים הם: חולשה, עייפות, בצקות בפנים, אנורקסיה, הקאות ופרכוסים בלתי נשלטים.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;טרטוגן (Teratogen) (הוא מושג במדעי ההתפתחות המציין חומר, מחלה או גורם סביבתי שעלול לפגום בהתפתחות העובר ברחם. תהליך הפגיעה בעובר נקרא טרטוגנזה). דיבלפרואקס/Dilvaproex עלול לגרום לתופעות טרטוגניות הכוללות מומים בצינורות העצביים; יש לשקול יתרונות מול סיכונים לפני מתן התרופה לנשים בהריון, או לנערות ולנשים צעירות בשל הפוטנציאל של התרופה לפגוע בפוריות.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;דלקת הלבלב - קיים תיעוד של מקרים של דלקות לבלב מסכנות חיים בילדים ובמבוגרים שקיבלו valproate. חלק מהמקרים תוארו כהמורגיים (מצב בו יש הצטברות של דם בתוך קופסת הגולגולת), עם התקדמות מהירה מסימפטומים ראשוניים למוות.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;&lt;b&gt;סימפומים אשר מחייבים פניה מיידית לסיוע רפואי&lt;/b&gt;, עקב חשש לדלקת הלבלב: כאבי בטן, בחילות, הקאות, אנורקסיה; במקרה של איבחון דלקת הלבלב, יש להפסיק את נטילת התרופה ולפנות באופן בהול לסיוע רפואי על מנת לקבל טיפול חלופי, שיתאים למצבו הקליני של המטופל.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;לא מומלץ להשתמש ב- דיבלפרואקס/דפקוט למי שאלרגי למרכיב כלשהו בתרופה, למי שסובל ממחלת כבד, או הפרעות במחזור, למי שסובל מדימום או הפרעות קרישה, למי שיש היסטוריה של פגיעת ראש, הפרעה מוחית או שהיה בתרדמת, למי שיש היסטוריה משפחתית של הפרעות במחזור, של מקרי מוות בלתי מוסבר של תינוקות, HIV או זיהום CMV ולמי שסובל מנטיות אובדניות.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;תרופות אשר עלולות לגרום אינטראקציה בין תרופתית עם עם דיבלפרואקס&amp;nbsp;&lt;/h3&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;סודיום /דפקוט: טופירמט, טופמקס, טובוטמיד, אורינס, מדללי דם כגון: קומדין ,Jantoven; אספירין או פרצטמול (אקמול); זידובודין ,רטרוביר; קלוזפין, קלוזריל, פזקלו; דיאזפם, ווליום; מרופנם, מרם, סילסטטין, אימיפנם, פרימקסין; ריפמפין, ריפדין, רימקטן, ריפטר; את&#39;וסוקסימיד, זרונטין.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;התוויות&amp;nbsp;&lt;/h3&gt;&lt;div&gt;לטיפול בהתקפי אפילפסיה, פרכוסים ועוויתות.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;לטיפול בשלב המאניה של הפרעה דו קוטבית (מניה-דפרסיה).&amp;nbsp;&lt;br /&gt;למניעת מיגרנה.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;ישנם רופאים שנותנים מרשמים לדיבלפרואקס/דפקוט ללא התוויה לטיפול בפוסט טראומה.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;&lt;h3&gt;פעילות&lt;/h3&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;span face=&quot;Arial, &amp;quot;sans-serif&amp;quot;&quot; lang=&quot;HE&quot;&gt;התרופה
פועלת כמעכב ספיגה חוזרת של המוליכים העצביים מסוג &lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;LTR&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;LTR&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;LTR&quot; lang=&quot;EN-US&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;LTR&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;LTR&quot;&gt;&lt;/span&gt;&amp;nbsp;GAMA&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;u&gt;למוטריגין / למיקטל&lt;/u&gt;&lt;/h2&gt;&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhLQYbyQCBRxwXNJYqf34nolw_49PMd8AIJaZ7yxFjnD25GC30LuoSuO_RCRWRAjjK3u_l0RnBYxwg19W1gJ60M3hJiqWpdNpE2uJqTjWVU3X7NgM-qzcyt_ARk18oDA2U9vAKj9c7Q7Tk/s1600/%25D7%259C%25D7%259E%25D7%2599%25D7%25A7%25D7%2598%25D7%259C.jpg&quot; style=&quot;clear: left; font-weight: 700; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;תרופות פסיכיאטריות מקבוצות SSRI ו-SNRI&quot; border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;178&quot; data-original-width=&quot;283&quot; height=&quot;125&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhLQYbyQCBRxwXNJYqf34nolw_49PMd8AIJaZ7yxFjnD25GC30LuoSuO_RCRWRAjjK3u_l0RnBYxwg19W1gJ60M3hJiqWpdNpE2uJqTjWVU3X7NgM-qzcyt_ARk18oDA2U9vAKj9c7Q7Tk/w200-h125/%25D7%259C%25D7%259E%25D7%2599%25D7%25A7%25D7%2598%25D7%259C.jpg&quot; title=&quot;למיקטל&quot; width=&quot;200&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;תופעות לוואי:&lt;/h3&gt;רגישות לאור השמש, פריחה (לעתים חמורה), נדודי שינה, בעיות חשיבה, כאב ראש, בעיות עור, עייפות, שיהוק,אובדן השמיעה, יובש בפה, חרדה, החמרת תסמיני דיכאון, כאבים בגוף, הצהבה של העור והעיניים, נפיחות: בפנים, בעיניים, בשפתיים ובלשון, נפיחות בבלוטות הלימפה, שטפי דם או דימום. ​&amp;nbsp;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;דורש טיטרציה איטית בשל סיכון לפריחה חמורה בעור.&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;/h3&gt;למיקטל | למוטריגין עלול לגרום לפריחה ולבעיות עור חמורות שעלולות להפוך למסכנות חיים. תרופה זו אינה מומלצת לילדים מתחת לגיל 10 בשל הסיכון לפגיעה חמורה בכבד, סיכון זה גבוה במיוחד בילדים עם פיגור שכלי.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;אזהרות&lt;/h3&gt;למוטריג&#39;ין|למיקטול אינו מומלץ במקרים הבאים:&lt;br /&gt;המטופל סובל מבעיות בכבד, בעיות בכליות, מחלות לב, מחלות של כלי הדם, אלרגיה למזון או תרופות; כמוכן, למוטריג&#39;ין/למיקטול אינו מומלץ בזמן הריון, הנקה, או אם יש כוונה להיכנס להריון. ​&amp;nbsp;&lt;br /&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;התוויות&lt;/h3&gt;אפילפסיה, התקפים שנגרמים כתוצאה מתסמונת לנוקס Gastaut, הפרעה דו קוטבית.&amp;nbsp;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;ישנם רופאים שנותנים מרשמים ללמוטריג&#39;ין/למיקטול ללא התוויה לטיפול בפוסט טראומה.&lt;br /&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;פעילות&lt;/h3&gt;למיקטל/למוטרג&#39;ין שייך לקבוצת תרופות אנטי אפילפטיות שפועלות על חסימת ערוץ הנתרן. השפעת התרופה על התקפים אפילפטיים או על ההפרעה הדו קטבית אינה מובנת לחלוטין. בפועל הלמיקטל פועל על תעלות הנתרן ומונע את ההתפשטות של פעילות חריגה לחלקים אחרים של המוח. ההשערה היא כי כך ה- למיקטל/למוטריג&#39;ין מסייע בשליטה על ההתקפים אצל חולי אפילפסיה, ועל הדיכאון אצל הסובלים מהפרעה דו קוטבית.&lt;br /&gt;&lt;div&gt;&lt;h2 style=&quot;text-align: right; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;&lt;u&gt;טופירמט /&amp;nbsp;טופמקס&amp;nbsp;&lt;/u&gt;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;/h2&gt;&lt;div&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhXJNp4Y3mEUSPiVZBjWkv_boN_G8grpQdCQ2OnN12aj1YoHNgMVeOx0Qe4HQiCVsPB8mTVW6hVo18Dlh9V3UpNK7Te6q_P9oU20lZl2D-Ui6DDNtWbqSPPqkUMxbgmD88wRdeid6sjqS8/s600/Topiramate25.jpg&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;תרופות פסיכיאטריות מקבוצות SSRI ו-SNRI&quot; border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;600&quot; data-original-width=&quot;600&quot; height=&quot;200&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhXJNp4Y3mEUSPiVZBjWkv_boN_G8grpQdCQ2OnN12aj1YoHNgMVeOx0Qe4HQiCVsPB8mTVW6hVo18Dlh9V3UpNK7Te6q_P9oU20lZl2D-Ui6DDNtWbqSPPqkUMxbgmD88wRdeid6sjqS8/w200-h200/Topiramate25.jpg&quot; title=&quot;טופירמט&quot; width=&quot;200&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;תופעות לוואי:&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;/h3&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; style=&quot;unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;קשיי ריכוז וקואורדינציה,בלבול, עצבנות, חוסר מנוחה,&amp;nbsp;עייפות, תשישות,&amp;nbsp;כאב ראש, צלצולים באוזניים,&amp;nbsp;קשיי הרדמות,&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;כאבים בגב, כאבים בשרירים ובעצמות,&amp;nbsp;נפיחות בידיים, בזרועות, ברגליים בקרסוליים ובכפות הרגליים,&amp;nbsp;בעיות במערכת העיכול: שלשולים, עצירות, גזים, צרבת;&amp;nbsp;הפרעה בחוש הטעם,&amp;nbsp;ייצור רוק מוגבר/מופחת, יובש בפה, קשיים בבליעה,&amp;nbsp;נפיחות או דלקת בלשון ובחניכיים,&amp;nbsp;דימום מהאף, שינויים במחזור,&amp;nbsp;קשקשים, נשירה או צמיחה מוגברת של שיער.&lt;/span&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;​&lt;/span&gt;&lt;br /&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right; unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;תופעות לוואי חמורות:&lt;/span&gt;&lt;/h3&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; style=&quot;unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;הפרעות במתן שתן: קפסולות&amp;nbsp;וטבליות&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; style=&quot;unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;שינויים במצב הרוח או בהתנהגות; דיכאון, תוקפנות, מעברים קיצוניים ממצב רוח אחד למשנהו.&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; style=&quot;unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;התקפי עוויתות,&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; style=&quot;unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;אובדן הזיכרון,&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; style=&quot;unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;בלבול קיצוני, וירידה בערנות,&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; style=&quot;unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;עייפות קיצונית,&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; style=&quot;unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;כאבי בטן עזים, ירידה בתאבון, שלשולים והקאות,&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; style=&quot;unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;כאבים בחזה, האטה בקצב הלב&amp;nbsp;ודופק לא תקין,&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; style=&quot;unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;קשיי נשימה, קוצר נשימה,&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; style=&quot;unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;בעיות בראייה או שינויים בראייה, טשטוש, כאבים וגירוי,&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; style=&quot;unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;חום גבוה או צמרמורות,&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;MsoNormal&quot; style=&quot;unicode-bidi: embed;&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;&quot;כוורות&quot; בעור, פריחה, נפיחות: בפה, בלשון, בפנים בגרון וקשיי נשימה.&lt;/span&gt;&lt;br /&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;&lt;br /&gt;&lt;/span&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;&lt;br /&gt;&lt;/span&gt;&lt;span lang=&quot;HE&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;background-color: #d9ead3; font-family: arial; font-size: large;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;http://www.midgampanel.com/?ref=234885&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;עונים על סקרים, משפיעים על החברה וארגונים ומרוויחים כסף!&amp;nbsp;&lt;/a&gt;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://giokle.blogspot.com/feeds/2947902390997474323/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2020/07/ssri-snri.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/2947902390997474323'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/2947902390997474323'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2020/07/ssri-snri.html' title='תרופות פסיכיאטריות: תופעות לוואי'/><author><name>Unknown</name><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='https://img1.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><media:thumbnail xmlns:media="http://search.yahoo.com/mrss/" url="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjf0PlqjMpWFYUvhPozpPrLNdrsn9AibJSHIh4OPAjbNHkbOHj0LCaFjgdL1hYgE0BCbMSdZut9KAg4IvVItGTARN3fuk-FA31oG9WG0ArAcnLkr3Chp36PxI1H4jsukveV3TaDZxEHWA0/s72-w320-h240-c/ZOLOFT_%2528sertraline_HCI%2529.jpg" height="72" width="72"/><thr:total>0</thr:total><georss:featurename>ישראל</georss:featurename><georss:point>31.046051 34.851612</georss:point><georss:box>2.735817163821153 -0.30463799999999708 59.356284836178844 70.007862</georss:box></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-5905332241404632426.post-4210458514666857716</id><published>2019-09-25T11:13:00.009+03:00</published><updated>2024-09-15T14:10:16.228+03:00</updated><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="החיסון נגד שפעת"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="המערכת החיסונית"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="חיסון נגד שפעת"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="חיסון תינוקות"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="שפעת"/><title type='text'>החיסון נגד שפעת תוקף את המערכת החיסונית ומדכא אותה</title><content type='html'>&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;&lt;span&gt;החיסון נגד שפעת תוקף את המערכת החיסונית ומדכא אותה למשך שבועות לאחר החיסון.&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;span&gt;כל שנה אנשים מתים בעקבות החיסון נגד שפעת,&lt;/span&gt;&lt;span&gt;&amp;nbsp;ברוב המקרים ב&quot;סיבת המוות&quot; יופיע שם של מחלה אחרת, הסיבה לכך היא, שדיכוי המערכת החיסונית מאפשרת למחלות אחרות להתפתח ולהפוך למסוכנות וקטלניות יותר; סיבת המוות האמיתית היא החיסון שהחליש את המערכת החיסונית ומנע ממנה בעת הצורך, להתגונן מפני מחלות חדשות או מקננות.&lt;/span&gt;&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;h4 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;span face=&quot;Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif&quot; style=&quot;color: #222222;&quot;&gt;&quot;&lt;/span&gt;&lt;b style=&quot;color: #222222; font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif;&quot;&gt;מחלת השפעת אורכת כשבוע אם יש לך את התרופה &#39;הנכונה&#39;,&lt;/b&gt;&lt;span face=&quot;Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif&quot; style=&quot;color: #222222;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;b style=&quot;color: #222222; font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif;&quot;&gt;ו-7 ימים אם לא.&lt;/b&gt;&lt;span face=&quot;Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif&quot; style=&quot;color: #222222;&quot;&gt;&quot;&lt;/span&gt;&lt;/h4&gt;&lt;h4 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;&lt;span style=&quot;font-size: small;&quot;&gt;איך מקבלים שפעת?&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;/b&gt;&lt;/h4&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit; font-size: medium;&quot;&gt;קודם כל, עונת השפעת מתחילה כאשר מזג האוויר מתחיל להתקרר, לא מתלבשים בהתאם &quot;ומצטננים&quot;; גפיים קרות, כדי לחסוך באנרגיה שתסייע בשמירה על חום הגוף,&amp;nbsp;כלי הדם מתכווצים והדם מוזרם אל הראש ואל החזה וזה מה שגורם לתחושת הגודש באף.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit; font-size: medium;&quot;&gt;שנית, החורף מגיע מיד לאחר עונת החגים שבה נוהגים לאכול הרבה ממתקים ולצרוך סוכר מעובד בכמויות גדולות מהרגיל. הסוכר מחליש את המערכת החיסונית.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-size: medium;&quot;&gt;שלישית, התחסנות נגד שפעת מגדילה את &amp;nbsp;הסיכון לחלות במחלה. אין ראיות לכך שהחיסון מסייע במניעת המחלה נהפוך הוא אנשים רבים מקבלים את המחלה דווקא בעקבות החיסון.&lt;/span&gt;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;span style=&quot;font-size: medium;&quot;&gt;מרקורי היא רעל מסוכן המשמש כחומר משמר בבקבוקוני חיסוני המולטידוז (Multidose). בחסות הממשלה ועל פי חוק, החומר הרעיל הזה מוחדר, לגופם של תינוקות רכים שהמערכת החיסונית שלהם עדיין לא מפותחת. (ראה&amp;nbsp;&lt;span style=&quot;color: red;&quot;&gt;כאן&lt;/span&gt;&amp;nbsp;סרטון -&amp;nbsp;&lt;span style=&quot;color: red;&quot;&gt;הסרטון הוסר מיוטיוב!!!!&lt;/span&gt;)&lt;/span&gt;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;span style=&quot;font-size: medium;&quot;&gt;&lt;b&gt;ענקי תעשיית התרופות ונציגי הממשלות, מתעלמים מהאזהרות, מתכחשים לעובדות ומטעים את הציבור&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;b&gt;המניע:&amp;nbsp;&lt;/b&gt;החמדנות של תעשייני התרופות ושל בעלי המניות להם הם מחויביים,&amp;nbsp;&lt;b&gt;הבעיה:&lt;/b&gt;&amp;nbsp;פרלמנטרים משמשים כלוביסטים של ענקי התרופות על חשבון בריאותו של הציבור.&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;span&gt;&lt;a name=&#39;more&#39;&gt;&lt;/a&gt;&lt;/span&gt;&lt;br /&gt;&lt;h4&gt;&lt;b&gt;האם מומלץ למבוגרים לקבל חיסונים שנתיים נגד שפעת?&lt;/b&gt;&lt;/h4&gt;&lt;h3&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit; font-size: medium; font-weight: 400;&quot;&gt;על פי ההערכות, חיסון שנתי נגד שפעת, במהלך 5 שנים רצופות, מגביר ב-1000 אחוז, את הסיכון ללקות באלצהיימר. חיסון נגד שפעת עלול לגרום לחרדה ודיכאון מלווים בדלקת במוח, אוכלוסיית הקשישים הסובלת משיעורי התאבדות גבוהים במיוחד, ואוכלוסיית התינוקות והפעוטות הם הפגיעים ביותר.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-size: medium; font-weight: 400;&quot;&gt;למרות הסיכונים הרבים שבחיסונים, הממסד הבריאותי, אנשי ציבור והרופאים מנהלים קמפיינים הקוראים לחסן מבוגרים, ולא רק נגד מחלת השפעת. &lt;/span&gt;&lt;span style=&quot;font-size: medium;&quot;&gt;מספר הולך וגדל של חיסונים &quot;מומלצים&quot; &lt;/span&gt;&lt;span style=&quot;font-size: medium; font-weight: 400;&quot;&gt;חדשים נכנסים לשוק באופן קבוע. רבים דיווחו כי החיסון נגד השפעת גרם להם לחלות במחלה. בפועל, אנשים מתים כתוצאה מהחיסון נגד שפעת. כאשר קשיש נפטר זמן מה לאחר שקיבל את החיסון נגד שפעת, במיוחד אם הדבר מתרחש חודשים מאוחר יותר, רק לעתים נדירות מטילים את האחריות על החיסון נגד השפעת. מקרי מוות ונכויות כתוצאה מהחיסון נגד השפעת נפוצים בהרבה ממקרי מוות ממחלת השפעת עצמה.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-size: medium; font-weight: 400;&quot;&gt;יעילות החיסונים נגד שפעת באה לידי ביטוי רק ב- 30 עד 40 אחוז מהמתחסנים וגם הנתון הזה מוטל בספק. מעולם לא הוצגו נתונים שהוכיחו שחיסון קולקטיבי של האוכלוסייה מביא לירידה במספר האישפוזים או בתמותה ממחלת השפעת. הצגת נתונים מעוותים לציבור, היא שיטת שיווק, שמסייעת לרשויות לגרום לעלייה במכירות, במקרה זה של החיסונים נגד שפעת.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b style=&quot;font-size: medium;&quot;&gt;מתן חיסון נגד שפעת לנשים בהריון, עלול להגביר את הסיכון לאוטיזם וזכיזופרניה אצל הולד.&lt;/b&gt;&lt;span style=&quot;font-size: medium; font-weight: 400;&quot;&gt;&amp;nbsp;רוב החיסונים נגד השפעת מכילים כספית (תימרוסל) ואלומיניום. הדבר עלול לגרום לתופעות לוואי מרובות במוח כולל שיתוק, ירידה בשמיעה, ורטיגו ופעילות עצבית מוגברת במוח.&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;&lt;/h3&gt;&lt;h4 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;תוכניות הבריאות הן תוכניות להבטחת הכנסה לחברות התרופות&lt;/h4&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj-FgrJFoZk684Wkfz_is0-VTMV38tvCZ4sPIHiSRLHDkK6ZA8hXuE2B8aNbT71NAICghtTHv1p4V-p_jKOMfymmSm8_76mb4KluvBcGS1H8sgC4LcoL35dsT64HARfaEIPja-hYD79Q74/s1600/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA+%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94+%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9F.jpg&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;תוכניות הבריאות הן תוכניות להבטחת ההכנסות של חברות התרופות&quot; border=&quot;0&quot; height=&quot;308&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj-FgrJFoZk684Wkfz_is0-VTMV38tvCZ4sPIHiSRLHDkK6ZA8hXuE2B8aNbT71NAICghtTHv1p4V-p_jKOMfymmSm8_76mb4KluvBcGS1H8sgC4LcoL35dsT64HARfaEIPja-hYD79Q74/w400-h308/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA+%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94+%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9F.jpg&quot; title=&quot;נהלי תשלום בגין ביקור במיון&quot; width=&quot;400&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;span style=&quot;font-size: medium;&quot;&gt;כל חולה בשפעת פונה לחדר המיון כדי לקבל אנטיביוטיקה, אף על פי שאין ראיות לכך שהיא יעילה נגד וירוסים, מכניס למערכת הבריאות -.838 שקלים + ההכנסות מהתרופות שהחולה ירכוש לאחר הביקור.&lt;/span&gt;&lt;br /&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://giokle.blogspot.com/feeds/4210458514666857716/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2023/09/blog-post_25.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/4210458514666857716'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/4210458514666857716'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2023/09/blog-post_25.html' title='החיסון נגד שפעת תוקף את המערכת החיסונית ומדכא אותה'/><author><name>Unknown</name><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='https://img1.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><media:thumbnail xmlns:media="http://search.yahoo.com/mrss/" url="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj-FgrJFoZk684Wkfz_is0-VTMV38tvCZ4sPIHiSRLHDkK6ZA8hXuE2B8aNbT71NAICghtTHv1p4V-p_jKOMfymmSm8_76mb4KluvBcGS1H8sgC4LcoL35dsT64HARfaEIPja-hYD79Q74/s72-w400-h308-c/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA+%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94+%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9F.jpg" height="72" width="72"/><thr:total>0</thr:total></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-5905332241404632426.post-3733984486367891861</id><published>2015-04-16T19:48:00.012+03:00</published><updated>2024-09-15T14:18:09.080+03:00</updated><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="השפעת הלגליזציה על תאונות הדרכים בקולורדו"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="לגליזציה"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="תאונות דרכים"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="תאונות דרכים אחרי הלגליזציה"/><title type='text'>קולורדו: שפל היסטורי במספר תאונות הדרכים לאחר הלגליזציה</title><content type='html'>&lt;div dir=&quot;rtl&quot; style=&quot;text-align: right;&quot; trbidi=&quot;on&quot;&gt;
&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;מאז שמצביעי קולורדו הפכו את הקנאביס לחוקי בשנת 2012, המתנגדים לא מפסיקים להזהיר כי התרת הקנאביס לפנאי, תביא לגל של &quot;מסוממים&quot; שינהגו בכבישי המדינה. לעתים קרובות הם נוהגים להזכיר, שכאשר המדינה נתנה תוקף ל&lt;/b&gt;&lt;b&gt;קנאביס&lt;/b&gt;&lt;b&gt;&amp;nbsp;הרפואי בשנת 2001, חלה עלייה בנהגים, שנמצאו נוהגים תחת השפעת&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;b&gt;קנאביס&lt;/b&gt;&lt;b&gt;.&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;table align=&quot;center&quot; cellpadding=&quot;0&quot; cellspacing=&quot;0&quot; class=&quot;tr-caption-container&quot; style=&quot;margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;&quot;&gt;&lt;tbody&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;http://img.washingtonpost.com/news/the-watch/wp-content/uploads/sites/22/2014/08/CoTrafficDeaths.jpg&quot; style=&quot;margin-left: auto; margin-right: auto;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;תאונות הדרכים בקולורדו לפי חודשים&quot; border=&quot;0&quot; height=&quot;258&quot; src=&quot;https://img.washingtonpost.com/news/the-watch/wp-content/uploads/sites/22/2014/08/CoTrafficDeaths.jpg&quot; title=&quot;קולורדו לאחר הלגליזציה: שפל היסטורי בתאונות הדרכים&quot; width=&quot;400&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;tr-caption&quot; style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;&lt;b&gt;תאונות הדרכים בקולורדו לפי חודשים: כחול- הגבוה ביותר מאז 2002&lt;br /&gt;סגול - המוך ביותר מאז 2002, אדום ממוצע - מאז 2002&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;br /&gt;
&lt;b&gt;&lt;br /&gt;&lt;/b&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/tbody&gt;&lt;/table&gt;
הם גם מצביעים על מחקרים, שמראים כי במדינות אחרות, בהן הקנאביס&amp;nbsp;הוכשר למטרות רפואיות, חלה עלייה במספר הנהגים, שהיו מעורבים בתאונות דרכים קטלניות, תחת השפעת הצמח. אחד מהארגונים הפועלים בארה&quot;ב נגד הצמח הוא ארגון בשם SAM אחת הטענות האחרונות שלהם היא, שעוד לפני שחנות הקנאביס&amp;nbsp;החוקית הראשונה נפתחה במדינת וושינגטון, מספר הנוהגים במדינה תחת השפעת קנאביס&amp;nbsp;קפץ בשליש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;a name=&#39;more&#39;&gt;&lt;/a&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;הבעיה עם הביקורות הללו, היא שהבדיקות מוכיחות רק את קיומם של שרידי קנאביס&amp;nbsp;בדם, שרידים אלה עשויים להישאר בגוף במשך ימים לאחר שההשפעה מתפוגגת - לעיתים אפילו שבועות. היות ולכל אחד יש מערכת חילוף חומרים משלו אשר מתפקדת באופן שונה מאדם לאדם,(בזמנים שונים ובתנאים שונים), ההוכחה היחידה שבדיקה כזאת יכולה להציג היא, שהנהג הנבדק, צרך קנאביס&amp;nbsp;מתישהו במהלך הימים או השבועות האחרונים.&lt;/p&gt;
&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;הגיוני, שעם שינוי החוק, תחול עלייה באחוז הנהגים המעורבים בתאונות דרכים קטלניות שעישנו במהלך החודש שקדם לתאונה. תוצאות אלו הן צפויות כפי שאחוז המבקרים בכנסייה שמעשנים קנאביס&amp;nbsp;עלה, כפי שאחוז השומרונים הטובים שמתנדבים בבתי התמחוי, שמעשנים קנאביס&amp;nbsp;עלה וכדומה לגבי כל היתר. בבחינת התוצאה בקרב מדגם גדול של אנשים, התוצאות הללו צפויות; ולא בהכרח מפני שמהריחואנה עלולה לגרום או מהווה גורם תורם לתאונות, עבירות תנועה או הרוגים, אלא רק מפני שחלה עלייה במספר הצרכנים.&lt;/p&gt;
&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;יש מקום להניח שאולי, בחלק מהתאונות הקנאביס&amp;nbsp;מהווה גורם תורם; וזו בדיוק הנקודה: לא קיימת שום בדיקה לאחר תאונה למטבוליטים של הקנאביס, שיכולה להוכיח את הקשר בינו לתאונה.&lt;/p&gt;
&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;מאז שהחוק החדש נכנס לתוקף&amp;nbsp;בקולורדו, הפניקה הציבורית מפני &quot;הנהג המסומם&quot; הולכת ומתעצמת. דוגמה מפוקפקת, לסיפור שקרם עור וגידים בקולורדו, מספר על נהג שעלה הכביש בהשפעת קנאביס&amp;nbsp;והתנגש במספר רכבי סיור של המשטרה, אשר חנו בצד היציאה לכביש המהיר. התקשורת המקומית והארצית דיווחו שהנהג נהג תחת השפעת קנאביס&amp;nbsp;&quot;ושכחו&quot; לחלוטין לציין את הפרט &quot;הזניח&quot;, כי רמת האלכוהול בדמו הייתה גבוהה הרבה יותר מהמותר ולכן סביר יותר כי האלכוהול הוא הגורם לתאונה. בשיגור האחרון של חברי מארק פישר מקולורדו, גורמי אכיפת החוק שם ובמדינות גובלות הזהירו כי הם רואים יותר נהגים מסוממים על הכביש. המתנגדים לחוק כמובן מזינים את הפאניקה הציבורים כאשר הם מכריזים בכל הזדמנות, שמספר הנהגים &quot;המסוממים&quot;, נמצא במגמת עלייה.&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;&lt;div dir=&quot;rtl&quot; style=&quot;text-align: right;&quot; trbidi=&quot;on&quot;&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;לאחרונה הקונגרס קיים דיון בעניין, את הבמה הזאת, מתנגדי החוק יודעים לנצל כדי לייצר פניקה והסתייגות. ג&#39;ון מיכה, רפובליקני מפלורידה: &quot;אנחנו הולכים להיתקל ביותר ויותר נהגים &quot;מסטולים&quot; בכביש ויהיו לכך השלכות&quot;. חלקם קראו &quot;למדיניות של אפס סובלנות&quot;, כלפי נהגים שבדיקת הדם שלהם תגלה שרידי קנאביס, דבר שיאלץ את הצרכנים שלא לעלות על ההגה לפחות שבועיים לאחר צריכתו.&lt;/p&gt;
&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;הדרך הטובה ביותר כדי לאמוד את השפעת הגליזציה על תאונות הדרכים, היא לבחון את מה שקרה בכבישים מאז שהגליזציה נכנסה לתוקף. להלן השוואה במספר ההרוגים בכבישי קולורדו, במהלך שבעת החודשים הראשונים של הלגליזציה, לבין מספר ההרגים בשנה שעברה, ולמען תוצאות מדויקות יותר, נבדק מה היה אחוז ההרוגים הגבוה ביותר מאז שנת 2002, האחוז הנמוך ביותר בכל החודשים מאז שנת 2002 והממוצע עבור כל חודש מאז 2002.&lt;/p&gt;
&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;כפי שניתן לראות, מספר ההרוגים בכביש בשנת 2014, ירד בהשוואה לשנת 2013, וכן בהשוואה לממוצע של 13 שנים. שבעת החודשים הראשונים של 2014, הראו ירידה במספר ההרוגים בהשוואה לשנת 2013, בחודשיים שלאחר מכן חלה עלייה קלה בהשוואה לשנת 2013, ובחודש אחד התוצאות היו זהות. &lt;/p&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;table align=&quot;center&quot; cellpadding=&quot;0&quot; cellspacing=&quot;0&quot; class=&quot;tr-caption-container&quot; style=&quot;margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;&quot;&gt;&lt;tbody&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;http://img.washingtonpost.com/news/the-watch/wp-content/uploads/sites/22/2014/08/COTotalDeaths.jpg&quot; style=&quot;margin-left: auto; margin-right: auto;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;קולורדו: שפל היסטורי בתאונות הדרכים&quot; border=&quot;0&quot; height=&quot;248&quot; src=&quot;https://img.washingtonpost.com/news/the-watch/wp-content/uploads/sites/22/2014/08/COTotalDeaths.jpg&quot; title=&quot;לגליזציה בקולורדו&quot; width=&quot;400&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;tr-caption&quot; style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;&lt;b&gt;עמודה ימנית: ממוצע נמוך מאז 2002, עמודה שמאלית: ממוצע גבוה מאז 2002&lt;/b&gt;&lt;br /&gt;
&lt;b&gt;ממוצע ההרוגים בכבישי קולורדו ירד ב- 2013-2014&lt;/b&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/tbody&gt;&lt;/table&gt;
&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;
&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: right;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;http://www.washingtonpost.com/news/the-watch/wp/2014/08/05/since-marijuana-legalization-highway-fatalities-in-colorado-are-at-near-historic-lows/&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;מקור&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://giokle.blogspot.com/feeds/3733984486367891861/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2015/04/blog-post.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/3733984486367891861'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/3733984486367891861'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2015/04/blog-post.html' title='קולורדו: שפל היסטורי במספר תאונות הדרכים לאחר הלגליזציה'/><author><name>Unknown</name><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='https://img1.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><thr:total>0</thr:total><georss:featurename>ישראל</georss:featurename><georss:point>31.046051 34.851612</georss:point><georss:box>2.735817163821153 -0.30463799999999708 59.356284836178844 70.007862</georss:box></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-5905332241404632426.post-7137318024643243750</id><published>2015-03-16T23:23:00.007+02:00</published><updated>2024-09-18T00:21:20.821+03:00</updated><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="אטימות"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="בירוקרטיה רפואית"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="העלאת מינון"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="יק&quot;ר"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="משרד הבריאות"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="קנאביס רפואי"/><title type='text'>יק&quot;ר  (היחידה לקנאביס רפואי) - עסק יקר, מיותר ולא מוסרי</title><content type='html'>&lt;div dir=&quot;rtl&quot; style=&quot;text-align: right;&quot; trbidi=&quot;on&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;
&lt;b&gt;ככל ש&lt;/b&gt;&lt;b&gt;הביקוש לצמח הקנאביס כתחליף לתרופות פרמקולוגיות&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;b&gt;הולך ומתרחב, כך יחידת הקנאביס הרפואי, (יחידה שהוקמה על ידי משרד הבריאות ל&#39;הסדרת הקנאביס הרפואי&#39;), מקשיחה את עמדותיה כלפי החולים. חולים המבקשים לקבל קנאביס רפואי על פני תרופות פרמקולוגיות ומטופלים אשר מבקשים העלאה במינון, שאינו מספיק לחודש מלא, נתקלים בפני חומה של אטימות בירוקרטית מייאשת. &lt;/b&gt;&lt;b&gt;הקמת היק&quot;ר וקביעת הנהלים ל&#39;הסדרת הקנאביס הרפואי&#39;, הולידו&lt;/b&gt;&lt;b&gt;&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;b&gt;תקוות שווא להסדרה אמיתית שתכשיר רופאים לטיפול בחולים שזקוקים לתרופה; בפועל - הרפאים &quot;שהוכשרו&quot; יושבים ביחידה לקנאביס הרפואי ומטפלים בניירת של החולים ולא בחולים עצמם.&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div&gt;
המצוקה ותחושת חוסר האונים של החולים והמטופלים גדלות כאשר הרופא המטפל שלהם, משדר חרדה ופחד מפני יחידת הקנאביס הרפואי של משרד הבריאות ואומר משפטים כמו: &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;&lt;b&gt;&quot;בקשה להעלאת מינון כרוכה בסיכון להורדת מינון...&quot;, או:&lt;br /&gt; &quot;אני לא יכול/ה לרשום את המינון שאת/ה צריך/כה...&quot;, או:&lt;br /&gt; &quot;אני לא יכול/ה להמליץ לך על קנאביס/העלאת מינון - את/ה רוצה שאאבד את רישיון הרפואה?...&quot;,&lt;br /&gt;&lt;/b&gt;&lt;br /&gt;
קיימות עדויות של חולים שהגישו בקשה לקנאביס רפואי בצרוף כל ההמלצות הנדרשות ובקשתם נדחתה.&lt;br /&gt;
קיימות עדויות של מטופלים שהגישו בקשות להעלאת מינונים בצירוף כל ההמלצות הנדרשות ובקשתם נדחתה.&lt;/div&gt;
&lt;div&gt;
&lt;h2 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;
&lt;u&gt;&lt;b&gt;הממסד מגלה אטימות, הציבור מגלה אדישות ו&lt;/b&gt;&lt;b&gt;החולים משלמים את המחיר&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;/u&gt;&lt;/h2&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div&gt;
הציבור מגלה אדישות לאטימות ולהתנהלות הפגומה והלא מוסרית של הממשלה ושל משרד הבריאות כלפי החולים שזקוקים לקנאביס רפואי. לצערנו הרב, לא קיים עדיין ביטוח מפני מחלות ו&lt;b&gt;כל אחד ואחת מאיתנו עלול/ה חלילה, למצוא את עצמו חולה, חסר אונים ונזקק לקנאביס רפואי כשמולו ניצבת חומה של אטימות מעיקה, מטלטלת, כואבת ורצופת מכשולים ביורוקרטים.&lt;/b&gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בניסיון לשים קץ לסבלם של החולים והמטופלים בקנאביס רפואי ובד בבד להביא לידיעת הציבור את מצוקתם, שלוש מטופלות בקנאביס רפואי: סילביה שינבוים (פוסט טראומה), ג&#39;ובאנה קליימרמן (פיברומיאלגיה ופוליארתרלגיה), ונטע קובלסקי (פיברומיאלגיה), שלחו מכתב גלוי למבקר המדינה, בבקשה לבחון את מידת היעילות והנחיצות של היחידה לקנאביס רפואי והאם הנהלים לפיהם היא עובדת, אכן משרתים את טובתם של החולים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;a href=&quot;https://drive.google.com/file/d/0Bzoo-uFIJMaFeUJGajJheEZVNVk/view?usp=sharing&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;לקריאת המכתב.&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div&gt;
&lt;div&gt;
&lt;a href=&quot;https://drive.google.com/file/d/0Bzoo-uFIJMaFeUJGajJheEZVNVk/view?usp=sharing&quot;&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://giokle.blogspot.com/feeds/7137318024643243750/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2015/03/blog-post_16.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/7137318024643243750'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/7137318024643243750'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2015/03/blog-post_16.html' title='יק&quot;ר  (היחידה לקנאביס רפואי) - עסק יקר, מיותר ולא מוסרי'/><author><name>Unknown</name><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='https://img1.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><thr:total>0</thr:total></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-5905332241404632426.post-4960584506101014629</id><published>2015-03-11T10:06:00.028+02:00</published><updated>2024-09-15T14:53:57.675+03:00</updated><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="אופיאטים"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="אופיואידים"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="התמכרות לתרופות"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="צריכת אופיואידים בישראל"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="תרופות מדף"/><category scheme="http://www.blogger.com/atom/ns#" term="תרופות מרשם"/><title type='text'>כולם מפחדים מהגרעין האירני, אף אחד לא מפחד מתרופות</title><content type='html'>&lt;div dir=&quot;rtl&quot; trbidi=&quot;on&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: right;&quot;&gt;&lt;h3 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;&lt;span style=&quot;font-family: inherit;&quot;&gt;בעוד פחות משבוע, אזרחי מדינת ישראל יצאו לקלפיות לממש את זכותם הדמוקרטית לבחור את ההנהגה של המדינה.&amp;nbsp;הציבור רוצה שההנהגה תטפל ביוקר המחיה, בבעיית הדיור, בצמצום הפערים החברתיים, בחינוך, בבריאות אבל מה...&amp;nbsp;&lt;span&gt;אירן, דאעש, חמאס, שואה...&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;/b&gt;&lt;/h3&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEijNa9cxFVU3dqouDUIzpt4z_nfxDwdZAdW4nL058CprLKgxHJ3gxMGX0IPdZ2R323c513xehlVL6nEfwUOjmNkcrl06XYz9FnNOUBjY7n0VbVlbXV6pEhJqy1WQeJpBAgq0jN1q9H3CduljLqyt5Klr66zA55IAQV05rLRqZfw__Ykg0fShb-E9CoA1FM/s1200/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%94%20%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8%20%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%99%20%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99.png&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;מגפת תרופות המרשם&quot; border=&quot;0&quot; data-original-height=&quot;738&quot; data-original-width=&quot;1200&quot; height=&quot;246&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEijNa9cxFVU3dqouDUIzpt4z_nfxDwdZAdW4nL058CprLKgxHJ3gxMGX0IPdZ2R323c513xehlVL6nEfwUOjmNkcrl06XYz9FnNOUBjY7n0VbVlbXV6pEhJqy1WQeJpBAgq0jN1q9H3CduljLqyt5Klr66zA55IAQV05rLRqZfw__Ykg0fShb-E9CoA1FM/w400-h246/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%94%20%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8%20%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%99%20%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99.png&quot; title=&quot;כולם מפחדים מהגרעין האירני, אף אחד לא מפחד מתרופות&quot; width=&quot;400&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div&gt;
&lt;h4 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;
&lt;b&gt;&lt;a name=&#39;more&#39;&gt;&lt;/a&gt;&lt;/b&gt;&lt;/h4&gt;
&lt;h4 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;u&gt;&lt;b&gt;אז רגע לפני שאנחנו הולכים לקלפיות, בואו נתמקד במציאות:&lt;/b&gt;&lt;/u&gt;&lt;/h4&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;
איום מגפת התרופות הרבה יותר ממשי מאיום הגרעין האירני - אלפי ישראלים מתמכרים לתרופות מרשם, ביניהם גם ילדים ובני נוער. אלפי ישראלים מתים כל שנה כתוצאה משימוש בתרופות אלה.&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;
בין ה-1 בינואר 1997 לבין ה-30 ביוני 2005 &lt;a href=&quot;https://recovery.org/wp-content/uploads/2019/09/DeathsFromMarijuanaV17FDAdrugs.pdf&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;נערכה השוואה &lt;/a&gt;בין מספר מקרי המוות שבהם היו מעורבים קנבינואידים לבין מספר מקרי המוות, שבהם היו מעורבות תרופות שקיבלו מה- FDA אישור לכך שהן בטוחות ואפשר לשווקן לציבור.&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;
&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;u&gt;בשום מקרה&lt;/u&gt; הקנבינואידים לא נרשמו כסיבה ישירה למוות, הם נמצאו בדם אצל אנשים שטופלו בנגזרות מעובדות של קנבינואידם או אצל אנשים שפשוט צרכו קנאביס בזמן או לפני (לוקח פרק זמן של כמה שבועות עד שהקנבינואידים נעלמים ממחזור הדם) שצרכו את התרופות שגרמו למותם.&lt;/p&gt;&lt;a href=&quot;https://giokle.blogspot.co.il/2014/12/85.html&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;מנתונים שפורסמו&lt;/a&gt; &lt;a href=&quot;https://giokle.blogspot.co.il/2014/12/85.html&quot;&gt;&lt;/a&gt;ע&quot;י UNODC, חלה עליה בצריכת אופיואידים בישראל בשנים האחרונות. בשנת 2013 &lt;b&gt;ישראל דורגה במקום ה-25 מתוך 170 מדינות בעולם בצריכת אופיואידים&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;ובמקום הראשון מבין המדינות באסיה.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;בין השנים 1991 ו- 2010, מספר המרשמים לממריצים למיניהם עלה מ -5 מיליון מרשמים לשנה ל-45 מיליון מספר המרשמים למשככי הכאבים האופיאטים עלה מכ- 75.5 מיליון מרשמים בשנה לכ-209.5 מיליון.&lt;/b&gt;&lt;/div&gt;&lt;div dir=&quot;rtl&quot; trbidi=&quot;on&quot;&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;הוכח כי הקנאביס יעיל מאוד לטיפול בבחילות והקאות, בהתכווצויות שרירים, בכאבים, בפוסט טראומה, בפסיכוזה, בסכרת, בסרטן, באוסטאופורוזיס, באפילפסיה, באוטיזם ובעוד מגוון מחלות וסימפטומים; הוכח כי רוב המטופלים בקנאביס, אינם סובלים מתופעות לוואי ושהקנאביס אינו גורם לנזקים פנימיים או למוות.&lt;/p&gt;
&lt;ul style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;
&lt;li&gt;אף על פי שהתרופות הפרמקולוגיות המאושרות, &lt;u&gt;&lt;b&gt;גורמות לתופעות לוואי קשות, עלולות לגרום לנזקים פנימיים, להתמכרות ואף למוות,&lt;/b&gt;&lt;/u&gt;&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;&lt;u&gt;&lt;b&gt;ולמרות שאף תרופה אשר אושרה על ידי ה-FDA,&lt;/b&gt; &lt;b&gt;לא נחקרה לאורך כל כך הרבה שנים ונצרכה על ידי כל כל הרבה בני אדם, &amp;nbsp;כמו הקנאביס,&lt;/b&gt;&lt;/u&gt;&lt;/li&gt;
&lt;/ul&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;
נציגי הממסד (משרד הבריאות, רופאים, חברי כנסת...) ממשיכים להתעלם מהתמותה ומנזקי התרופות ולטעון שהן בטוחות; הם ממשיכים להחזיק בטענה, שהשפעות הקנאביס לטווח הארוך אינן ידועות ושהוא סם מסוכן; חלקם אף מוכנים להרחיק לכת ולומר לציבור שהקנאביס גורם לפסיכוזה ולמוות - זוהי הטעייה מסוכנת, זהו מסר שגורם לציבור להאמין, שהתרופות הפרמקולוגיות המזיקות והקטלניות, בטוחות יותר ממנו ולהעדיפן על פניו מבלי שתינתן לו זכות הבחירה או הזכות לדעת את האמת.&lt;/p&gt;&lt;div&gt;
&lt;h4 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;b&gt;העלייה המתמדת במתמכרים לתרופות מרשם, הולידה תעשייה אשר הולכת וצוברת תאוצה בשנים האחרונות&lt;/b&gt;: תעשיית מכוני הגמילה, תעשייה המבוססת על מגפת ההתמכרות לתרופות מרשם.&lt;/h4&gt;&lt;/div&gt;&lt;div&gt;&lt;h4 style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;ההשוואה בין תרופות מרשם לבין קנאביס רפואי מוכיחה כי התרופות מזיקות, מסוכנות וקטלניות והקנאביס לא. &lt;/h4&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;
השוואה בין הדאגה של הממסד הרפואי ושל ההנהגה מפני נזקי הקנאביס, לבין הדאגה שלהם מפני נזקי תרופות המרשם, צריכה להדאיג את הציבור, הרבה יותר מהגרעין האירני או דע&quot;ש, מפני שהן קוטלות כ-9,000 ישראלים בשנה והן זולגות לשוק החופשי לידי &lt;a href=&quot;https://giokle.blogspot.co.il/2014/06/adderall-xanax.html&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;מבוגרים ובני נוער שעושים בהן שימוש שלא למטרות רפואיות&lt;/a&gt; - דבר שחושף אותם בפני סכנת התמכרות ומוות.&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;
הקנאביס הוא צמח בעל סגולות רפואיות רבות, אך על פי החוק הקנאביס הוא סם נטול תועלת רפואית. במקום לפעול לשינוי החוק, לטובת האזרחים בכלל והחולים בפרט, ממשלת ישראל מצאה לנכון לאשר ולהצדיק את הקמתה של מערכת ביורוקרטית מסובכת, משפילה ומתישה שפוגעת בחולים ובמטופלים הזקוקים לקנאביס: יחידת היק&quot;ר. &lt;a href=&quot;https://giokle.blogspot.co.il/2014/08/blog-post_22.html&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;הפרדוקס בין הגדרת הקנאביס בחוק לבין סגולותיו הרפואיות הרב גוניות - מחייב רגולציה מידית.&lt;/a&gt;&lt;/p&gt;
&lt;div&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;
תפקידו של המחוקק, מלבד לחוקק חוקים חדשים, הוא גם לבחון את החוקים הקיימים ולהכניס בהם שינויים ותיקונים במידת הצורך. למרבה הצער, הצעת החוק, של ח&quot;כ תמר זנדברג ממרצ, להכיר בקנאביס כחומר בעל ערך רפואי,&amp;nbsp;&lt;a href=&quot;https://giokle.blogspot.com/2014/06/1-2.html&quot; target=&quot;_blank&quot;&gt;נדחתה פה אחד בהצבעה של חברי הוועדה לענייני חקיקה&lt;/a&gt; של הממשלה היוצאת.&lt;/p&gt;&lt;p style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;
אין הכרה בקנאביס כחומר בעל ערך רפואי, מהווה מכשול בפני ההכרה בצמח כתרופה מקובלת בסל התרופות על כל המשתמע מכך, מצדיקה את הסבך הביורוקרטי המייאש ומנציחה את סבלם של חולים ומטופלים שזקוקים לקנאביס כתרופה.&amp;nbsp;&lt;b&gt;&lt;u&gt;הציבור זכאי לדעת למה.&lt;/u&gt;&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;div&gt;
&lt;table cellpadding=&quot;0&quot; cellspacing=&quot;0&quot; class=&quot;tr-caption-container&quot; style=&quot;float: right; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;tbody&gt;
  &lt;/tbody&gt;&lt;/table&gt;&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;;
&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhRAZI-ELbWWBGL3Im350Afb9r7iQFYw9XZJKAw_A7AUR4YQmRJ0j6MPzTa907JeoXH8zCtO58Oj2ZIeAl6BkaGzquZvNZIR2XInxChoWONL6Wn1KRlMSv-eKBZi3SZa7zjiVc9ndsid6g/s1600/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94+1.jpg&quot; style=&quot;clear: right; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;תמותה מתרופות מרשם&quot; border=&quot;0&quot; height=&quot;308&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhRAZI-ELbWWBGL3Im350Afb9r7iQFYw9XZJKAw_A7AUR4YQmRJ0j6MPzTa907JeoXH8zCtO58Oj2ZIeAl6BkaGzquZvNZIR2XInxChoWONL6Wn1KRlMSv-eKBZi3SZa7zjiVc9ndsid6g/w320-h308/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94+1.jpg&quot; title=&quot;כולם מפחדים מהגרעין האירני, אף אחד לא מפחד מתרופות&quot; width=&quot;320&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;
&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjmLaKm7-pR4Bj_DC_vJF90G81kGFBBKTmRmTeacc1Lc3ftHvWWNOuG7a-uz8nz2auoPjBnvMrji1tyP9AFQjTbhe1guUwrU0Bu_BdoQTweoSXdlrVDMsQzl4gxPp3etjFFpS9xClaFM8k/s1600/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94+2.jpg&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;תרופות מרשם שהקנאביס יכול להחליף&quot; border=&quot;0&quot; height=&quot;246&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjmLaKm7-pR4Bj_DC_vJF90G81kGFBBKTmRmTeacc1Lc3ftHvWWNOuG7a-uz8nz2auoPjBnvMrji1tyP9AFQjTbhe1guUwrU0Bu_BdoQTweoSXdlrVDMsQzl4gxPp3etjFFpS9xClaFM8k/w320-h246/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94+2.jpg&quot; title=&quot;כולם מפחדים מהגרעין האירני, אף אחד לא מפחד מתרופות&quot; width=&quot;320&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;
&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiRX61oquVVOZnCSzokvjgATrbuEy5kafg0hzXO4a9B7K7IaTC2FVvJLTiT74J0jTzHL27p2FhMewX3GDCWLwVw1KCE82NP98kcouyNr1Gz30ePHVsgrlEsCSb6dYTU40H2uySrkH-5GD8/s1600/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94+3.jpg&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;נוגדי התכווצות&quot; border=&quot;0&quot; height=&quot;132&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiRX61oquVVOZnCSzokvjgATrbuEy5kafg0hzXO4a9B7K7IaTC2FVvJLTiT74J0jTzHL27p2FhMewX3GDCWLwVw1KCE82NP98kcouyNr1Gz30ePHVsgrlEsCSb6dYTU40H2uySrkH-5GD8/w320-h132/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94+3.jpg&quot; title=&quot;כולם מפחדים מהגרעין האירני, אף אחד לא מפחד מתרופות&quot; width=&quot;320&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;
&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEidBlbv1hBxxMMPWCFIWxnaRy4SIvdOCMnJfzbsSWruvzn215HsXXR_npvCOQhct5aYXgZ3A99N9sRXT4dxC9il0Bm_UE2-t6SnN-jbTG6a3jzC0GCj1UBnXtfxDnZTeUcs8ctZ2tQRbBo/s1600/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94+4.jpg&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;נוגדי פסיכוזה&quot; border=&quot;0&quot; height=&quot;220&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEidBlbv1hBxxMMPWCFIWxnaRy4SIvdOCMnJfzbsSWruvzn215HsXXR_npvCOQhct5aYXgZ3A99N9sRXT4dxC9il0Bm_UE2-t6SnN-jbTG6a3jzC0GCj1UBnXtfxDnZTeUcs8ctZ2tQRbBo/w320-h220/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94+4.jpg&quot; title=&quot;כולם מפחדים מהגרעין האירני, אף אחד לא מפחד מתרופות&quot; width=&quot;320&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;separator&quot; style=&quot;clear: both; text-align: center;&quot;&gt;
&lt;a href=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgA4z3Ni4gdjCeVJV_4_8hFrbZCLuPdu5z8tfh7K7lYjT424f0-JIux6h4uUlv6-M0m7OIQADjjMxWDL1KvmNZueZW4wAuc_MSR-PiP8HDnPtG-wcBD1nSJdHxqbpDVwE-UKIuJGwYOz44/s1600/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94+5.jpg&quot; style=&quot;margin-left: 1em; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;img alt=&quot;תרופות נפוצות&quot; border=&quot;0&quot; height=&quot;318&quot; src=&quot;https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgA4z3Ni4gdjCeVJV_4_8hFrbZCLuPdu5z8tfh7K7lYjT424f0-JIux6h4uUlv6-M0m7OIQADjjMxWDL1KvmNZueZW4wAuc_MSR-PiP8HDnPtG-wcBD1nSJdHxqbpDVwE-UKIuJGwYOz44/w320-h318/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94+5.jpg&quot; title=&quot;כולם מפחדים מהגרעין האירני, אף אחד לא מפחד מתרופות&quot; width=&quot;320&quot; /&gt;&lt;/a&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div style=&quot;-webkit-text-stroke-width: 0px; color: black; font-family: &amp;quot;times new roman&amp;quot;; font-size: medium; font-style: normal; font-variant: normal; font-weight: normal; letter-spacing: normal; line-height: normal; orphans: auto; text-align: left; text-indent: 0px; text-transform: none; white-space: normal; widows: auto; word-spacing: 0px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;margin: 0px;&quot;&gt;
&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;




</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://giokle.blogspot.com/feeds/4960584506101014629/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2015/03/blog-post.html#comment-form' title='1 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/4960584506101014629'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/5905332241404632426/posts/default/4960584506101014629'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://giokle.blogspot.com/2015/03/blog-post.html' title='כולם מפחדים מהגרעין האירני, אף אחד לא מפחד מתרופות'/><author><name>Unknown</name><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='https://img1.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><media:thumbnail xmlns:media="http://search.yahoo.com/mrss/" url="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEijNa9cxFVU3dqouDUIzpt4z_nfxDwdZAdW4nL058CprLKgxHJ3gxMGX0IPdZ2R323c513xehlVL6nEfwUOjmNkcrl06XYz9FnNOUBjY7n0VbVlbXV6pEhJqy1WQeJpBAgq0jN1q9H3CduljLqyt5Klr66zA55IAQV05rLRqZfw__Ykg0fShb-E9CoA1FM/s72-w400-h246-c/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%94%20%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8%20%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%99%20%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99.png" height="72" width="72"/><thr:total>1</thr:total></entry></feed>