עולים על מדים, שייטת 13,מטכ"ל,טייס,ימ"ס מסתערבים ,יום סיירות וגיבושים

הסבר על היחידה - שייטת 13

2013-07-13T07:50:00.001-07:00

שייטת 13 - או בכינוייה "השייטת" - יחידת עילית של הקומנדו הימי הישראלי

שייטת 13 היא יחידת הקומנדו הימי של חיל הים הישראלי הפועלת בים, ביבשה ובאוויר כאחד. בסיס הקבע של היחידה שוכן בעתלית. מוטו היחידה: "כעטלף המגיח בעלטה, כלהב המבתר בדומיה, כרימון המנפץ ברעם". למרות היותה יחידת קומנדו ימית, יחידה זו מאומנת בין היתר בכל סוגי לוחמת היבשה. מפקד השייטת הוא קצין חיל הים בדרגת אלוף משנה.
הקומנדו הימי עוסק בפעילות מבצעית מעבר לקווי האויב, כגון פגיעה בכלי שיט בנמלי האויב ובמתקנים חיוניים בעת מלחמה, וכן לאסוף מודיעין איכותי על פעולות ומהלכי האויב.
השירות ביחידה משלב הכשרת חי"ר ארוכה ומקיפה עם התמחות בלוחמת ים. הלוחמים עוברים מסלול הכשרה מפרך, אשר כולל אימונים ולוחמת חי"ר, קורס לוחמה בטרור ולוחמת גרילה, קורס צניחה, שיטות תקיפה ופשיטה מהים ומהאוויר, הפעלת כלי שיט וחימוש קטלני מתקדם ומסווג ואימוני כושר קרבי.
בשנים האחרונות מובילים לוחמי השייטת את הלחימה של צה"ל ושל היחידות המיוחדות נגד הטרור הפלשתיני. היחידה זכתה פעמיים בפרס הרמטכ"ל על תרומתה ללחימה בטרור ועל פיתוח יכולות מבצעיות מקוריות וחדשניות והקניית נורמות התנהגות גבוהות של מצוינות וחתירה לניצחון.

תנאי הקבלה לשייטת 13
על הזכאים ליום סיירות לסמן "שייטת 13" בעדיפות גבוהה ביום הסיירות. העוברים בהצלחה שימצאו מתאימים יזומנו ליום מיון בביתן חיל הים. יום המיון כולל מבחנים פסיכוטכניים ופסיכולוגים.
במידה ועברת בהצלחה את המיון תזומן לבדיקות רפואיות במכון לרפואה ימית של חיל הים.
אם עברת בהצלחה את שני השלבים תזומן לגיבוש שייטת 13 בן ארבעה ימים.

פעילות מבצעית בים, ביבשה ומהאוויר
לוחמי השייטת מובילים את הלחימה של צה"ל ושל היחידות המיוחדות נגד הטרור הפלשתיני, זאת בנוסף לפעילות התקפית ולפעילות מודיעינית חשאית בזירות קרובות ורחוקות.
בשנים האחרונות זכתה שייטת 13 פעמיים בפרס הרמטכ"ל, זאת על תרומתה ללחימה המתמשכת ועל קביעת סטנדרטים גבוהים של לחימה, על פיתוח יכולות מבצעיות חדשות ועל תרומה נדירה להגנה על הבית.

מסלול ההכשרה
צוותי הלחימה של שייטת 13 נדרשים למגוון יכולות והכשרות כדי לבצע את משימותיהם, ולכן ההכשרה היא ארוכה ומקיפה. הלוחמים מתחילים את המסלול בחמישה חודשי טירונות חי"ר ואימון מתקדם, הנערכים בבסיס הטירונים של חטיבת הנח"ל. עם סיומה של תקופת הכשרה ראשונית זו, הלוחמים מוסמכים כ"רובאי 07" ומגיעים לשייטת.
כאן מתחיל שלב חדש, הוא שלב ה"מכין". במשך כשלושה חודשים נחשפים הלוחמים בהדרגה לפעילות השייטת, ולומדים להכיר מקרוב את הים, היבשה ומה שבינהם: אימוני כושר קרבי מפרכים, שייט בסירות גומי, תרגולי "פשיטה" - הגעה מן הים, עליה לחוף ולחימת חי"ר וקורס צניחה, הכולל צניחה לים!
במהלך ה"מכין" מתגבש צוות הלחימה. כאן נקשרים קשרי רעות אמיצים בין הלוחמים, קשר עם החברים הכי טובים שילוו את הלוחם לכל החיים. ב"מכין" הלוחמים לומדים מהן נורמות ההתנהגות הנדרשות בשייטת: נורמות גבוהות ללא פשרות, של מצוינות, חתירה לביצוע מושלם בתנאים הקשים ביותר, חתירה למגע עם האויב וחתירה לניצחון.
עם סיום ה"מכין", מתחיל השלב הייעודי, שלב שאורכו כשנה ובו כל צוות מתמקצע בתחום שיהפוך לתחום ההתמחות העיקרי שלו. ההכשרות כוללות קורס לוחמה בטרור, תקיפה באמצעות סירות, צלילה קרבית, לוחמת גרילה ומבצעי קומנדו מיוחדים, וזהו רק חלק קטן מעולם שלם של לחימה בים וביבשה. כאן נפגשים עם אמצעי הלחימה של המחר ומפתחים את התחכום הנדרש, כדי לדעת להפעילם, להלחם ולנצח.
לאחר כעשרים חודשים, בטקס מרשים מוענקות ללוחמים כנפי העטלף והם מצטרפים רשמית למשפחת השייטת.

שייטת 13 (הקומנדו הימי), יחידת עילית של חיל הים הישראלי, מהיחידות המובחרות בצה"ל; מתמחה בתחום הלוחמה הזעירה בים ובחופים. עצם דבר קיומה של היחידה ושמה המפורש היה אסור לפרסום במשך שנים רבות. בעשרות שנות פעילותה ביצעה היחידה מאות מבצעים (רובם בשטחי מדינות ערב), אשר רק מעטים מהם הותרו לפרסום.

שייטת 13 הוקמה במטרה להוות כוח תקיפה במימיהן וחופיהן של ארצות אויב, תוך שימוש בדרכי פעולה שונות: צלילה, פשיטה, חבלה, צניחה, מארבים והסתערויות. עוד לפני קום המדינה פעלה יחידה דומה במסגרת הפלי"ם (פלוגה ימית של הפלמ"ח) אשר כונתה "חוליית החבלה הימית". בתחילה ביצעה חוליית החבלה פעולות ימיות ויבשתיות כנגד כלי שייט בריטיים ופעולות חבלה בספינות שנועדו לגירוש מעפילים. במהלך מלחמת העצמאות, כאשר הפכו צבאות ערב למטרה, הטביעה היחידה את אניית הנשק הערבית "לינו" שעגנה בחופי איטליה, ביצעה השתלטות על אוניית נשק נוספת בשם "ארג'ירו" והטביעה את הספינה "אל-אמיר פארוק", אוניית הדגל של הצי המצרי. פעולת הטבעת האונייה המצרית זיכתה את יוחאי בן נון, מפקד היחידה בעיטור הגבורה.
בשנים הבאות גובשו שיטות הפעולה והלחימה של היחידה, בין השאר בהדרכתו של איש קומנדו ימי איטלקי בשם פיורנזו קפריוטי. עד שנת 1949 פעלו במקביל מספר חוליות חבלה, שאוחדו ב-1949 ליחידה אחת, "הקומנדו הימי", שהחל ממאי 1952 נקראה "שייטת 13". מקורו של המספר 13 בשם היחידה, על פי האגדה, הוא בנוהג הלוחמים באותה העת לשתות אלכוהול לשכרה ביום ה-13 בכל חודש. מייסדה ומפקדה הראשון של השייטת היה יוחאי בן נון (שבתפקידו הקודם היה מפקד הפלי"ם), לימים מפקד חיל הים.
ייחודה של שייטת 13 ביכולתה להגיע ליעדים דרך הים, בצלילה, בכלים על-מימיים ותת מימיים. היחידה מורכבת מעילית הלוחמים (המכונים "אנשי הצפרדע") בצה"ל; מסלול הכשרתם נמשך זמן רב ונחשב לאחד מן הקשים והמקצועיים בצה"ל. בסיסה המרכזי של שייטת 13 ממוקם על חוף ימה של עתלית, דרומית לחיפה. בשנות ה-60 עיצב אחד מלוחמי השייטת את סמלה, עטלף שעליו הולבשו עוגן חיל הים, חרב צה"ל ומוקש ימי.
ארבעה ממפקדי שייטת 13 היו גם למפקדי חיל הים (נכון ל-2004: יוחאי בן נון, זאב אלמוג, עמי אילון וידידיה יערי). ביולי 2002 הוענק לשייטת 13 צל"ש הרמטכ"ל על ביצוע פעילות מבצעית לאורך זמן, בנחישות, התמדה ותוך גילוי רוח לחימה למופת.

לוחמי שייטת 13 במהלך אימון (צילום: באדיבות מוזיאון העפלה וחיל הים)

שייטת 13 השתתפה במאות מבצעי קומנדו, שרובם נותרו חסויים עד עצם היום הזה. בשנותיה הראשונות נאלצו מפקדי היחידה להיאבק על שילובה במבצעים יוקרתיים. מלחמת ששת הימים אף היא לא נחשבת לתקופת זוהר עבור היחידה. במהלך המלחמה נכשלו מספר פעולות של השייטת, שמטרתן היתה פיצוץ ספינות אויב שעגנו בנמלי מצרים וסוריה. במהלך אחת מפעולות אלו, שנערכה בנמל אלכסנדריה, נשבו ששה מלוחמי היחידה.

במהלך מלחמת ההתשה (מרס 1969 - אוגוסט 1970), הוציאה היחידה לפועל מספר מבצעים אשר ביססו את מעמדה כיחידת עילית בצה"ל. בין מבצעים אלה ניתן לציין את "בולמוס 5" - פשיטה על תחנת חוף מצרית בראס ערבייה, בצפון מפרץ סואץ. בפעולה זו, שנסתיימה ללא נפגעים לכוחות השייטת, נהרגו 32 חיילים ולוחמי קומנדו מצרים.
בפשיטה על האי גרין בתעלת סואץ, פעולה נודעת נוספת, שיתפו לוחמי היחידה פעולה עם לוחמי סיירת מטכ"ל. המבצע הסתיים בהצלחה אולם הכוח נחל אבדות קשות, שהסתכמו בששה הרוגים, שלושה מהם לוחמי השייטת, ופצועים רבים, מרביתם אנשי השייטת. בפעולה נוספת, "מבצע אסקורט" (1969), פוצצו חיילי השייטת בהצלחה שתי ספינות טילים מצריות. בפעולה נהרגו שלושה מלוחמי היחידה.
במהלך מלחמת יום הכיפורים הגיעה השייטת למספר שיאים מבצעיים, ולזכות הלוחמים נרשמה שורה ארוכה של מבצעים במהלכם הוטבעו נחתות טנקים, ספינות טורפדו, ספינות טילים וספינות משמר מצריות.
בשנים שלאחר מכן השתלבה היחידה בפעילות נגד ארגוני הטרור ככוח מבצע ומסייע בפעולות פשיטה במדינות אויב וכן בפעולות ימיות אחרות. על פי מקורות זרים השתתפו לוחמי היחידה במבצע לחיסול אבו ג'יהאד, מראשי אש"ף. בשנות ה-80 שולבה היחידה במאמץ להעלאתם של מאות יהודים אתיופיים דרך סודן (פרטי המבצע נחשפו רק 13 שנה לאחר מכן).
בתקופת שהותו של צה"ל ברצועת הביטחון בגבול לבנון היתה השייטת פעילה במיוחד במבצעי עומק בשטח לבנון. ב-5 בספטמבר 1997, פשטה שייטת 13 על הכפר אנצריה שבדרום לבנון, ובשעה שנעה לעבר יעדה, נתקלה במארב מטענים. באירוע שכונה "אסון השייטת" נהרגו אחד עשר לוחמי שייטת ורופא שצוות לפעולה, וארבעה לוחמים נוספים נפצעו. בעקבות האירוע הושבתה לזמן מה פעילות היחידה. כשנה לאחר האסון ביצעו ארגון החיזבאללה ומדינת ישראל עסקת חילופין, במהלכה הוחזרה גופת אחד הלוחמים שנהרגו, איתמר איליה, באסון תמורת עשרות עצורים והרוגים לבנונים (בהם גופתו של האדי נסראללה, בנו של מפקד החיזבאללה, השייח' חסן נסראללה).

במהלך שולבה היחידה בלחימה בארגוני הטרור, הן בים (תפיסת אוניות הנשק הפלסטיניות "קארין איי" ו"סנטוריני") ובעיקר בפעילות מבצעית יבשתית בשטחי יהודה, שומרון וחבל עזה.

במאי 2000 עלתה לכותרות פרשת הצלילה של לוחמי השייטת . על פי הנאמר בתחקיר העיתונאי שנלווה לפרשה, חלו עשרות לוחמי שייטת 13 בסרטן כתוצאה מאימוני הצלילה שהתקיימו במשך עשרות שנים בשפך הקישון (במפרץ חיפה), בו התגלו ריכוזים קטלניים של חומרים מסרטנים. הלוחמים שלקו בסרטן ביקשו כי משרד הביטחון יכיר באחריותו של צה"ל למחלתם ויפצה אותם בהתאם. משרד הביטחון סירב לבקשתם, אך בעקבות לחץ ציבורי הוקמה ועדת חקירה לבדיקת הנושא בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס,

בחלקו הראשון של הדו"ח, שהוגש ביולי 2001, נקבע כי צה"ל וחיל הים אחראים "לדורותיהם" למחדל בו נחשפו לוחמי חיל הים לחומרים מסרטנים, למרות ההתראות שהועברו על ידי גורמים שונים. אולם בדו"ח המסכם של הוועדה (שהוגש באפריל 2003), נקבע כי אין קשר מדעי בעל מובהקות בין מחלת הסרטן לבין הצלילות שביצעו הלוחמים בקישון. בדעת מיעוט החליט ראש הוועדה שמגר כי אכן קיים קשר בין הצלילות בנחל לבין מחלת הסרטן של הלוחמים. שאול מופז, שר הביטחון באותה העת, החליט לאמץ את דעת המיעוט של השופט שמגר, וקבע כי משרד הביטחון יפצה את הלוחמים שחלו בסרטן.

יום סיירות Yom sayarot

2013-07-13T07:42:00.003-07:00

יום סיירות

אז לפני כשבועיים היה לי המבחן הראשון שלי בצבא, שלי 'יום Sayarot. "יום Sayarot הוא, תלוי בזמן של שנה, ביום אחד או שתיים בדיקה ארוכה של הסיבולת הפיסית והנפשית שלך. מי שלוקח חלק ביום ומצליח לעבור את המבחן הם בתורו מוזמן לאחד משלוש, עוד בדיקות אחרות: Gibush מטכ"לית, שייטת Gibush, וGibush Hovlim. אבל עוד על כך בסוף. זהו פוסט ארוכים מאוד שנכנס לפרטים של כל היום. אם אתה רחפן, אתה יכול לקחת את המילה שלי, כי זה קשה ולדלג קדימה לפסקה האחרונה לפני הקטע 'טיפים'. אם מישהו עובר את אותה חוויה ורוצה כמה טיפים, שהם בסופו של הדבר.כפי שציין בעבר, אני רוצה להפוך אותו לחיפוש הקרבי ויחידת חילוץ 669 שנקראה. על מנת להפוך אותו לאותה קבוצה, יש להעביר את Sayarot יום ויוצע Gibush מטכ"ל, ולאחר מכן לעבור את המבחן האחרון שגם כן. כשהגיע סוף סוף היום בסביבה, שהייתי נרגש מאוד. הייתי מוכן בכל דרך אפשרית. שאף דאג ללכת כבד על פחמימות לכמה ימים לפני ולשתות הרבה מים. היום של המבחן הגיע והתחיל עם הרבה מוסיקת משאבה למעלה, המחאות עצבים כדי לוודא שכל מה שהיה לי איתי, ולדבר אל כולם ידעתי מי הולך.יום Sayarot מתקיים במתחם וינגייט, ענקי (עשרות דונמים) ספורט מורכב מחוץ לתל אביב. המתחם נמצא גם ביתם של בסיס צבאי (הצלילים המזדמנים של תרגול אקדח אש לא עשו דבר, אבל כולם מציגים להרגיז עוד יותר). כשהגעתי למתחם מייד התחלתי לקבל קצת מאוים. את השלושה מאה או כך משתתפים אחרים בהחלט לא נראים כמו טרף קל וידעתי את הסטטיסטיקה - פחות ממחצית מהמשתתפים אפילו להפוך אותו לסוף הבדיקה, שלא לדבר על לעבור את זה. התחלתי להתערבב עם חלק מהקהל, לוקח את החיזוקים שבכל אחד אחר היה עצבני באותה מידה. אחרי הרבה המתנה (מה היה להתברר סימן היכר של המבחן), נקראו להיכנס, לקבל המספרים שלנו, ולצייר אותם על החולצות שלנו.היום הראשון של המבחן היה קל מאוד. זמן קצר לאחר שהיינו מוכנים וקבלו אושר על ידי אחד הרופאים במחנה, נשלחו בקבוצות של 90 לרוץ 2k. נקודת 2k היא להפעיל אותו מהר ככל שאתה יכול, ולאחר מכן להשתמש בתוצאות את המדריכים שלך כדי ליצור את הקבוצה שבתהיה ביום שלמחרת. לפני שהגעתי לישראל, אני עברתי את הבדיקה בזמן ריצת 2K שלי. לאחר ארבע שנים במכללה, שתייה, לדחות דברים, ואחרת להיות סטודנט טיפוסי - זה היה לא כל כך טוב ... בכלל. למעשה, לפני שהגעתי לישראל והתחלתי להתאמן, אני לא יכול אפילו לרוץ ממש 2k מלא מבלי לעצור. אני עובד קשה מאוד על הסיבולת שלי מאז שהגעתי לשם, ורק עם חודש מקבל צורה מתחת לחגורה שלי, אני לא היה יכול להיות מאושר יותר עם התוצאות. הריצה הייתה על חול אז זה היה איטי יותר מהרגיל, אבל אני סיימתי לאחר כ 8 דקות (שזה 1.25 ק"מ בקצב של מעט מהר יותר מקילומטר וחצי 06:30) במקום ה -36 מתוך 90. האם זה מושלם? בשום אופן לא - אבל זה בהחלט גרם לי להרגיש טוב.מייד אחרי הריצה, שהגיע זמן לאכול ארוחת ערב (אם אפשר לקרוא לזה כך). ארוחת ערב הייתה מורכבת מפסטה עם רוטב שום, מלפפונים, לחם יבש, ובורות עצומות של גבינה לבנה נוזל סמיך לשים על לחם ... ברוטו. אבל כפי שנאמר לי, זה משהו שצריך להתרגל בצבא. אחרי ארוחת ערב ואמרה לי פוטרו אנחנו חייבים להיות נרדמנו בשעת 8:00 בערב. זה היה קצת אתגר לכולם, כי, בכנות - שהולך לישון בשעה 8:00? יש לי לצבא בחסות השק השינה שלי והיה בר מזל מספיק כדי להירדם איכשהו לכמה דקות. למרבה הצער, אני ביליתי את רוב הלילה, כמו כל אחד אחר, בחוסר מנוחה לגלגל ומקבל לא הרבה שינה.

למחרת בבוקר התעוררו בשעה 4:00 בבוקר, וקיבל חצי שעה כדי להגיע מוכן. ארוחת הבוקר היה לחם יבש יותר עם ממרח שוקולד על זה. לפי הערכות הכי טובות שלי את הסנדוויצ'ים הוכנו לפני כשש עד שבע שנים. בשעה 4:30 אנחנו התחלקנו לקבוצות שלנו, אני היה בקבוצה עם כעשרים בחורים אחרים. נאמר לנו שזו תהיה ההזדמנות האחרונה שלנו כדי לצאת ליום מסיבה רפואית, ועדיין להיות מסוגל לחזור שוב. הייתי עצבני כאן כי אני ממש ירדתי עם קצת קר, פשוטו כמשמעו, בלילה שלפני ולא הרגשתי 100%. החלטתי בכל זאת, כדי לתקוע אותו דרך ו לסתום את הפה. אמר לנו להרים את כל הציוד מונח לנו (שתי חפיסות ענקים מים, כמה כסאות, אתים, אלונקה, וצקי חול ריקים) ובצע את המדריכים שלנו.הלכנו זמן קצר עד שהגענו לאזור של דיונות חול ענקיות. טיפסנו לחלק העליון של אחת מהדיונות והניחו את כל הציוד. מטפס על דיונת החול, אחד מבין את הקושי בלצאת לעבוד על זה באופן מיידי. הדיונות תלולות וארוכים, והחול רך ורופפת מאוד. כל צעד שאתה לוקח עובר לך רק חלק קטן ממה שהוא עושה בדרך כלל. בלי שהיות, היום התחיל. אמר לנו לרוץ במורד הדיונה, סביב כיסא, ובחזרה עד לקצה שבו היינו בשורה בהסדר שבו הגענו לשם. "מובן? אוקיי ... תלך. "אנחנו זינק למטה, כולם דוחפים את עצמם מהר יותר ממה שהם אי פעם היו, מרפקים ומתחרים על המיקום הטוב ביותר. להסתובב הכיסא נדחפתי ונפל. יש לי גיבוי ורצתי עד לקצה אחרי שכולם, וסיימתי במקום האחרון כמעט. הייתי להתחלה רעה, אבל לא הולך לתת לזה לשים אותי. יש לי לראש ולפני שהיה לי זמן אפילו לחשוב, 'לך!' אנחנו רצו בחזרה למטה - הפעם הייתי מוכנים יותר. אני בטוח שנעשיתי הייתי בחלק הפנימי של תורו, הגעתי בעמדה טובה, ורצתי חזרה למעלה, מגיע למקום שני. "GO!" ולאחר מכן "GO!" ולאחר מכן "GO!" שוב. על ידי ספרינט החמישי או שישית, כולם היה מת, חסרי נשימה, מתנשפים, וחמים. המפקד היה אכזרי אף ושלח אותנו שוב ושוב. בפעם התשיעית והעשירית, ספרינט הפך למונח מאוד יחסי. כולם מנסים קשה מחוץ עמדת הסובבים אותם, אבל בשלב הזה היה פועל עמל כבדות לרוץ במקרה טוב. לאחר כעשרים דקות של זה, מרגישים מסוחרר ועייף, יש לי לראש, בקושי לכמה שיחים, והחל להקיא. בשלב זה, עשרות משתתפים כבר לפרוש והדבר היחיד שהעסיקו אותי היה שאני מקיא ולא רצינו לרוץ ספרינט אחר. המפקד שאל אותי אם אני בסדר ואם אני צריך לעזוב. מצצתי אותו, לקחתי לגימה של מים, ואמרתי, 'לא, אני ממשיך'. נקודה זו הייתה בהחלט הנמוכה ביותר של היום שלי. לקום מוקדם, לאכול, ואחר כך רצים הגוף שלי פשוט נכנס להלם. אני מרגיש נורא אבל למזלנו הייתי יכול למשוך את זה ביחד ולהמשיך לדחוף אותו.אחרי כמה ספרינטים יותר, שניתננו לנו הפסקה קצרה לשתות ולמלא שקי חול עם לפחות 20 ק"ג (44 ק"ג) של חול. המשימה הבאה שלנו הייתה לשים את שקי חול על הגב שלנו ולהסתובב באותה הדרך שאנחנו פשוט היו ריצות למרחקים קצרים. הנקודה הייתה ללכת מהר ככל שאתה יכול ולעשות לולאות רבות ככל האפשר בזמן המוקצב (לא נאמר לנו כמה זמן היה זה). תרגיל זה היה פחות אגרסיבי בכושר התחרות שלה - לא יותר ודוחף תמרונים. את שקי חול היו כבדים אבל נסבלים. השארתי את העיניים על המטרה והקפתי את מסלול פעם אחת, פעמיים, חמש פעמים, עשר פעמים ... עשרים ... אחרי מה שהייתה כנראה חצי שעה או משהו כזה ועשרים וחמש הקפות מאוחר יותר, ניתנו לנו עוד הפסקה ואז המשימה הבאה שלנו . המשימה שלנו הייתה לחפור בור עם את חפירה / מעדר קטן שהייתה מטר ארוך במטר אחד רחב ועמוק ככל האפשר אחד. הרמתי את החפירה שלי, עשיתי את דרכי למקום נחמד למראה של חול, והגעתי לזה. ראיתי שאחרים סביבי לחפור בנחישות, אך במבט מהורהר וקצב קבוע. החלטתי לקחת את מסלול אחר, לעבור את האת להגדרת מכושה ... וללכת מטורפים לחלוטין. אני פרוצים ממנו על הקרקע חזקה ומהר ככל שיכולתי באותה מידה. חול, עפר, סלעים ועפו לכל סביבי, אליי. לעתים קרובות יותר מאשר לא הייתי צריך לעצום את העיניים ופשוט להניף עיוור כדי לא להיפגע בעיניים. סופו של דבר יש לי עמוק מספיק ולכן לא היה חול, סלע רק מוצק. המשכתי לנסוע כמו מטורף, לטרטר, שבירת סלע, ולזרוק את הסלעים הקטנים שהוצאתי אותו מהחור האהוב שלי. הלכתי מהר ככל שיכולתי, וקשה כמו שיכולתי, עד שהם אמרו להפסיק. המדריכים באו והסתכלו על החורים של כולם. הסתכלתי סביבי לראות את רוב החורים, שתי או כך רגליים באורך המותניים ואולי עמוקים. אני מסתכל לאחור, משלי עם תחושה של סיפוק עמוקה - החור שלי היה מעל הכתפיים שלי, ורחב גם כן. המדריכים באו לשאול על החור שלי. הם שמרו על מבט רציני לאורך כל היום, אבל אני היה די בטוח שהבחנתי בם מתאפק קצת הצחוק כשהם הגיעו לשם הייתי. הם שאלו אותי אם הרגשתי שהצלחתי במשימה שלי ואני אמרתי שכן. הם שאלו אותי איך אני מודד את הממדים של החור ו, מנסה לעשות קצת אור על המצב, אמר להם שזה היה על 1/100th אורכו של מגרש כדורגל לכל כיוון. הם לא היו כל כך משועשעים.לאחר הפסקה קצרה שהיינו לאחרון שלנו, וקשה ביותר, מבחנו של היום. מבחן זה היה בדיוק אותו הדבר כמו הראשונה, רק לאחר שסיים את ספרינט, ארבעה ראשונים כדי לסיים נאלצו להרים את אלונקה עם כ -180 קילוגרמים של משקל עליה של, העמדות החמישית והשישי היינו צריכים לאסוף את מיכלי מים, ואז כולם היו צריך ספרינט עד הברכיים ומטה אחר הדיונה עם כל ציוד שהם היו צריכים לבצע. ריצת הדיונה עם האלונקה היא כואבת וקשה מאוד. ריצת הדיונה עם מיכלי המים היא אפילו יותר קשה. הטנקים הם חצי מלא והמים משתכשכים כל הזמן מצד לצד בתוך הטנק, לשנות את המאזן בכל שנייה. אני בסופו של דבר להיות על האלונקה חמש או שש פעמים, עם המכל מים כנראה 11:50 פעמים, והפכתי אותו למקום שביעי או יותר אולי שתיים או שלוש פעמים. היית חושב שלהיות עם טנק אלונקה או מים יהיה הפסקה, כי אתה יכול ללכת לאט יותר, אבל זה היה קשה מאוד.לאחר שהתרגיל האחרון היה מעל, את החלק הפיזי של היום לא נעשה. זה היה רק על 8:30 - ארבע שעות בלבד לאחר שהחלנו. היום הרגיש שזה עבר במהירות, אבל כל תרגיל היה קשה מאוד, והוא לקח את כל כוח הרצון שלי רק כדי להמשיך ללכת. אחרי בולשיט אחד גדול (לנקות את האוהלים, יותר אוכל, ניקוי השטח, דירוג העמיתים שלנו, וכו '), וכמה שעות של המתנה בסביבה, כולנו התיישבו בקבוצה. הביט סביבי נדהם לראות אולי החבר '130-150 יישאר מחוץ לקבוצה המקורית של כמעט 300. המפקד הראשי ניגש אליו ונתן לנו עידוד-לדבר על איך לא משנה איפה אנחנו בסופו של דבר בצבא שאנחנו יכולים לעשות דברים גדולים, ושאת התוצאות של יום זה לא היו סוף העולם. לאחר מכן הוא המשיך לקרוא את המספרים של כל מי שעשה את זה לקבוצות שונות. לפני שאני הולך למה בדיוק קרה, יש ארבע קבוצות שתוכל להתחיל להכניס:

    Gibush מטכ"ל - אם אתה מקבל Gibush מטכ"ל, אתה הולך על בדיקה ארוכה בשבוע. אם אתה עובר את המבחן שאתה מקבל להכניס או מטכ"ל - קבוצת קומנדו סודית אחרת השייך לחיל האוויר - היחידה של ישראל הסודית מיוחדת פעולות (כמו כוח הדלתא בארה"ב) וכנראה היחידה המבוקשת ביותר בצבא, שלדג , או 669 - חיפוש והצלה יחידת העילית שאני רוצה.
    Gibush שייטת - אם אתה מקבל שייטת Gibush, אתה הולך על מבחן ארוך בן ארבעה ימים. אם אתה עובר מבחן זה, אתה מקבל להציב בשייטת 13, המקבילה הישראלית של הקומנדו הימי, קבוצה מאוד מאוד רצויה.
    Gibush Hovlim - אם אתה מקבל Gibush Hovlim אתה יוצא למבחן ארוך בן ארבעה ימים. אם אתה עובר מבחן זה, אתה הולך על קורס כדי להיות הקפטן של ספינה. למרות משימה גדולה, זה לא מאוד רצוי ולפעמים הוא נחשב פרס הניחומים של Sayarot יום. זה כמו המקום הראשון מקבל מיליון דולרים, המקום שני מקבל חצי מיליון, ומקום שלישי מקבל שלוש מנות ראשונות חינם בTGI של יום שישי.
    הקבוצה האחרונה היא האנשים מהיום שלא ראו לנכון לכל בדיקות נוספות וימשיכו עם תהליך בחירת הצבא הנורמלי.אז מה קרה לי? המפקד קרא לראשונה את המספרים לGibush מטכ"ל - לא שמעתי את המספר שלי. לאחר מכן הוא קרא את המספרים לGibush שייטת - שוב, אני לא שמעתי את המספר שלי. לאחר מכן הוא קרא את המספרים לGibush Hovlim - עדיין אין מספר. בנקודה זו של זמן, הייתי בדיכאון. אני עבדתי ממש קשה ו, למרות שאני הבנתי איך אני לא מקבל Gibush מטכ"ל, הייתי עצוב אני לא מקבל שייטת Gibush, ולאחר מכן אפילו לא Hovlim??? המפקד המשיך לקרוא את המספרים של כולם מה שנשאר, ושוב, הוא לא קרא את המספר שלי. ניגשתי לשאול אותו מה קרה. הוא הביט דרך הרשימה שלו שוב והתברר שהוא דילג על המספר שלי! אני נכנסתי Gibush שייטת. למרות שזה לא היה הבחירה הראשונה שלי, הייתי באקסטזה. יורדים מנמוך של מחשבה שאני לא מקבל ללכת למבחן עבור קבוצה מאוד מוערך הרגישה נהדרת והייתי קורן לשארית היום. אני לקחתי בימים הקרובים את להתאושש מהכאב שלי ובעוד כמה שבועות, זה מחוץ למבחן הגדול הבא!טיפים:עבור מישהו קורא את הבלוג הזה ששוקל עובר Sayarot יום, אני יודע שאני רוצה כמה שיותר טיפים ועצות שאני יכול לקבל, אז הנה כמה שאני יכול לחשוב עליו.

    כולם כאן יגיד לך יום Sayarot הוא "הכל Barosh" (זה הכל בראש שלך), כלומר, שזה יום פיזי קשה אבל בסופו של דבר אלה עם סיבולת נפשית ישגשגו. אני רוצה לנקות את זה ולהגיד שזה בעצם מלא שטויות. אני בטוח בבדיקות אחרות הצבא זורק אותך, ככה זה. יום Sayarot, לעומת זאת, הוא אולי 20% סיבולת נפשית וכושר 80%. היו הרבה אנשים שלא היה לי הסיבולת הנפשית ולהיסגר במהלך היום. בשורה התחתונה, עם זאת, היא כי מי שעשה את זה בכל מקום היו אלה שבאו ב, בממוצע, ראשון למקום שישי אולי. וכדי לעשות זאת, אתה צריך להיות בכושר מצוין.
    כשאתה אימון לפני היד, לרוץ על חול, ולרוץ על גבעות. אם אתה יכול לערבב בין שניים, נהדר. האימון שלך צריך להיות בראש ובראשונה פועל. לעבוד על ספרינטים: ספרינט 100 מטר, המתן 10 שניות, וחזור במשך חצי שעה ברציפות.
    להתחיל ללכת לישון מוקדם כמה ימים לפני הבדיקה - אני מתכוון לא יאוחר מ 10:00.
    במהלך היום עצמו, שותה המון מים. לשתות יותר מים ממה שהם אומרים לך.
    לדחוף את עצמך, 100%, כל הזמן. במהלך אותו אתה מרגיש כאילו זה לעולם לא יסתיים, אבל בסופו של היום זה עוד כמה שעות בלבד. אל תתנו לעצמך להרגיש כמוך אי פעם לא היו נותן לו את הכל.
    לא מקבל מאוים על ידי הסובבים אותך. כולם נראה כאילו הם נמצאים בכושר טוב ורוב האנשים, אבל זה בסופו שאין לו קשר שלמצליח ומי לא.

להגדלה לחץ כאן

יחידות עילית – (קב"א 52 ומעלה)

יום סיירות וגיבושים (שייטת 13,סיירת מטכל,שלדג,טייס)

יום סיירות הינו יום שדה המיועד לבנים בלבד המיועדים לשירות ביחידה קרבית ומעוניינים להתנדב לשירות בסיירת מובחרת,

יום הסיירות מועבר על ידי יוצא סיירות מובחרות בעיקר על ידי יוצאי שייטת 13 וסיירת מטכל

יום הסיירות נמשך בין יום ליומיים (תלוי מזג אוויר) כאשר רובו נערך בתנאים פיזיים קשים הכוללים זחילות

ריצות ספרינטים ועליות דיונה. על ידי המאמץ הפיזי הרב המדריכים בודקים את האופי של המלשב ואת מידת התאמתו לסיירת\יחידה מובחרת

יום הסיירות הינו יום ממיין שבסופו מקבלים המלשבים הנבחרים גיבושי המשך בהתאם להתאמתם לאחת הסיירות\יחידות מובחרות

היחידות הממיינות ביום הסיירות: שייטת 13 קומדנו הימי של חיל הים,מדובר ביחידה מובחרת האחראית בעיקר על גזרת הים,סיירת מטכ"ל יחידה השייכת לחיל המודיעין ויעודה מסווג,שלדג יחידת קומנדו של חיל האוויר,קורס חובלים אשר מכשיר את דור העתיד של קציני שייטת 7צוללות ושייטת 3ספינות

לא כל אחד מתאים לשירות ביחידה מובחרת\סיירת,השירות הינו שירות קשה משמעותית פיזית ומנטלית

לכן סיירות ויחידות אלו מבצעות בדיקות קפדניות על ידי מיוני גיבוש וימי סיירות הנמשכים בין כמה ימים לשבוע.

ישנם גיבושים רבים ליחידות מובחרות רבות,תוכלו לקרוא אודות הגיבושים באתר

רשימת גיבושים עיקריים בצה"ל : גיבוש סיירת מטכל, גיבוש טייס, גיבוש שייטת 13,גיבוש שייטת 7 (צוללות),גיבוש שייטת 3(סטילים),גיבוש יחטיות(יחידות סיור), גיבוש יהלום (סיירת מובחרת של ההנדסה הקרבית), גיבוש חובלים.

הגיבוש בצהל נחשבים לקשים בעולם הכוללים מאמץ פיזי רב,הגיבוש נמשך

הגיבוש יחידה נמשך בדרך כלל בין כמה ימים לשבוע כאשר המאמץ הפיזי בו מכריע רבים.

שייטת 13:

יום סיירות -> מיונים פסיכולוגיים/פסיכוטכניים -> גיבוש -> מר"י*

מיונים פסיכוטכניים/פסיכולוגיים -> מר"י -> גדנ"ע צלילה וגיבוש (אינו מקנה גיבושוני המשך)

סיירת מטכ"ל:

יום סיירות -> מיונים פסיכולוגיים -> גיבוש -> ירפ"א*

סיום בהצלחה גיבוש שייטת13 דרך גדנ"ע צלילה -> מיונים פסיכולוגיים -> גיבוש -> ירפ"א

שלדג:

יום סיירות -> מיונים פסיכולוגיים -> גיבוש מטכ"ל -> ירפ"א

יום סיירות -> סיום ללא הצלחה גיבוש מטכ"ל/שייטת/חובלים -> גיבושון המשך -> ירפ"א

סיום בהצלחה גיבוש שייטת13 דרך גדנ"ע* צלילה -> מיונים פסיכולוגיים -> גיבוש -> ירפ"א

669:

יום סיירות -> סיום ללא הצלחה גיבוש מטכ"ל/שייטת/חובלים -> גיבושון המשך -> ירפ"א

חובלים:

יום סיירות -> מיוני צוות ים -> גיבוש -> מר"י

יום סיירות -> נפילה במיונים פסיכולוגיים מטכ"ל -> מיוני צוות ים -> גיבוש -> מר"י

יום סיירות -> סיום ללא הצלחה גיבוש מטכ"ל/שייטת -> גיבושון המשך -> מר"י

מיוני צוות ים -> גיבוש -> מר"י

מיונים פסיכולוגיים/פסיכוטכניים -> מר"י -> גדנ"ע חובלים וגיבוש (אינו מקנה גיבושוני המשך)

צוללות:

יום סיירות -> סיום ללא הצלחה גיבוש מטכ"ל/שייטת/חובלים -> גיבושון המשך -> מר"י

יום סיירות -> מיוני צוות ים -> גיבוש -> מר"י

מיוני צוות ים -> גיבוש -> מר"י

יחידות מיוחדות

(ההגעה לחטיבות/חילות היא ע"פ שאלון העדפות)

דובדבן

גיבוש חטיבת הצנחנים (+איתור דובדבן) -> גיבוש יח"טיות* צנחנים (צוות מאותרים)

נפילה ממסלול יחידת עילית -> ראיון

מגלן:

גיבוש חטיבת הצנחנים (ללא איתור דובדבן) -> גיבוש יח"טיות צנחנים

נפילה ממסלול יחידת עילית -> ראיון

אגוז:

גיוס לחטיבת גולני -> גיבוש יח"טיות גולני

נפילה ממסלול יחידת עילית -> ראיון

סיום ללא הצלחה גיבושון המשך -> ראיון

עוקץ/יחידת לוט"ר*:

גיוס לחטיבת כפיר -> גיבוש כפיר

נפילה ממסלול יחידת עילית -> ראיון

יהל"ם*:

גיוס לחיל ההנדסה -> גיבוש הנדסה קרבית

נפילה ממסלול יחידת עילית -> ראיון

מיתר/מורן:

גיוס לחיל התותחנים -> גיבוש תותחנים

נפילה ממסלול יחידת עילית -> ראיון

יח"טיות/גדס"רים*:

גיוס לחטיבות חי"ר -> גיבוש יח"טיות/גדס"רים

נפילה ממסלול יחידות עילית/מיוחדות -> ראיון

מר"י – מרכז לרפואה ימית

ירפ"א – יחידה לרפואה אוירית

יח"טיות – יחידות חטיבתיות

גדס"ר – גדוד סיור

לוט"ר – לוחמה בטרור

יהל"ם – יחידת הנדסה למשימות מיוחדות

גדנ"ע צלילה/חובלים - קורס בן חמישה ימים המקנה גיבוש שייטת13/חובלים מס' חודשים לאחרסיומו.
- מיועדת אך ורק לבוגרי כיתה י"א.
- מיונים מתחילים בינואר כל שנה.
- הזימון למיונים נשלח ע"י הגשת בקשה לחיל הים.

Yom sayarot

So about two weeks ago I had my first test in the army, my ‘Yom Sayarot.’ Yom Sayarot is, depending on the time of year, a one or two day long test of your physical and mental endurance. Those who take part in the day and succeed in passing the test are in turn invited to one of three other, longer tests: Gibush Matkal, Gibush Shayetet, and Gibush Hovlim. But more on that at the end. This is a very long post that gets into the details of the day. If you are a skimmer, you can take my word that it’s hard and skip ahead to the last paragraph before the ‘Tips’ section. If anybody is going through the same experience and wants some tips, they are at the end.

As noted previously, I wanted to make it into the Combat Search and Rescue Unit called 669. In order to make it into that group, one has pass the Yom Sayarot and be offered Gibush Matkal, and then pass that latter test as well. When the day finally came around, I was very excited. I was ready in every way possible. I had even made sure to go heavy on carbohydrates for a few days before and to drink a lot of water. The day of the test came and began with lots of pump-up music, nervous checks to make sure I had everything with me, and talking to everybody else I knew who was going.

Yom Sayarot is held at the Wingate Complex, a giant (dozens of acres) sports complex outside Tel Aviv. The complex is also home to an army base (the occasional sounds of practice gun-fire did nothing but rile everybody present up even more). When I got to the complex I immediately started getting a little intimidated. The three hundred or so other participants definitely didn’t look like pushovers and I knew the statistics – less than half the participants even make it to the end of the test, let alone pass it. I began to mingle with some of the crowd, taking reassurance in that everyone else was just as nervous. After lots of waiting (what would turn out to be a hallmark of the test), we were called to sign in, get our numbers, and draw them on our shirts.

The first day of the test was very light. Shortly after we were ready and had gotten approved by one of the doctors at the camp, we were sent out in groups of 90 to run a 2k. The point of the 2k is to run it as fast as you can, and then the instructors use your results to create the group you will be in the following day. Before I got to Israel, I tested myself on my 2k running time. After four years in college, drinking, procrastinating, and otherwise being a typical college student – it wasn’t very good… at all. In fact, before I came to Israel and started working out, I couldn’t even really run a full 2k without stopping. I had been working very hard on my endurance since getting there and, with only a month of getting in shape under my belt, I couldn’t have been happier with the results. The run was on sand so it was slower than usual, but I finished after about 8 minutes (that’s 1.25 miles at a pace of slightly faster than a 6:30 mile) in 36th place out of 90. Was it perfect? By no means – but it definitely got me feeling good.

Right after the run, it was time to eat dinner (if you can call it that). Dinner consisted of pasta with no sauce, cucumbers, stale bread, and enormous vats of goopy liquid white cheese to put on the bread… gross. But as I’m told, that’s something to get used to in the army. After dinner we were dismissed and told we must be asleep at 8:00pm. This was a bit of a challenge for everybody because, honestly – who goes to sleep at 8:00pm? I got in to my army-sanctioned sleeping bag and was lucky enough to somehow fall asleep for a few minutes. Unfortunately, I spent most of the night, like everybody else, restlessly tossing around and getting not very much sleep.

The next morning we were woken up at 4:00am and given half an hour to get ready. Breakfast was more stale bread with chocolate spread on it. By my best estimates the sandwiches were prepared approximately six to seven years ago. At 4:30 we were split into our groups; I was in a group with about twenty other guys. We were told that this would be our last chance to quit the day for a medical reason and still be able to come back again. I was nervous here because I actually had come down with a bit of a cold literally the night before and wasn’t feeling 100%. I decided though, to stick it through and keep my mouth shut. We were told to pick up all of the equipment laid out for us (two giant water packs, a few chairs, shovels, a stretcher, and empty sandbags) and follow our instructors.

We walked a short while until we got to an area of giant sand-dunes. We climbed to the top of one of the dunes and set down all the equipment. Climbing the sand-dune, one immediately realizes the difficulty in working out on it. The dunes are steep and long, and the sand is extremely soft and loose. Every step you take moves you only a fraction of what it normally would. Without further ado, the day got going. We were told to sprint down the dune, around a chair, and back up to the top where we were to line up in the order in which we got there. ‘Understood? Ok… GO.’ We sprinted down, everybody pushing themselves faster than they ever had, elbowing and jockeying for the best position. Turning around the chair I was pushed and fell over. I got back up and sprinted up to the top after everyone, finishing in almost last place. I was off to a bad start, but wasn’t going to let that put me down. I got to the top and before I had time to even think, ‘GO!’ We sprinted back down – this time I was more prepared. I made sure I was on the inside of the turn, got in good position, and sprinted back up top, coming in second. ‘GO!’ and then ‘GO!’ and then ‘GO!’ again. By the fifth or sixth sprint, everybody was dead- out of breath, panting, and hot. The commander was relentless though and sent us off again and again. By the ninth and tenth time, sprint became a very relative term. Everybody was trying hard to out-position those around them, but by this point was running a heavily labored jog at best. After about twenty minutes of this, feeling dizzy and fatigued, I got up to the top, struggled over to some bushes, and began to vomit. By this point, dozens of participants had already quit and the only thing on my mind was that I was throwing up and didn’t want to run another sprint. The commander asked me if I was ok and if I needed to leave. I sucked it up, had a sip of water, and said, ‘No, I’m continuing.’ This point was absolutely the lowest of my day. Waking up early, eating, and then sprinting my body had just gone into shock. I was feeling horrible but luckily was able to pull it together and keep pushing through.

After a few more sprints, we were given a short break to drink and fill sandbags with at least 20 kilos (44 pounds) of sand. Our next task was to put the sandbags on our backs and walk around the same path that we had just been sprinting. The point was to walk as fast as you could and do as many loops as possible in the time allotted (we weren’t told how much time that was). This exercise was less aggressive in its competitiveness – no more pushing and jockeying. The sandbags were heavy but endurable. I kept my eyes on the target and walked around the path once, twice, five times, ten times… twenty… After what was probably half an hour or so and twenty-five laps later, we were given another break and then our next task. Our task was to dig a hole with a small shovel / pickaxe that was one meter long by one meter wide and as deep as possible. I picked up my shovel, made my way to a nice looking spot of sand, and got to it. I watched others around me digging determinately, but with a pensive look and steady pace. I decided to take another route, switch the shovel to its pickaxe setting… and go absolutely insane. I hacked away at the ground as hard and as fast as I could. Sand, dirt, and rocks were flying all around me, at me. More often than not I had to close my eyes and just swing blind to avoid getting hit in the eyes. Eventually I got deep enough so there was no sand, just solid rock. I kept going like a madman, hammering away, breaking rock, and throwing the little boulders I dug up out of my beloved hole. I went as fast as I could and as hard as I could till they said stop. The instructors came by and looked at everybody’s holes. I looked around me to see most holes, two or so feet in length and maybe waist deep. I looked back at my own with a deep sense of satisfaction – my hole was above my shoulders, and wide as well. The instructors came by to ask about my hole. They maintained a serious look throughout the whole day, but I was pretty sure I noticed them holding back some laughter when they got to where I was. They asked me if I felt I had succeeded in my task and I said yes. They asked me how I measured the dimensions of the hole and, trying to make some light of the situation, I told them it was about 1/100th the length of a football field in each direction. They weren’t so amused.

After a short break we were on to our final, and hardest, test of the day. This test was just the same as the first one, only after completing a sprint, the first four to finish had to pick up a stretcher with about 180 pounds of weight on it, the fifth and sixth positions had to pick up the water tanks, and then everybody had to sprint another lap up and down the dune with whatever equipment they had to carry. Running up the dune with the stretcher is painful and very difficult. Running up the dune with the water tanks is even harder. The tanks are half full and the water is constantly sloshing from side to side inside of the tank, changing the balance every second. I ended up being on the stretcher five or six times, with a water tank probably ten to twelve times, and made it seventh place or more maybe two or three times. You would think that being with a stretcher or water tank would be a break because you can go slower, but it was extremely difficult.

After that last exercise was over, the physical portion of the day was done. It was only about 8:30am – a mere four hours after we had started. The day felt like it had passed quickly, but every exercise was extremely difficult, and it took all my willpower just to keep going. After a bunch of nonsense (cleaning up the tents, more food, cleaning the area, rating our peers, etc.), and several hours of waiting around, we were all sat down in a group. I looked around astounded to see maybe 130-150 guys left out of the original group of nearly 300. The head commander came over and gave us a pep-talk about how no matter where we end up in the army we can do great things and that the outcomes of this day weren’t the end of the world. He then proceeded to call off the numbers of everybody who made it into different groups. Before I go on into what exactly happened, there are four groups you can get put into:

    Gibush Matkal – If you get Gibush Matkal, you go on to a week-long test. If you pass that test you get put into either Matkal – Israel’s top-secret special operations unit (like Delta Force in the US) and probably the most desired unit in the army, Shaldag – another top-secret commando group belonging to the air force, or 669 – the elite combat search and rescue unit that I want.
    Gibush Shayetet – If you get Gibush Shayetet, you go on to a four day long test. If you pass that test, you get placed in Shayetet 13, the Israeli equivalent of the Navy SEALS, a very highly desired group.
    Gibush Hovlim – If you get Gibush Hovlim you go on to a four day long test. If you pass that test, you go onto a course to become the captain of a ship. Though a great task, it is not very desired and is sometimes considered the consolation prize of the Yom Sayarot. It’s like first place gets a million dollars, second place gets half a million, and third place gets three free entrees at T. G. I. Friday’s.
    The final group is the people from the day who were not deemed fit for any further testing and will continue with the normal army selection process.

So what happened to me? The commander first called out the numbers for Gibush Matkal – I didn’t hear my number. He then called out the numbers for Gibush Shayetet – again, I didn’t hear my number. He then called out the numbers for Gibush Hovlim – still no number. At this point of time, I was bummed. I had worked really hard and, though I understood how I didn’t get Gibush Matkal, I was sad I didn’t get Gibush Shayetet, and then not even Hovlim??? The commander proceeded to call the numbers of everyone that was left and, again, he didn’t call my number. I went up to ask him what had happened. He looked through his list again and it turned out he skipped over my number! I had gotten into Gibush Shayetet. Though it wasn’t my first choice, I was ecstatic. Coming off of the low of thinking I failed to getting to go to a test for an extremely highly regarded group felt great and I was beaming for the rest of the day. I took the next several days off to recover from my soreness and in a couple of weeks, it’s off to the next big test!

TIPS

For anybody reading this blog who is considering going through a Yom Sayarot, I know I wanted as many tips and pointers as I could get, so here are some that I could think of.

    Everybody here will tell you Yom Sayarot is “Hakol Barosh” (it’s all in your head), meaning that it’s a hard physical day but in the end those with mental endurance will thrive. I would like to clear this up and say that that is actually complete bullshit. I am sure in other tests the army throws at you, that’s the way it is. Yom Sayarot, however, is maybe 20% mental endurance and 80% fitness. There were many people who didn’t have the mental endurance and quit throughout the day. The bottom line, however, is that those who made it anywhere were the ones who came in, on average, first to maybe sixth place. And to do that, you need to be in great shape.
    When you’re training before hand, run on sand, and run on hills. If you can mix the two, great. Your training should be primarily running. Work on sprints: sprint 100 yards, wait 10 seconds, and repeat for half an hour in a row.
    Start going to sleep early several days before the test – I mean not later than 10pm.
    During the day itself, drink a ton of water. Drink more water than they tell you to.
    Push yourself, 100%, the entire time. During it you feel like it will never end, but at the end of the day it’s only a few hours long. Don’t let yourself feel like you ever weren’t giving it your all.
    Don’t get intimidated by those around you. Everybody looks like they’re in good shape and most people are, but that ends up having no correlation to who succeeds and who doesn’t.

Shayetet 13 - שייטת 13 (israeli Navy seals)

2013-07-13T07:32:00.000-07:00

special forces (SF) unit. The S-13 (shorthand for "Shayetet 13") is considered one of the top-three SF units in Israel (along with Sayeret Matkal (the General Staff Special Unit) and Sayeret Shaldag (the air force special unit)). The S-13 is part of the Navy of the Israel Defense Forces (IDF).

The S-13 symbol is a sword with in a shield with bat wings.

Originally the S-13 was designated and trained to perform naval raids and underwater commando operations. Aside from being the navy elite unit for special missions, the S-13 is also an elite CT (counter terror) unit which specializes in covert ops deep within enemy's territory combining assault by sea, land and air.

History

The S-13 is one of the most veteran Israeli Special Forces (Sayeret) units. It was formed in 1949 based upon the Naval Brigade of the Haganah - the Jewish resistance movement during the British regime in what was then Palestine. In the unit's early years, there was a debate in the IDF regarding the need for such unit so S'13 was small and with low budget. In 1960, S'13 existence was first made public and its operators received their renowned winged insignia rather than a general Israeli Navy insignia worn until then.

The breakout of the Israeli-Arab Six Day War in 1967 found the unit under trained. Several of the units' missions during the war failed, the most noticeable one was in May 6 1967, when six operators were captured and taken as POW during a covert mission. S'13 POWs were released more then six months later in January 1968.

In 1969 the unit received another blow as three operators were killed and 10 more were badly injured during the Green Island Raid. In the 1970's the unit had undergone rebuilding with more focus placed on sea-to-land incursions and on effective training. More issues rose with other IDF SF units, which at the time suggested that that S'13 should only provide the transportation to the target and assistance in crossing water obstacles, while leaving the surface warfare to the other IDF SF units.

Another problem was that in the 1970's the unit's training guideline was that S'13 operators should master all types of warfare. So all operators learned both advance diving and boats usage, causing a lack of specialization. In addition, all of S'13 training at the time was done internally within the unit, which later led to communications issues with other IDF units.

In 1979 the unit was appointed a new CO, Ami Ayalon. After assuming command, Ayalon led a major reorganization in the unit's structure and training regime, which led to an increase in the training commonality between S'13 and other IDF SF units. Once the reorganization was completed, S'13 was larger, better trained and more combat ready than ever before.

From the early 1980's the unit became increasingly involved in the LIC in Lebanon, demonstrating an excellent track record of dozens of successful operations each year, without casualties. Typical missions at the time were interdiction of terrorists' vessels, blowing up enemy headquarters and key facilities, conducting ambushes and planting explosives in terrorists routes.

In the late 1980's the IDF realized that it wasn't exploiting the full potential of S'13 operators. So S'13 officers were encouraged to assume commanding positions in other SF units. This was especially done in new units, which needed to quickly gain operational readiness. Such units were Sayeret Duvdevan and Sayeret Shimshon, which were formed in the late 1980's and Sayeret Egoz, which was formed in the mid 1990's. All three units were appointed CO and other senior officers from S'13.

In recent years, S'13 was heavily involved in the LIC in the Territories. Its operators conducted maritime missions such as interception of terrorists ships carrying weapons and explosives as well as numerous highly complex CT missions. Due to S'13 increased land warfare deployment, the unit now place more emphasis on land based CT and CQB .

On September 8, 1997 the unit suffered a serious blow during a raid in Lebanon, when it was caught in a Hezbollah ambush and 11 of its soldiers were killed, including the unit commander.

In recent years, it was discovered that S-13 veterans had high occurrence of cancer, probably due to training in the polluted Kishon River & Haifa Bay. A commission for investigating the matter didn't find statistical evidences that the diving in the Kishon caused the cancer. However, Minister of Defence Shaul Mofaz decided to compensate the divers' families in spite of the commission findings.

S-13 is considered one of the best units in the Israeli Defence Force and has a strong positive reputation with the Israeli public.

Training

S-13 training regime lasts a total of 20 months and is considered by many to be the most grueling training regime in the IDF, primarily due to the maritime aspect of training. The unit also conducts extensive cross training with other foreign naval commando units, primarily the U.S. Navy SEALs.

The unit's training phase consists of:

Six months basic and advanced infantry training with one of the IDF infantry brigades.

Three weeks parachuting course at the IDF Parachuting School.

Preparing Phase - lasts three months and consists of advanced infantry and weapons training, basic elements of maritime warfare, operation of small ships, long swims, forced marches and land demolition.

Combat diving course - lasts four weeks during which the soldiers learn the basic elements of combat diving such as how to cope with cold, diving in dark and clouded water and how to survive high risk underwater situations (e.g. pressure, depth).

Dedicated Phase - lasts almost a year during which the soldiers learn advance diving techniques with closed circuit diving systems, underwater demolitions and weapons and sea-to-land incursions (via diving, ships, submarines and parachuting into sea). Also included in this phase is a three weeks course in IDF Counter Terror Warfare School. The soldiers then learned how to perform maritime CT operations on ships, oil platforms and near coast buildings. During this phase the soldiers are also divided between the unit's three specialized companies based on their capabilities and personal interest, and train on their future specialty.

Organization

S'13 is divided into three specialized companies:

Raids - handles sea-to-land incursions, assassinations, maritime hostage rescue and CT.

Underwater - handles all underwater missions such as hydrographic reconnaissance (underwater survey of possible landing locations), securing beaches prior to landing, underwater demolition against enemy ships and harbors and maritime intelligence gathering.

Above Water - specializes in the operation of S'13 fast attack boats and in cooperation with the Israeli Navy ships and submarines. The Above Water company primary mission is to bring the other two companies safely and accurately to their targets.

All three companies work closely with each other in joint missions and support each other operations.

List of S-13 operations

June 1967: 7 Israeli frogmen in Alexandria harbor sank an Egyptian minesweeper and were captured.Between the 1967 and 1973 wars, Squadron 13 performed about 80 missions.21 July 1969, Operation Bulmus 6: Ze'ev Almog with 20 frogmen attacked Green Island at the south end of the Suez Canal, where Egypt had garrisoned artillery. All artillery was destroyed. Many surviving Egyptian garrison men were killed by their own side's shore artillery which fired too late. Info also from.1973: Operation Spring of Youth "Aviv Neurim".1973: (Yom Kippur War): Finding and destroying several Egyptian torpedo boats with limpet mines, clearing the way for an Israeli armored force landing in Egypt the next day. Squadron 13 used see sleds and spent nearly 20 hours in the water.2002: Capturing the Santorini arms smuggling ship.2002: Capturing the Karin A arms smuggling ship.2002: Capturing the Abu-Yusuf arms smuggling ship.2006: A nighttime raid on Tyre targeting the Hezbollah cell responsible for a rocket attack on Hadera earlier that day.

Current Status

During the al-Aqsa Intifada that lasted from 2000 until 2005, the S-13 soldiers decided not to limit themselves to naval operations and took part in ground counter terror operations deep within the West Bank and the Gaza Strip. The S-13 has performed hundreds of operations, including the arrest and/or killing of many militants of the Hamas, Islamic Jihad and the Al-Aqsa Martyrs' Brigades, considered worldwide as terrorists due to their involvement in suicide bombings.

S-13 still performs naval operations. It earned high acclaim due to the capture of three Palestinian ships which smuggled illegal weapons: Karin A, Santorini and Abu-Yusuf. The takeover of Karin A in particular was considered a highly difficult operation and it was conducted flawlessly.

In 2002 and in 2003, the S-13 won the Chief-of-Staff award for successful counter terror operations.

Following the death of S-13's Captain Moran Vardi on July 6, 2004, the IDF issued the following statement:

During the 2006 Israel-Lebanon conflict, Shayetet 13 participated in the August 4 2006 attack on Tyre, Lebanon, killing multiple Hizbullah personal on the second floor of a residential building. Flotilla 13 suffered ten wounded during the operation and helicopter extraction, and the operation was considered a success. The same city block was revisited two days later for a mop-up operation

The Shayetet (13) is an elite infantry recon unit (Sayeret), the only one to operate on land, sea, and air. The Shayetet fighters conduct widespread extensive activities on land, by sea, and from the air, which include intelligence gathering, pinpoint targeting of terrorists and terrorist infrastructure, thwarting terrorist attacks and neutralizing serious risks to Israel's security.

In the last years, since the beginning of the intifada, the Shayetet is taking a central place in IDF activities in the Palestinian Territories. The activity of capturing wanted terrorists specially designed for the Shayetet requires special abilities. The Shayetet operations in the Gaza Strip and the West Bank have had a heavy

price: in the current conflict the Shayetet lost five of its fighters.

Shayetet 13, Israeli Naval Commandos

>Within the IDF (Israeli Defense Force) Navy exists an elite unite of commandos known as the Bat Men. Their official name is Shayetet 13, or Flotilla 13, and they are responsible for the IDF Navy's Special Warfare capabilities. Flotilla 13 can trace it's roots back to the birth of the Israeli nation, and in their service they have managed to carve an international reputation as one of the best, if not most experienced, naval special warfare units in the world.

Israel's Naval Commandos under go a rigorous selection phase like most other elite units. In the case of the Naval Commandos, however, the initial selection phase stresses psychological toughness and tests hopefulls in their ability to take and operate under stress and fear. There is not a big push to weed out those unfit for the unit quickly, the training process is long and hard, with plenty of time for those who don't quite match up to move on to other units. In all, a potential Shayetet 13 operator will have to undergo almost a year and 8 months or training before he can pin on the coveted crest of the unit.

After the selection phase, trainee's attend the IDF's Bislach (infantry school) for two-and-a-half months of advanced infantry training. Following completion of this school, they next are sent to a 3 week HALO HAHO school to learn the foundation of parachute ops. Following this school the trainees are asigned to Atlit Naval Base to complete their training, receiving their underwater and counter-terrorism training at this point.

The Naval Commandos have a wide range of weapons to choose from, ranging from small arms to fast attack boats. The basic weapon carried is the American M-4/M4A1/M203 assault rifle. Members are also expected to be proficient with the AK-47 as these are the main rifles of their adversaries. If heavier power is needed the Negev 5.56 light machine gun is provided. For underwater sabotage missions, each diver can carry a limpet mine to attach to the hull of enemy watercraft or docks. The commandos ride to locations in zodiac inflatibles or the larger, faster Snunit fast attack craft.

From the beginning, the Israeli military has been a different breed. Lacking the funds and raw manpower to fight pitched battles with large standing armies, the Israeli military has been forced to use tactics and cunning to fight numerically (and often technologically) superior opponents. Shayet 13 members reflect this; many of their missions took place with newly created equipment or weapons.

The Israeli State was created in May of 1948 after Britain gave up its efforts to maintain the Palestinian region as a British Colony. However, the roots of the nation and its armed forces date back to the early 1930's when Adolf Hitler's government began to actively persecute German Jews. They began fleeing the country, some to America, and some to Palestine in the south. In an effort to placate angry Palestinians the ruling British government came up with the "White Paper," a cap on Jewish immigration into the area. Rather than doom their fellow Jews to Hitler's government the Palestinian Jews began to smuggle them into the country past British Blockades.

At first the British government fought the smuggling operation, but with the outbreak of WWII attention and manpower shifted elsewhere and then later came a need for additional forces. The Royal Navy considered the Israeli's to be thieves and pirates and would not have anything to do with them, but the newly created SOE recognized their talent and began to recruit and train Jewish blockade runners. Eventually, a 40-man unit of Jewish combat demolitions divers was created under English leadership.

Eager to expand their operations and gain skills they could use later on, the Haganah (the Jewish underground army that existed to help create the State of Israel) created the Pal'Mach, or "Strike Companies" in May of 1941. Their successful operations caused the need for them to grow and the forces expanded to include a small air force and Pal'yam, or Sea companies.

In the beginning the Pal'yam was a group of commandos; the Israelis had no surface ships to speak of. The members had no funding, so they had to be resourceful to get equipment. For example, to prevent the cold Mediterranean sea waters from quickly incapacitating then, swimmers wore sweaters and pants soaked in grease and chicken fat to act as insulation. Later swimmers would cover themselves in thick grease to ward offthe chill; an partially effective technique that was much harder to take off than put on!

By 1943 the tide of the war was turning and the British lost interest in help from the Haganah leadership and soldiers. Recognizing that with the end of the war, Britain would turn its attentions to the Palestine region again the Haganah kept their forces alive and continued training them for an eventual conflict. By the end of WWII over 6 million Jews had been killed in Nazi Germany and the survivors needed a new place to settle. More interesting in keeping their empire than helping the survivors, Great Britain denied entry to Palestine for Jewish survivors.

Realizing that the British weren't going to help them, the Palestine Jews began a large smuggling operation designed to take the survivors around legal channels. The British took exception to this and started a massive blockade. Israeli ships were stopped and boarded, with their crew and any passengers being sent to internment camps in Cyprus. The conditions in the camps were horrible, and in anger the Haganah ordered the Pal'Mach to take action.

In a raid planned by Yitzhak Sadeh, the founder of the Pal'mach, two swimmers entered the water at Jaffa Harbor, south of Tel Aviv. Finding a blind spot in the English sentries and spotlights, the two swimmers affixed home-made mines to the hulls of two British patrol boats. They safely exited the water and reported their success to their supervisors. The next morning a radio report confirmed that two patrol boats had been destroyed the night before. Pleased with the success of the raid, a small unit of soldiers in the Pal'Mach was formed and began training to operate as water-borne guerrillas, sabotaging English ships and supplies behind their lines.

Increased tensions between the Fledgling state and the British brought more ships and an increased resolve on the part of the British to stop the smuggling of refuges. The strengthening of the blockade worked and by summer of 1946 nearly 20,000 refuges were interned in Cyprus. The Haganah realized that to take pressure off the small fleet of smuggling vessels they would need to decrease the number of British ships operating in the immediate vicinity. The best way to do that was to make them keep more ships at their bases, and fear of attacks on their bases would cause the British to keep more forces there to guard against raids.

Seeking to open a small area in the blockade, the Haganah had ordered a series of Raids on one night in June of 1946. In retaliation for the 13 bridges blown up on that night, the British Naval and Security forces rounded up nearly all of the Haganah's senior leadership and underground units. One of the few that remained intact and undiscovered was the small group of naval commandos.

Seeking to undermine British confidence, the unit targeted an ex-US Navy Liberty ship that was being used to move refuges to Cyprus. The first attack, on the night of 21 August, 1946 went well but ultimately failed. Thecommandos, dressed as arabic fishermen, had managed to slip past the British sentries and plant an old WWII limpet mine against the hull of the freighter and get back out again undetected. However, the fuse on the limpet mine was bad and did not detonate, so the Israelis decided to do it again the next night--this time with a locally made mine.

This raid started out much the same as the previous night, even though there was increased security. However, by pure luck a vomiting British sailor spotted (literally) one of the two commandos when he surfaced for a lungfull of air. Realizing they had been compromised, the Israeli divers quickly finished fixing the mine to the hull and swam to their motorized dingy. They were chased across the harbor by British launches and finally ditched the shot-up boat and swam silently to shore, unseen by the British crews. Four hours after the mine had been mounted on the hull it exploded, sending the Empire Rival to the bottom of the harbor. The israelis would continue to mount such raids until the end of the conflict.

The early comandos also scouted harbors and provided intelligence for other Israeli units. Members posed as dock workers and gathered intel on the British fleet and their stocks. While the work was not as "glamorous" as swimming through frigid waters to attach mines to barnacle-encrusted hulls, it was just as vital to the effort against the British Navy.

YAMAM – Special unit of Israel Border Police

2013-07-13T07:28:00.003-07:00

YAMAM – Special unit of Israel Border Police

The Yamam is an acronym for Special Central Unit (Yehida Merkazit Meyuhedet). The Yamam is an Israeli elite counter-terrorism unit, one of four special units of the Israel Border Police. The Yamam is capable of both hostage-rescue operations and offensive take-over raids against targets in civilian areas. Besides military duties, The Yamam also performs SWAT duties and undercover police work.

The Yamam Pictures

History of The Yamam

The Yamam was established in late 1974. It was short after the Ma’alot massacre, where a failed operation by military special forces units resulted in the 21 children being murdered before the hostage takers were killed. Since hostage rescue in friendly territory is different from that in hostile areas, it was decided to establish an elite civilian force, which develops and practices a special CQB (Close Quarters Battles) doctrine for counter-terrorism operations in friendly territory and hostage rescue.

In Israel the Yamam is also known as the “Unit for Counter-Terror Warfare”. It is subordinate to the Ministry of Internal Security central command and is part of the civilian Israel Police force, specifically the Israel Border Police. Its operators and officers are professional policemen on payroll, usually with infantry experience from their military service within the IDF (Israel Defense Forces). The Yamam recruits its members exclusively from Israeli units.

Responsibilities

The unit is primarily responsible for civilian hostage rescue within Israel’s borders, but from about the mid-1990s it has also been used for tasks such as arresting police suspects who have barricaded themselves in structures and requiring specialized extraction methods, as well as in personal security for VIPs and in counter-terror operations within the West Bank and Gaza Strip. The Yamam are schooled in basic Arabic and dress to assimilate within the Arab population to avoid detection in order to carry out raids to arrest those suspected of conducting terrorist activities within Israel.

However, most of the Yamam’s activity is classified, and published Yamam operations are often credited to other units.

Organisation

The Yamam has around 200 officers, and consists a headquarters element, an intelligence section and a small team responsible for the development of new operational techniques and testing new equipment. Aside from these central elements, the bulk of the unit is divided into a number of sections, each consisting of five teams, each containing operators with a particular specialization, so that the section includes within its numbers all the elements needed for a successful operation: roping team, entry team, medic team, sniping team, dog team, EOD team (demolition and bomb disposal). Thus, whereas an IDF special forces operation needs to assemble elements from different specialist units, in Yamam, they are all permanently part of the same unit, living, training and operating together.

Officers

Applicants for Yamam must be between 22 and 30 years old and must have completed their three-year infantry service in the IDF with a level 7 of IDF training or higher, although no previous police experience is required. Unlike American SWAT teams, the YAMAM is a professional unit with only combat duties and no other police type work. The selection process includes a “hell week” said to be one of the hardest in the world. This level of difficulty is achieved because all the applicants are already seasoned combat soldiers, like the US Delta force. The skills they are looking for in every candidate are: intelligence, physical fitness, motivation, trustworthiness, accountability, maturity, stability, judgment, decisiveness, teamwork, influence, and communication. Training lasts six months and is carried out in the unit’s own training center, although some use is made of the facilities at the IDF Counter Terror Warfare School (LOTAR, Unit 707.) The course is divided into a three-month general CT training period at the end of which recruits are selected for their specialization and then concentrate for the remaining four months on that specialization. Upon graduation, individuals are posted to fill gaps in the sections. Yamam considers that it has several advantages over the IDF counter-terror units, first, because the men are more mature, most in their mid 30′s and early 40′s, and spend much longer in the unit than the equivalent military units, and, second, because the units contain a far broader range of ages and experience.

The Yamam is self-dependent, training its own operators in all fields, such as sniping, reconnaissance, dog operating, bomb disposal, etc. As a result, the Yamam has a rapid deployment time and high coordination between various squads (sniping squad, entry team, engagement force, etc.).

The Yamam VIDEOS

Sayeret Matkal (israeli elite special forces)

2013-07-13T07:25:00.005-07:00

Sayeret Matkal : סיירת מטכ"ל -

General Staff Reconnaissance unit is the elite special forces unit of the Israeli Defence Force (IDF). It was established in 1957 as Unit 269 by veterans of the Paratroopers Brigade, Unit 101 and the IDF's Intelligence Branch (Aman). Its main roles are counter terror, deep reconnaissance and intelligence gathering, but the unit is first and foremost a field intelligence-gathering unit, used to obtain strategically important intelligence far behind enemy lines. Sayeret Matkal is also in charge of hostage rescue missions outside of Israel's borders. The unit is modeled on the British SAS, and organizationally reports to Aman. Its IDF nickname is simply "The Unit". The unit's motto is "Who Dares Wins" (same as the SAS motto).

The unit is best known for Operation Thunderbolt, more commonly but mistakenly known as Operation Entebbe, in which it rescued more than 100 Air France airline passengers hijacked to Uganda by PLO terrorists, losing the unit commander, Jonathan Netanyahu, to enemy gunfire.

History

Sayeret Matkal was formed in 1957 by an officer name by the name of Avraham Arnan. He petitioned the IDF General Staff to create a unit that could be dispatched to enemy-held territory to carry out top secret intelligence gathering missions. The unit was initially based on the examples set forth by the SAS. Members of the unit were trained by Bedouin trackers on the finer points of looking and thinking like an Arab.

In 1959, a draftee named Ehud Barak was accepted into Sayeret Matkal. He later succeeded the original Matkal leader, Lt. Meir Har-Zion, became Israel's most decorated soldier, and then went on to become the IDF Chief of Staff. Barak was a great influence on Sayeret Matkal. He was a highly innovative soldier, charismatic and brave. His presence inspired confidence in his soldiers and gave rise to a talented crew of operators that became a deadly and effective force.

Although a top-secret unit, Sayeret Matkal had a tremendous influence on the IDF. They were the original developers of helicopter infiltration techniques in Israel. In addition, their heavy use of the Uzi led them to convince Israel Military Industries to produce an Uzi with a folding stock for increased accuracy while maintaining its small frame. They saw extensive action along the fronts of the 1967 Six Day War; many of Israel's war fighting successes before and during this conflict are evidence of their presence and abilities.

Sayeret Matkal has participated in many anti- and counter-terrorist operations, including the storming of a Boeing 707 held by Black September terrorists in 1972 (Operation Isotope), and the killing of a force of bus hijackers in the Gaza Strip. They are probably best known for their actions in the 1976 rescue of 106 passengers at Entebbe Airport in Uganda (Operation Entebbe). There have been rumors linking them with several recent operations but these have never been confirmed by the IDF.

Recruitment and Training

The unit was kept top-secret during its initial years. Fighters and commanders were selectively hand-picked, based on personal acquaintances and family members of existing members (two of Netanyahu's brothers also served in the unit, for example).

Since the 1980s, while still secretive, the unit opened to voluntary recruits. Twice a year it holds a notoriously grueling selection camp (Gibush) for potential recruits lasting several sleepless days. The recruits are constantly monitored by doctors and psychologists. Those who make it through the end with passing evaluation marks are admitted.

During the 1990s, this selection camp practice was picked up by other IDF special forces (Sayeret). Lately, IDF Chief of Staff Dan Halutz plans to unify all these camps to prevent recruit burn-outs and medical injury by over-enthusiastic youths.

Once admitted to the unit, recruits train for 20 months, with heavy emphasis on small arms, martial arts, orienteering, camouflage, reconnaissance and other skills important for survival behind enemy lines. The training regime consists of the following:

Four months basic infantry training.

Two months advanced infantry training.

Three weeks parachuting course in the IDF Parachuting School.

Five weeks counter-terror (CT) course in the IDF Counter-Terror Warfare School, followed by more inner-unit CT training.

The rest of the training is dedicated to long-range reconnaissance patrol training, and especially to navigation, which is of vast importance in the unit. While most of the navigation training is done in pairs, like in every other unit in the IDF, Sayeret Matkal is one of handful IDF elite units which conducts long-range solo navigation exercises.

Although Sayeret Matkal has its own insignia, it is the only unit in the IDF whose soldiers are not allowed to wear it in public due to its classified nature.

Known Operations

Note: Until recently the Israeli army had an official policy of denying existence of this unit. Operations were generally attributed to "elite paratroopers". Sayeret Matkal operations are still kept secret to this day. However, due to the unit's successes in daring operations, it soon became a very publicly-known secret in Israeli society.

1968 - Operation Shock - Sabotage of power plant and Nile bridges in Egypt (jointly with Israeli Air Force)
1968 - Operation Gift - Sabotage of 14 Arab airliners in Beirut International Airport, Lebanon
1969 - Operations Orchard 22, Orchard 37 - Assaults on high voltage wires and a control antenna in Egypt
1969 - Operation Bulmus 6 - Assault on fortified Green Island, Egypt (jointly with Shayetet 13)
1969 - Operation Rooster 53 - Seizing an entire Egyptian radar installation (jointly with Israeli Air Force)
1970 - Operation Rhodes - Assault on fortified Shadwan Island, Egypt (jointly with Shayetet 13)
1972 - Operation Isotope - Foiling a Sabena aircraft hijacking in Tel Aviv, Israel (hostages rescue)
1972 - Operation Crate 3 - Kidnapping 5 Syrian intelligence officers
1973 - Operation Spring of Youth - Killing Black September terrorist leaders in Beirut, Lebanon (jointly with Shayetet 13)
1973 - Recapture of Mount Hermon from Syrian commandos in the Yom Kippur War (jointly with Golani Brigade)
1973 - Deep interdiction ambushes in Egypt and Syria during the Yom Kippur War
1974 - Ma'alot massacre (school hostages rescue)
1975 - Savoy Operation (hotel hostages rescue)
1976 - Operation Entebbe - Foiling an Air France aircraft hijacking in Entebbe, Uganda (hostages rescue)
1978 - Coastal Road Massacre (bus hostages rescue)
1980 - Misgav Am (Kibbutz hostages rescue)
1984 - Kav 300 affair (bus hostages rescue)
1988 - Reputed Abu Jihad killing, in Tunis, Tunisia
1989 - Sheik Abdul-Karim Obeid kidnapping, Lebanon
1994 - Mustafa Dirani kidnapping, Lebanon
f

Sayeret Mat'kal, otherwise known as General Staff Recon and more popularly as "The

1994 - Nachshon Waxman (foi

was formed in 1957 by a

Officer by the name of Avraham Arnan. He petitioned the IDF General Staff to create a unit that could be dispatched to enemy held territory to carry out top secret intelligence gathering missions. The unit was initially based on the examples set forth by the SAS. Member of the unit were trained by Bedouin trackers on the finer points of looking and thinking like an Arab.

In 1959, a draftee named Ehud Barak was accepted into Sayeret Mat'Kal. He later succeeded the original Mat'kal leader, Lt. Meir Har-Zion, became Israel's most decorated soldier, and then went on to become the IDFChief of Staff. Barak has a great influence on Sayeret Mat'kal. He was a highly innovative soldier, charismatic and brave. His presence inspired confidence in his soldiers and gave rise to a talented crew of operators that became a deadly and effective force.

Although a top-secret unit, Sayeret Mat'kal had a tremendous influence on the IDF. They were the original developers of helicopter infiltration techniques in Israel. In addition, their heavy use of the Uzi led them to convinced Israel Military Industries to produce an Uzi with a folding stock for increased accuracy while maintaining its small frame. They saw extensive action along the fronts of the 1967 Six Day War; many of Israel's warfighting successes before and during this conflict are evidence of their presence and

abilities.

Israel's special forces, which were formed in 1948 as the Special Reconnaissance Platoon, now consist of elite commando, counterterrorist, antiterrorist and recon units. They form the pre-emptive first line of defense for the Jewish state and have unit names like Batmen, Winged Snakes and Flying Tigers. The covert forces have participated in daring, clandestine operations both in Israel and in enemy territory, including the famed 1976 Raid on Entebbe: the rescue of Israeli hostages held by Palestinian guerrillas who had hijacked an Air France plane that had taken off from Tel Aviv and redirected it to Uganda.

In one of their most recent actions, undertaken in May 2010, special forces intercepted the Mavi Marmara, a Turkish aid ship attempting to break the Israeli blockade of the Gaza Strip. During the operation, nine activists, most of them Turkish nationals, were killed. An international uproar ensued in which members of the special forces were accused of using deadly force on people who, some say, had not initiated violence. An Israeli inquiry into the incident found that the troops acted in self-defense and therefore did not break international law.

Egoz unit - anti guerilla warfare

2013-07-13T07:21:00.001-07:00

The Egoz Reconnaissance Unit (Hebrew: יחידת אגוז,Yechidat Egoz) is an Israel Defense Forces infantry unit that specializes in guerilla and anti-guerilla warfare. The Egoz Battalion is part of the Northern Command's Golani Brigade.

Egoz is a Hebrew word meaning 'nut' (meaning 'seed', not 'crazy'), although in the case of the unit, it is also an abbreviation for Anti Guerilla and Micro-Warfare (Anti Gerila VeLohama Zeira).

Before the year 2000, Egoz operated mainly in Israel's Northern Command, combatting threats from the Hezbollah. Following Israel's withdrawal from Southern Lebanon, its operations were moved to the West Bank and Gaza Strip. In 2003 and 2004, Egoz prevented more terrorist acts than any other IDF unit.The unit still does some reconnaissance in southern Lebanon.

The Egoz Unit was founded in 1956 as a special forces unit (sayeret), but was disbanded and re-organized in 1964 due to a friendly fire incident. After the Six-Day War, it became a battalion. It was disbanded again following the Yom Kippur War due to manpower shortages in other units, and re-formed in 1995 as an anti-guerilla unit (company). Most of the initial fighters came from the Shimshon Unit. Its commander was from the Navy Commandos and so much of the discipline, tactics and professionalism come from the Navy Commandos, not from Golani.

The training of an Egoz units begins with basic training, advanced exercises, and unit marches, after which each soldier is interviewed with Israeli intelligence to determine if he should be screened out from the second phase of training. The second phase consists of learning camouflage warfare, various kinds of assaults, land navigation in pairs, and completing the squad leaders course, jeep driving course, parachute course, concealment course and the alpine course – if there is snow in the Hermon area.

When operating in Lebanon, the unit uses unmarked bullets, as well as the Russian-made RPD and PK light machine guns. Soldiers using the M16 standard issue weapon have the Litton Akila night vision system mounted on it.

2006 Israel-Lebanon Conflict

In the 2006 Israel-Lebanon conflict, five members of the Egoz Unit were killed and six wounded in Maroun al-Ras.

"... This week's rare glimpse into the Egoz Unit training exercise reveals how the ground forces commando prepares for close range combat against Hezbollah. The only knowledge these Egoz combat soldiers have of the Second Lebanon War is what they saw on their television screens. Most of them were in school during the battles of Bint Jbeil and Maroun al-Ras. This week, it was their turn to prepare for the next war, which could in many ways, be a lot like the battles of the summer of 2006.... A senior officer described the situation: "Hezbollah hasn't changed its method of operation, which includes munitions charges, anti-tank missiles, and guerilla fighting. Even though it carries out operations in residential areas, it knows how to operate in open areas, the thicket, and to fire rockets at civilians from there. These soldiers need to get to those places and attack.".... The IDF's working premise is that Hezbollah will try minimizing face to face combat as much as possible. "Not for nothing do they wrap themselves in detonators, rockets and obstacles; it is in order to avoid close combat. Their nightmare is to face the Egoz unit" says a senior officer. ..."

מג"ב משמר הגבול

2012-06-09T10:30:00.000-07:00

להיות שוטר ולוחם במרכז המהומות: כמה קשה להיות חייל במג"ב?

הם גם שוטרים וגם חיילים, הם מאבטחים את הגבולות ומטפלים בהפרות סדר ובמניעת פעילות חבלנית עוינת. כל מה שחשוב לדעת על המג"בניקים של משמר הגבול

משמר הגבול (מג"ב) הוא הזרוע המבצעית של המשטרה לביטחון פנים, העוסקת בלוחמה בטרור ובאבטחת גבולות ומשמשת כוח רב תכליתי לאבטחה, לשיטור, לפיזור הפגנות, למניעת הפרת סדר (הפס"ד) ציבורי, לסיכול ולתגובה ראשונית לאירוע פעילות חבלנית עוינת (פח"ע) וכן למניעת עבירות במגזר החקלאי. מג"ב משמש גם כעתודת התערבות מיידית לתגבור ולסיוע ליחידות משטרת ישראל וצה"ל. מג"ב הוא חלק ממשטרת ישראל, אך מגויסים אליו חיילים-שוטרים. המג"בניק הוא מעין שילוב בין חייל ושוטר.

מגדל שמירה ומצודת משטרה. משמר הגבול

סמל היחידה: בסמל מג"ב מופיע מגדל שמירה המתנשא מעל מצודת משטרה, המסמל כוח, עוצמה ונחישות. צבע הכומתה (ירוק כהה) הוא צבע הגבול הבינלאומי על המפה, וכן הצבע השולט בצפון, המסמל פריחה ולבלוב.
שיעור היסטוריה: ב-1949 הוקם משמר הגבול בתור חיל הספר בצה"ל. ב-1952 אוחדו פלוגות משמר הגבולות הראשונות במשטרה. אלה אוחדו ב-1953 עם חיל הספר, והפכו יחד למשמר הגבול. בשנות ה-50 טיפל מג"ב בבעיית ההסתננות. במהלך מבצע קדש, היו אלה יחידות משמר הגבול שביצעו את טבח כפר קאסם – מספר מפקדים ופקודים הועמדו לדין. ב-1967 הועמד משמר הגבול תחת פיקוד צה"ל, לקראת מלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה, הועברה שמירת הגבולות לאחריות צה"ל. באירועי אוקטובר 2000, שימש מג"ב כזרוע טיפול באירועים. באינתיפאדת אל-אקצה לקח חלק בפעילות הביטחונית ותגבר את האבטחה בתוככי הערים ועל קו התפר. היחידות המיוחדות במג"ב פעלו בשטחים לסיכול פגיעוים ולמעצר מחבלים. ב-2005 השתתף מג"ב בביצוע תכנית ההתנתקות.
מבנה היחידה: מבנהו של מג"ב הוא מעין שילוב בין מבנה המשטרה ובין מבנה הצבא: לשוטרי מג"ב ניתנות סמכויות שוטר, אולם הפעלתו ומבנהו של החיל מתקיימים במתכונת דומה לזו של צה"ל. במג"ב ישנו מספר גדול של אנשי קבע ושוטרים מקצועיים, לצד חיילים בשירות סדיר המושאלים למשטרה מהצבא.
מג"ב מחולק לשבע מפקדות אזורית ולבסיס הדרכה ראשי, הכפופים למפקדה הראשית בראשות מפקד החיל, בדרגת ניצב, הכפוף ישירות למפכ"ל המשטרה. שבעת המחט"בים (מפקדות חטיבתיות) הן צפון, מרכז, ירושלים, איו"ש, דרום, ערבה וימ"מ (יחידה מרכזית מיוחדת).
משמר הגבול מפעיל חמישה יחידות מיוחדות נוספות: הימ"ס (יחידת המסתערבים); הימ"ג (יחידת הבילוש והמודיעין של משמר הגבול, יחידה טקטית ללוחמה בפשע וללוחמה בטרור המתמחה בפרישה מהירה ופועלת על-פי מודיעין, ומשרתיה נטעמים בשטח כאזרחים מהשורה תוך תצפיות, מארבים ומעצרי מבוקשים בפלילי ובפח"ע), הסמ"ג (סיירת מג"ב, יחידה שמתמחה בפיזור הפרות סדר), מתיל"ן (יחידה טקטית למארבים, תצפיות, איסוף מודיעין, סיכול הסתננויות, יירוט ולוחמה ניידת) ויחידת הכלבנים (המפעילה כלבים למטרת מניעת פעילויות פליליות ופח"ע).

חצי חייל, חצי שוטר. לוחמי משמר הגבול

תנאי קבלה: ישנם מגוון תפקידים במג"ב. על מנת להתקבל להיות לוחם מג"ב, נדרשת כשירות רפואית המתאימה לשיבוץ בתפקידי לחימה ביחידות חי"ר – פרופיל 82 לפחות, ידיעת השפה העברית, היעדר רישום פלילי ואישור קב"ט (קצין ביטחון) מג"ב. על מנת להתקבל להיות לוחמת במג"ב יש להתנדב למסלול לחימה במג"ב, לעבור גיבוש לוחמות מג"ב טרם הגיוס, לקבל אישור רפואי של ועדה רפואית בצה"ל, פרופיל רפואי 82 לפחות, ידיעת השפה העברית, היעדר רישום פלילי ואישור קב"ט מג"ב.
התנאים לשירות קבע במג"ב: אזרחות ישראלי, בוגר/ת מסלול חי"ר מלא בצה"ל/מג"ב (לפחות רובאי 05), השכלה תיכונית מלאה, ידיעת השפה העברית, בריאות תקנית (מחוייב אישור כשירות רפואית), סיווג ביטחוני מתאים, מותנה בתקחיר ואישור קב"א ועמידה בהצלחה במבחני המיון הנהוגים במשטרת ישראל.

הכשרה: לוחם מג"ב עובר טירונות בת כארבעה חודשים ברמת רובאי 05, בבסיס הטירונים של מג"ב בבית חורון. הטירונות כוללת אימוני חי"ר, לוחמה בטרור, שיטור וביטחון פנים. לאחר מכן ישנה הכשרה מקצועית מתקדמת, הכוללת קורס מ"כים (מפקדי כיתות), חובשים, בילוש (ימ"ג) ומסתערבים (ימ"ס). לפי התאמה אישית, ייערכו גם קורסים והשתלמויות בנושאי ביטחון פנים, צליפה, קליעה, אימון גופני, נהיגה, כלבנות ועוד. מועמדים מתאימים בוגרי קורס מ"כים יצאו לקורס קצינים בבה"ד 1 בתום שנה וחצי מיום גיוסם.
לוחמי ימ"ס עוברים בתום הטירונות הכשרה בת 13 שבועות ולאחריה השלמה ביחידה, ומגיעים לרמת מיומנות ושליטה בכלי נשק אישיים ברמה עילאית, ולרמת כשירות גופנית גבוהה, המאפשרים יחד להתמודד מול סכנות ואויבים גם בטווחים קצרים ביותר. הלוחמים מתמחים בהסוואה, בלחימה בשטח בנוי ועירוני, בשימוש בנשק אישי, בקרב מגע ובכושר התמצאות גבוה. הם נדרשים לבצע תרגולות ופעילות מבצעים בנוהל קרב חפוז, תוך שיתוף פעולה עם גורמי מודיעין שונים ושימוש באמצעים טכנולוגיים מגוונים.
לתפקידים האחרים במג"ב הכשרות מגוונות.
בסדיר: לוחם משמר הגבול מתמודד עם בעיות ומשימות שונות, החל מפעילויות שיטור וסדר ציבורי, דרך לחימה בפשיעה קשה וכלה בלוחמה בטרור. לכן נדרש השוטר למיומנות של לוחם קרבי מחד, ושל שוטר בלש מאידך. השירות עצמו מתבצע בבסיסי קבע במסגרת פלוגות מבצעיות, יחידות מיוחדות ללחימה בפשיעה קשה ועוד. הבסיסים פרושים מדן ועד אילת. הלוחמים נדרשים גם לתעסוקה מבצעית, בסיורים רכובים ורגליים, במארבים, בתצפיות ובאבטחה. בתחום הפלילי כוללת התעסוקה המבצעית פעולות בילוש ומודיעין גלויות ומוסוות. עיקר הפעילות מתבצעת ביחידות קטנות, בחוליות ובצוותים. הלוחמים אוחזים הן בתעודת לוחם והן בתעודת שוטר.
לוחמי ימ"ס פועלי בשטחי יהודה, שומרון וירושלים למניעת פעילות חבלנית עוינת. הפעילות נעשית בחוליות ובצוותים קטנים, במטרה לפגוע במחבלים באופן הממוקד ביותר.

שיטור וסדר ציבורי, לוחמה בטרור ובפשיעה. מג"ב

יציאות: בהתאם לתפקיד. כמו בצה"ל, לוחמים לא רואים יותר מדי את הבית, אבל המצב משתפר לרוב לאחר ההכשרה.
תפקידים במסגרת היחידה: לוחמים, שוטרים במחט"בים, לוחמים ביחידות המיוחדות, בלשים, חובשים ועוד.
נשק ואמל"ח: בהתאם לאופי השירות. לרוב נושאים המג"בניקים M16 מקוצר או אקדח.
מדים: במג"ב לובשים מדים אפורים-ירוקים ונעים עם כומתה ירוקה כהה.
שילוב בנות: במשמר הגבול משרתות שוטרות ולוחמות.
כולם יודעים ש: לפי ההמנון של מג"ב, "משמר הגבול זה הבית שלי". אין ספק שלמרות שלפעמים מתייחסים אליהם קצת בזלזול, שוטרי משמר הגבול ממלאים תפקיד לא קל בכלל. במג"ב יש תמהיל מיוחד של צברים ועולים חדשים, משרתים מכל העדות והדתות, ושילוב מיוחד של שירות שהוא גם צבאי וגם שיטורי.
המרוץ לרמטכ"לות: כגוף שאינו צה"לי אורגני, אין זה מפתיע שלא הצמיח מג"ב רמטכ"ל, או אפילו חבר בפורום מטכ"ל. מי יודע, אולי בעתיד.

סיירת אגוז

2012-06-09T10:27:00.002-07:00

אגוז: יחידת הקומנדו של זרוע היבשה

סיירת אגוז משמשת ככוח איכותי ייעודי נגד לוחמי הגרילה של חיזבאללה בדרום לבנון, אך פועלת במקביל בכל הגזרות. הכירו את לוחמי אגוז, השונים במקצת מחיילי גולני האחרים

חבצלת, חרב וקרני אייל. סיכת לוחם אגוז

אגוז - אנטי גרילה ולוחמה זעירה - היא יחידת הקומנדו של זרוע היבשה. היחידה ההתנדבותית המובחרת היא חלק מחטיבת גולני, ופועלת תחת פיקוד הצפון. במקור נועדה אגוז להילחם בטקטיקת הגרילה של ארגון חיזבאללה ברצועת הביטחון בדרום לבנון, ובתקופה בה צה"ל שהה בה נטלה היחידה חלק במאות פעילויות מבצעיות מוצלחות בהן תפיסת אמל"ח, פגיעה בתשתיות מחבלים וחיסולם.
אגוז מתמחה בלוחמה זעירה - סגנון לחימה בטווח קצר בו נדרשת פעילות תקיפה אגרסיבית ומיידית, בשטח סבוך, בשדאות ובהסוואה, תוך שימוש ברימונים ועוד. הניסיון שצברה היחידה בלחימה מול כוחות לא סדירים תרם רבות לתורות הלחימה של חטיבות החי"ר והיחידות המיוחדות בצה"ל.
כיום אגוז היא יחידה ניידת ללא גזרה מיוחדת, הפועלת בכל מקום. אחרי יציאת צה"ל מדרום לבנון נשמעו קולות שקראו לפרק את היחידה, אך אגוז הוכיחה את עצמה מאז לא רק במלחמת לבנון השנייה אלא גם בפעילות אינטנסיבית בגבול הצפון, ביהודה ושומרון ובדרום. אגוז הביאה לסיכול אינספור פעולות טרור וללכידת מבוקשים רבים, וזכתה לקבל את צל"ש הרמטכ"ל פעמיים.
סמל היחידה: במרכז סמל יחידת אגוז מוצבת חרב. משני צדיה קרני אייל הצפון, שנמצא גם על סמל פיקוד הצפון.
שיעור היסטוריה: יחידת אגוז הוקמה לראשונה בשנת 1956 כסיירת של פיקוד הצפון, ומטרתה הייתה לפעול בעורף האויב הסורי, במקרה שהסורים ייחלצו לעזרת מצרים בעקבות מבצע קדש. היחידה הורכבה מחיילים דרוזים בלבד, ותפקידם היה לחדור לסוריה ולהמריד את הדרוזים נגד השלטון, כדי לרתק את הסורים לענייני פנים. הסורים לא הצטרפו ללחימה, וסיירת אגוז שולבה בפעילות הביטחון השוטפת בצפון.
אגוז פורקה בשנת 1957, לאחר שכוח היחידה נתקל במארב של משמר הגבול באום אל-פאחם ואחד מחיילי הסיירת נהרג מאש ידידותית. היחידה הוקמה מחדש בשנת 1964, כשתפקידה העיקרי היה אבטחת המוביל הארצי; שלוש שנים לאחר מכן הפכה אגוז לגדוד הסיור הפיקודי של פיקוד הצפון, ותפקידה העיקרי היה לבצע מארבים באזורי חדירת מחבלים.

מביאים לסיכול אינספור פעולות טרור וללכידת מבוקשים רבים

צילום׃ getty images

יחידת אגוז כפי שאנחנו מכירים אותה היום הוקמה בפעם השלישית בשנת 1995, ככוח לחימה איכותי ייעודי לתוואי השטח של דרום לבנון. בתור יחידת קומנדו קטנה הפועלת ככוח לוחם ייעודי נגד לוחמת גרילה, אגוז נועדה לתת מענה במיוחד לחיזבאללה. בשנת 1997 חיסלה היחידה שני מחבלים ליד מוצב סוג'וד, במסגרת מבצע "נוף פראי". בתום הקרב התברר כי אחד ההרוגים היה האדי נסראללה, בנו של מזכ"ל חיזבאללה. בתוך חודשים ספורים מהקמתה, החלה אגוז ליזום פעילות מבצעית בכל אזור דרום לבנון. שנתיים בלבד לאחר הקמתה זכתה היחידה בצל"ש הרמטכ"ל. לאחר הנסיגה מלבנון, בשנת 2000, המשיכה אגוז את פעילותה הענפה בגבול הצפון והתמחתה גם בלוחמה בהר החרמון. במקביל שולבה היחידה בפעילויות סיכול טרור באיו"ש ובעזה. בשנת 2005 זכתה היחידה שוב בצל"ש הרמטכ"ל, והפיגה סופית את החשדות לגבי שילובה בגזרות השונות לאחר היציאה מלבנון.
מבנה: מפקד יחידת אגוז, הכפופה לחטיבת גולני, הוא קצין בדרגת סא"ל (מקביל למפקד גדוד). ביחידה פלוגות ייעודיות שונות.

כל מה שרציתם לדעת על הפרופיל הצבאי שלכם
איך קובעים אותו, איך משנים אותו ומה הוא משנה

כל מה שרציתם לדעת על הפרופיל הצבאי שלכם

תנאי קבלה: כדי להתקבל ליחידה נדרש קב"א גבוה ופרופיל 82-97, ללא סעיפים פוסלים. השיבוץ באגוז מתבצע בטירונות, בזמן גיבוש היח"טיות בחטיבת גולני. דרך נוספת להגיע ליחידה היא סיום גיבושים אחרים של יחידות עילית שונות - מועמדים שסיימו גיבוש כזה בהצלחה אבל לא התקבלו, וביקשו להתמיין לאגוז, עשויים להיקרא לראיון ולהתקבל ליחידה על סמך ראיון אישי, מבלי לעבור גיבוש נוסף.
הכשרה: אורך המסלול באגוז הוא כשנה וארבעה חודשים. המסלול כולל טירונות חי"ר ואימון מתקדם (במשך שבעה חודשים), שלב מכין (במשך חודשיים), שלב לחימה בסיסי, קורס צניחה ושלב לחימה מתקדם. כל האימונים כוללים לוחמת שטח בתנאים שונים: אזורים מיוערים, לחימת סלעים, אימונים בתנאים קיצוניים (בחרמון למשל) ועוד תוך לימודי הסוואה, לוחמה זעירה, סדרות ייעודיות, לוחמה בטרור, לוחמה בשטח בנוי ומארבים. ההכשרה שמה דגש על ניווטים מדויקים בתנאי שטח מורכבים, ומדובר באחד המסלולים המאתגרים והמפרכים בצה"ל.
שירות סדיר: שגרת לוחם באגוז דומה לזו של לוחם חי"ר, מינוס רוב פעילות הבט"ש. לוחמי אגוז יוצאים לפעילויות ולמבצעים מיוחדים בשגרה, ובחירום נשלחים לפעולות מבצעיות חשובות ומסוכנות.
יציאות: לאחר תקופת ההכשרה היציאות הופכות לקלות יותר. לרוב יוצאים אחת לשבועיים, בהתאם לצרכים המבצעיים.
תפקידים במסגרת היחידה: באגוז מחולקים התפקידים ללחימה (חוגרים וקצינים) ולתפקידים התומכים כמו שלישות.
נשק ואמצעי לחימה (אמל"ח): לוחמי יחידת אגוז מצוידים ברוס"ר תבור (בתבור רגיל במסגרת הטירונות ובמיקרו תבור לאחר העלייה ליחידה), M4 פלאט-טופ, רובי צלפים וכלי נשק נוספים. בנוסף מצוידים הלוחמים במכשור אופטי מתוחכם, ציוד הסוואה ועוד.

מדים: לוחמי אגוז לובשים את מדי החילות הירוקים, נועלים נעליים שחורות וחובשים כומתה חומה עם תג חטיבת גולני. על כיס המדים מוצמדות סיכת הצניחה וסיכת היחידה.
שילוב בנות: אין לוחמות ביחידת אגוז. בנות משובצות בתפקידי תמיכה כמו ת"ש או חינוך.
כולם יודעים ש: האגוזניקים זוכים ללא מעט כבוד. מצד אחד הם יחידת חי"ר עם רגליים על הקרקע, ומצד שני הם חיילי יחידה מובחרת שלוקחת חלק במבצעים מיוחדים ומוכשרת ספציפית לסוגי לוחמה בגזרות השונות. בגולני מסתכלים על האגוזניקים כנטע זר, כאלה שלמרות ההכשרה האגרסיבית והמדויקת חסרים את הגישה הגולנצ'יקית. לכן מקפידים חבריהם לחטיבה לשיר להם (לפי "אל המעיין"): "האגוזניקים / חושבים שהם גולנצ'יקים / האגוזניקים / הם סוג של צנחנים".
המרוץ לרמטכ"לות: גבי אשכנזי עשה היסטוריה בתור גולנצ'יק העונד את דרגות הרא"ל, אבל באגוז עדיין לא הצמיחו מועמד, בעיקר מפני שבגלגולה הנוכחי היחידה צעירה מדי. משה (צ'יקו) תמיר, שהיה מפקד אגוז, סומן לאורך דרכו הצבאית כמועמד בולט לרמטכ"לות.

גולני

2012-06-09T10:26:00.003-07:00

חטיבת גולני: חטיבה מספר אחת

מכנים אותה "חטיבה מספר 1", וככזו הובילה גולני רבות ממערכות ישראל. היום זוכים חייליה למוניטין מפוקפק מעט, אבל הגולנצ'יקים ממש לא מתרגשים וממשיכים לאהוב ולהתגאות בגולני שלהם

הגולנצ'יקים נחשבו תמיד לחי"רניקים המחוספסים יותר בחבורה, ולמרות תהילת העבר של החטיבה, בשנים האחרונות זכו חייליה למוניטין מפוקפק של "בלגניסטים". חיילי גולני לא מתהדרים אמנם בנעליים אדומות, אבל הם היחידים בצה"ל העונדים תג יחידה מרובע.

המרובעים היחידים. חטיבת גולני

סמל היחידה: עץ זית בעל שורשים רבים, המסמל את הקשר בין חטיבת גולני לבין אדמת הארץ. גם הכומתה של גולני חומה, ומסמלת גם היא את הקשר הזה. צבעי היחידה, ירוק וצהוב, מופיעים גם בתג, ומסמלים את שטחי הלחימה בצפון ובדרום.

שיעור היסטוריה: מספרה של חטיבת גולני הוא 1, ולכן היא זוכה פעמים רבות לכינוי "חטיבה מספר 1", ולא בכדי. היא הוקמה ב-22 בפברואר 1948, הופקדה על הגנת צפון הארץ ומאז לקחה חלק בכל מלחמות ישראל. החטיבה השתתפה בקרבות הבלימה בעמק הירדן מול צבאות סוריה, לבנון, ירדן ועיראק במלחמת העצמאות; נלחמה במסגרת "מבצע חורב" לשחרור הנגב; הדפה כוח סורי בקרב על תל מוטילה; השתתפה בקרב על תל פאחר בששת הימים; בקרב על החרמון במלחמת יום הכיפורים; במבצע יונתן; במבצע ליטני; במלחמת שלום הגליל; באינתיפאדת אל אקצה; במלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה. בעצם, גולני כיכבה לאורך ההיסטוריה הצבאית הישראלית כולה.

לחמו לאורך ההיסטוריה הצבאית הישראלית כולה. אנדרטת תל מוטילה מעל הכנרת

צילום׃ מוזיאון גולני

סיירת גולני, פלוגה מובחרת בגדוד הסיור של החטיבה, קצרה בעצמה אינספור שבחים לאורך השנים. הסיירת, שהמוטו שלה הוא "לכל מקום שנרצה, בכל דרך שנבחר", השתתפה במספר רב של פעולות, שהמפורסמות בהן הן כיבוש הבופור במלחמת שלום הגליל, הקרב על תל פאחר, מבצע נוקייב, הקרב על החרמון, כיבוש המוקטעה ברמאללה ועוד. בין מפקדי היחידה: אריק שרון, אמיר מי-טל ז"ל, משה קפלינסקי וארז גרשטיין ז"ל.

עם לוחמי חטיבת גולני נמנות דמויות שהפכו למופת בקרב חיילי צה"ל, כמו אורי אילן שנפל בשבי הסורי והעדיף להתאבד מאשר למסור סודות צבאיים, שמריה וויניק שנפל ביום כיפור בקרב על החרמון, גוני הרניק שפיקד ונפל בקרב לכיבוש הבופור או רועי קליין, סגן מפקד גדוד 51, שנהרג בקרב בבינת ג'בייל במלחמת לבנון השנייה בעודו מזנק על רימון על מנת להציל את חיי חייליו.

מבנה החטיבה: חטיבת גולני נמצאת תחת עוצבת געש (אוגדה 36) שבפיקוד הצפון. היחידות שהיא כוללת הן גדוד 12 (ברק), גדוד 13 (גדעון), גדוד 51 (הבוקעים הראשון) והגדס"ר - גדוד הסיור, הכולל את יחידת אגוז (יחידת קומנדו של זרוע היבשה ללוחמת גרילה), הפלס"ר (הסיירת), "עורב" (פלוגת נ"ט), הפלחה"ן (הנדסה) והפלחי"ק (קשר).
בכל גדוד אחר של גולני יש חמש פלוגות - הפלוגה המסייעת, הפלוגה המבצעית, פלוגת החוד, פלוגת ההכשרות ופלוגת המפקדה.

תנאי קבלה: פרופיל 82-97. המיון לחטיבה הוא לא התנדבותי, כך שאי אפשר להתמיין אליה מראש. על מנת למקסם את סיכויי הקבלה, יש לסמן את החטיבה במקום הראשון במנילה.

הכשרה: רובאי 05, טירונות הכוללת 16 שבועות בבסיס האימונים החטיבתי (בא"ח גולני, "רגבים", הממוקם באזור רמת המנשה), במהלכם ילמד הגולנצ'יק המתחיל משמעת, קליעה, כושר גופני, שדאות, מקצועות (הכשרה למקצועות כמו מאגיסט וקשר) וחינוך.
לאחר הטירונות ממשיכים להשלמה לרובאי 07 ולאימון מתקדם. מדובר בעשרה שבועות של אימוני לוחמה בשטח בנוי ובשטח פתוח, הסתערות עם ה"אכזרית" (שזה השם המסורתי לכלי הרק"ם, רכב קרבי ממונע, שהגולנצ'יקים משתמשים בו) ועוד. אחר-כך מגיע מסע הכומתה, שסופו בקבלת הכומתה החומה המיוחלת בצומת גולני.
אחרי האימון המתקדם, מצטרפת הפלוגה לגדודי גולני השונים כפלוגת מסלול, שם תבצע קו תעסוקתי של ארבעה חודשים. המצטיינים יצאו לקורס מ"כים ולקורס קצינים.
המתקבלים ליח"טיות (שעברו גיבושון יח"טיות בטרום-טירונות), היחידות החטיבתיות המרכיבות את הגדס"ר, יגיעו אליהן אחרי מסלול של שנה וארבעה חודשים, הכולל אימוני חי"ר מתקדמים, אימוני לוחמה בטרור, צניחה וכדומה.

גולני, גולני שלי. חיילים בטקס כומתה

צילום׃ אופק רון כרמל

ובסדיר: לאחר תקופת ההכשרה יעברו הלוחמים לתעסוקה המבצעית, בעצם שגרתו של לוחם חי"ר. בסוף הקו מסיימים הלוחמים מסלול, מקבלים סיכת לוחם (אחרי מסע, אלא מה?). בשונה משאר חטיבות החי"ר (לבד מצנחנים), בגולני החלו באחרונה לעבור לפלוגות המבצעיות יחד עם כל הפלוגה, כך שאין צעירים בפלוגות הותיקות.
קו צפון הוא הקו הטבעי המסורתי של חטיבת גולני, אבל החטיבה עוברת גם לקוים אחרים במרכז ובדרום, ברוטציה עם שאר חטיבות החי"ר. חלק מהפעילות היא הגנתית בעיקרה, וכוללת סיורים ממוגנים בצירים המרכזיים, שמירה בעמדות, מחסומים ופטרולים. הפעילות ההתקפית קורה, לרוב, בלילות, וכוללת מעצרים של מבוקשים ופעילים, מארבים וסיורים. מדי כמה חודשים מסיים הגדוד את פעילותו במרחב, ויוצא לאימון של מספר שבועות. במקביל לפעילות השגרתית, הגדודים יוצאים לעיתים למבצעים ארוכים ומורכבים בתוך מרכזי הערים לטובת מעצר מבוקשים ופגיעה בתשתיות.

יציאות: לוחמי היחידה, בדומה ללוחמי יתר חטיבות החי"ר, יוצאים הביתה במהלך ההכשרות ליומיים בכל שבועיים - שלושה. במהלך השירות המבצעי הכול תלוי, כמובן, בסוג הפעילות ובכמות החיילים.

תפקידים במסגרת היחידה: החוגרים משרתים בתפקידי לחימה (למשל לוחם בגדוד 51) או בתפקידי תמיכה ללחימה (למשל מש"קית ת"ש בגדוד 51). הקצינים משרתים בשדרת הפיקוד הלוחמת (מפקד מחלקה, למשל) או תומכת הלחימה (למשל קצין שלישות חטיבתי).

נשק ואמל"ח: חטיבת גולני מצוידת באמצעי הלחימה הסטנדרטיים בחי"ר הצה"לי, ונוסף על כך בנגמ"שי ה"אכזרית" וה"נמ"ר" הכבדים, הנחשבים לכלים הממוגנים ביותר בשימוש הצבא. ב-2008 התחלף הנשק האישי התקני של לוחמי החטיבה לרובה הסער (רוס"ר) תבור קומנדו (מקוצר). לוחמי החטיבה מצויידים גם במקלעי מאג ונגב, מקלעי רימונים, רובי צלפים, אמצעים לראיית לילה ורקטות וטילי נ"ט.

מדים: הגולנצ'יקים לובשים את מדי החילות הירוקים וברשותם כומתה חומה. הם נועלים נעליים שחורות.

שילוב בנות: אין לוחמות בחטיבת גולני. בנות משרתות בתפקידים תומכי לחימה, למשל כמש"קית ת"ש וכמש"קית חינוך. בנות משרתות גם כמדריכות חי"ר במקצועות השונים (אמל"ח, טילי נ"ט, העברת קורס מרגמות, הדרכת קליעה וצליפה ועוד), והן משובצות בבסיסי האימון החטיבתיים והפיקודיים ובבסיסי האימונים של זרוע היבשה.

המוניטין אולי מפוקפק, אבל יש כבוד

צילום׃ אופק רון כרמל

כולם יודעים ש: גולני מסתערים ואז חושבים, או כך לפחות לפי המיתוסים הצה"ליים. רבים (ובעיקר צנחנים, כנראה) כבר תהו "איך מעץ אחד יצאו כל כך הרבה קרשים?" והשיבו ב"לאדם וחווה נתנו עלים להסתיר את הבושה, לגולני נתנו עץ שלם". המהדרין גם העלו את הקושייה "למה לגולני יש תג יחידה מרובע?" ומיהרו להשיב שזה "בגלל שהם לא מצליחים לגזור אותו".

הגולנצ'יקים עצמם, שכנראה לא ראו בית כבר לא מעט זמן, החליטו שהסיסמה המפורסמת "גולני שלי" היא בעצם כיסוי לראשי תיבות, כרגיל בצה"ל, של גברים ונשים לא נפגשים יותר, שלום לך אהובתי. אגב, אם תהיתם האם חיילי גולני כועסים על "כינויי החיבה" השונים שהוענקו להם, אפשר לספר שהם דווקא לוקחים את ההשמצות ברוח טובה, וגם יודעים להחזיר. כך, בשיר על-פי הלחן של "אל המעיין", המוקדש ליחידה הכי "לא גולנצ'יקית" בחטיבה, אגוז: "האגוזניקים / חושבים שהם גולנצ'יקים / האגוזניקים / הם סוג של צנחנים".

המרוץ לרמטכ"לות: אז ככה. אמנם רק רמטכ"ל אחד מקרב עשרת הרמטכ"לים האחרונים – גבי אשכנזי – החל את דרכו הצבאית בחטיבה החומה, ועל אף שהרמטכ"ל הנוכחי נושא בגאון כומתה אדומה, כל הסימנים מראים שסיכוייו של גולנצ'יק נוסף לענוד את דרגות הרא"ל בקרוב הולכים וגוברים. חטיבת גולני, שבעבר נטבע סטריאוטיפ צבאי מובהק בנוגע לאינטיליגנציה של לוחמיה, אם לומר זאת בעדינות, הרוויחה לאורך השנים לא מעט כבוד. לראיה, לא מעט קצינים בכירים באים מקרב חטיבה מספר 1, ואלה מתכוונים גם להמשיך הלאה בסולם הדרגות.

המסתערבים דובדבן

2012-06-09T10:25:00.002-07:00

המסתערבים: יחידת דובדבן

אומרים שבזכותם יכולים אזרחי ישראל לעלות בבטחה על אוטובוס או להיכנס ללא חשש לקניון: הלוחמים המסתערבים של דובדבן מתמחים במבצעים סבוכים בלב הערים הפלסטיניות, ושומרים על מעטה סודיות כבד

יחידת דובדבן היא יחידת חי"ר מובחרת הפועלת בשטחי יהודה ושומרון למניעת פעילות חבלנית עוינת (פח"ע), שעיקר פעילותה נעשית בצורה מסוערבת - כלומר כאשר לוחמיה מחופשים לערבים ונטמעים באוכלוסייה המקומית. לעתים מתפקדת היחידה גם בצורה גלויה. היחידה נמצאת בכוננות מבצעית בכל ימות השנה, בעודה עוסקת הן במבצעים שנקבעו מראש והן בהקפצות קריטיות עקב התרעות השב"כ. לוחמי דובדבן עוסקים במעצרים, מארבים, תפיסת אמל"ח, איסוף מודיעין ועוד, והם מתמחים בלכידת מבוקשים במבצעים מסובכים הכוללים לוחמה זעירה. לרוב, כרוכים המבצעים הללו בסיכון אישי רב ובחילופי אש מטווח קרוב, כאשר נעשה גם מאמץ לא לפגוע בחפים מפשע בדרך – משימה סבוכה במתארים עירוניים. היחידה בנויה מצוותים קטנים של לוחמים שעברו הכשרה ארוכה, בדגש על תכני לוחמה בטרור (לוט"ר). רוב פעילותה המבצעית של דובדבן מסווגת ואסורה בפרסום.

דובדבן

סמל היחידה: בסמל יחידת דובדבן מופיעה חרב פיפיות, המסמלת את תחבולתו של אהוד בן גרא בהתנקשותו בעגלון מלך מואב.

נטמעים באוכלוסייה המקומית. אימון של מסתערבים

צילום׃ דובר צה"ל

שיעור היסטוריה: דובדבן הוקמה ב-1986, כשמטרתה העיקרית ברורה: למנוע פעילות חבלנית עוינת. עוד טרם פרוץ האינתיפאדה הראשונה ב-1987 כבר גברו הצרכים המבצעיים בלחימה בשטחים, ודובדבן הוקמה בתמיכתו של אהוד ברק, אלוף פיקוד המרכז דאז, שהיה מעוניין ביחידה ייעודית שתעסוק בהסתערבות ובפעילות נקודתית כנגד מחבלים, בעיקר בגזרת איו"ש. בתחילת דרכה, הורכבו צוותיה מלוחמי שייטת 13 וסיירת הצנחנים.
בתחילה פעלה דובדבן בצורה מסוערבת בלבד, ועל עצם קיומה הוטל איסור צנזוריאלי חמור, על מנת שלא לגלות את יכולותיה ולסכן את החיילים. רק לאחר שהחלו להתפרסם בתקשורת הזרה פרטים מוטים אודות "יחידת חיסול צה"לית" מסתורית, החליט ברק, אז כבר רמטכ"ל, לחשוף את קיום היחידה.
ב-1987 מונה אורי בר לב למפקד היחידה, שהפכה בתקופתו מצוות ליחידה בסדר גודל גדודי. בשנות האינתיפאדה הראשונה פעלה היחידה באיו"ש, בעוד יחידת שמשון (שפורקה ב-1994) פעלה ברצועת עזה. באותן שנים רשמה לזכותה דובדבן אינספור מבצעים מסמרי שיער: מחבלי כנופיית "הנשר האדום" חוסלו במספרה בלב הקסבה של שכם; מחבלי כנופיית "הפנתר השחור" הופתעו מפגישה עם אישה שהחזיקה תינוק, שלוותה בקשיש עם מקל, כאשר שניהם התגלו פתאום כלוחמים חמושים. השמועות נפוצו ודובדבן הפכה לאחת המכובדות שבסיירות צה"ל.
מאז שהוקמה ביצעה יחידת דובדבן אלפי מבצעים, מסוערבים וגלויים. לאחר חתימת הסכמי אוסלו, שיצרו מציאות חדשה בה צה"ל לא יכול היה לשהות יותר במרכזי הערים הפלסטיניות, גבר הצורך בה ככוח שמסוגל לחדור למרכזי אוכלוסייה באופן חשאי. דובדבן נטלה על עצמה מידי השב"כ וצה"ל אינספור משימות מורכבות לאיתור מבוקשים בגדה – בייחוד כאלה שחיסולם היה לרועץ למדינה, והיה צורך להביאם לחקירה בישראל על מנת לחשוף מחבלים אחרים, כאלה שהוגדרו כ"פצצות מתקתקות".

בשנת 2000 נקלעה היחידה למשבר, עקב תקלה מבצעית של ירי דו"צ (דו צדדי). בעת ניסיון לעצור מבוקש בכיר, התמקמו צלפי היחידה בעמדותיהם. אחד הכוחות דיווח שהוא מזהה תנועה חשודה על גג בית סמוך, וקיבל אישור לירות לעברה. הצלפים פתחו באש לעבר הדמויות, שרק מאוחר יותר התגלו ככוח המשנה של דובדבן. שלושה לוחמים נפגעו מהירי ומתו במקום, ובהמשך המבצע נפצע לוחם נוסף מירי כוחותינו. בעקבות הכשל המבצעי הוחלט להשעות את דובדבן זמנית מפעילות מבצעית, מפקד אוגדת יהודה ושומרון הודח ומפקד דובדבן, מיקי אדלשטיין (כיום קחצ"ר), התפטר בעצמו – אלא ששלושה שבועות מאוחר יותר פרצה אינתיפאדת אל-אקצה, דובדבן חזרה לפעילות מלאה ואדלשטיין נשאר לפקד על היחידה שנה נוספת. במהלך האינתיפאדה ביצעה דובדבן שורה ארוכה של מבצעים, סיכולים ממוקדים ומעצרים ושבה להיות כוח קריטי במאבק בטרור.
ב-2002 נהרג מפקד היחידה דאז, סא"ל אייל וייס, לאחר שקרסה עליו חומה בה פגע דחפור די-9 שהרס בית של מבוקש.
דובדבן היא מהיחידות המעוטרות בצה"ל. בשנת 2001 זכתה בצל"ש הרמטכ"ל על ביצוע פעילות מבצעית באיכות גבוהה, וכך שוב ב-2005. ב-2007 קיבלו כמה מלוחמי היחידה את צל"ש מפקד אוגדת איו"ש על הצטיינות בפעילות מבצעית מורכבת בשכם ובג'נין, חלקה בתקופת מלחמת לבנון השנייה. ב-2008 קיבלה דובדבן פרס מהרמטכ"ל על הצטיינות בקרב יחידות מבצעיות, וב-2009 קיבלו שלושה לוחמים מצטיינים מהיחידה צל"ש ממפקד פיקוד המרכז, על פעילות מבצעית שביצעו בשטחים תוך הפגנת אומץ לב ומקצועיות (וגם משום שחרף הנסיבות הקשות בהן פעלו, הצליחו להימנע מפגיעה באזרחים).
מבנה: יחידת דובדבן פועלת תחת פיקוד המרכז. מפקדה הוא קצין בדרגת סא"ל.

כל מה שרציתם לדעת על הפרופיל הצבאי שלכם

איך קובעים אותו, איך משנים אותו ומה הוא משנה

כל מה שרציתם לדעת על הפרופיל הצבאי שלכם

תנאי קבלה: פרופיל 82-97 ללא סעיפים פוסלים (קבלה עד מספר משקפיים קטן ועם אסטמת ילדות שעברה בגילאים מוקדמים), ועל פי רוב קב"א 51 ומעלה. מלש"בים בעלי נתונים מתאימים המעוניינים להתנדב ליחידה נדרשים לתעדף אותה בשאלון ההעדפות; לעבור גיבוש אחוד צנחנים/דובדבן; בעלי הנתונים המתאימים יוגדרו "מאותרי דובדבן" פוטנציאליים, וכשבוע לאחר הגיוס, במהלך הטירונות, ייגשו לגיבושון דובדבן (הנערך במקביל לגיבושי היח"טיות) בן שלושה ימים, הכולל אתגרים פיזיים ומנטליים וראיון אישי. בסופו של דבר עוברים החיילים תחקור ביטחוני.
חשוב לציין שאין מאפיינים חיצוניים נדרשים. לנתוני המראה האישיים אין משמעות, כיוון שבמהלך המסלול עוברים הלוחמים הכשרות הסוואה והסתערבות.
חלק מהמתגייסים ליחידה נדרשים להתחייב לתקופת קבע, לרוב כשנה.
הכשרה: מסלול הלוחם ביחידה אורך כשנה וארבעה חודשים. בתחילה המסלול דומה מאוד למסלול הכשרת לוחמי החי"ר, אך בהמשך התכנים רחבים יותר וכוללים אימוני לחימה מיוחדים והכשרות ייעודיות. המסלול מתחיל בטירונות ואימון חי"ר מתקדם בבא"ח צנחנים שבנגב, הכוללים תכני הכרת השטח, הסתוות, אימוני פרט-חולייה, קליעה ופק"לים. לאחר מכן עוברים החיילים הכשרת לוט"ר, לו"ז, צניחה, צליפה, הכשרת ניווטים ברמה גבוהה (ניווטי שטח פתוח ובנוי), והכרת שדו"ב (שמשון ודובדבן) הכוללת מכלול תורות לחימה במתארי שטח בנוי וקרב מגע. כמו כן עוברים חלק מהלוחמים הכשרות סיערוב והסתוות. שיעור הנשירה מיחידת דובדבן עומד על כ-20% אחוזים.
ובסדיר: מסווג.
יציאות: דווקא למי שסיים את המסלול יש סיבה לשמוח. על פי השמועות, לוחמי דובדבן אפילו נהנים לרוב מחמשושים וסוגרים שבת רק אחת לשלושה שבועות, אם כי הדברים משתנים כמובן בהתאם לסד"כ, רמת הכוננות ואפילו זהות מפקד היחידה.
תפקידים במסגרת היחידה: לבד מהלוחמים, פועלים ביחידה גם תומכי הלחימה, העוסקים בתפקידי מבצעים, לוגיסטיקה, מנהלה, שלישות ועוד, העוברים כמובן סיווג גם הם ביטחוני.
נשק ואמל"ח: לוחמי דובדבן מצוידים בנשק אישי מסוג רוס"ר (רובה סער) M4 (פלטופ), ציוד אופטיקה מתקדם, אקדח אישי, רובי צלפים, ציוד הסוואה והסתערבות ואמל"ח נוסף מסווג.
מדים: לוחמי דובדבן נעים במדי החילות הירוקים ועם נעליים אדומות, כומתה אדומה, סיכת כנפי צניחה וסיכת לוחם. הם נעים ללא תג יחידה.
שילוב בנות: אין לוחמות בדובדבן, אם כי בנות משרתות בתפקידים אחרים ביחידה, למשל בתפקידים תומכי לחימה, בחינוך, בלוגיסטיקה ובת"ש.
כולם יודעים ש: "בתחבולות תעשה לך מלחמה". כנראה אין יחידה בצה"ל שהשתתפה ביותר מבצעים איכותיים מדובדבן. נהוג להגיד שדובדבן היא אחת הסיבות העיקריות לכך שאזרחי ישראל יכולים, באופן כללי, ללכת בשקט לקניון ולעלות בבטחה על אוטובוס. אומרים שלוחמי דובדבן הם סוג של מכונות מלחמה והסתערבות משוכללות, ושהם משלמים מחיר אישי ב"שריטה" רצינית – שמבחינתם, לפחות, שווה את זה. כנראה שגם המלש"בים חושבים ככה, כי באחרונה פורסם שעל כל מקום פנוי ביחידה מתמודדים 13 אנשים.
המרוץ לרמטכ"לות: רמטכ"ל עוד לא יצא מדובדבן הצעירה יחסית, אבל עושה רושם שהיום שזה יקרה אינו רחוק כל-כך.

סיירת מגלן

2012-06-09T10:23:00.001-07:00

במלחמת לבנון השניה הוכיחה יחידת מגלן כי היא לא עוד סיירת חי"ר מובחרת, אלא בעלת ייעוד ספציפי משמעותי ויכולות מבצעיות מרשימות. מי אתם, המגלניסטים?

מיכל דניאלי | פז"ם | פורסם 01/07/11 20:51:51

יחידת מגלן היא יחידה מיוחדת, המתמחה בהפעלת אמצעי מיוחדים מעבר לקווי האויב. מגלן הוקמה כיחידת נ"ט (נגד טנקים) על בסיס צוותי לוחמים מיחידות שונות ביניהן סיירת נח"ל, סיירת צנחנים ויחידת שלדג, שהתקבצו באמצע שנות ה-80 לכדי יחידה חדשה. צה"ל ממעט במסירת פרטים על היחידה, שלאורך שנים ארוכות עצם קיומה היה אסור בפרסום, ועל ייעודה. ניתן להגיד כי היא עוסקת בלוחמה בתנאי שטח מגוונים, תוך דגש רב על מקצועות הסיור, כולל ניווט רגלי ורכוב, הסוואה ועוד. מטרתה, עד כמה שידוע, היא מניעת פעילות חבלנית וארטילרית תוך לחימה תחת מסווה באמצעות אמל"ח מסווג. לוחמי היחידה נחשבים לכוח לוחם מיומן, שעוסק בציד רקטות ומשגרים, חדירה והשמדת מבנים משוריינים ועוד. יחידת מגלן זוכה לתקציב גבוה ולהשקעה רבה מצד צה"ל, וברשותה ציוד לחימה טכנולוגי מתקדם, משוכלל ומסווג.

מגלן

סמל היחידה: בסיכת היחידה מופיע עוף המגלן, על שמו קרויה היחידה. כדברי ההמנון: "בקול דממה בוטחת עם רדת ליל, יטרוף מגלן האש את טרפו". שם היחידה לא כולל ראשי תיבות.

לוחמה בתנאי שטח מגוונים, תוך דגש רב על מקצועות הסיור. מגלן

צילום׃ במחנה

שיעור היסטוריה: מגלן הוקמה ב-1986 כאחד מלקחיה המאוחרים של מלחמת יום הכיפורים. היא קמה כסיירת נ"ט שאת ייעודה הספציפית אי אפשר לחשוף במלואו עד היום. בשנותיה הראשונות פעלה בלבנון כיחידת חי"ר רגילה, שלוחמיה עברו הכשרה במסגרת הצנחנים. כבר אז החלו להשוות אותה לסיירות מבוססות בהרבה, למרות שבאותה תקופה מיעטה מגלן להשתמש בכלי הנשק המיוחדים שעמדו לרשותה, למעט באימונים.
כאשר פעלה מגלן בלבנון זכתה היחידה להצלחות אדירות, חיסלה עשרות מחבלים בשיטות חדשות ומפתיעות שחיזבאללה לא ידע להתמודד עמן וזכתה אז לכינוי "ציידת המחבלים". במהלך האינתיפאדה השנייה פיתחו לוחמי מגלן התמחות במבצעי מעצרים מורכבים, שדרשו היטמעות בשטח ויכולות פגיעה מדויקות.

כל מה שרציתם לדעת על הפרופיל הצבאי שלכם

איך קובעים אותו, איך משנים אותו ומה הוא משנה

כל מה שרציתם לדעת על הפרופיל הצבאי שלכם

עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה, הייתה מגלן אחת היחידות הראשונות שהוקפצו צפונה. הרוגי צה"ל הראשונים במלחמה הזו, לבד מההרוגים ביום החטיפה שהובילה למלחמה, היו לוחמים משורות מגלן, שנפלו למרגלות הכפר מארון א-ראס. צל"ש מפקד פיקוד המרכז הוענק ללוחם היחידה רס"ן (מיל') עמית זאבי, בנו של ראש אמ"ן לשעבר אהרון זאבי-פרקש, על הדוגמה האישית שהפגין במהלך הקרב. ב-19 ביולי 2006 נכנס הכוח אליו הצטרף זאבי בהתנדבות לתוך לבנון, במטרה לסרוק שטח ממנו נורתה אש תלולת מסלול לעבר ישראל. במהלך הקרב, בו נהרגו ונפצעו לוחמים, תפס פיקוד רס"ן זאבי, שלא היה חלק אורגני מהכוח, והוביל את לוחמי היחידה להסתערות נוכח אש האויב, תוך פגיעה במחבלים ומתן אפשרות לפינוי הפצועים.

למעשה, יש האומרים שרק במלחמת לבנון השנייה מילאה היחידה לראשונה את ייעודה האמיתי באופן נרחב. אחרי הקרב במארון א-ראס בו נהרגו שניים מלוחמי היחידה, נשלחה מגלן לעוד מבצע שכלל הסתערות על מובלעת של חיזבאללה באזור בינת-ג'בל. על פי הנאמר בתקשורת, מפקד הסיירת לא היה מרוצה מכך שמגלן נשלחת שוב לקרב שלא תואם את יכולותיה הנרחבות האמיתיות. בתגובה החליט להציג בפני מקבלי ההחלטות מבצע אחר, שימצה בצורה מוצלחת יותר את יכולות היחידה. צוותי סדיר ומילואים של מגלן פוזרו לכל אורך גזרת לבנון ועסקו בציד משגרי קטיושות, בעודם מוסווים היטב בעומק השטח. בצורה כזו הצליחו פעמים רבות לזהות ולהשמיד מטרות שחיל האוויר לא זיהה ממעוף הציפור. ב"מבצע נערי החוף" פעלה היחידה בגזרת מערב-דרום לבנון והשמידה כ-150 מטרות, בהן כ-40 משגרי רקטות. במבצע הבודד הזה, שהתפרש אמנם על ימים ארוכים, הגיעה היחידה להישגים כבירים בלחימה כנגד הקטיושות קצרות הטווח. על פעילותה במלחמה קיבלה מגלן צל"ש יחידתי מאלוף פיקוד המרכז.
מבנה: לוחמי היחידה נעים אמנם עם כומתות ונעליים אדומות, אבל הם לא שייכים לחטיבת הצנחנים אלא פועלים תחת פיקודה של עוצבת האש שבפיקוד המרכז. בראש מגלן עומד מפקד בדרגת סא"ל.

נעליים אדומות וכומתה אדומה, אבל ממש לא צנחנים. לוחמי מגלן באימון

צילום׃ במחנה

תנאי קבלה: פרופיל 82-97 ללא סעיפים פוסלים (ניתן להתקבל עם מספרי משקפיים קטנים עד בינוניים), ועל פי רוב, קב"א 48 ומעלה. במגלן מחפשים מתגייסים אמינים, אחראים, בעלי מודעות חברתית גבוהה ושאיפה למצוינות.
מלש"בים המעוניינים להתגייס למגלן נדרשים לעבור גיבוש לחטיבת הצנחנים ולהתקבל לחטיבה. לאחר הגיוס, עליהם לגשת לגיבוש היח"טיות (יחידות חטיבתיות) ולבקש להתמיין ליחידת מגלן. הגיבוש אורך שלושה ימים וכולל אימונים פיזיים, אתגרים מנטליים וראיונות אישיים. חשוב לציין שמאותרים לדובדבן לא יגיעו למגלן. דרך נוספת להגיע ליחידה היא למסיימי גיבוש מטכ"ל (לאחר מעבר יום סיירות) שלא התקבלו לבסוף לסיירת: הנמצאים מתאימים עוברים ראיון שבסופו יתקבלו או לא יתקבלו למגלן. אפשרות שלישית ואחרונה להגעה ליחידה היא נפילה ממסלול יחידות מובחרות אחרות, בדגש על סיירת מטכ"ל, קורס טיס וקורס חובלים. יחד עם זאת, כיוון שמסלול ההכשרה במגלן ארוך, לא נוטים לקבל לוחמים שכבר צברו יותר מדי פז"ם. ביחידות מובחרות, בניגוד לגדודי חי"ר, מסלול ההכשרה הראשוני דומה לזה של מגלן, ועל כן נופלים מיחידות מובחרות מתאימים ליחידה. כל העוברים נדרשים לעבור תחקור ביטחוני.
לרוב חותמים הלוחמים על תקופת קבע מסוימת.
הכשרה: מסלול היחידה, הנחשב למפרך ולמאתגר, אורך כשנה וחצי ומכשיר את הלוחמים לקראת נטילת חלק בפעילות המבצעית המורכבת. תחילתו בטירונות ובאימון חי"ר מתקדם של לוחם בחטיבת הצנחנים, המתקיימים במתכונת מקוצרת בבסיס האימון החטיבתי בבא"ח צנחנים שבנגב. שלב זה כולל גם קורס צניחה. עם סיום הטירונות עולים החיילים לבסיס היחידה במסע ארוך, בסופו הם זוכים בכומתה האדומה.
מיד אחר-כך מתחילה הכשרת החיילים כלוחמי מגלן. הם עוברים סדרות אימון הקשורות בשלל תחומים מבצעים וטכנולוגיים; סדרות ניווט, הסוואה, תצפיות, לוחמה זעירה ועוד. לקראת סוף המסלול, מתמקצעים הלוחמים בתכנים ייעודיים לפי עיסוקי הצוותים השונים.
סיום המסלול נערך בטקס סגור למשתתפים מבחוץ, בו מסיימים הלוחמים שבוע מסכם ארוך ומפרך ומקבלים, סוף סוף, את סיכת הלוחם הנכספת. לאחר מכן נערך טקס רשמי עם קהל בני המשפחות.
בכל מחזור גיוס נפתחים שני צוותי מגלן.
ובסדיר: מסווג. עם זאת, ניתן לציין שבבסיס האם של היחידה יש חדר אוכל משובח (שכבר זכה בתחרויות צה"ליות), חדר כושר משוכלל ומועדון לוחמים גדול.
יציאות: היציאות, כיאה ללוחמי יחידה מובחרת, לא נוחות במיוחד.
תפקידים במסגרת היחידה: לבד מהלוחמים, ישנם תומכי הלחימה העוסקים בתפקידי מבצעים, לוגיסטיקה, מנהלה, שלישות ועוד, ובלעדיהם לא הייתה יכולה מגלן להתקיים.
נשק ואמל"ח: לוחמי היחידה מצוידים בנשק אישי מסוג רוס"ר (רובה סער) M4 (פלטופ) מסוגים שונים, ציוד אופטיקה מתקדם, רובי צלפים, ציוד הסוואה ואמל"ח משוכלל מסווג.
מדים: הלוחמים נעים במדי החילות הירוקים ובנעליים אדומות ועם כומתה אדומה, ועונדים סיכת מגלן, כנפי צניחה ואת תג היחידה.
שילוב בנות: אין לוחמות במגלן, אם כי בנות המשרתות בתפקידים אחרים ביחידה, למשל בתפקידים תומכי לחימה, בחינוך, בלוגיסטיקה ובת"ש.
כולם יודעים ש: למגלניסטים יש ייעוד מיוחד וציוד מתקדם – גם אם לא כולם יודעים מהו בדיוק. השם של מגלן הולך לפניה כבר לא מעט שנים, אבל דומה שעד למלחמת לבנון השנייה עיקר תפקודה היה כסוג של סיירת חי"ר נוספת. בעקבות הצלחתה במלחמה האחרונה, התברר שהייעוד המקורי שלה עדיין נחוץ, ועל כן היא זוכה לכבוד לא רק במלחמות פתע בארצות אחרות, אלא גם בפעילות השוטפת. כשנדרשים פיתרונות יצירתיים – צריך לגשת למגלן. בעוד אויבי ישראל הולכים יותר ויותר לקראת פעילות הכוללת רקטות והסתוות במרכזי אוכלוסייה, עושה רושם שמגלן תהיה עסוקה במערכות הקרובות.
המרוץ לרמטכ"לות: עדיין לא ענד את דרגות הרא"ל לוחם שצמח או פיקד על מגלן, אבל לא במקרה שמות רבים מפקדיה בולטים כמועמדים עתידיים לרמטכ"לות.

פלס"ר שריון: החי"רניקים שמתקדמים לפני הטנקים

2012-06-09T10:22:00.003-07:00

פלס"ר שריון: החי"רניקים שמתקדמים לפני הטנקים

הם מתקדמים לפני כוחות השריון, אבל לא מבינים שום דבר בטנקים; הם זוכים להכשרות מגוונות ולמוניטין לא רע, מתחרעים על ההאמרים וכשהאקשן מגיע, הם בפרונט. הכירו את פלס"ר 7 ופלס"ר 401

מיכל דניאלי | פז"ם | פורסם 04/07/11 13:01:16

הלוחמים בפלס"רי השריון הם חוד החנית ו"החי"רניקים" של חטיבות השריון. הם האמונים על פתיחת הציר לפני החטיבה, ועל כן מוכשרים לתנועה חשאית ולאיתור ונטרול מארבים וכוחות אויב, כמו גם לאיסוף מודיעין ולביצוע משימות מיוחדות. הפלס"רים הם "מלכי הסיור", ונחשבים למקצועיים ביותר בתחום זה. להבדיל מחטיבות החי"ר, המתקדמות בקצב רגלי, חטיבות השריון דוהרות קדימה, גומאות שטחים ניכרים בעזרת הטנקים בזמן קצר. לוחמי הפלס"רים בשריון הם עמוד האש שלפני המחנה.
ההשוואה בין פלס"רי החי"ר לפלס"רי השריון אינה נכונה, כיוון שהייעוד והמשימות שונים. חשוב לציין גם כי לוחמי פלס"רי השריון בכלל לא מתפעלים טנקים, על אף שהם שייכים לכוחות השריון.

כשהאקשן מגיע, הם בפרונט

צילום׃ ירדן בן עמי

פלס"ר 7 ופלס"ר 401 סדירים, בעוד פלס"ר 188 הוא כוח מילואים – אם כי באחרונה פורסם כי גם בחטיבה 188 תוקם בשנים הקרובות פלוגת סיור רגלית סדירה. לחטיבות שריון במילואים יש פלס"רים נוספים במילואים.

סמל פלס"ר 7

סמל פלס"ר 401

סמל: סיכת לוחם פלס"ר 7 כוללת בתוכה איור של טנק, שקנהו מזדקר מעלה בצורת חוד – מה שמדמה את ייעוד הפלס"רים כחוד החנית של חטיבות השריון.
סיכת לוחם פלס"ר 401 כוללת גם היא טנק שקנהו מזדקר מעלה, זוג כנפיים ואיור של נמר בלב הטנק.

שיעור היסטוריה: פלס"ר 7 הוקם ב-1948, עם הקמת צה"ל, והחל מיד בפעילות מבצעית ענפה בראש החטיבה, תוך העברת מודיעין לאחור. במלחמת ששת הימים סייעה הפלוגה בקרב רפיח, פעילות עליה קיבלה לא פחות מתשעה צל"שים יחידתיים. במלחמת יום הכיפורים אירעה הטרגדיה של הפלס"ר, כשלוחמיו נשלחו באמצעות נגמ"שים לסייע לחיילי גולני שנקלעו למארב ברמת הגולן; הפלס"ר נכנס לקרב וחילץ את הלוחמים. בעת הסעת פצועי והרוגי גולני לנקודת איסוף, נורו על הפלס"ר טילי נ"ט. הוא חזר לתקוף את הקומנדו הסורי, וספג מכה קשה: 24 לוחמים נהרגו, ופלס"ר 7 נמחק למעשה מהיסוד. הקומנדו הסורי ספג אבידות כבדות, ולכן נכשל במשימתו לתקוף מאחור ולהשמיד את טנקי חטיבה 7 הספורים שלחמו בעמק הבכא.
הפלוגה פורקה והוקמה שוב רק ב-1986, כיחידה מטכ"לית. כל הידע הארגוני, תורת הלחימה, הפיקוד וההדרכה פשוט נמחקו במלחמת יום הכיפורים, ועל כן הוקם הפלס"ר מחדש, מאפס.
מקור פלס"ר 401 בשנת 1968, כאשר היחידה הוקמה כפלוגת הסיור של חטיבה 401, פעלה בעיקר בחזית המצרית ובאזור תעלת סואץ במסגרת מלחמת ההתשה, ופורקה מספר פעמים. בשנת 2006 קיבלה פלס"ר 500 את שמה ההיסטורי פלס"ר 401, ומאז היא פועלת במתכונת הנוכחית שלה.
מבנה הפלס"רים: פלוגות הסיור של השריון מחולקות למחלקות, בדומה לפלוגות רגילות. המחלקות מחולקות לפי המחזורים: למשל, בצוות נוב' 09 (הכוונה לצוות שהתגייס בנובמבר 2009) יש פק"ליסטים שונים, שאמונים על תחומים שונים, כמו כלי נשק ספציפי או הסוואה.

כל מה שרציתם לדעת על הפרופיל הצבאי שלכם

איך קובעים אותו, איך משנים אותו ומה הוא משנה

כל מה שרציתם לדעת על הפרופיל הצבאי שלכם

תנאי קבלה: לפלס"רים מתקבלים המתגייסים לחיל השריון, כאשר נדרשים פרופיל 82-97 ללא סעיפים פוסלים וקב"א גבוה. לאחר ההגעה לטירונות שריון מתבצע גיבוש בן יומיים לפלס"רים, הכולל אתגרים פיזיים ומנטליים, וכמו כן סיווג ביטחוני. החיילים העוברים יחולקו בין פלס"ר 7 ו-401, ויחלו את הכשרת כלוחמי סיירת.
הכשרה: ההכשרה בת השנה וחודשיים דומה לזו של סיירות החי"ר, אם כי רוב הדגש הוא על מקצועות הסיור. החיילים עוברים טירונות חי"ר רגילה האורכת ארבעה חודשים (ברמת רובאי 05), יחד עם חטיבות החי"ר. חיילי פלס"ר 7 מבצעים את הטירונות יחד עם טירוני אגוז, ואילו חיילי פלס"ר 401 מבצעים את הטירונות יחד עם טירוני גדס"ר נח"ל. לאחר מכן ממשיכים הלוחמים לעתיד לאימון מתקדם באורך כחודשיים (רובאי 07), ולבסוף עוברים להכשרה ביחידה עצמה.
עם ההגעה ליחידה, כוללת ההכשרה מעבר שבועות לחימה ייעודיים (לוחמה בשטח בנוי, סבוך, פתוח, אימוני קרב מגע, אימוני לוחמה זעירה ועוד). מקצועות הסיור נלמדים לעומק – ניווט רגיל ורכוב, בלילה ללא אור ירח, באזורים קשים, תוך שימוש באמצעי התמצאות מועטים; פתיחת צירים; הכוונת כוחות מוסקים, רכובים ורגליים; הסוואה; תצפית; פטרול; ועוד, תוך שילוב הכשרות על רכבים צבאיים מסוג האמר בפעילות. בנוסף, עוברים החיילים קורס מקצועי בן חודש הקרוי קס"ס (קורס סיור ייעודי), המתבצע בבית הספר לאיסוף קרבי. במהלכו לומדים החיילים את מקצועות הסיור לעומקם, ונחשפים לייעודי הסיירת בעת מלחמה. עם סיום המסלול עוברים החיילים סדרות סיכום קשות ומאתגרות, שבסופן, לאחר מסע צוותי בן כ-60 ק"מ, הם מקבלים את סיכת הפלס"רון בטקס מרגש.

לא מתעסקים עם הטנקים. פלס"ר שריון

צילום׃ גל פורנברג

ובסדיר: לוחמי הפלס"רים מבצעים את תפקידם הייעודי בשעת מלחמה, ובשגרה עוסקים בביצוע מארבים, מעצרים ועוד. יחסית לכוחות חי"ר ושריון רגילים, גם הבט"ש שלהם די מעניין, כיוון שהם מקבלים את המשימות העיקריות בגזרה. מבחינת תנאים, במהלך ההכשרה הם כמובן לא משהו, אבל כשמגיעים לבסיסי היחידה זה משתפר.
יציאות: גם היציאות משתפרות לאחר המסלול. במהלך המסלול יוצאים בערך אחת לשבועיים, וכלוחמים אפשר אפילו להגיע לתנאי חמשושים, בהתחשב כמובן בתנאי סד"כ וכוננות.
תפקידים במסגרת היחידה: למעט לוחמי הסיור, משרתים בפלס"ר גם שלל תומכי לחימה, ממש"קית ת"ש וכלה בגורמי לוגיסטיקה.

נשק ואמל"ח: ללוחמי פלס"רי השריון נשק אישי של לוחמי חי"ר, ובנוסף לכך הם עושים שימוש נרחב באמצעי תצפית וסיור, וכן בהאמרים ובג'יפים.
מדים: הלוחמים נעים במדי החילות הירוקים, בכומתה שחורה ובנעליים שחורות, ועונדים סיכת פלס"ר שריון.
שילוב בנות: אין לוחמות בפלס"רים, אם כי בנות משרתות בתפקידים תומכי לחימה, למשל כמש"קית חינוך, וכן מדריכות את הלוחמים לאורך ההכשרה כמדריכות מקצועיות בשלל תחומים.
כולם יודעים ש: הפלס"רניקים זוכים לשירות משמעותי, מאתגר, מיוחד, מעניין ומובחר. הם טועמים מכמה עולמות – מצד אחד לוחמי סיירת, מצד שני סוג של שריונרים, גם אם בטנק הם בעצם לא נוגעים. הם זוכים להכשרות מגוונות, מתחרעים על ההאמרים וכשהאקשן מגיע, הם בפרונט. מה עוד צריך?
המרוץ לרמטכ"לות: לא מעט רמטכ"לים שירתו בתחילת דרכם בפלס"רים שונים – אבל פלס"רי השריון עדיין לא הנפיקו נציגות בקומה ה-14 בקריה.

עוקץ: על כלבנים, כלבים ומה שביניהם

2012-06-09T10:21:00.003-07:00

עוקץ: על כלבנים, כלבים ומה שביניהם

כלבנים המשרתים ביחידת עוקץ עושים שימוש באמצעי לחימה חי – הכלבים; הלוחמים נקשרים להולכים על ארבע ויחד הם מסכלים פיגועים, מאתרים נשק ומונעים פגיעה בכוחות צה"ל

יחידת הכלבנים עוקץ מפעילה כלבי תקיפה, מרדף, חילוץ, הצלה, גישוש ואיתור אמל"ח וחומרי נפץ, כאשר הכלבנים והכלבניות חוברים לכוח קיים בשטח לביצוע משימות מבצעיות מגוונות בכל הגזרות, ומועסקים גם במשימות שגרתיות במחסומים באיו"ש. מטרתה המבצעית של עוקץ היא סיכול טרור ומניעת פגיעה בכוחותינו, והיא נחשבת לאחת מיחידות הכלבנים הטובות בעולם, כשיחידות רבות מחו"ל באות להתרשם ממנה באופן תדיר.

הכלבים הם, למעשה, האמל"ח של היחידה. לוחמי עוקץ

צילום׃ getty images

השימוש בכלב מנצל את חושי הריח והשמיעה המפותחים שלו, וכן את שיניו החדות לתקיפה ואת גופו הגמיש, היכול להתפתל ולהיכנס למקומות צרים. כך לדוגמה ייעשה שימוש בכלב של עוקץ בסריקת בית חשוד, טרם כניסת הכוחות האנושיים. במידה ויהיה בבית מחבל – יגלה אותו הכלב ויתקוף אותו. חיילי עוקץ וכלביהם הולכים בדרך כלל בראש הכוח, יחד עם המפקד.
הכלבים הם, למעשה, האמל"ח ביחידה הזו; הקשר בין הכלב למפעילו הוא אישי מאוד. החייל מקבל את הכלב במהלך המסלול, ומבלה איתו בצמוד זמן רב. היחסים ההדוקים ביניהם חשובים לפעילות המבצעית, ומהווים חלק בלתי נפרד מאופי היחידה. טמון בכך גם לא מעט שברון לב, שכן כלב שנהרג בזמן פעילות מבצעית הוא עבור המפעיל כמו חבר שנהרג. סמוך לבסיס היחידה נמצא בית קברות ללוחמים ההולכים על ארבע, שנפלו בפעילות מבצעית.

תג היחידה, עליו מופיע כלב. יחידת עוקץ

סמל היחידה: בשנת 2007 יצא תג יחידה רשמי ליחידה, ובו מופיע, באופן מפתיע, כלב. גם בסיכת היחידה מופיעה דמותו של כלב.
שיעור היסטוריה: ב-1939 הוקם "ארגון נוהגי כלבי כשירות", יחידת הכלבנים של ההגנה. הכלבים שאולפו על ידי לוחמי ההגנה פעלו במגוון משימות בהן איתור מטענים, גישוש ואבטחה. ב-1974, עקב ריבוי פיגועי הטרור בתחילת שנות ה-70, התמקמה מה שתהפוך להיות יחידת עוקץ של צה"ל בבסיס סירקין. יחידת הכלבים ללוחמה בטרור, שתפקידה הראשוני היה לאמן כלבים לתקיפת חוטפים בפיגועי מיקוח, מנתה 11 חיילים עליהם פיקד נגד. במהלך שנות ה-70 וה-80 השתתפה היחידה בעשרות מבצעים חשאיים, ופעלה תחת מעטה רב של חשאיות.
ב-1980 קיבלה היחידה חשיפה ראשונה, במבצע שחרור בני הערובה בקיבוץ משגב עם. חיילי עוקץ חברו ללוחמי סיירת מטכ"ל וביצעו פריצה מוצלחת לנטרול המחבלים, שתפסו בני ערובה בחדר הילדים של קיבוץ משגב עם. במלחמת לבנון הראשונה כבר פעלה היחידה בצורה גלויה בצד הכוחות הלוחמים.
ב-1988, במהלך מבצע "כחול וחום" בלבנון, נעשה ניסיון כושל להשתמש בכלבים שלגופם הולבשה חגורת נפץ: הכלבים היו אמורים לרוץ לבונקרים של מחבלים ולהתפוצץ בהם, אך הפעולה לא צלחה, ומאז לא עשתה עוד היחידה שימוש ב"כלבים מתאבדים". במלחמת לבנון השנייה השתתפו חיילי היחידה בפעילות רבה בעומק לבנון, יחד עם לוחמי שייטת 13 וסיירת מטכ"ל. במהלך מבצע "עופרת יצוקה" איתרו כלבי עוקץ כ-30 מטעני חבלה. שלושה מהכלבים נהרגו.
מבנה: יחידת עוקץ היא יחידה מטכ"לית, הכפופה ארגונית למרכז להטסה ולהכשרות מיוחדות (המרהו"ם) שבמתקן אדם, בסיס הדרכה הפועל תחת מקחצ"ר (מפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי) שבזרוע היבשה. זאת, על אף שהמיון ליחידה נערך דרך גיוס לחטיבת כפיר.
היחידה מתחלקת למספר פלגות: תקיפה (כלבים המשמשים לתקיפה כנגד גורמי פעילות חבלנית עוינת), חנ"מ (כלבים שתפקידם לאתר חומרי נפץ), אמל"ח (כלבים שתפקידם לאתר אמצעי לחימה, נשק ותחמושת מסוגים שונים. יחד עם כלבי החנ"מ, פועלים בעיקר בצוותי המעברים, שתפקידם לאתר אמל"ח בכלי רכב ובסחורות על מנת למנוע פיגועים בעורף מדינת ישראל. משמשים גם לאיתור מנהרות), חילוץ והצלה (כלבים שתפקידם לאתר ניצולים וסימני חיים באזורי אסון ולסייע בחילוצם), וגישוש ומרדף (כלבים המסוגלים להתחקות אחר עקבות, ולאתר אדם הנמצא במנוסה. המטרה היא סימון ונטרול מסתננים באמצעות מרדף אחר נתיב העקבות, בעיקר באירועי חדירה לגדר).

כל מה שרציתם לדעת על הפרופיל הצבאי שלכם

איך קובעים אותו, איך משנים אותו ומה הוא משנה

כל מה שרציתם לדעת על הפרופיל הצבאי שלכם

תנאי קבלה: פרופיל 82-97 ללא סעיפים פוסלים וקב"א גבוה; הגעה לחטיבת כפיר ומעבר גיבוש ליחידת עוקץ. הגיבוש כולל משימות פיזיות, ראיון אישי ומבחן מעשי עם כלב. לבעלי היכרות וקשר טוב עם כלבים יש נקודת פתיחה טובה יותר לקבלה ליחידה. מהחיילים המתקבלים לעוקץ מצופה להיות אמינים, בעלי אינטליגנציה כללית ורגשית ואחריות רבה, שכן במהלך השירות הסדיר נדרשים לוחמי עוקץ לא פעם לפעול לבד תוך חבירה לכוח אחר. העוברים את הגיבוש יעברו סיווג ביטחני ויתחילו טירונות במחלקת עוקץ, בעוד השאר ימשיכו במסלול בחטיבת כפיר.
בנות יכולות לתעדף "עוקץ" בשאלון ההעדפות, לעבור גיבוש לוחמות ולעבור גיבוש עוקץ לאחר גיוס לקרקל. בנות לא מצטרפות על פי רוב למבצעים ולפעילויות התקפיות, ונדרשות להתחייב ל-36 חודשי שירות חובה.
הכשרה: מסלול הכשרת הלוחם בעוקץ אורך כ-17 חודשים. הוא מתחיל בגיוס לחטיבת כפיר, ולאחר מעבר גיבוש הוא כולל טירונות (ברמת רובאי 05) שאורכה ארבעה חודשים. בטירונות מתרגלים תנאי שדאות, קליעה, תכנים בסיסיים ועוד, ולאחריה עוברים החיילים לאימון מתקדם (ברמת רובאי 07) שנמשך חודשיים. המחלקה המיועדת לעוקץ נפרדת משאר המיועדים לשירות בחטיבת כפיר, אך מצורפת לאחת הפלוגות בחטיבה.

בתום האימון המתקדם מגיעים החניכים ליחידה, ומתחיל אימון לוחם הנמשך ארבעה חודשים וכולל שלבי ניווט, לוחמה בטרור, לוחמת שטח בנוי וסבוך ולחימה מתקדמת. השלב האחרון והארוך במסלול הוא האימון הכלבני, שאורכו שמונה חודשים. כל אחד מהכלבנים לעתיד עובר אימון ייעודי במסלול שיועד לו, לאחר חלוקה למגמות. הכשרת האילוף הבסיסי מבוצעת על ידי מאלפי כלבים; השלב השני כולל חבירה לכלב, אילוף, משמעת ועוד. המסלול שעוברים הלוחמים והלוחמות ביחידת עוקץ מרתק במיוחד, כיוון שהאמל"ח שהם מוכשרים להשתמש בו הוא בעיקר הכלבים עצמם.
ובסדיר: החיילים עוסקים כאמור בחבירה לכוחות, סריקת מבנה במהלך מעצר לאיתור מחבלים, סריקות בשטח סבוך ופתוח, מארבים כנגד מחבלים, סריקת כלי רכב וסחורות במחסומים הקבועים ובמעברי התפר, פתיחת ציר או גדר מערכת, סריקת חפצים חשודים ועוד.
באשר לתנאים במסגרת היחידה, הם לא רעים בכלל. למרות שחלק מהזמן נמצאים עם הכוחות אליהם חוברים, בסיס האם של היחידה במרהו"ם הוא די מפנק וכולל מגורים ברמה סבירה ביותר, חדר אוכל לא רע בכלל ואפילו חדר כושר. אפשר להגיד שהפיצוי לעבודה הקשה, לאימונים הרבים ולפעילות המבצעית הם התנאים.
גם הכלבים עצמם לא יוצאים מקופחים מבחינת תנאי שירות, שכן ביחידה קיים מתחם כלבייה נרחב ומשוכלל, עם רצפה העשויה מחומר המונע החלקה ופציעות בכפות הרגליים, כלובים מרווחים ושירותי וטרינריה, אשפוז ורפואת שיניים. קיים אפילו חדר כושר לכלבים, הכולל מסילות ריצה מיוחדות ובריכה טיפולית לכלבים שנפגעו בפעילות מבצעית.

בהתחלה זילזלו בהם, היום אף יחידה מובחרת לא יוצאת לפעילות בלי כלבן

צילום׃ getty images

כאשר כלב נהרג, פעמים רבות נפגע גם המוליך הלוחם שלו מבחינה נפשית. במקרים כאלה רבים החיילים הבוחרים לחזור ליחידה לתפקידי הדרכה, ונדירים הם המקרים בהם בוחר המוליך לחזור לפעילות עם כלב אחר. עם תום שירותם הסדיר של החיילים, הם מקבלים לעתים את הכלב הצמוד אליהם הביתה – אם הכלב מתקרב לגיל מאוחר והוא אינו שמיש יותר מבחינה מבצעית. הדבר גורם לאושר עצום אצל המשוחררים, הקשורים מאוד לכלבים.
יציאות: אחרי ההכשרה היציאות הביתה הן לרוב טובות, ויכולות להגיע אפילו לחמשושים. הכלבים לא יוצאים עם החיילים הביתה, אלא ממתינים לשובם בבסיס, פרט למקרים יוצאי דופן במיוחד.
תפקידים במסגרת היחידה: לבד מתפקידי הכלבנים הלוחמים, משרתים ביחידה חיילים וחיילות בתפקידי שלישות, מנהלה, לוגיסטיקה ועוד, וכאמור גם גורמי וטרינריה, מפעילי חדר כושר וכדומה.

נשק ואמל"ח: הכלבים הם האמל"ח של יחידת עוקץ. זהו אמל"ח ביולוגי, בעל חיים שיש להיקשר אליו, להכשירו ולאמנו למשימות העומדות בפניו. רוב הכלבים ביחידה הם בעיקר ממיני רועה גרמני, בלגי והולנדי. אלה כלבים בעלי יכולת פיזית חזקה, משמעת גבוהה והתמדה. בכלבייה שבמרהו"ם מגדלת היחידה כלבים החל מרגע לידתם, לטובת הייעודים השונים. כל כלב מוצמד לפלגה מסוימת בהתאם לתכונותיו: הכלבים החזקים וחסרי הפחד יהיו כלבי תקיפה, כלבים ממושמעים ושקטים מאוד יהיו כלבי חנ"מ, כלבים בעלי חוש ריח מפותח יהיו כלבי מרדף וכן הלאה. הכלבים עצמם עוברים הכשרה ממושכת הרבה לפני שהם בכלל פוגשים את הלוחמים, המתבצעת בעזרת מאלפים מקצועיים.
מדים: חיילי היחידה עונדים את סיכת היחידה, חובשים כומתה אדומה, נעים בנעליים אדומות ועם תג היחידה.

שילוב בנות: בנות משרתות בעוקץ בתפקידים קרביים ככלבניות, אם כי אינן מצטרפות ליחידות מובחרות בפעילות. הלוחמות לוקחת חלק בפעילות מבצעית באיוש מחסומים, בדיקות, סיורים ועוד, כמו גם בפעילות חודרת, למשל באיו"ש. בנות משרתות גם כמאלפות, וגם בתפקידים תומכי לחימה – שלישותיים, מנהלתיים, לוגיסטיים ועוד.

כולם יודעים ש: גם אם מפקדים ביחידות מבצעיות נהגו בעבר לזלזל ביכולתם ובחשיבותם של הכלבים, היום לא זזות היחידות המובחרות בלי כלבנים צמודים שיפעילו כלבים לסריקת מבנים מחשד למלכודים וממיקושים או מחשש למחבלים. רבים המלש"בים שנשבו בקסם הקונספט של שירות עם בעלי חיים, ורבים מנסים להתקבל ליחידה המבוקשת.
המרוץ לרמטכ"לות: רמטכ"ל מעוקץ לא היה בינתיים, וגם לא סביר שיהיה. בכל זאת מדובר בכוח חובר, ולא בהכשרה המובילה לבסוף לפיקוד טקטי.

נטמעים בשטח: יחידת המסתערבים של מג"ב

2012-06-09T10:20:00.002-07:00

נטמעים בשטח: יחידת המסתערבים של מג"ב

יחידת המסתערבים של משמר הגבול (ימ"ס) ביצעה אינספור מבצעים מוצלחים שאי אפשר לדבר עליהם, והכל מבלי לעורר חשד. חטיפות, נטרול מחבלים, חיסולים: כל מה שאפשר לספר על הפעילות המסווגת

הבאת מודיעין, חטיפות, נטרול מחבלים, חיסולים, טיפולים בהפרות סדר ומעצרים: המשימות שממלאת יחידת המסתערבים של משמר הגבול, בשטח עוין ובתנאים קשים, לא הופכות פשוטות יותר כאשר הפעילות מתבצעת תוך היטמעות באוכלוסייה המקומית.
יחידת העילית פועלת משנות ה-90 תוך שימוש בשיטות הסוואה, היטמעות בשטח והתחפשות, וכל זאת על מנת להגיע הכי קרוב ליעדים מבלי לעורר חשד. פעילות הלוחמה בטרור מתאפיינת בצוותי פעולה קטנים המפעילים תחבולות כנגד מטרות, תוך שימוש במודיעין ושיתוף פעולה עם יחידות אחרות. תוך הכשרתם, לומדים לוחמי הימ"ס את מנהגי הכפרים השונים, את דרך הדיבור, על החמולות ועל יחסי הכוחות ביניהן, ומנצלים את המידע הקריטי להסתערבות.

פועלים בשטח עוין ובתנאים קשים. יחידת המסתערבים של מג"ב באימון

צילום׃ דובר צה"ל

סמל היחידה: בסיכת הימ"ס משולבות כנפיים יחד עם חרב ועם סמל מג"ב, מגדל שמירה המתנשא מעל מצודת טיגרט, המסמל כוח, עוצמה ונחישות.

כוח, עוצמה ונחישות. סמל הימ"ס

שיעור היסטוריה: עם פרוץ האינתיפאדה הוטל הן על צה"ל והן על מג"ב להפחית את רמת האלימות בשטחים. במסגרת זו הוקמה הימ"ס, לצד יחידות המסתערבים דובדבן ושמשון. הקמת הימ"ס הוטלה על רפ"ק אלי אברם, בוגר היחידה ללוחמה בטרור, שהתמנה למפקדה הראשון של הימ"ס באזור יהודה ושומרון. ב-1991 נהרג אברם בעת ניסיון פריצה לבית במזרח ג'נין. על כך הוענקו לו לאחר נפילתו עיטור האומץ והגבורה של המשטרה וכן צל"ש מפקד פיקוד המרכז.
מרבית המידע אודות פעילות הימ"ס נותרת חסויה. לזכותם של הלוחמים נזקפים מאות מעצרים מוצלחים של מחבלים, ופעילות מבצעית אינטנסיבית רבה. לאורך השנים זכו היחידות השונות בימ"ס במגוון צל"שים, על פעילות יוצאת דופן בלחימה בטרור ועל הפגנת תעוזה, אומץ, דבקות במשימה וקור רוח.
מבנה: יחידת המסתערבים, הפועלת במסגרת משמר הגבול ובכפיפות לשב"כ, מורכבת ממספר יחידות משנה הפזורות בארץ לפי אזורים ומרחבים. ימ"ס איו"ש פועלת באזור יהודה ושומרון תחת פיקוד צה"ל ושירות הביטחון הכללי, ומתמחה בלוחמה בשטח בנוי; ימ"ס ערבה פעלה בעבר ברצועת עזה, אך לאחר ההתנתקות עברה לפעילות נגד מחבלים המנסים להיכנס לישראל מעזה או ממצרים; וימ"ס ירושלים פועלת בתחום מחוז ירושלים ומתמחה בעבודה מסוערבת באוכלוסייה אזרחית.
תנאי קבלה: פרופיל 82-97 ללא סעיפים פוסלים. יש לתעדף בשאלון ההעדפות את "משמר הגבול (מג"ב)"; להתגייס למשמר הגבול; לעבור את גיבוש ימ"ס, הנערך לאחר טירונות בת ארבעה חודשים. הגיבוש נחשב לקשה ולמאתגר, אורך שלושה ימים וכולל מאמצים פיזיים ומנטליים ומבחני אמינות; וכן לעבור סיווג ביטחוני. לוחמי הימ"ס נדרשים להתחייב לשנת קבע לפחות.
אין קשר בין מספר יחידות הערבית שנלמדו בתיכון או המראה החיצוני ובין קבלה ליחידה. בניגוד לשמועות, אין דרך להגיע לימ"ס מגיבוש צנחנים.
הכשרה: לאחר שהחיילים עוברים את טירונות מג"ב (רובאי 05) בת 16 השבועות, הכוללת תכני קליעה, לוחמה בטרור, חבלה, קשר, שדאות ועוד, הם עוברים את גיבוש הימ"ס ומתקבלים ליחידה. במסגרת קורס ימ"ס בן 13 שבועות המתקיים בבה"ד משמר הגבול, עוברים החיילים הכשרות שונות, תוך מתן דגש רב למגע פיזי ומגע קרוב: לוחמה בטרור, שליטה והפעלת כלי נשק שונים, קרב מגע, לוחמה פנים אל פנים, לוחמה בשטח בנוי ועוד. ההכשרה כוללת גם שבועות ייעודיים בתחומי ההסוואה, ההסתערבות והלוחמה הזעירה. לאחר סיום הקורס מתקיימת השלמה יחידתית ביחידה אליה מגיע הלוחם, הנמשכת מספר חודשים. אז נדרשים מירב הלוחמים לצאת לקורס מפקדים כחלק מהמסלול, בסיומו יוכשרו ברמת רובאי 08.

אין קשר בין המראה החיצוני ובין קבלה ליחידה. הימ"סניקים מתכוננים להסתערבות

צילום׃ דובר צה"ל

ובסדיר: כלל המשרתים ביחידת המסתערבים הם שוטרים בקבע או בסדיר. לאחר סיום המסלול נהנים הלוחמים מתנאי ת"ש טובים יחסית, עוברים אימונים בעצימות גבוהה ויוצאים לפעילויות מבצעיות אינטנסיביות ומורכבות, אליהן הם מוקפצים לעתים, כלומר ניתנת להם התרעה קצרה. הפעילות נערכת בעיקר באיו"ש ובמזרח ירושלים. היחידה פועלת גם במישור הפלילי, בעיקר באזור הנגב, הגליל והערבה, בתפיסת הברחות, במעצר סוחרים סמים וכן הלאה. באחרונה החלה היחידה לפעול גם בשיתוף עם משטרת ישראל, במבצעים מורכבים גם בתחומי הקו הירוק. לוחמי הימ"ס פועלים כמסתערבים בחלק מהמבצעים.
יציאות: לאחר המסלול, היציאות הביתה לא רעות בכלל ויכולות להגיע גם לחמשושים – תלוי בסד"כ וברמת הכוננות.
תפקידים במסגרת היחידה: תפקידי הלוחמים השונים מסווגים. בנוסף להם משרתים ביחידה גורמים בתפקידי שלישות, מנהלה, לוגיסטיקה וכדומה.
נשק ואמל"ח: מסווג.

מדים: הלוחמים נעים במדי מג"ב, מדים אפורים-ירוקים, עם נעליים שחורות וסיכת ימ"ס. לעתים הם נעים על אזרחי מטעמי ביטחון שדה, ונושאים אקדח.
שילוב בנות: בנות משרתות בימ"ס בתפקידים תומכי לחימה.
המרוץ לרמטכ"לות: עדיין לא הפך לוחם ימ"ס לרמטכ"ל – אולי כיוון שלא מדובר ביחידה צה"לית אורגנית.
כולם יודעים ש: הסיסמה הלא רשמית של הימ"ס היא, איך להגיד, שנויה במחלוקת: "כשהאדמה תרעד והברק יכה - כל אם ערבייה תבכה". הסיסמה הזו היא אחת הסיבות לחילוקי הדעות על נחיצותן של יחידות המסתערבים ככלל. רבים רואים בהן יחידות חיסול מסוכנות, הפוגעות במידה כזו או אחרת באישיותם של הלוחמים. מצד שני, רבים טוענים כי יעילות לוחמי הימ"ס לא יכולה אפילו להימדד, שכן מאז הקמתה ביצעו לוחמיה אלפי פעולות שהסתיימו בהצלחה כבירה – ואין לדעת מה היה קורה אילולא הפעולות הללו. כך או כך, הימ"ס עדיין נחשבת ליחידת עילית נחשקת שמגרה את הדמיון. כיחידה שרוב פעילותה מסווגת, דווקא חשיפת נתן בשבקין, מתמודד ב"הישרדות", כלוחם ימ"ס לשעבר, תרמה גם היא לפופולריות היחידתית.

669 יחידת החילוץ

2012-06-09T10:20:00.000-07:00

669: החתולים המחלצים

יחידת החילוץ והפינוי הקרבי המוטסת היא אחת היחידות המובחרות ביותר בצה"ל, ותפקידה חילוץ לוחמים תחת אש, פינוי פצועים ואיתור נעדרים. הכירו את החיילים עם ההכשרות הכי שוות בצה"ל

669 היא יחידת החילוץ והפינוי הקרבי המוטסת של חיל האוויר, והיא נחשבת לאחת היחידות המיוחדות בצה"ל. ייעודה הוא חילוץ טייסים, שנטשו את מטוסם בשטח אויב, אך היא משמשת גם לחילוץ כוחות לוחמים תחת אש, פינוי פצועים משדה הקרב, חילוץ מטיילים שנפצעו, חילוץ צוותים ימיים, פינוי מוטס של פצועים לבתי חולים וביצוע סריקות אוויריות וקרקעיות לאיתור נעדרים. היחידה בכוננות 24 שעות ביממה, בכל ימות השנה. לוחמי 669 שומרים על כשירות מבצעית, טכנית ורפואית גבוהה, ומתניידים בעזרת מסוקי חיל האוויר. כ-70% מפעילותה הכוללת של היחידה נעשית בתחום האזרחי.

החתול המפורסם עם העיניים הירוקות

סמל היחידה: סמל יחידת 669 הוא החתול השחור המפורסם בעל העיניים הירוקות, ולכן נקראים לעתים לוחמי החילוץ "חתולים". תשע הנשמות של החתול מתאימות לייעודה של היחידה - הצלת חיים, ובדיוק כמו החתול גם לוחמי היחידה שקטים, זריזים ונוחתים תמיד על הרגליים.
שיעור היסטוריה: יחידת 669 הוקמה בשנת 1974, כתוצאה ישירה של תאונת טיסה קטלנית שאירעה שנתיים קודם לכן. שני מטוסי חיל האוויר התנגשו באוויר בעת טיסת אימונים מעל הים; שלושה אנשי צוות ניצלו, והרביעי טבע בעת ניסיונות החילוץ הכושלים. ועדת החקירה המליצה להקים גוף המתמחה בחילוץ אנשי צוות אוויר שנטשו את מטוסם.
לאחר מלחמת יום הכיפורים גבר הצורך ביחידת חילוץ מרכזית שתקום תחת חיל האוויר, תרכז את כל תו"ל החילוץ ותהיה זמינה בכל עת, ובדצמבר 1974 הוכרזה היחידה כמבצעית וכללה כתריסר לוחמים בלבד. בסוף 1978 צורפו ל-669 רופאים וחובשים, ובשנת 2004 נוספו לאחריות היחידה גם משימות איתור נעדרים. היחידה קיבלה צל"ש יחידתי ממפקד חיל האוויר על פעילותה במלחמת לבנון השנייה.

שמה של היחידה הוזכר פעמיים בתקשורת בהקשר שלילי: בשנת 1992, כבל שקשר שניים מלוחמי היחידה, שהועלו למסוק יסעור, נקרע בעת אימון חילוץ מוסק של היחידה ליד ערד. השניים נפלו מגובה 15 מטרים ונהרגו באירוע שנודע כ"אסון הכבל". התקרית השנייה אירעה בשנת 2009, כשכוח מוטס של היחידה הוקפץ לחלץ מטייל שעלה על מוקש ונפצע קשה ליד מושב שדי תרומות. כוחות היחידה החלו להעלות את הפצוע למסוק, אך הוא נפל לקרקע ונהרג.
מבנה: יחידת 669 כפופה למפקדת כוחות האוויר המיוחדים (המכא"ם) בחיל האוויר, ובסיס הקבע שלה הוא תל נוף. 669 מורכבת מגף חילוץ (לוחמי החילוץ), גף פינוי (רופאים, פאראמדיקים וחובשים מוטסים), גף טכני (פיתוח ציוד החילוץ ותחזוקתו), גף רפואי (אימון הלוחמים ואספקת ציוד רפואי), בית ספר להכשרת לוחמי חילוץ ואימון אנשי צוות אוויר וגף איתור נעדרים (אית"ן), המורכב מסיירים ומאנשי שטח מיומנים.
תנאי קבלה: כדי להתקבל ליחידה נדרש קב"א גבוה ופרופיל 97 (למעט חריגים) ללא סעיפים פוסלים, למעט משקפיים עם מספר נמוך מאוד ועיוורון צבעים. היחידה מגייסת כוח אדם איכותי, בעל יכולת טכנית גבוהה ואחריות רבה, הנדרש לעבור ממצבי שגרה לפעילות במהירות שיא.

רגע אחד אתה משחק שש בש, רגע שני אתה בעיצומו של חילוץ בתנאים קיצוניים

צילום׃ getty images

כדי להגיע ל-669 עליכם לעבור גיבוש לסיירת מטכ"ל ביום הסיירות (בעבר ניתן היה להגיע ליחידה גם דרך גיבוש שלדג וחובלים, אך לא עוד) ולציין כי ברצונם לשרת ב-669. חלקכם תזומנו לגיבושון 669, הכולל אתגרים פיזיים ומנטאליים רבים ונחשב לאחד הקשים בצה"ל. הגיבושון כולל קשירת חבלים ורתמות, ניווטים ומבדקי מים: פירוק צרור משקולות בתוך המים, שחייה וצלילה, שימוש בשנורקל ומבחן "טבעת הלחץ", הסיוט של כל מלש"ב העובר את הגיבוש: מדובר בשרשרת אנושית בה נכנסים לבריכה בטור, כל אחד מניח את הידיים על גבו של זה שלפניו ומנסה להחזיק את הראש מעל המים תוך שימוש בכוח הרגליים בלבד. מי שיסיים את הגיבוש יעבור בדיקות רפואיות ותחקיר ביטחוני. לוחמי 669 נדרשים להתחייב לשנת קבע וחצי לפחות.
הכשרה: לוחמי היחידה מוכשרים לחילוץ ולהצלה בתנאים שונים, וכבר ביצעו חילוצים מארובות, מספינות שוקעות, מנחלים עמוקים, ממנהרות, מצוקים ועוד. בנוסף, מאמנת היחידה אנשי צוות אוויר בטכניקות נטישה, מילוט וחילוץ. מסלול הכשרת הלוחם ביחידת 669 אורך כשנה וחצי והוא כולל טירונות בבא"ח צנחנים, אימון חי"ר מתקדם, קורס חובשים קרביים, קורס מש"קי חי"ר, טירונות יחידתית וקורס מ"כים, ושלב הכשרה ייעודי הכולל צניחה, צלילה, מילוט, טיפוס גלישה וחילוץ (טג"ח), שימוש במסוקים, ניווטים ברמה גבוהה, קורס לוט"ר (לוחמה בטרור), קורס חילוץ מוטס וחילוץ מכל תנאי שטח ומזג אוויר (לילה, תחת אש, יבשה, ים, קניונים, צוקים, כלי שיט, כלי טיס, כלי רכב ועוד). החתולים עוברים אפילו סדרת שלג עם האלפיניסטים בחרמון, ובעצם כמעט כל הכשרה מעניינת ומאתגרת שאפשר לחשוב עליה בצה"ל.

כל מה שרציתם לדעת על הפרופיל הצבאי שלכם

איך קובעים אותו, איך משנים אותו ומה הוא משנה

כל מה שרציתם לדעת על הפרופיל הצבאי שלכם

שירות סדיר: לוחמי 669 נמצאים בכוננות לאורך כל שעות היממה וכל ימות השנה. היחידה נכונה לקפוץ לכל חילוץ תוך דקות ספורות, ולא מדובר בעניין פשוט - דמיינו ישיבה במועדון היחידה המדוגם (שכולל גם חדר כושר) שמשתנה ברגע לסביבה עוינת, לעתים ממולכדת, בה צריך לתפקד בשיא הערנות והמקצועיות ולחלץ חיילים. אבל זה היופי ב-669 - שירות מרתק בתנאים מעולים, עם אקשן כל הזמן בכל רחבי הארץ (ולפעמים גם בחו"ל).
לוחמי 669 פועלים בצוותים אורגניים יחידתיים וגם בפעילות משותפת עם יחידות מיוחדות אחרות. שיתוף פעולה הוא המפתח בפעילות היחידה, שמורכבת מסנכרון מדויק בין טייס המסוק, צוות הלוחמים ואנשי הרפואה. בפעילויות רבות המסוק מרחף מעל לאזור החילוץ, לוחמי 669 יורדים בכבל המשתלשל ממנו, מטפלים בפצוע ומעלים אותו בחזרה למסוק, שם הוא זוכה לטיפול רפואי מידי אנשי הרפואה שמובילים אותו לבית החולים.
חיילי היחידה נעזרים בציוד טכנולוגי מתוחכם כדי לצפות באימון שלהם, לנתח את מה שנעשה וללמוד מטעויות, ומשתמשים, למשל, בובות חשמליות הנשלטות מרחוק ויכולות לדמות דופק, לחץ דם ונשימה של פצוע בשטח.
יציאות: במהלך הקורס היציאות דומות ליציאות של רוב החיילים הקרביים - בערך פעם כל שבועיים-שלושה. לאחר מכן היציאות משתפרות עם הפז"ם, בהתאם לדרישות המבצעיות.

מחלצים מנקיקים צרים, נהרות וארובות. לוחמי 669

צילום׃ רומן פורצקי ונועה אדר

תפקידים במסגרת היחידה: יחידת 669 זקוקה למגוון גורמים כדי להתקיים: מטייס המסוק, הלוחמים וצוותי הרפואה המוטסים ועד לתומכי הלחימה שעוסקים בתפקידי לוגיסטיקה, מנהלה, שלישות ועוד.
נשק ואמצעי לחימה (אמל"ח): לוחמי היחידה מצוידים ברוס"ר M4 (פלאט-טופ), אקדח אישי ובאמל"ח מגוון נוסף. הלוחמים מצוידים גם בציוד חילוץ והצלה ייחודי וציוד רפואי. היחידה עושה שימוש במסוקי הסער של חיל האוויר - הבלקהוק (ינשוף) והסטאליון (יסעור).
מדים: לוחמי 669 לובשים את מדי חיל האוויר, נועלים נעליים שחורות וחובשים כומתה אפורה. הלוחמים עונדים כנפי צניחה וסיכת 669, ובזמן פעילות לא קשה לזהות אותם - הם אלו שעטופים מכל עבר בציוד חילוץ משוכלל.
שילוב בנות: אין לוחמות 669, אם כי בנות משרתות בתפקידים אחרים ביחידה כמו חינוך, לוגיסטיקה ות"ש.
כולם יודעים ש: תכל'ס, למרות שאוהבים לצחוק עליהם שהם לא עושים כלום ומשחקים "שש-בש תשע" בין חילוצים, ידוע ששירות ביחידה כמו 669 היא חוויה מרתקת ומשמעותית. במצבי חירום הם מצילים את המצב, ומבחינה אישית הם עוברים כל-כך הרבה קורסים, הכשרות מעניינות וצ'ופרים, ששירות כזה שווה חתימה על כמה שנות קבע.
המרוץ לרמטכ"לות: אף לוחם 669 עוד לא ענד את דרגות הרא"ל, וכנראה שגם לא יענוד בקרוב. המקצועיות הייחודית של היחידה לא מתאימה לדימוי הרמטכ"ל החי"רניק, יוצא הסיירות, ומתוך 20 רמטכ"לים רק אחד צמח עד כה בשורות חיל האוויר.

הדרך לכנפיים: קורס טיס

2012-06-09T10:18:00.003-07:00

הדרך לכנפיים: קורס טיס

הוא נחשב לקורס המפרך והקשה ביותר בצה"ל, ולמרות זאת רבים הם המלש"בים שחולמים להתקבל לשורותיו ולהגיע בסופו אל הכנפיים הנכספות. הכל על קורס טיס

חלום ישראלי. סמל חיל האוויר

חוד החנית של חיל האוויר הישראלי ומשאת נפשם של דורות מתגייסים שגדלו על הילת טייסי המטוסים והמסוקים: קורס הטיס מכשיר טייסי קרב, תובלה ומסוקים, כמו גם נווטים ומכוננים. הוא מהארוכים והקשים בקורסי צה"ל, קורס ממיין שאחוז הנשר ממנו גבוה במיוחד והציפיות מבוגריו בהתאם.
אומרים ש"הטובים לטיס", אבל הקורס האימתני הזה, שגורם לכל אחד שאי פעם חלם על כנפי הטיס הנכספות שייענדו על מדיו לשקשק, לאו דווקא מוציא מתוכו את המובחרים ביותר – אלא את המתאימים ביותר: השאלה היא מי יצליח להטיס את מכונות המלחמה מעוררות הכבוד של צה"ל, להגיב במהירות, לזכור את כל הפרטים הטכניים ולהיות קר רוח מספיק. בקרב הציבור בישראל, סיום קורס טיס הוא סוג של חלום ישראלי שבינתיים מצליח לנצח את כל הציניות.
שיעור היסטוריה: ראשית חיל האוויר הישראלי במלחמת העצמאות, עוד כשנקרא "שירות האוויר" והיה הזרוע האווירית של ההגנה. קורס הטיס הראשון בחיל האוויר הושלם במרץ 1949, וארבעת בוגריו, שעברו הכשרה בצ'כוסלובקיה, היו הראשונים לקבל את הכנפיים הנחשקות. אולם בחיל האוויר נוהגים לציין כראשון את קורס הטיס שנפתח במחנה סירקין בפברואר 1950: רוב מדריכי הטיסה היו זרים, שפת ההדרכה הרשמית הייתה אנגלית ואת הקורס סיימו 13 טייסים וארבעה נווטים.
קורס הטיס הקטן ביותר בתולדות צה"ל, קורס מספר 30, נפתח ביולי 1958. דווקא התחילו אותו 27 חניכים, אבל בשלב הבסיסי הם כבר הפכו לעשרה, ירדו לשלושה והצטמצמו לשניים. בסופו של דבר, קיבל ב-1960 רק טייס אחד את הכנפיים הנחשקות.
ב-1955 הועבר בית הספר לטיסה (ביס"ט) לבסיס תל נוף, וב-1966 עבר לבסיס חצרים. ב-1965 הוקם במסגרת ביס"ט בית הספר לטייסי מסוקים, לאחר שעד אז הוכשרו טייסי המסוקים באירופה ובארה"ב. ב-1990 נוסדה בביס"ט מגמת מתקדם מסוקי קרב.
ב-2002 הוארך משך קורס הטיס משנתיים לשלוש שנים, וכיום הוא כולל קידומים אקדמאיים לתואר ראשון, ובוגריו עונדים דרגת סגן.

עוד מעט אני נוגע בשמיים. בוגר קורס טיס

צילום׃ חדשות 2

תנאי קבלה: על מנת להיות טייס, נווט או מכונן, יש לעבור את קורס הטיס הנחשק, הנודע לשמצה בקשיים שהוא מערים על המנסים לצלוח אותו. אבל עוד לפני שניגשים למעבר הקורס – יש להגיע לפתחו. הקורס מכשיר אנשי צוות אוויר לתפקידי טייסי קרב, תובלה ומסוקים, נווטי קרב ותובלה ומכוננים. תפקידים אלה דורשים שילוב של יכולות כקצין, כמפקד וכלוחם, יחד עם כישורים טכניים ברמה גבוהה. במסגרת השירות מפעילים אנשי צוות האוויר כלי טיס ומערכות נשק מהחדישים והמתקדמים בעולם, ולכן לא מקילים ראש גם בתהליך הקבלה לקורס עצמו.
הדרישות מהמלש"בים (וגם מחיילים שכבר משרתים) המבקשים לענוד בסופו של דבר את הכנפיים הנכספות, מתחילות, כמובן, בנתונים האישיים שנקבעו בצו הראשון: הפרופיל הרפואי המינימלי לקבלה לקורס הוא פרופיל 82, זאת ללא סעיפים פוסלים. הסעיפים הפוסלים העיקריים הם מחלת אסטמה פעילה, מיגרנות, בעיות אורטופדיות קשות ובעיות שמיעה. הקורס מיועד לחיילים ולחיילות כאחד – זאת, לאחר מאבק לא קל לשילוב נשים שהגיע עד לבג"ץ.
מעבר לדרישות הסף, המבקשים להגיע לקורס צריכים לעבור מיונים נוספים. ראשית יש לעבור מבחנים פסיכוטכניים מיוחדים בלשכת הגיוס, הכוללים בדיקת קואורדינציה, כושר טכני מעשי, תפיסה צורנית והבנה טכנית עיונית. אלה שעוברים את הבדיקות יזומנו למבחנים פסיכוטכניים ופסיכולוגיים נוספים ביחידת המיון של חיל האוויר, ובהם בדיקת חלוקת קשב, מבחני אישיות ותפיסה מרחבית, ראיון עם פסיכולוג ומבחנים בסיסיים לבדיקת כושר טיסה. לאחר מכן מגיע השלב הבא: בדיקות רפואיות ביחידת רפואה אווירית (הקרויה ירפ"א), ביניהן בדיקת דגימות במעבדה, בדיקות ראייה, עיניים ושמיעה, אק"ג, אף-אוזן-גרון ועוד.
מי שסיים את כל אלה בהצלחה יזומן לבסוף לגיבוש טיס בן שישה ימים הנערך בבית הספר לטיסה וכולל סדרת מיון מרוכזת, הבוחנת מאמצים גופניים ומנטליים, תרגילי מנהיגות ומחשבה תחת לחץ ומבדקים נוספים. מי שעובר גם את כל אלה – יזומן לגיוס לקורס טיס.
שימו לב כי כל המועמדים שיימצאו מתאימים לפי הנתונים הראשוניים יזומנו למבדקים לקורס. בנים לא יכולים להתמיין ליחידה נוספת במקביל למיון לטיס, שבעצם מקפיא את שאר המיונים. חתימת ויתור אפשרית רק בשלב הגיבוש ואינה הפיכה. מרגע החתימה לא ניתן לחזור לתהליך. בנות יכולות להתמיין לתפקידים נוספים במקביל למיון לטיס, והן יכולות לחתום ויתור בכל שלב. שימו לב כי במידה ולא קיבלתם זימון – אין מניעה לבקש אותו. בנות המתקבלות לקורס נדרשות להתחייב ל-36 חודשי חובה. בנים ובנות כאחד נדרשים לחתום על 9 שנות שירות בקבע מסיום הקורס.
הכשרה: קורס הטיס נמשך שלוש שנים וכולל מספר שלבים. בוגרי הקורס מסיימים אותו עם דרגת סגן ועם תואר ראשון מטעם אוניברסיטת בן גוריון. בממוצע, רק אחד משישה חניכים זוכה לסיים את הקורס בהצלחה. חניכי הקורס מכונים "פרחי טיס", והחל משלב ה"ראשוני" מכונים "צוערי טיס".
השלב הראשון בקורס הוא ה"מכין", שנמשך כחצי שונה וכולל טירונות חי"ר, פרק של לימודים אקדמיים במתמטיקה ובפיזיקה, קורס תולדות צה"ל וטיסות מיון במטוס הסנונית.
לאחר מכן מגיע שלב ה"בסיסי", שלב קרקעי שאורך כחמישה חודשים. הוא כולל סדרות חי"ר מורכבות כמו ניווט והישרדות, קורס צניחה, סדנת מילוט, הסמכה לקצונה ופרק נוסף של לימודים אקדמאיים. בסיום שלב זה מקבלים החניכים סיכת צוות אוויר, שמקבילה לסיכת המ"מ שמקבלים בסוף קורס קצינים בזרוע היבשה. בסוף שלב זה עוברים החניכים טיסות מבחן במטוס העפרוני ובסופן מוחלט על חלוקתם למגמות הטיסה – קרב, מסוקים, נווטים ומכוננים. חניכים המודחים בשלב זה מקורס הטיס יכולים לבקש להתקבל לקורס מפעילי כטב"ם, כלי טיס בלתי מאויש, או לשרת כקצינים בחיל.

השלב הבא הוא ה"ראשוני", שנמשך כחצי שנה. בשלב זה כבר מחולקים החניכים למגמות (קרב, נווטי קרב, נווטי תובלה, מסוקים, מכונני קרנף או ראם), והם לומדים מיומנויות הטסה בסיסיות.
הממוינים למגמת המסוקים יטוסו בשלב זה במסוקי סייפן, שהם מסוקים קטנים וזריזים המשמשים למשימות קלות יחסית. בכל טיסה ייצאו מדריך ומספר חניכים ללמוד את יסודות הטסת המסוק – ביניהן ההמראה, הריחוף וכמובן הנחיתה. אחרי ששולטים ביסודות, מבצעים, סוף כל סוף, את טיסת הסולו הראשונה. לאורך השלב מתרגלים גם טיסות מבנה ולילה, טיסות ניווט באזורי הנגב ומדבר יהודה, הטסה בגובה נמוך וטיסות מכשירים. כמו כן יילמדו ביצוע נהלי חירום וכיצד להמריא ולנחות מקרחות יער קטנות, מוואדיות ומשאר מתארי שטח. בתום השלב ישובץ החניך למסלול טייס מסוקי קרב או למסלול טייס מסוקי סער.
לחניכים במגמת מטוסי הקרב יגיע בשלב זה תור טיסות ההדרכה. ברכישת יסודות הטיסה מרגישים את השפעת הגאי המטוס, לומדים לבצע פניות ותהליכי חירום וכן להמריא ולנחות.
כאן מגיע הרגע לו מחכה כל טייס לעתיד: טיסת הסולו הראשונה. המדריך יעזוב את תא הטייס, ועל הקרקע כבר יחכו שאר החניכים לטקס שפיכת דליי המים המסורתי. החל מכאן יתקדם החניך לביצוע תרגילי אירובטיקה, טיסה במהירויות משתנות ביום ובלילה והקניית מיומנויות הטסה, שיפוט ותכנון. בשלב זה גם תתורגל לראשונה טיסת מבנה, בצמוד למטוס אחר באוויר.
בשלב זה עוברים נווטי הקרב לעתיד לימוד על מטוס העפרוני: טיסה קרבית, ניווט, תקיפה במבנים, קרבות אוויר ועבודת צוות. הנווטים יושבים במושב האחורי של תא הטייס, ולמרות ה'דימוי' הם חשובים לא פחות מהטייס עצמו: פעילות נכונה מבצעית ומהירה שלהם יכולה להיות ההבדל בין הצלחה או כישלון במשימה.
נווטי התובלה לעתיד לומדים על מטוסי צופית והרקולס ניווט, הכרת הארץ ופתרון בעיות. המכוננים לעתיד מתחילים בהכרת ובהפעלת המערכות, ולומדים על טיפול בתקלות ובמצבי חירום.

בשלב ה"ראשוני" מבצעים טיסת סולו ראשונה. מרגש, מפחיד ומדהים

צילום׃ getty images

שלב ה"מבואות" ושלב ה"מסלולים", שנוטים לקרוא להם יחד "שנת ההשכלה", אורכים כשנה ובמהלכם לומדים החניכים את מרבית המכסה לקראת קבלת תואר ראשון. אלה לימודים אקדמיים רצופים ואינטנסיביים מטעם אוניברסיטת בן גוריון, המורכבים משלושה סמסטרים בני 13 שבועות כל אחד. ארבעת מסלולי הלימוד הם מתמטיקה ומדעי המחשב; ניהול מערכות מידע; כלכלה וניהול; ופוליטיקה, ממשל וניהול. בנוסף, לומדים החניכים נושאים צבאיים ותעופתיים ושלושה קורסים באנגלית.
השלב הבא הוא ה"מתקדם", השלב האחרון בקורס, במהלכו נרכשות מיומנויות ההטסה המתקדמות של המסוקים והמטוסים ומסתיימים הלימודים האקדמאיים. בסיום שלב זה מקבלים הבוגרים דרגת סגן, כנפי טיס ותואר ראשון.
מבחינת החניכים במגמת טייסי הקרב, החידוש העיקרי במהלך השלב הוא מעבר לטיסה בסקייהוק, שמשמש כמטוס קרבי מבצעי בחיל. באותה תקופה יכיר הצוער גם את נושאי צילום האוויר, תקיפת מטרות קרקעיות, וכל מה שלמד עד עכשיו – במתארים מורכבים יותר. בשלב זה נערכים אימונים רבים, בחלקם יצטרך הצוער להתחרות מול חבריו לקורס. לקראת סוף השלב יגיע הרגע המיוחל, בו מתאמנים על קרבות אוויר. מדובר בשילוב בין מאמץ פיזי אדיר לבין מאבק כוחות, כאשר יש להגיב על מהלכי היריב באופן מיידי ולהפגין יצירתיות בביצוע פניות, תמרונים ומהלכים בשניות ספורות.
בשלב ה"מתקדם" רוכשים החניכים במגמת המסוקים את מיומנויות ההטסה המתקדמות של המסוק. מי ששובץ למסלול טייס קרב יעבור בשלב זה להטיס את מסוק הקוברה, המשמש מסוק תקיפה מבצעי. בעזרת האימונים ילמד החניך להכיר את רזי לוחמת המסוקים, יתמקצע בטיסה בגובה נמוך ובמבנה וישפר את רמתו בניווטים מתקדמים, ביום ובלילה. גם המשובצים במסלול הסער יעברו להטסת מסוק כבד ומשוכלל יותר, הבלקהוק, מסוק מבצעי חדיש שמסוגל לשאת כ-12 לוחמים, על ציודם, כמו גם מנוף הצלה. בשלב זה יתאמנו החניכים בטיסות באזורים הרריים, בטיסות מבנה בגובה נמוך, בפינויים ובחילוצים.
טייסי התובלה לעתיד עוברים לימוד על מטוס צופית (מטוס דו-מנועי מבצעי מתקדם) הכולל תפעול והטסת המטוס בתנאים שונים, תרגול מצבי חירום, אימוני חירום במדמה טיסה (סימולטור) והכשרה לתפקיד קברניט (מפקד מטוס). המכוננים עוברים סדרות אימון מורכבות ומתמקצעים מצבי חירום מורכבים.
רק אז, אחרי כל זה, מגיע סיום הקורס. שלוש שנים מתחילת הקורס ושבועיים לפני השלמתו, בודקת ועדה מיוחדת את הצוערים וקובעת סופית מי מסיים את הקורס – ומי לא. טקס הסיום, הישורת האחרונה, נערך סך-הכל פעמיים בשנה. הוא מוכר בשם "מסדר כנפיים" ונערך בנוכחות צמרת צה"ל ומערכת הביטחון, וכמובן גם בנוכחות המשפחות הפרטיות של המסיימים.

טקס הסיום הוא מהנחשקים ביותר בצה"ל. מסדר כנפיים

צילום׃ getty images

האימונים לא מסתיימים בשלב זה, והטייסים החדשים עוברים לקורס האימון המבצעי (קא"ם), המתבצע בטייסות המבצעיות ונמשך כחצי שנה. קא"ם מטוסי קרב נערך על מטוסי סקייהוק או F16 (נץ), ולאחריו מצפה לטייסים חצי שנה נוספת של קאמ"ם (קורס אימון מבצעי מתקדם) על אותם המטוסים. קא"ם מסוקים נערך על מסוקי ינשוף; קא"ם מסק"ר (מסוקי קרב) נערך על מסוקי קוברה.
ובסדיר: קורס הטיס נפרש על פני תקופה ארוכה בת שלוש שנים, שהתנאים במהלכה משתנים שוב ושוב. דבר אחד לא נעדר אף פעם משגרתו היומית של פרח הטיס: לחץ. אופי הקורס הממיין דוחף למצוינות, ומי שלא מגיע לתוצאות המיטביות בהפעלת כלי הטיס, פשוט לא נשאר חלק מהקורס. התנאים בשטח משתנים בהתאם לשלבים השונים: בשלב "המכין" דומים התנאים לכאלה של לוחמים המוכשרים לחי"ר, עם האוהלים, צעקות מפקדים ומסעות קשים; השלב כולל גם תכנים אקדמיים, שכמובן נלמדים במסגרת כיתתית נוחה יותר. פרק זמן מהקורס עובר על הצוערים באוניברסיטת בן גוריון, כאשר שם הם מוצאים תנאים סטודנטיאליים במידה וצבאיים במידה, שכן גם שם הם נדרשים לסיים תואר שלם בזמן שיא. בשלבי הטיסות השונים התנאים הבסיסיים, הכוללים מגורים ואוכל, הם כמובן טובים מאוד.
יציאות: בשלב הקורס היציאות לא קלות בכלל, ולא כל-כך רואים בית. היכונו לפרק זמן מינימלי של שבועיים-שלושה בין יציאה הביתה לזו שאחריה, ובמידה ואתם שורדים עם חברה את הקורס – אתם זכאים ללא פחות מצל"ש. יותר נכון, היא זכאית לצל"ש.

נשק ואמל"ח: טייסות הקרב בחיל האוויר הישראלי מפעילות בימים אלה את המטוסים הבאים:F16 בדגמי נץ, ברק או סופה - F16i - המתקדם ביותר, כיום עמוד השדרה של החיל; F15 בדגמי בז משופר או רעם - F15i - מטוס הקרב הגדול ביותר בחיל, בעל כושר נשיאה גבוה ושרידות גבוהה; והסקייהוק, שנמצא בשימוש החיל אך לא מיועד למשימות קרב אלא בעיקר לצרכי הדרכה. ישראל רכשה גם מטוסי F35 שצפויים להצטרף לשורות החיל ב-2015, ולאחר השינויים הישראליים יקראו F35i.
היסעור הוא מסוק התובלה הכבד המשמש כיום בחיל האוויר; הינשוף (הבלקהוק) הוא מסוק התובלה החדיש ביותר בחיל. מסוקי הקרב הצטרפו בהדרגה: ראשית, בשנות ה-70, ה"להטוט" (דיפנדר) וה"צפע" (קוברה), אליהם הצטרף בתחילת שנות ה-90 גם ה"פתן" (אפאצ'י). ב-2005 הצטרפו גם מטוסי ה"שרף" (אפאצ'י לונגבאו), הנחשבים למתקדמים בעולם. מעל ספינות הטילים של חיל הים פועל מסוק העטלף.
מדים: מדי חיל האוויר הם בצבע חאקי (בז'). סמל הכותפת במהלך שלב ה"מכין" הוא כותפת כחולה. בשלב זה ובמרבית השלבים שאחריו חובשים החניכים כומתה אפורה בעלת פס לבן סביב שוליה, ורקע לבן (האופייני לקורסי קצונה, בדומה לצוערי בה"ד 1) מאחורי סמל חיל האוויר. סמל הכותפת במהלך שלב ה"בסיסי" הוא כותפת כחולה עם פס לבן אחד. במהלך שלב ה"ראשוני" נושאים החניכים כותפת כחולה עם שני פסים לבנים וכן סיכת צוות אוויר. במהלך שלב ה"מבואות" סמל הכותפת הוא כחול עם פס לבן רחב, ובמהלך שלב ה"מסלולים" נוסף לפס הרחב פס לבן דק. בשלב זה מחליפים החניכים את הכומתה בכובע קסקט. במהלך שלב ה"מתקדם" הסמל הוא כותפת כחולה מבד, עם פס לבן עליו רקום משולש.
אנשי צוות האוויר נועלים נעליים שחורות וסרבל טיסה, והם עונדים כנפי טיס. על א' הם נעים במדי קבע של חיל האוויר (מכנסיים כחולים כהים וחולצה כחולה בהירה), כנפי טיס ונעליים שחורות, ולהם כובע קסקט, ולעתים קרובות, ממש כמו שחשבתם, משקפי טייסים ומעיל עור.
שילוב בנות: דווקא בשנים הראשונות של חיל האוויר שירתו מספר נשים כטייסות (תובלה), ביניהן זהרה לביטוב (המוכרת מספרה של דבורה עומר "לאהוב עד מוות"), שהייתה טייסת במלחמת השחרור ונהרגה בהתרסקות מטוסה, ויעל רום, טייסת דקוטה שהשתתפה בהצנחת הכוחות במבצע קדש. אולם לאורך השנים הופסק שילוב הנשים, והשתרש לתקופה ארוכה. רק ב-1994 עלה הדיון בנושא אי-שילוב הנשים בקורס הטיס לכותרות, כאשר אליס מילר, קצינה בחיל האוויר, עתרה לבג"ץ נגד הרמטכ"ל ושר הביטחון בדרישה לחייב את החיל לזמן אותה למבדקים. היא נתקלה בהתנגדות רבה – מפקד החיל דאז, הרצל בודינגר, התנגד לשילוב הנשים בקורס הטיס; עזר ויצמן, אז כבר נשיא המדינה וטייס קרב בדימוס, הגדיל ואמר למילר את המשפט המצוטט עד היום: "תשמעי, מיידלע, את ראית פעם גבר סורג גרביים? ראית פעם אישה כירורגית או מנצחת על תזמורת? נשים לא מסוגלות לעמוד בלחצים הדרושים מטייסי קרב".
אך למרות ההתנגדות, קיבל לבסוף בג"ץ את עתירתה של מילר, ופסק שיש להפסיק את האפליה ארוכת השנים בין נשים לגברים בקורס הטיס. למרות שמילר עצמה נכשלה מאוחר יותר במבדקי המיון, מאבקה פתח את הדלת לקורס בעבור נשים רבות, ושינה את מעמד האישה בצה"ל. בסוף 1998 סיימה האישה הראשונה את קורס הטיס כנווטת F16, וב-2001 סיימה סגן רוני את הקורס כטייסת הקרב הראשונה של החיל.
בנות משרתות כמובן גם בתפקידים אחרים בטייסת – בתפקידי מבצעים (למשל כפקמ"ציות, האחראיות על חדר המבצעים בעתות שדרה וחירום) והנהלה, החל משלישות וכלה בישיבה במגדל הפיקוח, תפקידי מודיעין ועוד.
כולם יודעים ש: קורס הטיס נחשב לאחד הקורסים הממיינים המפרכים ביותר בצה"ל. דומה שמי שעובר אותו הם יחידי סגולה, מה שקרוי "מטובי בנינו ובנותינו". מדובר בעצם בחלום הישראלי, שבאופן נדיר לא רק אמא חולמת עליו – אלא גם המתגייסים עצמם. הקורס הארוך נחשב לאחד המובחרים בצה"ל, ואת שיטות המיון והפרמטרים המדויקים לא חושפים במלואם. אחוז הנשר העצום (את קורס 158, למשל, סיימו עשרות מתוך 350 שהתחילו) מוסיף גם הוא לכבוד אנשי צוות האוויר שצולחים אותו, יחד עם הילת טשטוש הפנים המשווה לבוגריו דימוי מובחר וסודי.

שייטת 13: "השייטת"

2012-06-09T10:17:00.003-07:00

שייטת 13: "השייטת"

אנשי הצפרדע, אנשי הדממה: שייטת 13, יחידת הקומנדו הימית המובחרת של צה"ל, מבצעת אין ספור פעולות מסווגות מעבר לקווי האויב. התאמצנו ומצאנו כמה דברים שבכל זאת מותר לנו לספר לכם עליה

הקומנדו הימי עטור התהילה עוסק בפעילות מבצעית מעבר לקווי האויב, כגון פגיעה בכלי שיט בנמליו ובמתקנים חיוניים, וכן איסוף מידע איכותי על פעולותיו ומהלכיו. השירות הנחשק ביחידה משלב הכשרת חי"ר ארוכה ומקיפה הכוללת התמחות בלוחמת ים, בלוחמה זעירה בים, בנחיתה מהים ליבשה ומהאוויר לים ועוד. למרות היות שייטת 13 יחידה ימית, הקומנדו מאומן גם בכל סוגי לוחמת היבשה. הלוחמים עוברים מסלול הכשרה מפרך הכולל אימוני כושר קרבי, קורס לוחמה בטרור ולוחמת גרילה, קורס צניחה, שיטות תקיפה ופשיטה מהים ומהאוויר והפעלת כלי שיט וחימוש קטלני מתקדם ומסווג.

גברים שלא מפחדים מכלום. לוחם שייטת נועז

צילום׃ דובר צה"ל

שייטת 13 השתתפה באינספור פעולות ומבצעים בעתות מלחמה ונגד צבאות אויב, ובשנים האחרונות גם פעלה נגד הטרור הפלסטיני. היחידה זכתה בשנים האחרונות פעמיים בפרס הרמטכ"ל, על תרומתה המסווגת ללחימה בטרור, על פיתוח יכולות מבצעיות מקוריות וחדשניות ועל הקניית נורמות התנהגות גבוהות של מצוינות וחתירה לניצחון. רוב פעילויות השייטת אסורות בפרסום. לעתים רחוקות נחשפות פעילויות שונות של היחידה, בשל נסיבות מבצעיות מוצלחות, או בשל פצועים והרוגים. הפעילות מתבצעת הרחק מאור הזרקורים, ומבצעים רבים יוותרו עלומים.
הפעילות המבצעית נערכת בים, ביבשה ומהאוויר. שייטת 13 היא אחת מיחידות העילית של צה"ל, ונחשבת לאחת מהיחידות הימיות הטובות בעולם; יחידות צבאיות מרחבי העולם באות אליה על מנת ללמוד את תורת הלחימה שלה ולבצע איתה שיתופי פעולה.
סמל היחידה: סיכת היחידה של שייטת 13 היא בדמות עטלף רחב כנפיים, כמו בהמנון היחידה: "כעטלף המגיח בעלטה, כלהב המבתר בדומיה, כרימון המתנפץ בזעם".
שיעור היסטוריה: יסודותיה של השייטת הוקמו עוד בתקופת המנדט הבריטי בידי יוחאי בן נון, ונקראו פלי"ם (פלוגות הים של הפלמ"ח). חיילי היחידה פעלו בימי טרום המדינה כנגד ספינות סיור בריטיות, והשתמשו באמצעים מיושנים על מנת להטביע ספינות קרב ואוניות תובלה בריטיות. במלחמת השחרור ועם הקמת המדינה לחמו מספר יחידות ימיות, שכללו יחידת קומנדו ימי, יחידת סירות נפץ ויחידת צוללנים. עם תום המלחמה הוחלט לאחד את כולן לידי יחידה ימית אחת. שייטת 13 קיבלה את מספרה כיוון שבתקופת הפלי"ם נהגו חייליה להיפגש בכל 13 בחודש ולהרים כוסית, וזאת בעקבות אירוע שאירע ב-13 לחודש, בו טבעה ספינה ועליה אחד מחברי היחידה, שהצליח להגיע בשחייה אל החוף ולהינצל. היחידה קמה רשמית בינואר 1950.

במלחמת ששת הימים נחלה השייטת מספר כישלונות, כאשר לוחמיה נשלחו לתקוף נמלים בסוריה אך לא ביצעו לבסוף את המשימה; כאשר כוח שלה הצליח לחדור לנמל פורט סעיד ולאחר סריקה בת שלוש שעות הבין שהוא ריק ממטרות וכי ספינות הצי המצרי יצאו מהנמל עוד טרם הגעתם; וכאשר נפלו שישה מלוחמי השייטת בשבי, לאחר שיצאו מהצוללת אח"י תנין וחדרו לנמל אלכסנדריה.
במלחמת ההתשה השתתפו לוחמי השייטת ולוחמי סיירת מטכ"ל בפשיטה על האי גרין. עמי איילון, לוחם השייטת, ראש השב"כ ושר לשעבר, קיבל את עיטור הגבורה על חלקו בקרב. במהלך מבצע אסקורט הטביעו לוחמי הקומנדו סירות טורפדו, לאחר שחדרו למעגן במפרץ סואץ עם צוללות ננס ומוקשים. בדרכם חזרה, כנראה בעקבות מנגנון השמדה עצמית, התפוצץ האמל"ח וגרם למותם של שלושה לוחמים.
לאחר המלחמה לקחה השייטת חלק בפעולות חבלה ימית בפשיטות על קיני המחבלים בלבנון, ובמבצע "אביב נעורים", בו חיסלה בביירות (יחד עם אנשי מוסד וסיירת מטכ"ל) מחבלים שהיו אחראים לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן.
במלחמת יום הכיפורים זכתה להישגים רבים, בין היתר בהטבעת סטי"לים במפרץ סואץ ובמבצע ליידי בנמל פורט סעיד, ששניים מלוחמי השייטת לא חזרו ממנו, זכו בעיטורי גבורה ועוז והוכרזו כחללים שמקום קבורתם לא נודע.
לוחמי השייטת פעלו גם בלבנון. במבצע "מתח גבוה" ב-1980 השמידו בסיס בדרום לבנון ממנו עמדו לצאת מחבלים לפיגוע מקח בישראל. ב-1981 קיבלה השייטת את צל"ש הרמטכ"ל: "לוחמי שייטת 13 בין ינואר 1979 – אפריל 1981 ביצעו 22 פעולות התקפיות יזומות כנגד המחבלים בגזרת לבנון", נכתב בפרס. במלחמת שלום הגליל פעלו כוחות השייטת נגד מטרות מחבלים ומטרות סוריות, וב-1984 ביצעו פשיטה על "אי הארנבות" מצפון לטריפולי.
בלילה שבין ה-4 ל-5 בספטמבר ב-1997 אירע אסון השייטת. כוח של 16 לוחמים יצאו למבצע שטיבו עדיין לא פורסם, ונתקלו במארב מטענים שהניח החיזבאלה. 12 נהרגו.

אנדרטת אסון השייטת בחוף שבי ציון

באינתיפאדת אל-אקצה לקחה השייטת חלק פעיל בלחימה, שגרם לה לאבידות לא מעטות. הלוחמים חיסלו עשרות מחבלים ועצרו מאות. הם גם תפסו שלוש ספינות שהבריחו נשק לפלסטינים (הגדולה בהן היא קארין A).
במלחמת לבנון השנייה נטלה השייטת חלק במספר רב של פעולות בעומק שטח לבנון. במהלך פעולה בצור נפצעו 8 מלוחמיה, חלקם קשה, וחוסלו לפחות 10 מחבלים. לרופא השייטת הוענק עיטור המופת בשל טיפולו בפצועים תחת אש, וצל"ש מפקד חיל הים הוענק למפקדי כוח השייטת.
השייטת השתתפה בעוד אינספור מבצעים, רובם חסויים. בין המבצעים המיוחדים שכן הותרו לפרסום ישנו מבצע משה (העלאת יהודים מאתיופיה בדרך הים), השתלטות ב-2009 על ספינת הובלה חשודה בשם "פרנקופ" שהתבררה כנושאת מכולות אמל"ח, ועוד. ב-2010 השתלטו לוחמי השייטת על שש אוניות שניסו לשבור את ההסגר הימי שהטילה ישראל על רצועת עזה. במהלך השתלטות על ספינת ה"מאווי מרמרה" התפתח עימות אלים בין החיילים לפעילים על הסיפון, כתוצאה ממנו נהרגו תשעה פעילים ונפצעו 20. עשרה לוחמי שייטת נפצעו, ביניהם שניים באורח קשה. הפעולה הכתה הדים ברחבי העולם, והביאה לתגובות מעורבות בעד ונגד פעילות ישראל. נשמעה גם ביקורת על הטקטיקה לפיה פעלה השייטת, שדומה כי לא לקחה בחשבון שפעילי השלום, כפי שהגדירו את עצמם, עשויים לשאת נשק או לנהוג באלימות קיצונית.
היחידה המסווגת כל-כך, ששמה נקשר באינספור פעולות הירואיות, עלתה לכותרות גם בנסיבות אחרות: לוחמי חיל הים ששירתו בקומנדו הימי ונהגו להתאמן בנחל הקישון במשך שנים בפעילות גופנית אינטנסיבית שכללה שחיה וצלילה, עתרו לבג"ץ לאחר שרבים מהם חלו במחלת הסרטן: 93 מתוך כ-120 צוללים לשעבר של צה"ל, שהתאמנו בזמנו באזור שפך הקישון, חלו במחלה, וכשליש נפטרו בגינה. ועדת חקירה בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר חקרה את הסיבות לריבוי מקרי הסרטן. מסקנות הועדה פורסמו ב-2002, וקבעו כי לא ניתן למצוא קשר סטטיסטי מובהק בין הזיהום בנחל ובין המחלה. עם זאת, בדעת המיעוט קבע שמגר כי "ישנו קשר סיבתי והגיוני בין מצב הקישון לבין מחלת הסרטן אשר פגעה בחיילים". הועדה מתחה ביקורת רבה על צה"ל ועל חיל הים, ובעקבותיה הכיר משרד הביטחון בנפגעי הצלילות כחללי וכנכי צה"ל.
מבנה היחידה: שייטת 13 פועלת תחת מפקד חיל הים. מפקדה הוא קצין בדרגת אלוף משנה. בסיס הקבע שלה שוכן בעתלית.

הפרופיל הצבאי ואתם
איך קובעים? איך מעלים?

הפרופיל הצבאי ואתם

תנאי קבלה: פרופיל 97 ללא סעיפים פוסלים (עיוורון צבעים איננו סעיף פוסל). כמו כן, נדרש קב"א גבוה (52 ומעלה). אופי היחידה בצוותים קטנים ומגובשים, ועל כן מחפשת השייטת מלש"בים נחושים, חברותיים ובעלי מוטיבציה גבוהה, שיכולים לעמוד בלחצים גופניים ונפשיים. על המלש"בים לעבור יום סיירות ולקבל גיבוש המשך לשייטת 13. אז יעברו בדיקות רפואיות מעמיקות ומבחנים פסיכוטכניים בתל השומר ובמכון לרפואה ימית. העוברים יזומנו לגיבוש מפרך בן ארבעה ימים, הנחשב לאחד הגיבושים הקשים בצה"ל וכולל מסעות מזורזים, הליכה ממושכת על חול והשמה במצבים נפשיים קשים. בודדים מצליחים לעבור אותו.
השייטת מפעילה גם גדנ"ע, קורס הכשרה לבני נוער הנערך בחודשי הקיץ, במהלכו מקיימים אימונים עם לוחמי היחידה וטועמים קצת מאימוני הצלילה, הפשיטה, השטת הסירות ועוד. בוגרי הגדנ"ע יכולים, במידה והפרופיל הרפואי והקב"א שלהם מתאימים, לגשת ישירות לגיבוש שייטת 13 ללא מעבר יום סיירות.
לוחמים בשייטת 13 חותמים על שנת קבע וחצי לפחות.
הכשרה: הלוחמים מתחילים את המסלול בחמישה חודשי טירונות חי"ר (ברמת רובאי 07) ואימון מתקדם, הנערכים בבסיס הטירונים של חטיבת הנח"ל. אז מתחיל שלב "המכין", הנערך בבסיס עתלית. אורכו כשלושה חודשים, ובמהלכו נחשפים הלוחמים בהדרגה לפעילות השייטת. הם לומדים להכיר מקרוב את הים, את היבשה ואת מה שביניהם דרך אימוני כושר קרבי מפרכים, תרגולי פשיטה (הגעה מהים), שיט בסירות גומי, עליה לחוף, לחימת חי"ר וכמובן קורס הצניחה הנחשק, הכולל צניחה לים. במהלך התקופה הזו מתגבש צוות הלחימה, ונלמדות נורמות ההתנהגות הנדרשות בשייטת: חתירה לביצוע מושלם, חתירה למגע עם האויב וחתירה לניצחון.
אחר-כך מתחיל השלב "הייעודי" שאורכו כשנה, ובמהלכו מתמקצע כל צוות בתחומו. ההכשרות השונות כוללות בין השאר קורס לוחמה בטרור, תקיפה באמצעות סירות, צלילה קרבית, לוחמת גרילה ועוד. בשלב זה מתמקצעים גם באמצעי לחימה מתוחכמים.
כעשרים חודשים בסה"כ אורכת ההכשרה, המסתיימת בטקס במהלכו מוענקות ללוחמים כנפי העטלף ודרגות סמ"ר, וזה הרגע שלהם לבצע קפיצה מסורתית עם המדים אל מי הים ולהצטרף רשמית לשייטת 13 כלוחמי קומנדו מוסמכים.
בסדיר: מסווג.
יציאות: מסווג.
תפקידים במסגרת היחידה: מסווג.
נשק ואמל"ח: מסווג. ניתן רק להגיד שמדובר בציוד ייעודי המתאים הן ללחימה בים והן ללחימה ביבשה. הציוד מיוחד, רב ויקר, ומותאם לתנאים קשים ומורכבים. בין השאר מדובר בציוד חי"ר, פשיטה, צלילה קרבית, אמצעי מיקושי תת מימיים, אמצעי תחבורה ימית ותת-ימית, טילים מיוחדים, כלי נשק המותאמים לפעולה במים ועוד.

מדים: לוחמי שייטת נעים במדי חיל הים (בצבע חאקי, דרגות זהובות), סיכת העטלף של שייטת 13, כנפי צניחה עם רקע שחור (צניחה למים) וכומתת חיל הים (כחולה כהה).
שילוב בנות: לוחמות עוד אין בשייטת 13. ישנן חיילות המשרתות בתפקידים פקידותיים, שלישותיים ומנהלתיים.
כולם יודעים ש: המוניטין של שייטת 13 לא סובל מיח"צ רע: היא נחשבת לאחת היחידות הנועזות והאיכותיות ביותר בצה"ל ובצבאות העולם בכלל. הלוחמים אוהבים להגיד ש"כשהגלים מתחזקים, החזקים מתגלים" וש"כשאתה לא יודע מאיפה זה בא, זה בא מהשייטת". המיונים ידועים כמפרכים, והסיסמה "לגברים שלא מפחדים מכלום, אפילו לא ממים" מסבירה למי הם מיועדים. אגב, יחסית ליחידה שאסור להגיד עליה יותר מדי, יש ללוחמיה לא מעט כינויים: "אנשי הקומנדו הימי", "אנשי הצפרדע" ו"אנשי הדממה".
המרוץ לרמטכ"לות: רמטכ"ל במדי קבע לבנים עוד לא היה לנו – אולי זה בגלל שמספר הקצינים בחיל הים קטן לעומת מספר המתמודדים על התפקיד המבוקש, או מכיוון שהקברניטים משוכנעים שנדרשת מיומנות חי"רניקית לפיקוד על צה"ל. בשלהי 2010 נבחר האלוף יואב גלנט להתמנות לרמטכ"ל ה-20 של צה"ל, ובכך היה אמור להיות גלנט, יוצא שייטת 13 בעל עבר קרבי מפואר גם כמפקד פיקוד הדרום, הרמטכ"ל הראשון שצמח בשורות חיל הים. אבל פרשת הקרקעות, כמו גם פרשת מסמך הרפז, העיבו על המינוי, שבוטל לבסוף, ימים ספורים טרם הכניסה ללשכת הרמטכ"ל שבקומה ה-14 בקריה. בני גנץ הצנחן מונה לבסוף במקומו

הפרופיל הצבאי ואתם

2012-06-09T10:16:00.002-07:00

הפרופיל הצבאי ואתם

מודיעין, שריון או קורס טיס? הפרופיל יקבע

צילום׃ עודד קרני

בין אם אתה מתאמן כבר שנתיים בתקווה להתקבל לסיירת מטכ"ל, ובין אם אתה ממש לא מתכנן להיות קרבי - הפרופיל הצבאי הוא זה שימנע או יפתח בפניך את האפשרויות.

קביעת הפרופיל נעשית, למעשה, כבר ביום המיונים של הצו הראשון, התחנה הראשונה שלך בצה"ל כמלש"ב (מועמד לשירות ביטחון). הוועדה הרפואית – שם די גדול לבדיקות רופא ומעבדה – תביא לקביעת ההתאמה והכשירות הרפואיות והגופניות שלך לתפקידים השונים בצבא. הטווח רחב: פרופיל 21 הוא הנמוך ביותר ופוסל שירות בצה"ל, ופרופיל 97 הוא הגבוה ביותר ומאפשר קבלה ליחידות הקרביות המובחרות. פרופיל 64 ומטה פוסל למעשה שירות בתפקידי לחימה, אבל מצד שני, מהווה פתח לאפשרויות רבות אחרות.

כאמור, הוועדה הרפואית כוללת בדיקת רופא. אפשר להגיע לעיקר כבר עכשיו: כן, השמועות נכונות, ותיאלצו להתפשט. אין מה לדאוג או להתבייש, הרופא הזה כבר ראה היום עשרות מלש"בים ומלש"ביות לפניכם, וגם בעתיד יראה את אותם הנערים והנערות הנרעדים. איך להגיד? בקטנה. אם אותו זה לא מרגש, אין סיבה שתילחצו אתם. מה שכן, מומלץ להגיע מוכנים מראש: לבנות הביישניות מומלץ להצטייד מראש במכנס קצר, ולבנים כדאי להצטייד בחוסן נפשי, שכן הוא עשוי למשש אתכם.

מה קורה בוועדה הרפואית?

קודם כל, אתם תגישו את השאלון הרפואי (שקיבלתם בדואר יחד עם הזימון לצו הראשון ומילאתם יחד עם רופא המשפחה שלכם) ואת שאר המסמכים הרפואיים שלכם במידה וישנם (למשל אישורים על מחלות כרוניות). עכשיו תשבו מול הרופא או האחות, ותצהירו שוב על בעיות בריאותיות כאלה ואחרות.

שימו לב! נכון שלא חסרים לכם אינטרסים, בין אם להגיע לקרבי ובין אם לתפקידים אחרים, אבל קביעת הפרופיל היא לא צחוק. החל מהצהרה על פלטפוס – שתוכל לחסוך לכם לא מעט כאבים, ולמשל לצייד אתכם בפטור מנשיאת משקל בטירונות – וכלה בהצהרות על מצבים רפואיים רציניים יותר, חשוב לא להסתיר מצבים בריאותיים שעלולים לסכן אתכם. וכן, זה כולל אסטמה.

אחר-כך תתבקשו לעבור בדיקת ראייה, כלומר הקראת מספרים הולכים וקטנים מהקיר. כמו כן, תישלחו לבדיקת שתן – שמומלץ לוותר עליה ופשוט להביא את תוצאותיה לאחר שעברתם בדיקת שתן אזרחית מראש (בטווח של שלושה חודשים לכל היותר), במקום לעמוד בתור למשתנה, תהליך שתמיד מתארך יתר על המידה.

שקלול תוצאות כל אלה – הצהרותיכם והבדיקות הרפואיות – יביאו לקביעת הפרופיל שלכם, וגם לקביעה העתידית האם תגיעו לשירות קרבי או למשל לשירות ביחידת מודיעין (וגם הביתה, כל ערב).

אין מה להתבייש, היא ראתה כבר אלף כמוך

צילום׃ istockphoto

איזה פרופיל אתם יכולים לקבל?

רשימת ציוני הפרופיל האפשריים:

97 - בריא וכשיר לשירות קרבי ביחידות השדה.

82 – כשיר לשירות קרבי ביחידות השדה, על אף בעיה קלה שעשויה למנוע התנדבות ליחידות מובחרות יותר.

77 – פרופיל חדש הנקבע לאנשים הסובלים מנזלת, אלרגיות והזעת יתר, המתאימים לשרת בתפקידים המצריכים הכשרת רובאי 04, למשל בתפקידים מסוימים בחיל ההנדסה הקרבית ובחיל האיסוף הקרבי.

72 –בשל בעיה רפואית המונעת שירות בחי"ר, אך לא מונעת שירות קרבי ביחידות כמו חיל השריון והתותחנים.

64 – בשל בעיה שבגינה אי אפשר להתמיין ליחידות השדה בשום אופן (מה שקרוי ג'ובניק).

45 – בשל בעיה הנחשבת חמורה (כמו צליאק). לפרופיל זה יתווספו, כנראה, פטורים שונים.

30 – למתנדבים, מי שקיבל פרופיל 21, ביקש להתגייס ונמצא כשיר תחת הגדרות מותאמות אישית.

21 – למי שהינו בלתי כשיר לחלוטין לשירות צבאי מסיבות בריאותיות (גופניות או נפשיות). בעלי פרופיל זה יכולים כמובן לנסות ולהתנדב, כאמור.

בשביל להיות שריונר מספיק לך פרופיל 82

צילום׃ getty images

ישנם גם ציוני פרופיל נוספים העלולים להיקבע בהמשך:

65 - עקב בעיה או חבלה הנגרמת בעת השירות הצבאי.

24 – "בלתי כשיר זמנית לשירות", המהווה פטור זמני וגורר מעקב אחת לכמה חודשים, עם אפשרות שחרור קבוע לאחר תקופה מסוימת (לדוגמה בעקבות ניתוח בזמן השירות או תת-משקל זמני).

שאל את הרופא כבר בוועדה הרפואית איזה פרופיל קיבלת. לא מרוצה ממנו? אפשר ורצוי לערער במקום. אפשר גם לערער בכל עת, עד ליום הגיוס. חשוב לערער כמה שיותר מוקדם, לפחות שלושה חודשים טרם הגיוס. לצורך העניין ניתן לפנות למרכז המידע למתגייסים בטלפון 03-7379999, או לבירור הליכים בלשכת הגיוס בטלפון 03-7388888, שלוחה 2. >> מדריך הטלפונים הצה"לי.

איך מעלים או מורידים פרופיל?

אם תרצה, תוכל לערער על הפרופיל שנקבע לך אפילו ביום הגיוס עצמו. עם זאת, ערעור בבקו"ם, אחרי הגיוס, הוא תהליך מסובך ומתמשך יותר, ולכן כדאי לטפל בנושא מוקדם יותר – גם על מנת לשפר את סיכוייך להתמיין לתפקיד בו אתה מעוניין.
איך בעצם אפשר להעלות פרופיל, אם אתה במקרה חולם להגיע דווקא לשייטת 13? תמיד אפשר להתעקש, אבל אם הנתונים הרפואיים שלך באמת לא מאפשרים לך לשרת בתפקיד זה, זו בדיוק מטרת הפרופיל – לשמור עליך מפעילות מסכנת חיים. מצד שני, אם הבעיות הרפואיות הן שוליות יחסית או ברות תיקון, יש על מה לדבר. לך לבדיקות נוספות, קבל חוות דעת מרופאים, עשה כל מה שיכול לעזור לך בוועדה רפואית נוספת. אם המוטיבציה שלך תואמת את המציאות, יש סיכוי שעוד תגיע לגיבוש.

רשימת הציוד המלאה למתגייס

2012-06-09T10:15:00.000-07:00

רשימת הציוד המלאה למתגייס

מה להביא ליום הגיוס? איך אורזים את התיק לקראת היום הגדול, מה מקבלים מהצבא ומה צריך לקנות לבד מראש? רשימת הציוד המלאה לגיוס - ולא, לא צריך להביא בגדי ים

עזבו את העובדה שלא תקבלו משכורת נורמאלית בשלוש השנים הקרובות ושהמיטה בבית תישאר מיותמת לאורך רוב ימות השנה – המכה האמיתית שנופלת על המתגייסים מגיעה עוד טרם דרכה כף רגלם בבקו"ם. למעשה, היא טמונה בחפץ העצום התלוי על גבם ומאיים להכניע אותם: התיק.
אין ספק שהחוויה החדשה שאתם עומדים לחוות, הכוללת התייחדות עם שק"ש צה"לי בלילות ועם מפקד צה"לי שיטרטר אתכם בימים, דורשת השלמת ציוד כזו או אחרת. אל תגזימו, כמובן: אין צורך לדאוג באופן אישי לרווחיהן של רשתות ציוד המחנאות. הכנו לכם רשימה הכוללת את כל מה שאתם צריכים להביא איתכם ביום הגיוס – איזה ציוד תקבלו בבקו"ם, מה כדאי בכל זאת לקנות ועל מה אפשר ורצוי לוותר.

סחתיין על האופיטמיות, אבל לא, את לא באמת צריכה לקחת בגד ים

צילום׃ עודד קרני

מה מקבלים בבקו"ם?

עם הגיעכם לבקו"ם תקבלו לא מעט פריטי ציוד שימושיים, הן מצה"ל והן מהאגודה למען החייל:
קיטבג: בבקו"ם תקבלו תיק צבאי - בין אם קיטבג (מין שק עם פתח למעלה) או צ'ימידן (תיק עם רוכסנים ותאים), בו יאוחסן ציוד ה-א' שלכם, וזו סיבה מעולה לבוא מהבית עם תיק בגודל סביר ולא מפלצתי. כמו כן, תקבלו גם תיק גב.
ציוד א': מדי א' (שניים שלושה סטים של מדי דקרון הכוללים חולצה ומכנסיים – שחשוב לבדוק שמתאימים לכם, גם אם האפסנאים יחשבו שאתם נודניקים), נעליים (שני זוגות לקרביים. גם כאן, חשוב מאוד לוודא שהמידה מתאימה), חגורה, כומתה, מעיל א' (מחמם ומוצלח מאוד).
גומיות: בנים מקבלים גומיות למכנסיים.

יום הגיוס: המדריך המלא

לאן מגיעים, מה עושים, מה מביאים ואיפה ישנים

יום הגיוס: המדריך המלא

ערכת דיסקית: ובה דיסקית אחת או שתיים, עליה מוטבע המספר האישי ואותה יש לענוד תמיד על הצוואר – ולבנים גם בתוך הנעליים. אסור שהדיסקית "תנצנץ" ולכן יש לדאוג לה לכיסוי; אפשר לקנות כיסוי באחת מהחנויות לחייל (פחות מומלץ), או פשוט להשיג אחד ביחידה. בערכה תמצאו גם פנקס שבי - חוברת בת ארבעה עמודים המונפקת בהתאם למוסכם באמנת ז'נבה, ובה מופיעים כל הפרטים האישיים והרפואיים שלכם - אותו תצטרכו לשאת עליכם.
גרביים: מקבלים 5-9 זוגות גרביים על פי סוג השירות. בנים מקבלים גרבי צמר מתאימים לנעליים הגבוהות שהן לא רעות בכלל, כמו גם בנות קרביות. בנות מקבלות גרבי ספורט.
ביגוד: בבקו"ם מקבלים 3 גופיות טי-שירט. בנים מקבלים בנוסף שלושה זוגות תחתונים. קרביים מקבלים שני מכנסי ספורט, אבל אלה, על פי רוב, לא מוצלחים במיוחד, וכדאי להביא אחרים מהבית.
מגבת: קרביים מקבלים שתיים, כל השאר מקבלים מגבת אחת.
תיק רחצה: מקבלים בתוך הערכה של האגודה למען החייל. כולל טמפונים ותחבושות לבנות, ולפעמים אפילו סכין גילוח טוב ודאודורנט.
ערכת החייל שאינו לוחם כוללת ערכת כלי תפירה (ערכה טובה שתתברר כשימושית כאשר יפול כפתור מחולצת המדים שלכם), פנקסי כיס (להם תמצאו לא מעט שימושים), מברשת שיניים, אטמי אוזניים וסרט זוהר. הבנים מקבלים בנוסף סכין גילוח חד פעמי וכיסוי דיסקית. הבנות מקבלות חבילת מגבונים לחים.

ערכת לוחם כוללת נרתיק לפק"ל כיסים, 10 אזיקונים, גומי לשולי המכנסיים, 8 מיתרים עבים, 3 סרטים דביקים, משרוקית, כיסוי לשעון יד, מברשת נעליים, שרוך דק לאבטוח, תרסיס שמן לנשק, מברג ומגלר (מברשת גילוח לניקוי רובה).
מנעול: הבנים מקבלים מנעול סביר בהחלט, אבל כיוון שתצטרכו לנעול יותר מתיק אחד, כדאי בכל זאת להביא מנעול נוסף.
תחבושת אישית: באחרונה שונו הפקודות ולא מקבל כל חייל תחבושת אישית.
תיק גב שחור.
בנות מקבלות גם גז מדמיע להגנה עצמית, שיש להחזיר עם השחרור.
שימו לב!
את הקיטבג ואת ציוד ה-א' תצטרכו להחזיר עם תום השירות הצבאי.
לקרביים מומלץ להחליף בתקופה הראשונית של השירות בין זוגות הנעליים, על מנת "לשבור" את שניהם באותו הזמן, ולא להגיע למסע, למשל, עם נעליים חדשות וכואבות.
לבנות: כיום חל איסור להצר או להנמיך גזרה במדי ה-א'. על פי הוראות המשטרה הצבאית, השינוי היחיד שמותר לעשות הוא מכפלת בתחתית. חבל שתשלמו על ההצרה, תקבלו דו"ח, ריתוק, ובכל מקרה יכריחו אתכן להחליף מכנסיים.

לא לשכוח להביא את צו ההתייצבות

צילום׃ עודד קרני

מה צריך להביא בעצמכם?

מסמכים: צו התייצבות, תעודת זהות, רישיון נהיגה, פרטי חשבון בנק, מספרי תעודות זהות של ההורים.
תיק גדול: הסטטיסטיקות מראות שתיק הוא אחת ההוצאות הגדולות ביותר בקניות לקראת הגיוס, המגיעה לעתים אפילו ל-700 שקלים. דבר ראשון, לא צריך להילחץ: כן, אתם באמת תצטרכו תיק לא קטן, לפחות בנפח 60 ליטר (ולכל היותר 80). נסו למצוא תיק כזה בסביבתכם האישית: אחיכם התגייס לפני ארבע שנים? רוב הסיכויים שכבר יש לו תיק מתאים. כך גם לגבי השכן או בן הדוד; לפעמים בתי הספר התיכוניים מחלקים תיקים מתאימים למתגייסים עם סיום הלימודים, בסבסוד העירייה.
אם בכל זאת לא הניבה בדיקתכם דבר, צאו וקנו תיק, במחיר הגיוני, אם אפשר. אין צורך שהתיק יידע לכבס ולבשל לבדו – משהו סטנדרטי ונוח יעשה את העבודה. זכרו שאין לכם צורך בתיק מקצועי לטיול תרמילאים, ושאת רוב זמנו הוא עומד להעביר זרוק מתחת למיטה הצבאית שלכם – או זרוק בתא המטען המעופש של האוטובוס.
מנעולים: אפשר לקנות סט של שניים עד ארבעה מנעולים, שיספיק לתאים שונים בתיק ובקיטבג. המנעולים צריכים להיות קטנים, הכי זולים שתמצאו יהיו בסדר גמור. אחסנו את המפתחות במקום שתוכלו למצוא אותם. עדיף שיהיה גם מפתח ספייר.

שעון יד: רצוי דיגיטלי עם סטופר ותאורה, כולל שפצור שיעטוף אותו על מנת למנוע החזרת אור (בשטח אסור לענוד דברים "מנצנצים", לצורכי הסוואה), סקוטש למשל. קרביים כאמור מקבלים כיסוי שעון בבקו"ם.
ביגוד חורף, אם צריך: מן הסתם, דרוש טריינינג (חולצה ומכנסיים לשינה ולמד"סים, שזה שם קוד לאימוני כושר גופני, למרות שבעצם זה ראשי תיבות של מדריך ספורט). אפשר להצטייד גם בגופיות תרמיות ובגופיות פליז ירוקות, ובגעטקס.
ביגוד קיץ, אם צריך: בגדים לשינה ולמד"ס (מכנס או שניים וחולצה לא לבנה עם שרוולים למד"ס, גופייה ומכנסיים לשינה).
גופיות: גופיות ארוכות או קצרות (לפי העונה). בבקו"ם מקבלים גופיות, אבל כדאי להשלים עוד 5 גופיות בצבע חאקי או ירוק, ואחת או שתיים גופיות לבנות. אין סיבה לקנות גופיות בחנויות יוקרה או מחנאות. 5 גופיות ב-50 שקל זה מספיק טוב.
חזיות, גרביים ותחתונים: ייתכן שתסגרו שבועיים בבסיס, ועל כן צריך להביא מספיק לבנים להחלפה. עשרה זוגות תחתונים אמורים להספיק. גם לבנים שלא לובשים תחתוני בוקסר מומלץ להביא זוג או שניים, לכל מקרה של שפשפת. לגבי גרביים, כדאי להביא כמה זוגות, אם כי הבנים יקבלו גרביים בבקו"ם. בכל מקרה, על הגרביים להיות שחורים או אפורים (ואפשר גם להביא כמה זוגות לבנים למד"סים). בנות, לא להביא יותר מדי חזיות, וחזיות ספורט עדיפות.

ייקח קצת זמן עד שהנעליים שלכם יצברו פז"ם

צילום׃ עודד קרני

נעלי ספורט: למד"סים. קרביים, לא להשקיע יותר מדי, עוד תקבלו שוברי הנחה לקניית נעלי ספורט.
כפכפים: למקלחת. עדיף מגומי, שיתייבשו מהר.
לשינה: סדין או ציפה יספיקו. בחורף אפשר להיכנס לציפה ואיתה לשק"ש הצה"לי המחמם עד מאוד, שניקיונו בכל זאת מוטל בספק. בקיץ אפשר לפרוש סדין על מזרון או להתכסות איתו. אפשר להוסיף גם כרבולית, אם היא מתקפלת ולא תופסת יותר מדי מקום.
להגיינה: אפשר להביא תיק כלי רחצה, למרות שמקבלים בבקו"ם, או להסתפק בשקית. בכל מקרה, יש דברים בסיסיים שצריך להביא, ומעבר לזה לפי צרכים אישיים, מבלי להגזים. מברשת ומשחת שיניים; שמפו, מרכך וסבון אפשר להביא בכלי קטן, אין צורך באריזה משפחתית; דאודורנט; תכשירים לגילוח, כולל מראה בלתי שבירה, אם לדעתכם תצטרכו; גליל או שניים של נייר טואלט, לכל צרה שלא תבוא (ועדיף שיהיו גם כמה ריבועים מקופלים בפק"ל כיסים); לבנות – תחבושות וטמפונים, מברשת שיער וסכין לגילוח רגליים אם תרצו; בקיץ, קרם להגנה מהשמש; שפתון למניעת יובש בשפתיים.
תרופות: במידה ויש כאלה שאתם צריכים. עדיף שיהיו גם פלסטרים ואקמול, אבל את אלה תוכל לבקש גם מהחובש.
חומר נגד יתושים וטלק: שוב, במידה ותצטרכו תוכלו להשיג במרפאה, אבל עדיף שיהיו אל-תוש אישי וטלק בהישג יד.
שקיות: לא ייאמן כמה ששקיות הן דבר שימושי. ראשית, במקום להוציא לפחות 50 שקל על שק כביסה, שקית מהסופר בשימוש חוזר עושה בדיוק את אותה העבודה. מעבר לכך, העובדה שיש שקית פנויה בסביבה תמיד מוכיחה עצמה. אפשר, למשל, לסדר ככה את התיק – לחלק את הגרביים, התחתונים, הגופיות וכדומה בין שקיות שונות, וככה לא לבלות את כל שעת הט"ש בנבירה אינסופית.
טוש שחור, לא מחיק: יעשה פלאים ליכולתכם למצוא את הציוד שלכם ולשמור עליו. על כל דבר שאתם מקבלים – בין אם קיטבג או קסדה – שרבטו את שמכם בגאווה. "כל דבר", אגב, לא כולל את הנשק. גם עט תמיד עשוי להיות שימושי.

עכשיו כל מה שנותר לך לקוות הוא שהאפסנאי יהיה נחמד אליך

פנס וסוללות: גם פנס מהמכולת ב-15 שקל יעזור בליל שדאות אפל. חבילת סוללות אחת יותר מתספיק, ואפשר אפילו להביא רק חלק ממנה.
מצית: תעזור לצורכי שפצורים.
טלפון סלולרי + מטען: אפשר להביא גם סוללה נוספת, אם יש. בכל מקרה, וכיוון שייתכן גם שתלונו בתנאי שדה, אין צורך להשאיר את הטלפון עליכם ודלוק מעבר לשעת ט"ש. בשאר הזמן ניתן לכבות אותו ולהשאירו בתיק הנעול, או בכיס.
כסף: עדיף שיהיה עליכם קצת כסף, לא יותר מדי, ועדיף כסף קטן לשימוש במכונות שתייה.
משקפיים ועדשות מגע: למי שצריך.
גומיות שחורות לשיער: לבנות, שיבינו מהר מאוד שתמו ימי השיער הפזור.
שימו לב! כדאי לבוא לבקו"ם לבושים בבגדי הספורט, וכך לחסוך מקום בתיק.

אפשר, אבל לא חייבים

סיכות ביטחון: למרות שיהיו כאלה גם בערכת התפירה, אפשר להביא עוד כמה מהבית, לצורכי שפצורים מהירים.
מדרסים: במידה ואתם זקוקים למדרסים אפשר להביאם, אבל אם תוכלו לחכות עד לחזרה הבייתה עם הנעליים, שתוכלו למדוד בתוכם את המדרסים, עדיף. אם יש לכם בעיה רפואית המחייבת מדרסים, אתם זכאים למדרסים מיוחדים על חשבון צה"ל.
אפשר להביא מגבת, על אף שמקבלים בבקו"ם, אבל לא להגזים בכמות או בגודל.
אפשר להביא משקפי שמש, אבל הזמן היחיד שתוכלו להרכיב אותם יהיה ביציאה ובחזרה מהבסיס.
אפשר להביא כמה כפפות גומי חד פעמיות למקרה של תורנויות מגעילות במיוחד. כמו כן, אפשר להביא אסלניות וקיסמי אוזניים.
בחורף אפשר להביא כובע גרב וכפפות, בשחור. שימו לב שלא בטוח שבכלל יתירו את לבישתם, וייתכן שיחלקו כפפות וכובעים צבאיים.

ממש לא צריך

רצועה או אביזרים אחרים לנשק: פשוט לא לקנות. מה שתצטרכו, תקבלו.
גרבי הליכה מיוחדים, או שאר שטויות בסגנון, שמנסים למכור לכם. אם במקרה תיתקלו בתנאי קור קיצוניים, תקבלו מהצבא ציוד מתאים. וכך או כך, בדרך כלל המוצרים בשק"ם שבבסיס זולים יותר מבכל חנות מחנאות שתמצאו בקניון, וזה כולל שמפו ומשחת נעליים.
משחות ותרופות למיניהן, שאין שום דרך לדעת אם באמת תשתמשו בהן. חומר דוחה יתושים וטלק הם בסיסיים, אבל לא צריך לרוקן את בית המרקחת מתרופות לשפשפות, פטריות, שלשולים ועצירות. אם תצטרכו, יש את כל אלה במרפאה הצבאית.
בנים גם לא צריכים להביא סכין גילוח, שמסופק ביום הגיוס.
כאמור, גם שק כביסה הוא לא חובה, ואותו יכולה להחליף שקית פשוטה בנאמנות גדולה.
לא צריך גם שקיות חימום, שהן בהחלט רומנטיות אבל לא שוות יותר מדי. אם המצב באמת יהיה רע, צה"ל יספק אותן בעצמו.
שרוכים, שמגיעים קומפלט עם הנעליים.
שום דבר שנושא סמל יחידה, גם אם עליה חלמתם כל חייכם. ראשית, תמיד קיים הסיכוי שתשובצו בסופו של דבר ליחידה אחרת. שנית, מדובר פשוט בסימן צעירות מובהק. ברוב הכשרות הטירונות יגדילו המפקדים לעשות ויטרטרו צעיר המעז לענוד סמל יחידה שלא הרוויח בזיעה.
כמו כן, בשום פנים אל תרכשו ציוד "כמו" צבאי – כומתה, חגורה, מדים. כל דבר שאי פעם תצטרכו, תוכלו להשיג. גם אם איבדתם משהו ואתם מפחדים שתעלה בגללו על מת"ש (משפט תשלום), תמיד יכול להיות שתצליחו להשיג את אותו המשהו, וגם אם לא, הקנס הכספי מזערי. בכל מקרה, פנו למפקד לדווח על אובדן ואל תחכו שהוא יגלה את זה בעצמו – הוא מחוייב להשלים את הציוד, ועדיף ללכת עם מעיל ולעלות למשפט מאשר לקפוא בלעדיו.
שק"ש: השק"ש הצה"לי מעולה (ולא חסרים גם כאלה שגונבים אותו בסוף השירות), ולהגיע עם שק"ש אחר לבקו"ם לא כל כך יעלה את הפופולריות שלכם בקרב החברים לגיוס.

אל תדאג, אחרי שנה בצבא אתה תדע בדיוק מה אתה צריך להביא

צילום׃ עודד קרני

נגנים: בין אם MP3 או אייפוד, רצוי לא להביא, אפילו אם הנסיעה תהיה ארוכה. רוב הזמן תעדיפו גם ככה לישון, ועדיף להימנע מסכנות גניבה. בעתיד, כשתתאקלמו, תוכלו להביא את הנגנים.
כנ"ל גם לגבי כלי מיטה. יכול להיות שבמהלך השירות, או במידה והטירונות ארוכה במיוחד, יהיו מגורים בהם תוכלו להשתמש בסדין ובכרית, כמו בבית. חכו קצת, תדעו לאן אתם חוזרים, ורק אז החליטו מה להביא.
ממש אין צורך (או זמן) באיפור, על כל סוגיו.
פירסינגים, עגילים ותכשיטים: פשוט להסיר ולא להביא, שכן רובם נוגדים את חוקי הצבא.
גם לא צריך להביא אוכל, מעבר לכריך וממתק.
בגד ים: אתם פשוט לא הולכים ללבוש אותו במקלחות. לכל אחד יש רק כמה דקות להתקלח, במקרה הטוב, והדבר האחרון שיהיה לכם איכפת ממנו הוא מי מסתכל עליכם. ליתר דיוק, אף אחד לא מסתכל עליכם - כולם פשוט רוצים להרים כבר טלפון הביתה.
שימו לב! תמיד תוכלו להשלים קניות ציוד אחרי השבוע-שבועיים הראשונים, כאשר תדעו מה באמת חסר.

המדריך להשגת אישור עבודה בצבא היתר עבודה פרטית ניתן לחיילים שיעמדו בקריטריונים מחמירים מאוד, ויוכיחו צורך בסיוע כלכלי דחוף. איך משיגים אישור עבודה בצבא, ומה יקרה לכם אם תעבדו בלי אחד כזה. מדריך

2012-06-09T10:13:00.002-07:00

המדריך להשגת אישור עבודה בצבא

היתר עבודה פרטית ניתן לחיילים שיעמדו בקריטריונים מחמירים מאוד, ויוכיחו צורך בסיוע כלכלי דחוף. איך משיגים אישור עבודה בצבא, ומה יקרה לכם אם תעבדו בלי אחד כזה. מדריך

הצבא יודע לאשר כשצריך - רק אל תחרוג מהמגבלות

צילום׃ עודד קרני

400 שקלים – זהו סכומה של משכורת צבאית ממוצעת, פלוס-מינוס כמה מאות שקלים, בהתאם לתפקיד ולרמת הסיכון. 400 שקלים הם גם, פחות או יותר, מחירו של ג'ינס ממותג. אבל ישנם גם חיילים שמסתכלים על 400 שקלים אחרת לגמרי: למשל, כסכום של חשבון חשמל משפחתי (באביב, לא כולל מזגנים של קיץ ותנורים של חורף), או כמחירה של רשימת מכולת שבועית. בשביל החיילים הללו קיים אישור עבודה צבאי, או בשמו הרשמי – היתר עבודה פרטית. על אף שבאופן כללי אסור לחיילי צה"ל לעבוד באזרחות בכל עבודה פרטית, אישור עבודה ניתן במקרים מסוימים. במידה ובבית זקוקים לעזרה שלכם מטעמי מצוקה כלכלית או סוציאלית קשה, הצבא מאפשר לכם לעבוד מעבר לשעות בהן אתם בבסיס.

ככלל, כל חייל יכול לקבל אישור עבודה, בכפוף לתנאים מסוימים. על מנת להניע את תהליך קבלת אישור העבודה, יש לגשת למש"קית הת"ש ביחידה. בקשתכם תיבחן על ידי גורמי הת"ש והפיקוד ביחידה, בכללם מפקד בדרגת אלוף משנה לפחות.

אילו אישורים צריך להציג על מנת לקבל אישור עבודה?

תדפיסי בנק ופירוט כרטיס אשראי של החייל המבקש בחודש האחרון.

תדפיסי בנק ופירוט כרטיס אשראי של הורי החייל המבקש בחודש האחרון (במידה ואין ההורים מעוניינים להעביר את הפרטים הללו, יש להביא הצהרה, בתיאום ובהנחיית מש"קית הת"ש, שההורים אינם תומכים בחייל מבחינה כלכלית).

טופס מעסיק פוטנציאלי, אותו תיתן לכם מש"קית הת"ש למלא, שיכלול פירוט מלא לגבי אופי העבודה, התמורה שתתקבל עבורה והשעות המתוכננות לביצועה.

אישורים, במידה וישנם, על חובות, הלוואות ועיקולים, או כל פרט אחר שעשוי להעיד על מצב כלכלי קשה וטעון סיוע.

עכשיו נותר לחכות לתשובת גורמי הת"ש, הפיקוד וביטחון המידע (שיוודאו שאין עבירת ביטחון מידע בביצוע העבודה). את האישור החתום על-ידי המפקד מקבלים ממשרד הת"ש, ואז ניתן להתחיל ולעבוד.

מהן המגבלות?

אסור לעבוד במדים או להשתמש בציוד צבאי כלשהו.

אסור לעבוד בבסיס צבא או אצל גורמים צבאיים.

אסור לעבוד בעבודה המצריכה שימוש ואחזקת נשק, למעט תפקידים ספציפיים המוגדרים מראש.

העבודה תתבצע מעבר לשעות בהם אתם בבסיס, כאשר אתם פנויים מכל תפקיד שהוטל עליכם במסגרת השירות הצבאי.

מתן אישור העבודה לא יפגע במילוי המשימות המוטלות על היחידה.

אין בביצוע העבודה משום פגיעה בשמו הטוב של צה"ל או בדמותו בעיני הציבור, ואין הוא מפר את ההנחיות הביטחוניות שקבעה מחלקת ביטחון מידע.

מהן ההקלות?

הרשאה לעבודה פרטית במסגרתה תהיו מועסקים אצל מעסיק אזרחי, ובכלל זה קבלת ביטוח חיים מחוץ למסגרת הצבאית.

סיכום תנאי יציאות מוקדמות עם סגל הפיקוד.

ולמה לא כדאי לעבוד ללא אישור עבודה?

ישנם חיילים העובדים בעבודות אזרחיות ללא היתר עבודה פרטית. זוהי עבירה על החוק הן מצד החייל עצמו והן מצד המעסיק, המחויב על פי חוק לדרוש את טופס היתר העבודה הפרטית החתום על ידי המפקד וגורמי הת"ש. רבים החיילים העושים זאת בכל זאת, אם בשל רצון מובן להגדיל את התקציב החודשי או בשל מצוקה אמיתית. כך או כך, במידה וחיילים אלה ייתפסו, הם יקבלו במקרה הקל ריתוק לבסיס – ובמקרה הרע יישפטו ויאלצו ללכת לכלא צבאי.

חשוב לזכור:

אישור עבודה ניתן לתקופה של עד שנה ממועד אישור הבקשה, למעט במקרים מיוחדים. בתום שנה, רשאי החייל להגיש בקשה לחידוש היתר העבודה הפרטית.

מי שמוסמך לתת אישור עבודה, רשאי גם לבטלו אם מצבו הכלכלי של החייל הוטב, אם פעילות החייל לא עומדת בקנה אחד עם פעילות היחידה או אם התנהגות החייל אינה ראויה.

ניתן להגיש את הבקשה לאישור עבודה גם כמלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון), למדור הפרט שבלשכת הגיוס, כחצי שנה בטרם גיוסכם.

במידה וכבר הוכרתם כחיילים המשתייכים לאוכלוסיות ידועות מראש כנוטות למצוקה כלכלית, ישנה הוראה למתן היתר עבודה פרטית ללא צורך בבחינת אישורים כלכליים מחדש. על אוכלוסיות אלה נמנים חיילים בודדים, עובדי שבוע-שבוע, זכאים לתשמ"ש (תשלומי משפחה), זכאי סיוע, חיילי חובה מעל גיל 24 או עתודאים מעל גיל 22. עם זאת, עדיין יש לבקש את אישור העבודה רשמית למול גורמי הצבא ומש"קית הת"ש.

במקרים חריגים ניתן להגיש גם בקשה ל"מיוחדת", כינוי לחופשה מיוחדת לתקופה שלא תעלה על 30 יום בשנה מעבר לימי החופשה הרגילה שאתם זכאים לה, לצורך זמן לעבודה אינטנסיבית.

חייל שאינו בחופשה ללא תשלום, והעובד לפי היתר עבודה פרטית מטעמים שאינם טעמים של מצוקה כלכלית, אינו רשאי לקבל שכר או תמורה כלשהי בעבור עבודתו. ישנם מספר מקרים בהם אישור העבודה ניתן שלא מטעמים כלכליים: היתר להתנדבות בקהילה, היתר לספורטאי מצטיין, היתר בגין התמחות מקצועית, והיתר חריג (באישור ראש מחלקת מופ"ת, מנהל התשלומים). במקרים כאלה, כל שכר או תמורה המגיעים לחייל ממעסיקו עבור עבודתו – עליו לתרום לצה"ל באמצעות קרן לב"י.

האגודה למען החייל, בשיתוף פעולה עם אגף כוח האדם, מפעילה מרכזי השמה לחיילים בעלי אישור עבודה. בין שאר סוגי העבודות במאגר ישנם גינון, דיילות וקידום מכירות, אריזה ומשלוחים, מכירות, מלצרות, הובלות, טלמרקטינג ועוד. המעסיקים אליהם מכווין מרכז ההשמה מתחייבים לשלם לחייל/ת שכר שאינו פחות מהמינימום הנקבע בחוק, וכן לשלם ביטוח לאומי בעבור המועסק. מש"קית הת"ש היא האחראית ליצירת הקשר עם מרכזי ההשמה, אך ניתן גם להתקשר ישירות: טלפון 072-270-2253, פקס 02-6356186.

מענק שחרור ופיקדון אישי: מה ואיך

2012-06-09T10:12:00.003-07:00

מענק שחרור ופיקדון אישי: מה ואיך

כמה כסף מקבלים במענק השחרור? מה זה פיקדון אישי, ואיך מקבלים את הכסף הזה? הצבא נותן לכם צ'ופרים לקראת השחרור ואנחנו מסבירים לכם את כל מה שאתם צריכים לדעת בקשר אליהם

הכניסה לחיי האזרחות לאחר השחרור מצה"ל יכולה להיות מפחידה כמעט כמו יום הגיוס, שנראה בתחילת הדרך כה אימתני. אך אל דאגה, הצבא מנסה להפוך את הנחיתה לרכה, ועוזר לכם להיכנס לעולם נטול המדים ברגל ימין. שמעתם פעם על מענק שחרור ופיקדון אישי? הנה כל מה שאתם צריכים לדעת עליהם.

מה זה מענק שחרור?

מענק שחרור הוא סכום כסף הנצבר לזכותכם בהתאם למספר חודשי השירות וסוג הפעילות שעשיתם כחיילים – בין אם שירתתם כלוחמים, כתומכי לחימה או בשירות אחר. המענק מועבר ישירות לחשבונו של החייל המשוחרר, עד חודשיים מיום שחרורו (לרוב בפעימות של 75% מהמענק בחודש הראשון ו-25% נוספים בחודש השני).

מה זה פיקדון אישי?

גם הפיקדון האישי נצבר בהתאם למספר חודשי השירות ולסוג הפעילות, אך הוא משתחרר לשימוש החייל המשוחרר רק למטרות הבאות: לימודים, הכשרה מקצועית, דיור, הקמת עסק או נישואין. החוק אינו מאפשר לכם למשוך את כספי הפיקדון במזומן שלא למטרות הללו, אלא אם חלפו 5 שנים מיום השחרור שלכם, ולא יותר מ-7 שנים מיום השחרור.

מי זכאי למענק שחרור ולפיקדון אישי?

כאלה ששירתו בצה"ל, במג"ב, במשטרת ישראל, בשב"ס או התנדבו לשירות לאומי באחד הגופים המוכרים על ידי הרשויות במשך 12 חודשים מלאים לפחות, אלא אם שוחררו קודם לכן מטעמי בריאות. חייל ששוחרר מצה"ל עקב אי-התאמה ונשללו זכויותיו הכספיות אינו זכאי למענק שחרור ולפיקדון אישי, גם אם שירת למעלה מ-12 חודשים.

איך מחשבים את גובה המענק?

סכומי הזכאות נצברים ומחושבים על בסיס חודשי. להלן טבלה לדוגמה, המפרטת את סכומי הזכאות למענק השחרור ולפיקדון האישי לפי סוג ואורך השירות:

		לוחמים/לוחמות	תומכי/ות לחימה	אחר / שירות לאומי
24 חודשי שירות	מענק שחרור פיקדון אישי סה"כ	6,339.6 19,018.8 25,358.4	5,282.88 15,848.88 21,131.76	4,226.4 13,255.2 17,481.6
36 חודשי שירות	מענק שחרור פיקדון אישי סה"כ	9,509.4 28,528.2 38,037.6	7,924.32 23,773.32 31,697.64	6,339.6 19,882.8 26,222.4

שימו לב! הסכומים ינועו אצל כל חייל וחיילת בהתאם לאופי שירותם, וכנראה שלא יהיו זהים למפורט בטבלה. לדוגמה, תקופת הכשרה מסווגת כ"אחר" ולא כ"לוחם" או כ"תומך לחימה", בעוד בטבלה זו חושבו כל החודשים על פי התעריפים הקבועים לסוגי השירות.

בינואר 2012 אושרה הצעת חוק להעלאת גובה המענק בקריאה שנייה ושלישית. מענק השחרור ללוחם ששירת 36 חודשים צפוי לעלות מכמעט 10,000 שקלים לכ-20 אלף שקלים – במהלך הדרגתי. בתחילה יעמוד הסכום על כ-12 אלף שקל, ובסוף שנת 2016 יעלה לכ-20 אלף. בהתאמה, יוגדלו בהדרגתיות מענקי השחרור של לוחמי הלחימה (לכ-16 אלף שקל), של שאר המשרתים (לכ-13 אלף שקל) ושל המשרתים בשירות האזרחי (לכ-6,000 שקל).

רוצים לברר מהו הסכום המדויק לו אתם זכאים?

על מנת לבדוק מהו סכום הזכאות האישי, ניתן להתקשר למוקד המידע של היחידה להכוונת חיילים משוחררים בטלפון 03-7776785. כמו כן, ניתן לבדוק זאת החל משבוע לאחר השחרור במערכת המידע האישי באתר האינטרנט של צה"ל, עם הקלדת מספר הזהות האישי ומספר חשבון הבנק.

בכל מקרה, סיכום תקופת הזכאות האישית על פיה מחושבים סכומי מענק השחרור והפיקדון האישי נשלח היישר לבית החייל המשוחרר תוך חודש מסיום השירות.

מה קורה אם החלפתם תפקיד במהלך השירות?

אם עברתם במהלך השירות מסוג מקצוע אחד לאחר (הכוונה למקצועות ברמות פעילות שונות, למשל אם התחלתם כתומכי לחימה והפכתם להיות לוחמים), ייקח החישוב בחשבון את שני סוגי הפעילות, על פי משך הזמן בו שירתתם בכל אחד מהם.
במידה ובחודש אחד שירתתם בשתי רמות פעילות, יסווג החודש על פי מרביתו (כלומר, במידה והייתם לוחמים במשך 18 יום, ובשאר הימים סווגתם כתומכי לחימה, ייחשב החודש על-פי תעריף לוחם).

לפי אותו היגיון, גם במידה ולא שירתתם חודש מלא, הוא ייחשב כחודש שלם במידה ושירתתם יותר ממחציתו.

מה קורה אם עליתם על מת"ש ממש לפני השחרור?

במידה ונשפטתם במשפט תשלום וחוייבתם בקנס כספי טרם השחרור, ינוכה הסכום ממענק השחרור (ולא מהפיקדון האישי).

חושבים שמגיע לכם סכום אחר?

במידה ויש לכם השגות על גובה מענק השחרור והפיקדון האישי, התקשרו לקו הפתוח לבירורים בנושא שכר במנהל התשלומים, בטלפון 03-7349999.

איך מקבלים את מענק השחרור?

יופיו של מענק השחרור בכך שהוא מגיע היישר אל חשבון הבנק שלכם מבלי שתצטרכו לעשות דבר, בדיוק בימי הבטלה הנפלאים שלאחר השחרור. המענק יועבר לחשבון אליו הועברו המשכורות הצבאיות האחרונות, ואין צורך להגיש מסמכים כלשהם על מנת לקבלו.

איך מקבלים את הפיקדון האישי?

פיקדון אישי הוא חיה אחרת: תפקידו לעזור לכם כאזרחים צעירים, בצעדים הראשונים בעולם שבחוץ. כספי הפיקדון האישי ניתנים למימוש במהלך 5 שנים מיום סיום השירות, ובתחומי מדינת ישראל בלבד, למטרות הבאות: לימודים (השלמת השכלה תיכונית, לימודים קדם אקדמאים, הכנה למבחנים פסיכומטריים, לימודים אקדמאים ולימודים בישיבה על תיכונית במוסדות המוכרים לפי חוק), הכשרה מקצועית (כל קורס מקצועי בכל תחום שהוא, ובלבד שמוסד הלימודים הוכר לצורך חוק זה על-פי הרשויות), דיור (רכישת או בניית דירת מגורים), הקמת עסק (ובכלל זה הקמת עסק עצמאי חדש או הצטרפות לעסק קיים) ונישואין.

לא ניתן להשתמש בכספי הפיקדון למטרות אחרות (לא, אפילו לא בשביל הטיול הגדול). במידה ואינכם מתכננים להקים עסק, להתחתן או אפילו ללמוד בחמש השנים הקרובות, תוכלו לממש את יתרת הפיקדון הבלתי מנוצלת בחלוף חמש שנים ועד שבע שנים מיום השחרור, כלומר במשך שנתיים בלבד. היתרה תעמוד לרשות החייל המשוחרר במזומן, ללא הגבלת מטרה, בתום חמש השנים הראשונות, באמצעות פניה אישית לאחד מסניפי "בנק הפועלים" או "בנק לאומי".

חשוב לזכור שבתום שבע שנים מיום השחרור תימחק יתרת הפיקדון האישי לאלתר!

על מנת לממש את הפיקדון, יש למלא טופס בקשה אותו מקבלים מסניף הבנק, ולצרף אליו את המסמכים הנדרשים:

לצורך לימודים והכשרה מקצועית, יש להגיש אישור קבלה ללימודים במוסד מוכר; שובר תשלום, חשבונית מס או חשבון עסקה; תעודת זהות והעתק אישור מוסד הלימודים כמוסד מוכר (אלא אם כן תלמד באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת בר אילן, באוניברסיטת חיפה, באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, באוניברסיטה הפתוחה, בטכניון שבחיפה או במכון ויצמן למדע, המוכרים ואינם דורשים אישור).

לצורך רכישת דירת מגורים, יש להגיש תעודת זהות; חוזה לרכישת או לבניית דירת מגורים על שם הזכאי, שנחתם ממועד הגיוס ואילך בנוכחות עורך דין; נוסח מלשכת רישום מקרקעין (טאבו) המוכיח כי המוכר הוא בעל הדירה או לחילופין מיופה כוח או שיש לו אישור זכות לבעלות.

לצורך הקמת עסק חדש או הצטרפות לעסק קיים, עליך להגיש תעודת זהות; תעודת עוסק משלטונות מע"מ; אישור פתיחת תיק במס הכנסה; חוזה או מסמך משפטי המעיד על בעלות או שותפות בעסק; קבלה או חשבונית בגין הוצאה הקשורה לעסק באופן ישיר, המפרטת את הסחורות, השירותים או הציוד שנרכשו עבור העסק; במקרה של תשלום דמי שכירות למבנה עסקי, נדרש אישור על תשלום ארנונה עסקית. לצורך הקמת או הצטרפות לחברה בע"מ, יש להגיש תעודת זהות; אישור פתיחת תיק במס הכנסה על שם החברה; תעודת עוסק מורשה של החברה משלטונות מע"מ; פלט מרשם החברות או אישור מרואה חשבון או מעורך דין הנוגע לבעלי המניות בחברה, כולל את שם החייל המשוחרר, וכן לכך שהמניות לא נסחרות בבורסה; אישור רואה חשבון על השקעה בהון העצמי של החברה, בציון הסכום שהושקע, המהווה לפחות רבע מהבעלות או מהון המניות המונפק.

לצורך נישואין, יש להגיש תעודת זהות הכוללת את הספח בו מצוין "נשוי/אה" בסעיף המצב האישי; תמצית רישום ממרשם האוכלוסין במשרד הפנים, המציין בסעיף המצב האיש "נשוי/אה" ואת תאריך השינוי.

שימו לב, כי על פי החוק, תשלומים מכספי הפיקדון למטרת לימודים, הכשרה מקצועית או רכישת דירה יועברו היישר למוסד הלימודים או למוכר הדירה. בכל מקרה, לא יוחזרו לחייל משוחרר כספים ששולמו למטרות הללו.

איך משיגים פטורים בצבא?

2012-06-09T10:11:00.002-07:00

איך משיגים פטורים בצבא?
יש פטור ממטבחים, פטור ממטווחים, פטור מנעלי עור ואפילו פטור המאפשר לחייל להתעורר ביקיצה טבעית - איך מקבלים את ההטבות הנחשקות? מדריך הפטורים המלא

חייל עם מדים ונעלי ספורט (צילום: עודד קרני ,פז"ם)
כל בעלי הפלטפוס, עלצו: קיבלתם פטור מנעליים צבאיות
צילום׃ עודד קרני
היה לוחם אמביציוזי ככל שתהיה, המילה 'פטור' תמיד תפעיל עליך את קסמה המכשף. זה נכון שלרוב תותנה קבלתה במוגבלות כלשהי או באי נעימות גופנית קלה יותר או פחות, אבל אתה תגלה במהרה שלפעמים משתלם להיות אלרגי לאבק. אם זכית לסבול מלקות המזכה בפטור, באבחת חתימה יוכיח צה"ל לך ולחבריך מוכי הגורל שגם לו יש לב.

אילו פטורים עלולים להיקרות בדרכו של חייל תמים? למעשה, כל הקלה שתעלה בדעתו של המפקד או הרופא של אותו חייל. לטובת החייל הממוצע אספנו כאן את רשימת הפטורים העיקריים בהם אתם עשויים להיתקל.
חייל, שפר הופעתך: פטורים הקשורים להופעה

פטור מגילוח/ פטור לזקן: ידוע שעל חייל להיות מגולח, אבל מה רבים החפ"שים החולמים לדלג על טקס הבוקר המייגע ולהתהלך להם עם זיפים ברחבי הבסיס כאחרוני הפז"מניקים. פעם התחלקו אישורי הזקן לרפואיים (למשל עקב פצעים כתוצאה מגילוח) ולרבניים (מטעמי דת). כיוםנקבע כי פטור מגילוח יונפק ע"י רופא למשך שבועיים בלבד, ומעל 14 יום יינתן רק ע"י קצין רפואה מוסמך מהרשימה בלבד. כמו כן, לא קיים פטור מגילוח של "יום כן, יום לא" או של גילוח פעם בשלושה ימים, אלא פטור מלא לזקן. לא יתאפשר פטור רפואי לזקן צרפתי (זקן קצר, עם חיבור לשפם וללא חיבור לפאות).

פטור להארכת שיער: פטור נדיר ביותר בצבא בו כל משרתיו הזכרים דרושים להיות מגולחי ראש. הפטור ניתן לעתים רחוקות מטעמים רפואיים – על רקע גופני או נפשי, ובמקרים נדירים אף יותר על רקע דתי. למשל, חייל שיש לו בעיות התקרחויות נקודתיות, שריבוי שיער ראשו מסתיר, או צלקת על הקרקפת יכולה גם היא להיות סיבה אפשרית לפטור מתספורת קצוצה. פטור על רקע נפשי עשוי להינתן במידה וקיצוץ השיער יפגע בדימויו העצמי של החייל. הפטור יינתן על-ידי קצין רפואה מוסמך מהרשימה שנקבע על ידי חיל הרפואה בלבד, ויצוין בו אופן יישום הפטור.

פטור למדי ב': ניתן בעבר לאנשים האלרגיים לאריג הדקרון או לכאלה שתפקידם הצבאי דורש לבישת מדי ב' גם בנסיעות, כמו למשל כתבים צבאיים שאין להם בסיס אם. לפי קביעת ראש ענף משטר ושמעת בפברואר 2012, הפטור הרפואי שמאפשר לנוע על מדי ב' בלבד באופן קבוע כבר אינו תקין. לבעלי פטור ממדי דקרון יינתן מענה במדי א' מכותנה, כולל אנשי קבע הזכאים למדי קבע. המדים יתאמו את החיל אליו משתייך החייל ויתקבלו רק לאחר הצגת אישור רפואי ע"י קצין רפואה מוסמך מהרשימה בלבד. עד לקבלת המדים, החייל יוכל לנוע במדי ב' הקיימים באפסנאות היחידה, באישור סגן-אלוף.

פטור ממדים: חיילי יחידות מסווגות מסוימות מקבלים פטור מלבישת מדים בעת מילוי תפקידם, על מנת שלא יזוהו כחיילי צה"ל.

פטור מנעל צבאית תקנית, פטור לנעל מותאמת אישית ופטור לנעל פתוחה: פטורים הניתנים עקב פלטפוס וקריסת קרסול, למשל, או כתוצאה מפריחה ומגירודים. פטור זמני יינתן ע"י כל רופא צבאי עד שלושה חודשים, בעוד פטור קבוע יינתן אך ורק ע"י אורטופד שהוא קצין רפואה מוסמך מהרשימה שנקבעה על ידי חיל הרפואה. אם הפטור תקף עד 14 יום, ינעל החייל נעליים אזרחיות שברשותו. אם הפטור תקף מעל 14 יום או שהוא קבוע, יופנה החייל למרכז הציוד לשם קבלת נעליים חצאיות צבאיות תקניות מתאימות. פטור לנעלי פלדיום יינתן אך ורק באישור פרטני ע"י ענף רפואה תעסוקתית ומיון רפואי בחיל הרפואה. מלבד זאת, הפטורים אותם לא תוכלו לקבל הן פטור רפואי לחיילות לנעל צבאית גבוהה, פטור רפואי לנעלי הרים, פטור רפואי לנעלי בטיחות או פטור רפואי לנעלי החי"ר החדשות. שימו לב כי על פי רוב, פלטפוס יזכה את החיילים במדרס, ולא בפטור לנעליים; עיוות קשה במבנה כף הרגל יזכה בפטור לנעל מותאמת אישית. על פי רוב, יינתן הפטור מנעל צבאית תקנית רק לפרקי זמן קצרים, עקב חבלות, כוויות, פגיעה בקרסול וכדומה.

פטור מנעל עשויה מעור: המצהירים על עצמם כעל צמחונים או טבעונים יקבלו נעל פלדיום שחורה וגבוהה, שאינה עשויה מעור בעלי חיים.

שימו לב כי לאור תופעת זיוף הפטורים, הובהר באיגרת שהופצה על ידי ראש ענף משטר ומשמעת בפברואר 2012 כי פטור שאינו חתום בחתימה ובחותמת לא יכובד. בנוסף, הוא הורה לשים לב לתופעת זיוף הפטורים והדגיש כי "חובה לבדוק כל חשד ולטפל בהתאם לפקודות". באיגרת נקבע גם כי נכונות ותקינות של פטור הנראה "בעייתי" תיבדק על ידו באופן אישי.
אני לא יורה בין שתיים לארבע: פטורים מפעילות

פטור מעבודה משרדית: יינתן עקב כל פגיעה במוטוריקה העדינה ובידיים, דלקות גידים בידיים, שברים בכף יד וכו'. במידה ותקבלו פטור זה, תיאלצו לשבות מכל עבודה משרדית – ובכלל זה הקלדה, למשל – גם אם תפקידכם הצבאי הוא לא אחר מפקיד לשכה.

פטור לעבודה משרדית: מחייב קיבוע או מנוחה. יינתן עקב כל פציעה המונעת פעילות גופנית ויכולת ניוד תקינה, כגון שברים, נקעים, דלקות חריפות וקרעים בגידים. לוחם שיקבל פטור זה לא יוכל לעשות דבר מלבד לשבת במשרד המ"פ, למורת רוחם של חבריו המתרוצצים תחת השמש הקופחת.

פטור מנשיאת נשק: ניתן עקב מצב רפואי כמו כאבי גב כרוניים, או כאשר ישנו חשש להתאבדות.

פטור לנשיאת נשק מקוצר: ניתן כאשר גובה החייל/ת 1.50 או פחות ומשקלו/ה 50 קילוגרם ופחות.

פטור לתוספת שעות שינה: לסובלים ממיגרנות ניתן פטור ל-7 או 8 שעות שינה, במקום ה-6 המטכ"ליות.

פטור יקיצה טבעית: פטור שהחל כאגדה צבאית עליה חונכו דורות של חיילים, והפך, אחרי עשר שנים בבית המשפט, למציאות. פטור היקיצה הטבעית – כשמו כן הוא, פטור המתיר לחייל להתעורר בזמנו שלו, ללא הפרעה חיצונית. מדובר בחלומו של כל חייל, אבל זהו אינו פטור הניתן בקלות: הוא ניתן אך ורק לחיילים שסובלים מ"תסמונת השינה הדחויה", חוסר יכולת להירדם ולהתעורר בזמן בעקבות בעיה בשעון הביולוגי, שאובחנה על-ידי רופא מומחה.

פטור מעמידה בשמש: ניתן עקב מיגרנות, למשל.

פטור לשינה בחדר נקי ופטור משדאות: אם הצירוף "חדר נקי" נראה לכם כמובן מאליו, סימן שעוד לא התגייסתם. פטורים אלה ניתנים לאנשים עם אלרגיות, למשל לאבק, או לכאלה שעברו באחרונה הליך כירורגי. על מנת למנוע זיהום או תגובה אלרגית, חייבים חיילים אלה לישון בחדר שעבר ניקיון יסודי, ולא עם שאר חבריהם באוהלים בשטח.

פטור מריצות, קפיצות ומסעות: פטור שניתן לעתים קרובות ביחידות קרביות, למשל עקב שברי מאמץ.

פטור משמירות: פטור שמקבלים לרוב בעלי פרופיל 45 עם סעיפי ליקוי חמורים יחסית, כמו אסטמה קשה או בעיות נוירולוגיות כאפילפסיה ומיגרנה.

פטור לשמירה בישיבה: פטור הניתן עקב פלטפוס, עקמת או בעיות ברכיים.

פטור לשמירה ללא אפוד: פטור הניתן עקב סעיף תת משקל הנקבע בצו הראשון.

פטור לחיילים מתנדבים: ככלל, פטורים זמניים למתנדבים מונפקים כרגיל. פטורים קבועים יאושרו אך ורק על-ידי קצין מטה המתנדבים בענף הרפואה התעסוקתית והמיון הרפואי בחיל הרפואה. נושא הפטורים יפורט ב"תעודת מתנדבים". פטורים קבועים מבתי חולים או מקופות חולים מהווים המלצה בלבד, והינם טעונים אישור על-ידי רופא יחידתי, קצין רפואה מוסמך מהרשימה שנקבעה על ידי חיל הרפואה או קצין מטה המתנדבים, בהתאם למשך הפטור.

חייל גולני (צילום: אופק רון כרמל ,במחנה)
מטבחים? פחחחח. אין מצב שאני נוגע בזה
צילום׃ אופק רון כרמל

פטור מתורנויות בסיסיות: למשל מתורנויות מטבח. הפטור ניתן על רקע דתי (קהילות קטנות שמבחינות בין תפקידי גבר לתפקידי אישה) או על רקע רפואי, בגלל מחלות מעיים או קלקולי קיבה, למשל.

פטור מנשיאת משקל: לרוב פטור מנשיאת משקל העולה על 5 או 7 קילוגרם - ניתן לתקופה מסוימת או קבועה, עקב תת-משקל או בעיות ברכיים, פלטפוס וגב.

פטור למקלחת לבד: ניתן מטעמים נפשיים או בשל בעיות רפואיות.

פטור ממטווחים: ניתן עקב בעיות ראיייה.
המפורסמים מכולם

איך מוציאים גימלים?
ומה ההבדל בין ג', ב', ו-ד'? מדריך

איך מוציאים גימלים?
גימלים, בתים ודלתים: על פי פקודות המטכ"ל, יום גימל הוא יום בו רופא או גורם אחר המוסמך לכך לפי פקודות הצבא אישר שחייל אינו כשיר לבצע כל פעילות, וזקוק למנוחה מלאה. על מנת להימנע מטעויות, אנא זיכרו – יום ג' שניתן אחרי 8:00 בבוקר תקף גם למחרת, ועד השעה 8:00 בבוקר של מחרתיים. שימו לב כי על גבי הטופס יצויין האם יום ה-ג' מיועד לבית או ליחידה. יום ג' ביחידה נותן לחייל פטור גורף מכל פעילות בתחומי היחידה ואיסור יציאה ממנה. יום ג' בבית הוא יום מנוחה בבית החייל בפקודה (כך שאם ייתפס החייל בעיצומו של מסע שופינג בעירו על ידי מפקדו, הוא יישפט על אי קיום הוראת רופא).

ה-ב' הוא אחיו הקטן של הגימל הנחשק – משמעותו המסורתית של יום ב' היא מה שכיום נחשב ליום ג' ביחידה, כלומר מנוחה גורפת – בבסיס. כיום ב' הוא בעצם כל פטור: חייל שאינו כשיר במאת האחוזים ויש עליו מגבלות רפואיות מסוימות, נמצא ביום ב'.

ה-ד' הוא אחיהם הגדול של שני אלה, אם להמשיך באווירה המשפחתית. מדובר בחידוש מבורך הכולל את הצמד המקודש: הימנעות מהתור האימתני לרופא, והצצה משחררת למחוזות ביתכם. ד' הוא יום מנוחה או היעדרות שרשאי לאשר לכם מפקדכם עקב בעיה שהגדרתם כרפואית. גם יום ה-ד' תקף למשך 24 שעות, ומסתיים בשעה שמונה בבוקר שלמחרת; אך החגיגה לא נמשכת לנצח – המפקד רשאי לאשר יום ד' אחד בשבוע, ועד עשרה ימים בלבד בשנה.

פטור משירות ביטחון: הפטור משירות הביטחון, נחשק על ידי רבים ומתועב על ידי אחרים, הוא אב כל הפטורים באשר הם. הוא עומד במרכזו של אחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת בחברה הישראלית, אבל כאן ניצמד לפרטים היבשים: הפטור משירות הביטחון מתחלק לפטור מטעמי הכרה דתית (לבנות), פטור מטעמי חוק תורתו אומנתו (לאברכים, בני ישיבות), פטור מטעמי מצפון פציפיסטי, פטור מחמת אי התאמה (הניתן לרוב בשל נתונים נמוכים), פטור למיעוטים מסוימים ופטור על רקע בריאותי או נפשי. זה האחרון ניתן עקב קביעת פרופיל 21. בעלי פרופיל זה יכולים לערער על ההחלטה ולנסות ולהתנדב לצה"ל.

פטור משירות מילואים: על פי החוק, "יוצא צבא שנמצא כשיר לשירות ביטחון לפי חוק שירות ביטחון ושאינו בשירות סדיר, יימנה עם מערך המילואים, אלא אם כן קיבל פטור משירות ביטחון". כלומר, הפטור משירות הביטחון, המפורט בסעיף הקודם, פוטר למעשה גם משירות מילואים.

מובן שבנוגע לשירות מילואים ישנם כמה סייגים ספציפיים ופטורים זמניים (למשל למילואימניק המתחתן, שפטור משירות מילואים פעיל לתקופה קצרה). ישנו גם פטור מחמת גיל: גברים פטורים משירות מילואים מגיל 40 (חיילים), 45 (קצינים) או 49 (לתפקידים מסוימים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון). נשים מזומנות לשירות מילואים עד גיל 38, למעט בתפקידי הלחימה, שם גיל הפטור דומה לזה של גבר. סעיף בחוק מקנה פטור לאמהות ולנשים הרות – אם כי לעתים חותמות חיילות ויתור על זכות זו, למשל חיילות המשרתות שנה שלישית שס"ן (שירות סדיר נוסף, הקרוי גם "דין אישה כדין גבר"). אמהות לילדים ונשים בהיריון שאינן במערכי הלחימה מקבלות לעתים קרובות פטור משירות מילואים. נשים נשואות פטורות משירות סדיר, אך לא משירות מילואים.

ת"ש: כל מה שאתה צריך לדעת על תנאי שירות

2012-06-09T10:10:00.001-07:00

ת"ש: כל מה שאתה צריך לדעת על תנאי שירות

איך מקבלים סיוע כלכלי ואיך מבקשים לצאת יומיות הביתה? אם לכם או למשפחה שלכם יש בעיות סוציאליות או כלכליות, אתם זכאים לסיוע מהצבא. במדריך תמצאו את כל התשובות לאיך בדיוק זה עובד

כמה פעמים שמעתם את ראשי התיבות ת"ש? כמה שירים שמעתם על המש"קית ת"ש? וכמה פעמים תהיתם מה כל זה אומר, בעצם?

חיילת מצדיעה (צילום: עודד קרני ,פז"ם)

תן למש"קית הת"ש שלך לסדר לך את החיים

צילום׃ עודד קרני

זה הרגע לסדר את הבלגאן ולספר קצת על מערך הת"ש בצה"ל (שאגב, לא קשור לשעה החופשית שמקבלים לפני השינה בטירונות, שעת ט"ש, שהיא שעת טרום שינה). מערך הת"ש הוא תחום הנמצא באחריות אכ"א (אגף כוח האדם), ומטרתו לאזן בין צרכיו האישיים של הפרט בצה"ל (החייל) לצורכי המערכת הצבאית. במילים אחרות, לדאוג שהמערכת הצבאית לא תפיל חיילים בין הכיסאות, ומי שזקוק להטבות מיוחדות, יקבל אותן.

הייצוג העיקרי של המערך הזה בעבורכם היא מש"קית הת"ש, החיילת עם השרוך הסגול, שהוכשרה לתפקידה על-ידי חיל השלישות וכפופה לקצינת ת"ש. כך למשל, מש"קית הת"ש של גדוד 890 של הצנחנים תהיה כפופה לקצינת הת"ש של הצנחנים. מש"קיות ת"ש, אגב, הן ברובן המוחלט בנות, אם כי יש גם יוצא דופן – מש"ק ת"ש בגדוד הנח"ל החרדי.

מש"קית הת"ש אחראית על טיפול וסיוע לפרט בפתרון בעיות אישיות וסוציו-אקונומיות, כגון קשיים כלכליים, בריאותיים, חברתיים, אישיים ומשפחתיים, וכן על סיוע לפרט בכל הקשור להטבות, לזכויות ולתנאים שמספק הצבא. הטיפול בחיילים נעשה באמצעות פגישות וראיונות עימם בבסיס, נסיעות לביקורים בבתיהם, תיאום מול מפקדיהם, הסתייעות בקציני הת"ש היחידתיים וקבלת בקשות מהחיילים עצמם (כך, למשל, ניתן לבקש העברה לשירות קרוב לבית). כלים עיקריים הנתונים לרשות גורמי הת"ש הם הטבות כלכליות לנצרכים, קורסים והשתלמויות שונות וכן הקלות בתנאי השירות (הת"ש), שמתבטאות בעיקר בקביעת תדירות יציאת החייל לביתו.

לעתים קרובות, מותאמת הזכאות להטבות מסוימות עוד קודם לגיוס החייל – במידה והוכר כחייל בודד, למשל, כבר במהלך המיון לצה"ל. במידה והנסיבות משתנות במהלך השירות הצבאי, רשאי כל חייל לפנות לגורמי הת"ש ביחידתו ולעדכן אותם בשינויים, על מנת שאלה יבררו כיצד יכול צה"ל ללכת לקראתו.

הקלות ת"ש (הת"ש)

ודאי כבר הספקתם לשמוע את המונח הת"ש, בצירוף ספרה כלשהי – למשל הת"ש 3. לפני שניכנס להבדל בין הרמות השונות של ההקלות, כדאי לדעת שהטבה בדמות הקלה בתנאי השירות מתקבלת בשל בעיות סוציאליות, ולא כלכליות. ההקלה תיתרגם לקביעת מספר ימי לינה בבית במהלך השבוע, לפטור משירות קרבי או לקביעת מרחק מקסימלי בין הבסיס בו משרת החייל לבין ביתו.

האישורים הנדרשים לבקשת הקלה בתנאי השירות אינם קבועים, ומשתנים כמובן בהתאם לאופי הבקשה. העיקריים הם אישור רפואי או נפשי של מצב בני המשפחה (במידה ורלוונטי), אישורים על חובות (במידה וישנם), אישורים כלכליים (למשל תדפיס בנק, תדפיס הוצאות כרטיס אשראי, תלושי משכורת של ההורים), חוות דעת של עובד סוציאלי וכל אישור רלוונטי אחר שעשוי לתמוך בבקשה.

ישנם גם מקרים של "הת"ש אוטומטי". הכוונה למצב בו מוכר החייל מראש כזכאי להקלות ת"ש, והתהליך הבירוקרטי שעליו לעבור על מנת לקבל את ההטבה קצר יותר. בין המקרים הללו נכללים בנים למשפחות שכולות, בנים או אחים של נכי צה"ל ב-100%, חיילים המשתייכים לקהילת השומרונים או לקהילת בית אל, בנים זכרים יחידים בני העדה הדרוזית וכאלה שבמשפחתם ארעה "פטירה טרייה", כלומר פטירה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה בטווח של שנה. לכל אחד מאלה יש לצרף מסמכים רלוונטים - למשל על מנת לקבל הת"ש עקב פטירה טרייה יש לצרף תעודת פטירה.

ההקלות האפשריות הן:

הת"ש 1 = החייל לא ישובץ במערך הלוחם.

הת"ש 2 = החייל יישן לפחות שני לילות בשבוע בביתו.

הת"ש 3 = החייל יישן לפחות שלושה לילות בשבוע בביתו, ולא ישובץ ביחידה שמרחקה עולה על רדיוס של 100 קילומטר מביתו.

הת"ש 5 = החייל יישן לפחות חמישה לילות בשבוע בביתו. כמו כן, לא ישובץ החייל ביחידה שמרחקה עולה על רדיוס של 100 קילומטר מביתו.

הת"ש 7 = החייל זכאי ללינת בית מלאה, ללא תורנות לילה בבסיס, ולמעשה ישרת עם יציאות יומיות מהיחידה. החייל לא ישובץ ביחידה שמרחקה עולה על רדיוס של 100 קילומטר מביתו.

שימו לב!

* במקרי חירום עשויות ההקלות בתנאי השירות להתבטל זמנית, באישור אלוף משנה.

* שישי ושבת נחשבים כיום אחד.

* אין קשר בין רמת הת"ש לבין פטור משמירות. חיילים עם הת"ש 5 מבצעים שמירות, ואפילו תורנות לילה, במידה ומדובר בשבוע בו שהו לפחות חמישה לילות בביתם. חיילים עם הת"ש 7 מבצעים שמירות באופן בו ישובו לביתם לעת ערב.

האם חייל שנקבעו לו הקלות בתנאי השירות יכול לשרת כלוחם?

הדבר תלוי ביחידה אליה הוא משובץ, אבל באופן כללי נהוג כי רק חייל עם הת"ש 2 ישרת כלוחם. ללא קשר לקביעת הקלות שירות, בן יחיד נפסל אוטומטית משירות בתפקיד לחימה, אלא אם כן התנדב לכך באישור הוריו.

במידה וההת"ש נקבע לאחר שיבוץ בבסיס, ייערכו גורמי הפיקוד והת"ש מחדש ויבדקו האם ניתן להתאים את אופי השירות למגבלות החדשות. כך למשל, במידה והבסיס והתפקיד מאפשרים יציאות יומיות למי שקיבל הת"ש 5 במהלך השירות, יישאר החייל בתפקידו. אם לא, ייפלט החייל מהיחידה, או שינסו למצוא לו תפקיד מתאים אחר ביחידה.

הקלות הת"ש לא מיושמות בהכשרות ראשוניות, למשל בטירונות, אבל במידה וחייל מגיש בקשה להת"ש במהלך הכשרה ראשונית, אפשר לאשרה וליישמה לאחר ההכשרה. שימו לב, שישנם מפקדים בחלק מבסיסי הטירונים המשתדלים בכל זאת להתחשב בהקלות הת"ש של חייליהם, לפי מצב החייל והפלוגה, אבל אין הם מחוייבים לכך ועל כן לא כדאי לבנות על זה.

סיוע כלכלי

את מדיניות הסיוע והרווחה לפרט קובעת חטיבת הפרט באכ"א, בתיאום עם היועץ הכלכלי לרמטכ"ל (היועכ"ל). במוקד פעילות מערך הת"ש עומד הסיוע לחיילים הנמצאים במצוקה כלכלית. הסיוע ניתן בעיקר בשלוש דרכים עיקריות: באמצעות הטבות קבועות לחיילים בודדים, באמצעות תשלומים למשפחות החיילים ("תשלומי משפחה", תשמ"ש), ובאמצעות סיוע ביחידות לחיילים המדווחים על קשיים כלכליים. כלי המערך בתחום זה כוללים מענקים, הלוואות ותווי קנייה.

מעבר להטבות המעוגנות בפקודות – ובהן כאמור סיוע לחייל בודד, סיוע לחייל הזקוק לעזרה בתשלום שכר דירה (המותנה, למשל, במרחק מינימלי מסוים בין הבסיס הפתוח בו משרת החייל ובין ביתו), סיוע לחייל שנולד לו ילד, סיוע לחייל שמשפחתו נמצאת בקשיים כלכליים (ובתוך כך מתן היתר לעבודה פרטית או חופשה מיוחדת לצורך עבודה) – מעגנות פקודות המטכ"ל גם טיפול במקרים פרטניים יוצאים דופן.

חייל צנחנים מסתכל על שטרות (צילום: עודד קרני ,פז"ם)

אם אתה חייל בודד, צה"ל יעזור לך

צילום׃ עודד קרני

לצורך העניין, נקבע בפקודות המטכ"ל קיומה של קופה להלוואות ולמענקים לסיוע לחיילים בשירות חובה. אם שוכנעו גורמי הת"ש, לאחר בדיקה, כי יש במתן סיוע זה לפתור את בעיית החייל או להקל עליה, הם רשאים, בתנאים מסוימים, להעניק הלוואות ומענקים. בקשה להלוואה או למענק ימלא חייל ויגיש לגורמי הת"ש ביחידתו, שיעבירו אותה הלאה בתום עשרה ימים לכל היותר.

הלוואה תוענק בתנאי שישתכנעו גורמי הת"ש כי ביד החייל להחזיר הלוואה זו בתנאים המוסכמים (למשל, בחישוב משכורתו העתידית). מענק יינתן במידה וישתכנעו גורמי הת"ש כי הנסיבות המיוחדות של המקרה מצדיקות מתן מענק, וכי סיוע באמצעות הלוואה אינו מעשי.

שיעורי ההלוואה והחיסכון נעים בין מחצית משכורתו של טוראי לשתי משכורות. ועדיין, אם לדעת קצין הת"ש החילי יש לאשר לחייל סכום העולה על סכום זה, תועבר הבקשה לראש מדור רווחה במחלקת הפרט, שבסמכותו לאשר מענק בסך שתי משכורות טוראי בשירות חובה, והלוואה בסך ארבע משכורות כאלה. במקרים קשים במיוחד תתכנס ועדת חריגים שבסמכותה לאשר מענק חד פעמים בגובה של שש משכורות טוראי לכל היותר.

מקרים נוספים

בכל מקרה אחר בו חייל מרגיש שעליו לפנות לגורם כלשהו, בין אם לקבל הטבות מסוימות ובין אם לברר את זכויותיו, הוא מוזמן לפנות לגורמי הת"ש ביחידתו. אל תהססו לעשות זאת.

נפקדות ועריקות: מדריך משפטי

2012-06-09T10:06:00.001-07:00

נפקדות ועריקות: מדריך משפטי

נפקדות היא היעדרות מהשירות שלא ברשות, לתקופה של עד 20 ימים (החל מהיום ה-21 תהפוך ההגדרה לעריקות). ההבדל בין עריקות לנפקדות הוא כאמור תקופת זמן היעדרות ואופן הטיפול בעבירה.
נפקד הוא חייל שנקרא להתייצב לשירות ולא התייצב במועד שנקבע; חייל שעזב את יחידתו או את תפקידו ברשות, אך לא חזר בזמן (כן, זה כולל גם איחור לשעת התייצבות); חייל שלא נמצא במקום שהיה צריך להימצא בו, וזה כולל יציאה מהארץ ללא קבלת היתר לכך; חייל שנשלח מיחידתו ליחידה אחרת ולא התייצב ביחידה החדשה במועד שנקבע.

חתכת מהבסיס כדי לראות את החברה? עזוב אותך. כלא צבאי לא שווה את זה

צילום׃ עודד קרני

נפקדות של עד 24 שעות

על פי הפקודות, דרך הטיפול בנפקדות קצרת טווח (פחות מ-24 שעות) שונה מדרך הטיפול בנפקדות ארוכת טווח או בעריקות. במידה וחייל נעדר משירות שלא ברשות לתקופה שלא עולה על 24 שעות, כלומר שחזר ליחידתו לפני שעברה יממה, יטופל משמעתית על פי כללי הדין המשמעתי (דמ"ש) בצה"ל. הכוונה במקרה זה היא גם לחייל בשירות מילואים.
פקודות המטכ"ל מגדירות את יחסו של צה"ל לחייל המבצע נפקדות קצרת-טווח:
"חייל נפקד יישפט, למעט במקרים חריגים במיוחד, בדמ"ש ולא בפני בית דין צבאי. על כן, לא ייענש ברישום פלילי במשטרת ישראל.
חייל נפקד ימשיך לקבל שירותי רפואה צה"ליים באופן מלא.
חייל שיורשע בעבירת היעדר מן השירות שלא ברשות של עד 24 שעות, לא תיחשב תקופת היעדרותו כתקופת תב"ן שלילי (תקופה בלתי נמנית, ימים שלא נספרים בימי הפז"ם ועל כן מאריכים את זמן השירות הכולל). כלומר, לא יהיה על החייל לשרת כמידת הזמן בו נעדר שלא ברשות, בנוסף לתקופת שירותו הכללית – זאת בניגוד לחייל שתקופת היעדרותו עלתה על 24 שעות.
לא תוקפא משכורתו הצבאית של חייל שנעדר מן השירות שלא ברשות בתקופה של פחות מ-24 שעות, כמו גם תשלומים נוספים להם הוא זכאי – זאת בניגוד לחייל שתקופת היעדרותו עלתה על 24 שעות".

נפקדות של מעל 24 שעות

חייל שנעדר מהשירות שלא ברשות לתקופה שבין למעלה מ-24 שעות ובין 20 יום, יוגדר כנפקד. חייל החוזר מנפקדות של למעלה מיממה, יטופל משמעתית על פי כללי הדמ"ש. פקודות המטכ"ל מגדירות את יחסו של צה"ל לחייל המבצע נפקדות ארוכת-טווח:
"ימי ההיעדרות יחושבו כתב"ן שלילי (תקופה בלתי נמנית במהלכה ימי הפז"ם לא נספרים, ואותה צריך להשלים).
משכורתו הצבאית ושאר התשלומים להם הוא זכאי יוקפאו במהלך ההיעדרות.
חייל נפקד יישפט, למעט במקרים חריגים במיוחד, בדמ"ש ולא בפני בית דין צבאי. על כן, לא ייענש ברישום פלילי במשטרת ישראל.
חייל נפקד ימשיך לקבל שירותי רפואה צה"ליים באופן מלא.
מיד עם היוודע דבר היעדרות החייל, תערוך היחידה בדיקה יסודית על מנת לוודא שלא נפגע או נעדר מסיבה מוצדקת אחרת. בתוך שמונה ימים מיום ההיעדרות, יערוך נציג היחידה ביקור בית בבית הנפקד. אם החייל נושא נשק יוקדם הביקור ל-48 השעות הראשונות (על הנשק להילקח מהחייל עד ליום ה-14 להיעדרותו). אם לא נמצא הנפקד בביתו, או נמצא וסירב להצטרף לנציג ולשוב ליחידה, יושאר בביתו מכתב ממוען אליו אישית החתום על ידי מפקד היחידה.
במידה והתייצב החייל ביחידה ובעברו קיימת היעדרות (נפקדות או עריקות) אחת לפחות, יועבר עניינו לפרקליט הצבאי על מנת שישקול העמדה לדין בבית דין צבאי. במידה וחזר החייל מהיעדרות משירות שנפסקה ונמשכה, באפשרות היחידה לפנות לפרקליט הצבאי, על מנת שייתן הוראה לטיפול בכל תקופות ההיעדרות כבתקופה אחת".

השלכות הנפקדות

כשחייל נעדר מהשירות שלא ברשות, או אפילו לא מגיע לבסיס בשעה בה היה אמור להגיע ולא מודיע למפקדיו, נחשב החייל נפקד והליך שלישותי מוחל עליו. כל עוד החייל נחשב לנפקד ולא לעריק (כאמור, העריקות מתחילה החל מיום ההיעדרות ה-21), הוא נשפט בסיום תקופת הנפקדות בהליך של דין משמעתי, ביחידתו, בפני קצין המוסמך לתת לו עונש משמעתי. חומרת העונש תלויה במפקד, בנסיבות ביצוע העבירה, בחומרת העבירה ובנסיבותיו האישיות של החייל. העונש המקסימלי שיכול להינתן במסגרת הליך דין משמעתי הוא 35 ימי מחבוש, אך גם יומיים של ריתוק עשויים להיפסק, בהתאם להחלטת המפקד.
מעבר לעונש המיידי, תיחשב כאמור נפקדות של למעלה מ-24 שעות כימי תב"ן שלילי, ימים שלא נספרים במניין ימי הפז"ם ויש להשלימם. כמו כן, תוקפא משכורתו הצבאית של החייל.

לעריקים מתווסף רישום פלילי במשטרה. ראו הוזהרתם

צילום׃ getty images

עריקות

חייל העוזב את יחידתו במהלך השירות הצבאי נחשב כנעדר מן השירות ללא רשות ועובר על חוק השיפוט הצבאי כבר מיום ההיעדרות הראשון. אולם, בשלב זה נחשב החייל נפקד. רק בתום 21 יום מרגע ההיעדרות מוכרז החייל כעריק, והטיפול בעריקותו עובר למדור עריקים בשלישות הראשית. מרגע הכרזת החייל כעריק מעורבת המשטרה הצבאית בטיפול בעניינו, והוא צפוי להיעצר על-ידי הרשויות. בין השאר, פועלים לצורך העניין לוכדי עריקים במשטרה הצבאית.
הסיבה להפרדה בין ההגדרות "נפקד" ו"עריק" היא על מנת לאפשר טיפול וענישה מחמירים יותר לחיילים שהיעדרותם ארוכה ומשמעותית יותר. בעוד נפקדים ועריקים שנעדרו לזמן קצר יחסית יועמדו לדין משמעתי, בדרך-כלל יוגש בעניינם של עריקים שנעדרו לזמן ארוך כתב אישום פלילי בפני בית דין צבאי. ההשלכות המתלוות לכך הן סמכות ענישה חמורה יותר, עונש מאסר על תנאי ממושך, ורישום פלילי במשטרה.
עם זאת, כל מקרה נבחן לגופו, והסבר בנוגע לנסיבות האישיות שהובילו להיעדרות עשוי להשפיע על החלטת הגורמים הקובעים בעניין, בעיקר בגזרת העונש. כמו כן, חשוב לציין כי כאשר מדובר בהיעדרות ראשונה שהינה עד 75 ימים, עדיין יישפט החייל בדין משמעתי. רק בגין היעדרות מצטברת של למעלה מ-75 ימים מוגש כתב אישום לבית דין צבאי. כך, למשל, חייל שנפקד במשך 15 יום ואז היה עריק במשך 24 יום עדיין יועמד לדין משמעתי, ואילו חייל שנפקד במשך 15 יום ואז היה עריק במשך 70 יום יישפט בבית דין צבאי. כמו כן, כל עוד החייל נידון לעונש של פחות משלושה חודשי מאסר על ידי בית הדין הצבאי הרי שהרישום הפלילי הינו "רישום פלילי מופחת".
שים לב! עריק שנעדר מן השירות למעלה מ-60 יום, אינו זכאי לקבל שירותי רפואה מצה"ל (לבד מבמקרים דחופים, כמובן). בתוך כך, פניית עריק לקבלת טיפול רפואי (בין אם טופל לבסוף או לא) תביא לסיום ההיעדרות אם החייל נעצר. במידה ולא ייעצר, הרי שספירת ימי היעדרותו ממשיכה.
לעיון בפקודת המטכ"ל הנוגעת להיעדרות משירות סדיר

נפקדות ועריקות של חיילי מילואים

חייל מילואים המזומן לשירות פעיל ואינו מתייצב נחשב נפקד, ובדומה לנפקד בשירות סדיר יובא בתום ההיעדרות לדין משמעתי במסגרת יחידתו. חייל שלא התייצב מלכתחילה נחשב עריק החל מיום ההיעדרות ה-20, בעוד חייל שהתייצב לשירות המילואים הפעיל ולאחר-מכן נעדר ממנו נחשב לעריק החל מיום ההיעדרות ה-15. גם הטיפול בעריקותו של חייל מילואים עובר למדור עריקים בשלישות הראשית, ולטיפולה של המשטרה הצבאית.
באופן כללי, מובאים חיילי מילואים הנעדרים מן השירות לתקופות שלא עולות על שנה לדין משמעתי. בעניינם של חיילים הנעדרים לתקופות ארוכות יותר, תישקל אפשרות של העמדה לדין פלילי בפני בית דין צבאי. ההשלכות המתלוות לכך הן סמכות ענישה חמורה יותר, עונש מאסר על תנאי ממושך, ורישום פלילי במשטרה. כל עוד נידון החייל לעונש של פחות משלושה חודשי מאסר, הרי שהרישום הפלילי יהיה "רישום פלילי מופחת".
גם כאן נבחן כל מקרה לגופו, והסבר בנוגע לנסיבות האישיות שהובילו להיעדרות עשויה להשפיע על החלטת הגורמים הקובעים בעניין, הן בגזרת הערכאה והן בגזרת העונש.

שווה הצבא הזה: התפקידים שהכי משתלמים באזרחות

2012-06-09T10:02:00.004-07:00

שווה הצבא הזה: התפקידים שהכי משתלמים באזרחות

כתבי "במחנה", שירות ביחידת ההסרטה, מדריכי כושר, פקחי טיסה, כלבנים, להקות צבאיות ועוד רבים וטובים: השירות בצבא יכול להיות קרש קפיצה מעולה למקצועות רבים באזרחות. אלה הם התפקידים שיסדרו לכם יופי של שורה ברזומה - וקריירה אזרחית מזהירה

מעסיקים רבים וחברות רבות במשק יעדיפו בשורותיהם עובדים מנסים ומביני עניין על פני עובדים שהעסקתם תצריך ספיגה של תקופת התלמדות. במדינות אירופה מעסיקים מציעים העסקה בשכר מינימום או בהתנדבות, כאשר הרווח הנקי של העובדים הוא הניסיון המקצועי אותו הם צוברים. בישראל המצב לא שונה בהרבה, גם כאן קיים הסדר של משרות נחשקות בשכר זעום כסיפתח מוצלח לקריירה – השירות בצה"ל.
אם כן, להלן – רשימת התפקידים שיכניסו עוד כמה מטבעות לקופת ההזדמנויות שלכם בעוד שנתיים או שלוש, ביום השחרור.

אפשר לראות כבר את הכסף מעבר לאופק

צילום׃ עודד קרני

טכנולוגיה, טכנולוגיה, טכנולוגיה

צה"ל הוא מהצבאות המובילים בעולם בתחום הטכנולוגיה במגוון תפקידים רחב - החל מפיתוח מערכות נשק מתקדמות, דרך תוכנות שונות למטרות משתנות וכלה במערכות האזנה, הצפנה ואבטחת מידע.
במידה ואתם עם ראש וידע טכנולוגי היחידות הטכנולוגיות של חיל התקשוב, חיל המודיעין, חיל האוויר, חיל הים וזרוע היבשה הם אחלה מקום להתחיל בו קריית הייטק שתשתלם לכם לעוד שנים רבות. אחרי שירות במערכים הטכנולוגים יפתחו בפניכם שערי עולם הייטק שיברך אתכם במשרות מכובדות בבואכם עם ניסיון צבאי עשיר. על גובה השכר במגזר הטכנולוגי אין מה להוסיף, פרט לכמה אפסים.

"שירות במערך טכנולוגי בצבא", שורה חשובה ברזומה בכניסה לעולם הייטק

צילום׃ חדשות 2

דובר צה"ל, גלי צה"ל, והביטאונות הצבאיים - שערים לעולם התקשורת

"תקשורת לא לומדים, תקשורת עושים". אין ספק ששירות בדובר צה"ל, בגלי צה"ל ובאחד מהביטאונות הצבאיים - "במחנה", "ביבשה" וביטאון חיל האוויר - מהווה קרש קפיצה מעולה לעולם התקשורת הישראלית.
בדובר צה"ל מוצעים מגוון תפקידים בליבת העשייה הדוברותית כמו מש"ק דוברות שתפקידו להיות בקשר עם כתבים או עם ארגוני הסברה, הפקת אירועי הסברה ואירועים תקשורתיים והשתתפות במהלכי תכנון דוברות. כמו כן, השירות בדובר צה"ל מציע שירות ככתב במערכת אתר צה"ל וכן מגוון תפקידים בתחום הצילום, העריכה והגרפיקה ביחידת ההסרטה (על כך נפרט בהמשך).
גלי צה"ל המפעילה את תחנת הבת "גלגל"צ" מתפקדת כתחנת רדיו לכל דבר עם כל התפקידים הקיימים בתחנה רגילה - מפיק, עורך, כתב, מגיש, קריין, טכנאי וכו'. החיילים המשרתים בתחנה, משרתים יחד עם אנשי תקשורת ועיתונאים ותיקים עובדי התחנה כמו טלי ליפקין-שחק, מיכה פרידמן, גולן יוכפז ורבים טובים אחרים, על קשרים כבר דיברנו? בין סיפורי ההצלחה שהתחילו את דרכם המקצועית בתחנה - יונית לוי, יעקב איילון, עודד בן עמי, טל ברמן, אילנה דיין, עדו רוזנבלום ורפי רשף.
בדיוק באותו האופן, שבועון "במחנה", הביטאון "ביבשה" (של זרוע היבשה) וביטאון חיל האוויר מתפקדים כמערכת עיתון לכל דבר עם כתבים שכותבים בתחומים שונים תחת עורכים מקצועיים ומנוסים בתחומם. כתבי הביטאונות מקבלים ניסיון בעבודה העיתונאית יום-יום במהלך שירותם הצבאי וחשיפה תקשורתית משמעותית. מסיפורי ההצלחה של שבועון "במחנה", ניתן למצוא אישים מוכרים רבים כמו יאיר לפיד, אבי בניהו, אהוד אולמרט ועמנואל רוזן.

גלי צה"ל. מקור לרכוש ניסיון, חשיפה וקשרים

צילום׃ דובר צה"ל

יחידות ההסרטה של צה"ל - קורות חיים מהסרטים

בעידן המודרני ערכה של תמונה עלה עד מאוד ואיתו גם הדרישה לאנשי מקצוע מנוסים בתחום הצילום, העריכה, ההפקה, הגרפיקה, הסאונד ועוד.
בצבא פועלות מספר יחידות הסרטה (תחת דובר צה"ל, חיל החינוך והנוער, חיל המודיעין, חיל האוויר, חיל הים, זרוע היבשה ועוד) שמהוות בית חם לכישרונות צעירים בתחום ההסרטה, העריכה, הגרפיקה ועוד.
הניסיון שמקנה שירות ביחידת הסרטה צבאית שווה לקורות חיים מעולים שמצטרפים לתיק עבודות שניתן להשתמש בו שנים רבות. למעשה, יום השחרור של רבים מבוגרי יחידות הסרטה כולל, מעבר לגזירת החוגר, גם חתימה על הסכם שכר במערכות תקשורת מובילות וחברות הפקה גדולות. שווה.

החטיבה לקשרי חוץ - שירות בריח של חו"ל

החטיבה לקשרי חוץ אחראית על הקשר, התיאום והשיתוף פעולה שבין צה"ל לצבאות זרים, צבאות של מדינות שכנות וכוחות רב לאומיים מטעם האו"ם (כמו יוניפי"ל). בחטיבה משרתים על פי רב חיילים דוברי שפות והשירות בה מעשיר ומעניק ניסיון רב בכל הקשור ליחסים בינלאומיים.
רבים מבוגרי היחידה מוצאים את עצמם לאחר השירות הצבאי, עוברים שדרוג תנאים רציני, פושטים את המדים המיוזעים, עולים על חליפות מחויטות ורעננות ומשרתים בתפקידים בכירים בנספחויות צה"ל בחו"ל, במשרדי ממשלה, בסביבת גורמי ממשל רבים וכחניכים בקורס הצוערים היוקרתי של משרד החוץ.

כושר טוב ישראל!

הציבור הישראלי הופך מודע לשמירה על אורח חיים בריא יותר ויותר ועם המודעות הזו עולה וגובר הצורך במדריכי כושר ואנשי מקצוע בתחום.
מדריכי כושר בצבא מקבלים בתחילת השירות הכשרה עיונית ומעשית מחמירה במכללת וינגייט בסופה מקבלים תעודת מאמן המוכרת על ידי משרד העבודה ומשרד הבריאות. בסוף השירות, להסמכה זו נוסף ניסיון עשיר של שנתיים לבנות ושלוש שנים לבנים- ניסיון שמספיק לעבודה כמאמני כושר ואף להקמת וניהול מכון באופן עצמאי.
מיותר לציין שאת חצי מהשירות מבלים מדריכי הכושר על חצי ב', עם נעלי ספורט בחדר כושר ממוזג ואת החצי השני הם מבלים בבגדי ספורט חדישים שנוספו למדים.
זהו המקום לציין שבצבא תפקידים רבים שההכשרה הצבאית בהם מעניקה תעודות מקצוע המוכרות על ידי משרד העבודה, בין התפקידים - חובש, מכונאי רכב, מציל, ספר ועוד.

מדריכי כושר קרבי. עתיד אזרחי כמדריכי כושראו כבעלי מכון עצמאי

צילום׃ חגי הישרפלד, במחנה

מקצועות התעופה - לא רק לטייסים

מערך הטיסה בצבא מציע מספר תפקידים במקצועות התעופה, אשר המקבילות שלהם בעולם התעופה האזרחי שמורות לבעלי ניסיון משירות בחיל האוויר.
בין התפקידים, פקח טיסה- יושב במגדל הפיקוח של שדה התעופה, מבקר המראות ונחיתות מטוסים, נותן מענה למקרים חריגים ומנהל מצבי חירום בשדה. בישראל פועלים שדות תעופה אזרחיים עם מגדלים בהם עובדים פקחי טיסה אזרחיים למשעי.
מש"ק אל הרס - תפקידו ביצוע בחינות בקרת איכות בכלי הטיס של החיל ואבחון תקלות שיתכנו כתוצאה משימוש או בלאי של כלי הטיס. מדובר בתפקיד רב אחריות ומשמעות במהלך השירות, אשר שווה ניסיון רב ביציאה אל האזרחות בעבודה במכוני בקרת איכות.

בנוסף למגדלי הפיקוח בבסיסי חיל האויר יש בארץ מספר מגדלי פיקוח אזרחיים

צילום׃ דובר צה"ל

ללוחשים לכלבים

השימוש בכלבים למטרות האדם נעשה משחר ההיסטוריה וכידוע גם כיום בצה"ל.
ביחידה "עוקץ" ובחיל האוויר ניתנת הזדמנות פז לשרת בתפקיד כלבן. גישה לכלבים מהווה יתרון בכניסה ליחידות אלו, אבל איננה הכרחית. מסלול השירות ככלבן, הן ביחידת "עוקץ" הן בחיל האוויר כולל הכשרה מעשית באימון ואילוף כלבים.
ומהצבא לאזרחות, מקצוע הכלבנות הוא מקצוע מבוקש, רווחי ואף מהנה ומספק והכי חשוב, בחיק חברו הטוב של האדם.

הלוחש לכלבים. משירות ככלבן בצה"ל לעבודה ככלבן אזרחי.

צילום׃ אופק רון-כרמל, במחנה

גזירת קופון עם גזירת החוגר

השירות בצבא הינו בעל משמעות אישית ולאומית, אך אין מניעה לגזירת קופון בסוף השירות בשווי מקצוע, ניסיון וקשרים שמהווים צידה נהדרת לדרך אל עבר קריירה מקצועית מוצלחת. בצו הראשון ובמילוי טופס המנילה שווה לקחת בחשבון גם את היום שלאחר היציאה מהבקו"ם, יום שיכול להיות הצעד הראשון לקראת עתיד מבטיח.

אחרי שירות של שלוש שנים עם ארוחות חול בשטחים, טחינת מחסומים, חודשים בבסיס והזעה במדים, יום השחרור הוא היום לנפנף בו ברמת הרובאי ולהתחיל לעשות מזה כסף ולהמיר את האבק הצבאי באבק כוכבים.
השירות ביחידות החי"ר ובסיירות עם רמת רובאי גבוהה מהווה יתרון רב בקבלה ליחידות לאבטחת אישים. מדובר ביחידות הכפופות למשרד הביטחון ולמשרד ראש הממשלה, שאחראיות על כל המעטפת הביטחונית סביב אישים בכירים כמו ראש הממשלה, סגנו, שרי הממשלה, חברי הכנסת, הרמטכ"ל ואלופי הצבא.
בתום שירות קרבי מאתגר בין מוצבים וקווים שונים ברחביי הארץ תוכלו למצוא את עצמכם לצידם של רמי דרג ובכירים במדינה כחלק מצוות איכותי של אבטחת אישים. מדובר במשרות מבוקשות במגזר הציבורי עם משכורות מתגמלות שיכולות לממן לא מעט טיולים למזרח וכמה שנות לימודים.

לוחם? כדאי לבדוק עבודה כמאבטח אישים עם השחרור

צילום׃ getty images

עם כל הל-ל-ל-להקה!

הרבה לפני "כוכב נולד", פס היצור העיקרי לזמרים בעולם המוזיקה הישראלית היו לא אחרות מאשר הלהקות הצבאיות. גם היום, שירות בלהקה צבאית מקנה יתרון אדיר לכל מי שחולם להיות זמר.
השירות בלהקה צבאית הוא לא כל כך זוהר כמו שהוא נראה מבחוץ – הוא כרוך בהרבה טרטורים וסינג'ורים של הופעות בכנס זכויות אנשי קבע, מסיבת פורים של פלוגת הנהגים בבסיס נידח בדרום והקלטת ג'ינגלים לצליל ההמתנה לטלפון של יחידת שקר כלשהו. עם כל זה, הוא כולל גם הופעות בכנסי הסברה בחו"ל ובשורה התחתונה רכישת ניסיון ושעות במה, יצירת קשרים והיכרות עם אנשי מפתח בתעשיית הבידור, חשיפה והפיכה לפנים מוכרים.
לא מעט התחילו קריירת זמרה על מדים ושמותיהם הם חלק בלתי נפרד מתעשיית המוזיקה הישראלית, בין השאר, גידי גוב, רמי וריטה, שירי מימון, הראל סקעת ורבים טובים אחרים.

רבים וטובים התחילו קריית זמרה בלהקה צבאית

צילום׃ דובר צה"ל