electronic projects

חחח סתם כי זה מצחיק

2011-05-29T12:37:00.000-07:00

מעגל RESET

2011-05-28T23:39:00.000-07:00

מהו מעגל RESET?כיצד הוא פועל?איך למה כמה..?

כניסת ה-RESET היא בדרך כלל דרך רגל 9. האתחול מתבצע ע"י החזקת הדק זה ברמה "1" לפחות במשך שני מחזורי מכונה, כלומר במשך 24 מחזורי גביש. בתגובה לפעולה זו מבצע המעבד אתחול פנימי.

פעולת ה-RESET מתבצעת במחזור שני בו רגל 9 נמצאת בגבוה, הפעולה תחזור על עצמה בכל מחזור בו נמצאת הרגל בגבוה.

פעולת האתחול משפיעה על האוגרים ורוב האוגרים המיוחדים מתאפסים לאחר פעולת האתחול.

במעגל שלנו נעשית פעולת ה- RESET באופן אוטומטי בזמן הפעלת המכשיר כך שמייד עם הפעלת המעגל פונה המעבד לכתובת 0000H ומתחיל לרוץ בתוכנית.

וכן כאשר לוחצים על המפסק פורקים את הקבל ומאלצים ברגל 9- "1", בעת שחרור המפסק הקבל נטען ושובמופיע "0" ברגל ה-RESET.

חישוב זמנים

המתח המינימאלי המוגדר כ-"1" הינו 3.5v ומכיוון שמתח ההפעלה של המעגל הינו 5v לכן נחשב את הזמן בו יטען הקבל ל-1.5v דהיינו הזמן בו ייפול על הנגד 3.5v (הזמן שבו ברגל 9 יהיה "1").

כדי שהמתח יתייצב חיברנו נגד של 10KΩ וקבל של 10µf

לכן:

τ= R·C = 10K·10µ = 0.1 sec

הזמן ש-"1" יהיה בכניסת ה-RESET הוא:

נתון: 0.1sec Vo=0v T=? Vc=1.5v V∞=5v τ=

כלומר ברגע הפעלת המעגל, הבקר יקבל RESET אוטומטי למשך 0.035sec .

הכירו: מיקרו בקר 89C51

2011-05-28T23:27:00.000-07:00

· מיקרו בקר זה הוא בעל 8 סיביות.

· 32 קווי פלט/קלט (ב-4 פורמטים שונים כל אחד בעל 8 סיביות(.

· זיכרון נתונים פנימי של 256 byte שניתן לפנות אליהם במיעון ישיר או במיעון סיביות.

· אפשרות גישה ל-64kb של זיכרון נתונים (RAM) וזיכרון תוכנית (EPROM).

· ארבעה בנקים של אוגרים (כל בנק מכיל 8 אוגרים R0-R7).

· שני טיימרים בעלי 16 סיביות כל אחד.

· חמישה מקורות פסיקה (מבוקרים ע"י אוגר בקרת פסיקות ואוגר עדיפות הפסיקות).

תיאור הדקי-89c51

רגליים 1-8: רגלי פורמט מס' 1.

בעל 8 סיביות לשימוש כפורט פלט או קלט.

אצלי בפרוייקט הוא משמש להפעלת התקני האקווריום (כגון: תאורה, חמצן, מסנן וגוף חימום) וכן הוא משמש לחיווי הטמפרטורה ע"פ הלדים (led).

רגל 9: רגל ה-reset.

'1' ברגל זו גורם לאתחול המיקרו בקר כלומר קפיצה לכתובת H0000. רגל זו מחוברת לרשת קבל נגד, שיוצר reset אוטומטי עם הפעלת מתח.

רגליים 10-17: רגלי פורמט מס' 3.

בעל 8 סיביות לשימוש כפורט קלט/פלט או כפורט בקרה לשימוש עם רכיבים חיצוניים.

רגל 10: Receive External Data

רגל של תקשורת טורית אסינכרונית לקליטת נתונים חיצוניים.

רגל 11: Transmit External Data

רגל של תקשורת טורית אסינכרונית.

רגל 12: INT0 -קו פסיקה חיצוני (פעיל נמוך)

אצלנו רגל זו משמשת בתור פורט פלט להפעלת ה-ISD (מעבד הקול).

רגל 13: INT1 – קו פסיקה חיצוני נוסף (גם כן פעיל בנמוך).

רגל 14: כניסה חיצונית ל-TIMER0 כאשר הוא מופעל כ- COUNTER.

רגל זו משמשת אותנו בתור פורט קלט היא קולטת נתונים מה- ADC0804.

רגל 15: כניסה חיצונית לTIMER1

נשתמש ברגל זו כהדק קלט להדק זה חיברנו את מפענח המקלדת

74C922 .

רגל 16: WR רגל כתיבה להתקן חיצוני (פעיל בנמוך).

רגל 17: RD רגל קריאה מזיכרון חיצוני (פעיל בנמוך).

רגליים 18-19: X1,X2 - רגליים אשר אליהם מתחבר הגביש ושני הקבלים שביחד מהווים מתנד מסוג קולפיץ אשר קובע את תדר העבודה של המיקרו-בקר.

במערכת שלנו נשתמש בגביש של MHZ 12.

רגל20: GND רגל אדמה.

רגליים 21-28: משמשות בתור הדקי כתובות עליון

(A8-A15).

(גם יכול לשמש בתור פורט מס' 2, בעל 8 סיביות לשימוש כפורט קלט\פלט).

רגל 29: PSEN- Program Store Enable

רגל קריאה מזיכרון (EEPROM).

רגל 30: ALE רגל שתפקידה לבצע חלוקה בין קווי כתובות לבין קווי נתונים.החלוקה מתבצעת ע"י נעילת קווי כתובות בזמן שמעבירים קווי נתונים כלומר כאשר רגל זו ב-"1" אנו מעבירים כתובות ולא נתונים.

רגל 31: External Access Enable-EA .

מאפשר עבודה עם זיכרון חיצוני (כאשר הוא "0").

בפרוייקט זה אנו משתמשים רק בזיכרון הפנימי של המעבד לכן ההדק יהיה תמיד ב-"1" (=5V).

רגליים 32-39: הדקים אלו משמשים בתור ההדקים המרובבים, כלומר הם יכולים לשמש בתור הדקי נתונים וגם בתור הדקי כתובות. (הדקים אלו יכולים לשמש גם בתור פורט מס' 0 בעל 8 סיביות כפורט פלט\קלט).

רגל 40: VCC מתח הספק (V5+).

פסיקותיו של –89c51

פסיקה זהו מצב שבו ה-CPU אמור להפסיק את פעולותיו בתוכנית שבה הוא נמצא ולעבור לתוכנית אחרת שנקראת תוכנית פסיקה.

עם קבלת בקשת הפסיקה ה-CPU מבצע את הפעולות הבאות:

1. מסיים את ההוראה בה הוא נמצא.

2. מאחסן את תוכן מונה התוכנית (Program Counter) בשתי הכתובות העוקבות במחסנית (פעולה זו הכרחית בכדי שה-CPU יוכל לחזור למקום בו הוא היה לפני קבלת הפסיקה).

3. פונה לאזור הפניות הקבוע לפסיקות ששם רשומה הפניה לתוכנית הפסיקה הרצויה.

מיקום הפניות הקבוע עבור הפסיקות הוא בעמוד הבא:

הכתובת	המקור לפסיקה
0000H	RESET
0003H	External Interrupt 0
000BH	Timer 0 Overflow
001BH	External Interrupt 1
0023H	Timer 1 Overflow

תיאור הפניות של ה-89c51 במקרה פסיקה

קיימים 5 מקורות פסיקה כדלקמן:

· מערכת חיצונית, המחוברת לרגליים INT1 או INT0 של ה-89c51 (קווי פסיקה חיצונית) ומורידה אחד מקווים אלו ל-"0", גורמת לסוג פסיקה בשםEXTERNAL INTERRUPT.

· קבלת פסיקה מאחד הטיימרים לאחר שקרתה גלישה במונה שלו. במקרה זה בסיביות TF0 או TF1 שבאוגר TCON עולות ל-"1".

· קבלת פסיקה מהרכיב UART, כאשר עובדים עם התקשורת הטורית הUART- יוזם בקשת פסיקה בכל פעם שסיים לקלוט או סיים לשדר תו בצורה טורית.

אוגר בקרת הפסיקות –IE

ב- 89c51 ישנם שני אוגרים הקשורים למערכת פסיקות זו.

אוגר בשם IE (Interrupt Enable) מאפשר חסימת פסיקה מסוימת או חסימת כל הפסיקות.

בעזרת האוגר השני IP (Interrupt Priority) ניתן לקבוע עדיפות של הפסיקות (איזו מן הפסיקות תבוא קודם).

כאמור לעיל אפשור חסימת הפסיקות נעשית ע"י כתיבה לאוגר IE.

כתובת האוגר היא A8H וניתן לפנות לאוגר זה במעון ישיר. כמ"כ ניתן לפנות לסיביות האוגר במעון סיבית.

L.S.B M.S.B

EX0

ET0

EX1

ET1

ET2

תיאור אוגר- IE

EA- "1" בסיבית זו מבצע אפשור כללי של כל הפסיקות ו- "0" לעומת זאת חוסם את כל הסיביות.

X- סיבת זו לא בשימוש.

ET2- אפשור פסיקה של TIMER 2.

ES- אפשור פסיקה של תקשורת טורית.

ET1- אפשור פסיקה של TIMER 1.

EX1- אפשור פסיקה חיצונית INT 1.

ET0- אפשור פסיקה של TIMER 0.

EX0- אפשור פסיקה חיצונית INT 0.

לדוגמא:

אם אנו רוצים לפנות לפסקה של TIMER 0 אנו יכולים לעשות זאת בשני הדרכים הבאות:

· לפנות לאוגר ע"י הפקודה – MOV IE,#82H("1" לסיבית EA וכמו כן "1" לסיבית TIMER 0).

· לפנות היישר לסיבית האוגר: SETB EA ו- SETB ET0.

כלומר ניתן לעשות זאת במעון מיידי או במעון סיבית.

במקרה וצריכות להתבצע יותר מפסיקה אחת אנו יכולים לקבוע איזו מהן תהיה בעדיפות גבוהה יותר, כלומר איזו פסיקה תטופל קודם וזאת נעשה ע"י האוגר שכבר הזכרנו לעיל- IP (Interrupt Priority).

אוגר עדיפות הפסיקות –IP

ב-89c51 קיימות שתי רמות עדיפות לפסיקה.

כל אחד ממקורות הפסיקה ניתן לסיווג ברמת עדיפות גבוהה או נמוכה ע"י כתיבה לאוגר IP.

כתובת אוגר זה היא B8H וניתן לפנות אליו במיעון ישיר גם לסיביות אוגר זה כמו קודמו ניתן לפנות במיעון סיביות.

L.S.B M.S.B

PX0

PT0

PX1

PT1

PT2

תיאור אוגר – IP

X- לא בשימוש.

PT2- עדיפות הפסיקה של TIMER 2.

PS- עדיפות הפסיקה של תקשורת טורית.

PT1- עדיפות הפסיקה של TIMER 1.

PX1- עדיפות פסיקה חיצונית INT 1.

PT0- עדיפות הפסיקה של TIMER 0.

PX0- עדיפות פסיקה חיצונית INT 0.

קביעת "1" בסיבית עדיפות פסיקה מסוימת מעבירה אותה לרמת עדיפות גבוהה, אם יהיו מספר פסיקות באותה רמת עדיפות (גבוהה או נמוכה) העדיפות תהיה לפי סדר הסיביות, כאשר PX0 בעלת העדיפות הגבוהה ביותר ו-PT2 בעלת העדיפות הנמוכה ביותר.

לדוגמא:

אם רוצים לקבוע שפסיקות חיצוניות יהיו בעדיפות יותר גבוהה מאשר פסיקה של התקשורת הטורית, קובעים "1" בסיביות PX0,PX1 לעומת PS שמשאירים ב-"0".

אוגר – TCON

אוגר TCON (TIMER CONTROL) זהו אוגר שארבע סיביותיו הגבוהות משמשות לבקרה על אופן פעולת קוצב הזמן, וארבע סיביותיו הנמוכות משמשות לקביעת אופן הפעולה של בקשות חיצוניות – הן תהינה מסוג של דרבון רמה (LEVRL TRIGGRING).

במקרה של דרבון קצה מחובר קו ברשת הפסיקה לדלגלג (flip-flop) פנימי. במקרה שקו הפסיקה יורד מ-"1" ל-"0" הדלגלג שומר את בקשת הפסיקה ואין צורך להשאיר את קו הפסיקה הרבה זמן ב-"0" כיוון שהמערכת "זוכרת" את הבקשה לפסיקה וה-CPU יפנה לביצוע כשיתפנה.

בדרבון רמה לעומת זאת דלגלג פנימי לא מחובר ולכן הקו צריך להיות ב-"0" מספיק זמן כדי שה-CPU יבחין בבקשת הפסיקה.

יתרונו של דרבון קצה ברור. יתרונו של דרבון רמה הוא בכך שניתן לחבר מספר מקומות חיצוניים לאותו קו פסיקה ולאפשר את הזיהוי המתבקש באמצעות אחד מפורטי ה-89c51.

L.S.B M.S.B

IT0

IE0

IT1

IE1

TR0

TF0

TR1

TF1

תאור אוגר-TCON

IE1, IE0- סיביות אלו עולות ל-"1" כאשר מתקבלת בקשת פסיקה בדרבון קצה ברגליים INT1, INT0 ויורדות ל-"0" כאשר ה-CPU מבצע את בקשת הפסיקה.

IT1, IT0- סיביות הנקבעות בתוכנה ע"י המשתמש בהתאם לאופן העבודה הרצוי "1" גורם לפסיקה להיות מסוג של דרבון קצה ו-"0" גורם לפסיקה להיות מסוג של דרבון רמה.

TR1, TR0- הפעלת הטיימרים.

TF1, TF0- כאשר סיביות אלו עולות ל-"1" הן יוצרות בקשת פסיקה בתנאי שהן אינן חסומות ע"י אוגר IE.

במצב אתחול של ה-89c51 מקבל TCON את הערך H00.

מונים\טיימרים של ה-89c51

טיימר הוא מונה הסופר דפקים המגיעים אליו בקצב קבוע, כך שלמעשה הוא מודד זמן. ההבחנה בשמות נעשית בהתאם לתפקוד הרכיב. אם מחברים לכניסת המונה את האות הנגזר משעון ה-CPU (כלומר מגיע בקצב אחיד) מתפקד הרכיב כטיימר. ואם מחברים את המונה למקור חיצוני של האותות שמייצרים דפקים בקצב לא אחיד יתפקד הרכיב כמונה אירועים (Counter).

ב-89c51 שני מונים\טיימרים כל אחד בגודל 16 סיביות הנקראים TIMER0 וTIMER1- המבצעים עבודות כמו לולאות השהייה מדויקות, כגון: קביעת תדר העבודה באחד הפורטים, דגימת אירועים וכד' במקביל לעבודת ה-CPU וכך "משחררים" אותו לביצוע משימות אחרות.

לדוגמא:

אם היינו רוצים לממש שעון באמצעות CPU וללא שימוש בטיימרים היינו נתקלים בשתי בעיות קשות:

1. CPU- יכול להתעסק רק בתוכנית זו- בלולאות השהייה ועיבוד נתונים בסוף כל לולאה.

2. זמן עיבוד הנתונים משתנה, למשל הזמן הדרוש לעדכון הדקות בלבד קצר מהזמן הדרוש לעדכון הדקות והשעות.

אם נשתמש בטיימר, נקבל בקשת פסיקה כל פרק זמן קבוע שניתן לתכנות ע"י המשתמש. ה-CPU יכול לעסוק בכל תוכנית שהיא ועם קבלת פסיקה הוא פונה לתוכנית הפסיקה ומעדכן את השעון בהתאם.

הטיימרים של ה-89c51 מורכבים מארבעה אוגרים בני 8 סיביות ונקראים: TH1, TL1, TH0, TL0 . הם תופסים את הכתובות במיעון ישיר 8BH, 8AH, 8CH ו- 8DH בהתאמה.

הטיימרים עובדים באופני עבודה שונים הנקבעים ע"י המשתמש בעזרת שני אוגרי בקרה TCON ו- TMOD.

L.S.B M.S.B

C\T

GATE

C\T

GATE

תיאור אוגר TMOD-

אוגר ה-TMOD מחולק לשני חלקים: 4 סיביות ראשונות הן של טיימר 1 ו-4 סיביות אחרונות הן של טיימר 0.

M1, M0- סיביות הקובעות את מצב העבודה של הטיימר.

(טבלת מצבי העבודה של הטיימר)

הסבר אופן העבודה	אופן העבודה	M0	M1
TL משמש כמונה ל-TH כאשר TH משמש כמחלק תדר ב-32.	MODE0	0	0
מצב שבו משתמשים TL ו-TH כמונה יחיד בעל 16 סיביות.	MODE1	1	0
במצב עבודה זה משמש TL כמונה בן 8 סיביות ו-TH טוען אותו אוטומטית לאחר בקשת פסיקה.	MODE2	0	1
במצב עבודה זה משמש טיימר 0 כטיימר\מונה ,וטיימר 1 משמש כקצב לתקשורת טורית.	MODE3	1	0

C\T- אם סיבית זו ב-"0" לוגי מופנים אל המונים TL ו-TH אותות המגיעים משעון ה-CPU ומחולקים ב-12. זהו שימוש כטיימר. אם סיבית זו ב-"1" מופנית כניסת המונה לקו T0 ו-T1 שהם קווים חיצוניים ל-CPU. אותו שיגיעו מקווים אלו יפעילו את המונים TL ו-TH. זהו שימוש כמונה.

GATE- אם סיבית זו ב-"1" אזי הטיימר מופעל ע"י התוכנה ואם היא ב-"0" אז הטיימר מופעל ע"י החומרה.

חישוב טעינת קוצבי הזמן

על מנת להפעיל את קוצב הזמן אנו צריכים לטעון לקוצב הזמן ערך מסוים, ערך זה מחושב ע"פ הנוסחא הבאה:

X=TD· (fosc÷12)= (50·10ˉ³·12·10 )÷12

X=50000

TIMER1- קובע פסיקה כל 50msec, לצורך השהיית הערך שיש לטעון ב- TIMER1 עלינו לקחת את התוצאה שקיבלנו בנוסחא נמיר אותה למספר בינארי ולאחר מכן לבצע משלים ל-2, כך:

עשרוני: X=50000

בינארי: 1100001101010000

משלים ל-1: 0011110010101111

משלים ל-2: 0011110010110000

באקסה: 3CB0

3= (0011) C= (1100) B = (1011) 0 = (0000)

כלומר עלינו לטעון את TIMER1 ב- 3CB0H.(בבסיס הקסא)

מיני פרויקט עם 7 SIGMENT

2011-05-27T22:35:00.000-07:00

פרויקט הודעה זזה

זאת הסכימה

את הצ'יפ פה ניתן להחליף ולהתשמש גם בAT80C4051 או 2051 זה לא כל כך משנה רק המהירות והזיכרון ישתנו בהתאם.
המעבד שלנו עובד על מתנד של 12 MHZ שבעצם קובע את קצב התנודות ואת קצב סיבובי המכונה.
יש כאן מעגל RESET ברגל 9.
כל PORT3 ו0 משמשים בתור יציאת DATA ל6 7SEG .

התוכנה מלווה בהסבר כל שורה(באנגלית) אם יש אי הבנה כלשהי תשאירו הודעה בתגובות

; File Name C750DSP.ASM

; Single Message, Moving Message Display

; *************** USE METALINKS (( ASM51.EXE )) TO ASSEMBLE *****************

;

; ************ THIS ASSEMBLER WILL CREATE A ( HEX ) FILE **************

; 0B0H = PORT3 DIRECT ADDRESS

D_BUS DATA 0B0H ; data bus ( PORT 3 )

; 90H = PORT 1 DIRECT ADDRESS

A_BUS DATA 90H ; address bus ( PORT 1 ),A0=P1.0,A1=P1.1,A2=P1.2

; 80H.0 = PORT 0 BIT 0 ( PORT0 BIT ADDRESS )

WR BIT 80H.0; WR signal. to write to display A_BUS,data must be stable,

; then WR is brought LOW, data is written on LOW to HIGH

; transition of WR. so we then bring WR to HIGH to write.

; PORT 0 BIT 1 DIRECT BIT ADDRESS

A3 BIT 80H.1; clear for brightness set, then set and leave set.

; to set brightness send the following out to the data D_BUS.

; MSD-LSD 0=100% 1=80% 2=53% 3=40% 4=27% 5=20% 6=13% 7=blank

RST BIT 80h.2; Display Reset

;***************************************************************************

;* FIRMWARE For Control Of The HDSP-2112 Display *

;* A MOVING MESSAGE DISPLAY *

;* FOR THE PHILLIPS 87C750 MICROCONTROLLER *

;***************************************************************************

org 0 ; Establish Reset Vector at 0

; Routine to Reset Display on Power-Up

clr D_BUS.7; Enable Display

clr RST ; Reset & Clear Display

setb wr

acall delay2 ; No Read or Write for at least 3 clock cycles

; after Reset & Clear

setb RST ; Hold RST High for remainder of program

; Set Display Brightness

bright: clr a3 ; clr A3 to setup for brightness set

mov D_BUS,#7; data to blank display

clr wr ; WR=LOW

setb wr ; WR=HIGH, data written to display on LOW to HIGH

mov D_BUS,#6; 13% brightness

clr wr

setb wr

setb a3 ; transition of WR pin, then we leave A3 set for the

; remainder of the program, as it is ONLY used to

; tell the display we want to set BRIGHTNESS.

count: mov r7,#4 ; Load R7 with the number of times+1 you want your

; message to be displayed before power down.

; a 4 here will play the message 3 times etc...

count2: djnz r7,load ; Decrement counter, if not=zero goto load

ajmp power_down ; else power down.

load: mov dptr,#message-1 ; load message address -1

begin: mov r0,#20h; beginning RAM address for storage + manipulation

mov r5,#8 ; #8=indicator of how many DIGITS the HDSP-2112 has

mov a,#20h ; ASCII equivalent of a BLANK space on display.

ramclr: mov @r0,a ; load ASCII BLANKS in display RAM

inc r0 ; increment to next RAM address

djnz r5,ramclr ; if we havent BLANKED out 8 address's keep going

fetch: acall getchr ; RAM BLANK done , get first character to be diplayed

halt: jz count2 ; if return value in ACC = decimal 0 start over

mov r5,#8 ; number of display DIGITS available on HDSP-2112

mov r0,#20h; load beginning RAM address

doit: xch a,@r0 ; SWAP ACC data with display RAM data

inc r0 ; increment to next RAM address

djnz r5,doit; check if END of RAM location, if not keep going

mov r0,#20h; again load first RAM address

mov r4,#7 ; address to select first digit

; ( far right ) on display

acall msgout ; send message digit to display

ajmp fetch ; return to routine FETCH.

msgout: clr d_bus.7; re-enable display

mov r5,#8 ; load number of digits our display has for use.

; notice here with R5 holding the starting value

; of 8, that this allows the routine MSGOUT1 to

; decrement R4 8 times. R4 originally holds the

; address for digit #8, or the ( RIGHT MOST )

; digit on our display. By decrementing R4

; we move the display digit ( ADDRESS ) from

; digit to digit.

; or from digit 8 to digit 1, from RIGHT TO LEFT

; as seen facing the display.

;NOTE: ( IF WE CHANGE R5 TO 7 THE DISPLAY WILL SCROLL

; TO DIGIT 2 THE SECOND FROM THE LEFT FACING THE

; DISPLAY ).

msgout1: mov a,r4 ; load digit address for display digit selection

mov A_BUS,a ; select digit position on display

dec r4 ; 1st digit=7 ( right side of display ) decrement for

mov a,@r0 ; next, then load ACC with data to display.

mov D_BUS,a ; move data to display

clr wr ; WRITE STROBE for display

setb wr ; write data to display on LOW to HIGH transition

inc r0 ; increment RAM pointer to next data digit for display

djnz r5,msgout1 ; if not=8 total digits keep going

acall delay2 ; delay to prevent JERKY look between digit updates.

; and to set our display ( SCROLL SPEED ).

ret ; return to calling routine.

getchr: inc dptr ; increment DPTR to point to next display digit

clr a ; location ( MESSAGE ADDRESS ) in CODE space.

movc a,@a+dptr; move CODE ( MESSAGE ) digit pointed to by

ret ; ACC+DPTR too ACC, and return to calling routine.

power_down: mov 87h,#2 ; Set bit "PD" of the PCON Special Function Register

; This will cause the controller to Power Down.

; routine DELAY2 sets the SCROLL SPEED, and will prevent a JERKY APPEARANCE

; between display digit updates. by changing the value first loaded into

; R1 in the first line to a lower number the scroll speed is faster, and by

; changing it to a higher number the scroll speed will be slower.

delay2: mov r1,#2

delay3: mov r2,#00h

delay4: mov r3,#00hץ

delay5: djnz r3,delay5

djnz r2,delay4

djnz r1,delay3

ret

nop

; the number 0 will indicate the END of our message.

message: db ' Merry Christmas..............,'<-כאן ניתן לשנות את ההודעה שתוצג

db ' And A Happy New Year..........',0

החומרה כאן פשוטה מאוד 2/10
התוכנה גם פשוטה מאוד 2/10

תמונות מהפרויקט העובד

L293D מנהל מנועים

2011-05-27T06:02:00.000-07:00

מנהל המנוע L293D

תיאור תפקידים של הרגליים

רגל מס'	תיאור	שם
1	איפשור מנוע('1' או '0')	ENABLE1
2	הגדרת רמה לוגית('1' \'0')	INPUT1
3	פלט רמה לוגית ('1'\'0')	OUTPUT1
4	חיבור לאדמה	GND
5	חיבור לאדמה	GND
6	פלט רמה לוגית ('1'\'0')	OUTPUT2
7	הגדרת רמה לוגית('1' \'0')	INPUT2
8	מקור מתח	VS
9	אפשור מנוע 2	ENABLE2
10	הגדרת רמה לוגית('1' \'0')	INPUT3
11	פלט רמה לוגית ('1'\'0')	OUTPUT3
12	חיבור לאדמה	GND
13	חיבור לאדמה	GND
14	פלט רמה לוגית ('1'\'0')	OUTPUT4
15	הגדרת רמה לוגית('1' \'0')	INPUT4
16	מקור מתח 2.	VSS

תיאור פעולת מנהל מנוע

על ידי מנהל מנוע אחד ניתן להפעיל עד 2 מנועים.כאשר בשימוש בשני מנועים מופעל יותר מתח אשר דורש למנועים יותר זרם, כך שצריך מקור מתח \זרם יציב ועם "סיבולת" לזמן רב.

כיצד מנהל המנוע , מנהל את המנועים?

כדי להבין כיצד מנהל המנוע עובד אז צריך להבין כיצד מנוע DC רגיל עובד.

בשרטוט הבא ניתן לראות שני מעגלים חשמליים , עם מקור מתח המחוברים למנוע
DC:

באיור השמאלי ניתן לראות את מקור המתח בצדו מחובר למנוע בצידו החיובי, התוצאה סיבוב המנוע עם כיוון השעון.

באיור הימני לעומת זאת ניתן לראות את מקור מתח מחובר למנוע בצידו השלילי, התוצאה סיבוב נגד כיוון השעון.

input רגל	output רגל	מספר in/out
2	3	1
7	6	2
10	11	3
15	14	4

רגל 2\רגל 11	רגל 7\רגל 15	פעולת המנוע
0	0	לא פועל
0	1	מסתובב נגד כיוון השעון
1	0	מסתובב עם כיוון השעון
1	1	לא פועל

אז אם אני רוצה לסובב בכיוון השעון את מנוע 1 (1M) אז אני צריך להביא '1' ברגל מספר 2 ו'0' ברגל 7.התוצאה רגל 3 מוציאה '1' ו6 '0'.

מחשבון אלקטרוניקה

2011-05-27T02:39:00.000-07:00

באתר הבא תוכלו למצוא הכל מהכל על חישוב.

השראות, קיבול,תדרים.
מחשבון הנחתה הכל מהכל נורא מומלץ:
http://elec.myftp.org/calc.asp

רובוט GSM

2011-05-27T02:18:00.000-07:00

פרויקט ראשון הוא רובוט אשר פועל על ידי פלאפון. פשוט כמשמעו.

זוהי הסכימה החשמלית:

מה שקורה בעצם בפרויקט הזה הוא שבנקודות TIP וRING מחברים אוזניה עם מיקרופון(דיברוית) כאשר חותכים את הכבל של הדיבורית מחברים את החוט השחור לאדמה(RING) ואת החוט האדום לTIP.
מקודת הTIP מחובר ברגלים 2 ו3 לIC1 שזהו בעצם מפענח טונים של טלפון כלומר , כאשר אתם לוחצים על המקשים בטלפון אתם שומעים צליל מסוים הצליל הזה בנוי משתי טונים בתדרים שונים, אחד נמוך והשני גבוה.
ניתן לראות בטבלה בדיוק מהם התדרים לכל מקש:

	1209 Hz	1336 Hz	1477 Hz	1633 Hz
697 Hz	1	2	3	A
770 Hz	4	5	6	B
852 Hz	7	8	9	C
941 Hz	*	0	#	D

הMT8870 בעצם מתרגם את האותות האלה לקוד לוגי השער NOT הופך אותם והATMEGA16 מקבל אותם.
לפי התוכנה שצרובה בג'וק:

Robit.c
#include <mega16.h> /ספריית המעבד/
void main(void)
{
unsigned int k, h;/קביעת משתנים שנקבעים על פי פרמטרים שונים/
DDRA=0x00;/קביעת שמות לכתובות/
DDRD=0XFF;
while (1)
{
k =~PINA;
h=k & 0x0F;
switch (h)
{
case 0x02: //עם נלחץ כפתור 2
{
PORTD=0x89;//סע קדימה
break;
}
case 0x08: //אם כפתור 8 זוהה
{
PORTD=0x86; //סע אחורה
break;
}
case 0x04:
{
PORTD=0x85; // פנה שמאלה
break;
}
case 0x06:
{
PORTD=0x8A; // פנה ימינה
break;
}
case 0x05:
{
PORTD=0x00; // עצור
break;
}
}
}
}

כל קוד משויך לOUT PUT שיוצא מהATMEGA16 למנהל המנועים.

תיאור פעולת מנהל מנוע

כיצד מנהל המנוע , מנהל את המנועים?

כדי להבין כיצד מנהל המנוע עובד אז צריך להבין כיצד מנוע DC רגיל עובד.

בשרטוט הבא ניתן לראות שני מעגלים חשמליים , עם מקור מתח המחוברים למנוע DC.

באיור השמאלי ניתן לראות את מקור המתח בצדו מחובר למנוע בצידו החיובי, התוצאה סיבוב המנוע עם כיוון השעון.

באיור הימני לעומת זאת ניתן לראות את מקור מתח מחובר למנוע בצידו השלילי, התוצאה סיבוב נגד כיוון השעון.

במנהל המנוע ישנם 4in ו4out כאשר כל in אחרי על out עם מספר זהה.

כלומר עם ניקח את השרטוט שלנו ונתמקד ברגליים של הIC3:

input רגל	output רגל	מספר in/out
2	3	1
7	6	2
10	11	3
15	14	4

רגל 2\רגל 11	רגל 7\רגל 15	פעולת המנוע
0	0	לא פועל
0	1	מסתובב נגד כיוון השעון
1	0	מסתובב עם כיוון השעון
1	1	לא פועל

התוצאה הסופית

שלום לכל חובבי האלקטרוניקה

2011-05-27T01:44:00.001-07:00

פתחתי את הבלוג הזה על מנת לעזור לתלמידי תיכון הלומדים במגמת אלקטרוניקה,ו לכל חובבי האלקטרוניקה למינהם.
אני אפרסם פרויקטים, ניתוחים שלהם פירסומים של כל מיני מעבדים מוצרים למניהם.מדריכים וכו'...
יהיה ארכיון עבודות לדוגמא לכל התיכוניסיתים אשר לומדים את המקצוע וצריכים להכין ספר פרויקט.
אם יהיה ביקוש אז אני גם אעזור בכל מיני תרגילים שאתם לא מצליחים לעשות באמייל שלי:
vadim56@gmail.com

על עצמי
קוראים לי ודים אני לומד ומלמד אלקטרוניקה, יש לי ניסיון בעבודה עם פרויקטים הכנת עבודות וכו'...
אומנם אני רק תלמיד י'ד (לומד להנדסאי) אבל יש לי הבנה במקצוע.

בקשה אחת ממני אליכם:
תעבירו את האתר הזה הלאה ותפרסמו אותו.

תודה ובברכה ודים.