tag:blogger.com,1999:blog-83736532026-10-09T09:51:49.230+03:00אינני גיבור כי אם פיל בתוך כבשה בתוך קופסא בתוך נחש-בריחDror Milerhttp://www.blogger.com/profile/00787318724982223261noreply@blogger.comBlogger311125tag:blogger.com,1999:blog-8373653.post-84319923904636197882024-11-23T10:28:00.000+02:002024-11-23T10:28:29.788+02:00<p dir="rtl" style="text-align: right;"><b><i><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;;">08.10.2023<br /></span><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;;">15:30</span></i></b></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">היום הוכרזה מלחמה.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">היא התחילה אתמול בשש וחצי בבוקר על גבול ישראל עזה אבל היום נזכרו להכריז אותה. לוקח זמן.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">עוטף עזה בוער ואני הרחק בצפון, בקריית שמונה, אחד נקודה שמונה קילומטר מהגבול. הוא נראה יותר רחוק כי הוא על ההר, ובאלכסון זה לפחות שניים, שניים ורבע קילומטר בניכוי מנהרות.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">אני מרגיש די מנותק מהאירועים, אבל היום בבוקר התחילו סימנים גם פה. אני לא היחיד שמרגיש מנותק, גם חיזבאללה. אז הם ירו טיל וכמה פצצות מרגמה על עמדה בגלדיולה שבהר דב. בתגובה ישראל הורידה את האוהל גלאמפינג שהחיזבאללה בנו לפני כמה חודשים והם תוך רבע שעה בנו אותו שוב.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">שנ"צתי קצת וקמתי לקול פיצוץ של טיל פטריוט שדלק אחרי עב"ם עם כוונות עוינות בשמי הגליל מעל צפת. לרגע אפשר לחשוב שחזרנו בזמן ל-1991 וסדאם חוסיין עדיין מסתובב ברחובות בגדד ומתעלל באנשים.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">בשדות מסביב לקריית שמונה פזורות שיירות של טנקים, מסוקים מסקסקים, כלי טייס בלתי משהו חגים איתם ומטוסי קרב קורעים את השמיים מדי פעם אבל הם עדיין לא נפלו, לא המטוסים ולא השמיים.</span></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><span style="font-family: Open Sans;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjrggTWZO9Uitqj3MgV4JjqJ4U6qcvE7dZW82uWdlsmz33b3Ji38rwDhf_UQUdERfdmtRuV0A1joBQvIT6vhyphenhyphenFdCO3u2IS6y8GB9wvFBfU-Od-Z4x5oTw_j7K6v-3qQPcvV4Wpmj_nwD0jRcHf1xy5da50z_zkawv0NegkHObi2NL-Bng5okfdp/s1138/387747491_18390883561001290_8694389772643716013_n.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1138" data-original-width="640" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjrggTWZO9Uitqj3MgV4JjqJ4U6qcvE7dZW82uWdlsmz33b3Ji38rwDhf_UQUdERfdmtRuV0A1joBQvIT6vhyphenhyphenFdCO3u2IS6y8GB9wvFBfU-Od-Z4x5oTw_j7K6v-3qQPcvV4Wpmj_nwD0jRcHf1xy5da50z_zkawv0NegkHObi2NL-Bng5okfdp/w225-h400/387747491_18390883561001290_8694389772643716013_n.jpg" width="225" /></a></span></div><p></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">יישובי הגדר קיבלו המלצה להתפנות. מה זו המלצה להתפנות? זה איום? זו הסרת אחריות? זה כיסוי תחת?</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">המליצו ליישובים במרחק של עד קילומטר מהגדר להתפנות, אבל אני רק אחד נקודה שמונה קילומטר. אז אני פה.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">רגע, עובר לי מסוק ליד הבית, נראה מה הוא רוצה.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">ניסיתי לחפש אותו מכמה חלונות אבל לא זיהיתי כלום בשמיים. היה רעש כל כך חזק שחשבתי לרגע שהוא נחת מאחורי הבניין ממערב. אבל לא. זה לא מסוק, שיירת טנקים עוברת על ההר ממול, בדרך נוף הרי נפתלי. הם טוחנים את דרך העפר דק־דק ומעלים אבק בין האורנים. כמות הטנקים מסביב לקריית שמונה עצומה. מחסומים נפרסו בצמתי עמק החולה, וחיילים מאיישים את מיגוניות הגרפיטי שמעטרות את העמק.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">חתיכת טריז בתוך הפסטורליה. אם לא כל זה, הייתי בנחל.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><i>19:30</i></b></span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">ריצת ערב. מסלול ריצה ואופניים בין קריית שמונה לירדן. האוטו שלי היה לבד בחנייה ואני הייתי לבד על המסלול. ניידות משטרה עברו אותי הלוך ושוב מספר פעמים והעלו את רמת הדריכות שלי. אחרי כמה דקות אני מזהה תנועה במטעי פקאנים מצפון, נלחצתי לרגע. שיירות של רכבים צבאיים בתוך הפקאנים, מתארגנים, נוסעים, עוצרים מסתובבים. המטעים בעמק שוקקי חיים כרגע.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><i><b><span style="font-family: Open Sans;">9/10/2023<br /></span><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;;">12:32</span></b></i></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">לקחתי את אמא לבית מרקחת לחידוש מלאי התרופות, העיר מתרוקנת. בשופרסל בעיקר מילואימניקים, וקצת אזרחים שנשארו. קצת נפילות, חדירה בגליל מערבי, תגובות מפה ומשם, בעיקר מחכים שיקרה מה שאמור לקרות, עדיין לא יודעים מה. איך חיזבאללה יאפיל על אכזריות החמאס.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><i>21:07</i></b></span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">אמא, אחותי, ביתהּ והחתולים חתכו למרכז.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">כולם הלחיצו אותן מכל הכיוונים. יש מחסומים בדרכים באצבע הגליל ולא מאפשרים לנסוע צפונה, ברגע שהדרמת אי אפשר לעשות פרסה.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">אני בבית של ההורים בממ"ד. החשכתי את הבית, גלגלתי ג'וינט ויצאתי לטרסה. הבית של ההורים שלי בנוי על גבעת שחומית בקריית שמונה ויש טרסה לכיוון מזרח. העצים בטרסה מתחתם גדלו אז לא רואים את שכונת הוורדים, רק את אזור התעשייה, עמק החולה, רמת הגולן והחרמון. אם הסורים פולשים יש לי פנורמה על הכל.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">פתחתי עמדה ועשיתי שאכטה. השאכטה הראשונה שלי הייתה בגיל שלושים, סאחי עד אז, מה שאומר שזו הזדמנות להשלים פערים. מטוסים ללא הפסקה, חושך ורק נקודה אדומה מהג'וינט שלי, פאק בחיילות. כתבתי משהו פעם על <a href="https://pashoot.blogspot.com/2015/05/blog-post.html">סיגריה בשיא גובה בגזרה המערבית של רצועת הביטחון.</a></span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">ברקים מעל הגולן, הג'וינט מתקצר. מטוסים שוב ושוב.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">ביבי אמור לנאום, הנקודה האדומה דעכה.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgseUg_myiIWRPnPiRRIKpTx_uuKkWBvIedoH57cgccV8WMJkRtIQ4ROe3tc2vVGugUNFDrr2MlafbgUWwiKvTc554ZL6EDDJwLUXjSUGGLXh27UL-2mVM_8wTpR__cIyH-WQezXkcdnMhKbm7pBeath-8U7eYKyI7qhxiItRiq8Aok3bhOm5MP/s1138/387737136_18391193395001290_7850365055165533010_n.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1138" data-original-width="640" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgseUg_myiIWRPnPiRRIKpTx_uuKkWBvIedoH57cgccV8WMJkRtIQ4ROe3tc2vVGugUNFDrr2MlafbgUWwiKvTc554ZL6EDDJwLUXjSUGGLXh27UL-2mVM_8wTpR__cIyH-WQezXkcdnMhKbm7pBeath-8U7eYKyI7qhxiItRiq8Aok3bhOm5MP/w225-h400/387737136_18391193395001290_7850365055165533010_n.jpg" width="225" /></a></div><p></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><b><i><span style="font-family: Open Sans;">10/10/2023<br /></span><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;;">3:21</span></i></b></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">פיצוץ נוראי העיף אותי מהמיטה בממ"ד, מיד שלפתי את הטלפון וכלום. אין התראות, אין אזעקה, כלום. נמתי רגע, הנה זה מתחיל, עוד כמה שניות. האזעקות בקריית שמונה מגיעות חמש שניות אחרי הנפילה. עוד נשימה ואז הגשם התחיל. חזק, אלים, מכה בגגות. נשמתי לרווחה וקיללתי את העננים.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><i>22:56</i></b></span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">היו קצת היתקלויות, אין הרבה אנשים בעיר, אולי שליש. בערב הודיעו לתושבי מטולה להתפנות, זו כבר לא המלצה. אבל עדיין זו לא הוראה של המדינה או הצבא, הרשות המקומית רוצה כמה שפחות אנשים לדאוג להם, עדיף בלי אזרחים בכלל. לא הופעל משק לשעת חירום, הכל המלצות כדי שהמדינה לא תצטרך לשלם אחרי כן.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">קצת פצמ"רים מסוריה לגולן... בצד הסורי. הם מפצמ"רים את עצמם. טיל על נגמש באביבים.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">שקט.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><b><i><span style="font-family: Open Sans;">11/10/2023<br /></span><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;;">12:34</span></i></b></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">לילה שקט בערך, יצאתי לריצת בוקר ברחוב פה מסביב לבית של אמא. הרחובות ריקים, עברו שני רכבים בחצי שעה. במסלול שרצתי, עברתי ליד בסיס גיבור, מפקדת חטיבה מזרחית. עובדים בין הכביש לבסיס על חישוף הגבעה והורדת שיחים. לא רוצים עוד ליל גלשונים כנראה.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">ביום ראשון אנשים התחילו להתפנות מקריית שמונה, בראשון בערב המליצו להתפנות. בשני המליצו בתקיפות להתפנות. בשלישי הורו להתפנות. והיום רביעי אנשים מתחילים לחזור, זו לא המלחמה שהבטיחו להם. טיל פה, פצמ"ר שם. הם יכולים להתמודד עם זה. אבל עם טראומה של משפחה אחרת בתוך אותו ממ"ד ביחד עם המשפחה שלך, לזה אף אחד לא מוכן באמת. נקווה שיחזרו ויהיה שקט ולא יתפרץ הכל כשאנשים שוב פה.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><i></i></span></p><blockquote><span style="font-family: Open Sans;"><i>#זיכרון אי שם במלחמת המפרץ דוד שלי ומשפחתו באו להתארח הרחק מרמת גן. עשינו להם חדר אטום משלהם כדי לשמור על שלום בית.</i></span></blockquote><p></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><i><b>18:14</b></i></span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">אזעקות ראשונות בקריית שמונה, מתרחבות לכל הגליל והעמקים. הייתי בטרסה באמצע הג'וינט ורצתי לממ"ד החשכתי את הבית, הנמכתי את הטלוויזיה והרטטתי את הטלפון. אחרי כמה דקות נשמעו יציאות של כיפת ברזל או משהו ללא פיצוצים נלווים.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">אחרי שעה זה חוזל"ש. תקלה.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">עליתי למרפסת למעלה להאכיל חתולים ולסיים את הג'וינט. שבירת שיגרה במרפסות. החיים המעטים ברחוב התעוררו קצת, רכב עבר וכרז לצאת מהמקלטים. בשנות השמונים היה נ"נ צה"לי עם רמקולים שהיה עובר להכריז להיכנס למקלטים, אזעקות נשמרו לסקאדים, עד לאמצע מלחמת לבנון השנייה כשהנ"נ פרש לגמלאות.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">איזה אנטיקליימקס הכתב"מים האלה. עם קטיושות הכל היה ברור. שומעים יציאה עמומה, רצים לחדר ביטחון או דופקים פזצט"א, שריקה ופיצוץ אם עובר אותך, פיצוץ בלי שריקה אם לא עובר אותך, זק"א אם לא שמעת כלום. אחרי 5 שניות מהפיצוץ מתחילה אזעקה.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">כזה פשוט.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">בכתב"מים יש אזעקה ואז כלום, אוויר, אחרי שעה הודעה של חזל"ש.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><b><i><span style="font-family: Open Sans;">12/10/2023<br /></span><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;;">21:24</span></i></b></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">היום הכל שווא.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">היו מלא אזעקות אבל הכל התברר כתקלה שוב. כולם פה על הקצה, מלא מטוסים כל הזמן. אחד מהם טס כל כך נמוך שהדביק אותי לריצפה כשהוא עבר. כמו במטס יום העצמאות רק בלי התרעה מראש.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">המלחמה הזו הולכת להיות ארוכה, ארוכה. ועם הרבה תקופות המתנה. כולנו מחכים.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><b><i><span style="font-family: Open Sans;">13/10/2023<br /></span><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;;">19:53</span></i></b></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">זזתי קצת היום, חילצתי גבינות על סף פג תוקף מהדירה והבאתי לבית של אמא. ביקרתי את אח'שלי בלהבות הבשן, קשקשתי עם השכנות וקיבלתי מהם שניצל עם מטבוחה וחריף בלחמניות בית טריות מהתנור.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">חוץ מזה יש קצת פעילות על הגבול, ולקראת ערב פגיעה בצוות עיתונאים בצד הלבנוני. חיזבאללה בדרך כלל מגיב על פגיעה באזרחים אז סיכוי גבוה לקטיושות.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><b><i><span style="font-family: Open Sans;">19/10/2023<br /></span><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;;">20:56</span></i></b></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">לא כתבתי שבוע, היו הצקות ואמא שלי ואחותי חזרו. ואני לא לבד יותר. גם האחיינית פה, הבאנו אותה מלהבות הבשן. בדרך יש מחפורות בצמתים ושוחות בכיכרות, ובין לבין מלא נגמשים. המון חיילים פזורים בכל המרחב, בשדות, בפרדסים, במטעים, בכל חור.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">קטיושה נפלה אתמול בתוך העיר ללא נפגעים והיום שני נפגעים ראשונים בינוני וקל מחוץ לבניין באשכול ב'.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">העירייה פתחה בקמפיין לפנות את העיר. הממשלה כדי לזרוק אחריות החליטה על פינוי עקרונית. אבל מעשית נתנה למשרד הביטחון להחליט וגם לשלם על הפינוי. לא תקצבו אז בינתיים מילאנו טופס. זהו.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">ההערכה שלי שישראל תאלץ להיכנס ללבנון, ואולי אפילו לפני עזה כדי לתת מכה מקדימה לנסראללה. לא רואה איך אנשים ימשיכו לחיות פה על הגבול כשבכל רגע חיזבאללה יכול לבוא אליהם הביתה ולשחוט אותם.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">אם לא ייכנסו גם ללבנון, אנשים חדשים לא יגיעו, מעמד בינוני גבוה יהגרו מפה, חלק לחלוטין, חלק יעברו לגור 40 ק"מ מפה ויבואו לעבוד. זה ימוטט את האזור מכל הבחינות. מי יבוא ללמוד פה?</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">סבתא שלי הייתה אומרת כל הזמן "ישחטו ישרפו, אבנים בצלחות" היא הייתה עיראקית וגם משוגעת אמיתית. והנה צדקה.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><i><b><span style="font-family: Open Sans;">26/10/2023<br /></span><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;;">9:51</span></b></i></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">שבוע אחרי שהתחיל סיוט הפינוי אני מספיק רגוע בשביל לכתוב.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">ביום שישי 20/10 בבוקר קריית שמונה קיבלה הוראת פינוי מהצבא. פעם ראשונה שצה"ל מורה על פינוי של קריית שמונה. לא המלצה, לא יציאה להתאווררות, לא הקלה. פינוי!</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">לא קרה במלחמת לבנון הראשונה, לא בשנייה, לא בדין וחשבון ולא בענבי זעם.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"></span></p><blockquote dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><i>נולדתי ב 77 הייתי תינוק במבצע ליטאני במלחמת לבנון השנייה בילינו במקלט חודשים, ההורים שלי סרבו לברוח. סבא מיקי וסבתא מרגלית היו יושבים במרפסת ורבים ביניהם מי ילך ראשון למקלט. היו קטיושות לכך אורך האייטיז. במבצע דין וחשבון של רבין, כיתה ט' התנדבתי במתנ"ס בית אידלשטיין. ‏במבצע ענבי זעם של פרס הייתי בטירונות נח"ל בערד, יצאתי הבייתה להפצצות בקריית שמונה, כי אין כמו בבית. הייתי בקו זרעית ובקו רותם, היא ראס בייאדה על הים בקו אדום. בנסיגה ב-2000 ישבתי במרפסת והקשבתי לשקט. בלבנון השנייה הייתי על הגג של מכללת תל חי עם צוות שידור של ערוץ 10 ז"ל ‏ורובי, יצא סרט "קיץ על הגג" זמין ביוטיוב. היום הנפתי דגל על הבית, רוקנתי את המקרר וברחתי בפעם ראשונה ‎#בואולפריפריה</i></span></blockquote><p dir="rtl" style="text-align: right;"></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">ביום שישי בתשע בבוקר הוראת פינוי, יומיים לפני מילאנו טפסי פינוי ששלחה העירייה. לפי העירייה 20,000 אנשים מילאו מתוך 24,000 פחות או יותר.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">בעשר בבוקר, ראש העיר, בסרטון מלא פאתוס – "תוך מספר שעות כל מי שמילא טופס יקבל שיבוץ למלון" רמבו עם שכפ"ץ.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">אני רצתי באותו הזמן מסביב לרחוב של אמא שלי. בהליכת שיחרור שאחרי הריצה קיבלתי את ההודעה ביחד עם שאר תושבי העיר, חלקם הלכו באותו הרחוב, הביטו בטלפון ורצו לביתם. ליד הבית של אמא שלי כבר ראיתי אנשים מעמיסים מזוודות על מכוניות.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">ההודעה הגיע אל כולם בשיאו של מתח ואחרי האסון בעוטף עזה כולם הבינו שזה יכול לקרות גם בגבול הצפון בכל רגע והחלו מתקפלים דרומה בציפייה ש"תוך מספר שעות" הם יקבלו שיבוץ למלון.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">נסעתי לדירה שלי שנמצאת בבית הכי גבוה במרכז קריית שמונה, הבניין חטף קטיושה במלחמת לבנון השנייה ובאופן כללי הוא נצפה מדרום לבנון, בולט לו באמצע העיר.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">רוקנתי את המקרר והמקפיא מכל מה שיכול להרקב, לקחתי קצת בגדים, גיבוי של המחשב, ציור אחד שלי, אחד של אבא, אחד של אמא, אחד של סבא. הפלתי את החשמל, סגרתי את המים ואת הגז וחתכתי לאמא. אותו נוהל קיפול בית.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">נסענו קצת ללהבות הבשן לאח שלי, לחכות עד ש "בשעות הקרובות נקבל שיבוץ למלון" לא רצינו להישאר בקריית שמונה כשדלתות הגיהנום תיפרצנה.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">בשישי בצהריים, אחרי שלא אנחנו ולא אף אחד שהכרנו קיבל שיבוץ, ניסינו כמו כולם לתפוס את המוקד של העירייה. המוקד קרס.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">העירייה דיווחה שהוא קרס אבל המשיכה לחזור בעמוד הפייסבוק שלה על ההודעה "תוך מספר שעות כולם יקבלו שיבוץ"</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">הפייסבוק רתח, כולם חיכו לשיבוץ.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">אחר הצהריים העירייה הוסיפה טלפונים על חיילות וחיילים מפיקוד העורף. גם המוקד הזה קרס.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">ההודעות של העירייה בפייסבוק המשיכו להבטיח תוך מספר שעות.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">בתשע וחצי בערב הצלחתי לתפוס את המוקד של פיקוד העורף, החיילת הנחמדה לא יכלה לעזור לי, האחראי שלה אמר שהם הופתעו שיש 20,000 איש בקריית שמונה. הפתעה. אחרי שהופתע הבטיח שעד עשר בלילה כולם יקבלו שיבוץ במלון.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">בעשר בלילה עדיין כלום.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">בעשר ורבע תפסתי שוב את המוקד, חיילת נחמדה שלא תודרכה לשקר כראוי אמרה לי שהיו הקצאות ונגמרו ושננסה מחר בבוקר. לאחר מכן אף אחד לא הצליח להשיג את המוקד.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">יום שישי, אנשים על מזוודות וכלום, אין עם מי לדבר. מספר תושבים דיווחו שקיבלו שיבוץ לכפר הנוקדים, לישון על הרצפה באוהל בלי אינטרנט או קליטה סלולרית ובלי ארוחות.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">הפייסבוק התלקח והעירייה נעלמה גם ממנו.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">ביום שבת בצהריים העירייה פירסמה הודעה שאומרת בעצם שהיא שיקרה לכולם. היא קיבלה 6000 מיטות ל 20,000 אנשים ושמחכים שהם יגיעו למלונות כדי לראות אם נותרו מקומות.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">כולם הבינו שמשקרים להם. שמועות על מקורבים שפונו בשישי בבוקר למלונות יוקרה בתל אביב, אבל אף אחד מהם לא פרסם תמונה שהוא במלון יוקרה, תודרכו כראוי לכאורה.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">אחר הצהריים נפוצה שמועה שצריך לבדוק עם המוקד שהטופס נקלט ונמצאים ברשימה, אז התקשרנו למוקד ואחרי שעה הם ענו ונרשמנו מחדש אצל פיקוד העורף. זה החזיק כמה שעות כי בערב העירייה הודיעה שהיא זרקה את הטפסים ואת הרישומים של פיקוד העורף לפח ונתנה מספר של חברה פרטית "אמסלם טורס" ושמעכשיו תתקשרו לשם.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">נזרקנו.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">ביום ראשון בבוקר אחותי הצליחה לתפוס את אמסלם טורס ולקבל מלון לה, לילדים, לחתולים ולאמא שלי באילת.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">הן נסעו, אני קיפלתי את הבית של אמא שוב ונסעתי לחברה בפרדס חנה.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">ועכשיו אני פה, אבוד. תלוש, לא מצליח להתרכז בכלום, הלכתי לים, רצתי בים, עשיתי ג'וינט וחיכיתי, ומאז אני מחכה.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><b>פליט.<br /></b></span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><b></b></span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><br /></b></span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><u>עוד פוסטים מהמלחמה:</u><br /><a href="https://pashoot.blogspot.com/2023/11/blog-post.html">מועדון העקורים</a><br /><a href="https://pashoot.blogspot.com/2024/01/blog-post.html">תטל"גים* או מדריך למשתפן</a><br /><a href="https://pashoot.blogspot.com/2024/01/blog-post_21.html">בית בגליל</a></span></p>Dror Milerhttp://www.blogger.com/profile/00787318724982223261noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-8373653.post-29600583351899226402024-01-21T13:51:00.002+02:002024-01-22T10:19:32.768+02:00<p dir="rtl" style="text-align: right;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEibDihsEIouAPkb26U3vb91A7ovPmsLI4c61_7ecNpg4wzcO4LmJMGHWrFf25FzQnNKJQZftSKy2lEOIdQaXu8RPcBgduBGcUDWSUfyM44jkf7SB7Tc4I5bp3GB-2cGJVdygttsB6On3g1DLdwS81up5ThKyiIp9xOuaqmPsM9auDHn47ta0BZh/s2048/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="2048" data-original-width="2048" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEibDihsEIouAPkb26U3vb91A7ovPmsLI4c61_7ecNpg4wzcO4LmJMGHWrFf25FzQnNKJQZftSKy2lEOIdQaXu8RPcBgduBGcUDWSUfyM44jkf7SB7Tc4I5bp3GB-2cGJVdygttsB6On3g1DLdwS81up5ThKyiIp9xOuaqmPsM9auDHn47ta0BZh/w400-h400/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C.jpg" width="400" /></a></div><p></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;;">נראה לי שכולם מכירים את שלושת הטנקים הצבעוניים של תומרקין, המחפים באש על כביש 90 במרכז קריית־שמונה. אם ת</span><b style="font-family: &quot;Open Sans&quot;;">בואו לפריפריה </b><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;;">פעם, אז אחרי הרמזור של מינימרקט מור וקצת לפני תחנת הדלק – פז, נגלים משמאל שלושה טנקים בצבעים צהוב, אדום וכחול. אם מסתכלים טוב אפשר להבחין שהם קשורים בשלשלאות ברזל לעמוד, כשלראשו מרותכים הקרביים שלהם.</span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"> לברוח הם לא יכולים.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"></span></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgKN7zIfMGJWxPQ2x_38mBuEFllR9v8emnkGeaIMQl6Fpt3D8H8lNAGDGGdKzpnE6vqHdJXNRn6_b8UDMv4IQopy3Xp6HOlQznoiyZUjIBhKIyKmztcsohQJhB6U0ovjRaWMecYSh73-5FRaG1ftPRfixVANwoEBmOmvqN-QANimxFrWQpU09bM/s3024/20191009_144101.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1855" data-original-width="3024" height="245" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgKN7zIfMGJWxPQ2x_38mBuEFllR9v8emnkGeaIMQl6Fpt3D8H8lNAGDGGdKzpnE6vqHdJXNRn6_b8UDMv4IQopy3Xp6HOlQznoiyZUjIBhKIyKmztcsohQJhB6U0ovjRaWMecYSh73-5FRaG1ftPRfixVANwoEBmOmvqN-QANimxFrWQpU09bM/w400-h245/20191009_144101.jpg" width="400" /></a></div><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">בשבילנו הטנקים היו גן־משחקים. עדיין אפשר, מדי פעם, לראות ילדים משתובבים עלייהם בזמן שההורים שלהם ממלאים דלק או משתינים ביילו. לפני כמה שנים הצטרף אליהם גם תותח עם פרחים בקנה, מתנת העיר חיפה, שמכוון את פרחיו לאריה יהודה שהציבו על כיכר המעיין העילאי זה מכבר. קצת אחרי יש גם שימפנזה מפלסטיק שאפשר לשבת עליה ולהצטלם.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">אבל פעם מזמן, באייטיז, &nbsp;היו עוד גני משחקים בקריית־שמונה. אני לא מדבר על הפיל פיברגלאס שעדיין מסתתר מאחורי מינימרקט מור או המגלשות דונאלד־דאק שנעלמו מהגן של סבא חיים או אפילו לספינות פיראטים ענקיות מעץ שהוצתו באישון לילה. אלא ל<b>משגר קטיושות </b>שעמד בגאווה שפארק הזהב. משאית מתוצרת ברית המועצות עם 30 קני שיגור כשכל אחד מהם צבוע בצבע אחר וביחד סימלו את גאוות העיר בצבעי הקשת. היינו מטפסים עליו, נעמדים בקצה הקנים ומשגרים מיליטריזם לכל אויבינו.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"></span></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg0i2HM8lYgrmhPupwsABNBY5cqbxialQ6VWXv6p84IQmBCmF6QDUJJlaIPgum8oa-pRSHONB0S1rDGiF86Qhy5CRqo-lpbPYDxWPxDPPSFYKRaHXNwJYF86HiIgKAOaaI6cVAsFg4WMBG1PXsM3knxr2jxkVIPhVZYAIzRdlvZ7wsjdL4H4LuH/s2048/Web.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1195" data-original-width="2048" height="234" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg0i2HM8lYgrmhPupwsABNBY5cqbxialQ6VWXv6p84IQmBCmF6QDUJJlaIPgum8oa-pRSHONB0S1rDGiF86Qhy5CRqo-lpbPYDxWPxDPPSFYKRaHXNwJYF86HiIgKAOaaI6cVAsFg4WMBG1PXsM3knxr2jxkVIPhVZYAIzRdlvZ7wsjdL4H4LuH/w400-h234/Web.jpg" width="400" /></a></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;;">אם היה יום יפה, היינו מטפסים לגבעת שחומית. בקצהה הדרומי יש מצפור אש של קק"ל והג"א שזה מה שהיה פעם פיקוד העורף. בשנות השמונים כשהזמנים היו מתוחים היו מאיישים אותו מילואימניקים ומחפשים נפילות <a href="https://pashoot.blogspot.com/2015/01/blog-post.html">(כתבתי עליהם פעם)</a>. מסביב למצפור חפורות תעלות קשר, בונקרים וטוּבּוֹת שהוסרו מטנקים זקנים ומאפשרות צידוד של הכנות שלהן ב-360 מעלות. שעות היינו מסתובבים על הכנות כמו קרוסלה ויורים באויבים דמיוניים.</span></div><p></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">בתעלות הקשר היינו משחקים מחבואים ותופסת בונקרים. אפשר היה לרוץ בתוך התעלות ולהתחבא בבונקרים ובארונות תחמושת. קפיצה מצד אל צד מעל תעלה, כדי לחמוק מהתופס, הייתה מבחן גבריות. לא אחת סיימתי עם ברכיים מדממות וחור חדש על טלאי ישן שכיסה חור קודם.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">בשבועות האחרונים החלו לעטר את העמק ואת עוטף קריית שמונה בונקרים חדשים. ערמות בטון חדות וקשוחות מעל כל כיכר או צומת. תעלות קשר בעיקולי דרך, מיגוניות ליד כל מכולת או חנות טבק, חומות בטון בעיקולי כביש, בטונדות בפינות רחוב ושערים צהובים בכל מיני שומקום. גני משחקים חדשים מבטון לילדים אחרים שיבואו וישחקו וילכו ויתגייסו למלחמות אחרות.</span><o:p></o:p></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">---</span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">פוסטים קודמים של #מועדוןהעקורים<br /><i><a href="https://pashoot.blogspot.com/2023/11/blog-post.html">מועדון העקורים - יומן מלחמה מתעדכן</a><br /><a href="https://pashoot.blogspot.com/2024/01/blog-post.html">תטל"גים* או מדריך למשתפן</a></i></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><i style="font-family: &quot;Open Sans&quot;; text-align: left;">תעופה עצמית:<br />אפשר לעקוב אחרי בטלגרם בקבוצה&nbsp;<a href="https://t.me/drormiler">"מילר - מה קורה איתך?"&nbsp;</a><br />לרכוש את ספרי המדע"בי&nbsp;<a href="https://www.amazon.com/dp/B09PHF7KRV">"משפחהמושלמת פלוס"&nbsp;</a>באמזון<br />או לקנות חולצה מ<a href="https://drormiler.threadless.com/">טרדלססס</a></i></span></p>Dror Milerhttp://www.blogger.com/profile/00787318724982223261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8373653.post-19714219489483412622024-01-04T20:31:00.000+02:002024-01-04T20:31:54.563+02:00<p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">אני יוצא מהקיבוץ, פונה ימינה, מוסווה על ידי אקליפטוסים ממלחמות אחרות, מתעקל עם הכביש והופ! אין אקליפטוסים. הנוף לצפון עמק החולה נפתח, פרוש לפני, כשבקצהו מתנשאת העיירה אל־חיאם בלבנון. מימינהּ חוות שובע במורדות החרמון ומשמאלה מציצה העיירה <a href="https://maps.app.goo.gl/NdSosLLybur73TTn9">אודייסה</a>, מהגבעה בין משגב עם למטולה.</span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">חשוף בצריח של היונדאי, נוסע צפונה. בכל רגע טיל נ"ט יכול לפרפר אלי. הבזק אש או עַנָנוֹן של עשן, והופה! לשבור עם היונדאי לשדות, לשקוע בבוץ, לסיים באיזו תעלה ולפרוק החוצה לפני שהקורנט יחרנט לי את הנשמה. המבט קופץ מצד לצד מחפש משהו עוין, עשן, אש, תנועה חדה, כל עגור הוא כתב"ם וכל לוטרה מחבלת.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">אם אני שורד את הכביש החשוף בין להבות לתל אנפה (היא גבעת הנרקיסים)</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">בצומת ללא שם ממש ליד הגבעה, בנו בונקר ששולט על הצומת. כזה עם חרכיי ירי כמו ב"אחים לנשק" הסדרה שהפיק ספילברג לא התנועה שהצית נתניהו. הבונקר די חדש בנוף ומקריפּ ברמות קשות. לפני שבנו אותו, היו שם סתם מחפורות, תעלות קשר, קונצרטינות ושקי חול. <o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הדילמה בצומת היא גדולה לאין שיעור יחסית לצומת ללא שם. אפשרות אחת היא להמשיך צפונה דרך המחסום של כפר סאלד עם השלט האופטימי <b>"אזהרה! – ציר אדום - אתה נכנס לציר מאוים"</b> וחיילים ששקועים בטלפון. האפשרות השנייה היא דרך הכביש בין שדה נחמיה לקריית שמונה. למה דילמה? כי מצפון למחסום בכפר סאלד עוברים ליד גבעת האם שטיל קורנט כמעט ופילח רכב לפני כמה ימים, אבל אם עוברים את חורשת־טל האקליפטוסים חוזרים ואפשר לנסוע ברגוע. האופציה השנייה היא לנסוע חשופים משדה נחמיה לקריית שמונה שזה בעצם לעבור ליד בית הילל שגם שם יש מחסום עם אותו שלט אופטימי ונ"טים שעפים עלייהם כל הזמן ועם כיתת הכוננות הכי בכוננות שמרוב שהיא מוכנה היא יורה בעגורים או על עצמה בכל פעם שיש אזעקות.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">דילמה.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjS2ZT6AabI-la2l5iS-zncjJxq9rqRmk0njXB52TrwVLw3qsEKajbWND4N0n6WFTC4ZbJnpg66xvWHyRC2X9afef9hgw84oPvD2ygFgnZJcmWPzq4YQjYh2vZw_oWvYn6Gpro-wS_vL5z0KjHpwRJQHY-GURI1CLg5bXRBszQamsrvecFeZXRI/s2048/%D7%A8%D7%A7-%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A2-%D7%A4%D7%94.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="2048" data-original-width="1438" height="640" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjS2ZT6AabI-la2l5iS-zncjJxq9rqRmk0njXB52TrwVLw3qsEKajbWND4N0n6WFTC4ZbJnpg66xvWHyRC2X9afef9hgw84oPvD2ygFgnZJcmWPzq4YQjYh2vZw_oWvYn6Gpro-wS_vL5z0KjHpwRJQHY-GURI1CLg5bXRBszQamsrvecFeZXRI/w450-h640/%D7%A8%D7%A7-%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A2-%D7%A4%D7%94.jpg" width="450" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><i>פאתי קריית שמונה + AI</i></td></tr></tbody></table><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;;">בוחר באופציה ב', עובר את הגשר הירוק (יוסף) לוחץ על הגז ועף קדימה בתקווה שהבונקרים לא יירו בי, שהשער הצהוב על הכביש לקריית שמונה פתוח, ושאף כתב"ם לא יפספס את בית הילל ויעוף עלי. אם מגיע משהו, הוא יגיע מצפון. המחסה היחידי הוא תעלת ניקוז מצפון לכביש עמוסה בשיחי פטל קוצניים וקני סוף. אז לשבור ימינה לתעלה ולהזמין גרר זו התרגולת. עורב הקפיץ לי את הלב וכמעט סיימתי בתעלה. כל עורב שצולל ליד היונדאי מדביק אותי למטה, הראש מקופל בין הכתפיים, מסתתר מאחורי ההגה. זו עונת הפקאנים אז העורבים צוללים ומטילים פקאנים על הכביש בתקווה שידרסו אותם והם יוכלו לנשנש. סללום בין מטחים של פקאנים עד הכניסה לקריית שמונה, והופ! מחסה מתחת לגבעת שחומית.</span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">אני גר בבניין הכי גבוה בקריית שמונה, הוא צמוד לתחנת המשטרה, חטף אחת בלבנון השנייה ובתחילת החרבות ברזל טיל נ"ט פגע בבית רחוב אחד מעל. את הזין שהוא הבניין שלי רואים מכל דרום לבנון, אי אפשר להתעלם ממנו. אם יש מטרה בקריית שמונה זה הבניין שלי. אם יש מנהרה היא מתחתיו, אם יש פלישה קרקעית, זה עליו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">בכניסה לבית יש עדיין מדבקת "נסרק" למרות שדיירים באים והולכים ושוב באים. אני עולה במדרגות בעדינות, לא להעיר אף אחד. כיסאות כתר פלסטיק מפוזרים בחדר המדרגות, זה אמור להיות האזור הכי בטוח בבניין. הקטיושה בלבנון השנייה עשתה חלון חדש בקומה שבע בקוטר של מטר. אבל איך עושה בורקאן?<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">משאיר את הדלת פתוחה כדי לברוח מהר, בודק שהסכין שף זמינה בשְלֵף. העלי של המכתש ועלי מהשטחים תלוי בכניסה לסלון. יש בקבוקי גולדסטאר ריקים במרפסת כביסה. יש טרפנטין ואצטון בגלל ההדפס תחריט, וגליצרין שקניתי בשביל להכין לבד צבעי מים, וגם דבק מגע. אני מוכן. אם נפערת מנהרה בחצר ושלושים מחבלים מכוח רדואן משתלטים על הבניין, אני, איך שהמחבלים מתקרבים לבניין, מכין בקבוקי מולוטוב, זורק עליהם מהחלון, הופך את השולחן של המחשב, מסתתר מאחוריו. אם הם משגרים קורנט על הבית, זוחל ומתחבא באמבטיה, מחכה להם ליד הדלת עם העלי של המכתש ועלי מהשטחים, דופק למחבל הראשון עלי בראש, חוטף לו את הקלאצ', יורה בחברים שלו, לוקח ממנו מחסניות ורימונים, מגלגל רימונים לחדר מדרגות, מחליק על המעקה תוך כדי צרורות וחומק מהבניין שנייה לפני שהבורקן מפיל אותו. הופה! מזנק ליונדאי, ושם גז ישר לחנות פיצוחים במרכז המסחרי, בצד הרחוק למטה, כדי להסתתר מהשברים שיעופו מהבניין. באסה שהחנות סגורה, הייתי קונה מיקס קלוי בלי מלח כדי לאכול בתור של מס רכוש.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"></span></span></p><blockquote><span style="font-family: Open Sans;">* <b>תטל"ג</b> – <b>ת</b>רגול <b>ט</b>קטי <b>ל</b>לא <b>ג</b>ייסות. "משחק מלחמה" בהשתתפות מפקדי יחידות וקציניהם ללא חיילים בשטח האימון. התרגיל התקיים בעבר תוך שימוש באמצעי קשר וטלפונים (לכן נקרא גם "תרגיל טלפונים") וכיום תוך שימוש במערכות שו"ב (שליטה ובקרה). (<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%9C_%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99">מתוך ויקיפדיה</a>)</span></blockquote><p><span style="font-family: Open Sans;"><br /></span></p><p><span style="font-family: Open Sans;"><i>תעופה עצמית:<br />אפשר לעקוב אחרי בטלגרם בקבוצה <a href="https://t.me/drormiler">"מילר - מה קורה איתך?"&nbsp;</a><br />לרכוש את ספרי המדע"בי <a href="https://www.amazon.com/dp/B09PHF7KRV">"משפחהמושלמת פלוס" </a>באמזון<br />או לקנות חולצה מ<a href="https://drormiler.threadless.com/">טרדלססס</a></i></span></p><span dir="LTR"><o:p></o:p></span><p></p>Dror Milerhttp://www.blogger.com/profile/00787318724982223261noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-8373653.post-9860985701710783272023-11-13T12:37:00.005+02:002023-12-16T16:31:41.146+02:00<h2 dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">מועדון העקורים</span></h2> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span style="font-family: Open Sans;"><span face="&quot;Arial&quot;,sans-serif" lang="HE" style="mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">הפעם הראשונה שקריית שמונה קיבלה צו פינוי היה ביום שישי לפני שבועיים וחצי. למרות ההיסטוריה הביטחונית הענפה, היא מעולם לא פונתה במלואה בצו. ועל כן מצאתי את עצמי <b>עקור</b>, <b>פליט</b>, <b>נווד</b>, <b>חסר בית</b>. בית זה ביטחון ושורשים ומקום בלב ובראש ובמציאות. ואני?</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span face="&quot;Arial&quot;,sans-serif" lang="HE" style="mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">הביטחון שלי התערער, השורשים נעקרו, הלב השתבש והראש שקע במחשבות והמחשבות שקעו בהרהורים וההרהורים של המחשבות צפים ועולים חסרי אונים בראש שלי. בהיתי בתקרות, בתקרה של האוטו ברמזורים, בתקרה בבית קפה, בתקרה בחדר ילדים שבעצמם נעקרו מחדרם והועברו לאחר עם יותר בטון וחלון מפלדה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: Open Sans; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">שום דבר לא מרגיש שלך, אתה אורח בחיים של אחרים.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: Open Sans; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">כולם יותר מנחמדים. מתחשבים, מרצים, שואלים, מתעניינים, "מה אתה רוצה? מה בא לך? מה מתאים לך? תרגיש בבית!"<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: Open Sans; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">לא רוצה כלום, לא בא לי כלום, לא מתאים לי כלום ולא מצליח להרגיש בבית.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span face="&quot;Arial&quot;,sans-serif" lang="HE" style="mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;"><span style="font-family: Open Sans;">ובאמת שזה לא באשמתם, זה באשמתי שהשרשתי שורשים, שבניתי מקום שהרגיש בית ושהתכנסתי בו בצורה הכי ביתית שיש. אבל עכשיו הוא לא שלי יותר, הוא כלי בידיים אחרות. אולי יחוסו עליו ואולי לא, אבל הוא איבד מהביטחון שלו, ומהביתיות שלו. הוא רק קירות רחוקים כרגע, <b>בינתיים</b> רק קירות.</span><o:p></o:p></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgQJxrI4GSA6lFI3Qv2jvisKjliHJyyBK3q7y7Rv49mpPO2M-t-LZ6vHDQhnIwsUvJrhj2rvPwrSqa0aMLkacMRZuag6EhLHAJEAslm2yWxGdJWp-wOKs9-NV25bgSVQR9fqVcxZZb_2sF-qrb3Ujn4FYiBa-M5YAa32FwQUMpv_0IJ2oqjAr65/s1740/WhatsApp%20Image%202023-11-06%20at%2011.54.10_2bc6cdf4.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1308" data-original-width="1740" height="301" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgQJxrI4GSA6lFI3Qv2jvisKjliHJyyBK3q7y7Rv49mpPO2M-t-LZ6vHDQhnIwsUvJrhj2rvPwrSqa0aMLkacMRZuag6EhLHAJEAslm2yWxGdJWp-wOKs9-NV25bgSVQR9fqVcxZZb_2sF-qrb3Ujn4FYiBa-M5YAa32FwQUMpv_0IJ2oqjAr65/w400-h301/WhatsApp%20Image%202023-11-06%20at%2011.54.10_2bc6cdf4.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">קפה ויעל בכרכור - צבעי מים על נייר</td></tr></tbody></table><p></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: Open Sans; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">כרגע אני מנסה לצוף בפרדס חנה. עשיתי כלים בבית קפה בערב להערמת המורל, המורל שלי באמת עלה כי הייתי עסוק בלשטוף כלים ולפלש אותם ולהניח את כולם במקום כמו במשחק לילדים אפס עד שלוש של להשחיל צורות לתוך חורים בקופסא. מקומיים צחקו בחוץ ואני נחתתי מהציפה שלי והתרכזתי בלהסיר חמאת שום ממגשי נירוסטה. פעילות מרגיעה את המחשבות, ומשחקי קופסא עוד יותר!<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span face="&quot;Arial&quot;,sans-serif" lang="HE" style="mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;"><span style="font-family: Open Sans;">נחמד פה בפרדס חנה, אין אזעקות. יש פלאפל של "למה הזמנת פלאפל, היית צריך להזמין סביח" וגם פיצוחים של, נו, לא יבגני, איך קוראים לו? ואמנם הנחלים פה זרזיפיים אבל בבוקר הלכנו לרוץ על הים. בין המתקן האסטרטגי של חברת חשמל לבונקר האסטרטגי של השכן של ראש הממשלה בחיפוי מסוקי קרב של חיל האויר ובליווי אוניות של חיל הים, ומדי פעם עובר מטוס. אחרי הכל מלחמה זו מלחמה.</span><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span face="&quot;Arial&quot;,sans-serif" lang="HE" style="mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">&nbsp;</span></p> <h2 dir="rtl" style="text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: Open Sans; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">מועדון העקורים – דילוג צפונה</span></h2> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: Open Sans; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">דילגתי צפונה לבקר את אחי ומשפחתו שנותרו מאחור בלהבות הבשן. זה קיבוץ במרחק עשרה קילומטר מהגבול, כל גבול, גם מסוריה. הוא מספיק רחוק בשביל לא לקבל הטבות מס ובשביל שלא יפנו אותו בצו. אבל הוא קרוב מספיק בשביל שחיילים יחסמו אותו וישמרו עליו, וגם מספיק קרוב כדי לשמוע את הנפילות בקריית שמונה. נראה לי שמוותרים על יירוטים בקריית שמונה, גם כי החיזבאללה יורים שטוח וקצר, אחרי הכל 2 ק"מ מהגבול, וגם כי פינו את רוב התושבים אז למה לבזבז 150,000 דולר על מיירט אם אפשר לסגור פיצויים על נזק בכמה עשרות אלפי שקלים.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span face="&quot;Arial&quot;,sans-serif" lang="HE" style="mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;"><span style="font-family: Open Sans;">מהרגע שהגעתי לכאן יש נפילות בקריית שמונה. שני מטחים פלוס טיל נ"ט ופגיעות ברחבי העיר. החלונות בלהבות קצת רעדו ופיצוצים הדהדו בעמק.</span><o:p></o:p></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjCjlNV7kkLsuArQwk-pMQopdI1LdbT3bJTl4-yMca_jcdrUqf7CCsIq-isYEOXsu6C6EwO0R1cE8B2K-CREWyYLKDtJNwFqd8IT1OOwZvPYH53DyRqdswgHsvJ39Q9PeGcvgBCX2p4or4Y111B4j6y_FG5NmkftUHogsmxeODhyphenhyphenPSifmzFHl2F/s1778/WhatsApp%20Image%202023-11-08%20at%2010.26.50_d2dcb6be.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><span style="font-family: Open Sans;"><img border="0" data-original-height="1360" data-original-width="1778" height="306" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjCjlNV7kkLsuArQwk-pMQopdI1LdbT3bJTl4-yMca_jcdrUqf7CCsIq-isYEOXsu6C6EwO0R1cE8B2K-CREWyYLKDtJNwFqd8IT1OOwZvPYH53DyRqdswgHsvJ39Q9PeGcvgBCX2p4or4Y111B4j6y_FG5NmkftUHogsmxeODhyphenhyphenPSifmzFHl2F/w400-h306/WhatsApp%20Image%202023-11-08%20at%2010.26.50_d2dcb6be.jpg" width="400" /></span></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span style="font-family: Open Sans;">אופניים של אחייניות בקיבוץ - צבעי מים על נייר</span></td></tr></tbody></table><p></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span style="font-family: Open Sans;"><span face="&quot;Arial&quot;,sans-serif" lang="HE" style="mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">נכנסתי לקבוצת וואטסאפ של "תושבי קריית שמונה הנשארים בעיר- </span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" style="mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-char-type: symbol; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin; mso-symbol-font-family: Webdings;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>Y</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span face="&quot;Arial&quot;,sans-serif" lang="HE" style="mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>" כדי לדעת מה קורה. ליבי עודנו בקריית שמונה אבל גופי עמוק בפליטוּת. מפחיד אותי לחזור, העירייה הוציאה עוד הודעת פינוי, הפעם עם הבטחה לסיור של חיילי פיקוד העורף בין הבתים כדי לסמן אילו בתים פונו ובאילו נותרו אנשים. לא ברור את מי זה אמור לשרת, את כוחותינו? את כוחותיהם? את הגנבים? מישהי חיפשה גרביונים לגילאי 3-4 ואוברול שלם לגיל שנתיים. מישהי אחרת חיפשה </span><span face="&quot;Arial&quot;,sans-serif" lang="HE" style="mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">סַפָּר </span><span face="&quot;Arial&quot;,sans-serif" lang="HE" style="mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">לפלוגת חיילים פרועת שיער. שיגרה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: Open Sans; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">לקחתי את האחיינית שלי לשופינג בראש פינה. המושבה הציורית מעולם לא הייתה שוקקת חיים כמו עכשיו. בנוסף לתושבים הרגילים, עשרות ומאות חיילים עם מגוון פלאפלים בפה ועל הכתפיים יצאו ונכנסו מכל חנות אפשרית. אפטר בראש פינה זה כנראה דבר. קרענו את חצור ואת ראש פינה, קנינו פנימיות לאופניים, ספרים, קלמר ומק'דונלדס. החיים עצמם.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: Open Sans; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">בדרך חזרה עצרנו בצ'ק-פוינט-דויד כי הייתה התראה לירי טילים בגזרה, מזל שפנינו ימינה לעמק אחרת היינו מחכים לנצח. יש מחפורות ותעלות קשר ושקי פק"ל ונגמשים ומקלעים בכל צומת, על כל גבעה ותחת כל עץ. ווייבים של מלחמת העולם השנייה בצבע ובמציאות.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span face="&quot;Arial&quot;,sans-serif" lang="HE" style="mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;"><span style="font-family: Open Sans;">לפחות האופניים בסדר עכשיו, אפשר לדווש בקיבוץ.</span><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span dir="LTR"><o:p>&nbsp;</o:p></span></p> <h2 dir="rtl" style="text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: Open Sans; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">מועדון העקורים – מבצע חולדה</span></h2> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: Open Sans; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">בימים האחרונים רצות שמועות בקבוצות של תושבי קריית שמונה שהמים מתאדים מהאסלות וחולדות מנצלות את הפרצה ומבלות זמן איכות בבתים הנטושים. מנשנשות חטיפים, צופות בנטפליקס ומעשנות לאנשים את הרפואי. בגלל ניסיון עבר עם חולדה אחת בשירותים ועוד אחת באוטו, החרדות עלו, צפו ועשו קולות של כרסום.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: Open Sans; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">איזו דילמה. החיים עצמם כאן ועכשיו או לנקות חרא של חולדות שם ואחר כך.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: Open Sans; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">שמנו נפשנו בכפינו וקפצנו לקריית שמונה לערום ספרים על מכסי אסלות. שום חולדה, לא של חמאס, לא של נסראללה ולא של גרטה תבלה אצלי בבית! בדרך לקריית שמונה עיר פרזות, הבחנו בפטריות עשן באזור מרגליות. בסך הכל חילופי האש היומיומיים. מרגליות נמצאת על מדף מעל קריית שמונה, אפשר לראות את קצותיהם של הגגות האדומים הקרובים לקצה המדף מהסלון שלי. קרוב אבל לא קרוב מספיק בשביל להסתובב ולברוח.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: Open Sans; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">הכבישים ריקים, החניות נטושות כמעט לגמרי, קריית שמונה עזובה. מחפורות בצידי הדרכים ושקי פק"ל מפוזרים פה ושם מעמדות שהיו ודולגו למקום אחר. כמה בתים פצועים, קצת אפור פחם ובעיקר שממה ושיממון. חתולי הרחוב מסתובבים בין הבתים משוועים לאיזו חתיכת פולקע מתושבים אמיצים שנותרו מאחור. העירייה פרסמה בפייסבוק שהם הקימו סיירת להאכלת חתולים, לפחות הם עושים משהו למישהו. ברחוב של אמא שלי החתולים עשו לי טובה וזזו בעצלתיים מהכביש, אז עשיתי להם טובה בחזרה ושמתי להם אוכל. זיהיתי רק חתול אחד מוכר, השאר כנראה היו עקורים כמוני. את החתולות הקבועות שבמרפסת לא מצאתי אבל השארתי גם להן אוכל.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span face="&quot;Arial&quot;,sans-serif" lang="HE" style="mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;"><span style="font-family: Open Sans;">הנחתי ספרי אמנות על האסלות אצל אמא. אימפרסיוניזם, אקספרסיוניזם, סוריאליזם, בת זמננו. אמנות נגד חולדות. שום חולדה לא יכולה על מגריט ודאלי, בטח לא על הגרסאות המהודרות של טאשן.</span><o:p></o:p></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh4c7230ZThwm6wcA_fFKNFlZisvLP4osM84GDvCnUTkbQnIODJYcfyvY51gV5JU_ZoDQXXnCVE_k884uClo34J1LR1b-3xfPl8gv54iJK-4NDQmrr3A2dm5WdudZqLCeth1UPGv9s2BfsOSkrBZ3ftKUGKj-n5Q7s8VoVK1xwXd8fRN502QdXt/s1200/%D7%90%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%AA.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1200" data-original-width="1200" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh4c7230ZThwm6wcA_fFKNFlZisvLP4osM84GDvCnUTkbQnIODJYcfyvY51gV5JU_ZoDQXXnCVE_k884uClo34J1LR1b-3xfPl8gv54iJK-4NDQmrr3A2dm5WdudZqLCeth1UPGv9s2BfsOSkrBZ3ftKUGKj-n5Q7s8VoVK1xwXd8fRN502QdXt/w400-h400/%D7%90%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%AA.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">ספרים על אסלה</td></tr></tbody></table><p></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: Open Sans; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">הבית שלי עדיין עומד. בכניסה הדביקות מדבקת "נסרק" ככה בלי תאריך. שמו וי על הבית והלכו. זוג שכנים יצאו מהבניין כשנכנסתי, אף אחד לא סרק אותם. החנייה כמעט ריקה למעט מספר מכוניות שנראה שנותרו מאחור בציפייה להיגאל על ידי קטיושה. אם יש לכם אוטו שלא הצלחתם למכור אז זה הזמן להפקיר אותו, רצוי במקומות אסטרטגים.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span style="font-family: Open Sans;"><span face="&quot;Arial&quot;,sans-serif" lang="HE" style="mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">איזנתי ערימה יפה של ספרים על האסלה שלי. אני מקווה שיש לכם מספיק ספרים בבית למקרה ותאלצו להיפלט. אם לא אז יש עותקים של "משפחה מושלמת פלוס"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span face="&quot;Arial&quot;,sans-serif" lang="HE" style="mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>&nbsp;שלי בקפה ויעל בכרכור וגם באמזון.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: Open Sans; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">בברכת תקרא תצליח!<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: Open Sans; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">בדרך חזרה דרומה עברנו דרך השער הצהוב החדש של קריית שמונה. לפחות קיבלה לבסוף שער כמו בקיבוץ.</span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span face="&quot;Arial&quot;,sans-serif" lang="HE" style="mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;"><br /></span></p> <h3 dir="rtl" style="text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span face="&quot;Arial&quot;,sans-serif" lang="HE" style="mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;"></span></h3><blockquote><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh_5VKHMYOBlpgJo2JlDeowROOeu0RXHe5iC_hABJo3hutsIQfkHQso9Sifs-zO_yFPKK5xN5aUOM1wW5IKQPy-GzttFKTKIs06aC1Ja7Kh2dm8Q9vdfWx5eCEpb4jaulBfB_jrFFlcWeyaB7lzXzExosCZLvexVWZcfuEG8jlADvJsPaZhqHEZ/s662/%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%A9%D7%A4%D7%94%20%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%91%D7%91.jpg" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="662" data-original-width="463" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh_5VKHMYOBlpgJo2JlDeowROOeu0RXHe5iC_hABJo3hutsIQfkHQso9Sifs-zO_yFPKK5xN5aUOM1wW5IKQPy-GzttFKTKIs06aC1Ja7Kh2dm8Q9vdfWx5eCEpb4jaulBfB_jrFFlcWeyaB7lzXzExosCZLvexVWZcfuEG8jlADvJsPaZhqHEZ/w280-h400/%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%A9%D7%A4%D7%94%20%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%91%D7%91.jpg" width="280" /></a></div><h3 dir="rtl" style="text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: Open Sans; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">המכשפה מדוב"ב</span></h3> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span style="font-family: Open Sans;"><span face="&quot;Arial&quot;,sans-serif" lang="HE" style="mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">בעקבות עליית דוב"ב אל הכותרות, נזכרתי שאי שם באייטיז רצה בגליל שמועה על מכשפה מדוב"ב. ילדים בבית הספר היסודי בקריית שמונה הריצו סיפורי מכשפות ביניהם ואני ילד בן תשע הייתי מבועת. מה מכשפה עכשיו?</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span face="&quot;Arial&quot;,sans-serif" lang="HE" style="mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>&nbsp;מכשפות זה ביער של עמי ותמי. בעצם גם מושב דוב"ב נמצא ביער! היינו נוסעים ליער הזה שבין דוב"ב לברעם/בירעם בקיץ וקוטפים תאנים. היום נותרו מעט עצים אבל לפני שסללו את כביש הצפון החדש היו עשרות עצי תאנה בצידי הכבישים הצרים והמתפתלים. היו לנו עצים קבועים שהיינו חוזרים אליהם כל שנה. תאנים לבנות בחוץ ולבנות בפנים, לבנות בחוץ וורודות בפנים, סגולות בחוץ ואדומות בפנים. אינסוף סוגים של תאנים. והיה עץ ליד דוב"ב.<br /> אנחנו הילדים כל כך פחדנו להתקרב לדוב"ב שהיינו בוכים לאבא שלא יעצור שם בגלל המכשפה! אבל זה לא עזר ואנחנו היינו מתחבאים באוטו כשההורים שלי היו קוטפים תאנים של מכשפות.<br /></span><span style="text-align: left;">&nbsp;</span></span></p></blockquote><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span face="&quot;Arial&quot;,sans-serif" lang="HE" style="mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;"><o:p></o:p></span></p><h2 dir="rtl" style="text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span style="font-family: Open Sans;">מועדון העקורים – חישובים קיומיים</span></h2><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span style="font-family: Open Sans;">"יש בים המלח, נצרת או אילת" אמרה הנציגה של אמסלם־טורס, סוכנות תיירות פרטית שגויסה למשימת הפינוי של קריית שמונה, אחרי שהעירייה הרימה ידיים ופיקוד־העורף־מחוז־צפון אפילו לא מצא את הידיים או הרגליים שלו בשביל להרים אותן.</span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span style="font-family: Open Sans;">מה בוחרים? נצרת? עכשיו? זה בטוח? ים המלח? מחבלים על אופנוע־ים? אילת? זה לא רחוק מדי? (*זה היה עוד לפני שהתימנים נכנסו למלחמה ההזויה הזו).</span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span style="font-family: Open Sans;">כולם מזיזים כוחות. נושאות־מטוסים־אמריקאיות שטות בים־התיכון. ים־סוף מתמלא באוניות יירוט, כוחות מיוחדים מגרמניה, בריטניה וצרפת באיים של יוון וקפריסין. טייסות של נאט"ו בטורקיה ושל ארה"ב בממלכות המפרץ־הפרסי. כולם שחקנים על שולחן החול של המציאות.</span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span style="font-family: Open Sans;">ואנחנו מה? גם אנחנו.</span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span style="font-family: Open Sans;"><b>מזיזים כוחות.</b></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span style="font-family: Open Sans;">כל אחד מזיז את הכח שלו כדי לשפר את נקודת המוצא לקראת הבאות. יש מי שזז בלי כח לממ"ד. יש מי שזז קצת יותר בכח לחדר המדרגות. יש מי שמזיז כוחות למלון או לסאבלט או לאילת ובחזרה. כל אחד מנסה להתמקם הכי טוב לפני שיקרה משהו.</span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span style="font-family: Open Sans;">ובינתיים מה? לא קורה כלום.</span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span style="font-family: Open Sans;">בעצם קורה קצת.</span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span style="font-family: Open Sans;">קצת פה, קצת שם. מאז שבת־שמחת־תורה־השחורה המלחמה שבעורף נמצאת בעצימות נמוכה. הבטיחו לנו גשם של טילים ועד עכשיו טפטוף. אמנם זה נוזל מכל הגבולות כמעט, אבל עדיין טפטוף.</span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span style="font-family: Open Sans;">ברגיל כולם מומחים וכולם מנתחים וכולם מזיזים כוחות לפני שדלתות הגיהינום יפתחו ואֵם־כל־המלחמות, השיטפון־של־אל־עקצא, יגיע אלינו. האימא של כולנו אמורה לקחת איתה את הכל בסערה. אותם ואותנו, אחריה לא יישאר כלום. מה שכן ישרוד לא יהיה אותו הדבר. אז מזיזים את כח סבתא למלון, ואת כח אבא ואמא לצימר, ואת כח דודה לעליית הגג, ומפרידים כוחות בין הילדים כדי שתהיה לכל אחד פינה במלון או בחדר או באיפשהו, הכל בשביל שיוכלו לשבת לכתוב יומן.</span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span style="font-family: Open Sans;">במלחמת־לבנון־השנייה <a href="https://youtu.be/O6CdLNypIns?si=dO3m2tSivmVh2t6i">הייתי מחשב מאיפה יבוא הטיל </a>וככה בוחר באיזה חדר לישון, איפה המקום הכי בטוח בבית ולמה אני יכול לשבת בסלון, כי הוא בכיוון דרום¬־מערב וכל הפגיעות הן מצפון, <b>וככה אני בטוח! </b>בטוח כשהקטיושה שפגעה בסלון של השכנים, ארבע קומות מעליי ,חירבה אותו. אבל לא רק אותו, על הדרך היא העיפה לי את החלונות בסלון, עקרה את המשקופים במרפסת כביסה, ניתצה את הקרמיקה במטבח ופירקה את מכונת הכביסה התנור והמקרר בבום אחד.</span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span style="font-family: Open Sans;">שום דבר לא בטוח. ועדיין, מזיז כוחות.</span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span style="font-family: Open Sans;">מנסה להתמקם הכי טוב אל מול שערי הגיהנום החורקים, רגע לפני היפתחם.</span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span style="font-family: Open Sans;">זזתי מקריית שמונה לפרדס חנה ולרמת גן וללהבות וזהו לבינתיים, אין לי כח. אני כרגע בלהבות הבשן הכי קרוב לקריית שמונה שאפשר. הלכתי עם האחיינית פה בקיבוץ לפעילות טפטוף נרות חנוכה לילדים, היא התעקשה שאני אישאר. ברגיל המתנתי. הם טפטפו נרות ואני שיחקתי קול־אוף־דיוטי בלי קול על ספה מתפוררת. בחוץ הדהדו נפילות בקיבוץ יפתח, יציאות שלנו, נפילות בשטח פתוח בין קריית שמונה לתל חי, שוב יציאות שלנו, עוד קצת פיצוצים ולסיום מטוסי קרב בדרך אל או מ או משהו. קול־אוף־דיוטי מעולם לא היה חי כל כך.</span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: Open Sans; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;"></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span style="font-family: Open Sans;">ססעמק.</span></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiuQew6KmdR2qLM2IblJcjAP4bKcviiDC22o9AfS1eMFpoFqsypg7Xi2ZpDxJgNP4v42Mb_RKsxfUYYNDQ9f2HFPAKv5w9Ic6dzE-eQSmAQJVcyyKVE9IrvuQYyzMavmFviQd391GCqT4NBrIc_nGAcHVkkayjSUej7IyBK7s9u7J9dpW-mFdKU/s2006/WhatsApp%20Image%202023-11-20%20at%2008.26.08_863a4a87.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="789" data-original-width="2006" height="158" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiuQew6KmdR2qLM2IblJcjAP4bKcviiDC22o9AfS1eMFpoFqsypg7Xi2ZpDxJgNP4v42Mb_RKsxfUYYNDQ9f2HFPAKv5w9Ic6dzE-eQSmAQJVcyyKVE9IrvuQYyzMavmFviQd391GCqT4NBrIc_nGAcHVkkayjSUej7IyBK7s9u7J9dpW-mFdKU/w400-h158/WhatsApp%20Image%202023-11-20%20at%2008.26.08_863a4a87.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מבט על תל אביב ממלון של מפונים</td></tr></tbody></table><div style="text-align: right;"><br /></div><h2 dir="rtl" style="text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span face="&quot;Arial&quot;,sans-serif" lang="HE" style="font-family: Open Sans; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">מועדון העקורים – שיגרה</span></h2><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">לימדתי את האחיין שלי לרכוב על אופניים. אני ממש גאה בעצמי. רצתי איתו ואחריו ולידו שלושה ימים, ועכשיו הוא רוכב כמו גדול. אז אני <b>בשגרת </b>מלחמה קצת דרומה לקו הפינוי הרשמי בקיבוץ אצל אח שלי. הייתי צריך קצת מנוחה מנדודי הפליטות. התיישבתי פה ואני מנסה <b>להשתגר</b>.<br /><b>השתגרתי </b>עם יעלי לכינרת, היינו על החוף כמעט לבד. קצת דייגים, קצת חיילי מילואים, אבא מלמד ילד על סאפ וזהו. דליל בפריפריה.<br /><b>השתגרתי </b>לחגוג יומולדת לאמא בקפה רנה בראש־פינה, שזו קפיצה קטנה לאייטיז. אחי הקטן והאחיינים הגיעו מגלותם בשרתון תל אביב. אחותי ובִּיתַהּ הגיעו מגלותן בצימר מעל כרמיאל, ואנחנו הגענו מהקיבוץ. חוץ מיומולדת לאמא/סבתא שלנו היו עוד ארבע התכנסויות יומולדת לסבתות אחרות באותו הזמן בקפה, היה יום יפה והזדמנות לאוורר את הסבתות בשמש.<br /><b>השתגרתי </b>לערד לבקר אחיין נחלאווי שיצא לרגע מעזה. היה רואד־טריפ חרבות! פעם אחרונה שהייתי בבא"ח נח"ל בערד היה בטירונות אי של ב 1996, הכל נשאר אותו הדבר.</span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj8VRy-_VqCvHAUwqBy3M1iY-4LxcBNzU4UZMPsw8KmDvukE2ZHcbSp_y0PTdzZGll0sTDgpLJVNZ0G1YC4MwJLuXXXwaSQUJAz-Dxp2ujRnUzGKyQBW9oG5kq_OAGucwMuHXIw6uDOkJJANfgHLBcOvXF6l2Vs7N8N0pPnBULLBuguU-gn1zNc/s3000/_DSC5755.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="2082" data-original-width="3000" height="278" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj8VRy-_VqCvHAUwqBy3M1iY-4LxcBNzU4UZMPsw8KmDvukE2ZHcbSp_y0PTdzZGll0sTDgpLJVNZ0G1YC4MwJLuXXXwaSQUJAz-Dxp2ujRnUzGKyQBW9oG5kq_OAGucwMuHXIw6uDOkJJANfgHLBcOvXF6l2Vs7N8N0pPnBULLBuguU-gn1zNc/w400-h278/_DSC5755.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">רואד־טריפ חרבות!</td></tr></tbody></table><span style="font-family: Open Sans;"><b>השתגרתי </b>לאליעד עם קבוצת ההדפס שלי "התעלה" בדרך כלל אנחנו עושים יום עבודה תשע עד חמש וצובעים וצורבים ומדפיסים כשבאמצע לוקחים שעה הפסקה ומכינים ארוחת צוהריים. לאף אחד לא התחשק להדפיס אז <b>השתגרנו </b>רק על ארוחת צוהריים. היה אורז ולוביה וסלט ויין.<br /><b>השתגרתי </b>עם האחיין על אופניים בין שלוש תחנות הפוקיסטופ בקיבוץ וצדנו פוקימונים, הרבה יותר קל לצוד על אופניים. בזמן שתפסנו בָּלְבָּאזָאוּר מסוק אפצ'י מעלינו צד חוליית נ"ט מעבר לרכס רמים, הטיל פילח את השמיים והבָּלְבָּאזָאוּר ברח. לא יודע מה עלה בגורל החולייה.<br />מלא <b>שיגרה</b>.<br /><b>אבל לא השתגרתי לגמרי</b>, הברזתי מהדלקת נר אחרון עם חיילים במועדון, הברזתי מהופעת קרקס באולם, הברזתי מטפטופיי נרות עם האחיינים, והברזתי מרוב אירועי הסופגניות/שמן/צרבת, <b>כי יש גבול לשיגרה</b>. וחוץ מזה, מיד אחרי חנוכה מגיעים האזני המן! ואלה עם הפרג פי אלף יותר שווים מכל סופגנייה.</span></div><h2 dir="rtl" style="text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span face="&quot;Arial&quot;,sans-serif" lang="HE" style="mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;"><br /></span></h2><h2 dir="rtl" style="text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span face="&quot;Arial&quot;,sans-serif" lang="HE" style="mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;">המשך יבוא...</span></h2><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">הספר שלי <i><b>"משפחה מושלמת פלוס"</b></i> מדע בדיוני לייט - <a href="https://www.amazon.com/dp/B09PHF7KRV">זמין באמזון בגרסה מודפסת</a></span></div>Dror Milerhttp://www.blogger.com/profile/00787318724982223261noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-8373653.post-50130071646901343992023-09-01T10:53:00.000+03:002023-09-01T10:53:48.311+03:00<p dir="rtl" style="text-align: right;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj32CFk0kWzCEMiqFIsYc4XzA8VF4U4wLQ13SwSNHbqAI6Kfok07tGqoofWaXerldkfkgzjt9CDNvT1OOysxKTGYgeWWm_87BCtzCql2N7df8gh2deDtTfAZGYUwUq14Vwooqy65AQazzcBkavOrFH54CPypJb85tA60o_C6IvbYDr2RMhSjkVD/s1024/%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%98%D7%94-%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%97-%D7%9E%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%93.jpg" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1024" data-original-width="768" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj32CFk0kWzCEMiqFIsYc4XzA8VF4U4wLQ13SwSNHbqAI6Kfok07tGqoofWaXerldkfkgzjt9CDNvT1OOysxKTGYgeWWm_87BCtzCql2N7df8gh2deDtTfAZGYUwUq14Vwooqy65AQazzcBkavOrFH54CPypJb85tA60o_C6IvbYDr2RMhSjkVD/w300-h400/%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%98%D7%94-%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%97-%D7%9E%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%93.jpg" width="300" /></a></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><div style="direction: rtl;"><i><span style="color: #666666; font-size: x-small;">עותק ePub לקוראים דיגיטליים זמין <a href="https://drive.google.com/file/d/1dsbuJY6lL9nNsOnCsLe98xCXlMtXpuyV/view?usp=sharing" target="_blank">פה</a><br /><br /></span></i></div><div style="direction: rtl;">"מילקי בחלון מימינך, תכין רימון!"</div></span></div><p dir="rtl" style="text-align: right;"></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="RTL"></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מכין רימון!"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">כרעתי ליד מילקי, הנחתי את יד שמאל על האפוד שלו וצעקתי "רשאי"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"רימון!" מילקי צעק וזרק את הרימון לחדר דרך החלון, כרענו ביחד וגוננתי על פני בידי בזמן שמילקי ספר בקול צרוד "עשרים ואחת, עשרים ושתיים, עשרים ו..." הרימון התפוצץ ושנינו צעקנו ביחד "פוצץ" התרוממנו, יריתי צרור אל תוך החלון ולאחריו פרצנו פנימה דרך הדלת כשמילקי מוביל. אחרינו נכנס תָּתְּמִיק עם המקלע.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"שיט הוא ברח, ראית לאן?" צעקתי למילקי, הוא נראה מבולבל ולא ידע לאן להמשיך. כנראה שטרם התאושש מהפיצוץ של הרימון הראשון שהוא זרק באמת בקרב ולא בתרגיל מאחורי בטונדה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לא" מילקי צעק בקול שבור. כרעתי לידו, טפחתי על הקסדה שלו ולחשתי "עבודה טובה" נראה לי שהוא קצת חייך. הוא הגיע לפלוגה פחות משבוע לפני שהתחילה המלחמה, די לבד כי כל החברים שלו נשלחו לקורס מ"כים. זה לא פשוט להגיע לבד לפלוגה ותיקה. היו לו זיפים בהירים בני עשרה ימים ותלתלים שהציצו מתחת לקסדה, כולנו היינו מזוקנים ופרועי שיער, אחרי חודש וחצי בלי לצאת הביתה ושבוע וחצי של לחימה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"תתמיק תחפה מהחלון, ובואו נעוף מפה לפני שמורידים עלינו ת'בית" בזמן שתתמיק נתן צרור מהחלון רצתי כפוף בסוג של דילוגים מעל הג'אנק שמילא את החצר, היעד שלי היה החומה המתפרקת שהקיפה את הבית משלושה צדדים. הקריסות בחומה היו פתרון טוב לחרכי ירי עם מחסה סביר.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"פאק!" קיללתי, מנסה להחניק את הצרחה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"הסמל ז'אקי אתה בסדר?" מילקי קרא לעברי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"דפקתי פזצט"א על קקטוס!" סיננתי, וסימנתי לתתמיק עם יד מלאה בקוצים לחבור אלינו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"ראית לאן הם ברחו?" תתמיק חקר מיד אחרי שהתרסק עם המקלע מימיני.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לא, הם יכולים להיות בכל מקום." סיכמתי, ומשכתי את ה<b>מע"ד </b><i>(<b>מ</b>כשיר <b>ע</b>זר <b>ד</b>יבורי)</i> של מכשיר הקשר הקטן התחוב בתא הגב של האפוד. ניסיתי לדלות מידע על מה קורה סביבנו ואיזה כח נמצא איפה. בעקבות ההתקלות היינו שתי שורות בתים מעבר לקו ההתקפה העיקרי, שאר הכח היה מאחורינו. לא ידעתי מי נמצא מימין או משמאל, או מהצד השני של שורת הבתים האחרונה. בצידה האחר של החומה המתפרקת שבקצה המישור עליו נבנה הכפר, החל להשתפל מדרון כך שראיתי רק עשרים או שלושים מטר קדימה עד שזווית ההשתפלות הפכה חדה מדי והעדות היחידה למדרון הייתה צמרות הולכות ומתנמכות של עצים.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">מה שנקרא בעגה הצבאית <b>"שטח־מת"</b>.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">המג"ד הורה לי לעצור ולהישאר במקום, עד שהם יסגרו את הפער. העברתי מודיעין על השטח ודיווחתי על תסכית הקרקע, פרסתי את מילקי שמאלה לשבר הבא בחומה ואת תתמיק ימינה. בסך הכל תפסנו משהו כמו 15 מטר, וחיכינו. תתמיק הוא המקלען הכשיר היחיד שנותר במחלקה שלי, השניים המקוריים נפצעו ביום הראשון, ושני המחליפים יומיים אחרי. הוא היה הבחור הכי גדול במחלקה. הכי גבוה, הכי רחב. המקלע נראה עליו כמו אם-16. הייתה לו שריטה מגלידה על לחי שמאל מקליע שפילח אותה ביום הראשון, הוא סירב להתפנות, למזלנו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הקרב התנהל בגבנו, מימין ומשמאל, מאחורי הבתים, הגדוד נתקע רחוב או שניים מאחורינו, התקדמנו מהר מדי. המתנו בשמש והזענו, המדים הירוקים היו מעוטרים בפסים לבנים של מלחי זיעה. כל פס סימן מהלך לחימה אחר בחום של אוגוסט.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"יש מישהו מקדימה" מילקי לחש, כשהסתכלתי לעברו הוא עבר לסמן לי עם הידיים, אחד, מקדימה, שלושים מטר, בערך. הרמתי את הראש מעל לחומה כדי לראות רחוק יותר, צרור לא מדויק הדביק אותי חזרה לקרקע. תתמיק נתן צרור רוחב בתגובה. דיווחתי למג"ד שאנחנו בסדר. סימנתי לשני החיילים שאני הולך לזרוק רימון לעבר המדרון, כרעתי מאחורי החומה, הכנתי רימון, שלחתי יד קדימה והשלכתי אותו מעבר לחומה בעדינות, לא רציתי שיתגלגל יותר מדי למטה. הסתכלתי עליו מתרחק ממני ושכחתי לספור. כששוכחים לספור, שוכחים להסתתר. הוא התפוצץ אחרי עשרים מטרים ורסיס חרץ לי את הקסדה. אידיוט.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">זעקת כאב עלתה מהמדרון ואחריו שקט שנקטע בדיבורים חלשים בערבית.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"פגעת במישהו"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">תתמיק לחש.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"כן" עניתי בשקט.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">סימנתי לשני החיילים שאני זוחל קדימה לתצפית ושמילקי יצמצם טווח לתתמיק ויתפוס את העמדה שלי אחרי שאדלג. נשכבתי על החומה, הכי צמוד שהצלחתי והתגלגלתי לעבר השני. זחלתי בשקט ככל האפשר, יכולתי לראות רק שלושה מטרים קדימה וגם זה היה מקוטע על ידי סירה קוצנית. זחלתי משיח לשיח והתקרבתי לקולות בערבית. מתחתיי בהמשך המדרון זיהיתי שלושה. שניים היו צמודים, אחד מהם כנראה הפצוע והשני שניסה לטפל בו, הפצוע ייבב והשני היסה אותו. השלישי שכב כמה מטרים מהם מימין, מול העמדה של תתמיק ואחז במקלע משל עצמו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">זחלתי ברוורס איזה מטר וחצי כדי לצאת מטווח הראיה שלהם, נופפתי לתתמיק וסימנתי לו שיתקדם בזחילה. אחר סימנתי למילקי שיעשה אותו הדבר אחריו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">זחלתי קדימה לנקודה הקודמת שלי, הנחתי את הנשק בכיוון שלהם והוצאתי רימון, החזקתי אותו ביד ימין. כף היד שלי הזיעה, הראש שלי בער מתחת לקסדה. הייתי צריך להסתפר לפני המלחמה הזו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הוצאתי את הניצרה, שלחתי את יד ימין קדימה והשלכתי את הרימון בקלילות, הוא התגלגל, צעקתי "רימון", הספקתי לראות אחד מהם מביט לעברי ומתרומם מעט ואז השתטחתי וחיפיתי על ראשי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הרימון התפוצץ.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">עליתי לכריעה וצעקתי "מכת אש", כיוונתי לעברם ויריתי צרורות, שמעתי את המקלע של תתמיק, הוא איתי. צעקתי "היכון להסתערות" ומיד אחרי "קדימה הסתער" ורצתי קדימה, השניים מולי היו פצועים ובזווית העין קלטתי את תתמיק מרסס צרורות רוחב הלוך וחזור לעבר המקלען שלהם. משהו היכה בי משמאל, עפתי מטר ימינה ונפלתי, החלקתי במורד המדרון עד לשני הפצועים מתחתיי, הם מלמלו בערבית. ניסיתי להרים את הראש אך ללא הצלחה, לא הצלחתי להזיז את הרגליים, וכאב חד בחזה משך אותי מטה. צעקתי לתתמיק והחזקתי את חזי מכאב, שמעתי רק גניחות, הוא לא ענה. רביעי משלהם הגיח משמאל, היה לו חיוך על הפנים. ניסיתי לכוון את הנשק לעברו. משהו זז למעלה והבחור המחייך כיוון את הקלצ'ניקוב אלי, משהו התגלגל.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אני רשאי?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה?" שאלתי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"אני יכול לזרוק את הרימון?</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">לפני שהם בורחים?" מילקי הזיע וידו רעדה. הסתכלתי מסביב, היינו בשורת הבתים האחרונה שוב.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"רשאי" צעקתי והרמתי את חולצתי, הייתי שלם.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"רימון!" מילקי צעק וזרק את הרימון לחדר דרך החלון, הוא כרע לידי וספר בקול צרוד "עשרים ואחת, עשרים ושתיים, עשרים ו..." בזמן שאני גוננתי על פני. הרימון התפוצץ ושנינו צעקנו ביחד "פוצץ", התרוממנו, יריתי צרור אל תוך החלון ולאחריו פרצנו פנימה דרך הדלת כשמילקי מוביל. אחרינו נכנס תָּתְּמִיק.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"שיט הוא ברח, ראית לאן?" צעקתי למילקי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"בטח למדרון למטה כמו מקודם"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה?" אחזתי בכתפו ובהיתי בעיניו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לא יודע, היה לי דז'ה־וו, הם ירדו למדרון, והסתערנו עליהם ואז עוד אחד הגיע משמאל ותפר אותך, אז זרקתי על כולכם רימון" המשכתי לבהות במילקי, ניסיתי לענות, כמעט נחנקתי ובלעתי את הרוק שמילא את פי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"הסמל אתה בסדר?" מילקי שאל בשקט.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"כן, כן גם לי היה אותו, אה... מה שקרה..." עניתי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">תתמיק כרע לידנו ונשען עלי, "אז הם בטח במדרון כמו מקודם" מילקי ואני הבטנו בו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"תתמיק תחפה מהחלון, ובואו נעוף מפה לפני שמורידים עלינו ת'בית" תתמיק נתן צרור מהחלון התכופפתי ורצתי בסוג של דילוגים מעל הג'אנק שמילא את החצר, היעד שלי היה החומה המתפרקת שהקיפה את הבית משלושה צדדים. הקריסות בחומה היו פתרון טוב לחרכי ירי עם מחסה סביר.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"פאק!" קיללתי, מנסה להחניק את הצרחה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"הסמל ז'אקי אתה בסדר?" מילקי קרא לעברי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"דפקתי פזצט"א על קקטוס!" סיננתי, וסימנתי לתתמיק עם היד המלאה קוצים לחבור אלינו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"נחתת על אותו הקקטוס?" תתמיק חייך כשנשכב לידנו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"שתוק" סיננתי, תתמיק החניק גיחוך וניגב את הזיעה ממצחו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אז יש ארבעה, תתמיק אתה תתמקם מימין כמו ממקודם – מול המקלען, אני באמצע, ומילקי אתה מחפה לשמאל לרביעי שתפר אותי, ברור?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הקשר שלי טרטר, משכתי את המע"ד של מכשיר הקשר הקטן מתא הגב של האפוד, הגדוד עדיין מאחורינו. מעבר לחומה המתפרקת החל להשתפל מדרון כך שראיתי רק עשרים או שלושים מטר קדימה עד שזווית ההשתפלות הפכה חדה יותר וכל מה שראיתי מעבר היו צמרות הולכות ומתנמכות של עצים.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">מה שנקרא בעגה הצבאית "שטח־מת".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">המג"ד הורה לי לעצור ולהישאר במקום, שמענו את היריות מאחור, מימין ומשמאל, מאחורי הבתים, הם היו שני רחובות מאחורינו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"יש מישהו מקדימה" מילקי לחש לעברי, כשהסתכלתי לעברו הוא עבר לסמן לי בידיים, אחד, מקדימה, שלושים מטר, בערך. לא הייתי צריך להרים את הראש מעל לחומה כדי לראות, סימנתי לשני החיילים שאני הולך לזרוק רימון לעבר המדרון, כרעתי מאחורי החומה, הכנתי רימון, שלחתי יד קדימה וגלגלתי אותו מעבר לחומה בעדינות, לא רציתי שהוא יתגלגל יותר מדי למטה. ספרתי עשרים ואחת, עשרים ושתיים... הוא התפוצץ 20 מטר ממני ורסיס שעף דרך החומה המתפוררת חרץ לי את הקסדה. שוב אידיוט.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">זעקת כאב עלתה מהמדרון ואז שקט ואחריו דיבורים חלשים בערבית.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"פגעת במישהו"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">תתמיק לחש.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"כן" עניתי בשקט.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">סימנתי לשני החיילים שאני זוחל קדימה לתצפית ושמילקי יחפה לשמאל ותתמיק לימין. נשכבתי על החומה, הכי צמוד שהצלחתי והתגלגלתי לעבר השני. זחלתי, יכולתי לראות רק שלושה מטרים קדימה וגם זה היה מקוטע על ידי סירה קוצנית. זחלתי משיח לשיח והתקרבתי למיקום הקודם שלהם. הם לא היו שם. שיט.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">התחלתי לזחול לאחור.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">שמעתי נקישה עמומה ושלושה רימונים התעופפו לעברינו מצידה השמאלי של החומה. ראיתי את שלושת הגושים השחורים באוויר מעלי ברקע השמיים הכחולים צהובים ולא הספקתי לצעוק.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"רימון!" מילקי צעק וזרק את הרימון דרך החלון, כרענו ביחד וגוננתי על פני בידי בזמן שמילקי ספר בקול צרוד "עשרים ואחת, עשרים ושתיים, עשרים ו..." הרימון התפוצץ ושנינו צעקנו ביחד "פוצץ" התרוממנו, הרמתי את הנשק לכיוון החלון מתוך אינסטינקט.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"הם בטח מחכים בחומה" מילקי זרק, לא יריתי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">תתמיק נעמד לידנו, "זה נשק חדש כאילו? חוזרים כמה דקות בזמן ברגע שמתים? זה של רפא"ל?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"מה?" שאלתי ובהיתי בתתמיק.</span><span dir="LTR"><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>"כל פעם שאנחנו מתים, אנחנו חוזרים לאותה הנקודה, לא שמתם לב? זה רק אני?" תתמיק חייך, הרים גבה וניגב את הזיעה ממצחו, "נראה לי שקיבלתי מכת חום"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">הוא הוסיף.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לא, אתה בסדר" ענינו ביחד.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">סימנתי להם שבמקום שניכנס לבית, נאגף משמאל. נצמדתי לחומה שהקיפה את הבית וסימנתי לתתמיק ולמילקי לדלג מעליה ולחפות קדימה, כדי שנהיה מכוסים משני צידי החומה. אני התקדמתי מימין לחומה והם משמאלה, אחרי שני דילוגים עברתי את הבית מימיני, באותו הרגע חטפתי צרור מימין. הספקתי לזנק מעבר לחומה לפני שצרחתי את נשמתי. חטפתי כדור בתחת.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"הם מימין מאחורי הבית"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">צווחתי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הסתדרנו שלושתינו מאחורי החומה בשורה לכיוון הבית, תתמיק מימין עם המקלע התמקם מול שבר נמוך בחומה. מילקי משמאל מאחורי סדק, ואני באמצע, פצוע מדמם. הקשר טרטר, המג"ד חזר וקרא לי אבל לא יכולתי לענות, ביד אחת אחזתי בנשק ובשנייה סתמתי את החור תחת החדש שלי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"</span><span lang="AR-SA">قف</span><span lang="AR-SA">! </span><span lang="AR-SA">قف</span><span lang="AR-SA">!</span><span lang="HE"> ... </span><span dir="LTR">Stop! Stop!</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>" זה היה מאחורי, שלושה עמדו שם, שניים עם קלצ'ניקוב ואחד עם מקלע. קנה מכוון לכל אחד מאיתנו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“</span><span lang="AR-SA">لا</span><span lang="AR-SA"> </span><span lang="AR-SA">تتحرك</span><span dir="LTR">Don't move! </span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>" האמצעי אמר בתקיפות, "</span><span dir="LTR">Hands Up</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>" הוא הוסיף. הבחור הרביעי, זה שירה בי, יצא מהמחסה שלו מאחורי הבית והתקרב.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה לעשות המפקד?" מילקי לחש בקול שבור.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“</span><span lang="AR-SA">أسكت</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> הבחור שכיוון על מילקי, דקר אותו בגב עם הקנה של הקלצ'ניקוב. הרמתי יד מהנשק והסתובבתי. הבחור מולי הורה עם הנשק שלו על היד השנייה שלי. הרמתי אותה, היא הייתה מגואלת בדם.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“</span><span lang="AR-SA">أطلقت</span><span lang="AR-SA"> </span><span lang="AR-SA">النار</span><span lang="AR-SA"> </span><span lang="AR-SA">عليه</span><span lang="AR-SA"> </span><span lang="AR-SA">في</span><span lang="AR-SA"> </span><span lang="AR-SA">المؤخرة</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> הבחור שמעלי פנה לרביעי. הרביעי צחק.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"</span><span dir="LTR">He shot you in the ass</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>" הוא רכן לעברי וצחק ביחד עם כולם.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“OK, where is it?”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> הבחור כיוון אלי את הקלצ'ניקוב שוב והחיוך שלו נמחק.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"איפה מה?" שאלתי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"</span><span dir="LTR">English!</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>" הוא צעק והוסיף "</span><span lang="AR-SA">يا حمار</span><span lang="HE">" </span><span lang="HE">וחזר לצחוק.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“Where is what?”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> שאלתי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“Where is your time machine?”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> הוא דקר אותי בכתף עם הקנה של הקלצ'ניקוב.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“What time machine?”<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span dir="LTR"><span style="font-family: Open Sans;">“Your time machine, the one that takes you back every time I kill you!”<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>"מה הוא רוצה?" מילקי שאל בקול רועד.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"הוא רוצה את מכונת הזמן שלנו" תתמיק ענה לו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"איזו מכונת זמן?" מילקי שאל.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"בדיוק" תתמיק הספיק לענות לפני שהבחור שמול מילקי צעק עליו שוב </span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“</span><span lang="AR-SA">أسكت</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>, את האוסקוט כולנו הבנו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“What is it? American? Where is it?”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> הבחור מולי התחיל לחקור, הנחתי שהוא המפקד. איך אני אמור לשכנע אותו שאין לי מכונת זמן, ואני בעצמי לא מבין מה קרה פה?<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“I don’t have any time machine. This is happening to us too!”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> עניתי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“</span><span lang="AR-SA">امسكه</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> <span lang="HE">הכנראה מפקד מולי פקד על הבחור מאחורי החומה, לא הספקתי לסובב את הראש והבחור תפס את הידיים שלי וקיפל אותם לאחור. תתמיק ומילקי ניסו להגיד משהו וחטפו סטירה עם קנה לפנים.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"אין לי מכונת זמן!" צעקתי </span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“No time machine, no time! No machine!”<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR">“Where is it? Where do you shove it? Is it in your ass?”</span><span lang="HE"><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">המפקד פירק לי את האפוד, זרק את כל המחסניות, את הרימונים, פתח את התחבושת האישית, את הקשר, את המדים להחלפה בפאוץ' הגב. כל האפוד שלי היה מפוזר על הקוצים. כמו גם השעון קסיו עם הכיסוי שקיבלתי בערכה בטירונות, הדבר הכי קרוב למכונת זמן שהיה לי. <o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“Where the fuck is it?”<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הכנראה מפקד רכן עלי וצעק שוב, תתמיק בעט ברגלו של הבחור שמולו והפיל אותו, הוא ניסה להשתלט על המקלע שלו, הבחור שמאחורי שיחרר את הידיים שלי ותפר את שניהם בעודם נאבקים על הקרקע. המפקד צעק עליו בערבית וירה לי בבטן, הרגשתי דם נוזל מפי, ניסיתי לדבר, הקול היחיד ששמעתי היה נקירת רימון מכיוונו של מילקי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"רימון!" מילקי צעק וזרק את הרימון לחדר דרך החלון, כרענו ביחד וגוננתי על פני בידי בזמן שמילקי ספר בקול צרוד "עשרים ואחת, עשרים ושתיים, עשרים ו..." הרימון התפוצץ ושנינו צעקנו ביחד "פוצץ" התרוממנו, הבטתי בחלון.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"איפה אתה חושב שהם עכשיו?" מילקי שאל. לא יריתי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">תתמיק נעמד לידנו, "אז הם חושבים שזה שלנו? הייתי בטוח שזה פיתוח של הרוסים, ססעמק. מישהו משחק איתנו?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לא יודע, חכו רגע" משכתי את השפופרת של הקשר מפאוצ' הגב שלי. "קודקוד ברקת כאן משנה שלוש."<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"המשך משנה שלוש"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"כאן משנה שלוש, יש לנו בעיה"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"כאן קודקוד, מה הבעיה?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"זיהינו ארבעה מחבלים מאחורי הבית, אבל כל פעם שאנחנו הורגים אותם, אנחנו חוזרים לנקודת ההתחלה בכניסה לבית, קודקוד"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"משנה שלוש אתה צוחק עלי? אנחנו באמצע מלחמה בכיבוש יעד ואתה מִתְפָלֵפּ לי בקשר?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אני רציני קודקוד, אנחנו תמיד חוזרים בזמן לאותה הנקודה, גם כשהם מתים וגם כשאנחנו, קודקוד"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"תקשיב לי טוב משנה שלוש, מי נמצא לידך?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"תתמיק ומילקי, קודקוד"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"תעביר לי את תתמיק" העברתי לתתמיק את השפופרת.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"קודקוד כאן תתמיק רות עבור"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"תקשיב לי חייל, המפקד שלך איבד את זה, קח ממנו את הנשק, תשכיב אותו בצל ותן לו מימייה. אם הוא מתנגד, תרגיע אותו עם קת לראש עד שה<b>משנה תורן </b><i>(חובש)</i> יחבור אליכם, ברור חייל"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">תתמיק הביט בי ואז בשפופרת.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"כאן תתמיק, ברור קודקוד" הוא ענה באדישות והחזיר לי את השפופרת. הורדתי את הרצועה של האם-16 מהצוואר והגשתי לו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"הסמל אתה דפוק?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">שני החיילים הביטו בי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"בוא נתפוס את החארות!" תתמיק סינן, "בוא נחכה להם פה, נראה מה הם יעשו, מילקי אתה בפינה השמאלית של הבית, אני אחכה ליד החומה, והסמל, אתה תשב בצל ותנסה למצוא משהו שזז." תתמיק סיכם וזחל לעבר החומה. החזרתי את הרצועה של הנשק לצוואר.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">בחנתי את מילקי, הוא הדאיג אותי. בפעם הראשונה הוא זרק רימון עליהם ועלי, ובפעם השנייה הוא פוצץ את עצמו. הייתי צריך לדבר איתו אבל לא יכולנו להרעיש, הם יכלו להיות בכל מקום. אני חושב שחיכינו בערך עשר דקות, שמענו את הכוחות שלנו מתקדמים עוד שורת בתים. ביקשתי משני החיילים שישימו לב שהם לא חשופים אחורה מדי, כי גם משם יכולים להגיע ברחנים. אחרי רבע שעה בערך התחלנו לשמוע התלחששויות בערבית.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הם התקרבו מאחורי הבית, תתמיק סימן שהוא מזהה שניים, ניסיתי לאתר את השניים האחרים.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“Israelis don’t shoot! We want to talk!”<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">תתמיק סימן לי שהוא על, הכוונה שיש לו כוונת על אחד מהם והוא מוכן לירות. סימנתי לו שימתין.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“Then talk”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> צעקתי לכיוונם.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“I come out without weapon”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> הכנראה מפקד שלהם צעק.</span><span dir="LTR"><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR">“Show me your hands”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> צעקתי בחזרה, עדיין מחפש את השניים האחרים, סימנתי למילקי שאני אחליף אותו בפינה של הבית, ושהוא יחפה לאחור. הכנראה מפקד הניח את הקלצ'ניקוב והציץ מאחורי הבית עם ידיים מושטות קדימה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“I’m coming out”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> הוא אמר וצעד קדימה תוך שהוא מתיישר ומותח את ידיו מעלה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“What do you want?”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> שאלתי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“We need to figure this out, my commander thinks <b><i>ana majnun</i></b>, ah… Crazy. He thinks I’m crazy.”<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR">“Mine too”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> עניתי. הוא המשיך להתקדם עוד מספר צעדים ועמד ביני לבין תתמיק, זה היה קרוב מדי למקלע ותתמיק עבר לכוון על הבחור השני, ואני כיוונתי על הכנראה מפקד.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“Do you want a cigarette?”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> הכנראה הושיט באיטיות יד לכיס חולצתו והוציא בעדינות חפיסת סיגריות, גם המדים שלו היו מעוטרים בפסי מלח, פס לכל מאמץ מלחמתי. הוא הוציא סיגריה אחת, שם אותה בפיו והצית אותה עם מצית שהייתה בתוך החפיסה. ואז הוציא עוד אחת והושיט לי את הסיגריה עם המצית. <o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“No”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> סימנתי לו עם הנשק שיתרחק.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"המפקד" מילקי קרא מאחורי בשקט, התעלמתי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"המפקד" הוא הרים את קולו וקולו רעד, התרחקתי מהכנראה, נשענתי עם הגב לקיר והעפתי מבט לאחור לכיוונו של מילקי. שני האחרים היו מאחוריו, קלצ'ניקוב אחד מכוון לגבו ואחד אלי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"שיט מילקי!"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“Put down your weapon”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> הכנראה לקח שאיפה ארוכה מהסיגריה שלו, ואני הנחתי לאט את האם-16 על הקרקע.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“Now, do you want a cigarette?”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> הוא הושיט לי סיגריה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“No filter?”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> שאלתי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“What are you? A pussy?”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> הוא צחק והוסיף "</span><span lang="AR-SA">يدخن</span><span lang="AR-SA"> </span><span lang="AR-SA">السجائر</span><span lang="AR-SA"> </span><span lang="AR-SA">بفلتر</span><span lang="HE">" ושאר החברים שלו הצטרפו לצחוק.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">שמתי את אחד הקצוות של הסיגריה בפי והוא הוציא את מצית הזיפו שלו והדליק אותה, רכנתי קדימה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הסיגריה נעלמה וגם הזיפו, מילקי עמד לידי עם רימון והביט בו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"הם אף פעם לא שם" הוא אמר והחזיר את הרימון לתא הייעודי שלו. הבטתי סביבי, מילקי, תתמיק וזהו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"אתה בסדר?"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">הנחתי יד על כתפו של מילקי והבטתי בו. הוא לא ענה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אולי נחזור לגדוד?" תתמיק הציע.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"המג"ד חושב שאני משוגע"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">אמרתי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"זה עוד לא קרה, חזרנו להתחלה, אתה שפוי עדיין." מילקי אמר.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"ועדיף שלא תהיה אידיוט ותדווח לו שוב..." תתמיק זרק והוסיף, "הסמל."<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אה... בואו נדלג לאחור. תתמיק אתה תחפה לכיוון הבית ואני ומילקי נתחיל לדלג חזרה" תתמיק התמקם ואני רצתי לאחור לקצה החומה להשקיף על הרחוב. מילקי דילג והתמקם לידי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אתה מזהה מישהו?" שאלתי, צרור פגע בחומה ושנינו נדבקנו לאדמה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"זה <i>דולפין</i> המקלען של מחלקה שתיים" מילקי צעק, "הם יורים עלינו!".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">עליתי בקשר מול שתיים שיפסיקו לירות עלינו, המג"ד התערב והורה לנו להחזיק בבית שבו אנו עכשיו ולא לחלץ לאחור. זחלנו חזרה לתתמיק.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"אנחנו צריכים להחזיק בבית"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">אמרתי לתתמיק, "מילקי זרוק רימון."<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"אבל הם אף פעם לא שם"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">מילקי התבכיין, הוא בעט בדלת ונכנס פנימה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"שיט" סיננתי ונכנסתי אחריו, לזרוק רימון עלי או על עצמו לא הייתה לו בעיה. הם לא היו שם, תתמיק הצטרף וסרקנו את הבית, יצאנו שוב לחצר, לחומה. כל הארבעה ישבו על החומה בפינה הימנית שלה. הכנראה עישן סיגריה. כיוונו את הנשקים אליהם וצעדנו קדימה. הנשקים שלהם נשענו על החומה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“Cigarette?”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> הכנראה שאל. אנחנו עמדנו מולם, שתקנו, רעדנו קצת. המקלען שלהם זרק עלי משהו, התכופפתי לחמוק מזה ומילקי נשכב על הריצפה, רק תתמיק המשיך לעמוד.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"זה סיגריות" תתמיק אמר באדישות.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"</span><span lang="AR-SA">السجائر</span><span lang="AR-SA"> </span><span lang="AR-SA">المفلترة</span><span lang="HE">" המקלען שלהם אמר.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“Cigarettes With filter”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> הכנראה מפקד תרגם.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הרמתי את החפיסה מהקרקע והתיישבתי על הצלע הימנית של החומה, מילקי התיישב בפינה, ותתמיק הניח את המקלע ונשכב לידי. קולות הקרב מהרחובות מסביב גברו ושריקות כדורים פילחו את האוויר הלח והדחוס מעלינו. הם גלשו מהחומה ועברו לשבת על האדמה. כולנו עישנו. עם פילטר, בלי פילטר, הזיפו עברה בין כולם ונעצרה אצלי. תבליט של נשר אמריקאי, עם קצת אמייל כחול לבן אדום פה ושם. ציפיתי למשהו צבאי, סמל יחידה, דגל לבנון, משהו. העברתי את המצית הלאה והיא חזרה אל הכנראה מפקד.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“So, how are you doing that?”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> הכנראה שאל.</span><span dir="LTR"><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR">“Do you still think it is us?”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> התעצבנתי קצת.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“Every time you lose, you do a restart.”</span><span lang="HE"><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“I thought I killed you the first time”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> עניתי לו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“And then you got shot!”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> הכנראה התחיל להתעצבן בחזרה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“If I had a time machine, I would have returned to the point you were dead, but I’m still alive!”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> התעצבנתי בחזרה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הכנראה עצר לחשוב, הוא לקח שאיפה ארוכה מהסיגריה, החברים שלו הביטו בו, הוא תרגם להם את השיחה, אני חושב.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“Well, it is someone on your side doing this. We don’t have that kind of technology.”<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR">“We don’t have that technology either”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> האמת שלא ידעתי אם יש לנו או אין לנו את הטכנולוגיה הזו. בסך הכול סמל, לא נראה לי שהיו מספרים לי משהו כזה. והאמת שדי קיוויתי שזה מהצד שלנו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“So, what now?”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> שאלתי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“I don’t know, we will wait.”<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">חיכינו ועישנו. כדורים שרקו, פיצוצים פוצצו וטבק נשרף.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"יש משהו ברגע שאנחנו חוזרים" מילקי זרק ולקח שאיפה ארוכה מהסיגריה. הכנראה מפקד הביט בו ואז הביט בי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“There is something at the moment we get back”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> תרגמתי והבטתי על מילקי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“I don’t know what, it is something. It is vague. I think I heard kids laughing.”<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הכנראה תרגם לחיילים שלו ואחד מהם אמר משהו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“Chamudi heard it too”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> הכנראה מפקד תרגם.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“We need to check it out”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> <span lang="HE">אמרתי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“How?”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> הכנראה מפקד שאל.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“Wait until the next time and try to look for something”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> אמרתי, הכנראה תרגם לחיילים שלו ואני תדרכתי את שלי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“Do you think if we shoot each other, it will happen faster?”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> הכנראה שאל.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">לא הספקתי לענות, מילקי עמד מעלי עם רימון. הוא הביט בי ותחב את הרימון חזרה לכיס המיועד.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"ראיתם את המשטח?" תתמיק הצטרף אלינו, המקלע שלו היה על הכתף, כאילו חזרנו מתרגיל ולא באמצע קרב.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה זה?" נזפתי בו והצבעתי על הנשק.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"עזוב את זה, ראיתם את המשטח בטון?" הוא שאל שוב.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"עם העץ זית?" מילקי שאל.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הם הביטו בי, "לא ראיתי כלום" עניתי מאוכזב. הכנראה מפקד הציץ מחלון הבית, נדרכתי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“Have you seen the Concrete surface?”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> החיילים שלו היו מאחוריו, מילקי הביט בכיס הייעודי של הרימון שלו. התרוממתי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“They saw it. I didn’t.”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> <span lang="HE">אמרתי והוא תרגם לחיילים שלו שצחקו עלי שוב. ססעמק. צרור שעבר מעלינו ופגע בבית שיטח את כולנו. זחלנו פנימה ונשכבנו על הריצפה ביחד איתם. הריצפה הייתה קרירה וזה היה שיפור משמעותי לחום ששרר בחוץ. הייתי צריך סיגריה למרות שהרגע עישנתי אחת. הם העבירו שוב סיגריות ואת הזיפו עם הנשר האמריקאי. אחד מהם בישל קפה, ריח הקפה אפף את החלל וההל בישם אותו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"</span><span lang="AR-SA">تعال واحتسي فنجان قهوة</span><span lang="HE">" </span><span lang="HE">הבחור אמר. פינג'אן הבנתי, השאר היה פחות חשוב, הוא העביר כוסות חרס קטנות בינינו, שתינו בזוגות. הכנראה מפקד נתן לי לשתות ראשון. מילקי ותתמיק חלקו כוס.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“You think you can grab on something?”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> הכנראה פנה לתתמיק.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“Maybe the olive tree? I don’t know. I think I saw some flag poles or something.”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> תתמיק ענה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“Milky can throw his grenade”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> הצעתי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"השתגעת הוא יכול להרוג מישהו, יש שם ילדים"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">תתמיק נזף בי. הכנראה מפקד סיים לנשוף טבעות עשן מהסיגריה שלו.</span><span dir="LTR"><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR">“Are you nuts? There are kids over there”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> הכנראה נזף בי גם. מרגמה עברה מעלינו והתפוצצה בחצר הבית ליד החומה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">צעקתי בקשר על המג"ד "חדל! חדל! קודקוד כאן משנה שלוש, אתם יורים עלי מרגמות!"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אז תתפוס מחסה, סוף" המג"ד צעק בחזרה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“I’m Imaad”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> הכנראה מפקד הושיט לי יד ללחיצה. </span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“I’m a platoon sergeant.”<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">הוא באמת מפקד, </span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“I’m Jaki. Also, a sergeant”<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">לחצנו ידיים.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">תתמיק תפס לי ברגל וצעק "תחזיק במשהו הסמל, תחזיק במשהו" תפסתי דגל מתפורר ומשכתי אותו עד לתורן, החזקתי בחבל, משכתי וחיבקתי את התורן, הרוח שנשבה מסביב העיפה חול לעיני ולאפי ולאזניי. תתמיק אחז באותו התורן מתחתיי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מילקי!" צעקתי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"אני פה, הסמל"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">הרוח שכחה, מילקי חיבק עץ זית מתחת לתורן. הבאמת מפקד עימאד אחז בתורן נוסף, ביחד עם החיילים שלו. תתמיק החליק למטה, ואני אחריו. נכוויתי ביד ימין מההחלקה על התורן. סיננתי קללה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">משטח בטון, שני תרנים, קיר שמות, חורשה קטנה ודשא, עץ זית וציטוטים משירים או משהו. היינו במרכזו של אתר הנצחה. הכיתוב היה בעברית ובערבית, כולנו הסתובבנו בין השלטים. הייתה מפה של המהלכים של המלחמה. זאת שעכשיו אנחנו נלחמים בה. ילדים השתובבו על הדשא והתעלמו מאיתנו. התקרבתי לאחד מהם ואחזתי בכתפו, הוא דחף אותי וצעק "עזוב אותי יה הומו" לקחתי צעד לאחור וניסיתי להרגיע אותו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לא התכוונתי להפחיד אותך, מה זה המקום הזה? איפה אנחנו?" שאלתי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"יש לך סיגריה?" הילד שאל.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"מה סיגריה, אתה ילד."</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">אמרתי בזלזול, "נו, תגיד, איפה אנחנו?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"זה אתר הנצחה, אתה לא רואה?" הוא סינן ורץ לשאר הילדים.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לפחות אנחנו לא בלתי נראים" אמרתי, מתרץ לשאר החיילים שעמדו לידי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">בין הבטון לדשא נשתל עמוד מידע קולי עם שלושה כפתורים. עברית, ערבית ואנגלית. קול בעברית בקע מהעמוד. וסיפר על מהלכי המלחמה. תתמיק עמד והקשיב אבל מילקי לא היה שם, חיפשתי אותו. הוא עמד מול קיר השמות. עימאד התקרב לעמוד ולחץ על הכפתור בערבית.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">מילקי עמד מעלי עם רימון, צעדים נשמעו מתוך הבית, הסמל עימאד הציץ מהחלון, מילקי החזיר את הרימון לאפוד.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“Again?”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> עימאד שאל.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הנהנתי בראשי, ונכנסתי לבית. קפה סיגריות והמתנה. עימאד סיפר על ביירות בקיץ, בערב. על הים, על הקפה, על האוכל. על המשפחה שלו. אני סיפרתי קצת על הצפון, על קפה בדרוזיה וכנאפה וסמבוסק. תתמיק היסה אותי וסיפר על תל אביב. על המועדונים, המסיבות, הבחורות, על הים.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">מילקי שקע בעצמו, עימאד ניסה לדובב אותו, אבל הוא עישן עוד סיגריה ושתק.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“You are the new guy?”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> עימאד ניסה שוב.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“Yes”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> מילקי ענה בשקט.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אני צריך להשתין" תתמיק אמר.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">אחזתי שוב בדגל המתפורר. בתורן, כוויה פעם שנייה. ססעמק. מטומטם, סיננתי לעצמי. לא נגעתי בילד הפעם, תתמיק הלך להשתין על העץ זית ואנחנו ניגשנו לעמוד המידע. הוא סיפר בערבית על המלחמה. הילדים שיחקו ליד. אחד מהם ניגש לעמוד.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"יה הומו" הילד קרא לעברי, "יש גם בעברית."<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אתה זוכר אותי?" שאלתי, אבל הוא כבר לחץ על הכפתור.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">מילקי עמד מעלי, עימאד כבר היה בחלון, תתמיק גרר רגליים באיטיות לכיוון הבית והטיח את המקלע על האדמה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“The kid recognized you?”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> עימאד שאל.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“I think”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> עניתי לאקונית.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“So, he might recognize us, too?”</span><span lang="HE"><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“I guess”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> לא ידעתי מה לענות. כולם התקבצו, חילופי האש התקרבו ואנחנו נכנסנו פנימה. עישנו יותר, דיברנו פחות. מילקי היה שקוע בעצמו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה קרה מילקי?" הפעם אני ניסיתי לדובב אותו. תתמיק העביר לו סיגריה ואת הזיפו והוא הצית אותה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה גילית שם?" תתמיק שאל.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"איפה?" שאלתי אני.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"על הלוח שמות, הוא היה תקוע שם גם בפעם הקודמת וגם עכשיו" תתמיק פירט. שנינו בהינו במילקי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה גילית שם?" ניסיתי גם אני.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">מילקי נשף נשיפה ארוכה של עשן ושאף אחת חדשה, "את השם שלי" הוא נשף שוב. הצבע מפניו של תתמיק נמוג. הרגשתי את הדם נסוג מפני שלי גם כן. לא הצלחתי לדבר. מילקי המשיך לעשן.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"מה עם השם שלי?"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">תתמיק שאל, מילקי לא ענה אז הוא נתן לו אגרוף לכתף. "מה עם השם שלי, מילקי" תתמיק שאל שוב.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">מילקי מישש את כתפו, "לא מצאתי אותך, גם לא את הסמל. רק אני ועוד כמה אנשים מהפלוגה."<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“Why the gloomy faces?”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> עימאד התעניין.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“Milky saw his name on the dead wall”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> תתמיק סיכם לו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“Fuck!”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> עימאד סינן ולקח שאיפה אינסופית מהסיגריה שלו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">הדגל כמעט והחליק לי מהיד, משכתי אותו בכל הכח, החלקתי על התורן בלי להיכוות הפעם. תתמיק כבר עמד מול קיר השמות והצטרפתי אליו. עברנו על כל השמות פעמיים, מהמחלקה שלנו רק השם של מילקי היה שם. ועכשיו?</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">עכשיו הוא עמד ליד עמוד המידע והקשיב למהלך המלחמה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">היה תיאור של הקרב בכפר, הלחימה על שורת הבתים האחרונה. אבל לא היה פירוט של איך ומה. הקריין עבר לקרב הבא. עימאד התקרב והניח יד על כתפו של מילקי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“We won’t kill you. You have my word.”<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">מילקי חייך ואמר, </span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“I don’t think it works this way.”</span><span lang="HE"><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הילד המעצבן חזר וניסה ללחוץ שוב על אחד הכפתורים, הפעם תתמיק הרחיק אותו מהעמוד.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אל תיגע בי יה זין" הילד סינן ותתמיק תפס אותו בצווארון ומשך אותו אליו, "ילד, לא חבר שך'. תעוף מפה או שאני אכנס בך"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אתה חושב שבגלל שאתה חייל אתה יכול להגיד לי מה לעשות, הלוואי שתמות יה בן זונה, עזוב תי!" הילד צווח ותתמיק הדביק אותו לאחד העצים בחורשה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אתה באתר הנצחה ואתה תלמד איך להתנהג למבוגרים ממך!" תתמיק הרים יד מאוגרפת. הילד ירק עליו, בעט לו בברך וברח, תתמיק סינן "ילד זין" בזמן שהילד זין &nbsp;ברח לכיוונו ודפק על הכפתורים בעמוד.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">מילקי עמד מעלי, לא הספקנו להביט אחד בשני ושוב אחזתי בדגל, נאבק בו ושוב מילקי מעלי לא מספיק להגיד מילה ושוב דגל ושוב מילקי עומד מעלי ושוב דגל ושוב דגל ושוב דגל.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">התרסקתי מהתורן מטה מבלי להחליק עליו. דפקתי את הקרסול, הילד זין עמד ליד העמוד מידע וצחק. רצנו כולנו לעמוד והילד זין ברח. הגנו על העמוד בגופנו, ביחד, חוץ ממילקי שהסתובב אבוד בחורשה. הכפתור האחרון שנלחץ היה אנגלית, עימאד תירגם לחייליו את מהלך המלחמה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">הבטתי בעמוד ובמילקי לסירוגין. תיאור המלחמה המשיך ומילקי התרחק לעומק החורשה. הקריין סיפר על הפסקת אש בזמן שהבטתי במילקי דרך העצים מדבר עם הילד זין. הוא הוציא חפיסת סיגריות מהכיס ואת הזיפו עם הנשר ונתן אותם לילד. הקריין הגיע לסוף המלחמה והחל לדבר על הפסקת האש והמהלכים שאחריה.</span><span dir="LTR"><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>"בני זונות מזדיינים בתחת!" הילד זין צעק עלינו מהחורשה ואז רץ משם עם החברים שלו. נותרנו לבד, אנחנו והקריין. עימאד הניח יד על העמוד.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“Well, I don’t think the kids will come back. So, for the last time.”<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הוא לחץ על אחד הכפתורים.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">מילקי עמד מעלי עם רימון. הוא הכניס אותו בחזרה לכיס הייעודי באפוד שלו. עימאד הציץ מהחלון.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“I think I’ll take my soldiers and go back, see you in the next battle, or the next village, or in a coffee shop in Paris”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> הוא חייך, הוציא סיגריה וחיפש את המצית שלו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>“Fuck, who got my lighter?”</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> <span lang="HE">הבטתי במילקי, הוא בדק בכיסים ואמר שלא אצלו, הוא נראה די משכנע. בדקתי בהפגנתיות גם בכיסים שלי בשביל האמינות. עימאד חזר לדבר בערבית עם חייליו, קצת קילל אותם וקצת התעצבן, כנראה על הזיפו. הם סרקו את הבית בלי למצוא כלום ועזבו. תתמיק הלך אחריהם ובדק שהם באמת יורדים במדרון. הם הלכו באדישות עם הנשק על הכתף. כדורים מהקרב מסביב שרקו, מרגמות תועות פגעו פה ושם והם צעדו רגועים אל תוך החורש.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה לעזאזל?" פניתי למילקי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה?" הוא היתמם.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"נתת את המצית לילד בחורשה"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">מילקי שתק.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">תתמיק חזר, "הם ירדו למטה, מה אתה רוצה שנעשה?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"המג"ד אמר להמתין בבית. אז נמתין"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">תתמיק התיישב על ידי, מילקי הוציא את הרימון מהאפוד.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"נראה לי שכדאי שאני אקח את זה" ניסיתי להגיד את זה בעדינות, אבל הזמן והחום והקרב, מילקי הביט ברימון.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"תפוס!" אמר ומסר לי אותו. תפסתי אותו באוויר.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אולי כדאי שנחזיר את מילקי אחורה, נגיד שהוא נפצע או משהו. אני יכול לירות לך ברגל" תתמיק הציע למילקי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אני לא חוזר, הסמל" מילקי אמר.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה אתה לא חוזר? אם אתה לא חוזר אתה תהרג"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לא התכוונתי שאני לא חוזר לגדוד, אני לא חוזר בכלל"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה זאת אומרת?" הקשתי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אני לא חוזר, אני לא רוצה למות, ז'אקי"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"איך אתה מתכוון ל..."<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">לא היה דגל, לא בתורן הראשון ולא בתורן השני. בשבריר שנייה ראיתי את הילד זין מקווצ'ץ' את הדגל ודוחף לכיס ואת מילקי אוחז בעץ הזית.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">כרעתי לבד מול הבית. בלי מילקי, בלי רימון, בלי עימאד.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"איפה הוא?" תתמיק כרע לידי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"נשאר שם"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"איפה?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לא יודע, שם, איפשהו, מתישהו"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"ואיפה הם?" תתמיק הציץ מהחלון, הבית היה ריק.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">שמענו שריקה ונדבקנו לרצפה בזמן שהבית קרס, זחלנו החוצה מההריסות. נחנקים, יורקים, מחרחרים מאבק, מרסיסים, מגושי בטון. חיילים מהפלוגה הגיעו אלינו, חובש טיפל בנו, המגד הגיע דקה אחרי, צועק "לא נשארים בתוך בית! מה אתם ג'ובניקים" הוא דרך לתתמיק על הרגל, כנראה בטעות, תתמיק צרח והמג"ד המשיך קדימה. גררו אותנו לאחור, לתאג"ד. שיקרנו שמילקי היה בתוך הבית הקרוס. המסוק המריא, נדבקתי לקרקעיתו, הדלת הייתה פתוחה והרוח ייבשה את הזיעה שעל פני. ככל שעלינו בגובה מזג האוויר נעשה נעים יותר, הלחות ירדה, האוויר התקרר, המדים יבשו, עוד פס מלח לבן של זיעה.</span><o:p></o:p></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><br /></span></span></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://www.amazon.com/dp/B09PHF7KRV" style="font-family: &quot;Times New Roman&quot;; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><img border="0" data-original-height="480" data-original-width="640" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjSnFAitkNueMjzE6JzbvRJYsIhgaRXrMnB9ItmKNR_ne9J_1r9jy1V5qIsA-ateFiTYx_Z9abDWWRYVJJ60xQPEPJqNAtgRdeFkXTm3Tnvi_dwJ6XZNCIBH_RXGWczOn0p1BHAjmcl8MLxbmITZixZNcFy4DrvKKIgs7deyuh0X_lXDSYO4w/w320-h240/%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%95%D7%9F.jpg" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><i><span style="font-family: Open Sans;">הספר שלי, מדע בדיוני מהעתיד הקרוב, זמין בגרסה מודפסת באמזון</span></i></td></tr></tbody></table><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"></span></span></p>Dror Milerhttp://www.blogger.com/profile/00787318724982223261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8373653.post-86661161886495414542023-07-09T10:37:00.001+03:002023-07-09T11:21:58.996+03:00<p dir="rtl" style="text-align: right;"><i style="text-align: left;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;"><span style="color: #990000;">אי שם בלימודי קולנוע ב-2006 כתבתי כמה דברים, זה למשל היה במקור תסריט לסרט קצר (<a href="https://pashoot.blogspot.com/2014/10/blog-post.html" target="_blank">זמין פה כתסריט</a>) הייתי צעיר רדוד וטיפש, אז ניסיתי להשאיר את הכול כמו שהיה שטוח ומטופש רק ממבנה של תסריט העברתי למבנה של סיפור.</span></span></i></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;"><span style="color: #990000;"> <b>אזהרות טריגר:</b> אובדנות, מוות, אלוהים, תחיית המתים.</span></span></p> <p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">~~*~~<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"></p><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjM_w6HMfYFr9aAEpezeVw1nq3xF1kMKE31U5xy8fk1laOfQGy9-R6K14CpoRfftksoO3HUclg0LQ3-SdLw_Q3SRWjdSR8bd1zU1qGlYFeMcmf0uealIoiwiQ_WSnfptcfZTSZouP8qpy4l8DZ8S86prG-Ajn50RZL-FwGY8uT3OPxe9v4VJQVr/s1156/Firefly-A-chubby-grimy-sad-devil-in-his-fifties-balding-with-two-very-small-red-horns,-wearing-a-whi.jpg" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="978" data-original-width="1156" height="339" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjM_w6HMfYFr9aAEpezeVw1nq3xF1kMKE31U5xy8fk1laOfQGy9-R6K14CpoRfftksoO3HUclg0LQ3-SdLw_Q3SRWjdSR8bd1zU1qGlYFeMcmf0uealIoiwiQ_WSnfptcfZTSZouP8qpy4l8DZ8S86prG-Ajn50RZL-FwGY8uT3OPxe9v4VJQVr/w400-h339/Firefly-A-chubby-grimy-sad-devil-in-his-fifties-balding-with-two-very-small-red-horns,-wearing-a-whi.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><i>ש' שחולל על ידי בינה מלאכותית ממגוון מקורות</i></td></tr></tbody></table><span style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">ש' הביט בטלוויזיה.</span><p></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">חדשות, נרצחים, המון נרצחים. נרצחים בסכסוכים פליליים. נרצחים בפעולות טרור, נהרגים בפעולות צבאיות, מתאבדים בעצמם, מתאבדים אחרי שרצחו אחרים, מתאבדים תוך כדי רציחת אחרים. מלא דם ובכי. בעיקר בכי. בכי של משפחות, בני זוג. בעיקר בני זוג. ממררים בבכי על מות יקירם, על מות יקירתם, על הלְבַד שלהם, על החיבור המושלם שהיה להם ואיננו עוד.<br /> החדשות מתרחשות מול ש'. משתקפות בעיניו, זזות, מרצדות, אבל לא חודרות, צפות על לחלוחית העין הטבעית.</span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">סרטון ממצלמת אבטחה של זוג, באמצע שנות העשרים שלהם, מדלגים בנינוחות ברחוב, הוידאו אנמי, צבעו דהוי, קונטרסטי ומטושטש, מבחינים בבטן של האישה רק כשהיא בפרופיל. הם נכנסים לחנות תינוקות, אין הרבה תנועה ברחוב, הזמן מתקדם לאיטו בפינה של הוידאו עד ששניהם מגיחים מהחנות עם שקיות עמוסות בקניות. מולם ברחוב צועד איש בחליפה לבנה מפוקסלת, לצידו שני בריונים בשחור, לשלושתם משקפי שמש. אופנוע נעצר על הכביש מול הזוג האיש והבריונים. הנוסע שמאחורי האופנוען פותח בירי על החליפה הלבנה, הבריונים מזנקים עליו ויורים לכל הכיוונים. האופנוען בורח ואחריו דולקים החליפה הלבנה ושני הבריונים. על הרחוב שרועה האישה, פצועה. הדם בווידאו נראה שחור וכהה, הוא זורם עליה, על הבחור, על המדרכה ועל השקיות.</span></p> <p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">***</span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">גברי, באמצע שנות העשרים, גובה ממוצע מינוס, שיער חום לא קצר ולא ארוך, משהו באמצע, מתקרזל וממתין להסתפר. יושב על ספה בביתו, מסביבו מנחמי אבלים. על השולחן מולו תמונתה של גילי. אנשים עצובים, אובדי עצות, ניגשים אליו מדי פעם מניחים על כתפו יד, טופחים, ממלמלים והולכים. התלחשויות מסביב, 'איזה זוג מושלם הם היו', 'כמה חבל', 'איזה בזבוז'.</span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">גברי ניגש למגירה מוציא אקדח ויורה לעצמו ברקה.</span></p> <p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">***</span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">ש' גבר מזדקן בשנות החמישים, גופיית סבא לבנה מתוחה על גופו ותחתונים לבנים תואמים, כאלה עם הכיס הכפול שמאפשר להוציא רק את הכיפה של הזין כדי להשתין. כרסו ומשמניו זולגים מהתחתונים ומהרווח שביניהם לבין הגופייה. נסיגת שיערו מתקדמת אך שיערו הנותר שחור. שתי קרניים אדמדמות קטנות מבצבצות מפדחתו. על כל הפאר הזה מונח חלוק מגבת בצבע וורוד עם רקמה של כיתוב מחובר ולא מובן. הוא ישוב בכורסת עור, שעון לאחור, רגליו מורמות על הדום תואם כורסא, תואם חלוק. בידו האחת שלט הטלוויזיה ובידו השנייה כוס מרטיני מעוטרת בזית נעוץ בקיסם. מאחוריו על מתלה בגדים, מעיל שחור עם כובע מחודד המחובר אליו ומגל, שניהם שחורים. מולו עומדת טלוויזיה ישנה וגדולה בעלת מסגרת עץ ועל המרקע משודר הסרט 'קזבלנקה' בשחור ולבן. בוגארט יושב ושותה וכך גם ש'. הסלון אפלולי, קרני אור בודדות מציצות מהתריס המוגף.</span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">אור שוטף את החדר, מוחזר מהרצפה לקירות לתקרה ומציף את החלל ואת עיניו של ש', גברי עומד בפתח וחוסם חלק מהשטף, הוא צועד פנימה וסוגר אחריו את הדלת. האור נבלע, למעט קרניים בודדות מחריצי התריס המחפשות תלתלי אבק מרחפים כדי להתנגש בהם. ש' נושף בבוז את תכולת ריאותיו ולוקח לגימה מהמרטיני. גברי משפשף את עיניו, מתרגל לאפלוליות וסוקר את החדר. הוא מבחין במגל ובמעיל השחור ומבין שהגיע למקום הנכון. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"אני צריך לדבר אתך"</span></b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;"> גברי אומר בקול תקיף אך רועד.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">ש' מביט בו ולוגם לאיטו מהמרטיני, <b>"אני באמצע סרט."<o:p></o:p></b></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">גברי צועד חצי צעד לכיוונו של הגבר המזדקן. <b>"זה חשוב, קוראים לי גברי..."</b><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"אני יודע איך קוראים לך,"</span></b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;"> ש' מורה עם כוס המרטיני לכיוון הטלוויזיה, <b>"אני באמצע סרט."</b><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">גברי מתקדם עוד קצת וחוסם חלק מהמסך, ש' מרים את עיניו מהטלוויזיה ומביט בו. שולף את הקיסם עם הזית ודוחף אותו לפיו.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"הא, האמפרי, אין יותר רספקט לקולנוע."</span></b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;"> ש' פונה לטלוויזיה ושותה לחיים עם האמפרי שבסרט.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">ש' קם מהכורסא, צועד באיטיות לבר בצידו של מתלה המעילים. מניח שבבי קרח ומרטיני בשייקר, מנער ומוזג לכוס. מחייך אל גברי חצי חיוך, מוציא צנצנת זכוכית שקופה מלאה במים עכורים עד כדי חציה, פותח אותה ומביט פנימה. מסנן קללה לעצמו, ומתכופף אל מתחת לבר.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"רצחת את גילי שלי!"</span></b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;"> גברי פולט בהססנות.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">ראשו של ש' בתוך הארון שמתחת לבר וכך גם רוב פלג גופו העליון, דבריו של גברי גורמים לו להרים את ראשו במהירות ולדפוק אותו בגג הארון. ש' מסנן עוד קללה, מחלץ את עצמו ומתיישר כשבידו קופסאת שימורים של זיתים. הוא משפשף את ראשו הדפוק ומנסה לפתוח את הקופסא עם פותחן קופסאות, אך זה מחליק ופוצע את ידו. הוא מוצץ את הדם ומקלל תוך כדי. מביט לצדדים בתזזיתיות ומזנק לכיוון מתלה המעילים.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"אתה רצחת את גילי, חברה שלי."</span></b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;"> גברי חוזר בטון תקיף.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">ש' תופס את המגל התלוי בצידו של מתלה המעילים. מניף אותו ומסתובב לכיוונו של גברי.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"תגיד עוד פעם שרצחתי את חברה שלך! נו, תגיד עוד פעם שרצחתי את חברה שלך!"<o:p></o:p></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">גברי נסוג לאחור, מועד ונופל, ש' מניף אל על את המגל ומנחית אותו על קופסת שימורי הזיתים. הקופסא נתקעת במגל וש' דופק אותה בקיר חזור ודפוק עד שהזיתים מתפזרים בחדר. ש' מחזיר את המגל למקומו, מתנשף, מרים זית מהרצפה, נועץ אותו בקיסם, מניח אותו בכוס המרטיני ומתיישב על הכורסא. פניו אדומות, נשימותיו כבדות ואגלי זיעה נוטפים ממצחו. גברי מביט בו ופורץ בבכי.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"למה לקחת לי אותה... למה ... למה... למה..."<o:p></o:p></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">ש' מביט בטלוויזיה אבל לא מצליח להתרכז בסרט, הוא משפשף את פניו. מגניב מבטים לבחור המייבב ונאנח. רעשי מריבה וניפוץ מהדירה ליד מנערים אותו מהרחמים.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"אתה רוצה לשתות משהו?"</span></b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;"> ש' שואל, אך גברי ממשיך לייבב.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"לאכול משהו?"<o:p></o:p></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">קול ניפוץ כלי מטבח שביר בקיר המשותף מקפיצים את שני הגברים.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"רוצה לראות סרט ? זה יופי של סרט."<o:p></o:p></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">עוד כלי מתרסק על צידו השני של הקיר. ש' מנגב את הזיעה מפניו, עצבני. פותח את פיו לומר דבר מה וחוזר בו. לבסוף מתרומם בסערה מהכורסא וצועד בעצבנות לעברו של גברי תוך כדי צעקות מתגברות.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"אתה רוצה לשתוק? אתה רוצה לשתוק! אתה דופק לי ת'ראש עם היללות שלך. תסתום! תסתום או שאני הורג אותך. אני נשבע באלוהים את אתה לא סותם אני הורג אותך, אתה שומע?!"<o:p></o:p></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">כשש' אומר <i>'אלוהים'</i> האורות בחדר מהבהבים, ותכולת החדר רועדת מעט. ש' רוכן מעל גברי ואוחז אותו בצווארונו. מנער אותו. גברי מביט בש', הפחד גורם לו להזיע והזיעה גורמת לדם שהתייבש זה מכבר על פניו לזלוג עליהן בחזרה.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">הדם מזכיר לגברי שהוא מת. הוא מתחיל לצחוק. הוא צוחק וצוחק, עד שש' מחייך גם הוא, אוחז ברגלו של גברי ומעיף אותו לעבר הבר. ההתרסקות מעיפה את הבקבוקים והכוסות והם מתפזרים על הרצפה, צחוקו של גברי מתגלגל כל העת, בהשלכה, במעוף ובהתרסקות. הבר נופל על הרצפה בין גברי לבין שטן, תמונה שנחה עליו, נופלת לצידו של גברי. בתמונה ש' ובחורה מחובקים, צעירים, מחייכים למצלמה, התמונה ישנה מאוד. בקבוק המרטיני מתגלגל לעברו של ש' ונעצר ברגלו. ש' מרים אותו, מוזג לעצמו כוס נוספת ומתיישב על הכורסא. הפעם בלי קרח, ובלי זית. הוא מביט בטלוויזיה. גברי מביט בתמונה שלצידו, &nbsp;מתרומם, מנקה אותה משברי הזכוכית, מכין לעצמו כוס מרטיני ומתיישב על מסעד הכורסא של ש'.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"מי זו?"</span></b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;"> גברי שואל וש' מביט בתמונה ולא מגיב.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"היא יפה."</span></b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;"> הוא ממשיך. ש' מביט בתמונה ולא מצליח לדבר. הוא מנגב את עיניו, הדמעות נעצרות בגרונו, גברי מניח יד על כתפו של שטן.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"אני מצטער."<o:p></o:p></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">ש' מייבב וגברי רוכן לעברו, מתקרב אליו, מחבק אותו.</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">רעש כלים הנשברים על הקיר מאחורי ש', קוטעים את חוט מחשבתו. הוא קם במפתיע, מעיף את גברי לרצפה, מסתער על הקיר ומכה עליו באגרופיו.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"די! תפסיקו עם הרעש הזה. אני לא יכול יותר עם השטויות שלכם."</span></b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;"> ש' מתנשף.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">גברי שרוע על הרצפה רועד עד שש' מסתובב ומביט בו. הדלת נפתחת ולחדר נכנסת בחורה לבושה לבן קורן. שיערה בהיר וגולש, היא לבושה שמלה לבנה מינימאלית, ועטויה גלימה לבנה קטנטנה וזוהרת. גברי מביט בבחורה ובתמונה לסירוגין, זו היא.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">הבחורה צועדת לכיוונו של ש', נושקת לו על לחיו. מחייכת. ש' מתיישב על הכורסא. גברי בוהה בשניהם.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"אני מקווה שלא אכפת לך שאני משתמשת לך בדירה."<o:p></o:p></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"אלוהים!"</span></b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;"> ש' מסנן כאילו הייתה זו קללה.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">הבחורה מצחקקת וניגשת אל דלת הכניסה, פעמון הכניסה מצלצל כשהיא נוגעת בידית. היא פותחת את הדלת עם צלצולו, שולחת יד החוצה ומושכת פנימה בחור חתיך, גבוה, בלונדיני ושרירי. הבחור קורץ לבחורה. הוא אינו מבחין בשאר הנוכחים.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"היי, שלום."</span></b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;"> הבחור סוקר את גופה של הבחורה. כאילו זכה בפרס.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"אני אבי."</span></b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;"> אומר ומרים את ידו, נשען עם מרפקו על משקוף הדלת, חצי חיוך בזווית הפה.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"ואני אלוהים."</span></b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;"> היא עונה בחיוך.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"אני במקום הנכון?"<o:p></o:p></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">הבחורה גוררת אותו פנימה, סוגרת את הדלת ומשכיבה אותו בגבו על הרצפה. הבחור מחייך, הבחורה מפשיטה אותו ומתיישבת עליו, היא מתחילה לנוע מעלה ומטה. הוא מצטרף לקצב ושניהם גונחים. גברי בוהה בהם ובש' לסירוגין. ש' מביט בהם בשנאה. גניחותיהם גוברות.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"או, אלוהים!"</span></b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;"> הבלונדיני מאושר וגונח.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">ש' שולף מצידה של הכורסא שוט שחור וארוך, מניף אותו אל צווארו של הבלונדיני וחונק אותו. הבחורה גונחת מעל הבלונדיני בזמן שזה אוחז בשוט המלופף על צווארו, מחרחר, דומע, מבוהל, מת. החלון נפתח לרווחה והחדר מוצף באור. הבחורה מתרוממת מעל הבחור, משליחה את גלימתה על אזור חלציו, ניגשת לש', רוכנת מעליו ולוחשת באזנו.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"אתה יודע שעומד להם יותר כשהם נחנקים."<o:p></o:p></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">אחר היא ניגשת לחלון, מצמיחה זוג כנפיים ופורחת החוצה בנפנוף קל לשלום לגברי ולש'. ש' שקוע בכורסא, מביט בה פורחת החוצה, החלון נטרק חזרה והאפלוליות חוזרת לחדר. ש' מעביר מבטו חזרה מהחלון, מביט בגברי ברפרוף ומסיים בבקבוק המרטיני המונח לרגליו, הוא מרים אותו ולוגם.</span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">רעש כלי המטבח המתעופפים ומתרסקים מהחדר השני חזרו. ש' מרים את הבר ששכב לצידו וזרק אותו על הקיר, וממשיך עם בקבוק מרטיני ריק וכל מה שידו משגת.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"אההה..."</span></b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;"> ש' מוסיף בצעקה.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"למה אתה לא הורג אותם?"</span></b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;"> גברי תוהה.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">ש' מתנשף מהכעס והמאמץ, אינו מגיב, חוזר לכורסתו ומתיישב.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"את גילי, חברה שלי, כן ואותם לא?"</span></b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;"> גברי מתחיל לבכות. "<b>זה בגלל שהיינו מאושרים, ביחד..."</b> הוא מייבב.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">ש' מתרומם במהירות, מנגב את דמעותיו שלו ורוכן לעבר גברי.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"נראה לך שאתה יכול להיכנס אלי הביתה ולהטיף לי מוסר, מי אני יכול להרוג ומי לא?<o:p></o:p></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">אתה חושב שאם החברה המזויינת שלך מתה אתה יכול לנהל לי את החיים.<o:p></o:p></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">מה אתה יודע על נשים, חרא קטן, מה?<o:p></o:p></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">הא!<o:p></o:p></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">כבר הרגתי אותם לפני שלוש מאות שנה.<o:p></o:p></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">אתה חושב שכל הפוצי מוצי הזה נמשך כל החיים הא? תגיד תודה שלקחתי אותה."<o:p></o:p></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">גברי מתכונן להגיב, אך רעש ירייה מחריש אוזניים נשמע מהדירה ליד וטיח נופל מהקיר המשותף. גברי מביט על הקיר וש' מניד ראשו ימינה ושמאלה ומצקצק בלשונו. לחדר מתפרץ צעיר נאה לבוש בגדים מצועצעים מימי הביניים וחור מדמם פעור בחזהו. הוא רץ פנימה ונעמד מול ש'.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"תראה מה היא עשתה לי!"</span></b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;"> הבחור המדמם מצביע על החור בחזהו.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">ש' מביט על ארונית שעומדת ליד המקום בו עמד הבר דקות לפני ומחזיר מבטו לבחור המדמם, הבחור המדמם ניגש לארונית ומוציא ממנה רובה ציד. הוא מחייך לעצמו ולש' ויוצא מהחדר. ש' לוגם מהמרטיני וברקע נשמעות יריות מרובה ציד וצעקות. הוא מביט בגברי ונאנח לעצמו.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"זו הייתה טעות להרוג אותם ביחד."</span></b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;"> ש' מורה בידו על הקיר וצועק לכיוונו "<b>רומיאו ופאקינג יוליה, אתה חושב שזה החזיק מעמד?"</b> ש' נושף פְּפְּףְּ מפיו, <b>"חודש וחצי! חודש וחצי! מאז, כבר 300 שנה, הם לא מפסיקים לריב!"<o:p></o:p></b></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">ש' לוגם מהמרטיני. מסיים אותו, זורק אותו בחוזקה על הקיר, נוחת על כורסא ונרגע מול סצנה נוספת מקזבלנקה.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"זה אתה אחראי לרומיאו ויוליה?"<o:p></o:p></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"רומיאו ויוליה, ג'ון ויוקו..."<o:p></o:p></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"לנון?"<o:p></o:p></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"לנון, לנון, אתה חושב שהוא לא בכה לי ? פִּיס מֶן, כמו תינוק הוא בכה, מייק לאב נוט וור, זיין לי ת'שכל חודשים. כל כמה שנים מגיע איזה בחור שחושב שהרסתי לו את החיים. קצת כואב לו הבולבול אז הוא מנסה להציל ת'עולם."</span></b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;"> ש' אוחז במפשעתו, <b>"אתה חושב שמישהו בא אי פעם להגיד תודה?"</b><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"אני אוהב אותה."</span></b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;"> גברי לוחש בראש מושפל.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">ש' מביט בסצנה מקזבלנקה כשאינגריד והאמפרי נפרדים. הוא מביט בתמונה של אלוהים ושלו. עיניו מתלחלחות, הוא מוציא מטפחת מכיס החלוק ומקנח את אפו, מביט בגברי וגברי מביט בו. הוא מבחין שוב בתמונה של אלוהים ושלו, מרים אותה, בוחן אותה ועוזב אותה. היא נופלת לרצפה והזכוכית עליה נסדקת.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">ש' מביט באחת מכוסות המרטיני הריקות שפזורות בחדר, מרים אחת, מוציא את הזית, זורק את הכוס ואוכל את הזית. הוא מניף את ידו בקלילות והדם שעל פניו של גברי נעלם ואדמדמות קלה של חיים חוזרת ללחייו.</span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"גברי, גברי..."</span></b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;"> קולה של גילי נשמע, ש' מורה לגברי בידו לעבר החלון. גברי ניגש אליו ומביט החוצה. גילי ישובה על ספסל. הוא מביט בש' בפליאה.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"לך."<o:p></o:p></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"תודה."</span></b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;"> גברי ממלמל.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">הוא רץ החוצה מחויך, מגיע לגילי ומחבק אותה. ש' מביט בשניהם מהחלון, מתרחק ומתיישב בחזרה בכורסא. אלוהים מופיעה על אדן החלון ומביטה בגילי וגברי, ש' לא מבחין בה. הוא נכנס למקלחת, המים זורמים. הוא יוצא מגולח ומסורק, משקפי שמש, חולצת הוואי, מכנסיים קצרים, סנדלים, כיסא ים ושמשייה. הוא קולט את אלוהים, מוריד את המשקפיים מראשו לעיניו וצועד לעבר הדלת. אלוהים עוצרת אותו, מתמתחת בצמוד אליו ומלטפת את ראשו. ש' מרים את משקפיו ומביט בה, מחייך, מחזיר את המשקפיים לעיניו ומנסה לצאת, אלוהים תופסת אותו ולוחשת.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">"לא יהיה לך אלוהים אחרים מלבדי..."<o:p></o:p></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">ש' יוצא. אלוהים מתיישבת על הכורסא, לוגמת מרטיני. מעיפה מבט בקזבלנקה ומעבירה תחנה. יריית תותח מרעישה את החדר, רומיאו נוחת בין אלוהים לבין הטלוויזיה וכדור תותח על בטנו, בקיר חור ומעבר אליו, מאחורי תותח נפוליאוני, עומדת יוליה. עם גפרור וחיוך.</span></p> <p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">***</span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;">ש' שוכב על כיסא הים שלו, מתחת לשמשייה, שותה לימונדה ומביט בגלים. שקט ושלווה. גילי וגברי עוברים מולו, רבים, מתווכחים, צועקים. מאחוריהם משתרך ילד קטן, מנופף בידיו, ברגליו, צועק, מייבב, בוכה.<br /> ש' מחייך, מהנהן בראשו ומצקצק.</span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;"><br /></span></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://www.amazon.com/dp/B09PHF7KRV" style="font-family: &quot;Times New Roman&quot;; margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: center;"><img border="0" data-original-height="480" data-original-width="640" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjSnFAitkNueMjzE6JzbvRJYsIhgaRXrMnB9ItmKNR_ne9J_1r9jy1V5qIsA-ateFiTYx_Z9abDWWRYVJJ60xQPEPJqNAtgRdeFkXTm3Tnvi_dwJ6XZNCIBH_RXGWczOn0p1BHAjmcl8MLxbmITZixZNcFy4DrvKKIgs7deyuh0X_lXDSYO4w/w320-h240/%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%95%D7%9F.jpg" width="320" /></a></div><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;;"></span></p>Dror Milerhttp://www.blogger.com/profile/00787318724982223261noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-8373653.post-2941868400816939402023-06-29T20:24:00.002+03:002023-07-04T16:39:01.601+03:00<p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans; font-size: x-small;"><b><i>(פורסם במקור ב 2017, אז ערכתי קצת)</i></b></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"></span></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEit1qWiYu6cfeW9W6o0uGUUOujg0xpfh0Tfq4nvk7B6MSIU99kATVR-V_W16pfm_SptEiBrw3PL7GZE9UqGULxcgl0b25kyzdC5wKltSZ4GbSURw4abUgtvxlZRAv4hU6ims38uyrWLLCCh5T4_xArERNOMTR5KYXDPW0SA3mFj2Ibo53JKdih7/s2048/DSC_6160.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1516" data-original-width="2048" height="296" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEit1qWiYu6cfeW9W6o0uGUUOujg0xpfh0Tfq4nvk7B6MSIU99kATVR-V_W16pfm_SptEiBrw3PL7GZE9UqGULxcgl0b25kyzdC5wKltSZ4GbSURw4abUgtvxlZRAv4hU6ims38uyrWLLCCh5T4_xArERNOMTR5KYXDPW0SA3mFj2Ibo53JKdih7/w400-h296/DSC_6160.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span style="font-size: 16px; text-align: right;"><i>גַּיְא בן-הינום בודק דואר<br />צבעי מים על נייר SAUNDERS WATERFORD</i></span></td></tr></tbody></table><span style="font-family: Open Sans;"><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-size: 12pt;">בתיבת הדואר, דחוס, מעוך, ומגולגל למחצה עם עוד כמה וכמה חשבונות נח לו </span><b style="font-size: 12pt;">היומן השנתי מאלוהים</b><span style="font-size: 12pt;">. הייתי צריך להוציא את שאר הדואר כדי שאוכל לחלץ אותו החוצה. זה אומר שכבר סוף אלול. איך שהזמן טס. היה חם, שרב של סוף קיץ והאוויר היה דחוס כמו תיבת הדואר ומזוהם. הרגשתי את הריריות שלי מגורות, לקחתי שאיפה ממשאף האסטמה ובדרך חזרה הביתה מהבוטק'ה של הדואר עצרתי בבית קפה.</span></div></span><p></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">הזמנתי אספרסו כפול ארוך ובורקס גבינה. אני צריך להפסיק עם בורקסים, <b>בורקס זה רצח</b>. תמיד בביס האחרון אני מצטער, אבל הדרך עד לביס האחרון היא תענוג צרוף. הם מכינים אותו עם חמאה וגבינה טרייה שנוזלת מהצדדים של הבצק. אני אף פעם לא מתאפק. עברתי על הדואר, ריכזתי את כל החשבונות שצריך לשלם ואת הזבל ערמתי ביחד עם היומן השנתי מאלוהים והשלכתי לפח בדרך החוצה מהקפה.<br /> בכניסה לבניין שלי שמעתי צעקות, אבל היה כל כך חם שלא התייחסתי אליהם. ככה זה כשחם בלבנט, כולם צועקים. אחרי כמה מדרגות הבנתי שהצועקים נמצאים ליד הדירה שלי. מסתבר שאלו אבי, ג'ו ואושר התינוקת שלהם, איזו אקוסטיקה נוראית יש בחדרי מדרגות.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"הי, הי, מה קרה?"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"למה אתה לא בבית" ג'ו צעקה עלי תוך כדי הוויכוח.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"למה לא אמרתם שאתם באים?" שאלתי.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;">"למה אתה לא עוקב אחרי היומן שלך?</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>&nbsp;</span><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;">כתוב שם שאנחנו אצלך ב 16:37!"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"אני לא משתמש ביומן" עניתי בהתנצלות.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"שיט, שכחתי שאתה מאלה, תפתח כבר אני צריכה להחליף לה חיתול!"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">פתחתי את הדלת ושניהם נכנסו בסערה והתפזרו בבית תוך שהם ממשיכים לצעוק אחד על השנייה על הראשון על השלישית, איזה רעש. הנחתי את המפתחות והדואר, והוצאתי מטחנת קפה מהארון, מילאתי אותה בפולי קפה והפעלתי, המכונה צרחה, 'איזה רעש נפלא' חשבתי לעצמי.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">דחיפה בכתף הקיצה אותי, אבי אמר משהו, לא שמעתי כלום, מטחנת הקפה עדיין צרחה. הנחתי לה להירגע.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"רוצה קפה?"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"בטח" אבי אמר וניסה להרגיע את אושר שנלחצה מהרעש של מכונת הקפה. אושר נרגעה וגם המכונה וגם האורחים, סופסוף שקט, מילאתי את המקינטה והנחתי על הגז.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"מה קרה" שאלתי את אבי מתוך נימוס, לא ציפיתי לתשובה, צרות שלהם.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"אני עומד למות" אבי אמר, והתחיל לעשות קולות מוזרים לאושר כדי להצחיק אותה.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"מתי?"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"מחר" אבי ענה, ממשיך עם הקולות המוזרים.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"מה מחר? היומן החדש הוא מראש השנה" עניתי.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"כן, לא קיבלתי יומן חדש"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"ו.."<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"לא קיבלתי יומן חדש וג'ו התקשרה לברר ואמרו לה שאני לא צריך כי אני אמור למות וזה כתוב ביומן של השנה" הוא המשיך עם הקולות המוזרים. "זה היה כתוב בסוף של היומן ולא שמתי לב עד היום".<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"לא שמת לב! למה לא קראת עד הסוף?" ג'ו חזרה ואיתה הצעקות.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"לא שמתי לב, אל תהרגי אותי בגלל זה" אבי ענה.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"אין לי מה להרוג אותך, אתה ממילא תמות מחר" ג'ו צרחה על אבי וחטפה את אושר מידיו.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"כתוב איך אתה הולך למות?"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">אבי התעצבן, "אני הולך למות וזה מה שמעניין אותך?"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"סתם, רציתי לדעת אם מפרטים ביומן איך אתה הולך למות.."<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"הולכת לדרוס אותי משאית, בסדר?"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"אה.. אז אל תצא מהבית מחר, ושום משאית לא תדרוס אותך. חלב?"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"נראה לך שזה עובד ככה? הולכת לדרוס אותי משאית מחר, זה מה שכתוב, אין כלום אחרי. אי אפשר לחמוק מזה. כן, קצת חלב"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">הוצאתי חלב מהמקרר ושאלתי "ניסית?"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">אבי שתה מהקפה שלו ולא ענה.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"ניסית?" שאלתי שוב.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"לא"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"אולי תנסה?"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">אבי המשיך לשתות באיטיות מהקפה שלו, ואני שתיתי משלי, וג'ו הצטרפה אלינו.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"תפסיק להכניס לו תקוות לראש, הוא מת מחר וזהו"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"רוצָה חלב?"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"לא, אני בשרית" ענתה ג'ו והבחינה באבי שותה קפה עם חלב "השתגעת?" צעקה עליו וחטפה ממנו את הכוס, הקפה נשפך על אבי ועם הרצפה וקצת עלי.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"אתה בשרי ואתה שותה חלב? מה תגיד להשם מחר? מה?"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"ממתי אני שומר כשרות?"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"ממתי שאתה מת מחר אידיוט!" אבי לקח את הקפה ממני והמשיך לשתות בלי חלב. ניקיתי את הרצפה מהקפה, "אז איך חוגגים את המוות שלך?" שאלתי.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"לא חוגגים, יש לנו ארוחה עם ההורים שלה. זה מה שכתוב ביומן".<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"לעזאזל היומן, תבריז, מה כבר יכול לקרות?"</span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: center;"><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;; font-size: 12pt;">***</span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;;">הצעקות הלכו ואיתם אבי וג'ו ואושר. חתכתי סלט מעגבנייה אחת ושני מלפפונים, אני שונא שאין לי כמות שווה של ירקות זה הורס לי את כל האיזון של הסלט, אז הוספתי שלוש צנוניות. הכנתי טחינה והתיישבתי מול הטלוויזיה. חיפשתי משהו לצפות בו שיהיה מטופש ומצחיק, לא בא לי שום דבר רציני, מספיק מוות אחד ביום, ומחר אני צריך להתמודד עם הלוויה. חיפשתי סרט קולג' אמריקאי, משהו מטופש בסגנון </span><b style="font-family: &quot;Open Sans&quot;;">הת'רס</b><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;;"> </span><b style="font-family: &quot;Open Sans&quot;;"><i><span style="color: #999999;">[***ספויילר!*** (Heathers) סרט קולנוע מ 1988. ווינונה ריידר מתאהבת בכריסטיאן סלייטר הסוציופאט ורוצחת את כל החברות המעצבנות שלה + עוד כמה בדרך. סצנת הסיום של פיצוץ בית ספר התיכון אלמותית***]</span></i></b><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;;"> במקום הסרט הופיע לי טריילר לסדרה, הם עושים רימייק להת'רס כשאחד ההת'רס הוא בחור, אחת אפריקאית־אמריקאית ואחת עם משקל יתר. בניגוד לשתי בלונדיניות + ברנדה </span><b style="font-family: &quot;Open Sans&quot;;"><i><span style="color: #999999;">[שאנן דוהרטי]</span></i></b><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;;"> אלוהי הפוליטיקלי קורקט זה הולך להיות מחורבן, ולמה הם לא עושים רימייק ל</span><b style="font-family: &quot;Open Sans&quot;;">'פריקים וגיקים'</b><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;;">?? </span><b style="font-family: &quot;Open Sans&quot;;"><i><span style="color: #999999;">[סדרת תיכון 1999-2000 עם ג'יימס פרנקו]</span></i></b></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">הטלפון עשה צליל של הודעה. לא בא לי לענות לאף אחד. ואז עוד אחת. ועוד אחת. שלוש הודעות, תהיתי לעצמי אם זה צירוף מקרים או משהו דחוף. יכול להיות שזה משהו דחוף.<br /> <!--[endif]--><o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;">[הודעה ראשונה]</span></b><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;">&nbsp;<i>"בשעה 21:30 אתה פוגש את אבי יותם וליאו בפאב 'הכבשה' שדרות הרצל 17, תתפנה לך חנייה בצד השני של הרחוב ליד שדרות הרצל 22 בשעה 21:26"</i>&nbsp;מאת '00-0000000'<br /></span></span><b style="font-family: &quot;Open Sans&quot;;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;">[הודעה שנייה]</span></b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans&quot;; font-size: 12pt;">&nbsp;<i>"הולך לצאת לך הרפס השפתיים תמרח משחה"</i>&nbsp;מאת '00-0000000'<br /></span><b style="font-family: &quot;Open Sans&quot;;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;">[הודעה שלישית]</span></b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Open Sans&quot;; font-size: 12pt;">&nbsp;<i>"השליח של דוידפארם בדיוק נכנס לבניין עם המשחה שהזמנת, חשבונך יחויב ב 59.99 במחזור החיוב הבא"</i>&nbsp;מאת 'דוידפארם – עולם המרקחת שחוזה את העתיד'.</span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"> <!--[endif]--><o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">מה זה לעזאזל? חשבתי לעצמי, פעמון הדלת צלצל, ניגשתי לפתוח.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"שלום זה המשלוח שלך, תחתום כאן בבקשה" השליח הגיש לי שקית של דוידפארם<b><i> </i></b>ביד אחת וטאבלט לחתימה ביד השנייה.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"לא הזמנתי כלום" עניתי. השליח הופתע מהתשובה, הוא הביט בטאבלט ואז בי.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"זה רחוב גֵּיא בן הינום 6, דירה 6?"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"כן"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"אתה&nbsp;גַּיְא בן-הינום?"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"כן"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"שלום זה המשלוח שלך, תחתום כאן בבקשה" השליח הגיש לי בשנית את השקית של דוידפארם וטאבלט לחתימה. הרגשתי עקצוצים בשפתיים. סיננתי קללה וחתמתי על הטאבלט. טרקתי את הדלת. ניגשתי למקלחת ומרחתי משחה. ססעמק.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">ניסיתי לחזור למספר 00-0000000, המספר שחייגתי איננו מחובר. ססעמק.</span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: center;"><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;; font-size: 12pt;">***</span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;; font-size: 12pt;">הבטתי במראה, שלוש בועות קטנות על השפה הימנית עליונה, מרחתי שוב משחה, השפתיים שלי בערו מבפנים. הטלפון טרטר בהודעות, כולן מ 00-0000000. לא פתחתי אותן, לא רוצה לדעת. ביטלתי את ההתראות בטלפון וחיפשתי שירות לקוחות של </span><b style="font-family: &quot;Open Sans&quot;; font-size: 12pt;">'היומן השנתי מאלוהים',</b><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;; font-size: 12pt;"> אין להם טלפון, אין שירות לקוחות, כלום. אפילו לא מייל.</span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">נפגשתי עם אבי לקפה של בוקר, ג'ו נפרדה ממנו ושילחה אותו לדרכו, היא לא רצתה לראות איך הוא מת. שתינו קפה ואבי אכל עוגת פרג, בנאדם עומד למות ובוחר לסיים עם עוגת פרג, לך תבין. לקחתי את ה<b>'יומן השנתי מאלוהים' </b>שלו וחיפשתי טלפון של שירות לקוחות, או מייל או משהו. אפילו שם של בית הדפוס לא היה, כלום. סיימנו את הקפה ואבי התחיל לאסוף את הדברים שלו כדי לצאת.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"אתה בטוח שאתה רוצה לצאת?"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"למה לא?"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"כי הסיכוי שתדרוס אותך משאית בתוך הקפה קטן יותר מאשר בחוץ"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"היא תדרוס בכל מקרה" אבי ענה סיים להכניס את המפתחות והטלפון לכיסים, לקח את היומן שלו וחבש כובע בוקרים. פעם ראשונה שאני רואה אותו עם כובע.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"מה הקטע של הכובע?"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"לא יודע, בא לי כובע"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"כובע בוקרים?"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"זה מה שבא לי, מה אכפת לך, רד ממני" אבי יצא ואני אחריו, הלכנו על המדרכה אני בצד הצמוד לכביש ואבי בחלק הפנימי, הוא לא רצה למות. עברנו ליד מסחרית של חבר'ה קדישא, הנהג עמד בחוץ עם טלפון ואזניות לבנות וזז לקול המוזיקה שבקעה מהן. שום משאית לא נראית באופק.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"תשמע גיא, אני צריך.." אבי גמגם. "אני.." משב רוח קל העיף לו את הכובע מהראש, הוא רץ אחריו בדחף של רגע לכביש, אני לא יודע מאיפה המשאית הגיעה אבל היא הגיעה. אבי עף מהפגיעה ונחת ממש ליד הטרנזיט של חבר'ה קדישא. הבחור עם האזניות ועוד אחד אחר ניגשו אליו והתחילו להכניס אותו לשק שחור. רצתי אליו והזזתי אותם מאבי, הרמתי את הראש שלו וצעקתי "אבי, אבי!" הוא לא ענה. העיניים שלו היו פקוחות ודם זרם מהאף שלו. בדקתי דופק וצעקתי על החבר'ה קדישא שהם צריכים לבדוק אם הוא מת קודם, אחד החבר'ה ענה לי שלא צריך כי זה כתוב ביומן וסימן לחבר השני עם האצבע, בסיבובים לכיוון הרקה, שאני כנראה משוגע.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">הם ארזו אותו בשק שחור ואת ה'יומן השנתי מאלוהים' שלו ארזו בשקית שחורה ייעודית ונסעו משם.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">ישבתי על שפת המדרכה, חסר אונים. לא בכיתי ולא לא-בכיתי, איפשהו נתקענו באמצע אני והדמעות. הסתכלתי בטלפון, הוא עדיין היה על שקט, 13 הודעות, כולן מאותו המספר. התקשרתי לג'ו, היא אמרה לי שהיא קיבלה את ההודעה מחבר'ה קדישא ושההלוויה ב 17:00 ושהכל מאלוהים וניתקה. ססעמק.</span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: center;"><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;; font-size: 12pt;">***</span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;; font-size: 12pt;">השתקתי את ההתראות של הטלפון וההודעות מאלוהים הצטברו. איזה מטופש זה ללכת להלוויה של מישהו שידעת שהוא עומד למות ונפרדת ממנו והוא כבר לא שם. למה הטקס המיותר הזה בכלל. אני רוצה שיזרקו את הגופה שלי באיזה ואדי להיאכל על ידי חיות בר ואוכלי נבלות, נשרים, צבועים ורימות, לא רוצה לא קבר ולא מצבה. בסוף ההלוויה של אבי ניגשתי לרבי ושאלתי אם אני יכול לדבר איתו. הוא הסתכל עלי מוזר.</span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"למה לא מרחת משחה?"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"אה?"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"לא קיבלת הודעה שהולך לצאת לך הרפס?" בכלל שכחתי מזה, ושכחתי למרוח משחה וכל השפה העליונה הימנית שלי הייתה נפוחה משלפוחיות.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"אני לא רוצה לקבל הודעות וזרקתי את היומן לפח" הרבי הביט בי בזלזול וסינן "אה, אתה מאלה" ואז הפנה לי גב והתחיל להתרחק. רצתי אל הרבי ומשכתי אותו בכתף.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"אני מאלה רבי אבל אני לא רוצה לקבל הודעות, איך אני מבטל אותן, אין למי להתקשר, אין למי לפנות. מה אני עושה?"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">הרבי הסתובב, סימן לי עם ידו להתקרב. התקרבתי ורכנתי לעברו, "אלוהים נמצא בכל מקום, רק תבקש"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"זהו?"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;">"ותתפלל שהבקשה שלך תתקבל, זה לא אוטומטי, אתה יכול גם לתרום לצדקה זה מזרז עניינים" הוא הגיש לי חוברת קטנה של הישיבה שלו עם מספר חשבון בנק לתרומה באמצעות ויזה או המחאה או&nbsp;</span><span dir="LTR" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;">Pay-Pal</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>&nbsp;ואז הסתובב שוב והלך. בשביל שירות לקוחות אין כלום, אבל בשביל תרומות יש מלא דרכים. ססעמק.</span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: center;"><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;; font-size: 12pt;">***</span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;; font-size: 12pt;">שכבתי במיטה והבטתי בתקרה. השפתיים שלי כאבו, השלפוחיות התפוצצות ושום משחה לא תעזור לזה. חשבתי על אלוהים ושאני רוצה להפסיק לקבל הודעות. הטלפון טרטר עם שתי הודעות חדשות, בדקתי אותן, זה לא היה אישור שתפילתי התקבלה ולא אקבל יותר הודעות, זו הייתה הודעה שאני נפגש עוד חצי שעה עם ג'וני בפאב, ושאני צריך להחזיר לו מקדחה.</span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"תפסיק לשלוח לי הודעות" צעקתי על התקרה. "תסיר אותי מרשימת התפוצה שלך" צעקתי שוב.<br /> "אמן" הוספתי בסוף.<br /> כלום.<br /> אף הודעה.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">ואז צלצול.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">מג'וני.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"אתה בא?"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"לא"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"מה לא? כתוב לי שאתה בא, עד שהצלחתי לצאת מהבית! מה עם המקדחה שלי? תגיע, אתה צריך לצאת כבר"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"אני לא בא, תבוא אתה."<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"כתוב שאתה בא, היומן לא טועה, תזוז לפה כבר!"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"לא רוצה, לא אכפת לי מהיומן, וממה שכתוב. אני לא בא, ולא משנה מה כתוב ואיפה."<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">ניתקתי, הטלפון טרטר, הודעה. לא הסתכלתי, אני לא הולך לשום פאב. שום דבר לא יוציא אותי מהמיטה. צעקות נשמעו מהקומה מעל והספרינקלרים בדירה שלי התחילו להשפריץ מים. ססעמק.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">ברחתי מחדר השינה ומהדירה, המסדרון היה אפוף עשן, גיששתי לכיוון המדרגות ומשם החוצה מהבניין, הדירה של השכנים מלמעלה עלתה באש. השכנה עמדה במרפסת נופפה ב'יומן השנתי מאלוהים' וצרחה. היא לא צרחה על אלוהים אלא על הכבאים. שהם לא עומדים בזמן ושכתוב שהם ייחלצו אותה מהמרפסת ושהיא נשרפת. בסוף הם חילצו אותה. בעזרת השם.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">נסעתי לפאב. ממילא לא יכולתי להיכנס לדירה המוצפת. ססעמק.</span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: center;"><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;; font-size: 12pt;">***</span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;; font-size: 12pt;">ג'וני כבר הזמין לי פִּילְס, היא הגיעה בדיוק כשהתיישבתי לידו על הבר. היא הייתה קרה, הכי קרה שבירה יכולה להיות, זה הגביר את המתיקות שלה, גמעתי חצי מהחצי בלגימה אחת.</span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"הבאת את המקדחה שלי?"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"כן, היא בבגאז' "<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"אני מצטער על אבי, שמעתי רק עכשיו"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"למה? אין לך יומן מאלוהים?" שאלתי.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"צודק, לא היה לי ראש לזה" הוא לגם מהבירה שלו, "חשבתי שאתה לא בעניין של יומנים"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"לא בעניין, אבל הם לא מפסיקים לשלוח לי הודעות עם התראות על מה הולך לקרות"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"כן, זה חדש, זה מעולה, לא צריך להסתובב עם יומן כל היום"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"אתה יודע איך מבטלים את זה?"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"לא, ניסית להתפלל?" ג'וני צחק.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"צעקתי, גם בלב. זה לא עזר"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"אולי אתה צריך מניין" צחק ג'וני ולגם מהבירה שלו.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">הטלפון שלי צלצל, הרמתי אותו שיחה מ 00-0000000, עניתי.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"שלום.." אמר קול נשי מתכתי.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"שלום" עניתי והקול המתכתי המשיך בלי להתייחס אלי.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"שלום, מדברים משירות הלקוחות של אלוהים, פנייתך למוקד נרשמה. נקבעה לך פגישה מחר בשעה [פאוזה] אפס ארבע אחת שבע. תודה ולהתראות". השיחה נותקה.</span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: center;"><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;; font-size: 12pt;">***</span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;; font-size: 12pt;">נסעתי הביתה, מכבי האש עדיין היו שם, עסוקים בקיפול הציוד שלהם, המשטרה חסמה את הכניסה לבניין עם סרטי פלסטיק אדומים וניידת חנתה ליד. השוטר בניידת כרז לי לא להיכנס, הבניין סגור. ניגשתי אליו.</span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"אני גר פה"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"גבר, הבניין סגור עד לבדיקה של מהנדס"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"אבל אני.."<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"סגור, תבוא מחר"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"א.."<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">השוטר סגר את חלון הניידת וחזר לשחק בטלפון שלו. טפטוף קל של שרב נשבר החל ללכלך את חלון הניידת בבוץ. השעה הייתה אחת בלילה, לא רציתי להציק לאף אחד בשעה כזו, חזרתי לאוטו והשכבתי את המושב לאחור ככל הניתן. כיוונתי את השעון בטלפון לארבע בבוקר אבל לא היה לי מושג לאן אני אמור לנסוע. נרדמתי.</span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: center;"><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;; font-size: 12pt;">***</span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;; font-size: 12pt;">השעון בטלפון צלצל אבל אני לא התעוררתי ממנו. השעה ארבע ושבע עשרה דקות הגיעה. יד נגעה בי בכתף והזיזה אותי.</span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"גיא, גיא!"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">התעוררתי, לא הייתי במכונית, הייתי במשרד, ולא במשרד שלי.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"גיא, אתה קם או שאתה מתכוון לישון לאורך כל הפגישה שלנו?"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">איש גדול רכן מעלי. התיישבתי, שפשפתי את העיניים. לידי עמד האיש, גבוה, רחב מידות, שיער שחור מאפיר במקצת עם התחלה של מפרצים. כרס קטנה, לבוש במכנסי חאקי קצרים, סנדלים תנכ"יות וחולצת כפתורים קצרה ובהירה. המשרד היה מוקף בארונות כבדים מעץ עמוסים בספרים, מבולגנים ברובם. האיש התיישב מאחורי השולחן והסתכל עלי.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"כן" אמר.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"איפה אני?"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"רצית פגישה לא? זה המשרד שלי"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"אתה אחראי על ההודעות שאני מקבל מהיומן?"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"אפשר להגיד"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"אני יכול להפסיק לקבל הודעות?" האיש הביט בי ועיווה את גבותיו.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"כן, יש לך טופס בסוף היומן, תמלא ותשלח, זה לוקח עד שבעה ימי עסקים מהרגע שהטופס מגיע. ותמרח משהו על השפתיים, לֵמָה שלחתי לך הודעה?"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">הסתכלתי עליו, לא הגבתי, שוב שכחתי למרוח משחה והשפתיים שלי כבר היו נפוחות וכואבות.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"עוד משהו?"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"אהה.. מאיפה אני יכול להשיג את הטופס? כי אין לי יומן, זרקתי אותו לפח"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"זרקת את היומן שלי לפח?" האיש הגדול נראה מופתע וקצת כועס. היומן שלו? יכול להיות שזה אלוהים?<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"אהה.. כן.." גמגמתי "אני לא ממש רוצה לדעת מה הולך לקרות, אני מעדיף שזה יקרה בהפתעה.." האיש הגדול התעצבן ונשען לאחור. הוא התחיל לשחק ביד אחת עם עט שהיה מונח לפני כן על השולחן והתנדנד קדימה ואחורה על הכיסא שלו. ואז הוא נשען קדימה קם מכיסא נשען בידיו על השולחן וקרב את ראשו אלי, נצמדתי לאחור על הכיסא וניסיתי להתרחק כמה שיותר. קצה אפו של אלוהים כמעט נגע באפי שלי.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;">"לא רוצה. מה זה לא רוצה? מי שואל אותך?"&nbsp;</span></b><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;">אלוהים צעק.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">גמגמתי משהו על בחירה חופשית, או חשבתי על בחירה חופשית אני לא זוכר, ואז אלוהים נשבר והתחיל לצחוק. הוא חזר לשבת.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"בחירה חופשית" הוא צחק, "אתה חושב שהפגישה שלנו פה לא כתובה מראש? אתה חושב שזה שזרקת את היומן שינה משהו? זו בקושי אשליה של בחירה חופשית" אלוהים קם וניגש אל הארון משמאלו והוציא ממנו שתי כוסות, בקבוק של בלאק לייבל ובקבוק שליש של פִּילְס. הוא הניח הכל על השולחן והתכונן לפתוח את בקבוק הבירה.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"אני מעדיף בלאק" אמרתי ברעד. אלוהים הסתכל עלי וחייך, הוא מזג בלאק לשתי הכוסות ואז הוציא תבנית קרח ממקרר קטן. הקרח לא יצא. אלוהים דפק את תבנית הקרח בשולחן מספר פעמים, חלק מהקרח עף על הרצפה, הוא שם שתי קוביות בכל כוס והגיש לי את שלי. לגמתי מהבלאק. אלוהים סובב את הכוס בידו ולגם גם הוא בזמן שחזר לכסאו.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"אפשר לשאול שאלה?" שאלתי. אלוהים החווה כן עם הראש.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"אם כולם יודעים מתי ואיך הם ימותו איך אף אחד לא מתנגד?" אלוהים נאנח, סיים את הוויסקי שלו ומזג עוד מנה.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"אתם הכוכב המחורבן ביותר שבראתי. נשבע לך" הוא חייך, "נתתי לכם כל כך הרבה דברים לגלות, לחקור, לחיות! במקום זה אתם ממציאים דתות, כבר שלושת אלפים שנה אתם ממציאים כל מיני דתות שטוענות שהן יודעות מה אני רוצה. אנשים מטומטמים, כל דבר שאני עושה הם מקבלים. 'זה מאלוהים', 'זה מלמעלה', 'זה רק בידי שמים'. שברתם אותי. הוצאתם את כל הכיף מהמשחק,&nbsp;אנשים התחילו לשעמם&nbsp;וזה לא שניסיתי להילחם בזה, ולהשמיד דתיים בכמויות, אבל אתם לא מבינים! שלחתי אתכם להשמיד דתות אחרות, לבצע התאבדויות המוניות, וכלום, אנשים עדיין נמשכים לדת. 'זה מאלוהים', 'זה מלמעלה', אתה יודע כמה השקעתי בהרפס? אתה יודע?"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">הבטתי באלוהים מופתע וגמגמתי "לא.."<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"זה הפרויקט הכי מסובך שלי, סבל שנגרם אקראית בלי סיבה, אתה יודע מה זה לתכנן משהו בלתי מתוכנן כשהכל מתוכנן מראש? הייתי צריך לגייס בני שטן בשביל ליצור את זה. זה הדבר הכי יפה שבראתי.&nbsp;זה היה מיזם שניסה להסביר לאנשים שלא לכל דבר יש סיבה ולא כל דבר הוא מלמעלה יש דברים שקורים סתם, הם לא השתכנעו. במקום זה הם התחילו&nbsp;'זה מאלוהים', 'זה הכל בידי שמיים'... ססעמק"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"אבל מה&nbsp; הקטע של היומן? הוא לא הופך את הכל ליותר משעמם?"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;">"ההיפך, ההיפך! אנשים תמיד אומרים הכל מלמעלה אבל כשהם יודעים שמשהו הולך לקרות, אתה לא יודע מה זה מוציא מהם, איזה אמוציות, איזו דרמה. דמעות, בכי, נקמה. מוציא את כל היופי בעולם הזה החוצה. תענוג" אלוהים לגם את המנה השנייה שלו ומזג לעצמו עוד אחת.<br /> "אתה בטוח שאתה לא מעדיף בירה?" שאל אותי. לגמתי בכח מהוויסקי. אלוהים חייך.<br /> "שני החברים שלך האלה עם התינוקת, היית צריך לראות אותם כשהיא גילתה שהוא הולך למות. כמה צלחות עפו שם. הייתי בטוח שהיא תהרוג אותו לפני הזמן. זה בכלל היה מסבך את כל העניינים. האשימה אותו שהוא בגד בה ובגלל זה הוא נענש, כמה צחקתי. כשהיא צעקה לו <b>'לא תחמוד'</b> כמעט נחנקתי. אם היית יודע עם כמה אנשים היא.."</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>&nbsp;</span><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;">אלוהים ניסה לעצור את הצחוק שלו ובקושי הצליח. "בעצם אתה יודע, איך הסכמת לקרוא לבת שלך אושר? מה זה השם הזה? לא המצאתי לכם מספיק שמות בתנ"ך?" אלוהים נראה מרוצה מעצמו. "לפחות זה לא אושר-אל" הוא צחק שוב וסיים את המנה השלישית של הוויסקי.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"אני אסיר אותך משירות ההודעות" אמר בשקט והוסיף "עוד משהו?"<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">"לא" עניתי. עדיין לא מעכל שאושר היא שלי.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">אלוהים נפנף עם היד, ואני התעוררתי באוטו. הבטתי בטלפון, השעה הייתה 5:12, ההודעה האחרונה הייתה תזכורת לפגישה עם אלוהים ב 4:17 ואף הודעה חדשה לאחר מכן. הנחתי את הטלפון, הוא טרטר. הרמתי אותו. הודעה חדשה אחת. הוסרתי משירות ההודעות של ה<b>יומן השנתי מאלוהים</b>.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">התפוצץ לי הראש וזחלתי החוצה מהאוטו, הניידת עדיין הייתה שם ושוטר אחר ישב מחוצה לה על מכסה המנוע ושיחק בטלפון שלו. לא בא לי להתווכח, צעדתי לקפה. איזה עולם מחורבן, איזה אלוהים מחורבן. אני צריך לעשות משהו עם זה. אני צריך לספר לאנשים במי הם מאמינים, מי זה האלוהים הזה. שהכל משחק ושהם יכולים להתנגד, אם רק יזרקו את היומנים האלה. שיחזרו לחיות. שיפסיקו לריב על מה שכתוב ושיחיו את מה שהם. שייבחרו מה הם רוצים לעשות ומה שלא. אני צריך לדאוג לאושר, יש לי בת. היא לא יכולה לגדול אצל אמא שלה, היא לא יכולה לגדול בתוך כל הדתיות הזו. אני צריך למצוא דרך להציל אותה משם. קרני שמש ראשונות הפציעו, עננים שברו אותן באקראיות, השמיים נצבעו בגוונים של תכלת וסגול וכתום. איזה יום יפה, קצת לפני הקפה ראיתי מסחרית של חברה קדישא, היא הייתה מלוכלכת בטיפות בוץ מהטפטוף של הלילה. שני החבר'ה עמדו לידה ועישנו. המשכתי ללכת, חוץ מהם וממני לא הייתה נפש חיה ברחוב. מוזר, קיבלתי יומן מלא לשנה הזו לפני שזרקתי אותו, הם לא באו בשבילי, מתוכננת לי לפחות עוד שנה. התחלתי לחצות את הכביש לכיוון הקפה, שמעתי צופר וחריקה ו..<o:p></o:p></span></span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"> </p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;">משאית..</span></span><span dir="LTR" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><o:p></o:p></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;"><br /></span></span></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://www.amazon.com/dp/B09PHF7KRV" style="font-family: &quot;Times New Roman&quot;; font-size: medium; margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: center;"><img border="0" data-original-height="480" data-original-width="640" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjSnFAitkNueMjzE6JzbvRJYsIhgaRXrMnB9ItmKNR_ne9J_1r9jy1V5qIsA-ateFiTYx_Z9abDWWRYVJJ60xQPEPJqNAtgRdeFkXTm3Tnvi_dwJ6XZNCIBH_RXGWczOn0p1BHAjmcl8MLxbmITZixZNcFy4DrvKKIgs7deyuh0X_lXDSYO4w/w320-h240/%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%95%D7%9F.jpg" width="320" /></a></div><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="line-height: normal; margin-bottom: 0in; text-align: right;"><span lang="HE" style="font-size: 12pt; mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;"><span style="font-family: Open Sans;"></span></span></p>Dror Milerhttp://www.blogger.com/profile/00787318724982223261noreply@blogger.com6tag:blogger.com,1999:blog-8373653.post-4101701370576549552023-04-12T13:14:00.004+03:002023-05-18T10:12:22.376+03:00<p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="color: #666666; font-family: Open Sans; font-size: x-small;"><i>עותק ePub לקוראים דיגיטליים זמין <a href="https://drive.google.com/file/d/17t5Q6wX8TMzYAlc1j6A5JFGy6JsqAh_t/view?usp=sharing">פה</a></i></span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;;">אני רוצה לספר לכם על יציאת המצריים המשפחתית שהתרחשה בפסח הקודם. אבא שלי חזר מהעבודה עם כמה ארגזים של דברים מהמעבדה שלו ברפא"ל והתחיל להרכיב אותם ממש לפני ערב פסח בזמן שאמא שלי הייתה עסוקה בלהכין קציצות בפול ושום ירוק לארוחת החג. הוא התחיל לקדוח מעל הדלת הזזה לחצר שבין המטבח לסלון והעיף לה אבק מהקדיחות לסיר של הקציצות והם התחילו לריב ולצעוק ואבא שלי לא שמע בגלל המקדחה ואמא שלי לא שמעה כי היא קיללה את השטויות שהוא עושה בערב חג במקום לעזור לה או לפחות לא להפריע.</span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"את כל הזמן חופרת לי שצריך להחליף את הרשת בגלל כל היתושים שנכנסים הביתה כל הזמן"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"אבל למה אתה צריך לקדוח בשביל רשת מזדיינת! אתה הורס לי את הקציצות!"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"אני לא רוצה להחליף רשת ובעוד שבועיים כשהיא תיקרע שוב, את תחזרי לחפור לי שצריך להחליף רשת"</i></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הוא חזר לקדוח והיא חזרה לקלל ואני חזרתי לשחק <b>קול־אוף־דיוטי</b> בטלפון. כי כל פעם שהם עסוקים בלריב אני יכול לשחק בטלפון כמה שאני רוצה בלי שהם ישימו לב שעברתי את השעה היומית המזדיינת. אני אומר מזדיינת רק כי אמא שלי אומרת כל הזמן מזדיינת למרות שאני בכיתה ה' ואסור לי להגיד מזדיינת, אבל כבר נמאס לה לא לקלל לידנו וכי אני הכי קטן וכבר בכיתה ה' וגם אני אתחיל להגיד מזדיינת כל הזמן כי עוד מעט אני בכיתה ו', אז זה לא משנה הרבה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">ובכיתה ו' אבא הבטיח שאני אוכל להיות שעתיים בטלפון כל יום, כי אחי הגדול בכיתה ז' והוא יכול להשתמש בטלפון שלוש שעות כל יום. ואחותי הגדולה בכלל יש לה גם טלפון וגם טאבלט והיא כל הזמן באחד מהם לפחות.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">אז הוא סיים לקדוח וחיבר איזו קופסאת מתכת די גדולה שחסמה רבע מהדלת הזזה לחצר עם משהו שנראה כמו מצלמה של פעם עם עדשה ענקית ומסתובבת על ציר. ואחרי שהוא סיים הוא שלף מהדלת את המסגרת הגדולה של הרשת הקרועה, הוציא אותה לחצר וזרק אותה מעבר לגדר.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"מה אתה עושה אידיוט?"</i> אמא שלי נזפה בו כשהוא נכנס חזרה הביתה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"תכף תראי"</i> אבא שטף ידיים, לקח צלחת עמוקה של מרק, שפך לתוכה דבש והניח את הצלחת מול איפה שהייתה הרשת של הדלת הזזה ועכשיו יש שם קופסאת מתכת שחוסמת רבע מהדלת, גרר כיסא ליד הצלחת והתיישב עם מה שנראה כמו טאבלט צבאי ממוגן בצבע ירוק זית. אמא שלי סיננה קללות וטעמה מהקציצות, הוסיפה מלח ונעמדה ליד הגז עם ידיים משולבות וכף עץ של הבישולים באחת מהן. היא רקעה בעצבנות ברגלה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"די נו, את מפחידה את היתושים" </i>אבא שלי צחקק.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">שניהם הבחינו בזבוב איטי מהסוג שעושה יותר רעש ופחות זז.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"נו, איינשטיין, אתה לא מתכוון לעצור אותו?"</i> היא הציקה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"ששש אל תבריחי אותו"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הזבוב התקרב אל סף הדלת הזזה והעדשה הגדולה של הקופסאת מתכת התחילה לזוז. קרן לייזר אדומה פילחה את הזבוב והוא נשר בחלקים אל המפתן. לכנפיים המעשנות שלו לקח יותר זמן לצנוח לרצפה מאשר לגוף.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">אני הרמתי את העיניים מה<b>קול־אוף־דיוטי </b>ופלטתי <i>"פשששש"</i> ארוך ומכובד.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"או נו אתה והמשחקים שלך. תטאטא אותו החוצה כי אני עם הניקיונות המזויינים סיימתי"</i> אמא שלי נזפה, כיבתה את הגז ונעלמה אל תוך הבית.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"></p><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhTN9NSTwl9YDj_YW4xRE6E2Q1jRPQsluA5Yuxg7GBBQcyqGah2Ln7sF8UdUltNR0LwMZqhFI_wSx84iccyDLaoymfVMhtJ6F9RxQ2LhL2IVGiP6Z2nukGHUUDUOoROJnEDHJpMmJQj3a9PjN3PjzYw16kkcd7tTURlkEf5vqS1xGyOJIm-Pw/s1792/Firefly_Futuristic+air%20defense%20system%20that%20utilizes%20laser%20directed-energy%20and%20got%20a%20considerable%20lens%20to%20protect%20from%20mosquitos%20and%20shoot%20a%20laser%20at%20them%20with%20plenty%20of%20mosquitos%20around_art_45310.jpg" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1024" data-original-width="1792" height="229" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhTN9NSTwl9YDj_YW4xRE6E2Q1jRPQsluA5Yuxg7GBBQcyqGah2Ln7sF8UdUltNR0LwMZqhFI_wSx84iccyDLaoymfVMhtJ6F9RxQ2LhL2IVGiP6Z2nukGHUUDUOoROJnEDHJpMmJQj3a9PjN3PjzYw16kkcd7tTURlkEf5vqS1xGyOJIm-Pw/w400-h229/Firefly_Futuristic+air%20defense%20system%20that%20utilizes%20laser%20directed-energy%20and%20got%20a%20considerable%20lens%20to%20protect%20from%20mosquitos%20and%20shoot%20a%20laser%20at%20them%20with%20plenty%20of%20mosquitos%20around_art_45310.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span style="font-family: Open Sans;"><i>מיירט יתושים באמצעות לייזר - עפ"י <a href="https://firefly.adobe.com/">גחלילית </a>בטא של אדובי</i></span></td></tr></tbody></table><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"אבא, איך עשית את זה?"</i><o:p></o:p></span></span><p></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"אווו, זה סודי ביותר"</i> אבא שלי חייך.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"נו, אבא"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"זה <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%9F_%D7%90%D7%95%D7%A8">אַיְירוֹן־בִּים</a> האבטיפוס של המיירט לייזר נגד רקטות, עשיתי לו קצת שינויים כי בכל זאת זה נגד זבובים אבל איזה פצצה? הא?"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE"><i>"כן..."</i></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">הבטתי בחלקי הזבוב שנחו על הרצפה בזמן שמספר יתושים ניסו לחדור לביתנו המבוצר. העדשה זזה במהירות והורידה את שלושתם, אחד הצליח לחדור מספר סנטימטרים אל תוך הבית והלייזר שחרך אותו פגע בספה שהחלה לעשן.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><i><span lang="HE">"אוי שיט"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span></i><span lang="HE">אבא שלי פלט, זינק אל הספה והיכה את החור המעשן עם כף יד חשופה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"פששששש"</i> ארוך ומכובד עוד יותר נפלט לי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"אני צריך לפתור את זה עדיין, אז אל תגלה לאמא"</i> הוא אמר והתיישב על הכיסא עם הטאבלט המזויין.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"מה תיתן לי?"</i> עניתי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"אתה סוחט אותי?"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"זה חג, מגיעה לי איזו מתנה לא?"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"מה אתה רוצה?"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"שלוש שעות מסכים ביום כמו נהוראי"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"שעתיים"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"סגור"</i><o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><b>***</b><o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><i style="font-family: &quot;Open Sans&quot;;">"מה זה?"</i></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">נהוראי ותהל־אל עמדו בחצר מול המיירט יתושים. אבא ישב עדיין על הכיסא ותיקתק בטאבלט.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"זה הרשת נגד יתושים החדשה שלנו"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"אבא שוב אתה עם השטויות שלך?"</i> נהוראי זרק ונכנס פנימה במהירות, העדשה של המיירט זזה אבל לא יותר מזה. אחרי נהוראי התקרב דַּבּוּר מסוקס במיוחד, נהוראי הסתובב אליו ותהל־אל התרחקה מהפתח. קרן לייזר פילחה את הדבור בעודו ממשיך לפרפר. היא עקבה אחריו וירתה עוד מספר קרניים עד שהדבור השפיל מבטו וקרס אל הרצפה מעושן ובגוש אחד. היה לו ריח של שיער שרוף כמו שיש כשמנסים להדליק סיגריה ונשרפות הגבות, לא משנה איך אני יודע.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">תהל־אל צווחה מהחצר בזמן שעיניו של נהוראי נפקחו והוא פלט <i>"ואוו.."</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"אבא! מה אתה עושה, אני רוצה להיכנס הביתה! תכבה את זה"</i> תהל־אל יבבה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"זה לא יעשה לך כלום, זה עובד רק על חרקים מעופפים בגודל של עד שלושה סנטימטרים" </i>אבא ניסה להרגיע אותה. הוא הניח את הטאבלט על הכיסא ויצא ונכנס מספר פעמים להראות לה שכלום לא קורה. היא ניגשה באיטיות אל מפתן הדלת ואז רצה פנימה לחדר שלה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"משפחה משוגעת!"</i> נשמע מהחדר. אבא הביט על קיר הסלון וגירד בראשו. נקודות ופסים של חריכה עיטרו את הקיר.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"תחזיר לי את הטלפון"</i> צרחתי על נהוראי אבל הוא אחז לי בכתף עם יד ישרה כדי שאהיה הכי רחוק ממנו שאפשר והושיט את ידו השנייה עם הטלפון שלי הרחק אל הצד הנגדי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"שלוש שעות ועשרים וארבע דקות של מסך רק היום, ילד"</i> הוא קרא מהטלפון וחייך, <i>"זו חריגה של שעתיים ועשרים וארבע דקות"</i>.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE"><i>"אבא הרשה לי"</i></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">לי צעקתי עליו ונפנפתי בידיי, ניסיתי לפגוע בו אבל הידיים שלו ארוכות משלי, הוא גם גבוה ממני בראש אבל אני אעקוף אותו עוד כמה שנים, אני בטוח.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><i><span lang="HE">"אבא?</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span></i><span lang="HE"><i>הסכמת לו יותר שעות מסך מלי?"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"לא"</i> אבא היתמם.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"הוא כן, הוא הסכים לי"</i> צווחתי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"הסכמתי לו שעתיים"</i> אבא שלי התנצל.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"אז אחד, אתה עדיין בחריגה של שעה ועשרים וארבע דקות. ושניים – מה איתי?"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"אתה גם יכול שעתיים"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"מה שעתיים, מגיע לי שלוש כבר עכשיו!"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"טוב, אז ארבע"</i> אבא נכנע ונהוראי חייך ודחף את הטלפון שלי לכיס של הג'ינס שלו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"תביא את זה"</i> סיננתי וניסיתי לחלץ את הטלפון שלי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"אתה סיימת להיום, תקבל אותו מחר"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"אבא!!"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><b>***</b><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">אבא קדח עוד חורים בקיר והכניס את המיירט פנימה כדי שהלייזר ששורף את היתושים יירט החוצה לחצר כי הוא לא רוצה להסתבך עם אמא שלי ולשרוף את הסלון. אחרי זה הוא הלך להתקלח אז לקחתי את הטאבלט הצבאי המזוין ובדקתי אם יש בו משחקים שהם לא משחקי קלפים מחורבנים אבל לא היו אז נכנסתי לַ<b>אָפּ</b>(ליקציה) של המיירט.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">מה אני אגיד לכם, יותר טוב מ<b>קול־אוף־דיוטי</b>, נשכבתי על הספה, דחפתי את הטאבלט המזויין מתחת לכרית ופרצתי ב<b>שנ</b>(ת)<b>צ</b>(והריים).<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><b>***</b><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">כשהתעוררתי ההורים שלי שתו קפה במטבח, כבר היה <b>אח</b>(ר)<b>הצ</b>(והריים) ונהיה קריר אז היתושים הפסיקו להישרף על המפתן, אבל עדיין לא היה חשוך מספיק כדי שהם ינסו להתקרב למנורות. הבית אשכרא היה קטלן יתושים ענקי. נמתחתי על הספה והנחתי ידיים מאחורי הראש. תוּלָה החתולה הסתובבה בסלון. הרשת נגד יתושים שהייתה גם נגד החתולים לא הייתה שם יותר.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"צ'וּפִּי תוציא אותה החוצה"</i> אמא שלי ביקשה ואני נמתחתי שוב.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"נו, צ'ופּ, אני לא רוצה שהיא תלכלך לי את הבית לפני החג"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"טוב, אמא"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">שלפתי את הטאבלט מתחת לכרית כיוונתי את המיירט אל תוּלה ופיצ'שש... יירטתי לה שיערת שפם אחת. היא צווחה, נעצרה והביטה לכל הכיוונים בשיניים חשופות. פיצ'שש... עוד שפמנון נשר לריצפה ותוּלה ברחה החוצה בריצה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"מה אתה עושה?"</i> אבא שלי חקר.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"כלום"</i> חייכתי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"זה לא משחק"</i> אבא שלי קם וחטף ממני את הטאבלט הממוגן המזויין.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><i><span lang="HE">"מה עשית?</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">מה הסיסמא?</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span></i><span lang="HE"><i>למה הכנסת סיסמא?"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"אני רוצה את הטלפון שלי בחזרה"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"הוא לא אצלי, מה הסיסמא"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"אני יודע שהוא לא אצלך, הוא אצל נהוראי"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><i><span lang="HE">"נהוראי"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span></i><span lang="HE">אבא שלי צעק מספר פעמים עד שנהוראי הגיח מהחדר.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"תביא את הטלפון של אחיך"</i> אבא פקד עליו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"מה פתאום, הוא חרג מהשעות שלו"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"תפסיק להתווכח ותביא את הטלפון"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"לא! בגיל שלו הירשתם לי רק שעה ביום, זה לא פייר שהוא מקבל טלפון בלי הגבלה!"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"לא קשור פייר עכשיו, תביא ת'טלפון"</i> אבא ניסה שוב והשליך עלי את הטאבלט הממוגן המזויין, <i>"תפתח אותו, הוא יחזיר לך את הטלפון אני אדאג לזה"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">נהוראי התעלם וניגש למטבח. הוא הוציא מיץ תפוזים מהמקרר ומזג לכוס. פיצ'שש... הכוס התנפצה על השיש. נהוראי צרח והתכופף להסתתר מאחורי האי שבמטבח.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"מה אתה עושה?"</i> אמא צווחה עליו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"זה לא אני, זה החרא המזויין נגד יתושים של אבא"</i> נהוראי צעק מאחורי האי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"שאול! מה לעזאזל?"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"צ'ופי! תכבה את זה!"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"הטלפון שלי</i>"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"נהוראי, תביא לו את הטלפון שלו"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"לא!"</i> נהוראי צעק <i>"לא רק שלא תקבל את הטלפון שלך, אני אשבור אותו ואז אשבור לך גם את העצמות!"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">התיישבתי על הקצה של הספה, מתחתי את הצוואר ופיצ'שש... הקרן פילחה את השיש מאחורי נהוראי ופִּיצְלֶחַה כמה צנצנות.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"צ'ופי! תיזהר על המטבח שלי!"</i> אמא צעקה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE"><i>"תגיד לאבא איפה הטלפון שלי ושהוא יביא אותו, אתה לא זז מטר"</i></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">פקדתי על האח הדפוק שלי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">אבא שלי ניגש לחדר והביא את הטלפון לפי ההוראות של נהוראי. כשהוא ניסה להתקרב אלי פיצ'שש... שיגרתי צמד קרניים ליד הרגליים שלו והוא התחיל לקפץ.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"מה אתה עושה?"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"אל תתקרב, זרוק את המכשיר לספה"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הוא זרק את הטלפון שלי לספה, פתחתי אותו, סנכרנתי אותו אל הטאבלט המזויין והפעלתי את הזיהוי פנים של ה<b>אפ</b>(ליקציה) של התמונות ואת השליטה הקולית.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"אַיְירוֹן־בִּים חרוך את נהוראי!"</i> קראתי והמיירט החל להסתובב.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">נהוראי צעק מאחורי האי <i>"בן זונה! אבא, תגיד לו שיפסיק, הוא מנסה להרוג אותי!"</i></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"נהוראי! איך אתה מדבר?" </i>אמא נזפה בו והוא</span></span><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;;">&nbsp;הרים מעט את הראש כדי להציץ.&nbsp;</span><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;;">פיצ'שש... קרן בודדת פגעה לו במצח ועשתה לו כוויה קטנה.</span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE"><i>"הוא ירה בי! אמא! הבן זונה ירה בי!"</i></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">ואז הוא התחיל לבכות כמו ילד קטן.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"צ'ופי תפסיק עם זה מיד!" </i>אמא צעקה עלי וניגשה לספה, <i>"אם אתה מיירט אותי אני הורגת אותך!"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"אַיְירוֹן־בִּים פוצץ את הוואזה של סבתא!"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"לא!" </i>אמא נעצרה <i>"לא את הוואזה המזויינת של סבתא, היא עוברת בירושה כבר מאתיים שנה"</i> היא לקחה צעד אחורה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"אַיְירוֹן־בִּים חדל! חדל!"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"אין לי כח למשפחה הזאת"</i> אמא סיננה, <i>"מה אתה רוצה?"</i>&nbsp;היא נעמדה בסלון עם שתי ידיים על המותניים.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"טלפון בלי הגבלה, ואני מבריז מהארוחת חג"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"אבל דודה מרים..."</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"אני נשאר בבית, לא סובל לא את האוכל של דודה מרים ולא את דודה מרים"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"ומה אני אגיד לה?"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"שאני חולה"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"ומה תאכל?"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"יש שניצלים במקפיא שבמחסן"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"אבל זה חמץ!"</i> אמא שלי נשמה עמוק. <i>"אני לא רוצה לדעת"</i> הסתובבה וקראה <i>"חמש דקות כולכם באוטו. שאול תביא את הקציצות"</i> והלכה להתארגן חדר.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"גם אני רוצה להישאר בבית"</i> תהל־אל זרקה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><i>"אַיְירוֹן־בִּים חרוך את תהל־אל!"</i> ציוותי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">היא ברחה לפני שהמיירט הסתובב אליה, וצרחה מהחדר <i>"אחים קטנים זה חרא"</i><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><b>***</b><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">עליתי שלב ב<b>קול־אוף­־דיוטי </b>אז חג שמח </span><span dir="LTR">😊</span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"></span></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhws8NxrOFpPjR9CMgVS4oaBdLdbu_NAwGbYUg5S5vounUWfEv26m3TRuqhlnw94sIBSFPY30tXYEN3bQWYtJ3GvvO6jIXnuDkZwNj_CVhCWHOtHdf51Y4VQXGK0C_gQJL3Gj3diZI9IwZctdrPKJTiub19yufS7pB3YvmXVi4i8hNvs7fFow/s1792/Firefly_A+2000s%20family%20house%20with%20people%20with%20a%20futuristic%20laser%20defense%20system%20installed%20in%20an%20entrance%20of%20the%20house%20that%20shoots%20laser%20beams%20at%20mosquitos.%20with%20mosquitos%20and%20laser%20beams_art_94936.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1024" data-original-width="1792" height="229" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhws8NxrOFpPjR9CMgVS4oaBdLdbu_NAwGbYUg5S5vounUWfEv26m3TRuqhlnw94sIBSFPY30tXYEN3bQWYtJ3GvvO6jIXnuDkZwNj_CVhCWHOtHdf51Y4VQXGK0C_gQJL3Gj3diZI9IwZctdrPKJTiub19yufS7pB3YvmXVi4i8hNvs7fFow/w400-h229/Firefly_A+2000s%20family%20house%20with%20people%20with%20a%20futuristic%20laser%20defense%20system%20installed%20in%20an%20entrance%20of%20the%20house%20that%20shoots%20laser%20beams%20at%20mosquitos.%20with%20mosquitos%20and%20laser%20beams_art_94936.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><i>בית עם מיירט יתושים בלייזר עפ"י <a href="https://firefly.adobe.com/">גחלילית </a>של אדובי</i></td></tr></tbody></table><span style="font-family: Open Sans;"><br /><div dir="rtl" style="font-family: &quot;Times New Roman&quot;; text-align: right;"><span face="&quot;helvetica&quot; , &quot;arial&quot; , sans-serif" style="color: #1d2129;"><span style="background-color: white; font-size: 14px; line-height: 18px; white-space: pre-wrap;"><br /></span></span></div><div class="separator" style="clear: both; font-family: &quot;Times New Roman&quot;; text-align: center;"><a href="https://www.amazon.com/dp/B09PHF7KRV" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="480" data-original-width="640" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjSnFAitkNueMjzE6JzbvRJYsIhgaRXrMnB9ItmKNR_ne9J_1r9jy1V5qIsA-ateFiTYx_Z9abDWWRYVJJ60xQPEPJqNAtgRdeFkXTm3Tnvi_dwJ6XZNCIBH_RXGWczOn0p1BHAjmcl8MLxbmITZixZNcFy4DrvKKIgs7deyuh0X_lXDSYO4w/w320-h240/%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%95%D7%9F.jpg" width="320" /></a></div><span dir="LTR"><br /></span></span><p></p><p></p>Dror Milerhttp://www.blogger.com/profile/00787318724982223261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8373653.post-11710331655163234642023-02-16T16:59:00.006+02:002023-05-18T10:12:41.271+03:00<div class="x11i5rnm xat24cr x1mh8g0r x1vvkbs xdj266r x126k92a" style="background-color: white; font-family: &quot;Segoe UI Historic&quot;, &quot;Segoe UI&quot;, Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 15px; margin: 0px; overflow-wrap: break-word; white-space: pre-wrap;"><div dir="auto" style="font-family: inherit; text-align: start;"><i><span style="color: #666666;">אחרי ביטול חוק ההתנתקות בצפון השומרון ולפני שמבטלים את חוק ההתנתקות מעזה, הנה זיכרון קטן מהרצועה - התפרסם במקור כסדרת ציוצים <blockquote class="twitter-tweet"><p dir="rtl" lang="iw">1. אם כבר חוזרים לעזה, אני רוצה לספר לכםן על הקו האחרון שלי בין דצמבר 98 למרץ 99 במוצב גירית (אני חושב, אם אני זוכר נכון, היה גם טרמית וחרדון ושאר חיות מוזרות)<br />אבל קודם דיסקליימר – השירות שלי היה רגוע, אמנם הארץ סערה אבל הגדוד שלי באותן שנים הצליח להיות תמיד במקום השקט ביותר &gt;&gt;</p>— Dror Herr Miler 🏳️‍🌈 🟣 (@drormiler) <a href="https://twitter.com/drormiler/status/1625918711214362625?ref_src=twsrc%5Etfw">February 15, 2023</a></blockquote></span></i></div><div dir="auto" style="font-family: inherit; text-align: start;"><span style="background-color: transparent; font-family: &quot;Open Sans&quot;; text-align: left;">אם כבר חוזרים <b>לעזה</b>, אני רוצה לספר לכםן על הקו האחרון שלי בין דצמבר 98 למרץ 99 במוצב גירית (אני חושב, אם אני זוכר נכון, היה גם טרמית וחרדון ושאר חיות מוזרות)</span><span style="color: #050505;"> </span></div></div><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><b> אבל קודם דיסקליימר</b> – השירות שלי היה רגוע, אמנם הארץ סערה אבל הגדוד שלי באותן שנים הצליח להיות תמיד במקום השקט ביותר ולא משנה לאן זרקו אותנו, שכם אחרי קבר יוסף, חברון בפינוי, רותם על קו אדום בלבנון. במקסימום קצת אבנים או פצמ"רים, ואף אחד מהגדוד לא נהרג בקרב.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"></span></p><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh5S-sXxtTlnO-xxAnejsgarhd7txioIIVWsOv5QH6M_MbDAmvDjDJlCzkZbxrAUmqQ5aYS4gmZc7Mb0shx4iwZeYgFl9pDLigeNYk3k6OpEIn9GFWXDfchVBj8Tz178QvH_CAoEHX6ihFWsTsC8yPIZbyNKASnsBbTlxOtGFKJP5XO73IBAg/s2048/film007.jpg" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="רבע מכח הסיור של המסייעת" border="0" data-original-height="2048" data-original-width="1323" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh5S-sXxtTlnO-xxAnejsgarhd7txioIIVWsOv5QH6M_MbDAmvDjDJlCzkZbxrAUmqQ5aYS4gmZc7Mb0shx4iwZeYgFl9pDLigeNYk3k6OpEIn9GFWXDfchVBj8Tz178QvH_CAoEHX6ihFWsTsC8yPIZbyNKASnsBbTlxOtGFKJP5XO73IBAg/w207-h320/film007.jpg" title="רבע מכח הסיור של המסייעת" width="207" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span face="&quot;Segoe UI Historic&quot;, &quot;Segoe UI&quot;, Helvetica, Arial, sans-serif" style="background-color: white; color: #050505; font-size: 15px; text-align: start;">רבע מכח הסיור של המסייעת</span></td></tr></tbody></table><p></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">הייתי <b>סמל מחלקת סיור</b> והמ"פ היה מגיע לפלוגה פעם בחודש במקרה הגרוע, במקרה הטוב בכלל לא. חלק מקצינים השתחררו וחדשים הגיעו ויצאו לקורסי מקצועות או משהו, בקיצור פיקדנו על עצמנו שזה במסייעת סדום ועמורה ובוקה ומבולקה. ביבי היה ראש ממשלה, סיורים משותפים עם הרשות הפלסטינית, קפה ערבי אמיתי בנקודות החיכוך, חיילים שמתפלחים לשדה התעופה בדהניה להביא חומוס, פלסטינים עם טרקטור שמחלצים ג'יפים צה"ליים מהחולות הטובעניים של המואסי, טיולים על החוף של עזה, צעקות בוקר טוב לחיילים המצרים במגדלים מעבר לפילדלפי, בקיצור גבעת חלפון, בלי לחפש את הים, כי הוא פשוט שם.</span><span dir="LTR"><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><b>באחד הלילות המשעממים ביותר</b> בתחילת הקו לקחתי צבע שחור וכתבתי על קיר הבטונדות האינסופי של ציר פילדפי <b>יום יבוא והשמש תזרח ואני אהיה אזרח – מסייעת 932 גרניט</b>, וגם את סמל המסייעת באותה תקופה שהיה זין עם שמש זורחת מעליו. הקדשתי בטונדה לכל אות, רוחב של בטונדה הוא מטר והגובה שלה משתנה בין 3 ל-9, תלוי. הגרפיטי המהולל שלי נפרש ממוצב טרמית ולאורך 53 בטונדות לכיוון דרום. והחיים הצבאיים נמשכו כסדרן.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">עוברים שלושה פלוס חודשים, <b>כמה ימים לפני חופשת השחרור</b> (שהחיינו והגיענו וכו'...) המ"פ מזמין אותי לשיחה דחופה כשאני בסיור! כבודי נכנס למוצב ואז למשרד מ"פ [צעקות] ברמה של הקראוון רועד וחלקי אסבסט נופלים מהתקרה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"החיילים שלך מציירים על בטונדות בסיור מבצעי?</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">למה אין משמעת בפלוגה? מה זה הבית זונות הזה..."<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">בשיא המעופפות אני שואל אותו <b>"על מה אתה מדבר?"</b><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">בקיצור היה בסיור עם מפקד האוגדה שצעק על המח"ט שצעק על המג"ד שצעק עליו ועכשיו הוא צועק עלי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"תמצא לי מי שעשה את זה!"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span lang="HE">"מה מי?</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span></b><span lang="HE"><b>אני עשיתי את זה"</b><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הייתה שתיקה קצרה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"מה אתה חושב שאתה עושה?</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>&nbsp;מצייר זין על בטונדות של הצבא, מסגיר למצרים את השם של היחידה... ועוד כהנה וכהנה צעקות.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">כשנרגע אמרתי לו "זה שם כבר שלושה וחצי חודשים, עשיתי את זה בתחילת הקו, אם היית בסביבה היית יודע"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">לא היה לו מה להגיד, הוא היה אולי פעמיים במוצב ועוד פעם אחת בפילדלפי *<b>אחרי</b>* שחטף צעקות.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">וכך ביליתי את לילי האחרון בצבא ההגנה לישראל בצביעת בטונדות על ציר פילדפי בואכה פתחת רפיח עם שני חיילים שלי שמאבטחים (ישנים) בג'יפ, ממש ילד הקראטה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">בברכת "הו שארם א-שייח חזרנו אלייך שנית..." לכולכםן<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><b>#סוף #למההתגייסתי</b></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"></span></span></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://www.amazon.com/dp/B09PHF7KRV" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="480" data-original-width="640" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjSnFAitkNueMjzE6JzbvRJYsIhgaRXrMnB9ItmKNR_ne9J_1r9jy1V5qIsA-ateFiTYx_Z9abDWWRYVJJ60xQPEPJqNAtgRdeFkXTm3Tnvi_dwJ6XZNCIBH_RXGWczOn0p1BHAjmcl8MLxbmITZixZNcFy4DrvKKIgs7deyuh0X_lXDSYO4w/w320-h240/%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%95%D7%9F.jpg" width="320" /></a></div>Dror Milerhttp://www.blogger.com/profile/00787318724982223261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8373653.post-51061982754619322262023-01-25T17:16:00.001+02:002023-05-18T10:13:06.190+03:00<p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;">&nbsp;<span lang="HE" style="text-align: left;">לפני שאתם מבטלים בבוז את הגל החדש של אמנות מלאכותית, קחו רגע ונסו בעצמכם. זו ההתפתחות המשמעותית ביותר בעולם האומנות מאז ה-</span></span><span style="--tw-border-spacing-x: 0; --tw-border-spacing-y: 0; --tw-ring-color: rgb(59 130 246 / 0.5); --tw-ring-offset-color: #fff; --tw-ring-offset-shadow: 0 0 #0000; --tw-ring-offset-width: 0px; --tw-ring-shadow: 0 0 #0000; --tw-rotate: 0; --tw-scale-x: 1; --tw-scale-y: 1; --tw-scroll-snap-strictness: proximity; --tw-shadow-colored: 0 0 #0000; --tw-shadow: 0 0 #0000; --tw-skew-x: 0; --tw-skew-y: 0; --tw-translate-x: 0; --tw-translate-y: 0; background-color: white; color: #202122; font-size: 14px;"><span style="font-family: Open Sans;">Readymade</span></span><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE" style="text-align: left;">&nbsp;המחורבן. הבינה המלאכותית הולכת לשנות את האומנות של כולנו. חלקנו נוכנס לנפטלין ויבואו לבקר את הצנצנת שלנו מדי פעם, חלקנו נפרוש ונלך לעבוד בבנק. אבל חלקנו יצטרפו לגל וירכבו עליו.</span></span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"></span></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhFLjlX6Yg4NR-OuOxny8PCvdyoPmUPoglBg39QYcy9siCI5g6MsWh7f8sR-CmgKndO223_wzOhawUMsL--6gGuJYMX1DRn0Lc9MSIqwSAkxyHkT4uTmov8jQO0bZ14rahlKshvy8fOujWJz_0-2G0UgVObrfRMF5yjkvtfDKvU2iz0FvNFjg/s1024/dall-e-2.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1024" data-original-width="1024" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhFLjlX6Yg4NR-OuOxny8PCvdyoPmUPoglBg39QYcy9siCI5g6MsWh7f8sR-CmgKndO223_wzOhawUMsL--6gGuJYMX1DRn0Lc9MSIqwSAkxyHkT4uTmov8jQO0bZ14rahlKshvy8fOujWJz_0-2G0UgVObrfRMF5yjkvtfDKvU2iz0FvNFjg/w400-h400/dall-e-2.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">אומן מתוסכל בוכה מול אמנות של בינה מלאכותית / AI by DALL-E-2</td></tr></tbody></table><p></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">אני רוצה להשליך את הבינה על תהליכים שעבר עולם הצילום מתחילת שנות האלפיים</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">כמו שאני חוויתי אותם. התחלתי ללמוד קולנוע ב-2004 במסלול הנדסאים ב<a href="http://thfs.co.il/" target="_blank">ביתהספר לקולנוע וטלוויזיה בתל חי</a>. המחשבים הביתיים היו חלשים מדי לעריכת וידאו, המצלמות היו יקרות מדי, וכדי ליצור משהו ברמה סבירה היה צריך צוות של אנשי מקצוע.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">גם למחשבי העריכה היה קשה להתמודד עם שעות של חומרי גלם והיינו דוגמים את הצילומים מקלטות עם פס מגנטי לכונן קשיח <a href="https://youtu.be/O6CdLNypIns" target="_blank">באיכות ירודה</a> ובסוף העריכה דוגמים מחדש רק את החלקים שהשתמשנו בהם, כי הכוננים היו קטנים מכדי להכיל את כל חומרי הגלם <a href="https://youtu.be/lYjbLMphfaM" target="_blank">באיכות מלאה</a>.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">התקופה הזו הייתה פריחתם של מסלולי הקולנוע הטכנולוגיים בישראל, היה בזה קסם. קסם שאפשר לעשות רק במסגרת מתוקצבת עם עוד אנשים וציוד יקר.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">ב-2006 קניתי מצלמת סטילס דיגיטלית ראשונה והתחלתי לעבוד כצלם. עידן הרשתות החברתיות התחיל והאפשרות לשתף תמונות העלתה את הצורך בצלמים, שעד לאותה תקופה היו מצלמים בעיקר לחומרים מודפסים, עיתונים ופרסומים אחרים.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">במלחמת לבנון השנייה נתקלתי לראשונה בצלם שסחב מחשב נייד וסטיק של אינטרנט אלחוטי סלולרי, הוא פשוט רץ עם מצלמה ביד אחת ולפטופ פתוח ביד השנייה <span style="mso-spacerun: yes;">&nbsp;</span>– עידן חדש.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">צילום דיגיטלי הפך לסטנדרט ודחק את הפילם. מאגרי תמונות בתשלום ברשת החלו לצוץ ומחיר של תמונה בהתחלה היה מאות שקלים. מאגרים היו נפוצים גם לפני, אבל לא ברשת. כשעבדתי כמעצב גרפי בבית דפוס ב-2002 אמנם היה כבר גוגל אבל עדיין השתמשנו בספרים מודפסים של קליפ-ארט ודיסקים תואמים עם העיצובים עצמם.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;"><span lang="HE"></span></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj-FLpLsEEZ8PcwNzscFRC3koZA_50aJM3dAglI_wiDup3bsuW6Ia4cadxn0NJu9e6gfPUpyCT4C_HMD_vrM540SoGpVcu0I8qmnmtOmcGyBKv1BdsmD5zyqS-AlE2aSFf_uU7EOJilsECdJzDkol96FGGsil4RWHhiW-emcl-7J12lY52bxQ/s894/Frustrated%20artist%20cries%20in%20front%20of%20artificial%20intelligence%20art%20dreamup_creation_by_drormiler_dfnl2f8-pre.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="894" data-original-width="894" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj-FLpLsEEZ8PcwNzscFRC3koZA_50aJM3dAglI_wiDup3bsuW6Ia4cadxn0NJu9e6gfPUpyCT4C_HMD_vrM540SoGpVcu0I8qmnmtOmcGyBKv1BdsmD5zyqS-AlE2aSFf_uU7EOJilsECdJzDkol96FGGsil4RWHhiW-emcl-7J12lY52bxQ/w400-h400/Frustrated%20artist%20cries%20in%20front%20of%20artificial%20intelligence%20art%20dreamup_creation_by_drormiler_dfnl2f8-pre.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span style="font-family: Open Sans;">אומן מתוסכל בוכה מול אמנות של בינה מלאכותית / AI by Deviantart Dreamup</span></td></tr></tbody></table><p></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">עם התפתחות המצלמות בטלפון וכניסת האינטרנט הסלולרי – משקל התמונות של הצלמים ברשת פחת והצילומים מהטלפון פרחו, השיא היה כניסת <a href="https://www.instagram.com/drormilerstudio/" target="_blank">אינסטגרם</a>. פרט לרעיון של רשת מבוססת ויז'ואל ולא טקסט, אינסטגרם הגיעה עם סט של אפקטים שהעמיד את פוטושופ בפינה עם הפנים לפח.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">יתרונות של צלם שיודע לצלם תמונה ולעבד אותה למשהו אחר וייחודי התאדו בתוך הסייברספייס. לא צריך איש מקצוע כדי ליצור תמונה שנראית כמו משנות ה-20 של המאה הקודמת או משנות ה-20 של המאה הבאה. יש אפקט לשקיעה ולזריחה ואפילו להסרת קמטים.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">אני זוכר שחבר צלם התבכיין שכל האפקטים שהוא בנה בפוטושופ והשתמש בהם לתמונות לא שווים כלום כי כולם עושים את זה בלחיצה אחת באינסטגרם.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הצורך בצלם מקצועי ירד, מחירי התמונות במאגרים ברשת צנחו לדולרים בודדים וצלמי סטילס החלו לנוע לכיוון הוידאו שהצליח עדיין לשמור על יתרון טכנולוגי על הסמארטפון.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">אך לא לאורך זמן, הוידאו השתפר פלאים ואחריו הסאונד והטכנולוגיה, היום עם טלפון ומיקרופון אלחוטי בכמה מאות שקלים יוצרים תוכן ב- </span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>4K</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> בשילוב רחפן ואנימציה ולא רק שלא צריך איש מקצוע בשביל זה – כולם יכולים להיות אנשי מקצוע בעצמם. המסלולים הטכנולוגיים ללימוד קולנוע נסגרו כמעט כולם ובמקומם צצו מסלולים עיוניים אקדמיים מצד אחד וקורסים מקוונים קצרים מהצד השני.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">חלק מהעבודות שהייתי עושה כצלם התאדו, כל דובר/ת עם טלפון עושים עבודה יותר טובה ומשדרים בחי לכל עבר. תמונה כבר לא צריכה להיות מדויקת, היא צריכה להיות <b>*עכשיו*</b> והיא חיה לכמה שברירי שנייה עד שמחליקים אותה הלאה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">ואז הגיעה הקורונה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">בעצם הקורונה דחפה את האנשים שנמנעו מטכנולוגיה היישר אל זרועותיה הפתוחות. אמא שלי בגיל 70 לקחה <a href="https://www.youtube.com/@AmirNir" target="_blank">שיעורים אונליין בזוםדרך המחשב הנייד</a>, הטאבלט שלה והסמארטפון. שיחות מרובות משתתפים עם הדודות והסבים וחצי עולם בערבי חג הביאו את הקדמה וייתרו את הצלם.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">עדיין יש נישות של צילום אבל חלק גדול מהשוק נעלם. ככה זה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">ומה הקשר לבינה?<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">אני חושב שזה נפלא! הראתי לאחותי את </span><a href="https://midjourney.com/" target="_blank"><span dir="LTR">Midjourney</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span></a><span lang="HE"><a href="https://midjourney.com/" target="_blank"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> </a>והיא התחילה לשחק עם זה ולהוציא כל מיני תמונות של יוגה ומח ושילובים אחרים. עד היום היא הייתה סוחבת אותי לצלם אותה בכל מיני תנוחות יוגה ברחבי הגליל, אבל עכשיו היא יכולה לשגע את הבינה במקום!<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">ולא רק היא. אני חושב שהבינה הזו תחליש את מאגרי התמונות, תפגע במאיירים ותיתן כלים לכל אחד ואחת להפוך את הדמיון שלהם למציאות. איורים בעיתונות או צילום-אילוסטרציה יפנו את מקומם לבינה מלאכותית. ה<a href="https://chat.openai.com/chat" target="_blank">צ'אט </a></span><span dir="LTR"><a href="https://chat.openai.com/chat" target="_blank">GPT</a></span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> יסכם את המאמר, ה </span><span dir="LTR"><a href="https://openai.com/dall-e-2/" target="_blank">DALL-E-2</a></span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> יכין מהסיכום איורים או תמונות והיי הופ יש כתבה!<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">לא צריך יותר מאגרי תמונות כדי להוסיף תמונה לפוסט בבלוג.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">לא צריך צוות חשיבה לצילום השער של העיתון, נבקש גרסאות מהבינה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">לא צריך יותר חבר שיודע לצייר שיכין לי סקיצה לקעקוע.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">לא צריך מעצבים גרפיים לעבודות פשוטות.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">הבינה הזו כיום היא קצת מה שהסוריאליסטים הביאו לעולם האמנות, הם לקחו חלקים מציאותיים מהיומיום וחיברו אותם למשהו אחר, אז אפשר להגיד שאנחנו בתקופה הסוריאליסטית של הבינה המלאכותית. אבל היא תשתפר ותפרח מהסוריאליזם אל הריאליזם. כבר היום חלק מהערים הגדולות בגוגל מפות ממודלות לרמת ה-</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>3D</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> והן תשתפרנה לכדי:<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right: 0.5in; text-align: right;"><i><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">בינה? את יכולה לייצר תמונה שלי משקיף על ניו-יורק ב-11 בספטמבר בדיוק כשמטוס פוגע בבנייני התאומים? את יכולה ליצור את זה בוידאו? אני יכול לקבל את זה מרחפן שעובר מעלי ומתייצב על קו הרקיע?<o:p></o:p></span></span></i></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">וכנראה שלא אני אעשה את זה אלא ילדה בת 12 שתצטרך סרטון כניסה לבת-מצווה.<o:p></o:p></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;"><span lang="HE"></span></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjDHprNQ2R1gSIVSDH-4XhUNTcQ8aB3wk2QriVRrRc3fgfaKpQ1qmj9nmr5tQazZRn815ygcbQJxNXfAr4Rotn8MHmrv_8zUI1oVbxrdanVHrnC6IH5r55Ja-gjxAdAsS7me3pHIa9ir4OWzTOSblrAwbdJPXhtXE_ibijYDyAX8aKYFJ6wfw/s1024/dall%20e%202.png" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1024" data-original-width="1024" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjDHprNQ2R1gSIVSDH-4XhUNTcQ8aB3wk2QriVRrRc3fgfaKpQ1qmj9nmr5tQazZRn815ygcbQJxNXfAr4Rotn8MHmrv_8zUI1oVbxrdanVHrnC6IH5r55Ja-gjxAdAsS7me3pHIa9ir4OWzTOSblrAwbdJPXhtXE_ibijYDyAX8aKYFJ6wfw/w400-h400/dall%20e%202.png" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;;">אומן מתוסכל בוכה מול אמנות של בינה מלאכותית / AI by</span><span style="font-family: Open Sans;">&nbsp;Midjourney</span></td></tr></tbody></table><p></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">אלה דברים קטנים אבל כל שלב כזה מייתר אנשים יצירתיים אמיתיים והם יאלצו להמציא את עצמם מחדש או ללכת לעבוד ברמי לוי. לימודים של מקצועות טכניים יצטמצמו והעבודות הקטנות שהיוו כניסה רכה למקצוע וצבירת ניסיון יתאיידו. לדעתי זה יצמצם את לומדי האומנות עוד יותר וידיר בעיקר עניים מללמוד מקצוע שאין בו עבודה. תפיסות עולם ודעות מגוונות שמרכיבות ומאתגרות את עולם האומנות לא יגיעו אליו יותר.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">התהליך הזה קיים מאז שאנשי מערות ציירו על קירות עד שבא מישהו עם כסף (או שוֹק של ממותה) וביקש שיציירו אותו, באותו רגע הוא הפך את האומנות שלהם למקצוע.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">דברים מתחילים כאוונגארד ממשיכים כמיינסטרים, עולים לרמה תעשייתית ומסיימים כנישה אמנותית.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">בתור אמן זה יהיה קשה. אבל כקהילת אמנים עברנו את זה בעבר. קרנו של הציור ירדה כשנכנס הצילום, אבל הציור נשאר כנישה אמנותית. צילום הפילם צנח כשנכנס הצילום הדיגיטלי אבל נשאר כנישה אמנותית. עולם הדפוס קרס כשהגיע האינטרנט אבל נשאר באמנות כענף שלם. גם האיור יקרוס ויישאר כנישה בעולם האמנות.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">אין כמעט אומנים שחיים רק מהאומנות, לכולם יש עוד עבודה. הם מלמדים, מעצבים, מאיירים, ועובדים במשהו יצירתי בשדה האומנותי שלהם. העבודות הקטנות שלהם יצטמצמו וייעלמו, ואיתן גם הסטודנטים לאומנות.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">לפני שאתם מתעצבנים ובזים לרעיון, ומתחילים עם טיעונים שיש אמנות ואמנים והם ימשיכו ליצור... אז כן, יש אמנות ואמנים והם ימשיכו ליצור אבל העבודות המזדמנות בתשלום והקהל הלכו למקום אחר. מי שיוצר בשביל עצמו או בשביל הכיף לא יעלם אבל מי שצריך קהל או עבודה יאלץ למצוא אותם במקום אחר עם אמנות אחרת.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">כאומנים העולם שלנו בקריסה, השפעה של האומנות הפלסטית נעלמה ועלינו להמציא משהו אחר. זה אתגר, זה חדש, בינה מלאכותית לא תצליח ליצור את זה מהקיים, זו משימה שלנו האומנים.</span><span dir="LTR"><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">בהצלחה.</span></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"></span></span></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://www.amazon.com/dp/B09PHF7KRV" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="480" data-original-width="640" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjSnFAitkNueMjzE6JzbvRJYsIhgaRXrMnB9ItmKNR_ne9J_1r9jy1V5qIsA-ateFiTYx_Z9abDWWRYVJJ60xQPEPJqNAtgRdeFkXTm3Tnvi_dwJ6XZNCIBH_RXGWczOn0p1BHAjmcl8MLxbmITZixZNcFy4DrvKKIgs7deyuh0X_lXDSYO4w/w320-h240/%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%95%D7%9F.jpg" width="320" /></a></div>Dror Milerhttp://www.blogger.com/profile/00787318724982223261noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-8373653.post-26492961296255739942022-12-27T10:46:00.003+02:002023-05-18T10:13:22.577+03:00<p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"></span></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhUAjUYTtXId64YT62EfCG6xEFaMmBcOohCJwOu-_2hza8JBvjI23iy9VvgA9L3Nldx-H4wxIiCWQ2ts0lvfQtaIiKnQ6unIbxldfT5Gb5hx2OYQBF36ZCNpwrxWETI2s0M09ShnAvYkJU48a0pNQ6CfRdywdWfZiEUb5_0TbjSi64BC_5_1A/s595/%D7%9E%D7%90%D7%91%D7%93-%D7%90%D7%99%D7%95%D7%A8-%D7%9C%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92.jpg" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="595" data-original-width="595" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhUAjUYTtXId64YT62EfCG6xEFaMmBcOohCJwOu-_2hza8JBvjI23iy9VvgA9L3Nldx-H4wxIiCWQ2ts0lvfQtaIiKnQ6unIbxldfT5Gb5hx2OYQBF36ZCNpwrxWETI2s0M09ShnAvYkJU48a0pNQ6CfRdywdWfZiEUb5_0TbjSi64BC_5_1A/w320-h320/%D7%9E%D7%90%D7%91%D7%93-%D7%90%D7%99%D7%95%D7%A8-%D7%9C%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92.jpg" width="320" /></a><span style="font-family: Open Sans;"></span></div><p></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE"><span style="color: #666666; font-size: x-small;"><i><a href="https://drive.google.com/file/d/1Uqit1HK-eWraMMZ_sI9vbrGtlD4YeGTG/view?usp=share_link">ePub לקוראי ספרים דיגיליים פה.</a></i></span><br /><br />"מה זה?", ג'וש הצביע על התוספת המלבנית בצבע ירוק זית שהייתה מחוברת לגג הטסלה החדשה שלו והפנה מבטו לסוכן המכוניות החלקלק שעמד לידו.</span><span dir="LTR"><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>"זה חובה על כל רכב חדש, זה בחוק"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"מה?</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">מה חוק?</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">מה זה?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"זה מאב"ד של הרלב"ד, חובת התקנה בכל רכב חדש החל מ 1.1.2023"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מאב"ד של הרלב"ד?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span lang="HE">"מ</span></b><span lang="HE">ערכת <b>א</b>כיפת <b>ב</b>טיחות ב<b>ד</b>רכים של ה<b>ר</b>שות ה<b>ל</b>אומית ל<b>ב</b>טיחות ב<b>ד</b>רכים, חובה על כל רכב חדש אומר לך"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אבל זה מכוער"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"חובה על כל רכב חדש אם אתה רוצה טסט וביטוח, גבר"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">ג'וש בהה ב<b>מאב"ד של הרלב"ד</b>, הקופסא הירוקה המכוערת רותכה על גג הטסלה האדומה החדשה שלו ושברה בצורה גסה את הקימורים העדינים שלה. כבל חשמל עבה יצא מהחלק האחורי של הקופסא הקיף מהצד את החלון ונכנס לחור בחלק האחורי של המכונית, ליד שקע הטעינה, תיקוני הצבע ליד החור באחוריים של הטסלה בוצעו בגוון שונה מהאדום המטאלי של המכונית המושלמת.<b> </b>צמרמורת עברה בגבו של ג'וש, הפצע בישבנה של המכונית צרם לו יותר מהקופסא הירוקה שעל גגה, הוא מישש את חור הכניסה והרגיש את הדמעות בגרונו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מי עושה דבר כזה?" הוא פנה אל הסוכן בדיוק כשזה סיים לדחוף לפיו בורקס תפוח אדמה שמנוני וניגב את ידו במכנסייו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"הממשלה," הסוכן בלע את הבורקס, "זה מה יש אחי, זה מה יש"<o:p></o:p></span></span></p> <p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><b><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">***<o:p></o:p></span></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"סיימת עם העבודות שירות?" גבי פיזר סוכר על הקצף של ההפוך.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אתמול היה היום האחרון, ססעמק, סופסוף נגמר" ג'וש סינן.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"למה לא החלפת לקנס?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"היה גם קנס, 12,000 שקל"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"המוט איתות המזויין עולה 7000 שקל!"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מוט איתות?" גבי תהה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"תלשתי לה את המוט איתות"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"למה?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"הבת זונה לא אותתה באף פנייה, היא לא צריכה מוט איתות"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אמרת את זה לשופט?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"הוא לא השתכנע"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"נראה לי שאתה צריך פיצוי על עגמת נפש" גבי צחקק.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"פיציתי את עצמי"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"איך?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"קניתי טסלה"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לא נכון!" גבי סקר את המכוניות מחוץ לבית הקפה, ג'וש הצביע על אחת מהן.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה שמו לך על הגג, אחי?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"זה איזה משהו של בטיחות בדרכים, לא יודע, זה חובה"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">גבי הביט בטסלה דרך החלון של בית הקפה וצחק, הוא לגם מההפוך והעלה המצויר על הקצף עיטר את שפתו העליונה, גרגירי הסוכר נצנצו והוא ליקק את שפתיו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה זה עושה?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לא יודע, זה חובה וזה אמור להתחיל לעבוד בראשון בינואר"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אבל מה זה עושה?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לא יודע, זה סודי והם אמורים להשיק את זה ביום ראשון הראשון לראשון"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">גבי גיגל, אבל לא הצליח למצוא שום דבר משמעותי, הוא הקליט הודעה בוואטסאפ - "אחי, מה זה החרא הזה שמרתכים לגג של מכוניות חדשות, חבר קנה טסלה עם הגידול הזה ואף אחד לא יודע כלום" הוא הניח את הטלפון על השולחן וחזר להפוך.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"תשמע, זה מכוער"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אני יודע, והם פצעו את הכנף האחורית בשביל הכבל, איזו עבודה מחורבנת"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"למה לקחת? היית קונה דגם ישן בלי החרא הזה"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אי אפשר, כל העברת בעלות מחייבת התקנה של הדבר הזה. הם מתכננים להתקין כזה על כל רכב כדי לעבור טסט."<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מזל שיש לי אופנוע" גבי חייך ולגם מהקפה, הוואטסאפ טרטר וגבי הפעיל את ההודעה על רמקול.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span lang="HE">[הודעה קולית]</span></b><span lang="HE"> "אחי, אני לא אמור לספר, אבל זו מערכת אכיפה חדשה לעברות תנועה"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">גבי הקליט הודעה חדשה – "לא יכלו לשים מצלמת רכב במקום?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">ג'וש וגבי הביטו במכשיר, -...מקליט...- הבהב באותיות קטנות מתחת להודעה האחרונה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span lang="HE">[הודעה קולית]</span></b><span lang="HE"> "זה לא מצלמה אחי, זו מערכת יירוט, זה אמור לאכוף את החוק, לא לתעד אותו"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">ג'וש וגבי הביטו בארגז הירוק על גג הטסלה ואז אחד בשני, הם יצאו מבית הקפה לחקור אותה. גבי פתח את הדלת וטיפס על המושב כדי להגביהה את עצמו מעל הקופסא, הגג של הקופסא נראה כמו מכסה והוא ניסה להרים אותו ללא הצלחה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"יש לך מברג?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לא"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"שנייה, יש לי באופנוע" גבי חזר עם מברג וניסה לפתוח את המכסה, אזעקה מחרישת אוזניים חתכה את האויר וגבי איבד את שיווי משקלו ונפל מהטסלה, הוא קילל. ג'וש קיבל הודעה לטלפון.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span lang="HE">[הודעה]</span></b><span lang="HE"> המאב"ד הוא רכוש הרלב"ד, פגיעה בו היא פגיעה ברכוש המדינה, העונש על פגיעה מכוונת הוא קנס של עד 100,000 ₪ ועד שלוש שנות מאסר, נסיעה בטוחה ונעימה. צוות הרלב"ד.<o:p></o:p></span></span></p> <p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><b><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">***<o:p></o:p></span></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">ג'וש הניח את כוס הקפה הראשונה של הבוקר על השולחן והתיישב מולה, הוא העביר יד בשיערו ונשען לאחור, הפעיל את המשחק </span><span dir="LTR">Call of Duty</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> בטלפון שלו והמתין שהוא ייטען. הוא לגם מהקפה והתחיל לשחק. אין כמו להרוג כמה אנשים על הבוקר בשביל לפתוח את היום במדינה המחורבנת הזו, חשב לעצמו וחייך תוך שהוא מחסל צמד שחקנים באמצעות מקלע בינוני. הוא אסף את השלל מגופותיהם ורץ משם. צלצול טלפון הופיע על חלק מהמסך וג'וש קילל. הוא שונא כשמפריעים לו בטבח. הוא העביר לרמקול, העיף את החלונית והמשיך לרוץ.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה קורה אח"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"בוקר טוב, רגיל"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אתה באוטו?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לא אני בבית, בקפה"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"עזוב קפה, בוא תאסוף אותי, נעשה סיבוב, אני רוצה לראות איך המאב"ד הזה עובד, היום הראשון לראשון!" גבי צעק בהתלהבות מעבר לקו וג'וש נזכר שהיום המערכת לאכיפת בטיחות בדרכים מתחילה לעבוד.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"כמה דקות, אני אסמס לך כשאני אצא"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"מה כמה דקות, זוז כבר, מה אתה עשה?</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">אתה שוב במשחק המטופש הזה"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"תן לי לטבוח באנשים בשקט" ג'וש חטף רימון במשחק והחל לברוח, שניים רדפו אחריו והוא ניסה להשתמש בערכת עזרה ראשונה תוך כדי זחילה מאחורי מחסות.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"יאללה זוז כבר, זוז, יורים עליך!" גבי צרח עליו מעבר לקו, צחק וניתק. ג'וש המשיך במשחק עוד מספר שניות עד שחוסל, ערכת העזרה הראשונה לא עזרה הפעם.<o:p></o:p></span></span></p> <p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><b><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">***<o:p></o:p></span></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"לאן לנסוע?"</span><span dir="LTR"><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>"לא יודע, איפה יש חארות?" גבי ענה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אולי בכניסה לאזור תעשייה, כל נהגי המשאיות שחותכים בכניסה?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"כן, יאללה, נעשה סיבוב ונשב בחומוס"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">ג'וש פנה לכיוון אזור התעשייה, הכביש היה עמוס. רוב המכוניות עמדו בפקק בסבלנות.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"תראה ת'יונדאי יש לה קופסא יותר גדולה משלך"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">ג'וש סקר את הפקק, לכל מכונית חמישית היה <b>מאב"ד של הרלב"ד</b> גל הגג. באופן מפתיע אנשים נהגו בזהירות, נתנו זכות קדימה, אותתו לפני פנייה, עצרו במעברי חצייה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"ססעמק, כולם נבהלו מהקופסאות האלה ונוסעים כחוק. איזה זין... תעמוד פה בצד, נחכה קצת, אולי יקרה משהו, ממילא מוקדם מדי לחומוס"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">ג'וש הביט במראות, אותת ימינה ונכנס בעדינות לחנייה במקביל לכביש. רכבים נסעו בזהירות ובאיטיות והתחיל להיווצר עומס. שניהם הבחינו בנהג רכב הסעות בנתיב הנגדי שהבהב עם האורות לרכב שלפניו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"מה אתה אומר עליו ג'וש?</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">הוא יצליח להתאפק?" גבי זרק.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">נהג רכב ההסעות החל לצפור לרכב שלפניו וגבי שלף מצלמה. הוא לא היה היחיד, הנהגים ברחוב היו עם שתי ידיים על ההגה אבל שאר הנוסעים ועוברי האורח כבר היו עם טלפונים שלופים וכולם כוונו לנהג ההסעות.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"כמה שניות גבי, כמה שניות"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">נהג רכב ההסעות התייאש מהרכב שלפניו ועקף אותו מימין. הם הביטו מסביב בקופסאות הירוקות על גבי המכוניות מסביב, כלום.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"נו, מה?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לא יודע גבי, לא יודע"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">התקרה בטסלה רעדה במונוטוניות, הם הביטו למעלה, הייתה חריקה קלה <b>[פלוּק]</b> ואז שריקה. עשן לבן כיסה את החלונות והם לא הצליחו לראות מעבר לעשן. הטסלה רעדה ו... פיצוץ, העשן התפזר. עוברי אורח צרחו, רכב ההסעות בער על צידו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"זה עובד החרא הזה!" העיניים של גבי נצצו. הוא חייך לעצמו ואז לג'וש.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אתה חושב שהוא מת?" ג'וש שאל ושנייהם צחקקו במבוכה. התנועה נעצרה והם שמעו סירנות. ברכב שעמד בצמוד אליהם נפתח החלון שפנה אליהם.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"ג'ושי! מה קורה?</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">ראית את זה?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"ריקי? מה את עושה פה? חזרת מאמריקה?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אתמול נשמה"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"ג'ושיייי!" מיכלי צעקה ממושב הנהג ומשכה את השיייי כמה שיותר. היא נשענה לכיוון ריקי והחלון.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"שתי ידיים על ההגה!" צעקו ביחד ג'וש וגבי לעבר שתי הנשים.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"צודקים!" הן ענו שתיהן ביחד ופרצו בצחוק, "איזו מדינת משטרה" ריקי הוסיפה.</span><span dir="LTR"><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>"באות לחומוס?" גבי דחק את ראשו מעל ג'וש ואל החלון שליד הנהג.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"בטח, סעו אחרינו!"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">ניידת, אמבולנס וגרר פעלו במרץ לפנות את רכב ההסעות והפצועים מהכביש. ג'וש הביט במראות, אותת והשתלב בתנועה. הרכב מאחוריו האט ונתן לו להשתלב.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"איזה חיים, אמריקה!" ג'וש קרא לעבר גבי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אדיבות ישראלית בכבישים! המשיח כבר כאן" גבי המשיך ושניהם צחקו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">מה עם ריקי, הא? היא חזרה בגללך?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה? לא, מה פתאום. לא יודע"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"מה אתה מגמגם?</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">ידעת שהיא בארץ?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"היא כתבה משהו, כן"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לך תזדיין יה מנייאק" גבי טפח, ספק דחף את כתפו של ג'וש, וזה חייך חיוך ורוד ומבוייש.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"ידיים על ההגה ולנטינו!"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הם נסעו אחרי הרכב של הנשים, פיצוצים נשמעו מכיוונים שונים, החדשות של שתיים­־עשרה החלו וג'וש הגביר את הרדיו. הקריינית פתחה עם נתונים על היום הראשון של <b>המאב"ד של הרלב"ד</b>, על כמות הנפגעים והפצועים ועל הפגנות ספונטניות שהחלו במספר מקומות, גבי קטע אותה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"כוסאומו שומדבר שעושים לא טוב להם, סופסוף אנשים יתחילו לנהוג כמו שצריך במדינה המחורבנת הזאת, מ-ש-י-ל-ו-ת---ב-כ-ב-י-ש-י-ם---ב-ר-א-ב-א-ק!"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הוא דפק על משענת המרפק בין שני המושבים עם כף היד שלוש פעמים ונשען לאחור על כסאו מחויך. הדיבורית באוטו טרטרה, ג'וש לחץ על הכפתור המובנה בהגה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה קורה ריקי?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"איפה החומוס הזה?</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">איפה אנחנו פונות?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"עוד מאה מטר" ג'וש וגבי קראו ביחד, ופרצו בצחוק.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה? איפה אתם?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"שתי מכוניות אחריכן"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"תפני פה ימינה" ג'וש וגבי שמעו את ריקי פונה למיכלי מעבר לקו. המכונית של הנשים החלה לסטות לנתיב ההשתלבות הימני.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"תאותתי" גבי קרא לעבר הדיבורית.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"תאותתי! תאותתי!" הוא צעק שוב ביחד עם ג'וש.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה קרה?" ריקי קראה מהצד השני.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"תאותתו תגידי למיכלי לאותת!" ג'וש צעק לעבר ההגה, הגג של הטסלה רטט. ג'וש בלם בפתאומיות, נלחץ ושחרר את הברקס, גלש, אותת והחנה את הרכב בצד הדרך, הגג של הטסלה המשיך לרטוט, הוא שמע את הכיסוי של המאב"ד נפתח והביט בגבי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"שיט!" גבי זינק מהרכב, טיפס על הגג ונשכב על הקופסא הירוקה שהייתה פתוחה למחצה, אזעקה החלה לפעול, והנייד של ג'וש צפצף ורקד בתושבת שלו ברכב.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"שכחתי לאותת, מה אנחנו עושות?" מיכלי צעקה רועדת מעבר לקו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"תנטשו!" גבי צעק.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"צאו מהאוטו!" ג'וש הוסיף.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אבל זה אוטו חדש!" מיכלי התנגדה בבכי, הבכי נקטע. <b>[פלוּק]</b> פיצוץ האיר את הרחוב בכתום, ההדף שלו התקדם לעבר ג'וש וגבי, שניהם הביטו בו ועצמו עיניים כשהוא חלף על פניהם. הם רצו לעבר הרכב הבוער, גבי רוקן על הרכב את מטפה הכיבוי הקטנטן של הטסלה, אבל הוא לא עזר לכלום. ג'וש קרס על המדרכה ובכה. התנועה נעצרה לרגע, נהגים הביטו ברכב הבוער ובג'וש בשקט, עד שהתחילו הצפירות. הן התחילו מרחוק והתקדמו. אחרי הצפירות הגיעו צעקות. ג'וש ירד לכביש והחל לצעוק בחזרה, אבל גבי משך אותו בחזרה למדרכה. רכב פינוי עם מנוף הגיע. הנהג ירד מהרכב עם מטפה כיבוי גדול במיוחד ורוקן אותו על הרכב הבוער עד שהפך לרכב מעשן. ג'וש צווח עליו "יש אנשים בפנים! מה אתה עושה! יש בני אדם בפנים!"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">נהג המנוף נבהל לרגע ונרתע אחורה. "סליחה אחי, לא הגיע אמבולנס?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לא הגיע אמבולנס" גבי ענה בשקט. ג'וש ניסה להתקרב לרכב דרך העשן. נהג המנוף נשען על הגרר­־מנוף שלו והצית סיגריה. הצפירות המשיכו והתמזגו לסירנות של קטנוע־הצלה. הקטנוע עצר ליד הרכב השרוף, הרוכב ירד ממנו, התקרב לרכב המעשן והציץ פנימה מבלי להוריד את הקסדה. לאחר כמה שניות פנה לנהג גרר־מנוף "אתה יכול לפנות" נהג הגרר מנוף שלף טאבלט מהכיס האחורי והגיש לקטנוען־הצלה, הקטנוען הניח את כף ידו על הטאבלט וזה ציפצף קלות. ניידת משטרה עצרה לידם בכיוון הנגדי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"מה לפנות?</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">הן עדיין בפנים!" ג'וש ניסה לצעוק בסמכותיות אבל יצא לו קול שבור ובכייני, הוא פנה אל השוטרים בניידת.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אין מה לעשות והרכב חוסם את התנועה. משילות ויעילות! משילות ויעילות!" אמר אחד השוטרים.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"משילות ויעילות" זרק קטנוען־ההצלה דרך הקסדה ונעלם על הקטנוע שלו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מצטער אחי, משילות ויעילות" זרק לעברו הגרר־מנופאי, הרים את הרכב המעשן אל הגרר ונסע משם.<o:p></o:p></span></span></p> <p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><b><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">***<o:p></o:p></span></span></b></p><p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><b><span lang="HE"></span></b></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiAIj55qG4CytA6raHlAh5LpqD51dFHcU4N_eYFUvHZpSpYjqvUrMsT6RcFeYWotQhywqER9xNKZAq1lv7MvyzArMFViXgJi6QkqHpKeRnZgp2303OamtwjlKC02uSjk0xh7lRvr6uo6F3xDciT9njtBDHSIZUyqwjNQrDagilaRPZ6yOScCw/s1024/DALL%C2%B7E%202022-12-26%2015.56.37%20-%20red%20future%20car%20driving%20a%20street%20with%20people%20around%20with%20green%20missile%20launcher%20attached%20to%20its%20roof.png" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1024" data-original-width="1024" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiAIj55qG4CytA6raHlAh5LpqD51dFHcU4N_eYFUvHZpSpYjqvUrMsT6RcFeYWotQhywqER9xNKZAq1lv7MvyzArMFViXgJi6QkqHpKeRnZgp2303OamtwjlKC02uSjk0xh7lRvr6uo6F3xDciT9njtBDHSIZUyqwjNQrDagilaRPZ6yOScCw/s320/DALL%C2%B7E%202022-12-26%2015.56.37%20-%20red%20future%20car%20driving%20a%20street%20with%20people%20around%20with%20green%20missile%20launcher%20attached%20to%20its%20roof.png" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">נסיון להתעצל ולבקש מהבינה המלאכותית לאייר את הסיפור<br />DALL·E - red future car driving a street with people around with green missile launcher attached to its roof</td></tr></tbody></table><p></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">ג'וש עמד על אי־תנועה בצומת עם שלט <b>'די לטרור הממשלתי בכבישים'</b> וצעק בקול אל תוך מגפון, גבי המתין לאור הירוק ברמזור כדי לחצות אליו עם שתי כוסות הפוך, אחת בכל יד. רכב נעצר בנתיב השמאלי והנהגת פתחה את החלון החשמלי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"סופסוף אנשים נוהגים כמו שצריך, מה אתה מתלונן?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"חברה שלי נרצחה רק בגלל שהיא לא אותתה, זה נראה לך הגיוני?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אתה יודע כמה אנשים נהרגו בגלל שאנשים לא מאותתים?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">,לא, מה הקשר, זה מספיק כדי שהממשלה תרצח מישהו?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">האשה נופפה בידה לעבר ג'וש, "אתם השמאלנים, כל מה שעושים בשבילכם לא מספיק לכם..."<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה הקשר שמאלנים, הממשלה רוצחת אנשים על הכביש, ימנים שמאלנים, דתיים, חילונים!"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אבל אנשים לא נהרגים בתאונות דרכים יותר, אין הרוג אחד מתאונות דרכים בשבוע האחרון, תגידו תודה!"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"יש למעלה מאלף וחמש מאות נהגים שנרצחו על ידי הממשלה בשבוע האחרון!"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אבל אף לא אחד מתאונה"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"את צוחקת?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"משילות ויעילות, משילות ויעילות!" האשה התריסה, "לכו יה שמאלנים, תחזרו לאירופה!"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הרמזור של מעבר החצייה התחלף לאדום ושל הנהגת לירוק והיא נסעה. גבי הגיש לג'וש הפוך אחד, ג'וש לגם. הרכב שנסע מאחורי הנהגת צפר לה. הם צפו בהם מתרחקים.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"למה הוא צופר?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"נראה לי שהיא נוסעת בנתיב השמאלי יותר מדי זמן" גבי ענה, שניהם הבחינו בהבזק מרכב שנסע בנתיב הנגדי <b>[פלוּק]</b> טיל פגע בנהגת.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"היא לא תיסע יותר בנתיב השמאלי, למעט במקרה של עקיפה..." גבי לחש בחיוך בין לגימות.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"זה מצחיק אותך?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אני לא יודע אם זה מצחיק אותי, אני... אני... אני לא יודע איך להתמודד עם זה"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אתה יכול להחזיק שלט במקום כוס קפה"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אה... לא"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הרמזור להולכי רגל התחלף לירוק, ג'וש וגבי התחילו לחצות, רכב חתך אותם וצפר.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"הוא עבר באדום?" גבי שאל.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לא יודע ג'וש, תכף נראה" הם הביטו סביב, לחצי מהמכוניות היה <b>מאב"ד של הרלב"ד</b> על הגג אבל אף טיל לא שוגר.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אולי יש תקלה, צריך לדווח על זה?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"למי אתה רוצה לדווח גבי?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"למשטרה? לרלב"ד?</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">המערכת שלהם לא עובדת..."<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אנחנו רוצים שהיא לא תעבוד"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אבל זה דווקא היה מוצדק, הוא נסע באדום וכמעט הוריד אותנו"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"הייתה לו מדבקה של נחמן מאומן" אחד המפגינים על אי־התנועה הצטרף לשיחה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"הייתה לו מדבקה של נחמן מאומן, אם המערכת מזהה מדבקות של נחמן או תהילים נגד טילים, או, לא יודע, אבא משגיח מלמעלה היא לא מבצעת"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לא נכון?" ג'וש תהה בפליאה ועיווה את פניו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"כן, הם הרימו איזה דוס באוויר ומסתבר שהוא בן של חבר כנסת, אז החריגו אותם מהחוק" המפגין צחקק, "המדבקת של התהילים נגד טילים, לאיזה טילים חשבת שהם מתכוונים?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לקסאמים?" ג'וש ענה והמפגין נענע בראשו בזלזול.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"איפה אני משיג מדבקות כאלה?" גבי שאל ואף אחד לא ענה.<o:p></o:p></span></span></p> <p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><b><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">***<o:p></o:p></span></span></b></p><p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><b><span lang="HE"></span></b></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgNwEwfIbVFADyvqY-U2bMnvK-PBQwa2BLXdGvgap23SU3UrRUtrDU7NNYrPM8guVcNDPDEpzrweqU5bQNTAqBUGzkjxb8G-n8yPiDnEVjmYj0rvOIkV66DfOt_VWSuffBukwxogthkBpitvvOqxEOyO6l336nq0Bv1m5NFb1I-wbN-sNljeA/s1024/Drormiler_red_future_car_driving_a_street_with_people_around_wi_d255731f-e3c3-46bf-a5ac-046ed43e45cb%20(1).png" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1024" data-original-width="1024" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgNwEwfIbVFADyvqY-U2bMnvK-PBQwa2BLXdGvgap23SU3UrRUtrDU7NNYrPM8guVcNDPDEpzrweqU5bQNTAqBUGzkjxb8G-n8yPiDnEVjmYj0rvOIkV66DfOt_VWSuffBukwxogthkBpitvvOqxEOyO6l336nq0Bv1m5NFb1I-wbN-sNljeA/w400-h400/Drormiler_red_future_car_driving_a_street_with_people_around_wi_d255731f-e3c3-46bf-a5ac-046ed43e45cb%20(1).png" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">נסיון נוסף הרבה יותר טוב דרך&nbsp;Midjourney<br />(תודה לעופר פרת על הכיוון)</td></tr></tbody></table><p></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הם צעדו בחזרה מההפגנה ברגל, ג'וש לא רצה לנהוג. הם לא צעדו לבד, היו עוד מספר מפגינים לפניהם ומאחוריהם. טנדר של נחמן מאומן עם מאב"ד על הגג, טס על הכביש, משאיר מאחוריו ענן שחור. ג'וש סינן קללה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אני חייב מדבקה כזו" חשב גבי בקול.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">רכב חדש עם מאב"ד נעצר בנתיב הנגדי ליד צמד מפגינים. אישה פתחה את החלון ושאלה אם הם מכירים בית קפה בסביבה. גבי הקשיב לשיחה בחצי אוזן, המפגינים והאישה החלו להתווכח והוא נעצר, ג'וש נעצר צעד וחצי אחריו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה קרה"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לא יודע, הם רבים"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">אחד המפגינים עלה על הגג של הרכב וחבט עם מקל על המאב"ד, הוא דחף את המקל מתחת לקופסא וניסה לנתק אותה מגג תוך שהמפגין השני מנסה לתלוש את הכבל שיצא מהקופסא ומשם לתא המטען. הכבל נקרע, באותו הרגע התפוצץ חלק מהקופסא והעיף את שני המפגינים לרצפה, מפגינים נוספים רצו לעברם. שני הפצועים היו מלאים ברסיסים קטנים בכל הגוף, הם התפתלו על הרצפה וצווחו באימה. גבי התחיל לרוץ לכיוונם וג'וש רץ אחריו וקרא לו לעצור ולהיזהר. מפגין נוסף עלה על הגג וחזר לחבוט בקופסא עד לפיצוץ נוסף שלאחריו כבר היו שבעה מפגינים פצועים על הכביש מרסיסים, גבי וג'וש נעצרו בקצה שדה הקטל. הם משכו את אחד הפצועים לצד השני של הכביש.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה קרה?" גבי שאל וג'וש פתח את החולצה של הפצוע, עשרות חורים קטנים ומדממים עיטרו את החזה והבטן.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לא יודע, זה פשוט התפוצץ עלי"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"איך אתה מרגיש?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"כואב לי, כל הגוף כואב לי" המפגין צווח.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"זה עמוק? איך אתה מרגיש בתוך הבטן, זה חדר פנימה?"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">ג'וש שאל.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לא יודע, זה כואב" הפצוע החל לבכות.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">ג'וש הזיז את הדם עם היד מאחת הפגיעות ומישש אותה, הוא הרגיש גולה קטנה, הוא לחץ על הפגיעה כמו שמפוצצים חצ'קון על האף, הפצוע צרח ובכה, וגולת מתכת קטנה בקוטר של מילימטר ניתזה החוצה. הוא הראה אותה לגבי ולפצוע. ואז שלף את הטלפון וצילם אותה. הוא נכנס למסטודון וכתב פוסט.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"כמה אתה כותב? תשלח כבר" גבי נזף בו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"רגע, אני צריך לסמן תוכן פוגעני ולתת אזהרות"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"זה עניין של חיים ומוות!"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אבל יעיפו אותי מהשרת", ג'וש התבכיין.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"למה אתה כותב בשר?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"כי יש דם וחתיכות בשר"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"למי זה אכפת?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לטבעונים!"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"ססעמק" גבי סינן.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הם קיבלו תשובות. ל<b>מאב"ד של הרלב"ד </b>יש מערכת אקטיבית להגנה מפני תקיפה שנקראת <b>'כובע כלב'</b> שהיא פיתוח אל־הרג של <b>'מעיל רוח'</b>, המערכת מעיפה אלפי גולות בקוטר של מילימטר ובעצמה נמוכה כדי לנטרל ונדליזם. ניסיונות חבלה במאב"ד ברחבי הארץ גרמו ללמעלה מ-4000 פצועים בינוני וקל עד לרגע זה.<o:p></o:p></span></span></p> <p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><b><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">***<o:p></o:p></span></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">ג'וש הניח את כוס הקפה הראשונה של הבוקר על השולחן והתיישב מולה, הוא העביר יד בשיערו ונשען לאחור, הפעיל את המשחק </span><span dir="LTR">Call of Duty</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> בטלפון שלו והמתין שהוא ייטען. הוא לגם מהקפה והתחיל לשחק. אין כמו להרוג כמה אנשים על הבוקר בשביל לפתוח את היום במדינה המחורבנת הזו, חשב לעצמו וחייך תוך שהוא מכוון טיל מתביית לעבר רכב ספורט שחור, הכוונת האדומה הבהבה כדי לסמן שננעלה על המטרה, שבריר שנייה לפני ששחרר את הטיל, הסיט את הכוונת הצידה, הטיל פספס, הוא זרק את הטלפון על השולחן. קולות מהמשחק המשיכו, הוא התעלם, צעדים נשמעו מהטלפון ולאחריהם צרור יריות. הוא מת. במשחק.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הטלפון שלו טרטר, הוא קיבל הודעה קולית מגבי וכתב לו 'אני לא מקשיב להודעות מוקלטות'. הטלפון טרטר בשנית, הודעה קולית. הוא כתב בחזרה 'לך תזדיין'. הטלפון צלצל.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"שמעת שביטלו, ג'וש? שמעת?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה ביטלו?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"ביטלו את המאב"ד של הרלב"ד – אין יותר טילים על עברייני תנועה"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"5300 הרוגים!"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אבל ביטלו, המאבק הצליח!"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"5300 הרוגים!"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אבל לא מתאונות דרכים"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"5300 הרוגים"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"נו, אתה מתכוון להיות תוכּי בעניין הזה?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"ססעמק"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אתה אוסף אותי? אפשר לנסוע למוסך ולהוריד את החרא מהגג"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אני אסיים את הקפה קודם"<o:p></o:p></span></span></p> <p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><b><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">***<o:p></o:p></span></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"למה זה מהבהב"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"כי נשארו לו רק שני טילים וצריך ללכת למוסך להטעין אותו מחדש" ג'וש ענה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אבל הם ביטלו את המערכת, זה לא הפסיק להבהב?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"זה הפסיק וחזר, לא יודע למה, יש לי תור למוסך מחר" בנוסף להבהוב נוסף צפצוף איטי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אי אפשר לכבות את זה?" גבי הציק.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לא יודע, זה כמו ההתראה של החגורת בטיחות, תתעלם מזה" קצב הצפצוף התגבר.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"קח פה ימינה!" גבי קרא בקול וג'וש בלם.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"למה לא אמרת לפני?" הוא נסע לאחור ברברס ופנה ימינה"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"זה לא שאיזה טיל יוריד אותך כי אתה נוסע רברס לצומת" גבי צחקק וג'וש עיווה את פניו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">גבי פתח את החלון וקרא לעבר שני בחורים שצעדו על המדרכה "צריכים טרמפ?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"גבי?</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">מה קורה אחי?" נהוראי ויוֹן קראו ביחד.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מסתובבים, מה איתכם, לאן אתם הולכים?" גבי ענה ושאל.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"יש מסיבת אייטיז אצל חברים, רוצים לבוא?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"פחות, אנחנו מחפשים משהו עם בנות", ג'וש נדחף לשיחה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"יש אצלנו בנות, אנחנו פתוחים לכולם ולכולן" ענה נהוראי בזמן שהטלפון של יוֹן צלצל, "אני צריך לענות לזה" הוא זרק, שני הבחורים התנשקו ויוֹן התרחק וענה לשיחה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"נהוראי-אִי זה רציני?" גבי זרק והחווה עם הראש לעבר יוֹן.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"אנחנו מתחתנים"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">חייך הבחור, הגג של הטסלה רעד קלות.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">[פלוּק]<o:p></o:p></span></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">טיל שוגר מהמאב"ד והעיף את הבחור עם הטלפון באוויר, הוא נחת מרוסק. נהוראי רץ אליו בצווחות וגבי זינק מהרכב והצטרף גם הוא.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"שיט, שיט, שיט" ג'וש צרח באוטו, הוא דפק על מסך השליטה המהבהב ויצא גם הוא. הוא ניגש לחבורה, הפצוע מלמל מילים אחרונות. ג'וש נעמד ליד ותפס את ראשו שלו, דמעות געו בעיניו וגמגום מבולבל הרעיד את שפתיו. ידיו רקדו והוא שלף את הטלפון שלו וחייג למשטרה. נהוראי רכן מעל יוֹן הפצוע והתחנן שיחזיק מעמד.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"תישאר איתי, אתה חזק, אני אציל אותך, אני אוהב אותך..." ארבעתם בכו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span lang="HE">[פלוּק]</span></b><span lang="HE"> נשמע מרכב חולף, הטיל טס ליד ג'וש והעיף את שלושת האחרים.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span lang="HE">[טלפון]</span></b><span lang="HE"> "מוקד 100 שלום, במה אוכל לעזור"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"<b>המאב"ד של הרלב"ד</b> השתגע והוא משגר טילים על חברים שלי" ג'וש צווח לטלפון ורכן מעל גבי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span lang="HE">[טלפון]</span></b><span lang="HE"> "לא יכול להיות" ענתה הבחורה במוקד.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"מה לא יכול להיות?</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">אני אומר לך שזה כרגע קרה"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span lang="HE">[טלפון]</span></b><span lang="HE"> "אני מבינה שזה קרה אבל הוא לא השתגע, הוא לא באחריותנו יותר, הוא עבר משרד"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה עבר משרד, חשבתי שהוא בוטל" ג'וש גמגם.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span lang="HE">[טלפון]</span></b><span lang="HE"> "הוא לא בוטל, הוא היה כל כך יעיל שהיה חבל לסגור. רגע, אני אעביר אותך"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">[מוזיקת כלייזמרים קלה]<o:p></o:p></span></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"הלו, הלו" ג'וש צעק לטלפון ולגבי, שנייהם לא ענו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span lang="HE">[טלפון]</span></b><span lang="HE"> "מנהלת הזהות היהודית, מדברת אורית, במה אוכל לעזור?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"זהות יהודית? אורית? מה?</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">אני מתקשר בקשר ל<b>מאב"ד של הרלב"ד </b>שהשתגע"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span lang="HE">[טלפון]</span></b><span lang="HE"> "זה לא נקרא ככה יותר, בז'רת השם"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span lang="HE">[טלפון]</span></b><span lang="HE"> "ה<b>מאב"ד של הרלב"ד </b>עבר לאחריות המנהלת לזהות יהודית ונקרא <b>אול"ג</b>, בז'רת השם"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"מה לעזאזל?</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">אני צריך אמבולנס"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span lang="HE">[טלפון]</span></b><span lang="HE"> "ראשי תיבות - <b>או</b>ר <b>לג</b>ויים של המנהלת לזהות יהודית"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אבל למה הוא יורה על חברים שלי?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span lang="HE">[טלפון]</span></b><span lang="HE"> "הם עברו על חוקי התורה, בז'רת השם"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אורית, תקשיבי לי, הם לא עברו על חוק של אף תורה, מה זה השטויות האלה?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span lang="HE">[טלפון]</span></b><span lang="HE"> "שנייה אני בודקת בז'רת השם... או, כתוב לי כאן שהם הומוסקסואלים, השם ישמור"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אז מה? אז מה אם הם הומוסקסואלים?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span lang="HE">[טלפון]</span></b><span lang="HE"> "תשמע, רגע... בז'רת השם, כתוב לי שגם אתה הומוסקסואל"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה? מי כתב לך?" ג'וש הביט בבהלה סביב, הגג של הטסלה זז קלות וג'וש נעמד והביט בו בעיניים פעורות. "תקשיבי גברת, אני לא הומו" ג'וש צווח לטלפון.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span lang="HE">[טלפון]</span></b><span lang="HE"> "אני עוברת על תמונות שלך באינסטה ואני לא בטוחה..."<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מותר לך לגלוש באינסטה?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span lang="HE">[טלפון]</span></b><span lang="HE"> "ברור, זה פיקוח נפש, בז'רת השם"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אז תדעי לך שאני לא הומו, אני בִּי"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span lang="HE">[טלפון]</span></b><span lang="HE"> "מה זה בִּי בז'רת השם?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">משגר הטילים התרומם דרך הגג פתוח וצידד לאיטו לכיוונו של ג'וש, ג'וש בתגובה צעד הצידה, מנסה להתרחק.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: justify;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"בִּי בִּי, מה את לא מבינה, בִּי, אני אוהב גם נשים" ג'וש צעד הצידה מסביב לטסלה כשהראש של הטיל עוקב אחריו באיטיות.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: justify;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span lang="HE">[טלפון]</span></b><span lang="HE"> "אני לא יודעת, בז'רת השם, זה לא נראה לי"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: justify;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה לא נראה לך? אני אפסיק!"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: justify;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span lang="HE">[טלפון]</span></b><span lang="HE"> "בז'רת השם"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: justify;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">אני מבטיח לך בעזרת השם! אני אהיה רק עם נשים מעכשיו בעזרת השם..."<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: justify;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span lang="HE">[טלפון]</span></b><span lang="HE"> "זה לא עובד ככה בחור, בז'רת השם"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: justify;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אני אעשה טיפולי המרה בעזרת השם, אני מבטיח בעזרת השם" הטיל המשיך לצודד אחריו וג'וש מעד והתיישר שוב.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: justify;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span lang="HE">[טלפון]</span></b><span lang="HE"> "זה לא משהו שאפשר להחזיר חזרה, בז'רת השם"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"מה אי אפשר להחזיר חזרה, מצצתי זין רק פעם אחת!" ג'וש נעצר.</span><span dir="LTR"><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><b><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>[טלפון]</span></b><span lang="HE"> "בז'רת השם"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מצצתי זין רק פעם אחת בעזרת השם!"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span lang="HE">[פלוֹק]</span></b><span lang="HE"> <o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span dir="LTR"><o:p><span style="font-family: Open Sans;">&nbsp;</span></o:p></span></p> <p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">~סוף~</span><b><span dir="LTR"><o:p></o:p></span></b></span></p> <p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span style="text-align: left;">&nbsp;</span>&nbsp;</span></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjDY--z8h8ArroE1P5omS2Mi2E6aQHJ3YwAOTMIRdDstoP8ZN3ei4kQ7isHBmI_lDvSDY7nloxL85wxzsWqZLkeQALjf2gxCq--pnwp8v-l0jqEEqpOmfWFxaGXivA6Ij94TC818uExQFXZj570GtA9R7X53rX4ljjWJszL2fDYzgFxjDNICA/s1024/DALL%C2%B7E%202022-12-26%2016.00.21%20-%20Jewish%20identity.png" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1024" data-original-width="1024" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjDY--z8h8ArroE1P5omS2Mi2E6aQHJ3YwAOTMIRdDstoP8ZN3ei4kQ7isHBmI_lDvSDY7nloxL85wxzsWqZLkeQALjf2gxCq--pnwp8v-l0jqEEqpOmfWFxaGXivA6Ij94TC818uExQFXZj570GtA9R7X53rX4ljjWJszL2fDYzgFxjDNICA/s320/DALL%C2%B7E%202022-12-26%2016.00.21%20-%20Jewish%20identity.png" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">ככה בינה רואה את הזהות היהודית<br />DALL·E - Jewish identity</td></tr></tbody></table><span style="font-family: Open Sans;"><br /></span><p></p><div><span style="font-family: Open Sans;"><div dir="rtl" style="font-family: &quot;Times New Roman&quot;; text-align: right;"><span face="&quot;helvetica&quot; , &quot;arial&quot; , sans-serif" style="color: #1d2129;"><span style="background-color: white; font-size: 14px; line-height: 18px; white-space: pre-wrap;"><br /></span></span></div><div class="separator" style="clear: both; font-family: &quot;Times New Roman&quot;; text-align: center;"><a href="https://www.amazon.com/dp/B09PHF7KRV" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="480" data-original-width="640" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjSnFAitkNueMjzE6JzbvRJYsIhgaRXrMnB9ItmKNR_ne9J_1r9jy1V5qIsA-ateFiTYx_Z9abDWWRYVJJ60xQPEPJqNAtgRdeFkXTm3Tnvi_dwJ6XZNCIBH_RXGWczOn0p1BHAjmcl8MLxbmITZixZNcFy4DrvKKIgs7deyuh0X_lXDSYO4w/w320-h240/%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%95%D7%9F.jpg" width="320" /></a></div></span></div>Dror Milerhttp://www.blogger.com/profile/00787318724982223261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8373653.post-62580294634108704412022-08-13T12:58:00.004+03:002023-05-18T10:14:37.730+03:00<p dir="rtl" style="text-align: right;"></p><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgRYuHXnU2CGfKxVopsjRWbI-ToyXNd2orRDHXsRLlwk-VcW71pOJTeYyniCvntD7WvoPnrgQVHAJ524sW0kWBrKNye8UjRTj8B3xNTiA88axVzhxYWg5OK3LehTFD0mYUc16P9AtyfsubKMPb4AWPSeyekzWQeMBi2_mEsu1qjZ3IbKeBHsA/s4032/20220813_093010.jpg" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="4032" data-original-width="3024" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgRYuHXnU2CGfKxVopsjRWbI-ToyXNd2orRDHXsRLlwk-VcW71pOJTeYyniCvntD7WvoPnrgQVHAJ524sW0kWBrKNye8UjRTj8B3xNTiA88axVzhxYWg5OK3LehTFD0mYUc16P9AtyfsubKMPb4AWPSeyekzWQeMBi2_mEsu1qjZ3IbKeBHsA/s320/20220813_093010.jpg" width="240" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מעמול פרג־שקדים בנחל</td></tr></tbody></table>&nbsp;לפני 13 שנים העלתי לראשונה את <a href="https://pashoot.blogspot.com/2009/12/blog-post_13.html">המתכון של המעמולים</a>, מאז היו קצת שינויים.<p></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><b>אז ככה -</b></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"></p><ul style="text-align: right;"><li>למעמולים רכים במיוחד יש להשאיר את הבצק במקרר ל4 עד 6 שעות (אפשר גם לילה) כדי שהסולת תספח מספיק מים.</li><li>אני משתמש בפוד פרוססור ליבשים + חמאה כי <b>עצלן </b>- כשמוסיפים את המים והשמן אז בקערה רק עם הידיים במינימום זמן לישה - אנחנו לא רוצים לחם!</li><li>אחרי האפיה והצינון - לילה בקופסא אטומה והם הופכים לנימוחים במיוחד - אז תכינו יום קודם ותנסו לא לגמור את הכל לפני שהם נימוחים!</li></ul><div><b><u>מילוי פרג־שקדים</u></b></div><div><ul style="text-align: right;"><li>200 גרם פרג טחון מעכשיו - תקנו רגע לפני שמכינים ושיטחנו לכםן על המקום (אין פשרות בסעיף הזה)</li><li>חצי כוס סוכר + 50 גרם (שזה חמש שקיות) של סוכר וניל</li><li>כוס חלב</li><li>כף גדושה דבש</li><li>50 גרם חמאה</li><li>גרידה מלימון גדול</li><li>מקל קינמון</li><li>100-150 גרם שקדים טחונים (תלוי בסמיכות הרצויה של המילוי ובאיכות הפרג)</li></ul><div><b>מבשלים </b>על אש נמוכה בסיר הכל פרט לפרג ושקדים, <b>מביאים </b>לרתיחה, <b>מוסיפים </b>את הפרג ומביאים לרתיחה בשנית, שתי דקות של בישול על אש נמוכה, <b>מסירים </b>מהאש ומוסיפים 100 גרם שקדים טחונים, אם מרגיש לכם דליל מדי מוסיפים את ה - 50 גרם הנותרים (התערובת מתקשה כשהיא מתקררת - שימו לב)</div></div><div>אחרי חצי שעה <b>מכניסים </b>לקירור סופי במקרר, אם התערובת חמה היא תמיס את הבצק!</div><div><br /></div><div>מתכון מצולם לבצק <a href="https://pashoot.blogspot.com/2009/12/blog-post_13.html">פה</a></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span face="&quot;helvetica&quot; , &quot;arial&quot; , sans-serif" style="color: #1d2129;"><span style="background-color: white; font-size: 14px; line-height: 18px; white-space: pre-wrap;"><br /></span></span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://www.amazon.com/dp/B09PHF7KRV" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="480" data-original-width="640" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjSnFAitkNueMjzE6JzbvRJYsIhgaRXrMnB9ItmKNR_ne9J_1r9jy1V5qIsA-ateFiTYx_Z9abDWWRYVJJ60xQPEPJqNAtgRdeFkXTm3Tnvi_dwJ6XZNCIBH_RXGWczOn0p1BHAjmcl8MLxbmITZixZNcFy4DrvKKIgs7deyuh0X_lXDSYO4w/w320-h240/%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%95%D7%9F.jpg" width="320" /></a></div><div><br /></div><br /><p></p>Dror Milerhttp://www.blogger.com/profile/00787318724982223261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8373653.post-14609965750011083712022-05-21T10:10:00.004+03:002023-05-18T10:15:11.766+03:00<p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: arial;">בשבוע שעבר התארחתי אצל ד"ר יהל קורלנדר ברדיו קול הגליל העליון לשיחה על הספר שלי <b><i>משפחה מושלמת פלוס</i></b>. עבר זמן מאז שדיברתי עליו וכבר התנתקתי, בהתחלה בכלל שכחתי הכל - היה לי בלאקאאוט. אבל לאט לאט נזכרתי.</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: arial;">אפשר לשמוע את כל התוכנית <a href="https://www.mixcloud.com/yahel-kurlander/%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%9C-%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%A8-%D7%95%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94-%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%AA-%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%A1/">פה</a><br /> <iframe frameborder="0" height="60" src="https://www.mixcloud.com/widget/iframe/?hide_cover=1&amp;mini=1&amp;light=1&amp;feed=%2Fyahel-kurlander%2F%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%9C-%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%A8-%D7%95%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94-%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%AA-%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%A1%2F" width="100%"></iframe> <br /></span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: arial;">רציתי לכתוב על משהו אחד שהולך לאיבוד כשאני מדבר על הספר עם אנשים. ה<b>אירוע המחולל </b>- מה שגורם לכל הספר להתרחש הוא זוג שמזמין ילד מחברת פריון ודוחה את המשיכה שלו עד שאין לו ברירה והתינוק-ילד שלהם כבר בן שש-עשרה. בדרך כלל השיחה מפה גולשת להורות ואל-הורות ופונדקאות בעד ונגד וכו'...</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: arial;">אבל!</span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: arial;">אבל הגיבור בספר <b>מדלג</b>, בחלק הראשון אלה ההורים שלו שמתחבטים בשאלה מתי למשוך אותו עד שכחה. בחלק השני זה הגידול שלו בעיקר בעזרת תוכניות חינוך, והחלק המרכזי השלישי - שזה בעצם לב הספר - הגיבור הוא התינוק-ילד-נער <b>ג'אינט </b>וההתמודדות שלו עם החֶברָה. מה&nbsp;<b>המקום של החריג בחֶברָה?</b></span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: arial;">אני לא רוצה לספיילר יותר מדי אז אם אתםן רוציםות לקרוא - זמין <a href="https://www.amazon.com/dp/B09PHF7KRV">באמזון </a>(גם באירופה) יש עותקים אצל יעלי ב<b><a href="https://www.facebook.com/cafeandyael">קפה ויעל</a></b> בכרכור, נעורים 27 פינת המושב. וגם אצלי <b>בקרית שמונה </b>בפריפריה אם אתםן קופציםות לנחל - שלחו הודעה וניפגש בנחל או בדרך (050-7293195 וואטסאפ/טלגרם/סיגנל)</span></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi24e9ws9YTVo_2rqZwpiO20bf1h2ZWNwP_mHto7l-NnXiyANeuqhWDJs1AHklvpXaeQMB3ESFljvvFMRtB5_T0jGiSZqibNAr4YG_2XphajplzVjZfzpPHM4rjpErs5imXJ6PWVz3xJiZBuePfaskQA93kCq69bK9gnEnwOvL5ObTvRuSNcQ/s588/6Artboard%203.png" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="163" data-original-width="588" height="111" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi24e9ws9YTVo_2rqZwpiO20bf1h2ZWNwP_mHto7l-NnXiyANeuqhWDJs1AHklvpXaeQMB3ESFljvvFMRtB5_T0jGiSZqibNAr4YG_2XphajplzVjZfzpPHM4rjpErs5imXJ6PWVz3xJiZBuePfaskQA93kCq69bK9gnEnwOvL5ObTvRuSNcQ/w400-h111/6Artboard%203.png" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">סטיקר שעוד מעט נגמר...</td></tr></tbody></table><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://www.amazon.com/dp/B09PHF7KRV" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="480" data-original-width="640" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjSnFAitkNueMjzE6JzbvRJYsIhgaRXrMnB9ItmKNR_ne9J_1r9jy1V5qIsA-ateFiTYx_Z9abDWWRYVJJ60xQPEPJqNAtgRdeFkXTm3Tnvi_dwJ6XZNCIBH_RXGWczOn0p1BHAjmcl8MLxbmITZixZNcFy4DrvKKIgs7deyuh0X_lXDSYO4w/w320-h240/%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%95%D7%9F.jpg" width="320" /></a></div>Dror Milerhttp://www.blogger.com/profile/00787318724982223261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8373653.post-13417084493041941032021-12-21T09:42:00.007+02:002025-02-23T16:39:57.707+02:00<p dir="rtl" style="text-align: right;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjpzHJy48udtW20fcUG0JEkmm4AJ99lvtqniWHM8ISGLnra53quoY_YYYOJNUt3bZ-CB_2-zerGxgton4GgiQ_YXCnynSDoMs8iBN3k6FFapoDwn42OlD3ugQrvJsniGgVSsNaN1zRE7-YU0Ad1cFHWGe5rwVadJwLS85LqmwfmTXOKLrwryg=s1000" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="עננים דיגיטליים" border="0" data-original-height="1000" data-original-width="1000" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEjpzHJy48udtW20fcUG0JEkmm4AJ99lvtqniWHM8ISGLnra53quoY_YYYOJNUt3bZ-CB_2-zerGxgton4GgiQ_YXCnynSDoMs8iBN3k6FFapoDwn42OlD3ugQrvJsniGgVSsNaN1zRE7-YU0Ad1cFHWGe5rwVadJwLS85LqmwfmTXOKLrwryg=w400-h400" width="400" /></a></div><span style="font-family: &quot;Open Sans&quot;;"><div dir="rtl" style="text-align: right;"><i><span style="color: #999999;">(<a href="https://drive.google.com/file/d/1ULDO7sgVMS_rvePWQZmQDLwWTQB_-7J8/view?usp=sharing">קובץ ePub זמין פה</a>)</span></i></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;">"לא נראה לי שבא לי"</div></span><p></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"תפסיק להיות כזה כבד, שישי בערב, תשתחרר...יווווּ"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לא כבד, זה לא עושה לי טוב, אני לא רואה שום דבר חוץ משורות אינסופיות של ספרות ואותיות" אֶרִיקֶר בעט בעדינות במדרגה ויישר את ידיו בתוך כיסיו של הקפושון עד שזה נמתח כל כך שהכובע נסגר והסתיר את פניו. בְּרִינָה חבטה בו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אתה רואה רק מה שיש לך בראש, אני רואָה תמונות של נופים מדהימים שלא מהעולם הזה ומלא אנשים מחייכים. זה עושה לי כל כך טוב. תשתחרר וגם אתה תוכל לראות"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הדלת במעלה המדרגות נפתחה וזוג מחויך יצא ממנה, הם החוו הדדית לשלום ונכנסו פנימה במקום הזוג. עשן קטורת מעורבב בגראס מילא את החדר, נרות ריצדו מכל מיני פינות ומעגל חָסֵר של זרים וכריות נח על השטיח. בחורה מנוּזֶמֶת עטורת עגילים הזמינה אותם בתנועת יד לשבת, שניהם השלימו את המעגל החסר.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">המנוזמת רקחה תה מעל נרות באיטיות וביסודיות. היא סחטה את הצמחים בתוכו באדיקות עד שלא נותרו מהם אלא סיבים דקים יבשים, מזגה לכוס נחושת גדולה, מלמלה ברכה, לגמה והעבירה לבחור מימינה. כולם מלמלו ברכה אחריה, שתו, נשכבו, עצמו עיניים ושתקו. הבחורה החלה לזמזם נעימה שחזרה על עצמה שוב ושוב ושוב במשך יותר משעה. תם הטקס.</span><span dir="LTR"><o:p></o:p></span></span></p> <p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span dir="LTR">~***~</span><span lang="HE"><o:p></o:p></span></b></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">אריקר העמיס חרדל על הנקניקייה שלו ושילם לאיש בדוכן, הוא אכל את הנקניקייה שלו בשקט.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"ראיתָ את המפל הענק?" ברינה ליקטה פרוסות מלפפון חמוץ מהנקניקייה שלה ואכלה אותן בעדינות.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"איזה מפל?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"המפל הענק עם הקצף הלבן והקשתות הצבעוניות שנוצרו סביבו"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לא ראיתי שום מפל, רק שורות אינסופיות של אותיות ומספרים"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אוי זה היה כל כך יפה, בחיים לא ראיתי מפל עצום כל כך הוא היה פי עשר יותר גדול מהמפלים המפורסמים של אָנְסוּם".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"ספרות ואותיות שלא עושים שום הגיון".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אתה כל כך גרוע, נשבעת לך".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"זה לא בשבילי החרא הזה, אני מעדיף גראס".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אולי אתה צריך משהו יותר חזק, אני אבדוק עם חברה".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">אריקר סיים את הנקניקייה שלו וסקר את הרחוב אחר פח אשפה. הוא איתר אחד מעבר לכביש.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"היי, מה אתם עושים בצד הזה של העיר?" היו אלה גוֹרְלִי ואִילְמָה, הם היו קופצניים ודרוכים וחייכו במבוכה אבל לא נראה שהם שמחים.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"עשינו סיבוב בראש"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">ברינה ענתה וחייכה, "היה מעולה!".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"גם אנחנו"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">ענו שניהם ביחד ונאלמו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"הייתי במפל מדהים, ענק! בחיים לא ראיתי מפל כזה, וטיילתי בעולם – אתם יודעים. היו קשתות צבעוניות מכל הכיוונים וכל כך הרבה מים. זה היה מושלם" ברינה נגסה בנקניקיה שלה, "נו, ספרו איך היה הסיבוב שלכם?".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אה..." גורלי גמגם והביט באילמה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"זה היה נורא, היינו בתוך עיר הרוסה, היו שריפות מסביב ואנשים ירו אחד בשני מכל הכיוונים... כולם מתו סביבנו"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">אילמה החלה לבכות.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"זה נמשך ונמשך ולא הפסיק, כולם מתו מסביב, כולם" גורלי המשיך את ההסבר של אילמה, היו לו דמעות בעיניים. "אילמה התחילה לצעוק תוך כדי הסיבוב והעירה את כולם, המכשפה הייתה צריכה לגרור אותה לשירותים ולדחוף לה אצבעות לגרון עד שהקיאה את הכול ונרגעה".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"גירשו אותנו מהמעגל, המכשפה לא מוכנה שנבוא שוב לקבוצתי, רק פרטי"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">אילמה משכה באפה וניגבה אותו ואת הדמעות.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"זה לא שהתכוונו לחזור, אני לא עושה סיבוב יותר בחיים"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">גורלי סיכם.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הם הביטו אחד זה בזה ושתקו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"ומה איתך?" אילמה פנתה לאריקר.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"ספרות ואותיות, אותיות וספרות"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"שורות אינסופיות של ספרות ואותיות זה מה שאני רואה בסיבובים האלה"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"וזהו?" גורלי שאל.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"כן".</span><span dir="LTR"><o:p></o:p></span></span></p> <p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span dir="LTR">~***~</span></b></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">אריקר הביט בקומקום והמתין למים שירתחו, הוא עודד אותם במוחו וסקר את הבועות הקטנות שבתחתית הקומקום. בחורה שלא הכיר יצאה מחדרה של ברינה ונכנסה למקלחת. קולות הקאה בקעו מאחורי הדלת, הוא נטש את הבועות והתקרב. הבחורה יצאה מהמקלחת, החוותה לו לשלום במבט וחמקה החוצה. הוא לא הספיק להחזיר לה תגובה כלשהי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"בוקר טוב" ברינה פלטה בקול צרוד בזמן שהוא הניח שתי כוסות קפה מהבילות על השולחן.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"בוקר טוב"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">החזיר והתיישב. הם לגמו בעדינות, הקפה היה רותח.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מתי היא הספיקה לחמוק פנימה?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"היא מתגנבת כמו נמרה, מזדיינת כמו נמרה ובורחת כמו ארנבת"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">ברינה חייכה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">אריקר שרבט ספרות ואותיות על העיתון שנח על השולחן, הוא מילא שורות על גבי שורות בכל החלקים הפנויים של העיתון.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אני רואה שזה משפיע עליך יותר משאתה מוכן להודות".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"מה לעזאזל הספרות והאותיות האלה אומרים?</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">ולמה רק אני תקוע איתם?".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"כי אתה חננה דפקט, זה למה!" ברינה צחקה בזמן שהטלפון הקווי שבדירה צלצל. אריקר ניגש אליו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"זה בשבילךְ," הוא כיסה את השפופרת בידו, "נראה לי שזו הנמרה"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">הוסיף בלחישה. ברינה משכה את הטלפון ממנו וחבטה בו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"מה? איך? את בטוחה?</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">זה טעות! אני אומרת לך זה טעות, זה לא אפשרי. תקני עוד בדיקה" ברינה צחקקה. "טוב, יש לי כסף מזומן בבית, אני באה".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה קרה?" אריקר חקר.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"הנמרה לא הרגישה טוב, אז היא הלכה לרופא והוא אמר לה שהיא בהריון".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"ממךְ?" אריקר צחק.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אידיוט, היא לא בהריון, זו בטח בדיקה פגומה, אני אעשה איתה בדיקה ביחד כדי שתירגע".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אם הכנסתְ אותה להריון אתן חייבות להתחתן".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"שתוק אידיוט"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">ברינה צחקה ולקחה לגימה ארוכה מהקפה ומיד ירקה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"החלפת קפה? יש לו טעם מוזר".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">אריקר לגם מהקפה שלו "הוא נטעם לי רגיל"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">הוא לקח עוד לגימה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"אחר כך"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">היא הוסיפה וחתכה החוצה.<o:p></o:p></span></span></p> <p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span dir="LTR">~***~</span></b></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">אריקר סיים למלא בספרות ואותיות את כל החלקים הריקים של העיתון והכין לעצמו עוד קפה. הוא שמע קולות רמים מהרחוב ואז מחדר המדרגות ולפני שהספיק לזהות מי ומה, הסתערו פנימה בְּרִינַה ואֵשְבֵּרִי, זאת אומרת הנמרה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אני בהריון" ברינה צעקה על אריקר.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"ממי?" אריקר תהה המום.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לא יודעת! איך אני בהריון?" היא חבטה בו והוא התקפל וניסה לחמוק ממנה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"זה לא ממני"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">הוא התגונן.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אני שונאת גברים!!!" היא המשיכה לחבוט בו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"גם אני"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">הוא חייך וחטף עוד חבטה. הנמרה אחזה בה מאחור וניסתה להרגיע אותה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"ברינה, תירגעי" היא משכה אותה ממנו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"זה באמת לא ממני, אני הומו" אריקר התגונן מול אשברי וחטף מבט נוקב.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"עדיין יש לך זין".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"זה לא אומר שאני משתמש בו!".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">אשברי הצליחה להושיב את ברינה על הספה בסלון והתיישבה עליה כדי לוודא שלא תקום. הטלפון בדירה צלצל.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"הלו"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">אריקר ענה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אבל מה הוא עשה?" הוא ניסה לעצור את שטף הצעקות מעבר לקו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אילמה, אין צורך לקלל את כל המין הגברי" הוא ניסה שוב.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אבל מה הוא עשה?" הוא צעק לעבר הטלפון.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"גם את?".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"גם ברינה והנמ...אהה... חברה שלה בהריון".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אשברי!" הנמרה צעקה מהסלון.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לא, לא ממני!".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אנחנו לא עושים שלישייה!".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"כן את יכולה לבוא" אריקר החזיר את השפופרת למקומה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"גם אילמה בהריון", הוא עמד תוהה מול ברינה והנמרה שישבה עליה. ברינה נרגעה והנמרה גלשה לצידה על הספה. "היא בדרך לפה", הוא הוסיף.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">דפיקות חזקות בדלת התיקו אותו ממקומו, איך היא הגיעה כל כך מהר?</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">חשב וניגש לפתוח.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אירמה השתגעה" גורלי התפרץ פנימה, "השתמשתי בקונדום, נשבע לך! היא לא הפסיקה לצרוח ולהרביץ לי וזרקה את כל הבגדים שלי מהחלון, השתמשתי בקונדום! איך היא בהריון?" גורלי דימם מעצם הלחי והסתובב בסלון, הקיף את הספה, אחז בראשו, התיישב, קם והקיף שוב את הספה עד שהבחין בברינה ואשברי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"היי" הוא הרים ידו בעדינות לשלום.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"גם אנחנו בהריון"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">ברינה ענתה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"ממךָ?" הוא פנה לאריקר.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לא! לא ממני"<o:p></o:p></span></span></p> <p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span dir="LTR">~***~</span><span lang="HE"><o:p></o:p></span></b></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הם ישבו מסביב לשולחן המטבח, מכשיר טרנזיסטור שחור עמד במרכז השולחן וניגן מוזיקה קלילה וכולם למעט אשברי המתינו לחדשות השעה אחת־עשרה. אשברי סיימה לדבר בטלפון והצטרפה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"עוד שלוש חברות שלי בהריון, אחת בכלל בתולה." אשברי ציינה, "כולן עשו סיבוב בראש בשבועות האחרונים". גורלי סינן קללה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">בחדשות דיווחו על עומס במרפאות בעקבות עלייה לא ברורה בהריונות לא מתוכננים ומיד עברו לדווח על אנשים שמתים בתאונות שונות, נפילה מבניין, התנגשות בעץ, מדף בסופרמרקט שנפל וקטל ארבעה קונים.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"אמרתי לך שהשתמשתי בקונדום"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">גורלי לחש ואירמה פירצפה לעברו וסיננה קללה בזמן שהוא ניגש לטלפון.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מָרְמַאק זה גורלי, פרופסור בִּיטִי נמצא?" גורלי דיבר לאפרכסת.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"כן אני אמתין".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"היי פרופסור, שמעת חדשות? כן, גם חברה שלי. כן כל החברות שלה גם, כולן בהריון." גורלי האזין לטלפון וכל השאר צותתו לשיחה. "אתה חושב שזה קשור? כן... כן... אני בדרך, עשרים דקות".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"אני צריך לזוז"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">גורלי אמר והסתובב אליהם – החבורה כולה עמדה מוכנה לצאת.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אה... אני לא בטוח שאני יכול להביא אותכם איתי..."<o:p></o:p></span></span></p> <p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span dir="LTR">~***~</span><span lang="HE"><o:p></o:p></span></b></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">המעבדה של פרופסור ביטי הייתה קטנה מלהכיל את כולם, הם הצטופפו בדלת הכניסה, תחבו את ראשיהם אחד בתוך השני, שתקו והקשיבו. גורלי היחיד שנדחק פנימה בין שאר המסטרנטים.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"זוכר את העדויות שלקחנו מאנשים שעשו סיבוב בראש?"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">הפרופסור התחיל וגורלי הנהן, "וזוכר שחיפשנו תבניות או משהו משותף ולא הגענו לכלום?" גורלי הנהן שוב באיטיות. "אז מצאנו משהו." הפרופסור הביט בשלושת המסטרנטים האחרים, הם רכנו מעל ערמות של ניירות והדגישו משפטים בטושים זוהרים. הפרופסור לקח שאיפה ארוכה והמשיך, "בשבועות האחרונים כמעט כל מי שעשה סיבוב בראש מציין שהאנשים בחזיונות עוטים מסיכות".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מסיכות?" גורלי תהה, "כמו בליל כל הקדושים?".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לא".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מסיכות גז?".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לא לא, סתם מסיכות מעבדה כחולות".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"עשינו סיבוב בראש אתמול וראינו רק מלחמה, אנשים ירו אחד בשני. הם דיברו מוזר והם היו מזוקנים עם בדים מלופפים על הראש שלהם. אבל אף אחד לא עטה מסיכה", גורלי ציין.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"זה עוד לא כולם, אבל כמעט חצי מהאנשים מציינים את זה" הפרופסור רכן מעל ערמת דפים ומשך את הדף העליון.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"הדגשה ורודה זה אזכור של מסיכה"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">הוא הצביע על ההדגשה הוורודה בדף ואז הרים פינה של הערימה ונתן לדפים להתנתק מאצבעו ולחזור למקומם בהדרגה, גורלי הביט בדפים המתחלפים ובהדגשות הוורודות שעיטרו אותם, היו שם מאות אזכורים.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה זה אומר?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"זה אומר שצריך להמשיך לבדוק," הפרופסור הביט בראשים שנדחקו בדלת הכניסה, "אולי החברים שלך רוצים לעשות סיבוב בראש בשביל המדע?".<o:p></o:p></span></span></p> <p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span dir="LTR">~***~</span><span lang="HE"><o:p></o:p></span></b></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"אתה גורר אותנו לעשות סיבוב בראש בחורים בדרום העיר כשיש לך בחינם במעבדה?</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">מניאק!" אריקר נזף בגורלי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"רק זה היה חסר לי, שתשגעו אותי כל הזמן לסדר לכם סיבובים, יה קמצן" גורלי החזיר.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">לא היה צריך להסתדר במעגל וגם לא היו נרות או קטורת. הם התיישבו במטבחון קטן צמוד למעבדה על כסאות רגילים למדי. גורלי שלף בקבוק זכוכית מהמקרר, מזג לקומקום וחימם על כירה חשמלית בודדת. חילק שווה בשווה לכוסות נייר וכולם שתו ביחד.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">לא הייתה מכשפה שתשיר או מוזיקה שתלווה, הם עצמו עיניים כל אחד לסיבוב שלו. זה היה מהיר, אריקר פקח עיניים ראשון, אחרי עשר דקות. כל השאר בהדרגה, דקות מעטות אחרי. אירמה ניסתה להגיד משהו אבל גורלי השתיק אותה, הוא חילק להם שאלונים ועטים וביקש מהם למלא אותם לפני שהם מדברים ביניהם.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">גורלי ואירמה חוו שוב מלחמה, היא הייתה פחות אינטנסיבית מהערב הקודם, אבל היו שם כמה אנשים מגולחים עם מסיכות בד כחולות ואפודי מגן עם הכיתוב <b><i>עיתונות</i></b>. ברינה לא הגיעה למפלים הפעם, האנשים שחזתה ישבו בביתם והמתינו לשליח שהביא פיצה, השליח עטה מסיכה. אשברי לא חזתה כלום, לטענתה הכול נראה לה כמו שלג כבד וזהו. אריקר כרגיל חזה שורות אינסופיות של ספרות ואותיות.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">גורלי הדגיש בצבעים את השאלונים שלהם והחזיר אותם לפרופסור.<o:p></o:p></span></span></p> <p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span dir="LTR">~***~</span><span lang="HE"><o:p></o:p></span></b></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">בדרך לדירה של אריקר וברינה, הם לא הצליחו להסכים על סוג אחד של אוכל אז הם אספו קַח וָלֵךְ כמעט מכל מסעדה בדרך. הדירה הייתה מלאה בקופסאות, הודי על השיש, תאילנדי על השולחן במטבח, המבורגרים על השולחן בסלון, פיצה על אחד הכיסאות ודלי של עוף מטוגן על כיסא אחר. הם הסתובבו בין הקופסאות אבל בקושי אכלו מהן, הם המתינו לגורלי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"או, אוכל, אני רעב"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">גורלי נכנס בסערה ושלף משולש פיצה ביד אחת ושוק תרנגולת מטוגנת ביד השנייה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"נו, מה?</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">ספר!"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">אירקר הפריע לו לאכול.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"נעשה עוד סיבוב בראש מחר בבוקר, אנחנו צריכים עוד מידע" הוא המשיך לבלוס.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אבל מה אתם יודעים עד עכשיו?" אירמה חקרה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"יש לפרופסור איזו סברה, אבל כל מי שהוא מספר לו חושב שהוא השתגע, אז אני לא יכול לספר".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">אירמה קמה ממושבה על הספא ומשכה את ידו עם השוק המטוגנת לפני שהספיק לנגוס בה. "אם אתה לא רוצה שהפולקע הזה יסיים בתחת שלך, ולא מהכיוון של הקיבה, אז תתחיל לדבר!" גורלי בלע את הפיצה שהייתה בפיו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מישהי במצברוח..." הוא זרק לאירמה והיא רשפה לעברו מבט מאיים.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"טוב, טוב. הפרופסור חושב שהחומר האפור במוח משמש לאחסנת זיכרונות של אנשים מעולם אחר" אירמה שיחררה את השוק המטוגנת וגורלי נגס בה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"אכן משוגע"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">אשברי סיכמה ונגסה בהמבורגר רק כדי לפלוט אותו לכף ידה ולקלל.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מחר בתשע בבוקר כולנו צריכים להיות במעבדה לסיבוב בראש, חוץ מאריקר, אתה הולך לפקולטה למתימטיקה עם המספרים שלך", גורלי שלף שוק מטוגנת נוספת מהדלי.<o:p></o:p></span></span></p> <p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span dir="LTR">~***~</span><span lang="HE"><o:p></o:p></span></b></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"הבנתי מהמשיגנע שאתה רואה רק אותיות ומספרים".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"כן..." אריקר גמגם אל מול הדוקטור שישב מולו. החדר היה לוח מחיק ירוק אחד גדול, ערימות ספרים הונחו על הרצפה בצמוד לקירות הירוקים והגיעו עד לתחילת הכתב הצפוף שמילא אותם. מספר שולחנות עמוסי ספרים ומכונות כתיבה מוזרות פוזרו אקראית בחדר, אחד השולחנות הפריד בין אריקר לדוקטור.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אתה זוכר את הרצפים?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אהה..." אריקר גמגם ושלף מתיקו את העיתון של אתמול. "זה מה שזכרתי אתמול", הוא הזיז ערמת ספרים ממרכז השולחן, איזן אותה על ערימה אחרת ופרש את העיתון בינו לבין הדוקטור.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הדוקטור סקר את העיתון, "זה מתחיל מפה, וממשיך לאן?", אריקר הראה לו את הסדר של החלקים שמילא בספרות ואותיות. הדוקטור מחק חלק מהכתוב על הלוח והחל להעתיק את הרצף מהעיתון.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"טוב, זה ייקח זמן, אתה יכול ללכת. אם תיזכר בעוד, תרשום. עדיף במחברת..." הדוקטור המשיך להעתיק ואריקר חתך משם.<o:p></o:p></span></span></p> <p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span dir="LTR">~***~</span><span lang="HE"><o:p></o:p></span></b></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"ששש....ששש..." אירמה וברינה השתיקו את אריקר ברגע שנכנס למעבדה של פרופסור ביטי. הפרופסור היה בסיבוב בראש בפעם הראשונה בחייו, המסטרנטים ישבו סביבו וכתבו הערות, והחבורה הקיפה את המסטרנטים וניסתה לקרוא את ההערות שכתבו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הפרופסור פקח את עיניו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"זה מדהים"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">הוא קרא, התמתח, נעמד וחיפש את משקפיו. "זה מדהים! הם מצליחים לכלוא את המציאות בתוך קופסא!". כולם הביטו בו בהשתאות.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לא שמתם לב? לכולם יש קופסא קטנה והם מכוונים אותה למציאות וכולאים אותה בפנים ואז יכולים לחזור אליה. זה כמו תקליט שאנחנו כולאים בו שיר ואז יכולים לשמוע אותו שוב ושוב. הם עושים את זה עם המציאות! לא צריך לצייר בעפרון יותר כדי להראות לאחרים, מכוונים את הקופסא וזה כולא בפנים את המציאות. זה מטורף!" הפרופסור התרגש כל כך שהוא רעד קצת, התיישב, קם והתיישב שוב.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"את המציאות שהם כולאים הם שומרים במוחות שלנו, זה מה שאתם רואים בסיבוב בראש. זה לא חזיונות, זו מציאות של מישהו אחר".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אבל מה הקשר למסכות הכחולות?" גורלי שאל.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"ולמגיפת הריונות?"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">אירמה, אשברי וברינה צעקו במקהלה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אני לא יודע עדיין, מי זה הבחור שרואה מספרים?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"אני"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">אריקר ענה והרים יד כדי לסמן לפרופסור.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"היית אצל דוקטור טוֹקְרִיפּ?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"כן"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"מעולה, כל מי שלא עשה סיבוב בראש היום, קדימה – אנחנו צריכים עוד מידע!</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">שימו לב במיוחד לקופסאות שכולאות מציאות" הפרופסור החווה בידו למטבחון וכולם השתרכו אחריו, הם נעצרו בדלת – את הדלת חסמו שלושה סוכנים של המשטרה הפדרלית, אחד מהם שלף תעודה מזהה ושאל-<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"פרופסור ביטי?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"כן"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אני הסוכן צ'וּפִּי, ואלה הסוכנים מַקְצִיר וזְלוֹג. אנחנו צריכים לדבר"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"דברו" הפרופסור נזף בסוכן בחוסר סבלנות, והסוכן הביט סביב הפרופסור בחוסר שביעות רצון.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"תעברו למטבחון" הפרופסור ציווה וכל הנוכחים מלבדו, התפתלו בין הסוכנים ועברו למטבחון.<o:p></o:p></span></span></p> <p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span dir="LTR">~***~</span><span lang="HE"><o:p></o:p></span></b></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"הם לא משוכנעים לגמרי שאנחנו לא משוגעים, אז מעכשיו המשטרה הפדרלית מפקחת עלינו. אז אל תגידו כלום לאף אחד...".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הסוכן צ'ופי הסיר את משקפי השמש שלו וקטע את הפרופסור, "אתם לא אומרים כלום לאף אחד, אתם לא חוקרים אף אחד אחר חוץ מהאנשים בחדר הזה, ובכלל, אתם נשארים פה עד שנארגן בית בטוח בשבילכם עם פיקוח שלנו. אתם תחת מעקב של הממשל הפדרלי עד להודעה חדשה".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">חלקם ניסה להגיד משהו אבל שני הסוכנים נעמדו מאחורי צ'ופי והוא הוסיף, "יציאה לסיבוב בראש זה מינימום שנתיים מאסר, יש לנו את הדוחות של הפרופסור, מי רוצה כלא?" לא הייתה תשובה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הפרופסור הורה לגורלי להכין תה מכשפות חדש, גורלי הביט בצ'ופי וזה אישר לו להמשיך בניעת ראש קלה. החבורה, שני המסטרנטים הנוספים והפרופסור עשו סיבוב בראש במטבחון, גורלי הציע תה לשלושת הסוכנים אבל אף אחד מהם לא הגיב, אפילו לא במבט, הוא לגם בעצמו מהתה ועצם עיניים.<o:p></o:p></span></span></p> <p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span dir="LTR">~***~</span><span lang="HE"><o:p></o:p></span></b></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הם מילאו את השאלונים שלהם בשקט וכשסיימו החליפו רשמים, למעט אריקר שמילא שורות על גבי שורות של רצפי ספרות ואותיות. היו שם מסיכות כחולות, ואנשים אוכלים בבית. הם אכלו אוכל מקופסאות קרטון ודיברו עם אנשים אחרים בקופסאות כולאות המציאות שלהם.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"שמעתי על מישהי שטוענת שהיא יכולה לשנות חזיונות" אשברי פנתה אל הפרופסור.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"איך היא עושה את זה?" ביטי התעניין.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"היא מוסיפה דברים לתה מכשפות וזה משנה דברים בחזיונות... אבל...".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"מה אבל?</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">מה הבעיה?" ביטי רכן לעברה והניח יד על כתפה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"יש שמועות שזה מסוכן, ואנשים מתים ממנת יתר או משהו".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"את יכולה להביא אותה לפה?" ביטי שאל והביט בצ'ופי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אני אבדוק, זה דרך חברה. אני יכולה להתקשר?" אשברי הביטה גם היא בצ'ופי, משקפי השמש הסתירו את עיניו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"את יכולה להתקשר אליה ולבקש ממנה להגיע לפה ולהביא את החברה איתה. אסור לך להגיד לה שומדבר חוץ מזה." הוא נשם עמוקות וניפח את חזהו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">אשברי התקשרה לחברה וצ'ופי רכן לעברה והצמיד את ראשו לראשה כשהאפרכסת חוצצת ביניהם. הם התפזרו בין המטבחון למעבדה והמתינו עד שהדוקטור למתמטיקה ניסה להיכנס למעבדה והופל לרצפה כששני סוכנים מעליו.</span><span dir="LTR"><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>"הצילו.. ביטי! פרופסור! הצילו!!!" הדוקטור צעק והפרופסור רכן מעל הסוכנים וניסה לחלץ אותו מהם בעודו צועק "הוא בסדר, תעזבו אותו..."<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מי זה?" צ'ופי נעמד מעל לערמת המתקוטטים.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"זה דוקטור טוֹקְרִיפּ, הוא מומחה להצפנה" הפרופסור התנשף מהמאמץ.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"ולמה הוא פה?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"הוא מנסה לפענח את הרצפים שהבחור..." ביטי חיפש את אריקר מבין הצופים שהתגודדו מאחורי צ'ופי, "...הבחור הזה רואה" הוא הצביע על אריקר. ביטי תפס את אריקר בכתפו ומשך אותו קדימה, הוא הביט בו ואז בפרופסור.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"ומה אמרתי לגבי לספר לאנשים אחרים על מה שקורה כאן?" הוא אמר בקול רם וסינן "כְּרוּבִים...".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אה... זה היה לפני שאתם הגעתם..." אריקר גמגם.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"ולא חשבתם לדווח על זה?" צ'ופי סימן לסוכנים האחרים לרדת מטוקריפ, שלח יד, משך אותו מהרצפה והצמיד את פרצופו של הדוקטור לפניו שלו, "למי סיפרת על מה שקורה כאן?".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"ל...לאף אחד..." טוקריפ רעד והקפיץ את עיניו בין שתי עדשות משקפי השמש האטומות שחבש צ'ופי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"למה באת לפה?".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">טוקריפ חילץ נייר מכיס חולצתו, הנייר היה מקומט מההתגוששות.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"פענחתי חלק מהרצפים" הוא אמר בשקט וצ'ופי משך מידו את הנייר.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"איך קוראים את זה?" הוא החזיר לטוקריפ את הנייר.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"הם אוספים מידע, כמעט את כל מה שמתרחש מולם..." טוקריפ התחיל וצ'ופי קטע אותו, "מי זה הם?".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אה... אני לא יודע, החייזרים?".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"יש חייזרים?</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">איך אני לא יודע על זה?" צ'ופי פנה לפרופסור ביטי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לא לא לא, הם לא חייזרים הם בני אדם כמונו, רק במקום אחר"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"איפה?"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אנחנו לא יודעים עדיין..." הדוקטור התנצל.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"תמשיך!" צ'ופי ציווה על טוקריפ.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אז הם אוספים את כל מה שמתרחש מולם והם צריכים לשים את זה איפשהו... ויש איזו חֶברה, בּוּבֶּל או משהו כזה, ששותלת את מה שהם אוספים במוחות שלנו ואז הם יכולים לחזור ולחוות את זה אחר כך".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה?" צ'ופי תהה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"יש להם קופסאות שכולאות את המציאות, הם כולם מסתובבים איתן וכולאים את כל מה שקורה סביבם" פרופסור ביטי הסביר, "והם צריכים לשים את זה איפשהו, אז הם שומרים את זה אצלנו. וזה מה שרואים כשעושים סיבוב בראש".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"אריקר... אה... הבחור שרואה אותיות וספרות, אצלו מאכסנים חדשות, כמו עיתון. אבל בצורה אחרת אז הוא לא מזהה מילים אבל עם חישוב מתמטי אפשר לפענח"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">טוקריפ הפך את הנייר והציג לפרופסור את הפענוח שלו – מול כל צירוף של מספרים ואותיות עמדה ספרה או אות אחרת.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"יש רצפים חדשים!" הפרופסור זינק ממקומו ורץ לעבר ערמת השאלונים החדשה מהבוקר. הוא שלף את השאלון של אריקר, וטוקריפ התיישב עם המפתח שלו והתחיל לפענח. פרופסור ביטי רכן מעליו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">ברינה ניסתה לצאת מהמעבדה והסוכנים עצרו אותה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אני רעבה, תגיד להם לתת לי לצאת" פנתה לצ'ופי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אף אחד לא יוצא"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אבל אני רעבה"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">צ'ופי צקצק בלשונו וניגש לטלפון.<o:p></o:p></span></span></p> <p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span dir="LTR">~***~</span><span lang="HE"><o:p></o:p></span></b></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הם אכלו פיצה ששני סוכנים נוספים הביאו, צ'ופי לא נתן להם לדבר עם אף אחד ושלח אותם מיד לאחר שהגיעו. הפרופסור הפריע להם באמצע האוכל.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"קודם כל, לא הכול ברור, אבל ממה שהצלחנו לפענח, יש מגיפה בעולם שלהם, בגלל זה כולם הולכים עם מסיכות כחולות. יש מקומות שאסור אפילו לצאת מהבית, לכן אנחנו לא רואים נופים יותר כי הם הפסיקו לטייל." פרופסור ביטי נבר בערמת הדפים שאחז בידו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"ומה הם ההריונות?" אשברי חקרה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"רגע... יש להם מלכה שבעלה הוא נסיך והוא מת... זה לא קשור. זה המון חדשות שלא קשורות לכלום. הם מתעסקים במלא שטויות שם... הם כולם בבתים שלהם ומתקשרים עם הקופסאות שכולאות מציאות. הם מדברים זה עם זה דרך הקופסאות ושומרים הכול, בגלל זה החברה הכפילה את גודל האחסון..."<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"סססעמק..." אשברי קיללה, "הם צריכים עוד מקום לשטויות שלהם אז הם הכניסו אותי להריון?".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"יכול להיות..." פרופסור ביטי גמגם.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"זה לא מספיק" טוקריפ התערב.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה לא מספיק?" אשברי שאלה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"זה לא מספיק, אם מכפילים את כמות האחסון לא מספיק להכניס את כל הנשים להריון, הם רק חצי מהאוכלוסייה ופחות אם סופרים מגיל חמש־עשרה ומעלה" טוקריפ הסביר בזמן שגורלי נגס במשולש פיצה וירק.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"אולי יש להם עוד עולמות לאחסון"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">הציע אריקר. גורלי ניסה משולש פיצה אחר וירק גם אותו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"יש פיצה בלי שום?" גורלי פנה לאירמה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אולי הם יביאו לפה עוד אנשים ממקום אחר?" ברינה הציעה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"את מתכוונת לחייזרים?" אשברי שאלה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אבל אתה חולה על שום" אירמה ענתה לגורלי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אני יודע, אבל יש לזה טעם מגעיל..." גורלי רץ לשירותים והקיא את נשמתו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אולי אתה בהריון!" אריקר צעק אליו ונגס במשולש פיצה, "זה באמת לא טעים" הוא ירק את הביס לפח שלידו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">החבורה הביטה בדלת השירותים ובאריקר. צ'ופי ניגש שוב לטלפון, הוא דיווח למישהו על הממצאים וביקש ערכות לבדיקת הריון בהקדם.<o:p></o:p></span></span></p> <p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span dir="LTR">~***~</span><span lang="HE"><o:p></o:p></span></b></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">ערכות בדיקת ההיריון הגיעו עם שני סוכנים ועימן שתי בחורות. אחת הייתה חברה של אשברי והשנייה המכשפה שטענה שאפשר לשנות חזיונות. שני הסוכנים בכניסה נתנו להן להיכנס למעבדה בזמן שהבנים נעמדו בתור לשירותים עם ערכות בדיקת ההיריון. צ'ופי חקר את המכשפה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"צריך להיזהר, אני אומרת את זה לכולם. אפשר לשנות קצת, ולהשפיע על החזיונות. אבל אם נסחפים ומשנים יותר מדי זה מסוכן."<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"כמה מסוכן?" צ'ופי התעניין.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"כל מי שנסחף בראש של עצמו סיים את חייו איכשהו".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"קצף מהפה כמו מנת יתר?".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לא לא, זה לא מנת יתר הם פשוט מתים איכשהו. תאונת דרכים, נפילה מחלון, דום לב" המכשפה סיכמה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מי מתנדב?" צ'ופי קרא. אף אחד לא התנדב.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"נו, מישהו מהבנים, אנחנו לא יכולות, אנחנו בהריון!" אשברי צעקה לעבר הבנים שסיימו להשתין על הבדיקות שלהם והמתינו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה זה שני קווים?" גורלי תהה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"ססעמק..." אשברי קיללה. שאר הבנות גיחכו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"גם אצלי"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">אריקר צעק בפליאה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"מה הריון?</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">איך הריון? מאיפה התינוק אמור לצאת?" גורלי התעצבן בזמן שהגיחוך של הבנות הפך לצחוק מתגלגל.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"טוב, מי מתנדב או מתנדבת?" צ'ופי תיקן את השאלה, אריקר לקח משולש פיצה עמוס שום ותחב אותו לאפו של צ'ופי וזה כמעט והקיא, הוא הדף את אריקר ממנו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"הסוכן צ'ופי בהריון!" אירמה צווחה והשתנקה מצחוק.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"די... שקט!"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">צ'ופי נזף בהם.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"אני מתנדבת" החברה של אשברי שבאה עם המכשפה התנדבה, "ממילא רציתי לנסות"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">היא התנצלה בחיוך והמכשפה החלה לרקוח תה עם תוספות.<o:p></o:p></span></span></p> <p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span dir="LTR">~***~</span><span lang="HE"><o:p></o:p></span></b></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">המכשפה רכנה מעל הבחורה והדריכה אותה, היא זמזמה נעימה איטית ונתנה לה הוראות מדי פעם. פניה של הבחורה הגיבו למרות עיניה העצומות. היא נראתה מתאמצת ומחייכת וכועסת. אחרי כמה הוראות היא החלה לשתף את המכשפה במה שהיא רואה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אני הולכת עם בחור ביחד עם הכלב שלו, הוא במסכה כחולה. אני יכולה לגעת בו...".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אל תגעי בו, את לא רוצה לשנות יותר מדי".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אבל אני רוצה לגעת בו, אני רוצה שהוא יגיב, שיסתובב אלי...".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"בואי נלך משם... נמצא משהו אחר" המכשפה הנחתה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"נגעתי בשרוולו, הוא הסתובב... הוא הבחין בי... הוא שואל למה אין לי מסיכה... הכלב שלו חירבן והוא אוסף את החרא שלו. ניידת משטרה נעצרה לידנו...".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לכי משם, את צריכה להתרחק! תיכנסי לבניין".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אני מנסה, אבל הם צועקים עלי שאין לי מסיכה, הם רודפים אחרי..." הבחורה החלה להתנשף ולזוז בכיסאה כאילו רצה באמת, גורלי ואריקר אחזו בה, המכשפה פשפשה בתיקה והוציאה בקבוק של קופאין מרוכז.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"רוצי! שלא יגיעו אלייך!" המכשפה צעקה ותחבה את הבקבוק לפיה של הבחורה "תשתי! מהר... תשתי!"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הבחורה התעוררה מזיעה ומתנשפת.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"הוא ראה אותי! השוטרים ראו אותי! הם תפסו לי את היד רגע לפני שהתעוררתי".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">המכשפה נראית מודאגת. היא ארזה את תיקה וניסתה לצאת.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אף אחד לא יוצא מפה" צ'ופי עצר אותה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה זה?".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"עד שאנחנו לא בטוחים מה קורה, את תחת פיקוח פדרלי".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"סליחה? אני לא תחת פיקוח של אף אחד!".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"שימוש בחומרים אסורים לצורך סיבוב בראש זה כלא, את רוצה להישאר פה או להיכנס למעצר?".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אתם ביקשת ממני לעשות את זה" המכשפה האשימה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"נכון, אבל זה עדיין לא חוקי".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"ססעמק" המכשפה קיללה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הבחורה שיצאה מסיבוב בראש ניגשה לשירותים לשטוף פנים, היא סיימה ויצאה, "נשארה פיצה?".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"כן"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">גורלי הצביע על השולחן בקצה החדר. הבחורה צעדה לשולחן, החליקה ונחתה על הרצפה. נשמעה חבטה חזקה וקנאק עלום. גורלי ניגש לעזור לה לקום, היא לא זזה. הוא הפך אותה על גבה וסטר לה בעדינות, לא הייתה תגובה. צ'ופי ושני הסוכנים רכנו לעברה, הוא בדק דופק.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"היא מתה" הוא קבע, "היא התערבה יותר מדי במציאות?" הוא שאל וחיפש את המכשפה, היא לא הייתה שם.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"איפה היא?" הוא צעק על הסוכנים האחרים, והם יצאו מהמעבדה למסדרון והחלו לרוץ בזמן שצ'ופי חוסם את הדלת.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"שאף אחד לא יזוז!"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">הוא צעק.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הסוכנים חזרו בידיים ריקות והחליפו את צ'ופי בכניסה, הוא ציווה עליהם לא לזוז משם בשום מקרה ולא לתת לאף אחד לצאת וניגש לטלפון.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"יש לנו דליפה" הוא אמר בקול שקט לשפופרת וניתק.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">בדקות העוקבות התמלאה האוניברסיטה והרחובות סביבה במאות סוכנים ושוטרים, חלק תחמו את קומת המעבדה של פרופסור ביטי ופינו משם את שאר האנשים שלא קשורים, סוכנים עמדו בכניסה למעבדה, בכניסה לקומה ובכניסה לבניין. המסטרנטים של ביטי, החבורה והדוקטור למתימטיקה נותרו האזרחים היחידים בקמפוס.<o:p></o:p></span></span></p> <p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span dir="LTR">~***~</span><span lang="HE"><o:p></o:p></span></b></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"טוב, הקשבה לכאן" צ'ופי פנה אליהם, "פינו את כל האוניברסיטה בשבילכם, אז יש לנו בניין מעונות של איזו אחווה. אנחנו צועדים לשם ביחד, נשארים שם ביחד וצועדים מחר בשבע בבוקר חזרה לכאן, ברור?" הם הנהנו בראשם ביחד. צ'ופי יצא מהמעבדה וכולם צעדו אחריו, שני סוכנים נשארו בפתח של המעבדה, שני סוכנים אחרים הצטרפו אליהם ביציאה מהקומה, עוד שניים ביציאה מהבניין ומסחרית עם סוכנים נסעה אחריהם בשבילי האוניברסיטה. בניין האחווה היה מוקף סוכנים, שניים ליד כל דלת או חלון.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"תמצאו לכם חדר, בשבע וחצי תגיעה לפה ארוחת ערב, אם תנסו לברוח ירו בכם. שאלות?".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">לא היו שאלות, צ'ופי דיווח בטלפון הקווי שהם התמקמו ואז הלך לחטט בארונות במטבח. זו הייתה אחווה של בנים, היו בירות במקרר ואריזות פתוחות של חטיפי תפוחי אדמה מלוחים שאף אחד לא טרח לסגור כדי שיישארו אכילים. הוא חילץ פחית בירה מהמקרר ונקר את הלשונית.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אסור לך לשתות אלכוהול" אשברי נזפה בו, צ'ופי הרים את משקפי השמש שלו מעל לעיניו והביט בה בזלזול.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אתה בהריון" היא חייכה ושלפה פחית נוספת של בירה מהמקרר.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"גם את"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לחיים" היא אמרה והם השיקו פחיות.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אוי, שונא בירה זולה..." הוא סינן והמשיך לשתות.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">אריקר הצטרף למטבח עם רדיו שמצא באחד החדרים, הוא הניח אותו על השיש וחיפש שקע. שלושתם הקשיבו לחדשות. היה עימות בין השר לביטחון המדינה עם פעילה חברתית שהאשימה את הממשלה במסחור מוחות האזרחים, וטענה שיש לה ראיות שהממשלה מסתירה חייזרים. השר ניסה להישאר רגוע ולהסביר שהם חוקרים את השמועות ושאנשים צריכים להפסיק לצרוך סמים, כי זה מסוכן. הם רבו כמה דקות ביניהם עד שהתוכנית הופסקה בגלל דיווח על הפגנות ברחבי המדינה. פרופסור ביטי ודוקטור טוקריפ הצטרפו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה אומרים?" ביטי חקר. וזרם הדיווחים ברדיו גבר. מפגינים מנסים לפרוץ לבסיסים צבאיים בחיפוש אחר חייזרים, חסימות של כבישים, הפגנות מול הפרלמנט, בלגן. הטלפון באחווה צלצל וצ'ופי התנתק מהרדיו וניגש אליו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"איפה מצאת בירה?" ביטי שאל ואשברי שלפה מהמקרר צמד פחיות בשבילו ובשביל טוקריפ, צ'ופי חזר ושלף בירה שנייה בשביל עצמו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה?" אשברי חקרה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"יש התארגנויות גדולות לסיבוב בראש המוני בכל מיני מקומות, אנשים מנסים למחוק את החזיונות מהראש שלהם..."<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"ואתם לא יכולים להודיע להם ברדיו שזה עלול להרוג אותם?" ביטי התערב.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"הממשל לא רוצה לעורר עוד פאניקה... והם לא בטוחים שמישהו בכלל יקשיב", צ'ופי לגם מהבירה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הדיווחים המשיכו אל תוך הלילה, קבוצת מתנגדים השתלטה על בית חולים ציבורי ובאיומי נשק הכריחה את הרופאים לבצע בהם כריתת אונה. הם הספיקו לכרות כמה עשרות אונות לפני שהמשטרה השתלטה על המקום. צ'ופי קיבל דיווח בטלפון שתפסו את המכשפה, אבל רק אחרי שהיא בישלה עשרות ליטרים של תה עם תוספות והם לא יודעים לאן כל התה הזה הגיע. בחצות צ'ופי כיבה את הרדיו ושלח את כולם לישון.<o:p></o:p></span></span></p> <p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span dir="LTR">~***~</span><span lang="HE"><o:p></o:p></span></b></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">דפיקות רמות על דלתות החדרים הקפיצו אותם, צ'ופי עבר מדלת לדלת וחבט בהן בכוח. הם ירדו מפוחדים בריצה למטבח.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מפגינים מנסים לפרוץ לאוניברסיטה, אנחנו חוזרים למעבדה עכשיו"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"ארבע בלילה" ברינה התלוננה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אנחנו לא יכולים לשמור עליכם פה, הבניין של המעבדה יותר מאובטח" צ'ופי סיכם וניגש לדלת. חלקם רצו בחזרה לחדרים כדי להביא בגדים ונעליים, אחרי שתי דקות הם נדחסו במסחרית של הסוכנים אחד על השני ונסעו משם.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">נגמ"שים כיתרו את בניין המעבדות והמסחרית השתחלה ביניהם. צ'ופי התקשר מהטלפון הקווי ודיווח שהם הגיעו. ברינה ואריקר הכינו קפה לכולם וגורלי הכין תה לעוד סיבוב בראש לפי בקשתו של ביטי. הטלפון צלצל ברגע שצ'ופי ניתק, הוא ענה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה לעזאזל?" הוא ניתק בזעם. החבורה הביטה בו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"היו אתמול כמה אירועים של סיבוב בראש המוני, כמה עשרות מתים בינתיים בכל מיני מקומות. אתה יודע איך זה ישפיע על החייזרים?" צ'ופי פנה לפרופסור.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אתה מתכוון לעולם האחר?".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"כן, כן. החייזרים, העולם האחר, אך זה ישפיע?" צ'ופי התעקש.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אני יכול לשער שזה מצמצם שטח אחסון והם יצטרכו לייצר עוד אנשים, אבל נדע יותר אחרי הסיבוב בראש של אריקר" ביטי העיר ואריקר לגם מהקפה שלו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"התה מוכן" גורלי ציין.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">***<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הם המתינו לפיענוח של טוקריפ כשרעש מהומה נשמע מבחוץ, הם הצטופפו בחלון במסדרון שפנה לחצר. מפגינים חדרו לתוך האוניברסיטה והחלו ליידות אבנים על הנגמ"שים. החיילים התבצרו בתוך הנגמ"שים ובבניין. בחורה עם שלט <b><i>זה המח שלי</i></b> רצה לכיוון אחד הנגמ"שים, החליקה ונפלה על השלט שלה כשהיא משתפדת על מוט העץ שבמרכזו. בחור שרץ לעזרתה נפל על הגב, התפתל לרגע ונדם. מפגינים בודדים בתוך המון המפגינים קרסו לקרקע מתים גם הם.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"הם יורים בהם?" ברינה שאלה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לא נראה לי" צ'ופי ענה, "לא שמעתי יריות".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">סוכן עם מכשיר קשר נכנס לקומת המעבדה וניגש לצ'ופי, "המפקד רוצה אותך".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"קודקוד כאן הסוכן צ'ופי" הוא קרא לעבר הפומית.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"צ'ופי אתה רואה את זה?".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"כן".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"ממה הם מתים?</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">אנחנו לא עושים כלום!".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אתה יכול לתפוס אחד בחיים?" צ'ופי קרא.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"למה?".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"תבדוק אם הם השתתפו בסיבוב בראש המוני אתמול, מהר לפני שכולם ימותו".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">נגמ"ש אחד יצא מהשורה שהקיפה את הבניין ונסע לעבר המפגינים, מספר חיילים יצאו ממנו, משכו מפגינה והכניסו אותה פנימה. הנגמ"ש חזר ברֵוֵרְס למקומו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"חיובי" נשמע קולו של המפקד.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"היא הייתה בסיבוב בראש המוני?" צ'ופי שאל.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"חיובי, חיובי".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"תשאל אותה כמה אנשים היו שם".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"רגע".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"קודקוד כאן צ'ופי".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"קודקוד, כאן צ'ופי האם שומע?".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"היא מתה" ענה המפקד מהצד השני. "שיט" סינן צ'ופי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אתה יכול לתפוס עוד אחת?".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הם הביטו לחצר, כל המפגינים שכבו על הרצפה, אף אחד מהם לא זז.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"לא חשוב"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">צ'ופי סיכם לעבר הפומית. הסוכן עם מכשיר הקשר עזב וטוקריפ הצטרף, "יש פיענוח".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"בואו נתרחק מהחלונות"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">צ'ופי ציווה והם התרכזו במעבדה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"בּוּבֶּל, החברה ששותלת לנו זיכרונות נמצאת בצרות. הקופסאות שהפרופסור זיהה, אלה שכולאות מציאות, הן כולן מחוברות בסוג של רדיו ומדברות זו עם זו. את המציאות הם מאחסנים אצלנו וחוזרים אליה באמצעות הקופסאות אם הם צריכים. בגלל הסיבוב בראש עם התוספות, הזיכרונות האלה נפגעים ואנשים לא יכולים לגשת אליהם או שהם רואים אותם אחרת עם האנשים שלנו שהתערבו בהם. הם התחילו עבודות תחזוקה לשיפור השירות או משהו. זה מה שהצלחתי לחלץ בינתיים. זו דרמה רצינית בעולם השני, הם כולם מחוברים עם הקופסאות האלה ולא יכולים לחיות בלעדיהם." טוקריפ סיכם בפנים מודאגות.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"כנראה שזה מה שקרה עם כל מי שהשתתף בסיבוב בראש ההמוני, הם בוטלו לטובת שיפור השירות..." פרופסור ביטי הבחין שהוא מדבר לעצמו בקול רק בסוף דבריו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"צ'ופי אתם חייבים לעצור את הסיבוב בראש ההמוני, אם יותר מדי אנשים ישתתפו זה יוביל אותנו לג'נוסייד"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">פניו של פרופסור ביטי הלבינו, צ'ופי ניגש לטלפון.<o:p></o:p></span></span></p> <p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span dir="LTR">~***~</span><span lang="HE"><o:p></o:p></span></b></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">אריקר, אשברי וגורלי ישבו במטבחון מסביב לשולחן והאזינו לטרנזיסטור. התנגשויות עם הצבא והמשטרה התרחשו בכל המדינה וגלשו למדינות שכנות. היו דיווחים מעטים על התנגשויות באירופה ובמזרח התיכון. כולם רצו לתקשר עם אנשים מהעולם השני, חברות תרופות ניסו לפתח תה עם תוספות כמו של המכשפה, גם יצרני סמים מדרום אמריקה ניסו את מזלם, וכימאים עצמאיים רקחו ניסיונות שונים ומשונים. הכנסייה הקתולית מימנה חלק מהמחקר, וגם דתות מקומיות אחרות.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה מצב התה שלנו?" פרופסור ביטי נכנס למטבחון.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"יש לנו לעוד כמה סיבובים"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">גורלי ענה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"טוב, תשמור אותו בשבילו"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">ביטי הצביע על אריקר, "אנחנו צריכים לדעת מה קורה".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לעשות סיבוב בראש?" אריקר שאל.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"עוד לא, נראה מה מתפתח..." ביטי התיישב לידם, גירד בראשו ושקע במחשבות. ברינה עברה אותם ונכנסה לשירותים.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אשברי! אשברי! בואי רגע!" היא צעקה מהשירותים ואשברי ניגשה אליה. האסלה הייתה מלוכלכת בדם.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אני חושבת שאני לא בהריון יותר" ברינה רעדה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הם כולם עברו בשירותים, הנשים והגברים. אחרי שביטי יצא מזועזע מתא השירותים בעצמו, הוא ציווה על גורלי להכין עוד סיבוב בראש לאריקר.<o:p></o:p></span></span></p> <p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span dir="LTR">~***~</span><span lang="HE"><o:p></o:p></span></b></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"בּוּבֶּל הכריזו על פשיטת רגל" טוקריפ הכריז.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אתה בטוח?" הפרופסור שאל בחשש.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"כן, הם מצמצמים פעילות ומחפשים משקיע שיקנה אותם" טוקריפ ענה בלחש.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה זה אומר פרופסור?" צ'ופי התערב.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אהה... זה... אני לא יודע... יכול להיות שהפסקת כל ההריונות הספיקה, אבל יכול להיות שנראה עוד צמצום של בני אדם בעולם..."<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"כמה צמצום?" צ'ופי שאל בלחש. הפרופסור לקח נשימה עמוקה ולא ענה, צ'ופי ניגש לטלפון.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">טוקריפ רכן לעבר הפרופסור, "אם הם בהפסקת פעילות ואנשים בעולם השני עוברים לחברות אחרות, אנחנו מדברים על מיליונים אם לא מיליארדים של אנשים, פרופסור..."<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אני יודע דוקטור טוקריפ, נהניתי מאוד לעבוד איתך, אתה חבר אמיתי" פרופסור ביטי הושיט יד לכיוונו של טוקריפ ולחץ את ידו, טורקיפ רכן לעבר ביטי וחיבק אותו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"זהו?</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">נפרדים?" גורלי שאל, חצי בחשש וחצי בציניות.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"אנחנו זקנים"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">טוקריפ ענה, "אם מקצצים אז תמיד מקצצים במה שישן". הוא סידר את משקפיו. פרופסור ביטי ניגש למעבדה וחזר עם בקבוק של וויסקי, הוא פתח אותו ושאר הנוכחים חילצו כוסות ממתקן הייבוש במטבחון.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"לחיים"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">הפרופסור השיק את כוסו, חייך בייאוש וגמע את תכולת הכוס בלגימה אחת.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"לחיים"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">ענו כולם.</span><span dir="LTR"><o:p></o:p></span></span></p> <p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span dir="LTR">~***~</span><span lang="HE"><o:p></o:p></span></b></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הם המתינו, חלק במעבדה וחלק במטבחון מסביב לטרנזיסטור. אריקר נשען על החלון במסדרון והביט בחיילים שיצאו בינתיים מהנגמ"שים והסתובבו ביניהם. לא היו מפגינים יותר, רק גופות פזורות על הדשא. אחד החיילים נפל והאחרים ניגשו אליו. אריקר הצמיד את ראשו לחלון כדי לראות טוב יותר. חייל נוסף נפל מנגמש.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"פרופסור" אריקר קרא.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"פרופסור!" הוא ניגש למטבחון, ביטי ישב שם, "מה קרה ילד?".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"שני חיילים התמוטטו..." אריקר התחיל אבל רעש נפילה מהמעבדה הפסיק אותו, הם רצו לבדוק, דוקטור טוקריפ היה שרוע על הריצפה ואירמה רכנה מעליו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"דוקטור! דוקטור!"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">היא סתרה לו קלות אבל הוא כבר לא היה שם.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">סוכן עם מכשיר קשר הגיע בריצה, מתנשף. "צ'ופי, המפקד מת!" הוא הגיש לצ'ופי את האפרכסת של הקשר, צ'ופי לקח אותה ומשך את הקשר עם הסוכן למסדרון. אחד המסטרנטים של ביטי התרסק במעבדה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"גורלי תיקח אותו מיד לעוד סיבוב בראש!"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">הפרופסור ציווה ורכן מעל טוקריפ עד שמצא בכיסו את מפתח ההצפנה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">אריקר עשה עוד סיבוב בראש ומילא שאלון עם רצפים, הוא הגיש את השאלון לפרופסור ויצא מהמטבחון. גורלי ישב במעבדה, ראשו ספון בין ידיו ועיניו אדומות ודומעות.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"אירמה מתה"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">הוא מלמל. הסוכן עם הקשר היה שרוע מת במסדרון בזמן שצ'ופי עדיין דיבר לאפרכסת. שני המסטרנטים היו על הרצפה ולידם אירמה, טוקריפ ושני הסוכנים של צ'ופי ששמרו עליהם.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אני מצטער" אריקר הניח יד על כתפו של גורלי ואשברי חיבקה את ברינה, שתיהן בכו. צרור יריות מחוץ למבנה הקפיץ אותם, הם מיהרו לחלון שבמסדרון. חייל על נגמ"ש ירה במכונת ירייה לכל הכיוונים, שאר החיילים היו שרועים באקראיות בין הנגמ"שים והוא צרח וקילל וריסס. גורלי חיפש את צ'ופי, הוא מצא אותו רוכן מעל השולחן הקטן במטבחון. ראשו של פרופסור ביטי היה מונח ברוגע על השולחן, משקפיו נפלו ממנו וצ'ופי הביט בפיענוח האחרון בכתב ידו של ביטי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">מלםץ/../החברה/בּוּבֶּל/הכריזה/על/הפסקת/פעילות/../אין/כרגע/גישה/לקבצים?/../הופסקה/הספקת/החשמל/לרוב/שרתי?/החברה/../גץף...<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">מעל למילה <b>קבצים</b> היה כתוב <b>מציאות כלואה?</b> וליד המילה <b>שרתי</b> היה כתוב<b> המוחות שלנו?</b> צ'ופי ניגש לטלפון. אריקר וגורלי החליפו אותו מעל השולחן, הם סיימו לקרוא ואריקר לקח את הנייר המקומט עם מפתח ההצפנה שכתב טוקריפ ותחב אותו לכיסו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הם חזרו למעבדה, צ'ופי ניתק והתקשר שוב ושוב. אף אחד לא ענה לו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אני מציע שנזוז מפה, אולי ניקח את אחד הנגמ"שים וננסה להגיע למפקדה" צ'ופי הציע ביובש. הוא רכן מעל הסוכנים שלו וחילץ מהם את האקדחים שלהם, הוא הציע אחד לגורלי ואת השני לאריקר.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה איתי?" אשברי התלוננה, ואריקר הושיט לה את האקדח שקיבל.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אני לא יודע מה עושים עם זה" הוא התנצל.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">ביציאה מהבניין, צ'ופי אסף רובה סער בשביל עצמו ומספר מחסניות, האחרים חיקו אותו למעט אריקר. ברינה הפשיטה אפוד קרב מאחד החיילים המתים, לבשה אותו וחבשה קסדה שהתגלגלה ליד, בקדמת הקסדה צוירה גולגולת בשחור ובצידה היה כתוב <b><i>ג'וני</i></b> באדום. הם פינו את הגופות מאחד הנגמ"שים והתיישבו בו. צ'ופי התיישב על כיסא הנהג והורה לגורלי לכוון אותו מהצריח.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לאן אנחנו נוסעים?" גורלי צעק לעבר צ'ופי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"תחנת המשטרה ברחוב גולדראט" צ'ופי צעק בחזרה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">גופות מילאו את הרחובות, על המדרכה, על הכבישים, בתוך מכוניות, בחנויות מסביב. מעט אנשים הסתובבו אבודים בין הגופות. אף אחד לא מת להם מול העיניים, בעיקר כי רוב האנשים ברחוב היו מתים כבר.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"בפנייה הבאה ימינה" גורלי צעק.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"בפנייה הבאה ימינה! צ'ופי! ימינה!" צ'ופי לא ענה, "אריקר תבדוק מה אתו, פספסנו את הפנייה" גורלי ציווה. אריקר נדחק לכיוון מושב הנהג, הוא תפח לצ'ופי על הגב וזה נפל ימינה על מוט ההיגוי של הנגמ"ש. הנגמ"ש האיץ שמאלה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אריקר, אנחנו נתנגש בבניין!" גורלי צעק.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"צ'ופי מת! הוא מת" אריקר צעק בתגובה והנגמש נכנס אל תוך חלון ראווה של חנות כלבו, עבר את מחלקת ההלבשה לנשים ואז את מחלקת ההלבשה לגברים ונעצר על ערמת סירים שנתקעו בזחל שלו במחלקת מטבח. הנגמ"ש צווח ופירק את הסירים והם פרקו החוצה. אחת המוכרות הבודדות שנותרה בחנות הבחינה בהם וברחה בצעקות.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"איפה ברינה" אריקר צעק לעבר גורלי ואשברי. הם ניסו להתקרב לנגמ"ש ולצעוק לעברה, אריקר זינק פנימה. ברינה הייתה שרועה עם האפוד והקסדה ללא רוח חיים על אחד המושבים. אריקר זינק בחזרה החוצה.<o:p></o:p></span></span></p> <p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span dir="LTR">~***~</span><span lang="HE"><o:p></o:p></span></b></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">אנשים התגודדו מסביב לתחנת המשטרה, צעקו, בכו, דיברו או ישבו על שפת המדרכה חסרי אונים. השוטרים הבודדים שנותרו עסקו בהוצאת גופות מתוך התחנה והעמיסו אתם על מסחרית משטרתית. השלושה נדחקו בין האנשים, השוטר בכניסה עצר אותם.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מי האחראי פה?" גורלי שאל.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה אתה צריך?" השוטר ענה בחוסר רצון.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"צ'ופי שלח אותנו, אנחנו מקבוצת המחקר של פרופסור ביטי".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">השוטר סקר את שלושתם ואז את סביבתם, "איפה צ'ופי?".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אהה... בנגמ"ש שני רחובות מכאן..." אשברי הסבירה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"תחכו לו שיכניס אותכם".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אי אפשר" גורלי אמר, "הוא מת".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">השוטר אחז בראשו וקילל, "אין פה אף אחד שיכול לעזור לכם כרגע, אנחנו מנסים להתארגן על מי שנשאר".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">זרם האנשים לתחנת המשטרה גבר, חבורת מפגינים הגיע אליהם. היו להם מעט שלטים והרבה אלות ומקלות, חלקם היו חמושים ברובים ואקדחים. השוטר בכניסה סימן לחברים שלו והם נכנסו פנימה ונעלו את דלת הכניסה. <o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מי המפקד פה?" גורלי שאל דרך אשנב קטן בדלת.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אין פה מפקד, אנחנו שלושה, מנסים לברר אם נשארו קצינים איפשהו בעיר".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אתה יודע אם יש מישהו בעירייה?" אשברי שאלה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"תנסו, אף אחד לא עונה בשומקום".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">השלושה התרחקו מהכניסה כשההמון דוחק אותם הצידה, עשרות מפגינים ניסו לפרוץ לתחנת המשטרה, האנשים המעטים שהתגודדו שם לפני הצטרפו אליהם, הם ניפצו חלונות וניסו לשבור את הדלת הראשית. אחד השוטרים ירה דרך האשנב, וההמון התכופף ונסוג קצת, אבל אחרי זמן קצר הם הזדקפו מחדש והמשיכו לנפץ.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"בואו נעוף מפה" אריקר פנה לגורלי ואשברי, והתחיל להתרחק. גורלי ואשברי הביטו במפגין מנסה למשוך את הנשק של השוטר דרך האשנב, השוטר ירה בו. שלושתם נשכבו על הרצפה וגם חלק מההמון. אחד החמושים ירה בשוטר דרך האשנב ושני השוטרים האחרים החלו לירות החוצה, אשברי וגורלי שלפו את האקדחים שקיבלו מצ'ופי והחלו לזחול ביחד עם אריקר עד שאחת המפגינות הבחינה שהם חמושים וצעקה לעבר ההמון. הם ניסו להיחלץ אבל ההמון גרר את אשברי וגורלי, מישהו לקח מהם את האקדחים, אריקר ניסה למשוך את אשברי מההמון אבל חטף אלה בראשו וצנח אל הקרקע.</span><span dir="LTR"><o:p></o:p></span></span></p> <p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><span style="font-family: Open Sans;"><b><span dir="LTR">~***~</span><span lang="HE"><o:p></o:p></span></b></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">כשהוא חזר להכרה כבר ירד הערב, הוא מישש את ראשו, גבעה קטנה וכואבת צמחה בצידו הימני. הרחבה מול תחנת המשטרה הייתה ריקה מחיים ועמוסה בגופות. הוא עבר בין הגופות, גורלי ואשברי לא היו ביניהן. התחנה הייתה פרוצה וריקה מחיים. הוא מצא בקבוק מים במטבחון ורבע לחם פרוס בשקית.</span><span dir="LTR"><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הרחובות האפלים היו זרועי גופות, הן בלטו מהכביש רק בזכות אורו העמום של הירח. מדי פעם עבר צל אדם, חומק במהירות בחסות החשיכה. אריקר סטה ממרכז הכביש, חומק מאורו של הירח ונצמד לקירות הבניינים. הוא נעצר לרגע בכל פינת רחוב והביט לצדדים, חצה רחובות במהירות ודמם כדי להקשיב לקולות מסביב, שקט.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הרחוב שלו היה שקט, מעט גופות היו פזורות וחתולים דילגו ביניהן. הוא טיפס במדרגות, שלף צרור מפתחות מכיסו ופתח את דלת דירתו. קול דריכת נשק נשמע מהדירה החשוכה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אל תזוז או שאני יורָה!"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אשברי?" אריקר שאל.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אריקר!" הוא זיהה את גורלי ושמע קול מתכת מכה ברצפה. גורלי חיבק אותו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"בנזונה, אתה בחיים!"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">אשברי הגיפה את התריסים בסלון והדליקה נר. הוא הבט בדירה, היו שם מספר רובים, אקדחים, קליעים וגם הקסדה עם הגולגולת והג'וני. דלי של עוף מטוגן ניצב בין הנשקים. הוא שלף שוק מטוגנת מהדלי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"זה קר" הוא התלונן.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"בכיין, אין חשמל" אשברי לחשה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">אריקר הוציא מחבת מהארון והניסה להדליק את הגז ללא הצלחה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"לאן נעלמת?" גורלי שאל.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: Open Sans;"><span lang="HE">"אני נעלמתי?</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">התעוררתי ליד תחנת המשטרה"</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">אריקר מישש את הבליטה בראשו. והוציא סיר קצת יותר צר מהמחבת.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"ניסינו לחזור לתחנה אבל הם חטפו לי את האקדח והמשיכו לירות בשוטרים" גורלי התנצל. אריקר הניח ספר בתוך הסיר והצית אותו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"זה נראה שהמוות נעצר, זה לפחות מה שאמרו ברדיו. לא הרבה אנשים שרדו, אולי כמה מיליונים..." גורלי הסביר.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"בכל העולם..." אשברי הוסיפה, "...כמה מיליונים בכל העולם".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הספר בער ואריקר הניח אח המחבת מעל ושפך לתוכו את חלקי העוף המטוגן. הוא הקפיץ אותם במחבת והתיישב ליד השולחן.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">אשברי הניחה את הטרנזיסטור על השולחן והדליקה אותו בדיוק בזמן למהדורת חדשות. אריקר שלף שוק מהמחבת ונגס בה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אני רעב" הוא דיבר בפה מלא ונגס שוב.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">בחדשות הודיעו שהמוות נעצר. הממשל הכריז על ערים בטוחות לפי נחיצות, ייצור חשמל, מזון, רפואה. השר היחיד שנותר בחיים קרא למאזינים להתרכז בערים האלו. אשברי כיבתה את הטרנזיסטור.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אתם חושבים שזה באמת נגמר?" אשברי שאלה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"הוא יודע" גורלי הצביע על אריקר ושלף בעצמו שוק מטוגנת מהמחבת.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מאיפה אני יודע?" אריקר התלונן והמשיך לבלוס.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אתה יודע, זה בראש שלך. יש לנו תה, חסר לנו רק מפתח ההצפנה של טוקריפ", גורלי סיכם.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"והוא לא במעבדה" אשברי הוסיפה, "חיפשנו".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">אריקר הושיט יד לכיסו, שלף נייר מקופל והניח על השולחן. השמן מאצבעותיו הכתים את מפתח ההצפנה. גורלי הוריד את המחבת מהסיר והניח שני סכינים ארוכות על הסיר כבסיס ועליהן קומקום עם מים.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אני רוצה גם" אשברי קבעה. גורלי הביט בה והוסיף עוד מים לקומקום. המים רתחו, הוא רקח תה ומזג לשלוש כוסות.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">הם עשו סיבוב בראש מסביב לשולחן.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">אריקר התעורר ומילא שורות של אותיות ומספרים במחברת. אשברי נראתה מבואסת וגורלי גירד בראשו בתמיהה. אריקר השתיק אותם והתרכז במחברת.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"סיימתי" הכריז.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה זה היה לעזאזל?" אשברי התחילה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה ראיתְ?" שניהם שאלו ביחד.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"סטרייטים מזדיינים בכל מקום"<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מזדיינים מזדיינים?" גורלי שאל.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"כן! מזדיינים מזדיינים, סקס מכל כיוון, מה זה לעזאזל?" אשברי התעצבנה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"אני לא יודע מה ראיתי..." גורלי היסס, "...זו הייתה מלחמה אבל האנשים נראו מצוירים וכל פעם שיורים במישהו הוא נעלם ויש קופסה עם נשק במקום הבנאדם. באיזשהו שלב נשאר חייל אחד ואז זה מתחיל מהתחלה".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"מה איתך?" אשברי פנתה לאריקר.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"תכף נראה" הוא הניח את המפתח בצד אחד ואת המחברת בצמוד והניח נייר נקי מולו. שני האחרים הביטו בו.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">.../בובל/נמכרה/לחברה/רוסית/.../גל/תביעות/ןנגד/החברה/.../<b>שרתי</b>/החברה/הושמדו/.../<b>הקבצים</b>ץ/נמחקו/ללא/אפשרות/שיחזור/לפני/המכירה/לרוסים/.../החברה/החדשה/פועלת/בתחומי/ההימורים/פורנו/משחקי/מחשב/והדארקנט/...<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">מעל המילה <b>שרתי</b> הוא כתב <b><i>המוחות שלנו?</i></b> ומעל המילה <b>הקבצים</b> – כתב <b><i>החזיונות?</i></b> – כמו פרופסור ביטי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;">"ססעמק..." אשברי סיננה, "מה זה השטויות האלה? הלכה הסָטְלָה".<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE"><o:p><span style="font-family: Open Sans;">&nbsp;</span></o:p></span></p> <p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"><b>~סוף~</b></span></span></p><p align="center" class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: center;"><span lang="HE"><span style="font-family: Open Sans;"></span></span></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://www.amazon.com/dp/B09PHF7KRV" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="480" data-original-width="640" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjSnFAitkNueMjzE6JzbvRJYsIhgaRXrMnB9ItmKNR_ne9J_1r9jy1V5qIsA-ateFiTYx_Z9abDWWRYVJJ60xQPEPJqNAtgRdeFkXTm3Tnvi_dwJ6XZNCIBH_RXGWczOn0p1BHAjmcl8MLxbmITZixZNcFy4DrvKKIgs7deyuh0X_lXDSYO4w/w320-h240/%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%95%D7%9F.jpg" width="320" /></a></div>Dror Milerhttp://www.blogger.com/profile/00787318724982223261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8373653.post-64101554479955110872021-10-05T10:50:00.006+03:002023-05-18T10:15:59.471+03:00<p dir="rtl" style="text-align: right;">בין יום הכיפורים לסוכות -&nbsp; ביחד עם קבוצת <a href="https://www.instagram.com/hataalagrp/" target="_blank">ההדפס שלי</a> - <a href="https://www.facebook.com/Hataala" target="_blank">התעלה </a>- הקמנו תערוכה מהגדלות דיגיטליות של הדפסים מסורתיים שלנו.&nbsp;</p><p dir="rtl" style="text-align: right;"></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhRcZSEOwmOH2wjjoCC7EN2TRiDxzuPvqfr-_MjUMibGqFVLw-VRgWM01aSEnK01IP9agpkppBRCv7vNOp-3rssGdOvVQ3G0_d2tosYafdoejOnENG1f5QmByLVHl-4U0Hsx-__/s2048/_DSC0313.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" height="268" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhRcZSEOwmOH2wjjoCC7EN2TRiDxzuPvqfr-_MjUMibGqFVLw-VRgWM01aSEnK01IP9agpkppBRCv7vNOp-3rssGdOvVQ3G0_d2tosYafdoejOnENG1f5QmByLVHl-4U0Hsx-__/w400-h268/_DSC0313.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מגדל המים של אריק כלפון ואחריו האווטר שלי</td></tr></tbody></table><div dir="rtl" style="text-align: right;">הפרויקט מוקם במפקדת הכוחות הסורים הנטושה בשטח המפורז על גבול הפרדת הכוחות מ-1974 המבנה מרשים, מרתף, שתי קומות וגג. במרכזו גרם מדרגות לוליני מרוסק בקומה העליונה.</div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg_waUf-_2-IA4LjhILmce_hGivykqxVFJM1lTEMBcRJ7RenNxXc9fK6skMbBK0oUpMRX2eY6Vo0pX5BGCoFyTg-5eNND2CJ4DlXZa6MEYKRX9CXhF_bOx9RhbDeVKIHm4tMp8c/s2048/_DSC0335.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" height="268" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg_waUf-_2-IA4LjhILmce_hGivykqxVFJM1lTEMBcRJ7RenNxXc9fK6skMbBK0oUpMRX2eY6Vo0pX5BGCoFyTg-5eNND2CJ4DlXZa6MEYKRX9CXhF_bOx9RhbDeVKIHm4tMp8c/w400-h268/_DSC0335.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">&nbsp;תחריט של גרם המדרגות ההרוס של המבנה מאת אריק כלפון משמאל, תעלות קשר אל מול החרמון של יערה שפריר והלב של מיכל קלסובסקי במרכז.</td></tr></tbody></table><div dir="rtl" style="text-align: right;">בסך הכל 22 עבודות של ענת בן הגיא, <a href="https://www.facebook.com/studioarikhalfon" target="_blank">אריק כלפון</a>, <a href="https://www.instagram.com/yaarashaf/" target="_blank">יערה שפריר</a>, <a href="https://www.instagram.com/michaellaprints/" target="_blank">מיכל קלסובסקי</a> ושלי <a href="https://www.instagram.com/drormilerstudio/">דרור הר מילר</a>.</div><div dir="rtl" style="text-align: right;">הן שרדו שבועיים ואז החלו להתקלף, ככה זה.</div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjtiQYM4IcdkLRe33nRP5kzTAkaFDF632FLonhyWyWkcMhRV-9HzWNahz6MhPNXfc2xnph9wvBHrWOSn5eiRwTbhKg54DatZ4zM7ljqUs4whbX1yfYZQVrT5y6R1BKemGi2ukcK/s4032/20211001_171457.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="3024" data-original-width="4032" height="300" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjtiQYM4IcdkLRe33nRP5kzTAkaFDF632FLonhyWyWkcMhRV-9HzWNahz6MhPNXfc2xnph9wvBHrWOSn5eiRwTbhKg54DatZ4zM7ljqUs4whbX1yfYZQVrT5y6R1BKemGi2ukcK/w400-h300/20211001_171457.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הרוח והשמש והמים..</td></tr></tbody></table><br /><div style="text-align: left;"><span face="Roboto, Arial, sans-serif" style="background-color: white; color: #3c4043; font-size: 14px; letter-spacing: 0.2px;">Together with my printmaking group - Hataala, we pasted an exhibition of digital enlargements of our traditional prints. The exhibition is located inside an abandoned building in the demilitarized zone in the Golan Heights between Israel and Syria. The building was formerly the headquarters of the Syrian forces in the Golan.</span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /></div><div dir="rtl" style="text-align: right;">אבל יש כמה תמונות של לפני (Before Photos):</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjBpq-xrPGBK4rvI2zQBlXYme2GoNNlN7Hq2jhMETFHXAy9Se7m8c1mPwLdLz82itTkjzAEP32D9bzs3IehHH0n3r5IEbKltwjVNptKBDbQPVR6Y-upm4h-k_CkRqbM39a-ZX80/s2048/_DSC0320.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" height="214" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjBpq-xrPGBK4rvI2zQBlXYme2GoNNlN7Hq2jhMETFHXAy9Se7m8c1mPwLdLz82itTkjzAEP32D9bzs3IehHH0n3r5IEbKltwjVNptKBDbQPVR6Y-upm4h-k_CkRqbM39a-ZX80/s320/_DSC0320.jpg" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEioL7OSxAgthmLfecoxzPVggpV9bKn_4piEtzpGWiPj8q3cIQrsLbPcsQ626OwFPkTZo0K0gs5Qhol3silJdrT0BZGmWoRY95GC-uz7QU3H233qR18niKNEVxlMMNuzV0ZVnV81/s2048/_DSC0327.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" height="214" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEioL7OSxAgthmLfecoxzPVggpV9bKn_4piEtzpGWiPj8q3cIQrsLbPcsQ626OwFPkTZo0K0gs5Qhol3silJdrT0BZGmWoRY95GC-uz7QU3H233qR18niKNEVxlMMNuzV0ZVnV81/s320/_DSC0327.jpg" width="320" /></a></div><div><br /></div><span><a name='more'></a></span><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiMPtTdqmMcd9HbK6Ca-aN62mcXCKVQT4G83xkydd6-P5cXcqVCIwQwCVrXk1i0alF8tL0PPY1XRU80PW03IJLdhd9TYJ90Wh_kcJh8sXwNi5FAUyWmVyFHA6Oa_CSkH7MGcmeG/s2048/_DSC0333.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1363" data-original-width="2048" height="213" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiMPtTdqmMcd9HbK6Ca-aN62mcXCKVQT4G83xkydd6-P5cXcqVCIwQwCVrXk1i0alF8tL0PPY1XRU80PW03IJLdhd9TYJ90Wh_kcJh8sXwNi5FAUyWmVyFHA6Oa_CSkH7MGcmeG/s320/_DSC0333.jpg" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiolkjkyujoO7Kczq47xai8eyujmglaKbMMmS2PmQo74pWIwK-00Yxz6eFbDDnjTRq6tMmzMoD3M-DOBp0ZjqB9OFDgsOl0HaPxCBTF2K_175ir2u9TtNLTHA4kecRknX2jlJ9T/s2048/_DSC0342.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" height="214" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiolkjkyujoO7Kczq47xai8eyujmglaKbMMmS2PmQo74pWIwK-00Yxz6eFbDDnjTRq6tMmzMoD3M-DOBp0ZjqB9OFDgsOl0HaPxCBTF2K_175ir2u9TtNLTHA4kecRknX2jlJ9T/s320/_DSC0342.jpg" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgD3MXjSU3oXHWjK6K8MiEu05tJ8BjpAkfPNIPxB25lEmK_4gxZ-xrSZh_AvPl_898tCExTUuYXv23BlTy_8X0tkcFBnBr106r1b06Vu8mqznE8TKkT4c2E7y5ieN9rqlomTR7k/s2048/_DSC0346.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" height="214" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgD3MXjSU3oXHWjK6K8MiEu05tJ8BjpAkfPNIPxB25lEmK_4gxZ-xrSZh_AvPl_898tCExTUuYXv23BlTy_8X0tkcFBnBr106r1b06Vu8mqznE8TKkT4c2E7y5ieN9rqlomTR7k/s320/_DSC0346.jpg" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEidt5rkjYPcHfJOWWJkKZWRz4ctlHuzwscE5InYdN-z2XKM1bHyDx-IzLWyUGxopwB20uaf4wYd5DNAOD1yYXDcp4B217fs3DgH3umGlKEZtJTfDzBBq3L88j5F63M8UzllzSOu/s2048/_DSC0351.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" height="214" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEidt5rkjYPcHfJOWWJkKZWRz4ctlHuzwscE5InYdN-z2XKM1bHyDx-IzLWyUGxopwB20uaf4wYd5DNAOD1yYXDcp4B217fs3DgH3umGlKEZtJTfDzBBq3L88j5F63M8UzllzSOu/s320/_DSC0351.jpg" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjALVfCqhGZ7IAK4gr3cW8mI1X3U6ShUNKhEQZe-D0WAEHkKkaaXZhnA7MyyhKSdeQIPANXJARZeIuUULOGiV_S-TY4_46UoVX8Fo3AH2QN_2WAAGenz3hv2kMDxizKm45mAIJ1/s2048/_DSC0356.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" height="214" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjALVfCqhGZ7IAK4gr3cW8mI1X3U6ShUNKhEQZe-D0WAEHkKkaaXZhnA7MyyhKSdeQIPANXJARZeIuUULOGiV_S-TY4_46UoVX8Fo3AH2QN_2WAAGenz3hv2kMDxizKm45mAIJ1/s320/_DSC0356.jpg" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg7uXDoSWwqMsKzdUq4-rPlBqq6Ya9FBz2vQM0QV_o0g6Ph7tzJiiXvFaGu_rlTSCPKWALnJLSk2AqNvxD2789JjvC6pAMbuZkHT2diI2u27qTjfYWb-Eo5EdlJMh7vm0Ky8epl/s2048/_DSC0357.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" height="214" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg7uXDoSWwqMsKzdUq4-rPlBqq6Ya9FBz2vQM0QV_o0g6Ph7tzJiiXvFaGu_rlTSCPKWALnJLSk2AqNvxD2789JjvC6pAMbuZkHT2diI2u27qTjfYWb-Eo5EdlJMh7vm0Ky8epl/s320/_DSC0357.jpg" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg9PAw_SLbkgBFHKrTqgAXz19AnUmUkZJ9K6WukC_x_ZRi_VaiyXADmERv2JgygsaoZ8J-y46jIVZ8A01ouM3PCVMOJ9YaL_YBMKvmsil29ZdpJuJxUMtESnwh1EgA0gAHqhED7/s2048/_DSC0358.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" height="214" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg9PAw_SLbkgBFHKrTqgAXz19AnUmUkZJ9K6WukC_x_ZRi_VaiyXADmERv2JgygsaoZ8J-y46jIVZ8A01ouM3PCVMOJ9YaL_YBMKvmsil29ZdpJuJxUMtESnwh1EgA0gAHqhED7/s320/_DSC0358.jpg" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiGDZjri27mfX2SsjX93RkY0WGvKYntmYpzKSD2vIn_LzYEHxS8x4cifdcEr11X9h7u9MMsE7UT05dEg3lHEm7KtyqiPHUUZlL3HJd1zBCCBE4wBCmALXHFVYZmkS7wYfWpRwT-/s2048/_DSC0361.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" height="214" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiGDZjri27mfX2SsjX93RkY0WGvKYntmYpzKSD2vIn_LzYEHxS8x4cifdcEr11X9h7u9MMsE7UT05dEg3lHEm7KtyqiPHUUZlL3HJd1zBCCBE4wBCmALXHFVYZmkS7wYfWpRwT-/s320/_DSC0361.jpg" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhAZ7xb2yCeoex-eW3FC7n3gDA1obppmG0v4_NO_JJGD-gSChk9ZTnjLqHMeExBArEH0jU9N8xfNK2IoDhymHSo4RsW8Lp4s5vGsQ_VwuQHTv7NAwhF2VssRl7Waj74riZKWBc2/s2048/_DSC0363.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" height="214" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhAZ7xb2yCeoex-eW3FC7n3gDA1obppmG0v4_NO_JJGD-gSChk9ZTnjLqHMeExBArEH0jU9N8xfNK2IoDhymHSo4RsW8Lp4s5vGsQ_VwuQHTv7NAwhF2VssRl7Waj74riZKWBc2/s320/_DSC0363.jpg" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj0NgRDYICljRokwlXA8NLGoVW5kRmStl2pPg1aNW_uG-Pc3MWJtb3eVoIz02iLbQcDKfmmOCPow8qBG69m_v3EpvElVS_HHiJ01RIhzpCgn7SWusqE77_W7boqlGz88ILiLFTQ/s2048/_DSC0367.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" height="214" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj0NgRDYICljRokwlXA8NLGoVW5kRmStl2pPg1aNW_uG-Pc3MWJtb3eVoIz02iLbQcDKfmmOCPow8qBG69m_v3EpvElVS_HHiJ01RIhzpCgn7SWusqE77_W7boqlGz88ILiLFTQ/s320/_DSC0367.jpg" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiYA9h3hMYtkjwoXsJJUABK2EkepApjJlHrTeM93dpuJO9yZAXJvzjfGkYHW2rbtypuPp0559kSKADo-CIjf1aFlcHgDXgXJSb2AkotyI6q90zxuOQj8Y2NWYSUp-EKG7a2VPC9/s2048/_DSC0369.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" height="214" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiYA9h3hMYtkjwoXsJJUABK2EkepApjJlHrTeM93dpuJO9yZAXJvzjfGkYHW2rbtypuPp0559kSKADo-CIjf1aFlcHgDXgXJSb2AkotyI6q90zxuOQj8Y2NWYSUp-EKG7a2VPC9/s320/_DSC0369.jpg" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj8f68Xzd870NtnKi4EXD-XdrlDSVu5cTtkjMGdBCz8NdMqtvx5u0jElX9QVlX109qkNZsWnaHaxBeQDzQdkmRw11cWvFz56mnq_q7rdgaGSumWzFh_3cb3HdVS7dYkLqrLQqmq/s2048/_DSC0371.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" height="214" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj8f68Xzd870NtnKi4EXD-XdrlDSVu5cTtkjMGdBCz8NdMqtvx5u0jElX9QVlX109qkNZsWnaHaxBeQDzQdkmRw11cWvFz56mnq_q7rdgaGSumWzFh_3cb3HdVS7dYkLqrLQqmq/s320/_DSC0371.jpg" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj3pCuXnpRd9gTrZnV4K278v5RoI2737DUJ2Ey61djqN9kv44EFv6a4DheSq25l-jj3XaQ_nVXK02w6i46sJZRwhuzJI66i4ZrduVtxErKtqV7HOywy2WOKg521iuoYhPrBrWIf/s2048/_DSC0376.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" height="214" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj3pCuXnpRd9gTrZnV4K278v5RoI2737DUJ2Ey61djqN9kv44EFv6a4DheSq25l-jj3XaQ_nVXK02w6i46sJZRwhuzJI66i4ZrduVtxErKtqV7HOywy2WOKg521iuoYhPrBrWIf/s320/_DSC0376.jpg" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEha33_KAWH9aliK3GJZfMGtz_Z2lAFtCnHvmvZbueRxvn-DZNgBF-AUv6ue7YUk0WLnPrTw_U0ZmljP8JhsDNuQvaf8hMMe-GX4IASihNCjZkdrzw9IV_91ckWm_TRLMp5tT_on/s2048/_DSC0382.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" height="214" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEha33_KAWH9aliK3GJZfMGtz_Z2lAFtCnHvmvZbueRxvn-DZNgBF-AUv6ue7YUk0WLnPrTw_U0ZmljP8JhsDNuQvaf8hMMe-GX4IASihNCjZkdrzw9IV_91ckWm_TRLMp5tT_on/s320/_DSC0382.jpg" width="320" /></a></div><br /><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div dir="rtl"><span face="&quot;helvetica&quot; , &quot;arial&quot; , sans-serif" style="color: #1d2129;"><span style="background-color: white; font-size: 14px; line-height: 18px; white-space: pre-wrap;"><br /></span></span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://www.amazon.com/dp/B09PHF7KRV" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="480" data-original-width="640" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjSnFAitkNueMjzE6JzbvRJYsIhgaRXrMnB9ItmKNR_ne9J_1r9jy1V5qIsA-ateFiTYx_Z9abDWWRYVJJ60xQPEPJqNAtgRdeFkXTm3Tnvi_dwJ6XZNCIBH_RXGWczOn0p1BHAjmcl8MLxbmITZixZNcFy4DrvKKIgs7deyuh0X_lXDSYO4w/w320-h240/%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%95%D7%9F.jpg" width="320" /></a></div></div><p dir="rtl" style="text-align: right;"></p><span><!--more--></span><span><!--more--></span>Dror Milerhttp://www.blogger.com/profile/00787318724982223261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8373653.post-77021583775244190082021-03-13T17:54:00.002+02:002023-05-18T10:16:17.711+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;">לפני שבועיים הייתי במצפה רמון עם חברים, הגעתי מוקדם אז נכנסתי <a href="https://www.lashabakery.com/" target="_blank">ללשה </a>וקניתי מאפה ממולא בתבשיל זיתים מרוקאי, התיישבתי על שפת המצוק, קראתי ספר ואכלתי. סיפרתי לאופירה (שלימדי אותי להכין קוסקוס) והיא אמרה "מה הבעיה?" אז הלכתי ללמוד להכין תשביל זיתים מרוקאי עם עוף ולימון.</span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;">מגלענים <b><u>שתי קופסאות שימורים</u></b> (יבנה או בית השיטה) של זיתים סורים מבוקעים שהושרו במים רתוחים כשעה. לא חרוזית!!!</span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhOvukeOdcTeOF20xq25O1uzu0iVo2-dqI-Llfw4AOq5jD-YYCSfV0VsImMFbdkdSSK5CfpPST62-AENLvUzCDqeGaAgl4M8l5EuRYUYknqPx10-Z9fxJlRA5I69N6W0Lv15JAQ/s2048/_DSC5062.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhOvukeOdcTeOF20xq25O1uzu0iVo2-dqI-Llfw4AOq5jD-YYCSfV0VsImMFbdkdSSK5CfpPST62-AENLvUzCDqeGaAgl4M8l5EuRYUYknqPx10-Z9fxJlRA5I69N6W0Lv15JAQ/s320/_DSC5062.jpg" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhr369KtoyNkayZ1cx162pKDUvJJm0m16Lw3rQZYJsvH2PwPqEdUgLp8KPCQoFLCaBzyh7gPmepma1VIUSjxBzXN_EqU69kgwxYOu38vwGp_AuJe_4YZnNkmCmk5VvQQmoGRnSk/s2048/_DSC5043.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="2048" data-original-width="1367" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhr369KtoyNkayZ1cx162pKDUvJJm0m16Lw3rQZYJsvH2PwPqEdUgLp8KPCQoFLCaBzyh7gPmepma1VIUSjxBzXN_EqU69kgwxYOu38vwGp_AuJe_4YZnNkmCmk5VvQQmoGRnSk/s320/_DSC5043.jpg" /></a></div><span style="font-family: inherit;">בודקים טוב אם לא השארתם איזה חרצן סורר</span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjv_HT5M086tLMVFqdDynHnc1XwwaDLPrMA-WwkzSj50KPJHhyphenhyphenAutCvoXMGvU0ScwlaeXbpfHSKIte_jrCHSvscbhx1fgUQvxFk2FYVftEctrrauBRgODZFMQIfpiwjZQVYp2t2/s2048/_DSC5076.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjv_HT5M086tLMVFqdDynHnc1XwwaDLPrMA-WwkzSj50KPJHhyphenhyphenAutCvoXMGvU0ScwlaeXbpfHSKIte_jrCHSvscbhx1fgUQvxFk2FYVftEctrrauBRgODZFMQIfpiwjZQVYp2t2/s320/_DSC5076.jpg" width="320" /></a></div><span style="font-family: inherit;">בסיר גדול מרתיחים את הזיתים המגולענים כשבע דקות מהרתיחה, מסננים וטועמים,&nbsp; ניתן להרתיח שוב במים חדשים אם המרירות חזקה מדי בשבילכםן.</span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhVk2gGvQCRwn6oaRAs-04jpmjnwmMdQNAQOHhwLHvXqIlAOCygh1FzIn0BspZZEVc86BsLMt3HQcrnbwXnyAagSglvNbXlsF85i_RNVz0iAk5jCj20Gg0EoffxwlzO6mb6iXLT/s2048/_DSC5078.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhVk2gGvQCRwn6oaRAs-04jpmjnwmMdQNAQOHhwLHvXqIlAOCygh1FzIn0BspZZEVc86BsLMt3HQcrnbwXnyAagSglvNbXlsF85i_RNVz0iAk5jCj20Gg0EoffxwlzO6mb6iXLT/s320/_DSC5078.jpg" width="320" /></a></div></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;">מכינים <u><b>משחת פפריקה</b></u> - בכוס גדולה, שתים וחצי כפות גדושות פפריקה מרוקאית מתוקה וכפית שטוחה של חריפה. כפית שטוחה של כורכום. מוסיפים שמן זית (אפשר גם קנולה) שיכסה את הפפריקה ומערבבים מדי פעם (קצת יותר מרבע כוס משחה)</span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhiadOT9Q4nKRKP5cG1v3dGIxmYYjIlCyF1Gqdtx1lE4PPYm7VrvERwUqgEXC3tNuoYCFcfZAuZIoZ1QYFNOsvTfLhnfj4fcTDWvGQp6kNrK-7xbtYxzm854VvonbNjznmqZh7l/s2048/_DSC5045.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhiadOT9Q4nKRKP5cG1v3dGIxmYYjIlCyF1Gqdtx1lE4PPYm7VrvERwUqgEXC3tNuoYCFcfZAuZIoZ1QYFNOsvTfLhnfj4fcTDWvGQp6kNrK-7xbtYxzm854VvonbNjznmqZh7l/s320/_DSC5045.jpg" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEisHPNNgnVfSrANhIMlMUupQpAUQ42TXJ6wPoCY6qfWzAVYwOKI-ltW4bfmYdnYomJn9M_WU_nSrfXNW7bLQEgzxdysTLTzcylbH6cSMbCjyM60Nkz5z_TTfZ6enIQVMQ6RSucr/s2048/_DSC5047.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEisHPNNgnVfSrANhIMlMUupQpAUQ42TXJ6wPoCY6qfWzAVYwOKI-ltW4bfmYdnYomJn9M_WU_nSrfXNW7bLQEgzxdysTLTzcylbH6cSMbCjyM60Nkz5z_TTfZ6enIQVMQ6RSucr/s320/_DSC5047.jpg" width="320" /></a></div></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;">במחבת גדולה צורבים <b><u>חלקי עוף בשמן זית&nbsp;</u></b>מכל הכיוונים עד להשחמה על אש בינונית (לא לשרוף את השמן!)</span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEilmLo53VesP2IeE1MLc9G1MjSu55lLnskxd61UctYbRISWLoTJZ62pui7y6Z-4BLEXn0FV5zXoobUKfybxyND9AbHBEWTi1z3JrhnpTZqKA3xkyu0E-bCDPffzXWia3A8dZONU/s2048/_DSC5111.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEilmLo53VesP2IeE1MLc9G1MjSu55lLnskxd61UctYbRISWLoTJZ62pui7y6Z-4BLEXn0FV5zXoobUKfybxyND9AbHBEWTi1z3JrhnpTZqKA3xkyu0E-bCDPffzXWia3A8dZONU/s320/_DSC5111.jpg" width="320" /></a></div></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;">מנמיכים את האש, מעבירים את העוף לצלחת ומכניסים לשמן <b><u>שום פרוס</u></b> מחמש שיניים גדולות.</span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg7J7Iz_eFJjzKoQsR-Y-7cQqf6LqAjgY2dwJrLMlYaVdVNTN7Kp7-V06m4DRga8BCZRQEA02NyrObShfnOyVShZUrqSxMDD1nym67Rjt8SRI5eqLktJls2UYZNN_WUSwtoA5j0/s2048/_DSC5112.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg7J7Iz_eFJjzKoQsR-Y-7cQqf6LqAjgY2dwJrLMlYaVdVNTN7Kp7-V06m4DRga8BCZRQEA02NyrObShfnOyVShZUrqSxMDD1nym67Rjt8SRI5eqLktJls2UYZNN_WUSwtoA5j0/s320/_DSC5112.jpg" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhQDBe3VI7twqcxpeAOygRuBv4xUXHh5HTu9-gDrXK1o-YMcA63_L-WtFL4Y2BdwbQ-GUXEucbvfTWmuketd7N4Xpflt34c5E-pCwes3PoONSW3AL8zPp_Y9AQ5znmIUhCCLL2O/s2048/_DSC5113.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhQDBe3VI7twqcxpeAOygRuBv4xUXHh5HTu9-gDrXK1o-YMcA63_L-WtFL4Y2BdwbQ-GUXEucbvfTWmuketd7N4Xpflt34c5E-pCwes3PoONSW3AL8zPp_Y9AQ5znmIUhCCLL2O/s320/_DSC5113.jpg" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj6jJiCCISl19Z8TEoG5K4IY2K4TM8fiMK9tsdjYVZ3OEh-k1GJ8IXGXRCgcLjFIISlx0FBUOdWLFgz1FOGONDlqLymR6OoAPcDTHhiOflDS4COwWk76noYIE0INxDlIsqBxVsk/s2048/_DSC5120.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj6jJiCCISl19Z8TEoG5K4IY2K4TM8fiMK9tsdjYVZ3OEh-k1GJ8IXGXRCgcLjFIISlx0FBUOdWLFgz1FOGONDlqLymR6OoAPcDTHhiOflDS4COwWk76noYIE0INxDlIsqBxVsk/s320/_DSC5120.jpg" width="320" /></a></div></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;">וגם רצועות דקות של <u><b>גמבה אדומה</b></u>.</span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi9i1-LYVXKVDcNmEcyzlRjmDQdsRGsbBWZ-2ndGyxA22QaPC1ceAMl3t16JI6Z5zcqw6Mw3Ja2HDgsr6t0nmGgbeRwoZ3EhOaxSS0DqTZ_JfaWxx1J8N-B76gcgRpnUfTCuMmW/s2048/_DSC5079.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi9i1-LYVXKVDcNmEcyzlRjmDQdsRGsbBWZ-2ndGyxA22QaPC1ceAMl3t16JI6Z5zcqw6Mw3Ja2HDgsr6t0nmGgbeRwoZ3EhOaxSS0DqTZ_JfaWxx1J8N-B76gcgRpnUfTCuMmW/s320/_DSC5079.jpg" width="320" /></a></div></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;">ח<b><u>מש עגבניות שרי</u></b> חתוכות לרבעים.</span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhA9brPdB4JjnuReIczpnTgVv9sh_8tgOa6yLT7DoBiyVJgXNy9uu2-JDSKd2YuEcyrhL0QPdJBLjwry7j-JYM_PNVaOVznYRNI1lDp1AW2-9jVduV0ButYFm8QNQ1C8_bgqToO/s2048/_DSC5086.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhA9brPdB4JjnuReIczpnTgVv9sh_8tgOa6yLT7DoBiyVJgXNy9uu2-JDSKd2YuEcyrhL0QPdJBLjwry7j-JYM_PNVaOVznYRNI1lDp1AW2-9jVduV0ButYFm8QNQ1C8_bgqToO/s320/_DSC5086.jpg" width="320" /></a></div></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;"><u><b>פלפל חריף פרוס דק</b></u> ונקי מגרעינים - כמה שעושה לכם טוב בלב ובלשון.</span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh0c1rWl9bYcgDyH09p4IbfSlO103LVx1eGcmprrwR3abHjj3OkyDPClKbLf4kzAXnFQJcm-o6IrSr2M-XqlEatdmF3be-qq9H8-808nrhbPi0a-8ntYs4pvHzPqy8UcnXq_0QI/s2048/_DSC5082.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh0c1rWl9bYcgDyH09p4IbfSlO103LVx1eGcmprrwR3abHjj3OkyDPClKbLf4kzAXnFQJcm-o6IrSr2M-XqlEatdmF3be-qq9H8-808nrhbPi0a-8ntYs4pvHzPqy8UcnXq_0QI/s320/_DSC5082.jpg" width="320" /></a></div></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;">מוסיפים תפיס (קורט) <u><b>סוכר לבן</b></u></span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg1SnPJ7U2dyJQNMecCsjcD_y3A_fOUGRcljWnXLN5ruwF2q1RIjv2SZsZW9J7kPaOG0JTPtqSwm7sw1PC740gGmDwNiNhELJMOxuXsdyuvhl7vpFCdYu7Y2JRB1Pbg5zY0VYaN/s2048/_DSC5125.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg1SnPJ7U2dyJQNMecCsjcD_y3A_fOUGRcljWnXLN5ruwF2q1RIjv2SZsZW9J7kPaOG0JTPtqSwm7sw1PC740gGmDwNiNhELJMOxuXsdyuvhl7vpFCdYu7Y2JRB1Pbg5zY0VYaN/s320/_DSC5125.jpg" width="320" /></a></div><span style="font-family: inherit;">מטגנים קלות את. הירקות עד להצטמקות והשחמה קלה.</span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh7LvRXp66M7M-Fd5ylnAzpeTglhkxOOJSwEjcNxtnP9jBhuDVqs_2u-LrYUgVueXJFhKSkYsIw4HpDXorvqi5jLD50DIdRi9b2CVJfAaqpIOqg41ZyViz2D3Gv9ApO8fLtTRvF/s2048/_DSC5126.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh7LvRXp66M7M-Fd5ylnAzpeTglhkxOOJSwEjcNxtnP9jBhuDVqs_2u-LrYUgVueXJFhKSkYsIw4HpDXorvqi5jLD50DIdRi9b2CVJfAaqpIOqg41ZyViz2D3Gv9ApO8fLtTRvF/s320/_DSC5126.jpg" width="320" /></a></div><span style="font-family: inherit;">מוסיפים את הזיתים המסוננים ומערבבים, מגביהים לאש בינונית וממשיכים לאדות ולערבב כמה דקות.</span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgNUFATvBkQWy-iEKG4e7aNyV7Q8C-lCqGr9bg8evszTFb7VqWIYQ5VvHUTZbnnxTqGNMEcvFWEP5w-z678rzWt0nTQwwOFFvdokFY3rLTd8TLOlMMdbXx_ipb8Xp-TSZWFEMBS/s2048/_DSC5106.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgNUFATvBkQWy-iEKG4e7aNyV7Q8C-lCqGr9bg8evszTFb7VqWIYQ5VvHUTZbnnxTqGNMEcvFWEP5w-z678rzWt0nTQwwOFFvdokFY3rLTd8TLOlMMdbXx_ipb8Xp-TSZWFEMBS/s320/_DSC5106.jpg" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjA5uKMkURE81PYH-udLP6B_0vh_TeP_OqB11TlN5RVRQP7YtTPThemXeHwZPfD_weTfxDAr1VL9XmrwF-y1S7mgyWlJcn1tmYwhgT6R7vQEG1Z8mBzMb_PedBjsSLfAJPInZsh/s2048/_DSC5128.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjA5uKMkURE81PYH-udLP6B_0vh_TeP_OqB11TlN5RVRQP7YtTPThemXeHwZPfD_weTfxDAr1VL9XmrwF-y1S7mgyWlJcn1tmYwhgT6R7vQEG1Z8mBzMb_PedBjsSLfAJPInZsh/s320/_DSC5128.jpg" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjxKgibY1hAlsoGK6rzIUXEiMjSPQEvvJmL6wNhyBjENLrWSunHlsPmoVxyd-_xcMmcakloSKd-Iua4zfKyQ7vVAEn-jIiCD3T96zHc_as-9wLsSNcFZiyCBh3DHh4Py3RWtHBQ/s2048/_DSC5135.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjxKgibY1hAlsoGK6rzIUXEiMjSPQEvvJmL6wNhyBjENLrWSunHlsPmoVxyd-_xcMmcakloSKd-Iua4zfKyQ7vVAEn-jIiCD3T96zHc_as-9wLsSNcFZiyCBh3DHh4Py3RWtHBQ/s320/_DSC5135.jpg" width="320" /></a></div></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;">מפזרים מעט מלח גס (לא הרבה כי יש מלח גם בלימון הכבוש)</span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgQf_q4VJSAy7XRxzkGX9tesKRRt8wVzlKcN_ARP4n2wovzFSpnZZjrectmXUlluwUfXYjcYOpfISULeVfPB5bKEFuTuStFRy9_yKzUsZyaU_Np43AZ1dc0kYcSPRukyQmnZfXw/s2048/_DSC5137.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgQf_q4VJSAy7XRxzkGX9tesKRRt8wVzlKcN_ARP4n2wovzFSpnZZjrectmXUlluwUfXYjcYOpfISULeVfPB5bKEFuTuStFRy9_yKzUsZyaU_Np43AZ1dc0kYcSPRukyQmnZfXw/s320/_DSC5137.jpg" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">לא כל כך הרבה!</td></tr></tbody></table></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;">מחזירים את חלקי העוף לסיר בין הזיתים.</span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiQE4QqisKP26LeEgtQ4PSYicA__v6fWmtZxkg_Ddy80l6zF5SYr5_weqMRES5DkY_0aYewkb1CnrAepdmHyHQJ92yYSZOtAlUwXdfnOW8rY3_xTldFB5C5Ydo2ji28BiZD3RJ_/s2048/_DSC5140.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiQE4QqisKP26LeEgtQ4PSYicA__v6fWmtZxkg_Ddy80l6zF5SYr5_weqMRES5DkY_0aYewkb1CnrAepdmHyHQJ92yYSZOtAlUwXdfnOW8rY3_xTldFB5C5Ydo2ji28BiZD3RJ_/s320/_DSC5140.jpg" width="320" /></a></div></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;">בעזרת כף מושחים את העוף במשחת הפפריקה כך שכל התבשיל יקבל את המשחה.</span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh91HGuI0RgFsoKNpPGMOFEs9t-Gxq852rlzIh-GhVZHo1amkAmOuAN-1dh7hWk4XVGURk1zK2rfGRGdLhhKyhmeEeYKTEkSXwNYp2Jl2Qlxkk0PBn5ndjLNxseQd-8bCsk_D6Q/s2048/_DSC5146.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh91HGuI0RgFsoKNpPGMOFEs9t-Gxq852rlzIh-GhVZHo1amkAmOuAN-1dh7hWk4XVGURk1zK2rfGRGdLhhKyhmeEeYKTEkSXwNYp2Jl2Qlxkk0PBn5ndjLNxseQd-8bCsk_D6Q/s320/_DSC5146.jpg" width="320" /></a></div></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;">ניתן לפזר מעט זרעי כוסברה יבשה.</span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgdZRIdIEkYz8zwY8SuGrfE-g49RIafYR9tBlv4nNyO8wbvue11a7fJiK2g8SlHLanYuAKBwEmjCMI4pnNPAMFjBwVNX4kjaeycUczFPeEfWMB1znWWfwqU-NLNT9JkYaGBuTKn/s2048/_DSC5155.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgdZRIdIEkYz8zwY8SuGrfE-g49RIafYR9tBlv4nNyO8wbvue11a7fJiK2g8SlHLanYuAKBwEmjCMI4pnNPAMFjBwVNX4kjaeycUczFPeEfWMB1znWWfwqU-NLNT9JkYaGBuTKn/s320/_DSC5155.jpg" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjHkeveTEAb2OUQ6Wl5Suqq7SQp9jHAiLkecx1naQxRTPS3aq7_D49atRdCzobiUi6vSwGyy4l9xbMSyC2AZiNhzMdvZePp6Yxh8FcQ359WKLDIyua2ZyrpNz2_SRLBROoG6kQl/s2048/_DSC5156.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjHkeveTEAb2OUQ6Wl5Suqq7SQp9jHAiLkecx1naQxRTPS3aq7_D49atRdCzobiUi6vSwGyy4l9xbMSyC2AZiNhzMdvZePp6Yxh8FcQ359WKLDIyua2ZyrpNz2_SRLBROoG6kQl/s320/_DSC5156.jpg" width="320" /></a></div><span style="font-family: inherit;">מסדרים בין העוף לזיתים<u><b> פרוסות של לימון כבוש </b></u>(5-10 לפי הטעם שלכםן) אם אין לימון כבוש, פורסים לימון ומפזרים עליו מלח בתחילת הבישול, וטועמים בשלב זה, אם מלוח מדי שוטפים מעט ואז מוסיפים לסיר במקום לימון כבוש.</span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgfUD_u_AFVkjkBJvdnKXfHhiFdRI7MtFt5LiFDyWNGU8dFEfZUALtuwA1nxYjFbRm4ZNCZAi2JG8zeSbt6B45562OHQuwsWskS-tKp991VgRB3D584z0FcmPkiXrD3A0YHahJD/s2048/_DSC5083.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgfUD_u_AFVkjkBJvdnKXfHhiFdRI7MtFt5LiFDyWNGU8dFEfZUALtuwA1nxYjFbRm4ZNCZAi2JG8zeSbt6B45562OHQuwsWskS-tKp991VgRB3D584z0FcmPkiXrD3A0YHahJD/s320/_DSC5083.jpg" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi6PGAdvTU7oDWs8JGWEEZKN_DjB14NnGOcLZkAL0RU0_aJV_A1G5EAdMiQ7tIhPsu15VLd_ZvsfGjbN39wqvDbtSZQ1Ygv7X__iwHxzGc3EX76jImHI8ljPa_ULvijDLFmi0rg/s2048/_DSC5095.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi6PGAdvTU7oDWs8JGWEEZKN_DjB14NnGOcLZkAL0RU0_aJV_A1G5EAdMiQ7tIhPsu15VLd_ZvsfGjbN39wqvDbtSZQ1Ygv7X__iwHxzGc3EX76jImHI8ljPa_ULvijDLFmi0rg/s320/_DSC5095.jpg" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjxdOOp73eA-GMnAXC5jmYfuuTa-Eb3a9-OO6CJnu3a2TDQ-qBsn3Vo5F0cpmtSRNYISdOisWzKEb6uHBHvmrbIX9Gmg_Time3ilKYHZeqddTLTTfh_5ni_VVZ_KUy5e-zMMKCG/s2048/_DSC5158.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjxdOOp73eA-GMnAXC5jmYfuuTa-Eb3a9-OO6CJnu3a2TDQ-qBsn3Vo5F0cpmtSRNYISdOisWzKEb6uHBHvmrbIX9Gmg_Time3ilKYHZeqddTLTTfh_5ni_VVZ_KUy5e-zMMKCG/s320/_DSC5158.jpg" width="320" /></a></div></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;">מוסיפים חצי <u><b>כוס מים רותחים</b></u> בכוס של משחת הפפריקה ומוזגים מסביב בעדינות כדי לא לשטוף מהעוף את המשחה.</span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi4Mgy0vH69RAl6O-kyugiyhKATtkm__rqLjjX2I9RfqL0VfvBkTdZsyLVRAtaH7rhUUnDbfMtj4qI0W5jvSRJTdxwFWTpNnElJDcbP-kpXk3ZF0fPF1246akxIeoPLX4srkD3R/s2048/_DSC5147.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi4Mgy0vH69RAl6O-kyugiyhKATtkm__rqLjjX2I9RfqL0VfvBkTdZsyLVRAtaH7rhUUnDbfMtj4qI0W5jvSRJTdxwFWTpNnElJDcbP-kpXk3ZF0fPF1246akxIeoPLX4srkD3R/s320/_DSC5147.jpg" width="320" /></a></div></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;">מוסיפים <u><b>כוסברה קצוצה.</b></u></span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj4L3TyRUVlHE5qk-yOWjTLOa915d1JtcvaIvFEUy2vE8U35SC6jskOQQiGTljKmDc0M-ODlEkbJ_t11k1npNWOvp1rsbIBU2rmDyTYlWLQDteFvW1UxGq6yUX30d6pc2CKz97J/s2048/_DSC5168.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj4L3TyRUVlHE5qk-yOWjTLOa915d1JtcvaIvFEUy2vE8U35SC6jskOQQiGTljKmDc0M-ODlEkbJ_t11k1npNWOvp1rsbIBU2rmDyTYlWLQDteFvW1UxGq6yUX30d6pc2CKz97J/s320/_DSC5168.jpg" width="320" /></a></div>מביאים לרתיחה מכסים ומנמיכים את האש.</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjpQwrS3yNGitCVnQ6P30MomKWjmzhX6ZjKBtiRAoeiB-BA8hwOAayJEWGFXfMFK5KKru_Ak9mwyGIfAxx3rlhAECZVB3g8tFkTAMVegM-nn6lDPgVrO7chAfR1qkQ-eAuDRfJ9/s2048/_DSC5169.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjpQwrS3yNGitCVnQ6P30MomKWjmzhX6ZjKBtiRAoeiB-BA8hwOAayJEWGFXfMFK5KKru_Ak9mwyGIfAxx3rlhAECZVB3g8tFkTAMVegM-nn6lDPgVrO7chAfR1qkQ-eAuDRfJ9/s320/_DSC5169.jpg" width="320" /></a></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;">מדי כמה דקות בעזרת כף מהרוטב נוסכים על העוף.</span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEisb-dovBu2tPUGgwm8suxpwENorHCFZDJ1nq4rAvIEkcuHkOcrqa51TLyGwvTcuF4FgH_8mviOLrVtP2AEtk4R5w3BA8Vo7ouqu3YUrLSUQEQyWDO_RGzwkLS5-ZYbe18kiGAr/s2048/_DSC5174.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEisb-dovBu2tPUGgwm8suxpwENorHCFZDJ1nq4rAvIEkcuHkOcrqa51TLyGwvTcuF4FgH_8mviOLrVtP2AEtk4R5w3BA8Vo7ouqu3YUrLSUQEQyWDO_RGzwkLS5-ZYbe18kiGAr/s320/_DSC5174.jpg" width="320" /></a></div></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;">מבשלים כ30-40 דקות (אם חלקי העוף שלכם גדולים ניתן לבשל עד שעה)</span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjLMtjsNecVirNT9vbSvXmee30OFGWHpIXlNxiOJP9e4TLxHi0r7A9yy_z8t57-Of8HHoCnr26vIY-NwHUOygYmVqOI5qCLNPiZHYw-U9b_obDejpzxl-p7X95aWCMEI2exWAtG/s2048/_DSC5175.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjLMtjsNecVirNT9vbSvXmee30OFGWHpIXlNxiOJP9e4TLxHi0r7A9yy_z8t57-Of8HHoCnr26vIY-NwHUOygYmVqOI5qCLNPiZHYw-U9b_obDejpzxl-p7X95aWCMEI2exWAtG/s320/_DSC5175.jpg" width="320" /></a></div><span style="font-family: inherit;">מגישים עם חלה!</span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;">אופירה <a href="https://kerenagam.co.il/%D7%97%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2-%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%99-%D7%94%D7%9B%D7%99-%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%91%D7%A2/">הכינה&nbsp;</a></span><a href="https://kerenagam.co.il/%D7%97%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2-%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%99-%D7%94%D7%9B%D7%99-%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%91%D7%A2/">חלה מקומחת מארבע רצועות (הכי הכי טובה בעולם)</a> של קרן אגם.<br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhXY8JU9U9LJoSoex9dBCS5_0fuw2Qq8-TPERiUk_ORLGVstbdES8NcWrNAmaKy9c3A2JO9pRygfWlDohBBxHrrj-25kTUoIxohTzuU_xEUizz7LlBIc8vWWAQhyphenhyphennRZwVPNuPy7/s2048/_DSC5074.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="2048" data-original-width="1367" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhXY8JU9U9LJoSoex9dBCS5_0fuw2Qq8-TPERiUk_ORLGVstbdES8NcWrNAmaKy9c3A2JO9pRygfWlDohBBxHrrj-25kTUoIxohTzuU_xEUizz7LlBIc8vWWAQhyphenhyphennRZwVPNuPy7/s320/_DSC5074.jpg" /></a></div><div dir="rtl" style="text-align: right;">בתיאבון :)</div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://www.amazon.com/dp/B09PHF7KRV" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="480" data-original-width="640" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjSnFAitkNueMjzE6JzbvRJYsIhgaRXrMnB9ItmKNR_ne9J_1r9jy1V5qIsA-ateFiTYx_Z9abDWWRYVJJ60xQPEPJqNAtgRdeFkXTm3Tnvi_dwJ6XZNCIBH_RXGWczOn0p1BHAjmcl8MLxbmITZixZNcFy4DrvKKIgs7deyuh0X_lXDSYO4w/w320-h240/%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%95%D7%9F.jpg" width="320" /></a></div></div>Dror Milerhttp://www.blogger.com/profile/00787318724982223261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8373653.post-30026632770466750062021-01-25T09:50:00.003+02:002023-05-18T10:16:31.840+03:00<p dir="rtl" style="text-align: right;">במסגרת פרויקט של <a href="https://www.facebook.com/cosmicgalili">מיכל </a><a href="https://www.facebook.com/amberliningshop" target="_blank">וענבר </a>בקבוצת הפייסבוק <a href="https://www.facebook.com/groups/845913305571926" target="_blank">'הדפס ידני וחבריו' </a>השתתפתי בסיור וירטואלי בסטודיו שלי, שהו פוסט סיכום עם חומרים לכל השאלות שעלו בעקבות הסיור.</p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><iframe allowfullscreen="" class="BLOG_video_class" height="266" src="https://www.youtube.com/embed/XYFPYvPRbb8" width="320" youtube-src-id="XYFPYvPRbb8"></iframe></div><p dir="rtl" style="text-align: right;">לפי סדר ההופעה:</p><p dir="rtl" style="text-align: right;">אני מכין <b><u>שבלונות </u></b>ממפל שקוף, זה חומר עבה יותר משקף רגיל, וקל יותר לעבודה. הוא עבה יותר ומאפשר גם עבודה עם ספריי צבע וגלגלות וגם יציקה של משחת עיצוב.</p><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhCOkJf_Zf2huEtoBRsQQ87iOzmesLgWKfBtg771MiS-A4ttsc4m6EMNveBzVbtYcIxfQ0IC-0xd3qdZUtmylrcgjzDrtGNxRxv8TUgqjs1udtLw6I8kIdjshvrGdnH-oHcqXLk/s2048/_DSC3331.jpg" style="clear: right; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1356" data-original-width="2048" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhCOkJf_Zf2huEtoBRsQQ87iOzmesLgWKfBtg771MiS-A4ttsc4m6EMNveBzVbtYcIxfQ0IC-0xd3qdZUtmylrcgjzDrtGNxRxv8TUgqjs1udtLw6I8kIdjshvrGdnH-oHcqXLk/s320/_DSC3331.jpg" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">שבלונה בתהליכים</td></tr></tbody></table><p dir="rtl" style="text-align: right;"><b><u>ליציקות</u></b> אני משתמש בכל מיני משחות עיצוב ומערבב או עם פיגמנט או עם צבע אקרילי, צבעים של פבאו יצאו לי הכי רוויי צבע. יש משחות עיצוב שונות בסמיכויות שונות ובשקיפות שונה.</p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgiZqt7ux9BlaLVOrTle_2pzTk5xato_O8HBgtPNK8DgMyEeZOO58GlGb-IXm7meEdhVtbFPWYMrJQ-AiVrRp8SjZgKg-SOYOGpXIwnQKFberSBEh2cywp1Frp9Bb29IIKZEAjs/s1600/WhatsApp+Image+2021-01-25+at+09.19.28+%25281%2529.jpeg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1600" data-original-width="1200" height="200" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgiZqt7ux9BlaLVOrTle_2pzTk5xato_O8HBgtPNK8DgMyEeZOO58GlGb-IXm7meEdhVtbFPWYMrJQ-AiVrRp8SjZgKg-SOYOGpXIwnQKFberSBEh2cywp1Frp9Bb29IIKZEAjs/w150-h200/WhatsApp+Image+2021-01-25+at+09.19.28+%25281%2529.jpeg" width="150" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">משחת עיצוב</td></tr></tbody></table><br /><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhSmu-mcN_ZnPHb0WAIUkdi7lcPu0cTB7YZqUhMeYdr9kt2XJIiQFFDrOI4EcrXAVX8DfyWjRT9DjWne9PBkJjj8Iqe1gyobD1jM_y_0IdXyiU6APLlGXXLGuJZ4mWDrI9vvZNO/s1600/WhatsApp+Image+2021-01-25+at+09.19.28+%25283%2529.jpeg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1600" data-original-width="1200" height="200" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhSmu-mcN_ZnPHb0WAIUkdi7lcPu0cTB7YZqUhMeYdr9kt2XJIiQFFDrOI4EcrXAVX8DfyWjRT9DjWne9PBkJjj8Iqe1gyobD1jM_y_0IdXyiU6APLlGXXLGuJZ4mWDrI9vvZNO/w150-h200/WhatsApp+Image+2021-01-25+at+09.19.28+%25283%2529.jpeg" width="150" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">משחת עיצוב</td></tr></tbody></table><br /><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhPznRrZna-s6wSCjFz1HR7kAtdrx0sh8Cu2YicCKkmqV9KSJutI5Ov6n5eUoOXjRYnO7ax6gbk0tZVto4l-eIpDeipBETL7vigQWN8eUNSP8SWn1GFXCn6i0qgPdO5hlrHSBA1/s1600/WhatsApp+Image+2021-01-25+at+09.19.28.jpeg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1600" data-original-width="1200" height="200" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhPznRrZna-s6wSCjFz1HR7kAtdrx0sh8Cu2YicCKkmqV9KSJutI5Ov6n5eUoOXjRYnO7ax6gbk0tZVto4l-eIpDeipBETL7vigQWN8eUNSP8SWn1GFXCn6i0qgPdO5hlrHSBA1/w150-h200/WhatsApp+Image+2021-01-25+at+09.19.28.jpeg" width="150" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הג'ל עבד טוב בשכבות דקות</td></tr></tbody></table><br /><p dir="rtl" style="text-align: right;">עשיתי גם יציקות של דמויות וגם שכבות דקות על דיקט כשהשבלונה ממפל שקוף.</p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjIze-w2_8_EjINac8mFurFy6KKa6IeStCvHfANkW2Qc6D3v-3Jf-3rh_UoukMPCbMfGQfGSfFhPhAzUkS_qFTN2EZnwWYfikyuh0pmi-6eE_BAZdIIOHOl2sfcymuJj3n_pkKa/s2048/DSC_3289.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="2048" data-original-width="1367" height="200" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjIze-w2_8_EjINac8mFurFy6KKa6IeStCvHfANkW2Qc6D3v-3Jf-3rh_UoukMPCbMfGQfGSfFhPhAzUkS_qFTN2EZnwWYfikyuh0pmi-6eE_BAZdIIOHOl2sfcymuJj3n_pkKa/w134-h200/DSC_3289.jpg" width="134" /></a></div><br /><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgDgd8qba91_evJA5tDZtm6Fo-XeTrKjysqaPUG53LldNMaVP4HGQ6eY02fO0DZONBRL1kWQhMDMaxuAAWKsJEs9xoSEHrxb7mVOhDP9Jjp_Awsc6ag-3_eUsYoEdza6YCLcAnQ/s2048/DSC_6390.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" height="134" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgDgd8qba91_evJA5tDZtm6Fo-XeTrKjysqaPUG53LldNMaVP4HGQ6eY02fO0DZONBRL1kWQhMDMaxuAAWKsJEs9xoSEHrxb7mVOhDP9Jjp_Awsc6ag-3_eUsYoEdza6YCLcAnQ/w200-h134/DSC_6390.jpg" width="200" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">צבעי בסיס 2</td></tr></tbody></table><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiBBS0R5gyUBNeKws3aE6jpw0plyp53xwdbp3dYgs6IRdHaONvQactDqQApYMLAKgU4XxoJzLYhdGt_Lgxpo5Bapo8EYjPkq8hHDrZvsnYu0FzT5IXwnDog1qHBqpCQsLAQUrZe/s2048/DSC_6549.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" height="134" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiBBS0R5gyUBNeKws3aE6jpw0plyp53xwdbp3dYgs6IRdHaONvQactDqQApYMLAKgU4XxoJzLYhdGt_Lgxpo5Bapo8EYjPkq8hHDrZvsnYu0FzT5IXwnDog1qHBqpCQsLAQUrZe/w200-h134/DSC_6549.jpg" width="200" /></a></div><br /><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi0x23DIORNKmibb5QB7TiDpycWfGyIJsiEaM4gvTI68_wFLooHet8_4TZZ0Ey-wKTvAbT879ri7DJuXElWjNTuA4glCfx7wdnHrg32jjlkeilFmzb4dydkJnlQ4-nxOPlTWe-L/s2048/DSC_6967.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" height="134" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi0x23DIORNKmibb5QB7TiDpycWfGyIJsiEaM4gvTI68_wFLooHet8_4TZZ0Ey-wKTvAbT879ri7DJuXElWjNTuA4glCfx7wdnHrg32jjlkeilFmzb4dydkJnlQ4-nxOPlTWe-L/w200-h134/DSC_6967.jpg" width="200" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">פילים לאחיינים</td></tr></tbody></table><br /><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiJeF-caVDERISvBTwtBVW3o4Hz3og88BQzRa6J37cKeoy3wUhMx1JCVfpicoThAU7_3Nw_2XcScRIi5k4ZnKQfG0847alVLOGXMQ6t3OwNVL7b_5mdgUylIQ_BiNLh28_Nt-Hq/s2048/DSC_7554.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" height="134" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiJeF-caVDERISvBTwtBVW3o4Hz3og88BQzRa6J37cKeoy3wUhMx1JCVfpicoThAU7_3Nw_2XcScRIi5k4ZnKQfG0847alVLOGXMQ6t3OwNVL7b_5mdgUylIQ_BiNLh28_Nt-Hq/w200-h134/DSC_7554.jpg" width="200" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מלא יציקות</td></tr></tbody></table><br /><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi3Z8g0hmoUm3-Y0dnZH5yMyXieDb-OqnYBb10oWS21u-VAkkHkQ6Wp7P75sUYCNVnITwmq_UclWyGsCWcPs0euzfSZeLDQp0A61uwaGZYOpotc_XYGnM-GR3CNe6tqovfZVudd/s2048/DSC_9151.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="2048" data-original-width="1367" height="200" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi3Z8g0hmoUm3-Y0dnZH5yMyXieDb-OqnYBb10oWS21u-VAkkHkQ6Wp7P75sUYCNVnITwmq_UclWyGsCWcPs0euzfSZeLDQp0A61uwaGZYOpotc_XYGnM-GR3CNe6tqovfZVudd/w134-h200/DSC_9151.jpg" width="134" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">זו היציקה האחרונה - בחור מעשן בחלון</td></tr></tbody></table><br /><p dir="rtl" style="text-align: right;"><b><u>הדפס רשת </u></b>פשוט תקראו את הרשימת ספקים של הקבוצה, אני מתקשר לעמית מפונגר (054-4524001) ומזמין הכל משם.</p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjV9Vphh8CrvJc12B_aSUaUO9Zkd-uGDmljbRgo4QSDso89Gkl1VZ6rro6Y-kADEBqZ7K4ogAr_ZoIwqB6uiCWU3LhHe0BxmFreXPosxrTuBe4YMNFtyeMnjeEOtaolZo3k8zpu/s2048/DSC_0222.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="2048" data-original-width="2048" height="200" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjV9Vphh8CrvJc12B_aSUaUO9Zkd-uGDmljbRgo4QSDso89Gkl1VZ6rro6Y-kADEBqZ7K4ogAr_ZoIwqB6uiCWU3LhHe0BxmFreXPosxrTuBe4YMNFtyeMnjeEOtaolZo3k8zpu/w200-h200/DSC_0222.jpg" width="200" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">ויסלבה שימבורסקה ברשת</td></tr></tbody></table><br /><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj5vzN1z1_LQYHSxqw-c2Wgphsk7pQN_G-DUiQya-st4nqCMJ7sCV2Obb5czJs_Op9p2rs5PUPmY-8CvmZ4fI_JiS5AHxOgPsVaVxLbsgovZ_p7yBpPGjIoFxzoQa5w5XOiT0Sb/s2048/DSC_2670.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" height="134" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj5vzN1z1_LQYHSxqw-c2Wgphsk7pQN_G-DUiQya-st4nqCMJ7sCV2Obb5czJs_Op9p2rs5PUPmY-8CvmZ4fI_JiS5AHxOgPsVaVxLbsgovZ_p7yBpPGjIoFxzoQa5w5XOiT0Sb/w200-h134/DSC_2670.jpg" width="200" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הרשת הראשונה שלי - ג'וני שלג עדיין חי!</td></tr></tbody></table><br /><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgZKXdBOLaB8GvWphAeJVGQXvLjs5iXp6a0jhOb0J3YbQBmlHuoTYUxFF-0pnQOUclqxx7uIIEEN1bRjsYIwEG4jkSVla3wU64wcHrQIhrCSzqqmTp3lSBIns_IdZK9lyK6S0jj/s2048/DSC_5077.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1367" data-original-width="2048" height="134" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgZKXdBOLaB8GvWphAeJVGQXvLjs5iXp6a0jhOb0J3YbQBmlHuoTYUxFF-0pnQOUclqxx7uIIEEN1bRjsYIwEG4jkSVla3wU64wcHrQIhrCSzqqmTp3lSBIns_IdZK9lyK6S0jj/w200-h134/DSC_5077.jpg" width="200" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">ליין אופנה יד שנייה עם הדפסים - לא שרד והתחלף במסיבות הדפסות - בתמונה הגב של עומר האפי רגב</td></tr></tbody></table><p dir="rtl" style="text-align: right;">תבליט - אני משתמש בצבע שמן ולא בצבעים האקריליים ל Block Printing. צבע שמן מתייבש לאט ולכן לא מתייבש על העץ, והוא מדפיס יפה יותר בשכבה דקה יותר מהצבעים האקריליים. אני מערבב צבע שמן רגיל עם מדיום להדפס של שמינקה (תמונה למטה) או צבע הדפס (שמן) עם שמן פשתן לדילול.</p><p dir="rtl" style="text-align: right;">תחריט - לטסטים בשחור אני משתמש בצבעי הדפס בפח של GAMBLIN ולצבעוניים בצבע שמן מעורבב עם דרוק-מדיום של שמינקה. <b><u>שימו לב שיש מדיום שקוף לצבע ומדיום שחור לכהים.</u></b>&nbsp;אני משתמש בצבעי שמן שקופים ולא בצבעי אדמה, פיגמנט אדמה יוצר צבע אטום וסמיך יותר.</p><p dir="rtl" style="text-align: right;">אני מנסה לא להשתמש במחשב בתהליך, ובגדול אני עובד בשתי צורות, או מתחיל עם שוגרליפט, רושם ישירות על הפלטה עם גואש לבן משפופרת (שמחליף תמיסת סוכר) והצריבה הראשונה היא של השחור ביותר. או רושם על הפלטה עם טוש ואז חוצב עם דרמל את קווי המתאר. אני לא אוהב לעבוד עם שעווה.</p><p dir="rtl" style="text-align: right;">שלב שני בשנייהם הוא אקווהטינטה מהבהיר ביותר לכהה.</p><p dir="rtl" style="text-align: right;">אני לא מנקה את הפלטה עם גזה אלא רק כרטיסי קרטון ונייר טלפונים.</p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgvVO33dACRP9mSIkheLka32_lD7DcMnQtcEPTVDcRhh8SU0fAeBz26rbR0gJod3wtXyE6nIR6-8S-RNTDoEOEZX-VC7pY6MPBFtn0yJNiv3nUonbb-cE_-5Ve8Cx6y4ml3Yibc/s1600/WhatsApp+Image+2021-01-25+at+09.19.28+%25282%2529.jpeg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1600" data-original-width="1200" height="200" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgvVO33dACRP9mSIkheLka32_lD7DcMnQtcEPTVDcRhh8SU0fAeBz26rbR0gJod3wtXyE6nIR6-8S-RNTDoEOEZX-VC7pY6MPBFtn0yJNiv3nUonbb-cE_-5Ve8Cx6y4ml3Yibc/w150-h200/WhatsApp+Image+2021-01-25+at+09.19.28+%25282%2529.jpeg" width="150" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">דרוק מדיום של שמינקה</td></tr></tbody></table><br /><p dir="rtl" style="text-align: right;">לכל פלטה שאני עושה אני מדפיס כמה בצבעוניות משתנה, זה הכיף שלי.</p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiCgG7Q4hhwtZF6_fvDuHWWV9pUGUdWBVSMMZHGyk9X3oXMEAmJTxNEeGW-buSQw3y5vmDB6nosyaK0pBmmI-poqdwSIFs_FO567WpV28zPd2ufAUg3FA0Ir20P_w8yYKiNsocL/s2048/DSC_6173.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1716" data-original-width="2048" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiCgG7Q4hhwtZF6_fvDuHWWV9pUGUdWBVSMMZHGyk9X3oXMEAmJTxNEeGW-buSQw3y5vmDB6nosyaK0pBmmI-poqdwSIFs_FO567WpV28zPd2ufAUg3FA0Ir20P_w8yYKiNsocL/s320/DSC_6173.jpg" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEicnGe5DLBM47IamSU5XGiQupT44W2EyTXTonSeE_FfJCMgLILCWwM4cekTnu7aNKAPgnR2LL8EYPk0Wf9Ykjh92RQXnHSpyHaN6R5eOd_OfGoHr2cXMsWGSYw9faLXN-xoHsGd/s2048/DSC_6175.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="2048" data-original-width="2029" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEicnGe5DLBM47IamSU5XGiQupT44W2EyTXTonSeE_FfJCMgLILCWwM4cekTnu7aNKAPgnR2LL8EYPk0Wf9Ykjh92RQXnHSpyHaN6R5eOd_OfGoHr2cXMsWGSYw9faLXN-xoHsGd/s320/DSC_6175.jpg" /></a></div><br /><p dir="rtl" style="text-align: right;">לינקים לדברים על הדפס שכתבתי בעבר:</p><p dir="rtl" style="text-align: right;"></p><div class="post-header" style="-webkit-text-stroke-width: 0px; background-color: white; color: #666666; font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif; font-size: 13.5px; font-style: normal; font-variant-caps: normal; font-variant-ligatures: normal; font-weight: 400; letter-spacing: normal; line-height: 1.6; margin: 0px 0px 1.5em; orphans: 2; text-align: start; text-decoration-color: initial; text-decoration-style: initial; text-decoration-thickness: initial; text-indent: 0px; text-transform: none; white-space: normal; widows: 2; word-spacing: 0px;"><div class="post-header-line-1"></div></div><div class="post-body entry-content" id="post-body-7656045837685966579" itemprop="description articleBody" style="-webkit-text-stroke-width: 0px; background-color: white; color: #666666; font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif; font-size: 16.5px; font-style: normal; font-variant-caps: normal; font-variant-ligatures: normal; font-weight: 400; letter-spacing: normal; line-height: 1.4; orphans: 2; position: relative; text-align: start; text-decoration-color: initial; text-decoration-style: initial; text-decoration-thickness: initial; text-indent: 0px; text-transform: none; white-space: normal; widows: 2; width: 580px; word-spacing: 0px;"><div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"></div></div><p></p><div dir="rtl" style="text-align: right;"><ul style="text-align: right;"><li><a href="https://pashoot.blogspot.com/2020/02/blog-post.html" target="_blank">נסיון ראשון בהדפס החסרה בתחריט</a></li><li><a href="https://pashoot.blogspot.com/2016/10/blog-post.html" target="_blank">סדנת הדפס (צריבות מרובות) אצל אריק באליעד</a></li><li><a href="https://pashoot.blogspot.com/2016/04/blog-post.html" target="_blank">ביקור בסטודיו של אריק כלפון באלי-עד</a></li><li><a href="https://pashoot.blogspot.com/2015/12/blog-post.html" target="_blank">גם לעץ יש מה להגיד - פוסט מצולם</a></li></ul><div><br /></div><div>וזה מה שהדפסתי בהדגמה:<br /><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgI2t6F_QJ0zhrffsaQA9zzF0MmdmYAr-vwo0VbC8VB1zpcMZQJZXSCYO8rAIMMNQMoXcXNkMi_e1XaeWf9mvlGnhRLZe1dB55wT3tkEGMQSbNeeJMF10fWAzpnTpOBChpKNazO/s2048/PRINT002.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="2048" data-original-width="2048" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgI2t6F_QJ0zhrffsaQA9zzF0MmdmYAr-vwo0VbC8VB1zpcMZQJZXSCYO8rAIMMNQMoXcXNkMi_e1XaeWf9mvlGnhRLZe1dB55wT3tkEGMQSbNeeJMF10fWAzpnTpOBChpKNazO/s320/PRINT002.jpg" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh7gPOmApvp8I5wcp0np_ty3hlQIDEdEEAitIA-8EoK4D36CP-MEsKlCjaLHRs2zyVuSNdv9bwZ7eB2dFM_jzShCTFRnfKvrqUHJIqfzZHP8ssC1GPr0Jge9je3DdqAaIiF7HlS/s2048/PRINT001.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="2048" data-original-width="2048" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh7gPOmApvp8I5wcp0np_ty3hlQIDEdEEAitIA-8EoK4D36CP-MEsKlCjaLHRs2zyVuSNdv9bwZ7eB2dFM_jzShCTFRnfKvrqUHJIqfzZHP8ssC1GPr0Jge9je3DdqAaIiF7HlS/s320/PRINT001.jpg" /></a></div><br /></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div dir="rtl"><span face="&quot;helvetica&quot; , &quot;arial&quot; , sans-serif" style="color: #1d2129;"><span style="background-color: white; font-size: 14px; line-height: 18px; white-space: pre-wrap;"><br /></span></span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://www.amazon.com/dp/B09PHF7KRV" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="480" data-original-width="640" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjSnFAitkNueMjzE6JzbvRJYsIhgaRXrMnB9ItmKNR_ne9J_1r9jy1V5qIsA-ateFiTYx_Z9abDWWRYVJJ60xQPEPJqNAtgRdeFkXTm3Tnvi_dwJ6XZNCIBH_RXGWczOn0p1BHAjmcl8MLxbmITZixZNcFy4DrvKKIgs7deyuh0X_lXDSYO4w/w320-h240/%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%95%D7%9F.jpg" width="320" /></a></div></div>Dror Milerhttp://www.blogger.com/profile/00787318724982223261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8373653.post-76560458376859665792020-02-12T13:04:00.001+02:002023-05-18T10:16:44.168+03:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> חלק מהחיפוש שלי בהדפס הוא הוספת צבע. אני מוסיף צבע בכל מיני דרכים, ברשת זה קל, בעץ פחות אבל אפשרי גם בבית, ובהדפס תחריט זה מסובך. הדפסתי מונופרינט צבעוניים של רוב הפלטות שלי אבל זה משהו אחר.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> עשיתי שלוש פלטות להדפס אחד וזה היה מסובך וארוך וחיפשתי דרך אחרת. בהדפס עץ ולינו שהינם הדפסי תבליט יש טכניקה של עבודה צבעונית על אותה הפלטה. טכניקה שנקראת החסרה או Reduction.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> בשיטה זו מדפיסים תחילה את הצבע הבהיר על כל העותקים ואז ממשיכים לעבוד על הפלטה ומכרסמים ממנה את החלקים הבהירים ומדפיסים שוב עם אותה הפלטה את הצבע הבא. אפשר לעבוד עם צבעים שקופים מתחברים או צבעים אטומים כדי לקבל צבע מסוים.</div> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgqGQNux3UahYrA7O9-WMh3OfMdkSS1L9nn1poGT6v_26rmU0NcQ6ITFYkK5WIZOBXDJz5Hw_ReXz5uJd9v1SficKWY-XS7hPaRxpHEFEHSmC1va-BmzI-bd_Wa3vFcsLOiuWxv/s1600/20200210_171622.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1600" data-original-width="1200" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgqGQNux3UahYrA7O9-WMh3OfMdkSS1L9nn1poGT6v_26rmU0NcQ6ITFYkK5WIZOBXDJz5Hw_ReXz5uJd9v1SficKWY-XS7hPaRxpHEFEHSmC1va-BmzI-bd_Wa3vFcsLOiuWxv/s320/20200210_171622.jpg" width="240" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הפריים המקורי והפלטה בשלב האחרון עם הצבע הכחול אחרי ההדפסה שקיבל מעט מהאדום שהיה על הנייר ומתקבל כחול סגלגל</td></tr> </tbody></table> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> הייתי צריך לעשות התאמה להדפס תחריט, מכיוון שבתחריט כשעובדים על פלטה ניתן לעבוד מהבהיר לכהה או הפוך מהכהה לבהיר ואני מתחיל בדרך כלל עם בלוקים פתוחים ועמוקים באמצעות שוגר-ליפט. אז התחלתי עם הרמת-סוכר עם הצבע הכהה ביותר שחור עם אדום ואז המשכתי לאדום ולבסוף כחול.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> התוצאה היא הדפס עם גוונים סגולים שאני אוהב במיוחד.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> הייחוד של Reduction או החסרה הוא שלא ניתן לחזור על שלבי הצבע למעט השלב האחרון כי העבודה היא על הפלטה ולכן היא משתנה בין צבע לצבע. זה מייצר מהדורה מוגבלת לפי כמות העותקים שהודפסה בתהליך.</div> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg_SqfAvfv6NB6tVafpOEFXb9yNrxUeDykSLI5XjWEJFCpHLq4kWT8dQEFtkeUPXwo_B4yhvqKSwxF8QdghadCK3SsLJHzFaF9kp8PWzy2yT-rX3qJzrTvFeUpwYtCJk7B0yJhp/s1600/_DSC6686.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="834" data-original-width="1600" height="166" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg_SqfAvfv6NB6tVafpOEFXb9yNrxUeDykSLI5XjWEJFCpHLq4kWT8dQEFtkeUPXwo_B4yhvqKSwxF8QdghadCK3SsLJHzFaF9kp8PWzy2yT-rX3qJzrTvFeUpwYtCJk7B0yJhp/s320/_DSC6686.jpg" width="320" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">התוצאה הסופית, 4 צריבות ושלושה צבעים. יש 5 כאלה סך הכל.</td></tr> </tbody></table> <div class="separator" dir="rtl" style="clear: both; text-align: right;"> כל השלבים בסרטון הזה:</div> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> <iframe allowfullscreen="" class="YOUTUBE-iframe-video" data-thumbnail-src="https://i.ytimg.com/vi/g_dHw2A4Xxk/0.jpg" frameborder="0" height="266" src="https://www.youtube.com/embed/g_dHw2A4Xxk?feature=player_embedded" width="320"></iframe></div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> <br /></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div dir="rtl"><span face="&quot;helvetica&quot; , &quot;arial&quot; , sans-serif" style="color: #1d2129;"><span style="background-color: white; font-size: 14px; line-height: 18px; white-space: pre-wrap;"><br /></span></span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://www.amazon.com/dp/B09PHF7KRV" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="480" data-original-width="640" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjSnFAitkNueMjzE6JzbvRJYsIhgaRXrMnB9ItmKNR_ne9J_1r9jy1V5qIsA-ateFiTYx_Z9abDWWRYVJJ60xQPEPJqNAtgRdeFkXTm3Tnvi_dwJ6XZNCIBH_RXGWczOn0p1BHAjmcl8MLxbmITZixZNcFy4DrvKKIgs7deyuh0X_lXDSYO4w/w320-h240/%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%95%D7%9F.jpg" width="320" /></a></div></div> </div> Dror Milerhttp://www.blogger.com/profile/00787318724982223261noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-8373653.post-37640325628309809142020-01-03T16:57:00.001+02:002023-05-18T10:16:56.081+03:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> כשהייתי קטן היה משחק קופסא "<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A2%D7%94">חבילה הגיעה</a>" וזה היה מסלול מכשולים בירוקרטי בין המשתתפים כדי להגיע למכס ולשחרר את החבילה. את המשחק המציא הגאון <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F">אפרים קישון</a> והוא שיקף את רוח התקופה, פעם לתקופות היתה רוח. אני סתם שלחתי חבילה בדואר ישראל במשלוח מהיר אקספרס - דואר שליחים (מקור) - זה מה שרשום על השובר.<br /> אז שלחתי אותה ובצד השני של השובר יש פירוט על כמה זמן לוקח לחבילה בדואר שליחים מהיר אקספרס להגיע, אז אם שולחים לפני 10:00 בבוקר אז זה בו ביום אלא אם כן היישוב שלך ויישוב היעד לא ברשימת הישובים הראשית, ואז זה מהיום למחר אלא אם כן אתה או היישוב גם לא ברשימה המורחבת ואז זה מהיום למחרתיים אלא אם אתה או היישוב נמצאים במרחב הכפרי ואז זה בדואר נע. בקיצור שלחתי בראשון עד שלישי בערב החבילה הייתה צריכה להגיע, מקסימום רביעי אם יש תקלה.<br /> אז לא.</div> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhrqCE7AQXlEa8h8W7Nz_NmuVFXXhclbuVWQL7mZLfvkEGV3xNIK1-N_diuiuOLtN2EerraBO1CPzWtPyOpsiYUbom15ySMqjZSwPnyZL2Ey1EWaSg8xHhuUHF-edjLrSTJbqS1/s1600/MILER_00314_4162.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1072" data-original-width="1600" height="266" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhrqCE7AQXlEa8h8W7Nz_NmuVFXXhclbuVWQL7mZLfvkEGV3xNIK1-N_diuiuOLtN2EerraBO1CPzWtPyOpsiYUbom15ySMqjZSwPnyZL2Ey1EWaSg8xHhuUHF-edjLrSTJbqS1/s400/MILER_00314_4162.jpg" width="400" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">צב- אילוסטרציה</td></tr> </tbody></table> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> ניסיתי לשלוח פניות ציבור ולתפוס מישהו בטלפון ושיימינג ברשת וכלום, אז הלכתי לדואר.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> רבתי עם הפקידה שתיתן לי לדבר עם המנהל, היא התנגדה אבל בסוף נמאס לה והיא שלחה אותי אליו, הוא דיבר בנייד. יפה שמישהו הצליח לתפוס בטלפון איזה מנהל בדואר כי אני לא הצלחתי.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> הוא דיבר ודיבר ולבסוף קם עם הטלפון ואמר "שנייה אני חוזר" ונעלם בדלת שמאחוריו. הוא לא חזר. חיכיתי איזה רבע שעה ואז קמתי לחפש אותו. הדלת הובילה למסדרון עם דלתות, אבל הוא לא היה באף משרד, ולא במחסן ולא במטבחון וגם לא בשירותים. מאחורי אחת הדלתות היו מדרגות אז ירדתי קומה לעוד מסדרון עם דלתות ויציאה לחנייה של השליחים אבל הוא לא עישן סיגרייה בחוץ, וגם לא היה בחדר של המנקה. אז ירדתי עוד קומה ופתחתי דלת כבדה כמו של מקלט עם שלט גדול 'אין כניסה' באדום, ישב שם בחור על כיסא כתר וקרא עיתון, נכנסתי פנימה.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "מי אתה?"</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "אני מחפש את המנהל"</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "הוא לא פה, ואתה לא יכול להיות כאן"</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "הוא אמר לי לחכות ונעלם"</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "הוא לא נעלם, הוא איפשהו אבל לא פה"</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "אולי אתה יכול להתקשר אליו?"</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "אין פה קליטה"</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "יש לך טלפון רגיל" אמרתי והצבעתי על הטלפון הרגיל.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "אף אחד לא עונה לצלצול מטלפון רגיל" עוד בחור הצטרף לשיחה.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "דוד, מי זה?"</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "הוא מחפש את המנהל"</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "המנהל לא פה" אמר הבחור החדש.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "הבנתי, אולי אתם יכולים לעזור לי, שלחתי חבילה בדואר שליחים אקספרס מהיר והיא לא הגיעה".</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "מתי שלחת?" שאל החדש.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "לפני שבוע". שנייהם צחקו.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "יש לך מספר חבילה?"</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "כן" אמרתי והושטתי לדוד את השובר. הוא הקליד את המספר.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "היא תגיעה בעוד תשעה ימים ב 14:37, תגיד למי ששלחת לו שיהיה בבית"</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "עוד תשעה ימים? זה איחור של שבועיים!" שני הבחורים עיוו את פנייהם.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "זה לא נחשב איחור" השיב דוד.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "התאריך זה סגור? אי אפשר לפני?"</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "סגור סגור, תגיעה בעוד תשעה ימים ב 14:37, סע לשלום"</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "מה סע לשלום? מה אני הגשש?" שני הבחורים צחקו.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "איך אתה כל כך בטוח שהיא תגיעה בדיוק ב 14:37?" הם צחקו שוב, ואז דוד אמר "אם אני אגיד לך אז משה פה יצטרך להרוג אותך!" ושנייהם פרצו בצחוק מתגלגל, משה קצת נחנק ודוד טפח לו על הגב.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "בסדר, שיהרוג אותי, אבל אני רוצה לדעת, איך אתם יודעים?"</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "עזוב, סע לשלום, אנחנו צריכים לחזור לעבוד, יש עומס" צפצוף אזעקתי משהו נשמע ודלת מעלית נפתחה מאחורי משה. במעלית היו שלוש חבילות ועל הקיר לוגו של אמזון שמישהו גירד ומדבקה של דואר ישראל עם הצבי שהודבקה עליו בצורה עקומה וכיסתה פחות ממחציתו. משה נכנס למעלית להוציא אותן ודוד ניסה לנפנף אותי.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "מה זה? יש לכם עוד קומות בבניין? כמה כפתורים יש במעלית הזו?"</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "תקשיב, יש לך פנים יפות לא רוצה להרוג אותך, סע הביתה החבילה בדרך" הוצאתי את הטלפון וצילמתי את המעלית והחלל, באמת לא הייתה קליטה אבל דוד התעצבן ודחף אותי, נפלתי והוא לקח את הטלפון שלי ושבר אותו.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "אתה רוצה להסתבך בכח?" דם יצא לי מהאף ומכף היד ומהברך. ססעמק. משה סיים להוציא את החבילות מהמעלית ושלף אקדח. "אין ברירה דוד" הוא סינן.<br /> "מה אין ברירה? צעקתי בקול שבור.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "אין ברירה, אמרתי לך להתחפף" אמר דוד בספק ייאוש ספק השלמה "זה המרכז שילוח בין זמני של הדואר והוא סודי"<br /> "מה סודי במרכז שילוח של דואר?"<br /> "זה לא מרכז שילוח - זה מרכז שילוח בין זמני. מפה שולחים בזמן חבילות של הדואר"<br /> "נו, ולא יכולתם לשלוח את החבילה שלי בזמן?"</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "לא בזמן הזה" התעצבן דוד, "משלוח בזמן בזמן!"</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "מה בזמן בזמן!" צעקתי.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "אתה סתום?" דוד התעצבן עוד יותר והסביר לי עם תנועות ידיים, "לוקחים חבילה שהגיעה היום, ובגלל שיש עומס אף שליח לא יכול להביא אותה היום בזמן, אז שולחים אותה בזמן לעוד שבועיים כשיש פחות לחץ ואז יש שליח שיכול להביא אותה בזמן! עכשיו זה ברור?"</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "אתם שולחים חבילות במכונת זמן שיגיעו באיחור?"</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "לא באיחור - שולחים אותן בזמן!" צעקו משה ודוד ביחד.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "אבל זה עדיין באיחור של שבועיים!"</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "שבועיים זה לא איחור, כבר אמרנו לך" משה כיוון אלי את האקדח.<br /> "רגע רגע רגע רגע רגע רגע..." צעקתי</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "אם יש לכם מכונת זמן למה אתם שולחים אותם לעוד שבועיים? למה לא בעוד יומיים?"</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "נראה לך סביר להשתמש במכונת זמן של חצי מיליארד דולר בשביל לשלוח לעוד יומיים? כבר עדיף לתת לזמן לעבור"</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "אז למה לא לתת לה לחכות שבועיים?"</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "ואיפה נשים אותה? אתה יודע כמה חבילות יש?"</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "אז כל המכונה הזו זה כדי לחסוך מקום?"</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "כן, זה יותר זול מלבנות עוד מרכז חלוקה" משה הרים שוב את האקדח.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "רגע רגע רגע רגע רגע רגע.. אז למה לא לשלוח אחורה בזמן? נגיד להביא את החבילה לפני שבוע קצת אחרי ששלחתי אותה?</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "אין לנו את הפיצ'ר הזה, זה יש רק לאמאזון"<br /> לא היה לי מה להגיד על זה. משה הרים שוב את האקדח.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "עזוב משה עזוב, תן לו ללכת" אמר דוד, משה סינן 'אהה' חלש.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "אין לי כח עכשיו לנסוע בזמן ולהיפטר מגופה, חוץ מזה הנסיעות האלה עושות לי כאב בטן"</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> "אבל הוא יספר לכולם!"<br /> "מה הוא יספר? שלדואר ישראל יש מכונת זמן? מי יאמין לו?"</div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div dir="rtl"><span face="&quot;helvetica&quot; , &quot;arial&quot; , sans-serif" style="color: #1d2129;"><span style="background-color: white; font-size: 14px; line-height: 18px; white-space: pre-wrap;"><br /></span></span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://www.amazon.com/dp/B09PHF7KRV" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="480" data-original-width="640" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjSnFAitkNueMjzE6JzbvRJYsIhgaRXrMnB9ItmKNR_ne9J_1r9jy1V5qIsA-ateFiTYx_Z9abDWWRYVJJ60xQPEPJqNAtgRdeFkXTm3Tnvi_dwJ6XZNCIBH_RXGWczOn0p1BHAjmcl8MLxbmITZixZNcFy4DrvKKIgs7deyuh0X_lXDSYO4w/w320-h240/%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%95%D7%9F.jpg" width="320" /></a></div></div> </div> Dror Milerhttp://www.blogger.com/profile/00787318724982223261noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-8373653.post-78817843891651116152019-12-29T12:05:00.003+02:002023-05-18T10:17:12.204+03:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> <a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjsK9XPmh9tAzofqsjWdV9SA3U1FlceH1HS5Sw7wTzV_7-3T16RwcrVfLD-qqhnRLxFPrc4PPHwNVmwaE7T2kOnMXhP-L6ZNLNLKkY4cu_gR0BBgoQHjYCON0CPNeP0YDXUkLcH/s1600/%25D7%2590%25D7%259E%25D7%25A0%25D7%2595%25D7%25AA-%25D7%259C%25D7%259E%25D7%25A8%25D7%25A7.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1068" data-original-width="1600" height="213" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjsK9XPmh9tAzofqsjWdV9SA3U1FlceH1HS5Sw7wTzV_7-3T16RwcrVfLD-qqhnRLxFPrc4PPHwNVmwaE7T2kOnMXhP-L6ZNLNLKkY4cu_gR0BBgoQHjYCON0CPNeP0YDXUkLcH/s320/%25D7%2590%25D7%259E%25D7%25A0%25D7%2595%25D7%25AA-%25D7%259C%25D7%259E%25D7%25A8%25D7%25A7.jpg" width="320" /></a></div> אלוהים יודע מה חשבתי לעצמי כשציירתי את הדברים האלה. החיים הם תהליך, ולא תמיד התהליך מוביל למשהו, הוא רצוף בדרכים ללא מוצא, במיוחד אם אתה לא יודע לאן אתה הולך (קניתי את אליס בארץ הפלאות אך טרם הספיקותי לעיין בו) מכיר את ההתחכמות של החתול, אין לי חתול. יש לי מלא ציורים שאני מתכחש להם.&nbsp;</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> <a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgnzEAEXGUI3Ln_PyOgwHOwXPVXrtTnngK25A2U4UPCdj-iQ7f4T5QHr2rCmSeCkyYc_leIEE-JcS3ZtWLNoYKAtrliLRr3r59gTu7BIzEIth0Zgnm40qcEugGzSQxubpFH3Iag/s1600/_DSC5830.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1068" data-original-width="1600" height="213" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgnzEAEXGUI3Ln_PyOgwHOwXPVXrtTnngK25A2U4UPCdj-iQ7f4T5QHr2rCmSeCkyYc_leIEE-JcS3ZtWLNoYKAtrliLRr3r59gTu7BIzEIth0Zgnm40qcEugGzSQxubpFH3Iag/s320/_DSC5830.jpg" width="320" /></a></div> <b>מיחזור</b></div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> חלק מהציורים/הדפסים אני ממחזר, <a href="https://www.facebook.com/pg/drormilerstudio/photos/?tab=album&amp;album_id=2345125992201207">מדפיס עוד משהו על</a>, מצייר שוב משהו אחר על הקנבס, חותך הדפסים כושלים לסימניות כדי לחלק לאנשים, כאלה דברים. אבל לא הכל מתמחזר, וכבר יש יותר מדי דברים אז אני צריך לאוורר את המגירות, לאוורר את הקירות ולאוורר את החיים.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> <br /> לפני שנה בזמן הזה הייתי בויאטנאם בהוסטל בהוי-אן, הויאטנאמים שורפים הרבה דברים, חלק הם דברים שהם רוצים שישרתו את המתים וכל מה שנשרף בעצם מת ועובר לעולם המתים. אבל הם גם שורפים דברים מהעבר כדי לפנות מקום לדברים חדשים. קיבלתי הסברים מה לקנות בשוק מאם-הבית של ההוסטל ואז <a href="https://www.instagram.com/stories/highlights/17991124546140581/">כל הצוות הצטר</a>ף.<br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj68n5VbuZVvAfbhGmdM0TwVzDDpE3-DZu8gTzkk86sXfaRrtm75McPci9VJUTGFH-atFeU1TwRABOCzVygJS_D0REcGz-yYF2n-AJJPO9MaUpItgA1DtMVvSskXKbGNBQP8ccf/s1600/20181228_080932%257E3.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1600" data-original-width="1200" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj68n5VbuZVvAfbhGmdM0TwVzDDpE3-DZu8gTzkk86sXfaRrtm75McPci9VJUTGFH-atFeU1TwRABOCzVygJS_D0REcGz-yYF2n-AJJPO9MaUpItgA1DtMVvSskXKbGNBQP8ccf/s320/20181228_080932%257E3.jpg" width="240" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><div dir="rtl" style="background-color: white; color: #666666; font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif; font-size: 16.5px; text-align: right;"> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-image: initial; background-origin: initial; background-position: initial; background-repeat: initial; background-size: initial; border: 1px solid rgb(238, 238, 238); box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.1) 1px 1px 5px; color: #666666; margin-left: auto; margin-right: auto; padding: 5px; position: relative; text-align: center;"><tbody> <tr><td class="tr-caption" style="font-size: 13.2px;">מגרשים את המזל הרע מההוסטל ומהחיים שלי בהוי-אן</td></tr> </tbody></table> </div> </td></tr> </tbody></table> <b>אז מה?</b><br /> צריך לעשות מקום לדברים חדשים, שמתי בתמונה למעלה את העצים למדורה, וביום שבת 4/1/2020 בחניון האלה בכפוף למצב המשקעים (במקום הופעת מרק של קסלר שלא צלחה) בכפוף למזג האויר, נעלה באש את האמנות, נתחמם ונכין מרק. <b><u><span style="font-size: large;">הזדמנות לאכול אמנות ולקחת אותה איתכם.</span></u></b><br /> <br /></div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> <b>שריפה אחים שריפה</b><br /> אני יודע שלחלקכם ישר יש אסוציאציות שואה, ואינסטינקט חייתי להציל את האמנות. אז אם אתם רוצים משהו ממש שיש בתמונה, ויש עוד כמה שלא בתמונה יש לכם הזדמנות לקנות פריט במחיר שתקבעו (לא תורם אמנות! שתישרף!) וגם את ייקנו את הכל (מה שלא ייקרה) עדיין ייצא מרק כי&nbsp;ערימת קרשים שהתערמו לי בבית עם השנים, וחבילות הדפסים כושלים ועוד דברים דליקים.<br /> <b><u>אין תשמור לי - תבואו לקחת</u></b>, אם מישהו יקדים אתכם אכלתם אותה + <b><u>לא עושה משלוחים.</u></b><br /> <b><u><br /></u></b> <b>למישהו יש פוייקה 5-7 ליטר? - <span style="font-size: large;">יש פוייקה!</span> (תודה ליהונדב)</b><br /> <b>הביאו איתכם צלחת וכף כי <span style="font-size: large;"><u style="background-color: yellow;">אין חד-פעמי!</u></span></b><br /> <b><span style="font-size: large;"><u style="background-color: yellow;"><br /></u></span></b> <span style="background-color: white;"><b><u><span style="font-size: large;">לסיכום</span></u></b><br />הגעתי חצי שעה לפני, דפק לי הלב ממש והתרגשתי. עשיתי טיול קטן בין האלות וקיויתי בלב שאף אחד לא יגיע וכלום לא יישרף ואני אחזור הביתה. אבל הגיעו ונשרפו וזה היה משחרר. ברוכים הבאים דברים חדשים.</span><br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> <iframe allowfullscreen="" class="YOUTUBE-iframe-video" data-thumbnail-src="https://i.ytimg.com/vi/LUE4MJVJs_s/0.jpg" frameborder="0" height="266" src="https://www.youtube.com/embed/LUE4MJVJs_s?feature=player_embedded" width="320"></iframe></div> <span style="background-color: white;"><br /></span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="background-color: white;"><br /></span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="background-color: white;"><div dir="rtl"><span face="&quot;helvetica&quot; , &quot;arial&quot; , sans-serif" style="color: #1d2129;"><span style="font-size: 14px; line-height: 18px; white-space: pre-wrap;"><br /></span></span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://www.amazon.com/dp/B09PHF7KRV" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="480" data-original-width="640" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjSnFAitkNueMjzE6JzbvRJYsIhgaRXrMnB9ItmKNR_ne9J_1r9jy1V5qIsA-ateFiTYx_Z9abDWWRYVJJ60xQPEPJqNAtgRdeFkXTm3Tnvi_dwJ6XZNCIBH_RXGWczOn0p1BHAjmcl8MLxbmITZixZNcFy4DrvKKIgs7deyuh0X_lXDSYO4w/w320-h240/%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%95%D7%9F.jpg" width="320" /></a></div></span></div> </div> Dror Milerhttp://www.blogger.com/profile/00787318724982223261noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-8373653.post-73199191317164602362019-12-26T16:55:00.001+02:002023-05-18T10:17:29.427+03:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> <a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgMZq9Hdp7C0dv_IPFJ3tCUnFDFrN25YekzDK4MvSTjUMe-agHRwbfmwqGikFuTkb00bxXk91ZlyTzS_-8AvXacRjqCX0RSLyugIElQd6aWkQ4mxvR5b4eOLf-piLdZuIZe9qwL/s1600/VID_223040831_151440_286.jpg" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1396" data-original-width="720" height="640" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgMZq9Hdp7C0dv_IPFJ3tCUnFDFrN25YekzDK4MvSTjUMe-agHRwbfmwqGikFuTkb00bxXk91ZlyTzS_-8AvXacRjqCX0RSLyugIElQd6aWkQ4mxvR5b4eOLf-piLdZuIZe9qwL/s640/VID_223040831_151440_286.jpg" width="329" /></a></div> <u><b>חומרים:</b></u><br /> <u>עוגה:</u><br /> 10 כפות זרעי פשתן<br /> 33 כפות מים<br /> 150 גרם סוכר<br /> 100 גרם קמח<br /> 200 גרם סולת<br /> 100 גרם קוקוס (אופציונאלי)<br /> 2 שקיקי אבקת אפייה<br /> 1/2 כוס מיץ תפוזים (אם סוחטים אז עם הגושים!)<br /> 1/2 כוס שמן<br /> קליפה מגוררת מתפוז אחד (או שניים אם ממש אוהבים)<br /> <br /> <u>זיגוג</u><br /> 150 גרם פקאנים<br /> 2 כפות סוכר<br /> שמן/מרגרינה/חמאה לשימון סיר פלא<br /> <br /> <u>סירופ:</u>3/4 כוס סוכר<br /> כוס מים<br /> מיץ מלימון אחד<br /> <br /> סיר פלא!<br /> <br /> <div style="text-align: right;"> <b><u>הוראות הכנה:</u></b></div> </div> <ol dir="rtl" style="text-align: right;"> <li>טוחנים במטחנת קפה את זרעי הפשתן לאבקה ומעבירים לקערה מוסיפים 33 כפות מים לקערה מערבבים ומשרים לרבע שעה.</li> <li>מוסיפים סוכר ומקציפים 2-3 דקות על מהירות גבוהה.</li> <li>מערבבעבים את כל היבשים ומוסיפים, עוברים לערבב עם מרית.</li> <li>מוסיפים שמן + מיץ תפוזים + גרדת תפוז ומערבבים.</li> <li>משמנים סיר פלא, מפזרים את הפקאנים (הקלופים- כן?) ובוזקים עליהם 2 כפות סוכר, יוצקים את תערובת העוגה מעל.</li> <li>על הגז הבינוני ובאש נמוכה (לא לשכוח את החלק של הסיר שמפצל את החום בין השוליים לארובה) בין שעה ורבע ושעתיים - תלוי בגז, פותחים ונועצים קייסם, אם יוצא יבש ואם השוליים מעט נפרדים מהתבנית, מסירים ומצננים מעט (10 דקות עם המכסה)</li> <li>בקלחת מחממים את חומרי הסירופ עד לרתיחה</li> <li>יוצקים על העוגה ומכסים במכסה שוב, אחרי חצי שעה הסירופ נספג, הופכים לצלחת ואוכלים חמים!</li> <li>בתיאבון</li></ol><div style="text-align: right;"><div dir="rtl"><span face="&quot;helvetica&quot; , &quot;arial&quot; , sans-serif" style="color: #1d2129;"><span style="background-color: white; font-size: 14px; line-height: 18px; white-space: pre-wrap;"><br /></span></span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://www.amazon.com/dp/B09PHF7KRV" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="480" data-original-width="640" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjSnFAitkNueMjzE6JzbvRJYsIhgaRXrMnB9ItmKNR_ne9J_1r9jy1V5qIsA-ateFiTYx_Z9abDWWRYVJJ60xQPEPJqNAtgRdeFkXTm3Tnvi_dwJ6XZNCIBH_RXGWczOn0p1BHAjmcl8MLxbmITZixZNcFy4DrvKKIgs7deyuh0X_lXDSYO4w/w320-h240/%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%95%D7%9F.jpg" width="320" /></a></div></div> </div> Dror Milerhttp://www.blogger.com/profile/00787318724982223261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8373653.post-59372351835370925762019-05-24T07:45:00.002+03:002023-05-18T10:17:42.596+03:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> <span style="font-family: inherit;">מת לי התנור.</span></div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> זה היה תהליך, קודם מת הגוף חימום התחתון ואז מת הטיימר, גם הטיימר מת בתהליך אבל עכשיו הוא ממש מת, ולכן התנור גם מת, מת.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> לא היה קורה כלום אם הוא היה מת ככה סתם אבל הוא מת בדיוק ברגע שהכנתי <a href="https://pashoot.blogspot.com/2009/12/blog-post_13.html">בצק למעמולים מהמתכון הזה</a> ורציתי להפעיל את התנור.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> אז מה עושים?</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> שולפים סיר-פלא מהארון שמעולם לא נעשה בו שימוש וקיבלתי אותו מאחותי שגם לא נראה לי שעשתה בו איזה שימוש.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> מתחילים עם המתכון המקורי ומכינים את הגליל הראשון, משאירים אותו על נייר אפייה ומרדדים שליש בצק נוסף על נייר נוסף, מורחים בממרח תמרים ומגלגלים את הגליל הראשון לתחילת משטח הבצק השנים וממשיכים את הגלגול, כך גם עם החלק השלישי, נוצר גליל עבה של מעמולים, הוא רך אז חותכים לשניים, מגלגלים עוד קצת כדי שימלא חצי סיר פלא.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> משמנים את סיר הפלא עם מלא חמאה (אני מכין את המתכון עם חמאה לא עם מרגרינה)</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> מסדרים בסיר את שני החצאים.</div> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhpNoCo4n7rCH8qs-_-VhNfDiuBBcj7cyDPYjpW-vGNdCn-ySri0voN8USYiuAz5VtahJYbScTXrzIltzaEGOl8SbQVOs_3lK_8x2RZRA4SD3fvsxyJ8ulUxjlEnKCLIxjBaHvI/s1600/20190523_172216.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1600" data-original-width="1200" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhpNoCo4n7rCH8qs-_-VhNfDiuBBcj7cyDPYjpW-vGNdCn-ySri0voN8USYiuAz5VtahJYbScTXrzIltzaEGOl8SbQVOs_3lK_8x2RZRA4SD3fvsxyJ8ulUxjlEnKCLIxjBaHvI/s320/20190523_172216.jpg" width="240" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">שני החצאים מסודרים בסיר - פלא!</td></tr> </tbody></table> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> מניחים את מרכך האש (חלק נוסף שמגיע עם סיר הפלא ונועד לפזר את האש בצורה שווה ולהעביר חלק מהחום דרך הפתח המרכזי לחקו העליון של הסיר)</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> ואת סיר הפלא עליו, אני השתמשתי בגז הגדול ביותר אבל בעצמה הנמוכה ביותר שלו.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> אופים על האש בין 35-50 דקות, ממש תלוי בגודל הלהבה שלכם.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> עוגת המעמולים מוכנה כאשר קצותיה שחומים, היא נבצעת במרכזה, ויש ריח טוב במטבח!</div> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi_k56xBveC5ACR7QOIhIMaed7CqL5t4aXgGbK3pLtqcRxd5SjMpq8Bmc20F8hefhakVtv6XXovZPwhzKeS7F178fyFLFmzFm8D13pLYuS4MD2YcAWRdMrrgxi7H1DH7xcYtXai/s1600/20190523_184646.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1600" data-original-width="1200" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi_k56xBveC5ACR7QOIhIMaed7CqL5t4aXgGbK3pLtqcRxd5SjMpq8Bmc20F8hefhakVtv6XXovZPwhzKeS7F178fyFLFmzFm8D13pLYuS4MD2YcAWRdMrrgxi7H1DH7xcYtXai/s320/20190523_184646.jpg" width="240" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">עוגת מעמול מוכנה</td></tr> </tbody></table> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> נותנים לה להצטנן מעט בתוך התבנית (20 דקות ככה) מעבירים סכין בקצוות כדי שלא תתפרק כשהופכים.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> הופכים בתוך הסיר שתיפול למכסה ואז הופכים שוב לצלחת.</div> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjylLs51yyexWZ9v0u70nnKEkOmCb4t2NxXEeb8ylT24yV6vIwfBYaCGZIAn7U9N4J8XoOL9lbEzJSLQATiMdHHDNRSOdPlx2CMMqSiehNzozdposVTsQ0cg7R0YG25s-GMaU22/s1600/20190523_192207.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1600" data-original-width="1200" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjylLs51yyexWZ9v0u70nnKEkOmCb4t2NxXEeb8ylT24yV6vIwfBYaCGZIAn7U9N4J8XoOL9lbEzJSLQATiMdHHDNRSOdPlx2CMMqSiehNzozdposVTsQ0cg7R0YG25s-GMaU22/s320/20190523_192207.jpg" width="240" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">השיוש הקדוש! בצק, תמרים ומלא חמאה</td></tr> </tbody></table> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> בתיאבון!</div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div dir="rtl"><span face="&quot;helvetica&quot; , &quot;arial&quot; , sans-serif" style="color: #1d2129;"><span style="background-color: white; font-size: 14px; line-height: 18px; white-space: pre-wrap;"><br /></span></span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://www.amazon.com/dp/B09PHF7KRV" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="480" data-original-width="640" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjSnFAitkNueMjzE6JzbvRJYsIhgaRXrMnB9ItmKNR_ne9J_1r9jy1V5qIsA-ateFiTYx_Z9abDWWRYVJJ60xQPEPJqNAtgRdeFkXTm3Tnvi_dwJ6XZNCIBH_RXGWczOn0p1BHAjmcl8MLxbmITZixZNcFy4DrvKKIgs7deyuh0X_lXDSYO4w/w320-h240/%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%95%D7%9F.jpg" width="320" /></a></div></div> </div> Dror Milerhttp://www.blogger.com/profile/00787318724982223261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8373653.post-57619557569235337402019-03-14T12:48:00.001+02:002023-05-18T10:17:58.330+03:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhJ9Nv9X0NIerNOLWjjul6rPUHvKbpX2QcpBr2YlO-o4G6tk3yn29mG5hfZpxum8EkGZQhkogQXKJdNNaJZkIL5H1LszMooB42DQ22iDr8yCTkgLj2lCGz6rwE8gWCwdamF1oqK/s1600/20190126_184825.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1600" data-original-width="1017" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhJ9Nv9X0NIerNOLWjjul6rPUHvKbpX2QcpBr2YlO-o4G6tk3yn29mG5hfZpxum8EkGZQhkogQXKJdNNaJZkIL5H1LszMooB42DQ22iDr8yCTkgLj2lCGz6rwE8gWCwdamF1oqK/s320/20190126_184825.jpg" width="203" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">עמוד ראשון בסקצ'בוק בודהה מביט מהאבן באחד השערים של טא-סום</td></tr> </tbody></table> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> אמנם עוד לא בישראל אבל אחרי שלושה חודשים ושבועיים וקצת לפני שיבתי זה זמן טוב לסכם רצונות , לא מטרות כ זה לא צבא פה, רצונות מול מציאות. אז לקחתי איתי בתיק סקצ'בוק של מולסקין לצבעי מים וקלמר ג'ינס עם עפרונות, כמה מרקרים שחורים ואחד חום, שני טושי מכחול מים יפניים בצבע אפור וכחול וקיט צבעי מים לדרכים של שמינקה. כוס מתקפלת ושפריצר, קאפה בגודל A3 ושני קליפסים ממתכת אחד לדף ואחד לערכת צבעי המים. עט פרקר. וזהו חומרי יצירה.<br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgx_m5a_54-_aj9bkSlpuiuT9osa_U2aAsZCB3joy6QeXy95lXzgQv9IVy9JczDiA0e53Q_cJDtLNyrv10l8640hkKLEXHK0Tto3fldzTM5fTrjnnap4BiskahAWWntqAnSS7b4/s1600/20190311_163910%257E2.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1600" data-original-width="983" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgx_m5a_54-_aj9bkSlpuiuT9osa_U2aAsZCB3joy6QeXy95lXzgQv9IVy9JczDiA0e53Q_cJDtLNyrv10l8640hkKLEXHK0Tto3fldzTM5fTrjnnap4BiskahAWWntqAnSS7b4/s320/20190311_163910%257E2.jpg" width="196" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">התקדמות עם האפור והכחול שהבאתי מהבית וטושים של משרד שקניתי במכולת בהאנוי כי טט והכל סגור</td></tr> </tbody></table> מה קניתי? שתי מחברות לכתיבה, שני בלוקי ציור לצבעי מים 135*195 מ"מ, מכחול אחד אמיתי שני מכחולים סינטטיים שממלאים במים, 20+ טושי מכחול מים יפניים במגוון צבעים. מכחולי קאליגרפיה ודיו ומלא אינסטרומנטים שמתלווים לזה. מרקרים אדום כחול ירוק שחור של משרד. 10+ שפופרות של צבעי מים רובם כסף וזהב, לחיי הקיטש! ואני לא זוכר מה עוד.<br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiWfyC0K5-j6Hmofwq1E9qqMOcfvzOpSUC87QwZ5v8nkN2mD-STwbcvtFaVLO-JRsNtCbavG4l66OclXCHprVTjGc7SrxPyHsFVoXOike9iDJgzbVkoQgYdJF-HCKfIX3DhPyVg/s1600/20190311_163951%257E2.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1018" data-original-width="1600" height="203" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiWfyC0K5-j6Hmofwq1E9qqMOcfvzOpSUC87QwZ5v8nkN2mD-STwbcvtFaVLO-JRsNtCbavG4l66OclXCHprVTjGc7SrxPyHsFVoXOike9iDJgzbVkoQgYdJF-HCKfIX3DhPyVg/s320/20190311_163951%257E2.jpg" width="320" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">יותר צבע ויותר משוחרר</td></tr> </tbody></table> למה כל זה? זה הבריחה זה מה שזה. בהתחלה ברחתי מלצייר. חודש וחצי לא עשיתי קו בשום בלוק, וכבר חשבתי להיפטר מהכל, קניתי מקלדת בלוטות' וטוש לבן כדי לכתוב עליה אותיות בעברית וכתבתי, אם אני לא מצייר אז אני אכתוב! זו הייתה הבריחה של החצי הראשון, כתבתי על <a href="https://pashoot.blogspot.com/2018/12/blog-post_27.html">מטאל ג'קט</a> כדי להשאיר את זה מאחור, זו הייתה מחברת כתיבה ראשונה אבל לפני שכתבתי את זה ברחתי לכתוב על <a href="https://pashoot.blogspot.com/2018/12/blog-post.html">הראמאיאנה</a>. ובסוף שרפתי את המחברת של מטאל ג'אקט בטקס גירוש שדים ושינוי המזל והבאת הטוב בהוסטל בהוי-אן בויאטנאם ומלחמת ויאטנאם נשארה מאחורי, את הספר שכתב <a href="https://en.m.wikipedia.org/wiki/Perry_Deane_Young">פרי דין יאנג</a> על <a href="https://en.m.wikipedia.org/wiki/Sean_Flynn_(photojournalist)">שון פלין</a> קראתי בין ויאטנאם לקמבודיה והשארתי אותו על אי קטן בקמבודיה ששם שון סיים את חייו, כנראה. תקראו את הספר. באותו הזמן שקראתיו הסופר סיים את חייו אי שם בארצות הברית. התחלתי לכתוב עוד משהו שהיה אמור להיות ארוך יותר ורציני יותר והייתי צריך לברוח ממנו, אז ברחתי על אופניים לאנגקור ומצאתי בדיוק את מה שהייתי צריך בשביל הבריחה, מוזה. במקדש <a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%A7%D7%95%D7%A8">באיון</a> באנגקור הוצאתי את הסקצ'בוק והתחלתי עם מרקר שחור, ואז חום, ואז קצת טוש אפור וכחול. זה אחרת ממה שאני מצייר בבית, כל ציור נמשך כמה ימים, ומתחיל בעפרון וממשיך בתיקונים ופה שיחררתי. אי אפשר לתקן מרקר שחור על נייר לבן, ואי אפשר לתלוש דף מסקצ'בוק. צריך להשלים עם הטעויות, לקבל אותן ולהמשיך הלאה. אז התחלתי לטעות בכל עמוד קצת פחות, ולהיות משוחרר ולצייר מהתרשמות כמו הצרפתים, ויש פה מלא צרפתים. ומדברים פשוטים המשכתי למציאות קצת יותר מורכבת ואחרי שהקשקושים התחילו לקבל צורה קניתי עוד צבעים ואז הקשקושים איבדו את הצורה שלהם והייתי צריך למצוא אותה מחדש. ואחרי שמצאתי איך הקשקושים עם הצבע צריכים לעבוד פתחתי את השמינקה שהבאתי מהבית והוספתי עם מכחול עוד צבע והקשקושים איבדו את הצורה בפעם השנייה והייתי צריך למצוא אותה שוב. אבל עכשיו היא בסדר, הצורה של הקשקושים, עד שאני אנסה משהו חדש והיא תלך לאיבוד שוב. כל זה כדי שאוכל לברוח מלכתוב אז אני כותב את זה בצ'יאנג מאי ויש פה מקדשים יפים, ופסלים יפים ואנשים יפים.<br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiRkApFYu_nACaKVuNaa8zjQbQQSx7iLkglx877uSNWEZntT_rqgoxDZFjhu2nq7msYrlYyNnAZBL_Dj4BxHhrIspl3R8jgUZdU-g7naMOhKbX8uWQ4dpNCHx_RthzxZ6lRSXWc/s1600/20190312_121317%257E2.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1600" data-original-width="1098" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiRkApFYu_nACaKVuNaa8zjQbQQSx7iLkglx877uSNWEZntT_rqgoxDZFjhu2nq7msYrlYyNnAZBL_Dj4BxHhrIspl3R8jgUZdU-g7naMOhKbX8uWQ4dpNCHx_RthzxZ6lRSXWc/s320/20190312_121317%257E2.jpg" width="219" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מקדש סבן-אילבן ברחוב בצ'יאנג מאי, תאילנד</td></tr> </tbody></table> אני אוהב את המקדשים פה, בעיקר בגלל שהם לא שלי, אין לי כל ענין דתי, ואחד הדברים היפים פה זה שגם אנשים חופשיים, כאלה שלא משויכים לאף דת ולא מאמינים בדת אבל כן מאמינים במסורת, בטקסים, ובעיקר בפעולות, לא ממש אמונות תפלות. ההתעסקות עם האמנות הדתית, הפסלים והציורים במקדשים פותחת פתח לקראפט הדתי ומשם לקראפט החילוני ומשם לאמנות החילונית. הביטוי הצורני לגיבורים המיתולוגיים שמשתנה בין אזור לאזור ובין מדינה למדינה כל כך מגוון שהוא מעורר קנאה במיוחד ליהודי שאין בתרבות שלו לא פסל ולא תמונה ואין מגוון ביטויים צורניים לאברהם ולמשה ולנמרוד, וכל קהילה עם הביטוי האמנותי שלה. איזה בזבוז של מיתולוגיה יהודית ואיזה בזבוז של דת שהשאירה את האמנים שלה בחוץ ולא מצאה להם מקום. תציירו מפות תקיפה ותגלפו חץ וקשת. היודאיקה כל כך נכה לעומת העושר של המזרח. הקירות של אנגקור וואט נחש הנאגה מרובה הראשים שנמשך מצד אחד על ידי השדים ומצד שני על ידי האלים, צבא הקופים בראמאיאנה התאילנדית, האנומן וראמה, הדרקונים מההשפעה הסינית והנחשים מלאוס וחדי הקרן והמלאכיות והאלים. ובמיוחד הטוב והרע שנמצאים בעולם ונאבקים אחד בשני כדי איזון, והפנים המביטות מהאבן באנגקור. אנחנו לא הדת הנכה היחידה, הנצרות מתמקדת בישו ומריה וזהו, עם חריגות קלות פה ושם של מלאכים וקצת מיכאלנג'לו והאיסלם כל כך נגד ביטויים ברורים שהוא מתיר רק צורניות מופשטת.<br /> <br /> אני כל כך מקנא בעושר הויזואלי הזה.<br /> <br /> ויש לי כל כך הרבה דברים שאני רוצה לעשות אני מקוה שאני לא אברח מהם. פיסלתי פיל בלואנג-פראבאנג בלאוס ומילאתי שני ספרי סקיצות בויאטנאם, ואני מצייר עכשיו בתאילנד ויש לי כל כך הרבה רעיונות.<br /> <br /> רשימה חלקית:</div> <ol dir="rtl" style="text-align: right;"> <li>הסקיצה הראשונה מאנגקור – הדפס מתכת 2 צבעים</li> <li>הסקיצה הראשונה מאנגקור – הדפס רשת 2 צבעים</li> <li>בלאגאן בלונים בכיכר – חולצה לטרדלסס</li> <li>אופנועים – חולצה לטרדלס</li> <li>3 ציורים באקריליק 1*1.5 מטר</li> <li>הדפס ראואנה מתכת 5 צבעים כולל זהב (אולי גם הדפס עץ)</li> </ol> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> מה אני מציב לעצמי? שליש מההכנסות בשנה הקרובה מאמנות* ולחסוך מספיק כדי לטוס שוב למזרח.</div> <br /> <blockquote class="tr_bq"> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> קנו אמנות – רצוי מאמנים, גם קראפט נחשב אם קניתם מהאמן ולא מסוחר, תחשבו על הקירות שלכם ומה אתם רוצים שיהיה עליהם, מה זה אומר? מה זה אומר עליכם? נקטו עמדה. אם אתם לא אוהבים את האמנות שלי אני מכיר כמה אמנים שישמחו להכיר אתכם. כשביקרתי בקמבודיה ויתרתי על בורות ההריגה, הספיקו לי אתרי המלחמה בויאטנאם, אבל קניתי ספר סיפורים קצרים של סופרים קמבודים וקניתי פסל פיל של אמן קמבודי שחצב אותו מולי. הפעולה הראשונה שעושה כל דיקטטור היא להוציא להורג את האמנים, הם מפריעים לו. בקמבודיה פול פוט הוציא להורג את כל הסופרים שלא הצליחו לברוח ואת הרקדנים והזמרים והנגנים והציירים והפסלים וכל מי שיצר משהו.</div> </blockquote> <br /> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> קניתי ציור מאמנית לאואית שמדפיסה ידנית הדפסי עץ מדהימים. וגם פיל מאבן מהפסל עצמו ובמבוק באנג שנוצר במיוחד בשבילי, וקלמר לטושי צבעי מים היפנים שנרקם מולי וישבתי מול צייר ויאטנאמי על האגם בויאטנאם שצייר אותי קצת אסייתי, אבל היי אנחנו כולנו אסייתים, לא? ופגשתי אמנים מעולים שיוצרים בכל מקום.</div> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEihGSJ7GgdmFrZRgJv0k_QkU0QZLaBrJ7acS5OU6cDZaC6s_Lj16NDgHWQz0rutLpWd9Dzu9JCfqrnbji3NAqeTa-Yi6eE0c9Y14XeSzn2gEHd4uD8s2KoLh9whGaByRZTpRBAw/s1600/20190313_092701%257E2.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1600" data-original-width="1020" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEihGSJ7GgdmFrZRgJv0k_QkU0QZLaBrJ7acS5OU6cDZaC6s_Lj16NDgHWQz0rutLpWd9Dzu9JCfqrnbji3NAqeTa-Yi6eE0c9Y14XeSzn2gEHd4uD8s2KoLh9whGaByRZTpRBAw/s320/20190313_092701%257E2.jpg" width="204" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">חזרה להתחלה רק בגלל שכדור הארץ הסתובב מהר מדי והעצים הסתירו לי את השמש.</td></tr> </tbody></table> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> יאללה כתבתי מספיק, אחזור לצייר.</div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div dir="rtl"><span face="&quot;helvetica&quot; , &quot;arial&quot; , sans-serif" style="color: #1d2129;"><span style="background-color: white; font-size: 14px; line-height: 18px; white-space: pre-wrap;"><br /></span></span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://www.amazon.com/dp/B09PHF7KRV" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="480" data-original-width="640" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjSnFAitkNueMjzE6JzbvRJYsIhgaRXrMnB9ItmKNR_ne9J_1r9jy1V5qIsA-ateFiTYx_Z9abDWWRYVJJ60xQPEPJqNAtgRdeFkXTm3Tnvi_dwJ6XZNCIBH_RXGWczOn0p1BHAjmcl8MLxbmITZixZNcFy4DrvKKIgs7deyuh0X_lXDSYO4w/w320-h240/%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%95%D7%9F.jpg" width="320" /></a></div></div> </div> Dror Milerhttp://www.blogger.com/profile/00787318724982223261noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-8373653.post-87529212411381647262019-03-02T12:45:00.001+02:002023-05-18T10:18:14.548+03:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> ג'וני קיבל הודעה ב-iCON<a href="https://www.blogger.com/blogger.g?blogID=8373653#1" name="top1">^1&nbsp;</a>האישי שלו להגיע ל'פאב'. ה'פאב' היה שם קוד וג'וני לא ידע על תרגיל גיוס קרוב. אם היה כזה הוא היה יודע אבל הוא לא ידע. התייצבות בפאב משמע משהו לא טוב. אלא אם כן זה תרגיל פתע, וזה כנראה תרגיל פתע מחורבן. ג'וני קילל את התרגיל המזדיין, התלבש בעצלתיים ונעמד מול המראה הוא העלה שלושה קילו בחודש האחרון, הוא עדיין נראה טוב אבל הקוביות שלו החלו להעלם תחת מעטה השומן הוא צריך להפסיק עם האלכוהול המזורגג ולהפסיק עם הסיגריות המחורבנות ולהפסיק לחפף בחדר הכושר המזדיין ולהפסיק לאכול מטוגן, הוא נזף בעצמו והחל לספור את הקוביות הנעלמות שלו. פעם אחת הוא ספר את הקוביות שלו מלפנים ופעם שנייה הוא ספר את הקוביות שלו בהסבה לשמאל, ופעם שלישית הוא ספר את הקוביות שלו בהסבה לימין. הוא לבש גופייה לבנה ואז הסתובב ימינה כדי לבחון את שרירי הישבן שלו ואחר הסתובב שמאלה לבחון את שרירי הישבן שלו מהצד השני. הוא לבש תחתונים אפורים ומכנסיים שחורים והכניס יפה את הגופייה למכנסיים, ג'וני התיישב לגרוב גרביים, הוא בחר בגרביים שחורות עם פינגווינים לבנים קטנים בלבן ואדום, זה היה הפריט הצבעוני היחידי שלבש, כל השאר היו בשחור או לבן או אפור כלשהו שזה בכלל לא צבע. הוא לבש חולצה לבנה עם כפתורים לבנים וג'קט שחור. הוא בחן את עצמו בראי.<br /> <br /> ג'וני לגם מהקפה, הוא החזיק כפית גדושה בדבש מעל פרוסת לחם מרוחה בחמאה וצייר עם זרזיף דבש על החמאה בזמן שה-iCON טירטר בשנית. אולי זה איננו תרגיל אחרי הכל. זיון מזוין.<br /> <br /> הוא קילל וניסה להיזכר בנוהל הנסיעה, הוא לקח את המפתחות של הרכב שלו, ואת התיק מהארון. הוא בדק שאכן כל הדברים שלו שם, התיק היה זהה לתיק בו הוא משתמש ביום רגיל, רק התוכן המזדיין היה שונה. הוא בדק פעמיים שזה התיק הנכון ויצא. הוא לא מצא חנייה קרובה לרכבת המחורבנת וחנה באדום-לבן, אם זה תרגיל אז הוא מקסימום יחטוף דו"ח של מאה ואם זה לא, אז זיון מזויין, שיגררו את הרכב המזורגג הוא חשב לעצמו. הוא קנה כרטיס חופשי יומי ועלה על הרכבת הראשונה, היה עליו להחליף שלוש רכבות מחורבנות כדי לבדוק שאף זין לא עוקב אחריו לפני שהוא מגיע ליעד שלו. נוהל מזורגג זה נוהל מזורגג. אף זין לא עקב אחריו.<br /> <br /> הוא ירד מהרכבת המחורבנת ועלה על אוטובוס המזויין. האוטובוס היה ריק למעט נער מזיין אמהות עם אזניות שלא זיין אף אמא לאחרונה שהיה שקוע בעצמו וקשישה לא מזורגגת עם שקיות סופר עמוסות שלא הפסיקה לשוחח עם הנהג. ג'וני ירד מהאוטובוס שלושה רחובות מה'פאב' בדיוק לפי הנוהל. הוא קנה עיתון מחורבן בדוכן ברחוב ונכנס ל'פאב'.<br /> <br /> המבואה של ה'פאב' הייתה אכן פאב. פאב ריק מאנשים למעט הברמן הישיש. ג'וני התיישב על הבר.<br /> <br /> "מה הולך ג'ים?"<br /> <br /> "זין כרגיל ילד" ענה ג'ים ומזג לג'וני מנה נדיבה של רום ונצואליאני עם קובית קרח בודדת. זה אותת לג'וני שמשהו לא כרגיל. ג'ים הישיש נראה מודאג, פניו היו שמוטות והוא נמנע מלהביט לג'וני בעיניים. ג'וני לקח לגימה ארוכה מהמשקה.<br /> <br /> "אתה לא יכול להגיד ששתית כל היום אם לא התחלת לפני עשר בבוקר" זרק ג'וני ולקח עוד לגימה מהרום. ג'ים הישיש הגיב בחצי חיוך וגמר מנת רום נקייה משלו בלגימה אחת, ג'וני גנב את המשפט שלו.<br /> <br /> "זה יום טוב להיות אלכוהוליסט מזורגג" סיים ג'ים הישיש והחווה בכוסו לכיוון החלק האחורי של הפאב.<br /> <br /> "יאללה, תזדיין מפה הזונות מחכים לך"<br /> <br /> ג'וני סיים את המשקה בלגימה ארוכה אחרונה והניח את הכוס על הבר, הוא לקח כמה שניות כדי להתיישר ולהתאפס אחרי הלגימה האחרונה, היא הייתה מהירה מדי. הוא נד בראשו לעברו של ג'ים וצעד בצעדים מדודים אך בטוחים לחלקו האחורי של הפאב, הוא הניח יד על מראה קטנה ודלת נפתחה, הוא נבלע פנימה והדלת נסגרה אחריו משאירה את ג'ים לבדו.<br /> <br /> ***<br /> <br /> לובי קטן עם דלפק מאויש בשומר ושתי דלתות שהובילו למעליות. ג'וני הכיר את השומר, פ'אנסי, הם עברו הכשרה ביחד.<br /> <br /> "ג'ונתן ליפּטַיים, מעלית מספר אחת בבקשה" פ'אנסי הצביע על המעלית הימנית, הדלת שלה נפתחה. ג'וני החווה בראשו.<br /> <br /> "מה נסגר עם הרישמיות המזוינת?" זרק ג'וני לשומר.<br /> <br /> "נהלים, אתה יודע"<br /> <br /> שיזדיין, ג'וני חשב לעצמו ונכנס למעלית הימנית, הדלת נסגרה.<br /> <br /> ***<br /> <br /> בחדר המלחמה התת קרקעי חיכו לג'וני שלושה אנשים. הוא הכיר רק שניים מהם. המפקד הישיר שלו אדי וראש החטיבה שכונה פראנק, החל משלב מסוים בדרגות הפיקוד אתה מכיר את האנשים רק בכינוי שלהם, השמות הפרטיים נעלמים. ג'וני היה עדיין עם השם שלו, אבל הוא לא היה בטוח לגבי אדי. האדם השלישי שהיה מבוגר משלושתם ישב ליד השולחן העגול במרכז חדר המלחמה ולגם מספל תה. אדי ניגש אל ג'וני, לחץ את ידו וטפח על כתפו.<br /> <br /> "שב"<br /> <br /> ג'וני התיישב ליד השולחן. השולחן היה גדול, בקוטר של חמישה מטרים בערך, רחוק ממנו משמאל ישב האדם השלישי ולגם תה, ורחוק ממנו מימינו התיישב אדי ליד פראנק. הם היו רחוקים מלוגם התה כמו שהיו רחוקים מג'וני.<br /> <br /> "יש לך משימה" פראנק פתח. לוקם התה לקח לגימה ארוכה ורועשת מקצה כוס התה שלו ונאנח בסופה. שלושתם הביטו בו.<br /> <br /> "אנחנו שולחים אותך לשמונים וחמש, זו משימה קצרה, התגנבות, צילום, נסיגה. משהו פשוט, חמש דקות עבודה". פרנק העביר את מבטו מג'וני לאדי.<br /> <br /> "מיקה מחכה לך ב'אביזרים' עם כל מה שאתה צריך וג'ורג' מ'היסטוריה' יעביר לך התאמות אירועים וסגנון, תדריך משימה מחרתיים ב 12:00 יציאה ב 13:00, בהצלחה" אדי סיים וסימן לג'וני שהוא יכול ללכת. ג'וני הניח את שתי ידיו על משענות הכסא והתכוון לקום, הוא התמהמה לרגע והוריד את ידיו מהמשענות.<br /> <br /> "משימה עוד יומיים? בשביל זה כל הלחץ? הייתי מגיע ברגיל עוד חצי שעה ממילא" שאל ג'וני.<br /> <br /> אדי התחיל לענות אבל השתתק, פראנק דיבר במקומו. "החלטנו לתת לך ארבעים ושמונה שעות נוהל פרידה במקרה שמשהו ישתבש".<br /> <br /> "זו משימת התאבדות אד? אם אתה שולח אותי למשימת התאבדות מזויינת, אז תגיד"<br /> <br /> "זו לא משימת התאבדות ג'וני, אנחנו לא רוצים לקחת סיכון, נתנו לך יומיים פרידה למקרה ו.. אל תתרגש" ענה אדי, אבל ג'וני זיהה משהו לא שקט בקולו. חדר המלחמה רחב הידיים והשולחן העגול הענק במרכזו נראו לו פתאום קטנים ולוחצים, הם סגרו עליו. אף אחד לא מקבל נוהל פרידה אם הוא אמור לחזור, בטח לא סוכן מתחיל כמוהו. ג'וני התחיל להזיע, ופראנק התערב.<br /> <br /> "ג'וני זו לא משימת התאבדות מזויינת, אנחנו לא רוצים לקחת סיכון, יש מצב למשימת המשך, תקבל הכל בתדריך, אין מה להילחץ".<br /> <br /> לוגם התה התרומם מכיסאו הרים את כוס התה שלו ואת הצלחת הקטנה עליה הונחה וצעד לאיטו לכיוונו של ג'וני, הוא הניח את כוס התה על השולחן, משך את הכיסא שליד ג'וני, הפנה אותו אליו, התיישב והניח יד על כתפו של ג'וני.<br /> <br /> "חייל, זהו רגע שיא של הקריירה שלך, בשביל זה התאמנת כל השנים האלה" אמר לוגם התה וקרב את ראשו לראשו של ג'וני. אדי הסתכל על פראנק בלחץ, וסימן לו עם היד על צווארו, תנועה שאומרת 'תחתוך' אך לא את הצוואר של לוגם התה אלא את השיחה. פראנק פנה את לוגם התה.<br /> <br /> "המפקח, זה.." לוגם התה, הפסיק אותו בתנועת יד "שש..ש", פראנק השתתק. המפקח היה גבוהה בהרבה ממנו בהיררכיה, הוא היה המפקח על הפאב מצד הנשיא ובפועל המנהל הכללי שלו. המפקח המשיך לדבר אל ג'וני.<br /> <br /> "ניתנת לך ההזדמנות להיזכר לנצח בתור מגן העם והמולדת, להגשים את ייעודך כחייל של האומה ולהציל את הנשיא!" ג'וני הביט במפקח והבליח צחוק קצר, מה הקטע שיש לזקנים מחורבנים עם פאתוס מזדיין. אדי ופראנק הבחינו בזלזול של ג'וני ונדרכו אבל המפקח היה עסוק בעצמו, הוא לגם מכוסו לגימה אחרונה ארוכה ורועשת, קם בהפגנתיות נפוח מחשיבות עצמית וזרק.<br /> <br /> "העם והמולדת מצדיעים לכם" המפקח הצמיד בהגנתיות וברעש את עקביו, נמתח לדום והצדיע להם בידו ואז הסתובב ויצא מחדר המלחמה.<br /> <br /> "משגל אמהות" זרק ג'וני, "למה הוא קורא לי חייל?"<br /> <br /> "הוא המפקח מטעם הנשיא" אמר אדי והוסיף "הוא קצת אולדפאשן".<br /> <br /> "אתם שולחים אותי למות בשביל האימבציל הסוטה חסר המוח? באמת?" ג'וני הביט בחיוך על אדי ופראנק.<br /> <br /> "ג'וני!" פראנק רכן קדימה ודיבר בתקיפות "זו משימה מחורבנת של חמש דקות, תבצע אותה וזהו. קח את הארבעים ושמונה שעות המזורגגות האלה כצ'ופר וחלאס, לא רוצה לשמוע ת'דיבורים האלה, מזיין אמהות, משגל אמהות, חלאס". פראנק קם ויצא אף הוא מחדר המלחמה. ג'וני ואדי הביטו בו צועד החוצה, אדי שתק, גם ג'וני. הוא הבין שמאדי הוא לא יצליח להוציא כלום אז הוא הלך למיקה ל'אביזרים'.<br /> <br /> ***<br /> <br /> מיקה הייתה עסוקה בלגזור ג'ינסים ולשפשף אותם. היא הלבישה את הג'ינס הקרוע על בובת חלון ראווה ועברה על חלקים ממנו עם מלטשת חשמלית. מחסן הבגדים שלה הריח כמו משהו שרוף, וענן של חלקיקי ג'ינס אפף אותו. ג'וני נכנס ישר לתוך הענן והשתנק, הוא השתעל וחירחר וברח החוצה מיקה הבחינה בו ויצאה אחריו, היא הייתה מאובקת מחלקיקים תכולים למעט בצורת משקפיים מסביב לעיניה ומסביב לפיה שכנראה היה מכוסה במסיכת נשימה כלשהי שהוסרה זה מכבר.<br /> <br /> "הקדמת" מיקה זרקה לג'וני עם חיוך.<br /> <br /> "זין" סינן ג'וני, "אד אמר שהכל מוכן"<br /> <br /> "אני צריכה עוד שעה פלוס, היית כבר אצל ג'ורג'י?"<br /> <br /> "לא"<br /> <br /> "אז תעבור אצלו קודם" היא חייכה והתכוונה לחזור פנימה, ג'וני עצר אותה.<br /> <br /> "את יודעת מה העניין?"<br /> <br /> "לא עשו לך תדרוך?"<br /> <br /> "מחרתיים, נותנים לי נוהל פרידה של ארבעים ושמונה"<br /> <br /> "נתנו לך נוהל פרידה? על השטות הזו? זו משימה מזורגגת של חמש דקות" החיוך של מיקה נמחק מפניה והיא הרצינה באחת. "זין מזדיין" זרקה.<br /> <br /> "גם אני אמרתי את זה"<br /> <br /> "אין לי מושג" היא אמרה בהיסוס. היא חבשה את מסיכת סינון האויר וחזרה פנימה. ג'וני נשאר שם לרגע לחשוב. ג'ורג' היה בקומה אחרת, הוא החליט לעבור במטבח בדרך אליו, לקחת קפה ולרחרח קצת.<br /> <br /> ***<br /> <br /> המטבח היה ריק. ג'וני משך זמן. הוא שטף לעצמו כוס למרות שהיו כוסות נקיות במתקן ייבוש. הוא שפך את המים הפושרים מהקומקום החשמלי, מילא אותו במים קרים מהברז והפעיל אותו. המחשבה על נוהל פרידה של ארבעים ושמונה בלבלה אותו, הוא היה סוכן צעיר פחות משנתיים במבצעית, והוא עשה רק משימה אמיתית אחת, קצרה, די בהצלחה. הוא היה צריך לחשוב. הוא שטף לעצמו גם כפית ואז ניגב אותה במטלית נייר כדי שהקפה לא יידבק אליה והוא לא ישאיר גושים של קפה בצנצנת של הסוכר. הוא שם כפית של קפה אינסטנט רגיל ופתח את צנצנת הסוכר, מי שהשתמש בה לפניו השאיר גושי קפה כהים מצופים בסוכר בצנצנת, זונות. ג'וני דג אותם עם הכפית והשליכם אחד אחד לפח. מבצעים עם נוהל פרידה שמורים בדרך כלל לותיקים ממנו, כאלה שלפני גיל פרישה, או שפישלו וזו הזדמנות לתת להם הזדמנות שנייה או להיפטר מהם. והם יודעים הרבה זמן לפני שזה קורה שהם מיועדים למשימת פרידה ברגע שזו תגיע. משימת פרידה בהפתעה זה דבר חדש. חדש לג'וני וחדש לפאב. המים רתחו וג'וני הוסיף כפית סוכר לקפה ומים מהקומקום. המטבח היה עדיין ריק. הוא ויתר על החלב וחיכה שהקפה ייתקרר כדי שהוא יוכל ללגום ממנו, זה קנה לו עוד קצת זמן. לא היו הרבה שטחים ציבוריים בפאב, אולי הוא יעבור בשירותים ויתקל במישהו שהוא יוכל לתחקר, ברגע שהוא ייצא מפה אחרי ג'ורג' ומיקה לא יהיה לו את מי לשאול עד לתדרוך, ובתדרוך זה כבר יהיה מאוחר מדי. הקפה התקרר והוא לגם ממנו והצטער שלא הוסיף חלב. הוא ניגש למקרר והוציא את קרטון החלב האחרון, הוא היה ריק. ג'וני השליך אותו לפח.<br /> <br /> "יש טרי" הוא שמע מאחוריו והסתובב. היה זה ג'ים והוא החזיק שקית סופר עם שלושה קרטונים של חלב. הוא הכניס שניים למקרר ונתן אחד לג'וני.<br /> <br /> "תודה, להכין לך גם?" שאל את ג'ים.<br /> <br /> "בלי סוכר" ענה ג'ים. ג'וני הכין עוד קפה בזמן שג'ים התיישב על השולחן שבמטבח. הוא החזיק בספל קפה ביד אחת ובקרטון חלב ביד השנייה כשמישהו התפרץ למטבח, הוא חבש קסדת אופנוע שחורה הוא קצת התנדנד ולפי ההליכה שלו הוא היה מבוגר, הוא התקרב לג'ים מאחור וג'ים הרים את ידיו להתגונן, חבוש הקסדה דחף פתק לידו של ג'ים וברח החוצה, ג'וני וג'ים שמעו את דלת השירותים הראשית נפתחת. ג'ים הניח את הקפה והחלב והם מיהרו אחרי חבוש הקסדה, השירותים היו ריקים, אחד התאים היה נעול אבל אף אחד לא היה שם. הם חזרו למטבחון.<br /> <br /> הקפה של ג'וני היה פושר, הוא סיים אותו בלגימה אחת וקם להכין לו עוד אחד.<br /> <br /> "אתה יודע משהו" שאל ג'וני בגבו לג'ים. הוא ידע שג'ים מצפה לשאלה ושפניו לא יסגירו כלום לא הייתה סיבה לבחון את פניו, הוא היה אחד הותיקים בפאב. היו עליו סיפורים בשביל סדרת סרטי אקשן אינסופית, וג'וני ידע שאם מישהו יודע משהו זה ג'ים. אם ג'ים שתה מספיק רום אז אולי הוא יפלוט משהו, אבל ג'וני לא בנה על זה.<br /> <br /> "משהו" זרק ג'ים הוא עיין בפתק שקיבל מהאופנוען ולגם מהקפה. ג'וני התיישב לידו עם הקפה השני עכשיו והשלישי מהבוקר, הוא לא יישן הרבה הלילה. הוא חיכה שג'ים ידבר. ג'ים חיטט בכיס חולצתו והוציא חפיסת סיגריות. בתוך החפיסה הייתה מצית.<br /> <br /> "סיגריה"<br /> <br /> "הפסקתי היום"<br /> <br /> ג'ים הושיט לו סיגריה, קם, הניח את ה-iCON שלו על השולחן וסימן לג'וני לעשות אותו הדבר, לקח את הקפה שלו ויצא, ג'וני נשרך אחריו. הם נכנסו לחדר עם שלט עישון ישן ומתקלף וסגרו אחריהם את הדלת. ג'ים הפעיל מתג ומשאבות האויר החלו לפעול הן צרחו וטרטרו והרעידו את כל החדר. ה'פאב' למעט המבואה היו תת קרקעיים ובעבר היה חדר עישון בכל קומה כדי שהעובדים לא ייצאו וייכנסו יותר מדי. אבל עם השנים כמות המעשנים ירדה, ג'ים היה מבין האחרונים שעישנו אבל גם הוא כמעט לא השתמש בחדר העישון שכן בילה בעיקר במבואה. ג'ים התחיל לדבר אבל ג'וני לא שמע כלום בגלל המשאבות. הוא התקרב לג'ים עד שראשיהם כמעט והתנגשו.<br /> <br /> ***<br /> <br /> מיקה עמדה מולו עם ז'קט ג'ינס משופשף במקצת עם עיטורי ברזלים. "ובַּנְדַּנָה" הוסיפה.<br /> <br /> "לאן הם שולחים אותי לעזאזל?"<br /> <br /> "לאייטיז"<br /> <br /> "בני זונות מזדיינים" סינן ג'וני, הז'קט היה ספוג בריח של טחב. "אתם לא מכבסים את זה?"<br /> <br /> "זה אחרי כביסה" זרקה מיקה וקשרה לו את הבנדנה מסביב לפרק היד. היא פתחה קופסת ג'ל בצבע ירוק ולקחה חופן בידה בגודל של כדור טניס ומרחה לו על השיער.<br /> <br /> "מה זין מה זה החרא הזה..זה מסריח"<br /> <br /> "אל תזוז" נזפה בו.<br /> <br /> איזה עשור מחורבן, חשב לעצמו.<br /> <br /> ***<br /> <br /> "אני מזריק לך חומר שירכך את השיגור, תרגיש סחרחורת או עייפות קלה, זה יתפוגג מספר דקות אחרי הנחיתה שלך" ג'וני כבר ישב על כיסא השיגור, אזיקי מתכת מרופדים קיבעו את ידיו ורגליו. הוא הרגיש את המחט חודרת לכתפו. הדוקטור שיפשף קלות את המקום עם גזה אלכוהולית ופלט 'בהצלחה' סתמי.<br /> <br /> "אנחנו משגרים אותך לחדר בקצה השני של הקומה, אתה אמור לנחות על מיטה, אבל אם לא, תשים לב שאתה לא נופל על הגב, התנוחה של השיגור היא התנוחה של הנחיתה"<br /> <br /> "למה אתה לא משגר אותי בעמידה מזוינת?"<br /> <br /> "יש את העניין של הסוגרים, תאמין לי זו התנוחה הכי בטוחה"<br /> <br /> "בטוחה למה? לשבור את הגב?"<br /> <br /> "בטוחה שלא תחרבן על עצמך"<br /> <br /> "מה הא זיון?"<br /> <br /> אדי לא שמע, הוא סגר את דלת הזכוכית ולחץ על כפתור השיגור. 35 שנים לאחור תשיעי בספטמבר אלף תשע מאות שמונים ושלוש.<br /> <br /> ***<br /> <br /> ג'וני נחת על הרגליים שלושים סנטימטרים מהמיטה, הניסיונות לאיזון עלו בתוהו והוא נפל לאחור. "ססעמק" הוא סינן, הוא היה משוכנע שאדי עשה את זה בכוונה. הוא קם מהרצפה מסוחרר, משש את גבו ורץ לשירותים. הוא נאבק בג'ינס הצמוד והצליח להורידו ברגע האחרון ולהתיישב על האסלה. זרם חם ומתמשך פרץ החוצה, הסחרחורת נרגעה. הוא השאיר את התחתונים בפח של השירותים ולבש את הג'ינס כמו שהוא. הוא נזהר לא ללכת מהר מדי או בצעדים גדולים, אף אחד לא לבש את הג'ינס הזה שלושים שנה. הוא הוציא את ה-iCON מהכיס שלו והדליק אותו. הוא עוצב כמו קונסולת משחק ניידת של נינטנדו "Donkey Kong JR" על המסך הייתה מפת התמצאות עם היעד שלו וגם אפשרות תקשורת עם איש שטח למקרה של הסתבכות. המכשיר הראה קליטה מלאה. כנראה שיש ניידת סלולרית שמחפ"קת<a href="https://www.blogger.com/blogger.g?blogID=8373653#2" name="top2">²</a><br /> את כל העניין, זה תחילת שנות השמונים ואין כיסוי סלולרי בכלל, ובטח לא GPS. העובדה שהוא לא לבד עודדה אותו במקצת.<br /> <br /> ***<br /> <br /> המשימה המזוינת שלו הייתה באמת פשוטה, לקחת מצלמת פילם ומפתח שהמתינו לו, להיכנס לחדר במלון, לצלם זוג מזדיין מזדיין, להשאיר את הפילם בנקודה אחת ואת המצלמה בנקודה אחרת וזה בערך זהו. וזה בערך מה שהוא עשה, כמעט. ברגע שהוא יצא מהחדר הוא נתקל בצלם אחר, הצלם דחף אותו ונכנס לחדר בריצה, אבל הזוג כבר היו לבושים ורחוקים זו מזה בשביל תמונה, ג'וני ברח והצלם רדף אחריו. זה לא היה בתוכנית.<br /> <br /> ג'וני רץ במורד המדרגות המשוגלות של המלון המזדיין מדלג על ארבע בכל צעד והצלם בעקבותיו. הוא השיג יתרון של קומה ואת השתיים האחרונות החליק על המעקה היישר אל המטבח של המלון המזורגג. הוא הסתתר במטבח ונשם עמוקות, הצלם ריחרח קצת פה וקצת שם והמשיך ללובי. ג'וני התיישב על אחד מכסאות העבודה במטבח המזדיין, העובדים התעלמו ממנו, רובם דיברו ספרדית או סינית ביניהם. והוא בינתיים נשנש קצת גזר. הוא החליט להמתין עוד כמה דקות לפני שהוא ממשיך כדי לתת לשטח להירגע. אחד העובדים הניח מולו קערה של צ'יפס חם וסימן לו לאכול ואפילו הדגים לו עם כמה צ'יפסים. "אני מנסה להפסיק עם מטוגן" זרק ג'וני, המלצר סימן לו שוב והדגים שוב, עוד מלצר הצטרף להדגמה ואז גם ג'וני. צ'יפס זה צ'יפס זה צ'יפס, אבל השריקה שעברה לו ליד האוזן והקליע שגרם אותה ועבר לו בתוך הסחוס של האוזן זה לא צ'יפס מזויין, ג'וני נשכב על הרצפה ובדרך גורר איתו את קערת הצ'יפס וכל מה שהיה לידה על השולחן, צעקות בספרדית וסינית וכל העובדים נעלמו משם. פ'אנסי מהקבלה של ה'פאב' פיספס אותו בשני סנטימטרים, "'פ'אנסי יא מזדיין מה אתה עושה!?" צעק ג'וני מתחת לשולחן.<br /> <br /> "ג'וני צא משם ובוא נגמור עם זה, סיימת"<br /> <br /> "לא סיימתי כלום" צעק ג'וני וקילל לעצמו את עצמו ואת כל מי שהכיר ואת אמא שלהם חזיז מזויין ורעם מחורבן איך הגעתי למצב הזה הבן זונה המזדיין מזיין אמהות, אני משוגל לחלוטין איך אני יוצא מהחרא המזדיין הזה.<br /> <br /> "סיימת את תפקידך, הפאב מודה לך על שירותך, בלה בלה" ג'וני שמע את פ'אנסי צועד לעברו, הוא חישב איפה הוא נמצא, הוא לקח שבר מצלחת הצ'יפס החם המרוסקת ובמכה מדויקת אחת חתך לפ'אנסי המזדיין את גיד אכילס המזויין שלו. פ'אנסי נפל וירה לכיוון השולחן, ג'וני זחל משם.<br /> <br /> "אפס מזדיין, מניאק מחורבן מזיין אמהות זין זין זיון זין" פ'אנסי צרח וקילל וניסה ולחבוש את העקב המזויין שלו. ג'וני חמק מהקליעים וזחל על הרצפה המטונפת של ההמלון בין קליפות תפוחי אדמה, שלוליות של רוטב עגבניות וחלקי פנים או חוץ של תרנגולות או חזירים או שעטנז שלהם. איך הוא הסכים לשיט המשוגל הזה, איך? הוא חייב לחשוב מהר איך להסיג משגול של עצמו אחרת הוא יהיה משוגל לחלוטין ובקבר, מזיין אמהות מזורגג.<br /> <br /> ג'וני המשיך לזחול ולקלל, לקלל ולזחול, לפעמים לקלל בקנון עם פ'אנסי שניסה בין הקללות להקים את עצמו מהרצפה ולירות. "ג'ים היה מת בשקט, בלי לעשות צרות מזדיינות כמוך יא חרא".<br /> <br /> "מה הקשר לג'ים עכשיו?" צעק ג'וני מבין הסירים. פ'אנסי ניסה עוד ירייה, פספוס מחורבן.<br /> <br /> "לא יודע, הייתי אמור לחסל אותו, לא אותך, אתה לא היית אמור להיות פה יא מזדיין"<br /> <br /> ג'וני ניסה למצוא הגיון בדברים של פ'אנסי, תוך כדי זחילה. הוא הריח כמו מטלית מטבח משוגלת בסוף דרכה ונראה כמו מטלית מטבח משוגלת בסוף דרכה והרגיש כמו מטלית מטבח משוגלת בסוף דרכה, ולכן כמו כל מטליות המטבח זחל לכיוון הפחים. למה אין לו נשק מזויין הוא חשב, ממתי סוכן יוצא למשימה בלי נשק? למה הוא לא התעקש על זה?...<br /> <br /> "פססט.."<br /> <br /> ג'וני המשיך לזחול ולקלל קללות מזדיינות משתגלות.<br /> <br /> "פסססט.."<br /> <br /> מישהו לחש מהצד, ג'וני הרים את הראש, קליע שנורה לעברו שרק ואז פגע בערימת סירים, ניתז וחזר וניתז מספר פעמים עד שנדם.<br /> <br /> "תפוס" הלחשן קרא לו וזרק אליו את האקדח שלו. ג'וני בדק את האקדח, כרע למצב ירי ודפק לפ'אנסי כדור במצח, פ'אנסי המזדין צנח מת. ג'וני המשיך לאחוז באקדח במצב מוכן לירי והפנה אותו לעבר הבחור.<br /> <br /> "אל תכוון אלי את זה" צעק עליו הבחור "ואל תסתכל עלי" הוסיף בלחץ. ג'וני עמד מול עצמו ועצמו צעק עליו. "אל תסתכל עלי, תסתובב!" ג'וני הסתובב. אסור לעצמך מהעבר להסתכל על עצמך מהעתיד זה משבש לך את הרצף המזורגג, למרות שהפוך מותר. ג'וני עמד במטבח המלון כשהוא עצמו עומד מאחוריו. "תקשיב" אמר עצמו לג'וני, "ג'ים עובד על פתרון, קח את התיק המזדיין הזה, יש בפנים מכתב מג'ים עם הסברים שאסור לי לקרוא ועוד כמה שיט שהוא ומיקה ארגנו, ברור?" ג'וני הביט בתוכנו של התיק המזדין ובעודו מחטט בו הרגיש את ישבנו נחפן.<br /> <br /> "מה זה?" צעק עצמו על ג'וני.<br /> <br /> "מה זה מה?" שאל ג'וני<br /> <br /> "תגיד לי, אתה טוחן מטוגן? הפסקנו להתאמן? מה זה התחת הזה?"<br /> <br /> "שני קילו, מה נדלקת? רד לי מהתחת.."<br /> <br /> "זה גם ההתחת שלי! תרגיע עם המטוגן, יא מזדיין אני לא רוצה למות מהתקף לב בגיל ארבעים!" ג'וני הרגיש סטירה נוספת על הלחי של ישבנו וחפינה חוזרת.<br /> <br /> "אני לא צוחק, בטטה! די עם המטוגן והמתוקים" ג'וני ניסה להסתובב אבל עצמו עצר אותו.<br /> <br /> "אנחנו מסובכים מספיק בשביל להוסיף לזה גם שבירת רצף משוגלת, תסתכל קדימה" ג'וני שמע את עצמו סוטר לעצמו על הישבן וממשש אותו, "טוב, אני רואה שאתה מקשיב, כבר יותר טוב. תקרא את מה שג'ים כתב, ותיפטר מה-iCON המזדיין" ג'וני שמע את עצמו הולך משם וחמק בעצמו החוצה מהמטבח אל הרחוב.<br /> <br /> בתוך התיק המתינו פאה בלונדינית, חזייה מוזרה לגבר עם שלושה שדיים גדולים מסיליקון, גרביונים סגולים, ביריות ורודות, תחתוני חוטיני בצבע טורקיז ומכתב. ג'וני קרא את המכתב מג'ים, אותו ג'ים שגייס אותו לפאב, שהיה כמו אבא בשבילו וששלח אותו למות במקומו. ג'ים הזין המזדיין. הוא החליט לבדוק מה יש על הפילם. ג'ים ניגש למיני-לאב לפיתוח תמונות ובזמן ההמתנה הוא ניסה להוריד מהג'ינס שלו חלק משאריות המטבח המזדינות. הוא שילם דולר על פיתוח של הפילם ועוד דולר וארבעים על שבע תמונות וקיבל מהטכנאי הישיש מעטפה של אגפא עם תא אחד מנייר לתמונות ועוד תא מנייר פרגמנט לפילם.<br /> <br /> "אתה רוצה אלבום קטן לתמונות?" שאל הטכנאי "זה בחינם" הטכנאי הושיט לו אלבום קטן עם תמונה של פסל החירות והלוגו של אגפא. "לא תודה" חייך ג'וני בנימוס ופתח את המעטפה, הוא עבר על התמונות.<br /> <br /> "זין מזורגג מזדין מזויין משוגל ומחורבן, שיט" ג'וני קילל, הטכנאי הישיש הביט בו המום. "סליחה" סינן ויצא משם.<br /> <br /> גבר בלונדיני בשנות הארבעים שוכב על מיטה, מעליו כורעת זונה וזרזיף צהבהב משתרבב מבסיסה של הזונה את ראשו הבלונדי של הגבר המחייך. מקלחת זהב קוראים לזה, והגבר הוא במקרה נשיא ארצות הברית של אמריקה. זין.<br /> <br /> ג'וני החליט לקחת אחריות על חייו ולהסיג משגול של עצמו בעצמו ופשוט להחזיר את הגלגל אחורה, בשביל זה הוא היה צריך פשוט להעביר לצלם המקורי את התמונות. פשוט, זין.<br /> <br /> הוא חזר למלון המזדיין, פלירטט עם החדרנית ופלירטט עם הבחורה בקבלה, אבל מי שעזר לו בסוף הוא האיש אחזקה שהיה צריך לסחוב את המזרון ספוג השתן החוצה מהחדר ולהכניס חדש בפעם השלישית החודש. הוא ניסה לפלרטט גם איתו אבל הבחור העדיף כסף. הוא התקשר לצלם המזדיין.<br /> <br /> "קח", ג'וני זרק את המעטפה של אגפא עם הפילם והתמונות על השולחן של פאב בפאתי צ'יינטאון והסתובב לצאת.<br /> <br /> "חכה, חכה" קרא הצלם, התרומם ותפס את זרועו של ג'וני. ג'וני השתחרר והמשיך ללכת, הצלם זרק אחריו את המעטפה, המעטפה החליקה על רצפה ונעצרה ברגלו הימנית של ג'וני, הוא נעצר.<br /> <br /> "איך אני יודע שאתה לא עובד עלי?"<br /> <br /> "יש את הפילם המזוין בפנים" ענה ג'וני.<br /> <br /> "מה הבעיה לזייף פילם? מי אתה? בשביל מי אתה עובד?"<br /> <br /> ג'וני התעצבן, "זה לא מזויף, אלה הצילומים, לא עובד בשביל אף אחד, לא רוצה לא צריך" ג'וני הרים את מעטפה מהרצפה והצלם חטף לו אותה מהיד הוציא את אחת מרצועות הפילם ובדק אותה מול האור. ג'וני הסתובב והלך לכיוון הדלת תוך שהוא מסנן "לך תזדיין".<br /> <br /> "תזדיין בעצמך חרררא קטן" קרא אחריו הצלם. הייתה לו ריש מתגלגלת מוזרה, מבטא מסויים שג'וני הכיר אאבל לא קישר לשום דבר כרגע. הוא המשיך ללכת "משהו אירופאי" חשב לעצמו, אולי, אולי רוסי? שיט חרא מזדיין, הוא רץ בחזרה לפאב אבל הצלם נעלם. השיגול העצמי שלו נח כרגע בתוך ערמה ענקית של חרא שעומד להתנגש במאוורר.<br /> <br /> ג'וני עמד מחוץ לפאב חסר אונים, תקוע בשנות השמונים בלי אפשרות לחזור. הוא הרס את המשימה שלו כך שאין לו ממש לאן לחזור והקשר היחיד שלו היה באמצעות ג'ים שגם את זה הוא חירבן. זין מזדיין, הוא בוגד מסריח מזדיין, איזה שיגול עצמי פרימיום. המח שלו עבד על טורבו והוא ניסה לעבור על כל מיני אפשרויות לצאת מהחרא שכרגע עבר את האזניים והגיע לקו השיער הנסוג שלו. עם כל ההתעסקות במחשבות הוא לא שם לב לאופנוע שנעצר על ידו, אבל לאגרוף שהוא חטף הוא שם לב. הוא נפל על המדרכה. האופנוען שחבט בו אחז בידו שלו עצמו, מישש אותה וייבב, ואז הוא הוריד את הקסדה.<br /> <br /> "ילד מפונק מחורבן משתגל מזדיין מזויין, אההה" ג'ים צעק ממשיך למשש את ידו ולעסות אותה, ואז עזב אותה ותפס את ג'וני בצווארון בשתי ידיו.<br /> <br /> "מה לא היה ברור במה שכתבתי לך? מה? אתה סתום? מה עבר לך בראש?" ג'ים העיף לו סטירה עם היד הכואבת. מהעצבים על היד הכואבת הוא התרומם והעיף לו בעיטה לביצים. ג'וני התפתל בוכה מחזיק ביד אחת במפשעה וביד השנייה בעצם הלחי המדממת שלו. ג'ים התרומם וניגב את הדם שנשאר על ידו מהסטירה. לאחר מכן התכופף והוציא את ה-iCON מהכיס של ג'וני והחל דופק אותו במדרכה.<br /> <br /> "מה", דפיקה "לא", דפיקה "היה", דפיקה "ברור", דפיקה, ה-iCON נשבר לחלוטין. "בלהיפטר מה-iCON שלך?"<br /> <br /> "תעלה לאופנוע המזדיין" ג'ים זרק מתנשף, תוך שהוא מוסיף עוד בעיטה קטנה בישבנו של ג'וני.<br /> <br /> "אני מזדיין? אני?" ג'וני התאושש קצת. "זו הייתה המשימה שלך! אתה היית אמור למות, לא אני! זה המוות המזדיין שלך, סובבת את כולם שישלחו אותי למות במקומך, חשבתי שאנחנו חברים, אתה גייסת אותי.. היית.. היית.." ג'וני התחיל לבכות עם דמעות וכל החרא הזה. ואז ג'ים החטיף לו אגרוף בפעם השנייה עם היד השנייה. ג'וני נפל שוב.<br /> <br /> "אני? אני? ילד קטן ומזויין, מה אתה בא לי פתאום עם כל הקשקושי רגשות האלה. היית כמו אבא בשבילי.. היית כמו בן בשבילי.. היית כמו זין בשבילי. זה הכל היה רעיון שלך!"<br /> <br /> "תפסיק לשקר לי!"<br /> <br /> "מה לשקר לך?"<br /> <br /> "למה לא סיפרת לי שאתה היית צריך למות ולא אני?"<br /> <br /> "תגיד אתה דפוק, אני רץ קדימה ואחורה בזמן עם התוכנית שלך כמו משוגע, מנצל את הטובות שלי מכל העובדים המחורבנים של ה'פאב', חייב טובות חדשות לחצי עולם כדי להציל את התחת שלך ועכשיו אתה מקשקש לי כאילו אתה לא יודע כלום"<br /> <br /> ג'וני ישב על המדרכה בוכה, מדמם, הדמעות והדם המזורגגים שלו התמזגו בנזלת מחורבנת שזרמה מאפו והוא גמגם "אני.. אני לא יודע.. על מה אתה מדבר.." ג'וני ניסה לנגב את הנזלת עם הבנדנה שמיקה קשרה לו על היד. ג'ים נעמד, נשם עמוקות, הניח יד על פרצופו שלו עצמו ונאנח.<br /> <br /> "מה התאריך אצלך?" שאל ג'ים. ג'וני הביט בו חסר הבנה עסוק במחשבות המבולבלות במוחו, עסוק בלהיות בן ארבע שוב, עסוק במשפחה המפורקת בה גדל, עסוק בעצמו. ג'ים התכופף והפשיל בעדינות את שרוולו של ג'וני והביט בשעון שעל פרק כף ידו. ואז הוציא מטפחת של זקנים מהכיס, ניגב את הנזלת מאפו של ג'וני ואת הדם והדמעות והניח יד אבהית על צווארו. תשכח מה שאמרתי, אני מצטער, תאמין לי זה רעיון שלך. שלך מהעתיד, אבל עדין שלך ואנחנו חייבים לעוף מפה אם אתה רוצה איזה סיכוי של חיים". ג'ים עזר לג'וני לקום, חבש קסדה, התיישב על האופנוע והגיש קסדה נוספת לג'וני. ג'וני התיישב מאחוריו וחיבק אותו, חזק. הם נסעו משם.<br /> <br /> ***<br /> <br /> האופנוע דהר בתוך צ'יינטאון, ג'וני ניסה לצמצם את רגליו הארוכות המפושקות כדי להימנע מלפגוע בהמולה המשוגעת מימינו ומשמאלו אבל הביצים המזוינות שלו עדיין כאבו, הוא רצה למשש אותן ואת גופו החבול אבל ג'ים לא נהג מי יודע מה והוא פחד לשחרר את החיבוק ולעוף. הם נכנסו באחת הסימטאות והחליקו מטה לאחוריים של מסעדה סינית, שוב מטבח משוגל, חשב ג'וני. שניהם נכנסו פנימה, ג'ים החליף כמה מילים בסינית עם איזו סבתא ואז סימן לג'וני לבוא אחריו אל תוך מה שנראה כמו חדר קירור. בתוך חדר הקירור המזוין בין הירקות והבשר עמד עוד מקרר מזוין.<br /> <br /> "התיק אצלך?" שאל ג'ים.<br /> <br /> "כן" ענה ג'וני ספק בקול ספק בהנהון.<br /> <br /> "אצלך, כאן?" שאל ג'ים שוב.<br /> <br /> "כן, כן" ענה ג'וני שוב והסיר את התיק מגבו המזורגג והשליך אותו לעבר ג'ים. ג'ם פתח אותו, בדק את תכולתו והחזיר אותו לג'וני.<br /> <br /> "כנס למקרר" אמר ג'ים בסמכותיות. ג'וני הביט בו בלי לזוז.<br /> <br /> "כנס למקרר נו, זה מה שהצלחתי לארגן בתור מכונת זמן"<br /> <br /> "לא נכנס לשום מקרר עד שאתה לא מסביר לי מה קורה פה"<br /> <br /> "מה אתה לא מבין, ילד?" זרק ג'ים בהתנשאות.<br /> <br /> "לא מבין כלום מזורגג, לא מבין למה מנסים להרוג אותי, לא מבין למה אתה מרביץ לי, לא מבין. לא מבין!"<br /> <br /> ג'ים נאנח. "היית צריך לחזור בזמן כדי למנוע צילום של הנשיא במקלחת זהב, היית צריך להעביר את התמונות להשמדה, היו צריכים להשמיד את כל הראיות ולכן גם אותך. גילינו את זה לפני וכדי להציל אותך התנדבתי ללכת במקומך, בגלל שאני גייסתי אותך ואתה ה'ילד' שלי. זה נראה להם הגיוני שאני מוכן למות במקומך חרא קטן, חזרתי במקומך ובמקום לבצע את המשימה קפצתי לשתול מכונת זמן בעבר כדי להזהיר אותך. אתה לא יודע על כמה אסורים עברתי, אני מקווה שעדין יש עולם אחרי כל זה. עכשיו תכיר מקרר – ג'וני, ג'וני – מקרר. כך גם אני מהאייטיז הגעתי למטבח של ה'פאב' להשאיר לנו הוראות. בגלל הכישלון שלי היו צריכים לשלוח אותך ובגלל שלא הגעתי למקום בכלל ולא ידעו שידעתי על מקלחת הזהב אז לא היו צריכים לחסל אותי, זה היה תכנון מזויין שלך מלכתחילה. אתה היית אמור לחטוף כדור במטבח המזורגג, להתחזות למת ואז להיכנס לחדר קירור עם המקרר המזורגג הזה ולחזור ל'פאב'!"<br /> <br /> "איך אני אמור לחטוף כדור ולהישאר בחיים?" ג'וני חשב שעלה על נקודה מכשילה בסיפור.<br /> <br /> "בשביל זה הג'ינס והג'קט המשוגלים חסיני כדורים"<br /> <br /> "איזה חסיני כדורים בראש שלך"<br /> <br /> ג'ים שלף אקדח וירה בירך של ג'וני בלי הסברים, ג'וני התרסק על ערימת כרובים שנחה מאחוריו, הג'ינס היה שלם, הקליע נמרח עליו, הירך של ג'וני לעומתו הרגישה כאילו היא נשרפת מעצמת המכה, הוא בכה שוב. "בן זונה מזדיין מזיין אמהות משגל חרא זין אההה".<br /> <br /> "עכשיו כנס למקרר ועוף לארבעה עשר ביוני אלף תשע מאות וחמישים לפני שאני גומר עליך את המחסנית"<br /> <br /> ג'וני צלע למקרר המזורגג שבתוך חדר הקירור המזורגג וג'ים צעק אליו "אתה יודע מה אתה צריך לעשות? קראת את המכתב?"<br /> <br /> "כן, כן"<br /> <br /> "כן, כן, קראת או לא?"<br /> <br /> "קראתי. לרקוד, אני צריך לרקוד"<br /> <br /> ג'ים תפס אותו שוב בצווארון "תרקוד, תרקוד כאילו אף אחד לא רואה, ילד! אתה שומע אותי? כאילו אף אחד לא רואה!"<br /> <br /> ***<br /> <br /> "הוא מת" סיכם אדי. "הוא מת והוא בחדר קירור כאן, מקרר מספר שתים".<br /> <br /> המפקח מטעם הנשיא לגם בקול מהתה שלו. "בדקתם טוב שניקיתם אחריו?"<br /> <br /> "כן, ברור" אמר פראנק בנימה שחצנית.<br /> <br /> "מצאו אצלו תיק מלא ב..." אדי התחיל לדבר אבל פראנק נדחף לדבריו "ניקינו אחריו, אין לך מה לדאוג" חזר פראנק על הדברים וסימן לאדי לסתום.<br /> <br /> "טוב מאוד, טוב מאוד. חוץ מזה איך מתקדם החיפוש אחרי הבלונדינית עם השלושה שדיים? לא אמרת לי שמצאת אחת באוקראינה באיזור של צ'רנוביל? הנשיא יושב לי על הוריד עם הדבר הזה. אם אני לא מוצא לו אחת כולנו עפים על טיל".<br /> <br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgHnONuM1FBzyViosH6PZonxCIN6lZFzmIVPnrt8wSkgLSCLafcg-BcJD0wLyg5RpRkS1y3_vGC5_LCGEAmi71Yx_cMBwNjUw2qSfmkfjescMRb_G_JHhlf93FrX-bo16AXGB4q/s1600/LRM_EXPORT_44643702486145_20190302_174216258.jpeg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1600" data-original-width="1200" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgHnONuM1FBzyViosH6PZonxCIN6lZFzmIVPnrt8wSkgLSCLafcg-BcJD0wLyg5RpRkS1y3_vGC5_LCGEAmi71Yx_cMBwNjUw2qSfmkfjescMRb_G_JHhlf93FrX-bo16AXGB4q/s320/LRM_EXPORT_44643702486145_20190302_174216258.jpeg" width="240" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">בלי קשר לכלום, חולצת קים/טראמפ בפסגה בהאנוי, פברואר 2019</td></tr> </tbody></table> <br /></div> <hr width="80%" /> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> <span class="Apple-style-span" style="font-size: x-small;"><br /> <a href="https://www.blogger.com/null" name="1"><b>1 </b></a> iCON - מכשיר שח רחוק אלחוטי, ייוצר מפיתוח של חומרים מתקדמים שבבסיסם מינרלים שנכרו במאדים. המכשיר מייוצר ומשווק על ידי F.G.M.A.T Corp. ®™<br /> F.G.M.A.T Corp. ®™ תאגיד פ.ג.מ.א.ט. הוא סימן רשום של A.I.E©®™<br /> <a href="https://www.blogger.com/blogger.g?blogID=8373653#top1">^↩</a><br /> </span></div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> <span class="Apple-style-span" style="font-size: x-small;"><br /> <a href="https://www.blogger.com/null" name="2"><b>2 </b></a> חפ"ק – חולית פיקוד קדמית, מושג צבאי שמשמעו גורם בשטח שאחראי על ההתרחשויות ומעביר מידע אחורה לדרגים גבוהים יותר.<a href="https://www.blogger.com/blogger.g?blogID=8373653#top2">^↩</a><br /> </span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div dir="rtl"><span face="&quot;helvetica&quot; , &quot;arial&quot; , sans-serif" style="color: #1d2129;"><span style="background-color: white; font-size: 14px; line-height: 18px; white-space: pre-wrap;"><br /></span></span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://www.amazon.com/dp/B09PHF7KRV" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="480" data-original-width="640" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjSnFAitkNueMjzE6JzbvRJYsIhgaRXrMnB9ItmKNR_ne9J_1r9jy1V5qIsA-ateFiTYx_Z9abDWWRYVJJ60xQPEPJqNAtgRdeFkXTm3Tnvi_dwJ6XZNCIBH_RXGWczOn0p1BHAjmcl8MLxbmITZixZNcFy4DrvKKIgs7deyuh0X_lXDSYO4w/w320-h240/%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%95%D7%9F.jpg" width="320" /></a></div></div> </div> Dror Milerhttp://www.blogger.com/profile/00787318724982223261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8373653.post-60201065044613714802019-02-05T06:16:00.002+02:002023-05-18T10:18:28.820+03:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> <span style="color: #999999; font-size: x-small;"><i>פוסט טכני על איפה הייתי ומה עשיתי בדרום מזרח אסיה נמצא <a href="https://pashoot.blogspot.com/2019/01/2019.html">פה</a>.</i></span><br /> <br /> חגיגות היום הראשון של האביב בצפון ויאטנאם ותחילת השנה החדשה שנת החזיר. בעצם בישראל אין לנו חגיגות השנה החדשה כי מישהו העביר אותה לסתיו במקום שתהיה באביב, בפסח. במקום זה יש לנו באביב את יום העצמאות, ההחלטה הכי טובה של בן גוריון, נשבע לכם בבודהה.</div> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEha2qQE2k6wFAU7MpiNxxJZpSSuwgfL-m-sF504_Q0gTmxV4V_TN0Br9hQ5ZnbS-w6sSSNdWAbQUb_wN0Hq521Ox0emAmxz-9BY_A4SCxvk-n6eGRN1997SAWoqv_dZ9IoNBcsu/s1600/20190204_160707%257E2.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1043" data-original-width="1600" height="208" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEha2qQE2k6wFAU7MpiNxxJZpSSuwgfL-m-sF504_Q0gTmxV4V_TN0Br9hQ5ZnbS-w6sSSNdWAbQUb_wN0Hq521Ox0emAmxz-9BY_A4SCxvk-n6eGRN1997SAWoqv_dZ9IoNBcsu/s320/20190204_160707%257E2.jpg" width="320" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">רגע לפני כניסת החג</td></tr> </tbody></table> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> ובעצם זה מה שזה טט בהאנוי, חגיגות, זיקוקים, אוכל רחוב (זה תמיד), בלונים ופיצ'יפקס מאירים ומנצנצים, הופעות רחוב של להקות צעירות ואפילו לא דרקון אחד, נשבע לכם. שום דרקון לא ראיתי בחגיגות. אולי בגלל שזו שנת החזיר.</div> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg1jLRvTActDUoxq0zlSa6JlZJy0QfIe8723jsm6iEGYMFDo7MwU2op70wj9xJWsw8WZoOsUWYFrEgaOsco-FGfk1728tcGaXCqJ-vpjGH1PJkP-Khx82hdcAo3_UvGIJARCItK/s1600/20190204_214739.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1200" data-original-width="1600" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg1jLRvTActDUoxq0zlSa6JlZJy0QfIe8723jsm6iEGYMFDo7MwU2op70wj9xJWsw8WZoOsUWYFrEgaOsco-FGfk1728tcGaXCqJ-vpjGH1PJkP-Khx82hdcAo3_UvGIJARCItK/s320/20190204_214739.jpg" width="320" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מיצג חזיר, אחד מיני רבים</td></tr> </tbody></table> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> באיזשהו שלב בסיבובים שלי מסביב לאגם הוֹאָן קִיֵם אנשים התחילו לשלוף עיתונים ולהתיישב מסביב, ובאיזשהו שלב אני מתכוון לעשר וקצת למרות שהזיקוקים רק בחצות, תיישבתי כי אחרת לא יהיה לי מקום, ואז הבנתי למה בכל פינה מוכרים גרעינים, כי איך מעבירים שעה וחצי? במיוחד שהאינטרנט הסלולרי שלי לא עובד..</div> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjKApNKBL-tbg5JVkQKsEGzS27K5lNKMcvg4o2GyqS9ys-dkKhIEuFlLLbE9eoYzp_X5HoX1V95-lMFFV9ROzlAKYUcdOnntijGu5jnc4PMn8y4HNv0BHK1efC55ADpSCxgADsn/s1600/20190204_235037%257E2.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1200" data-original-width="1600" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjKApNKBL-tbg5JVkQKsEGzS27K5lNKMcvg4o2GyqS9ys-dkKhIEuFlLLbE9eoYzp_X5HoX1V95-lMFFV9ROzlAKYUcdOnntijGu5jnc4PMn8y4HNv0BHK1efC55ADpSCxgADsn/s320/20190204_235037%257E2.jpg" width="320" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מחכים ומצפים</td></tr> </tbody></table> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> קצת מבאס שהשנה מתחלפת בחצות, לפחות אצלנו בְּיוֹמָעצמאות הקדימו את הזיקוקים לתשע וחצי - עשר. יש פה איזה נער שמנסה להלהיב את הקהל וצועק בויאטנאמית והם עונים לו אבל אני לא מבין כלום ואפְחַד לא יכול לתרגם לי, אבל כן סימנו לי גלגול אצבע על הרקה, הסימון הבינלאומי לאנשים שלא מגולגלים בנייר אורז ולא מטוגנים עד הסוף. טוב, הסבתא פה שמוכרת נקנקיות ואחראית על הסדר גירשה אותו והוא הלך להציק עשר מטר ימינה ליד סבתא אחרת עם נקנקיות והנה כבר חמישה לאחת עשרה, הופ איך שהזמן רץ כשמשוגעים. עכשיו הוא שר לסבתא השנייה..</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> הילדים פה מאבדים סבלנות ונרדמה לי הרגל.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> לא מבין את האובססיה הזו לחצות, זה בטח שאריות של הקולוניאליזם האירופאי שהביא לפה את השעון, מה היה רע בתרנגול בבוקר ושקיעה בערב? למה לחלק את הלילה לשניים ודווקא באמצע לשים את ההחלפה של היום? מה רע בשלושה כוכבים כמו יהודים טובים? למה האירופאים אימצו את הנצרות במקום את היהדות? היינו יכולים לקבל יופי של מופע זיקוקים בשקיעה. טוב, לכל הילדים מסביב יש אינטרנט של חברה אחרת והם רואים בוב הבנאי וסמי הכבאי, אל תקנו סים של מובּיפוֹן בויאטנאם, הכל בויאטנאמית ואני לא מבין את האסאמסים שאני מקבל מהם..</div> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEghGvGxScBM6QY-D7AfuajheJuDs5VVqI9EPrdZV7QmSdjcZdWaAco04AQhYuzAnU3JeWMEWMLtIbjdvTX0pB4QbPUri2q5uX9ERayCjnUlaJvOlvg0aCxG16lHONGL4QowHEB7/s1600/20190204_121912%257E2.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1200" data-original-width="1600" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEghGvGxScBM6QY-D7AfuajheJuDs5VVqI9EPrdZV7QmSdjcZdWaAco04AQhYuzAnU3JeWMEWMLtIbjdvTX0pB4QbPUri2q5uX9ERayCjnUlaJvOlvg0aCxG16lHONGL4QowHEB7/s320/20190204_121912%257E2.jpg" width="320" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">תרנגול מבושל בשלמותו לרגל החג, שנהיה לראש של תרנגול ולא לזנב של דג!</td></tr> </tbody></table> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> 23:27 וסבתא עם פירות חדרה לגזרה של הסבתא עם הנקנקיות. בינתיים שקט, אף אחד לא רוצה, לא פירות ולא נקנקיות.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> מחכים. עוד חצי שעה לשנת החזיר. אני מבטיח שאוכל מלא חזיר השנה, כמו שנאמר שנהיה לשינקן ולא לטופו, לבייקון ולא לטבעול, לשפק ולא לקולורבי.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> בינתיים אני אספר לכם שאחד המאכלים ברחוב בהאנוי זה נייר אורז טרי שנעשה במקום, מפזרים עליו בשר חזיר טחון מטוגן עם פטריות ובצל, מגלגלים, חותכים עם מספריים כי אין סכינים פה, עורמים שלושה דפים כאלה מגולגלים וחתוכים על צלחת, מעל שבבי בצלי שאלוט וכמה חתיכות של נקניק חזיר ויאטנאמי ומגישים ביחד עם רוטב דגים מתוק, לימון וצ'ילי. בישראל מצאתי רק רוטב דגים מלוח, אני אחפש יותר טוב כשאחזור. וזה קליל וטעים, כמו ספרינגרולז רק יותר טעים..</div> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjRI0h1DbKNDhxFOdbhDDXSmRp_VMbNeCu3xFfUpsk8z3GZUBF60HZhW7I-zbfQn3CGGyNO7tsjae0h46y6ZK-hicWdsq-jOKOHQPoG5rddNKwTunUqzswY23BRaw1ATg8znS_A/s1600/20190204_155459.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1600" data-original-width="1200" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjRI0h1DbKNDhxFOdbhDDXSmRp_VMbNeCu3xFfUpsk8z3GZUBF60HZhW7I-zbfQn3CGGyNO7tsjae0h46y6ZK-hicWdsq-jOKOHQPoG5rddNKwTunUqzswY23BRaw1ATg8znS_A/s320/20190204_155459.jpg" width="240" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">ספרינגרולז טריים לרגל היום הראשון של הספרינג</td></tr> </tbody></table> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> </div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> וגם אכלתי פְהָא (מרק נודלז אורז ויאטנאמי) עם דגים מטוגנים שזה היה נחמד. 23:38 אני מרגיש כמו שמירה בצבא עם איך שהזמן זז לאט ואני רוצה כבר לישון..</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> 23:39 איבדתי תחושה בשתי הלחמניות של הישבן של התחת שלי. 23:40 עוד אנשים מצטופפים מכל הכיוונים, אני לא יכול ללכת מפה גם אם הייתי רוצה מרוב אנשים וגם בגלל שנרדם לי כל הפלג גוף תחתון.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> 23:41</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> 23:42 האבא מהמשפחה משמאל מנצל את הזמן כדי לנקות את הסלולרי שלו מתמונות מיותרות. 23:42 אפילו לא עברה דקה!!</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> אההה!!!</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> 23:43 חשבתי כבר שהדקה הזו לא תעבור לעולם והיא תעצור ותסתובב בחדר, ותציץ בחלון, ועם הדקה הזו אני ארדם - כשטיילתי בדרון-אנריקה הייתי מדפיס כל יום שישי באיזה קפה אינטרנט את הטור השבועי של י. גפן והולך לקרוא אותו באיזו פלאזה. לפעמים המחשבים הדרון-אנריקאים היו מדפיסים כל מילה ךְוּפהָ והייתי צריך לקרוא כמה פעמים כל הרָוּשְ. אבל עכשיו הכל זמין כל הזמן, חוץ מעכשיו כי יש נראה לי שנגמרה לי החבילה או משהו בויאטנאמית.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> 23:47 13 דקות, מספר מסוכן. אתם יודעים שאין שורה 13 במטוסים? קופצים בין 12 ל 14 , מה שמוזר הוא שלא החליפו לשתי שורות 7 במקום בשביל המזל.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> 23:49 הקהל מתחיל להתמתח ולחלץ עצמות ולהעיר את הנרדמים ולישר את העקומים ולהשתיק את הקשקשנים ולאכול נקניקיה.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> 23:51 כמה אנשים יָא ראבי.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> 23:52 ילדה נעמדה והיא מסתירה לי, אני לא יודע מה מקובל, לשבת או לעמוד, כרגע כולם יושבים, לא נראה לי שאצליח לעמוד בלי תחושה בפלג גוף תחתון ואז כולם יסתירו לי ואני לא אראה כלום וסתם ישבתי פה שעה וחצי במקום לישון.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> 23:53 7 דקות לגן עדן.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> 23:54 אנשים מתחילים להצביע לשמיים אבל אין כלום, נשבע לכם, רק עננים. ופנסים שמאירים לשמיים כבר שעתיים.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> 23:55 תיק תיק תיק...</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> 23:56 אנשים לפני מסתכלים על המופע זיקוקים משנה שעברה בטלפון.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> 23:57 הויאטנאים לידי כבר התחילו להסריט את השמיים הריקים.</div> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEifAd1sD0UGgtlzHUqBnqLq2BiZQ9kHAN2NJSsXCe3Gmt75TpP_iLx2ewMVz_49fNKBz6polSt4fyWbLomLxCKtEeHI3bhIEAzyRWqMMyZzq09-JuG2ukxOjFyNq1T-lly7ZONq/s1600/20190205_001030%257E2.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1200" data-original-width="1600" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEifAd1sD0UGgtlzHUqBnqLq2BiZQ9kHAN2NJSsXCe3Gmt75TpP_iLx2ewMVz_49fNKBz6polSt4fyWbLomLxCKtEeHI3bhIEAzyRWqMMyZzq09-JuG2ukxOjFyNq1T-lly7ZONq/s320/20190205_001030%257E2.jpg" width="320" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">רסיסי זיקוקים נופלים מעל לאגם</td></tr> </tbody></table> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> היה באמת מופע מרשים, הרבה מחיאות כפיים וקריאות וואוו, 15 דקות של זיקוקים מכל הסוגים, כולם ישבו יפה וצפו בהתלהבות.</div> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> בדרך חזרה קניתי שקית בד צבעונית עם גפרורים ומלח, אש ואדמה בשביל המזל לשנה החדשה וויאטנאמים שרפו כסף מדומה וכל מיני דברים מעוצבים מנייר בפתח בתייהם כדי להשאיר את הדברים הישנים והרעים מאחור ולתת לדברים החדשים והטובים להגיע.</div> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEidXTuyoLPL8S8IUaZj9oJsenqdPzOEJUHbDnx0XR1tYECoq6pyoHG0fdvgRQS3avnj0JYmYeDyts8kJfUrsa1RV4YRUR1-MOy6ltXjFbANd9sDX8Q0Gdb2MrlVNvchhi95JpvA/s1600/20190204_192856.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1600" data-original-width="1200" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEidXTuyoLPL8S8IUaZj9oJsenqdPzOEJUHbDnx0XR1tYECoq6pyoHG0fdvgRQS3avnj0JYmYeDyts8kJfUrsa1RV4YRUR1-MOy6ltXjFbANd9sDX8Q0Gdb2MrlVNvchhi95JpvA/s320/20190204_192856.jpg" width="240" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">שורפים את האתמול בשביל המחר</td></tr> </tbody></table> <div dir="rtl" style="text-align: right;"> שנת חזיר טובה למי שחוגג.<br /> <br /> ווידאו קצר מהאוירה<br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> <iframe allowfullscreen="" class="YOUTUBE-iframe-video" data-thumbnail-src="https://i.ytimg.com/vi/4rFAj0jHi6M/0.jpg" frameborder="0" height="266" src="https://www.youtube.com/embed/4rFAj0jHi6M?feature=player_embedded" width="320"></iframe></div> <br /></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div dir="rtl"><span face="&quot;helvetica&quot; , &quot;arial&quot; , sans-serif" style="color: #1d2129;"><span style="background-color: white; font-size: 14px; line-height: 18px; white-space: pre-wrap;"><br /></span></span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://www.amazon.com/dp/B09PHF7KRV" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="480" data-original-width="640" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjSnFAitkNueMjzE6JzbvRJYsIhgaRXrMnB9ItmKNR_ne9J_1r9jy1V5qIsA-ateFiTYx_Z9abDWWRYVJJ60xQPEPJqNAtgRdeFkXTm3Tnvi_dwJ6XZNCIBH_RXGWczOn0p1BHAjmcl8MLxbmITZixZNcFy4DrvKKIgs7deyuh0X_lXDSYO4w/w320-h240/%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%95%D7%9F.jpg" width="320" /></a></div></div> </div> Dror Milerhttp://www.blogger.com/profile/00787318724982223261noreply@blogger.com0