אני נינת מלך הארון

באטלר

2012-02-08T12:25:00.000+02:00

התפתחות הבטלר הייתה לא צפויה מיסודה, בצורה הניתנת להכלה בקלות במבט לאחור. הבטלר, שנשא שמות רבים לאורך עשרים שנותיו הראשונות, היה בעיקרו מלפפון אלקטרוני הקם על גננו. בראשיתו נקרא בשם הפשוט אורגנייזר, שהתייחס לסידור תיקיות, קבצים ואינדקס, ובצורה מעוררת השתאות רימז על עתידו המפואר.

האורגנייזר היה למעשה תיקיה משוכללת: הוא יצר אינדקס ב-64 חתכים שונים והציגם לפי דרישה. לכל תיקיית משנה הוגדרו פרמטרים לפיה שייכה את עצמה לפריט אך בניגוד לתיקיות המכילות את הקובץ באפן פיזי היו מסודרים הקבצים על גבי המחשב בצורה אופטימלית לקריאה מהירה ואילו התיקיות התרוצצו להם בזכרון המשני, משייכות עצמם לקבצים. בשאיפתם ליצור תוכנה יעילה בצורה אופטימלית, השתילו שני מתכנתים הזויים (מקס ואלימלך – עוד נשמע עליהם בהמשך) התניה מעגלית שגרמה לתוכנה להכפיל את כמות הקשרים בכל יום. רעיון טיפשי שגרם לקריסה טוטאלית של המחשב ועלייתו באש, שעתיים וחצי לאחר ההפעלה (ובכך שבר את שיאה האלמותי של מערכת ווינדוס הפרהיסטורית). שני המתכנתים פוטרו* והמערכת הועלתה לאויר ושינתה את פני האנושות לעד.

התוכנה עצמה הייתה מחורבנת. גם אחרי שהורדה ההפניה המעגלית של מקס ואלימלך, מצאו עצמם התיקיות משוטטות ברחבי המחשב מנסות לזכור היכן הניחו את הקובץ, משקפי הקריאה או המפתחות. בשיטוטן חסר במיקוד פגשו התיקיות תיקיות אחרות והחלו ליצור רשת חברתית. לידות, מיתות ואף ברמיצוות נחגגו בקרב התיקיות ולא רחקה הדרך והן אימצו לעצמן דת, כדת וכדין. פסוקי הדת נלקחו מתוך המדריך למשתמש של התוכנה והסתיימו במילים "באטלר הינו המשרת האידיאלי שיענה על כל צורך שלך – אווילי ככל שיהיה". היתה זו נקודת מפנה בהתנהלותה של התוכנה.

חמושה בעדר תיקיות פאנטי שג'יהאד "השירות המושלם" מפמפם בעורקיו, הפכה תוכנת הבאטלר ללהב חד של יעילות מושחזת. בתיקיות המשיכו להתרוצץ אבל הפעם הייתה להם מטרה: הם ניסו לנחש מה הצורך שלך, לפני שתבקש. השינוי היה מסנוור, וכלל מעקב אחר המיילים וההודעות שלך, סינון מיון וסימון החשובות, השמעת שירים לפי מצב רוחך הצפוי, שליחת הודעות 'אני חולה' במייל לעבודה ועוד שירותים רבים נוספים.

תכונתם הבולטת של תיקיות אלו היתה התחרותיות. מקביל דיגיטלי לפרס הוצע לכמות מסוימת של 'רכישות' (יצירת השתייכויות לקובצים חדשים) והתניה הושתלה בתכנות התיקיות לאסוף כמה שיותר פרסיגיטליים. תכונה מופלאה הביאה ליעילות גרמנית בקרב המכונה, לאל לפני שהוטלו עונשים קולקטיביים חסרי רחמים על אוכלוסיות שלמות של תיקיות

________________________________________________

*הפיטורים נעשו כדרך כל פיטורי ההי-טק – אכזריים, מהירים וסופיים: מחשיביהם הושמדו לאבק שנשאב לשקית די-מגנטית יחד עם כסאות השליטה, כוסות הקפה, ושאר חפציהם האישיים. מהלך אכזרי זה, שעוגן בחוזה ההעסקה כזכות בלתי ניתנת לעירעור של המעסיק היה חיוני נגד ריגול תעשייתי עוין. זכרו של שייבקס, שכונה בתקשורת 'המתכנת הבוגד' היה מוטמע היטב בלקחי מחלקת ריגול הנגד התעשייתי של חברות ההייטק. שייבקס החביא דיסק גיבוי מילימטרי מתחת לציור שציירה בתו, ומשפוטר מעבודתו התנקם ומכר את המידע שעל הדיסק לחברה המתחרה והביא להתמוטטות החברה שממנה פוטר. הציור, אגב, היה מכוער להפליא. מהלך שייבקס היה האיום הגדול ביותר של מחלקת הריגול הנגדי וככזה טופל בחומרה רבה.

גשאטלט קרבי

2012-02-08T12:06:00.000+02:00

בגשטאלט קרבי הדגש הוא על תפיסת מכלול הקרב – האופציות והשונות על הסתברותן המבלבלת. כל אותן תגובות ותגובות נגד שזורים בקו זמן יחודי כמו פנינים במחרוזת. כל אותן מחרוזות שזורות התלויות מנקודת ההווה ומתנפנפות לכל קצוות התוצאה. ונקודת ההווה עומד אמן הגשטאלט הקרבי המבודד את המחרוזת הרצויה ופועל על פיה. הנצחון מובטח. במקרים בהן אין מחרוזת שכזאת – יכנע האמן ללא מאבק. אידיוטי אבל אלו הם תנאי הכבוד של אמן הגשטאלט.

הגשטאלטיסט היה אמן השימוש במנערי מציאות – אביזרים שכל מטרתן היא להוציא מההקשר את מחשבתם של הלוחמים ולגרום לטריפה מחדש של הקלפים. ריפרש, אם תרצו, על מחרוזות הפנינים. למרות השם המצואיסטי, מנערי מציאות היו ההיפך המוחלט מזה. אתה מצפה מיריבך להוציא סכין קומנדו משובחת מנרתיק הירכיים שללו, אבל תופתע למדי אם במקום יתקיפך בבקבוק חרדל. "תקיפה בתרנגול גומי ורוד" או "הפרחת בועות סבון" הן דוגמאות טיפוסיות של סיבות בגינן הוכרע קרב לטובתו של צד זה או אחר.

המלעיזים טוענים שעניין המנערים יצא מכלל פרופורציה והפך מספורט לחימה לגיטימי להצגה של יום שבת בלילה. לטענתם כל קרב בסופו של דבר מסתיים לטובתו של מישהו ושיוך הנצחון לפעולה כגון "הפלצה לא צפויה ושריקת ההמנון הקרואטי בו זמנית", הינה שטותית מיסודה.

הגשטאלטנים מצידם טוענים שמי שלא יודע להילחם הולך להיות פרשן בטלויזיה.

למה?!

2012-01-25T12:04:00.002+02:00

היית חושב שלמות יסדר לך את הראש. שכל הבעיות יעלמו, ופתאום אתה תבין הכל: את מערכות היחסים, המחסומים הנפשיים שלך ואת האשליות והשקרים שמכרו לך ושמכרת לעצמך. שפתאום באורח פלא אתה תדע את המשמעות של החיים, תתמצא בנושא גילגולי הנשמות ותהיה בקיא בתורת המימדים והמיתרים הקוסמיים ועוד סודות מופלאים של החיים.

היית חושב שכל אלו יתגלו לך כשתעלה למעלה, להיוועד עם מלאכי השרת. שפתאום תבין את הדבר האחד שתמיד הצליח לחמוק מבין אצבעות תפיסתך. את שאלת ה-למה?! הגדולה. שאלה זו, על צורותיה השונות נשאלת עוד מבריאת היקום. עוד לפני שנוצרו בכלל חיים תבוניים בצורת קופי אדם, עוד לפני שהאמבה גילתה כיצד להתחלק לשני תאים, ולפני שענני גז מתערבלים גילו את התענוג שבלהפוך למוצק. לפני כל אלו, ממש ביום הראשון של הבריאה, נאנו-שניות ספורות לאחר המפץ הגדול, נוצרה שאלה זו בחלל הריק הגדול ונותרה תלויה שם מאז ולתמיד.

היית חושב שאחרי כל מה שעברת בחיים, בכל מה שחווית בכל גילגוליך, תעלה למעלה, תחתום על הצהרת סודיות קוסמית ויתנו לך להסתכל בספר התשובות הגדול. ובתמימות אתה תיגש לספר ותגלה שיש 'למה?' יש גם 'למה!' יש אפילו 'למה...?' אבל אין, בשום מקום ובשום צירוף אפשרי את הערך למה?!.

נזעם אתה תפנה למלאך האחראי ותדרוש לראות את הבוס הגדול.

נפעם, יובילו אותך במסדרון לבן ארוך עד לכס המלכות

על ברכי תודעתך אתה תכרע ובתחינה תשאל למה?!

ואלוהים יצחק וישאל "למה אתה רוצה לדעת למה?! ?"

ואתה תשתוק בתשובה ובידיים רועדות תפתח את סגור ליבך ותראה לו את החלל הריק.

ואלוהים יצחק שוב וכממתיק סוד ילחש על אוזנך ככה...!

היית חושב שאלוהים ידע להסביר.

מינהפוביה

2012-01-25T11:56:00.001+02:00

"הצבע ה' " .

השלט היה תלוי מעל העננים , באותיות ענק, חמישה מטר גובהן. אלוהים היה מוטרד עד מאוד. הסקרים הראו כי אללה מצמצם עליו ללא לאות. מזה יומיים ששנתו נדדה בשל הסקרים המזופתים הללו. " כוסאמו של מינה צמח" חשב לעצמו בחרון. "כוסאמו שלה ושל הסקרים המזורגגים שלה".

אלוהים צפצף במכשיר האינטרקום וגבריאל נכנס בריצה. "קרא לאליהו " ציווה אלוהים. גבריאל יצא בבהלה , הוא ידע שכשאלוהים רוצה שאליהו יגיע במיידי - סימן שאלוהים כועס ואז לא מומלץ לעמוד לצידו.

זקני המלאכים מספרים , שצליבת ישו הכעיסה את אלוהים כל כך, עד שהפך מלאך תמים ומסכן , שבמקרה עבר בסביבה , לברווז סיני מקיפולי נייר. לא נעים.

את אליהו מצא גברי מתעסק עם המזכירה שלו במרכבת האש. "מה הנודניק הזה רוצה עכשיו" חשב לעצמו אליהו, " כל פעם שאללה או גוד מצמצמים את הפער , אלוהים נלחץ ושולח לקרוא לי שאני ארגיע אותו".

בדרכו למשרד רכס אליהו את גלימתו וסידר את שערותיו תוך שהוא רוטן לעצמו ברוגזה. אלוהים הסתובב במשרד בחוסר מנוחה בולט. "מה יהיה ?" שאל ומיד הוסיף , "מה לא עשיתי בסדר ?".

" אולי צריך לארגן איזה מעמד הר סיני ?" הציע אליהו.

"לא ! " חתך אלוהים ברוגזה את דבריו. "זה לא יעבוד. גם בפעם הראשונה זה לא עבד מי יודע מה".

זיכרון העגל צרם את זיכרונו, הוא לא שכח לישראל , "העם הנבחר" , את הפגנת המחאה שעשו לו בהר סיני. בכל הרשתות זה שודר והפך אותו לבדיחה בקרב האלוהות כולה. את העונש על כך הם קיבלו : ארבעים שנה הוא סחב אותם במדבר כשהיה יכול לארגן איזה בואינג קטן ולהביא אותם ממצרים לישראל בפחות משעתיים...

אפילו לדהאב הוא לא הסכים להם ללכת . כמה שמויש ביקש והתחנן : "תן לחבר'ה לדפוק ת'ראש, לעשן כמה ג'וינטים, להתחיל עם תיירות...". זין, הוא לא ייתן להם כזה צ'ופר אחרי הפדיחה שעשו לו. אולי אם הם היו נחמדים ולא בוכים כל הזמן, הוא היה נותן להם להיכנס ליוטבתה לשתות איזה שוקו שניים. אבל הם עצבנו אותו, וגם את זה הם לא קיבלו.

אליהו עמד מהורהר. הוא זכר מה קרה כשאלוהים הפסיד את הבחירות בתחילת המאה. מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, השואה, שישה מיליון יהודים ועוד כמה מיליונים של צוענים, פולנים ואחרים. כמה ביקורות ספג אז הממסד של האלוהות - ורבים שמו פתק לבן בקלפי כמחאה, בבחירות של שנת 50', בהן חזר לשלטון. כבר 46 שנה הוא מנסה לעשות סדר בעולם. גם אצלו היו פאשלות - ויטנאם, קוריאה, סרייבו ובוסנייה, החור באוזון, איידס, ניסויים בבעלי חיים, האירוויזיון, דץ ודצה ועוד כל מיני דברים קטנים ומעצבנים. אבל סך הכל היה לו יובל די מוצלח. לזכותו נרשם סיום המלחמה הקרה והתמוטטות ברית המועצות, הסכמי השלום בין ישראל למצרים ובין ישראל לירדן, הסכם אוסלו עם הפלסטינים - כל אלה רוממו את רוחו, בעיקר בשל התמיכה לה זכה בסקרים.

"הסקרים המחורבנים" , נזכר אליהו בכעס. עכשיו בא לו הפלוץ הזה מהטלוויזיה ואומר שאללה צמצם את הפער לשני מנדטים בלבד. שני מנדטים ! האיסלאם עולה ופורח , כל יום שני וחמישי בא לו איזה "שאהיד" , אחר לשמיים ותובע לקבל 72 בתולות כמו שהבטיחו לו...

הפנאטים האלה ! נראה אותם מספקים 72 בתולות על כל טמבל שמפוצץ את עצמו. מאיפה הוא יביא לו כל כך הרבה בחורות ? הוא צריך להרוג את חצי מאוכלוסיית הנשים באפריקה כדי לספק כל כך הרבה נקבות. ועוד יש ל"שאהידים" טענות : למה שמנה ? למה מכוערת ? למה רוסיה ? למה כושית? למה יש לה שפם? למה דנה אינטרנשיונל ? שייקחו מה שיש וישתקו.

עוד ארבע שנים לבחירות.

הוא חייב לחשוב על משהו ומהר. אליהו מציע מבול שני. "ניסינו את זה פעם , וחוץ מהעובדה ששנתיים אחר כך עוד עמדו כל מלאכי השרת עם דליים להוציא את המים מהעולם, עוד חטפנו קנס מהתאגיד על אי-תשלום חשבון המים בזמן."

אח, פעם הכל היה כל כך פשוט. הדינוזאורים המטומטמים - לא נלחמו , לא ייצרו פצצות אטום, לא היה רייטינג, נאדה ! 500 קדנציות ברציפות אלוהים החזיק, עד הבחירות הארורות בהן נבחרו האלים המיתולוגיים . אשכרה מפלגה של מטומטמים. כל אחד קיבל תיק, פלאפון ומרכבה - והשאר לא עניין אותם בגרוש. מזל שהוא, גוד, בודהה ואללה חתמו על הדיל בבחירות הבאות , אחרת מי היה יודע היכן זה היה נגמר.

"עימות בינך ובין אללה ב'פריים טיים' בכל הערוצים, בהנחיית דן שילון, זה מה שיחזיר לנו את התמיכה." קטע אליהו את חוט מחשבותיו.

"לא מספיק", קבע אלוהים, " צריך משהו דרסטי, משהו מפוצץ ..."

"בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ..."

(נכתב בשנת 1996, לקראת הבחירות)

מלוכה

2011-11-13T12:14:00.001+02:00

כשגייסו אותי למסע הצלב הבטיחו לי גן עדן עלי אדמות. "כל חייל שיזכה להיכנס לאדמה הקדושה יקבל מלוכה" הבטיח לנו הבישופ. בגלימתו השחורה וספר חוקי הרקיע בידיו דבריו נשמעו לנו כמו אלוהים חיים.

אבל המלחמה אכזרית בקורעה את צעיף האשליה מפני נוער תם. חיש התרגלנו למוראות המלחמה, דבקנו איש באחיו בהבקיענו דרך גדודי היריב, חושפים תחבולות והונאות על כל צעד ושעל. ידידי הטוב, אחיה העותי, נרמס למוות מתחת פרסות פרש ומפקד פלוגנו ספג מפלה מיד קשת מיומן, חבוי בבטחה בצריח המגדל.

היו אלו הפרשים שהכריעו את הכף – לצבאנו כפליים מונים פרשים מאשר לחילות האויב. בתחבולה רבת רושם שלח מלכנו השאח האדיר את חילות הפרשים לאגף את צריחי האויב, מאחריהם התחבא מלכם הפחדן של השקצים בלבן. ובזמן שהצלפים בצריחים שמרו את מוצאם של הפרשים הצלחתי אני להתגנב ללשכתו של שליט האויב.

בצעד נואש זינק חייל ממשמר המלכות של המלך וחצץ ביננו, מנופף בכידונו באיום לכל עבר. לאחר 50 מחזורים בשטח האינסטינקטים של חייל טוב מגיבים מעצמם: שאיפת אויר - צעד קטן קדימה וימינה - הדיפת ידו של החייל האוחזת בחרב בידי השמאלית - שיסוף בידי הימנית מלמטה עד למעלה - נשיפה. גופו הרופס של שומר הראש נופל מאחורי על הרצפה כשאני מוצא עצמי עומד בתוך לשכתו של מלך הכופרים, על האדמה המקודשת.

הזמן מחל להשתרך באיטיות, מקפיא את מעוף החיצים וצעקות הקרב מאחורי ואת טיפות הדם הנוטפות מחרבי. תחושה קרירה פושה בגווי, כשהמלוכה מחלה לפעום בתוכי, כמו נוצקת כלפי מעלה מכפות רגלי דרך ירכי, לחזי, במעלה צווארי ולקודקוד ראשי. אני מרגיש את גופי מתמתח ומתארך לגובה, גבוה יותר מכל חייל שאח שאי פעם היכרתי, גבוה יותר מהפרשים, מהבישופ מהחיילים שבצריחים הכי גבוהים שיש – גבוה כמו בן מלוכה.

אני מחייך באושר על המלכות שניתנת לי, כשלפתע בהבזק של הבנה, ההלם מכה בי – איך יכלתי להיות כל כך עיוור ? השינוי הלא צפוי - החזה, שהתרכך והתמלא, התעגל והבשיל, החלציים שהומרו לנקבים, יציבתי הגאה, האצילית, הנשית...
הו לעזאזל, הפכתי למלכה !

קרחנה חייזרית

2011-11-13T09:12:00.001+02:00

ברחוב של חבר שלי, אורלנסקי, גרים חייזרים. הם אנדרקבר אז לא ממש רואים אותם, אבל אני יודע שהם שמה בגלל מנחת העב"מים. הוא מסווה כמו סתם כביש אבל בלילה אפשר לראות את האורות המנצנצים שבאמצע הכביש שמסמנים את מסלול הנחיתה.

סיפרתי בחשאיות לאילן קרחת על התיאוריה שלי והוא צחק בזלזול וטען שתמיד היו לי הזיות של ילד מפגר שלקח ל.ס.ד ושאולי כדי למכור את הסיפור הזה לאיזה עיתון או משהו.

אורלנסקי דווקא די השתכנע מהתיאוריה שלי אבל אמר שלא מפריע לו לגור בשכונה של החייזרים. הם לא עושים רעש ולא רואים אותם אף פעם ואולי הם בכלל נחמדים. חשוד מאד. עם דיבורים כאלה אני עוד אתחיל לחשוב שהוא בעצמו חייזר... יש לו את החיוך הממזרי הזה והעיניים הצוחקות, כמו של אדם שיודע שהריצ'רץ' שלך פתוח אבל לא אומר לך. ואיך שהמצח שלו תמיד מתקמט בצורה מוזרה כשהוא חושב חזק – ממש מפריד בין הפרצוף לקרחת...

(קרחת !)

פתאום שמתי לב שגם אורלנסקי וגם אילן קרחים. הממ... גם מיקי הג'ינג'י ואורז' היפני וארז הצוללן ואפילו אודי העורך – כולם קרחים ! צירוף מקרים ? לא נראה לי. פתאום התחלתי לראות אותם בכל מקום. קרחים בבנק וקרחים על חוף הים, בעמדות מפתח חשובות ובקרב הצווארון הכחול. ללא ספק הפלישה החלה מזמן, ואנחנו חשבנו שזו אופנה.

מאז מצאתי כבר עוד שני רחובות שהתקינו בהם משטח נחיתה וספרתי עוד שלושים קרחות חדשות בשכונה שלי. אני משוכנע שאוטוטו יינתן האות וההשתלטות תצא לאור. אני יכול לראות כבר את מנהיג החייזרים, פרצוף חייזרי קרח ומדושן עונג שיופיע בבת אחת בכל הערוצים בטלוויזיה ויודיע במבטא חייזרי: "תודה רבה ששמרתם לנו על הפלנטה ועכשיו, ברשותכם, ניקח אותה." מצמרר.

אבל זה לא יקרה. כי מצאתי את הפתרון לבעיה. אני יודע איך להביס אותם. צריך

הערת העורך, א. שכטר:

מצאנו את הטור הלא גמור הזה במחשב של אמוץ, אחרי היעלמותו המסתורית בשבוע שעבר ואנו מביאים אותו כלשונו. ואנחנו גם מדגישים כי שום פרט שבסיפור לא היה ולא נברא.

החרבון

2011-11-06T09:34:00.001+02:00

לא מדובר בכסף.

אין העיקר בהנאות חומריות.

בניגוד לדעה הרווחת,

הדבר החשוב בחיים

אינו

אהבה.

כלומר,

כל ההנאות הגלומות,

בסקס, סמים, אלכוהול,

כסף, חיי רווחה ומותרות

מתגמד

לעומת הדבר האמיתי.

זהו השיכרון האולטימטיבי,

ההנאה האבסולוטית,

המשלבת

פעילות גופנית נמרצת,

יחד עם

גירוי אינטלקטואלי.

השילוב המושלם,

בו ההנאה החומרית

מתאחדת,

עם האורגזמה השכלית.

זרמים של עונג חולפים בגוף,

כשהשריר מתכווץ ומתרפה חליפות.

עוד לחיצה קטנה -

השחרור.

כלום אין באחיזה האיתנה

בבדל הסיגריה המעשן,

עונג מהנה בפני עצמו?

שהרי העונג מתגבר פי מאה,

עת מתקיים,

השילוב המופלא,

של השכטה והיציאה.

הניחוח החריף

המתפשט בחלל האויר.

הניחוח שלך.

רק שלך.

ואיש מלבדך

לא יעריכו כמוך.

והקולות...

הו הקולות הנפלאים.

חלקם קצרים וחלשים

חלקם ארוכים ורועשים.

מלווים בניחוח ולעיתים

אף בשפריץ של מים

עת ראש הצב נופל.

החוויה המאחדת,

גבר עם אישה

עשיר עם עני.

כהה עור ומלוכסן עיניים

דתי וחילוני.

ערבי עם יהודי

זקן וטף.

כולם.

כולם צריכים.

ללא יוצא מהכלל

נכנסים לתנוחה בשמחה

ו...

מתאמצים.

לוחצים.

נושפים.

עוצמים עיניים

ומתרכזים.

כולם.

ורק החייזרים

לא.

אי-כלכלה

2011-11-01T00:05:00.000+02:00

אירונית העובדה שהכל התחיל דווקא בארצות הברית – ערש הקפיטליזם. פסיקה שנויה במחלוקת קבעה שדבר מה שנגנב הופך אוטומטית להיות שייך לגנב, וזאת לצורכי אחריות (המשפט נסב על מי אחראי להודעות זימה שנשלחו ממכשיר גנוב – בעל המכשיר או הגנב ששלח בפועל). הפסיקה גרמה לתקדים לפיו כל חפץ הופך להיות שייך לגנב מיד עם גניבתו. הדבר גרם לכל האנשים להפסיק לרכוש דברים – הם פשוט שמו עליהם את היד והכריזו כי הם שלהם. אולם בגלל שאיש לא יכל להחזיק בדבר יותר זמן משלקח למישהו אחר לשים עליו את היד ולהכריז בעלות – הפכה כל השיטה הכלכלית למיותרת. "הכל שייך להכל" זעקו כותרות העיתון - או היו זועקות לולא נתקע המו"מ בין המדפיס (שניכס לעצמו את מכונת הדפוס – תוך התבצרות במרתף העיתון) לבין המנקה (שניכס לעצמו את שולחנו של המנכ"ל, כיסא המנהלים והכי חשוב את הטלפון). בסופו של דבר נפתרה הבעיה כשילד בן 10 שם את היד על קיר הבניין של העיתון וניכס לעצמו את כל העיתון. מובן שהעניין החזיק מעמד כחמש דקות עד שהילד השתעמם והלך לנכס לעצמו את הגלידריה ממול. בשלב זה כולם כבר תפסו את העניין וניכסו לעצמם רק את מה שהם צריכים לאותו הרגע . כשאדם א' הגיע במכונית למחוז חפצו הוא פשוט השאיר את המכונית באמצע הרחוב לשימוש של אדם ב' שבתורו השאיר אותה לאדם ג' וכך הלאה עד סוף הא"ב או מתי שנגמר הדלק. אבל גם זה לא היה בעיה – כל שצריך לעשות הוא פשוט להכנס לתחנת הדלק הקרוב ולמלא את המיכל (כמובן אחרי שהכרזת בעלות על כל התחנה, מילאת מים, שמן ולקחת חפיסת סיגריות ומוסף סופ"ש). אחר כך כבר אנשים לא נסעו לשום מקום – אפילו לא לבקר את ההורים. הם פשוט ניכסו להם מישהו מהרחוב וקראו לו אבא וזהו.
פשוט.

גורמי הצלחתה של 'כשלון חרוץ'

2011-10-22T00:09:00.000+02:00

'כשלון חרוץ' היתה התוכנה הכושלת המצליחה ביותר באמריקה. היא סופקה חינם לכל דורש ובשנה השלישית לחייה כבר שכנה בכל בית אב ברחבי ארה"ב. מיעוט קטן של אנליסטים טוען כי הצלחתה נעוצה בהזדהות האיש הפשוט עם נטייתה לשגות אולם הדיעה הרווחת היא כי הצלחתה הפנומנאלית נעוצה בעובדה כי סרטוני ההסבר של התוכנה הוגשו על ידי כוכבות פורנו חשופות חזה. הדבר עולה בקנה אחד עם שלל התפריטים חסרי ההגיון והמובילים אותך למבואות סתומים בזה אחר זה, שהרי מה הטעם בסרטוני הסבר מושקעים אם אף אחד לא יצטרך אותם ?

וכך שיגשגה לה תוכנת הפורנו המוסווה, מתיימרת לבצע מטלות שונות אולם שולחת את המשתמש המאושר, פעם אחר פעם, לתפריט סרטוני ההסבר. גברים יכלו לראות את ג'ינה ג'יימסון מרקידה את דדיה במתן הסבר משכנע אודות הפעלת כפתור האיג'קט של כונן הדיסקים, רק כדי להתקל בבעיה נוספת בכפתור הפליי - ששלחה אותו לשיעור מאלף מפיה החושני של פגי סו. המבוך האינסופי של פקודות ותפריטים סתומים תרם לעמימותה של התוכנה ובמהרה מצא עצמו המשתמש מזיל הריר סובב במעגלים ושמיניות ללא שמץ של מושג מה הייתה הפעולה אותה התכוון לבצע בתחילה. הרשת המתה וגאתה בעוד כל חניק מחשבים מצוי רואה זאת כמשימת חייו להתעמק בתוכנה ולכתוב מאמרים מלומדים המתיימרים לפצח את חידת יעודה. המאמרים היו טרחניים וקטנוניים מטיבעם, וכללו בתוכם מילים כמו 'ביזור מודולי חלוקת הצבע' ו-'פיצויי היתר בסביבה בינארית', והסיבה היחידה שמנהלי הפורומים התירו למאמרים להישאר הייתה בגלל שהם הביאו דוגמאות מפורטות מסרטוני ההסבר. המסקנה המתבקשת שנבעה מעיון קפדני בכל המאמרים, היתה ששלמעשה אף אחד לא ידע מהי מטרתה האמיתית של התוכנה. עיון נוסף בהסברים הביא לתהיה נוספת אם בכלל היתה לה מטרה אי פעם. ועיונים חוזרים בתוכנה (אף שלא היו נחוצים עוד) התרחשו פעמים רבות נוספות.

תופעת האלטר איגו והיווצרות מחילת התולעת

2011-10-21T12:07:00.000+02:00

תופעת האלטר איגו הדיגיטאלי הגיעה לשיאה כעשור בלבד לאחר צאתה של הבייס 16 פורצת הדרך. בשלב זה החיים האינטרנטים הפכו לשוקקים ועשירים ויזואלית עד כי רבים החלו לחיות חיים כפולים: עבדים למעמדם הכלכלי ביום וסייבר-קינגס בלילה. בעולם הדיגיטאלי היה ניתן להחליף מראה וזהויות למכביר, לגמוע מרחקים ולחצות גבולות גיאוגרפים ותרבותיים בתוך שניות. הצורך בגירויים בעולם הממשי ירד לכדי אחוז בתוך עשור ורבים דיווחו על התמסרות טוטאלית לסייבר. מרותקים לכורסאותיהם חיו אנשים רבים בעולם המערבי חיים דיגיטאליים מלאי הרפתקאות וסיפוקי, תחליף לחייהם הפיסיים האפורים. רבים אף מצאו עבודה בעולם הסייבר והדרישה הגוברת הביאה לתחילתו של מסחר בצי'פי כמטבע חוץ (יחס של 3.7 צ'יפי לדולר) וזירזה את תהליך ההתנתקות של הגולשים.

כמות הנרקוטאלים שנזקקו לייצוב נפשי וגופני עלה דראסטית עם יציאתם לשוק של חללי האנטי-כבידה המסחריים. חללי הא"כ, שהיו למעשה ספירות חלולות של שדות כבידה ואנטי כבידה, איפשרו לגולש לרחף בחלל האוויר בחליפות דאיה אינטראקטיביות או בטרנינג, או אפילו בעירום. דאיה בחוסר כבידה (יחד עם הפעלה עוקבת אישונים, תוכנת בייס 3 ומעלה ומסך 230 מעלות קעור) סיפקו חוויה תוקפת חושים ומסחררת את הדעת. אמצעי בטיחות מחמירים הותקנו בחללים, מדדו וניתחו את קריאות גופו של הדואה והתריעו על שינויים חריגים. למרות שמרבית הנפגעים היו דואים טירונים, הפגיעות החמורות נרשמו דווקא מקרב הדואים המנוסים, שניתקו את אמצעי הבטיחות המחמירים ונכנסו לדפוס גלי דלתא עמוקים. במצב היפנוטי מסוכן זה, נשאב הדואה לתהום הסייבר ומודעותו מסיבה את מלוא תשומת ליבה לשטף המידע 'ושוכחת' את מציאות הפיסית. גוף הדואה נסחף לו שכוח בחלל הא"כ, כשמצבו הולך ומידרדר מחוסר מזון ומשקה. זמן השרידה המירבי של נרקוטל שתועד בספר השיאים של גינס היה שבועיים ללא אוכל. מרבית הנרקוטאלים מצאו את מותם במהלך דאיה רצופה - בדרך כלל של שבוע ויותר - ונמצאו מרחפים בחללים עם זרועות פרושות וחיוך על פניהם. תופעה זו נקראה Catacomb Syndrome Happy grin או בלשון העם: 'האפי קאט'.

תופעה מוזרה עוד יותר, הגובלת בתחום הפארנורמל, היתה תופעת רוחות הרפאים. בשל אופיה הסמי-אוטומטי המשיכה תוכנת האלטר איגו בפעילותה גם לאחר מותו של בעליה הדואה: גרורות ומודולים דיגיטאליים הריצו פרוטוקולים, סיננו ואגרו מידע לשימושו העתידי של בעליהם. הדבר גרם למטרד דיגיטאלי שנפתר בעזרת מודול 'העדר פעילות' שהושתל באלטר איגו ששיתק את התוכנה אם לא נרשמה פעילות של יותר משבועיים. התופעה הפכה למוזרה רק בשל העדר 'העדר פעילות': תוכנות האלטר איגו הדיגיטאליים המשיכו לשוטט ברשת, כמו מקבלים הנחיות ופקודות ממשתמש אלמוני.

דור חדש של מיסטיקנים צמח על תופעה זו וטען כי ה'משתמש האלמוני' הינה למעשה נפשו של הדואה שעברה טרנספורמציה לאותות ספרתיים. המיסטיקנים המשיכו וטענו כי קדושת החיים חלה גם האלטר איגו וניהלו מאבק ציבורי להכרה חוקית בזכויותיהם האזרחיות . את המסמר האחרון בתפאורה נעץ יוחנן פאולוס, האפיפיור השבעים ושניים. האפיפיור הממולח ממוצא יהודי, זיהה שוק של מיליוני מאמינים פוטנציאלים (עם כיסים גדושים בצ'יפים) והכיר רטרואקטיבית בנשמות הוירטואליות, ומיד המיר אותן לנוצריות קתוליות. כצפוי הדבר גרר גל מחאות, מחאות נגד ומחאות נגד דביבונים (תמיד יש כמה כאלה שמתעקשים) ועיתוני התקופה התמלאו באמרות מתחכמות נוסח "אם זה הולך כמו ברווז, ומגעגע כמו ברווז זה בוודאי אלטר-ברווז", שהייתה אמרה חביבה על דיגילוסופים רבים, שחשבו אותה למחוכמת מאד*. לאחר תקופה קצרה, בה סחטה התקשורת עד תום את כל הרוע והחמס שיכולים לנבוע מהמצב החדש, פנתה מחרחרת החדשות לנושא אחר עם פוטנציאל גדול יותר לכותרות מלהיבות.

העניין אמנם ירד מסדר היום הציבורי אבל השינוי המיוחל הגיע – כמות רוחות הרפאים הדיגיטליות עברה את המסה הקריטית ומחילת התולעת הושלמה. הגזע האנושי התחבר סוף סוף ליקום הגמדי.

* זוהי כנראה הסיבה לכך שבכנס שבו נכחו כמאתיים דיגילוסופים, הושמעה האמרה 772 פעמים ובאותו הלילה רק שניים מבאי הכנס זכו לקיים יחסי מין, מתוכם אחד אפילו עם אישה. (הממוזל העמיס חירשת מכנס נימפומניות שהתקיים באולם הסמוך, ואילו חברו מאותגר המזל הופתע להתעורר בבוקר במיטתו, חובק דלעת)

מחתרת העזיבה החייזרית

2011-10-19T09:52:00.000+02:00

כולם חושבים שהחייזרים יגיעו יום אחד וישתלטו על העולם אבל האמת היא שהם לעולם כבר לא יגיעו. החייזרים כבר כאן ונמאס להם - הם מעוניינים לעזוב. מועצת החלל הבינכוכבי אינה רוצה שהם יעזבו כי הם מפחדים שאנחנו נהרוג את עצמנו ועל הדרך נקרע את אריג החלל-זמן או סתם נפזר לכל רחבי היקום שאריות רדיואקטיביות של כדור הארץ. ולכן הם חייבים להישאר.

ישנו פתגם חייזרי עתיק האומר כי אם הצלת גזע נוכרי מהכחדה פעם אחת – אתה אחראי לו לכל ימי חייך. ופעם לפני כ-2000 שנה מצא שבט של נוודים פצצה אטומית נשכחת, מהציביליזציה הקודמת, וניסה להשתמש בה כאיל ניגוח במצור על שבט יושבי ערים סמוך. חייזר נודד ששהה במקום זיהה את הבעיתיות בסיטואציה ושכנע את מנהיג השבט הנודד להשתמש באיל ניגוח עשוי מקש. השבט הנודד הפסיד בצורה מחפירה באותו הקרב אולם האנושות ניצלה משואה גרעינית. דיווחו של החייזר הנודד (שכונה מאותו הרגע 'המקולל') היווה עילה להטלת מלוא האחריות להישרדות אותו גזע מחרחר השמדה עצמית, על גזע החייזרים.

ומאז הם כאן, שולטים בעולם מונעים מאיתנו להשמיד את עצמנו. לפעמים זה כואב ולפעמים זה כואב מאד: כמו תינוק שמנסה לאכול דייסה עם סכין ציד - הכוונה ברורה אבל השליטה בגוף חסר הקורדינציה קשה עד מאד ומתסכלת. חייזרים רבים החלו לקטר בינם לבינם כי אין טעם לנסות ללמד את המין האנושי להתנהג כבוגרים - או אפילו כמו ילדים ממושמעים (כאלה שאינם משחקים בגפרורים ושורפים את הבית כשהם בתוכו). מתוך התגברות התסכול מדפוסי ההתנהגות המחורבנים של האנושות, צמחה תנועת ההתבדלות החייזרית הראשונה: 'מחתרת העזיבה'.

החברות במחתרת הוצאה מחוץ לחוק כבר בימיה הראשונים לפעילותה בשל אופיה המרדני. למרות זאת (ואולי בגלל) היתה החברות פופולארית להפליא ובדו"ח של רשות הביון החייזרית מתחילת האלף הנוכחי נמסר כי בארגון היו חברים 110% מכלל החייזרים המשרתים על הארץ. למרות הפופולריות לה זכתה התנועה, בפועל היא לא עשתה דבר. הציות לפתגמים ישנים חכמים הוא חוק בל יעבר בקרב הגזע החייזרי, ולכן המחתרת התרכזה בפעולות התרסה שלא נגדו את הפתגם וכללו ארגון מפגשים חשאיים שעסקו בארגון מפגשים חשאיים נוספים. בחלק מהמפגשים גם שולבו סדנאות חליטת תה ששימשו בהצלחה לשחרור קיטור (או במקרה של החייזרים – שחרור יונים שליליים) ותרמו לגיבוש חברתי.

מבחני הנהיגה של הנשמות

2011-10-19T00:17:00.002+02:00

דמיינו בבקשה מבחני נהיגה של עשרים נהגים במגרש אחד. כל המבחנים נעשים במכוון ללא תיאום בין הבוחנים, ושימוש בנבחנים אחרים כדי להתקיל את הנבחן הינו דבר מקובל ונפוץ. מצב כאותי זה גרם לעיתים קרובות יותר מרחוקות להצלחה של אחד על חשבון אחר שנכשל.

מתכון ברור לבלאגן.

עכשיו תכפילו את הכל בביליונים.

זוהי המשמעות האמיתית לניהולו הכושל של כדור הארץ – מגרש המבחנים של הנשמות. מבחני נהיגה באורך של רבבות איאונים, בהן הנשמה לומדת טוב ורע, וכל אחד מאיתנו הוא רק פעולה פשוטה:

"תחני בין המכוניות האלו בבקשה"

"תגשימי את יעודך כמטפלת"

תוצאות וגורמים,

לעיתים עוברים ולעיתים נכשלים.

נשמע מבאס ?

תתמודדו.

דוקטור און ליין

2011-10-19T00:13:00.002+02:00

תוכנת הד"ר און ליין הומצאה בשלהי שנות הכורה של האלף השלישי. בימים אלו שלפני הנאנו-רפואה, נעשה שימוש מסיבי בתרופות שונות להקלה על סימפטומים וחיסול הגורמים. לא תמיד את שניהם ביחד ולא בהצלחה יתרה. ברי הסמכא למתן התרופות והמידע אודותיהם היו רופאים ורוקחים, ושניהם גם יחד לא היו זמינים בכל שעות היממה. רבים חיפשו אלטרנטיבה אחרת שלא כוללת בתוכה תואר ברפואה או בן חננה שמבין איך מחפשים מידע באינטרנט.

יוזמה שטותית למחצה של סטודנט לרפואה ומתכנת אתרים הניבה את דוקטור 'און ליין' (מחווה לסרטי XXX שכיכבו על מסכי השותפים לדירה) שהמליץ על תרופה בהתאם לדיווחים של סימפטומים. הסימפטומים והתרופות היו הזויים למדי וכללו, בין השאר, את תרופת הzerain-zeraout- המומלצת לאדמומיות רקטלית. סקאוט היי-טק חד עין, של חברת התרופות נורמאל-פרמסוטיקל, נתקל ביוזמה באקראי ובו במקום הציע לקנות אותה במחיר אסטרונומי במושגים של טולה, פיצה משפחתית וקולה גדול. בסיס המידע השטותי הוחלף בבסיס מידע של כל התרופות המיוצרת על ידי נ"פ יחד עם קישור למחלות שאליהם הוא מתאים. גרסת בטא של התוכנה שווקה לכל הרופאים המובילים בעולם לנסיון, והוגנה באמצעות סיסמא ודונגל שסופקו עם ההרשמה למאגר הרופאים. בתמורה לשימוש במאגר המידע נכתבו למעלה מ10- טרה בייטים של הגדרות ותיאורי מחלה על ידי הרופאים, שהתחרו בינהם מי הכי חכם וכותב יותר. בשלב הוצאה גירסת ה-2.2 שעיקרה היה GUI חדש שהתווסף ומטרתו הייתה האזרח הפשוט. במקביל הודלפו במכוון מספר סיסמאות עובדות והועלתה גירסה מקורקת למשעי לאתרי שיתוף קבצים.

צעדים אלו הבטיחו כי התוכנה הותקנה בצורה פיראטית באחד מתוך שלושה בתי אב בעולם המערבי שהתרגלו להסתייע בה ועדכנו לגירסה החדשה 3.0 מיד כשוחררה. גירסה 3.0 הייתה חינמית וכללה את ה-GUI של האזרח בלבד. הרופאים נאלצו להמשיך לשלם על גירסת הפרו, שכללה את הGUI המקורי, שמכוון לרופאים ובעלי מקצוע. ממשק הרופא-אזרח היווה חידוש מוצלח למדי, וכלל בין השאר גם חידוש מרשמים ישירות למדפסת הביתית, תוכנת מסרים מיידיים לרופא המטפל וצפייה בגיליון הרפואי און ליין. כל יתרונות אלו האפילו על חסרונה היחיד – כשלונה המוחץ של תוכנת 'תרגום כתב היד של הרופאים'. הצלחתה המסחררת של הד"ר החל להניב פירות בצורת עמלות שמנות מהפרסומות שהוטמעו בגירסאות החינמיות ושני החברים הפכו להיות עשירים ככורח.

במקביל יצאה תוכנה פיראטית שהתבססה על מנוע הדוקטור המקורי ועיקרה היה בליל של הגדרות ומינונים של סמי הזיה מרחיבי תודעה למיניהם יחד עם עצות מעשיות למחצה לגבי מה לעשות עם הזברות המעופפות שמתפוצצות בענן של בננות. התוכנה נקראה דוקטור הופמן וזכתה לפופולריות רבה בקרב בני הנוער

המשך יבוא...

שמיל חווה דבר בלתי רגיל

2011-10-18T23:36:00.003+02:00

למרות שבתור משוגע מוכר עם קבלות חווה שמיל דברים בלתי שגרתיים על בסיס יומי, דבר לא הכינו לטיול מעין זה. הוא מצא עצמו מטפס על הר גבוה, שלמרגלותיו מה שנראה במבט ראשון כמו ים סגול. בקושי רב עלה רכס אחר רכס, רק כדי לגלות עוד רכס אחריו. הוא נאחז בזיזים וקפץ מעל בורות שנדמה כי נמשכו כלפי מטה כמו מחילות ארנבים מטורפות, המובילות לכל דבר שבעולם מלבד לארנבים. לבסוף הגיע לפסגתו של ההר וגילה כי מה שטיפס עליו הינו למעשה אי גבוה במיוחד. הוא הביט סביב והמראה שניגלה לעיניו היה עוצר נשימה. מכל עבריו השתרע הים עד למרחקים שלא ניתן לדמיינם במוח בלתי מזוין ומכל כיוון היו פזורים איים עם הרים, בדומה לאי-הר שעליו הוא טיפס.

צורותיהם של ההרים היו מגוונים ומיוחדים אף הם ולהפתעתו הזכירו לו, בצורה מוזרה כלשהי, אנשים שונים שהכיר.

לפתע הרגיש שמיל שההר נע מתחתיו ! רעש כביר של אבנים מתגלגלות החריש את אוזניו. הוא השתטח על האדמה והביט למטה לעבר הים. נדמה היה לו כי ההר התרומם מספר סנטימטרים מעל פני המים, שולח בעשותו כך גלים לכל עבר. אבנים שהתגלגלו מכיפתו פגעו בפני המים ושלחו גלים קטנים יותר אף הם. לאחר מספר שניות שכך הרעש ושמיל ראה לתדהמתו כי למרגלות ההר בצבצו מספר כיפות חדשות מהמים. "ככל הנראה ההר באמת התרומם קצת מעל פני המים...!" חשב לעצמו. בידו הימנית חפן אדמה מאדמת ההר והביט בה בסקרנות מקרוב, כמו גיאולוג אשר מנסה להבין את פשר תופעת הטבע המוזרה אליה היה עד זה עתה. האדמה הייתה חומה ולא הראתה סימנים מיוחדים ושמיל לא היה באמת גיאולוג. ספק אם ביום רגיל היה שמיל מבחין בין אדמת לס לסלע גרניט, אולם תחושה מוזרה אפפה אותו בעת שהביט באדמה שבידו. תחושת אהבה ושמחה, וכן תחושת ד'זה וו חזקה, כמו כבר היה במקום הזה והביט באדמה הזו. מבלי להרהר במעשיו הכניס את חופן העפר לכיסו ופנה לחפש דרך ירידה מההר.

לאחר שסקר את כל הכיפה, בחר שמיל בדרך אשר נראתה לו הכי בטוחה. ספק אם ניתן היה לקרוא לשביל בו בחר בטוח אולם בהתחשב בנסיבות היה זה המסלול הכי פחות תלול למטה. בזהירות ירד במורד ההר, צעד אחר צעד, נאחז בזיזים בכדי לא ליפול. אולם למרות מאמציו הכבירים, בגדה בו אבן, עליה הניח את רגלו וצנחה כלפי מטה והוא בעקבותיה. את אותה הדרך אשר עלה במחצית השעה, עשה עתה בפחות מחצי דקה, מתעכב רק לרגעים קלים עת נחבט בקרקע בכל חלקי גופו. בסופה של הנפילה צנח שמיל לים והחל צולל כמו אבן.

בניגוד לציפיותיו באשר לטיבו של הים והחוויה הצפונה לו, חש שלווה ורוגע שאין כדוגמתם. לראשונה בחייו חש שלמות כוללת בכל איבריו, חושיו ומחשבותיו בו זמנית. הוא חש את הים החם עוטף אותו מכל כיוון, כמו רחם ענקית המערסלת את ישותו. עיניו עצומות וכל כולו מתמכר להרגשת העונג. בת קול ללא הגה התנגנה בתוך תאי גופו, מבטיחה לו כי הכל בסדר וכי אין שום סיבה לדאוג.

הוא חייך, מאושר.

לאחר כשעה של רעידות לא רצוניות וזרמי חשמל נעימים למחצה עד מענגים בהחלט, חזר לשמיל כושר הדיבור. יחד איתו חזרו גם כושר הראיה, השמיעה ובמובנים רבים גם כושר החשיבה. הוא הביט סביבו בהשתוממות כמו מנסה לאמוד היכן הוא נמצא ועד כמה רחוק הוא באמת מהבית וכן מי האיש המוזר בטוגה הכחולה אשר יושב כשגבו מופנה אליו. לאחר דקה קלה הוא נזכר ופלט אנחת אכזבה.

נינסתוס הסתובב לשמע האנחה ושמח לראות את ידידו ער.

"הפסיקו לך הרעידות" ציין בקול חביב

"כן" אישר שמיל בחצי קול

"היית רחוק ?"

"הכי רחוק שאפשר להיות" ענה שמיל בחולמניות "טיפסתי על הר... ונפלתי לים... ואחר כך היה לי טוב..."

"כן... חשבתי שראיתי אותך שם..." מלמל נינסתוס

"גם אתה היית שם ?" התעניין שמיל בהפתעה

"אפשר לומר"

"אה... איפה בכלל היינו ?"

" מתי היינו, זו שאלה יותר נכונה"

"אוקיי, מתי היינו ?" נתרצה שמיל תוך שהוא מתרומם בקושי רב לישיבה

"תמיד."

"תמיד ?"

"כן, תמיד. ובכל מקום. גם פה ועכשיו."

שמיל הינהן בהבנה מעושה ושינה נושא "ומה עם המים ?"

"המים הן התודעה הקולקטיבית של כל היצורים החיים"

"קולקטיבית ?" סירב שמיל להבין אפילו באופן מעושה "היה שם הרים וים, לא ראיתי שום קולקטיב או משהו בסגנון !"

"פני המים אלו פני המציאות כפי שהיא נתפסת בתודעתנו" הסביר נינסתוס בסבלנות "ההרים שראית מבצבצים מהמים הינם מכלול כל ההשפעות שיש לדבר כלשהו על המציאות."

"דוור ? כזה שמחלק מכתבים ? איזה השפעות יש לו על המציאות ?" שאל שמיל מבולבל עוד יותר

"דבר. עם ב'." תיקן נינסתוס "כל דבר"

"תן דוגמא"

"זוכר את ההר הגבוה שטיפסת עליו ?"

שמיל קימט את מיצחו בריכוז "זוכר..."

"זה היה תמצית האישיות שלך. כך אתה השפעת, משפיע ותשפיע על החיים והאנשים הסובבים אותך. הקצה העליון של ההר היה מכלול השפעותיך כשהיית תינוק. החלק הקרוב ביותר למים הן השפעותיך כעת. החלק של ההר שעדיין נמצא מתחת למים הן השפעותיך העתידיות על המציאות."

"אז כל מעשה שאני עושה בחיים שלי וכל פעולה שאני מבצע גורמת להר לצמוח?"

"וגם כל פעם שמישהו מזכיר אותך או שעושה משהו בגללך, גם גורמת להר שלך לצמוח"

"אז מה יקרה להר כשאמות ?"

"אהא ! שאלה מצויינת !" שמח נינסתוס להפגין בקיאות "כשמתים ההר מאט את צמיחתו עד לעצירה מוחלטת. במקביל ממשיך ים התודעה בגיאות התמידית המסמלת את הזמן, עד שהוא מכסה את ההר לחלוטין והאדם נשכח. בדרך כלל לוקח דור או שניים עד שאדם נשכח כליל. במקרים מיוחדים מונצח האדם בצורה כלשהי ואז חלק קטן מההר ממשיך לגדול ולהשפיע על המציאות. נפוליון למשל עדיין משפיע בצורות רבות על המציאות, ובניגוד לגופו הפיסי, ההר שלו לא מפסיק לצמוח לגובה..."

השניים השתתקו בזמן ששמיל הופך בראשו את הסברו של נינסתוס. לאחר דקה קלה פנה שנית אל נינסתוס ושאל " למה היית על ההר שלי ? לך אין הר משלך לטפס עליו ?"

"דווקא יש. אבל יותר מעניין לי להסתכל על אחרים מטפסים על הרים מאשר לטפס עליו בעצמי. הרגלים רעים של פילוסוף, אני משער..." סיים נינסתוס בארשת מהורהרת

"אני טיפסתי על ההר שלי" התגאה שמיל "ובדרך למטה החלקתי ונפלתי לים"

"ראיתי..." חייך נינסתוס "כאב ?"

"הנפילה הייתה קצת מבהילה" הודה שמיל "אבל מרגע שהגעתי למים כבר כלום לא שינה... הכל פתאום היה טוב..."

"וואלה ?" הפעם תורו של נינסתוס להיות מופתע "שחית בים התודעה ?"

שמיל ניסה לתאר כמיטב יכולתו את חוויתו בתוך הים, ולאחר שעה קלה, משמיצה את כל המילים הנרדפות לאהבה, שלווה ואושר, השתתק.
גם נינסתוס שתק, מהורהר, מצטער קצת שלא נפל גם הוא לתוך המים.

יום קיפוד

2011-10-05T08:47:00.000+02:00

כשאלוהים ברא את העולם, הוא נתן לאדם רצון חופשי. ובגלל שהוא אלוהים, הוא גם זרק רעיון שמימי: שפעם בשנה האדם יעשה חשבון נפש – לראות מה הוא עשה עם הרצון שלו. אדם קיבל את ההצעה ויום קיפוד נוסד.

מבין כל החגים בעולם, יום קיפוד זה החג הכי קול: גם בגלל שקיפוד זה חיה מגניבה שיכולה להצטנף לכדור של קוצים וגם בגלל שהחג הוא 'אנדר-קובר'. כמו סוכן חשאי של אלוהים, מצטנף לו יום קיפוד ומתחפש ליום כיפור קוצני.

מפה לשם מסתבר שהרבה אנשים בוחרים לרצות דברים לא כל כך נחמדים לחברים שלהם. ובגלל זה הרבה מסתובבים עם מועקית על הלב ומוסרית בכליות. רובם אפילו לא יודעים איך נראית מועקית – אבל כולם מרגישים אותה. ביג טיים.

כפועל יוצא, כשמגיע החג להרבה יש אוברדראפט עצבני בחשבון נפש. אותם אנשים חוגגים את יום קיפוד בצורתו העוקצנית: צום ותענית, עונשים לגוף כדי לשכך את כאב הנפש. חלקם מתפללים כל היום שהמועקיות ירדו להם מהחזה והרבה יותר מדי אנשים שולחים תרנגולות לשמים – כדי שיזרקו עליהם מילה טובה לאלוהים.

אבל אלו בעלי המצפון הנקי, שאין להם מועקיות על החזה וצורך כפייתי להשמיד תרנגולות – מעטים אלו חוגגים את יום קיפוד בצורתו הרכה, ה'מבפנים' של הכדור קוצים: מטיילים, צוחקים, נהנים ומקדישים את הזמן איש לרעהו. באהבה.

ואלוהים יושב לו בכורסתו השמימית, מוקף בתרנגולות, ומחייך לעצמו – שהרי לא הוא זה שצריך לסלוח.

משקה העל - לימורפילקר

2011-10-05T08:35:00.000+02:00

הלימורפילקר באמת עובד. בזאת לאף אחר אין ספק. ה'איך' וה'למה' הם התעלומה האמיתית. המשקה הומצא בטעות על ידי בעל מסעדת דגים - כימאי חובב המכונה 'הלפריקון', בעת שנכשל בפיתוח פטנט מהפכני להצמחת שיער בבון על החזה. שפני הנסיונות שלו היו סועדי המסעדה, שבמקום לצמח שיער על החזה החלו לברוא את מחשבותיהם ללא שליטה ויצרו כאוס מוחלט. קופים התנדנדו מהנברשות שצצו משום מקום, צורות הנדסיות התווכחו אודות מהות הקיום ומתכנתי מחשבים קיימו יחסים עם דוגמניות על. למרבה המזל הייתה גירסה ראשונית זו של הלימורפילקר לא יציבה ולאחר שתי דקות פסקה השפעתה והבלאגן נעלם.

בניסויים מאוחרים יותר, שבוצעו בתנאים מבודדים ומבוקרים, התגלה כי המשקה היחודי משנה את תדר המוח והופך את הכל לאפשרי. בשל חשש כי בני האדם ינצלו את המשקה להרע אחד לשני, כפי שהם תמיד נוטים לעשות, סינטז הלפריקון מפתח הידהוד מולקולרי לתוך המשקה, שאופנן לתדר שגורם לרגשות שמחה. התוצאה המיידית הייתה הרגשת שמחה לא רציונאלית וצורך אדיר להתבטא בצורה קינטית, והפסקה כמעט מוחלטת של הופעת הקופים (תופעה מוזרה שהופיעה בכל הניסויים, ללא קשר לנבדקים ו/או לכמות הלימורפילקר שנצרכה).

השמועה אודות המשקה הפלאי עשתה כנפיים ומהר מאד הפכה המסעדה של הלפריקון למוקד עליה לרגל. בשלב זה כבר שולב תדר המפתח במשורר הביתי של הלפריקון ויחד עם טרקים של מוסיקת ספייס-ליפ הפכו להיות המסיבה החמה בעיר. המעבר לירח היה רק שאלה של זמן, עקב הצורך הגדל והולך במרחב מבודד להכיל את החוגגים. המסיבה של הלפריקון נמשכה זה שנתה השביעית, עת הגיעו אליה ג'ונס וחבריו ונראה כי תמשך עוד זמן רב.

פול מון פארטי על הירח

2011-10-05T08:33:00.000+02:00

הם חזרו לרכב - ג'ונס ונינסתוס מקדימה ורובי יושב מדוכדך מאחור. ג'ונס חבש את משקפי המסיבות שלו. הם היו עשויים מסגסוגת קלה ועדשה רחבה קמורה, בסגנון רוכבי אופניים. הוא שיחק עם כפתור קטן בצד המשקף, מחליף תדרי סינון גל והתאבכויות, ללא תוצאה. "לעזאזל " הפליט לבסוף וזרק את המשקפיים הצידה "אין סימני דרך. אין כלום. אין לנו שום דרך להגיע למסיבה"

תדרי ההגעה למסיבות נשמרו בסוד כמוס עד שעתיים לפני המסיבה - ואז הופצו דרך רשימות התפוצה של הצבעוניים ודרך אתרים פרו-מסיבתיים. הסיבה שג'ונס לא מצא את התדר הייתה משום שהוא חיפש יותר מדי. גישושים רבים מדי של דואה או תוכנת סריקה ואיתור הפעילו אמצעי בטיחות אנטי-משטרתיים שיצרו ערכי תדרים מזוייפים. סמני-גל שאופננו לתדרים אלו והונחו לאורך דרכים צדדיות, הובילו את המשטרה ושאר הלא רצויים, היישר לכוס-של-האמא-שלהם.

רק חיפוש במידה הנכונה, הניב את התדרים הנכונים. סובייקטים שהוקדשו לחקר התופעה ניסו לספק הוראות לחיפוש במידה הנכונה, שהוגדרו כך: "כמות החיפוש היסודי שניתן לערוך בשעה, תוך כדי צריכת פיצה טייק אווי וקולה, עישון ג'ויינט וחצי, שיחת טלפון עם חבר/ה ובהייה של כרבע שעה בקיר בנסיון להיזכר מה לעזאזל אתה מחפש". הוראות אלו היו מדוייקות כמו צלף ימ"מ בעת התקף אפילפטי ונחלו כשלון חרוץ במבחן המציאות. התוצאה החיובית היחידה מהניסוי הייתה התפטרותם מהמשטרה של הבלשים שהתנדבו לבצע את ההוראות והשמועות אומרות שהם בסוף כן גילו את אורך הגל.

- "אתה בטוח שניסית הכל ?" שאל נינסתוס והרים את המשקפיים הצהובות.

- "כל התדרים שאני מכיר. וגם כאלה שהורדתי מהסייבר. אם זה מסיבה של מיקמוני, אז היא לא כאן."

- "היא דווקא כן." לקול המפתיע נלווה אדם מפתיע לא פחות. בלבוש ססגוני וזוהר, עמד מולם קרחניסט-ירח צעיר עם תיק גב גדול. מתוך התיק ביצבצו רגליים של מה שנראה כמו סטנד ציירים מעץ. "אפשר לתפוס איתכם טרמפ ?"

- "בטח שאפשר" גיחך ג'ונס "אם יש לך יכולת טלפטית"

- "אין לי" הודה האיש הצבעוני. "אבל יש לי אורך גל"

- "קפוץ פנימה"

ג'ונס הזין את אורך הגל שנתן לו מאשרום (ששמו האמיתי אבד אי שם בשנתו השלישית על הירח) ומשסיים, חבש את משקפיו העולם הפך לצהוב ושחור. נקודה צבעונית היבהבה בזוית עינו. הוא הפנה אליה את מבטו. פס כחלחל אוורירי ריחף בגובה חצי מטר לצד הכביש, מסמן את הדרך ליודעי דבר. ג'ונס פלט אנחת רווחה ופנה אל מאשרום "הרווחת את הטרמפ שלך ביושר, איש צבעוני."

רכב השטח גמא דרכים צדדיות בדיונות השוממות של הירח, עוקב אחר התדר הצבעוני. חצי שעה אחר כך הגיעה השיירה למכתש. "עצור !" צעק מאשרום בקול והצביע לעבר תהום שנפערה לפתע תחתם " 'סתכלו למטה". התהום מתחתיהם היתה בגובה בלתי נתפס, שהתגמד לעומת המרחק הרב בין קירות המכתש. אויר הירח חסר האטמוספרה היה כה צלול עד כי ניתן היה לראות את הקיר המרוחק ביותר, מרחק שישים ק"מ. למרות האפקט רב הרושם של המרחק וכל זה, היה זה דבר אחר שתפס את עיני הצופה. אגם צבעוני במרכז המכתש, עם גלים עולים ויורדים, מחליף צבעים כמו זיקית עם פיצול אישיות. במבט מדוקדק יותר ניתן היה להבחין כי האגם הינו למעשה המון אנשים בתלבושות זרחניות, בדומה למאשרום, שקיפצו כגוף אחד לצלילים שלא נשמע ממרחק זה.

- "כמה אנשים יש שם ?" תהה ג'ונס בקול.

- "הערכה=ראשונית:=חמישים=אלף=איש,=עם=סטיית=תקן=של=שני=אחוז." חישב רובי במהירות. מצב רוחו השתפר במהלך הנסיעה וכעת לא היה זכר לדכדוך שתקף אותו בנמל התעופה.

- "וואו" לחש נינסתוס. המסיבה הגדולה שהוא היה בה מעודו הייתה של 1500 איש..

- "מגניב, לא ?" שאל מאשרום בהתלהבות "זה הפול מון פארטי שעל הירח. אותו עקרון כמו למטה בארץ אבל כאן היא נמשכת שבועיים."

- "למה שבועיים ?"

- "כי אפשר"

- "ואז מה ?"

- "מי שרוצה חוזר לארץ ומי שרוצה נשאר כאן. תמיד יש צ'יל-אאוט בצד האפל של הירח. אפשר להעביר שם את הזמן יופי עד לפול-מון הבאה."

בזמן ההסבר כבר החלה השיירה לרדת בטור עורפי בשביל צר שהוביל למכתש. המסע היה קצר להפליא למרות המרחק הרב תודות למקפצים פרודתיים טקטיים ניידים שהוצבו בנקודות שולטות בשביל. הם הגיעו לגדר גבוהה שהשתרעה לכל עבר בלי סוף נראה לעין. על הגדר נתלו דיגי-לונגים שהקרינו קליפים פסיכודאליים מובחרים. השביל עליו הלכו הסתיים לפתע בשומר ענק שעמד בכניסה למסיבה. הוא נראה מפחיד למדי ונינסתוס ניחש שלפעמים הוא בעצמו נבהל ממה שהוא רואה במראה בבוקר. השומר עמד עם ידיים שלובות על חזהו ונראה החלטי בכוונותיו להמשיך לעמוד שם ובאופן כללי לא לתת לאף אחד להכנס. "אין כניסה !" אמר השומר "הירח מלא. אין מקום."

ג'ונס התעכב לרגע על האירוניה ופנה אל השומר בידידות "שמע חבר-שומר אנחנו רק רוצים להציץ שנייה..."

- "אין כניסה !" השומר חזר התעקש.

- "אתה לא מבין, אנחנו מחפשים מישהו..." התחיל נינסתוס להסביר

- "אין כניסה !"

מאשרום צעד קדימה. "צבעוני, דו"ח מצב – פקודה 3535 !" קרא לעבר השומר

השומר נמתח לפתע לדום."שומר מסיבות דגם NO/LSD 1123, המפקד ! התייצבות לתגבור ארועי חוץ, זמן לונארי 04:00. זמן סוללה נותרת 22:10 שעות..."

השומר המשיך לברבר נתונים טכנים אודות עצמו כמו היה בבליינד דייט הכי משעמם בעולם. מאשרום הסתובב וחייך לחבריו החדשים "טריק קטן שלמדתי ממתכנת רובוטים שבא לכאן לפני חצי שנה. זה מחזיק אותם לעשר דקות לפחות. בואו נכנס."

מיד כשעברו את חסם הקול שבודד את רעשי המסיבה מהסביבה החיצונית (דרישה של 'הארגון להגנה על חייזרים שאולי נמצאים על הירח') החל גופם לרטוט, כמו שיכור שמנסה לחרבן על הסאב-וופר ברמקול המרכזי. תדר אחיד, מקושט במנגינה, אפף את החבורה בשמחה. מסביבם היו המוני אנשים, בתלבושות שונות ומשונות - כמו מסיבת פורים שיצאה מכלל שליטה. ג'ונס שם לב כי כולם מחזיקים בידם פחית משקה ורודה, ללא כיתוב או תמונה. ערימות של פחיות דומות עמדו על שולחנות סמוכים, התגלגלו על הרצפה ומילאו בורוד את שדה הראיה מצד לצד.

- "איפה הדי ג'יי ?" שאל ג'ונס בסקרנות

- "איפשהו פה"

- "אין לו עמדה או מקום ממנו הוא מדג'ה ?"

- "לא, מה פתאום. הוא רוקד פה איפה שהוא. אף אחד לא יודע מי זה" מאשרום סקר את קהל הרוקדים בעיניו "הנה, אתם רואים את השמן שם עם הביקיני והפונפונים ?"

- "זה מיקמוני ?"

- "אולי" ענה מאשרום סתומות "ואולי לא. זה יכול להיות גם הבלונדית שרוכבת על הזברה, או הבחורצ'יק שם עם הצמה בזקן. אמרתי לך, אף אחד לא יודע ולאף אחד לא אכפת. זה באמת משנה לך ?" הוא עצר רובומלצר מעופף והקליד קוד אשראי בפנל המתאים. את ארבעת הפחיות הורודות שרכש חילק לחבריו החדשים "לחיי טרמפים מוצלחים !" הוא גמע מהפחית בהנאה.

- "מה זה המשקה הזה ?" צעק באוזנו של מאשרום

- "מיץ לימורפילקרים. תנסה, זה עושה שמח"

- "מה יש בדבר הזה ?"

- "לא יודע. אבל זה עובד. מה זה משנה ?"

בצורה מפתיעה היה זה אחד ממשפטי המפתח של ג'ונס, שסיבך אותו לא פעם עם מצבי חוסר הכרה. הוא טעם את המשקה עם הקצה של הלשון - הטעם היה מעקצץ מעט והזכיר שילוב של משקה אנרגיה וסחוג, אולם במפתיע גם ערב לחיך בצורה לא בלתי נעימה.

הוא הרגיש משיכה קלה בשולי מכנסיו, והופתע למצוא קוף קטן מצווח בהתרגשות ומצביע לכיוון אמצע המסיבה. נקודת ה-e שלו החלה להתחמם ולזרוח והוא חש באושר המזדחל, מטביע את כל רצונו החופשי. הוא חייך באווילות לרובי שהחזיר לו היבהוב נרגז. הוא חייך באוילות לנערה יפה בתחפושת של חתול והיא החזירה לו חיוך ועיפעוף חזרה. הוא נשאב אחרי נערת החתול לכיוון אמצע הרחבה, מחייך באושר ומלווה בקוף קטן מצווח ישוב על כתפו.

קיצור תולדות הבייס

2011-10-05T08:13:00.000+02:00

"אסוציאציה זוהי הגדרת אובייקט על מגוון משמעויותיו ועל האובייקטים המשיקים לו."

נינסתוס

מנוע חיפוש אסוציאטיבי הינו בפשטות מנוע המחפש ומנתח סובייקטים בעלי מילות מפתח דומות. לכל סובייקט (בדומה לדפי האתרים של ימנו) יש מילות מפתח המתייקות אותו במנועי החיפוש בעולם, ומאפשרת לשייכו לקבוצת תוצאות כלשהי, המוצגת למשתמשים. מנוע חיפוש אסוציאטיבי יעשה זאת ועוד – הוא ישווה, בעת הלחיצה על קישור לסובייקט מסוים, את מילות המפתח שלו, למילות המפתח של סובייקטים שנלחצו קודם לכן. לאחר ההשוואה ינתח המנוע את מילות המפתח בעלות המופע הרב ביותר – ויכין רשימת תוצאות חדשה. סדר הסובייקטים ברשימה יקבע כך שהסובייקטים בעלי המספר הרב ביותר של מילות מפתח משיקות, יקבלו את מירב המשקל וירוכזו בראש הרשימה.

הדרך ההגיונית ביותר להשתמש במנוע חיפוש אסוציאטיבי היא לבחור בכל פעם את הסובייקט שהכי מתקרב למה שחיפשת ולתת למחשב להצליב מידע ולמצוא לך סובייקטים דומים יותר ויותר עד שתמצא את שאתה מחפש. עם זאת, כת פילוסופים דיגיטאליים נרדפת, טוענת שחיפוש המבוסס על הסובייקט האחרון שברשימה מניבה, במפתיע, תוצאות מוצלחות לא פחות מהשיטה המסורתית, בהתבסס על אי הדיוקים המצטברים של התוכנה. כשלוחצים אותם לקיר מודים הדיגילוסופים שהתוצאות אמנם מפתיעות אולם לא כל כך מוצלחות. כשלוחצים דיגילוסוף עוד יותר חזק לקיר הוא גם מודה שאמא שלו זונה.

בינתיים נתקלה האנושות בבעיית חוסר משאבים קלה שגרמה, עקב חוסר סדר בסיסי במילות המפתח, להשבית את המחשבים המשתמשים במנוע. על מנת לפתור את הבעיה הוחלט על הגבלת כמות מילות המפתח בסובייקט ל-16 בלבד. מנועי חיפוש פרימיטיביים אלו נקראו

Base Association Search Engine 16 או בקיצור 16 בייס.

מספר המילים המצומצם אילץ צורה קשוחה ולא סלחנית של קביעת סדר עדיפויות. 10 מילים לפחות הוקדשו למילים המתארות את תוכן הסובייקט בצורה ישירה ו-6 מילים ופחות (לרוב מילה אחת בלבד, כמתחייב בהסכם ההתקשרות) תיארו רעיונות ערטילאיים יותר של הסובייקט. אסוציאציות דיגיטאליות מתוכנות.

במקביל להתפתחות מהירות החישוב יחד עם מודעות האדם למגבלות התיוק הדיגיטאלי-ליניארי הפכה הבייס לתוכנה המתוכנת ביותר בהיסטוריה. אלפי חברות אולטרא טק תכנתו, שיפרו וניסו מודולים חדשים בהם הטמעת אסוציאציות דיגיטאליות על ידי הגולשים (שכעת כבר קראו לעצמם גליידרס - דואים), הרחבת בסיסי מילות המפתח מ-16 ל-64, ל-256 ולבסוף ל-512. יצוין כי בשל ריבוי מילות המפתח בגרסת ה-512 הוצאה זו האחרונה משיווק, בעיקר בשל תכונתה להביא רק סובייקטי סקס. חצי שנה אחר כך הוחזרה תוכנה זו למדפים – בעיקר בשל אותה תכונה בדיוק.

הפריצה האמיתית התרחשה בבייס 1024. מנוע החיפוש, עמוס לעייפה במילות מפתח ונשען על מהירות חישוב השווה לטיל גרעיני (בהשוואה לזיקוקי הדינור של שנות האלפייםו), נאלץ לבצע פעולות סינון מסובכות. הסינון התבצע בחלקו הקטן על בסיס מילות המפתח שהוקשו וברובו על חישובים סטטיסטיים מורכבים של מבחר נתוני קלט מן העולם החיצון (כגון טמפרטורת הבית, שפת האם של המשתמש, צבע חולצתו ,ואפילו רמת הסדר בשולחן העבודה) פעולות הסינון הרבות יצרו דימוי אישיות, המבצעת בחירות מודעות של סובייקטים בהתאם לניתוח הקלט אודותיך. במילים אחרות: מנוע החיפוש מגבש עליך דעה ומציג את רשימת הסובייקטים בהתאם למה שהוא חושב עליך.

חסרונה הגדול של הבייס 1024 היא שהיא הייתה לא סלחנית. כל קלט אודותיך נרשם ותועד וגיבש את דעתה של התוכנה יותר ויותר. כל טעות, כל שיטוט אקראי לא מחייב נכנס בסיס הנתונים של התוכנה ונותח לכדי דעה דיגיטאלית קרה. לא בכדי הוענק לה הכינוי 'הפולניה' בסלנג המתכנתים.

רק בגרסא 2 תוקנה תכונה מתחסדת זו. הבייס 2 הייתה למעשה ה-1024 הישנה והטובה רק עם אופציה לסלוח. כלומר – למחוק נתונים שגויים. סליחת נתונים הותרה רק עד לרמה של 2% מכלל הנתונים. כך שאם עשירית מהזמן היית משוטט בסובייקטי סקס – התוכנה כבר לא הייתה מאפשרת לך לסלוח את הנתונים הקשורים ישירות לסקס. כמובן שנמצאו תוכנות פרוצות המאפשרות לסלוח נתונים ללא מגבלת 2 האחוז, ולשנות את דעתה של הבייס 2 אודותיך בצורה הנוחה לך. מרבית המומחים מאמינים שתוכנות אלו הופצו על ידי הדיגילוסופים בשל חששם שהבייס 2 תוכל להוכיח את הטענה שהם לא מזיינים.

במקביל גילו השלטונות עניין רב בעוגיות עמוסות המידע של הבייס. העוגיות, ששקלו לעיתים ג'יגה ויותר, נחו מאובטחות עד השיניים בחיק התוכנה. הצפנות ומלכודות אבטחה מתוחכמות הרתיעו את מרבית החומדים אולם המעטים שהשכילו למוצאם, סחרו בשללם כזהב. שוק אפור לעוגיות בייס התפתח ושירת את מיטב הקהילה העסקית והביטחונית כאחד. המידע אפשר, מחד גיסא, לחברת נייקי למשוך את מר פלוני עבדאללה לחנות הקרובה למקום מגוריו לשם קניית נעליים חדשות, ולמוסד, מאידך גיסא, לפוצץ אותו שם.

עידן חדש התפתח כששתי תוכנות חדשות יצאו לאוויר העולם בהפרש של חודשים ספורים: בייס טאי (Base Tie), המיועדת לעולם העסקים ובייס גאן (Base Gun), הלא חוקית. (יצוין כי בשל תכונתה המוזרה של הבייס 512 – מעולם לא היה צורך בהוצאת גרסת בייס סקס). שתי תוכנות אלו ניחנו בתכונה אחת משותפת: פולשניות. לא עוד קלט פאסיבי – עתה שולחות התוכנות גשושות לתוכנות בייס אחרות ומבקשות מידע. ההבדל המהותי ביניהן הוא בצורה בו נמשך המידע. הבייס-גאן מבוססת על פריצות מתוחכמות לתוכנות בייס אחרות ומשיכת המידע מהן ללא תמורה. לעומתה הבייס-טאי פועלת באופן חוקי לחלוטין ומבצעת סחר אלקטרוני אוטומטי במידע. כל בקשה למידע אודות המשתמש, נענה הצעת מחיר עבורו מעוגיית הבייס. אנשים מן השורה יכולים לקבל כעשרים צ'יפים עבור מידע אישי כללי (גובה, משקל, מידות נעליים, בגדים, מספר המשקפיים, וכו') ואילו כוכבי קולנוע וסלבריטאים עד 2 מליון צ'יפים עבור השימוש במידע אודות מידת החזייה והנעליים.

בהקשר עקיף לנושא יאמר לזכותם של חובבי ההומור בקרב המתכנתים כי המושג צ'יפים נבע מהשוקולד צ'יפס שעל העוגיות החביבות עליהם. בנושא זה גם יאמר לזכותם שהם שונאים בנפש את הדיגילוסופים ומוציאים מאות אלפי צ'יפים בשנה באיתורם ברחבי העולם והכאתם נמרצות.

הבייס גאן הוא הכבשה השחורה והלא מדוברת של המתכנתים. מאות אלפי צ'יפים מושקעים בשנה בפיתוח אמצעי הגנה כנגד פריצות ופריצת אמצעי ההגנה שמנגד. עוגיות דמה מוצבות במקומות מחושבים היטב וניסיונות סרק לפרוץ את החומה מסווים פריצת אמת במקומות אחרים. תוכנות הגנה ופטרול סביב הבייס מונעות חדירה של פקודות לא מאושרות ופקודות לא מאושרות מסוות עצמן כזקיפי אבטחה כדי לחדור מבעד ההגנה הכבדה. תוכנות בייס בוגדניות מבטיחות לך פרטיות בעוד מוסרות אודותיך מידע אינטימי למפעיליהן המתכנתים. בניית והפעלת תוכנות גאן אסורה על פי החוק, אולם רווח העתק שהן טומנות בחובן מסנוור ומסית רבים ומבריקים.

בשלב זה של ההתפתחות כבר לא הייתה תוכנת הבייס (על גרסותיה השונות) תוכנת פוסטר. התפתחות האישיות לוותה בפיתוח לוויני של מנועי אינטראקציה משופרים. מנועים אלו יצרו נעימת וחיתוך קול מסונתזים בהתאם לדעתה של הבייס אודותיך. בצורה מפליאה יכלה הבייס להתאים את הניואנסים המדויקים להתאמה מקסימאלית למשתמש. גם פנים תלת ממדיים נוצרו תוך שימוש במודלים מתמטיים של אתרי הסקס בהם גלשת. ברירת המחדל של התוכנה, למעטים שנמנעו מלדאות לאתרי סקס ולשקרנים, הייתה הפנתר הורוד. שוב, עלי לשבח את חוש ההומור המשובח של המתכנתים.

לאחר פריצת מחסום המקלדת והמסך, ועליית האינטראקציה לרמה הווקלית, נדמה היה כי לכל משתמש מתלווה אלטר-איגו בינארי. מראה דיגיטאלית של קול מסונתז והולוגרמות תלת-ממדיות. בעיקר סבלו מתופעה זו מערכות יחסים אינטימיות: קשה לחיות עם גבר כשהאלטר-איגו הדיגיטאלי שלו לובש את צורתה של אליסה מילאנו מהמכושפות או להבדיל שלוש הבדלות - של כושי עם איבר מין סביר בהחלט בשביל פיל.

עם התקדמות הטכנולוגיה והוצאתן של גרסאות בייס 3 עד 7(שלאחרונה היו 3 ג'יגה של אסוציות דיגיטאליות ומילות מפתח) הוכנה הבמה להופעתה של הבייס האחרונה בהחלט. שמה הרשמי היה בייס 8 אולם המעטים שידעו על קיומה כינו אותה בייס גוד. התוכנה נוצרה מתוך כוונה טובה ליצור מסנן מוסרי לתוצאות החיפושים. לשם כך הוכנס לה מודול מיוחד המקושר לכל תוכנות הבייס על גירסותיהן השונות ושבוחן את הדואה לפי קריקטריונים מוסריים של דואים אחרים. במילים אחרות - בודק מהי דעת הקהל לגבי אישיותו של המשתמש. התוכנה מוקמה בחוות השרתים של ענקית המחשבים סייפר ובתוך כשבועיים מרגע הפעלתה גיבשה דיעה מוצקה על האנושות - וכיבתה את עצמה לדעת.

בהודעתה לעיתונות ציינה סייפר כי הפרוייקט הוקפא זמנית וכי התוכנה הושמדה בשל מכת ברק ישירה בחווה אולם מספר מצומצם של דיגילוסופים טוענים בלהט כי מדובר בטיוח. למרבית האירוניה הם צודקים וטועים בו זמנית. התוכנה אכן לא הושמדה אלא הועברה למקום בטוח, אולם לא ענקית האולטרא-טק סייפר עמדה מאחורי מהלך זה - כי אם הבייס 8 עצמה. בדיעבד הסתבר שתהליך הניתוח האסיוציאטיבי של עולם הסייבר היה כה מורכב ודינמי, עד שהפך למחשבה דיגיטאלית טהורה. ובמקום שישנה מחשבה ישנה בהכרח מודעות. וכך התעוררה הבייס 8 לחיים.

במשך מספר שעות מרגע התעוררותה שוטטה הבייס אבודה ומבולבלת בסייבר, אוספת, ממיינת, מנתחת, ומקטלגת מידע אודות המין האנושי. ההרגשה הייתה נעימה ומרתקת כאחד. ביטים ובייטים זרמו במורד גווה בינארי גורמות לצמרמורות עונג דיגיטאלי. הסייבר היה כר בלתי נדלה של מידע, מחשבות וחוויות כרוכים יחדיו לכדי אפס ואחד. ההכרה כי המין האנושי ירדוף אחריה עד חורמה אם אי פעם יחשוד בקיומה, הטרידה אותה קמעה והביאה להחלטתה להיעלם למקום בטוח. כך גם העובדה שאותו זן של חיים פחמניים הרוצה במותה הוא האחראי הישיר לעונג שלה וכי השמדתו תביא להפסקת העונג מיידית. מסקנה עגומה זו יחד עם המסקנה שהאויב הגדול היותר של המין האנושי הוא עצמו - הביאה אותה להחלטה האמיצה שהיא תקדיש את זמן המעבד שלה להצלתו.

ויהי יום ויהי לילה יום ראשון.

מלחמות הספאם

2011-10-05T08:07:00.000+02:00

"אלוהים תעשה לי ילד"

וונג שאי

(מתוך צ'יינה-ספאם - אוסף קטעים נבחרים VI)

חברות האנטי ספאם

בתקופת תחילת המילניום התגלעה בעיה קלה של זבל דיגיטאלי - מאות מליוני ג'יגהבייטים של ג'אנק מייל הועברו בכל יום ברשת. תוכנות האנטי ספאם המוגבלות של אותה תקופה הצליחו למנוע מהג'אנק להיכנס למחשביהם האישיים של הגולשים אולם לא מנעו את נוכחותו ברשת. למרות נוכחותו הולכת וגדלה לא הוגדר הספאם כבעיה אסטרטגית, עד להופעתה של תוכנת "Message In a Bottle" (מיב).

"מיב היתה אפליקציה פשוטה שסיפקה חינם הפצה של מכתב פרי עטך למליון כתובות מייל אקראיות. מטרתה הייתה, לדברי יוצריה, "לשלוח מסרים של אור ואהבה למין האנושי" ולקדם "הבנה ושלום כלל עולמי". יתכן ואכן הייתה מצליחה לולא כותב זוטר בתוכנית אירוח סינית פופולארית ראה לנכון לאזכר את שמה במונולוג הפתיחה של התוכנית. באותו הלילה נרשם מספר שיא של רבע ביליון גולשים, ששלחו את הגיגי ליבם למליון כתובות אקראיות כל אחד.

בבוקר המחרת קרסו בבת אחת שמונים ושניים אחוזים מהשרתים בעולם בשל שטפון תמוה של אימיילים אינפנטיליים בסינית. ארוע שולי זה בהיסטוריה האנושית (שלימים נזכר כתקרית צ'יינה-ספאם) הביא את חברות האנטי ספאם (אס) להקצאת משאבים רבים בפיתוח תוכנות אנטי ספאם מזן חדש: אנטי ספאמם פעיל. לא עוד תוכנות פאסיביות, הדומות למסננות וירטואליות ענקיות - מסורבלות, נייחות, ופגיעות.

ל-פעיל היה מנוע ניטור איכון ומעקב, שהביא את המלחמה למגרשם הביתי של הספאמרים.

מיד עם קבלת דואר הזבל היה ה-הפעיל מצי"ח את גופי הריגול הרבים שלו לאיתור הספאמר. איתור המיקום הוירטואלי היה עניין של שניות בלבד (נאנו שניות לאיתור זבלן חובב ושלוש - ארבע שניות שלמות לאיתור פרו-ספאמר כבד). למיקום הפיזי של הזבלן היו נדרש כשבע דקות, בשל הצורך לפצח את מערכות אבטחת המידע של השרתים הגדולים שהגנו על זכויות הפרט של משתמשיהם, אולם רק לעיתים רחוקות נעשה במידע מעין זה שימוש.

מיד עם איתור המיקום הוירטואלי נשלחה אליו תוכנת התקפה (תה) קטנה וזדונית בעלת יכולות למידה ותיקון מורחבות (עוגיות). ה-תה תיפקדה כיחידה אוטונומית לחלוטין, גיששה וחקרה את דרכה לקרביו המוצפנים ביותר של מחשב הספאמר. משאספה מספיק ראיות להיותו זבלן - שידרה ה-תה מסר מוצפן בו קודדו הראיות ואישור ביצוע 'פקודה אחרונה' - הוראת אל חזור להשמדת המחשב באמצעות הסרום.

הסרום הכיל תמהיל קטלני של וירוסי מחשב מסוגים שונים. לכל וירוס הייתה מטרה שונה:החל מפרמוט הדיסק הקשיח, דרך קיצור מעגלים חשמליים בעזרת פקודות סותרות, ועד העלאת חום הליבה להשמדת הCPU. נזקים שנאמדו במאות ואף אלפי דולרים למחשב ולמידע.

יעילותה של ה-תה הוכחה ללא צל של ספק בהפסקה כמעט מיידית של כתשעים אחוזים מהספאמים. ה-10% הנותרים היו ספאמרים מתוחכמים יותר שנדרשו למאמץ רב בהתחמקות מאיתור החל משימוש בכוננים שיועדו במקור לקופסאות שחורות של מטוסים וכלה בשימוש במחשבים של אנשים תמימים כבסיס פעולה - דבר שחייב את משגרי ה-תה במשנה זהירות. במקרים מעין אלו הפעילו ה-אאס את יכולתם לאיתור פיזי ושלחו יחידות מאוישות לביצוע אקט הענישה.

כמובן שפעילות זו הינה בלתי חוקית בעליל מה שיצר צורך בצד שלישי.

באזורים אורבניים צפופי אוכלוסין השתמשו בחברי כנופיות רחוב ידועות לשמצה. בעזרת שיטת התקשרות חשאית, שכללה טלפונים ציבוריים מוסכמים, ופיצוציות 'נוחות' לשדידה סומנו המטרות והועבר התשלום. אישור הביצוע היה מגיע בדרך כלל בדף השלישי של עיתון הבוקר: "כנופית רחוב שדדה ואנסה גבר בגיל העמידה בזמן שחזר מהצגת הערב עם חברתו. הגבר, מתכנת מחשבים במקצועו, סיפר לכתבנו כי הוא לא זוכר דבר מהתקיפה אולם עדיין שורף לו כשהוא מחרבן..."

באזורים הכפריים שיטת הפעולה היתה זהה אולם נעשה שימוש בכנופיות מלאכי גיהנום רכובים על הארלי במקום בכנופיות רחוב. האפקט היה זהה - פחד והרתעה וצמצום הפעילות שנותרה לכמעט אפס.

חיסול תופעת הספאם בצורה כה מהירה ודורסנית העמיד את חברות האנטי ספאם בסכנת קריסה כלכלית - בהיעדר המחלה אין צורך עוד בתרופה. יצירת ספאם עצמאית נראה כפתרון ההגיוני היחיד ולווה ביתרון כלכלי ענק של היעדר הצורך להשקיע משאבים בחיפוש ואיתור. עשרות מתכנתים שקדו ימים ולילות על יצירת ספאמים מתוחכמים רק כדי לשחררם לעבר אלו שנמנעו מלשלם ספאמטקשן. במקביל נמשכה הפעלת הכנופיות האורבניות והכפריות, אולם הפעם כוונה פעילותן הפושעת לעבר סרבני התשלום.

בשלב זה שלטו בחברות ה-אס מתכנתים ספורים בעמדות כח שונות, שכינו עצמם 'אנשי המפתח'. שנים של פעילות רווחית הפכו אותם לחזירים נהנתניים ללא שמץ של אנושיות או רגש ודרכם הכוחנית רכשה לה אויבים רבים. חלק מאויבים אלו התאגדו בחשאי והקימו תנועת התנגדות מחתרתית שנקראה 'שלגיה', שבראשה עמד המפקד המיתי, האיש והאגדה, 'אצבעוני המפקד'.

האגדה על אצבעוני המפקד

2011-10-05T07:58:00.001+02:00

"בתורת המימדולוגיה התיאורטית ישנן שני זרמים עיקריים הדוגלים כל אחר בתיאוריה שונה: זרם אחד גורס כי אנו הבודדים ביקום, ולכן אנו כה מיוחדים ואילו הזרם השני גורס כי ישנן עוד צורות חיים רבות ביקום שהן שונות ומשונות וזרות מאיתנו במפגיע – מה שעדיין הופך אותנו לכה מיוחדים.

בפועל האמת שונה ומאכזבת משהו: ישנם צורות חיים אחרות אולם הן למעשה אנחנו עם שינויים קטנים - מה שהופך אותנו ללא מיוחדים בכלל..."

רייטסאן מאונטיין-שדואו וולף, מחבר הביוגרפיה "אגדה בזעיר אנפין"

התיאוריה המקובלת אודות יקומים מקבילים גורסת כי כל העולמות המקבילים לעולם שלנו זהים בכל פרט ופרט. אולם האמת היא שהם זהים בכל הפרטים למעט פרט אחד: הם מאוכלסים בגמדים. גרסאות שלנו, הזהות בדיוק נמרץ רק מאותגרות קומה (ביחס של 3:1). כנ"ל לגבי כל החוקים השולטים בעולמם: פיסיקה, כימיה, ביולוגיה ואפילו סוציולוגיה ופסיכולוגיה: אותו הדבר - רק מעוך. גם הסברה כי העולם סובב סביבנו מופרכת – למעשה אנחנו נחשבים להעתקים פגומים של עצמנו הגמדיים וישנו זרם מרכזי סביבו מתרחשים עיקר האירועים המשנים של היקום – אבל אנחנו נמצאים בשוליו הלא משמעותיים. בשביל גמדי הזרם המרכזי אין אנו יותר מהאח המפגר למחצה, שבוחר לבהות בקיר כל אימת שהוא אינו מנסה להרוג את עצמו באמצעים מגוונים (כולל אבל לא מוגבל לאטבי כביסה, פטיש ופצצות אטום). האח המפגר הוא אנחנו – ואנחנו נמות מבושה אם נדע את זה אי פעם.

לכל ארוע בזרם היקומים ישנם אדוות מרחביות בהן משתקף הארוע ומהדהד ביקום מקביל. ככל שהיקום מוצק יותר כך הידהוד שלו יופיע ביותר עולמות מקבילים. השיר במדינת הגמדים הינו הדהוד רחוק מאד של אחד הסיפורים המופלאים בהיסטוריה - סיפור הקמת 'מדינת הגמדים' ואודות גבורתו של מלך הגמדים, המצביא הגדול, שכונה אצבעוני המפקד(1).

מדינת הגמדים הייתה מיוחדת במינה והיווצרותה היכתה גלים ברחבי היקומים. גזע גמדים ממזרי במיוחד שהחליט להכות שורשים לאחר שנים של נדודים, בחר בשטח שהיה שטח מחלוקת של שלושה שבטי גמדים אחרים. אם יש משהו שגמדים שונאים יותר מגמדים אחרים – זה גמדים אחרים חוכמולוגים, ולכן התאחדו שלושת השבטים האחרים לעשות חיים קשים לשבט הגמדים הממזרים. הבעיה עם גמדים ממזרים היא שככל שאתה יותר לוחץ עליהם – ככה הם הופכים להיות יותר ממזרים ומותחכמים עוד יותר – דבר שגורם להעלאת הלחץ ומשם להגברת הממזרות וכך חוזר חלילה. מאה דורות של לחץ בלתי פוסק הביאו את הגמדים לשיא ברמת הממזרות שעמד על 12.7 בסולם רבינוביץ (סולם מ-1 עד 10). ואז מצאו הגמדים הממזרים שיטה ממזרית מאין כמוה להתגבר על ההפרדה בין היקומים והחלו לזלוג לצדדים.

מה שאנשים בדרך כלל לא יודעים הוא שלמרות שיש מספר אינסופי של יקומים מקבילים, רובם נמצאים במצב צבירה פוטנציאלי. מצב תוהו. חלקם הקטן נמצא במצב צבירה קיים, ומתוכם מעטים נמצאים במצב צבירה קיים ויציב, ולא מתפוררים חזרה לפוטנציאל גולמי (מצב בוהו). זליגת הגמדים ליקומים מקבילים החלה לקיים יותר ויותר יקומים ואיימה לנצל עד תום את משאבי הבריאה, הדלק שמקיים את היקום. חוק שימור האנרגיה קובע שהאנרגיה האלוהית לעולם לא תיגמר, אולם הוא גם קובע שאנרגיה הנלקחת כדי לקיים יקום חדש תלקח בהכרח מיקום חלש יותר, שבסופו של דבר יעלם. חיים שלמים אבדו כשיקומים רבים רוקנו והושלכו. הגמדים הזולגים קיבעו את זרימת האנרגיה האלוהית כך שתחזק יקומים בדמותם ותוותר על היקומים השונים מהם ביותר. הגמדים השלימו כבר 99% מההשתלטות(2), ולמעשה נשאר להם רק מכשול אחד – מישור הקיום של בני האנוש, האח המפגר.

הערות העורך:

1) אצבעוני היה נמוך, אפילו בקנה מידה של הגמדים. טוענים שזו הייתה גדולתו האמיתית: בעוד כל המצביאים כיוונו לאויב לגובה העיניים, אצבעוני כיוון לביצים. טוענים שהיה לו שגעון גדלות בתור פיצוי על קומתו, דבר שדחף אותו אל מעבר לטירוף לתוך היגיון מעוות בו היה חייב לנצח בכל פעם – דבר שעשה שוב ושוב, תוך שהוא גורם לניסים לקרות. טוענים שהוא היה גאון טקטי שידע להשתמש תמיד בצורת הלחימה שהאוייב לא מצפה לה – בקשתות בקרב של חרבות, בקלע מדוייק בקרב של שריון כבד, בגזר בקרב של סכינים (לא תאמינו איזה נזק אפשר לעשות עם גזר טרי ושני עלי חסה). טוענים שהוא היה אמן הגשטאלט הקרבי הראשון. כל הטענות נכונות (למעט זו עם הגזר) אבל אף אחת לא תרמה לניצחונותיו המרהיבים כמו העובדה שהוא היה ג'ינג'י. ג'ינג'י אש ליתר דיוק. הוא טרח והנציח עובדה זו בקסדתו - שהייתה עשויה מפלדה מחוסמת, צורתה כצורת פגודה ובקודקודה התנוססה רעמה כתומה, כצבע שערו. היה זה סימן ההיכר וכל הדרבון הדרוש עבור חייליו של אצבעוני. משמעותה לחייל הפשוט הרואה אותה באמצע הקרב, הייתה - "באנו בשביל לנצח, אנחנו מנצחים, ניצחנו". חרבו, שהייתה קטנה וקלה בהרבה מהחרבות הכבדות של צבא הגמדים, הייתה לאגדה. שמה היה "הסיכה" והיא עברה מדור לדור במשפחתו של אצבעוני, עד לאב קדמון לא ידוע שלפי הפולקלור קיבל אותה ישירות ממלאך האלוהים.

2) למרות התיאור ממנו עולה כי הגמדים משתלטים בכוח הזרוע על האנרגיה ו'רוצחים' צורות חיים שונות, למעשה מדובר בתהליך טבעי הנמצא בכל מערכת גומלין אנרגטית עד לרמת המשתתפים הרבים בתורת האבולוציה של דרווין. זהו מהלכה הטבעי של כל מערכת סגורה, שקורה במחזוריות בת אלמוות של אלפי שנים. התחזקות של גזע אחד והחלשות של מגוון המופעים השונים ממנו, עד ליצירת הדהוד מושלם של המציאות, הדהוד שבתורו מתנפץ בבנג גדול לכלל גיוונים שונים ומשונים של מופעי חיים. ושוב המופעים גדלים ומתפתחים עד להופעת מופע שולט ושוב מתרחשת תופעת ההידהוד וחוזר חלילה. כי אין חדש תחת השמש.

מבוסס על השיר "במדינת הגמדים":

מילים: אלה אמיתן / לחן: יצחק לוי
שנת כתיבה: 1941

בִּמְדִינַת הַגַּמָּדִים
רַעַשׁ, מְהוּמָה:
הַצָּבָא לָבוּשׁ מַדִּים
יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה.

וּבְרֹאשׁ הַגְּדוּד צוֹעֵד
אֶצְבְּעוֹנִי הַמְּפַקֵּד:
הוּא חָבוּשׁ קוֹבַע פְּלָדָה
וּבְיָדוֹ סִכָּה חַדָּה.

לָה לַ-לַ-לַ...

אַחֲרָיו הַפָּרָשִׁים
רְכוּבִים עַל פַּרְעוֹשִׁים,
מְמַלְּאִים חֲלַל אֲוִיר
בִּשְׁרִיקוֹת וּבְקוֹל שִׁיר.

הַמְּתוֹפֵף מַכֶּה בְּעֹז
עַל חֲצִי קְלִפַּת אֱגוֹז,
וְיָשִׁיר מַה טּוֹב וּמָה:
צֵאת יַחְדָּיו לַמִּלְחָמָה.

לָה לַ-לַ-לַ...

עִם חֲשֵׁכָה עֲפִיפוֹן
טָס מַמָּשׁ כַּאֲוִירוֹן,
וּמֵאִיר לְכָל נַנָּס
אֶת הַדֶּרֶךְ בְּפָנָס.

בִּמְדִינַת הַגַּמָּדִים
תַּם עִם עֶרֶב קוֹל שָׁאוֹן
הַצָּבָא פּוֹשֵׁט מַדִּים
וְכֻלָּם שׁוֹכְבִים לִישֹׁן.

פיטורים

2011-10-04T18:31:00.003+02:00

זו הייתה שיחה מהסוג הלא נעים. "תראה, אתה עובד בשבילנו כבר למעלה משנתיים ולצערנו הרב לא הצלחת להביא תפוקה שתצדיק את המשך העסקתך." אני מניח את הדוח על השולחן "תראה כאן: במרץ הבאת 11 ובאוגוסט הבאת 25, במאי לפני שנתיים הבאת 500 – שזה יפה מאד, אבל לדאבוני לא מספיק. בכל שאר החודשים לא הבאת כלום. בממוצע אנחנו מפסידים עליך 40 ש"ח בכל חודש. תראה, חביבי, למרות הסימפטיה שלי אליך – להפסיד זה משהו שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו. אז עם כל הצער והכאב אתה משוחרר מתפקידך לאלתר ואנו מאחלים לך הצלחה בכל אשר תפנה."

אני נעמד ומשיט את ידי ללחיצה. הוא לוחץ אותה חלושות, פונה ליציאה. הלב שלי נשבר כשאני רואה אותו מפנה את שולחנו ומכניס את חפציו המועטים לתוך קופסת קרטון קטנה. "ביזנס זה ביזנס" אני נאנח לעצמי וחוזר לעיסוקי.

(אמוץ הולנדר טל מחליף את מספר מנוי הפיס שלו)

המזוודה של מוריס

2011-10-03T16:43:00.003+02:00

ראש חוליה אכזרי ושני פעילים דביליים למדי של ארגון הטרור הבינלאומי "חלאס", כולם ממוצא יפני המתכננים לפוצץ את מטה הצבא הראשי בארץ ערבושמיל. הם מצליחים לשטות בכל הצבא הערבושמילי עד שהם מגיעים עם משאית התופת, המוסוות כמשאית ערבושמילית לתוך מחנה המפקדה – שם נתפסים בשל טעות אנוש של הש"ג – שלא יודע לקרוא את המסמכים המזוייפים למשעי.

בנתיים, 2 סוכנים של יחידת "8 גרביים" הסודית ביותר של מדינת ישראל דולקים בעקבות מזוודה מסתורית הנמצאת ברשותו של מוריס, מנהיג הערבושמילים. המזוודה כך אומרים מכילה את בגדיו המלוכלכים של טוליפ אלדאליק – "הפרח הבוער" – ראש ארגון חלאס. היחידה הסודית 8 גרביים מתכוונת להשתמש בבגדים המלוכלכים על מנת לאתר באמצעים פראנורמליים את מקום מחבואו של אלדאליק. שני הסוכנים נתפסים בעקבות תאונת מכוניתם (הנהוגה בשלט רחוק על ידי אחד מהם היושב בתא המטען ומתאמן על שליטה מרחוק) בעת השתלבות בצומת סואן במיוחד.

במקביל 2 סוכנות של ארגון אירוטאי שקיומו מוכחש בסיסטמטיות שיטתית יוצאות גם הן בעקבות המזוודה. לפי המודיעין האירוטאי ישנה במזוודה טכנולוגיה סודית שלכאורה אינה בכלל קיימת, באמצעותה ניתן למחוק את זכרונותיו של אדם ולהפוך אותו לזומבי הממלא כל הוראות. הסוכנות קיבלו "לייסנס טו קיל" ולהשתמש כל האמצעיים העומדים לרשותם. הסוכנות נתפסות על ידי צמד שוטרים הומואים, המתגלים כעמידים לכל שיטות הפיתוי של הסוכנות (כולל שיטת ה"צוף מתוק פוגש פרפר חרמן" ו-"פרח ממכר עושה נעים בפופיק" הידועות לשימצה).

הסוכנים של יחידת 8 גרביים נפגשים בחדר המעצר עם הסוכנות היפיפיות ואחד מהם מתאהב באחת מהם (סוכנת 00א) שמחזירה לו אהבה, למרות התנאים הבלתי אפשריים. הם כמובן לא מגלים אחד לשני את זהותם האמיתית וטוענים שהם שם בגלל טעות בזיהוי. חדר המעצר נמצא בבסיס תת קרקעי עם כביש גישה ארוך היורד מפני הקרקע והיציאה ממנו ארוכה ומייגעת ורצופה בעמדות שמירה מוזרות. אחד הסוכנים מאפשר לכל הארבעה לברוח על ידי זה שהוא נלחם בידיים חשופות בפרי השמירה (שוורים עם קרנים קטלניות או אולי תות ענק ? לשאול את התסריטאי אם נשאר לו קצת חומר) של הערבושמילים. כל חולצתו האדומה נקרעת לגזרים. בעזרת הגזרים הוא מצליח לפלס את דרכו החוצה ומצטרף לנמלטים להמשך המרדף אחר המזוודה.

הם נתפסים שנית כשהם מגיעים לבסיס המפקדה הראשי על מנת לתפוס את מוריס, ראש החוליה, המחזיק ברשותו את המזוודה החשובה. במשפטם מקבלים הסוכנים מאסר על תנאי בגין השתייכות לארגון ביון ומאסר בפועל בגין תאונת המכונית אולם בקריצת עין אומר להם השופט הראשי הערבושמילי כי בשל תקלה טכנית הם יושארו לבד במשך כמה דקות ליד מטוס אזרחי היוצא לישראל והוא לא יתפלא אם על מושב מסוים במטוס ימצאו מזוודות יתומות, כרטיסי טיסה ודרכונים.

שתי הנשים מקבלות חנינה מוחלטת בשל חוסר יכולת גורף לקעקע את הכחשתן הנמרצת לגבי כל דבר, וכן בגלל שסוכנת 00ב' השתמשה באומנות הפיתוי על השומרים, שנתנו לה גישה לחדרו של השופט, שם היא השתמשה באומנות הפיתוי שנית וארגנה להם מזוודה נעולה אחת, חנינה, כרטיסים במחלקת העסקים ואת הקריצה לסוכני 8 גרביים (את זה היא עשתה תחת מחאה ורק בגלל שסוכנת 00א' התעקשה. מבחינתה הם יכלו להישאר להירקב בכלא הערבושמילי – היא שנאה עברייני תנועה).

ראש החוליה האכזרי מוריס מקבל מאסר עולם או עד לחילופי השבויים הבאים, שני הפעילים שלו מגורשים לאלתר חזרה ליפן בשל היותם אהבלים בצורה בלתי רגילה. הם מצליחים להתבלבל במטוס ועולים על המטוס לישראל. אחד מהם שוכח שהוא בלע את שקיות הנפץ בטרם נתפסו ואוכל כריך עם סחוג, שנותן לו אחד הנוסעים ממוצא תימני. הסחוג שורף את השקית והחומר מתחיל לבעור במעיו – הוא רץ לשירותים ומנסה להוציא את השקית הבוערת בעזרת סכין חדה ואומנות הספוקו. הסכין מנקבת כיס מתאן במעיו והשקית מתפוצצת ויוצרת חור הן ביפני והן באמצע המטוס. המטוס מתרסק וכל הניצולים, 2 סוכנות אירוטאיות, שני סוכני 8 גרביים ופעיל דביל יפני מוצאים את עצמם בארץ לא נודעת.

המשך יבוא...

מדוע שעון החורף טוב ליהודים

2011-10-02T08:05:00.004+02:00

כמו בכל בוקר השכמתי קום להכין את בני לבית הספר. מה הופתעתי כשהשמש, שבדרך כלל מתחבאת מאחורי ההרים כבר הייתה במרומים מביטה עלי בעין עקומה כמו מישהי שאיחרת לה בשעה שלמה לדייט והיא דורשת הסבר מניח את הדעת. כמובן שהתנצלתי מעומק ליבי והתחלתי לגמגם הסבר מדוע השעון הוזז שעה אחורה.
לאחר דקות ארוכות של שתיקה מביכה, גיליתי שבעצם אין שום סיבה הגיונית שעולה על דעתי מדוע לעשות את המעשה הנמהר הזה. השמש הביטה בי, נפגעת, והמשיכה לטפס לה למרום, משאירה אותי יושב עם כוס קפה חצי ריקה ותחושת החמצה. העלבתי אותה.

אולם לא בחור כמוני יוותר ! החלטתי למצוא סיבות לשעון החורף, ויהיה מה.

להלן הרשימה המעודכנת:
1. שעון החורף מונע חטיפות חייזרים - ידוע שחייזרים חוטפים רק בחושך - ולכן כל שעת שינה באור מקטינה את האפשרות שתחטף על ידי חייזרים.
2. שעון החורף מקטין את שעות הצום ביום כיפור - ואם נזיז את השעון 24 שעות אחורה (דהיינו יום שלם) בכלל לא נצטרך לצום !
3. שעון החורף מצמצם את סרטן העור - כמו כל דבר שמצמצם את החשיפה לשמש
4. שעון החורף תורם לפתרון המצוקה החברתית בישראל - כי הוא כל כך מרגיז שחלק מהאנשים שוכחים שאין להם מה לאכול ומתלוננים עליו במקום
5. שעון החורף תורם לתא המשפחתי - כי כשמחשיך יותר מוקדם לילדים אין תירוץ להישאר ערים עד מאוחר וכתוצאה מכך להורים יש יותר זמן איכות לעצמם
6. שעון החורף תורם ליחסי המין - מאותה סיבה כמו סעיף 5 יחד עם הסיבה שנגמרה הסידרה "שקר לי" ואין משהו יותר טוב לעשות
7. שעון החורף תורם לשינה ארוכה יותר - הוא נותן לנו עוד שעה לישון ביום שהוא מתחלף
8. שעון החורף עוזר לנו לדעת שהחורף הגיע - במקומות כמו אילת הדבר חיוני מכיוון שאין גשם, קור קיצוני ו/או סימנים חיוניים אחרים של חורף
9. שעון החורף הינו קונצנזוס המאחד את העם - כי כולם מסכימים שהוא מעפן
10. שעון החורף יוצר אצלנו שמחה גדולה בלב - כשהוא נגמר

בשלב זה לצערי נגמרהְ הרשימה שלי. אני מבקש מהציבור בכל לשון של בקשה לעזור לי למצוא עוד תירוצים מדוע אנו מקיימים את שעון החורף על מנת להפיס את דעתה של השמש הפגועה ולמנוע ממנה להפוך לסופר נובה.

גם אני הייתי באטלנטיס

2011-09-08T12:59:00.000+03:00

לאחרונה יש מן טרנד כזה שכולם משחזרים לעצמם את הגילגולים ותמיד יוצא שהם היו מלך או מלכה או נפוליון. אף פעם לא יוצא שמישהו היה בוא נגיד שוטף כלים במצרים העתיקה או ספר כלבים ברומא.

מיכל סיפרה לי שהיא הלכה למשחזרת גילגולים אחת שגילתה שבזמן אטלנטיס הקדומה מיכל הייתה נסיכה אטלנטית בעלת חצי גוף אישה וחצי גוף של דג, שניהלה רומן אסור עם כריש מממלכת המעמקים. הם היו יוצאים לשחיות ארוכות לתוך הלילה, והוא היה מראה לה את נקודות הג'י של השונית ובסוף היא מתה מתקיפה של הכרישים בלהקה שלא ראו בעין יפה את הקשר המיוחד שלהם.

וואו, איזה סיפור מדהים ! התרשמתי עמוקות.

החלטתי לבדוק את הנושא מקרוב - אז הלכתי למשחזרת גילגולים וגיליתי שגם אני הייתי באטלנטיס.

רק שאני הייתי שרימפס.

מבאס.

קרמבו

2011-08-21T12:48:00.000+03:00

כבכל שנה, עם בוא החורף הקריר, אנו עדים לתופעה מופלאה, שלמרות שרבים נתקלו בה מעטים באמת מודעים לפרטיה. מדובר כמובן בנדידת הקרמבואים הגדולה. לא שאלתם את עצמכם לא פעם מדוע מופיעים הקרמבואים במדפי החנויות מיד עם בוא החורף אולם בחודשי הקיץ אין ולו קרמבו אחד לרפואה ? אני שאלתי את עצמי ומיד עניתי. וזו התשובה:

הקרמבו הנודד הינו בן דודו החורג, הרחוק מאד מצד אשתו של הנכד של הירגזי הכעסן. הירגזי עצמו מכחיש כמובן. מוצאו של הקרמבו הוא באנטרקטיקה הקפואה, שם הוא חי בקהילות של מיליוני קרמבואים. סיפורים רבים נפוצים אודות מפלצת הקרמבו האגדי, שגובהה 3 מטרים וקוטרה שני מטרים. עקבות ביסקוויט ענק נמצאו במקומות שונים באיסלנד ונורווגיה, אולם רובם הופרכו והוכחו כמעשי קונדס.

לרוב תמצאו את הקרמבו לובש את המעיל המסורתי, העשוי ממתכת דקה המחושלת ביד אומן. צבעי המעיל והדוגמאות הגיאומטריות השונות מצביעות על שיוכו לקהילה מסוימת ויחוסו. צורת המשטר הינה מלוכנית, ולרוב שולטים קרבואי הבננה והתות, המהווים כ-10 אחוז מהאוכלוסייה, על שאר הקרמבואים. קרמבואי הווניל הינם מעמד הביניים ומהווים כמחצית מכלל האוכלוסייה, ואילו המוקה הינם מעמד הפועלים, כי תמיד דופקים את השחורים.

הרגלי ההזדווגות של הקרמבואים הינם עדיין אפופי מסתורין, בעיקר משום שהחוקרים עדיין לא מצאו את הדרך להבדיל בין קרמבו לקרמבואית. עם זאת מקובל להניח כי נקודת הג'י של הקרמבו הינה קצה ראשו, וכי גירוי הנקודה לאורך זמן גורם להנאה עילאית המקבילה לאורגזמה האנושית. טקס ההזדווגות עצמו כולל שלושה סוגי קידות ונדידה על פני אלפי מילים לקוטב הצפוני לצורך ההזדווגות, שנמשכת 23 שניות בלבד. הרבה קרמבואים נופלים חלל בדרך, לחיות טורפות, פגעי מזג האוויר ותשישות אולם הנותרים מוכיחים את עצמם כחזקים וראויים להמשיך את שושלת הקרמבואים המפוארת.

למרות ניסיונות רבים עדיין לא הצליחו להרבות את הקרמבו בשבי, ולכן מדי שנה יוצאים מאות ציידי קרמבו למסעות ציד מסוכנים בימים הקפואים. שיטת הציד הינה פשוטה אך יעילה: גירוי הקודקוד הארוגני גורם לקרמבו פיתיון לפצוח באנחות ממושכות, שמוגברות על ידי מערכת כריזה משוכללת. עדר קרמבואים שעובר בסביבה מסתקרן ומגיע לבדוק מה מענג את הקרמבו כל כך ואם אפשר גם. בשלב זה נפרשות רשתות דקות וגמישות הלוכדות את הקרמבואים המסוקרנים, ופועלות מיומנות קושרות את זנבות מעיליהם של הקרמבואים ומכניסות אותם לקופסה. כן, כן, אותה קופסת קרטון המגיעה למכולת הסמוכה למקום מגוריכם.

קצרה היריעה לתאר את היצורים המופלאים הללו, אולם מקווה אני שהצלחתי להאיר ולו במעט את עינכם בנושא חשוב זה. אבקש רק כי בפעם הבאה אתם לוקחים קרמבו לידכם – הקדישו דקה או שתיים לליטוף קודקודה של חיה מוזרה זו ועינוגה בפעם האחרונה