tag:blogger.com,1999:blog-6696671966678964482012-02-20T10:55:57.427+02:00הגיגים ומחשבות על כל מיני נושאים.הלל גרשוניhttp://www.blogger.com/profile/14086994011073717913noreply@blogger.comBlogger59125blogspot/xXhxghttp://feedburner.google.comtag:blogger.com,1999:blog-669667196667896448.post-49304277518504467232012-02-16T10:54:00.000+02:002012-02-17T08:14:28.201+02:002012-02-17T08:14:28.201+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> סיפור נאה מאת בנימין לנדאו (בעל המחבר הסיפור הנורא <a href="http://bloggershuni.blogspot.com/2011/10/blog-post.html" target="_blank">מעשה ממלך ושר</a>):<br /> <br /> <br /> <div align="center" class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: center;"> <b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 13pt; line-height: 115%;">מרא דאתרא דכפר גנצייבסקי – סיפור היסטורי</span></b></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL"> <br /></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">כן, ילדי; כבר אינני צעיר, מי יודע כמה שנים עוד נותרו לי. הזיכרונות מציפים אותי. אספר לכם את המעשה שאירע לי לפני שלושים וחמש שנים עם הפריץ מגנצייבסקי – מעשה שאינני יכול לשכוח. ברוך השם זכיתי אז לעמוד בניסיון לא קל; יהי רצון שתלמדו גם אתם ממקרה זה כיצד יש לנהוג במצבים דומים.</span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL"> <br /></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">היה זה בשנים הנוראות – שנות ת"ח ות"ט. היינו אז צעירים לימים, אמא ואני. ברחנו אז מהקוזקים כל עוד נפשנו בנו, והלכנו באשר הלכנו עם מטלטלינו המעטים. בדרכנו, עברנו בכפר גנצייבסקי, וכשעברנו ליד ארמונו של הפריץ – יצא לפתע הפריץ ושאל אותי: "יודקה, לאן אתה הולך?"</span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL"> <br /></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">גמגמתי ואמרתי לו שבאמת אינני יודע לאן. אני בורח מהפרעות באוקראינה, ארץ הדמים, ועדיין לא מצאתי לי מקום לשבת בו. הפריץ שמע ואמר לי: "תישאר כאן. אני צריך חוכר לבית המזיגה שלי. אם אין לך לשלם – אני פוטר אותך מתשלומים למשך חודשיים. ואז, אחרי שתתחיל להרוויח – תתחיל לשלם לי את דמי החכירה". הנהנתי בראשי והודיתי לו אלף תודות. נשארתי בכפר והתחלתי למזוג יין לאיכרים. העבודה עם האיכרים השיכורים לא הייתה נעימה כל כך, אבל הפרנסה הייתה ברווח.</span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL"> <br /></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">כך התנהלו חיינו במשך כמה שנים. משפחתנו התחילה לגדול. התבססנו, הבאנו עוד כמה יהודים לכפר – עוזר שיעזור לי בבית המזיגה, עוזרת לאמא בעבודות הבית, ואחר כך כשגדלתם – הבאנו מלמד בשבילכם. התחלנו להתאושש מהמראות הנוראים שראינו בימי מרד הקוזקים. רק בעיה אחת הטרידה את מנוחתנו. כל שבת היו האיכרים באים ודופקים בקולי קולות על הדלת כדי שאפתח להם. הם לא היו מסוגלים לוותר על היי"ש אפילו ליום אחד. לפעמים ניסו גם לפרוץ את הדלת, אבל אני התעלמתי מהם – הרי זו שבת. התקנתי דלתות ברזל לבית ולבית המזיגה, כדי שהאיכרים לא יוכלו לפרוץ. </span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL"> <br /></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">אך פעם אחת אירע מקרה שהעמיד את מצבנו בסכנה. שבת אחת ניסו האיכרים לפרוץ לבית המזיגה ולא הצליחו, ומשום מה בפעם הזאת הם היו מרוגזים מתמיד. במקום ללכת הביתה הם התחילו להסתובב בכפר ולהתפרע, ולהזיק לציוד ולרכוש. הפריץ ששמע מה שקרה יצא אליהם, איים על המתפרעים בעונשים והם נרגעו מהר מאד, אך הם פנו אליו והאשימו אותי במהומות. הם אמרו לו שהכול החל משום שאני סוגר את בית המזיגה בשבת. הפריץ שמע וקרא לי לבוא. הוא שאל אותי: "מדוע בית המזיגה סגור בשבת? ראה למה זה גורם – האיכרים משתוללים. אני רוצה שבית המזיגה יהיה פתוח והסדר ישרור בכפר". אמרתי לו ששבת הוא יום המנוחה שלנו, ואסור לנו לעבוד בו, אך הוא לא הבין: "מה אתה מדבר? למזוג יי"ש זו לא עבודה. כשאתה יושב בבית שלך בשבת אתה לא מוזג יין לכוס שלך?" אמרתי לו שאינני מלומד אבל אני יודע שכך אומרת התורה שלנו, וכך אומרים הרבנים – אסור לפתוח חנויות ובתי עסק בשבת ואסור להתעסק בשבת עם תשלומים ועם כסף. </span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL"> <br /></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">הפריץ שמע והלך לארמונו, אך למחרת קרא לי שוב. הוא אמר לי: "למה בעצם אין רב בכפר? לפי מה שידוע לי בכל מקום שיש יהודים – יש גם רב; למה פה בכפר אין רב?" אמרתי לו שאין רב בכל כפר קטן. רק קהילות גדולות או בינוניות ממנות רב. כאן בכפר גרים בסך הכול חמישה יהודים, ואין לנו יכולת להחזיק רב; במקרה הצורך אנו פונים לרב העיירה הסמוכה. "ככה?!" אמר הפריץ, "אם הבעיה היא כספית – אל תדאג. הכול יהיה בסדר. אני אדאג לכם לרב".</span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL"> <br /></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">ביום שני בערב באו לבית המזיגה יהודים מהעיירה וסיפרו לי, שבבוקרו של אותו יום ראו את הפריץ מסתובב בעיירה הסמוכה ברחובות היהודים, בין בתי המדרש; אך הם לא ידעו מה הוא חיפש שם. לאחר יומיים הבנתי מה חיפש שם הפריץ. ליד בית המזיגה עצרה עגלה, ומתוכה ירד יהודי שנראה בן תורה. הוא ניגש ולחץ את ידי. תיכף צץ גם הפריץ מהיכן שהוא, מחייך ומרוצה, ואמר לי: "איך אומרים אצלכם, יהודים? מזלטף? אז מזלטף לכם. הבאתי לכם רב חדש – על חשבוני. הרב החדש ידאג לכם לכל מה שתצטרכו. הוא ידאג לכם לתפילין, מזוזות, מצות וארבעת המינים". הרב החדש חייך מאוזן לאוזן ונישק את ידי הפריץ. אומר את האמת – לא כל כך הבנתי מה קורה כאן. מדוע הפריץ מביא לכפר רב? האם הפריץ החליט להתגייר? אבל שתקתי ולא אמרתי כלום. ראיתי שהפריץ מחבב את הרב החדש, וקיוויתי בסתר לבי שהרב ישכנע את הפריץ שלא ילחץ עלי לעבוד בשבת; אולם חיכיתי לשעת כושר כדי להעלות את הדברים בפני הרב החדש. </span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL"> <br /></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">למחרת בבוקר בא הרב החדש לבית המזיגה ואמר לי: "שמעתי על הוויכוח שהיה לך עם הפריץ ועל מה שקורה עם האיכרים בשבתות. אני רוצה לומר לך שבדקתי את העניין וביררתי אותו ביסודיות, והגעתי למסקנה שמותר לך לפתוח את הפונדק בשבת מכמה וכמה טעמים שאין כאן המקום להאריך בהם. למזוג יי"ש לאיכרים – בוודאי ובוודאי שמותר. באשר לגביית התשלום – תניח קופה בצד ותאמר לאיכרים להניח שם את הכסף בעצמם". על כך עניתי לרב: "אולי כבוד הרב מכיר את הש"ס והפוסקים, אבל את האיכרים של כפר גנצייבסקי הוא לא מכיר, למזלו הטוב. אם אניח קופה עם כסף במקום שהאיכרים יכולים לגשת אליו – מהר מאד לא תישאר שם אפילו פרוטה שחוקה. אבל חוץ מזה – אני לא רוצה לפתוח את בית המזיגה בשבת. כל השבוע אני ומשפחתי עסוקים במזיגת יי"ש לאיכרים השיכורים. יום אחד בשבוע אני רוצה להתנתק מהאווירה המחליאה הזאת. אני לא רוצה להפוך את יום השבת ליום נוסף של מזיגת יי"ש. אבי הקדוש הי"ד, שהיה יהודי תלמיד חכם, אמר לי תמיד שיהודי צריך לחוש בשבת כאילו אין לו שום עבודה בעולם, ושאפילו לדבר על ענייני משא ומתן אסור בשבת. דברי אבי הם קודש בעיני; ואת בית המזיגה לא אפתח בשום אופן".</span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL"> <br /></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">פניו של הרב החדש החווירו, והוא ענה ואמר: "אתה צריך להבין; ההתנהגות שלך מרגיזה את הפריץ. הפריץ אמר לי על זה: מה זה צריך להיות? הוא מנסה להכריח את האיכרים להיות יהודים ולא לקנות יי"ש בשבת? ואני אומר לך, שאתה מסכן בכך את כל יהודי הסביבה! אתה שוכח שהפריץ נתן לך ברוב חסדו לחכור את בית המזיגה הזה כשברחת חסר כל מן הפרעות של הקוזקים? אתה הרי יודע שאין הרבה פריצים אוהבי ישראל כמו הפריץ שלנו; אתה רוצה שגם הוא יהיה שונא ישראל? צריך לקחת בחשבון גם שיקולים רחבים, מערכתיים. צריך לחשוב גם על הקהילה כולה. אני שוקל את כל השיקולים. על פי זה החלטתי מה שהחלטתי, וכך עליך לנהוג!"</span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL"> <br /></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">נדהמתי לשמוע רב בישראל מדבר כך, ואמרתי לו: "אני מבין שכבודו סובר שכך היא ההלכה, אך קשה לי לקבל את הדברים. אותי חינכו שבשבת לא עובדים בשום אופן. אבל בכל זאת אני אסע עוד היום אל רבנו הגאון רבי בן ציון מושקוביץ, רב העיירה הסמוכה, שהוא ידוע בכל המדינה כגדול בתורה, והוא הרב שלנו מאז שהגענו לכאן, ואשאל אותו מה דעתו בעניין".</span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL"> <br /></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">הזדעק הרב ואמר: "בשום אופן לא! הגאון רבי בן ציון מושקוביץ הוא אכן גדול בתורה, ואף אני תלמיד שלו, אולם עם כל הצניעות והענווה הראויות, אני חייב לומר לך שכעת אני הרב בכפר הזה, ועליך לציית לפסקים שלי, ולא לפסקים של רב אחר, גדול ככל שיהיה. וכי אינך יודע שההלכה מחייבת לשמוע דווקא למרא דאתרא? חוץ מזה, הפריץ לא יסכים שכל יהודי בכפר ינהג לפי ההלכות שלו ולפי הרב שלו. בכפר של הפריץ חייבים לנהוג רק לפי ההחלטות של הרב שמינה הפריץ". </span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL"> <br /></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">נדהמתי ואמרתי לו: "כבודו הוא המרא דאתרא? לפי מה שאני רואה אתה בסך הכול עושה רצונו של הפריץ, ואתה מנסה לשכנע אותי לעבוד בשבת!" הרב התקצף ואמר: "אתה לא מתבייש? אתה מאשים אותי שאני פוסק שלא לפי ההלכה בשביל לרצות את הפריץ? אני פוסק אך ורק על פי ההלכה הצרופה! אלא שכמובן אני שוקל את כל השיקולים הנדרשים לפסיקת ההלכה. אני גם הולך בדרך של הידברות והסכמה עם הפריץ ולא בדרך של עימות והתנגשות שלא יובילו לשום מקום! וכיון שכך אני חוזר ואומר לך שאתה מחויב לפתוח את בית המזיגה בשבת, משום שכך פסקתי, ואני המרא דאתרא פה!"</span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL"> <br /></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">"אינני יודע מה הם שיקוליך וכמה טהורות כוונותיך", אמרתי לו, "אך דבר אחד אני יודע: מימי לא שמעתי על 'מרא דאתרא' שאינו מתמנה על ידי הקהל אלא על ידי הפריץ. אינני למדן גדול; בגיל צעיר יצאתי לעזור לאבי לפרנסת המשפחה, ולא זכיתי ללמוד הרבה, אבל ברור לי שרב שנתמנה על ידי הפריץ – אינו המרא דאתרא שלי ואינו הרב שלי. אולי אתה המרא דאתרא של הפריץ – אז שהפריץ ישמע בקולך. אני ושאר בני הקהילה הקטנה בכפר לא בחרנו בך ולא מינינו אותך; הפריץ הפיל אותך עלינו, ולכן איננו מחויבים לשמוע לפסקים שלך. מה, וכי בגלל שאנו משועבדים כאן לפריץ אנו מחויבים גם לרב שהוא החליט למנות? לא ולא! אני שמעתי שוועד ארבע ארצות קבע כבר לפני מאה שנה שאסור למנות רב שהגויים לוחצים על פרנסי הקהילות למנות אותו; בטח ובטח שלא אסכים לקבל מרות של רב שהפריץ מינה אותו".</span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL"> <br /></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">הרב קם ממקומו בכעס ואמר: "אני חושש שכשהפריץ ישמע את זה תשלם מחיר יקר", והלך; אולם לא נרתעתי. הוויכוח עם הרב של הפריץ מילא אותי נחישות, וזכרו של אבי הקדוש הביא אותי להחלטה שלא לוותר. ניגשתי לאמכם שתחיה ואמרתי לה: "בואי, נתחיל לארוז את חפצינו. עד שבת נעזוב את המקום. נלך לעיירה ונסתדר איכשהוא; ובלבד שהפריץ והרב ה'מרא דאתרא' שלו לא יחייבו אותנו לעבוד בשבת". אחר כך הלכתי לפריץ. ניגשתי אליו ואמרתי לו שבאתי לשלם את חובי כי אני עוזב את הכפר, משום שאינני יכול לעבוד בשבת, ואינני יכול לקבל את סמכותו של הרב החדש ואת פסקיו. הפריץ הרהר כמה דקות. אחר כך אמר לי: "אל תעזוב. בסך הכול אתה בחור טוב, ואתה משלם תמיד בזמן. חוכר טוב ממך לא אמצא. אם אינך רוצה לפתוח את בית המזיגה בשבת – אל תפתח. אני כבר אדאג לרסן את האיכרים בשבתות. יהיה בסדר". &nbsp;&nbsp;</span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">למחרת בבוקר עזב הרב החדש של הפריץ את הכפר וחזר אל העיירה; יותר לא שמענו ממנו.</span></div> </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/669667196667896448-4930427751850446723?l=bloggershuni.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/axvqQGpdorfi4LxuquZwdLvxyE0/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/axvqQGpdorfi4LxuquZwdLvxyE0/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/axvqQGpdorfi4LxuquZwdLvxyE0/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/axvqQGpdorfi4LxuquZwdLvxyE0/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/xXhxg/~4/YIvEkP9yB6g" height="1" width="1"/>הלל גרשוניhttp://www.blogger.com/profile/14086994011073717913noreply@blogger.com2http://bloggershuni.blogspot.com/2012/02/blog-post_16.htmltag:blogger.com,1999:blog-669667196667896448.post-52346830682658306032012-02-12T20:29:00.001+02:002012-02-12T20:29:13.048+02:002012-02-12T20:29:13.048+02:00<p>הרשומה הזו באה לסגור חוב ישן: מזה שבועות רבים מונח אצלי הספר 'אגדתא' של ד"ר שמוליק פאוסט, ידידי הפייסבוקי, שנשלח אליי במטרה שאחווה עליו דעה בבלוג. </p> <p>אז קראתי. את רוב הספר, אם כי לא את כולו. וגלגלתי בראשי מחשבות לביקורת על הספר, מחשבות כאלה ומחשבות אחרות. אך הזמן עושה את שלו והדברים אינם נכתבים מאליהם, ובכן אמרתי: ויהי מה אכתוב, ומה שיעלה על הכתב הוא שיעלה. </p> <p>הספר המדובר הוא אוסף, ערוך היטב, של רשימות מן המדור של פאוסט במוסף שבת של מקור ראשון. לכל רשימה מבנה מוגדר היטב: ראשית, מובאת פסקת הקדמה קצרה. שנית, מובאת האגדה עצמה – אם נכתבה במקור בארמית, כי אז היא מתורגמת, ובדרך כלל אינה מובאת בשפת המקור. לאחר מכן מובא 'תרגום' של האגדה לספרותית-מודרנית, באורך ובתוספת פרטים כמיטב דמיון הכותב. לבסוף מובא ניתוח של האגדה, ולעתים כמה ניתוחים.</p> <p>כשלעצמי, אינני מבין מה מוסיפה פסקת ההקדמה, ומה הטעם ב'תרגום לספרותית'. כך לדוגמה בעמ' 223 כותב המחבר בלשונו הציורית: "מתוך קנקני קונדיטון עצומים נמזג יין המבושל, מפולפל בפלפל ומדובש בדבש, היישר לשופרזיהם של האורחים הרבים" (באגדה התלמודית נאמר רק "והיה רבן גמליאל עומד ומשקה עליהם"). ומעיר המחבר בהערה: "שופרזי – גביע ארוך. ראו למשל כתובות סה ע"א". מה טעם במליצות כאלה שיש גם צורך להסביר אותן לקורא? בכלל, לגבי דידי, טוב לי הקיצור הנמרץ של חכמינו מאשר האורך הנמלץ של ימינו.</p> <p>עוד יש לתהות על החלטתו של המחבר להשתמש בנוסח הדפוסים, כולל שיבושים ודאיים כשיבושי הצנזורה. נכון, בדרך כלל אין הבדל במשמעות, וכאשר יש הבדלי נוסח משמעותיים, המחבר מעיר עליהם. ועדיין, מה נתקדשו הדפוסים בכך שנשתמש דווקא בהם? פאוסט מגן על החלטתו זו באומרו שהספר מיועד גם לקוראים שאינם מקצועיים, ולכן "נעשה בדרך כלל שימוש בנוסחים שבדפוס, שהם המצויים והנגישים ביותר". ואתה תמה, מה עניין נפוצים ונגישים לכאן? הרי אתה מגיש בפני הקורא את הנוסח שאתה בוחר להגיש, ובו אתה עוסק. לפני הקורא יש נוסח הדפוס? אדרבה, יפתח ויעיין בו, וגם יראה את השינויים. מדוע אתה צריך להביא לפניו את נוסח הדפוס גם כאן?</p> <p>עוד עניין, שאולי קשור הוא לכאן, נובא למקורות האגדתות. רובם הגדול של הסיפורים מובא מתוך התלמוד הבבלי. גם סיפורים שיש להם מקבילות בתלמוד הירושלמי ובמדרשים הארצישראליים, מובאים בדרך כלל מן הבבלי. כך יוצא שהמחבר עורך פעמים ניתוח דווקא על דרך עריכתו של המעבד הבבלי של הסיפור – דבר מעניין כשלעצמו – ופחות על הסיפור ה'מקורי'-ארצישראלי יותר. </p> <p>דוגמה לדבר ניתן לראות בניתוח חריף ומבריק של האגדה על ר' אליעזר ור' יהושע ור' צדוק שהיה רבן גמליאל עומד ומשקה עליהם ("צומת מסובין", עמ' 221-228). אביא את האגדה במלואה (נאמן לדעתי דלעיל, אביא אותה בנוסח כ"י ותיקן 111, שנבחר למסירת יסוד בפרויקט 'מאגרים' של המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית, בפתיחת הקיצורים. החלוקה לשורות והפיסוק הם כאצל פאוסט):</p> <blockquote> <p>מעשה בר' אליעזר ור' יהושע ור' צדוק</p> <p>שהיו מסובין בבית בנו של רבן גמליאל, </p> <p>והיה רבן גמליאל הזקן עומד ומשקה עליהם. </p> <p>נתן לו כוס לר' אליעזר ולא נטלו, </p> <p>נתן לו כוס לר' יהושע וקיבלו.&nbsp; </p> <p>אמר לו ר' אליעזר: מה זה, יהושע, אנו יושבין ורבן גמליאל עומד ומשקה עלינו?! </p> <p>אמר לו: מצינו גדול הימנו ששימש, אברהם גדול הדור היה, וכתוב בו: "והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו"!</p> <p>ושמא תאמר, כמלאכי השרת נזדמנו לו? נזדמנו לו כערביים, </p> <p>ואנו, לא יהא רבן גמליאל עומד ומשקה עלינו?! </p> <p>אמר להם ר' צדוק: עד מתי אתם מניחין כבודו של מקום ואתם דורשין בכבוד הבריות?</p> <p>הקב"ה משיב רוחות ומעלה נשיאים ומוריד את המטר ומצמיח אדמה, </p> <p>ועורך שלחן לפני כל אחד ואחד, </p> <p>ואנו, לא יהא רבן גמליאל בר' עומד ומשקה עלינו?!<br></p></blockquote> <p>בניגוד לניתוח הפשוט של הדברים, שמלמד לכאורה את מה שהתלמוד מנסה להסיק ממנו, ש"נשיא שמחל על כבודו – כבודו מחול", טוען פאוסט שהסוגיה הזו משקפת מאבקי כוח פנימיים, ולמעשה יש בדברים זלזול כלפי רבן גמליאל. "משרת נשיאותו של רבן גמליאל אינה בהכרח כשמן בעצמותיהם של תלמידי רבן יוחנן בן זכאי, שייתכן שנדחק מנשיאותו ומראשותה של יבנה", כותב פאוסט (עמ' 226), ומתנה גם את מסכת ה'הצקות' של רבן גלמיאל כלפי אותם חכמים. כך, טוען פאוסט, ר' יהושע "עוקץ" (כך!) את רבן גמליאל, בכך שהוא משווה אותו לאברהם אבינו. "כי מיהו גמליאל לעומת אברהם אבינו?… חוסר הפרופורציה הנרמז בין תואר הנשיא דהיום… ובין התואר 'נשיא אלהים' שנאמר על אבי האומה, מקטין ומגמד את מעמדו של הנשיא הנוכחי, ולפיכך המסקנה המתבקשת היא שאכן מתבקש שיעמוד הוא לשרתם". </p> <p>ר' צדוק גם הוא "נועץ את סיכתו החדה", בכך שהוא בוחר ב"נרדפת מיוחדת מאוד לציון המילה <strong>עננים</strong>, שאותם מעלה הבורא לשמים במטרה להוריד מטר: 'ומעלה <strong>נשיאים</strong> ומוריד [מטר]'. מהו כבוד הבריות המדומה שאתם עוסקים בו? הוא מטיח בחבריו. מיהו זה, שאתה ר' אליעזר, נזהר בכבודו? מה לנו כבודם של נשיאים בשר ודם? הלוא הקב"ה הוא המעלה ומוריד נשיאים כפי ראות עיניו. הלוא הוא זה שהעלה את הנשיא והוא שעתיד להורידו. ומה הוא תפקידם של נשיאים? לא להוריד מטר? לא לעמוד ולהשקות אותנו?" (עמ' 228).</p> <p>אכן, ניתוח ודיוק חד כתער, בפרט מן המילה "נשיאים". ברם, מודה פאוסט בהערה, ש"כאן ניכר עיבודו של הבבלי. במקבילה לסיפור, במדרש הספרי, מופיעה המילה 'עננים'". כלומר, רק ניתוח המדרש המעובד יכול להעלות את הנקודה הזו במלוא חריפותה. אם נבחן את המדרש המקורי יותר, במדרש התנאים הארצישראלי, ספרי דברים, לא נוכל לדייק כך. דא עקא, המחבר נכנס כאן למלכוד: אם אנו מנסים לבדוק את מושב הסיפור הבבלי, הרי שבבלי בדרך כלל 'גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה', והדמויות האנושיות מאבדות משהו מאנושיותן והופכות יותר למשל ולשנינה. עד כמה ניתן לחשוב שאותן "עקיצות" משוערות מדור יבנה תישמרנה עד המספרים בתלמוד הבבלי, שאף יחדדו את הדברים יותר על ידי החלפת 'עננים' ב'נשיאים'? נזכור שבוודאי אין זכר לכך בסוגיה עצמה, שמבקשת אך ללמוד מכאן על כל נשיא שמחל על כבודו, שכבודו מחול: מהלכו של פאוסט מנוגד לכך. אילו קיבל את גישתו, היה התלמוד אומר "שָאני רבן גמליאל, שרצו חבריו להשפילו". ממילא, קשה מאוד לקבל את דברי פאוסט שהחלפת המילה ל'נשיאים' באה "לשם החידוד". נראה יותר שאין כאן אלא נקיטת שפה מליצית בעלמא, או רצון לנקוט בלשון-נופל-על-לשון, בלא כוונות נסתרות ועמוקות מעבר לכך.</p> <p>מתוך כך, נראה שגם שאר בניינו של פאוסט בעניין זה רעוע. ניתן היה לטעון בדיוק להיפך, שבדימויים של החכמים את הנשיא לאברהם אבינו ולקב"ה יש דווקא כבוד רב לנשיאם באשר הוא נשיא. בכלל, ייתכן אמנם שר' יהושע ור' צדוק לא הייתה דעתם נוחה מרבן גמליאל, אך קשה לי להאמין שבמסורת העממית יישמר יחס מזלזל שכזה בנשיא הנבחר והרשמי. בסופו של דבר הסיפור מספר על רבן גמליאל שהקטין עצמו והעמיד עצמו כמשקה, ומתוך כך הדילמה ברורה: האם אנו מקבלים את הקטנתו של הנשיא, והיא-היא כבודו, או שמא גם לנשיא עצמו אין זכות למחול על כבודו, שהוא כבוד תורה. במילים אחרות, דווקא התלמוד הבבלי הבין לדעתי טוב יותר את מסר הסיפור מאשר ד"ר פאוסט. והלוא דבר הוא, שהתלמוד ינתח אגדה טוב יותר מאשר חוקר מודרני!</p> <p>התגלגלתי לכך רק משום שרציתי לעמוד על הנקודה של הדגשת היתר של הבבלי. לו היה פאוסט ממשיך לחבוש את כובעו האקדמי, ומנתח את הדברים מן המקורות הקדומים למאוחרים, ומן המקוריים יותר למעובדים יותר, דומני שהיה הספר רק מרוויח.</p> <p>עוד עניין בבחירת האגדות וגם בניתוחן, קשור לרושם ה'ליברלי' העולה מן הספר. חכמינו יוצאים משם כאבירי זכויות האדם מודרניים, שלא נרתעים גם מביקורת עצמית (זה, אגב, גם נושא הדוקטורט של פאוסט). והרי אנו יודעים שחז"ל חיו בזמנים אחרים, והיו להם ודאי דעות אחרות מהבון-טון המודרני, ברם דבר זה מוצנע אצל פאוסט, גם על ידי בחירת האגדות, שנראה שהן לרוב אלו הקרובות יותר ללבו המודרני, וגם על ידי ניתוחן, לעתים תוך 'השחלת' מוטיבים פמיניסטיים כאלה או אחרים, גם אם זה במעין ניתוח נוסף.</p> <p align="center">***</p> <p>בשעתו נוהג הייתי ללכת לימי העיון בתנ"ך של מכללת הרצוג, שם נהניתי מן השיעורים, אך בעיקר מכך שהם נתנו לי שעה וחצי של שיטוט במחשבות על פרקי התנ"ך הנדונים, והעלאת פשטים מחודשים, ללא קשר לדברי המרצה. תחושה דומה אני מקבל מספרו של פאוסט, שהוא אכן נותן לי מזון למחשבות על אותן אגדות, גם כקושיות וכ'קונטרה' לדבריו. ואכן, כך בעצם כותב פאוסט עצמו, ובדבריו שלו אסיים את רשומת ההרהורים הזו:</p> <blockquote> <p>'הקורא המיועד' של הספר הוא זה שנדרש ממנו מעט עמל. מומלץ לו לראות בביאור מעין מפת מסלולי טיול, שעמה הוא שב וחוזר אל המקור, קורא אותו מחדש ובוחן את ההצעות להבנתו, ואולי אף פותח ספר, בודק את הטקסט הארמי ותרגומו; כאשר המפה עוזרת לו להתמצא, להוסיף ידע ולגלות בו פינות נסתרות… פרשנויות קודמות, ובכללן זו המוצעת בספר זה, אינן אלא בסיס לפרשנות הבאה. (עמ' 58-59)</p></blockquote> <div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/669667196667896448-5234683068265830603?l=bloggershuni.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/4m7PBbHwvyg_vX00SMH3k4ZOTcE/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/4m7PBbHwvyg_vX00SMH3k4ZOTcE/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/4m7PBbHwvyg_vX00SMH3k4ZOTcE/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/4m7PBbHwvyg_vX00SMH3k4ZOTcE/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/xXhxg/~4/Tc0hYXZYDBs" height="1" width="1"/>הלל גרשוניhttp://www.blogger.com/profile/14086994011073717913noreply@blogger.com1http://bloggershuni.blogspot.com/2012/02/blog-post_12.htmltag:blogger.com,1999:blog-669667196667896448.post-20922175089429685802012-02-03T12:31:00.001+02:002012-02-16T10:54:41.199+02:002012-02-16T10:54:41.199+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <b>הרהורים על הקמת <a href="https://www.facebook.com/B.Hillel" target="_blank">החוג הרבני החדש</a></b> <br /> <b>מאת דוד פילאבין</b> <br /> (התפרסם במקור כסטטוס, וסדרת תגובות, <a href="https://www.facebook.com/davidpilavin/posts/265759010161995" target="_blank">בדף הפייסבוק של דוד</a>. מומלץ מאוד לקרוא את הדיון המלומד-אך-חפרני שם) <br /> <div align="center"> <b>א</b> </div> עוד בהיותי ילד, בישראל ובחו"ל, חרה לי שאין תשובה הולמת ובלתי מתנצלת מצד האורתודוקסים המתונים למגמת ה"התחרדות" בתוככי הציבור האורתודוקסי-מודרני והדתי-לאומי – בין אם זו התחרדות ממש ובין אם זו "התחרד"לות" (כן – הייתי ילד מוזר <img alt="סמיילי" class="wlEmoticon wlEmoticon-smile" src="http://lh3.ggpht.com/-lq5RMTE07v8/Tyu3eFLb8fI/AAAAAAAAIw4/MkckGcXlEQA/wlEmoticon-smile%25255B2%25255D.png?imgmax=800" style="border-bottom-style: none; border-left-style: none; border-right-style: none; border-top-style: none;" />).<br />הרושם שנוצר היה שהאורתודוקסים המתונים הם פשוט "חרדים-מינוס" – כאלה השואפים להיות חרדים אך אינם מצליחים. וזו כמובן לא נראתה לי צורה לקיים זרם דתי.<br />אז מבחינה זו, אני שמח שבשנים האחרונות (החל בסוף שנות התשעים, ליתר דיוק) ישנן באמת התארגנויות בכיוון הזה – החל מ"עדה" של הרב אבי ווייס, עבור ב"צהר" וכלה בנאמני תורה ועבודה. וזה אמור גם לגבי ההתארגנות החדשה הזאת – "בית הלל".<br />[הערה צדדית: השם של החוג הזה נורא מעצבן אותי אגב – מתנשא ויומרני ללא כיסוי[.<br />אבל ..<br /> נראה שהרבה פעמים אלו השואפים [או המצהירים שהם שואפים] לשמר או לשחזר את ה"סטאטוס קוו אנטה" המזרוחניקי, בעצם עושים משהו אחר:<br />הרי העולם "בחוץ" השתנה לבלי היכר בעשרות השנים האחרונות וכך גם העולם הדתי (ויש גם קשר סיבתי מסוים, כמובן, בין שני הדברים). ממילא, מי שבאופן היפותטי ינסה לקיים אורח חיים מזרוחניקי "של פעם" בימינו, בהקשרים מסוימים ייתפס כאולטרה-לייט, על גבול הדתל"שיות, ובהקשרים אחרים כפנאט חשוך וראקציונר ולאומן ומה לא.<br />ממילא, "שימור המזרוחניקיות" האמור כאן הוא רק על דרך האנלוגיה, לא באמת. משמרים איזו סכמה מופשטת שאותה מנסים להחיל על מקרים קונקרטיים – זאת בהינתן שהמקרים הקונקרטיים דהשתא אינם דומים למקרים הקונקרטיים דאשתקד. <br /> <div align="center"> <b>ב</b> </div> עד כאן אמרתי דברים כלליים; עכשיו ארד קצת לקרקע:<br />ניכר שכל הארגונים שמניתי לעיל [ואף שיבחתי אותם, באופן מסויג] נעים בין שני קטבים שהם מקבלים אותם כ"נתונים":<br />הדת היהודית [תהא אשר תהא] והעולם המודרני [יהא אשר יהא]. כל אחד מהארגונים הללו מנסה "לפשר" בין שני הקטבים הללו. מובן שלרוב "פשרה" היא יותר לטובת צד אחד מאשר לטובת צד שני. ובמקרה דנן, ניכר שהרבה פעמים ה"פשרה" שארגונים אלו מציעים היא פחות לטובת הדת היהודית ויותר לטובת העולם המודרני. אבל זה לא העניין שרציתי לקבול עליו [זה דווקא פחות מפריע לי].<br />העניין הוא אחר: הקבלה הבלתי ביקורתית הזאת, כברירת מחדל, של העולם המודרני כפי שהוא.<br />רוצה לומר, שהדבר היחיד – לפחות ברמה המוצהרת – שעוצר אנשים אלו מלהסתפח על קרביהם וקרעיהם ל"עולם בחוץ" בצורתו הנוכחית הוא הדת.<br />זה נשמע כמו מאמר חז"ל הקלאסי: "אפשי ואפשי אבל מה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי".<br />לפני כמה ימים היה בפייסבוק <a href="https://www.facebook.com/questions/199436456821864/?qa_ref=qd">סקר מטעם "בית הלל"</a> בנוסח מעין "האם יש לשלב נשים בהנהגה תורנית או שיש בכך איסור?" – כאילו: אם אין איסור, אז אוטומטית יש לשלב נשים בהנהגה תורנית.<br />זו רק אילוסטרציה לנקודה שלי.<br /> <div align="center"> <b>ג</b> </div> אתמול <a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4184261,00.html" target="_blank">פרסם</a> הרב אמנון בזק ב-ynet מעין מניפסט לכבוד הקמת "בית הלל"; אני משער שדבריו נאמרו לא רק על דעת עצמו אלא על דעת הארגון. <br /> אעבור אפוא על המניפסט ואראה איך גם בו כל הדברים שכתבתי לעיל משתקפים:<br />הוא פותח באזכור החרד"ל ובהנגדתו את "בית הלל" אליו. שזה כמובן מצוין – כי הרי זו כל הפואנטה של החוג הזה [דגשים שלי]:<br /> <blockquote> <br />…אחד הקולות הבולטים ביותר בתוך מגוון זה נשמע מתוך ציבור המכונה "תורני" או חרד"ל שמבטא עמדות הקרובות לעולם החרדי <b>ומתרחקות</b><b> </b><b>ממשנת</b><b> </b><b>הציונות</b><b> </b><b>הדתית</b><b> </b><b>הקלאסית</b><b> </b><b>לדורותיה</b>… רבנים ותלמידות חכמים רבים חשו צורך לחזור ולגבות את <b>משנת</b><b> </b><b>הציונות</b><b>-</b><b>הדתית</b><b> </b><b>הקלאסית</b>… לכך בדיוק הוקם "בית הלל", שמבקש להציג עמדה שונה מזו החרדית, המחלחלת גם לתוך העולם הדתי-לאומי.</blockquote> אוקיי – אז מה יש לנו פה?<br />לכאורה, ההנגדה היא בין "הציונות הדתית הקלאסית" לחדשים מקרוב באו, הקרויים "חרד"ל". <br /> בית הלל, מצדו, נקרא להגן על ה"קלאסית" מפני החרד"ל. עד כאן הכול טוב ויפה. אבל כבר פה יש צליל צורמני:<br />האם בציונות הדתית הקלאסית נהוג היה לדבר על "רבנים ותלמידות חכמים"?<br />זו שאלה כפולה:<br />(א) בציונות הדתית הקלאסית רבנים לא שיחקו כזה תפקיד חשוב. ההוגים של הציונות הדתית הקלאסית היו אנשי קיבוצים ופוליטיקאים ועיתונאים ואקדמאים. אבל על זה אינני מתלונן – לדעתי רבנים הם בסך הכול שיפור על פני עסקנים ורכלנים. אבל גם מבלי להתלונן – טוב לשים לב לכך שזה לא "קלאסי" לייחס כזו חשיבות לרבנים ובא בהשפעת החרד"ל דווקא.<br />(ב) ובטח שלא היה נהוג להזכיר "תלמידות חכמים" בחדא מחתא עם רבנים. <br /> כאן אני כבר כן מתלונן: <br /> אני מתנגד נחרצות לפמיניזם – בטח לפמיניזם החל מהגל השני שלו (כלומר – פמיניזם הדורש משהו מעבר לזכויות אזרחיות שוות לנשים). וזה ש"בית הלל" מקבל את הפמיניזם החדש כ"נתון" אודות העולם המערבי – ועוד במסווה של "ציונות דתית קלאסית"!! – זו ממש שערורייה בעיני. <br /> מילא אם מדובר על "קולך" – קולך גם לא מתיימרות לשמר את הסטאטוס קוו אנטה. אז לארגון כזה אני יכול להתנגד מתוך כבוד – כאל יריב בדו-קרב. אבל "בית הלל" מנסים לרקוד על שתי החתונות, וזה לא מעורר אצלי כבוד. <br /> בהמשך הדברים, הרב בזק מונה 3 נושאים שעליהם בית הלל יילחמו: זכויות נשים, ממלכתיות, השכלה. <br /> מאחר שקפצו לי לעיניים, כאמור, "תלמידות החכמים" כבר במשפטי הפתיחה, לא מפליא אותי שהסעיף הראשון שהרב בזק ממהר לדבר עליו הוא באמת סעיף מעמד האישה. אצטט רק משפט אחד מתוך דבריו בעניין הזה שצרם לי במיוחד [דגשים שלי]:<br /> <blockquote> אנו רואים בברכה את <b>ההתקדמות</b> הרבה שחלה בתחום זה <b>בדור</b><b> </b><b>האחרון</b>, ומאמינים ביכולת לשלב בין תפקידן המיוחד של הנשים במסורת ישראל ובין שילובן בתוך מערכות החיים בעולם המודרני.</blockquote> (א) הוא מודה בפה מלא שכל "מעמד האישה" שהוא מדבר עליו הוא משהו שקרה בכלל בדור האחרון. אז מה לזה ול"ציונות הדתית הקלאסית?"<br />(ב) הסיפא של המשפט "...ומאמינים ביכולת לשלב..." מסריח מאפולוגטיקה ומחוסר יושר אינטלקטואלי. <br /> כל מי שמתכחש לכך ש"מסורת ישראל" לדורותיה היא "לא פמיניסטית" [to put it mildly] עוסק בהונאה עצמית. ומי שאיננו מוכן להכריז על כך בפה מלא הוא אפולוגטיקן. במובן הרע של המילה.<br />מי שמודה בכך, מאידך, יכול לנקוט בכמה דרכים:<br /> <ul> <li> לקבל את עמדת היהדות בעניין הזה ולדחות את עמדת המודרנה <i>בעניין</i><i> </i><i>הזה.</i></li> <li> לקבל את עמדת המודרנה בעניין הזה ולדחות את עמדת היהדות <i>בעניין</i><i> </i><i>הזה.</i></li> <li>לדחות את עמדת המודרנה בעניין הזה – אך לא (רק) עקב יהדות, אלא (גם) משיקולים אחרים.</li> </ul> שימו לב שהאופציה האחרונה בכלל לא עולה על דעתם של "בית הלל". לפחות לא במוצהר.<br /> <div align="center"> <b>ד</b> </div> הסעיף הבא מדבר, בין השאר, על הסיפור עם שירת הנשים.<br />בתור ארגון אנטי-חרד"לי, באמת אני מצפה מ"בית הלל" לתמוך באי-הימנעות של חיילים משמיעת שירת נשים בטקסים צבאיים, ועל כל פנים להתנגד לעשיית "בלגן" על רקע זה.<br />אבל.... וזה אבל ענק:<br />בתור ארגון דתי [ואפילו סתם בתור ארגון שמכבד את ההסדר המדיני הליברל-דמוקרטי ואת עקרון חופש הדת בפרט], הייתי מצפה ממנו להילחם בחירוף נפש ובנחרצות ובצורה שאינה משתמעת לשתי פנים וללא פשרות על זכותם של חיילים שאינם חפצים, מסיבות דתיות, לשמוע שירת נשים, להימנע מכך.<br />אני רואה בהכרחת חיילים בעלי נטיות חרד"ליות (נטיות שאינני חולק עמהם כלל) לשמוע שירת נשים –רדיפה דתית. נקודה. לא תיתכן פשרה, מבחינתי, בעניין הזה. אני עצמי לא נמנע לא רק משירת נשים אלא אף מדברים חמורים יותר, מבחינת ההלכה. אבל אני הראשון לקרוא למלחמת אזרחים – לא פחות! – על זכותם של חיילים דתיים להימנע משמיעת שירת נשים. לא ייתכן שבמדינה דמוקרטית, קל וחומר במדינה יהודית, יכריחו יהודי לעבור על הלכה כלשהי – שולית ככל שתהיה, ושנויה במחלוקת ככל שתהיה. <br />הייתי מצפה מארגון דתי, קל וחומר רבני, להתעקש על נקודה זו באותה רמה של חריפות ונחרצות. וכשאני רואה רבנים [לא רק מ"בית הלל" – אלא גם הרבצ"ר ואחרים] שאינם נוקטים בכזו עמדה, אני רואה בכך <b>בגידה</b> – לא פחות! – של הרבנים בצאן מרעיתם.<br />אם לא יתעשתו הרבנים הללו, שמם יירשם לדראון עולם בהיסטוריה של העם היהודי ביחד עם שמותיהם של אנשי דת יהודיים נפלאים כמו יהושע-יאסון ומנלאוס.<br /> <div align="center"> <b>ה</b> </div> עם הסעיף אודות "המודרנה" [כשהכוונה היא פתיחות להשכלה] פחות או יותר הסכמתי. אבל זה הסעיף היחיד שאתו ממש הסכמתי בלב שלם, וזהו דווקא הסעיף האחרון ברשימה. הוא הסעיף היחיד שיש לו משהו במשותף עם "הציונות הדתית הקלאסית" ולכן דווקא הייתי מצפה ממנו לעמוד בראש הרשימה.<br />אליו הייתי מוסיף סעיף – ש"משום מה" לא נוסף – והוא היחס להלכה הפסוקה כפי שהיא מופיעה בספרות השו"תים ובקודקסים ההלכתיים.<br />זה תמיד נושא שארגונים מעין אלה מתחמקים מלדבר עליו. וזה אוטומטית צובע ארגונים כאלה בטון אפולוגטי להחריד.<br />הרי כל בר דעת שלמד קצת "משנה ברורה" [או כל קודקס דומה] יודע שמי שאשכרה ינסה לקיים את כל הסעיפים הקטנים בה, אורח חייו יהיה למעשה חרדי [בין אם חרדי-לאומי בין אם סתם חרדי – זה לא משנה].<br />למשל, הרב עובדיה ידוע הרי בתור פוסק מקל מאד. אבל שימו לב שאנשים שממש הולכים לפי הרב עובדיה הם חרדים (ואינני מדבר כאן על כובעים שחורים דווקא, כמובן). וזה לא סתם. הרב עובדיה אוסר על הרבה דברים הנפוצים בציבור הדתי ואף נתפסים בו בתור מובנים מאיליהם. וזאת אין הוא עושה מתוך חיפוש חומרות יתירות – הוא הפוסק האחרון שיחפש חומרות סתם. הוא עושה זאת משום שבאופן המקובל לפסוק הלכה, באמת אין מקום להתיר דברים אלה.<br />והרי הרבה מהתלונות על "התחרדות" בציבור שלנו מוסבות על .... הקפדה יתירה על הלכה בציבור שלנו – שהיא תופעה שהחלה עוד בתחילת הדרך בהשפעת הרב נריה, אבל תפסה תאוצה לאורך השנים והפכה לגורפת בשנות השמונים המאוחרות ובשנות התשעים המוקדמות [אך מאז נסוגה מאד: בדור שלי זה מאפיין הרבה פחות בולט, וכשאני פוגש בני"שים הצעירים ממני ב6-8 שנים, אני רואה שאצלם זה בולט אף פחות].<br />אני לא צריך לספר לכם על <a href="http://www.bethtfiloh.com/ftpimages/230/misc/misc_35307.pdf" target="_blank">מאמרו של פרופ' חיים סולובייצ'יק</a> בנוגע לשינויים שחלו בתוך האורתודוקסיה אחרי השואה ביחס כלפי ההלכה, ולפני כמה חודשים התפרסם ב"תכלת" <a href="http://www.azure.org.il/article.php?id=588" target="_blank">מאמר מאת פרופ' משה קופל</a>, המקדם גישה דומה לזו של סולובייצ'יק. <br />זה בהחלט יכול היה להיות כיוון פורה שבו ארגונים אורתודוקסיים/אורתופרקסיים מתונים יכלו ללכת בו.<br />[אם כי – במובן מסוים – זה הכיוון שהיהדות הקונסרבטיבית ניסתה ללכת בו, ונכשלה באופן מחריד. על כך בהמשך. אבל מבלי להתייחס לנושא זה כלל – העיקר חסר מן הספר.]<br /> (<b>הערת המארח:</b> אני חולק על הרבה דברים של פילאבין, אבל בעניין הזה אני חייב להדגיש את התנגדותי לדבריו. לדעתי דבריו הפופולריים של סולוביצ'יק ודעמיה לוקים בהרבה כשלים מתודיים. ואולי ארחיב בעניין זה בעתיד. <b>ה"ג</b>.)<br /> <div align="center"> <b>ו</b> </div> המאמר נחתם בתהיות שכמה מהן מוזרות:<br />"האם אכן נוסיף תורה ודעת, או חלילה נרבה מחלוקת?"<br />(א) אם אתם מפחדים ממחלוקת – למה בכלל הקמתם את "בית הלל", שכל עניינו מחלוקת (לשם שמיים, אני מקווה) עם החרד"ל? – מחלוקת זה דבר מבורך!<br />(ב) למה המחלוקת מונגדת ל"נוסיף תורה ודעת"? אדרבא: קנאת סופרים תרבה חוכמה [אפילו קנאה אישית! לא דווקא מחלוקת לשם שמיים].<br /> אני הרי כותב כל מה שכתבתי דווקא משום שאכפת לי מהנושא של שימור הציבור ה(בסך הכול) נפלא שלנו כפי שהוא, ומשום שגם אני מתנגד להתחרדות. לכן אני מרגיש שכשאני מותח על "בית הלל" ביקורת, הרי זו ביקורת "פנימית" – לא התקפה מצד מבקשי רעתם.<br />אסכם אפוא בכמה איחולים [כנים!] משלי, אבל ארחיק לשנייה עדותי: <br /> אחרי מלחמת העולם השנייה, בעולם המערבי, בכל הדנומינציות הנוצריות חלה מודרניזציה, לטוב ולרע. בכנסיה הקתולית, למשל, תחילה הייתה "תאולוגיית השחרור", אחר כך היו הכנסייה השנייה של הוותיקן והתנועה הכריזמטית. דברים דומים התרחשו בדנומינציות אחרות. למשל, היום בכנסייה האנגליקנית יש בישופים הומואים מוצהרים [כמרים-נשים זה משהו שמזמן נהוג שם]. ביוניון תיאולוג'יקל סמינרי בעיר ניו-יורק מלמדים את מארקס כאילו היה אחד מאבות הכנסייה, בעוד שאת דברי אבות הכנסייה עצמם מלמדים שם דווקא פחות.<br />כל המודרניזציה הזאת – בין אם רואים בה משהו טוב ובין אם רואים בה משהו רע – הפכה את הדנומינציות הללו למשהו הדומה ליהדות רפורמית. כלומר, כל אחת מהדנומינציות הללו עומדת לעומת הדנומינציה כפי שהיא הייתה במקור, באותו יחס שבו היהדות הרפורמית עומדת לעומת היהדות האורתודוקסית.<br />זה מותיר דנומינציות אלו "ללא שיניים" להתמודד מול העולם. במקום לעמוד מול מה שמתרחש בעולם ולהוכיח בשער, במקום לנסות לעצור את הסחף והסחרור והשיגעון שאליו העולם נקלע – הם עצמם נקלעו לאותו הסחף והשיגעון.<br />[ואני משער שאנשי "בית הלל", בהיותם אנשים שמרנים בסך הכול, כן יסכימו שהעולם המערבי נקלע לסחף, סחרור, ושיגעון: ראו מה קורה עם מוסד המשפחה! ראו מה קורה לרגשות הלאומיים ועם האהבה למולדת! ראו מה קורה עם הפריצות! ראו מה קורה לנימוסים ולהליכות ולקוד הלבוש! ראו מה קורה לתרבותיות בסיסית! <br /> "חוצפא יסגא... ומלכות תהפך למינות, ואין תוכחת, בית וועד יהיה לזנות.. וחכמות סופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, והאמת תהא נעדרת. נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו מפני קטנים, בן מנוול אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו, פני הדור כפני הכלב, הבן אינו מתבייש מאביו…"] <br /> וגם אצלנו, היהודים, בקרב הזרם הקונסרבטיבי קרה אותו התהליך. הרי במקור הקונסרבטיבים היו אמורים להיות, כשמם כן הם – שמרנים. וראו לאן הגענו! הגר"ש ליברמן והרב יהושע השל ויצחק לסר והרב שבתאי מוראיס, ואפילו הרב שלמה זלמן שכטר מתהפכים בקברם, אני בטוח.<br />פעם בסמינר היהודי התיאולוגי הילכה בדיחה, שזה מקום שבו מורים אורתודוקסיים מכשירים רבנים קונסרבטיביים עבור קהילות רפורמיות.<br />אבל זה מילא – זה לא נשמע לי כזה נורא, כשלעצמו: כי ניתן לפרש את זה לשבח (מנקודת ראות אורתודוקסית; כמובן לא מנקודת מבטם של ממציאי הבדיחה, תלמידי ה-JTS) – שהאורתודוקסיה מחלחלת מטה.<br />אבל האמת העצובה נמצאת בבדיחה אחרת: שמה שהרפורמים מחדשים ברגע נתון, זה מה שהקונסרבטיבים יאמצו עשרים שנה אחרי כן, ומה שהאורתודוקסים המודרניים יאמצו עוד עשרים שנה אח"כ.<br />כיוון החלחול, אפוא, הוא הפוך.<br />[ישנה בדיחה אנלוגית גם בקרב לותרנים בארה"ב: שמה שלותרנים מיינסטרימיים עושים היום, זה מה שהסינוד של מיזורי יעשה בעוד עשרים שנה, ומה שכנסיית קונקורדיה תעשה בעוד ארבעים שנה…]<br /> אז אני מאחל ל"בית הלל" שיידעו, כמו אברהם העברי, לעמוד באופוזיציה מול העולם, ולא להיות קונפורמיסטים: "כל העולם כולו מעבר אחד, ואברהם מעבר אחד".</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/669667196667896448-2092217508942968580?l=bloggershuni.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/srGm-KY_zINxjKSQSr0PQpRcBPg/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/srGm-KY_zINxjKSQSr0PQpRcBPg/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/srGm-KY_zINxjKSQSr0PQpRcBPg/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/srGm-KY_zINxjKSQSr0PQpRcBPg/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/xXhxg/~4/rFfXFQuQNpA" height="1" width="1"/>הלל גרשוניhttp://www.blogger.com/profile/14086994011073717913noreply@blogger.com4http://bloggershuni.blogspot.com/2012/02/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-669667196667896448.post-61031089548899480102012-01-15T20:12:00.001+02:002012-01-16T10:53:56.065+02:002012-01-16T10:53:56.065+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <br /> <br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/3/39/BLACK.PNG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="235" src="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/3/39/BLACK.PNG" width="320" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">יש שחור ויש שחור. מצאו את ההבדלים</td></tr> </tbody></table> <br /> אך לפני ימים לא רבים רעשה הארץ סביב <a href="http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_opinion.php?id=7757&amp;hp=1&amp;newsletter=02.01.2012" target="_blank">הפגנת חרדים עם טלאי צהוב</a>. זילות השואה! זעקו הזועקים.<br /> <br /> זמן לא רב אחר כך, הפגינו <a href="http://www.ynet.co.il/Ext/App/Thumbnails/CdaThumbnails_OpenWin/1,9788,L-3670339-3670340,00.html?CapField=article_images.name&amp;TabSelect=article_images,images&amp;WhereCls=article_images.image_id=3670340%20and%20article_images.article_id=4174931%20and%20article_images.image_id=images.id&amp;DescField=images.credits" target="_blank">אתיופים עם טלאי צהוב</a>. שקט, דממה. חפשו ידיעות על האתיופים עם הטלאי הצהוב. איחלתי לחיילים בהצלחה.<br /> <br /> אך לפני שבועות ספורים רעשה הארץ סביב כתובות "תג מחיר" נגד ערבים. כותרות ראשיות, טורים מתלהמים, מה לא (מה לא? <a href="http://www.latma.co.il/article.aspx?artiId=5727" target="_blank">לא הודאה בטעות</a>).<br /> <br /> שבועות לא רבים אחרי כן, כאשר רוססו כתובות <a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4173085,00.html" target="_blank">"תג מחיר אתיופי"</a>, שוב נדחק הנושא, ואין פוצה פה ומצפצף.<br /> <br /> אך לפני ימים ספורים רעשה הארץ סביב סירוב להשכיר דירות לאתיופים. <a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4173877,00.html" target="_blank">גזענות! זעקו הזועקים</a>.<br /> <br /> היום התבטא ראש עיריית נתיבות ואמר <a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4175885,00.html" target="_blank">"חרדים לא יגורו בשכונה החדשה בעיר"</a>. האם הדבר יגרור זעזוע וקריאות לפטרו? כן, בטח.<br /> <br /> <br /> ככה זה, יש שחורים טובים ויש שחורים רעים. לא הכול שחור-שחור בחיים.<br /> <br /> <b>תוספת</b>: ראו גם את <a href="http://tsurehrlich.blogspot.com/2012/01/blog-post_15.html" target="_blank">טורו השירי של צור ארליך</a>.<br /> <br /> -----<br /> <br /> נ"ב: אפשר לדבר גם על הפגנת ילדים אצל מתנחלים ו"שחורים"-חרדים (אסור! יצחק קדמן!) לעומת הפגנת ילדים אצל מחאת העגלות ו"שחורים"-מבקשי עבודה (מצוה מן המובחר), ועוד כהנה וכהנא. מוזמנים להוסיף בתגובות, או להסביר באופן מלומד מדוע באמת תמיד החרדימתנחלים רשעים והאתיופימסודנים מסכנים וצודקים.</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/669667196667896448-6103108954889948010?l=bloggershuni.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/ZLnwZ-tYIo2euxr3Au_iPBPdRf8/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/ZLnwZ-tYIo2euxr3Au_iPBPdRf8/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/ZLnwZ-tYIo2euxr3Au_iPBPdRf8/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/ZLnwZ-tYIo2euxr3Au_iPBPdRf8/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/xXhxg/~4/NUcICqnEW_U" height="1" width="1"/>הלל גרשוניhttp://www.blogger.com/profile/14086994011073717913noreply@blogger.com13http://bloggershuni.blogspot.com/2012/01/blog-post_15.htmltag:blogger.com,1999:blog-669667196667896448.post-47219806464134261322012-01-13T10:45:00.002+02:002012-01-13T10:45:54.392+02:002012-01-13T10:45:54.392+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> כפי שוודאי שמתם לב, היתוספה השבוע לבלוג לראשונה פרסומת - להצבעה לפרס ביקורת התקשורת.<br /> <br /> אמנם בהתחלה חשבתי לסרב לשתף פעולה עם האגודה העוינת, שאפילו לא טרחה להעלות אותי כאחד המועמדים (!). אבל הם ביקשו כל כך יפה, ושלחו לי זרי פרחים הביתה, אז הסכמתי. חוץ מזה, הם גם הבטיחו לי כסף.<br /> <br /> בכולופן, הבנתי שלא מספיק אנשים מצביעים אצלם, וזה עושה לי מצפונים על הכסף שאני רוצה לעשוק מהם. אז ככה:<br /> <br /> <a href="http://imw.org.il/hebrew/elections/" target="_blank">לכו להצביע</a>!<br /> (רק שימו לב שיש שם אוטופליי. יעני כבו את הרמקולים אם בא לכם.)<br /> <br /> <br /> תודה.<br /> <span style="font-size: x-small;"><br /></span><br /> <span style="font-size: x-small;">נ"ב נילי, לא הבטחת לי כסף על הפוסט הזה אבל זה לא אומר שלא אשמח לקבל עליו מזוודה של שטרות לא מסומנים. חוץ מזה אני יודע איפה את גרה, או משהו.</span><br /> <br /> <br /> <span style="font-size: x-small;"><span style="font-size: small;">אה, ועוד משהו: אם גם אתם רוצים לפרסם אצלי ולשלם לי - אני לא אגיד לא. כנראה.</span> </span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/669667196667896448-4721980646413426132?l=bloggershuni.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/AZxJ4J9d9yDgs-zm2SDnTzzG4Hc/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/AZxJ4J9d9yDgs-zm2SDnTzzG4Hc/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/AZxJ4J9d9yDgs-zm2SDnTzzG4Hc/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/AZxJ4J9d9yDgs-zm2SDnTzzG4Hc/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/xXhxg/~4/gfSr4rXZh7s" height="1" width="1"/>הלל גרשוניhttp://www.blogger.com/profile/14086994011073717913noreply@blogger.com1http://bloggershuni.blogspot.com/2012/01/blog-post_13.htmltag:blogger.com,1999:blog-669667196667896448.post-79892402705178343002012-01-10T14:11:00.003+02:002012-01-11T15:05:32.789+02:002012-01-11T15:05:32.789+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> המכתב <a href="http://www.kipa.co.il/community/show/8230002" target="_blank">התפרסם </a>בפורום "הורות ומשפחה" באתר כיפה, על ידי כותבת בכינוי "המצפים לישועה", ואני מביא אותו כאן בהמשך ל<a href="http://bloggershuni.blogspot.com/2012/01/blog-post_09.html" target="_blank">סערה סביב כנס מכון פוע"ה</a> ולקריאות להחרמת רופאים שישתתפו בכנס:<br /> <br /> <br /> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="background-color: #f3f3f3; line-height: 150%;"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;David&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">לכבוד נשות "קולך" פורום נשים דתיות.</span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="background-color: #f3f3f3; line-height: 150%;"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;David&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">מאת: המצפים לישועה מטופלת פוריות דתיה.</span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="background-color: #f3f3f3; line-height: 150%;"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;David&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">שלום לכן נשים יקרות!</span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="background-color: #f3f3f3; line-height: 150%;"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;David&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">בעקבות כנס מכון פוע"ה המתקיים השבוע רציתי לכתוב לכן כמה מילים שאולי ורק אולי, יתנו לכן חומר למחשבה.</span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="background-color: #f3f3f3; line-height: 150%;"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;David&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">אני מטופלת פוריות דתיה, נשואה 11 שנה וזקוקה לתרומת ביצית על מנת להיכנס להריון. </span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="background-color: #f3f3f3; line-height: 150%;"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;David&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">כשהתחלנו את הטיפולים הם היו מביציות שלי, אולם לפני 4 שנים כשהרופאים אחרי לא מעט כישלונות הבינו שאי אפשר לטפל בי בהפריות רגילות עם ביציות שלי, הם הציעו לנו לפנות לתרומת ביצית.</span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="background-color: #f3f3f3; line-height: 150%;"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;David&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">פנינו למכון פוע"ה והם היו מוכנים לבוא לעזרתנו בהדרכה, בעצה טובה ובהשגחה ופיקוח על הטיפול שעלה לא מעט כסף.</span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="background-color: #f3f3f3; line-height: 150%;"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;David&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">הטיפול הראשון שעשינו בדרך הזו נכשל, ולפני שנה אחרי הפסקה ארוכה חזרנו שוב לטפל. במהלך הזמן שעבר שמענו שיש חוק ששמו "חוק הביציות" והוא אמור לעבור בכנסת ולהסדיר את נושא התרומה בארץ.</span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="background-color: #f3f3f3; line-height: 150%;"> <b><span lang="HE" style="font-family: &quot;David&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">בזמן העבודה על החוק בכנסת ישבו בוועדה שהכינה את החוק נציגים ממכון פוע"ה, נציגים מארגוני הנשים וח"כים מכל קצוות הקשת הפוליטית בניסיון לנסח את החוק ולהעביר אותו לאישור. אתן לא הייתן שם. כל הניסיונות שלי ושל כמה חברות שלי לרתום אתכן לעזרה בנושא לא הצליחו. כשאני פניתי אליכן הודעתן ש"אנחנו לא מוכנות לעזור להעביר את החוק", כי "אין בארץ נשים דתיות שצריכות תרומה". סתם שתדעו לפני 4 שנים כשטסתי בפעם הראשונה לקייב שבאוקראינה היו חוץ ממני עוד שתי נשים דתיות מתוך 6 שהיו צריכות תרומה, לפני שנה כששוב טסתי לקייב שבאוקראינה היינו 3 נשים דתיות מתוך 35 שהיו צריכות תרומה והשנה כשטסתי שוב לאותו מקום &nbsp;היינו שתי דתיות מתוך 24 נשים שהיו צריכות תרומה. אז בפעם הבאה כשתענו ככה למטופלת פוריות דתיה, כדאי שתחשבו פעמיים לפני התשובה. היחיד שניסה לעזור להעביר את החוק הוא ח"כ זבולון אורלב מהמפד"ל, שבניגוד אליכן מבין את הכאב שלנו ועזר לנו מאוד.</span></b></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="background-color: #f3f3f3; line-height: 150%;"> <b><span lang="HE" style="font-family: &quot;David&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">אתן מדברות על הדרת נשים מהכנס, על ישיבה נפרדת והתעסקות בנושאים אינטימיים שנוגעים לנו הנשים על ידי רופאים גברים וקוראות להחרים את הרופאים שמדברים בכנס, אבל כשמדובר בנו מטופלות הפוריות הבקשה הזו היא לא הגיונית ובלתי אפשרית. יש מטופלות שמחכות לתור למומחים שמשתתפים בכנס הרבה מאוד זמן ואולי התור לאותו רופא שאותו אתן מבקשות להחרים הוא הצ'אנס היחיד שלה להיכנס להריון. יש מטופלות שנמצאות במהלך טיפול ועומדות לעבור שאיבה או החזרה, וכל בקשה כזו עלולה לפגוע בהן פיזית, כי לשאיבה מחכים הרבה זמן (שבועיים לפחות) ואם הזמן מגיע ואתן מבקשות להחרים את הרופא שלהן הן עלולות להיכנס למצב סכנה של גירוי יתר. קחו אחריות על הבקשות שלכן ותחשבו שוב האם אין בבקשות שלכן גרימת נזק וסכנה בריאותית שלפעמים גם יכולה לסכן חיים של נשים מסוימות.</span></b></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="background-color: #f3f3f3; line-height: 150%;"> <b><span lang="HE" style="font-family: &quot;David&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">מעבר לזה אתן מנסות לדאוג לנשים ולרווחתן אבל בעלון שלכן וגם באתר לא ראיתי שום התייחסות למה שעובר על נשים בטיפולי פוריות. כנראה שאנחנו לא מעניינות אתכן באמת. בעלון "פנימה" לשם ההשוואה יש מדור שכותבת מנהלת פורום פוריות ב"כיפה" ומתעסק בנושא, אצלכן לעומת זאת לא ראיתי שום התייחסות. אתן מדברות על הדרת נשים אבל, בפועל לנשים בטיפולי פוריות אין מקום לא בארגון שלכן ולא בעלון שלכן. אתן מתיימרות לדאוג לנשים, תתחילו להתייחס גם אלינו. </span></b></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="background-color: #f3f3f3; line-height: 150%; text-indent: 36pt;"> <b><u><span lang="HE" style="font-family: &quot;David&quot;,&quot;sans-serif&quot;;"><span style="text-decoration: none;"><br /></span></span></u></b></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="background-color: #f3f3f3; line-height: 150%;"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;David&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">תחשבו על הדברים ותבינו שיש גם נשים כמוני שבמקום שהמאבק שלכן יעזור להן הן יצאו מכל העניין פגועות ונעלבות.</span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="background-color: #f3f3f3; line-height: 150%; text-indent: 36pt;"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;David&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">שלכן, המצפים לישועה.</span><br /> <div style="background-color: white;"> <br /></div> <div style="background-color: white; font-family: inherit;"> <span lang="HE"><b>תוספת:</b> תגובת חנה קהת מ"קולך" :</span></div> <div style="background-color: white; font-family: inherit;"> <br /></div> <span lang="HE" style="font-family: &quot;David&quot;,&quot;sans-serif&quot;;"></span><span class="commentBody" data-jsid="text">אנונימית יקרה<br /> אני מברכת אותך שבעז"ה ברוב תחבקי ילד או ילדה שיהיהו משוש חייך.<br /> אין כל בסיס עובדתי לטענותייך. מעולם לא הגיעה אלינו פנייה כזו ומעולם לא ענינו כאלה תשובות.<br /> היו לנו פעילו<span class="text_exposed_show">יות ויש לנו פעילויות בנושא של פריון האשה ובריאות האשה, אך כיון שאנו מוצפות היום בהשמצות שקריות כל היום, אין לי ביטחון שגם מכתב זה הוא לא חלק ממסע ההסתה שמתנהל נגדנו היום. בכל מקרה הציטוטים אינם נכונים והדיווח שלך עלך פניות אינן נכונות ואנחנו כן עסקנו בנושאים.<br /> איני מבינה מה הקשר בין הכנס לטיפולים שהרופאים נדרשים וחייבים לתת.<br /> בהצלחה רבה<br /> חנה קהת</span></span></div> </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/669667196667896448-7989240270517834300?l=bloggershuni.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/9e5aD9-lGh5Ex6nOa1dT9GSxwWE/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/9e5aD9-lGh5Ex6nOa1dT9GSxwWE/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/9e5aD9-lGh5Ex6nOa1dT9GSxwWE/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/9e5aD9-lGh5Ex6nOa1dT9GSxwWE/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/xXhxg/~4/3izeDzy4TUY" height="1" width="1"/>הלל גרשוניhttp://www.blogger.com/profile/14086994011073717913noreply@blogger.com1http://bloggershuni.blogspot.com/2012/01/blog-post_10.htmltag:blogger.com,1999:blog-669667196667896448.post-86823666151029957162012-01-09T09:32:00.001+02:002012-01-11T15:16:16.908+02:002012-01-11T15:16:16.908+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> מייל שכתב הרב בנימין דוד, מרבני מכון פוע"ה וממארגני <a href="http://www.puah.org.il/page.aspx?id=301" target="_blank">הכנס הארצי השנתי של המכון</a> (הנה <a href="http://www.puah.org.il/UserFiles/File/%D7%9B%D7%A0%D7%A1%20%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91/tochniya%281%29.pdf" target="_blank">התוכנייה</a> הישנה. <b>עדכון</b>: הנה <a href="https://docs.google.com/open?id=171KRKI4f4czRt9YfRD6kLLZyuuHR5fORXPjyqeqDTs9kurPBPOqxPyU91Vdg" target="_blank">התוכנייה החדשה</a> - בלי שמות המרצים, מחשש שיבולע להם), שיתקיים ביום רביעי:<br /> <br /> (רקע למי שלא בעניינים: "<a href="http://www.kolech.com/show.asp?id=48806" target="_blank">קולך</a>" ו"<a href="https://www.facebook.com/photo.php?fbid=318109841562566&amp;set=a.125713877468831.9638.124894077550811&amp;type=1&amp;theater" target="_blank">ישראל חופשית</a>" <a href="http://www.inn.co.il/News/News.aspx/231481" target="_blank">יצאו במתקפה נגד הכנס</a>, העוסק בתחומים המשיקים שבין רפואת פוריות והלכה, משום שרק גברים מדברים בו, והצליחו <a href="http://www.thepulse.co.il/index.php/201201089616/8-q-q.html" target="_blank">לשדל רופאים רבים לבטל את השתתפותם בכנס</a>, ואף <a href="https://www.facebook.com/bfreeisrael/posts/318298968210320" target="_blank">הכריזו על כך שהוא "בוטל"</a> משום כך.)<br /> <br /> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <br /></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">ב"ה</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><br /></span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">לכל ידידי וחברי,</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><br /> </span></div> <span style="background-color: #f3f3f3; color: #3333ff; font-size: medium;">כיון שהרבה אנשים ונשים פונים אלי ומבקשים&nbsp;הבהרה&nbsp;על המתקפה בתקשורת נגד מכון פוע"ה אני אסביר את העניין.</span><br /> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><br /></span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">זה כבר 12 שנה שמכון פועה מארגן כנס שנתי בו מוצגים בפני הקהל חידושים ברפואה וההתייחסות של גדולי הרבנים.</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><br /></span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">בהתחלה הכנס היה מיועד לרבנים פוסקים על מנת שישלבו בפסיקה שלהם את החידושים בהלכה. הכנסים הראשונים היו בבית כנסת ולכן הוזמנו רק רבנים והמרצים היו גברים.</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><br /> </span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">היה לנו ברור שאם נזמין מרצות לדבר מול רבנים, חלק גדול מהרבנים לא יגיעו לכנס, ויצא שהפסדנו את מטרת הכנס לשלב את הרפואה אצל הפוסקים מכל המגזרים. למרות שמכון פוע"ה הוקם על ידי הרב מנחם בורשטין ממרכז הרב, המכון אינו סקטוריאלי והוא רואה את עצמו אחראי על קידום תחום רפואה והלכה לכל המגזרים, כולל הציבור החרדי. לכן הכנס אורגן על מנת שכל רבני הקשת יוכלו להגיע.</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><br /></span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">עם הזמן הרבה נשות רבנים ביקשו להצטרף לכנס, כך שפתחנו את הדלתות לכולם. עברנו מבית הכנסת לאולם, אולם נשארנו בקו של כנס רבנים, כלומר בישיבה נפרדת ועם מרצים גברים.</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><br /></span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">במשך 11 שנה העניין התקבל על ידי הציבור והרופאים בהבנה. בכל שנה זכינו לציבור ענק, מעל 1500 משתתפים, כך שהפכנו להיות הכנס הגדול בתחום רפואה והלכה.</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><br /></span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">כל הרופאים ביקשו לדבר בכנס, ומי שלא הוזמן נעלב. תמיד לאחר הכנס קיבלנו תלונות&nbsp; ממנהלי מחלקה שעשו חשבונות "למה הוזמנו 3 רופאים מבית חולים X ומבית החולים שלנו רק 2"...</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><br /></span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">כפי שהסברתי, מטרת הכנס היא לקדם את הפסיקה ההלכתית, ודרך זה גם לקדם את בריאות הציבור והנשים בפרט. רבנים שעד כה לא התירו לעשות בדיקות בהריון התחילו להתיר. רבנים נהיו יותר קשובים לצרכים של הזוגות ונתנו להם פתרונות מתאימים יותר...</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><br /></span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">הכנס הזה גם קירב את עולם הרפואה לעולם התורה ולציבור שלנו. פתאום הרופאים הבינו שיש לנו "צרכים מיוחדים" ושיש להתחשב גם בענייני הלכה. שאמירה כגון "אם תשמרי על הלכות נידה לא יהיו לך ילדים" הפכה להיות בלתי לגיטימית... ברוך ה' מכון פוע"ה &nbsp;זכה לקדם את שלום הבית בעם ישראל.</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><br /></span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">דרך הכנס שלנו זכה הציבור החרדי לגלות שיש לנו פוסקים חשובים ושהציבור הציוני דתי אינו ציבור של חפיפניקים שאין מה ללמוד ממנו, והציבור שלנו זכה להכיר את הפוסקים החרדים ולגלות שהם אינם סתם מחמירים על כל דבר. גם פה זכינו לקדם את שלום הבית.</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><br /></span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">אלא שיש אנשים שהאחדות בעם ישראל מפריעה להם. הם לא מוכנים ש"נתקפל" מול הציבור החרדי. הם מפרשים את השאיפה לשלום כחולשה. ולכן הם נלחמים בנו.</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><br /></span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">הצגנו בזמנו את העניין בפני מו"ר הרב מרדכי אליהו זצ"ל, אחד ממייסדי המכון, והוא הנחה אותנו לקיים את הכנס עם כל הצניעות הראויה, כך <u>שכל</u> הרבנים יוכלו להגיע: הנשים מוזמנות, יושבות לצד הגברים כאשר ישנה מחיצה באמצע, הבימה ממוקמת באמצע והמרצים מדברים אל שני הציבורים.&nbsp;</span><span style="color: #3333ff; font-size: medium;">ישנם מסכים גדולים משני הצדדים, כך שגם הגברים וגם הנשים רואים את המצגות וכל אחד רשאי לשאול שאלות בתום ההרצאות ברמקול.</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">הרב אמר: "צריך לשמור על הצניעות בזמן ההרצאות, ולכן נשים לא יעלו על הבמה מול 600 גברים".</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">ידענו שהדבר אינו מקובל על כל הרבנים ועל כל הציבור, אולם חשבנו שזאת הדרך להבטיח שכל הרבנים יוכלו ללמוד ולקדם את הפסיקה בתחום רגיש זה.</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">הרב בורשטין פנה אף לרב אהרן ליכטנשטיין שסבר שזו פשרה מידתית וסבירה מול המטרה הנעלה. &nbsp;</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><br /></span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">מה לא שמעתי השבוע:</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">- "הכנס שלכם הוא פורנוגרפיה. גברים מתקבצים לדבר על גוף האישה שהפך לאובייקט". (כאילו אין כנסים רפואיים בגינקולוגיה בארץ שבהם מדברים על אותם דברים, וכאילו אין פרסומות פוגעות שמנצלות את גוף האישה).</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><br /></span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">- "אתם מתנהגים כמו הגרמנים ב 44'! גם הם לא נתנו ליהודים לדבר". (עצם ההשוואה מקוממת כיון שאנחנו לא שונאים אף אחד ולא רוצים להשמיד אף אחד [פתאום מותר לנגח אותנו עם נושא השואה! חשבתי שזה פסול?!]).</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><br /></span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">- "אתם חושבים שהנשים&nbsp;טיפשות&nbsp;שאינן מסוגלות להרצות ולטפל בזוגות". (כאשר הרב מנחם בורשטין מעודד נשים ללמוד רפואה ובפרט גינקולוגיה ואף זכה לקדם את העובדה שכל המתמחות בביקור חולים הן נשים וחלקן דתיות. חוץ מזה מכון פוע"ה מזמין במשך כל השנה נשים להרצות בפני רבני המכון או בכנסים לנשים).</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><br /></span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">המתקפה מאורגנת הטב על ידי יחצ"נים: פנייה לכל חברי הכנסת למחות כנגד מכון פוע"ה, פנייה למשרדי הממשלה לסגור את כל הברזים ולא לתקצב את המכון (ממילא בפועל אין כמעט תקציבים), פנייה לראש הממשלה בכבודו ובעצמו לסגור את המכון, ופנייה לציבור להפסיק לתמוך במכון פוע"ה.</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><br /></span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">הם גם פנו לכל הרופאים שהיו מוזמנים בכנס בבקשה לבטל את השתתפותם בכנס: הם דיברו אתם על הדרת נשים (שמעתם על זה?) וכן הפעילו עליהם איומים שיארגנו נגדם חרם צרכנים. היו גם איומים דרך מנהלי בתי החולים וכן איום שאם הם לא יתקפלו הם "יודרו" מכל האיגודים הרפואיים.</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">לצערנו חלק גדול מן הרופאים ביטלו את השתתפותם. חלק טענו שזה מטעמים&nbsp;אידאולוגיים&nbsp;וחלק באמירה שהם מצטערים אבל לפעמים "עדיף להיות חכם מצודק". כאשר הגל יעבור הם ישמחו להשתתף בכנסים של המכון, כיון שהם יודעים שכל המטרות שלנו טהורות לשם שמים ולא שנאה.</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><br /></span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">פנו גם למזכירות שלנו באמירה שהן חייבות לעזוב את המכון שמתייחס אליהם כאובייקט מיני ...</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><br /> </span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">מאחורי כל הגל הזה עומד ארגון "קולך" ו"ישראל חופשית" ועוד ארגונים שהמכנה המשותף שלהם הוא מימון מהקרן החדשה לישראל. יום לפני ההתקפה, היתה פגישה בין רבני המכון לבין ראשי ארגון קולך, והם ביקשו מאתנו לבטל את הכנס או לשלב בו נשים, גם מרצות, וגם לבטל את הישיבה הנפרדת. הן שלחו חוות דעת משפטית שטענה שהישיבה הנפרדת היא נגד החוק (דבר שנדחה על ידי היועץ המשפטי של מכון פוע"ה). כיון שלא התקפלנו, באה ההתקפה בעיתוי הכי הכי... אחרי סיפור בית שמש והאוטובוסים, כאילו אנחנו חלק מן הסיפור הזה.</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><br /></span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">בפגישה נאמר לנו שכל המטרות של קולך הן לשם שמים ועל הטהרת הקודש. קשה לי להבין איך האמירות האלו מתיישרות עם העובדה שבאותו יום קולך הגיש בג"ץ כנגד הרבנים הראשיים שקבעו, על פי מה שנפסק בשולחן ערוך, שאין להטביל רווקות במקווה.</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">למה קולך מעוניין לאפשר לרווקות לטבול במקווה? כדי לעלות להר הבית, או כדי להכשיר את יחסים מחוץ לנישואין? זאת טהרת הקודש?!</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">איך אפשר לבקש מרבנים ראשיים לפסוק כנגד שולחן ערוך מפורש?!</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><br /></span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">בקיצור... המטרה היא פשוטה, להרוס מפעל יקר וחשוב כמו מכון פוע"ה, שמקבל אלפי פניות במשך כל השנה, וכל זה בלי לבקש תשלום. פניות ביום ובלילה על נישואין ועל טהרת המשפחה, הריון, לידה, הנקה, אמצעי מניעה, בעיות גנטיות, שידוכים לאנשים עם צרכים מיוחדים, תמיכה והכוונה לשימור פוריות לאנשים שהתגלה אצלם סרטן (לא עלינו ולא עליכם) ובוודאי פוריות.</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><br /></span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">כן! מכון פוע"ה מסמל את החיים ואת המשכו של עם ישראל, ויש אנשים שמבקשים להרוס את המכון ואת מה שהוא מסמל.</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">יש כאן מלחמת תרבות בין עם ישראל לבין מדינת כל אזרחיה, כאשר היהדות נדחקת לפינה.</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><br /></span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">כיון שאני אחד ממארגני הכנס ואחד הרבנים המשיבים, למעלה מ-10 שנים, איני יכול להישאר אדיש מול&nbsp;המתקפה&nbsp;הזאת. לכן אני מודיע לכולם ש<b>הכנס של מכון פוע"ה אינו מבוטל ולא יתבטל</b>. רבנים ורופאים (אחרים) יגיעו לכנס</span><span style="color: #3333ff; font-size: medium;">&nbsp;למרות המתקפה.</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><br /></span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">&nbsp;אני קורא לכווווולם להגיע לכנס ולהראות שאנחנו לא מתקפלים!</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><br /></span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">אני גם קורא לכם לתמוך כלכלית במכון פוע"ה כדי שנוכל להכפיל את פעילותו.</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><br /> </span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">להכפיל את פעילות המכון זה להכפיל חיים של קדושה בעם ישראל!!!!</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><br /></span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">חזק חזק ונתחזק!!!!</span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><br /></span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;">בנימין דוד</span></div> <div> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><br /></span><br /> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><span style="color: black;"><span style="font-size: small;"><span style="font-family: inherit;">ראו גם: <a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4172552,00.html" target="_blank">לא הוזמנתי להרצות בפוע"ה, לא נעלבתי</a></span></span></span></span><br /> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><span style="color: black;"><span style="font-size: small;"><span style="font-family: inherit;">וראו עכשיו: <a href="http://bloggershuni.blogspot.com/2012/01/blog-post_10.html" target="_blank">מכתב גלוי לנשות "קולך" ממטופלת פוריות דתייה</a></span></span></span></span><br /> <br /> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><span style="color: black;"><span style="font-size: small;"><span style="font-family: inherit;"><b>תוספת:</b>&nbsp;</span></span></span></span><br /> <br /> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><span style="color: black;"><span style="font-size: small;"><span style="font-family: inherit;">תגובה של "קולך" למכתב:</span></span></span></span><br /> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span class="commentBody" data-jsid="text">יש להעמיד כמה דיוקים על המכתב הזה:<br /> 1. כיום, הכנס של פוע"ה מיועד לציבור הרחב ואינו כנס סגור רק לרבנים פוסקים - דבר זה משנה את אופיו של הכנס, הופך אותו לציבורי יותר, ודורש התאמה לעובדה זו. כשהכנס הופך לאירוע המוני, יש להיזהר עוד יותר בדיבור על<span class="text_exposed_show"> הנושאים הרגישים הללו, ולא להפוך את האישה המדוברת לאובייקט (מסר שכן משודר כשהנשים בעצמן אינן מוזמנות לדבר).</span></span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span class="commentBody" data-jsid="text"><span class="text_exposed_show"><br /> 2. יש להפריד בין הפעילות של כל ארגון וארגון. ארגון "קולך" אמנם יצא נגד הצורה שבה מתנהל הכנס, אך בשום שלב בדרך לא כנגד מכון פוע"ה כשלעצמו, שפעילותו מוערכת וחשובה. הארגון יצא בהצהרה כנגד הכנס, והוציא קריאה כללית לרופאים לבטל השתתפותם, אך לא פנה אישית לאותם רופאים או הפעיל איומים מכל סוג שהוא. כמו כן, הארגון לא פנה לממשלה על מנת לסגור את התקציבים למכון, או לסגור את המכון. <span style="background-color: yellow;">[</span><b style="background-color: yellow;">הערה שלי: </b><span style="background-color: yellow;">זה לא נכון. </span><a href="http://www.bina.org.il/mechina/%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%AA-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%94-%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%A9%D7%9C%D7%97-%D7%9C%D7%A8%D7%94%D7%9E-%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%9B%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA" style="background-color: yellow;" target="_blank">מכתב בנושא לראש הממשלה ולמשרד הבריאות</a><span style="background-color: yellow;"> נחתם על ידי כל חברי הקואליציה נגד "הדרת נשים", כולל קולך. ראו מס' 38 ברשימת החתומים. ה"ג]</span></span></span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span class="commentBody" data-jsid="text"><span class="text_exposed_show"><br /> 3. בנוגע לעתירה בנושא טבילת פנויות- העתירה איננה במטרה להכשיר יחסים מחוץ לנישואין, ולא הייתה בקשה לפסוק כנגד השולחן ערוך. כיום, ישנן פנויות שמעוניינות לטבול במקווה כחלק מעבודתן הרוחנית, ובמקומות מסוימים לא מאפשרים להן את זה. המטרה הייתה שהאיסור יהיה מפורסם אמנם כפסק הלכתי, אך שהמועצות הדתיות יאפשרו לרווקות לטבול אם רצונן בכך. באותה מידה שלא ניתן לכפות על אף אדם לקיים הלכה כלשהי, גם אם היא הלכה מוסכמת. דברים דומים אמר הרב שרלו. ניתן לקרוא <a href="http://www.kolech.com/show.asp?id=48805" target="_blank">במאמר הבא</a>.</span></span></div> <div style="background-color: #f3f3f3;"> <span class="commentBody" data-jsid="text"><span class="text_exposed_show"> <a href="http://www.kolech.com/show.asp?id=48805" rel="nofollow nofollow" target="_blank"><span></span></a><span dir="ltr">4. .בנושא הקרן החדשה, הגבנו בעבר. ניתן לקרוא על כך <span id="goog_1698544161"></span><a href="http://www.blogger.com/goog_1698544160">כאן</a></span><a href="http://www.blogger.com/">&nbsp;<span id="goog_1698544162"></span></a></span></span></div> <span class="commentBody" data-jsid="text" style="background-color: #f3f3f3;"><span class="text_exposed_show">חשוב לציין - שהקרן החדשה לא הייתה מעורבת בהחלטה לצאת כנגד הצורה שבה מתנהל הכנס.</span></span><span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><span style="color: black;"><span style="font-size: small;"><span style="font-family: inherit;"> </span></span></span></span><br /> <br /> <span style="color: #3333ff; font-size: medium;"><span style="color: black;"><span style="font-size: small;"><span style="font-family: inherit;">מכתב תגובה של חדוה איל, מעמותת "אישה לאישה":<br /><br /><span style="background-color: #f3f3f3;">שלום רב</span><br style="background-color: #f3f3f3;" /><br style="background-color: #f3f3f3;" /><span style="background-color: #f3f3f3;">למען הגילוי הנאות אקדים ואומר כי בין עיסוקי אני מנהלת פרויקט חברתי- נשים וטכנולוגיות רפואיות במסגרת ארגון אשה לאשה, מכאן הכרותי עם מכון פועה וגם מעורבותי כנגד קיומו של כנס במתכונתו הנוכחית.</span><br style="background-color: #f3f3f3;" /><br style="background-color: #f3f3f3;" /><span style="background-color: #f3f3f3;">אבקש לעלות כמה התיחסויות לנושא.</span><br style="background-color: #f3f3f3;" /><br style="background-color: #f3f3f3;" /><span style="background-color: #f3f3f3;">ראשית, הכנס של מכון פועה אכן מתקיים כבר שנים רבות ולפי המכון ואולי גם אחרים- ללא מפריע. צר לי אך אין זה נכון. במשך שנים התקיימה מחאה של נשים פמיניסטיות דתיות, מחאה שהובילו בארגון קולך. המחאה על ייצוג ונראות לנשים הוא מאבק מתמשך, אך משום מה במכון הוא נתפס כמפתיע וחדש. ובכן , הדבר היחידי שחדש הוא שנושא הדרת נשים הפך להיות ענין חברתי שאיננו בהכרח ענין רק של נשים אלא מאיים גם על קבוצות אחרות בחברה. אני מודה כי לנוכח השיח המוגבל שמתקיים בנושא דת וחברה אני חוששת מהגילויים הגזענייים, האנטי דתיים שמתקיימים לצד מאבק חשוב זה, אך בל נטעה, המחאה כנגד הכנס נמשכת שנים וכן גם המחאה של נשים על זכויותיהן.</span><br style="background-color: #f3f3f3;" /><br style="background-color: #f3f3f3;" /><span style="background-color: #f3f3f3;">שנית, הטיעון לגבי דחיקתן של נשים מומחיות מסיבות של צניעות האשה הינו טיעון מביך שקשה לקבלו, האם נשים בעלות ידע רב, מומחיות, מן השורה הראשונה, ראויות ליחס שמתחיל ומסתיים במיניותן , ועל כן לא ניתן יהיה להקשיב לדבריהן, מדוע עלינו לקבל זאת? האם הרגישות וההתחשבות בקבוצה שבחרה פרשנות מסוימת לדת הוא מספיק כדי לדחוק, בזו הקלות, את נשים. האם ניתן יהיה לראות היום את עולם האקדמיה מרחיק נשים- חוקרות, כדי לאפשר לקבוצת גברים, עם תפיסת עולם מדירה, ללמוד ולקבל תואר. אני רוצה להאמין שהתשובה היא לא מוחלט. באלו תנאים נסכים להרחקה של קבוצת א/נשים בגלל צבע, מגדר וכדומה? ולו רק זאת אלא נקיים כנס שיעסוק באותה קבוצה עצמה (משהו כבר אמר - כנס על יהודיים ללא יהודיים אלא כקהל בלבד)</span><br style="background-color: #f3f3f3;" /><br style="background-color: #f3f3f3;" /><span style="background-color: #f3f3f3;">שלישית, אני סבורה שנושא מהותי שעולה ממחאה זו הוא היחס המורכב שבין הלכה ורפואה. קיימת משוואה שמצדה האחד ניגשות הרפואה לקהילות ותרבויות ובמקרה זה הקהילה הדתית יהודית. ומצדה השני ההלכה והרבנים כשותפים לקבלת החלטות רפואיות. מדובר בשני מרכזי כוח משמעותיים בחברה שלנו , שבניהם , כמו בין הפטיש לסדן, נמצאות נשים, בייחוד כאשר מדובר בפריון של נשים. דוגמה עצובה לכך הוא הנושא של עקרות הלכתית, שמשמעותה חוסר היכולת להרות לא בשל בבעיה רפואית אוביקטיבית אלא כעובדה שהביוץ שלהן חל טרם הטבילה. התאמה מוחלטת של הגוף הנשי להחלטות הלכתיות, שכתוצאה מכך נשים רבות עוברות טיפוליים הורמונליים שיש בהם סיכונים ומלווים בקושי גופני ונפשי . רופאים, מוצאים עצמם נותנים טיפול רפואי ללא כל אינדיקציה רפואית, ולא בטוח שבכל המקרים מרצון שלם של האשה. הינה פתרון מפרי היוצר של שילוב ההלכה והרפואה - החלטות שהגוף הנשי צריך לספוג ולהכיל, בצינעה כמובן.</span><br style="background-color: #f3f3f3;" /><br style="background-color: #f3f3f3;" /><span style="background-color: #f3f3f3;">כנס מסוג זה, שבו רבנים וגברים רופאים מדברים ומפרשים את גופן של נשים, מבלי שהאחרונות יהיו שותפות מלאות לכך, הוא כנס שאני וחברותי, ולשמחתי גם שותפים גברים רבים, מסרבות לקבל. דחיקה והדרה של נשים בשם רעיונות דתיים, תרבותיים ואחרים משרתים תמיד קבוצת כוח, אלו רעיונות שאינם נוגעים לבריאות או לחופש של נשים.</span><br style="background-color: #f3f3f3;" /><br style="background-color: #f3f3f3;" /><span style="background-color: #f3f3f3;">רביעית, הטיעון כי מדובר במחאה של נציגי הקרן החדשה נשמעת כמו בדיחה ישנה ולעוסה, נו באמת. לצערי הרב אנו לא מקבלות תרומות מהקרן החדש (לדעתי כך גם רוב הארגונים שחתומים על המכתב) אבל אם ישנם נציגים של הקרן החדשה ברשימת התפוצה הזו, אז אנו נשמח לקבל. לכבוד הוא לנו, תודה.</span><br style="background-color: #f3f3f3;" /><br style="background-color: #f3f3f3;" /><span style="background-color: #f3f3f3;">קבוצה נוספת שהחליטה ש"האחדות בעם מפריעה להם" היא ההסתדרות הרפואית שפרסמה נייר עמדה בנושא, נראה לי שיהיה קשה להאשים את הגוף הזה כעוכר ישראל בגלל העובדה שהם מתנגדים לדחיקת עמיתותיהם למקצוע הרפואה. &nbsp; </span></span></span></span></span></div> </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/669667196667896448-8682366615102995716?l=bloggershuni.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/Fhp4Rm4Q6hkNnBpLadzDFf3sHy0/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/Fhp4Rm4Q6hkNnBpLadzDFf3sHy0/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/Fhp4Rm4Q6hkNnBpLadzDFf3sHy0/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/Fhp4Rm4Q6hkNnBpLadzDFf3sHy0/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/xXhxg/~4/h-HYTXF9unk" height="1" width="1"/>הלל גרשוניhttp://www.blogger.com/profile/14086994011073717913noreply@blogger.com4http://bloggershuni.blogspot.com/2012/01/blog-post_09.htmltag:blogger.com,1999:blog-669667196667896448.post-10023889001140711922012-01-03T21:17:00.002+02:002012-01-03T21:38:53.843+02:002012-01-03T21:38:53.843+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> מדי פעם אני נתקל באנשים, פרסומות או כתבות, שמתייחסות לדבר הנקרא "קניין רוחני" כ"קניין" של ממש. אם הורדת סרט מהאינטרנט, את גזלן - גנבת קניין רוחני של מישהו אחר. ברררר.<br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> <object class="BLOGGER-youtube-video" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" codebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab#version=6,0,40,0" data-thumbnail-src="http://1.gvt0.com/vi/l5SmrHNWhak/0.jpg" height="266" width="320"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/l5SmrHNWhak&fs=1&source=uds" /> <param name="bgcolor" value="#FFFFFF" /> <embed width="320" height="266" src="http://www.youtube.com/v/l5SmrHNWhak&fs=1&source=uds" type="application/x-shockwave-flash"></embed></object></div> <br /> אז אני לא נכנס עכשיו לכל העניין הגדול של זכויות יוצרים, והאם באמת אסור לראות סרט ב"צפייה ישירה" מהמחשב וכולי. זה נושא קצת ארוך, שיש בו גם ממדים הלכתיים וגם ממדים משפטיים ומוסריים, ולא אכנס אליו.<br /> <br /> אני מתכוון לעסוק כאן אך ורק בפיקציה המכונה "קניין רוחני". לונג סטורי שורט: אין דבר כזה. אל תתנו לאף אחד לעבוד עליכם. כלומר, יש מושג שנקרא בחוק "קניין רוחני", ויש עורכי דין שעושים עליו הרבה כסף, הכול טוב ויפה. אבל אין שום קשר בין זה לבין "קניין" רגיל. זה שם מכובס, שהשימוש בו נועד בין השאר להלך אימים ולהסוות תקנה חדשה יחסית, באינסטינקטים המוסריים הבסיסיים שלנו.<br /> <br /> המושג "קניין רוחני", או בשמו הלועזי Intellectual Property (או בשמו העוד יותר לועזי, Geistiges Eigentum), מספרת לנו <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Intellectual_property" target="_blank">ויקיפדיה</a>, נטבע אי שם בשלהי המאה ה-19, לא לפני כן. מדובר בעצם בתקנות שנועדו לעודד יצירה: אם אדם ימציא המצאה, ומישהו יגנוב לו אותה, הוא יהיה בכזאת באסה שהוא לא ירצה להמציא עודפעם משהו אחר. הוא עלול למות מרוב צער או מפיגוע. (אגב, גדולי הממציאים דווקא היו גנבי פטנטים מדופלמים, ודוגמה מפורסמת היא אדיסון, אם כי מספרים עליו שכשעלה במוחו הרעיון להמצאה שלו, ישר נורה בראשו. סתם, נו, בדיחה כזאת.)<br /> <br /> כך לדוגמה במריבות בין בתי הדפוס הראשונים על הדפסת ספרים, הוחלט שספר שמודפס במקום אחד, ייאסר להדפסה במשך כך וכך שנים במקום אחר, כדי שהמדפיסים לא יבואו לידי נזק כלכלי. זו חלוקת תחומים בין סוחרים, דבר מוסכם ומקובל, אבל איש לא יגיד שיש כאן עניין ל"קניין", ושמי שקונה מבעל דפוס שמסיג את גבול חברו, כלומר עובר על התקנות, נחשב "גזלן".<br /> <br /> בואו נבחן - האם קניין רוחני הוא באמת קניין?<br /> <br /> איעזר שוב בוויקיפדיה החביבה, שם יש <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%A9" target="_blank">הגדרה נאה ל"רכוש"</a>. וכך נאמר שם:<br /> <br /> <div style="background-color: #f3f3f3;"> כדי שדבר ייחשב רכוש, כלומר, כדי שתתקיים בו זיקת בעלות לאדם או קבוצת בני אדם, נדרש שניתן יהיה לייחס לו מספר תכונות יסוד, שרק כאשר כולן מתקיימות בו זמנית ניתן לכנות דבר כלשהו "רכוש":</div> <ol style="background-color: #f3f3f3;"> <li><b>מובחנות וספציפיות</b>: רכוש הוא רק דבר שניתן להבחין בינו לבין דברים אחרים. רכוש גם אינו מושג מופשט, אלא דבר קונקרטי. לדוגמה, אדמה באופן כולל אינה יכולה להיות רכושו של מישהו, רק חלקת אדמה מסוימת יכולה להיות רכוש. באופן דומה, כיסאות, כמושג כללי, אינם רכושו של אף אחד. רק כיסא מסוים יכול להיות רכושו של אדם כלשהו.</li> <li><b>בלעדיות</b>: הדבר שייך רק לאדם או קבוצת אנשים אחת ולא לאף אחת אחרת. בגד הנמצא בארונו של אדם מסוים יכול להיחשב רכוש; אוויר, לעומת זאת, אינו יכול להחשב שייך לאף אדם באופן בלעדי, וכל אחד יכול לשאוף ולנשוף אותו כרצונו. גם רכוש ציבורי חייב תמיד להיות בבעלותו של ציבור מסוים (או <a class="mw-redirect" href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA" title="רשות">רשות ציבורית</a>) ולא של ציבור אחר, אף כי הגדרת "ציבור מסוים" עשויה להיות שונה ממקום למקום ומזמן לזמן.</li> <li><b>שליטה ממשית</b>: דבר יכול להיחשב רכושו של אדם או קבוצת אנשים רק אם הוא ניתן לשליטה ממשית, היינו, שהבעלות על הרכוש ניתנת למימוש. לדוגמה, ניתן לשלוט בכיסא, אך לא ניתן לשלוט בשמש, באלפא קנטאורי או ביופיה של השקיעה.</li> </ol> (יש שם גם סעיף רביעי, "היעדר תודעה אנושית", אבל זו לא באמת תכונה נצרכת. ודאי שאדם יכול להיחשב כרכוש, אלא שהחוק המודרני פשוט אינו מכיר בזה, כלומר הוא מפקיע מראש כל בעלות על בני אדם. סגור סוגריים, הנה כך:)<br /> <br /> האם קניין רוחני עומד באבני הבוחן האלמנטריות הללו?<br /> 1. מובחנות וספציפיות - קניין רוחני אינו מובחן. הוא רעיון, מידע. אי אפשר להבחין בינו לבין דברים אחרים. אבל מה, תגידו שהוא מובחן בהיותו מידע מסוים השונה משאר ה"מידעים". אוקיי, אם זה היה הקריטריון היחיד, הייתי מחליק את זה. אבל נעבור הלאה:<br /> 2. בלעדיות - קניין רוחני אינו יכול להיחשב בלעדי. אני מנגן שיר על במה, אדם שורק שיר ברחוב, השיר מתנגן ברדיו - "נר לאחד נר למאה". הוא יכול להיות אצל כמה אנשים שונים בו זמנית.<br /> 3. שליטה ממשית - מידע הוא דבר ערטילאי. אי אפשר לשלוט בו. אפשר לנסות לשלוט בדרכי ההפצה שלו, אבל במידע עצמו. הוא דבר מופשט לגמרי.<br /> <br /> בקיצור, "קניין רוחני" אינו יכול להיחשב קניין בשום פנים. ולמה שייחשב? הרי לגנוב ממישהו את קניינו, פירושו לעשות פעולה שתגרע אותו מקניין פלוני, ותוסיף אותו לקניין (או חזקת) אלמוני, הגנב. הדבר הזה רע בעיקר כי הוא פוגע באדם שגנבו ממנו, ולצורך העניין זה לא כל כך משנה אם הגנב נהנה ממנו או בא לחצר וסתם התחיל להשמיד את הרכוש. לעומת זאת, אם אני צופה בפרק מ"חברים" (טוב, היום צריך לומר "האוס") באינטרנט, לא לקחתי שום דבר מאף אחד. המידע קיים, ויכול לשרת את כולם. כבר אמרנו: "נר לאחד - נר למאה". <br /> <br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> <object width="320" height="266" class="BLOGGER-youtube-video" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" codebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab#version=6,0,40,0" data-thumbnail-src="http://2.gvt0.com/vi/IeTybKL1pM4/0.jpg"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/IeTybKL1pM4&fs=1&source=uds" /> <param name="bgcolor" value="#FFFFFF" /> <embed width="320" height="266" src="http://www.youtube.com/v/IeTybKL1pM4&fs=1&source=uds" type="application/x-shockwave-flash"></embed></object></div> <br /> <br /> אלא מה, תגידו, אתה פוגע במטה לחמה של התעשייה, אתה גורם לכך שיוצרים לא ירוויחו את מה שהשקיעו, שהם לא ירצו ליצור, וכולי. בסדר. אמירות לגיטימיות. אבל לא קשורות לנושא ה"קניין". קראו לילד בשמו: <b>תקנות לעידוד היצירה</b>. זהו. כל כך קשה?<br /> <br /> צריך להדגיש: מניעת רווח בעקיפין אינה בשום פנים גזל. אם חבר שלי עמד לקנות ספר, ובאתי ואמרתי לו: עזוב, אל תקנה, אני אשאיל לך את שלי - מנעתי מהסופר (ו/או מהמפיץ) רווח, ואולי התנהגתי כלפיו לא יפה, אבל לא עברתי על שום גזל. גזל פירושו <b>לקחת אובייקט מסוים שיש לפלוני, כך שהוא לא יהיה אצלו</b>. זה גזל, ואין בלתו.<br /> <br /> ואפרופו תקנות לעידוד היצירה, בימים עברו היצירה פרחה בלי שהיוצרים חלמו על התקנות האלה. הרמב"ם לא הרוויח אגורה על כל ספר שלו שנמכר, וגם לא אריסטו או דנטה או אוגוסטינוס. אנשים שרוצים ליצור, שיש להם דחף ליצור, יעשו זאת גם בלי שום קשר לרווח שהם יכולים לקבל. את הכסף הם הרוויחו בדרכים אחרות - עבדו לפרנסתם, כמו כל בני התמותה, בעבודות של ממש, או שהיו להם פטרונים מכובדים, שתמכו ביצירה שלהם. <br /> <br /> אז אין לי התנגדות לפטרונים מודרניים בדמות קרנות למיניהן, וגם לא לתקנות שמטרתם עידוד היצירה ותמיכה ביוצרים. זה סבבה לגמרי. אבל בבקשה, אל תסבנו אנשים.<br /> <br /> קניין רוחני אינו קניין, ואם הורדתם סרט למחשב, אולי אתם עוברים על החוק (אני בספק, אם החוק הוא אות מתה ואינו נאכף כלפי אנשים פרטיים), אבל מה שבטוח זה שאתם לא גנבים. שלא יעבדו עליכם.<br /> <br /> לקריאה נוספת:<br /> <ul style="text-align: right;"> <li>Richard Stallman, <a href="http://www.gnu.org/philosophy/not-ipr.xhtml" target="_blank">Did You Say “Intellectual Property”? It's a Seductive Mirage</a></li> <li>&nbsp;Stephan Kinsella, <a href="http://mises.org/resources/3582/Against-Intellectual-Property" target="_blank">Against Intellectual Property</a></li> </ul> ולקינוח יויטיובון חמוד, מכתב פתוח מדן בול ללילי אלן:<br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> <object class="BLOGGER-youtube-video" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" codebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab#version=6,0,40,0" data-thumbnail-src="http://2.gvt0.com/vi/HL9-esIM2CY/0.jpg" height="266" width="320"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/HL9-esIM2CY&fs=1&source=uds" /> <param name="bgcolor" value="#FFFFFF" /> <embed width="320" height="266" src="http://www.youtube.com/v/HL9-esIM2CY&fs=1&source=uds" type="application/x-shockwave-flash"></embed></object></div> <br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/669667196667896448-1002388900114071192?l=bloggershuni.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/bq4W0kvCDaTWfLvkQDmtV_5nLGk/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/bq4W0kvCDaTWfLvkQDmtV_5nLGk/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/bq4W0kvCDaTWfLvkQDmtV_5nLGk/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/bq4W0kvCDaTWfLvkQDmtV_5nLGk/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/xXhxg/~4/qQRH_1fmAx8" height="1" width="1"/>הלל גרשוניhttp://www.blogger.com/profile/14086994011073717913noreply@blogger.com19http://bloggershuni.blogspot.com/2012/01/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-669667196667896448.post-12691002123967283252011-12-27T17:17:00.000+02:002011-12-27T17:17:10.977+02:002011-12-27T17:17:10.977+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> מכתב שכתב סודי נמיר, הרופא האגדי של גוש קטיף זצ"ל (הגוש, לא הרופא), לעלון של יצהר. נזכרתי במשהו ששכנה שלנו אמרה לאשתי אחרי שזו סירבה שהיא תיקח את בתנו במכונית מהגן הביתה, כי אין לה כיסא בטיחות בשבילה - "אה, את מקפידה? אנחנו לא כל כך מקפידים". אז כן, הגיע הזמן שתקפידו, לבל תקופדו.<br /> <br /> <!--[if gte mso 9]><xml> <o:OfficeDocumentSettings> <o:TargetScreenSize>800x600</o:TargetScreenSize> </o:OfficeDocumentSettings> </xml><![endif]--><!--[if gte mso 9]><xml> <w:WordDocument> <w:View>Normal</w:View> <w:Zoom>0</w:Zoom> <w:TrackMoves/> <w:TrackFormatting/> <w:DoNotShowPropertyChanges/> <w:PunctuationKerning/> <w:ValidateAgainstSchemas/> <w:SaveIfXMLInvalid>false</w:SaveIfXMLInvalid> <w:IgnoreMixedContent>false</w:IgnoreMixedContent> <w:AlwaysShowPlaceholderText>false</w:AlwaysShowPlaceholderText> <w:DoNotPromoteQF/> <w:LidThemeOther>EN-US</w:LidThemeOther> <w:LidThemeAsian>X-NONE</w:LidThemeAsian> <w:LidThemeComplexScript>HE</w:LidThemeComplexScript> <w:Compatibility> <w:BreakWrappedTables/> <w:SnapToGridInCell/> <w:WrapTextWithPunct/> <w:UseAsianBreakRules/> <w:DontGrowAutofit/> <w:SplitPgBreakAndParaMark/> <w:EnableOpenTypeKerning/> <w:DontFlipMirrorIndents/> <w:OverrideTableStyleHps/> </w:Compatibility> <w:BrowserLevel>MicrosoftInternetExplorer4</w:BrowserLevel> <m:mathPr> <m:mathFont m:val="Cambria Math"/> <m:brkBin m:val="before"/> <m:brkBinSub m:val="&#45;-"/> <m:smallFrac m:val="off"/> <m:dispDef/> <m:lMargin m:val="0"/> <m:rMargin m:val="0"/> <m:defJc m:val="centerGroup"/> <m:wrapIndent m:val="1440"/> <m:intLim m:val="subSup"/> <m:naryLim m:val="undOvr"/> </m:mathPr></w:WordDocument> </xml><![endif]--><!--[if gte mso 9]><xml> <w:LatentStyles DefLockedState="false" DefUnhideWhenUsed="true" DefSemiHidden="true" DefQFormat="false" DefPriority="99" LatentStyleCount="267"> <w:LsdException Locked="false" Priority="0" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Normal"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="heading 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" QFormat="true" Name="heading 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" QFormat="true" Name="heading 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" QFormat="true" Name="heading 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" QFormat="true" Name="heading 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" QFormat="true" Name="heading 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" QFormat="true" Name="heading 7"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" QFormat="true" Name="heading 8"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" QFormat="true" Name="heading 9"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 7"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 8"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 9"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="35" QFormat="true" Name="caption"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="10" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Title"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="0" Name="Default Paragraph Font"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="11" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Subtitle"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="22" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Strong"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="20" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Emphasis"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="59" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Table Grid"/> <w:LsdException Locked="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Placeholder Text"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="1" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="No Spacing"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="60" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Shading"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="61" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light List"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="62" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Grid"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="63" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="64" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="65" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="66" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="67" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="68" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="69" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="70" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Dark List"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="71" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Shading"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="72" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful List"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="73" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Grid"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="60" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Shading Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="61" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light List Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="62" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Grid Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="63" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 1 Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="64" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 2 Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="65" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 1 Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Revision"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="34" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="List Paragraph"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="29" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Quote"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="30" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Intense Quote"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="66" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 2 Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="67" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 1 Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="68" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 2 Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="69" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 3 Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="70" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Dark List Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="71" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Shading Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="72" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful List Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="73" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Grid Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="60" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Shading Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="61" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light List Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="62" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Grid Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="63" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 1 Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="64" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 2 Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="65" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 1 Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="66" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 2 Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="67" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 1 Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="68" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 2 Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="69" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 3 Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="70" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Dark List Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="71" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Shading Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="72" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful List Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="73" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Grid Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="60" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Shading Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="61" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light List Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="62" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Grid Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="63" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 1 Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="64" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 2 Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="65" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 1 Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="66" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 2 Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="67" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 1 Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="68" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 2 Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="69" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 3 Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="70" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Dark List Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="71" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Shading Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="72" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful List Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="73" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Grid Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="60" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Shading Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="61" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light List Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="62" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Grid Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="63" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 1 Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="64" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 2 Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="65" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 1 Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="66" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 2 Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="67" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 1 Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="68" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 2 Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="69" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 3 Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="70" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Dark List Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="71" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Shading Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="72" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful List Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="73" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Grid Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="60" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Shading Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="61" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light List Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="62" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Grid Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="63" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 1 Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="64" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 2 Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="65" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 1 Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="66" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 2 Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="67" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 1 Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="68" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 2 Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="69" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 3 Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="70" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Dark List Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="71" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Shading Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="72" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful List Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="73" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Grid Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="60" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Shading Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="61" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light List Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="62" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Grid Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="63" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 1 Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="64" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 2 Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="65" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 1 Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="66" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 2 Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="67" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 1 Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="68" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 2 Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="69" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 3 Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="70" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Dark List Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="71" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Shading Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="72" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful List Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="73" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Grid Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="19" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Subtle Emphasis"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="21" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Intense Emphasis"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="31" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Subtle Reference"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="32" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Intense Reference"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="33" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Book Title"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="37" Name="Bibliography"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" QFormat="true" Name="TOC Heading"/> </w:LatentStyles> </xml><![endif]--><!--[if gte mso 10]> <style> /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-priority:99; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman","serif";} </style> <![endif]--> <br /> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="background-color: #f3f3f3;"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-ascii-theme-font: minor-bidi; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-theme-font: minor-bidi;">רבותי היקרים, </span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="background-color: #f3f3f3;"> <br /></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="background-color: #f3f3f3;"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-ascii-theme-font: minor-bidi; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-theme-font: minor-bidi;">אני שמח להימנות בין התושבים הקדושים של הרי השומרון. לצערי בהיכרות הקצרה שלי ובמפגש עם התושבים במגוון מצבים בדרכים, נדהמתי לראות את הנהיגה הלא זהירה בכל הנוגע לחוקי תעבורה וכללי זהירות בדרכים. דברי חז"ל ש"בשכם נפישי רוצחים" אמור להיות צילום של תמונת מצב ולא מצוות עשה שיש לקיימו!</span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="background-color: #f3f3f3;"> <br /></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="background-color: #f3f3f3;"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-ascii-theme-font: minor-bidi; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-theme-font: minor-bidi;">המקרים בהם נתקלתי היו: עקיפות בפס לבן רצוף, מהירות מופרזת, והנורא מכל - נהג שהניח פעוט קטן על הברכיים בינו לבין ההגה. (כרית אויר המתנפחת על גופו של פעוט בחלקיק שניה הורגת אותו על ידי עוצמה חזקה ומכוונת לאזור הצוואר, כמאמר הכתוב: "אתה הבדלת אנוש מראש". צפיתי בעיתון רפואי בתמונה של תינוק שמת בצורה כזאת. לכן השונא את ילדיו באמת, יטייל אתם כשהם במושב הקדמי ובלתי חגורים. בנוסף, כדאי לקחת בחשבון שעצירה פתאומית במהירות של כ-15 קמ"ש כשהנהג דוחף את גופו של הצעיר על הגה קשיח הרי הוא מספיק לפוצץ לו את הכבד או טחול או לשבור את מחצית מצלעותיו למחוץ את הריאה ולסכן את המשך חייו מדימום פנימי בלתי נשלט.) רק בחודש האחרון בעלייה להר ברכה התהפכו שני רכבים באשמת נהג הרכב. בדרך לאלון מורה נהג נרדם ובנסים כשהתהפך רכבם הם נותרו בחיים. כולנו מכירים מקרוב מקרים רבים של הרוג או פצוע קשה כתוצאה מתאונה. זה לא רק דמיון אלא מציאות קרובה אלינו ממש.</span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="background-color: #f3f3f3;"> <br /></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="background-color: #f3f3f3;"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-ascii-theme-font: minor-bidi; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-theme-font: minor-bidi;">לפני מספר ימים נקראתי לתאונה סמוך לקרני שומרון שבה נהג ערבי שלא היה חגור ונזרק מהרכב, לופף סביב עמוד של מעקה הבטיחות ונהרג במקום, בעוד שהנהג היהודי המרוסן ששמר על נתיב הנסיעה נחלץ ללא כל פגע. </span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="background-color: #f3f3f3;"> <br /></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="background-color: #f3f3f3;"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-ascii-theme-font: minor-bidi; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-theme-font: minor-bidi;">יהודי שנקרא שומר מצוות מחוייב לקיים את כולם גם הלכות שהוא חושב שאולי פחות חשובות או בלתי נוחות לקיום. בפסקיו של החת"ם סופר ניכר שעוד בזמן שנסעו על עגלות רתומים לסוסים הוא קבע שחוקי המדינה ביניהם תעבורה מחייבים במעמדם כמצוות דאורייתא. נמצא שאדם המחליט לנהוג ברכבו ללא היצמדות לחוקים - מורד במלכותו של הקדוש ברוך הוא. ועוסק בגרם רצח בפשיעה. </span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="background-color: #f3f3f3;"> <br /></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="background-color: #f3f3f3;"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-ascii-theme-font: minor-bidi; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-theme-font: minor-bidi;">בגוש קטיף נפגעו הרבה יותר תושבים מתאונות דרכים מאשר מטרור. באזור השומרון שהפראים גם כך מחוסרי כל משמעת ומסכנים עצמם והסביבה בנהיגה לא מרוסנת שומה עלינו להיזהר במדה כפולה ומכופלת לבל ניפגע בעצמנו או באחרים. </span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="background-color: #f3f3f3;"> <br /></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="background-color: #f3f3f3;"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-ascii-theme-font: minor-bidi; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-theme-font: minor-bidi;">ביחידה של קהילה בה עבדתי עד עתה של כ-2200 חולים תחת טיפולי במהלך ארבע שנים אחרונות במרכז הארץ - נאלצתי להתמודד עם משפחה אחת שאבדה את בנה בשנות העשרים שנהרג בתאונת אופנוע עצמית, נוסע אופנוע אחר שנכנס לצומת ברמזור אדום; התנגש עד כדי איבוד אברים פנימיים, נזקים אורטופדיים, בלתי הפיכים, ופגיעה נפשית קשה אחרי שיצא מטיפול נמרץ. הורה עייף שנהג עם תינוק בן כשנתיים יומיים אחר שילדה אשתו והתנגש חזיתית עם רכב שבא מולו ופצע את עצמו קשה מאוד - בנו, שהיה מרוסן כחוק בכסא תינוק עף מהרכב וספג שבר בלתי הפיך בעמוד שדרה צווארי. התינוק הזה עד היום לא נושם בכוחות עצמו, ומשותק. כשעזבתי את המרפאה נותרו עדיין שני פצועים ביחידות טיפול נמרץ ושיקום האחד אחר פציעת ראש קשה, והשני שהתהפך מטרים ספורים סמוך למרפאה לתוך תעלה ולקה בנזק בלתי הפיך בחוט שדרה צוארי ומשותק בארבעת הגפיים שוהה כיום חדר הסמוך לשרון שר"י. </span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="background-color: #f3f3f3;"> <br /></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="background-color: #f3f3f3;"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-ascii-theme-font: minor-bidi; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-theme-font: minor-bidi;">לדעתי, ישנה בעיה בהבנה עד כמה נהיגה זהירה קשורה ביראת שמיים חויתי על בשרי שיצר הרע יותר חזק מעריות או תאוות האכילה הנו היצר האומר לנהג העייף - אל דאגה, אל תעצור, אתה כבר מגיע! וכאשר העפעפיים העליונות כבדות צונחות על התחתונות במקום לעצור ולהתרענן הנהג ממשיך בדרכו ויכול בנקל להגיע לנמנום עד איבוד שליטה גמורה על הרכב. </span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="background-color: #f3f3f3;"> <br /></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="background-color: #f3f3f3;"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-ascii-theme-font: minor-bidi; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-theme-font: minor-bidi;">על כן אני מצפה להתחזק עם חברי בנושאים הללו וכולנו כאחד נקפיד בקפידה מדוקדקת על חוקי התעבורה, ויותר. בכך נוכל להיוותר נקיים כלפי שמיא שאת שלנו עשינו, ומתפללים שיסתלק מאתנו הנגע של תאונות דרכים. </span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="background-color: #f3f3f3;"> <br /></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="background-color: #f3f3f3;"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-ascii-theme-font: minor-bidi; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-theme-font: minor-bidi;">סודי נמיר, </span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="background-color: #f3f3f3;"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-ascii-theme-font: minor-bidi; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-theme-font: minor-bidi;">הר ברכה</span></div> </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/669667196667896448-1269100212396728325?l=bloggershuni.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/oNBUMCGi5kvI26m2w5kyv2TTkVM/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/oNBUMCGi5kvI26m2w5kyv2TTkVM/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/oNBUMCGi5kvI26m2w5kyv2TTkVM/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/oNBUMCGi5kvI26m2w5kyv2TTkVM/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/xXhxg/~4/JvMCq_v9858" height="1" width="1"/>הלל גרשוניhttp://www.blogger.com/profile/14086994011073717913noreply@blogger.com1http://bloggershuni.blogspot.com/2011/12/blog-post_27.htmltag:blogger.com,1999:blog-669667196667896448.post-12407050955951252592011-12-26T18:04:00.002+02:002011-12-26T18:06:41.026+02:002011-12-26T18:06:41.026+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> לאחר שהיו שתקפו אותי על <a href="http://bloggershuni.blogspot.com/2011/12/60.html" target="_blank">60 המילה שכתבתי על הדרת נשים</a> (בצד תמיכה של אחרים בדבריי), אני מביא במלואה <a href="http://velvetunderground.co.il/?p=13588#comment-26592" target="_blank">תגובה </a>שפורסמה בבלוג של דבורית שרגל, Velvet Underground. קצת יותר מ-60 מילה, אני יודע:<br /> <br /> <h6 class="uiStreamMessage" data-ft="{&quot;type&quot;:1}" style="background-color: #f3f3f3; font-weight: normal;"> <span style="font-size: small;"><span class="messageBody" data-ft="{&quot;type&quot;:3}">נראה לי שתגובה של אישה חרדית (עדיין, לא לשעבר) על 'הדרת הנשים בציבור החרדי' עוד לא הייתה בוולווט. אקח לעצמי את הכבוד. רק על עצמי לספר ידעתי, אבל נדמה לי שההגדרה הזו מתאימה לרוב האנושות, לא?<br /> <br /> הפעם היחידה שבה חוויתי הצקות בנושא מקום ישיבה ב'קו מהדרין' הייתה כשעליתי על אוטובוס בבני ברק יחד עם בן זוגי. התיישבנו באחד הספסלים הפנויים היחידים, בחלקו האחורי של האוטובוס.<br /> <br /> בספסל לפנינו ישבה אישה עם ילד. היא הסתובבה אלינו ונעצה בבן זוגי מבט זועף. "תעבור מקום, בבקשה."<br /> <br /> "מה הבעיה?" שאלתי אני.<br /> <br /> "לא נוח לי שגבר יושב מאחורי. תעברו מקום."<br /> <br /> "תעברי מקום את, אם לא נוח לך," אמרתי.<br /> <br /> "הילד שלי ישן," שלפה היא את הקלף המנצח.<br /> <br /> היבטנו זה בזו, משכנו בכתפינו, ומאחר שהיה ספסל פנוי מקביל, עברנו אליו. 'משוגעת', הייתה המסקנה של שנינו. אבל מכיוון שהיה מקום פנוי אחר, לא הפריע לנו לכבד את השיגעון שלה.<br /> <br /> בשבועות האחרונים נשפך ים של מילים – ושל שטויות – על צמד המילים האטרקטיבי 'הדרת נשים'. לאף אחד לא אכפת מהדרת גברים. אבל לפחות בניסיון האישי של משפחתי, זו התופעה שחווינו. שנים שאני נוסעת בקווי המהדרין ואיש לא ניסה להזיז אותי ממקומי. בן זוגי, לעומתי, נדרש פעם להחליף מקום על ידי אישה שישבה בחלק האחורי של האוטובוס. הוא ניסה למחות, אבל שוב, ידה הייתה על העליונה: "אני רוצה להניק את התינוק שלי!". הוא הלך משם. וכי מה יעשה? ישא על מצפונו תינוק רעב?<br /> <br /> כמובן שקיימים גם מיקרים הפוכים, גם אם לא חוויתי אותם אישית. אני לא באה לדון על מהות ההפרדה, אלא על הפלתה על ראש הגברים הכוחניים, הפטריארכים, האגרסיביים, שמדירים נשים בבוז לחלקו האחורי של האוטובוס. העובדה היא שלא פחות נשים מגברים חפצות בסידור הזה- כפי שיכול להיווכח כל מי שנוסע באוטובוס מהדרין ורואה את מספר התינוקות היונקים להנאתם בספסלים האחוריים. ואל תבלבלו את המוח על שטיפת מוח – כולנו שטופי מוח במידה כזאת או אחרת, אבל לא נראה לי שחייבים להזדקק להסברי שטיפת מוח כדי להבין למה באוטובוסים הישראלים הצפופים, נשים עשויות לחשוב שאם נגזר עליהן להתחכך באנשים זרים לאורך הנסיעה, עדיף להם שהזרים הללו יהיו נשים ולא גברים. שמרנות – אולי. סטייה? בקושי. ומי שרוצה עוד הוכחה לכך שגם חרדים, רחמנא לצלן, יכולים להיות שפויים, ימצא אותה בספסלים האמצעיים בכל אוטובוס, המאוכלסים בדרך כלל על ידי זוגות ומשפחות.<br /> <br /> ומהאוטובוסים אצו-רצו לקונן על חורבות בית שמש השחורה. לקחת קבוצה קטנה של סהרוריים אלימים מבית שמש כמייצגת המגזר החרדי בכללותו, בזמן שבתוך הציבור החרדי נלחמים באותה קבוצה כבר שנים ומרבית החרדים ישמחו יותר מכל אחד אחר אם כל אותם הזויים ייעלמו לנצח בגולאג סיבירי, הוא הגיוני באותה מידה כמו הפלת נושא ההפרדה באוטובוסים על הגברים. אם האיש בעל 'הנפש הבריאה' מבית שמש מייצג את החרדים, אזי יגאל עמיר מייצג את כלל הדתיים-לאומיים, וזאב רוזנשטיין – את כל החילונים.<br /> <br /> הדבר המעצבן ביותר הוא שלמילים שלי, אני יודעת, לא תהיה שום משמעות. חילונים תמיד מוכנים לומר 'טוב, את/ה יוצאי דופן'. ואם אני מספרת שבביתי מתקיימת הדרת נשים מכל עבודות הניקיון, הכביסה והכלים שהם באחריותו הבלעדית של בן זוגי, לכל היותר אנחנו כזוג נקבל פטור מאשמת דיכוי נשים. 'כמה מחברי הטובים ביותר הם יהודים' איננה מחלה המוגבלת לגויים בלבד. החילונים, אלה שמעולם לא הכירו יותר מידי חרדים מקרוב או אלו שעזבו את העולם הזה על רקע של סבל וכאב שלא פעם הקשר בינם לדת מיקרי בהחלט, מאמינים באי-הכללה עד שזה מגיע לחרדים. בפרפראזה על סארטר, אנטי-חרדיות שייכת למחלקת המצבים. טיעונים לוגיים אינם יכולים להתמודד איתה.</span></span></h6> </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/669667196667896448-1240705095595125259?l=bloggershuni.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/Vh2K2TRcuW2aluZKFAzQ4iZAlcA/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/Vh2K2TRcuW2aluZKFAzQ4iZAlcA/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/Vh2K2TRcuW2aluZKFAzQ4iZAlcA/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/Vh2K2TRcuW2aluZKFAzQ4iZAlcA/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/xXhxg/~4/kwLW2p2t3EM" height="1" width="1"/>הלל גרשוניhttp://www.blogger.com/profile/14086994011073717913noreply@blogger.com14http://bloggershuni.blogspot.com/2011/12/blog-post_26.htmltag:blogger.com,1999:blog-669667196667896448.post-76747508982100742822011-12-25T19:07:00.001+02:002011-12-25T19:07:35.629+02:002011-12-25T19:07:35.629+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <a href="http://bloggershuni.blogspot.com/2011/12/60.html" target="_blank">כבר אמרתי</a> שאני אוהב את הקונספט של "<a href="http://deotin60.blogspot.com/" target="_blank">דעות ב-60</a>". אפשר לומר שזה מקל על הכותב: במקום לכתוב מסכת שלמה, אתה כותב נקודה מסוימת למחשבה, שהיא קרש קפיצה לדיון מהותי ונרחב יותר. אז הנה עוד טקסט כזה:<br /> <br /> <h6 class="uiStreamMessage" data-ft="{&quot;type&quot;:1}" style="font-weight: normal;"> <span style="font-size: small;"><span class="messageBody" data-ft="{&quot;type&quot;:3}">מי צריך את השַמָּש? אנשים ממשיכים להדליק אותו למרות שאור החשמל מבצע את עבודתו היטב. השמש הוא מעין <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/The_Panda%27s_Thumb_%28book%29" target="_blank">בוהן הפנדה,</a> שריד ארכאולוגי שממשיך לחיות מכוח האינרציה. תאמרו: הרי כל הדת מבוססת על ארכאולוגיה כזו. אמת: גם בוהן הפנדה שרירה וקיימת, ולא קוטעים אותה. אבל מה שאפשר לשנות במסגרת הכללים הקיימים, יש לשנות. זו הרפורמה שיש לעשות ראשית לכול: חזרה לפשטות ההלכתית, ללא גמלונים מיותרים.</span></span></h6> </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/669667196667896448-7674750898210074282?l=bloggershuni.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/BYjML30Tl1VOcSvrN-8EuqcIRHk/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/BYjML30Tl1VOcSvrN-8EuqcIRHk/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/BYjML30Tl1VOcSvrN-8EuqcIRHk/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/BYjML30Tl1VOcSvrN-8EuqcIRHk/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/xXhxg/~4/li2rYzFUq9o" height="1" width="1"/>הלל גרשוניhttp://www.blogger.com/profile/14086994011073717913noreply@blogger.com15http://bloggershuni.blogspot.com/2011/12/blog-post_25.htmltag:blogger.com,1999:blog-669667196667896448.post-24889899324259664702011-12-22T09:34:00.000+02:002011-12-26T18:40:35.091+02:002011-12-26T18:40:35.091+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <a href="http://usefel-idiots.blogspot.com/" target="_blank">עקיבא ביגמן</a> מרים אתר דעות חדש ומגניב (שלא לומר גזעי), שבו תיכתבנה דעות במקצב סופר-טוויטרי של עד 60 מילה, בסלוגן המנצח "כי מה שלא נכנס בשישים מילים גם לא ילך בחמש מאות".<br /> <br /> הוא מחפש כותבים מכל רחבי הקשת, אז אם יש לכם מה לומר בשישים מילה, <a href="mailto:akibigman@gmail.com" target="_blank">כתבו לו</a>.&nbsp; ובינתיים, הנה <a href="http://deotin60.blogspot.com/2011/12/blog-post_1339.html" target="_blank">60 המילה שלי</a>:<br /> <br /> <br /> <span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: medium;">השיח על הדרת נשים נעשה אוטומטי עד כאב. האיסור על גבר לשמוע זמרת אישה הוא הרבה יותר הדרת גברים מאשר הדרת נשים. אני לא יכול ללכת להופעות של ריטה, אבל ריטה יכולה ללכת להופעה שלי. בקווי המהדרין גברים מודרים מלשבת מאחור. פעמים רבות האוטובוס בחלק של הגברים צפוף עד כאב בעוד שלנשים יש כיסאות ריקים. אז מי באמת המודר פה?&nbsp;</span><br /> <br /> <span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: medium;">---</span><br /> <span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: medium;"><b>תוספת</b>: <a href="http://bloggershuni.blogspot.com/2011/12/blog-post_26.html" target="_blank">טקסט בנושא זה בדיוק</a>, שנכתב על ידי אישה חרדית, והפעם עם קצת יותר פירוט.</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/669667196667896448-2488989932425966470?l=bloggershuni.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/ERICSsqozGx5fyY-Js7XsUrOmhc/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/ERICSsqozGx5fyY-Js7XsUrOmhc/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/ERICSsqozGx5fyY-Js7XsUrOmhc/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/ERICSsqozGx5fyY-Js7XsUrOmhc/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/xXhxg/~4/tXF3ipJZPsU" height="1" width="1"/>הלל גרשוניhttp://www.blogger.com/profile/14086994011073717913noreply@blogger.com27http://bloggershuni.blogspot.com/2011/12/60.htmltag:blogger.com,1999:blog-669667196667896448.post-68170545247959022202011-12-14T20:59:00.000+02:002011-12-21T07:34:01.140+02:002011-12-21T07:34:01.140+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> אזהרה: שירת נשים לפניך!</div> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> אתנחתא בלשנית מכל האירועים הבוערים, לכבוד הגשם והמטר, שיבואו במהרה בימינו אמן</div> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> <object class="BLOGGER-youtube-video" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" codebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab#version=6,0,40,0" data-thumbnail-src="http://2.gvt0.com/vi/CeRvSDeJx-I/0.jpg" height="266" width="320"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/CeRvSDeJx-I&fs=1&source=uds" /> <param name="bgcolor" value="#FFFFFF" /> <embed width="320" height="266" src="http://www.youtube.com/v/CeRvSDeJx-I&fs=1&source=uds" type="application/x-shockwave-flash"></embed></object></div> אני קורא בספר מלכים, בפרק השבעה עשר,<br /> אני קורא על איש האלוהים אשר אמר:<br /> "כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר<br /> עַד יוֹם (תתן) [תֵּת] ה' גֶּשֶׁם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה". <br /> <br /> לא, משהו פה לא מצטלצל לי. הנה, ככה יותר טוב: <br /> "כד הקמח לא תכלֶה וצפחת השמן לא תחסר<br /> עד אשר יבוא מטר על פני האדמה".<br /> <br /> או! עכשיו זה בסדר. למה להכניס את אלוהים לכל מקום? לא מספיק שהאיש הוא איש אלוהים, גם הגשם צריך לבוא ממנו? ומה פתאום "גשם"? "מטר", נשמע נהדר.<br /> <br /> אז את שם ה' אני יכול להבין למה שמר השמיטה (זה גם ארוך מדי בשביל השיר). אבל למה באמת נעמי שמר החליטה להמיר את הגשם במטר? יכול להיות שזה היה סתם משיקולי משקל, אבל אפשר שהתשובה היא אחרת: יש הבדל בלשוננו בין גשם למטר. שניהם מסמלים את המים האלה שיורדים מהשמים, אבל אף אחד לא יצא החוצה ויגיד לסוניה רעייתו: "יורד מטר בחוץ!". את המטר תפגשו רק בספרות ובשירה. בלשון הדיבור יש מטריה וממטרה וממטרים וגם ממטירים פצצות, אבל מטר - רק בלשון ה"גבוהה".<br /> <br /> ראתה נעמי שמר את הפסוק ואמרה: איש אלוהים מכובד כזה, לא נאה לו לומר "גשם" כהמון העם. מטר! זו מילה!<br /> <br /> אבל לאיש האלוהים לא הייתה שום בעיה להגיד "גשם", כשם שכמה פסוקים לפני כן הוא אמר לאחאב מלך ישראל: "חַי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּ<b>מָטָר</b> כִּי אִם לְפִי דְבָרִי". המקרא, אם כן, משחק בין גשם למטר, כמילים נרדפות לכל דבר. <br /> <br /> מה קורה בלשון המקרא המאוחרת? שם הגשם קיים, אבל אנו נתקלים גם בריבוי: "גשמים". בתיאור נהדר של אירועי "חֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ" (כ' כסליו -בימים ההם בזמן הזה!) בספר עזרא, מסופר על עזרא הכועס ומתאבל על כך שאנשי יהודה השבים מן הגלות לא הוציאו מעליהם את נשיהם הנכריות (כך יצא עזרא גם גזען וגם מדיר נשים ביחד), ומכנס את העם לירושלים. כל העם נקבצים בתאריך הנ"ל, ואומר המקרא: "וַיֵּשְׁבוּ כָל הָעָם בִּרְחוֹב בֵּית הָאֱלֹהִים, מַרְעִידִים עַל הַדָּבָר וּמֵהַגְּשָׁמִים".&nbsp; <br /> במילים אחרות, אולי הם רעדו מבושה, אבל אולי סתם היה קר להם מהגשם. סליחה, מהגשמים. הגשמים משחקים תפקיד מרכזי כאן, כי לאחר שעזרא קורא להם להיבדל מן הנשים הנכריות, עונה כל הקהל קול גדול: "כֵּן (כדבריך) [כִּדְבָרְךָ] עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת!". אך מיד מגיע נ"ב: "אֲבָל הָעָם רָב וְהָעֵת גְּשָׁמִים וְאֵין כֹּחַ לַעֲמוֹד בַּחוּץ וְהַמְּלָאכָה לֹא לְיוֹם אֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם...". וכמיטב מורשת ישראל, מקימים ועדה וממוססים את העניין.<br /> <br /> בכל אופן, כרגיל בלשון המאוחרת, דברים ביחיד הופכים לרבים. אבל האם הגשם והמטר משמשים זה לצד זה? קצת קשה לומר. אבל אם נוציא מהעניין ספרים שזמנם מסופק וכגון זה, נישאר בעיקרו של דבר רק עם "גשם"/"גשמים" ולא עם "מטר". זה מעניין, כי הרי מקובלנו שלשון המקרא המאוחרת מושפעת מן הארמית - ובארמית יש רק מטר (מִטְרָא), ולא גשם!<br /> <br /> גשם בארמית זה משהו אחר בכלל - גוף. יש פסוק מעניין בדניאל, המספר על סופו של נבוכדנאצר, שהשתגע ונהיה כחיה, ונאמר עליו: "וּמִן אֲנָשָׁא טְרִיד וְעִשְׂבָּא כְתוֹרִין יֵאכֻל וּמִטַּל שְׁמַיָּא גִּשְׁמֵהּ יִצְטַבַּע עַד דִּי שַׂעְרֵהּ כְּנִשְׁרִין רְבָה וְטִפְרוֹהִי כְצִפְּרִין", דהיינו: "ומבני האדם גורש ועשב כשוורים יאכל ומטל השמים גופו ירווה עד ששערו כנשרים גדל וציפורניו כציפורים". שימו לב לשנינויות, שלדעתי רק דובר עברית יכול היה לעשות עם הארמית: "ומ<b>טל</b> שמיא <b>גשמֵהּ</b> יצטבע". נראה לי שהמספר משחק על המשמעות של "גשם" בעברית עם "גשם" בארמית (משחק מילים שהוא עשה גם עם "טפרוהי" - ציפורניו - עם "כציפורים").<br /> <br /> השאלה מתעצמת כאשר אנחנו ממשיכים הלאה, ללשון המשנה. במשנה אנחנו מוצאים אך ורק "גשמים" (וקצת "גשם", כיחיד: "בין גשם לגשם"), עשרות רבות של פעמים, ואילו "מטר" מופיע ממש בשוליים ובמקרים חריגים. הכיבוש של הגשם את העמדות הושלם לכאורה, אבל הייתי מצפה שיהיה הפוך: אם לשון חז"ל, כמקובלנו, מושפעת מהארמית, דווקא הייתי מצפה ש"מטר" תנצח!<br /> <br /> כאן יש אולי תופעה מעניינת, ש<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%A9%D7%A8" target="_blank">יחזקאל קוטשר</a> כינה אותה "בבואה הפוכה". להבדיל מ"בבואה" רגילה, שבה הלשון המושפעת מעתיקה את מאפייני הלשון המשפיעה אליה (כך למשל "כוס" הפכה מנקבה במקרא לזכר אצל חז"ל, בהשפעה "כָּסָא", בזכר, בארמית), בבבואה ההפוכה האנשים בלשון המושפעת דווקא נמנעים מהמילה המזכירה להם את הלשון המשפיעה: הם רוצים לדבר עברית, לא ארמית! לכן הם בוחרים דווקא את החלופה הרחוקה יותר, כמין תיקון-יתר, למרות ששתי המילים לגיטימיות ומקוריות בשפתם שלהם.<br /> <br /> דוגמה לכך היא המילים אדם-איש-גבר. במקרא שלושתן קיימות, ואילו אצל חז"ל נבחרה דווקא המילה "אדם" ("איש" משמש רק להבחנה לעומת "אישה", אבל לא כציון סתמי של person). נחשו מה יש בארמית? יש "גברא" ויש "אנש". ואדם - אַיִן. הנה כי כן אפשר שהדוברים את לשון חז"ל, שהכירו את הארמית ודיברו אותה היטב, ניסו להתרחק ממנה ובחרו דווקא את המילה שאינה נמצאת בשפה זו.<br /> <br /> <div class="MsoNormal" dir="RTL"> אם ציטטנו את קוטשר, הרי שמתברר שאגב עיסוקו ב"בבואה ההפוכה", הוא עסק גם בגשם ובמטר "שלנו". ודווקא כאן הוא לא מגיע לשום מסקנה חד-משמעית <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">(י' קוטשר, 'בבואה של הארמית בעברית', תרביץ לג [תשכ"ד], עמ' 130):</span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right: 36pt;"> <br /></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right: 36pt;"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">בלשון המקרא מצאנו 'מטר' ו'גשם', בלשון חז"ל אין אלא 'גשם'. לכאורה לפי דבריי יש מקום לשער, שבבואה הפוכה יש כאן, שכן אין בארמית אלא 'מטר'. אך כנגד זה: אלו קרה ההפך, היינו 'גשם' היתה שוקעת, היינו שוב קובעים, כי גרמה 'מטר' הארמית. אך הן במקרה של שתי תיבות נרדפות (לפי תפיסתנו) טבעי הוא, כי אחת מהן תעלם, בלא כל השפעה מבחוץ. נדמה לי, כי במקרה מעין זה עלינו לסיים בתיקו. </span></div> <br /> תיקו - וכפתרון העממי של המילה כראשי תיבות: תשבי יתרץ קושיות ואיבעיות. אותו אליהו התשבי, שעל לשונו היו רגילים גם גשם וגם מטר, נקרא על ידי פרופ' קוטשר המנוח לעשות סדר בעניין, ועד שיבוא, נסמן איקס. תיקו.<br /> <br /> <br /> <div class="MsoNormal" dir="RTL"> רק דבר אחד יש להעיר על דברי קוטשר. "בלשון חז"ל אין אלא 'גשם'", זה חוסר דיוק. נכו, כן הוא בלשון המשנה, אך בלשון האמוראים דווקא המטר צץ ופורח.&nbsp; <span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">לדוגמה: "שלשה מפתחות בידו שלהקב"ה, ואלו הן: מפתח שלחיה, מפתח <b>שלמטר</b>, מפתח שלתחית המתים" (בבלי תענית ב ע"א - לפי כה"י התימני. שאר עדי הנוסח דווקא גורסים "גשמים"); "א"ר אמי: אין <b>הגשמים </b>נעצרין אלא בעון גזל, שנאמר 'על כפים כסה אור', ואין 'כפים' אלא גזל, שנאמר 'ומן החמס אשר בכפיהם'. ואין 'אור' אלא <b>מטר</b>, שנאמר 'יפיץ ענן אורו'" (שם ז ע"ב). האמורא מכיר את המילה "גשמים" ומשתמש בה, ואף על פי כן לא נמנע מלהשתמש במילה הנרדפת "מטר" במדרש המקרא. ויש עוד דוגמאות רבות.</span></div> <br /> <br /> הרבה תהפוכות עברו הגשם והמטר: ממעמד שווה בלשון המקרא הקלסית, לעליית מעמדו של הגשם בלשון המקרא המאוחרת, התבססות הריבוי "גשמים" שם ובלשון המשנה, ופריחתו המחודשת של המטר בלשון האמוראים, מי יודע מדוע ולמה. בימי הביניים קיבלה המילה "גשם" משמעות הדומה לזו הארמית - גוף - אך בהשפעת הערבית דווקא, ומכאן כולנו מכירים את ה"גשמיות" לעומת הרוחניות. ובלשון ימינו - הגשם כבש בסערה את המשקעים, ולא נשארו בלשון החזאים אלא ממטרים בלבד.<br /> <br /> <br /> ואנו רק נבקש ממשיב הרוח ומוריד הגשם, שייתן עלינו טל ומטר לברכה.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <span style="font-size: small;">(הפוסט נכתב על פי עבודה שכתבתי לפרופ' יוחנן ברויאר, שמתורתו למדתי את ניתוחי גלגולי הלשון מלשון המקרא אל לשון חז"ל. אחרי כותבי את הפוסט הראני פרופ' גוגל <a href="http://www.yba.org.il/show.asp?id=37141&amp;big_cat=1430" target="_blank">ניתוח שונה בתכלית</a> של הרב ערן טמיר על עניין הגשם והמטר בעקבות המלבי"ם, וממנו ילמד הקורא כיצד לעסוק בלשון בצורה דרשנית ולא בלשנית)</span><br /> <br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/669667196667896448-6817054524795902220?l=bloggershuni.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/0BjgLyc33yotxliX7xd8vHoiF70/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/0BjgLyc33yotxliX7xd8vHoiF70/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/0BjgLyc33yotxliX7xd8vHoiF70/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/0BjgLyc33yotxliX7xd8vHoiF70/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/xXhxg/~4/yM3HZ2u8zKA" height="1" width="1"/>הלל גרשוניhttp://www.blogger.com/profile/14086994011073717913noreply@blogger.com2http://bloggershuni.blogspot.com/2011/12/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-669667196667896448.post-14475922849043158372011-11-22T16:48:00.001+02:002011-11-25T07:37:05.371+02:002011-11-25T07:37:05.371+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> רבות נכתב ודובר על התיקון לחוק לשון הרע, ולא ארחיב דברים בעניין. קצת ממה שאמרתי בעניין הביא ג'וני זילבר ב-<a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4151634,00.html">ynet</a>, עיינו שם (אם כי אני נשמע שם נורא מבולבל. אני שוקל תביעת דיבה). ברור שמדובר בהיסטריה מוגזמת, שמלובה כנראה בכוונה תחילה על ידי גורמים בתקשורת שנוח להם להיראות כאילו הם רדופים. ממש הקוזאק שמישהו חותך לו את קצה החרב. דברי <a href="http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000699160">יאיר לפיד</a> בעניין הזה אופייניים לו:<br /> <blockquote class="tr_bq"> "בכנסת יושבים חבורה כוחנית שעושה כל מה שבא לה - למחוץ את המיעוטים ולמצוץ את קופה המדינה - ובו-זמנית היא יכולה להתבכיין על זה שמישהו מעז לבקר אותה - כל אדם הגון ושפוי צריך להתייצב נגד זה, זה צריך להיעצר עכשיו".</blockquote> כרגיל אצל יאיר לפיד, המודעות העצמית אינה הדבר החזק אצלו. קחו את "בכנסת" והחליפו אותה ב"בתקשורת" ותבינו את כל הסיפור.<br /> <br /> מכל מקום, מה שמעניין בסיפור הוא אחר. רוב הביקורות הקונקרטיות שנמתחו, הן על פרטים: הסכום גבוה ודרקוני מדי, החובה לפרסם את התגובה כולה תיצור מצבים בלתי אפשריים של תגובה ארוכה כאורך הגלות שיהיה צורך לפרסם את כולה, למה אין החרגה של בלוגים או סטטוסים בפייסבוק, וכולי. אבל הרי כל הפרטים האלה צפויים להידון ולהשתנות לקראת הקריאה השנייה והשלישית. כך אומרים במפורש יוזמי החוק, בלי למצמץ. אז כשאורי אורבך הצביע נגד החוק, ויריב לוין הצביע בעד - מה בעצם ההבדל בין ההצבעות? אורי אורבך הצביע נגד החוק <b>במתכונתו הנוכחית</b> ויריב לוין הצביע בעד החוק <b>בהנחה שהוא ישתנה</b>. אחד בעד, אחד נגד - שניהם לדבר אחד נתכוונו. יוצא שכל עצמה של ההצבעה לא הייתה אלא על השאלה האם יש לשנות <b>בצורה כלשהי</b> את החוק. אז על השטות הזו אתם מתווכחים? חכו בבקשה לדיון בוועדות לקראת הקריאה השנייה והשלישית, תסתכלו על התוצאה הסופית, ואז תביעו את דעתכם.<br /> <br /> ובינתיים, שתו איזו כוס מים, ותירגעו בבקשה. "חיים ומוות ביד לשון", אמר החכם, לא חיים ומוות ביד הקריאה-הראשונה-של-חוק-לשון-הרע.</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/669667196667896448-1447592284904315837?l=bloggershuni.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/GjBpu1hUqujeRB8oBNKAFpxNawg/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/GjBpu1hUqujeRB8oBNKAFpxNawg/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/GjBpu1hUqujeRB8oBNKAFpxNawg/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/GjBpu1hUqujeRB8oBNKAFpxNawg/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/xXhxg/~4/u0WNmvLKGlg" height="1" width="1"/>הלל גרשוניhttp://www.blogger.com/profile/14086994011073717913noreply@blogger.com5http://bloggershuni.blogspot.com/2011/11/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-669667196667896448.post-57705349463625565252011-10-27T20:18:00.000+02:002011-10-27T21:13:37.152+02:002011-10-27T21:13:37.152+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <span style="font-family: Verdana,sans-serif; font-size: small;"><b>עד כמה ניתן לסמוך על המודיעין שיחזה את פני העתיד? מדוע הערכות המודיעין כושלות פעם אחר פעם, בענייני מלחמה כמו בענייני שלום? <a href="http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/11029">כתבה שלי</a> מהמוסף "אתנחתא" של "בשבע" (למעוניינים, <a href="http://a7.org/MailAttach.aspx?act=nppdf&amp;f=465">קובץ PDF של העיתון כולו</a>). </b></span><br /> <br /> <table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/5/51/Aman_Yom_Kippur_1973_Analyses_Summery.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="400" src="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/5/51/Aman_Yom_Kippur_1973_Analyses_Summery.jpg" width="266" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">"הסבירות שהמצרים מתכוונים לחדש הלחימה נמוכה"</td><td class="tr-caption" style="text-align: center;">.</td><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><br /></td></tr> </tbody></table> בערב יום הכיפורים תשל"ד הוציא אגף המודיעין של צה"ל את אחד הדו"חות המפורסמים שלו: "במרחב התעלה נתפס מערך חירום מלא, בהיקף שלא הכרנוהו בעבר", אמר הדו"ח, אך המשיך: "למרות שעצם תפיסת מערך החירום בחזית התעלה טומן בחובו לכאורה סימנים מעידים ליוזמה התקפית, הרי לפי מיטב הערכתנו לא חל שום שינוי בהערכת המצרים את יחסי הכוחות בינם לבין כוחות צה"ל. אי לכך, הסבירות שהמצרים מתכוונים לחדש הלחימה היא נמוכה".<br /> <br /> בשעות שלאחר מכן הגיע מידע ממשי לפיו התקפה מצרית-סורית עומדת לפרוץ למחרת. ועדיין, כאשר נפתחה המתקפה בשעה שתיים אחר הצהריים בעיצומו של יום כיפור, צה"ל נתפס בהפתעה מוחלטת.<br /> <br /> <b>מתקפה במים רדודים</b><br /> לא היתה זו מתקפת הפתע הראשונה והאחרונה בהיסטוריה. למעשה, צה"ל עצמו ביצע בהצלחה מתקפות פתע במלחמת ששת הימים ובמבצע קדש, כאשר למודיעין המצרי לא היה צל של מושג שעומדת לפרוץ מתקפה. <br /> דוגמה קודמת לכך וטראומטית במיוחד היא המתקפה האווירית היפנית על בסיס חיל הים האמריקני 'פרל הרבור' בהוואי בשנת תש"ב, שהכניסה את יפן למלחמה עם ארה"ב. האמריקנים היו בטוחים שהבסיס מוגן לחלוטין מפני תקיפות מהאוויר, שכן הספינות עגנו במים רדודים שנחשבו מוגנים מפני טילי טורפדו. על אף שהאמריקנים פיצחו את הצופן הדיפלומטי היפני החשאי ביותר, 'מג'יק', הם לא הצליחו להבין מתוך השדרים שמתוכננת מתקפה כלשהי לכיוון זה. ההלם מהמתקפה, שבה אבדו 12 ספינות מלחמה, 188 מטוסים וכ-2,500 חיילים, היה עצום.<br /> <br /> שישים שנה לאחר מכן, התנגשו שני מטוסים עמוסי נוסעים ודלק במגדלי התאומים בניו יורק וגרמו למותם של 3,000 בני אדם, ולכניסתה של ארה"ב למלחמות עולמיות נגד עיראק ואפגניסטן. ההלם ממתקפת הטרור היה גדול באותה מידה, וכמוהו גם התרעומת על הכישלון המודיעיני.<br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/6d/USS_SHAW_exploding_during_the_Japanese_raid_on_Pearl_Harbor,_T.H._-_NARA_-_520590.tif/lossy-page1-743px-USS_SHAW_exploding_during_the_Japanese_raid_on_Pearl_Harbor,_T.H._-_NARA_-_520590.tif.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="257" src="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/6d/USS_SHAW_exploding_during_the_Japanese_raid_on_Pearl_Harbor,_T.H._-_NARA_-_520590.tif/lossy-page1-743px-USS_SHAW_exploding_during_the_Japanese_raid_on_Pearl_Harbor,_T.H._-_NARA_-_520590.tif.jpg" width="320" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">המתקפה על פרל הארבור. לא היה שם נחמד.</td></tr> </tbody></table> <br /> שירותי המודיעין אינם כושלים רק בניבוי מתקפות, אלא גם בכיוון ההפוך: כאשר סאדאת הגיע בשנת תשל"ו לישראל, העריך אמ"ן כי פניו למלחמה וכי קריאתו לשלום היא מזימה מתוחכמת. כשל דומה של אמ"ן היה בשנת תשנ"ג, כאשר העריכו שם כי חוסיין מלך ירדן רחוק מהסכם שלום עם ישראל. שנה לאחר מכן כבר נחתם הסכם כזה.<br /> <br /> העולם טומן לשירותי המודיעין עוד הפתעות רבות: כך הופתעה ישראל בשנת תשס"ג מעצם קיומה של תוכנית גרעין לובית, והדבר נודע לה רק לאחר שקדאפי הודיע על הפסקתה, בעקבות משא ומתן חשאי עם ארה"ב; אמ"ן לא חזה את פרוץ האינתיפאדה הראשונה, ובמלחמת עיראק השנייה העריך באופן שגוי (כמו האמריקנים) כי לסדאם חוסיין ישנה יכולת לשגר אל ישראל טילים נושאי ראשי נפץ כימיים וביולוגיים. מהפכות משמעותיות, כמו נפילתו של השאה באיראן ועליית חומייני, קריסת הגוש הקומוניסטי והתפרקות ברית המועצות, עליית חמאס לשלטון ברצועת עזה, ולאחרונה 'האביב הערבי' - כל אלה לא נחזו מראש על ידי רוב גופי המודיעין והמומחים. <br /> <br /> <table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: right; margin-left: 1em; text-align: right;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/8/8c/Ben_Gurion_1959.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="320" src="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/8/8c/Ben_Gurion_1959.jpg" width="225" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">בן גוריון. תנו לקברניט להחליט</td></tr> </tbody></table> <b>הקברניט ינווט</b><br /> ממילא צפה ועולה השאלה, האם באמת שירותי המודיעין מסוגלים לחזות פני עתיד? אילוסטרציה נאה לבעייתיות הזו ניתן לראות בכותרות של שני מאמרים שהתפרסמו בכתב העת 'מערכות' לפני יותר מחצי יובל: האחד, מאת תא"ל (מיל') יואל בן-פורת, נקרא 'הערכות מודיעין - מדוע הן קורסות?' והאחר, מאת תא"ל (מיל') עמוס גלבוע, נקרא 'הערכות המודיעין - מדוע אינן קורסות תמיד?'. <br /> <br /> העיתונאי זאב גלילי <a href="http://www.zeevgalili.com/?p=472">מספר</a> בשם אל"מ (מיל') יוסף גבע, שבשנת תשכ"ג קיים דוד בן-גוריון שיחת פרידה מהמטה הכללי, לקראת פרישתו לשדה בוקר. בפגישה סקר ראש אמ"ן דאז, מאיר עמית, את המצב הלאומי, ובנאום מבריק עסק בצפוי בשנתיים הבאות, והעריך כי לא תפרוץ בהן מלחמה. בדיעבד, אומר גלילי, תחזיותיו התבררו כמדויקות. עם זאת, באותה פגישה נזף בן-גוריון קשות בעמית. תפקידך, אמר לו בן-גוריון, הוא להביא עובדות ולא להעריך מה יקרה בעתיד. אינך מסוגל להעריך מה יחליט הקברניט של האויב, או בכלל מיהו האויב. מלחמות אינן פורצות מהיגיון פשוט, אמר בן-גוריון, אחרת מראש היינו יודעים מי ינצח. לשם כך דרוש שיקול הדעת של הקברניט: המודיעין צריך להביא אליו את העובדות, והקברניט הוא שצריך לשקול את הדברים ולהחליט בהתאם.<br /> <br /> <table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="http://www.inss.org.il/upload/%28staff%29%28IMG%291196165521.JPG" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" src="http://www.inss.org.il/upload/%28staff%29%28IMG%291196165521.JPG" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">ד"ר אפרים קם</td></tr> </tbody></table> "את האמירה הזו ניתן לשמוע מלא מעט קברניטים, גם בארץ וגם בעולם", אומר ד"ר אפרים קם, שעסק בספרו 'מתקפת פתע' בסוגיות של יכולת המודיעין למנוע מתקפות כאלה. קם חקר באופן מדוקדק מספר גדול של מתקפות פתע, החל ממלחמת העולם השנייה ועד מלחמת יום הכיפורים. "זה נובע מתוך תחושת חוסר אמון של קברניטים מסוימים במודיעין. הם מעריכים את הנתונים שנותנים להם גופי המודיעין, אבל לא את ההערכות שלהם. הם אומרים: תנו לי להעריך ולהחליט". ואף על פי כן, אומר ד"ר קם, זו טעות; למעשה, זו אחת הסיבות הגורמות למתקפות פתע: חוסר האמון של הקברניט בגופי המודיעין, טוען ד"ר קם. בין הסיבות להפתעה של סטלין במתקפה הגרמנית על רוסיה ('מבצע ברברוסה'), היה גם חוסר האמון הבסיסי שלו בשירותי המודיעין.<br /> <br /> מצד שני, גם אמון רב מדי של הקברניטים בשירותי המודיעין יכול להיות להם לרועץ; דוגמה מפורסמת היא דאגותיה של גולדה מאיר ערב מלחמת יום כיפור, שהודחקו באמירה: "איך זה יכול להיות שאני עדיין מפחדת כל כך שמלחמה עלולה לפרוץ בזמן שהרמטכ"ל הנוכחי, רמטכ"ל לשעבר (דיין), ראש אמ"ן, ועוד רמטכ"ל לשעבר (חיים בר לב), כולם רחוקים מלהיות בטוחים שאמנם תפרוץ? אחרי הכל, כולם מצביאים בעלי ניסיון רב, אנשים שנלחמו והנהיגו אנשים אחרים בקרבות שהוכתרו בניצחונות מרעישים".<br /> <br /> בוועדת אגרנט שהוקמה לחקר אירועי מלחמת יום הכיפורים, נקבע כי האשמה העיקרית בכשל המודיעיני היא ה'קונספציה', שהיתה מורכבת משני חלקים: א. צבא סוריה לא יתקוף שלא במתואם עם צבא מצרים (קונספציה שדווקא הוכחה כנכונה); ב. צבא מצרים לא יתקוף עד שלא תהיה לו אפשרות לתקוף אווירית בעומק ישראל (בדיעבד התברר שסאדאת החליט לתקוף גם בלא שתהיה לו יכולת כזאת, תוך הסתמכות על מערך הנ"מ והנ"ט שלו). <br /> <br /> קונספציות שכאלה היו קיימות גם במקרים אחרים: במתקפה על פרל הארבור היתה קונספציה אמריקנית שאם תהיה תקיפה יפנית, יהיה זה דווקא בכיוון הפיליפינים וכדומה, ולא על הבסיס הצבאי שנחשב חסין מפני תקיפות אוויריות; לפני 'מבצע ברברוסה' סטלין היה משוכנע כי לתקיפה גרמנית יקדם אולטימטום או משא ומתן כלשהו; ועל סמך הידיעות המועטות שקדמו למתקפה על בנייני התאומים, לא העלו שירותי המודיעין האמריקניים על דעתם אפשרות של מתקפה על המגדלים על ידי מטוסים חטופים, פשוט משום שלדבר כזה לא היה תקדים כלל. <br /> <br /> דא עקא, שללא קונספציה כלשהי, אף מחקר מודיעיני לא יתאפשר. "בעיית הקונספציה היא לדעתי הבעיה המרכזית בעניין זה", אומר ד"ר קם. "היא קיימת בכל מחקר, ובעצם בלי קונספציה אי אפשר לעבוד". המחקר המודיעיני, שמטבעו מתבסס על צירוף נתונים חלקיים, מצריך הנחת הנחות יסוד דרך שגרה, והטבע האנושי מתקשה להשתחרר מהן גם כאשר מתחילות להיערם ראיות נוגדות.<br /> <br /> <b>המודיעין שקרא 'זאב, זאב'</b><br /> אפשרות מתבקשת, אם כן, היא להנמיך את הרף ולהוציא כמה שיותר התראות. אך גם כאן פעמים רבות יוצא הפסדנו בשכרנו, בסינדרום 'זאב זאב' הידוע: למלחמת יום הכיפורים, לדוגמה, קדמו שלוש פעמים של התראות לפתיחת מלחמה, כולל הגברת כוננות נרחבת. ההתראות הרבות גררו ביקורת ציבורית רבה, שגרמה להנהגה להירתע מהעלאות כוננות נוספות. לא מעט פעמים ההתראה אכן נכונה, אלא שהאויב החליט לדחות את המתקפה, ובינתיים מאבד המקור המודיעיני או ארגון המודיעין מאמינותו או שהדבר גורם לו להסס בטרם יתריע שוב; לעיתים גם עצם העלאת הכוננות היא זו שגורמת לדחיית המתקפה.<br /> <table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/f/fd/Canis_lupus_signatus_%28Kerkrade_Zoo%29_21.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="240" src="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/f/fd/Canis_lupus_signatus_%28Kerkrade_Zoo%29_21.jpg" width="320" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><a href="http://www.flickr.com/photos/grard_van_drunen/480390902/">זאב זאב</a> (אילוסטרציה)</td></tr> </tbody></table> <br /> הבאת כל האופציות האפשריות בחשבון גורמת לבעיה נוספת, והיא התראה כללית ומעורפלת מדי, שאינה אומרת לקברניטים ולמצביאים כיצד יש לפעול אופרטיבית. כך לדוגמה, טרם המתקפה על פרל הרבור יצאה התרעה המזהירה את הכוחות האמריקניים מפני מתקפה יפנית 'מכל כיוון אפשרי', התרעה הכוללת הכל ועל כן לא אומרת כמעט כלום. זוהי דרך פעולה שגרתית אצל גורמי המודיעין, אשר נוטים לנסח את חוות הדעת שלהם בצורה מעורפלת כדי להמחיש עד כמה הדברים אינם מוחלטים. אלא שלקברניט ולמצביא חוות דעת כזו אינה מוסיפה הרבה, ואין הוא יודע מה לעשות איתה בפועל. קברניטים יעדיפו פעמים רבות אמירה חדה של כן או לא, אלא שדווקא אמירות כאלה מועדות יותר מכל לטעויות מהותיות.<br /> <br /> רבים מהגורמים להפתעה של המודיעין פרדוקסליים באותה מידה: כך לדוגמה מיעוט מידע מודיעיני (כמו זה שקדם למתקפה על מגדלי התאומים) יכול להוות בעיה בדיוק כמו ריבוי מידע מודיעיני: ריבוי ידיעות יוצר 'רעש' רב של ידיעות לא רלוונטיות, שמקשות על איתור הידיעות החשובות; בנוסף לכך, אם יש מקור בעל חשיבות רבה, לעיתים עצם קיומו מאפיל על שאר המקורות ומקשה על השלמת התמונה הרחבה. כך קרה במלחמת יום הכיפורים, כאשר בידי ישראל היה מקור בעל נגישות מצוינת להנהגה המצרית (על פי פרסומים שונים מדובר באשרף מרואן, שלפני ארבע שנים נמצא מת ליד דירתו בלונדון "בנסיבות לא מוסברות"): כל זמן שהמקור לא התריע מפני מלחמה (והדבר קרה רק זמן קצר לפני פריצתה), נטו גורמי ההערכה לבטל את כל מאות הסימנים שהעידו אחרת ולהסביר אותם באופנים אחרים.<br /> <br /> הכישלונות הרבים של המודיעין הניעו גורמים רבים במערכות המודיעיניות והאקדמיות בארץ ובעולם לנסות ולהצביע על גורמי הכשלים, ובעיקר להפיק לקחים. הצעות רבות ומגוונות הוצעו: להכשיר כוח אדם איכותי במיוחד, להגביר את יכולת האיסוף, לבצע שינויים ארגוניים כדי להישמר מהיקבעות לקונספציות, לקבע הליכי מחקר שיטתיים 'מדעיים', ועוד. אלא שלאורך עשרות השנים שבמהלכן התבצעה הפקת הלקחים הזו, במדינות שונות ובנושאים מגוונים, המודיעין עדיין אינו מפסיק להיכשל.<br /> &nbsp; <br /> "אנחנו לא חסינים מפני הפתעות בעתיד. זה יכול לקרות שוב ושוב", אומר אפרים קם. "אכן, במודיעין הישראלי והאמריקאי יש היום עבודה טובה יותר מבעבר, ולמדו כמה לקחים. בעיקר יש פתיחות ומודעות לאפשרות של טעות, וזה הישג חשוב. אבל כל זה לא באמת פותר את הבעיות, שהן מהותיות לעצם מעשה המודיעין".<br /> בין מסקנותיה של ועדת אגרנט נכללו המלצות לשינויים ארגוניים מקיפים בקהילת המודיעין, שהבולטים ביניהם הם הגדלת 'הפלורליזם המחקרי' (ריבוי גופי מחקר מקבילים, כך שטעות שעושה גוף אחד לא תהיה האמת האבסולוטית) והקמת מחלקת הבקרה באמ"ן, שתפקידה לשחק את 'פרקליטו של השטן' ובכך לאתגר את המערכת בחשיבה מחוץ להנחות השגרתיות. האם השינויים הללו מאפשרים לנו לישון טוב יותר? לא לדעת ד"ר קם: "אני לא חושב שהשינויים הארגוניים הועילו במיוחד. היו שם כמה דברים נכונים, אך ההמלצות לא בוצעו במלואן, וחלק מהן לא היו ממש ניתנות ליישום בפועל". <br /> <br /> בצד הפסימיות, יש לזכור שלא תמיד המודיעין נכשל בתפקידו לצפות פני עתיד. צ'רצ'יל חזה נכונה מראש את התוכניות הגרמניות למתקפה על רוסיה הסובייטית (אף כי לא הצליח לשכנע בכך את סטלין, שראה באזהרות רק מזימה אמריקנית-בריטית קפיטליסטית שנועדה לגרור אותו למלחמה); ישראל צפתה את הצטרפותו של חוסיין מלך ירדן למלחמת ששת הימים; וקהילת המודיעין האמריקנית סיפקה התרעה נכוחה ומדויקת טרם הפלישה הסינית לווייטנאם בשנת תשל"ט.<br /> <br /> ובסופו של דבר, אין לנו ברירה של ממש: עמדתו של בן-גוריון בדבר עליונות הקברניטים על פני המודיעין בעייתית באותה מידה ואף יותר, ושימוש בחיזוי אקראי של קופים או הטלת קובייה לא נראה יעיל יותר משימוש בגופי מודיעין מתוחכמים. רוברטה וולסטטר, שחקרה לעומק את תפקוד המודיעין בפרשת פרל הרבור, כתבה בסיום ספרה: "אם מחקר פרל הרבור יכול להציע משהו לגבי העתיד, זהו הדבר: עלינו לקבל את עובדת אי הוודאות וללמוד לחיות עימה". כדברים האלה כתב גם ד"ר אפרים קם בסיום ספרו: "ההיסטוריה אינה מספקת עידוד לקורבנותיה האפשריים של מתקפת הפתע". אך ד"ר קם ממשיך: "אולם דבר זה אינו צריך לרפות ידיים מלעשות את המאמץ להתמודד במירב היכולת עם בעיית ההתרעה".<br /> <br /> <b>שטחים או שלום?</b><br /> מה עלינו לעשות עם חוסר הוודאות המהותי הזה? אלוף (מיל') אביעזר יערי שרטט במאמר שפרסם שלוש חלופות עקרוניות באשר להיסמכות על מערכת המודיעין: האחת, מתן אמון מלא באנשי המודיעין, כבערב מלחמת יום הכיפורים - אפשרות נוחה אך הרת סכנות; השנייה, גישת ביניים, שבה הקברניט נותן משקל של ממש לאפשרות של טעות מצד גורמי ההערכה; והשלישית, 'ייאוש מן המודיעין' והקמת כוח צבאי שיוכל לתת מענה לכל מקרה של כישלון בהרתעה. יערי סבור כי דרך זו האחרונה אינה מציאותית, ומחייבת הקמת צבא סדיר גדול בהרבה מהקיים כיום. הוא ממליץ על החלופה השנייה, של הטלת ספק זהירה.<br /> <br /> נראה שבמידת מה ההכרה בשבריריות של ההערכה המודיעינית קנתה לה שביתה בקרב ראשי המערכת הצה"לית, ובמנעד שבין האפשרויות דלעיל הם נוקטים בעמדה הקרובה לזו השלישית. כך התבטא לאחרונה בריאיון ל'מעריב' הרמטכ"ל, רב אלוף בני גנץ, כי על צה"ל להיות מוכן לכל אפשרות של מתקפת פתע; ולא רק אמר אלא גם עשה: בערב יום הכיפורים האחרון, ביצעה מחלקת הבקרה במטכ"ל תרגיל חריג מסוגו ובו גויסו שתי חטיבות מילואים במתכונת פתע.<br /> <br /> אך האם זה מספיק? לבעייתיות שביכולת החיזוי של גורמי המודיעין ישנן השלכות רחבות, ולא נראה שהשאלה הזו מוטמעת דיה בשיח הכללי. עד כמה ניתן לקצץ בתקציב הביטחון, אם אכן עלינו להיות מוכנים לכל אפשרות? ובתוך מסגרת התקציב הקיימת, האם יש להגדיל את הנתח למודיעין כדי לצמצם את אי-הוודאות, או שמא לקצץ ממנו לטובת מוכנות טובה יותר למקרה שאכן נופתע? מה החשיבות של גורמי ביטחון 'קשיחים' כגון שטחי ביטחון וכלי נשק מתקדמים אל מול גורמים 'נזילים' יותר, כמו בריתות עם ארצות קרובות או רחוקות, שיכולות להשתנות ללא התרעה מספקת מראש? או במילים אחרות, עד כמה ניתן לוותר על 'שטחים' תמורת 'שלום'? ואם נתבונן בעסקה האחרונה לשחרור גלעד שליט, נצטרך אולי לשאול עד כמה אנו יכולים לתת אמון בהבטחות ראש השב"כ ש'יהיה בסדר', ושמא עלינו להיות מוכנים דווקא לאפשרות שלא יהיה בסדר?<br /> <table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/4/46/CarlvonClausewitz.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="200" src="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/4/46/CarlvonClausewitz.jpg" width="138" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">קלאוזביץ'. שו מודיעין?</td></tr> </tbody></table> <br /> התיאורטיקן המפורסם של תורת המלחמה, הגנרל הפרוסי בן המאה ה-19 קרל פון קלאוזביץ', התייחס למודיעין כאל מטרד בלבד שיכול לגרום יותר נזק מאשר תועלת, וגרס כי על המצביא להתעלם ממנו. לאור ניסיון העבר, מפתה לחשוב שמא יש בדבריו יותר צדק משנוטים לייחס להם כיום, ושיותר מכל עלינו לאמץ את סיסמת 'הצופים' הידועה: היה נכון!</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/669667196667896448-5770534946362556525?l=bloggershuni.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/fMLyq_DK3-ydlZhkgZxGZrKkT40/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/fMLyq_DK3-ydlZhkgZxGZrKkT40/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/fMLyq_DK3-ydlZhkgZxGZrKkT40/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/fMLyq_DK3-ydlZhkgZxGZrKkT40/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/xXhxg/~4/EShe77ajkS0" height="1" width="1"/>הלל גרשוניhttp://www.blogger.com/profile/14086994011073717913noreply@blogger.com2http://bloggershuni.blogspot.com/2011/10/blog-post_27.htmltag:blogger.com,1999:blog-669667196667896448.post-69959625294718347772011-10-03T17:52:00.000+02:002012-02-17T08:15:51.226+02:002012-02-17T08:15:51.226+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> הסיפור הבא, מאת בנימין לנדאו, הגיעני במייל. ייהנו ממנו הרגילים בסגנון <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA">סיפורי המעשיות</a> של ר' נחמן מברסלב (מי שלא מכיר, <a href="http://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%91%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%9A">קחו דוגמה</a>), ומוסר ההשכל יהיה ברור להם גם כן. לאחרים, אני מצרף רמזים לפתרון בקישורים בגוף הסיפור. אז הנה הוא:<br /> <br /> <br /> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: 150%; text-align: justify;"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;David&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt; line-height: 150%;">מעשה ב<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%94%D7%99%D7%9D_%28%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA%29">מלך אחד</a> שהיה מולך <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C">במדינה אחת</a>, והיה המלך עושה כל שנה <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94">חגיגה</a> באותו היום שעלה למלוכה, והיה מוציא הוצאות גדולות באותה החגיגה, שחפץ היה שכל בני מלכותו ישמחו בחגיגה ההיא (היינו ביום שעלה למלוכה).</span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: 150%; text-align: justify;"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;David&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt; line-height: 150%;">והיה לאותו המלך <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%91">חבר אחד</a> שהיה אוהב לו מאוד מאוד, ומינה אותו שר ב<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%9F_%28%D7%A2%D7%99%D7%A8%29">אחת הארצות הרחוקות</a> שהיו לו, שהיה למלך ארצות הרבה חוץ מארץ מלכותו, והיה שולח שריו ועבדיו לאותם ארצות. והשר הנ"ל שהיה אוהב למלך מאוד מאוד, וכנ"ל, היה אוהב את היום שעלה המלך למלוכה, והיה עושה בכל שנה חגיגה גדולה באותו היום, ומזמין כל מיודעיו וכו' וכו' לחגיגה ההיא, והיה אומר שאצלו העיקר בכל השנה הוא יום הזה, שהמלך עלה בו למלוכה, וכבר כשמסיים החגיגות בשנה זו, מחכה לחגיגות שיעשה ביום המלך בשנה הבאה, שכל כך היה אוהב למלך, כנ"ל. וכיון&nbsp; שהיה רוצה אותו השר שיבואו הרבה לשמוח עמו ביום שעלה המלך לכסאו, היה מבטיח שכל מי שיבוא לשמוח עמו באותו היום, <a href="http://www.breslev.co.il/html/%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%9F_%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94.aspx?id=31&amp;language=hebrew">יעשה עמו טובות הרבה</a>, שכיון שהיה אוהב למלך (היינו השר שהיה אוהב למלך) היה המלך עושה מה שהיה מבקש ממנו, והיו האנשים באים לשמוח עמו ביום המלכת המלך. </span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: 150%; text-align: justify;"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;David&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt; line-height: 150%;">ומאחר שנתרבו האנשים שהיו באים לשמוח עם השר הנ"ל ביום המלכת המלך, וכל אחד מאותם אנשים סיפר לחברו וחברו לחברו וכו', עד שנודע בכל הארץ שכל מי שבא לחגיגות <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%91%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%91">אצל השר</a> ביום שעלה המלך על כסאו, השר עושה עמו טובות. ואחר כך החלו רבים מארצו ומעירו של המלך לעזוב בכל שנה את ארצו ועירו של המלך, ולא היו באים לחגיגות של המלך גופו, אלא היו הולכים לחגיגות של השר שהיה באותה ארץ רחוקה, והיו מתאמצים ללכת דרך רחוקה, ומוציאים הוצאות הרבה, עד שהיו באים לאותה ארץ רחוקה כדי להשתתף בחגיגות של השר הנ"ל, שהיו אומרים שהשר יעשה עמם טובות הרבה, והיו גם אומרים (היינו אותם שהיו הולכים לחגיגות הנ"ל שאצל השר) שהחגיגות שעושים אצל השר טובות ויפות מהחגיגות שעושים אצל המלך גופו, ורק ההולכים לחגיגות שם יכולים לשמוח שמחה גדולה ביום שהמלך עלה למלוכה, יותר משאם היו הולכים אצל המלך בעירו ובארצו של המלך, ששם אין השמחה גדולה כל כך. והיו הולכים בכל הארץ ואומרים לכל בני אדם שיבואו דייקא לחגיגות של השר ולא לחגיגות של המלך, והיו אומרים שכן ציוה השר הנ"ל שהכול יבואו אצלו, אפילו הדרים בעירו וארצו של המלך, והיו אומרים שגם המלך חפץ בזה. </span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: 150%; text-align: justify;"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;David&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt; line-height: 150%;">סוף דבר: נתמעטו ההולכים לחגיגות שעשה המלך בארמון מלכותו ביום שעלה למלוך, והיו הכול הולכים לחגיגות אצל השר, והיה המלך מצטער מאוד שהכול הולכים ממנו, והיה אומר: למה עלתה לי כך, ומדוע אין באים לשמוח עמי ביום שעליתי על כסאי? והלוא אני מנהיג את מלכותי בחסד ויושר! אבל האנשים לא היו משגיחים בצערו של המלך, שהשר היה עושה טובות הרבה לאלה שהיו באים לשמוח עמו (ואף שכל הטובות שעשה השר לאנשים לא עשה אלא על ידי המלך, המלך גופו לא היה עושה טובות לאנשים הבאים לחגיגה שלו, שאין זה כבודו של מלך לעשות טובות למי שבא לשמוח עמו בחגיגות מלכותו. ואף שהמלך גופו היה עושה לכל בני ממלכתו טובות גדולות יותר משהיה השר עושה, שהרי היה מנהיג את כל המדינה בחסד וביושר, וכנ"ל – לא היו האנשים משגיחים כלל בטובות אלו, שמחמת שהיו הכול רגילים שהמלך מנהיג את מלכותו ביושר, לא השגיחו בכל הטובות שנולדו להם מזה, והבן), ועוד שהשמחה אצל השר הייתה גדולה מאוד מאוד, והיו מביאים אצלו כל מיני שמחה, והיו שרים ורוקדים באופן שלא היה כמותו מעולם, עד שאף מי שלא היה אוהב להמלך היה הולך לשם כדי לראות השמחה הגדולה שהייתה שם, שנשמע בכל הארץ שאין שמחה כשמחה שהייתה שם (היינו אצל השר הנ"ל). וגם כל מי שהיה רוצה שהשר יעשה עמו טובות היה הולך לשם וכנ"ל. וכך היה הולך ונמשך הדבר, עד ששנה אחת יצא המלך מביתו ביום מלכותו לראות החגיגות שהיו עושים לו ליום שעלה על כסאו, וראה שאין שם איש, שהכול הלכו לחגיגות שעשה השר הנ"ל באותה ארץ רחוקה, ונצטער המלך מאוד מאוד. </span></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: 150%;"> <br /></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: 150%;"> <b><span lang="HE" style="font-family: &quot;David&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 10pt; line-height: 150%;">רמזי המעשיות </span></b></div> <div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: 150%; text-align: justify;"> <span lang="HE" style="font-family: &quot;David&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 10pt; line-height: 150%;">מעשה זה אמר רבנו בר"ה, ואמר שזה עניין מה שאומרים בתפילה של ר"ה "ותמלוך אתה ה' מהרה לבדך על כל מעשיך, בהר ציון משכן כבודך, ובירושלים עיר קדשך", וזהו מה שאמר הנביא (ישעיהו קפיטל כ"ד): "וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים", ואמר שהדברים עמוקים מאד, וסתומים וחתומים הדברים עד עת קץ, ואשרי מי שיזכה להבין דברים אלו לאמיתתן.</span><span dir="LTR" style="font-size: 12pt; line-height: 150%;"></span></div> <br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/669667196667896448-6995962529471834777?l=bloggershuni.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/P8YsX9tR78E0E9PwV8JFmseWlSA/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/P8YsX9tR78E0E9PwV8JFmseWlSA/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/P8YsX9tR78E0E9PwV8JFmseWlSA/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/P8YsX9tR78E0E9PwV8JFmseWlSA/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/xXhxg/~4/TAydsmef8gs" height="1" width="1"/>הלל גרשוניhttp://www.blogger.com/profile/14086994011073717913noreply@blogger.com6http://bloggershuni.blogspot.com/2011/10/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-669667196667896448.post-34186703562854427852011-09-14T07:43:00.000+03:002011-09-14T07:49:05.292+03:002011-09-14T07:49:05.292+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> אתר "הארץ" <a href="http://www.haaretz.co.il/news/1.1470952">עבר עיצוב מחודש</a> (גם <a href="http://seri-levi.com/2011/09/13/mystilook/">הבלוג של גלעד סרי לוי</a>, אגב). טוב.<br /> <br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> <a href="http://4.bp.blogspot.com/-cKKAfpCbvwg/TnAngS2szlI/AAAAAAAAIwE/6Ls32mXIl6g/s1600/%25D7%2594%25D7%2590%25D7%25A8%25D7%25A5+%25D7%25A2%25D7%2599%25D7%25A6%25D7%2595%25D7%2591+%25D7%2597%25D7%2593%25D7%25A9" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="376" src="http://4.bp.blogspot.com/-cKKAfpCbvwg/TnAngS2szlI/AAAAAAAAIwE/6Ls32mXIl6g/s640/%25D7%2594%25D7%2590%25D7%25A8%25D7%25A5+%25D7%25A2%25D7%2599%25D7%25A6%25D7%2595%25D7%2591+%25D7%2597%25D7%2593%25D7%25A9" width="640" /></a></div> <br /> העיצוב הישן של האתר היה לא משהו בכלל, לזה רבים מסכימים. העיצוב החדש מבריק ונוצץ יותר, אבל בעיניי הוא מעצבן ומבולגן נורא. אני לא היחיד שחושב כך, אבל מוסרים לי ש<a href="http://www.holesinthenet.co.il/archives/28881">בטאבלטים הוא נראה סבבה</a>. טוב, זה לא חדש, שב"הארץ" מתייחסים לאיזו קבוצה אלטיסטית מצומצמת כאילו היא כל העם. לדעתי הם גנבו את הרעיון הזה של עיצוב מבולגן מ-<a href="http://www.xnet.co.il/">xnet</a> (שגם הוא בעיניי מעצבן מאוד), שבטח גנבו אותו מאתרים בחו"ל.<br /> <br /> האם העיצוב החדש גם מעיד על יתר מחשבה מכאן ולהבא על בעיות חמורות יותר שהיו באתר - לינקים שמובילים לשומקום, כותרות דפדפן שאינן מתאימות לתוכן, הפניות שנותרו מהדפוס כמו "ראה מסגרת בעמוד א5", או תקלות מצחיקות כמו זו ש<a href="http://bloggershuni.blogspot.com/2011/03/blog-post.html">כתבתי עליה כאן בבלוג</a> לפני כמה חודשים?<br /> <br /> אני לא יודע, אבל הארץ, כרגיל אצלו, התחיל בעניין הזה ברגל שמאל, אפילו ברגל שמאל-קיצון. אני מדבר על הדבר החשוב ביותר שיש לעשות כשאתה עושה עיצוב חדש לאתר הוותיק והמפורסם שלך, שאליו קישרו עשרות אלפי פעמים בכל רחבי הארץ - <b>התאימות לאחור</b>.<br /> <br /> כן חבר'ה, <b>התאימות לאחור בקישורים להארץ לא עובדת</b>. במילים אחרות, בבלוגים ובאתרים ובכל אתר ואתר שהפנו לכתבה מסוימת בהארץ, אם תלחצו על הקישור לא תגיעו לכתבה עצמה אלא פשוט לעמוד הראשי של האתר. נסו זאת בקישור לכתבה על התפטרותו של גיא זוהר <a href="http://velvetunderground.co.il/?p=8326">אצל velvet</a> (הלינק שאצלה: <a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1241191.html">http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1241191.html</a>. הלינק החדש: <a href="http://www.haaretz.co.il/1.1469109">http://www.haaretz.co.il/1.1469109</a>), או בקישורים החיצוניים בערך על <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%98_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F#.D7.A7.D7.99.D7.A9.D7.95.D7.A8.D7.99.D7.9D_.D7.97.D7.99.D7.A6.D7.95.D7.A0.D7.99.D7.99.D7.9D">אלברט איינשטיין</a> בוויקיפדיה ותבינו את גודל הברוך. המצחיק הוא ש<b>אפילו כשמחפשים בגוגל</b> מגיעים לאותו קישור שבור (לפחות בינתיים). אוי לבושה.<br /> <br /> <br /> הארץ הוא לא האתר הראשון שכושל בתאימות-לאחור בעיצוב מחדש (קדם לו, בין השאר, NRG מעריב), אבל זה לא מפחית מהחומרה של הדברים, באתר כה מרכזי. <br /> <br /> אם בכנסת הקימו את נציג הדורות הבאים, דומני שבכל צוות עיצוב אתר צריך שיהיה "נציג הדורות הקודמים", שיחשוב על כל אותם קישורים נכנסים, ולא יבטל את כל מה שמחוץ לאתר כעפר הארץ.<br /> <br /> אבל בעצם, הרי זו כל מהותו של "הארץ" עצמו, כשחושבים על זה. לא ככה?<br /> <br /> <br /></div> <div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/669667196667896448-3418670356285442785?l=bloggershuni.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/sSPfxM6FCxHOlfW3ZAsghnuBMYo/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/sSPfxM6FCxHOlfW3ZAsghnuBMYo/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/sSPfxM6FCxHOlfW3ZAsghnuBMYo/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/sSPfxM6FCxHOlfW3ZAsghnuBMYo/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/xXhxg/~4/Iu3dCj9SN4o" height="1" width="1"/>הלל גרשוניhttp://www.blogger.com/profile/14086994011073717913noreply@blogger.com9http://bloggershuni.blogspot.com/2011/09/blog-post_14.htmltag:blogger.com,1999:blog-669667196667896448.post-43576447693505482682011-09-10T21:04:00.000+03:002011-09-10T22:41:32.501+03:002011-09-10T22:41:32.501+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <span style="font-size: small;">עולם התקשורת סוער ורותח. מנכ"ל ערוץ 10 התפטר, גיא זוהר גם הוא (חלקית), <a href="http://www.talschneider.com/2011/09/10/%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%95%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%94-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%96%D7%95-%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D/">הבלוגוספירה המומה</a>. מה קרה? <a href="http://b.walla.co.il/?w=/3050/1858690">ההתנצלות</a>! על פי המדווח, רון לאודר, הבעלים המתפקד היחיד של ערוץ 10, <a href="http://www.the7eye.org.il/articles/Pages/080911_I_am_not_a_thug.aspx">כפה על הערוץ לשדר התנצלות</a> על כתבה ששודרה לפני כמה חודשים על המיליונר שלדון אדלסון (נו זה, החבר של ביבי מ'ישראל היום'), ובה הוטחו בו כמה האשמות, שלפחות לשתיים מהן לא היה בסיס, כך נראה.</span><br /> <span style="font-size: small;"><br /></span><br /> <span style="font-size: small;">והרי נוסח ההתנצלות, למי שהחמיץ:</span><br /> <blockquote> <span style="font-size: small;">"ביום שישי השביעי בינואר שידרנו בתוכנית 'השבוע' כתבה של כתבנו אבנר הופשטיין אודות מר שלדסון אדלסון. בכתבה נכללו ראיונות שונים בנוגע למר אדלסון. באחד מהראיונות נאמר שאדלסון קיבל את רישיון ההימורים בלאס וגאס מתוך קשרים פוליטיים וקבלת יחס מועדף בראיון אחר נאמר כי אדלסון חייב לעובד לשעבר סכום של 400 אלף דולר ולא שילם את חובו. ההאשמות זכו לביטוי לא רק בדברי המרואיינים אלא גם בשאלות של כתבנו אבנר הופשטיין. </span><br /> <div style="text-align: justify;"> </div> <div style="text-align: justify;"> <span style="font-size: small;">"לאחר השידור בדקנו ובדיקותינו העלו שההאשמות היו והינן כוזבות לחלוטין. מר אדלסון קיבל את רישיון ההימורים לאחר בדיקה קפדנית שחשפה רקורד עסקי ללא כל פגם. מר אדלסון לא זכה ליחס מועדף כלשהו והוא קיבל את הרשיון כדין וללא שימוש בלתי נאות כלשהו בקשרים פוליטיים או באמצעים בלתי הולמים אחרים. באשר לחוב הנטען של 400 אלף דולר לאותו עובד לשעבר גם לסיפור זה אין כל בסיס במציאות. מעולם לא היה חוב כלשהו אותו עובד לשעבר לא של 400 אלף דולר ולא של כל סכום אחר. </span></div> <span style="font-size: small;"></span><br /> <div style="text-align: justify;"> <span style="font-size: small;">"לסיכום, לא נפל פגם כלשהו כלשהו בהתנהגותו של מר אדלסון. אנו מצטערים מאוד שלא בדקנו את ההאשמות האלו לפני ששידרנו אותם ומבקשים להתנצל בפני מר אדלסון ומשפחתו על הפרסום".</span></div> </blockquote> <span style="font-size: small;"><a href="http://www.talschneider.com/2011/09/10/%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%95%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%94-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%96%D7%95-%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D/">אין ולא הייתה התנצלות כזו מעולם</a>, כתבה טל שניידר בבלוג שלה. האומנם? תני לי לרענן את זיכרונך. לפני כשמונה שנים <a href="http://www.the7eye.org.il/articles/Pages/article4411.aspx">פורסמה בעיתון "כל העיר"</a> התנצלות, כולל הפניה בעמוד השער, על כתבה של תני גולדשטיין על עו"ד אביגדור קלגסבלד. ההתנצלות הייתה בעלת פירוט רב, וכללה אף את השורה הבאה:</span><br /> <blockquote> <span style="font-family: Arial; font-size: small;">בעקבות בדיקה זו החליט ’כל העיר’ להפסיק את עבודתו של הכתב תני גולדשטיין ב’כל העיר’. </span><span style="font-family: Arial; font-size: small;">’כל העיר’ והכתב תני גולדשטיין מתנצלים בפני עו”ד קלגסבלד על הפגיעה הקשה והבלתי מוצדקת שנגרמה לו מן הדברים הלא נכונים שנכללו בכתבה”</span></blockquote> <span style="font-size: small;">פיטורי כתב בעקבות רשלנות בתחקיר היא דבר חריג בפני עצמו; איזכור הפיטורין בנוסח ההתנצלות הוא בהחלט דבר חריג במיוחד. דבר זה לפחות נמנע מאבנר הופשטיין, כתב ערוץ 10, שלמעשה גם לא נדרש להתנצל, בשונה ממקרה תני גולדשטיין ב'כל העיר' (אגב, <a href="http://www.latma.co.il/article.aspx?artiId=5299">זו לא הייתה הפעם האחרונה</a> שפרסום לא אחראי של גולדשטיין הוביל להתנצלות כלי תקשורת גדול).</span><br /> <span style="font-size: small;"><br /></span><br /> <span style="font-size: small;">בכל מקרה, כמו שאמרנו, היורה העיתונאית רותחת מזעם על התערבות בעלי הממון בקדושת החופש העיתונאי. שאנחנו נתנצל? אין לנו כבוד?</span><br /> <span style="font-size: small;"><br /></span><br /> <span style="font-size: small;">בהקשר זה מעניין לצטט משהו מדבריו המחכימים של <a href="http://www.facebook.com/notes/itamar-bartur/%D7%97%D7%9E%D7%A9-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%A5-10/211486202244721">איתמר ברתור</a>:</span><br /> <blockquote> <h6 class="uiStreamMessage" data-ft="{&quot;type&quot;:1}" style="font-weight: normal;"> <span style="font-size: small;"><span class="messageBody" data-ft="{&quot;type&quot;:3}">מדהים לראות כיצד כל מי שמטיפים להתנצל בפני בריון תורכי שמנסה להשפיל את ישראל לקידום מעמדו בעולם הערבי-מוסלמי זועקים נגד התנצלות של ערוץ מסחרי בפני איש עסקים יהודי.</span></span></h6> </blockquote> <h6 class="uiStreamMessage" data-ft="{&quot;type&quot;:1}" style="font-weight: normal;"> <span style="font-size: small;"><span class="messageBody" data-ft="{&quot;type&quot;:3}">&nbsp;אני, בכל מקרה, חושב שההתנצלות הזו היא דבר מבורך. לא מפני שאדלסון הוא חבר שלי (הוא לא. שקל אחד עדיין לא ראיתי ממנו, ועוד אחרי כל הטוקבקים בעד ביבי! <a href="http://velvetunderground.co.il/?p=7852">שוטף פלוס פלוס עד מתי</a>!). אלא משום שצריך לשים גבול לבריונות של התקשורת. כאשר אתה משדר כתבה, יש לך אחריות כפולה: כלפי הצופים, שצריכים לקבל תחקיר כמה שיותר מדויק ומעמיק, וכלפי מושא הכתבה, שהרי אתה למעשה עורך לו משפט ראווה. בעולם המשפט מקובל שמוטב שיצאו אלף פושעים זכאים ולא יוענש אדם אחד על לא עוול בכפו. בעולם העיתונאי הנורמות הפוכות. העיתונאי נלהב להביא "אייטמים", וכמה שיותר עסיסיים. אחריות כלפי האדם שעליו עושים את הכתבה? מה זה מעניין אותו. וכך דבר רגיל הוא שמביאים האשמות שלאחר מכן מתבררות כשגויות, או שמתחבאים מאחורי סימני שאלה ("רק שאלתי האם מר יוס'ל קריימייסטר מעורב בהברחת מיליוני שטיחים פרסיים מאפגניסטן לבלרוס. בחייאת, אסור לשאול?).&nbsp;</span></span></h6> <h6 class="uiStreamMessage" data-ft="{&quot;type&quot;:1}" style="font-weight: normal;"> <span style="font-size: small;"><span class="messageBody" data-ft="{&quot;type&quot;:3}">ההתנצלות הנוכחית משדרת מסר חשוב: לפני שאתם מפרסמים כתבה, בדקו היטב כל פסיק מאשים, האם יש לו גיבוי. האם אתם לא גורמים עוול לחינם? נכון, למרבה הצער רק אנשים אמידים יכולים להרשות לעצמם את המותרות של תביעה משפטית והכרחה להתנצלות. מצד שני, בדרך כלל הם אלה שנמצאים על הכוונת העיתונאית.</span></span></h6> <h6 class="uiStreamMessage" data-ft="{&quot;type&quot;:1}" style="font-weight: normal;"> <span style="font-size: small;"><span class="messageBody" data-ft="{&quot;type&quot;:3}">הרי מה כבר נאמר בהתנצלות הזו? ששני פרטים ששודרו, וכוללים האשמות חמורות כלפי אדלסון, התבררו כחסרי בסיס. אתם טוענים שזו טעות? שיש להם בסיס? בבקשה, תביאו ראיות. אם לא, תבלעו את הכבוד המטופש שלכם ותתנצלו, ולהבא תיזהרו יותר בדבריכם.</span></span></h6> <h6 class="uiStreamMessage" data-ft="{&quot;type&quot;:1}" style="font-weight: normal;"> <span style="font-size: small;"></span></h6> <h6 class="uiStreamMessage" data-ft="{&quot;type&quot;:1}" style="font-weight: normal;"> <span style="font-size: small;"></span></h6> <h6 class="uiStreamMessage" data-ft="{&quot;type&quot;:1}" style="font-weight: normal;"> <span style="font-size: small;"><span class="messageBody" data-ft="{&quot;type&quot;:3}"></span></span></h6> <h6 class="uiStreamMessage" data-ft="{&quot;type&quot;:1}" style="font-weight: normal;"> <span style="font-size: small;"><span class="messageBody" data-ft="{&quot;type&quot;:3}"><span style="font-size: x-small;">&nbsp;</span></span></span></h6> <h6 class="uiStreamMessage" data-ft="{&quot;type&quot;:1}" style="font-weight: normal;"> <span style="font-size: small;"><span class="messageBody" data-ft="{&quot;type&quot;:3}"><span style="font-size: x-small;">(נ"ב, שלדון, על הפוסט הזה אני דורש תשלום כפול. בתודה מראש.)</span></span></span></h6> </div> <div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/669667196667896448-4357644769350548268?l=bloggershuni.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/4RbmO6vahRgiboLykAjScUjOxbo/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/4RbmO6vahRgiboLykAjScUjOxbo/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/4RbmO6vahRgiboLykAjScUjOxbo/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/4RbmO6vahRgiboLykAjScUjOxbo/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/xXhxg/~4/4qEcfDoblRw" height="1" width="1"/>הלל גרשוניhttp://www.blogger.com/profile/14086994011073717913noreply@blogger.com18http://bloggershuni.blogspot.com/2011/09/blog-post_10.htmltag:blogger.com,1999:blog-669667196667896448.post-76253191132274090932011-09-02T11:59:00.000+03:002011-09-02T11:59:11.370+03:002011-09-02T11:59:11.370+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><i>(כתבה שלי שהתפרסמה במוסף "אתנחתא" החדש של העיתון "בשבע". לפני העריכה והקיצוצים, ועם כותרות משלי וגם קישורים) </i><br /> <br /> ע', העומד בראש מוסד גדול בארץ, עמד בפני הכרעה לא פשוטה, בנוגע למינוי לתפקיד בכיר במוסד שלו. בשל רגישות התפקיד וחשיבותו הגדולה, הוא החליט לקחת חוות דעת משני גרפולוגים, "מהטובים ביותר בארץ", על המועמדים לתפקיד. הגרפולוגים דירגו את המועמדים ותיארו את אישיותם בפרטי פרטים, ועל סמך הדירוג הזה נבחר המועמד. "שמחתי שזכיתי במועמד כזה שנבחר, שהיה כליל המעלות", הוא מספר. שמחתו לא ארכה זמן רב. בפועל, לא היה שום קשר בין חוות דעת הגרפולוגים למציאות כפי שהיא. <br /> <br /> באחד היישובים בבנימין היה נהוג, כרגיל ביישובים רבים, נוהל של חוות דעת גרפולוגית כתנאי לקליטה ביישוב. בשלב מסוים היה צורך להעביר גם את הטבחים של הישיבה המקומית בנוהל הקליטה, שכן הם התגוררו ביישוב, והם עברו את המבדק הגרפולוגי ללא בעיות מיוחדות. לאחר זמן התברר שהם היו סוחרי נשק, וזה היה האות לביטול הנוהל. אם דבר כה חשוב לא מצא הגרפולוג, אמרו בוועדת הקליטה, מה הטעם להשתמש בשירותיו? <br /> <br /> ישנן גם עדויות הפוכות. באתר של הגרפולוגית חנה קורן ניתן למצוא <a href="http://www.annakoren.co.il/index_reference.asp" target="_blank">רשימה של מכתבי המלצה</a>. אחד מהם כותב: "מצאנו את חוות הדעת משקפות נאמנה ובדייקנות, לעתים מפתיעה, את אישיות הכותבים". במכתב המלצה לגרפולוג <a href="http://shrem-graphology.com/recommandation-companies.html" target="_blank">מרדכי שרם</a> נאמר: "נכון שהגענו סקפטיים בנוגע לגרפולוגיה, אבל כבר בניתוח הגרפולוגי הראשון שעשית לחתימה של המשתתפים נשארנו פעורי פה לנוכח ה'פגיעות בול' שפגעת". <br /> ובכן, האם ה<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94" target="_blank">גרפולוגיה</a> היא כלי אמין או לא? ואם לא – מדוע כל כך הרבה אנשים עדיין משתמשים בשירותיה? <br /> &nbsp; <br /> <h2><span style="font-size: medium;">"שיטה חסרת שחר"</span></h2>האפשרות שניתן להסיק על אישיותו של אדם מכתב ידו, הסעירה מוחות רבים במאות האחרונות. בעקבות מחקרים של מלומדים מהמאות ה-17 וה-18, החל להבשיל באמצע המאה ה-19 תחום ידע חדש: הגרפולוגיה. על פי הגרפולוגיה, שאותה פיתחו בעיקר אנשי דת קתוליים בני התקופה, ניתן להסיק מצורת כתב היד, מרמת לחץ העט על הנייר וכדומה, על מאפייני האישיות של האדם. <br /> <br /> מאות ואלפי גרפולוגים פועלים בארץ ובעולם, ועסקיהם משגשגים ופורחים. על פי הערכות שפורסמו בעיתון The Marker, כעשרה אחוזים מהעסקים בארץ משתמשים בשירותי גרפולוגים למטרות מיון מועמדים. גם במשרד הביטחון נעשה שימוש בגרפולוגיה לצורכי מיון, ואפשר שאף למטרות אחרות, מסווגות יותר. ביישובים רבים כולל תהליך הקליטה של תושבים חדשים ליישוב גם בדיקה גרפולוגית. ספרים פופולריים בנושאי גרפולוגיה נמכרים בחנויות, ניתן למצוא מדורי גרפולוגיה בעיתונות, ברדיו ובטלוויזיה, ועיתונאים פונים מדי פעם בפעם לגרפולוגים לצורך ניתוח אישיות של מפורסם זה או אחר. <br /> <br /> התפיסה הרווחת רואה בגרפולוגיה כלי אמין וטוב לניתוח האישיות; אך עמדתו של המחקר האקדמי שונה בתכלית. לשיטתם של החוקרים שבחנו את הגרפולוגיה בכלים אמפיריים, מדובר בשיטה חסרת כל תוקף שהוא.<a href="http://lh5.ggpht.com/-agc2gJtUoME/TmCX929hVzI/AAAAAAAAIvs/V0rSYq3ozcI/s1600-h/Gershon-Ben-Shakhar12.jpg"><img align="left" alt="פרופ' גרשון בן שחר" border="0" height="244" src="http://lh6.ggpht.com/-990R9sH5dO8/TmCX-pw7i5I/AAAAAAAAIvw/ING-SjUOLlE/Gershon-Ben-Shakhar1_thumb.jpg?imgmax=800" style="background-image: none; border-bottom-width: 0px; border-left-width: 0px; border-right-width: 0px; border-top-width: 0px; display: inline; float: left; padding-left: 0px; padding-right: 0px; padding-top: 0px;" title="פרופ' גרשון בן שחר" width="175" /></a> <br /> <br /> אחד מהם הוא פרופ' <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9F-%D7%A9%D7%97%D7%A8" target="_blank">גרשון בן שחר</a> מהאוניברסיטה העברית, זוכה פרס א.מ.ת. לשנת 2011, שכיהן בעבר גם כנשיא האוניברסיטה הפתוחה. פרופ' בן שחר התפרסם בשנות ה-80 בזכות מחקרים שעשה, יחד עם עמיתיו, על הגרפולוגיה. "השורה התחתונה של המחקרים ברורה: אין לשיטה הזו כל שחר", הוא אומר בריאיון ל'בשבע'. "ראשית, אין בעצם שום תיאוריה מדעית שמקשרת בין כתב יד לבין אישיות, ואני גם לא מאמין שתהיה כזאת. אבל חשוב יותר: כל הבדיקות המבוקרות שנעשו העלו חרס". <br /> <br /> בן שחר מספר על הניסויים שהוא וחבריו ערכו (ראו מסגרת): כאשר השתמשו בטקסט בעל משמעות לכותב (כמו קורות חיים), הגרפולוגים הראו הצלחה מסוימת, אם כי נמוכה מאוד, אך לא יותר מאשר קורא רגיל שלא התייחס לכתב היד אלא רק לתוכנו. כאשר השתמשו בטקסט ניטרלי, התוצאה הייתה אפס. זו הייתה גם התוצאה במחקר ששקלל את כל המחקרים המבוקרים שנערכו עד לעריכתו. <br /> <br /> <table border="1" cellpadding="2" cellspacing="0" style="width: 400px;"><tbody> <tr> <td valign="top" width="398"><b>הניסויים של בן שחר</b> <br /> בניסוי אחד התבקשו הגרפולוגים להעריך הצלחה עתידית של עובדי בנק, על סמך כתב היד שלהם, וחוות דעתם הושוותה להערכת המעסיקים. הגרפולוגים לא הסכימו לעבוד עם כתבי יד "ניטרליים" (דהיינו, בעלי תוכן שאינו בעל משמעות לגבי הכותב, כמו קורות חיים או טקסט אישי), ולכן השתמשו החוקרים באמצעי בקרה, כדי לנטרל את האפשרות שתשובת הגרפולוגים נובעת פשוט מניתוח תוכן הטקסטים, ושיתפו בניסוי גם פסיכולוגית קלינית ללא ידע בגרפולוגיה, שתחווה גם היא את דעתה על המועמדים על סמך תוכן דבריהם בלבד. <br /> התוצאות? המתאם בין הערכות הגרפולוגים להערכות הממונים בפועל היה נמוך מאוד, אם כי לא אפסי. עם זאת, מתאם דומה, ואפילו גבוה מעט, הושג גם בין הערכות הפסיכולוגית להערכות הממונים. בבקרה נוספת שעשו החוקרים, הם ניתחו את המשתנים האובייקטיביים שניתן להפיק מתוכן כתבי היד (השכלה, ניסיון בעבודה וכו'), נתנו להם ציונים, ושיקללו לפי זה את ההצלחה העתידית בעבודה. במקרה הזה, המתאם היה גבוה בהרבה, גם מהערכות הגרפולוגים וגם מאלה של הפסיכולוגית. במילים אחרות, המחקר הראה שהגרפולוגים לא השיגו מכתב היד שום דבר שאדם אינטיליגנטי רגיל לא היה יכול להפיק. <br /> "במחקר אחר", מספר פרופ' בן שחר, "הצלחנו לשכנע את הגרפולוגים לעבוד עם כתבי יד ניטרליים. ובמקרה הזה הניבוי היה ברמה של אפס" (דהיינו ברמת הניחוש האקראי). ובכל זאת, אלו בסופו של דבר שני מחקרים בודדים. כאן מגיע מחקר שלישי שהשתתף בו בן שחר: "במחקר הזה, מ-1989, עשינו עבודה מטה-אנליטית, שבה סיכמנו הרבה מחקרים שפורסמו עד אז, עם ניתוח-על סטטיסטי. סקרנו הרבה מאוד פרסומים שונים, והצבנו קריטריונים, כך שייכללו בסקירה רק מחקרים מבוססים ומבוקרים היטב. בסך הכול איתרנו 17 מחקרים כאלה, שכללו 63 גרפולוגים, 51 אנשים שאינם גרפולוגים (ששימשו כבקרה) ו-1223 כתבי יד. זה לא מערך מחקר גדול, אבל אין הרבה מחקר על זה, ובוודאי שלא מחקר מבוקר, שעומד בסטנדרטים מדעיים. מה שמצאנו בגדול הוא שחזור של מה שמצאנו במחקרים הבודדים שלנו. המתאמים היו נמוכים מאוד, והגרפולוגים לא עלו על הקבוצות האחרות שעשו את השיפוט. במקרים הבודדים שהגרפולוגים השתמשו בטקסטים ניטרליים המתאמים היו אפסיים". </td></tr> </tbody></table><b></b><br /> <h2><br /> </h2><h2><span style="font-size: medium;">"הפסיכולוגים דואגים למקצוע שלהם"</span></h2>אני שואל את חנה קורן, מהגרפולוגיות המפורסמות בארץ, על המחקרים האלה, והיא דוחה אותם כלא רלוונטיים: "על כל מחקר שטוען שאין תוקף יש לפחות שניים שטוענים ההיפך", ושולחת לי <a href="http://graphicinsight.co.za/research.htm" target="_blank">רשימת מחקרים</a> <a href="http://www.igc-grapho.net/academics-and-research.html" target="_blank">מרשימה באורכה</a>. <br /> <br /> <b>אז איך זה שהממסד המדעי לא מכיר בזה?</b> <br /> "קודם כול, את זה אתה צריך לשאול את הממסד המדעי. דבר שני, גם הפסיכולוגיה הייתה בת חורגת לפסיכיאטריה עד לפני מאה שנה, והיום הגרפולוגיה נמצאת באותו מקום. הפסיכולוגים מפחדים על המקצוע שלהם, הם לא רוצים שהגרפולוגים יקבלו עבודות שאמורות היו להגיע אליהם. לכן הם גם לא נותנים לפרסם את כל המחקרים שנותנים לגרפולוגיה תוקף. אולי באמת הגיע כבר הזמן שהם יתפרסמו". <br /> <br /> כפי שהציעה חנה קורן, אני שואל את הממסד המדעי. פרופ' בן שחר מעיין ברשימה ותמה: "זו רשימה ביזארית ביותר. כלולים בה גם מחקרים שמצאו שאין לגרפולוגיה תוקף. חלק גדול מהמחקרים כלל לא עוסקים בתוקף של הגרפולוגיה, אלא אולי מזכירים אותה אגב אורחא. המחקרים שתומכים בגרפולוגיה רובם ככולם אינם מבוקרים, כך שאין להם משמעות מבחינה מדעית. אם לדוגמה נותנים לגרפולוגים לנתח כתב יד בעל משמעות, ואין כביקורת אדם מן השורה שינתח את תוכן הטקסט בלבד, הצלחה שלהם אינה מלמדת בהכרח על כך שהם העלו משהו מצורת הטקסט, ולא רק מתוכנו". <br /> <br /> את הטענה שהפסיכולוגים דואגים למקצוע שלהם, דוחה פרופ' בן שחר על הסף: "איזה אינטרס יש לי? אני איש אקדמיה, חוקר. לא אאבד שום דבר מהפרנסה שלי אם אמצא שיש לגרפולוגיה תוקף. בנוסף, אנחנו הרי מבקרים גם כלים פסיכולוגיים מובהקים. לדוגמה, מבחנים השלכתיים כמו מבחן רורשך המפורסם – גם נגד התוקף המדעי שלו יוצאים לאחרונה חוקרים רבים. כך שאין לטענות האלה שום בסיס". <br /> &nbsp; <br /> <h2><span style="font-size: medium;">מבחן התוצאה?</span></h2>אבל לחנה קורן יש טיעון כבד משקל לטובת המקצוע שלה: "יש לי לקוחות שעובדים אתי כבר 30 שנה. הם היו ממשיכים אתי כל כך הרבה זמן אם זה לא היה עובד? למה להם לשפוך כסף סתם?" <br /> <br /> ואכן, כל הנתונים מראים שהשימוש בגרפולוגיה אינו במגמת ירידה. לכאורה, אם הכלי אינו עובד, לא היינו מצפים שימשיכו להשתמש בו בתחום העסקי, שאמור להתייחס לדברים פשוט לפי מבחן התוצאה. <br /> <br /> לפרופ' בן שחר יש הסברים משלו לשאלה זו: "לדעתי, ואת זה אני כבר אומר כאדם פרטי ולא כחוקר, יש לזה כמה סיבות: ראשית, זה נוח. זה הכי זול והכי פשוט שיש. אפשר לכתוב חצי עמוד, לתת לגרפולוג, וזהו. בנוסף, חלק מהגרפולוגים הם אנשי מכירות מצוינים, ולקליינטים אין כלים ויכולת לשאול את השאלות הנכונות ולהבין שמדובר בדבר חסר בסיס. ויש נקודה נוספת: המוטיבציה המרכזית להשתמש בגרפולוגים קשורה ליומרה שלהם להצליח לנבא יושר, וזו התכונה החשובה ביותר עבור מעסיקים. ומלבד הגרפולוגיה, אין כלים טובים אחרים לבדיקת יושר. זה לא מקרי, כי יושר אינה תכונה יציבה. היא תלוית סיטואציה, ותלויה בשאלה איך אתה מגדיר יושר. והנה, אם שכרת עובד, ולאחר מכן התברר שהוא מעל בתפקידו, אתה צריך נייר כלשהו, הוכחה כלשהי שתסיר ממך את האחריות; השימוש בגרפולוגים עושה את זה: זה לא אני, זה הגרפולוג אמר. כל הסיבות האלה יחד תורמות לכך שזה ממשיך להיות אטרקטיבי למרות המחקרים בנושא". <br /> <br /> את ההסבר הפשוט, שזה פשוט נוח וזול, אני מקבל גם ישירות מצד הקליינטים. אורלי, רכזת הקליטה של אחד היישובים בגוש עציון, מסבירה לי שההחלטה להשתמש בגרפולוגיה נקבעה פשוט כי זה זול הרבה יותר מהחלופות. "היה באמת אחד שלא רצה לעבור דרך חוות דעת גרפולוגית, אבל כשהבין שהחלופה היא יום מיונים של פילת, הרבה יותר כסף והרבה יותר זמן, הוא ויתר על התענוג". <br /> <br /> ובכל זאת, לפעמים אתה פונה לגרפולוג ואתה מרגיש שהוא פשוט "קרא אותך", וחשף את כל צפונותיך. אם לגרפולוגיה באמת אין בסיס, איך הגרפולוג קלע כל כך טוב? <br /> <br /> אחד ההסברים שניתנים לכך הוא "<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A4%D7%A7%D7%98_%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A8" target="_blank">אפקט פורר</a>" (הנקרא גם "אפקט ברנום"). ניסוי קלסי שחוזר על עצמו מדי שנה באוניברסיטאות רבות בעולם, כולל כביכול מתן חוות דעת גרפולוגית (או אחרת) על אישיותם של הסטודנטים המשתתפים, ובקשה מהם לדרג את ההתאמה של חוות דעת זו לאישיותם האמיתית, על סולם מ-1 עד 5. התוצאה הממוצעת היא בדרך כלל 4.2, התאמה גבוהה לכל הדעות – והמדהים מכול הוא שלמעשה לא נעשה לסטודנטים שום ניתוח אישיות בפועל, ולכל אחד מהם ניתן אותו ניתוח בדיוק. חוות הדעת שניתנת (שבניסוי המקורי הורכבה מטקסטים של מדורי אסטרולוגיה בעיתונים שונים) כללית ומעורפלת מספיק, וגם מורכבת ומחמיאה דיה כדי שכל אחד ישכנע את עצמו שהטקסט מדבר עליו בדיוק. <br /> &nbsp; <br /> <h2><span style="font-size: medium;">"התנהגות עסקית לא הגונה"</span></h2><a href="http://lh5.ggpht.com/-cgtlcmMOopg/TmCYk-HNedI/AAAAAAAAIv0/LW1F7Q6TWNY/s1600-h/yael-brender-portrait2.jpg"><img align="right" alt="ד&quot;ר יעל ברנדר-לוין" border="0" height="244" src="http://lh4.ggpht.com/-4DAlSz9I2Fg/TmCYmi_VB7I/AAAAAAAAIv4/GUgFce__pt8/yael-brender-portrait_thumb.jpg?imgmax=800" style="background-image: none; border-bottom-width: 0px; border-left-width: 0px; border-right-width: 0px; border-top-width: 0px; display: inline; float: right; padding-left: 0px; padding-right: 0px; padding-top: 0px;" title="ד&quot;ר יעל ברנדר-לוין" width="177" /></a>ד"ר יעל ברנדר-אילן היא חוקרת בתחומי מיון עובדים הוגנות במשאבי אנוש ושכר, המשמשת כראש המחלקה לכלכלה ומנהל עסקים במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון. את אחד מהשיעורים בקורס שלה על מיון עובדים היא מקדישה לגרפולוגיה, ובמסגרתו היא עורכת על תלמידיה את הניסוי של "אפקט פורר", בהצלחה רבה, כרגיל. כשאני שואל אותה על שימוש בגרפולוגיה לצורך מיון לעסקים, היא מתקוממת: <br /> <br /> "זו תורה עממית, שאין לה שום ביסוס מדעי. היום כבר הפסיקו לחקור את זה; העולם האקדמי מתייחס לדברים הללו בחיוך. גרפולוגיה זה נחמד בתור חוג במתנ"ס, או לפינה בטלוויזיה. בוא נניח לרגע, לצורך הדיון, שזה רק שנוי במחלוקת. יש שאומרים כך ויש שאומרים כך. אבל מדובר כאן על פרנסה של אנשים; זה פשוט מסוכן מדי. זה פשוט לא אחראי להשתמש בשיטה כזו, שלא הוכחה. יותר מזה: זוהי פשוט התנהגות עסקית לא הגונה. צריך לזכור שמדובר באנשים. זה כמו לבחור על פי משקל או גובה וצבע עיניים. בעיניי זה כמו קריאה בקפה, או בכף יד, או אסטרולוגיה. <br /> <br /> "בארה"ב, אם עשו לעובד מבחן גרפולוגי הוא יכול לתבוע את המעסיק שלו אם לא קיבלו אותו – שיוכיח שהמבדק שבשלו נפסל הוא אמין. זו לדעתי צריכה להיות המדיניות גם בישראל, אבל אנחנו עוד רחוקים מזה לצערי". <br /> <br /> <b>ומה דעתך על הצורך בחוות דעת גרפולוגית כתנאי לקבלה ליישוב?</b> <br /> "זה מזעזע אותי. בכלל כל הרעיון של ועדות קבלה מפוקפק בעיניי, הרי הן נועדו כדי לבחור אנשים "משלנו" – להרחיק אנשים דתיים, או לא דתיים, או ערבים. ולצורך כך גרפולוגיה יכולה להיות כלי נוח מאוד, כי אין שום דרך לבחון אותו אובייקטיבית. כך אם למשל תרצה שלא לקבל מישהו בגלל צבע עורו, יהיה אסור לך; אבל תוכל להסתמך על הבדיקה הגרפולוגית, ומי יוכל לערער על זה?" <br /> <br /> <b>מה לגבי מבדקים פסיכולוגיים אחרים?</b> <br /> "זה נבלה וזה טרפה. המבדק צריך להיות ממוקד מטרה: האם הגדרת בדיוק אילו אנשים אתה רוצה ביישוב ואילו לא? תוכל לציין רשימת תכונות שאינך רוצה? האם הלקוח מדבר על מאפיינים ספציפיים, או שמישהו באיזשהו מכון החליט על רשימה שעל פיה הדברים נקבעים? <br /> <br /> "אם אתה רוצה לסנן אנשים קיצוניים, פסיכופטים וכדומה, זה דבר אחר. יש מבחנים פשוטים לצורך כך. לא צריך לעשות ימי מיון, ולבנות מגדלים בלגו. זה מיותר לחלוטין. המבדקים הללו אינם מדויקים לגמרי, אבל הם יכולים לתת לך אחוז סיכון מסוים. אבל בשביל זה לא צריך להיכנס לחיים של האדם, ולחטט באישיות שלו ובעבר שלו". <br /> <br /> <b>יש עוד מבדק שעושים בכל מיני מקומות – ניתוח של ציור עץ.</b> <br /> "גם זה בלתי אפשרי. הדבר היחיד שקיים באמת, הוא מה שנקרא <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA#.D7.91.D7.99.D7.AA-.D7.A2.D7.A5-.D7.93.D7.9E.D7.95.D7.AA_.28HTP.29" target="_blank">ציורי HTP</a> – בית, עץ, אדם. יש פסיכיאטרים שזה תחום ההתמחות שלהם. הם משתמשים בזה כחלק מטיפול ארוך טווח, כדי להעלות דברים על פני השטח. זה בעיקר עובד טוב עם ילדים. ילדים מבטאים את עצמם הרבה פעמים בעיקר דרך ציור, או שהם תמימים מספיק לחשוב שדברים מאיימים לא ייחשפו בציור.<br /> <br /> "הדבר הזה קביל וטוב רק כחלק מהליך טיפולי ממושך, ובעיקר אצל ילדים. אבל אי אפשר לעשות ניתוח פסיכיאטרי מעמיק על אנשים מבוגרים שציירו לך עץ. זה פשוט בלתי אפשרי. הרי משתמשים גם בדרמה לטיפול באנשים עם בעיות פסיכולוגיות. אז מה, תאבחן אנשים דרך דרמה?" <br /> <br /> בחזרה לפרופ' בן-שחר. אני מקשה עליו: אם המחקרים כל כך ברורים, איך הידע לא פרץ לציבור הרחב? <br /> "בתקופה שהמחקרים שלנו התפרסמו היה עניין ציבורי, וראיינו אותנו בכמה עיתונים, ובטלוויזיה ועוד. זה הכה גלים, אבל את הדברים האלה אנשים שוכחים. אנשים לא זוכרים מה היה לפני חודש, אז אחרי 20 שנה אין מה לצפות. גם המסר מורכב: בקרה, מתאמים, סטטיסטיקה וכולי. נכון שהשורה התחתונה ברורה: אין לזה שחר. אבל מצד שני, בא הגרפולוג ואומר שזה נפלא, ופנטסטי ויודעים להגיד הכול על אנשים. <br /> <br /> "לאנשים אין אפשרות להבחין בין חוקר שהקדיש עשרות שנים למחקר לבין הגרפולוג, שסביר שאין לו ההכשרה המחקרית לעניין. מבחינתם, יש דעה כזאת ויש דעה כזאת. כאילו אלו דעות פוליטיות, וכל אחד יכול לבחור מה שהוא רוצה".&nbsp;</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/669667196667896448-7625319113227409093?l=bloggershuni.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/wdzT2Z25i1BnqB2uHCEhA0P-LKc/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/wdzT2Z25i1BnqB2uHCEhA0P-LKc/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/wdzT2Z25i1BnqB2uHCEhA0P-LKc/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/wdzT2Z25i1BnqB2uHCEhA0P-LKc/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/xXhxg/~4/t7iMYkJwujA" height="1" width="1"/>הלל גרשוניhttp://www.blogger.com/profile/14086994011073717913noreply@blogger.com24http://bloggershuni.blogspot.com/2011/09/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-669667196667896448.post-48863398171045643132011-08-29T12:19:00.003+03:002011-08-31T12:05:13.664+03:002011-08-31T12:05:13.664+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><b>עדכון: לפי התקשורת העוינת, <a href="http://news.walla.co.il/?w=/9/1855811">הכנס בוטל</a>. רשמית בגלל השתתפותו של הרב שפירא, אבל בטח זה כדי למנוע ממני לדבר. וזה עוד לפני שהספקתי לבטל את השתתפותי במחאה! לא יפה.</b><br /> <br /> ביום שני בשבוע הבא יתקיים כנס באוניברסיטת חיפה בנושא "תורת המלך". למרבה ההפתעה הוזמנתי לדבר שם (בעקבות <a href="http://bloggershuni.blogspot.com/2011/07/blog-post.html">הפוסט שלי בנושא</a>, הנצפה ביותר מבין שאר הפוסטים שלי, בהפרש ניכר), אל מול שני בלוגרים מהשמאל-קיצון (מי יותר ומי פחות), תומר פרסיקו ושלום בוגוסלבסקי. כמו כן יהיה שם בעל המחבר בעצמו, הרב יצחק שפירא, וגם מחבר קונטרס הנגד, אריאל פינקלשטיין. לא נמסר אם לאירוע יוזמן גוי על מנת לבדוק עליו את התאוריות השונות, אך מכיון שמדובר באוניברסיטת חיפה, כמעט מן הנמנע שלא תהיה בדיקה פרקטית מן הסוג הזה.<br /> <br /> בכל אופן, אם אתם בחיפה בשבוע הבא, ו' באלול הוא החמישי בחודש ספטמבער למניינם ימ"ש, ובא לכם להגיד לי שלום, אתם מוזמנים.<br /> <br /> כמו כן, אם יש לכם רעיונות לדברים שכדאי לי להתייחס אליהם מעבר למה שכתבתי בפוסט, אתם מוזמנים לכתוב לי בתגובות או במייל או בפייסבוק או משהו.<br /> <br /> הנה תוכן הכנס. קצת גולש מהשוליים אבל זה מה יש בינתיים. תתמודדו בגבורה, אני יודע שאתם מסוגלים לזה.<br /> <br /> נ"ב, הכנס יצולם וישודר ב<a href="http://actv.haifa.ac.il/programs/Default.aspx">ערוץ האקדמי של אוניברסיטת חיפה</a>.<br /> נב"ב, מהתוכנייה כאן נשמטה השורה האחרונה: "אריאל פינקלשטיין: 'דרך המלך'". הנה <a href="https://docs.google.com/viewer?a=v&amp;pid=explorer&amp;chrome=true&amp;srcid=1XaDOn3mm4i36fsTv-HnjFpDsuWZpC4EjavCziH6INV6-TEotQ5YgOkhO9oTz&amp;hl=iw">קישור לתוכנייה</a>. <br /> <br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-tRIlu4IgXYs/TltXL61CKZI/AAAAAAAAIvo/cVs1TIG_b8g/s1600/%25D7%259B%25D7%25A0%25D7%25A1+%25D7%25AA%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%25AA+%25D7%2594%25D7%259E%25D7%259C%25D7%259A.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" src="http://3.bp.blogspot.com/-tRIlu4IgXYs/TltXL61CKZI/AAAAAAAAIvo/cVs1TIG_b8g/s1600/%25D7%259B%25D7%25A0%25D7%25A1+%25D7%25AA%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%25AA+%25D7%2594%25D7%259E%25D7%259C%25D7%259A.png" /></a></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/669667196667896448-4886339817104564313?l=bloggershuni.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/_vOsFEtyTlfdZqdf6E3FxYDtofQ/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/_vOsFEtyTlfdZqdf6E3FxYDtofQ/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/_vOsFEtyTlfdZqdf6E3FxYDtofQ/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/_vOsFEtyTlfdZqdf6E3FxYDtofQ/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/xXhxg/~4/-2337oo7TWk" height="1" width="1"/>הלל גרשוניhttp://www.blogger.com/profile/14086994011073717913noreply@blogger.com7http://bloggershuni.blogspot.com/2011/08/blog-post_29.htmltag:blogger.com,1999:blog-669667196667896448.post-37483160006278027152011-08-23T14:19:00.003+03:002011-09-22T00:39:33.091+03:002011-09-22T00:39:33.091+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> תאוריות קונספירציה הן חביבותיהן של אנשי ימין ושמאל קיצוניים, שהמשותף להם הוא חוסר האמון הבסיסי, והחשדנות האובססיבית, בכל אשר עושה השלטון. כדרכן של תאוריות קשר, התאוריות מצריכות בדרך כלל תיאום מלא בין אנשים רבים, וכוונות חורשות רעות של אנשי השלטון. אגב, יש עוד קבוצה חובבת תאוריות קונספירציה, והיא חיה בהוליווד ומפיקה סרטים לרוב. אחד מהם, ידוע למדי, הוא הסרט <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%9B%D7%A9%D7%9B%D7%A9_%D7%91%D7%9B%D7%9C%D7%91">"לכשכש בכלב"</a>, שבו הנשיא יוזם מלחמה מפוברקת כדי לנצח בבחירות.<br /> <br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"> <object class="BLOGGER-youtube-video" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" codebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab#version=6,0,40,0" data-thumbnail-src="http://3.gvt0.com/vi/EnSauj2855M/0.jpg" height="266" width="320"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/EnSauj2855M&fs=1&source=uds" /> <param name="bgcolor" value="#FFFFFF" /> <embed width="320" height="266" src="http://www.youtube.com/v/EnSauj2855M&fs=1&source=uds" type="application/x-shockwave-flash"></embed></object></div> <br /> ה"כשכוש בכלב" נעשה חביבם של אנשי שמאל קיצוני, שבדרך כלל מתקשים להבין סיבות פרוזאיות לפריצת מלחמות (בסופו של דבר, מלחמה היא דבר אווילי שאיש לא רוצה בו, אלא אם כן הוא מרושע וקונספירטיבי, או לאומן מתלהם, או שני הדברים גם יחד). כדוגמה מופתית מובאת המתקפה של האמריקאים בעיראק, שהתבססה על ראיות לנשק להשמדה המונית שבעצם לא היה לעיראקים. [האמת כאן קצת פרוזאית יותר: האמריקאים השתוקקו למלחמה בעיראק ממגוון סיבות, שכן המדינה הזו היוותה בעיה אזורית וגלובלית במשך זמן רב. הם חיפשו תירוץ טוב, קזוס בלי, והתירוץ הטוב ניתן להם מפי מקור שעבד עליהם. הם העדיפו להאמין לו, כי זה היה נוח להם.]<br /> <br /> מכל מקום, אנשי השמאל הרדיקלי היו בטוחים שביבי ישמח לפתוח באיזו מלחמונת כדי להיפטר ממחאת האוהלים המרתיעה. זה מתאים לשטאנץ הרגיל של מערכת האמונות שלהם, אז למה לא. ממילא, כאשר המציאות הנפיצה באזור שלנו התפרצה, ודאי זו אשמת ביבי איכשהו.<br /> <br /> וכאן אנו באים לתאוריית הקונספירציה הנוכחית, שאותה מפיצים אנשי השמאל ההזוי <a href="http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?p=2564">יוסי גורביץ</a> (זה שכתב ש<a href="http://naama-carmi.com/2011/07/18/%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%99%D7%A2%D7%93-%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%A9%D7%A4%D7%9C-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8%D7%99-%D7%95%D7%9B%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A9/">הרג מתנחלים הוא לגיטימי</a>, ולאחר מכן <a href="http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?p=2523">חזר בו ואמר שרק הרג חיילים זה סבבה</a>) ו<a href="http://idanlandau.com/2011/08/22/conspiracy-in-the-south/">עידן לנדו</a> (זה שלאחר רצח המשפחה באיתמר <a href="http://idanlandau.com/2011/03/14/lost-memories-from-itamar/">טרח וקושש</a> מעשי רצח ורצח-לכאורה שיצאו מאיתמר, לא חלילה כדי להצדיק אלא רק כשירות לציבור, שתדעו). <br /> <br /> בקצרה, טוענים גורביץ ולנדו, שהפיגוע הנוכחי כלל לא בוצע על ידי ועדות ההתנגדות העממית. ראש הממשלה ושר הביטחון מיהרו להטיל עליו את האחריות, כדי למצוא צידוק להפציץ את ראשי הארגון, וכדי להצית מלחמה שתשכיח את האירועים מבפנים.<br /> <br /> על מה מבוססת תאוריית הקשר הזו?<br /> א. ועדות התנגדות העממית הכחישו שהם עומדים מאחורי הפיגוע.<br /> ב. ריאיון מבולבל במקצת עם בכירה בדובר צה"ל<br /> ג. בלבול של הפרשנים<br /> ד. שמות המחבלים לא פורסמו, בעזה לא הוקמו סוכות אבלים, והמצרים הודיעו שאחד מהמחבלים קשור להתארגנות בפנים סיני.<br /> ה. המהירות המחשידה שבה צה"ל חיסל את ראשי המחבלים שעומדים מאחורי הפיגוע. <br /> <br /> האם התאוריה הזו מחזיקה מים? בואו נראה:<br /> א. <b>אם שמו של הארגון מפוברק, מדוע לא פיברקו כבר שזה החמאס?</b> ככה הפרשנים היו צריכים <a href="http://www.jcpa.org.il/Templates/showpage.asp?FID=796&amp;DBID=1&amp;LNGID=2&amp;TMID=99&amp;IID=25906">להזיע קשה</a> כדי לומר שבכל זאת החמאס אחראי, כי הוא שולט בשטח ודרכו היא לפעול דרך ארגוני משנה.<br /> כמובן, ללנדו יש תשובה לזה, ברוח "על כל שאלה - תשובה" שיש לכל קונספירציה: אם זה היה החמאס, הקונספירציה הייתה ברורה. היה צריך להסתיר אותה בצורה מתוחכמת ולכן בחרו במשהו יותר אקזוטי. הבנתם?<br /> <br /> ב. <b>אם ביבי וברק רוצים מלחמה בעזה, למה לעזאזל הם לא פותחים במלחמה בעזה? </b>מאיפה הצעדים הזהירים-עד-כאב, האיפוק האינסופי וחוסר התגובה? איפה הטנקים? איפה הנגמ"שים? מה קרה לגיוס המילואים? די היה לראות כותרת ב-Ynet שאומרת "צה"ל לא תקף הלילה בעזה" כדי להבין את האבסורד.<br /> <br /> ג. <b>אם חוסר לקיחת אחריות היא טענה טובה, מה זה אומר שאף אחד לא לקח אחריות? שהמוסד ביצע את הפיגוע? </b>הטענה שלפיה ועדות ההתנגדות והחמאס תמיד לוקחים אחריות היא שקרית, כפי שהראה היטב <a href="http://velvetunderground.co.il/?p=7462#b">יהונתן דחוח-הלוי</a>. למעשה, ארגוני הטרור בעזה <a href="http://www.terrorism-info.org.il/malam_multimedia/Hebrew/heb_n/pdf/ipc_218.pdf">מעולם לא נטלו אחריות</a> על פעולות טרור שבוצעו בתווך של סיני, כדי לא להרגיז את המצרים. [עדכון: בינתיים נטל על הפיגוע "ארגון" בשם 'ארגון ההתנגדות הג'יהאדית'. אין למעשה ארגון כזה, והוא כנראה פיקציה עזתית למלא את החלל של חוסר לקיחת האחריות. מזכיר קצת את ארגון אי"ל של אבישי רביב.]<br /> <br /> ד. <b>אם חוסר סוכות אבלים בעזה היא טענה טובה, איפה סוכות האבלים כן נמצאות?</b> אם המחבלים יצאו מעזה, הגיוני שחמאס ימנע הקמת סוכות אבלים, בהתאם להצהרתו שהוא לא אחראי על הפיגוע. אבל זה לא באמת משנה: גם אם חלק מהמחבלים יצאו בפועל מסיני, ורק נשלחו לפיגוע מעזה, התוצאה היא אותה תוצאה.<br /> <br /> <br /> אפשר להמשיך ולהקשות: הוצאה לפועל של קונספירציה כזאת תצריך השתקה של מאות אנשים בכל דרגי המודיעין, וכפייה שלהם לפעול בכיוונים מטעים ומסוכנים (הרי אם הפיגוע יצא מארגון ג'יהאד עולמי ולא חוקרים זאת, זו הפקרות ממדרגה ראשונה). ייתכן שעידן לנדו לא היה במודיעין. אני הייתי. תפיסת העולם כאילו מדובר באנשים שמקבלים פתק מלמעלה שאומר להם לאן לחקור ומה לנתח, מופרכת ומגוחכת לגמרי. מדובר בחיילים או אנשי משרד, שיושבים וחוקרים ומביאים את המסקנות למעלה. כמו כל אנשי מערכת הביטחון.<br /> <br /> כרגיל, תאוריות קונספירציה לעולם לא ייקחו בחשבון סתם טעויות או בלבול אנושי. הפרשנים המבולבלים או הקצינה המגמגמת הם בהכרח חלק מתאוריית קשר זדונית ולא סתם תוצאה של בלבול. בואו ניקח לרגע תסריט חלופי, אפילו בהנחה של"וועדות ההתנגדות" אין קשר לפיגוע: סתם טעות. העריכו שאלו ועדות ההתנגדות, מסיבות כאלו ואחרות, והתברר שזה לא הם אלא אחרים. קורה. אבל קונספירציות לא מכירות בטעויות. אצלן תמיד כולם מושלמים. בדיוק כמו בהוליווד.<br /> <br /> לנדו יוצא בדרישה מגוחכת ממערכת הביטחון לפרסם את שמות המחבלים (אגב, משום מה הוא סומך לגמרי על הודעת המצרים, למרות שגם הם לא פרסמו שמות. ככה זה אצל הקונספירטורים: הטרוריסטים והמצרים זוכים לאמון מלא. רק מערכת הביטחון והממשל הישראלי בטוח עובדים עלינו). ומה אם, פלא פלאים, לא יודעים את שמות הטרוריסטים? האם הם יצאו לדרך עם תג מוזהב על הסרבל? ומה אם יודעים את שמות הטרוריסטים, אבל דרך האזנה לרשתות שלהם, או דרך מודיע אנושי, שלא היינו רוצים לסכן אותו?<br /> <br /> אבל לא, לנדו דורש! עכשיו! שמות!<br /> <br /> שלא תתבלבלו: גם אם יפורסמו שמות של מחבלים עזתים, זה לא ישנה את התאוריה. הכיף בתאוריות קונספירציה היא שהן אל-כשל. אי אפשר להפריך אותן. הרי מי לידינו יתקע שהשמות שיפורסמו הם לא המצאה של מערכת הביטחון? או שמצאו כמה עזתים שנעלמו בשבוע האחרון והדביקו את זה אליהם? או שיצרו זהויות מפוברקות והשתילו אותן בכל המחשבים (הוליווד, אמרנו?)? ברגע שהמטרה סומנה, אפשר לארגן את כל העדויות כך שיתאימו אליה.<br /> <br /> ועוד משהו, לגבי המהירות שבה בוצעה הפעולה נגד ההתנגדות: למודיעין יש מה שנקרא <a href="http://news.walla.co.il/?w=/1/1704985&amp;m=1&amp;mid=95655">"בנק מטרות"</a> או "בנק יעדים". זה לא סוד. נתונים על אנשים, מבנים, כלי נשק, מחסנים ועוד, נשמרים ומרוכזים, מנותחים היטב ומעודכנים באופן שוטף. במיוחד במקרה שלנו, שמדובר על התרעה שכבר הייתה קיימת, מה שאומר שישבו על הזנב של הארגון הזה זמן רב. לפיכך, חיסול של ראשי המחבלים בתוך שעות מזמן האירוע הוא אכן מרשים, אבל לא מפתיע במיוחד.<br /> <br /> הטענה של לנדו שעל כל פעולה צבאית שמבוצעת יש לחשוף את כל הראיות וההנמקות היא אידיוטית במקרה הטוב. לא כל מידע שמושג יכול להיות חשוף לעין כול, ואם אין לך אמון במערכת שאמונה על ההגנה שלך, לך וחפש לך מדינה אחרת. <br /> <br /> לפני כמה שנים השקעתי שעה שלמה מחיי כדי לצפות ב<a href="http://video.google.com/videoplay?docid=-2318984958851137912">סרט קונספירטיבי</a> על הפיגוע במגדלי התאומים. הסרט הציג בצורה משכנעת שאלות קשות על הסברה המקובלת שהמטוסים הם אלה שגרמו לקריסת המגדלים (טענות לדוגמה: החום שהופק מהתנגשות המטוסים אינו מספיק כדי להתיך את קורות המתכת של המגדלים; המגדלים קרסו מטה בצורת "פיצוץ פנקייק" הוליוודי ולא הצידה כפי שהיה צפוי), ונתן הסבר הגיוני אחר (קורות המתכת היו מצופות באזבסט וזקוקות לטיפול יסודי, והיה אינטרס לבעלי המגדלים לפוצץ את המגדלים ולקבל את דמי הביטוח). בתום הצפייה בסרט, על אף שהיה ברור לי שהוא מקשקש, לא ידעתי למה. זה היה משכנע ביותר, כמו שרק תאוריית קונספירציה יכולה לשכנע. רק אחרי שחיפשתי באינטרנט תשובות לשאלות שהעלה הסרט, הבנתי את הכשלים המהותיים שלו.<br /> <br /> אני לא מצפה מאנשים שיידעו לענות על כל השאלות שמעלות תאוריות קונספירציה. למעשה, לא תמיד יש תשובות טובות בחיים. אבל אני כן מצפה שאנשים אינטיליגנטים (במונח הזה אני לא משתמש ביחס ללנדו ולגורביץ, אבל יכול להיות שמבין המאמינים להם יש כמה אנשים עם שכל בקודקוד) לא ייפלו בפח של תאוריות קשר, יעלו מיד על הכשלים המהותיים שבהן, ויחפשו תשובות טריוויאליות יותר לשאלות שמעלים חובבי הקונספירציות. </div> <div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/669667196667896448-3748316000627802715?l=bloggershuni.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/JAdAcMIwAWbFJYNfd-1vxvOIGFc/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/JAdAcMIwAWbFJYNfd-1vxvOIGFc/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/JAdAcMIwAWbFJYNfd-1vxvOIGFc/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/JAdAcMIwAWbFJYNfd-1vxvOIGFc/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/xXhxg/~4/l6rTR_6nIv4" height="1" width="1"/>הלל גרשוניhttp://www.blogger.com/profile/14086994011073717913noreply@blogger.com44http://bloggershuni.blogspot.com/2011/08/blog-post_23.htmltag:blogger.com,1999:blog-669667196667896448.post-58467044048978487302011-08-06T22:19:00.000+03:002011-08-06T22:19:37.574+03:002011-08-06T22:19:37.574+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">כשהיינו קטנים, הייתי עושה תחרויות שונות עם אחי הגדול.<br /> <br /> בתחרויות האלה הוא נהג פעמים רבות להציע לי "פוֹר".<br /> השיקול שלו היה כדלהלן:<br /> אם הוא ינצח - הרי ניצח אותי אפילו שנתן לי פור.<br /> אם הוא יפסיד - הרי זה רק בגלל שהוא נתן לי פור, וזה לא נחשב.<br /> <br /> <br /> &nbsp;מעולם לא חשבתי להציע לו בעצמי שייתן לי פור. <br /> <br /> <br /> מוקדש באהבה לשלמה ארצי, ריטה, יודית רביץ, שלומי שבן, אתניקס ולכל שאר האמנים שמופיעים במחאה "הגדולה של כל הזמנים" הערב. ולהשומע ינעם.<br /> <br /> <br /> (זה סיפור קצרצ'יק. אתמול היה לי <a href="http://bloggershuni.blogspot.com/2011/08/blog-post.html">סיפור ארוך יותר</a>.<br /> וגם לגלעד סרי-לוי יש <a href="http://seri-levi.com/2011/08/06/kama/">קטע מסיפור</a>. אבל לא הוא המציא.<br /> ראיתם איך אני מצ'פר אתכם בסיפורים, בימים טרופים אלו?)</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/669667196667896448-5846704404897848730?l=bloggershuni.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/jhhSMTmD7WYWO50kT_23aaS9GfM/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/jhhSMTmD7WYWO50kT_23aaS9GfM/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/jhhSMTmD7WYWO50kT_23aaS9GfM/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/jhhSMTmD7WYWO50kT_23aaS9GfM/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/xXhxg/~4/0VjlRKInMtA" height="1" width="1"/>הלל גרשוניhttp://www.blogger.com/profile/14086994011073717913noreply@blogger.com7http://bloggershuni.blogspot.com/2011/08/blog-post_06.htmltag:blogger.com,1999:blog-669667196667896448.post-5825955168342379112011-08-05T17:09:00.001+03:002011-08-06T20:59:17.826+03:002011-08-06T20:59:17.826+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br /> <table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/6/67/ED0BB21F2EDB436982574A6D0FEF4984.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="400" src="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/6/67/ED0BB21F2EDB436982574A6D0FEF4984.jpg" width="308" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מקור: ויקיפדיה. שימוש הוגן וזה</td></tr> </tbody></table><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">בעמק יפה בין כרמים ושדות</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">עומד מגדל בן חמש קומות</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">ומי גר במגדל? אף אחד</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">כי לפני שבועיים בא מר טייקון</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">קנה את המגדל וסילק את יושביו</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">הלכו דרי המגדל</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">התיישבו להם במאהל</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">ותלו שלט בקיר –</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">"אין לנו כסף לדירה להשכיר"</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">והנה בשבילים, בדרכים, בכבישים</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">אל המאהל באים מוחים חדשים</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">ראשונה באה חברת כנסת כבודה</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">בראש ועדה לדיור היא עמדה</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">באים מכל האוהלים המוחים, </span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">עומדים סביבה, מזעימים לה פנים</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">"גברת, את מהימין, ממפלגת השלטון</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">אנחנו יודעים מי את, קראנו בעיתון!"</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">נעלבה חברת הכנסת והלכה לה.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">הלכה חברת הכנסת, בא אדון חרדון</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">כולו לבוש שחורים, לעזור בנדון</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">באים מכל האוהלים המוחים</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">עומדים סביבו, מזעימים לו פנים</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">"רק לך הם בונים ובונים כל הזמן</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">ומתחת לשולחן נותנים לך מזומן!"</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">"אם משלמים לי כה הרבה, איך אני גר</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">בדירת שני חדרים עם ילדים תרי עשר?"</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">נעלב אדון חרדון, והלך לו.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">הלך אדון חרדון, בא מתנחל עם פתרון</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">"בואו נבנה עכשיו ברחבי השומרון!"</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">באים מכל האוהלים המוחים, </span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">עומדים סביבו, מזעימים לו פנים</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">"אתה הטפיל שעושק את דמנו,</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">לך לך מהר פן יחרה אפנו!"</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">נעלב המתנחל, והלך לו.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">הלך המתנחל, באה סימונה מדימונה</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">באים מכל האוהלים המוחים</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">עומדים סביבה, מסבירים לה פנים</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">"שבי אתנו סימונה במאהל, נעשן נרגילה בצוותא"</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">"מה לשבת אתכם, יש לי בבית עשרה ילדים וגם סבתא"</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">נעלבו יושבי האוהלים, וסימונה הלכה לה.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">הלכה סימונה, באה רינה הכתבת</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">ואִתה יוסי הצלם ועירית המתנדבת</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">וגם עידו התחקירן ויאיר הפובליציסט</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">וגם שלום הפרשן, שתמיד היה סוציאליסט</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">עם מאתיים מיקרופונים ושלוש מאות מצלמות</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">ואלף כותרות ענקיות ואדומות</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">ובאו גם שלמה הזמר וריטה הזמרת</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">וגם אביב, שצורח שיש לו ארץ אחרת</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">הלכו ונתנו אחלה הופעה</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">כולם הגיעו, וקצת שכחו על מה בדיוק המחאה</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">אבל בסוף הממשלה נפלה והעם ניצח</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">וראש הממשלה החדש העלה מסים על מר טייקון הקרח</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">ופינה את כל ההתנחלויות וביטל את כל הקצבאות</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">וכולם היו מבסוטים עד הגג לפחות</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">ועם כל האוהלים של הקרן החדשה</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">היה מה לעשות: כך בתוך חורשה</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">הושיבו בהם את כל המתנחלים והחרדים</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">וככה לחבר'ה הטובים הייתה דירה עם נוף מדאים</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">ומר טייקון?</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">סגר את מפעליו ונסע מכאן, אולי קצת נבהל </span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">גם המפעל של סימונה נסגר, אז גם היא הצטרפה למאהל</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">המגדל ספג פגיעת גראד, אז יושביו ברחו ממנו שוב</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">וחזרו אל המאהל, כי לגור איפשהו זה חשוב</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">כך בעמק יפה בין אורות וצללים</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">עומד מאהל בן אלפי אוהלים</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">ובמאהל גרים עד היום</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">שכנים טובים חיי שלום</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><br /> </div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">(עד המלחמה הבאה)</span></div><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;"></span><span dir="LTR"> </span> </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/669667196667896448-582595516834237911?l=bloggershuni.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/72dx-vCrLwTuLJBi01ZcXX_FXXo/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/72dx-vCrLwTuLJBi01ZcXX_FXXo/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/72dx-vCrLwTuLJBi01ZcXX_FXXo/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/72dx-vCrLwTuLJBi01ZcXX_FXXo/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/xXhxg/~4/BMNJ4z7FfSA" height="1" width="1"/>הלל גרשוניhttp://www.blogger.com/profile/14086994011073717913noreply@blogger.com12http://bloggershuni.blogspot.com/2011/08/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-669667196667896448.post-64650109143374604632011-07-31T08:48:00.001+03:002011-07-31T08:53:03.007+03:002011-07-31T08:53:03.007+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-ND010iHrtdA/TjTtlXOh1MI/AAAAAAAAIu0/YZhKeYdfeAQ/s1600/279847_145665452178948_134933789918781_272004_6552612_o.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="320" src="http://4.bp.blogspot.com/-ND010iHrtdA/TjTtlXOh1MI/AAAAAAAAIu0/YZhKeYdfeAQ/s320/279847_145665452178948_134933789918781_272004_6552612_o.jpg" width="226" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">לא מחאה פוליטית! איור: <a href="http://www.facebook.com/photo.php?fbid=145665452178948&amp;set=a.134949409917219.34853.134933789918781&amp;type=1&amp;theater">אור רייכרט</a></td></tr> </tbody></table><br /> <a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4102045,00.html">רבבות גדשו אמש</a> את הרחובות ברחבי הארץ. כבר שבוע שהעיתונות, וחלק מחבריי הסמולנים בפייסבוק, לא יודעים את נפשם: "רוח ישראלית", קורא לזה <a href="http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/265/343.html?hp=1&amp;cat=479&amp;loc=7">בן כספית</a> במעריב, משל היה תאומו של יאיר לפיד. "העיקר במחאה ההולכת ומתרחבת אינו בפרטים, העיקר הוא עצם המחאה", כתב <a href="http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/265/345.html?hp=1&amp;cat=479&amp;loc=8">איל מגד</a> באותו עיתון. <a href="http://tomerpersico.com/2011/07/31/rabbinic_impotancy_buddhistic_pilpul/trackback/">תומר פרסיקו</a> כותב בבלוג שלו על "אווירה פחות של מחאה ויותר של שמחה, של יצירה, של אחווה, של תחילת מאבק מתוך תחושת ביטחון", ותוהה איפה הרבנים ומדוע הם לא במחאה.</div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><br /> </div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;">ובאמת, למה הרבנים לא במחאה? ובכלל, מדוע המחאה היא רק של "השבט הלבן" כפי שהגדיר זאת בן כספית? מדוע רק <a href="http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&amp;encr_id=a28b07a102084d28785d2d933122ebb1&amp;id=2662">תנועות השמאל</a>, ו<a href="http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&amp;encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&amp;id=2661">השמאל הרדיקלי</a> בעיקר, הן אלה המתדלקות אותו?</div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><br /> </div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><object class="BLOGGER-youtube-video" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" codebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab#version=6,0,40,0" data-thumbnail-src="http://2.gvt0.com/vi/fS4_BplVmuI/0.jpg" height="266" width="320"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/fS4_BplVmuI&fs=1&source=uds" /><param name="bgcolor" value="#FFFFFF" /><embed width="320" height="266" src="http://www.youtube.com/v/fS4_BplVmuI&fs=1&source=uds" type="application/x-shockwave-flash"></embed></object></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><br /> </div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;">צד אחד של הדברים הוא הפוליטיקה. "<span class="text14"><span lang="he">ההפגנה לא סקטוריאלית", אמר דויד גרוסמן (שבכלל אינו מתנגד ידוע של נתניהו) ב<a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4102073,00.html">כתבה ב-ynet</a>, אך באותה כתבה מובאים דברי אביב גפן: </span></span><span class="text14"><span lang="he">"הקמנו עוד מדינה בתוך השטחים הכבושים, בה אנו משקיעים מיליארדים. מה שיוצא בסוף כל זה, שלמעמד הביניים לא נשאר כלום". ועוד אמר: "</span></span><span class="text14"><span lang="he">"יש בתוך המגזר החרדי חלק נכבד שלא משלם מסים".&nbsp;</span></span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><br /> </div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span class="text14"><span lang="he">אך כאן תמיד עולה הטענה: אז בואו להפגנה ותעבירו את המסר שלכם, מה הבעיה? בגלל שיש כמה סמולנים לא תפגינו על הדברים החשובים האלה? </span></span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><br /> </div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span class="text14"><span lang="he">הבעיה היא אחרת. הרבבות שגדשו את הרחובות לא ממש ידעו מה הם רוצים בפועל. חוץ מזה שיהיה סבבה, שמחירי הדיור ירדו ושהמשכורות יעלו, שיהיו פחות מובטלים וששכר המינימום יהיה אלפיים דולר, ושבאופן כללי בעולם יהיה כיף ורוח של אהבה ונתינה תהיה שורה בכול. שנות השישים זה כאן. "סדנה רוחנית המונית", קרא לזה איל מגד. ממש ככה.</span></span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><br /> </div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span class="text14"><span lang="he">אבל תסלחו לי מאוד, עם בלבולת לא הולכים למכולת. "סדנה רוחנית"? זה הקטע? "שמחה, יצירה, אחווה"? רילי? הדברים האלה נשמעים נחמדים מאוד, ולא פלא שהם יכולים לסחוף המונים. משום שזה שומכלום, מהסוג היאירלפידי הישן והטוב.&nbsp;</span></span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><br /> </div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span class="text14"><span lang="he">ובכל זאת, כאשר נשמעות דרישות ברורות, הן חד משמעיות לכיוון מסוים. כך נאמר בכתבה ב-ynet:&nbsp;</span></span></div><blockquote><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span class="text14"><span lang="he"><span style="font-size: 13px; font-weight: bold;">את הדרישות ניסחו מארגני </span><a class="bluelink" href="http://www.ynet.co.il/tags/%u05DE%u05D7%u05D0%u05EA_%u05D4%u05D0%u05D5%u05D4%u05DC%u05D9%u05DD" target="_blank"><span style="font-size: 13px; font-weight: bold;">המחאה</span></a> <span style="font-size: 13px; font-weight: bold;"> על הבמה ברחבת מוזיאון תל-אביב: בנייה ציבורית ופיקוח על שכר דירה; חינוך ציבורי חינם מגיל אפס; שכר ההולם את הוצאות המחייה ובריאות בחינם לכל אזרח</span></span></span></div></blockquote><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;">למה לא באמת? מישהו יכול לומר שהוא נגד שלכולם יהיה טוב וסבבה? אבל למה לעצור כאן, <span class="text14"><span lang="he">אם אפשר פשוט להתחיל להדפיס כסף ולתת לכל אזרח?&nbsp;</span></span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span class="text14"><span lang="he">"חינוך ציבורי חינם מגיל אפס" יעלה <a href="http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&amp;encr_id=a28b07a102084d28785d2d933122ebb1&amp;id=2656">יותר מ-20 מיליארד ש"ח</a>. פיקוח על שכר דירה הוא פתרון שנבדק עד תום כיעיל ביותר ל<a href="http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&amp;encr_id=a28b07a102084d28785d2d933122ebb1&amp;id=1803">החרבת ערים</a>. "שכר ההולם את הוצאות המחיה" - ומי יממן אותו? בריאות בחינם לכל אזרח - וכמה הדבר הזה יעלה?</span></span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span class="text14"><span lang="he">בואו נחשוב מאיפה יגיע הכסף. אפשרות ברורה מאליה היא <b>העלאת מסים</b>. אבל הרי ההפגנה היא גם נגד "שחיקת מעמד הביניים", ואם כן איננו רוצים להכביד עליו את הנטל עוד יותר. יעד מובן מאליו הוא כמובן "<b>הטייקונים</b>" (איזו מילה מפחידה!). יש להם יותר מדי כסף, וזה מעצבן לנו בעין. אז מה אתם מציעים? מס של 80% על הכנסותיהם הפרטיות של הטייקונים? אולי הלאמת כל נכסיהם? צעדים כאלה לא רק שיכסו את אותם 50 מיליארד דולר אפילו במקצת, הם גם יובילו לתוצאה ההגיונית היחידה מצד אותם טייקונים - עזיבה של הארץ לטובת מדינות ידידותיות יותר, יחד עם כל מפעליהם המספקים עבודה לאותו מעמד ביניים ולמעמדות נמוכים יותר.</span></span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span class="text14"><span lang="he">יש כמובן גם אפשרויות אחרות. אפשר להפנות את <b>"המיליארדים שנשפכים על ההתנחלויות"</b> לטובת מעמד הביניים. מה זה אומר? ברור שלא לפנות את ההתנחלויות - זה יצריך בפני עצמו <a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3232117,00.html">יותר מ-120 מיליארד ש"ח</a>; בנוסף, זה ייצור לחץ של ביקוש נוסף על הדיור במרכז הארץ, ו<a href="http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3521160,00.html">יעלה את מחירי הדיור</a>, הגבוהים ממילא, בהרבה, הרבה מאוד. הדרך היחידה היא כנראה פשוט שצה"ל יעזוב את כל המתנחלים שם, ויברח מהר, כפי שהוא הצטיין לעשות זאת בלבנון עם צד"ל. זה בהחלט יחסוך הרבה כאב ראש, וגם יעזור לציבור באופן כללי, כי הפנאטים האלה שגרים שם לא יודעים מה טוב למדינה ובלעדיהם יהיה קל יותר לשמאל להיבחר.</span></span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span class="text14"><span lang="he"><br /> </span></span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span class="text14"><span lang="he">מצד שני, יכול להיות שלכל אותם מוחים אין ממש פתרונות. כלומר, מה "יכול להיות" - הם אומרים את זה בפה מלא, ושהממשלה צריכה לדאוג לפתרון. איך הם יודעים אם הממשלה דואגת או לא דואגת? במבחן התוצאה. האם שינויים יכולים לקרות באופן מיידי? האם בכלל בעיות במחירי הנדל"ן הם משהו שהוא בהכרח אשמת הממשלה ולא בעיה בשוק העולמי?&nbsp;</span></span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span class="text14"><span lang="he"><br /> </span></span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span class="text14"><span lang="he">המחאה הנוכחית מסוכנת, מסוכנת ביותר. היא מסוכנת דווקא משום שביבי לחיץ וסחיט, והוא נוטה בעתות מצוקה לחלק מתנות ללא כיסוי של ממש. היא מסוכנת משום שהיא סוחפת אחריה עשרות אלפי אנשים נאיביים, שבטוחים ש"מדינת רווחה עכשיו" זה משהו מגניב. היא מסוכנת משום שכמו מהפכות אדומות שכבר היו בעולם, היא רצופה בכוונות טובות בדרך הבטוחה לגיהנום כלכלי. היא מסוכנת משום שזו מחאה שבה אידיאולוגים נאו-מרקסיסטים עושים הון אידיאולוגי על גבם של אנשים תמימים. </span></span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><object class="BLOGGER-youtube-video" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" codebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab#version=6,0,40,0" data-thumbnail-src="http://1.gvt0.com/vi/jZuKpW068Qk/0.jpg" height="266" width="320"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/jZuKpW068Qk&fs=1&source=uds" /><param name="bgcolor" value="#FFFFFF" /><embed width="320" height="266" src="http://www.youtube.com/v/jZuKpW068Qk&fs=1&source=uds" type="application/x-shockwave-flash"></embed></object></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span class="text14"><span lang="he"><br /> </span></span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span class="text14"><span lang="he">כן, שכר הדירה יקר מכפי שהייתי מעדיף שהוא יהיה. כן, יש מה לעשות - בהקטנת הביורוקרטיה, <a href="http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000602668">בהתרת הבנייה ביהודה ושומרון</a>, ועוד ועוד. אבל ההפגנות לא יעזרו לכך, כי הפגנות דורשות פתרון של כאן ועכשיו, ופתרון קסם כזה אינו קיים מחוץ לעולם החלומות של המפגינים האדומים.&nbsp; </span></span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span class="text14"><span lang="he"><br /> </span></span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span class="text14"><span lang="he">יש איזו מוסכמה בעולם, שהימין הוא קרבן הרגש בעוד שהשמאל הוא השכל בהתגלמותו. מנקודת מבטי הענייה, המצב הפוך בדיוק: השמאל הלך שולל אחרי רגש ה"שלום" בעוד שהימין התריע שהדבר יזיק מבחינה שכלית - וצדק. השמאל הולך אחרי רגש ה"אחווה" בעוד שהימין טוען שמבחינה שכלית פעולה לטובת אותה אחווה רק תזיק לה - ובכל ניסיונותינו הקומוניסטיים, צדק גם שם.</span></span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span class="text14"><span lang="he">ושוב אנחנו רואים את הרגש שוטף את הרחובות, ללא טיפת כיוון או היגיון. נקווה שבסוף קול התבונה ינצח. אבל בשלב זה אני בכלל לא בטוח שזה מה שיקרה.</span></span></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/669667196667896448-6465010914337460463?l=bloggershuni.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/KBiHJ1CT2KMdBQw-rwSuG05FVv0/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/KBiHJ1CT2KMdBQw-rwSuG05FVv0/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/KBiHJ1CT2KMdBQw-rwSuG05FVv0/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/KBiHJ1CT2KMdBQw-rwSuG05FVv0/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/xXhxg/~4/-ZI3OhdDH3g" height="1" width="1"/>הלל גרשוניhttp://www.blogger.com/profile/14086994011073717913noreply@blogger.com23http://bloggershuni.blogspot.com/2011/07/blog-post_31.htmltag:blogger.com,1999:blog-669667196667896448.post-55609974247526969592011-07-12T15:13:00.008+03:002011-07-19T07:23:08.198+03:002011-07-19T07:23:08.198+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br /> בעקבות אישור חוק החרם, יצאה תנועת שלום עכשיו בקמפיין הקורא להחרים את מוצרי ההתנחלויות. הנה טעימה (דוגרי היא באמת טעימה):<br /> <br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-os8KEmzf6eI/ThwpOuhDUGI/AAAAAAAAIuA/G7MfJ0sG-a4/s1600/271527_246258018718956_198917210119704_1004671_5277980_o.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="320" src="http://2.bp.blogspot.com/-os8KEmzf6eI/ThwpOuhDUGI/AAAAAAAAIuA/G7MfJ0sG-a4/s320/271527_246258018718956_198917210119704_1004671_5277980_o.jpg" width="226" /></a></div><br /> שאלות ותשובות:<br /> <br /> <b>האם בקמפיין הזה בעצם שלום עכשיו עוברים על החוק?</b><br /> לא. החוק שהועבר הוא חוק אזרחי, לא פלילי. הוא רק אומר שמי שנפגע מקריאה להחרמתו יכול לתבוע את הקוראים להחרמה ל"פיצויים לדוגמה".<br /> <br /> <b>אז רגע, יקב פסגות יכול לתבוע עכשיו את שלום עכשיו לפיצויים?</b><br /> תאורטית, כן. מעשית, ברור שלא; אם כבר, הוא צריך לשלוח להם זר פרחים. עד היום לא שמעתי על יקב פסגות, וכמוני גם מאות אלפי ישראלים אחרים. היקב קיבל חשיפה חסרת תקדים (ובוודאי גם ימשיך לקבל חשיפה ארצית, בפרסומות ובעיתונות [תוספת תוך כדי כתיבה: עוד אני מדבר וכבר אני רואה חשיפה מכובדת לקמפיין ב<a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1234477.html">הארץ</a>. אתם מופתעים כמוני?]). כך גם משק אחיה ופטריות תקוע. גם חלוה אחווה תקבל ודאי רק חיזוק חיובי בעקבות הקמפיין. אם בדרך כלל פרסום שלילי הוא פרסום טוב, הפרסום השלילי הזה הוא פרסום מצוין, גם בגלל הקריאייטיב המחמיא וגם בגלל שלא כולנו סמולנים הזויים. בעצם רובנו לא.<br /> <br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-gSHCPmaDqUU/ThxUaL45SaI/AAAAAAAAIuM/fvTfBqX2wHc/s1600/278359_246258302052261_198917210119704_1004674_198038_o.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="320" src="http://3.bp.blogspot.com/-gSHCPmaDqUU/ThxUaL45SaI/AAAAAAAAIuM/fvTfBqX2wHc/s320/278359_246258302052261_198917210119704_1004674_198038_o.jpg" width="225" /></a></div><br /> <b>מה, אתה לא השתכנעת מהטיעונים שבקמפיין?</b><br /> אילו טיעונים? <a href="http://www.facebook.com/photo.php?fbid=246258018718956&amp;set=a.246257942052297.69784.198917210119704&amp;type=1&amp;theater&amp;pid=1004671&amp;id=198917210119704">כשאני קונה חלוה של אחוה אני תורם לבניית מאחזים בלתי חוקיים</a>? נניח לרגע שאני סמולני וחושב שזה חמור מאוד - למה אני תורם? כי המפעל הזה משלם מסים למועצה אזורית שומרון, והיא עוזרת קצת למאחזים? לפי זה גם לשלם מסים גרוע, כי מדינת ישראל מעבירה עוד יותר כסף למועצה האזורית שומרון. לא עדיף לקרוא להפסיק לשלם מסים? נראה לי שתהיה הרבה יותר היענות לקריאה כזאת.<br /> מה עוד? <a href="http://www.facebook.com/photo.php?fbid=246258435385581&amp;set=a.246257942052297.69784.198917210119704&amp;type=1&amp;theater">כשאתה קונה יין פסגות אתה מעודד חרמות על מוצרים ישראליים בחו"ל</a>? - קודם כול, איך פתאום נהייתם נגד החרמת מוצרים ישראלים? ומה עם כל החברים שלכם בשמאל הרדיקלי? ובכלל, איך אני מעודד חרמות כאלה? האם אתם חושבים שמי שמחרים את המוצרים הישראליים באשר הם עושה זאת משום שיש אנשים שקונים יין פסגות? שבכלל אכפת לו אם יקב פסגות ייסגר בכלל?<br /> ועוד: <a href="http://www.facebook.com/photo.php?fbid=246258078718950&amp;set=a.246257942052297.69784.198917210119704&amp;type=1&amp;theater&amp;pid=1004672&amp;id=198917210119704">כשאת קונה פטריות תקוע, את תורמת לחיזוק ההתנחלויות</a>. שוב, כספי המסים מחזקים את ההתנחלויות הרבה יותר. למה אתם לא קוראים להפסיק לשלם מסים עד שלא יופסקו כל התקציבים להתנחלויות?<br /> ואחרון חביב: <a href="http://www.facebook.com/photo.php?fbid=246258302052261&amp;set=a.246257942052297.69784.198917210119704&amp;type=1&amp;theater">כשאת קונה שמן זית אחיה את פוגעת בסיכוי לשלום</a>. ברור, כי הרי השלום תלוי אך ורק בכך שבמשק אחיה ייצרו פחות שמן זית. זה הרי סלע המחלוקת במשא ומתן עם הפלסטינים, כמות שמן הזית שיורשה משק אחיה לייצר. עזבו אתכם משטויות כמו פליטים, ירושלים, הכרה במדינה יהודית, ושאר הבלים. מה שחשוב לשלום זה כמות ליטרי השמן שמייצר משק אחיה. הבנתי.<br /> <br /> <br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-kmcW5vTITiM/ThwpQUNekkI/AAAAAAAAIuE/1m3gsXCnies/s1600/279139_246258435385581_198917210119704_1004676_2582835_o.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="320" src="http://4.bp.blogspot.com/-kmcW5vTITiM/ThwpQUNekkI/AAAAAAAAIuE/1m3gsXCnies/s320/279139_246258435385581_198917210119704_1004676_2582835_o.jpg" width="226" /></a></div><b>ושלום עכשיו לא יודעים שהפרסומת הזו בכלל מקדמת את המכירות של היצרנים שהיא קוראת להחרים?</b><br /> שאלה קשה. הם אמנם שמאלנים, מה שכבר מוכיח על כושר השיפוט הלקוי שלהם את המציאות, אבל קשה לי להאמין שהם לא יודעים את העובדה הטריוויאלית הזו.<b> </b>התשובה לדעתי ברורה: הם יודעים, וממש לא אכפת להם.<br /> מה שמקודם בקמפיין הוא לא החרם על ההתנחלויות. זה לא מעניין את שלום עכשיו. מה שמעניין את שלום עכשיו הם התקציבים של שלום עכשיו. והתקציבים האלה תלויים בפעילות. לכן כל פעילות של שלום עכשיו, ועדיף קריאייטיבית ומאגניבה, תמשוך עוד כסף מהתורמים. זה כל הסיפור.<br /> <br /> <b>אז בקמפיין הזה שלום עכשיו בעצם מקדמת את שלום עכשיו?</b><br /> כן.<br /> <br /> <br /> <b>והקמפיין הזה לא יכול לפגוע בשלום עכשיו?<br /> </b><br /> <strike>האמת שהוא יכול לפגוע בהם מאוד. סעיף 4(א) ב<a href="http://knesset.gov.il/privatelaw/data/18/3/373_3_2.rtf">חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם</a> קובע ששר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי להחליט על גוף שקרא להחרים או שהשתתף בחרם - שלא יראו בו מוסד ציבורי לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה (במילים אחרות, תרומה אליו לא תיחשב כתרומה מוכרת לענייני מס), ועוד שלל של הגבלות תקציביות.</strike><br /> <strike>במילים אחרות, טכנית יכולים שר האוצר ושר המשפטים להחליט בעקבות הקמפיין הזה להחיל את כל ההגבלות הללו על שלום עכשיו, ולפגוע בתזרים המזומנים שלהם. </strike><br /> <strike>אבל שלום עכשיו לוקחים פה סיכון מחושב מאוד, בדומה להימנעות של הרב ליאור והרב יוסף מהישמעות לצו המעצר נגדם - מעין הוצאת לשון פומבית לרשויות: אם לא יעשו נגדם שום דבר, סבבה; ואם ישתמשו בחוק נגדם, זה ישמש כמינוף מעולה לתוספת תזרים מזומנים מהארגונים הזרים כדי שלא לפגוע בכסף הזורם לארגון, יחד עם קמפיין בינלאומי להשחרת מדינת ישראל כמדינה טוטליטרית. ייתכן אפילו שבסתר לבם שלום עכשיו מקווים שזה מה שיקרה, כשם שאפשר שבסתר לבו הרב ליאור קיווה שיעצרו אותו בראוותנות, כדי לחזק את בסיס התמיכה בו. </strike><b>תיקון</b>: הקמפיין לא יכול לפגוע בשלום עכשיו, משום ש<a href="http://www.acri.org.il/he/?p=13936">סעיף 4 בחוק לא ייכנס לתוקף אלא לאחר 90 יום</a>.<br /> <br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-H4Fe2mLwka0/ThxUYYLTISI/AAAAAAAAIuI/oxhWiBRmems/s1600/277399_246258078718950_198917210119704_1004672_6932712_o.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="320" src="http://1.bp.blogspot.com/-H4Fe2mLwka0/ThxUYYLTISI/AAAAAAAAIuI/oxhWiBRmems/s320/277399_246258078718950_198917210119704_1004672_6932712_o.jpg" width="225" /></a></div><br /> <b>ומכל הדברים האלה לא אכפת לשלום עכשיו שהקמפיין תכל'ס עוזר להתנחלויות?</b><br /> מה זה משנה ההתנחלויות. העיקר השלום. עכשיו.<br /> <br /> -----<br /> אה, ואם אתם רוצים בדיוק לדעת איך להחרים את המוצרים, הנה הקישורים:<br /> <ul style="text-align: right;"><li><a href="http://www.m-achiya.co.il/">משק אחיה</a></li> <li><a href="http://www.psagotwines.com/">יקב פסגות</a></li> <li><a href="http://www.tekoafarms.co.il/">חוות תקוע</a></li> <li><a href="http://www.halva.co.il/">חלוה אחוה</a></li> </ul>חבל ששלום עכשיו לא מפיצה את הקמפיין ביחד עם הקישורים, אבל אתם, קוראיי היקרים תוכלו לתקן את המעוות. בסופו של דבר הרי צריך לדעת בדיוק מה מחרימים, ומה הטעם שלו, בשביל לקיים את המצוה בהידור ומכל הלב.<br /> <br /> ----<br /> עוד בנושא: <a href="http://bloggershuni.blogspot.com/2011/03/blog-post_07.html">לא נפסיק לסתום</a>, או למה הזעקות נגד חוק החרם הן זעקות הקוזק הנגזל.<br /> וגם: פוסט מצוין של אורי אורבך: <a href="http://www.uriorbach.co.il/1605/">הושיעו, יהודים, סותמים לנו את הפה</a> </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/669667196667896448-5560997424752696959?l=bloggershuni.blogspot.com' alt='' /></div> <p><a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/F6sE5HaChDR_7iOrKZuQyP14vC4/0/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/F6sE5HaChDR_7iOrKZuQyP14vC4/0/di" border="0" ismap="true"></img></a><br/> <a href="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/F6sE5HaChDR_7iOrKZuQyP14vC4/1/da"><img src="http://feedads.g.doubleclick.net/~a/F6sE5HaChDR_7iOrKZuQyP14vC4/1/di" border="0" ismap="true"></img></a></p><img src="http://feeds.feedburner.com/~r/blogspot/xXhxg/~4/PHYBxUfGe-A" height="1" width="1"/>הלל גרשוניhttp://www.blogger.com/profile/14086994011073717913noreply@blogger.com27http://bloggershuni.blogspot.com/2011/07/blog-post_12.html