1.תגובות מעתה אינן דורשות את אישורי

2.על מנת להמשיך לעזור בצורה טובה יותר אני מפרסם את כתובת המייל לשאלות לגבי כל נושא :

thenewConsultant1@gmail.com

בהצלחה

אני רוצה להציע ניתוח מסוג שונה להשפעות הרגלוציה והפעם דווקא מתחום המזון, על זה לא תשמעו בכנס המזון השנתי.

בעבר תחום מזון הבסיס (לחם,מלח, חלב)היה מאוד שמרן בישראל ואילו היום ישנם הרבה חידושים ושינויים שנובעים לא מרצון החברות לצמוח אלא מגורמים חיצוניים.

דבר ראשון, יש להסביר את המושג :" מוצרים בפיקוח" אלא מוצרים שהממשלה קובעת את מחירם על מנת לאפשר לכולם לרכוש אותם במחיר סביר,לדוגמא מלח,ביציים,חלב ועוד…

בימים עברו החברות ייצרו את המוצר הבסיסי מצד אחד לא ניסו להרחיבו עקב התפיסה של מוצר בסיסי ומשעמם ומצד שני לא יכלו להעלות את המחיר עליו עקב החוק הנ"ל.

עם הזמן התשומות עלו אך המחיר לצרכן נשאר קבוע והחברות נדחקו בעל כורחן לחדש :

המוצרים הנ"ל (ועוד רבים וטובים אחרים) הינם מוצרים שבאמצעות שינוי זה או אחר (אומגה 3, אורגני, מועשר ברכיב כלשהו) יצאו מפיקוח המחירים של הרגלוציה ונתנו לכוחות השוק לקבוע את מחירם.מה שפעם היה מוצר משעמם, ללא כל ייחוד כמו מלח היו יכול להיות סקסי כמכשיר סלולארי- מלח אטלנטי עם נגיעות רוזמרין.

לסיכום, ניתן לראות שרגולציה אינה דבר רע,בעוד חברות המזון מאמצות אותה ולומדות איך להתמודד איתה אנו רואים דוגמאות רבות של חברות הסלולאר (הרווחיות הרבה יותר) המנסות להילחם בחקיקה עצמה ובכך גם סופגות יחסי ציבור שלילים.ועל כך בפוסט הבא…,

נתחיל עם חברת פלאפון.עם כניסה מאוחרת לרשת הGSM ולדור השלישי נראה שהחברה רק מתחילה להבין את פוטנציאל ההכנסות מתוכן והיא מתחילה ללמוד את מה שסלקום ופרטנר לוקחות כבר כמובן מאליו.ההימור שלי הוא שחברת פלאפון תמשיך להתמקד בהרחבת פלח השוק שלה ובהעמקת פעילות התוכן על מנת למצותו עד תום ולהגדיל את ההכנסה מכל לקוח.אפשרות נוספת שאני לא רואה כסבירה בגלל בעיות רגולציה הינה תחילתה של סינרגיה עם קבוצת התקשורת של בזק.חבילות משולבות אינטרנט או לווין.ניצנים ראשונים של הפעילות הזאת ראינו בהצעה של בזק בינ"ל לאייפון של פלאפון במחיר זול תמורת התחייבות לשירותי האינטרנט.מצד שני במידה ופעילות הMVNO תואץ ייתכן והרגולטר ייקל על החברה ביישום הפעילות הנ"ל.

סלקום,נראה שהחברה שנחשבת מובילה בתחום הסלולאר הגיעה לקצה גבול היכולת שלה.מבחינת התייעלות נראה שאין מבנה רזה יותר בשוק מהמבנה של סלקום, בשנה האחרונה נראה שסלקום עושה ככל שביכולתה על מנת למקסם את הכנסותיה מתוכן כמו הכניסה לפייסבוק באמצעות מיזם "הקוקיה" אבל זה לא יכול להמשיך להיות הכיוון בשנים הקרובות, אבן נגף נוספת שעומדת בדרכה היא ההשתייכות לקבוצת איי.די.בי.שמגבילה אותה בכניסה לשווקים אחרים (ואת החברים האחרים בקבוצה להיכנס למיזם הMVNO).אז להיכן סלקום צריכה לכוון ? איזה שוק היא יכולה לכבוש ? ישנו שוק רווחי יותר משוק הסלולאר – עולם הבנקאות. אמנם סלקום לא תוכל לספק שירותי בנקאות מלאים אבל אין מניעה שהיא תיכנס לעולם האשראי (כרטיס אשראי, הלוואות וכו…).כבר היום יש לה מערכת בילינג על מנת לתמוך בפעילות הנ"ל וזרימת מזומנים חזקה מספיק על מנת לערוב לה.ניצול בסיס הלקוחות הגדול שלה יכול לתת לה הובלה משמעותית בשוק אל מול החברות הקיימות.

ואחרונה אך בטח לא חביבה הינה חברת פרטנר, היא עברה את מירב השינויים בשנתיים האחרונות עם כניסה לעולם הISP ומכירתה מבעל שליטה אי שם בהונג-קונג (האצ'יסון) לבעל שליטה שיושב ליד לשכת המנכ"ל (בן-דב).נראה שעם השינוי הארגוני האחרון (מעבר לעבודה לפי חטיבות פרטי\עסקי ושילוב חטיבת הISP בשאר החברה) נראה שהחברה תתחיל להתרכז בביסוס הפעילויות החדשות.לדעתי בשנה הקרובה לא נראה איזה חידוש נוסף למעט המשך סינרגיה בין פעילות הסלולאר לפעילות הISP והVOB,פעילות זה לא רק תביא רווח נוסף מהלקוחות באופן ישיר אלא אף תקטין נטישת לקוחות דבר שייתן לפרטנר ייתרון יחסי אל מול מתקפת הMVNO הקרובה.בעתיד הנראה לעין פרטנר וודאי תלטוש עיניים לקראת המוצר האחרון שישלים את היותה קבוצת תקשורת והוא עולם ה-  IPTV .עולם זה ישתלב באופן הוליסטי עם פתרונות האינטרנט והתקשורת שהחברה כבר מציעה ללקוחותיה.מהלך זה לא יתחיל להתגלגל עד שלפרטנר לא יהיה בסיס מנויים קריטי בתחום הטלפוניה (ההערכות מדברות על  200,000 מנויים שצפויים להגיע ב 2011) ולאחר שמסה זו תגיע הם יוכלו להסיט פוקוס ניהולי לכיוון החדש.

לא משנה איזה מההערכות הנ"ל תתגשם (אם בכלל) אבל אין ספק שיהיה מעניין בשנה הקרובה…

*הניתוח הנ"ל הינו על סמך מוחי בלבד וללא שום מידע פנים או מידע שאיננו ברשות הציבור.

טוב, ועכשיו לעסק.

סגנון הראיון הוא לרוב תהליך משוכות משוקלל – משמע שלכל שלב יש ציון סף על מנת לעבור אותו ובסוף התהליך משקללים את כל הציונים על פי משקל קבוע מראש לכל שלב ולפי הציון הסופי מחליטים עם לקבל או לא לקבל.

על השלב הראשון, קורות חיים כבר הרחבתי אבל גם הוא מקבל ציון מסויים -בוגר מכללה או אוניברסיטה,ציון פסיכמוטרי\סוף תואר\GMAT וכו…

לאחר מכן לרוב מגיע מרכז הערכה או בחברה כמו פילת או בתוך החברה.
היום הזה כולל מספר מרכיבים :
1.מבחנים פסיכוטכניים – יש מספר דוגמאות באינטרנט שאפשר להתכונן על פי הן

2.מבחני אישיות – השלמת משפטים, כיתוב על תמונות וכתיבת חיבור. חשוב לזכור בנושא הזה לא להתבדח בתמונות (למרות שחלקן ממש מצחיקות),לא להיות שנון ותמיד שמבקשים ממך לכתוב חיבור לפרט כמה שיותר ולהיות יותר מקורי.
דוגמא לחיבורים פתוחים : "תן כמה שיותר שימושים לסרגל\מסרק\סמניה\מחק"."מה היה קורה לו הארץ הייתה מתכסה ערפל עד או מגובה מסויים" תשתדלו לפרט כמה שיותר ולהיות מקוריים (שזה מה שהמבחן הזה בא לבדוק, חשיבה מחוץ לקופסא)

3.שאלון 300 – שאלון עם הרבה הצהרות שלהן אתה אמור להסכים או לא להסכים,הוא נועד לבדוק לא את תשובתך אלא את העקיבות שלך. לכן השתדלו לא לשקר (או לפחות לשקר בצורה עקיבה :) )

4.דינמיקה קבוצתית – באותו יום ארוך וקשה (תביאו סנדביץ' ! ) יהיו עוד מועמדים לתפקיד ולרוב מוכשרים לא פחות ממכם, זה מה שעושה את החלק הזה לחלק הקשה ביותר ולזה שקשה להתכונן אליו.דוגמא לחלק הזה יכולה להיות הקמת חברה,חלוקת תפקידים ,ייצור מוצר,בניית תוכנית עסקית ושיווקה למנחה.בחלק זה בודקים את ההשתלבות בקבוצה, איך האינטרקציה שלך עם שאר האנשים ולא כמה אתה בולט\צועק\עומד על שלך
דוגמא נוספת יכולה להיות – "מה היית מביא לאי בודד" : מקבלים רשימת פריטים שצריך לדרג ואז צריך לדרג קבוצתית.מטרת המבחן הינה גם עד כמה אתה מצליח לקרב את הדירוג שלך לדירוג הקבוצתי מצד אחד ומצד שני עד כמה אתה דואג שהמשימה תסתיים בזמן (ביצועיסט) ולא מכשיל אותה בגלל עמידה על עקרונות

5. ראיון עם פסיכולוגית -השלב הסופי של אותו יום הוא ראיון עם פסיכולוגית השמה המומחית בהתאמת אנשים לתפקיד שלהם, בעקרון היא תעבור איתך על קורות החיים בנסיון להבין את עברך ותבקש ממך לדבר על סיטואציות בעיתיות שעברת במקום העבודה,עדיף שתבחר כאלה שאתה זוכר עם הרבה פרטים ושאתה מצטייר שם וכעובד שיודע להתמודד עם קשיים במקומות העבודה.

השלב הבא הוא מספר ראיונות עם מנהלי פרוייקטים או יועצים בחברה עצמה,ראיונות אלא לרוב יתרכזו בניתוח Case Study.אין דרך באמת ללמוד לשלב זה פשוט היות והתשובה שכל מנהל מצפה לה שונה מאיש אל רעהו.כמה כללי אצבע :

•  לפרט כמה שיותר
• לפרט כל הנחת ייסוד שאתה לוקח
• להתשדל להיות מציאותי ככל האפשר
• לתת פתרון מתודולוגי (לפי שלבים מסודרים)
• לנסות לתת פתרון מיוחד OUT OF THE BOX

טוב, זה כל מה שהצלחתי לגרד מזכרוני.

קוראים נכבדים,זוכרים יותר ? שכחתי כמה פרטים ? זוכרים עוד איזה מבחן ? תרשמו תרשמו !

בהצלחה לכל הנבחנים.

1. Manpower companies
2. Referral by A friend
3. Direct contact with the company

The first way speak for itself, on the second way i don't have much to say but typically is more quick (for better or worse), actually this is how I found my first job in consulting.

On this post I would like to write about the third and less popular one.
The advantage is that it lets you select more consulting companies specializing in what interests you, in terms of consulting methods and in the content world (Industry, Finance etc . . . ) , I recommend that you always start to interview with companies that are not on your top priority to warm up for the real interview.

What should be your starting point?

Of course consulting experience provides an advantage but definitely not a must, in addition an academic degree is recommended, industrial management or economics, although there are companies that wants people from all disciplines (no matter what the degree subject is,it is important is that it exists) to extend the variety of the company.

To simplify and to facilitate the process I decided to gather a list of Israeli companies by the consulting type with their websites, each link will take you directly to the site part where you send resumes:

Accenture - An American company with a small office in Israel but in good quality

Hoshen - a private consulting in organization and methods, and specializes mainly in working with banks.

Ergo - Organization and methods, mainly deals with data and banking service centers

Shaldor - Israeli company her expertise are in long term strategy and senior management consulting

Mitzov- The company specializes in brand reconstruction mainly in large companies.

 Tefen - the largest and most diverse consulting company in Israel, which has branches aborad

TACK - A growing private consulting firm that specialize  in large organizations and senior managers

 TASC - An Israeli consulting company that  specializes in strategy, especially in large-governmental organizations

McKinzey an CO – The world's largest consulting firm, Although small in Israel but its projects are based around the world and always deal with projects in huge scopes.

It is clear to me that I didn't remembered them all ,but the largest of the firm are above…

In any event, the first step is to get an interview.passing  it ? That is a different story entirely …

מהו מחקר שיווקי וכיצד עושים אותו בצורה יעילה ?

שלב ראשון, זיהוי השוק,כדוגמא לפוסט הזה ניקח את שוק הבנקים ונזהה את השחקנים המובילים בו, רפרומות שקרו לאחרונה וכו…

שלב שני זיהוי השחקנים ותחומי הפעילות הרלוונטים ,שחקנים : בנק לאומי, פועלים וכו…  פעילויות : הלוואות, חשבונות פרטיים\עסקיים, פעילות מול חו"ל,משכנתאות וכו…

לאחר מכן נעשה איזה מטריצה עם פעילות בצד אחד ושחקנים בצד שני ונמפה את השוק כך שבמבט אחד ניתן להבין את מראה השוק, במקרה של משק הבנקים המטריצה תהיה דיי משעממת כיוון שכל השחקנים נותנים פחות או יותר אותם שירותים למעט אולי הבנקים הפרטיים.

שלב הבא הינו פירוט התחומים שהבנקים פעילים בהם, הפירוט מתייחס למה הפעילות, מה קרה בתחום הזה בשנה האחרונה ומה יקרה בעתיד (רפורמות עתידיות וכו… )
כמו למשל תחום הפנסיה שהבנקים קיבלו אישור לשווק אותו דרך הסניפים.

השלב האחרון והסופי הוא ניתוח SWOT של כל השחקנים בשוק בדגש על הזדמנויות שיש לחברה שלך אצל אותם שחקנים בהתאם לכל מה שנכתב במחקר, מה הגודל של אותו בנק, מספר לקוחות, מה היתרונות שלו (מספר לקוחות גדול, שותפות אסטרטגית בחול וכו… ) מה החסרונות (מינוף גבוה, מותג חלש וכו… ) מה האיומים על אותו בנק (רגולציה, משבר כלכלי וכו… ) ובסוף אילו מנועי צמיחה יש לבנק וכיצד הוא יוכל לנצל אותם (סגירת עסקים עם וועדי עובדים,אינטרנט וכו… )

לבסוף נהוג גם להכין הקדמה או תקציר מנהלים לאחר כתיבת מחקר השוק ע"מ לתמצת את ההזדמנויות העיקריות שיש לחברה שלך באותו שוק וכיצד היא יכולה להתשלב בו בצורה המיטבית.

דוגמאות למחקרי שוק ומאמרים נוספים בנושא ניתן למצוא בחברת מעלות

ביאורים על השקף :

1 –  כותרת השקף כוללת את שם החברה והיחידה הנבחנת

2-  גרף עלויות מסתכמות שמראה את סה"כ הוצאות החברה

3- פאנצ' ליין, לכל שקף צריכה להיות מסקנה, בד"כ בצורה כזאת שמבט בה מסכם את השקף ומה אתה רוצה להראות

4-הארות וביאורים לגרף, הסבר מהיכן הגיעו הנתונים, מה מכיל כל סעיף וכו… תמיד צריך לקחת בחשבון שמנהל הרואה את השקף לא מכיר את החברה ולכן צריך להתכונן לכל שאלה.
בנוסף, העמודות עם הרקע הכהה נועדו לסמן היכן אנו הולכים לנסות לחסוך.

, מטרת הגרף היא להראות בפשטות למנהל מה משקל סעיפי התקציב של החברה שלו בסה"כ ההוצאות ואיך חסכון בכל תקציב יכול להשפיע, הסעיפים יהיו מסודרים לפי גודל כדי לתת  תחושה של הוצאות מצטברות.

ועכשיו לעסק, איך עושים גרף כזה ב10 דקות בPP ?  בעצם יש כאן 8 גרפים שיושבים אחד על השני (נקרא Stacked Column באפשרויות הגרפים) כאשר את הגרפים התחתונים מגדירים ללא צבע כדי לתת את אפקט הריחוף ואת גרף הסיכום מגדירים בנפרד כדי להציג את הסכום, להלן הטבלה שבה השתמשתי ליצור את הגרף הנ"ל (לחצו על התמונה ע"מ להגדיל) :

ניתן לשים לב שכל שורה נבנת על האחרונה על מנת להקל על החישוב.בPP בניגוד לאקסל לא ניתן לעשות נוסחאות ולכן הגרף הנ"ל הוא המהיר והפשוט ביותר לאחר שעשיתם את הגרף הראשון (ידרוש קצת עבודה ומשחק ע"מ לשנות את הצבעים של גל הגרפים לשקוף) יהיה לכם תמיד מקור לגרף מקינזי זמין שב2 דקות תוכלו לעשות אותו ללא כל מאמץ.

הערה אחרונה, לא התחייסתי לעבודה הנראית לי ברורה מאליו, גרפים עושים ישירות על PP ולא מדביקים מאקסל מהסיבות הבאות :

1. לא מנפחים את גודל הקובץ , יותר קל לעבוד עליו על מחשבים בינוניים.
2. במקרה ויש שינוי בנתונים ניתן בשניה לשנות אותם על המצגת ללא כל צורך לעצב מחדש
3. ברגע שקבעת עיצוב לגרף בTEMPLATE כל הגרפים במצגת ייראו אותו דבר ולכן תחסוך זמן עיצוב יקר
4. הם פשוט נראים יותר טוב.

בהצלחה עם המצגות ושבוע רגוע לכולם.

הכלי הנקרא BenchMark הינו כלי השוואתי הנועד לקחת נתונים ולעשותם ברי השוואה, לדוגמא ישנם את שיאני השכר במשק שבאופן קבוע הם עובדי חברת החשמל וקל לראות שעובד עם ההשכלה והניסיון שלהם מרוויח במגזר הפרטי הרבה פחות, דוגמא נוספת הינה  טבלת השכר במגזר הציבורי שמתפרסמת מידי שנה ומראה כמה מרוויחים הבכירים במגזר הציבורי ושוב, אפשר לקחת את התפקידים אל מול תפקידים מקבילים בחברה פרטית ולהראות את ההפרשים.

שימוש נוסף לBM הוא כדרך למכור את הפרוייקט מלכתחילה, מנתחים את הדוחות הכספיים של החברה ומחפשים מה היחס רווח אל מול הכנסות (בניכוי הוצאות חד פעמיות כמובן) ומשווים מול דוחות של חברה בעלת תחום דומה ואז ניתן לומר ללקוח (עוד בפגישה הראשונה) : "תשמע, אנחנו כבר יודעים שיש פה בעיה, אחוז הרווח שלך הוא 8% בעוד שלמתחרה שלך הוא 16% , לדעתנו זה בגלל סעיף השכר וההובלות הגבוה, החברה שלנו מוכנה לספק לך תוך חודשיים בדיוק איפה והיכן ניתן להתייעל"

כפי שניתן לשים לב, דוחות השכר שהוזכרו למעלה מתפרסמים בד"כ באזור המאבקים על התקציב כדי לתת לגטימציה לאנשי האוצר לקצץ וכך גם המטרה שלהם בפרוייקט הייעוץ, מציגים לוועד את הנתונים שחור על גבי לבן, ואומרים (בד"כ בדרמטיות) שזה להיות או לחדול, או שנתייעל או שהחברה לא תוכל להמתודד עם התחרות ההולכת וגדלה, כמובן שזה כולל עוד שלבים בשימון ההתנגדויות (הורדת שכר של אנשי ההנהלה, אבטחה לאי-פיטורים של הנשארים וכו… ) אבל הBM הינו השביל שפותח את הדרך למשא המתן.

לקריאה נוספת : כתבה על המניות המבטיחות בדה-מרקר, חברות שנחשבות יעילות מאוד וניתן להתשמש בנתונים שלהן ככלי השוואתי.

שהלקוח בא למדוד אותנו הוא מסתכל על שני סוגי פרמטרים :

1. לא מדידים בכסף – מוניטין,אווירה במפעל, שביעות רצון עובדים וכו…
2. מדידים כסף – תפוקות,רווחים, איכות מוצרים וכו…

עכשיו בוא ניקח את החלק הראשון ונבטל אותו, למה ? כי הכל מדיד בכסף !

בכוונה נתתי דוגמאות שיהיה לכם קל להסכים איתם אבל אין כזה דבר פרמטר שלא מדיד בכסף :

מוניטין  – כמה שרמת השירות שלך גבוהה יותר המוניטין יעלה ואז תוכל לבקש יותר כסף על מוצרייך (ערך המותג עולה)

אווירה במפעל – העובדים מרוצים אז יהיה להם פחות ימי מחלה והתפוקה תעלה

שביעות רצון עובדים – תחלופת העובדים תרד והכסף שעולה לך להסמיך עובדים חדשים יקטן

בקיצור, כל פרמטר ניתן לחבר לכסף וגם אם הלקוח לא עושה את זה באופן ישיר יש לדחוף לו את זה בכוח – " אם תוסיף ברזייה לחדר עובדים תרוויח עוד 30K בשנה מעלייה בתפוקה" ,כמה שזה פשוט עדיין לא כולם מתחברים לכך.

כיוון ששאיפת כל פרוייקט אבחון להסתיים בפרוייקט יישום יש לחבר כל המלצה לכסף, כמה היא תחסוך בפוטנציאל,טריק ידוע הוא להכפיל בזמן את ההמלצה כדי לגרום להראות כאילו  היא תחסוך יותר (כולם שמעו על חברת תעופה שחסכה באמצעות הורדת זית מהארוחות שלה) אז איך מראים ללקוח נתון שהוא יודע בוודאות כמה הוא מרוויח לאחר ההשקעה בחברת ייעוץ שתיישם ?

Return On Investment  או ROI  בקיצור (ידוע גם כ – ROR Rate Of Return   ) הינו מדד לרווח מוחלט אל מול חלופה, דוגמא : יכלתי להשקיע בפרוייקט ייעוץ 70K ולהרוויח 0 בשנה הראשונה 10K בשנה השניה ו30K בכל שנה מאותו רגע או לקחת את אותם 70K ולהשקיע בבנק באופן סולידי ולקבל החזר השקעה קבוע של 5K כל שנה.
במקרה זה קל לראות ללא נוסחאות וללא היוון (מפנה למבוא לכלכלה למי שצריך רענון)  מה החלופה העודפת אך כאשר המקרים מסתבכים ונכנסים עוד גורמים למשוואה (דולר,מחירי תשומות, סיכון) העניין נהיה מסובך יותר.

כיועץ טוב, יש לסיים את פרוייקט האבחון לא רק עם חיבור של ההמלצות לכסף אלא במקביל עם ההצעה שלך לפרוייקט יישום ולחשב ללקוח כמה הוא ירוויח כאשר הוא יחליט ברוב חוכמתו לקחת אותנו.*

בברכת שנה אזרחית חדשה ורגועה, שבוע שקט ושכל החיילים יחזרו הבייתה בשלום

*מה שנקרא ללעוס לו ולהאכיל אותו עם כפית

סטודנט – לרוב לוקחים סטודנטים לתעו"נ למשרות אנליסטים או יועץ מתחיל בהיקף פרויקטים נמוך.
שכר שעתי שנע בין 25 ל40 ש"ח לשעה כאשר הממוצע נע באזור ה35.ללא נסיעות** ללא תנאים סוציאלים.

יועץ -מהנדס בוגר תע"ונ או כלכלה וניהול (ייתכן שחברות מסויימות ישלמו יותר ליועץ שהוא מהנדס) שכר שנע בין 8K ל11K כאשר הממוצע הוא סביב  ה10K,ביטוח מנהלים, התחייבות לקרן השתלמות בהמשך(כלי לשימור, מתחילים להפריש רק לאחר חצי שנה בממוצע) נסיעות, 200 ש"ח בחודש לפלאפון (עם מכשיר מהעבודה כמובן)

יועץ בכיר – מהנדס עם ניסיון או תואר שני (כבר לא חייב להיות מהנדס) ללא ניסיון בייעוץ.שכר נע בין ה12K-15K,תנאים סוציאלים מלאים, רכב ממומן באופן מלא (הטבה משמעותית לאחר הרפרומה האחרונה) הוצאות טלפון 300 שקל.

מנהל פרוייקטים – לרוב בוגר תואר שני עם ניסיון ניהולי או קידום פנימי של יועץ בכיר. שכר נע באזור ה16K-20K (פה הניסיון משחק הרבה יותר) כל התנאים שמופיעים למעלה ופלאפון ללא הגבלה.

ישנם פרמטרים נוספים שחברות ייעוץ נותנות כערך מוסף כמו : קואצ'ינג אישי, רילוקיישן לסניף בחול עפ"י בקשתך, מימון תואר שני ועוד…
בנוסף, בחברות המתמחות בייעוץ אסטרטגי השכר יותר גבוה אבל רף הכניסה גדל בהתאם.

*כל הנ"ל מגיע מחברים שעובדים \ עבדו בחברות יעוץ ולא מנתונים רישמיים לכן יש לקחת בערבון מוגבל

** הכוונה לנסיעות למקום העבודה עצמו ולא ללקוח, לרוב החברה מממנת באופן מלא נסיעה לבית הלקוח