אהלן ח'ברה,
יום שלישי ( מחר ), אני סוף סוף טס לברצלונה, ספרד. אחרי קריעת תחת מתמשכת בעבודה חסכתי מספיק כסף בכדי לממן טיול של 8 ימים לספרד.

אז כן, אחרי כמעט 5 חודשים של קריעת תחת בעבודה, במיוחד החודש וחצי האחרונים שבהם חזרתי לעבוד במקדונלדס בנתב"ג, חסכתי מספיק כסף בכדי לטוס לחו"ל.
אני כל כך צריך את החופשה הזאתי, ובחרתי לטוס עם החבר הכי טוב שלי, אנדרי ביקוב, שאני חייב לו המון על כל העזרה ועידוד שהוא תמך בי ברגעים הכי קשים.

אז יום שלישי בשעה 19:00 אם בעזרת השם הכל יהיה טוב, אני אהיה במטוס, ממריא לכיוון ספרד, שם אני אשהה ואעשה חיים ( בתקווה ) ב-8 ימים הקרובים.
תיכננו מסלול שהולך להיות פצצה, ואם אתם רוצים להיות מעודכנים אתם מוזמנים לעקוב אחרי ב-Facebook, בתקווה שיהיה בבית מלון או באיזור WiFi.

אני מתרגש לקראת הטיסה בגלל שאני אוהב לטוס וגם זאת הטיסה הראשונה שאני מממן מהכסף שלי ולא טס עם ההורים או משהו, אני מקווה להנות ולעשות חיים.

אהלן חבר'ה,
רציתי לדבר איתכם היום על נושא שמאוד מאוד מעצבן אותי, זלזול, שיכול להתבטא בהמון המון דברים כמו - אמון, מוסר עבודה וכד'.

החלטתי לכתוב על זה היום כי ממש היה קטע היום שעיצבן אותי, אני אתן לכם הקדמה כדי שתבינו.
פיטרו את אמא שלי מהעבודה אחרי 16 שנה בגלל שהחברה פשטה רגל, אז היא חיפשה עבודה, מצאה עבודה עבדה בה בערך חצי שנה - שנה ואז סיימה לעבוד שם ( כי זאת הייתה משרה זמנית ).
אז תמיד העלאתי את הרעיון שהיא מכינה אחלה ג'חנון ( נו טוב, תימנייה ), אז למה שבינתיים עד שהיא תמצא עבודה, שהיא תמכור ג'חנונים לכל המבקש. אז ביום שבת האחרון ההורים שלי החליטו ללכת על הרעיון, אז אבא שלי אומר שאם אמא שלי תצליח לעשות בחודש לפחות 1,000 ממכירת ג'חנונים ( והיא יכולה אפילו הרבה יותר מזה ), הוא ייתן לי 5%, אמרתי לו שאני אעזור בלי שום קשר לכסף ואני לא רוצה כסף.
זה כבר עיצבן אותי, למה הוא חושב שאני רוצה כסף? כאילו מה כל מה שאני חושב עליו זה כסף כסף כסף? ממש לא! כסף זה עניין שולי בחיים שלי, אני מעדיף להיות עני ומאושר מאשר עשיר ומיוסר.
בכל מקרה, אז היום ישבתי והכנתי עלון כזה די יצירתי ומושך:

למכירה!
ג'חנון יד ראשונה מתמניה ( אסלית יש לציין ), הכי טעים שיש, מומלץ ע”י אנשים רבים.
מעולה לשבת חתן, שבת בר מצווה, או סתם בשביל הכיף.
ניתן להזמין עם ביצה ( כמספר יח' שתזמינו ) + רסק עגבניות + סחוג' ( חריף חריף חריף! ).
ניתן להזמין מ-1 ק”ג ( 15 יח' ) ועד כמה שתרצו ( בכפולות של 1 ק”ג )

אז אני קורא לו שיבוא לראות מה הוא חושב על הטקסט, אז הוא אומר לי "טוב באמת שעשית את זה", וזה עיצבן אותי גם, כאילו מה? יש לי חיים, יש לי דברים לעשות, אני לא יושב שבחיבוק ידיים…

בקיצור הבנתי שכל דבר שאני לא אעשה לא ירצה אותו, הוא מידי פעם זורק לי הערה שממש מעצבנת אותי - "תמיד שואלים אותי בעבודה אם הבן שלי עשה את המיליון הראשון", וזה ממש מעצבן אותי!!! זה מרתיח אותי כל פעם מחדש…

בקיצור, אני שונא שמזלזלים בי ובדברים שאני עושה, כמו שאני לא מזלזל בהם ובדברים שהם עושים, הם לא צריכים לזלזל בי! >:|

אהלן חבר'ה,
אתמול נפגשתי עם חבר שלי, תאי קאיש, שלא ראיתי אותו המון זמן, התגעגעתי לבחור, הוא אתמול עזר לי להגיע לתובנות מסויימות…

אתמול הוזמנתי לאירוע משתמשים ראשון של סטאראפ בתחום המדיה, שם פגשתי אחרי הרבה זמן, מספר מהחברים שלי:

• תאי קאיש
• ניר קוריס
• יואב בר זיו
• ערן שיסל
• ניקיטה בבנקו
• מאור אקא ( התימני הקמצן )
• ועוד מישהו חדש שהכרתי, רובין ( לא הוד )

האירוע היה מאוד נחמד, נהנינו, אכלנו פיצות, התנסנו במוצר ואחרי שעה וחצי - שעתיים, יצאנו בחזרה לכיוון עזריאלי.

אחרי חצי שעה שהסתובבנו בעזריאלי ( שכמה מהחברה נתקעו בבאג ), ואחרי שישבנו לגלידות ומילקשייקים במקדונלדס ( בשבילך ניקיטה ), ישבתי עם תאי על מיתוג ותמחור העסק מחדש.
הוא הבהיר לי המון דברים בנוגע לעסק, ואפילו שהוא קטן ממני בכמה שנים, עדיין הייתי רוצה שיהיה לי את הניסיון שלו ואת הידע שלו.

גלשנו גם קצת לדברים פרטיים, דיברנו, הסדרנו דברים, החלטנו החלטות, ונפרדנו איש איש לדרכו בסביבות 22:30.

השיחה איתו גרמה לי להבין הרבה דברים, ביניהם הניהול השגוי שלי, העצלנות שלי ( שתמיד נמצאת על הפרק משום מה ), החוסר בטחון עצמי שלי והחוסר תעוזה שלי. הבטחתי לו שאחרי שאני חוזר בעז"ה מספרד, אני פשוט הולך להשתנות ולהתחיל לשים את העסק שלי במסלול הנכון, למעלה!.

בדרך הבייתה ברכבת, התחלתי לכתוב מסמך, ובו כל השינויים שהולכים להתרחש בעסק, כל מה שצריך לטפל בו, כל מה שצריך להוריד והכל מה שצריך להוסיף.
היום בבוקר שלחתי את המסמך הזה לעובדים, וביקשתי מהם שיתייחסו לזה ברצינות, כי אני רוצה לדעת מי הולך להיות איתי רציני ומי עדיין משחק.

בכל מקרה, תאמינו לי, תאי קאיש הוא איש זהב, שכולם צריכים להכיר, כנסו לבלוג שלו ( תאי קאיש ).
שיהיה המשך שבוע טוב.

אהלן חבר'ה,
לפני שבוע קרה תפנית בחיים שלי ששינתה לי את כל הראיה שלי לרחוק. זה אומנם עדיין כואב אבל אני צריך להמשיך הלאה…

בשבת שעברה אחרי שבוע מעולה, נפרדתי מבתאל, אני לא רוצה לפרט למה וכמה כי זה משהו שקשה לי לדבר עליו…
הפרידה גרמה לי לחשוב על כמה דברים מחדש, ביניהם תוכניות לעתיד, ודי היה קשה לי לחשוב על זה כי זה עדיין טרי וזה כואב לי…

בגלל שזה כאב לא יכולתי לרשום על זה בבלוג, אבל אני מרגיש שאני לאט לאט מצליח להשתקם ולחזור לשגרת החיים הישנה שלי, רק עם מספר שינויים חדשים…

החלטתי שאני מפסיק להתעצל, מפסיק להיות שאנן ותמים, אני פשוט עושה את הדברים ב-150% ויותר, אני פשוט לא דוחה יותר דברים לקץ, לא אפחד לדבר על דברים שמציקים לי וכואבים לי, שאני אפסיק להיפגע בקלות ושאני אתחיל לראות בכל בן אדם את הטוב שבו ולא את הרע…

בנוסף אני בעז"ה הולך לטוס עם אנדרי ב-30.6 לאיזה שבוע בחו"ל ככה, שאני אתרחק מכל הצרות שלי ומכל הדאגות שלי, שאני אוכל להנות בלי לחשוב על דברים שמדאיגים אותי. אני מקווה שהשבוע הזה יעזור לי להתגבר סופית על הפרידה, ושאני אוכל להמשיך בחיים שלי, ולהמשיך בתהליך השינוי שלי…

בנוסף, השלמתי עם ההורים שלי אחרי שאבא שלי כתב לי:

ותדע להבליג ולסלוח אחרת זה לא יעזור לך להסתדר בחיים בכלל!!!!

ואני מניח שהראתי להם שאני יכול לעמוד על שלי ושאני יכול להיות עצמאי ( למרות שעד כה הייתי )…

אז ככה שאני מקווה שמחר יתחיל שבוע יותר טוב, אני יודע שמחר בבוקר באים חיל תקשוב לעשות לי ראיון, ואני די לחוץ מזה כי אני היחיד שעושים לו את זה, דיברתי עם המורה שלי והוא אמר שאין לי מה לדאוג זה בנוגע לאיפה אני אשרת בעתיד, למה אני בלחץ? כי אני היחיד שעושים לו את זה…

מחר אני אשתדל לעדכן אתכם על מה זה היה, שבוע הבא אני עובד על השבוע, אני צריך להתארגן נפשית הולך להיות לי שבוע ארוך ועמוס.

שבוע טוב…

אהלן חבר'ה,
בשבוע האחרון חווינו את יום השואה ויום הזיכרון, אחד הדברים שהמשותפים להם זוהי הצפירה.

מה יש בצפירה, באותו רעש, שגורם לנו לחוות צמרמורת בכל הגוף ופחד אימים?
במיוחד בשנים האחרונות התחושה הנ"ל מוגברת יותר מאשר בשנים אחרות, ואני לא כל כך יודע למה?
יכול להיות שבגלל שהצפירה לא כל כך שונה מאזעקת המלחמה? שבשנים האחרונות האיומים על המדינה שלנו והידע שהמלחמה קרבה, הם אלו שמחדירים בחלקנו את אותם הרגשות של צמרמורת ופחד?

זהו פוסט קצרצר כי בדיוק לפני דקות ספורות הסתיימה הצפירה והרגשתי צורך לכתוב על זה…

אהלן חבר'ה,
אז הרבה קרה עליי בזמן שלא כתבתי פה, והיה פיצוץ גדול ביחסים שלי עם ההורים שלי…

הכל התחיל ביום שישי, הריב הגדול ביותר, ההורים שלי כרגיל עיצבנו אותי ולא התחשבו בי, אז החלטתי שהפעם אני ממש לא מתקפל, הפעם אני עומד על שלי.
אז שישבת עבר רגיל, במוצ"ש אני מחכה למונית לעבודה ( יצאתי מאוחר ), ואני רואה את ההורים שלי חוזרים מהליכה, לא אמרתי שלום ולא כלום, פשוט המשכתי לדבר עם בתאל הפלאפון ( לא הסתכלתי אפילו לכיוון ).

חזרתי מהעבודה כרגיל, הלכתי לישון ולמחרת קמתי למכללה ( באיחור גדול! ), אבל לא נורא, אחרי שעתיים שחררו אותנו, אז הלכתי עם ניר לעבודה.
ישבנו כמו דבילים אני והוא איזה שעתיים וחצי על הבאר מחכים למשמרת. שנכנסתי למשמרת האחמש"ית שמה אותי בכלים, וזה עצבן אותי רצח כי מישהי שהייתה חדשה ממני האחמש"ית שמה אותה במטבח.

אחרי משמרת עצבנית חזרתי הביתה והלכתי לישון, קמתי בבוקר בתקווה ללכת למס הכנסה, אבל חבר של אבא שלי אמר לי שאין לו זמן כל כך ושאני אבוא רביעי בבוקר, טוב אז עבדתי קצת על פרוייקט ללקוח והלכתי לעבודה.
חזרתי מהמשמרת עצבני עוד יותר כי שוב שמו אותי בכלים, בגלל שאיזה עובד חדש ללא הגיע!!!, אז התחלתי לחשוב אולי עשיתי משהו רע או לא טוב ששמים אותי בכלים, אבל הבנתי שלא, ואני אדע בדיוק מחר האם זה נכון או לא.

קמתי היום בבוקר מהצפירה, וקלטתי שפיספסתי בוחן במערכות הפעלה!!!, ממש שבוע מחורבן, ממש ממש ממש!!!

מחר אני קם בבוקר ללכת למס הכנסה ולמכבסה. אתם בטח שואלים את עצמכם למה אני הולך למכבסה, אז זה פשוט, אמא שלי חושבת שאם היא לא תכבס לי בגדים אז אני אתקפל ואבקש סליחה ( כמו בפעם הקודמת ), אבל לא!, הפעם אני אלך למכבסה ( ליד המכללה שלי ). החלטתי שהפעם אני לא מוותר אם הם רוצים לריב מלוכלך אני אריב מלוכלך…

מקווה שמחר יהיה יום טוב, כי בינתיים הימים האחרונים היו חרא אחד גדול… ( כמו רוב החיים שלי ).

שיהיה לכם שבוע טוב ( ממה שנשאר ממנו ).

אהלן חבר'ה,
אתמול קרה דבר נורא ואיום שקרה בטעות טיפשית שעשיתי… בטעות הרסתי לעצמי את המערכת הפעלה המותקנת

במחשב הנייד שלי היו מותקנות 2 מערכות הפעלה, Windows XP ו-openSUSE, ואחרי כמה זמן הבנתי שאני לא משתמש ב-openSUSE והיא סתם תופסת לי מקום בכונן הקשיח ( הקצבתי לה מחיצה של 100GB ), לכן החלטתי שאני אשתמש ב-Partition Magic על מנת למחוק את המחיצה של openSUSE ולצרף אותה אל המחיצה של Windows.

Partition Magic משום מה לא זיהתה את המבנה של הכונן בקשיח שלי, אז הסתכנתי וניסיתי את התוכנה Patition Commander.
והכל עבד טוב ויפה, הצלחתי למזג את 2 המחיצות בלי לפגוע במחיצה של Windows, טוב זה לפחות מה שחשבתי ^^.

הדלקתי מחדש את המחשב, ואז אני נזכר שיצאתי הילד הכי דביל בעולם, נזכרתי שהקובץ שעושה לי Doul-Boot יושב על המחיצה של openSUSE, אשר אותה פירמטתי.
נכנסתי לפניקה, יצאתי כל כך דפוק, אבל שמחתי שעשיתי גיבוי של המסמכים הכי חשובים לפני ששיניתי את מבנה הכונן הקשיח, וגם שיש לי גיבוי עדכני של הקבצים מה-3.4.2009.

הבנתי שאין ברירה וצריך לפרמט, אז חיפשתי את הדיסק של Windows, אבל לא מצאתי :X, לשמחתי ראיתי בזווית העין שלי את הדיסק של Ubuntu 8.10, אז אמרתי יאללה, אם עושים התחלה חדשה אז גם עוברים ללינוקס לתמיד.
טוב התקנתי את Ubuntu ולשמחתי התרגלתי במהירות, כל התוכנות שאני משתמש בהם פרט ל-Photoshop הם קוד פתוח, משמע הם תואמות לינוקס.
מהר התקנתי את סביבת העבודה שלי וסידרתי אותה  לנוחות מירבית.

ואני חייב להגיד לכם שאני מאוד שמח שעברתי ללינוקס סופית, בתור התחלה המחשב עולה הרבה הרבה הרבה יותר מהר ( 10 שניות יותר מ-Windows ), והזמן מהכנסת הסיסמא ועד לתחילת העבודה ( לאחר שכל התוכנות נטענו ) התקצר מאוד!
עבודה יותר מהירה, מערכת הפעלה יותר יפה, מאובטחת ( אין וירוסים!!! ), קלילה ונוחה יותר מ-Windows.

היה 2 דברים שקצת העיקו עליי אבל הסתדרתי לבסוף:

• כל האירועים שלי ( ב-Calendar ), נמחקו ולא היה לי אפשרות להחזיר אותם ע"י שימוש ב-MozBackup, אך הצלחתי לשחזר אותם על המחשב הביתי ומשם יצאתי את הלוח שנה בפורמט ics.
• היה צריך לסדר מחדש את תיבת המיילים שלי ( להוריד למחשב מעל ל-5000 אימיילים ), וזה היה קצת מעצבן, אבל לא נורא לקח לי שעתיים וזה נגמר

אז לחיי התחלה חדשה :D, ושיהיה לנו שבוע מעולה וחג שמח!.

אהלן חבר'ה,
מה שלומכם בשעה זאת של הלילה?, מקווה שהכל בסדר ושהיה לכם כיף עם המשפחה שלכם בליל הסדר.

הכל התחיל ביום שלישי, שהלכתי למשמרת בשעה 17:30, הגעתי וישר הופנתי לנקות מאחורי המגירות ( שלא ניקו משנה שעברה ), לא הפריע לי בהתחלה, קצת עצבן אותי בהמשך שיש עובדים שממציאים תירוצים רק בשביל לא לעשות דברים ואחר-כך אוהבים לבקר עובדים אחרים.
אבל לא נורא לקחתי את זה ברוח טובה, כי ידעתי שאני אמור להישאר ללילה לבן, והייתי מאוד מוכן לזה, אך לאט לאט התחיל לרדת לי מזה, וביקשתי להתחלף עם עובדת אחרת ( שרצתה להישאר ללילה הלבן ), המנהלת אמרה שאין בעיה.

כאשר הגיעה השעה 22:00 התחלנו בסגירה, חלק מהעובדים הלכו טיפה יותר מאוחר וחלק נשארו ללילה הלבן, אני הייתי בטוח שאני אמור ללכת אך בסוף לא ( וטוב שלא ), כי ממש נהנתי בלילה הלבן, היה הרבה צחוקים והיה הרבה סטלה.
חוץ מזה שהרב עשה לנו בעיות קצת וצחק על תימנים ( שהיינו שם רוב ), הכל היה ממש בסדר ואפילו מעולה.

סיימנו את הלילה הלבן ב-4:30 בלילה (!!!), ואני בגלל שאני, לכאורה, טוב לב מידי, הסכמתי להגיע למחרת בבוקר ( יום רביעי ) בשעה 10:00 למשמרת בוקר. סיכמתי עם הישאם ( אחד העובדים ), שבבוקר שהוא נוסע לעבודה שאני אחכה לו לא רחוק מהבית שלו ונסע יחד לעבודה ( זה גם ככה בדרך שלו ).

הגעתי הבייתה ב-5 לפנות בוקר ולפני שהלכתי לישון שלחתי לבתאל SMS שתעיר אותי בבקשה ב-9 בבוקר ואם אני לא אענה שתתקשר לאמא שלי שתעיר אותי ( כי לפעמים השעון מעורר לא מעיר אותי, במיוחד שאני עייף ). הגיעה השעה 9:00, כולי גמור רצח, נכנסתי למקלחת וניסיתי להתעורר. חיכיתי להישאם בנקודה שקבענו והוא אסף אותי.

הגענו לעבודה, וישר אמרו לי שאני אלך לפינויים, מאוד התעצבני וכעסתי על חוסר ההתחשבות בי, בזה שעבדתי לילה לבן, קרעתי את התחת ( יותר מ-11 שעות עבודה ברצף ), אבל אחרי שהוציאו אותי להפסקה ( שדרך אגב ביליתי אותה בישיבה מחוץ לקניון בשיחת טלפון עם בתאל ), הבנתי כמה דברים במהלך השיחה איתה, בין השאר הבנתי שאין ברירה, אם אני אצטרך לבצע עבודה - אני אעשה אותה הכי טוב שיכולתי כי אני הבטחתי לעצמי שאני לא אכנע יותר ושאני אעשה כל מה שדרוש כדי להוכיח לאנשים שאני רציני ושיש לי כוח רצון.

חזרתי מההפסקה והמשכתי בפינויים, אח"כ נתתי יד קצת בכלים עד סוף המשמרת. בזמן שהייתי בכלים יצא לי לדבר עם עובד חדש שממש שמחתי שדיברנו, דיברנו על כל מיני דברים שקשורים לעבודה, בין השאר על זה שהוא בכלים חודש ברצף, אז הסברתי לו איך מתנהל ההתקדמות בארומה ( מנקודת המבט שלי ומהניסיון שלי ), ושגם אני הייתי ככה אבל הוכחתי את עצמי ובגלל זה שאני שלוש שבועות ברצף הייתי קופה ומטבח.

לא ידענו כל כך מתי הסגירה, אך מאוחר יותר ששמענו שהסגירה בשעה 15:30, פשוט השתגעתי, אמרתי לאחמש"ית שאין מצב שאני נשאר לסגירה, אני גמור ואין לי כוח, אני גם צריך להגיע הביתה, להתארגן ולסוע עם ההורים ועם בתאל לסבא וסבתא לעשות את חג עם כל המשפחה.
אפילו הגעתי למצב שאני אמרתי שאני אתפטר אם לא ישחררו אותי, אז אחד העובדים אמר שאני לא מאיים, אמרתי לו שאני לא מאיים ושזה לא דיבורים, זה מעשים!.
האחמש"ית דיברה עם הבעלים ולבסוף הוא הסכים לשחרר אותי ואת אחד העובדים ( שהיינו בלילה הלבן ), ואני ממש שמח שהצלחתי להראות שאני לא שפוט או כפוף לפקודות, הראתי להם שאני מסוגל לעמוד על שלי ואני מוכן לקחת סיכונים בדרך.

חזרנו מבית הכנסת והתחלנו לקרוא בהגדה ולברך על המאכלים, כל כך שמחתי שבתאל הייתה לצידי ושהיא עשתה איתנו את החג, אך בתוך תוכי הרגשתי קצת רע, כי סבתא שלה בבית החולים, ובמקום להיות איתה היא איתנו.
אחרי האוכל ישבנו קצת עם לידי ( בן דוד שלי ) ואני נרדמתי, קמתי אחרי שעה או יותר לא יודע ונסענו הביתה, כאשר הגענו הביתה הלכנו לישון ישר.
את רוב היום בילינו בשינה ובחיבוקים, בשעה 21:00 בערך בתאל הלכה מאצלי.

אני יודע שזה היה חפירה אך מטרת הפוסט הזה הייתה להבהיר שהתקדמתי עוד שלב בתהליך השינוי, שלא כתבתי עליו הרבה זמן.
החלטתי להתחיל לעמוד על שלי ולא לתת לאנשים לרמוס אותי ולדרוך עלי.
בנוסף הבנתי שאני צריך להתחיל להתנער מפעילויות שלא מעילות לי כל כך ושלא כל כך מתאימות לי ( לא רוצה כל כך לפרט, מחשש של פגיעה באנשים ).

אני מקווה שהחג שלכם היה כיפי  כמו שהוא היה בשבילי.
שיהיה לכם במשך חג שמח ושבת שלום!

אהלן חבר'ה,
היום נלמד איך לגבות את Thunderbird ו\או Firefox ע"י שימוש בתוכנת הגיבויים MozBackup.

חלקנו משתמשים בתוכנות הקוד הפתוח של Mozilla בשימוש יום-יומי, וחשוב מאוד לגבות את קליינט האימייל שלנו ואת הדפדפן, היום נלמד איך לעשות גיבוי.

!> יש לוודא ש-ThunderBird ו-FireFox סגורים ולא רצים ברקע.

1. בתור התחלה נוריד את התוכנה MozBackup מהאתר הרישמי ( הורדה )
2. נתקין את התוכנה.
3. נפתח את התוכנה ע"י לחיצה כפולה על האייקון של התוכנה.
4. בחלון שיופיע לנו נלחץ על Next.
5. כעת נבחר ב-Backup a Profile, ולמטה נבחר בתוכנה אותה נרצה לגבות.
6. נלחץ Next, ונבחר איזה פרופיל נרצה לגבות ( במידה ויש כמה ), לאחר מכן נבחר את הנתיב בו אנו רוצים שישמר הקובץ.
7. נלחץ Next, וכעת יקפוץ חלון אשר ישאל אותנו אם נרצה להגן על הקובץ בסיסמא:
   • במידה ובחרנו כן, יופיע חלון אשר יבקש להכניס את הסיסמא המבוקשת פעמיים.
   • במידה ובחרנו לא, נמשיך לצעד הבא ( 8 ).
8. כעת נבחר את הדברים אותם אנו רוצים לגבות, ונלחץ Next.
9. נמתין מספר שניות \ דקות ( תלוי בסוג הגיבוי ובגודלו ), ובעת סיום נלחץ על Finish.

זהו!, יש לנו גיבוי של קליינט האימייל שלנו ( Thunderbird ) ו\או של הדפדפן האהוב שלנו ( FireFox ).
שבוע הבא יפורסם מדריך על איך לשחזר גיבוי עם MozBackup.

שבת שלום.

אהלן חבר'ה,
אני כותב לכם עכשיו, בשעות הקטנות של הלילה, שכל הארץ נוחרת לה ונחה, אני פה כדי לכתוב לכם…

הלכתי היום לעבודה עם טיפה פרצוף שבוז כי ידעתי שאני הולך לעבוד עם האחמ"שית שעשתה לי בעיות, שגרמה לי לרצות לעזוב את העבודה.
אך למרבה הפתעתי, היחס שלה כלפי השתנה, ואני שמח שזה ככה כי אני לא אוהב לעבוד במקום עבודה שאני לא מכבד בו את אחד העובדים או שאני ביחסים לא טובים עם אחד מהם.

המשמרת היום הייתה מאוד קצרה ( בערך 3 שעות ), והיא ממש טסה לי, יחסית לזה שהייתי בכלים ושם הזמן לא זז.
בגלל שהייתי כלים רציתי לגמור את הסגירה כמה שיותר מהר כי מחר יש לי מכללה ואני לא רוצה לחזור הביתה מאוחר ועייף, אז לקחתי יוזמה וכיסיתי את כל המדפים והמקררים שאני אמור לנקות בסוף משמרת בשקיות זבל חדשות, הרי הם נקיים מהמשמרת הקודמת אז אם אפשר לחסוף בניקיון למה לא?
אחרי כמה דקות מגיעה האחמ"שית ומתחילה לצחוק, אז שאלתי אותה מה כל כך מצחיק, אז היא אמרה שעטפתי את המקום , אז אמרתי לה שזה עדיף הרי כולם רוצים לצאת מהסגירה מהר.

בסדר אז הסגירה הגיעה, ולא הוציאו אותנו להפסקות כי המשמרת הייתה קצרה, ואני ממש ממש רעב, אכלתי כולה ארוחת בוקר ( 4 בורקסים ), אז אני עכשיו מכין לי לאכול מלוואח ורואה את הפרק השבועי של "החברים של נאור" באתר נענע10.

אז שיהיה לכולם שבוע טוב!