ח"כ דב חנין, יו"ר השדולה לדיור ציבורי בכנסת, תקף ביום שלישי, ה-31 בינואר, את הצעות הממשלה לדיור בר השגה: "במקום להציע רצף פתרונות של דיור חברתי שיספקו מענה למגוון גדול של קבוצות אוכלוסיה הסובלות ממשבר הדיור בישראל – הממשלה מקדמת מהלך גדול של הונאה. ההצעה שהממשלה מקדמת, מגדירה 'דיור בר השגה' כדירות קטנות במחיר שוק ודירות להשכרה במחיר שוק בלבד ואינה כוללת דיור במחיר מוזל.

"מתחילת הדרך הביע נתניהו התנגדות להתערבות אמיתית של המדינה בפעולת מנגוני השוק בתחום הדיור. ולכן, במקום 'דיור בר השגה', במשמעותו המקובלת בעולם, שהיא – דיור בעלות נמוכה יחסית להכנסה, הוא מציע עכשיו לאמץ את המושג תוך ריקונו מכל תוכן ממשי.

"נתניהו מקווה למרוח בתרגילים ובהונאה את דרישות המחאה החברתית. אבל כאשר לא פותרים שום בעיה, המחאה הזו תחזור ותתבטא בתקופה הקרובה: רק נתניהו שכח את המחאה החברתית, הציבור עדיין לגמרי זוכר אותה ועדיין חש את המצוקות שהולידו אותה.

"המהלך של הממשלה מכוון גם לסכל המשך קידום של יוזמות של רשויות מקומיות שונות לדיור בר השגה בתחומיהן".

שחרורם של האנשים יהיה מעשה ידיהם – או שהוא לא יהיה בכלל

עיונים בפרשת "בשלח"

דב חנין

שחרור או השתחררות?

סוף פרשת "בשלח" מעלה סוגיה מרתקת. זמן קצר להפליא אחרי הישועות המדהימות שביציאת מצרים ובחציית ים סוף, באים בני ישראל למנהיגם בתלונות קשות. שימו לב לניסוחה של הטרוניה: "מי ייתן מותנו ביד ה' בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשובע כי הוצאתם אותנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב" (שמות, טז, ג). תלונה על רעב היא עניין אחד. געגוע ל"סיר הבשר" הוא עניין אחר. מכל מה שאנחנו יודעים "סיר בשר" ממש לא היה במצריים שבמציאות. אבל בתודעתם של האנשים הוא נוצר ממש נוכח הקושי הראשון.

ברמה אחת יש לנו כאן דוגמא מובהקת של הקביעה שקל יותר להוציא אנשים מעבדות מאשר להוציא עבדות מאנשים. כפי שמרקס ידע להראות: שחרורם של האנשים יהיה מעשה ידיהם, או שהוא לא יהיה בכלל: כשמדובר בבני אדם – אין באמת שחרור, יש רק השתחררות.

אכן מעשה ההשתחררות הוא דיאלקטי. יש בו תפקיד ממשי להנהגה. דוד פרישמן התייחס להתחלתו של המהלך המהפכני כאשר כתב: "לך בוא מצרימה אל הנענים ואל הנדכאים ואמרת להם כי עבדים הם – והם לא יבינו; כי אומללים הם – והם לא ידעו; וכי גדול עונים וגדולים מכאוביהם ונורא לחצם – והם לא יאמינו. ופקחת עיניהם בחוזק-יד על כל לחצם ועל כל עונים – וגאלת אותם" (במדבר).

אבל כאשר כל מה שיש הוא הישועה מלמעלה – מעשה של אל או מנהיג – אין ישועה בכלל. במאה העשרים ראינו כך את הידרדרותה של המהפכה הרוסית לתהומות הסטליניזם. בלעדי משה לא הייתה יציאת מצריים. אבל משה לבדו לא הספיק.  ליציאה מעבדות לחירות נדרש תהליך, ולתהליך הזה נדרש מסע של עוד ארבעים שנה.

מעשה מהפכני בין גאות לשפל

רמה נוספת של דיון נוגעת לאופיו של תהליך השחרור. כמו בכל מעשה מהפכני יש בו רגעים של התעלות ואושר. אבל הרגעים הללו אינם ממלאים את זמן התהליך כולו. כדרך הטבע, כל שיא הוא מקום שבו מתחילה ירידה. לא מזמן, בקיץ הישראלי המופלא של המחאה החברתית, אכן חווינו תחושת התעלות כזו. אבל מאז הקיץ התחלף בחורף והעוצמה הגדולה שבתנופת המחאה התחלפה אצל כמה מאיתנו במבוכה, בחולשה ואפילו באכזבה. דווקא ברגעים כאלה נמצא מיבחנה האמיתי של כל מהפכה, דווקא ברגעים האלה חיוני לא לאבד את הכיוון ולהמשיך, כמשה, למרות הכול לחתור אל הארץ המובטחת. קל לחגוג כשהמונים שוטפים את הרחוב, קשה יותר לפעול ברגעי שפל. אבל רק אם יודעים לגבש את הכוחות ברגעי  השפל – ניתן להפעיל אותם נכונה כאשר חוזר ועולה גל השינוי.

שירת נשים?

ובשולי הפרשה ראוי להתייחס גם לשירת נשים. כך כתוב: "ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון את התוף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות. ותען להם מרים שירו לה' כי גאוה-גאה, סוס ורוכבו רמה בים" (שמות, טו, כ-כא). מרים ובנות ישראל, שרו וחוללו. וכדי להסיר כל ספק נבחרה כהפטרת השבוע דווקא שירת דבורה, עוד שירת נשים במקרא. הנה דוגמא ללמוד ממנה עד כמה עיצובן של מסורות דתיות הוא בעצם מעשה חברתי ופוליטי. איסור על הקשבה לשירת נשים איננו מדאורייתא. כמו במאפיינים אחרים שלהן, הדתיות והחרדיות המוכרות לנו הן בעצם תופעות עכשוויות לחלוטין. הדוגמא המעניינת ביותר היא חברת הלומדים, חידושו המהפכני של החזון איש אחרי השואה והקמת המדינה, שהפך את הישיבה מאליטה לנורמה, מחוג אליטיסטי צר של עילויים למעגל כללי רחב ומתרחב.

המחקר הביקורתי מיטיב להראות עד כמה מהלכים כאלה של התחדשות של תרבות ופוליטיקה דתיות מתרחשים גם בדתות אחרות. דוגמא אחת היא תהליכי הפונדמנטליזם המרתקים המתרחשים בעולם האיסלם, שגם הם אינם ביטוי לחזרתו של העבר אלא בעצם תגובות מודרניות לחלוטין, לא מרד חיצוני נגד הגלובליזציה הקפיטליסטית אלא חלק בלתי נפרד ממנה, בשר מבשרה המקיים עימה אחדות-ניגודים דיאלקטית.

הצעת חוק כפר שלם, המסדירה פתרון למצוקה המתמשכת של תושבי כפר שלם בתל אביב וקובעת מערכת להסדרת הפינוי והשיקום שלהם, עברה ביום רביעי, ה-25 בינואר, בקריאה טרומית. ח"כ דב חנין (חד"ש), המלווה את מאבק התושבים בכפר שלם בשנים האחרונות, יזם את הצעת החוק עוד בקדנציה הקודמת.

ח"כ חנין: "זהו צעד ראשון בתיקונו של עוול היסטורי וחברתי קשה. הגיע הזמן לתת מענה הוגן והולם לבעיות כפר שלם. תושבי הכפר אינם 'פולשים'. הם והוריהם נשלחו למקום ע"י המדינה והיא זו שאמורה להיות אחראית להם.אני מקווה שלמרות התנגדות הממשלה, נמשיך ונקדם את חקיקת החוק במהירות כדי לשים סוף לפרשה הכאובה הזאת.

"מול אכזריות מכונת הפינויים של הממשלה וחולדאי- תיקון עוול ובשורה לתושבים. למרות חולדאי ונגדו – עוד נעשה עיר צודקת, עיר לכולנו!".

ביום רביעי, ה-25 בינואר, נערך בכנסת דיון מיוחד שיזם ח"כ דב חנין על הפינויים המתוכננים של מחוסרי הדיור. בסיכומו של הדיון, התקבלה עמדת הקואליציה שהתכחשה לבעיה והתפארה בחוק הוד"לים. ראוי לציין כי הצעת ההחלטה של מרצ-העבודה-קדימה דיברה על "התופעה המבישה של שדרות האוהלים" ודרשה לאמץ את פרק הדיור של טרכטנברג, כולל הענשת המובטלים והוצאתם ממעגל הזכאות לדיור.

אנו מביאים כאן את הצעת ההחלטה שהגישה חד"ש:

* הכנסת קובעת כי מציאות שבה חסרי דיור מושלכים לרחוב ללא קורת גג היא בלתי נסבלת. הכנסת דורשת מהממשלה לנקוט במהלכים הנדרשים כדי למנוע את התמשכות המציאות הזאת.

* הכנסת דורשת למצוא פתרונות דיור מיידיים לזכאי הדיור הציבורי שאינם מקבלים פתרונות דיור ציבורי.

* פתרון מיידי זה לא צריך לבוא על חשבון מקומם בתור וזכותם לקבל דיור מתוך מאגר הדירות שבדיור הציבורי.

* הכנסת דורשת להפסיק להרוס את מאהלי חסרי הדיור ולהשליך את הדרים בהם לרחוב בעיצומה של עונת החורף. הכנסת קובעת כי דרי מאהלים המפונים מן האוהלים צריכים לקבל פתרונות דיור זמניים במקומם, באזורי מגוריהם. וכך גם באשר לאלה המפונים מדירותיהם בדיור הציבורי.

* הכנסת דורשת מהממשלה להציג תוכנית לפיתוח הדיור הציבורי שתתבסס על הגדלה משמעותית של מלאי הדירות ועל התאמת הקריטריונים לדרישות הקיימות במציאות.

* הכנסת דורשת מהממשלה ליצור פתרונות דיור ציבורי לזוגות צעירים בקרב האוכלוסייה הערבית, ולפשט הליכי תכנון ורכישה לבנייה פרטית על קרקע פרטית, והאצת אישור תכניות  והרחבת שטחי הבנייה והפיתוח ביישובים הערביים בכל חלקי הארץ.

* הכנסת דורשת מהממשלה להסדיר את פעולת חברות הדיור הציבורי בערים המעורבות כגון עמידר, עמיגור וחלמיש בכל הקשור להתנהלותן מול האוכלוסיות המוחלשות ובמגמה לעבור ממודל פעולה של חברות עסקיות למודל של שירות חברתי.

* הכנסת דורשת מהממשלה לגבש תכנית כוללת לדיור חברתי ובה רצף של פתרונות לסוגים השונים של מצוקות וצרכי הדיור הקיימים בחברה.

* הכנסת דורשת למנוע הכללתם של קריטריונים היוצרים בתחום הדיור העדפות פסולות ומפלות.

מליאת הכנסת אישרה ביום שלישי, ה-24 בינואר, בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק המזונות – הבטחת תשלום (ביטול שלילת תשלום עקב יציאה מהארץ) של ח"כ דב חנין (חד"ש) וח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו). על פי החוק, שבחקיקתו היו שותפים כל חברי סיעת חד"ש, לא ניתן יהיה לעכב דמי מזונות מהביטוח הלאומי לנשים שיוצאות לחו"ל.

ח"כ חנין אמר עם אישור הצעת החוק: "זוהי הצעת חוק חברתית ממדרגה ראשונה. לא הגיוני שבגלל שאישה יוצאת לחו"ל ילדיה לא יקבלו את המזונות שמגיע להם. יציאה מישראל אינה מעידה בהכרח על עושר".

ועדה בראשות המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, תאודור אור, בחרה בח"כ דב חנין כזוכה ב"אות הפרלמנטר" של המכון הישראלי לדמוקרטיה. ח"כ חנין אמר בתגובה: "ההחלטה היא ביטוי הערכה למאמצים שלנו לחולל שינויים באמצעות כלים פרלמנטריים".

ועדת "אות הפרלמנטר", בראשות המשנה לנשיא המדינה בדימוס תאודור אור, בחרה בחברי הכנסת דב חנין (חד"ש) ואורי מקלב (יהדות התורה) לתואר חברי הכנסת המצטיינים ובח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי), יו"ר הוועדה לזכויות הילד, כיושב ראש הוועדה המצטיין. הבחירה נעשתה לאחר ששיקללה נתונים כמותיים ואיכותיים שנאספו ע"י חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, ביחד עם קריטריונים נוספים כגון תרומתם של המועמדים לקידום חוקי ממשלה, הקשר עם הציבור והאחריות התקציבית שהפגינו.

המכון הישראלי לדמוקרטיה ערך מחקר מקיף במטרה לעמוד על הקריטריונים המאפיינים פעילות פרלמנטרית איכותית ועל הדרך הטובה ביותר לאתר את חברי הכנסת שבלטו בתחום זה. לשם כך גם נפגשו נציגי המכון עם חברי כנסת ושרים בדימוס, עם גורמים מקצועיים בכנסת בהווה ובעבר ועם אנשי אקדמיה. נקודת המוצא היא כי הכנסת היא לא רק הגוף המחוקק בישראל, אלא גם הגוף המייצג את האזרחים ואת עמדותיהם; היא הבמה המרכזית לדיון ציבורי בנושאים שעל סדר היום, והיא גם הגוף היחיד שמתפקידו ובסמכותו לפקח על הממשלה ולבקר את פעילותה ואת מדיניותה.

חברי הכנסת הזוכים, נבחרו בידי ועדת האות המורכבת מהמשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט בדימוס תאודור אור, פרופ' מנחם בן ששון, יאיר צבן, הרב יצחק לוי, פרופ' אניטה שפירא ובת ציון בן דוד (שזכתה בפרס בתחרות הנאומים של "צוערי הדמוקרטיה"). תהליך הבחירה כלל שני שלבים, בראשון נערכה בחינה קפדנית של פעילותם הפרלמנטרית של הח"כים, על בסיס קריטריונים מדידים כגון נוכחות בוועדות נוכחות בוועדות הכנסת, חקיקה שהושלמה במהלך השנה, פעילות פרלמנטרית כגון הגשת שאילתות, הצעות לסדר היום ונאומים במליאה. בשלב השני שיקללה ה הועדה את הנתונים ביחד עם קריטריונים נוספים כגון תרומתם של המועמדים לקידום חוקי ממשלה, הקשר עם הציבור והאחריות התקציבית שהפגינו.

האות יוענק לחברי הכנסת בטקס בהשתתפות יו"ר הכנסת ביום חמישי 2 בפברואר במכון בירושלים.

כ-150 איש ואישה, נפגעי תהליך ייבושו של הדיור הציבורי, הגיעו ביום רביעי, ה-18 בינואר, לכנס השקת השדולה לדיור ציבורי בכנסת. 13 ח"כים ממפלגות שונות הגיעו לכנס, אך הדוברים העיקריים היו הפעם האזרחים, והח"כים הקשיבו לעשרות הסיפורים הקשים על המדינה שהפקירה את אזרחיה. השדולה מובלת בידי: ח"כ דב חנין (חד"ש), ח"כ אורלי לוי אבוקסיס (ישראל ביתנו), וח"כ מירי רגב (ליכוד).

ח"כ חנין, יו"ר עמית בשדולה, פתח ואמר: "ממשלות ישראל לא רק שהפקירו את הדיור הציבורי, אלא גם גזלו מיליארדי שקלים ממנו לטובת מטרות אחרות ממנגנון הסוכנות היהודית ועד הרחבת ההתנחלויות ואבטחתן. בכוונתנו לקדם מגוון חוקים שיגנו על דיירי הדיור הציבורי, ירחיבו את מעגל הזכויות ואת מאגר הדירות, ישיבו לדיור הציבורי את הכספים שנגזלו ממנו, יבטיחו דמוקרטיזציה ושקיפות בהתנהלות החברות המשכנות, ויחזירו לדיור הציבורי את המעמד שלו ככלי חיוני לקידום צדק חברתי. נפעל מול הממשלה והעיריות, להגנתם של מפוני מאהלי חסרי הדיור, שהפכו לקורבנות ראשונים של מדיניות מרושעת ואטומה".

ח"כ אורלי לוי אבקסיס, יו"ר עמיתה אמרה כי: "הכסף של הדיור הציבורי משמש כקופה קטנה. נלקחו ממנו 5 מיליון ₪ – מהמעט שנשאר בקופת הדיור הציבורי – להבטחה במז' י-ם. הדברים נעשים, באופן מדהים, גם לאחר שחשפנו את ההתנהלות הזו. דירות בדיור הציבורי לא נמכרו לזכאים אלא לאנשי עסקים, ספקולנטים בתחום הנדל"ן, שעושים מזה כסף. אותם אנשים שיפצו את הבתים א בהרבה כסף – מה שהמדינה יולה הייתה לעשות – והשכירו לזכאי הדיור הציבורי במחיר מופקע".

ח"כ מירי רגב הודיעה כי כבר ביום א' הקרוב תביא בפני ועדת שרים הצעת חוק המחייבת סיוע ראילי בשכר דירה לכל זכאי הדיור הציבורי הממתינים בתור לדירות.

שוש נתן, זכאית דיור מבת ים: "פניתי אפילו לראש הממשלה, ביבי, אנא ממך, זכור, אנחנו משרתים אתכם, אנחנו לא אצבע בקלפי. אם לא יהיה דיור לא יהיה גיוס. אנחנו לא וירטואלים, אנחנו בני אדם חיים וקיימים".

איציק אמסלם ממאהל התקווה: "לראש הממשלה אני רוצה לומר: אתה רומס את בוחריך, אתה רומס את השכבות המוחלשות. עם תקציב הנסיעות שלך היה אפשר כבר לפתור את בעיית הדיור. לנו אין קורת גג, זה מוביל לתיסכול ותיסכול מוביל למרי. ואתה ראש הממשלה לא רוצה מרי. ברגע שאין לנו קורת גג אנחנו מסוגלים לעשות הכל, הכל כולל הכל. ההבדל בין סיכון לסיכוי הוא קורת גג. אני בסך הכל רוצה את זכותי, זכותי לקבל קורת גג. אני קורא לך מפה ראש הממשלה, גם פה כמו בשריפה של הכרמל יש להתייגס מול כשלון. זה לא שריפה של יער אלא של אנשים. תמציא סופרטנקר לדיור הציבורי. ביכולתך לפתור את מצוקת הדיור. אנחנו מנסים להפוך לחברה טובה יותר, אני מבקש ממכם חברי הכנסת והשרים לאפשר לנו להפוך לחברה טובה יותר. אנחנו דורשים סיוע בשכר דירה מיידי וריאלי. אני רוצה לומר לראש הממשלה, שר השיכון, שר האוצר – היזהרו בבני עניים".

אושרית ממאהל גן סאקר: "יש 16 ילדים במאהל ואין בעל דירה אחד בירושלים שמוכן להשכיר דירה באופן מיידי למשפחה במצוקה כלכלית כל כך קשה עם עזרה מזערית שכזו בשכר דירה. כבר היו לנו ניסיונות אובדניים של ילדים שנמצאים במצוקה קשה".

ג'וני מיפו: "הגיע לי צו לפינוי מהבית בגלל חוב של 600 ₪ לחברת עמידור, טלפנתי ואמרתי שאני מוכן להגיע להסדר חוב והיא ממש צחקה עלי, משכה אותי 3 חודשים, לקחתי הלוואה לשלם את החוב ושילמתי, אך הפקידה אמרה שיש לו עוד חובות גבייה 13 אלף ₪". מהבהלה על החוב החדש קיבל ג'וני אירוע מוחי במשרדי חלמיש והגיע לטיפול נמרץ. החוב צמח עם ההוצאות משפט ל-20 אלף ₪ ורוצים לפנות אותו מהדירה".

רחל לוי מיבנה: "אם ייפנו אותנו מהבתים, שגם הכנסת תתפנה. אני בלי עבודה 3 חודשים כי אני נאלץ לשמור על הבית. כמה כסף המדינה השקיע בהליכים משפטיים נגדי לפינוי? בכסף הזה היתה יכולה לקנות לי 2 דירות".

שפרה, דיירת ופעילה מפורום פריפריה: "אם חד-הורית מנדים אותה מהחברה. אם חד-הורית שרוצה לנהל מערכת יחסים, לרוב עם גבר גרוש, פתאום מתעורר משרד השיכון, יש לך ידוע בציבור, את לא צריכה סיוע. רוצים לשלוח אותנו למנזרים. התספורת צריכה להתחיל במי שצריך אותה. אין פה מישהו שאין לו תיק בהוצאה לפועל".

לואיז מהתקווה: "עליתי לפני 30 שנה. אני יתומה בארץ. הייתי בטוחה כל הזמן שזו המדינה שלי. כשהבאתי את היליד שלי לעולם הייתי זכאית דיור ציבורי ואז החוק השתנה. אני נאבקת שלכל הילדים בארץ הזו תהיה איכות חיים שונה מזו שהייתה לי. אני בעוד כמה שנים אהיה בדיור מוגן, אני בת 50, ומפחדת שאני אסתכל מהחלון ואראה את הילד שלי בעוני. המדינה לא נותנת לילד שלי הזדמנות שווה. הילד שלי עוד מעט בן 6 וכבר עבר חמישה בתים. אני קיבלתי צו הרחקה מהבית שלי שזה המאהל בשכונת התקווה. אני יודעת שעוד כמה שנים הילד שלי יקבל בגיל 18 צו להגן על 'הבית' שאין לו. אני זקוקה לבטחון שלי והילד שלי זקוק לבטחון שלו. אני מאוד מאוד מאוכזבת מהמדינה".

הקמת השדולה נולדה כהמשך למחאת הקיץ, ובולטים בה דיירי המאהלים שנותרו פעילים ומאוגדים ב"פורום גוש הפריפריות". כמו כן השתתפה בהקמת השדולה הקואליציה לדיור ציבורי הכוללת את הארגונים: עמותת סינגור קהילתי, שומרי משפט-רבנים לזכויות אדם, עולים למען קליטה מוצלחת ושתיל. השדולה תקדם חקיקה המיועדת להבטיח את זכויות הדיירים בדיור הציבורי ובד-בבד להגדיל את מלאי הדירות ולהרחיב את הזכאות. בשדולה חברים 20 ח"כים מכל סיעות הבית.

בישראל כיום רק כ- 75,000 דירות של דיור ציבורי. לעומת זאת, למרבה האבסורד, מצויים בתור ההמתנה 41 אלף איש. רשימת ההמתנה לדיור ציבורי מגיעה כיום לכ- 39,000 עולים ועוד כ – 2300 וותיקים. בערים המרכזיות מגיע זמן ההמתנה הממוצע לקבלת דירה ליותר מ-6 שנים.

מליאת הכנסת אישרה ב-17 בינואר בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של ח"כ דב חנין (חד"ש) בעניין איסור עיקול דמי ליווי לעיוור, אותה יזם יחד עם ח"כ מאיר שיטרית (קדימה). הצעת החוק קובעת כי לא ניתן יהיה לעקל את המענק החודשי המוענק לעיוורים ולקויי ראיה לצורך ניידות והשתלבות בחברה, בגובה של עד 933 ש"ח.

לדברי ח"כ חנין: "ציבור העיוורים בישראל הוא ציבור יתום. שורת הבעיות הקשות שאנשים ללא יכולת לראות צריכים להתמודד איתם בחיי היומיום היא עצומה – ביכולות למצוא עבודה ולהתפרנס, ביכולת ללכת ברחוב ולקנות בסופר או ביכולת לרכוש השכלה. חייבים להגן על ציבור העיוורים ולקוי הראייה שחלקו הגדול חי היום מתחת לקו העוני. החוק הזה הינו בשורה עבור ציבור העיוורים ויוודא כי לפחות סכום קטן זה לא יעוקל ויאפשר תפקוד יומיומי".

מתוך דברי ההסבר להצעת החוק:
"משרד הרווחה והשירותים החברתיים מעביר מענק חודשי לאדם בוגר בעל תעודת עיוור או לקוי ראייה, בסכום של כמה מאות שקלים, הנקרא "מענק דמי ליווי", הניתן לצורך ניידות והשתלבות בחברה. מאחר וחלק ניכר מאוכלוסיית העיוורים בישראל חיים מתחת לקו העוני, הם עשויים להגיע למצב בו חשבונותיהם מעוקלים על ידי רשות האכיפה והגבייה בשל חובות לא משולמים.

"מטרת הצעת החוק לקבוע כי במצב בו ניתן צו עיקול על רכושו של אדם עיוור או לקוי ראיה, לא ניתן יהיה לעקל את כספי דמי הליווי מחשבונו, בדומה לאיסור העיקול הקיים כיום לגבי מענקי שכר דירה המגיעים לחייבים ממשרד השיכון והבינוי, איסור עיקול מזונות שמגיעים לחייב ועוד, כיוון שדמי הליווי לא נועדו להשיג רווח כלכלי או הנאה אלא נועדו למתן עזרה סיעודית וחברתית לעיוורים".

במהלך דיון מהיר שיזם ח"כ דב חנין (חד"ש) בוועדת העבודה והרווחה בכנסת בנושא הפרטת שירותי הבריאות לתלמיד, הודיע סגן שר הבריאות ח"כ ליצמן על ביטול המכרז. הועדה אימצה את עמדתו של ח"כ חנין כי ביטול המכרז הינו הזדמנות להשבת השירות לידי המדינה באופן מיידי. לדברי ח"כ חנין, שמכהן גם כיו"ר השדולה להעסקה ישירה בכנסת: "ביטול המכרז הוא הזדמנות להפסיק לעשות ניסויים על גבם של ילדי ישראל ושל האחיות ולהחזיר את השירות למדינה באופן מיידי. הפיכת אחיות בתי הספר לעובדות קבלן ריסקה מערכת רפואה מונעת שפעלה היטב בבתי הספר. פעם האחות היתה מוסד, חלק מהצוות החינוכי. היום היא עבד-קבלן, רצה בין בתי ספר ונדרשת לבצע חיסונים בלי אפשרויות מעקב.

"כולנו בועדה מסכימים: זוהי הפקרה גם של האחיות וגם של התלמידים! האחיות הכריזו על סכסוך עבודה. הן לא מוכנות להמשיך לעבור מקבלן לקבלן אלא דורשות להפוך להיות עובדות מערכת החינוך לכל דבר ועניין. צדק חברתי? אולי נתחיל בילדים ובעובדות?".

ח"כ חנין קרא לממשלה "לחדול לאלתר מהניסוי המסוכן בילדי ישראל בו הונחה בריאותם של היקרים לנו מכל על מזבח קדושת ההפרטה שלוחת הרסן, וזאת לאחר שכבר הוכח באורח חד משמעי – על ידי כל הגורמים המוסמכים – כי הפעלת שירותי בריאות התלמיד באמצעות קבלן נכשלה כשלון חרוץ בכל קנה מידה וכי השלכותיו העתידיות של הפעלת השירות במתכונת הנוכחית יהיו קשות ביותר לבריאות עם ישראל".

בדיון הקודם שנערך בעקבות בקשתו של ח"כ חנין וח"כים נוספים התברר כי הפעלת שירותי הבריאות לתלמיד דרך חברות קבלן עולה יותר למדינה ומביאה לירידה חדה בשיעורי ביצוע בדיקות ראייה, שמיעה ובדיקות רופא ולביטול כמעט מוחלט של פעולות קידום הבריאות והחינוך לבריאות בבתי הספר.

בוועדת העבודה והרווחה אושרה ב-16 בינואר לקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק שמוביל ח"כ דב חנין (חד"ש) האוסרת לקיחת בטחונות מעובדים. לדברי ח"כ חנין, יו"ר השדולה להעסקה ישירה בכנסת: "דרישת בטחונות מעובדים – ממלצרים ועד רופאות מתמחות – פוגעת בחופש הבחירה שלהם וביכולתם להיאבק על מעמדם וזכויותיהם. החוק שאישרנו יחול גם על עובדי קבלן. קבלת ביטחונות אסורים תגרור מעתה עונשי מאסר וקנס".

להצעת החוק היו שותפים גם חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוויד (חד"ש) וחברת הכנסת שלי יחימוביץ' (עבודה).