ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש), ממובילי ההתנגדות להצעת חוק ההסתננות והמאבק להסדרת מעמדם של הפליטים ומבקשי המקלט, בירך היום על החלטת הממשלה למשוך את חוק המסתננים מסדר יומה של הכנסת. הצעת חוק המסתננים היא הצעת חוק רחבת היקף שקובעת, בין היתר, עונשי מאסר ארוכים מאוד (עד 20 שנה) על מי שמוגדר בחוק כ"מסתנן" לגבולות ישראל ועל ישראלים שמסייעים לו בשהייה בישראל. מדובר בהצעה שמכוונת באופן ישיר כנגד פליטים שמגיעים לישראל דרך גבול מצרים ממקומות מוכי גורל ומלחמות באפריקה וכנגד פעילי הארגונים החברתיים שמסייעים להם.

"הצעת חוק ההסתננות הייתה הצעה מסוכנת, אנטי דמוקרטית וחשוכה. אילו היה נחקק היה החוק כתם שחור בספר החוקים של ישראל. אין לי אלא לברך על ההתעשתות המאוחרת של הממשלה שנמנעה מהבושה שחוק כזה היה ממיט עלינו. אנו אשר יודעים פליטות מהי, לא נוכל לסבול שבמדינתנו יחוקקו חוקים אכזריים כאלה. אני מבקש להביע את הערכתי הגדולה לכל הארגונים החברתיים, הפעילים ואנשי המצפון, שהתגייסו למען הפליטים והתמידו במאבק נגד החוק ולמען חברה צודקת ואנושית בישראל. ההצלחה במאבק הזה צריכה לעודד אותנו להמשיך במערכה למען מדיניות כוללת ואנושית ביחס לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל".

בכנסת ה-17 ח"כ חנין היה הח"כ היחיד שהצביע נגד הצעת החוק לקריאה ראשונה, ובכנסת ה-18 היה הח"כ היחיד שהצביע נגד הצעת החוק כאשר קיבלה דין רציפות. בימים אלו מקדם ח"כ חנין שורה של חוקים שמטרתם הסדרת מעמדם החוקי של הפליטים ומימוש האמנות הבינלאומיות בנושאי פליטים עליהן חתומה ישראל. בין הצעות החוק: הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי לילדים שאינם תושבים והצעת חוק זכויות הפליט.

ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש), יו"ר הועדה המשותפת לסביבה ובריאות בכנסת ביקר את ההחלטה של ועדת מנכ"לים שדנה בעתיד שטחי פארק הקישון להקציב רק 590 דונמים מתוך כ 1200 מתוכננים לפארק ציבורי ולהקים במקום היתר מסוף מכולות. ח"כ חנין הצטרף לאכזבה שהביעו הארגונים הסביבתיים והתושבים מההחלטה ודרש מהגורמים הנוגעים בדבר לבחון את הנושא מחדש ולהחליט על הקמה של מסוף המכולות במיקום אחר.

ח"כ ד"ר דב חנין ביקר את ההחלטה ואמר כי: "הקצאת הקרקע בפארק הקישון לטובת מסוף אכסון מכולות הוא גזל כבשת הרש. תושבי מפרץ חיפה סובלים ממיעוט שטחים ירוקים וגזילתם היא בוודאי לא הפתרון".

לדבריו: "פארק הקישון הוא איזור ירוק שמשוקם במאמצים עצומים בתוך איזור המפרץ שהפך למפגע סביבתי נורא. צריך לתמוך בשיקום הקישון ולא לסכל אותו. לאחסון מכולות ישנם שטחים אפשריים אחרים וחוות הדעת המקצועיות מראות ששטחי פארק הקישון הם החלופה הפחות מוצלחת מכל הבחינות. אסור לאפשר לאינטרסים כלכליים צרים להתגבר על האינטרס הסביבתי והחברתי".

ח"כ חנין קרא לציבור להתגייס למאבק להגנת פארק הקישון כדי להראות למקבלי ההחלטות שפגיעה בשטחים ירוקים אינה האופציה הקלה והפשוטה כפי שהם חושבים היום.

ח"כ חנין מתכוון לכנס את הועדה בראשותו לדיון מעקב בנושא.

שלום לכן ולכם تحياتي لكم جميعاً,

השבוע אנו מסכמים את כנס הקיץ של הכנסת.

היה זה מושב עמוס באיומים ובקשיים. המתקפה המתחזקת על המרחב הדמוקרטי הגיעה לשיאים חדשים. מחריפה והולכת גם סכנת ההידרדרות האזורית עקב מדיניות סרבנות השלום של ממשלת נתניהו. באלה עסקנו רבות בכנסת, כמו גם בנושאים חברתיים, בענייני שוויון ובליווי של מאבקי עובדים. לפעילותי בכל הנושאים החיוניים הללו התייחסתי באתר והם גם נדונו באמצעי התקשורת. לפיכך אתייחס בעלון זה לתחומים אחרים.

על פי מיטב המסורת בעלון שלי, אפתח בהתייחסות להישג. החזרת חוף פלמחים לידי הציבור היא סופה של מערכה ממושכת שהתנהלה במקביל בכנסת ומחוצה לה. את המאבק החלה קבוצה נפלאה של צעירות וצעירים, אליה הצטרפה בהמשך התנועה הסביבתית. גייסנו למאבק את השדולה הסביבתית-חברתית ובהמשך גם את ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. פנינו גם למבקר המדינה בבקשה לבחון את השתלשלות ההליכים בפרשה. הדוח שפרסם מבקר המדינה היה לנקודת ציון חשובה במאבק. הלקח הוא חשוב –  שוב ראינו שפעולה נחושה ונבונה יכולה להניב הצלחות סביבתיות-חברתיות מרשימות.

חוף אחר, חוף הכרמל, הפך לאחרונה לזירה למאבק חברתי-סביבתי חשוב ביותר. למצבורי הגז שהתגלו ליד חופי ישראל יש משמעות כלכלית עצומה. מאות מיליארדי הדולרים שיתקבלו מקידוחי הגז יכולים להוות גורם שישנה את פני המדינה והחברה בישראל. סכומים אלה, באם יועברו לרשות הציבור – אוצר המדינה, יוכלו להיות מופנים לפרויקטים חברתיים: רווחה, חינוך ובריאות. אבל כל זה לא יתרחש אם המדינה תמשיך להסתפק בתמלוגים מגוחכים בשיעור נומינלי של 12.5% – הרבה פחות מאשר בכל מקום אחר בעולם. שבתי והעליתי את הנושא בשאילתות ובהופעות במליאה. ראו לינק לאחת מהן. לאחרונה החל מאבק ציבורי, שאני שותף לו, בקריאה המשותפת – 80 אחוז מרווחי תגליות הגז – לידי הציבור, 20 אחוז לברוני הגז!

להתנהלות השלטון מול טייקוני הגז יש גם צד סביבתי. הכוונה להקים מתקן גז באזור חוף דור העלתה שאלות סביבתיות, בריאותיות, בטיחותיות ונופיות רבות. ההחלטה הראשונית – אפילו לא לבחון חלופה של הקמת המתקן בים – הייתה תמוהה ומקוממת ועוררה למאבק את תושבי האזור והרשויות המקומיות בו. במאמץ משותף יחד עם ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה) החתמנו 62 חברי כנסת על עצומה חסרת תקדים שדרשה לבחון את חלופת האסדה הימית. בעקבות פנייתנו החליטה הועדה הארצית לתכנון ובנייה לבחון את החלופה הימית. לצערנו היא הוסיפה גם חלופות יבשתיות בעכו ובחדרה. חלופות יבשתיות אלה מדאיגות גם הן בהיותן קרובות לריכוזי אוכלוסייה גדולים.

הועדה המשותפת לסביבה ובריאות

הועדה המשותפת לסביבה ובריאות, בראשה נבחרתי לעמוד, היא חידוש של הכנסת הנוכחית. במקור הוקמה ועדה זו כדי לחבר את העיסוק הפרלמנטארי בענייני סביבה ובריאות – שני נושאים אשר עד כה לא זכו להתייחסות משותפת בממשלה וגם בכנסת. אך ככל שחולף הזמן מתרחב היקף הפעילות של הועדה ומועברים לטיפולה נושאים נוספים. הועדה עוסקת בשאלות מורכבות רבות. להלן אדגים כמה מפעולות  הועדה המשותפת. אני מזמין אתכן ואתכם להשתמש בכלי זה.

הועדה היא הגוף המרכזי שעוקב באופן שוטף אחר התמודדות ישראל עם משבר האקלים והיא הגוף המפקח אחר המחויבות של ישראל בתחום זה, כמו גם בשאלות הנגזרות מכך, כדוגמת סוגיית הקמת התחנה הפחמית החדשה, שהמאבק נגד הקמתה הוא אחד המאבקים הסביבתיים החשובים היום.

הועדה קיימה דיונים מעמיקים בנושאי הזיהום התעשייתי במפרץ עכו וחיפה, שריפת הפסולת במפעלי נשר ואתר הפסולת באפעה. אזורי תעשיה ואתרי הפסולת לא פעם נמצאים בקרבה מסוכנת לריכוזי אוכלוסייה. מצב דברים זה קיים הן במפרץ חיפה והן במועצה התעשייתית ברמת חובב. הועדה פועלת לקביעת מדיניות כוללת לטיפול בזיהומי התעשייה ולהרחקת המפגעים מהאוכלוסייה. הועדה ביקרה את כוונת הממשלה ליצור קטגוריה אפורה בין פסולת שאינה מסוכנת לפסולת מסוכנת – פסולת סמי מסוכנת. עם תחילת הפגרה הועדה מתוכננת לצאת לסיור באזור מפרץ חיפה, כדי לשוב ולבחון את סוגיית ריכוז החומרים והמפעלים המסוכנים באזור.

תכנית הענק להפקת נפט מפצלי שמן בשפלת יהודה באמצעות חימום הקרקע התקדמה במהירות וללא דיון ציבורי מספק. הוועדה הייתה הפורום הציבורי הראשון שבחן לעומקן השלכות סביבתיות ובריאותיות, סוגיות משפטיות עקרוניות ואת סוגיית התאמת הפרויקט למחויבויות שישראל לקחה על עצמה בועידת קופנהגן להתמודדות עם משבר האקלים. להלן לינקים לפרוקוטלים של הדיונים בועדה: דיון ראשון, דיון שני.

נגישות חופי הרחצה לציבור, זיהום ופסולת בחופים – במסגרת הדיון המקיף בנושא מיקדנו תשומת לב גם במצב האבסורדי לפיו שעות שירותי ההצלה בחופים מובנות סביב השעות המסוכנות ביותר לרחצה מבחינה בריאותית (שעות הצהריים החמות). הרחבת שעות הרחצה הן חלק מהמאבק לפתיחת החופים לשימוש הציבור הרחב, תוך הכרה שזוהי צורת הבילוי הזולה והפופולארית ביותר בארץ. המאבק כולל התייחסות גם לניהול ציבורי של החופים ושמירה על חופי ישראל נקיים מזיהום ומפסולת. קמפיין לשינוי המצב החל גם בעיתון זמן תל אביב.

חומרי הדברה בחקלאות – גם בנושא זה קיימנו דיון מקיף בוועדה. מחקר שנעשה לבקשתנו בכנסת עסק בסכנות ובהשלכות הבריאותיות והסביבתיות של חומרי ההדברה המצויים בשימוש בישראל. הממצאים המדאיגים ביותר בדוח נוגעים לליקויים בתפקודן של מערכות ההסדרה והפיקוח האמונות על ניטור חומרי ההדברה ועל ההגנה של הציבור מפניהם. בדיון הועדה עסקנו באפשרויות המעשיות לשינוי המצב ואנו מתכוונים להמשיך ולעקוב אחר נושא מדאיג זה.

הועדה קיימה דיוני מעקב אחרי יישומם של חוקי המהפכה הסביבתית שהתקבלו בכנסת הקודמת ועסקה בנושאים חשובים נוספים ובהם: שילוב היבטים בריאותיים בהליך התכנון והבנייה, קרינה אלקטרו מגנטית במוסדות חינוך, והתוכניות להפחתת פליטות גזי חממה.

הועדה קיימה סדרת דיונים בשאלות מפגעי הביוב והפסולת  בבקעת בית הכרם והיא מלווה מקרוב את עבודת הצוות הממשלתי הבין-משרדי שהוקם, על פי החלטתנו, לפתרון הבעיות באזור.

חקיקת הקיץ

כנס הקיץ היה קצר במיוחד ובכל זאת הצלחנו לקדם בו מספר הצעות חוק, הנמצאות בשלבים שונים של החקיקה:

הצעות חוק מים אפורים שהגשנו במקביל  עם ח"כ ניצן הורוביץ, עברה בקריאה טרומית במליאה. על פי ההצעה יותר שימוש חוזר במים ובכך נוכל לצמצם את היקף צריכת מי השתייה באמצעות שימוש חוזר במי דלוחין. הצעת חוק זו הפוכה בכיוונה לגזירות העלאת תעריפי המים, על חשבון השכבות המוחלשות.

הצעת חוק זכויות התלמיד – מטרת הצעת החוק לאסור אפליה על רקע נטייה מינית במערכת החינוך על ידי תיקון חוק זכויות התלמיד. ההצעה קיבלה את אישור ועדת השרים לענייני חקיקה אך ההצבעה עליה בכנסת עוכבה עקב ערר של השר משולם נהרי מש"ס. אני ממשיך בהדברות עם הממשלה כדי לאפשר את קידום הצעת החוק.

הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי -  הצעת חוק חשובה זו קוראת להכיל את חוק ביטוח בריאות ממלכתי על כלל הילדים השוהים בישראל, גם ילדי מהגרי עבודה ופליטים שלהוריהם אין מעמד חוקי. כיום הילדים אינם זוכים לביטוח בריאות ממלכתי. אפשרות אחת העומדת בפני ההורים היא לחכות להחמרה ואז לפנות למיון. פתרון זה מוביל להסתבכות מיותרת בבריאות הילדים ולחובות אבודים בבתי החולים. אפשרות נוספת היא הסדר ביטוח פרטי יקר שלרוב אינו מתאים למעמד הכלכלי של אותם הורים. הסדר זה אינו עומד באמות המוסר ובאמנות בינלאומיות עליהן ישראל חתומה. הממשלה החליטה בשלב זה לדחות את ההכרעה על הצעת החוק  בשלושה חודשים.

הצעת חוק עמלות הבנקים- עלתה בשבוע שעבר להצבעה בקריאה טרומית בהתנגדות ממשלה, 28 ח"כים הצביעו בעד ו-48 התנגדו.  מטרת ההצעה לבטל את העמלות על שירותי העו"ש, להקלה על הצרכנים ולעידוד תחרות אמיתית בין הבנקים.  גם בחוק הזה אני חלק מקבוצת יוזמי  הצעת החוק  שנכתב בשיתוף המועצה הישראלית לצרכנות.

הצעת חוק הרשות הלאומית לפינוי מוקשים – בשבוע שעבר אושרה בקריאה טרומית הצעת החוק שמטרתה הקמת רשות לפינוי שדות  מוקשים.  אף על פי שבישראל קיימים מאות אחדות של שדות מוקשים שמהווים סכנה ממשית לציבור, אין אף רשות שאחראית על הפינוי באופן מלא. אני חלק מקבוצת יוזמי הצעת החוק.

הצעת חוק איסור ייבוא מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי שנוסו על בעלי חיים: מטרת הצעת החוק למנוע ייבוא לארץ של מוצרי קוסמטיקה וניקיון, שאינם לצרכי בריאות, וחומרי ניקיון שתהליך ייצורם היה כרוך בניסויים בבעלי חיים. שותפים ביוזמה ח"כ איתן כבל וח"כ ניצן הורוביץ.

ניתן למצוא באתר הכנסת הצעות חוק רבות נוספות אשר הונחו על שולחן הכנסת ויעלו לדיון במושבים הבאים.

כמה מהמאבקים הנוספים בהם אני משתתף בימים אלה:

לאחרונה ערכנו, חברי הכנסת מסיעת חד"ש, כמה סיורי הזדהות. בראשון ביקרנו בכפר הלא מוכר דהמש, המצוי ליד רמלה, והנמצא בסכנת הריסה. נגד כוונות ההריסה התפתח במקום מאבק יהודי-ערבי חשוב. ביקרנו גם בשכונת סילוואן בירושלים המזרחית בעקבות תוכנית התבערה של ראש העיר ניר ברקת להרוס 22 מבתי התושבים לטובת הקמת פארק ארכיאולוגי. התוכנית מעידה על התיאום בין ההתנחלויות בירושלים המזרחית ובין הממשלה, שלא מוותרת על הזדמנות לטרפד את הסיכוי לפתרון עתידי לשני העמים. השתתפנו גם בסיור מטעם ארגון "שוברים שתיקה" בעיר חברון, סיור שלווה בהתפרעויות וגידופים בלתי פוסקים מצד קבוצה של כהניסטים שאף איימו כי "יטפלו בנו כפי שעשו בדיר יאסין".

אנחנו ממשיכים במאבק נגד רפורמת הולילנד של נתניהו בתחום התכנון והבניה. מאבק זה מתנהל במקביל בכנסת ומחוץ לה, בהפגנות ובפעילויות ציבוריות מגוונות.

קמפיין תוכנית התחבורה הציבורית בגוש דן – "מהיר בעיר" – עליו סיפרתי בעלון הקודם נמצא בעיצומו. התוכנית שגיבשה תנועת "עיר לכולנו" נועדה לתת מענה לבעיית התחבורה בגוש דן על ידי העדפת תחבורה ציבורית וייעולה, במסגרת של מערכת אוטובוסים מהירים המתנהלת בדיוק כמו רכבת תחתית מבלי להיות רכבת ובלי להיות  תחתית. גם החודש השתתפתי במספר פעילויות שטח וחוגי בית בנושא ואני קורא גם לכם/ן להצטרף לעשייה. אנו מתחילים לראות כבר הצלחות, למשל הודעה של משרד התחבורה על תמיכתו בתוכנית, שניתן לקרוא גם עליה באתר "מהיר בעיר".

במקביל אני מממשיך לקדם תוכניות לקידום התחבורה הציבורית בפריפריה ובפרט ביישובים הערבים בארץ. למענה לבעיות התחבורה באוכלוסייה הערבית יש השלכות כלכליות וחברתיות רבות.

את פגרת הקיץ ננצל להמשך חיזוק המאבקים השונים, למענה לפניות הציבור הרבות ולסיורים בשטח.

בברכת קיץ נעים לכולנו

דב חנין

تحياتي لكم جميعاً،

هذا الاسبوع نقوم بتلخيص الدورة الصيفية للكنيست.

الدورة الحالية للكنيست كانت مليئة بالتهديدات والصعوبات. الهجوم المتزايد على الحيز الديمقراطي وصل الى قمم جديدة. وفي ذات الوقت تزداد عملية انزلاق المنطقة نحو أتون الحرب نتيجة سياسة رفض السلام التي تتبعها حكومة نتانياهو. كذلك قمنا بالعمل بشكل مكثف لدفع القضايا الاجتماعية وقضايا المساواة ومؤازرة ومصاحبة نضالات العمال. هذه المواضيع جميعها قمنا بالتطرق لها بصورة مستمرة على موقعي الالكتروني وفي بياناتنا الصحافية لذلك ساتطرق بهذه النشرة الى مواضيع أخرى.

بدايةً وكما تعودنا من خلال النشرة الالكترونية الخاصة سابدأ حديثي حول انجاز قمنا بتحقيقه. حيث نجحنا بإعادة شاطئ "البلماحيم" الى ايدي الجمهور وانهاء معركة طويلة دارت رحاها في الكنيست وخارجها. النضال بدأ بمبادرة من مجموعة من الصبايا والشباب ومن ثم انضمت اليهم لاحقاً الحركة البيئية في البلاد. قمنا في الكنيست بتجنيد اللوبي البيئي-الاجتماعي ومن ثم لجنة الداخلية وحماية البيئة البرلمانية. وتوجهنا الى مراقب الدولة من أجل فحص تسلسل أحداث القضية. التقرير الذي قام باصداره مراقب الدولة كان عبارة عن نقطة مركزية بالنضال في هذه القضية. المغزى من هذا النضال هام جداً – مرة أخرى أثبتنا انه بالنضال المثابر والحكيم يمكن التوصل الى نجاحات بيئية-اجتماعية هامة.

شاطئ آخر هو شاطئ الكرمل تحول مؤخراً الى ساحة نضال اجتماعي-بيئي هامّه للغاية. لاحتياطي الغاز الذي تم اكتشافه مؤخراً بجانب شواطئ البلاد هنااك قيمة اقتصادية هائلة. مئات مليارات الدولارات التي سيتم الحصول عليها نتيجة حفريات الغاز من الممكن ان تغير وجه الدولة والمجتمع الاسرائيلي. هذه المبالغ اذا ما تم تحويلها لخدمة الجمهور- من خلال خزينة الدولة يمكن رصدها لمشاريع اجتماعية: رفاه، تربية وصحة. لكن ذلك لن يتم اذا ما استمرت الدولة بالاكتفاء بنسبة 12.5%  من الأرباح وهي نسبة مثيرة للسخرية مقارنةً بأماكن آخرى بالعالم. وقد قمت باثارة الموضوع مرة تلو الأخرى بخطاباتي في الهيئة العامة للكنيست وكذلك من خلال استجواباتي المتكررة. مؤخراً بدأ نضال شعبي، وانا جزء من هذا النضال، والداعي الى تحويل 80% من الارباح الى خزينة الجمهور وليكتفي اقطاعيو الغاز ب- 20 من الأرباح!

لطريقة تعامل الدولة مع اقطاعيي الغاز هناك جانب بيئي. الرغبة باقامة منشأة غاز في منطقة شاطئ "دور" أثارت اسئلة بيئية، صحية واسئلة تتعلق بالأمان. القرار الأولي الذي اتخذ – والذي تحدث عن عدم البحث حتى بامكانية إقامة المنشأة داخل البحر- هو قرار غريب ومستفز وحفز سكان المنطقة والسلطات المحلية للبدء بالنضال. بعمل مشترك مع النائب يوحنان بلسنر قمت بجمع تواقيع 62 عضو كنيست على عريضة غير مسبوقة والتي تطالب ببحث إمكانية بناء منشأة الغاز في البحر. بعد توجهاتنا المتكررة قرر المجلس القطري للتخطيط والبناء بحث الامكانية البحرية. ولسوء الحظ أضاف المجلس إمكانيات إقامة المنشأة في عكا والخضيرة. هذه البدائل تثير القلق حيث أنها أيضاً تقع الى جانب تجمعات سكانية كبيرة.

اللجنة المشتركة للبيئة والصحة:

اللجنة المشتركة للبيئة والصحة، والتي أقوم برئاستها هي لجنة جديدة تم تشكيلها خلال الدورة الحالية للكنيست (18). حيث تم استحداثها بدايةً من أجل ربط العمل البرلماني المتعلق بقضايا البيئة والصحة- وهما موضوعان لم يتم التعامل معهما على انهما مرتبطان الواحد بالآخر من قبل الحكومة والكنيست حتى استحداث اللجنة الجديدة- لكن مع مرور الوقت توسعت دائرة نشاط هذه اللجنة وإزداد عدد القضايا التي يتم معالجتها من خلالها. اللجنة تعالج قضايا مركبة وفيما يلي سأقوم بسياقة عدة أمثلة على نشاطات اللجنة ومن هنا فاني أدعو الجميع لاستغلال هذه الأداة من أجل دفع قضايا مهمة بحياتنا.

اللجنة هي الجسم الرئيسي الذي يقوم بمتابعة ومراقبة وفاء الدولة لالتزاماتها الدولية بمواجهة أزمة المناخ.

كذلك أقامت اللجنة عدة نقاشات معمقة بمواضيع التلويث الصناعي في خليج حيفا وفي عكا وحرق النفايات في مصانع نيشر ومنشأة النفايات في "أفعه". حيث ان المناطق الصناعية والمزابل تتواجد بكثرة بجانب الأماكن السكنية وهو الأمر القائم بخليج حيفا وكذلك في المنطقة الصناعية "رمات حوفيف". اللجنة تنشط كذلك من أجل وضع سياسات لمعالجة التلويثات الناجمة عن الصناعة وابعادها عن السكان.

اللجنة قامت بانتقاد نية الحكومة انشاء تصنيف جديد للنفايات بحيث تحوي مجموعة إضافية الى المجموعتين القائمتين في الوقت الحالي وهي الملوثات الخطيرة والملوثات غير الخطيرة، المجموعة الجديدة التي تقترح الحكومة انشاءها تسمى بالملوثات "شبه الخطيرة". مع بداية العطلة الصيفية للكنيست ستقوم اللجنة بجولة الى منطقة خليج حيفا من أجل البحث مجدداً بقضية تركيز المواد الملوثة الخطرة والناتجة عن المصانع في المنطقة.

المشروع الضخم لانتاج النفط من خلال تسخين نوع خاص من الصخور في باطن الأرض تقدم بشكل سريع ومن دون اي نقاش جماهيري حقيقي أو رقابة جماهيرية. اللجنة كانت هي الهيئة الجماهيرية الأولى التي تم بها بحث المشروع الى العمق وبحث تداعيات المشروع البيئية والصحية بالإضافة الى الابعاد القانونية المبدأية ومدا ملائمة هذا المشروع لتعهدات اسرائيل التي أخذتها على نفسها خلال مؤتمر كوبنهاغن لمواجهة التغييرات المناخية. يمكن أيجاد ماضر جلسات اللجنة حول هذا الموضوع على الوصلات التاالية: الجلسة الأولى، الجلسة الثانية.

منالية شواطئ الاستحمام للجمهور الواسع، تلويث ونفايات بالشواطئ- في اطار النقاش الشامل حول الموضوع تم التركيز على ساعات عمل المنقذين في الشواطئ حيث ان ساعات عملهم تتركز بالأساس خلال الفترة الأكثر خطورة للتعرض للشمس (ساعات الظهر القائظ). زيادة ساعات الاستحمام في البحر هي جزء من النضال لفتح شواطئ الاستحمام للجمهور الواسع من منطلق المعرفة ان الشواطئ هي أماكن الترفيه الأرخص والمحببه على المواطنين في البلاد. النضال يتطرق أيضاً  لادارة الشواطئ بشكل يخدم الجمهور ويمنع التلوث والنفايات.

المبيدات الكيميائية بالزراعة – أيضاً بهذا الموضوع قمنا بنقاش شامل. وقد أظهر بحث قامت به وحدة الأبحاث في الكنيست بناءً على طلبنا ان الخطر الأساس من هذه المواد ناتج عن الخروقات والقصورات في أجهزة المراقبة الملقى على عاتقها مهمة مراقبة هذه المواد وحماية الجمهور الواسع من مخاطرها. خلال النقاش داخل اللجنة تم التطرق الى الطرق الواجب سلوكها لتغيير الوضع القائم ونحن بصدد الاستمرار بمتابعة هذه القضية المقلقة.

اللجنة قامت بمتابعة تطبيق قوانين الثورة البيئية التي تم تمريرها في الكنيست السابقة كما قامت بمعالجة مواضيع هامة أخرى منها: الاخذ بعين الاعتبار الأبعاد الصحية اثناء عملية التخطيط والبناء، الاشعاع الالكترو-مغناطيسي في مؤسسات التربية والتعليم وكذلك برامج تخفيض انبعاث غازات الدفيئة المؤدية لارتفاع درجة حرارة الارض.

اللجنة كذلك أقامت سلسلة من الجلسات حول قضية المكاره البيئية في منطقة الشاغور وهي تقوم بمصاحبة ومراقبة عمل الطاقم الحكومي المكون من عدة وزارات والذي أقيم بناءً على قرارنا باللجنة من أجل حل المشكلة في منطقة الشاغور.

تشريعات الدورة الصيفية:

الدورة الصيفية للكنيست كانت في غاية القصر ولكن، وعلى الرغم من ذلك، استطعنا تمرير والتقدم بعدة مشاريع قوانين الموجودة حالياً بمراحل مختلفة من مسار التشريع:

مشروع قانون المياه الرمادية- والذي قمنا بطرحه بالشراكه مع النائب نيتسان هوروفيتس مر بالقراءة التمهيدية في الهيئة العامة للكنيست. بحسب مشروع القانون سيتم السماح باعادة استعمال المياه وبالتالي سيتم تخفيض استعمال مياه الشرب لاغراض أخرى وذلك من خلال اعادة استعمال المياه الرمادية. مشروع القانون سيقوم بلجم رفع اسعار المياه والتي تتضرر منه بالأساس الطبقات الفقيرة.

مشروع قانون حقوق الطالب- هدف مشروع القانون منع التمييز في جهاز التربية والتعليم على خلفية الميول الجنسية وذلك من خلال ادخال تعديل لقانون حقوق الطالب. اقتراح القانون حصل على مصادقة اللجنة الوزارية لشؤون التشريع لكن التصويت عليها تم تأجيله نتيجة استئناف وزير من حركة شاس على مشروع القانون. لكني مستمر بالمفاوضات مع الحكومة من أجل التقدم باقتراح القانون.

مشروع قانون تأمين صحي رسمي-  وهو مشروع قانون هام ونقترح من خلاله تطبيق قانون التأمين الصحي على جميع الاطفال المتواجدين في البلاد حتى وان كان أهالي هؤلاء الأولاد من المهاجرين غير الشرعيين أو من اللاجئين الذين يفتقدون لمكانة قانونية داخل الدولة. في الوضع القائم اليوم فان هؤلاء الأطفال لا يحصلون على التأمين الصحي الرسمي. وبالتالي فان الامكانيات المتوفرة لدى أهالي هؤلاء الأطفال هي أما الانتظار حتى تتدهور الحالة الصحية لابنائهم وبالتالي التوجه الى المستشفيات بعد فوات الأوان أو الحصول على تأمين صحي خاص ومكلف للغاية وهو الأمر المتعذر خصوصاً اننا نتحدث عن فئة يتم استغلالها في الدولة وموجودة في أدنى السلم الاقتصادي في البلاد. الحكومة في الوقت الحالي قررت إرجاء التصويت على هذا القانون لثلاثة أشهر.

مشروع قانون الرسوم البنكية- تم طرح مشروع القانون بالقراءة التمهيدية وعلى الرغم من معارضة الحكومة له، 28 نائباً صوتوا الى جانب مشروع القانون في حين عارضه 48 نائباً. هدف مشروع القانون هو الغاء العمولة التي تتقاضاها البنوك على الحسابات الجارية وذلك من أجل التخفيف على المستهلكين وخلق منافسة حقيقية بين البنوك. أيضاً بهذا المشروع انا جزء من مجموعة من النواب الذين قمنا بالمبادرة له.

مشروع قانون السلطة الوطنية لإزالة الألغام-  الأسبوع الماضي تم المصادقة بالقراءة التمهيدية على مشروع قانون هدفه إقامة هيئة تأخذ على عاتقها ازالة الألغام. على الرغم من ان باسرائيل هناك المئات من حقول الالغام والتي تشكل خطراً محدقاً على الجمهور الواسع الا انه لا توجد أية هيئة او سلطة مسئولة عن ازالة الالغام بشكل كامل.

اقتراح قانون منع استيراد مواد تجميل ومواد تنظيف تم تجربتها على الحيوانات- هدف اقتراح القانون منع إستيراد مواد تجميل ومواد تنظيف، ليس لأهداف طبية، والتي تم تصنيعها وتجربتها على الحيوانات. شركائي باقتراح القانون كل من النواب إيتان كابل ونيتسان هوروفيتس.

بالاضافة للقوانين التي تم استعراضها من الممكن إيجاد العديد من مشاريع القوانين على موقع الكنيست الالكتروني والتي قمنا بطرحها على طاولة الكنيست وسيتم تداولها في الدورات القادمة للكنيست.

بعض النضالات الإضافية التي أشارك بها هذه الأيام:

خلال الفترة الأخيرة قمنا في كتلة الجبهة الديمقراطية للسلام والمساواة، بعدد من زيارات التضامن. الأولى من بينها كانت للتضامن مع قرية دهمش غير المعترف بها، والقائمة بجانب اللد ويتهددها الهدم. وهناك نضال عربي-يهودي مشترك وهام للتصدي لسياسة الهدم. كذلك قمنا بزيارة حي سلوان في القدس الشرقية بعد الاعلان عن المشروع الجنوني لرئيس البلدية نير بركات بهدم 22 بيتاً لمواطني الحي من أجل بناء متنزه أثري. وسط اغفال تام لمطالب الحي والمشروع البديل الذي قدموه وهو الامر الذي يثبت التنسيق التام بين المستوطنين من جهة وبين الحكومة التي لا تفوت فرصة من أجل القضاء على الأمل بالسلام وحل مستقبلي للشعبين. كذلك قمنا بالمشاركة في الجولة التي تقيمها منظمة "كاسرو الصمت" في مدينة الخليل، وقد رافق هذه الجولة تهجمات من قبل مجموعة من الفاشيين الكاهانيين والذين هددونا بأنهم "سيقومون بمعالجة أمرنا كما فعلوا في دير ياسين."

نحن لا زلنا مستمرين في النضال ضد اصلاح "هوليلاند" الذي يحاول نتانياهو تمريره في مجال التخطيط والبناء. ونحن نناضل ضد هذا المخطط في الكنيست وأيضاً على الصعيد الشعبي في الشارع خارج الكنيست.

الحملة الاعلامية لدعم مشروع المواصلات العامة في منطقة "غوش دان" – "מהיר בעיר"- على أشدها في هذه الأيام. المخطط الذي تم وضعه من قبل حركة "المدينة لنا جميعاً" هدفه اعطاء حلول لمشكلة المواصلات في غوش-دان من خلال تفضيل المواصلات العامة وتنجيعها، من خلال منظومة الحافلات السريعة والتي تعمل بالضبط مثل قطارات الانفاق من دون ان تكون قطارات ومن دون ان يتم حفر انفاق. هذا الشهر أيضاً شاركت بعدد من النشاطات والحلقات البيتية حول الموضوع وانا أدعوكم جميعاً للانضمام والعمل. وقد بدأنا بلمس نجاحات في هذا المجال، مثل اعلان وزارة  المواصلات دعمها للمشروع ويمكن القراءة أكثر حول المشروع على الموقع الالكتروني لحركة "المدينة لنا جميعاً".

في المقابل انا مستمر بدفع مشاريع لتطوير المواصلات العامة في المناطق البعيدة عن المركز وخصوصاً في البلدات العربية. حيث ان لمشاكل المواصلات لدى المجتمع العربي هناك تداعيات اقتصادية واجتماعية كثيرة.

عطلة الصيف سنستغلها للمزيد من النضال على الجبهات المختلفة وكذلك من أجل معالجة توجهات الجمهور المختلفة والقيام بجولات في الحقل.

مع تمنياتي لكم بقضاء صيف ممتع ولطيف.

دوف حنين

הוועדה המשותפת לסביבה ובריאות בכנסת, בראשות ח"כ ד"ר דב חנין, יצאה ביום ראשון, ה-25 ביולי, לסיור באזור המועצה המקומית חוף הכרמל וכן במפרץ חיפה. הסיור התמקד בשתי סוגיות מרכזיות בהן עוסקת הועדה – דיון בחלופות הקיימות למיקום מתקן הגז מתגליות "תמר" וסיור בעקבות ריכוזי החומרים המסוכנים בקרבת ריכוזי האוכלוסייה במפרץ חיפה. בסיור נכחו יו"ר הועדה, ח"כ ד"ר דב חנין וכן חברי הכנסת יוחנן פלסנר, יעקב אדרי, ד"ר רחל אדטו וראלב מג'אדלה.

חלקו הראשון של הסיור עסק בסוגיית מיקום מתקן הגז מתגליות "תמר". הסיור כלל ביקור בחוף הזהב בשדות ים, תצפית בגבעת עדן שבזיכרון יעקב ודיון במרכז מירב ליד כרם מהר"ל במועצה אזורית חוף כרמל. בחלק זה של הסיור השתתפו נציגי העיריות והמועצות האזוריות, משרדי הממשלה השונים בינם המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, משרד התשתיות, משרד הפנים, ומשרד הביטחון (רח"ל, פיקוד העורף). השתתפו גם מטה המאבק של התושבים ופעילי ארגונים סביבתיים.

חברי הועדה שמעו מפי התושבים ונציגי הרשויות על הסכנות הצפויות ממיקום מתקני הגז בחלופות היבשתיות. בין השאר הצביעו הדוברים על הסכנות הביטחוניות והאסטרטגיות שבמיקום מתקני הגז בסמיכות לריכוזי אוכלוסיה ותשתיות, על הסכנות בבריאות ובחיים ועל הפגיעה בערכי הטבע והסביבה ובענפי התיירות והחקלאות באזורי החלופות השונות.

ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש), יו"ר הוועדה המשותפת לסביבה ובריאות, אמר: "אנחנו ניצבים היום בשלב מכריע בהליך התכנון, כאשר משרד האוצר טוען כי אין תקציב לבדיקה מקיפה של כלל החלופות. אנחנו דורשים שתתבצע בדיקה מעמיקה של כל החלופות כולל החלופה באסדה הימית. הטענה כי אין כסף לבדיקה מקיפה אינה קבילה. ההחלטה על מיקום מתקני הגז היא משמעותית ובעלת השלכות בריאותיות, חברתיות וסביבתיות".

ח"כ חנין הוסיף ואמר כי: "הבעיה לא תיפתר כל עוד לא מתקבלת חלופת האסדה הימית. לא יעזור לגלגל את הקמת המתקנים מריכוז אוכלוסיה אחד לאחר – מקיסריה, לחוף דור, לחדרה או לעכו. החלופה הימית היא אכן יותר יקרה, אך כשזה נוגע לבריאות, לחיים ולסביבה, יש לשלם את העלויות".

ח"כ יוחנן פלסנר אמר כי: "לאור סימני השאלה המתרבים ביחס לרצינות נציגי הממשלה במועצה הארצית לעמוד במחויבותם לקיום בדיקה רצינית של החלופה הימית למיקום מתקן הגז, אנו מבהירים באופן חד משמעי שנעמוד על כך שבדיקה רצינית ויסודית ובלתי תלויה של חלופה זו תתקיים, אחרת הפרויקט ייבלם באמצעות הלחץ הציבורי שיופעל. כל החלטה שלא תעמוד בקריטריונים של שקיפות ויסודיות, תהיה בלתי לגיטימית בעינינו".

ח"כ ד"ר רחל אדטו אמרה כי: "בתהליך קבלת ההחלטה היכן למקם את מתקני הגז חובה על המדינה לערב את כל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים. אסור לחזור על טעויות העבר בהן התקבלו החלטות דומות תוך התעלמות מהיבטים קריטיים, כגון בתחום הבריאות. פרויקט בניית מפעלי הגז הוא בעל השפעות מרחיקות לכת, בהן גם על תושבי האזור ולכן אין לקבל החלטה לפני בחינת כל החלופות הקיימות ובמיוחד נדרשת בדיקה מעמיקה של החלופה הימית".

ח"כ יעקב אדרי, שיזם לאחרונה יחד עם ח"כ חנין וח"כ פלסנר עצומה של 65 חברי כנסת שקראה לועדה הארצית לתכנון ובניה לבחון ביסודיות את כל החלופות, אמר כי: "יש לדרוש בדיקה בלתי תלויה של כלל החלופות, לטובת הציבור הישראלי".

ראש המועצה האזורית חוף הכרמל, כרמל סלע, אמר כי יש לעשות הכול על מנת שהחלופה הימית היא זאת שתתקבל. לדבריו: "זה לא סוד כי יש בין המועצות האזוריות חילוקי דעות במישורים הפוליטיים, אולם כולנו מאוחדים בנושא זה."

ראש המועצה המקומית זיכרון יעקב, אלי אבוטבול , אמר כי: "עד שהבנו את גודל האסון נלחמנו במועצות השונות אלה באלה, כשכל מועצה רוצה להעביר את המפעלים לשכנתה. כדי למנוע מלחמת אחים, עלינו להיאבק יחד עד אשר החלופה הימית תתקבל".

סגן ראש המועצה המקומית פרדיס, מר יונס מריעי, אמר כי: "החלופה המתוכננת בעין איילה עתידה לפגוע קשות בעיר. לדבריו, החלופה המוצעת נמצאת במרחק אבסורדי של כ-700 מ' בלבד מקריית החינוך הגדולה של העיר, בה מרוכזים מרבית מוסדות החינוך באזור".

אילן שדה יו"ר מועצה אזורית מנשה אמר כי: "האוצר מנסה להפחיד אותנו ותפקידנו להוריד את הלחץ ולאפשר דיון משמעותי. מדינת ישראל תמשיך להתקיים גם אם יהיה עיכוב בחלוקת הגז עד שיבחנו באופן אחראי ומעמיק כל החלופות".

חלקו השני של הסיור עסק בסכנות שבריכוז חומרים מסוכנים בקרבת ריכוזי אוכלוסיה במפרץ חיפה. חלק זה של הסיור כלל תצפית על מפרץ חיפה, ביקור במיכל האמוניה ודיון מסכם במשרד לאיגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה. בחלק זה של הסיור השתתפו נציגי משרדי הממשלה, ביניהם: משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד הביטחון (רח"ל, פיקוד העורף), נציגי התאחדות התעשיינים, נציגי עיריית חיפה והרשויות השכנות, נציגי ארגוני הסביבה, ובראשם הקואליציה לבריאות הציבור, אנשי אקדמיה ומומחים בתחום.

ח"כ ד"ר דב חנין, ציין כי העבודה הנעשית על ידי גורמי מקצוע כדי לצמצם נזקים אפשריים מאירועי חומרים מסוכנים איננה יכולה ליצור מענה מספק למורכבויות הקיימות.לדבריו: "גם כאשר משתדלים מאוד, אסונות קורים. לכן אזורים רווי אוכלוסיה לא צריכים להיות רוויים בחומרים מסוכנים. אל לנו להסתמך על הרצון הטוב למנוע אסון, עלינו ליצור מדיניות כוללת להרחקת החומרים מריכוזי האוכלוסייה למען עתיד ילדינו".

חברי הועדה דנו בדיון המסכם באחריות של משרדי הממשלה לטיפול בחומרים ובהעדר התיאום המספק בינהם. הם העלו את הצורך בתוכנית כוללת לצמצום בטווח ארוך של ריכוז החומרים המסוכנים באזור.

מנהל המחוז של המשרד להגנת הסביבה, מר שלמה כץ, אמר כי באופן דומה לתסקיר הסביבתי שנערך בכל תכנון, יש לערוך גם תסקיר תכנוני לפגיעה בבריאות הציבור. נציג רשות החרום הלאומית, מר מוני מטס, אמר כי הרשות עוסקת בהכנת הרשויות השונות לתרחישים האפשריים, היא עוסקת במזעור נזקים, אולם אין באפשרותה למגר את התופעות באופן מושלם במידה ויתרחשו.

נציגת עיריית חיפה, הגברת אורנה הראל –פלג, הדגישה את החשיבות בתכנון ארוך טווח באזור. לדבריה, תוכניות המתאר הארציות של האזור מכוונות לצופף את השטחים שבסביבת המפעלים ולהעלות עוד יותר את מספר התושבים בהם, בעוד תוכניות המתאר שהוסכמו בכדי לאזן בין הצרכים השונים מעוכבות על ידי המשרדים השונים.

ירון חנן, חבר הועדה לביטחון בעיריית חיפה וחבר מועצת העיר חיפה אמר כי אל מול האסון ההמוני הוודאי במטרופולין חיפה מטפלות הרשויות בסכנות ברמה של מחדל מתמשך. לדבריו: "רדיוס הפגיעה של מאגרי החומרים המסוכנים נע בין 1200 מ' לעשרות ק"מ, עם סיכוי לגרימת מוות המוני לאוכלוסיה הנעה בין אלפי הרוגים לעשרות אלפים. מאגרי החומרים המסוכנים כוללים מאגרי אמוניה, ברום, גז בישול, דלקים, שמנים, אטילן וחומצות רעילות. חומרים אלו יכולים ליצור פגיעות המוניות במקרים של רעידות אדמה, כשלים תפעוליים או אירועים מלחמתיים ממושכים. איומים אלו התקיימו או מתקיימים ברמה גבוהה במפרץ חיפה, והם הסתיימו עד כה רק בנס".

ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש), יו"ר הועדה המשותפת לסביבה ובריאות של הכנסת, השתתף בשישי (ה-23 ביולי) במסיבת הניצחון שארגנו פעילי המאבק בחוף פלמחים.

ח"כ חנין אמר כי החזרת חוף פלמחים לציבור היא ההוכחה שמאבק ציבורי צודק יכול לנצח: "קבוצה נפלאה ומיוחדת של צעירים הצליחה לעורר את המודעות הציבורית, לגייס התעניינות תקשורתית, ליצור שיתוף פעולה עם השדולה הסביבתית בכנסת ובסופו של דבר לקדם החלטת ממשלה שמחזירה את חוף פלמחים לציבור. ניתן לנצח את הנדל"ניסטים. את הלקח הזה צריך לזכור בעת המאבק הגדול נגד רפורמת הולילנד בתיכנון ובבניה ובמאבקי ההמשך על החופים- נגד גביית התשלום בכניסה אליהם ונגד הנסיעה המופקרת של רכבי שטח בחופים".

ח"כ חנין ליווה את המאבק בפלמחים מראשיתו והוא יוזם של שלוש הצעות חוק המגנות על חופי הים (ים תיכון, מפרץ אילת ואגם הכנרת) וכן של הצעות חוק האוסרות נהיגה בחופים וגביית דמי כניסה בחופים.

ח"כ דב חנין (חד"ש), יו"ר עמית של השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת, נאם ביום חמישי (ה-15 ביולי) בהפגנה בירושלים נגד רפורמת התכנון והבנייה שמקדם משרד ראש הממשלה ומשרד הפנים. בהפגנה, שהתקיימה מול פרויקט הולילנד, השתתפו מאות אנשים, פעילי ארגוני סביבה, תנועות נוער ועוד. תחת הכותרת "לא לרפורמת הולילנד!" קראו המפגינים נגד הרפורמה שמטרתה החלפת חוק התכנון והבנייה הקיים תוך קביעת שינויים מרחיקי לכת בהליכי התכנון הנהוגים כיום.

בנאומו בהפגנה אמר ח"כ חנין: "כשמדברים על רפורמת התכנון והבנייה יש לברור את המילים היטב. לא מדובר ברפורמה מקומית כי אם בקומבינת ענק. למעשה זהו פיגוע נדל"ן בסדר גודל ארצי. את ארץ הקודש שלנו רוצים להפוך להולילנד, אבל אנחנו לא ניתן זאת. קומבינת הולילנד מאיימת על הסביבה ועל השטחים הפתוחים, אבל לא עליהם בלבד. היא מאיימת גם על הבריאות שלנו, על הדמוקרטיה ועל החברה הישראלית. את נציגי הציבור ואת נציגי הבריאות מסלקים מועדות התכנון. קומבינת הולילנד היא התקפה על החברה הישראלית- ולנו אין ארץ אחרת".

לעמוד המאבק בפייסבוק

הצעת חוק משאל העם על הגולן וירושלים אושרה הבוקר בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדה משותפת של ועדת הכנסת וועדת חוקה, חוק ומשפט. ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש) אמר בתגובה: "הליכוד העביר היום מסר ברור של סירוב ליוזמת השלום הערבית ולכל ניסיון של הגעה להסדר שלום עם סוריה ועם הפלסטינים. זהו מסר שיהדהד בעולם הערבי ובארצות העולם כולן. משמעות ההחלטה היא החמרה בסכנת ההתדרדרות הביטחונית והמדינית וחיזוק הסכנה למלחמה אזורית חדשה".

הצעת חוק עמלות הבנקים, שמטרתה לבטל את העמלות על חשבון העו"ש, נדחתה הבוקר על ידי הכנסת בהצבעה טרומית. ביטול עמלות העו"ש מטרתה לסייע לציבור להתמקד בעלות העיקרית של השרות הבנקאי- הריבית על החיסכון והאשראי ולהקל עליו לבצע השוואה בין הבנקים השונים. ח"כ חנין, שיזם את הצעת החוק יחד עם חברי כנסת נוספים, הגיב בחריפות על ההחלטה ואמר כי תשלומי הריבית על העו"ש מהווים למעשה עמלה על עמלה, שכן עיקר הרווח של הבנקים מצטבר ממילא מעצם החזקת החשבונות בבנק ולא מרווח על השירותים הנלווים.

ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש) הגיב בחריפות על ההחלטה: "עמלות הבנקים הן כבשת הרש שנלקחת מהציבור הישראלי. לבנקים יש רווחים עצומים ואין שום סיבה להמשיך ולהתיר להם להרוויח מציבור שמפקיד אצלם את כספיו ואת חסכונותיו. חקיקה ברורה בתחום הזה היא הדרך היחידה להפסיק את שערוריית התנהלות הבנקים כלפי אזרחי ישראל".

ח"כ דב חנין (חד"ש) נבחר לחבר הכנסת הפעיל ביותר בתחום החקיקה הסביבתית על ידי עמותת אדם טבע ודין. אחריו מדורגים ניצן הורוביץ (מרצ), יוחנן פלסנר (קדימה), אורי מקלב (יהדות התורה) וגדעון עזרא (קדימה), שכיהן בעבר כשר להגנת הסביבה.

הדו"ח של אדם טבע ודין מתפרסם זו השנה השמינית ומתייחס למושב הראשון של הכנסת ה-18, בין מרץ 2009 לאפריל 2010. לפי הדו"ח, רק 7% מהצעות החוק שעברו בקריאה טרומית הן סביבתיות; מתוך 2,851 הצעות לסדר, רק 114 הצעות (4%) היו בנושאים סביבתיים, ושיעור השאילתות הסביבתיות מתוך כלל השאילתות עומד על 9% בלבד.

לקריאת הדו"ח

עמיתי חברי הכנסת. חבר הכנסת אלדד הפנה אותנו לדפי ההיסטוריה, ואני מציע שאכן נסתכל בדפי ההיסטוריה, ויש הרבה מה ללמוד מדפי ההיסטוריה. כן, עמיתי חברי הכנסת, אפשר להסתכל על פרלמנט שהחליט להוציא משורותיו 96 חברי פרלמנט של המפלגה הקומוניסטית. למי זה עזר? אני מדבר על הרייכסטאג הגרמני, פברואר–מרס 1933. אחרי שהוציאו את המפלגה הקומוניסטית של גרמניה אל מחוץ לחוק. כמובן באווירה של התלהמות והסתה, והאשימו אותם בשרפת הרייכסטאג. אפשר, אדוני היושב-ראש, להיזכר איך גורשו עשרות חברי פרלמנט קומוניסטים מפרלמנט אחר, הפרלמנט הצרפתי, 1940, ולמי זה הועיל?

כן, עמיתי חברי הכנסת, ככה מתחיל חיסול הדמוקרטיה וככה אנחנו מגיעים לפשיזם. בדיוק כך זה מתחיל. והדברים האלה, חברת הכנסת ברקוביץ, נעשים תמיד בתמיכת אנשים כמוך, אנשים שנבחרו ממפלגת מרכז וגילו פתאום שהם שייכים לימין הקיצוני, זאת הבעיה הגדולה. כן, וכמובן גם כמוך, חבר הכנסת חסון.

לכן, עמיתי חברי הכנסת, יש הרבה מה ללמוד מההיסטוריה. יש מה ללמוד ממצב שבו מנסים ומציעים לסלק מהפרלמנט, או לפגוע בזכויותיו של חבר פרלמנט בגלל עמדותיו. המהלך הזה של שלילת זכויות מחבר כנסת בגלל עמדותיו, בגלל דעותיו, בגלל דרכו הפוליטית, הוא מהלך חמור ומסוכן. אני רוצה שתבינו היטב: הדיון האמיתי כרגע לא מתנהל על חברת הכנסת חנין זועבי. תאמינו לי, היא לא צריכה אף אחת מאותן שלוש זכויות שאתם לוקחים ממנה. הדיון האמיתי מתנהל על השאלה אם החברה בארץ הזאת רוצה לשמור על מרחב דמוקרטי. התשובה שלי לשאלה הזאת: בהחלט כן.

אני אומר את זה גם לחברי הכנסת מהמרכז. אם אנחנו לא נדע לשמור על המרחב הדמוקרטי, לא יישאר מחר מרחב דמוקרטי שיגן עליכם, לא רק עלינו. האיומים בכנסת הזאת הם רשימה ארוכה. זה התחיל מחברי הכנסת הערבים. אבל אני כבר שמעתי בכנסת הזאת אפילו דיבורים, שאני לא רוצה לחזור עליהם, כלפי חברי כנסת מתנועת מרצ, ממפלגת העבודה, שתמכו בקרן החדשה.

עמיתי חברי הכנסת, אתם לא רואים את ההידרדרות המתרחשת פה? אתם לא רואים את המדרון, שהוא כבר לא חלקלק אלא תלול ומהיר ומסוכן, שאתה ושכמותך גורמים לו, חבר הכנסת חסון? אלה שמתלהמים אל מעבר לימין הקיצוני. אתם לא מתביישים? אתם, שזכיתם בקולות של ליבראלים שחשבו בטעות שאתם מפלגת מרכז?

אני מציע לחברי הכנסת מהמרכז דווקא ללמוד משגיאותיהם של חברי כנסת בפרלמנט מהמרכז בארצות האחרות. מה יש? ההיסטוריה לא מתחילה היום. אנשים כמוכם, מתוך, לפעמים תמימות ונאיביות וחוסר הסתכלות והבנה של תהליכים היסטוריים, שיתפו פעולה עם מהלכים מסוכנים וחמורים ובסופו של דבר הפכו בעצמם לקורבנות שלהם.

לכן, עמיתי חברי הכנסת, הקריאה שלי לבית הזה היא ברגע הזה, שהוא אמנם רגע אחד מאוחר מדי, אבל עדיין רגע שאפשר לעשות בו מעשה: לעצור את המהלך המסוכן הזה, לקבל החלטה שדוחה את מסקנותיה והצעותיה המופקרות של ועדת הכנסת, לקבל החלטה שאנחנו שומרים על מעמדו של הבית הזה, כולל על מעמדם של חברי כנסת ממיעוט.