ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש) הגיב ביום ראשון, ה-29 באוגוסט, בחריפות על הצעת משרד המשפטים לאפשר לשוטרים ופקחים לבצע חיפוש גופני בכל אזרח בכל מקום, גם כאשר אין חשד לעבירה כלשהי: "הצעת החוק הופכת את כל אזרחי ישראל לחשודים. היא איננה מתאימה למדינה דמוקרטית. הדרך למאבק באלימות לא עוברת דרך שלילת זכויות האזרח. חיפוש ושימוש בכוח נגד אנשים שאינם חשודים בעבירה רק יגבירו את אווירת האלימות בחברה הישראלית".

ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש) פרסם היום הודעת תמיכה באמנים המסרבים להופיע באריאל: "עצומת האומנים מצילה את הכבוד של האומנות הישראלית. יש בישראל כוחות גדולים המתנגדים לכיבוש והמעוניינים באמת בשלום של שתי מדינות לשני העמים. הגיע הזמן להבין – ההתנחלויות הם לא רק הפרה של אמנת ז'נבה הרביעית והמשפט הבינלאומי – הן גם מחסום לשלום ישראלי-פלסטיני ולהקמתה של מדינה פלסטינית בצידה של מדינת ישראל".

ח"כ חנין ישתתף ביום שני, ה-30 באוגוסט, בהפגנת התמיכה באמנים. ההפגנה תתקיים בשעה 18:00 מול תיאטרון הבימה בתל-אביב.

ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש), יו"ר הועדה המשותפת לסביבה ובריאות, אמר היום (שישי) כי לא היה מנוס מההחלטה להעביר לידי המדינה את ביצוע הקו האדום של הרכבת הקלה/תחתית במטרופולין גוש דן תוך סיום החוזה עם החברה הזכיינית – זאת בעקבות הכרזת משרד האוצר כי תוגש תוכנית לביצוע פרויקט הרכבת הקלה/תחתית בגוש דן במימון ציבורי.

לדברי ח"כ חנין, "הוכח כי השוק הפרטי לא יכול לבצע סוג כזה של עבודות תשתית. לא היה מנוס מהלאמת הפרויקט והעברתו לידי המדינה. הלקח שעלינו ללמוד הוא שענייני תשתית הם עניינים שהמדינה צריכה לקחת על עצמה, לקדם ולהוציא אל הפועל. ההלאמה היא ההחלטה הנכונה עבור הציבור הישראלי ומבטאת באופן הטוב ביותר את המחויבות של המדינה לפרויקט התחבורה הציבורית במטרופולין גוש דן.

"על המדינה להמשיך לקדם במלוא המרץ את פרויקט הרכבת הקלה/תחתית בגוש דן. אבל בינתיים אי אפשר להמשיך ולהמתין. יש צורך בפתרון מידי לבעיות התחבורה בגוש דן. קיימים פתרונות תחבורה יעילים שאינם דורשים השקעה תקציבית אסטרונומית ויכולים ליצור שינוי אפקטיבי תוך חודשים ספורים. דוגמא מצוינת לכך היא התוכנית למערכת הסעת ההמונים 'מהיר בעיר', המקודמת ע" קואליציית ארגונים בהובלת תנועת עיר לכולנו, אשר מתבססת על נתיבי תחבורה ציבורית ועדיפות ברמזורים לאוטובוסים מהירים".

לאורך השנה האחרונה ח"כ חנין פעל להלאמת פרויקט הרכבת הקלה/תחתית בכנסת ובועדותיה. בין השאר יזם ח"כ חנין דיונים בועדת הכלכלה של הכנסת שעסקו בצורך במציאת פיתרון לאי מימוש הסכם הזיכיון ובצורך בהלאמת פרויקט הרכבת במטרופולין גוש דן.

דיון אחרון התקיים ביוזמת ח"כ חנין בתאריך 25.5.2010. דברי ח"כ חנין הם בראשית הפרוטוקול:

דיון קודם בנושא התקיים ביום 22.6.2009. דברי ח"כ חנין בנושא ההלאמה מופיעים בסיכום דבריו.

למידע נוסף על "מהיר בעיר"

אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת,

באותו יום שבו החליטה הממשלה על גירוש 400 ילדים ישראלים שהם בנים לעובדים זרים, באותו יום ממש, באותה ישיבה ממש, היא החליטה לייבא 300 עובדים זרים חדשים. זאת האמת, וכאן נמצאת הבעיה.

אמרו שאין לממשלה מדיניות? יש לממשלה מדיניות. לממשלה הזאת, וגם לממשלות הקודמות. בשתי מלים, המדיניות הזאת היא "דלת מסתובבת". דלת מסתובבת. בצד האחד מגרשים את הילדים ובני המשפחות שלהם, בצד השני מייבאים עובדים חדשים. בין שני הצדדים של הדלת המסתובבת יש קשר מאוד הדוק, כי העובדים הזרים הרי יובאו לישראל כעובדים זולים וחסרי הגנה. כשהם משתלבים בארץ הם פחות חסרי הגנה, פחות זולים, וגם פחות נוחים לניהול, ולכן נפטרים מהם, ולכן מביאים במקומם. ויש גם מי שמרוויח מייבוא העובדים האלה.

אבל אדוני היושב-ראש, יש הפתעה; כאשר מייבאים את העובדים, מגלים, למרבית ההפתעה, שהעובדים שייבאנו הם לא רק מכונות של קיטוף, והם לא רק מכונות של החתלה של הקשישים שלנו, והם אפילו לא רק מכונות של בנייה של בניינים. הפתעה – יש להם ידיים, יש להם רגליים, יש להם ראש, הם בני-אדם, הם מתאהבים, הם עושים ילדים – אני חושב, אדוני היושב-ראש, שהביטוי של היום שייך לסגן ראש הממשלה, שאמר: עושים ילדים שלא כדין. אני מנסה להבין למה סגן ראש הממשלה התכוון, ועד היום אני לא מצליח להבין, אבל סגן ראש הממשלה יצא מאתנו והוא לא נותר להסביר לנו מהו הרעיון של ה"עושים ילדים שלא כדין". אז שלא כדין אבל לגמרי כדרך הטבע הם גם עושים ילדים.

אני רק אומר, אדוני היושב-ראש, שכאשר האנשים האלה נמצאים אתנו, והם נמצאים אתנו שנים, בדרך הטבע הם חיים, הם נושמים, הם מתאהבים. הם בני-אדם, אין מה לעשות, וטוב שהם בני-אדם. אנחנו לא יכולים לצפות מבני-אדם שיפסיקו להיות בני-אדם רק מכיוון שנתנו להם רשיון  להגיע לארצנו הקדושה. ולכן, כיוון שהם בני-אדם, והם מתאהבים, ומכירים, ויולדים ילדים, והילדים האלה הולכים לגני-ילדים, והולכים לבתי-ספר, ולומדים עם חבריהם, הילדים הישראלים האחרים, הם חלק מהחברה הישראלית. צריך להיות באמת באמת ערל לב, במובן העמוק והקשה של המלה הזאת, כדי לקרוע את הילדים האלה מהחברה שלהם, כדי לנתק אותם מבתי-הספר שלהם ומהחברים שלהם, ולשלח אותם. איך אמר סגן ראש הממשלה? "עם כל הכסף שלהם" – אני לא יודע כמה כסף זה – אל בני משפחותיהם, שאני לא יודע מי הם, אל הארצות שהם לא מכירים אותן, ובחלק מהמצבים הם אפילו לא יודעים את שפתן.  400 ילדים – אני מכיר רק בודדים מהם, אבל אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, בכל הכאב ובכל האחריות, אני באמת לא מבין למה מגרשים אותם. אני לא מבין את זה. אני לא מבין. הילדים האלה הם הבעיה הדמוגרפית? הילדים האלה הם איום על החברה הישראלית? הילדים האלה הרי כל כך רוצים להשתייך, כל כך רוצים להיות חלק מהחברה הזאת. איפה המצפון האנושי שלנו? דיברו פה על לב יהודי – איפה הלב היהודי שלנו?

מיזם כנסת פתוחה, פרויקט מבוסס תוכנה חופשית החושף את נתוני הפעילות של חברי הכנסת, מראה כי ח"כ דב חנין (חד"ש) הוא הפורה ביותר בין כלל חברי הכנסת – עם 341 הצעות חוק. אחריו ברשימה נמצא ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי) עם 214 הצעות חוק.

"במקום לספר סיפורים, אנחנו בעיקר רוצים להראות למשתמשים נתונים אמיתיים. מי הצביע בעד מה, מי יזם, כמה ח"כים נמצאים בדיונים ובוועדות, מה הסטטוס של כל הצעת חוק, ולעודד את הדיון בנושאים אלה", אמר לדה מארקר יוזם הפרויקט, עפרי רביב, דוקטורנט למדעי המוח באוניברסיטה העברית ופעיל בתחום התוכנה החופשית.

באתר, המבוסס על עבודת מתנדבים, ניתן לעקוב אחרי הצעות החוק, לחפש הצעות חוק לפי נושא, לראות איך חבר הכנסת הצביע בכל אחת מההצבעות במליאה ולקרוא את הפרוטוקולים של כל ועדות הכנסת. "כל הנתונים שמופיעים באתר נלקחים מאתר הכנסת – הם פשוט מוצגים שם בצורה רעה", מסביר רביב. "למשל, לגבי השעות שחבר כנסת נמצא בממוצע במשכן. יש שעון נוכחות באתר הכנסת, אבל הוא מראה מי נוכח עכשיו. כתבנו סקריפט (קוד תוכנה) שניגש לעמוד ודוגם אותו פעם בחמש דקות".

לעמוד של ח"כ דב חנין באתר כנסת פתוחה

ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש), יו"ר הועדה המשותפת לסביבה ובריאות, שב וקרא היום לקבל ללא כל דיחוי נוסף החלטה להעביר לידי המדינה את ביצוע הקו האדום של הרכבת הקלה/תחתית במטרופולין גוש דן תוך סיום החוזה עם החברה הזכיינית.

לאורך החודשים האחרונים מתנהל משא ומתן ארוך בין נציגי הממשלה והחברה הזכיינית, שדרשה שוב ושוב לקבל הקלות, הטבות ודחיות ביעדים שנקבעו בתנאי הזיכיון לאחר שלא עמדה בהתחייבותה להשלים סגירה פיננסית של חלקה במימון הפרויקט. בימים אלו העבירה המדינה הצעת פשרה חדשה לידי הזכיינית תוך הבהרה שאם היא לא תקבל את ההצעה יסתיים ההסכם ויולאם הפרויקט.

לדברי ח"כ חנין ההחלטה על הלאמת הפרויקט היא ההחלטה הנכונה עבור הציבור הישראלי ומבטאת באופן הטוב ביותר את המחויבות של המדינה לפרויקט התחבורה הציבורית במטרופולין גוש דן: "טוב מאוחר מאשר אף פעם. הקשיים במימוש הפרויקט בשיטת ה PPP, כלומר מתן זיכיון לגורמים פרטיים, מוכיחים כי השיטה לא עובדת בתחום התשתיות. הלקח שעלינו ללמוד הוא שענייני תשתית הם עניינים שהמדינה צריכה לקחת על עצמה, לקדם ולהוציא אל הפועל.

"על המדינה להמשיך לקדם במלוא המרץ את פרויקט הרכבת הקלה/תחתית בגוש דן. רק מערכת הסעת המונים ציבורית תיתן מענה לבעיות התחבורה בגוש דן ולבעיות הסביבתיות, הבריאותיות והחברתיות שבהעדרה. אבל אין צורך לחכות שנות דור עד למימוש פרויקט הרכבת הקלה/תחתית. יש פתרונות תחבורה יעילים שאינם דורשים השקעה תקציבית אסטרונומית ויכולים ליצור שינוי אפקטיבי תוך חודשים ספורים. דוגמא מצוינת לכך היא התוכנית למערכת הסעת ההמונים 'מהיר בעיר', המקודמת ע" קואליציית ארגונים בהובלת תנועת עיר לכולנו, אשר מתבססת על נתיבי תחבורה ציבורית ועדיפות ברמזורים לאוטובוסים מהירים".

לאורך השנה האחרונה ח"כ חנין פעל להלאמת פרויקט הרכבת הקלה/תחתית בכנסת ובועדותיה. בין השאר יזם ח"כ חנין דיונים בועדת הכלכלה של הכנסת שעסקו בצורך במציאת פיתרון לאי מימוש הסכם הזיכיון ובצורך בהלאמת פרויקט הרכבת במטרופולין גוש דן. ח"כ חנין אף העביר שורה של חוקים שמטרתם ייעול השימוש בתחבורה הציבורית בישראל בינם החוק לעידוד נסיעה בתחבורה ציבורית שעבר השנה בקראה טרומית והצעת חוק עידוד תחבורת אופניים.

דיון אחרון התקיים ביוזמת ח"כ חנין בתאריך 25.5.2010. דברי ח"כ חנין הם בראשית הפרוטוקול
דיון קודם בנושא התקיים ביום 22.6.2009. דברי ח"כ חנין בנושא ההלאמה מופיעים בסיכום דבריו

ח"כ דב חנין הגיב היום בחריפות על קמפיין הימין הקיצוני נגד ההתעוררות הציבורית למען הגדלת הכנסות המדינה מרווחי תגליות הגז: "בשבוע שעבר לא נרתעו ברוני הגז מהפעלת לחץ אמריקאי על שרי הממשלה נגד העלאת הכנסות המדינה מתגליות הגז. הבנו את המסר – הרווחים חשובים להם הרבה יותר מעצמאות ההחלטה ומהאינטרס הלאומי.

"השבוע מציעים לנו, בגמישות פוליטית מרשימה, מפנה חד בעלילה – דווקא האינטרס הלאומי הוא המגויס בקמפיין ימני חדש להגנת ברוני הגז. הסתה לאומנית היא מפלטם האחרון של בעלי ההון.

"גל ההסתה הימנית נגד ארגוני החברה והסביבה ונגד הקרן החדשה לישראל והמסע המקרתיסטי שהחל נגד פרופ' ששינסקי, העומד בראש הוועדה הבוחנת את השאלה, מראים קשר מסוכן בין האינטרסים של האוליגרכיה הכלכלית לבין האיומים על המרחב הדמוקרטי".

על פי מדיניות המיסוי של ישראל, שלא עודכנה משנת 1952, שיעור ההשתתפות הצפוי של המדינה מתגליות הגז הוא מהנמוכים בעולם המערבי. לפי החוק כיום, המדינה זכאית לתמלוגים אך ורק בשיעור 12.5% מההכנסות ברוטו ממכירת הגז, אבל מצד שני המדינה משתתפת בהוצאות השוטפות של הליך ההפקה בשיעור כ-15%, כך שבפועל שיעור התמלוגים שממנו המדינה נהנית מסתכם בסופו של דבר ב-10.6% בלבד. עם הרפורמה במס החברות צפויה ההשתתפות העתידית להצטמצם אף יותר.

ח"כ חנין הוסיף ואמר כי "גילוי מצבורי הגז לחופי ישראל הוא רגע היסטורי בתולדות ישראל. הפוטנציאל העצום מהפקת הגז, כ-540 מיליארד דולרים, שייך לתושבי הארץ הזאת, אלה הם משאבי הטבע שלנו ושל ילדנו. מקבלי ההחלטות חייבים לראות לנגד עיניהם את האינטרס הלאומי ולא להיכנע למכבש הלחצים של הטייקונים ושל שלוחיהם. התמונה העגומה המצטיירת ממחקרים השוואתיים מראה כי מדינת ישראל היא שיאנית בהפקרת משאבי הטבע שלה לטובת טייקונים בעלי הון פרטיים".

לקריאת נאומו בכנסת של ח"כ חנין בעניין התמלוגים מתגליות הגז

כשנולדה רות לוביץ' שלט ברוסיה הצאר ניקולאי השני ושמו של לנין, שעתיד היה להשפיע על חייה, עוד לא היה מוכר לאף אחד. רות נולדה אחת עשרה שנים לפני המהפכה הרוסית והלכה לעולמה, בשבוע שעבר בגיל 104, תשע עשרה שנים אחרי התפרקות ברית המועצות. בחייה של רות אלה לא היו רק נקודות ציון כרונולוגיות. חייה היו בסימנן של התקווה והמאבק לעולם צודק יותר, שהמהפכה ההיא חוללה. רות עלתה לארץ כחברת תנועת השומר הצעיר בשנת 1929. בתוך שנתיים הצטרפה למחתרת הקומוניסטית ואף נכלאה על ידי הבריטים בשל פעילותה. לאורך עשרות השנים הבאות הייתה מנהיגה בולטת של מק"י (המפלגה הקומוניסטית הישראלית) ואחר כך גם של חד"ש.

רות אף פעם לא האמינה בהכרחיותו של עוול. גם כאשר קרסו משטרי מזרח אירופה היא סירבה להצטרף למסקנתם המיואשת של רבים והמשיכה להאמין שתיקון עולם הוא לא רק דרוש אלא גם אפשרי. עוד לפני הקריסה היא ידעה לסכם את ספרה האוטוביוגרפי בחרתי לחיות במאבק בשילוב של אופטימיות עם פיכחון, בדיאלוג הזה שלה עם עצמה כנערה אידיאליסטית:

"האם לא טעית, נערה צעירה? האם בחרת נכון, נערה? עם היד על הלב, בלי ליפות ובלי לשקר – כן! אני בחרתי נכון, לא טעיתי, דרך זו הייתה בתוך תוכי. האם היו אכזבות? ודאי שהיו.

האם כך תיארת לך את החיים? לא כך תיארתי לי אותם. תיארתי לי אותם טובים יותר, יפים יותר. אך לא התאכזבתי. אמונתי נשארה ביסודה אותה האמונה. רק פעם, בעבר, חשבתי, שאזכה עוד לחיות בסוציאליזם בארץ הזו, עתה אני יודעת שלא.

האם זה כואב? היו שנים שכאב, עכשיו כבר לא. הבינותי שדרוש לכך זמן רב, מעבר לחייו של דור, מעבר לחיי.

אילו התחלתי הכל מחדש עם הניסיון שרכשתי, הייתי עושה הרבה דברים טוב יותר… זה נכון לגבי אחרים, גם לגבי המפלגה. אך ביסוד הייתי הולכת באותה הדרך… אני מאמינה בה כעת לא פחות, אלא יותר מאשר אז… אל יתרעמו עלי בני, נכדי וידידי הצעירים על שלא בניתי להם עולם כזה שבו רציתי שיחיו. אני אומרת: אגיע לעולם כזה באמצעות הדורות הבאים…"

התנועה הקומוניסטית לא הצליחה לעשות את השינוי הסוציאליסטי עליו רות חלמה. לא בארץ וגם לא בעולם. מהכישלון הזה היא ניסתה ללמוד. האמירה הידועה שלה הייתה: "עשינו המון שגיאות. בפעם הבאה נעשה את זה לגמרי אחרת!". נלמד מהשגיאות – אבל ממש לא נוותר על מעשה השינוי המהפכני. כי תיקון עולם איננו רק אופציה. הוא הכרח קיומנו כבני אדם, כמו שכתבה מהפכנית יהודיה אחרת, רוזה לוכסמבורג: "הבחירה היא, בסופו של דבר, סוציאליזם או ברבריות".

החברה החדשה והצודקת עליה רות חלמה היא תולדה של המערכות לתיקונה של החברה הקיימת. וזו בדיוק העשייה שרות התגייסה לה כל-כולה: ממעגלים פוליטיים רחבים של מאבקי נשים, עובדים ושלום ועד מעגלים אישיים של סיוע לשכנים בכתיבת פניות לרשויות. לאורך כל חייה עסקה רות בהפחתת סבלם של אנשים פשוטים, ובכך היא הצליחה.

מבחן פוליטי ראשון לרות הצעירה, שהגיעה לארץ מפולין, הייתה שביתת הפועלים הערבים בפרדסי המושבה בנימינה, בה היא התגוררה. רות בחרה אז צד. היא הרגישה קרובה יותר לפועל הערבי העני בפרדס מאשר לבעל הפרדס היהודי העשיר. מכאן הייתה הדרך קצרה לשותפות בפרויקט הפוליטי המאתגר ביותר בארץ הזו – ייצורה של פוליטיקה משותפת ליהודים ולערבים בחברה המתאפיינת דווקא בהפרדה בין שני העמים. לאורך שנים מק"י וחד"ש שוחות נגד הזרמים החזקים של הלאומנות בשני העמים, בקרב היהודים ובקרב הערבים. הן עושות זאת על בסיס ההבנה שבין בני האדם, שותפות אנושית וחברתית יכולה להיות חשובה יותר מחלוקה לאומית. ההתנגדות הזו ללאומנות איננה מבטאת התנכרות ללאומיות: הלאומנות מובילה דווקא לחורבן לאומי. העתיד האמיתי היחידי של מדינת ישראל ושל היהודים בישראל טמון בשלום ובפיוס עם העם הפלסטיני והעולם הערבי.

רות הייתה אשה מרתקת. היא התעניינה באנשים וידעה ליצור קשר עם רבים ושונים. החשיבה שלה הייתה מאופיינת ביצירתיות ובפתיחות. העקרונות לא הובילו אצלה לנוקשות. היא ידעה לחייך ולצחוק, לבקר את עצמה ולבקר את תנועתה, בלי לאבד את עצמה ובלי לאבד את דרכה. היא בחרה לחיות במאבק. ואלה חיים אלה היו…

ערב לזכרה של הפעילה הקומוניסטית הוותיקה רות לוביץ' יתקיים ביום ראשון, ה-22 באוגוסט, בשעה 19:30, בגדה השמאלית, רחוב אחד העם 70, תל-אביב.. תחת הכותרת "כך חיינו ונאבקנו" יתאספו חברות, ידידות וקרובי משפחה של לוביץ' שפעלה בשורות המפלגה הקומוניסטית כ-80 שנה.

ספרה האוטוביוגרפי של רות לוביץ', בחרתי לחיות במאבק, יצא לאור בשנת 1985.

ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש), יו"ר הועדה המשותפת לבריאות וסביבה של הכנסת, פנה היום (חמישי, ה-5 באוגוסט) לראש הממשלה ולשר האוצר בדרישה לדחות את הלחצים האמריקניים למען ברוני הגז. פניית ח"כ חנין נעשתה בעקבות הפגישה המשותפת לשר האוצר עם נציג בכיר בשגרירות האמריקאית ומנכ"ל חברת נובל אנרג'י, בה הופעלו לחצים על השר להתערב בעבודתה של ועדת ששינסקי ולהתחייב כי לא יועלו תגמולי המדינה מהגז.

לדברי ח"כ חנין: "גילוי מצבורי הגז לחופי ישראל הוא רגע היסטורי בתולדות ישראל. הפוטנציאל העצום מהפקת הגז, כ-540 מיליארד דולרים, שייך לתושבי הארץ הזאת – אלה הם משאבי הטבע שלנו ושל ילדינו. מקבלי ההחלטות חייבים לראות לנגד עיניהם את האינטרס הלאומי ולא להיכנע למכבש הלחצים של הטייקונים ושל שלוחיהם. התמונה העגומה המצטיירת ממחקרים השוואתיים מראה כי מדינת ישראל היא שיאנית בהפקרת משאבי הטבע שלה לטובת טייקונים בעלי הון פרטיים".

על פי מדיניות המיסוי של ישראל, שלא עודכנה משנת 1952, שיעור ההשתתפות הצפוי של המדינה מתגליות הגז הוא מהנמוכים בעולם המערבי. לפי החוק כיום, המדינה זכאית לתמלוגים אך ורק בשיעור 12.5% מההכנסות ברוטו ממכירת הגז – אך המדינה משתתפת בהוצאות השוטפות של הליך ההפקה בשיעור כ-15%, כך שבפועל שיעור התמלוגים שממנו המדינה נהנית מסתכם בסופו של דבר ב-10.6% בלבד. עם הרפורמה במס החברות צפויה ההשתתפות העתידית להצטמצם אף יותר.

עוד בנושא: נאום ח"כ חנין בכנסת בעניין התמלוגים מתגליות הגז

ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש) הגיב ביום ראשון, ה-1 באוגוסט, על החלטת הממשלה בעניין ילדי העובדים הזרים: "שמונה מאות ילדים מאושרים היום, אבל עולמם של ארבע מאות אחרים חרב עליהם. אני מכיר כמה מאותם ארבע מאות ילדים וממש לא מצליח להבין מדוע מגרשים אותם. אני גם מצטער מאוד שהממשלה לא מצאה לנכון אפילו להקים ועדת חריגים שתבחן אפשרויות להתיר הישארות בארץ מטעמים אנושיים מיוחדים".

ח"כ חנין, אשר מלווה את מאבק ילדי העובדים הזרים מראשיתו, מקדם שורה של הצעות חוק שנועדו להגן על ילדי מהגרי העבודה והפליטים בישראל. בין השאר הוא מקדם את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי לילדים חסרי מעמד והצעת חוק מניעת מעצר ילדים.