"סופרמן". דיויד קורנסווט.

יש סרט "סופרמן" חדש, למקרה שאיכשהו עברה מעליכם מכונת יחסי הציבור הענקית של הסרט. סופרמן היא דמות אהובה, שמעבר לקומיקס כיכבה בסדרות טלוויזיה ("סמולוויל", למשל) ובסרטים.

סופרמן הוא חזק מאוד, עף מהר, יש לו עיני רנטגן שגם יכולות לירות לייזר הרסני, הוא עיתונאי בעיתון ה"דיילי פלאנט" בעיר מטרופוליס. הכול יש פה, יחד עם הוריו המאמצים בקנזס, הודעה מוקלטת של הוריו הביולוגיים ששלחו אותו מכוכב קריפטון לפני חורבנו. כולם מכירים את סופרמן, לכן נהדר שלא מראים לנו איך סופרמן בא לכדור הארץ כתינוק. את שמיעתו יוצאת הדופן שמרו להמשך.

דיויד קורנסווט, שנכנס לנעליים הגדולות מאוד של הנרי קאוויל שהיה סופרמן מוצלח בסרטים בינוניים (במקרה הטוב), מוצלח בתפקיד הראשי, יש לו את החן והגובה והשיער המתאימים. רייצ'ל ברוסנהאן ("גברת מייזל המופלאה") עושה את המיטב עם המעט שנתנו לה. ניקולס הולט בסדר כלקס לות'ור הקירח והעצבני שרוצה לחסל את סופרמן ולהשתלט על העולם. במערכת העיתון לג'ימי יש תפקיד מסוים, העורך פרי הוא דמות רקע, יחד עם שני עיתונאים שמספקים קצת אווירה.

"סופרמן".

רוב הדיאלוגים לוקים בחסר, חסרי תחכום ונעדרי קסם. ואין כמעט חלקיק הומור שעובד במהלך כל הסרט, שנעדר קטע בלתי נשכח: קרב, מרדף, מקרה הצלת חיים, רומנטיקה, משהו. אך יש יותר מפעם אחת שימוש מעייף בהילוך אטי. הדבר החדשני ביותר בסרט -כלומר, נעדר מסרטים קודמים- הוא קריפטו, הכלב של סופרמן. כאן הוא בלתי נסבל, עם תפקיד משמעותי מדי, לפעמים בלי סיבה כי בעוד הוא יכול לעזור לסופרמן, סופרמן יכול לנטרל חלק מהדברים מרחוק עם העיניים שלו.

בעלילה, למי שמתעניין, יש מלחמה בין שתי מדינות מומצאות (כדי לא לעצבן אף אחד בעולם), בראש אחת מהן עומד דיקטטור מבוגר שמשתטה ולא מזכיר אף אחד בעולם. ולקס, שקשור למלחמה, מלכלך בחדשות על סופרמן וכולם -ממש מיד- מאמינים לזה. חמור מכך: גם סופרמן לא מטיל ספק בדבריו המפוקפקים והלא מהימנים; אני יודע שהוא תמים אבל אין מישהו שיגיד לו שיכול להיות שזה לא נכון? החצי הראשון של הסרט טוב בהרבה מהשני, במיוחד כשמגיעים ליקום כיס עם כל ההתרחשות שם.
חלק לא קטן תופסים גם חברי "חבורת הצדק" (Justice Gang) שמרגישים יותר כמו קבוצת "שומרי הגלקסיה" מאשר גיבורי-העל של "הנוקמים".

במאי הסרט, ג'יימס גאן, הוא גם האחראי על העולם הקולנועי של די-סי (המקביל לקווין פייגי של "מארוול") והוא ביים את סרטי "שומרי הגלקסיה", שהראשון שבהם היה מוצלח ומבדר.
הנעימה הזאת של ג'ון ויליאמס, אחת המפורסמות בתולדות הקולנוע, נכתבה לסרט מ-1978, הסרט הראשון בכיכובו של כריסטופר ריב. השתמשו בה בסרטו של בריאן סינגר מ-2006 "סופרמן חוזר" שבו ברנדון ראות' היה בתפקיד הראשי. הסרט היקר לא הצליח מספיק כדי להצדיק סרט(י) המשך כפי שקיוו.

סביר להניח שנראה שוב את דיויד … חוזר לתפקיד בסרטים נוספים בכיכובו ובסרטים אחרים של די-סי, שקינאו מאוד ושאופים לשכפל את ההצלחה של העולם הקולנועי של "מארוול" על שלל גיבורי-העל שלו, שהחל ב"איירון-מן" והגיע לשיאו עם סרטי "הנוקמים", כשרובם לא היו מוכרים כל כך לפני כמו, בוודאי לא כמו סופרמן ובאטמן של די-סי.

"סופרמן". דיויד קורנסווט.

גם גאן עושה שימוש במוזיקה הנפלאה, אך הוא לא מצליח לנצל אותה כדי לרומם את הקטעים. גם שם הסרט וכתוביות הסיום הראשונות הן מחווה לסרט מ-1978.

זהו העיבוד לגרסה מ-2006 (שמו של ג'ון ויליאמס נעדר באופן פושע בקרדיטים בעמוד, אולי בגלל זה סגרו אותו לתגובות).

אחרי שהסרט נגמר יש עוד קטע, רק כדי להציג את סופרגירל שתככב בסרט עתידי של די-סי. לא ממש מעודן.
וישנם שני קטעים -באמצע ובסוף- כתוביות הסיום: הראשון סתמי לחלוטין (שוב קריפטו) והשני שם אולי כי הקהל מצפה לכך בגלל הקטעים המבטיחים והלא מקיימים בסוף של סרטי מארוול (איפה שרליז ת'רון שהבטיחו לנו?!) אז שמו שארית של מישהו שהיתה סיבה שהוצא בעריכה.

דירוג: 2.5 out of 5 stars

סופרמן (ארה"ב, 2025)
בימוי: ג'יימס גאן | תסריט: ג'יימס גאן, ג'ו שוסטר, ג'רי סיגל | משחק: דיויד קורנסווט, רייצ'ל ברוסנן, ניקולס הולט, ניית'ן פיליון, איזבלה מרסד-מונר, אדי גת'גי, מריה גבריאלה דה פריה | צילום: הנרי ברהאם
הפצה: החל מה-10.07.2025 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

"פיל במדבר". רועי ניק, יעל ניברון.

טיזר טריילר ראשון יצא לסרט הישראלי הקצר "פיל במדבר" של יעל ניברון ובכיכובה, יחד עם רועי ניק. הסרט הוקרן בפסטיבל חיפה ובפסטיבל קרקוב שבפולין.

הסרט שרלבנטי לתקופתנו, מביט על זוגיות בצל פוסט טראומה של בן הזוג (ניק), דרך נקודת המבט של בת הזוג (ניברון). בעלילה, בת הזוג מנסה להציל את הזוגיות שלה אבל מבינה שהיא מאבדת את הדבר הכי חשוב לה.

הסרט מתמודד על פרס אופיר לסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר, והקרנת האקדמיה שלו לקראת הפרסים תתקיים בקולנוע יפו, במוצ"ש הקרוב 12.7 בשעה 18:00.

הטיזר טריילר:

"חייו של צ'אק". טום הידלסטון.

"חייו של צ'אק" הוא סרט דרמה על פי נובלה של סטיבן קינג. קשה לדבר על הסרט מבלי לגלות מה קורה בו. הרעיון שלו יותר טוב מהביצוע והסרט ארוך מדי (בעיקר החלק הראשון; הוא מחולק לשלושה חלקים ברורים, כשבין הראשון לשני אחד המסכים השחורים הארוכים בתולדות הקולנוע, כנראה), וגם כשיש קטע מצוין אז הוא ארוך מדי. העורך, הבמאי והתסריטאי הוא מייק פלניגן.

מייק פלניגן, שכתב וביים את "חייו של צ'אק", יוצר סדרות אימה, כתב וביים את הסרטים "דוקטור סליפ", על פי ספר ההמשך ל"הניצוץ" ו"המשחקים של ג'ראלד" -שניהם עיבודים מסטיבן קינג-, ובשנה הבאה תעלה הסדרה שלו "קארי" על פי הספר הראשון של קינג (שעובד כבר פעמיים למסך הגדול).

הוא מצטרף לשורותיהם של במאים אחרים שליצירות של סטיבן קינג חלק משמעותי בקריירה שלהם. במידה קטנה יש את רוב ריינר, שסרטו השלישי כבמאי היה "אני והחבר'ה" על פי נובלה של קינג, וארע שנים לאחר מכן ביים את "מיזרי" שזיכה את קאת'י בייטס באוסקר. שני הסרטים מצוינים, השני מותח והראשון הוא דרמה. חלק משמעותי יותר יש לסטיבן קינג בקריירה של התסריטאי-במאי פרנק דרבונט, שסרטו הראשון היה "חומות של תקווה" המצוין. שם שניים משלושת הסרטים האחרים שביים הם עיבודים לספרים של קינג: "גרין מייל" המצוין ו"הערפל". עם "דוקטור סליפ" ו"חייו של צ'אק" פלינגן לא מתקרב לסרטים האלה.

"חייו של צ'אק". צ'יווטל אג'יופור.

הסרט רווי באלמנטים קבועים בספריו של קינג: עיירה קטנה עם סיפורי אסונות משפחתיים, תאונות דרכים, חדר מסתורי נעול ואלמנט על-טבעי קליל. טום הידלסטון מככב על הפוסטרים של הסרט אבל מבחינת זמן מסך הוא לא מופיע הרבה זמן, בעוד דמותו -של צ'אק- שם מהתחלה.
מרטין אנדרסון (צ'וויטול אג'יופור, "12 שנים של עבדות") הוא מורה בבית ספר שיוצר קשר עם אשתו לשעבר פליסיה גורדון (קרן ג'יליאן, נבולה כחולת הראש בסרטי "שומרי הגלקסיה") כשנראה שסוף העולם מגיע, לא בגלל מתקפה חיצונית אלא שכדור הארץ משמיד את עצמו.
את צ'אק הצעיר מגלמים ג'ייקוב טרמבלי (הילד מ"חדר") ובעיקר בנג'מין פייג'ק, שחקן צעיר במחזות זמר, שנהדר בתפקיד שלו. את סבא וסבתא של צ'אק מגלמים מארק האמיל (לוק סקייווקר בסרטי "מלחמת הכוכבים") ומיה שרה, שגילמה את חברה של פאריס ביולר ב"שמתי ברז למורה".

הסרט מתנהל בסבלנות ראויה לשבח, אין בו היסטריה, ומכיל מספר בקריינות ניק אופרמן ("מחלקת גנים ונוף") שמדבר יותר מכל דמות בסרט ומרגיש שהוא מקריא לנו את הנובלה על רקע שחקנים שצילמו, ורוב הזמן רציתי שישתוק וייתנו לתמונות והדמויות לספר את הסיפור.
בהתחלה התעלומה של החלק הראשונה מסקרנת מאוד, ויש גם את הדלת הנעולה מסיבה לא ידועה שנותרת פתוחה לאורך זמן. אבל אחרי שנפתרת התעלומה הראשונה יש חזרות רבות, ועם הפתרון של החדר התחושה היא של "כן, אז?"…

הסרט נכשל בקופות בארה"ב ויסיים עם כ-6 מיליון דולר הכנסות. הוא מכיל קטע מצוין, כאמור, אבל אם בשביל זה שווה לראות את כל 110 דקותיו? בהחלט לא.

דירוג: 2.5 out of 5 stars

חייו של צ'אק (ארה"ב, 2024)
בימוי: מייק פלנגן | תסריט: מייק פלנגן, סטיבן קינג | משחק: טום הידלסטון, ג'ייקוב טרמבלי, בנג'מין פג'ק, צ'יווטל אג'יופור, מארק האמיל, קארן גילן | מוסיקה מקורית: האחים ניוטון | צילום: איבן בולטר
הפצה: לב סרטים ובתי קולנוע, החל מה-03.07.2025 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

"ערך סנטימנטלי". איבסדוטר ליליאס, רנטה ריינסב. צילום: Kasper Tuxen, באדיבות פסטיבל הקולנוע ירושלים

זוכה הגרנד פרי של פסטיבל קאן 2025, "ערך סנטימנטלי" מאת יואכים טרייר, יפתח את פסטיבל הקולנוע ירושלים 2025 (ה-42 במספר). הפרס הוא השני בחשיבותו אחרי דקל הזהב.

עלילת הסרט מתרחשת לאחר מות אִמה של נורה, כשאביה גוסטב (סטלאן סקרסגארד), במאי קולנוע מפורסם, חוזר לחייה ובאמתחתו הצעה: הוא מעוניין שהיא תגלם את התפקיד הראשי ביצירה אוטוביוגרפית חדשה שעליה הוא עובד. נורה מסרבת, והתפקיד נמסר לשחקנית אמריקאית מבטיחה (אל פאנינג), שמשנה את מסלול הסרט. בין היעדרותה של האם האהובה, שובו של האב והעבודה על הסרט, נורה (רנטה ריינסב, זוכת השחקנית הטובה בקאן על "האדם הגרוע בעולם" של טרייר) ואחותה אגנס (איבסדוטר ליליאס) מנסות לגשש את דרכן במבוך של רגשות סותרים ושאיפה לפתוח פרק חדש בחייהן.

פסטיבל הקולנוע ירושלים יתקיים השנה בין ה-17 ל-26 ביולי. אירוע הפתיחה יתקיים כמיטב המסורת בבריכת הסולטן מול קהל של 6,000 איש, ובו יוענקו אותות הוקרה לשחקנית גל גדות ולמפיק ההוליוודי לורנס בנדר.

מנהל את הפסטיבל רוני מהדב-לוין ומנהל אמנותית אור סיגולי, והוא מתקיים בתמיכת משרד התרבות, קרן ון ליר, הקרן לירושלים ועיריית ירושלים. "ערך סנטימנטלי" נרכש להפצה בישראל בידי 'קולנוע חדש'.

קטע מהסרט:

לואי גארל עם לילי-רוז דפ ב"גבר הנאמן".

השחקן הצרפתי לואי גארל ("קצין ומרגל", "חף מפשע") יככב בעיבוד הקולנועי של הבמאי האיטלקי המוערך נני מורטי ("אמא שלי", "יש לנו אפיפיור") לספר "לב רעב" של הסופר הישראלי אשכול נבו. הסרט יקרא Succederà questa notte ("זה יקרה הלילה" בתרגום חופשי, או It Will Happen Tonight באנגלית) והוא יהיה העיבוד השני של מורטי לספר של נבו, אחרי "שלוש קומות" (2021).

עלילת הסרט המדויקת נשמרת בסודיות בינתים ומתויגת בתור דרמה רומנטית שנכתבת כתסריט בידי מורטי יחד עם שותפותיו הקבועות וליה סנטלה ופדריקה פונטרמולי, אשר כתבו גם את "שלוש קומות". העיבוד ל"זה יקרה הלילה" צפוי להתבסס בחופשיות למדי על "לב רעב", שמחבר עשרה סיפורים קצרים, בינהם על אם שמבינה שבנה ראה משהו שהוא לא אמור, ילד שמפר הבטחה אשר שבה ורודפת אותו כעבור שנים, ואב ובן מבוגרים שהולכים יחד לקונצרט אחרון של פרידה זה מזה. עוד יופיעו בעיבוד גם יסמין טרינקה, היפוליט גיררדו, אלנה לייטי ואחרים.

אמנם זהו הפרויקט הבא של מורטי לצלם, אך טרם נודעו התאריכים המדויקים להתחלת ההפקה והיציאה לאקרנים.

"טוויסטרס". גלן פאוול.

גלן פאוול ("טוויסטרס") יככב בסרט נטול השם לעת עתה על כבאים-לוחמי-אש, שיביים רון האוורד עבור אולפני אמזון-MGM. האוורד כבר ביים את סרט הכבאים "מלכודת אש" ב-1991, רק שהפעם את התסריט כתבה כריסטינה הודסון ("הפלאש", "ציפורי הטרף: והארלי קווין המהממת").

העלילה מספרת על שני חברי ילדות שונים ומרוחקים, שהפכו עם השנים לכבאים מצטיינים, ועכשיו הם מוכרחים להתגבר על משקעי העבר בינהם כשסדרת שריפות קטלנית פוקדת את טקסס, ארה"ב.

כרגע אין לסרט תאריכים ליציאה לדרך עם ההפקה, וההתבייתות על פאוול העסוק עד מאד תהפוך את מציאת הזמנים לקצת קשה. השחקן זוכה פרס גלובוס הזהב על "היט מן", יופיע בעתיד הקרוב בסרט "האיש הרץ" (ש.ל.ר, The Running Man) של אדגר רייט, במותחן הנקמה "האנטינגטון" (ש.ל.ר, Huntington) של ג'יי-ג'יי אברמס, ובסדרת הטלויזיה שהיה שותף ליצירתה ולכתיבתה, "צ'אד פאוורס" (ש.ל.ר, Chad Powers).

"טאטאמי". אריאן מנדי.

הסרט "טאטאמי" (Tatami) שביימו הישראלי זוכה האוסקר גיא נתיב והשחקנית האיראנית זאר אמיר איברהימי, עלה בבתי הקולנוע בארה"ב בדיוק בתאריך בו נפתח מבצע "עם כלביא" (ו', 13.6) שבו נלחמות המדינות ישראל ואיראן.

הסרט מסמן את הפעם הראשונה מאז המהפיכה האיסלמית באיראן שבמאים ישראלי ואיראנית משתפים פעולה בסרט קולנוע. העלילה שואבת השראה ממקרה הג'ודוקאים סעיד מולאי מאיראן ושגיא מוקי מישראל, ומספרת על הג'ודוקא האיראנית ליילה (אריאן מנדי, "ישנן בנות: הדור הבא") והמאמנת שלה מרים (במאית הסרט, זאר אמיר איברהימי, שגם כיכבה ב"עכביש קדוש" שהוקרן בישראל וזיכה אותה בפרס מפסטיבל קאן), שיוצאות להתחרות באליפות הג'ודו העולמית, בתקווה להביא לאיראן את מדלית הזהב הראשונה שלהם. אלא שבאמצע הדרך, הן מקבלות דרישה מהרפובליקה האיסלאמית: לזייף פציעה כדי לא להתחרות בקרב הבא שלה, מול יריב מישראל. את הסרט הפיקה עדי עזרוני עבור 'קשת סטודיוז', זרוע ההפקה האמריקאית של 'קשת 12' הישראלית, ביחד עם משה אדרי מ'יונייטד קינג' ואחרים. הישראלית בצוות השחקנים של הסרט היא ליר כץ ("המפקדת").

הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל ונציה 2023, וקטף שני פרסים: השחקנית הטובה ביותר לאיברהימי ופרס מיוחד של השופטים. בשנה מאז הוא הספיקה לקטוף פרסים מפסטיבלי טוקיו, בריסל, מינכן ובארה"ב פסטיבל פאלם ספרינגס. כשנפתח מבצע "עם כלביא" בשעות לפנות הבוקר של יום שישי בשעון ישראל – עוד היה יום חמישי ה-12.6 בארה"ב בעקבות הפרשי השעות, ולכן בשעון שלהם הסרט עלה לאקרנים רק יממה לאחר מכן.

סינמה סיטי

בעקבות מלחמת ישראל-איראן במבצע "עם כלביא", הועברו כל חלקי מדינת ישראל ממדרג פעילות מלאה למדרג פעילות הכרחית, ופיקוד העורף אסר על התקהלויות ועל הגעה למקומות עבודה, למעט משק חיוני. על כן, כל פעילויות התרבות בישראל בוטלו ובהם נסגרו בתי הקולנוע בארץ עד להודעה חדשה.

"כשהאור נשבר". אלין האל, קטלה ניאלסדוטיר.

"כשהאור נשבר" הוא סרט איסלנדי שלאורך חלקים גדולים ממנו מישהו בוכה, וזה גרם לי לחשוב כמה עצוב מצב הקולנוע שסרט כזה מוקרן מחוץ לכיתת אוניברסיטה כתרגיל, על כך שהשקיעו בזה כסף, שמפיצים אותו בעולם, שהוא התקבל לפסטיבל קאן. איך יודעים שזה סרט אמנותי? יש אין-סוף טייקים ארוכים שאפשר היה לקצר לעשירית מאורכם ולקבל את אותו אפקט – ללא השעמום, העייפות, הטרחנות, הפלצנות והפוזה.

אונה, סטודנטית לאמנות (שהקטעים באוניברסיטה שבה היא לומדת הם מהסיבות היחידות שהסרט לא קיבל ציון נמוך יותר), מתמודדת עם הקושי של היותה מאהבת לגבר נשוי שנהרג. ערב יום מותו אמר שיודיע לאשתו שהוא עוזב אותה. היא נאלצת להסתובב בחברת אנשים שמבכים את מותו מבלי לדעת את התפקיד החשוב שמילא גם בחייה. ובשלב כלשהו גם האלמנה מצטרפת לקבוצת החברים האבלה. אונה בוכה, החברים של דידי בוכים, אשתו של דידי בוכה (לאו דווקא בסדר הזה).

"כשהאור נשבר". אלין האל.

בסרט שמתאר מצב די נייח, ללא עלילות נוספות חייב להיות משהו מיוחד נוסף (רצוי יותר מאחד): דמויות יוצאות דופן, דיאלוגים מבריקים, רגעים אנושיים יוצאים מן הכלל, תובנות. לרגע ברקע גם מופיע אבא של אונה. היא לא בקשר טוב עם הוריה והמפגש עם אביה הוא מהרגעים הטובים ביותר בסרט, אבל זאת לא חוכמה כשיש כל מעט דברים מוצלחים ב-82 דקות במקום סרט של 14 עד 22 דקות.
נראה לי שבזבזתי מספיק זמן ומילים עד האזהרה מפני הסרט הזה.

דירוג: 1 out of 5 stars

כשהאור נשבר (איסלנד, הולנד, קרואטיה, צרפת, 2024)
בימוי: רונאר רונארסון | תסריט: רונאר רונארסון | משחק: אלין האל, קטלה ניאלסדוטיר, מיקאל קאבר, אגוסט ויגום, גונאר הרפן קריסטיאנסון, בלדור אינרסון, ת'ורסטין בכמן, תומאס האוזר | צילום: סופיה אולסון
הפצה: קולנוע חדש, החל מה-05.06.2025 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

"כשקיץ הופך לסתיו". ז'וזיאן בלאסקו, הלן ונסן.

"כשהקיץ הופך לסתיו" הוא סרט דרמה צרפתי של התסריטאי-במאי הפורה פרנסואה אוזון. ארבעים הדקות האחרונות הרבה פחות טובות מהשעה הראשונה ובסופו של דבר אפשר להדביק את השורה התחתונה שזה סרט שאפשר לראות.

הסרט מתחיל נהדר, בתיאור סיפור פשוט למדי על אנשים והיחסים ביניהם, בקצב שקול מתאים ונכון. מישל חובבת החצאיות (הלן וינסן, ילידת 43', שהיתה מועמדת לסזאר על הסרט), אישה בערוב ימיה, מתגוררת בכפר קטן ושקט בחבל בורגונדי.

חיי היום-יום שלה בבית ועם מרי-קלוד, חברה ותיקה שכנה (ז'וסיין בלסקו), מתוארים בצורה מקסימה, שגרה שבידיים של שחקנית ובמאי פחות טובים היתה בקלות יכולה להיראות משעממת. בתה היחידה ואלרי (לודווין סנייה, ששיחקה בכמה וכמה סרטים של אוזון), הפרודה מבעלה, מגיעה מדירתה בפריז עם בנה לוקא. בהמשך הבן של השכנה משתחרר מהכלא. שני המאורעות האחרונים מחוללים שינויים בחיי מישל ומרי-קלוד.

"כשקיץ הופך לסתיו". הלן ונסן, פייר לוטין.

בשלב מאוחר מאוד (מאוחר מדי, כמו נזכרו להכניס את זה או כמו לצאת מידי חובה) יש סיבוך בעלילה שבסרט מתח היה יכול לעבוד יותר טוב.
קשה למצוא סוף יאה ומוצלח (לא חייב להיות "סוף טוב") לסרט שכזה, ובמקרה הזה החלק האחרון מתרחש אחרי קפיצת זמן בעלילה ואין בו שום צורך.

* לגבי כתוביות התרגום: יש לכתוב "מַתִּי" ולא כפי שמופיע בסרט.

דירוג: 3 out of 5 stars

כשהקיץ הופך לסתיו (צרפת, 2024)
בימוי: פרנסואה אוזון | תסריט: פרנסואה אוזון, פיליפ פיאזו | משחק: הלן וינסן, ז'וזיאן בלאסקו, לודווין סנייה, פייר לוטין, גרלן ארלוס, סופי גילמין, מליק זידי | מוסיקה מקורית: יבגני גלפרין, סשה גלפרין | צילום: ז'רום אלמרס
הפצה: לב סרטים ובתי קולנוע, החל מה-29.05.2025 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: