tag:blogger.com,1999:blog-78834259908737625412026-01-28T13:53:36.679+02:00הקישקושיאדא של עינת אליאשעינתhttp://www.blogger.com/profile/14629712560771173453noreply@blogger.comBlogger123125tag:blogger.com,1999:blog-7883425990873762541.post-41915126697755441462014-08-20T08:48:00.000+03:002014-08-20T08:48:13.701+03:00

-- איפה שהוא במהלך חופשת הקיץ שלא נגמרת -- 5:14 שעון מעורר מצלצל שמה על נודניק 5:25 השעון מנדנד מכבה 06:02 השעון המעורר ששמתי לגיבוי מצלצל (אם לא אתעורר מהראשון, אני צפויה, אני יודעת) פותחת עיניים, סוגרת דנה עם עצמי בעד ונגד לקום מתקלחת, מתלבשת כמעט מוכנה 6:35 האפרוח מתעורר עם עיניים עצומות, בקושי הולך בא להגיד לי אמא משעמם לי. אפשר לשחק בנייד? (אני ספיצ'לס) תמשיך לישון אוף, משעמם לי תקשיב (תוך

עינתhttp://www.blogger.com/profile/14629712560771173453noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-7883425990873762541.post-62125489024625643382014-06-10T11:19:00.000+03:002014-06-11T14:43:53.590+03:00

מודה, אני פחדנית. פוחדת לרכוב על אופניים פוחדת על הילדים (אם יפלו, ישברו משהו, יפתחו משהו, יעיפו שיניים ומה לא) פוחדת מאמא שלי אבל בעיקר פוחדת פחד מוות ממקרונים. כבר למעלה משנתיים אני אוספת מתכונים קוראת וחושבת לעצמי שהיום זה היום היום אניח את הפחדים בצד (לא מאמא שלי, זה אין סיכוי) ואסתכל לפחד בלבן של הביצה! היה לי רגע כזה, ללא פחד, לפני שנתיים גלית נמשים היתה החברה

עינתhttp://www.blogger.com/profile/14629712560771173453noreply@blogger.com7tag:blogger.com,1999:blog-7883425990873762541.post-66037988494413619402014-04-06T00:17:00.002+03:002014-04-06T00:17:41.010+03:00

תראו לי הורה אחד עובד שלא מכיר את התרחיש הבא (רווקים- זה הזמן שלכם לדלג על הקטע הבא, מדובר בספוילר) קמים בשש בבוקר מעירים ילדים מתקלחים מעירים את הילדים מתלבשים מרימים את הקול על הילדים לקום מתאפרים (במקרה ואת אישה) צועקים על הילדים לקום שואלים את הילדים מה לשים בכריכים נכנסים למטבח מוודאים שהילדים לבושים שיט, הם עדיין לא קמו מסיימים עם הכריכים גוררים את הילדים מהמיטה דוחפים להם

עינתhttp://www.blogger.com/profile/14629712560771173453noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-7883425990873762541.post-77140303600543879122014-02-16T12:14:00.001+02:002014-02-16T12:14:30.663+02:00

לכבוד הוולנטינ'ס החלטנו בחבורה לחזור לגנון ולשחק הגמד והענק (מן משחק שבו מגרילים לך ענק ואתה כגמד צריך לשלוח לו מתנה) אני קיבלתי ממוני (אחת מטורפת עם קבלות) את הדבר המדהים הזה רוצים לדעת איך להכין את הדובון המשגע הזה?  הדרכה בבלוג אצל מיתוש. את החבילה קיבלתי עם השליח האישי שלה- בעלה אני פותחת את הדלת ושוקי אומר בפה מחוייך וולנטיינ'ס שמח! לא יודעת מי רצה להיבלע ראשון באדמה..

עינתhttp://www.blogger.com/profile/14629712560771173453noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-7883425990873762541.post-25108291899589053742014-01-16T17:33:00.000+02:002014-02-05T08:50:18.897+02:00

עדכון: ההגרלה סגורה ******************************************************* זהו לא פוסט פרסומת, זהו פוסט מפרגן של לקוחה מרוצה משירות מעולה ******************************************************* מי היה מאמין שניתן לעשות כל כך הרבה עם גומיות גומיות קטנות צבעוניות ללא הבדל של מין, גזע או גיל בנים, בנות- כולם נהנים! למה אני נזכרת עכשיו? הרי זה כבר מזמן בארץ הסתבר לי יום בהיר אחד

עינתhttp://www.blogger.com/profile/14629712560771173453noreply@blogger.com13tag:blogger.com,1999:blog-7883425990873762541.post-89068594947391334742014-01-14T11:48:00.000+02:002014-01-14T11:48:48.957+02:00

אומרים ילדים קטנים צרות קטנות, ילדים גדולים צרות גדולות? אז הרשו לי לנסח מחדש- ילדים קטנים פה גדול, ילדים גדולים - פה גדול! ולא, הכוונה לא פה גדול באוכל הילדים שלי ממשיכים בסירוב שלהם לאכול (הם כבר הגיעו לרמה שגם שניצל כבר לא בא להם לאכול, למען השם! הילדים שלי חיים מאוויר, לפולנייה שבי קשה להתמודד, אבל נו מילא, אני משאירה את הדאגה לסבתא שלי שדואגת להזכיר לי כל יום לבדוק מה הם אוכלים ולמה הם לא

עינתhttp://www.blogger.com/profile/14629712560771173453noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-7883425990873762541.post-72329904654697049712013-10-15T12:00:00.000+03:002013-12-30T10:02:42.815+02:00

יש אנשים שיש להם את זה (יותר נכון נשים שיש להן את זה) הן מתאימות בול לתיאור: "גם יפה וגם אופה" רק חבל שזה לא מתחרז ומתאים יותר לתקופה של ימינו עם "גם קרייריסטית, גם מגדלת משפחה, גם מנקה, מחנכת, מבשלת, משקיעה, מפעילה, שמה את עצמה אחרונה, יפה ואופה" אבל הבנתם את הקטע... בקיצור- סוג של סופר וומן. אחת שיכולה להתחרות בגאון בתיאורים האלו, היא רחלי. מי זאת רחלי? אָאָאָאָה... רחלי היא האשה המושלמת,

עינתhttp://www.blogger.com/profile/14629712560771173453noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-7883425990873762541.post-8305383288643537462013-10-10T09:48:00.003+03:002013-10-11T17:18:45.297+03:00

זה הכל התחיל בגלל בחורה מוכשרת (מוני) שזרקה משפט לאויר: "ב-10.10 מעלים פוסט בעקבות סרטים!" (ושלא תטעו- הבחורה לא משועממת, יש לה שלוש בנות מקסימות, כלבה, בעל ועסק עובד ומתקתק!) ומאז זה רק התגלגל, אצל רוב החבורה לביצוע מיידי ואצל חלק (אחת שלא נזכיר את שמה, אבל זאת אחת שאוהבת טלויזיה, לא ישנה בגלל סדרות בלילה, אוהבת לדחות ולחכות לרגע האחרון) רק דפקה את הראש בקיר, שיט! פוסט של הכוהנת בייקרלה

עינתhttp://www.blogger.com/profile/14629712560771173453noreply@blogger.com10tag:blogger.com,1999:blog-7883425990873762541.post-12355479974502814762013-09-23T12:26:00.000+03:002013-09-23T12:26:30.849+03:00

מכירים את זה שתמיד בבלוגים בחו"ל הכל נראה וורוד וקל? מה בסך הכל רציתי להכין, קינוח קל לארוחת חג? חמש דקות עבודה בלי יותר מידי לכלוך? אז רציתי... מה יצא בסוף? קינוח מתפוצץ. (שלא תבינו לא נכון, אחרי הרבה זמן עבודה, עדיין היה שווה) מה צריך? קנדי מלט כחול (לא משנה איזה צבע) בלוני מים (אל תתפתו לקנות את האלה הזולים- ניסיתי, זה לא עובד!) איך? מנפחים בלוני מים (באויר, כן?) ממיסים את

עינתhttp://www.blogger.com/profile/14629712560771173453noreply@blogger.com8tag:blogger.com,1999:blog-7883425990873762541.post-57158447133307737882013-09-12T11:27:00.000+03:002013-09-12T11:27:12.625+03:00

לפעמים גם לי מותר להיות עצבנית, לחזור אחרי יום עבודה שלא הלך בו כלום ולרצות לקבל חיבוק לשכב במיטה מתחת לשמיכה ולבכות ולחכות שהיום הזה יגמר כבר ויגיע יום חדש אבל מה לעשות, אמא אנוכי ומה לעשות, מותר גם לילדים לחזור עצבניים מהגן/בית ספר גם הם עוברים יום ארוך ורוצים "להתפרק" בבית וככה נוצר סיר לחץ אנושי בתוך בית לא קטן, עם לא הרבה אנשים (מבוגר אחד ושלושה ילדים) מוכנים? (הטונציה שאתם

עינתhttp://www.blogger.com/profile/14629712560771173453noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-7883425990873762541.post-529836360145337772013-06-19T01:00:00.000+03:002013-07-15T11:59:34.712+03:00

אני הולכת לגלות לכם סוד עלי אבל שתדעו, מהרגע שאתם קוראים אותו אסור לכם להשתמש בזה נגדי (בכל אופן זה סוד, אני יוצאת מגדרי לגלות לכם אותו וכן, זה כולל אותך יד ימיני... למרות שאני חייבת לציין שהוא מנסה לעמוד בקצב של החסרונות המעלות שלי) אז אם אתם לא בטוחים, אני מבטיחה לא להעלב אם לא תמשיכו לקרוא את הפוסט 'פינקי סוור' (pinky swear) אז מה הסוד הכמוס? (אני לא פרה ולא סוס) כשאני נדלקת על משהו, אני

עינתhttp://www.blogger.com/profile/14629712560771173453noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-7883425990873762541.post-26284929591711814442013-03-24T01:35:00.000+02:002013-03-24T18:21:01.761+02:00

אני הכי אוהבת את השיחות איתו שמתחילות עם "את שומעת..." אני תמיד עונה "מלידה" "אז את שומעת, קראתי את הבלוג שלך ולאחרונה אני חייב להיות כנה איתך, איך אני אגיד את זה בצורה הכי עדינה שיש? ובכן... הוא לא מעניין. (אני המומה) פעם כתבת עם המון חן, דברים מצחיקים סיפרת על הילדים, עלי ועליך, היה מעניין עכשיו הכל הדרכות משעממות ומתכונים, בלי שום אקשן וצחוקים. שתדעי, את מאבדת הרבה קוראים שלך שלא מעניין אותם

עינתhttp://www.blogger.com/profile/14629712560771173453noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-7883425990873762541.post-35404186726183860652013-03-13T10:23:00.001+02:002013-03-13T10:32:38.314+02:00

או שאתם אוהבים את פסח או שלא. במקרה הזה אין באמצע אני, אם שאלתם, מטורפת על החג הזה (למרות שיש לי את כל הסיבות לתעב אותו- נולדתי יומיים לפני ליל הסדר ובוא נגיד את זה ככה: אף פעם לא היה זמן לחגוג יום הולדת, אולי בחדר מדרגות שאכלנו ארוחת ערב עם השכנים כי הבית היה כבר נקי לפסח...) אני יכולה למנות סיבות בכאילו למה אני אוהבת את החג הזה, להשמע חכמה עם יציאה כזו או אחרת אבל שיטחית אנוכי, הסיבה

עינתhttp://www.blogger.com/profile/14629712560771173453noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-7883425990873762541.post-35598079716312677482013-03-09T22:12:00.001+02:002013-03-09T22:12:23.992+02:00

שוב הגיע סבב ימי ההולדת הראשונה שפותחת את החגיגה זו הגדולה, לא להאמין איך הזמן עובר ושוב התבגרנו בשנה. הנסיכה בדרך כלל נותנת יד חופשית, לא משנה לה מה, רק שלא יהיה בצק סוכר ואולי משהו אדום? באחד האירועים של מותק, טעמתי גליליות והוא הזכיר לי טעם של פעם, טעם של ילדות טעם ששכחתי ממנו לחלוטין... קשישות כמוני בטח זוכרות את הגליליות של פעם- פעם שלא היה מבחר של ממתקים היו את הגליליות של רולעדין

עינתhttp://www.blogger.com/profile/14629712560771173453noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-7883425990873762541.post-17142393590442601282013-02-20T10:43:00.002+02:002013-02-20T10:43:55.991+02:00

הפעם הפוסט הוא בלי הרבה מילים הזמן מועט והמלאכה מרובה (פורים הגיע אלי בהפתעה, מי היה מאמין שהוא שוב הגיע, רק לא מזמן הוא היה פה...) מוקדש בהמון אהבה לשרית מיס פטל על ההשראה בתקופה של חוסר יצירתיות משוועת! ליצן בכפית כ-22 כפיות מה צריך? כפיות פלסטיק 100 גר' שוקולד (מריר/חלב/לבן) מזרה צבעוני לא חובה- אבל משדרג! בצק סוכר כחול וקצת לבן צבע פיינט כחול חותכני פרחים ומשולש

עינתhttp://www.blogger.com/profile/14629712560771173453noreply@blogger.com9tag:blogger.com,1999:blog-7883425990873762541.post-7640213400342686732013-01-30T13:25:00.000+02:002013-01-30T13:25:05.553+02:00

הילדים שלי ידועים כסרבני אכילה, אני בטוחה שכבר דיברתי על זה כבר לא פעם. לאחרונה החלטתי טיפה לשדרג את ארוחת הערב המשעממת שנשארת בצלחת מיותמת מידי ערב האמת? גם לי נמאס להכין אותה כל ערב... אז ערב אחד הכנתי פסטה עם רוטב שמנת פטריות ואפונה- האמת? יצא מעולה! מי היה מאמין שאני הצלחתי לבשל רוטב לפסטה שלושה דברים אני לא יודעת להכין: אורז (כן, כן אורז לבן פשוט) צ'ולנט ורוטב לפסטה (העגבניות יוצא

עינתhttp://www.blogger.com/profile/14629712560771173453noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-7883425990873762541.post-11483540748220060212013-01-23T16:02:00.002+02:002013-01-23T16:02:19.880+02:00

לאחרונה במשרד, במקום "בחירת הטועמים" (או באנגלית עילגת "טסטרס טשויס") החלטנו סני ואני להחליף את הקפה בתה אבל לא סתם תה אלא תה בוטיק ביתי בכוס מפנקת וייחודית! כוס תה משודרגת מה צריך? כוס זכוכית סטנסיל משחה לצריבה על זכוכית הוראות: מדביקים על כוס זכוכית את הסטנסיל, שמים לב שהסטנסיל מודבק טוב שלא יהיו נזילות של המשחה מורחים חומר שנקרא "צורב זכוכית" על האזור שאותו רוצים לצרוב

עינתhttp://www.blogger.com/profile/14629712560771173453noreply@blogger.com7tag:blogger.com,1999:blog-7883425990873762541.post-15661493557496529392013-01-01T09:43:00.000+02:002013-01-07T08:24:34.354+02:00

אף פעם לא יצא לי לחגוג את כניסת השנה העיברית החדשה במסיבות פרועות,  לרקוד בדיסקוטק ולספור לאחור (בכל אופן רוב היום מבלים בבית הכנסת או ליד שולחן החג) כנראה בדיוק בשביל זה נועדה השנה הלועזית והשנה היא יצאה (תודה לאל) לא בשבת!  אז איך מתכוננים? מורידים את האבק מהשמלה עם הנצנצים (בכל אופן, זה "ניו-ייר") מצחצחים את נעלי הריקוד (קרחנה בייבי!) מזמינים בייביסיטר ואז מגלים שאף אחת לא

עינתhttp://www.blogger.com/profile/14629712560771173453noreply@blogger.com6tag:blogger.com,1999:blog-7883425990873762541.post-5782900999990747682012-12-11T13:12:00.002+02:002012-12-12T16:31:19.460+02:00

הגיע הזמן לשים על השולחן (או במקרה שלי על המשקל) שנה עברה מאז שעברתי עבודה שנה עברה ואני לא מפסיקה לאכול כמעט שנה שלמה כל בוקר מתחיל עם קפה ומאפה שנה שלמה של ארוחות צהריים שנה שלמה של נשנושים לאורך כל היום, פינוקים ודברים מתוקים. הגיע הזמן לשים לזה סוף! הירכיים לא מאפשרות את זה והאמת? לא סובלת לעשות ספורט- אפילו גם זה הפסיק להשפיע. (לאלו שמכירים אותי- לא צמחתי למימדים ענקיים, אם תפגשו אותי מחר

עינתhttp://www.blogger.com/profile/14629712560771173453noreply@blogger.com6tag:blogger.com,1999:blog-7883425990873762541.post-60731001840280120992012-12-03T10:13:00.002+02:002012-12-03T10:13:15.332+02:00

זה לא חכמה לצעוק על הילדים "די לצעוק" כשאני צועקת עליהם. זה לא חכמה להתלונן למה החדר שלהם כל כך מבולגן והם לא שומרים על הסדר שהם רואים את הכאוס אצלי בחדר. זה לא חכמה להרצות להם על שטלוויזיה מטגנת להם את המוח, שיפסיקו לבהות במסך כשאני מכורת טלוויזיה אמיתית. זה לא חכמה להתלונן- הילדים כל הזמן מול מסך- אייפד, אייפון, מחשב שאני כל הזמן בודקת אם יש לי הודעה חדשה. הכל

עינתhttp://www.blogger.com/profile/14629712560771173453noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-7883425990873762541.post-54752031544937727902012-11-04T14:14:00.002+02:002012-11-04T14:14:51.070+02:00

רעיון לנשנוש מהיר, קל להכנה וטעים! אפשר להכין כמה שעות מראש,לשמור במקרר ולהגיש. המצרכים: טורטיות מהסופר פסטרמה טעימה בכל מיני גוונים וטעמים ממרחים (מיונז, חרדל, חזרת אדומה ולבנה) חסה, מלפפון, עגבניה, גזר אופן ההכנה: מחממים את הטורטייה 4-6 שניות במיקרו (על מנת להקל על הקיפול) מורחים בממרח אהוב (ועושים "על הדרך" מיקס בינהם) שמים פסטרמה חסה (בלי החלק הלבן באמצע- הוא מקשה על

עינתhttp://www.blogger.com/profile/14629712560771173453noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7883425990873762541.post-85099412542585688202012-10-21T14:00:00.000+02:002012-10-21T14:13:40.188+02:00

את האורחת הבאה של הפרוייקט, היכרתי במקרה. היא הגיבה על פוסט בבלוג, אני הגבתי על שלה, היא על שלי ואני על שלה. ככה זכיתי להכיר בחורה שנונה ומצחיקה ומעל הכל מוכשרת- הילה מ"אל הפילים"! הילה מסתבר אוהבת פילים, מילים ויצירה בצמר בבד ובכלל מגיל צעיר יצרה וסרגה- ומה שיוצא מתחת ידיה זה לא להאמין! מבחינתי הילה היא גאון נושק לאיינשטיין- היא יודעת לקרוא תרשימי סריגה ולסרוג לפיהן.. (אני כותבת

עינתhttp://www.blogger.com/profile/14629712560771173453noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-7883425990873762541.post-86744533596939261442012-10-14T17:20:00.002+02:002014-11-09T12:41:50.381+02:00

אני בטלפון: אז אתם קופצים לקינוח? טירחה? מה פתאום, 5 דקות עבודה... אז יש חמש דקות עבודה- לרוץ לחנות ולקנות עוגה או משהו מבחיל טעים מוכן (לא נזכיר את שמו של זה שהגה את הרעיון וחושב שאף אחד לא יבחין בעוגת המרגרינה המגעילה עם הקרם הלא מחמיא) ויש חמש דקות עבודה- הגרסה שלי, או יותר נכון של גיסתי. אחד מהמרכיבים העיקריים שלוקח את רוב הזמן במתכון הזה, זה השיחה לגיסתי המקסימה, כי בכל פעם שאני בצרה

עינתhttp://www.blogger.com/profile/14629712560771173453noreply@blogger.com10tag:blogger.com,1999:blog-7883425990873762541.post-53574373279540034992012-09-22T22:41:00.002+03:002012-09-22T22:42:25.612+03:00

היה היה לפני שנים נסיך שחיפש נערה לשאת אותה לאישה אבל לא סתם נערה, הוא חיפש בחורה אדיבה מקסימה, חייכנית לא קוטרים ומלאת סבלנות (ממש כמוני) אך אבוי, הממלכה מלאה נערות טובות לב, איך הוא ידע את מי לבחור? מי הסבלנית מכולן? המלכה (שבעתיד תהיה החמות) הציעה רעיון נזמין את הנערות, ניתן להן חבל ארוך מלא קשרים, הנסיכה האמיתית היא זו שלא תשבר ולא תתייאש תתיר את הקשרים לאט ובעדינות ובעיקר- בסבלנות.

עינתhttp://www.blogger.com/profile/14629712560771173453noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-7883425990873762541.post-60144899020422730012012-09-11T10:35:00.002+03:002012-09-11T10:35:33.234+03:00

את האורחת הבאה הכרתי לראשונה לפני כשנתיים דרך ליהי, שתינו (ועוד מוכשרות רבות אחרות) חברות צוות עיצוב של מותק.  מיהי מוני? מוני התחילה את החיים המקצועיים שלה כעורכת דין כשנולדה לה הבת הראשונה, היא נחשפה לעולם הקסום של עיצוב עוגות ועוגיות  ומאז לאט לאט, זה הלך והשתלט לה על החיים, בדרך היא הקימה את "מיתוש" ובהמשך פתחה סטודיו. היום היא מעצבת עוגות לאירועים, &

עינתhttp://www.blogger.com/profile/14629712560771173453noreply@blogger.com8