עוד ספר מקסים שעומד לצאת בהוצאת אוריון, עם האיורים שלי לפי טקסט מתוק מתוק של אורי דגן- בשם "ראש גלידה"-

.וקיבלתי רשות להביא בפניכם, כאן, כמה דוגמאות והצצה להליכי העבודה

אני מאוד מאוד אוהבת לעבוד עם אורלי לוי מאוריון- היא חיובית ומפרגנת, מנהלת משא ומתן ישר ושקוף, משלמת על המקום וללא מסחרה- פשוט תענוג

לאחרונה היא צירפה אליה את אינה קצב- המאיירת היפהפיה והכשרונית- ולעבוד מול שתיהן זו ממש זכות.

אז הנה סקיצות השחור לבן , הכוללות עימוד ראשוני, קומפוזיציות לפי דעתי ותיקונים מהלקוח- במקרה הזה- אורי

שלב הצבע הראשוני ,

וכמה דוגמאות מאיורים סופיים, לאחר טיפולי טקסטורה, הבהקים והצללות ושינויי מיקומים אחרונים

הסיפור עצמו, מקסים ומוגש בהרבה מתיקות ואהבה, אני ממליצה בחום לחפש את הספר בחודש הבא על המדפים.

ולכל המאיירים והסופרים , אני מאחלת לכם מכל הלב- לעבוד עם אורלי ואינה, ועם הוצאת אוריון- ולו פעם אחת- רק כדי לחוש איך זה לעבוד עם משיהו שמעריך אותך ואת כשרונך ואת היותך בנאדם.

התלהבתי נורא ממנורות דיארמות מדהימות של ענת שטייג בפייסבוק, אז יצרנו קשר וחשבנו לעשות איזה ליין ביחד, של דברים מתוקים.

חשבנו על קונספט, הסתכלנו במלא רפרנסים של מתיקויות מהעבר שאגרתי לי במחשב, והתחלנו לעבוד.

אני עושה סקיצה- ענת מאשרת ואז כותבת שאולי עדיף קצת אחרת.

וכשייגענו והגענו לצביעה- אותו דבר

אני צובעת כבר סופי- ופתאום עדי אומרת שאולי עדיף בכלל בנדנה בכחול וכו.

הנפש האמנותית העדינה שלי- האטה את העבודה יותר ויותר עם כל שינוי כזה- עד כדי עצירה מוחלטת- וככה זה שכב לו כבר כמעט שנה.

לאחורנה התחלתי לשוטט במלא בלוגים של אמנות וסקראפ ו"עשה זאת בעצמך" וכל מיני כאלו- .

עלו לי מלא רעיונות חדשים- שאותם אשתף עם עדי ברגע שנצליח להפגש- ונלך על קו קצת אחר.

מה ששיחרר בנתיים את הציור הזה לאויר- כי הוא לא חייב להשאר בסוד יותר.

אז עדי- את היית שותפה ענקית כאן- המון כיוונים נעשו בגללך ובזכותך-

בתקווה שהאיור הבא יצא מהממם בעיני שתינו, והאיור הזה יהווה התחלה חיובית לשיתוף פעולה פורה ומקסים לעתיד.

שנתיים אחרי נטישת המרפסת שלנו במלצ'ט, החלטתי שדי לגעגועים- ויש צורך בהנצחה משמעותית.

בהתחלה חשבתי לבנות דיארמה קטנה בעצמי, בהשראת תערוכת מיניאטורות שהיתה בבית הלנה רובינשטיין פעם, אפילו הרחקתי לכת עד כדי קניית מסגרות עמוקות באיקאה- אבל שם זה די נעצר.

החלטתי להאציל סמכויות ולתת למקצוען אמיתי לממש את החזון שלי.

שלחתי צרור תמונות מהמרפסת המקורית- לאחינועם המוכשרת, מעצבת תפאורות מיניאטורות שבא ללקק ולא לעזוב

+ סקטצ' של מה שראיתי בעיני רוחי וחיכיתי לבאות.

סיכמנו על מחיר, כמויות ואביזרים (אחינועם שלחה לי תמונות מתוך קטלוג שגם אותו הייתי ממסגרת ליד המיטה)

והקפידה לעדכן אותי עם תמונות מהפרויקט המתקדם באופן סדיר ( ההמתנה התארכה בשל מחסור בחלק מהאביזרים)

הציפיה לתמונות הללו בסתר ( כי זה נועד להפתעת הבעל), ההצצה האדקטיבית כל כמה שעות בתמונות המקסימות הללו- כל אלו- באו לסיומן המתוק היום- כשמיהרתי לעזריאלי, לפגוש לראשונה את הגברת שהציגה שם ביריד חמוד מאוד

וכמו רבים בתור שצבו על שולחנה- עמדתי ונפעמתי ממגוון החדרים המתוקים שהציגה כממתקים ומיניאטורות שאיתרה והביאה מחו"ל.

כשאחינועם שלפה את המרפסת שלי- התנשפויות מתלהבות נשמעו מכל עבר. עשרות אנשים טפחו על כתפי בקנאה- וידעתי שאם אני לא תוחבת את המרפסת במהירות לשקית- יהיו מכות.

המרפסת שכבה במיסתורה בבית בדיוק חצי שעה לפני שנשברתי והכרחתי את הבעל לבקש את מתנת הוולנטיין שלו כבר עכשיו.

כשהוצאתי את הקופסא הממוסגרת וחיברתי לחשמל- נדבקו הילדה והבעל לזגוגית למשך זמן ארוך, וההתרגשות וההתפעלות היתה שווה את כל הציפייה וההשקעה- שלי ושל אחינועם.

עכשיו יש לנו מרפסת. בסלון. בין אוסף הקומיקס ואוסף הבובות, שמתחרה ביופיה במרפסת המקורית , וללא ספק מעניקה לנו את אותו העונג אם לא יותר.

תודה תודה תודה לך , אחינועם, טמבולינה מניטורית

שתדעי רק אושר כמו כל לקוחותייך.

הטריק הסודי של אבא , מאת אורנה ורכובסקי, בהוצאת רימונים- חפשו בתחילת מרץ בחנויות- ספר מקסים מגניב ושווה ביותר !

לפני 12 שנה ( וואו, אורנה, זה היה כל כך מזמן ??), חברה שלי הראתה לי סיפור מהמם שכתבה.

אני הייתי רק בתחילת דרכי- ולא רק שהטכניקה שלי היתה די מזעזעת ( עדיין ציירתי עם עכבר), אלא גם האמנתי שאם נגיש את הסיפור מאוייר וגמור להוצאה לאור- הם יעוטו עלינו ויתחננו לפרסמו.

היום אני כבר יודעת- ומפרסמת גילויי לב מרגשים בנושא ההגשה להוצאה לאור- כאן בבלוג הזה ממש- שהוצאה לאור מעדיפה לקבל כתב יד בתולי ולעשות בו כרצונה החל מהעריכה וכלה במאייר מטעמה.

בכל אופן- הנה האיורים הקדומים לסיפור הנ"ל, מצאו את ההבדלים.

פתאום, לאחר 12 שנה- קבלנו אור ירוק מאחת ההוצאות וניגשנו לעבודה. אורנה עמלה וערכה, ואני ניסיתי להמציא את גיבורת הסיפור מחדש- באופן שיספק גם אותי ואת הנסיון האיורי שרכשתי עם השנים, וגם את אורנה, שהתרגלה בנתיים לדמות המתוקה מאוד- הקודמת.

אגב- הדמות המדוברת, היא, לסקרנים בינכם- המרה השחורה בכבודה ובעצמה !

בשורה האחרונה יש את הדמות המאושרת.

אחר כך התחלנו בעימוד- סקיצות בשחור לבן רק לסימון מיקומים, השארת מקום מתאים לטקסט וזרימת הנרטיב- ככה בכללי.

כאן לקחתי קצת זמן לעצמי, היו חגים ומחלות ובלאגנים- וכשחזרתי לספר- הצבעוניות שהיתה לי בראש השתנתה לצהובי פנדה חזקים- שאני חושבת שדי הולמים את הספר- ולכן אני שמחה שחיכינו קצת.

אני מעלה כאן קטעים מהאיורים הגמורים- רק להתרשמות מסגנון הצביעה והדמויות

ומאחלת לאורנה, הוצאת רימונים ולי- שזה יהיה מספיק עבורכם לחפש את הספר על המדפים בקניית המתנות לפסח הקרובה..

הזכרתי לבעל, שלחבר טוב שלו יש יומולדת לפי הלוח- בעוד שבועיים.

הבעל מיהר לאינטרנט ומצא לי תמונה שהשאירו פועלים בחצר בעל השמחה- ושבהשראתה הוא רצה שאצייר לנ"ל- ציור.

בדרך כלל אני לא ששה על הסינג'ורים הללו- אבל מדובר בבחור היקר מאוד לליבי- ומיד ניגשתי לעבודה.

אספתי תמונות של דיקטטורים, אריות, מדליות, כיסאות מוזהבים ועוד- ורק תמונת ראש של ילד יום ההולדת חסרה לנו. ציוויתי על הבעל למשוך במרמה את החבר לצילום משותף- וקיבלתי לסלולרי לאחר כמה דקות- תמונה קטנה, חשוכה ומטושטשת- אבל תמונה.

לאחר עבודת קולאז' ומריחות+ קצת איור ופוטושופ- יצא לי כזה.

הבית רעד מויכוחים. כן כובע, לא כובע, צריך נמרים, אריות או כלום

בסוף הסכמנו על שלום בית ועל האיור הסופי ביותר הבא:

ביום גשום מיהרתי לקולורטאץ' להדפיס את התמונה בגדול על קנבס , ולמסגרן בקינג ג'ורג- לחפש מסגרת קיטש אמיתית

במקביל, שלחנו לדואר ישראל שיעשו לדורי גם איזה גליון בולים אישי ומהודר – אבל לפי תגובתם הטלפונית המבוהלת- אני בספק אם זה יודפס:)

עדכון- הדואר התעלה על עצמו והפארנויות- ואפילו על הבירוקרטיה והעיכובים- והצליח להנפיק כמעט בזמן את גליון הבולים החגיגי:

לא יכלנו לחכות לתאריך היומולדת עצמו, וברגע שהמסגרן צלצל- רצנו כמו שני ילדים נירגשים להראות לדורי…

מזל טוב איש יקר – שתהיה לך שנה מלאת אהבה והרפתקאות ושמחה.

עבודה כיפית ומתגמלת נפשית:)

מי מנחש באלו שירים מדובר

כשמישהו מעלה תמונה לפייסבוק, או שולח לי כברכה במייל, תמונה שהיא כהה או דורשת טיפול או ריטוש

אני מיד דורשת שישלח לי ברזולוציה גבוהה, ועטה על התמונה – לא משנה כמה עבודה מחכה לי.

יש משהו בלהבהיר תמונה כהה מדי ולגלות מה מתחתיה, להוסיף איזה טשטוש קיטש ולשלוח לאם הגאה בחזרה- שאני נורא אוהבת

לפעמים אני קצת מגזימה עם הטישטוש או הקיטש- אבל כאן כבר נכנס החופש האמנותי שלי.

חשבתי להציע את השירות הזה ללקוחות שיש להם תמונות סדוקות וישנות המשוועות לריטוש, אמהות שיש להם תמונה מקסימה של ילד מתוק- אבל משהו בתאורה או ברקע מפריע לקסם לעבור.

אני עושה את זה ברזולוציה גבוהה- גם אם המקור נשלח ברזולוציה נמוכה- כך שניתן להפיק מזה פוסטרים, הדפסות על קנבס

והכי אני אוהבת את אלו שעושים גלויות תלת מימד- כאן – כמו הסרגלים עם הכדורגלנים שהיו לנו פעם…

מה אתם אומרים ?

זה יעבוד??

זו תמונה של תום החתיך, הבן של אחותי- שהוא חלומי גם ביום יום- והצילום פשוט דרש נייר מכתבים ונצנצים…

זו תמונה של אחותי החורגת, יעל, עם ביתה המהממת – נעמי, שטרם זכיתי להכיר בשל המרחקים-

נכון תמונה מהממת ? אבל הכהות שלה הרסה לי את כל החוויה- אז פשוט הייתי חייבת…

זו תמונה שלי, מעט חושפנית- אבל התמונה הטובה ביותר שבעלי צילם אותי יחד עם מיקה- אי פעם- מה, לא נשפץ קצת כדי שאפשר יהיה להציג בפומבי ??

אמרתי קצת…נו…טוב…

והנה-הסיבה לפוסט הזה- יונתן.

המציג הינו מלאך

גם בתמונה כהה ומטושטשת וצהובה במייל

אבל- אם כבר שלחתם אלי

ואתם יודעים שרוב חיי עבדתי בצילום

באמת חשבתם שלא תקבלו במיידי הוראה לשלוח את הרזולוציה הגבוהה ?? אירית ???.

התחלתי לעבוד עם הוצאת אוריון.

הוצאה מהממת ומומלצת למאיירים ולסופרים- בחום.

אורלי- הבעלים, חמה ומפרגנת בצורה נדירה , אמינה מאוד, מנהלת מו"מ בשקיפות מלאה

מקצועית ולא מורידה את המאייר למסחרה כמו בהוצאות אחרות.

הספר הראשון שעבדתי איתה עליו- היה על ילדים שבורח להם הפיפי בלילה.

נושא רגיש ועדין וגם קצת משונה- אבל אורלי הפכה את כל התהליך לנעים וכיפי.

הנה התהליך- מהסקיצות הראשוניות עד השלבים הסופיים- כולל כמה הגדלות מתוך איורים.

ניסיתי טכניקה חדשה, שמחקה קצת צבעי עפרון או פנדה, תוך שימוש במברשת שתרם לי בנדיבות- דניס זילבר המדהים

את הספר כתבה ברגישות רבה- תלמה כץ, בליווי יעוץ צמוד מדוקטור אבנר כהן- רופא מומחה וידיד המשפחה.

כולנו מתרגשים לקראת צאתו לחנויות, בעוד אני כבר עובדת על הספר השני עבור אוריון- פרטים בהמשך….

לכבוד השנה החדשה, הבלוג החדש, והורוד החדש בחיי

העליתי לי כרטיס ברכה חדש, בטכניקה חדשה

קצת שימוש במברשות המדמות צבעי פנדה או צבעי עפרון ( באדיבות דניס זילבר המדהים).

את האמת ? הסקיצה הראשונית יצאה הכי חמודה

בצביעה ראשונה הרגשתי כבר שזה לא כל כך זה…

וכשהוספתי את השיער והפרטים= זה רק המשיך להתדרדר… אולי משהו מהמתיקות של הגלויות האחרונות שלי, אבד

?

אבל אז התחלתי להשתמש במברשת הקסם בטקסטורת העפרון של המאייר המדהים דניס זילבר (שתרם בנדיבות דרך הפייסבוק- אני לא מוצאת את זה עכשיו- אבל תבקשו ממנו)

ויצא לי חמוד דוקא.

לא כמו הסקיצה ההתחלתית- אבל- בי- שנה חדשה- סטייל חדש- לא ??

לגלריית ברכות עבר

ולקטגוריית פוסטים על העבודה מאחורי הקלעים של כרטיסי ברכה.

אחת לשנה, בכנס הקומיקון הענק שבסן דייגו, נערך טקס האייזנר

כותבים, יוצרים, וסיפורים מוגשים לתחרות הטוב ביותר בתחומם.

זוכי אייזנר זוכים להערכה עולמית נצחית. זה משהו כמו האוסקר ה- אבל בתחום הקומיקס

לפני כשנתיים שלוש- רותו מודן שלנו- לקחה אייזנר הביתה על הנובלה הגרפית המצוינת שלה

Exit Wounds.

באותו טקס, בוחרים כל שנה- מבין אלפי אלפי חנויות בכל העולם

חנות קומיקס אחת- שמצטיינת בהחדרת הקומיקס בקהילה, בידע ומבחר. חנות שמראה הישג ניכר במעורבות בקהילה ובפעילות למענה, שזוכה באהבת הקהל, ידידותית ללקוחות ומצטיינת בהבנה בעולם הקומיקס..

ב-2009 ו-2010 חנות הקומיקס התל-אביבית- קומיקס וירקות

זכתה להעפיל אל ארבעת המועמדים הסופיים מתוך כל כלפי החנויות באמריקה ובעולם כולו

.

השנה- החנות זכתה במקום הראשון.

בפרס האייזנר למצוינות.

מה שהופך אותה לחנות הקומיקס הטובה בעולם !!! ממש כאן בשכונה-

ברחוב קינג ג'ורג' 40, למרגלות בית ז'בוטינסקי ובין דיזינגוף סנטר וגן מאיר

דורית מיה גור, יוצרת הפלאפלמן, בחזית חנות "קומיקס וירקות"

.

מעל ל-3000 חנויות ניגשו השנה לתחרות, מתוכן נבחרו 100 שהתבקשו לשלוח סרט וספרון על החנות. מתוכן נבחרו 8 שהעפילו לגמר , ובטקס עצמו, שלשום בלילה- (אצלינו שבת בבוקר) הוכרזו המנצחים

לצפיה בסרטי ההגשה של קומיקס וירקות  לחצו על שנת הסרטון.

2009 2010 2011.

פרטים נוספים על מאחורי הקלעים של ההגשות עצמן, וסרטון מטקס האייזנר עצמו- בו מסביר המנחה מה משמעות שם החנות, בפוסט הזה מלפני שנתיים

והנה סרטון קטן שהרכבנו מאודיו שמשהו הקליט שם וכמה תמונות שמרים שלחה לנו מרגע הזכיייה עצמה

!

בנוסף לכבוד הגדול, מארחת השנה, חנות"קומיקס וירקות", את אמן הקומיקס האגדי- ג'ו קיוברט

להחתמות וסקיצות ב-18 לאוגוסט החל מ-11 בבוקר .

יובל שרון, מבעלי החנות (ובעלי האהוב), נסע בחורף עם אמנית הקומיקס הישראלית- דורית מיה גור, לארה"ב, להזמין את ג'ו ומשפחתו לארץ, ולאצור תערוכת ענק לכבודו במוסיאון הקומיקס בחולון

הנפתחת באותו תאריך

.

תמונות ורשמים מהביקור תוכלו למצוא בדף הפייסבוק של החנות-

לייקקו שם בנדיבות..