‫מגדר וחברה בישראל‬

‫סיכום מושב קהילת מגדר בכנס האגודה הסוציולוגית‬

‫מערכת הבלוג‬ — Mon, 12 Mar 2012 19:55:36 +0000

סיכום מושב קהילת מגדר בכנס האגודה הסוציולוגית

27.2.2012

יו"ר: ד"ר מיטל עירן יונה, ד"ר יוכי שלח

כמסורת הכנס הסוציולוגי, גם בכנס ה-43 של האגודה הסוציולוגית הישראלית, שנערך בפברואר 2012 באירוח האוניברסיטה העברית, בירושלים, נערך מושב של קהילת מגדר. נושא המושב השנה היה: לחקור מגדר בישראל.

אנו מבקשות להודות למרצות שנענו לאתגר שהצענו והציגו במושב סדרת ההרצאות מצוינות: פרופ' חנה הרצוג, ד"ר ענת הרבסט, ד"ר אורלי בנימין, ד"ר מנאר חסאן וד"ר חנה ספרן.

חקר המגדר בישראל הלך והתרחב בשני העשורים האחרונים, במקביל נפתחו בעשור האחרון תוכניות ללימודי מגדר ברוב האוניברסיטאות ובחלק מהמכללות בישראל, והנושא נחקר בראייה אינטר- דיספלינארית, מתוך הכרה במגדר לא רק כקטגוריה לניתוח אלא "כמשטר דעת וסדר חברתי ממוגדר"[i] החודר אל כל תחומי החיים החברתיים ומבנה אותם.

לצד קורפוס הולך ומתרחב של מחקר והגות פמיניסטית שנכתב ברובו במערב, הצטבר בשני העשורים האחרונים בסיס ידע נרחב על ההקשר הישראלי, בתוכו מחקרים הבוחנים את יחסי מגדר במשפחה, בשוק העבודה, במערכת החינוך, בפוליטיקה, בזירת המשפט, בספרות ובקולנוע, בתקשורת ועוד. מחקרים אלו מבקשים לנתח את הסדר המגדרי הקיים בישראל ולהצביע על ההתנסויות המגדריות השונות של נשים ממעמדות שונים ומקבוצות אתניות, דתיות ולאומיות שונות בישראל.

במושב זה ביקשנו לבחון את השאלה – מה ייחודי בהקשר הישראלי של חקר המגדר, ובהתייחס לכך מה המשמעות של לחקור מגדר בישראל?

השאלה שעמדה במוקד מושב זה הינה כיצד מעצב ההקשר הישראלי הייחודי את יחסי המגדר בחברה הישראלית, כפי שאלו באים לידי ביטוי בזירות חברתיות שונות, ואילו אתגרים/שאלות מזמן ההקשר המקומי – לחוקרות וחוקרי מגדר בישראל?

סיכום המושב:

כל אחת מההרצאות, האירה פן אחר של הנושא שעמד במרכז המושב ופקחה את עינינו באשר לאופנים בהם נוצרו ומתעצבים יחסי מגדר בהקשר הישראלי, ועל ייחודיותו של ההקשר הישראלי בעיצוב יחסי המגדר.

הרצאותיהן של פרופ' חנה הרצוג וד"ר מנאר חסן בחנו את שורשי המשטר המגדרי בחברה הישראלית כממוקמים בתהליכים היסטוריים שהתרחשו בתקופת היישוב ולאחר הקמתה של מדינת ישראל. פרופ' חנה הרצוג הצביעה על מיסוד הרבנות הראשית במהלך שנות ה 20' – כתהליך שהוביל למיסוד בחוק של קטגוריות מגדריות ואתניות והפך את המבנה הפטריארכאלי ואת כפיפות הנשים לגברים לחלק בלתי נפרד מכינון הסדרי הישוב היהודי ולימים המדינה.

ד"ר מנאר חסן, הצביעה על תהליכי דה-אורבניזציה שעברה החברה הפלסטינית מאז הקמתה של המדינה וביקשה לקשור בינם לבין שינויים חברתיים, בתוכם: התחזקות המערכת הפטריארכאלית-חמולתית, נסיגתן של הנשים הפלסטיניות אזרחיות מדינת ישראל מרוב הפעילות הציבורית, ושינוי לרעה ביחסי מגדר.

הרצאותיהן של ד"ר אורלי בנימין וד"ר ענת הרבסט, עסקו בהווה. שתיהן קשרו בין תהליכים של גלובליזציה והשפעה של האידיאולוגיה הנאו-ליברלית – על ישראל, לבין מעמדן של נשים עובדות בישראל בת זמננו.

ד"ר אורלי בנימין, בחנה כיצד תהליכים אלו, פוגעים בצורה שיטתית בהישגי תנועת הנשים ותנועות העובדים בישראל. אורלי קוראת לחוקרות מגדר בישראל לחשוף את המפגש בין המוסדי והאישי המתרחש בהקשר של הנאו-ליברליזציה, כאמצעי להבין כיצד פועלים דיכויים מוצלבים ותהליכי רה-מיגדור בעולם העבודה והכלכלה הישראלית. לאור דבריה ביקשה אורלי לבחון אילו אתגרים מזמן ההקשר המקומי – לחוקרות וחוקרי מגדר בישראל?

ד"ר ענת הרבסט בחנה את האופן שבו משפיעה האידיאולוגיה הנאו-ליבראלית על עיצוב תפיסות חברתיות, בישראל של שנות האלפיים. דרך המקרה של מאבק האמהות החד הוריות , ענת עמדה על האופן שבו מדיניות המדינה כלפי המשפחה מכוננת קטגוריות ממוגדרות. ההשוואה למקרה האמריקאי האירה את ייחודיות ההקשר הישראלי.

ד"ר חנה ספרן, הסיטה את המבט שלנו מחקר המגדר- לשאלה אודות לימודי מגדר, עצם קיומם ומשמעותם בהקשר המקומי. דרך בחינת ההיסטוריה של התחום מחד, ומצבם של לימודים אלו באקדמיה היום, מאידך, ביקשה חנה להאיר שאלות מוסריות ותיאורטיות הנוגעות לעצם קיומם של לימודי מגדר בתוך עולם אקדמי, כאשר הם עוסקים במידה רבה בערעור בסיס הידע שלו, וביציאה כנגד הסדר החברתי והמגדרי הקיים, שהאקדמיה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

לסיכום, הרצאות השונות שהוצגו במושב – הביאו לידי ביטוי תובנות חשובות באשר לאופני הייצור והמיסוד של המשטר המגדרי בהקשר הישראלי, כמו גם ציינו כיווני מחקר חשובים לחוקרות מגדר, ושאלות שחשוב שימשיכו וישאלו בחוגים ובתוכניות ללימודי מגדר בישראל, ולא רק בהם.

בהזדמנות זו אנו מבקשות להודות לכל מי שאפשר את קיומו של יום העיון הזה: לבית הספר לאמנויות של סמינר הקיבוצים, על האכסניה והעזרה הרבה; לאגודה הסוציולוגית הישראלית שמשמשת לנו בית אקדמי נוסף; למרצים ולדוברים שהיו מרכזו של יום העיון; לכם, קהל החוקרות והחוקרים שבאו לשמוע; ולבסוף, לסטודנטיות רעות חג'ג', רעות גורג'י וטל נמני, שתרמו זמן ומאמץ לקיומו של יום זה.

ובאשר להמשך:

קהילת מגדר פועלת במהלך כל השנה באמצעות מספר במות. אנחנו מזמינות אתכן להשמיע את קולכן מעל הבמות השונות של הקהילה : לפרסם רשימות בבלוג קהילת המגדר, לכתוב על הקיר של דף הפייסבוק שלנו ולצייץ בטוויטר.

[i] כפי שטענו דפנה יזרעאלי, אריאלה פרידמן, הנרייט דהאן-כלב, חנה הרצוג, מנאר חסן, חנה נוה וסילביה פוגל-ביז'אוי, במבוא לספרן החשוב:"מין, מיגדר פוליטיקה", אשר עסק בנשים בישראל מנקודת מבט אקדמית-פמיניסטית וביקש להצביע על אופיו הייחודי של המשטר המיגדרי בישראל. הספר יצא לאור בשנת 1999, בהוצאת קו אדום,הקיבוץ המאוחד.

‫כתב עת חדש: "מגדר" – קול קורא‬

‫מערכת הבלוג‬ — Wed, 01 Feb 2012 19:32:12 +0000

| מגדר הוא כתב עת דיגיטלי רב תחומי ורב תרבותי, המוקדש לשיח על מגדר ופמיניזם, ויוצא בחסות קהיליית המגדר של האגודה הסוציולוגית הישראלית. מטרתו ליצור ממשק רב מימדי של מחקרים ופרסומים אקדמיים ושל טקסטים ועבודות אמנות ותרבות, לשמש במה להפצה ולהעשרה של השיח המגדרי והפמיניסטי בשפה העברית ולהעלות את המודעות לנושאים אלה בקהילה.

| בחלקו האקדמי של מגדר יפורסמו מאמרים ומחקרים של חוקרות וחוקרים העוסקים בסוגיות של פמיניזם ומגדר בתחומים מגוונים כגון סוציולוגיה, פסיכולוגיה תקשורת, כלכלה, משפט, ספרות, קולנוע רפואה ועוד, ובמגוון מתודות מחקריות. טרם פרסומם יעברו מאמרים אלו שיפוט עיוור כמקובל בכתבי עת אקדמיים. כן יפורסמו בו מעת לעת רשימות ביקורת קצרות על ספרי עיון שיצאו לאור, בעברית או באנגלית.

| בחלקו השני של מגדר יפורסמו מסות ורשימות, וזאת במטרה להרחיב ולהעמיק את גבולות השיח אל מעבר לשיח המחקרי.

| בחלקו השלישי של מגדר יוצגו יצירות מקוריות מתחום הספרות והאמנויות הוויזואליות, שיעשירו את מרחב השיח.

| הבחירה בפורמט דיגיטלי היא בחירה אידיאולוגית ומעשית כאחת. המהדורה הדיגיטלית תאפשר קישוריות, שיתופיות וזמינות לכל ותוציא את העיסוק האקדמי והיצירתי בענייני פמיניזם ומגדר אל מחוץ לספריות האקדמיות – אל הציבור הרחב. את כתב העת ניתן יהיה להוריד בשלמותו כקובץ PDF אל המחשב ומחשבי הלוח (טאבלטים, אייפד) של הקוראות והקוראים.

| עורכות מגדר: ד"ר אורלי צרפתי (המכללה האקדמית עמק יזרעאל), ד"ר יוכי שלח (בית הספר לאמנויות של מכללת סמינר הקיבוצים).

| מועצה אקדמית (בסדר אלפביתי): פרופ' חאולה אבו בכר, ד"ר יעקב אזואלוס, פרופ' מימי אייזנשטדט, ד"ר דליה לירן אלפר, פרופ' סלביה ביז'אווי, ד"ר אורלי בנימין, פרופ' יפה ברלוביץ', ד"ר טל דקל, ד"ר עופר נור, פרופ' משה סמיונוב, ד"ר מיטל עירן יונה, ד"ר חנה קהת, ד"ר תמי קרני.

קול קורא לכתב עת : "מגדר"

‫הזמנה ליום עיון: "מחאה חברתית ומנהיגות נשית"‬

‫מערכת הבלוג‬ — Mon, 26 Dec 2011 19:49:47 +0000

להזמנה המלאה ולפרטים נוספים:

הזמנה ליום עיון מחאה חברתית ומנהיגות נשית4

‫קול קורא לכנס ה-43 של האגודה הסוציולוגית הישראלית‬

‫מערכת הבלוג‬ — Fri, 29 Jul 2011 06:42:00 +0000

למסמך המלא: אנא לחצו כאן

‫קול קורא: תמיכה בחוקרים וחוקרות‬

‫מערכת הבלוג‬ — Wed, 27 Jul 2011 10:42:35 +0000

לרשימת הקולות הקוראים באתר

לחוקרות ולחוקרים שלום רב,

The New Scholars Program supports projects to help early- to mid-career women scientists balance family responsibilities with demanding academic careers. New Scholars seeks to actively address the attrition rate of talented women scientists caused by work-life balance issues. The Foundation provides one, two and three year grants to STEM institutions and organizations actively working towards a more equitable academia by:

· Encouraging networking and collaborations among institutions and/or across STEM disciplines in ways that support the challenges of faculty and staff with family responsibilities.

· Developing and implement strategies for advocacy and policy development to advance knowledge, awareness, and application of programs to retain, recruit and develop women in science.

· Enabling scientists to attend conferences, meetings, workshops and symposia that are critical to the development of a career in science by helping them with childcare and other family responsibilities when attending scientific gatherings.

· Proposals are welcome for single-year grants in amounts between US$5,000 to US$50,000.

· Proposals will be accepted for multi-year programs (up to three years) for grant amounts of US$5,000 to US$50,000 per year.

מועד אחרון להגשת תקצירים: 15.9.2011

להלן הקול הקורא המלא.

בברכה

מרב בכר רייז

רשויות המחקר וההוראה

המסלול האקדמי המכללה למנהל

טלפון – 03-9635733

פקס – 03-9634033

P חשבי לפני הדפסה

אתר רשות המחקר

‫קול קורא: מושב קהילת מגדר בכנס האגודה הסוציולוגית‬

‫מערכת הבלוג‬ — Sun, 24 Jul 2011 19:49:08 +0000

קול קורא:
מושב קהילת מגדר בכנס האגודה הסוציולוגית
יו"ר: מיטל עירן יונה, יוכי שלח

כמיטב המסורת בכנס הסוציולוגי, גם בכנס הקרוב יערך מושב של קהילת מגדר.
נושא המושב השנה יהיה:
לחקור מגדר בישראל

יחסי מגדר בישראל התעצבו לאורך השנים בזיקה לאפיוניה הייחודיים של החברה הישראלית: הקבוצות החברתיות, האתניות והלאומיות המרכיבות אותה (על השסעים והזיקות שביניהן), ההיסטוריה של העם היהודי בישראל ובתפוצות והיסטורית הסכסוך היהודי-ערבי באזורנו, האידיאולוגיה הלאומית שלאורה צמחה החברה הישראלית, התרבות והערכים המאפיינים את הקבוצות האתניות והלאומיות השונות המרכיבות אותה, וכיו"ב.
חקר המגדר בישראל הלך והתרחב בשני העשורים האחרונים . במקביל נפתחו בעשור האחרון תוכניות ללימודי מגדר ברוב האוניברסיטאות ובחלק מהמכללות בישראל, והנושא נחקר בראייה אינטר- דיספלינארית, מתוך הכרה במגדר לא רק כקטגוריה לניתוח אלא "כמשטר דעת וסדר חברתי ממוגדר" החודר אל כל תחומי החיים החברתיים ומבנה אותם.

השאלה שתעמוד במוקד מושב זה הינה כיצד מעצב ההקשר הישראלי הייחודי את יחסי המגדר בחברה הישראלית, כפי שאלו באים לידי ביטוי בזירות חברתיות שונות, ואילו אתגרים/שאלות מזמן ההקשר המקומי – לחוקרות וחוקרי מגדר בישראל?

הצעות אנא שלחו לוועדה האקדמית של הכנס וכן עותק לד"ר מיטל עירן-יונה: meytalej@gmail.com או לד"ר יוכי שלח: yochy.shelach@gmail.com

בינתיים, אנחנו מזמינות אתכן להשמיע את קולכן מעל הבמות השונות של הקהילה : לפרסם רשימות ב בלוג קהילת המגדר, לכתוב על הקיר של דף הפייסבוק שלנו ולצייץ בטוויטר.

כמו כן, אנו מנצלות את ההזדמנות להודות מכל הלב לנדב פרץ, שמתחזק את הבלוג של הקהילה.

‫המאבק הפמיניסטי בישראל לאן? קול קורא למאמרים‬

‫מערכת הבלוג‬ — Sun, 24 Jul 2011 19:09:47 +0000

המאבק
הפמיניסטי בישראל לאן?

קול קורא למאמרים

כותבות וכותבים מכל תחומי המחקר מוזמנים להגיש מאמרים לגיליון מיוחד של כתב העת "משפט וממשל" שיוקדש לנושא
"המאבק הפמיניסטי בישראל לאן?"

"המהפכה הנשית הושלמה" הכריז בחגיגיות המגזין "אקונומיסט" לפני כשנה וסימן את המאה העשרים כמאה המשמעותית ביותר מבחינת קידום מעמדן של נשים. אולם, רבים אחרים מציגים נתונים פסימיים בהרבה ביחס למצב אי השוויון המגדרי בחברה והמכשולים המשמעותיים בדרך למיגורו.

מטרתו של גיליון נושאי זה היא לנסות לעשות סיכום ביניים ביחס להישגיו וכישלונותיו של המאבק הפמיניסטי בישראל ולהצביע על
האתגרים המרכזיים בקידום השוויון המגדרי בפתח המאה העשרים ואחת. הכוונה היא להתמקד בעיקר בתפקידו (ההיסטורי, העכשווי והעתידי) של המשפט בהקשר של המאבק הפמיניסטי, אך גם להציג פרספקטיבות ותובנות מדיסציפלינות אחרות – סוציולוגיה, היסטוריה, קרימינולוגיה, עבודה סוציאלית ועוד.

הגיליון יעסוק בשאלות כגון:

עד כמה יכול וצריך המשפט לשמש כלי מרכזי במאבק לשוויון מגדרי?
מהי מידת ההשפעה שהייתה בפועל לשיח הפמיניסטי על עיצוב השדה המשפטי ועל שינויים חברתיים בנושאים שונים כגון שוק העבודה, משפחה, פוליטיקה, צבא, אלימות, מלחמה ושלום, בריאות ופריון, הורות, ועוד.
האם הצליחו מאבקים פמיניסטיים קונקרטיים לקדם את השוויון המגדרי בחברה?
מהם הכישלונות של המאבק הפמיניסטי בישראל?
כיצד ראוי להגדיר שוויון מגדרי בפתח המאה העשרים ואחת וכיצד הגדרה זו צריכה להשפיע על סימון יעדי המאבק הפמיניסטי?
אתגרי העתיד של המאבק לשוויון מגדרי;
דילמות פמיניסטיות הנגזרות מהשסעים וההבדלים בתוך קבוצת הנשים;
גברים, גבריות ושוויון מגדרי;
פרספקטיבות משוות: לקחים ממדינות אחרות ומהמשפט הבינלאומי.

את המאמרים המלאים יש להגיש עד ליום 1 לדצמבר 2011. המאמרים יהיו כפופים להליך השיפוט הרגיל כמקובל ב"משפט
וממשל". ניתן ורצוי להתייעץ ביחס למאמרים פוטנציאליים עם העורכת.

ד"ר נויה
רימלט, העורכת הנכנסת של "משפט וממשל", nrimalt@law.haifa.ac.il

‫‬

‫מערכת הבלוג‬ — Tue, 07 Jun 2011 07:01:18 +0000

רוצה לדעת יותר על מה שאת/ה
עושה בעבודה בשטח?

מחפש/ת כלים תיאורטיים
ומעשיים שיכולים לסייע
בשינוי חברתי?

התכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן – מסלול "מגדר בשטח"
מציעה בשנת הלימודים תשע"ב (אוקטובר 2011) שש מלגות לימודים למעוניינות/ים
לשלב לימודים לתואר שני עם פעילות חברתית.

מסלול "מגדר בשטח" הוא מסלול ייחודי לתואר שני ללא תזה. המסלול
מציע הזדמנות ייחודית לשלב תיאוריות בתחום המגדר עם הכשרה
מעשית וכן פעילות בשטח לקידום נשים ומגדר. הלימודים מתקיימים במתכונת של יום לימודים מרוכז- בימי רביעי במשך שנתיים.

ניתן לסיים את הלימודים ב-2 סמסטרים מרוכזים + סמסטר נוסף בו ילמדו 2 קורסים בלבד.

התכנית שמחה להציע שש מלגות
לימודים למועמדות/ים מובילות/ים שיתחילו את לימודיהן בשנת הלימודים תשע"ב
(אוקטובר 2011). המועמדות/ים ייבחרו על בסיס הישגים לימודיים כמו גם על בסיס
פעילותן בשדה הפמיניסטי/חברתי
ותרומתן/ם לחברה.

תאריך אחרון להגשת מועמדות למלגות: 1.7.11

להגשת מועמדות למלגה, יש להירשם ללימודים בתכנית ולציין בשאלון הקבלה כי
הנך מעוניין/נת במלגה.

למידע נוסף אודות
הלימודים והמלגה ניתן ליצור קשר עם:

ד"ר ענת הרבסט, ראש מסלול מגדר בשטח, herbsta@mail.biu.ac.il

שלומית שטרן, רכזת
מסלול מגדר בשטח טל' 03-5318230 , migdar.bashetach@gmail.com

יום פתוח בתכנית
ללימודי מגדר

יתקיים ביום רביעי 15.6.11
בין השעות 18:00-16:30

בבנין פלדמן (301) חדר
201

ניתן יהיה להיפגש עם
סגל התכנית ולהתרשם ממסלולי הלימודים השונים, וכן לקבל מידע נוסף על המלגה.

למידע נוסף והרשמה נא
ליצור קשר עם משרדי התכנית
טל' 03-5318230 *
genderst@mail.biu.ac.il
www.genderst.com

—————————————————————————————————————————————–

‫אַת: שלושים שנות מחקר תקשורת פמיניסטי בישראל‬

‫מערכת הבלוג‬ — Thu, 26 May 2011 05:23:42 +0000

קול קוראת למשלוח תקצירים להרצאות בכנס

לפני כשלושים שנה נבטו בישראל ניצניו של חקר תקשורת הנגזר, מבוסס ומושתת על עקרונות פמיניסטיים ומבטא את רוחו
של הפמיניזם[1] ודרך תפיסתו את העולם החברתי והמציאות הסמלית. בזכותן של חוקרות חלוצות[2], שעסקו לא רק במחקר ובהוראה פמיניסטיים, אלא גם טיפחו דורות חדשים של חוקרות צעירות, השתרשה פעילות הגותית ומחקרית זו. במהלך השנים רעיונות פמיניסטיים חלחלו אל תוך חקר התקשורת בארץ החל מבחינת מעמד האישה בטקסטים תקשורתיים ובתהליכי ייצורם, דרך מתודולוגיה בהשראה פמיניסטית וכלה בדפוסי צריכת תקשורת של קבוצות מיעוט אחרות.

אי-לכך, מצאנו לנכון לערוך כנס בו יוצג המיטב של המחקר הפמיניסטי העכשווי בתקשורת. הכנס יתקיים בתאריך 20
בנובמבר, 2011, באוניברסיטת תל אביב. בכנס יהיו מושבים של הרצאות שעברו 'שיפוט עיוור' ומושב מליאה. מושב המליאה יוקדש לציון תרומתה של פרופ' דפנה למיש לתחום זה.

אנחנו פונות כעת לקהילת החוקרים והחוקרות (החל מתלמידי/ות מחקר לתואר שלישי) בבקשה לקבל תקצירים להרצאות במגוון תחומים הנושקים ו/או הנגזרים מן הפמיניזם ו/או מובְנים מהנחות המוצא שלו. התקציר יכלול 300-500 מילים וכַמקובל יסקור בתמציתיות את הרקע התיאורטי, כלי המחקר, המימצאים והמסקנות. במסמך נפרד יש לשלוח פרטים אישיים של המחבר/ת
(כותרת ההרצאה, תפקיד ושיוך מוסדי ופרטי התקשרוּת). יש להימנע מזיהוי פרטי המחבר/ת בתקציר. התקצירים יישַפטו כמקובל בתהליך של חסיון-כפול. נא לשלוח את התקציר ודף המידע האישי עד לתאריך 31 ביולי, 2011, לאורנת טורין: ornat@gordon.ac.il

בברכה,

נלי אליאס

סיגל ברק-ברנדס

אורנת טורין

הגר להב

עינת לחובר

אריאל פרידמן

עמית קמה

לימור שיפמן

[1] השימוש במונח "פמיניזם" בלשון יחיד נועד לשם הקלה בקריאה ואיננו משקף תפיסה אחידה, כאילו מדובר בישות אחת, שגבולותיה קשיחים או ברורים-מאליהם.

[2] כל המערכת הסמלית של התרבות שלנו, על אוצר המלים והדקדוק של שפתנו, מעניקה יוקרה לגבריות. לראיה, השפה העברית היא שפה מְמוּגְדֶרֶת: בכל מבע מילולי טמונה אידיאולוגיה פטריארכלית. אי-לכך, בחרנו לנקוט בלשון נקבה על מנת להצביע על הטיה זו.

‫מהיום אמרו: הפוגת לידה ולא חופשת לידה!‬

‫מיטל עירן יונה‬ — Sun, 22 May 2011 21:25:48 +0000

ולא, זו לא אני...

חודשיים מיום שילדתי את בני (השלישי) החלטתי לצאת בקמפיין אינטרנטי מתוך אמונה והבנה ששפה מעצבת מציאות!!

נמאס לי לענות לשאלה החוזרת: איך חופשת הלידה? אני לא בחופשה! עוד לא הבנתם??

חופשה זה בקריביים, עם שמשיה ושיק פירות, ברומא היפה או בקפה בשדרות של פריז, או אפילו פה ליד בצימר בצפון עם קייקים בירדן או בטיילת ההומה של אילת.. אבל אני בבית, מטפלת בתינוק חדש מבוקר ועד ליל ובבנותי הגדולות ששמחות לקבל את אמא בבית לשם שינוי (אני מאוד אוהבת את ילדי, ובכל זאת, חופשה זה בטח לא!)

והרך הנולד, כמה שהוא מקסים, בכל זאת, שמונה הנקות ביום, שש פעמים חיתולים עם קקי ועוד ארבע פעמים עם פיפי, בכי של גזים ובכי של רעב וסתם בכי של עייפות (שצריך ללמוד להבחין ביניהם..), התאוששות פיזית מלידה, השלת קילוגרמים עודפים,
תפרים, טחורים, ורידים ברגליים, כאבי גב, כאבי ידיים, כאבי צוואר..כל אלו לא מסתדרים אצלי עם חווית ה"חופשה".

באנגלית זה נקרא maternity leave, ולא maternity vacation, כלומר, היולדת עוזבת את מקום עבודתה ותחזור לאחר הפוגה של טיפול ברך/ה שנולד/ה. ואילו בעברית אנחנו עדיין בקריביים, על חוף הים, אוחזות שייק פירות ומקבלות מסאז!!

ולכן, נשים וגם גברים שאוהבים אותן, אמרו מהיום "הפוגת לידה" לא עוד "חופשת לידה"!!