מטעם גוגל השתתפו אנשי צוות החינוך של גוגל, בניהולה של מגי ג'ונסון, מנהלת תחום חינוך.

מטרות הכנס

המטרה הראשונה הייתה להפגיש את את כל העוסקים בחינוך במדינת קליפורניה; המטרה השנייה הייתה לקיים דיון במצב החינוך במדינה וכיצד משנים אותו. מגי ג'ונסון הסבירה שגוגל היא חברה תחרותית וכדי לעמוד בתחרות הגלובלית עליה לדאוג כי העובדים שיצטרפו לשורותיה יתנו מענה לתחרות זו, ולכן הם מעוניינים להשפיע על איכות הבוגרים שמגיעים ממערכת החינוך בארצות הברית; המטרה שלישית – אמנם הכנס נערך במדינת קליפורניה ועסק במצב החינוך בה באופן ספיציפי, ואולם לאור תוצאותיו יוחלט כיצד להרחיב אותו לשאר המדינות בארצות הברית.

בכנס נשאו דברים חוקרים מהשורה הראשונה בתחום החינוך, בכירים ממערכת החינוך במדינת קליפורניה, מורים שיזמו וניהלו פרויקטים מעוררי השראה, בכירים בגוגל, וכמובן נציגי האוניברסיטאות השונות בקליפורניה.

מורי מורים שביקשו להשתתף בכנס עברו תהליך סינון וקבלה שבמהלכו היה עליהם להציג את האג'נדה החינוכית שלהם, לדווח על כישורים טכנולוגיים, ואף להציג את עצמם בדרכים מקוריות כגון הכנת סרטון ביוטיוב.

היום הראשון

פרופסור Linda Darling Hammond פתחה את הכנס ודיברה על הכשרת מורים למאה ה-21. היא דיברה ארוכות על השינוי של שוק העבודה בשל הירידה בצורך בעובדים שמיומנויותיהם מתאימות לעידן התעשייתי – לעבודה מול פס יצור – לעומת העלייה הדרמתית בצורך בעובדי ידע בעידן המודרני, וכתוצאה מכך העלייה בצורך לשינוי בהכשרת המורים ובדרכי ההוראה. מורים כיום מלמדים בדרך שבה הם למדו בעצמם, הסבירה פרופ' האמונד, יש לשנות את הדרך שבה מכשירים מורים.

בסיום כל הרצאה נערך סיעור מוחות, ובו התבקשנו להעלות על לוח משותף את התובנות וכל דבר שמתקשר לתוכן שזה עתה ראינו וניתחנו את ההרצאות ששמענו. היה לי הכבוד לחלוק שולחן עם מגי ג'ונסון מגוגל, ג'והאן בזיל המנהלת של הכשרת מורים במדינת  קליפורניה ובכירים נוספים. ניהלנו כמה שיחות מעמיקות, ובמהלכן  שיתפתי אותם בתובנות שיש לנו ממהלכי התקשוב שערכנו – הן באורט והן בתכנית התקשוב הלאומית.

סיפורי מקרה

לכנס הגיעו נציגים מבתי ספר בקליפורניה שמנהלים פרויקטים ייחודיים בשילוב התקשוב במסגרת ההוראה והלמידה. המצגת של "הכיתה בענן" הדגימה את השימוש שעושים באחד מבתי הספר בשירותים השונים בענן, בעיקר בשירותי גוגל. מכנה משותף שעבר כחוט השני בכל בתי הספר שהדגימו סיפורי מקרה היה למידה מבוססת פרויקטים. במרבית בתי הספר הללו התלמידים לומדים תוך כדי ביצוע פרויקטים, כמה מהם ממש מרתקים:

כלי מעניין של גוגל שעשו בו שימוש גם בכנס וגם בכמה מבתי הספר הוא  Google moderator.  מדובר בכלי פשוט שמשמש לדרג נושאים, ובהתאם לדירוג מחליטים אילו נושאים יעלו לשיחה. אנשי גוגל סיפרו שמדי יום שישי נערכת שיחה של כל עובדי החברה באחד מבתי הקפה המפורסמים בקמפוס, ובאמצעות הכלי הזה הם מחליטים על אילו נושאים ידונו במפגש.

סיפור המקרה של Esther Wojcicki הרשים אותי יותר מכל סיפורי המקרה שהוצגו בכנס. אסתר, מורה ותיקה, אולי  מטעה בהופעתה, אך היא עושה דברים חדשניים מאוד עם התלמידים שלה.

בתיכון פאלו אלטו שבו היא מלמדת אסתר בפירוש חוללה מהפכה. היא מורה במגמת תקשורת ועיתונות שבמסגרתו התלמידים אחראים ליצירת עיתון וכיום גם  לשידורי טלוויזיה. באמצעות למידה מבוססת פרויקטים אסתר הפכה את התיכון לאחד מבתי הספר המצליחים באזור. לדבריה, בית הספר זוכה גם להצלחה במבחנים הסטנדרטיים המתקיימים במדינת קליפורניה. היא בעצמה זכתה בפרסים רבים על הדרך שבה היא מלמדת ועל ההשקעה בתלמידים. היא רואה את תפקידה כמי שמכוונת ועוזרת, ובהחלט לא מקור הידע, ונאמנה לתפיסתה, היא עקבית בהעברת האחריות ללמידה לתלמידים.

סדנאות

כל משתתף היה חופשי לבחור באילו סדנאות להשתתף. אני בחרתי בהדגמה והתנסות של גיאוגברה – כלי נהדר ללימוד מתמטיקה. הכלי הוא חינמי, ומאפשר לחקור פונקציות, נושאים בגיאומטריה כמו חקר משולשים, חשבון דיפרנציאלי ועוד. ההדגמה נערכה על ידי מורה שעושה שימוש מרשים במערכת עם תלמידיו בבית ספר יסודי בעיר ניו יורק. המערכת קלה לשימושי וכדאי להפיץ אותה בקרב המורים למתמטיקה ולמקצועות נוספים.

הסדנה השנייה שבה השתתפתי הייתה  של Google Earth – במסגרת הסדנה הודגמו היכולות השונות של הכלי, החידושים האחרונים שהוכנסו, כמו למשל היכולת לצלול לאוקיינוס ולראות את הטופוגרפיה ובעלי החיים מתחת למים. הודגמו גם השכבות השונות שמכניסות חברות מסחריות כמו נשיונל ג'אוגרפיק עם הצילומים המרהיבים שלהן, וכמובן פעילויות חינוכיות, כמו דוגמת מורה לאקולוגיה שתיעד באמצעות הכלי את הטיול עם הכיתה שלו.

אוכל הוא נושא בפני עצמו בגוגל: כמות האוכל היא אינסופית, ואף מפצירים בך לאכול בזמן הפעילויות וההרצאות. המשמעות היא שתוך כדי הרצאות יש תנועה מתמדת לפינות החדר להביא אוכל שתיה וחטיפים וזהו חלק ממנהג המקום. לפי כתבה שהתפרסמה בסוף השבוע בדהמרקר, אני מבין שיש חשיבה מאחורי זה.

בסוף כל יום נערכו ארוחת ערב ומפגש חברתי. אנשי גוגל והחברה שניהלה את הכנס דאגו כל הזמן לייצר הזדמנויות שיחה והיכרות בין המשתתפים. לדוגמה, בארוחת הערב ביום הראשון היום גילינו שעל השולחנות מונחים משחקי קופסה, כך שהמשתתפים יכלו לשחק מונופול או פוקר תוך כדי ארוחת הערב.

הפעם במסגרת ההחלטה לחדש את הבלוג אני אכתוב בקצרה.

השנה הרציתי הרבה למנהלי בתי ספר, במסגרת התכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21. הייתי במקומות רבים – בדרום הארץ ובצפונה,

הכרתי אנשים רבים שהיה כיף להכיר וללמד, וכמו תמיד אני יוצא עם התובנה מכל תלמידיי השכלתי.

ולאחר ההסבר הקצר לשתיקה הארוכה הנה המלצה חמה ל-Flubaroo :

כלי הטפסים של גוגל אחד הכלים הנפלאים לאיסוף מידע במהירות וביעילות . אני עושה בו שימוש רב במסגרת השיעורים שאני מלמד באוניברסיטה. גם את מנהלי בתי ספר שלימדתי השנה הנחיתי לעשות שימוש בטפסים לצרכים מגוונים שיש להם בבתי הספר.

אחד השימושי האפשריים לטפסים הוא מבחנים פתוחים וסגורים. וכאן נכנס Flubaroo לעניין. אם ברצונכם לערוך מבחן סגור, Flubaroo יסייע בבדיקה של המבחן – לאחר שתתנו משקל לכל שאלה  ותסמנו מבחן שבו כל התשובות הנכונות. אם בהרשמה תדרשו מהתלמידים כי יציינו את כתובת המייל שלהם, בסופו של התהליך תוכלו לשלוח את הציונים לתלמידים במייל.

בכנס השתתפו 49 נציגים מ-23 מדינות – מאירופה, ארצות הברית קנדה, ו-3 נציגים מישראל. מאורט ישראל השתתפנו שגיא בן בסט מאורט רבין גן יבנה – שהיה שותף נפלא למסע –  ואני.

הכנס נערך במתכונת סדנאית, וכלל הרצאות של מומחים והתנסות מעשית בנושא ההרצאה. ביום הראשון היו גם 2 סבבים של מפגשי השראה, ובהם סיפרו משתתפי הכנס על התנסותם עם כלי גוגל בעבודתם כמורים. היום השני הוגדר כ-נון-קונפרנס, ובו בחרו המשתתפים נושאים להתמקד בהם ואף הרצו לקבוצה.

הפעילות הייתה מלווה באתר אינטרנט ייעודי מבוסס גוגל סייטס

האתר היה מעודכן, והכיל מראש את כל המצגות שהועברו במהלך הכנס.

היום הראשון

Search – הרצאת פתיחה של ליסה תורמן.

בשיחת המשוב ציינו כל המשתתפים כי ציפו שהרצאה זו תהיה היחידה במהלך הכנס שבה יש להם ידע רב, אך כולם הופתעו מהחידושים ומיכולות החיפוש שהוצגו בה ובעיקר מהמתודולוגיה שמסייעת למקד את החיפוש. למשל גלגל הקסמים

Google apps – הרצאה של קרן קלי

במדינת מיין, שבה מלמד המרצה בבית ספר, מתקיים פרויקט 1:1 לכל תלמידי בתי הספר. המרצה הדגים את השימוש שעושים בחבילת האפס בכמה בתי הספר. הוא הציג את הקונספט של שימוש בגוגל סייטס כבסיס לפורטפוליו שלהתלמיד, המשמש אותו עם סיום לימודיו לקבלה למכללות בארצות הברית.

Google docsהרצאה של זואי רוז

השימושים האפשריים בגוגל דוקס.

Google calendar – סדנה

בסדנה הודגמו יישומים מתקדמים של הקלנדר, כמו לדוגמה האפשרות לייבא תאריכי ימי הולדת מתוך רשימת הקונטקט, אפשרות לייצר רשימת תפוצה של אירועים במייל (סיפור מורכב אך מבריק בפתרון שלו) ועוד שימושים מעניינים.

Google sites הרצאה של ליסה תורמן

השימושים האפשריים בגוגל סייטס.

Spreadsheets and Gadgets – וידאו קונפרנס עם מנהל המוצר

אחת מ-3 ההרצאות המעולות של הכנס. מנהל המוצר הציג את היכולות החדשות של גיליון הנתונים. הוא עשה זאת בהומור, והשאיר את כולם פעורי פה עם החידושים האחרונים בתחום גיליון הנתונים. היכולות להציג נתונים מורכבים בצורה בהירה ומעניינת ואף אינטראקטיבית זאת בצירוף יכולות התרגום, השיתוף ואיסוף נתונים מהאינטרנט הופכות את גיליון הנתונים של גוגל כלי נפלא למורים ותלמידים.

.

Research tools – הרצאה של ד"ר מרק וגנר

ד"ר וגנר, הבעלים של חברת cue  שארגנה בעבור גוגל את הכנס, הציג את היכולת לעבוד עם גוגל ספרים,  אני מקווה שנוכל להתקרב ולו במקצת לאפשרויות העומדות לפני אנשי חינוך דוברי אנגלית.

Google maps

הוצגו אפשרויות לעבוד עם גוגל מפות, ובכלל זה שילוב של מפות היסטוריות בנושאים שאינם גיאוגרפיה או חקר כדור הארץ. לדוגמה המפה של סן פרנסיסקו מ-1915

Google Earth

הוצגו שלל האפשרויות לעבוד עם גוגל ארץ והאפשריות העומדות לפני אנשי חינוך. גולת הכותרת של ההרצאה הייתה אפשרות לנהוג ברחבי ניו יורק עם המכונית של ה A-Team (זוכרים? הם חוזרים), רק בלי הצעקות של מיסטר טי.

Google apps administration

הוצגו ההבדלים בין מהדורת חינוך למהדורה הרגילה של גוגל אפס. שגיא בן בסט ידידי הפתיע את הצוות של גוגל כשגילה להם כי אין מנוע חיפוש למשתמשים  בתוך סביבת האפס, וכי המנוע  מחפש רק את שם המשתמש (ולא בשם הפרטי ושם המשפחה). גוגל הבטיחו לטפל בכך.

Google mobile – הרצאה של מנהל המוצר בבריטניה

אחת ההרצאות המצוינות בכנס. מנהל המוצר הדגים את היכולות האחרונות של האנדרואיד ומהמתוכנן בתחום. הוא הדגים את גוגל גוגלס. אני מאוד מקווה שיצליחו בסניף הישראלי לממש את הדברים הללו בעברית, ובכלל זה חיפוש קולי, ניווט, ועוד דוגמות שהשאירו את הקהל המום.

הרצאות ההשראה שנשאו מורים על שימושים שלהם בכלי גוגל השונים היו מעניינות אך לא חידשו דבר.

בסוף היום הראשון נערך סיכום, ובו ציינו המשתתפים את
ההרצאות בנושא חיפוש, גיליון הנתונים והמובייל כמרתקות.

היום השני הוקדש לנון-קונפרנס. השיחות היו מעניינות אך לא חידשו דבר.

לסיכום, האירוע היה מעל ומעבר לציפיות שלי. הגעתי בתחושה שאני מכיר את הנושא לעומק, ובכל זאת למדתי המון. היום הראשון היה אינטנסיבי מעט לחלק מהמשתתפים.

מבחינת העשייה, אנו נמצאים במקום טוב בשימושים של חבילת גוגל אפס. תמיד יש לאן לשאוף, ואחרי יום כזה יש הרבה לאן לשאוף.

כדי להעמיק את החדירה בשוק החינוך הישראלי יש לבצע לוקליזציה למקצת האתרים שאליהם נחשפנו, מה גם שבעברית, כמו בשפות אחרות, הרבה מהיכולות אינן אפשרויות.

בתקופה הקרובה אני מתכנן יום עיון קצר להפצת הידע.

.

אסיים בציטוט של אחד המשתתפים:
"They say you learn something new every day, I'm learning something new every minute! It must be Google Time"

התארגנות למבצע

1. הגדרנו מטרה: רישום מרבי של מתעניינים בדף האירוע בפייסבוק.
2. פתחנו דף אירוע. נוסח דף נחיתה.
3. ניסחנו מודעות, וכדי להגדיל את האטרקטיביות שלהן גם רכשנו כמה תמונות ב-iStockphoto.

הקמפיינים

את המודעות קיבצנו לכמה קמפיינים:

רוצה ללמוד

הרשמה ליום הפתוח

וקמפיין שהוספתי לקראת סוף התקופה, וקיבל את השם הדס

הרכבת הקמפיינים

את הקמפיינים הגדרנו כך:

אוכלוסיית היעד למודעות הייתה גולשים מישראל בני גיל 20-30, מקצת המודעות הוגדרו גם לבני 40. תושבי ישראל בחלקן אף הוספנו חיתוכים לפי דוברי עברית וערבית

בהמלצה שקיבלנו נתנו "ביד" גבוה לכל הקלקה – 0.7 ל-0.8 $ להקלקה.

את המודעות קישרנו לדף אירוע שפתחנו בתוך דף המתעניינים של אוניברסיטת בר אילן בפייסבוק.

ב-27 ביוני, שבועיים וחצי לפני התאריך המיועד, יצאנו לדרך והתחלנו להזמין משתתפים.

(סוד מקצועי: מתוך היכרות עם התופעה שאנשים לא נכנסים למסעדה ריקה, ולכן מיהרנו, ראש המחלקה ואני, להירשם לאירוע. איך אומרים בצנחנית? – אחריי!).

סיכום השבוע הראשון: 4 נרשמים

במהלך השבוע הראשון עקבנו אחר הנתונים – בעיקר של החשיפות, אך גם של הדולרים המחויבים בכרטיס האשראי.

בסוף השבוע ניתחנו את  הנתונים שהיו לנו לדוגמה בקמפיין "רוצה ללמוד":

קמפיין הרשמה ליום פתוח:

>

בסוף השבוע הראשון נרשמו 4 מתעניינים, ביניהם פרופסור בר-אילן ושרון גרינברג. יחס ההמרה היה נמוך.

הפקת לקחים שלב א'

טוב, לא לילד הזה פיללנו. בחנו בעיון את הגרפים והטבלאות, התייעצנו שוב, והגענו למסקנה שדף הנחיתה – דף האירוע בפייסבוק – סובל מיבשושיות-יתר. עכשיו היה סדר הפעולות כזה:

1. ניסוח מחדש של דף הנחיתה.
2. הגדלת מחיר ההקלקה, כדי להפוך את המודעה אטרקטיבית לפייסבוק.
3. יצירת מודעה שמזמינה אנשים ללחוץ על הלייק – "חושבים שהעבודה באינטרנט היא העתיד? – לחצו על הלייק". ההנחה הייתה שכל לחיצה על הלייק זה תוריד את מחיר המודעה.
4. קמפיין נוסף – בשל הרישום הנמוך לדף האירוע ביקשתי מהדס אשתי שתכין קמפיין שונה – וכך נולדה סדרת המודעות של הדס. גם  היא סבלה מיחס הקלקה נמוך (ומכאב ראש).
5. המרת הקישור שמפנה לפרטים על המחלקה לימודי מידע בדף האירוע לקישור של bit.ly, כדי לראות אם יש הקלקות בדף הנחיתה. לאכזבתנו, נרשם שיעור נמוך של הקלקות – עשרות בודדות.

ימים אחרונים, והמתח רב

בימים שלפני סוף הקמפיינים ראינו כיצד שיעור ההופעה של המודעות בפייסבוק גובר, ואיתו גם שיעור ההקלקות על המודעות.

יום לפני האירוע הסתיים מסע הפרסום בפייסבוק. לדף האירוע נרשמו 17 איש, מתוכם 11 מתעניינים  אמיתיים.

כמה זה עלה לנו

מסע הפרסום בפייסבוק עלה 720 $, פלוס מחיר התמונות שנרכשו (כמה עשרות דולרים).

הנתונים לגבי מסעות הפרסום חלקיים:

ממשק המשתמש של ניהול הפרסומות הוא פשוט אך דל, ולא כולו פעיל. ניסיתי להפיק  נתונים היסטוריים מן הקמפיין "הדס", בלא הצלחה.

מישהו הכריז על מותן של המודעות בעיתון?

ב-14 ביולי, חמוש בדגל הטריקולור (סתם, סתאאאם) עליתי אל דוכן המרצים. בפתח דבריי שאלתי את המשתתפים כמה מהם הגיעו דרך פייסבוק.

רוצים לנחש כמה?

נחסוך לכם: לאכזבתי, הורמו בסך הכול  2 ידיים (לא של אותו בן אדם)

כששאלנו כמה משתתפים נחשפו למודעות בעיתון? הורמו הרבה יותר: 10 הגיעו דרך מודעה בעיתון "הארץ" ו-10 דרך המודעה ב"ישראל היום".

ובמילים פשוטות: בסך הכול 2 הגיעו מפייסבוק ו-20 דרך מודעות בעיתונים.

שלב הסקת המסקנות

1. פייסבוק עדיין אינו מספק את הסחורה. הסתייגות: ייתכן שחברת אינטראקטיב הייתה מצליחה לייצר מודעות אטרקטיביות יותר משלנו, הן בהיבט של קופי והן בהיבט של קריאייטיב.
2. אין מה להספיד כל כך מהר את מחלקות המודעות בעיתונים
3. לפייסבוק יש הרבה מה ללמוד מגוגל בנוגע לממשק ניהול של מערך הפרסום והטיפים למפרסם.

זנבות ושאריות

בתום המפגש, אחרי שהרמנו את הכיסאות וכיבינו את האור, הגיע הזמן למחוק את פרטי כרטיס האשראי שלי מהחשבון בפייסבוק. גם אני קרבן של אתר הומלס (רק עם סיסמה סתמית), ובאופן כללי איני נוטה להשאיר את כרטיס האשראי שלי בידי חברות כאלה או אחרות.

את מספר כרטיס האשראי שלי לא הצלחתי למחוק. צריך קודם למחוק את חשבון המודעות שלי, ורק אחר כך אוכל למחוק את חשבון  כרטיס האשראי שלי.

אז איפה הייתם ביום הבסטיליה? או יותר נכון – בשבועיים וחצי שלפניו?

ממצא מעניין נוסף: האמינות הנתפסת של מידע תלויה במקרים לא מעטים בצורה ולא בתוכן, כלומר בדרך שבה המידע מונגש לקורא.

ועוד משהו: לגולשים קל יותר להמליץ על מידע מתחום הרפואה המשלימה, שהוא הרבה פחות ממסדי, מאשר להמליץ על חידושים בתחום הרפואה הקונבנציונלית.

מטרתו של המחקר הייתה לבדוק את האמינות הנתפסת של בלוגים באינטרנט ושל המידע המתפרסם בהם בעיני צרכני מידע ברשת. כיוון שאמינות היא מושג רחב וכוללני, בחנו אותה בהיבטים של אמינות נתפסת של הרשת באופן כללי, אמינות נתפסת של בלוג, של כותב הבלוג ושל המסר גופו. עולם התוכן שנבדק במחקר הוא רפואה – קונבנציונלית ואלטרנטיבית.

במסגרת המחקר נבנו 6 בלוגים שונים ב-3 סוגות: בלוג אישי – של אישה ושל גבר, בלוג מומחה – של אישה ושל גבר, בלוג של עמותה ובלוג של תאגיד. בכל בלוג פורסמו 2 פוסטים העוסקים בהתמודדות עם מחלת הסוכרת, האחד בתחום הרפואה הקונבנציונלית והאחר בתחום הרפואה האלטרנטיבית.

המשתתפים במחקר גויסו אליו באמצעות קריאה בבלוגים וברשתות חברתיות.

תוצאות המחקר מצביעות על גישה חשדנית ו/או ביקורתיות, כלפי ממדים רבים של המידע בבלוגים, בד בבד עם השימוש הגובר בבלוגים לחיפוש מידע בנושא זה. כלומר, חשדנות כאמצעי להתמודד עם חוסר הוודאות בנוגע לאמינות המידע דווקא משום הרצון והנכונות לצרוך מידע זה.

בהשוואה למחקרים דומים שנעשו בעולם, עולה האפשרות שקהל המשתתפים הישראלי חשדני יותר ביחס לקהלים אחרים. עם זאת, ייתכן כי גילם המתקדם של המשתתפים במחקר (ממוצע הגילים היה 39) יכול להיות הסיבה לשיעור הגבוה של היגדים שהוגדרו כ"חשדניים" כלפי היבטים שונים של הפוסטים שנקראו. כלומר, המשתתפים במחקר גילו רמה גבוהה יותר של ביקורתיות כלפי הטקסט שקראו, ייתכן שבזכות העובדה שהם מבוגרים יותר ולכן רכשו עם ניסיון החיים גם את מיומנות הביקורת. ואם נסתכל מן העבר האחר, ייתכן שכיוון שהאינטרנט היא סביבה פחות טבעית בעבורם, הם מגלים יותר חשדנות כלפיה וכלפי מה שהיא מכילה.

את המחקר ערכתי כאמור בשנה שעברה, באוניברסיטת בר אילן, ואני מרשה לעצמי לתרץ שזו הסיבה שהבלוג שלי שתק זמן רב מדי. ביום שישי קיבלתי הזמנה לטקס הענקת התואר השני, סיבה מספיק טובה לשתף אתכם בתוצאות המחקר

http://wordpress.org/extend/plugins/nextgen-gallery/ – תוסף לטיפול בתמונות. מאפשר יצירת גלריות עשירות.

http://wordpress.org/extend/plugins/mingle/ – תוסף מדיה חברתית. מוסיף כפתורי שיתוף בכלי המדיה החברתית השונים ומאפשר לקוראי הבלוג לשתף את הפוסטים ברשתות החברתיות השונות.

http://yoast.com/wordpress/google-analytics/ – תוסף סטטיסטיקות. מאפשר לקבל מידע על התנועה בבלוג. לפני כן יש לפתוח חשבון בגוגל אנליטקס.

http://wordpress.org/extend/plugins/wordpress-navigation-list-plugin-navt/ – טיפול ברשימות בסרגל הניווט.

http://wordpress.org/extend/plugins/all-in-one-seo-pack/ – מסייע לגוגל לראות טוב יותר את הפוסטים שלכם.

אם יש לכם רעיונות לתוספים נוספים, הוסיפו בתגובות.

זו הזדמנות להודות לאורי ברוכין, ירדן לווינסקי ואילן גליני על הפרויקט הנפלא רשימות.

בשבוע שעבר ביקרתי במגרש כדורגל מושלג בקנט הסמוכה ללונדון. האנגלים המארחים סיפרו לנו כי עד לפני כמה שנים היה במקום בית ספר. לאן הוא נעלם ואיך זה שיורד שלג בלונדון? אז הם הסבירו: בהיותו ראש ממשלה הוביל טוני בלייר תפיסה ועל פיה חינוך הוא השקעה, ולא הוצאה. זאת לא רק אמרו, הם גם עשו (ועושים) מתוך כ-3,500 בתי ספר התיכוניים במדינה, הוחלט להרוס עד היסוד 50% ולבנותם מחדש, ואת ה-50% הנותרים הוחלט לשפץ בצורה יסודית. מה זה יסודית? – מהמסד עד הטפחות. כל התפיסה הארכיטקטונית שבאה לידי ביטוי בבתי הספר נועדה לעורר את הנוער לקניית דעת. לארכיטקטורה אקדיש פוסט נפרד. מכל מקום, כיום הבריטים נמצאים בעיצומו של התהליך וכבר אפשר לראות בתי ספר רבים שנבנו מחדש והם נמצאים בשלבים מתקדמים של מימוש התכנית.

נלהב מהבניינים מעוררי ההשראה שבהם מתחנכים האנגלים הצעירים, ניגשתי אל אחת ממובילות הפרויקט כדי להביע את הערכתי ולשמוע פרטים נוספים איך מובילים כזה מהלך. הגברת הוחמאה מאוד מתגובתי, והגיבה לי באמפתיה: "גם אצלכם יש בתי ספר ישנים משנות ה-60?" מה אומר לכם, רק מפאת הבושה לא תיארתי לה את המצב האמיתי, שבישראל עדיין יש תלמידים שחובשים את ספסל הלימודים בקסרקטינים נטושים של הצבא הבריטי.

איך הגעתי לשם?

בשבוע שעבר השתתפתי כאורח של אפל ב-2 כנסים בלונדון השלוגה, יחד עם ADE-ים אחרים מרחבי העולם (ADE הוא Apple Distinguished Educator). הכנס הראשון היה של חברת אפל בעצמה, והשני – תערוכת  Bett של מערכת החינוך הבריטית.

האירוח היה ברמה, התכנים היו מאלפים, הקולגות היו מרתקים, נחשפתי לפרויקטים שהותירו עליי רושם עמוק. גולת הכותרת של הכנס מבחינתי הוא הביקור שסיפרתי עליו למעלה, ב-leigh academy – בית ספר תיכון ציבורי שהוא חלק מפרויקט Building Schools for the Future (BSF).

בפוסטים הבאים אתייחס, כאמור, לארכיטקטורה של בתי הספר, וכן לתקשוב בעולם, ועל השפעת כל אלה על הישגי התלמידים.  

ובקשר לשלג בלונדון ולשמש בתל אביב – את זה המארחים לא הצליחו להסביר.

וכאן מגיעה באזזזז. מזמן לא זרקתי מילת באזזזז עסיסית, אז הנה אחת שכבר כמה שנים מככבת במערכת החינוך: מ-יו-מ-נו-יות. חוץ מבצליל זה לא דומה למיומנה, בטח שלא בקצב. הלוואי שבחינוך דברים היו זזים בקצב קצת יותר מהיר. אבל זה לפוסט אחר. אולי אפילו לבלוג נפרד.

על פי Expert 21, כדי להגדיל את האטרקטיביות של תלמידי חטיבות הביניים בשוק העבודה העתידי ואת המוכנות שלהם כאזרחים, יש לפתח אצלם את המיומנויות האלה:

• חשיבה ביקורתית ויכולת שיפוט.
• פתרון מצבים מורכבים, מולטי-דיסציפלינריות, פתרון שאלות פתוחות.
• חשיבה יצירתית ויזמית.
• תקשורת ושיתופיות.
• לקיחת אחריות על פיננסים, בריאות ובאופן כללי אחריות אזרחית.

באתר פורטים את היכולות הנדרשות לדרישות שוק העבודה של המאה ה-21:

מיומנויות לחיים, למכללה או למקום העבודה: 1.      הצבת מטרות. 2.      היכולת לזהות את היועצים הנכונים. 3.      להיות מנהיג. 4.      הבנת פרספקטיבות מורכבות. 5.      חקירת מקומות עבודה וקריירות.   אוריינות מידע ומדיה: 6.      ארגון מידע. 7.      הערכת מקורות. 8.      ניתוח נתונים. 9.      פיתוחתכנית מחקר. 10. ניתוח מדיה.   אוריינות ICT: 11. שימוש בתוכנות. 12. שימוש באינטרנט. 13. הגנה על עצמך באינטרנט. 14. שימוש בטכנולוגיה לצורכי תקשורת.   יצירתיות וכושר המצאה: 15. דמיון. 16. סיעור מוחות. 17. המצאה. 18. יצירה. 19. עיצוב.   תקשורת ושיתופיות: 20. שאילת שאלות. 21. בניית צוות יעיל. 22. ארגון קבוצת דיון. 23. יישוב עימותים. 24. הצגה (פרזנטציה) אפקטיבית. 25. כתיבה אפקטיבית.

אני חייב לציין שבמבט ראשון התרשמתי, במבט שני נבהלתי מהעומס העצום של מיומנויות ויכולות הנדרשים מהילדים האלה, בגיל שבו בין השאר עליהם להתמודד עם חצ'קונים, מצבי רוח קיצוניים ומוזיקה רועמת. במבט שלישי כבר עצמתי עיניים והתיישבתי לחשוב.

האם אכן סביר לצפות לכל כך הרבה מבני הטיפש-עשרה המתחילים? אולי אני מקובע על מה שלמדתי אני בחטיבת הביניים ולכן זה נראה לי יותר מדי? מצד שני, אם לימוד כל המיומנויות האלה בא על חשבון או במשולב עם החומרים שגם ככה דוחסים להם היום למוח במגוון תחומים כגון מתמטיקה, ספרות, ביולוגיה, תנ"ך ושאר ירקות – ואם עושים זאת נכון – אפשר שזה ניצול טוב יותר של היכולות השכליות והזמן העומדים לרשותם.

ואחרי הכול (יותר נכון: לפני) מגיעה הסוגיה המעניינת מכולן: מי יכשיר את התלמידים למיומנויות הללו? הרי יש להכשיר את המורים תחילה.

הביצה והתרנגולת?

נכנסנו דרך פארק רבין אחרי הכניסה לקיבוץ הראל לבאים מאזור לטרון.

נסענו לאורך שבילי העפר המתאימים לרכבים משפחתיים.

מצאנו לנו פינה בה היינו לבד.

הפריחה בעיצומה.

(מאחר ואני עיוור צבעים אני נמנע מתיאורים הקשורים בצבע)

הנה מבחר פרחים שנתקלנו בהם

מרבדים של מרגנית השדה  בשיא פריחתה

כך נראה האזור בו טיילנו

קידה שעירה

דמומית קטנת פרי

Scabious שמשום מה לא מצאתי את שמו העברי במגדיר הנפלא של האוניברסיטה העברית

נוריות בסוף עונת הפריחה שלהן

ברקן סורי בולט על רקע הסביבה הצהובה

פשתה שעירה

דרדר כחול מרהיב ביופיו