היי לכולם,

הפוסט הזה מאגד שלושה ימים בייחד, הוא ארוך אבל נראה לי הכי מעניין מכל הפוסטים.

איפה הכסף – משהו שאין לנו בסדנא

היום השלישי ב-OKCon התחיל בכך שהגעתי באמצע פאנל שלא הופיע בתכנייה בשם "follow the money" (היה חמוד שאת הדרך לאולם סימנו בחצים עם דולרים עליהם). בפנים החדר היה מלא וחם, ויוסף כבר היה שם אז החלטתי לצאת ולטייל בלובי. אציין שיש כאן הרבה אנשים שמתעסקים בחברות והתקציבים שלהם, הם ממפים אותן ומנסים להבין איך הן משפיעות על הציבור. אם זה מעניין מישהו בסדנא והוא רוצה קצת מידע איך מתחילים אז אני יכול להפנות אותו לאנשים שכבר עושים דברים כאלה.
בדרך תפסתי מישהו והוא סיפר לי על כלי לניתוח קבצי CSV באמצעות Git. מצאתי גם כלי לבדיקת שינויים ב-CSV מאותו יוצר.

OpenGLAM – מוזאונים, גלריות וארכיונים פתוחים, והם יוצרים הרבה כלים למפות

עברתי לאולם המרכזי שבו היו דיונים על ארכיונים פתוחים, מה שלקחתי משם בעיקר הוא שיש להם הרבה כלים להוסיף הערות שוליים למפות של מידע. הוצג שם על ידי ברנארד האסלהופר (bernhard haslhofer) כלי קוד פתוח שפתח בשם MapHub למיפוי מפות ישנות (אבל לא רק), וניתן לשלב אותו עם כלי אחר בשם annotorious, שנותן להוסיף ההערות שוליים, נראה לי יש אנשי מפות בסדנא ששווה להם להעיף מבט ולראות אם זה מאפשר להם משהו חדש.

סשן openSpending

זה היה אחד הסשנים היותר מעניינים של הכנס. הדבר הראשון שגיליתי בו הוא ש-"תקציב פתוח השוויצרי" עשו בדיוק את אותה ויזואליזציה שאנחנו עשינו להצעת התקציב שלנו (הנה הוילואליזציה שלנו להשוואה). ההבדל הוא שהשווייצרי ברמה של ערים, ויש רשימה של עוד ערים כאן.

אני רוצה לציין שוב ושוב בכנס – אנחנו ממציאים את הגלגל כל פעם מחדש! כלומר מפתחים שוב ושוב את אותה אפליקציה שעושה בדיוק אותו דבר. אם הייתה לנו דרך לדעת מה יש בחוץ, לא היו יושבים בשני מקומות שונים בעולם ומפתחים פעמיים את אותו דבר בדיוק. לאחר המפגש דיברתי אם אנדרס, שהוא המנהל של התקציב פתוח ב-OKF ויש הענות לעשות האקאטון עולמי, כנראה בסוף שבוע, שיערך במקביל בכמה מקומות בעולם שמעוניינים גם כן. בהאקטון נתמקד על שיתוף פעולה לפיתוח כלים לקידום עבודה משותפות. הרעיון הוא לפתוח דברים שבכל מדינה רק יהיו צריכים לחבר את הנתונים שלהם ולקבל מיידית את אותם תוצאות. אני מקווה שזה ייצור שיתוף פעולה מרמה שעדיין לא ראינו ואני מקווה ליצור האקטון כזה שאחזור.

ששווה להזכיר בסדנא הזו את עבודתה של ויקטוריה ולד (Victoria Vlad), שהציגה איפו-גראפים-סיפוריים של האתר budgetstories.md, הנה למשל דוגמא לאחד. אני חושב שיכול להיות נחמד לעשות משהו כזה מנתונים בסדנא. ויקטוריה סיפרה לי שהם יוצרים בעיקר מוצלחים שבאמת יש או אג'נדה לספר, זהו המתכון לסיפור שאפשר לספר ולהפיץ בקלות ברשת.

לסיום דיבר מארק, שהעבודה שלו להעריך מה הסיכוי שמדינה תפשוט רגל. מרק שמח לפגוש אותי, מפני שהשתתף ב-Friday Night Hack של הסדנא בסן פרנסיסקו. יש הרבה עניין ב-openmuni בחו"ל. כל מי שהשתתף בהאקטון הזה ראה את עצמו כחלק מהסדנא לידע ציבורי (אחד מהם אפילו הסובב בכנס כאשר על התג שלו כתוב "hasadna"). נראה שההאקטון הזה עשה גלים בעולם.

לאחר הפאנל הייתה הדגמה של ה-Load API של OpenSpending. מה ש-OpenSpending עשו מאפשר לסרן (כן כן CERN מהמאיץ חלקיקים), להעלות את הקבצים שלהם דרך API ושהם יועברו יישירות ל-SpenSpending וכך הם לא צריכים לתחזק אתר משלהם. בצורה זו סרן מקבלים שירות שנותן להם לראות את ההוצאות שלהם. היתרון בדבר כזה הוא ש-OKF הופכים גם לנותני שרות (ואני מעריך מקבלים תקציב כך). כמו כן זה מעניין לראות קריאה ל-JSON יש כתובת מאיפה למשוך את הקבצים בשרת HTTP, לא רואים את זה הרבה ב-API.

היה עוד טיפ שקיבלתי שנראה לי כדאי שסדנא תדע: כדאי לדבר עם פקידים בממשל יותר מאשר חברי כנסת. מפני שגם הממשלה הנוכחית תתחלף בסופו של דבר, פקידים נשארים שנים במערכת. נראה שזו הדרך של OKF.

יום רביעי – סדנא למשלחת data

היום הרביעי התרחש למעשה אחרי הכנס והלכתי בו רק לסדנא אחת ששווה לספר עליה – זו גם הסדנא היחידה שיהיה בה עבודה מעשית. חולקנו לארבעה קבוצות וזרקו לנו מסד נתונים של החנויות של Nike ושלחו אותנו לחפש בו משהו מעניין תוך 20 דקות. הקבוצה שלי מיפוי אחוזי הנשים ש-Nike מעסיקה בעולם. חבל שהסדנא נעשתה בקוצר זמן, אבל הרעיון היה חמוד ואולי אפשר לעשות משהו דומה בסדנא לידע ציבורי אם יש לנו מסדים שהיינו רוצים שאנשים ישחקו איתם. הסדנא הזו הייתה פרי יצירתם של "school of data" שזה חלק ב-OKF שמטרתו לעודד וללמד איך להסתכל על מידע, עוד משהו שלנו איך.

יום חמישי, מפגש עם האו"ם (זה לא יום בכנס, אבל זה נראה לי יעניין אתכם)

כשהייתי בכנס ראיתי שמשרד של ה-ITU נמצא ליד האולם כנסים. זה הגניב אותי מפני שב-2008 נסעתי לכנס של ה-ITU בתאילנד, למעשה זה הכנס שהכניס אותי לזירה הבינלאומית. אז פניתי לכמה מכרים וקבעתי פגישה עם דאג, האחראי שם על הפורום צעירים (Youth Fourm) ב-ITU. ישבו ודיברנו ונראה שיש עניין לתמוך בארגוני הידע הציבורי הפתוח. הוא גם הפגיש אותי עם רוברט שור, שהוא ראש מחלקת חדשנות ב-ITU שגם נשמע מאוד מעוניין. למרות שאנחנו הישראלים מאוד סקפטים לגבי האו"ם (שרק יכול להכריז דברים ולא לעשות כלום), הם כן יכולים לתת לנו גיבוי אם אנחנו רוצים ליצור סטנדרטיזציה ברמה בינלאומית. כלומר אם אנחנו עושים האקטון ונראה שיש לנו רעיון לסטנדרט לשיתוף מידע זה יכול מאוד לעניין את ITU-T, האגף של ה-ITU לסטנדרטיזציה. אחרי הכל, האו"ם זו דרך לתאם פעולות בין מדינות באמה הבינלאומית. ה-ITU גם מחפש דרך לעניין צעירים במה שהוא עושה ודבר כזה מתאים לו כי זה מאוד מדיני ומאוד מעניין צעירים. זה כיוון ששווה לחקור בשיתוף עם ה-OKF, שהם הנוכחות הבינלאומית הכי חזקה לידע ציבורי עולמי. אני מקווה לחקור את האפשרויות כשאחזור.

סיכום

ה-OKF הם ארגון מאוד מעניין. נראה שיש תחושה כללית שלאף אחד אין מושג מה לעשות בתחום שבו יש כל כך הרבה מידע פתוח. זה נהיה ברור כאשר בסדנאות ניסו לעשות brainstorming וסיימו עם קיר עליו מודבקים עשרות דפים צבעוניים וללא כל פתרון איך לארגן אותם. יש לנו עוד דרך ארוכה להפוך את המידע לנגיש, ברור וויזואלי. פה ושם כן רואים רעיונות איך לנתח את כל המידע הזה, או איך להציג אותו, אך דרכנו ארוכה.

נראה שיש לנו משהו שממש צריכים להתגאות בו – הסדנא לידע ציבורי הוא העמותה לידע פתוח עם מספר המתכנתים הפעילים הכי גבוהה בעולם!

מצד שני, יש לנו הרבה מה ללמוד ממה שקורה בעולם. יש אגפים לידע ציבורי שלא קיימים אצלנו, יש אנשים עם כוח אדם גדול לעבודה ידנית ויש אנליסטים בשלל סוגים שלנו חסר. אני יכול לראות תרחישים בהם אנחנו מקודדים דברים בשביל אנשים בחו"ל, ובתמורה נקבל דברים שלא קיימים אצלנו.
ה-OKF מצטיינים בכך שהם מאגדים מסביבם את הקהילה עם הכי הרבה שלוחות מסביב לעולם. כמו כן, מפני שהם סוג של נותני שירות לממשל ולתאגידים (כמו סרן וממשלת אנגליה), הם יכולים לארגן את הכנס מידע פתוח הגדול בעולם. לכן כדאי לבצע שיתוף איתם, אבל לא כדאי להיבלע לתוך הארגון, כי הדרך שבה אנחנו עושים דברים ששונה מהם ונראה לי אותה כדאי לשמר. ה-OKF לא מכיל כל כך הרבה ידע טכני כמו שלנו ולא נראה לי ידע להתמודד איתו אם היה בשלב הנוכחי.

יש הרבה ארגונים כמונו בעולם, הייתי רוצה לראות גוף שמאגד stakeholders של מידע פתוח ושהוא ייתן את השיתוף ברמה העולמית של כולם, הגוף הקיים היחיד שמתאים לתיאור הזה הוא ה-OKF, אבל יש להם קצת גישה של "one size fits all", ואולי כדאי שבעזרתם נקים משהו חדש.

זהו, בעוד יומיים אחזור לארץ לעבודה ולחיים. היה לי כיף אך מתיש. יש משהו נחמד כעוזבים את המדינה היקרה בעולם. אבל אני מקווה לחזור יום אחד (עוד לא ביקרתי בסרן).

תמונות היום

האולם המרכזי

נוף ממגדל ה-ITU בז'וונה

ההפגנה היומית מול האו"ם

לינק לחשבון flickr של הכנס

תודה שהקדשתם את הזמן לקרוא, נתראה בהרפתקה הבאה!

היי לכולם,

היום היה היום הראשון של כנס OKCon ונראה שלפננו ימים עמוסים.

לקוראים בבלוג שלי אני אציין שאני בכנס OKCon מטעם הסדנא לידע ציבורי, ולכן כשאני אומר "אנחנו" אני מתכוון לסדנא לידע ציבורי. אך כמובן שכל מה שאני כותב הוא דעות והחוויות האישיות שלי כמישהו שמתנדב בסדנא, וליו דווקא מה שהסדנא לידע ציבורי חושבת.

לחברי הסדנא – כל מי שציינתי שפגשתי, אלה אנשים שיש קשר איתם ואתם מוזמנים לבקש ממני ואני אוכל לקשר אותכם אליהם. לכן אני כאן

Interoperability Standards for Public Good Data – הולכים לאיבוד בסוגי המידע

הכנס התחיל מיידית בסדנאות של 3 שעות. כאשר אני ויוסף, השותף למשימה מטעם הסדנא, התפצלנו בין שני סדנאות – אני הלכתי לסנדא שמטרתה תיאום בין מגוון רחב של נתונים או בשמה המפוצץ – Interoperability Standards for Public Good Data. בסדנא עשינו brainstorming דיי מסורתי, שמסתכם הרבה דפי Post-it שמודבקים על קיר (זה הזכיר לי קצת את הכנס הרעיוני שלנו). הסיכום היבש שלי הוא שעל פניו נראה שיש הרבה מאוד מידע שאין לנו מושג איך לגשר עליו, הקיר היה מלא בדפים ללא פתרון מוחשי. נראה שהפתרון היחיד שעולה הוא ליצור טקסונומיה ולמיין סוגי מידע ביחד. אך לא נראה שמישהו הציע דרך טכנית מסודרת איך לעשות זאת. כשצאתי מהסדנא חשתי קצת סקפטי וקיבלתי את הרושם שיש לנו דרך ארוכה לפני שכל זה יתממש. אך פגישה עם 2 אנשים נתנה לי עידוד שאולי מה שאני חיפשתי – מיזוג נתונים של הסדנא עם הקהילה העולמית אל כזה רחוק.

פגישות קצרות, הרבה כלים – נראה שכבר יש פתרונות אצל אנשים לשטף המידע

לאחר הסדנא הסתובבתי קצת באולם ונתקלתי במספר אנשים שנתנו לי את התחושה ששיתוף מידע קרוב מהרושם שקיבלתי.

הראשון היה קמיל גרגור (Kamil Gregor), שמסתבר עובד על יצירת פלטפורמה שתאפשר הצגת חברי פרלמנט בצורה כלל עולמית, ובדומה לכנסת פתוחה. הם אפילו נתקלו בבעיות דומות, למשל בדומה לכך שכנסת פתוחה לא מציגה את מקום בו שרת חבר כנסת בצבא, גרגור נתקל בפרלמנטים שהציגו את הלאום שהיה לדעתם לא רלוונטי. כך שנראה שיש ניסיון ליצור שיתוף בחזית הזו.

בחזית הפורמטים נראה שיש הרבה מאוד אנשים שעושים אותו דבר – לקחת כל מידע בכל פורמט אפשרי ולהפוך אותו לנגיש ממערכת אחת לכולם. נתקלתי בשניים: scraperwiki – שחבל שהוא SaaS, אבל ליודע לעשות סקרייפינג לפורמטים מגעילים ו- mingle.io – שיש להם כלי שנראה מבטיח בשם comp, שהוא קוד פתוח ונותן לזרוק הרבה קבצים מפורמטים שונים ולקבל API אחד, נראה מוצלח ב-github.

לכל מדינה יש "סדנא לידע ציבורי" משלה

נראה שכפי שכתבתי בפוסט הראשון באמת צצים בכל מקום בעולם ארגונים להנגשת ידע ציבורי. נתקלתי בכמה שהיו מעניינים. המעניין ביותר היה מה שהראה לי ג'ור מה"תקציב פתוח" הסלובני, שצייץ לעברי את ההצגה הגרפית שלהם לתקציב של סלובניה במשך עשר שנים. שימו לב שצד העליון ימני יש אפשרת לעשות התאמה לגרף שמתחשבת באינפלציה ועוד התאמות.

גם פגשתי את פרנצ'סקה די צ'אריה מה-"כנסת פתוחה" של איטליה. בנוסף יש הרבה שלוחות של הקרן לידע פתוח בכל מני מדינות, שמטמיעים את הכלים של OKF (בעיקר CKAN) במדינות שלהם. נתקלתי בנציג מבלגיה, פיתר ובנציג מבנגלדש נונראבי. אולי אם הדנא לידע ציבורי שוקלת איך להלחבר ל-OKF כדאי לשאול אותם מה הקשיים והפתרון אליהם.

בנוסף פגשתי גם את מטיאס מ-OECD, שסיפר שיש להם הרבה נתונים על חינוך, פנסיה ואחוזי הכנסה של אוכלוסיות בכל העולם. אני מציין אותו כי יש לי הרגשה שיש מישהו בסדנא אצלנו שצריך נתונים כאלה.

התמונה שמתקבלת היא שיש הרבה הרבה מידע, להרבה קבוצות, ושמתחילים להתגבש כלים שיאפשרו מיזוג של כולם יחד. הקושי הוא שהמידע מסובך ויש מחסום של שפה (אני כל הזמן צריך לתרגם את הטבלאות של הנתונים של תקציב המדינה לאנשים), אבל היתרון הוא שוויזואליזציות שמפותחות בגוף אחד יהיו זמינות לגוף אחר בצורה מיידית, בתנאי שיש לו את המידע. דובר הרבה על לבנות "תבניות למידע מסוג X" ומהם ליצור הצגות גרפיות שיהיו זמינות לכולם, בניגוד למצב כרגע שכל הצגה מותאמת רק לנתונים ממדינה ממנה היא הגיעה.

לאחר הסדנא והמפגשים נערך טקס פתיחה קטן, ואז יצאנו לאכול פונדו על שפת הנהר.

אני אשאיר אתכם עם הפינה היומית – תמונות היום!

טקס הפתיחה – הם נשמעו ממש טוב!

רשימת הבעיות מהסדא

יצאנו כולם בערב לפונדו על שפת הנהר

נתראה מחר!

1000 שולחנות על רקע השרת סמסים

היי לכולם,

במוצא"ש האחרון נערך פרויקט "1000 שולחנות", השיח הכלל-ארצי הסימולטני הגדול ביותר שהיה בארץ אי פעם. באירוע לא הייתי (תודות למבחן שהפילו עלי מהאוניברסיטה), אבל הייתי אחראי על התקשורת מהשולחנות לצוות העריכה. אני מצרף כאן את כל 628 ההודעות שנשלחו במהלך הערב, וכן הסבר על הטכנולוגיה שעמדה מאחורי המוקד.

את הסמסים הנבחרים הם הקרינו על מסך במהלך האירוע וצייצו אותם בחשבון הטוויטר @100tables.

וכן, אחד דברים היותר מרגשים הוא לראות איך פלטפורמה שפתחת הופכת למקום בו אומנות נוצרת. מסתבר שהראפר פישי הגדול אילתר ראפ במהלך האירוע מהסמסים שנשלחו.

טכנולוגיה מאחורי המוקד

הרמת מוקד שאני קורא לו 400-104 על שם מספר הטלפון שלו: 0522-400-104. כל סמס שנשלח מגיע למחשב שלי ומשם אפשר לעשות מה שרוצים. ניתן לחבר מספר טלפונים למחשב והעובדה שהחומרה זולה אומרת שקל להרים מוקדים חדשים לפי הצורך. התוכנה שכתבתי כמובן חופשית וזמניה להורדה.

אפשר לראות וידאו של המוקד בפעולה בשעות השיא כאן. המוקד אומנם נראה מצ'וקמק, אבל זה מה שהרים את כל התקשורת. כפי שצפיתי מראש עם טיילור, האינטרנט קרס מעומס ולכן התקשורת ל-1000 השולחנות העגולים עברה דרך טלפון סלולרי קטן שישב אצלי בחדר. כל סמס שנשלח אליו הועבר ישירות במייל ל-40 עורכים בשטח שעברו על כל התעבורה. סך הכל היו כ-628 סמסים בערב מ-92 טלפונים שונים.

ההודעות שנשלחו באירוע

לכן, למען אלה שלא עלו אני מספק כאן את כל ההודעות שזרמו במהלך הערב.

את מספרי הטלפון החלפתי במספרים (לפי סדר הופעה). שימו לב שחלק מההודעות ארוכות מ-70 תווים ולכן נחתכו לשני הודעות. לגיקים יש קובץ csv.

להתראות עד הפעם הבאה

שירות j14mobile

היי לכולם,
כתבתי שירות חינם לכל מי שמשתף במחאות השונות בכל הארץ.
כל סמס שנשלח למספר 052-563-5053 עולה מיידית לדף הטוויטר @j14mobile וגם לדף הפייסבוק J14mobile (הטלפון רגיל שמחובר אצלי בבית למחשב). השירות פורסם בעיתון דה מרקר, כבר פעמיים.

השירות מגיע מתוך השירות סמסים לטוויטר שכתבתי בינואר, בהשראה מהמפכה המצרית, המאפשר לכל אחד לעדכן את חשבון הטוויטר שלו בסמס. מי שרשום לשרות הזה יכול לעדכון את חשבון הטוויטר שלו כרגיל, וגם את חשבות @j14mobile באמצעות שליחת הודעה המתחילה בתו $.

בבקשה תשתמשו בכלי השימושי הזה ותפיצו הלאה! במיוחד למאהלים רחוקים שלא יכולים לעדכן את שאר המאהלים בקלות כמו אלה ברוטשילד.

להלן המספר ב-QR code:

מספר טלפון של המוקד 052-563-5053

שרת ה-SMS, טלפון נוקייה מזוייף, זול יותר מהשירות של חברת נענע 10

היי לכולם,
בימים האחרונים הרמתי שירות שמאפשר שליחת עדכונים לטוויטר דרך SMS.
השירות הזה עולה כמו שליחת SMS בארץ, מפני שזה אכן שליחת SMS לטלפון רגיל בארץ. זאת בניגוד לכל שאר השירותים שראיתי, כמו טולקר של חברת נענע 10, למשל, שדורשים משום מה 70 אגורות על מה שאני מספק בחינם.

איך זה עובד

הטלפון הסלולרי שאתם רואים בתמונה הוא מכשיר נוקייה מזויף תוצרת סין, מתחת למסך כתוב נוקייה, אבל מעל למסך יש את שם החברה שייצרה אותו. יש לו שני חריצי SIM, כך שאני מקווה שאצליח גם להשיק שירות נוסף (אולי לפייסבוק?).

המכשיר מחובר למחשב-שרת שמריץ gammmu-smsd, השרת מריץ תוכנה שכתבתי כל פעם שטלפון מקבל SMS.

אשמח לעזור למי שרוצה לבנות שירות דומה

את הקוד אני מקווה לשחרר כאשר הוא יהפוך להיות יותר מסודר. זה יאפשר לכל אחד בעולם להרים שירות דומה, אין סיבה לשלוח SMS למדינה אחרת בשביל לעדכן סטטוסים בטוויטר או כל שירות אחר לצורך העניין. אם מישהו בכל זאת רוצה את הקוד אני יכול לשלוח אותו ולהדריך איך להשתמש בו. הוא כולו כתוב בפייטון (שרת ה-web, שרת ה-sms וגם הממשק לטוויטר).

זה באמת במחיר SMS רגיל, אין שום אין שום קאטץ'!

אציין בתור מישהו שמשיק שירות בסמס, הקושי הגדול ביותר הוא לשכנע אנשים שזהו אכן טלפון רגיל ושהם לא הולכים לקבל גבייה אבסורדית בחשבון. חבל שחברות הסלולרי עשקו את התחום כך שאנשים לא מסוגלים לשלוח SMS בלי לדאוג שמישהו ירשום אותם לשירות שהם לא רצו, או ימסור את הפרטים שלהם לחברה זדונית. אציין שבשירות שלי אני רק רושם את מספרי הטלפון, כך שאין לי כל דרך לזהו מי באמת האדם המצייץ.
השירות עדיין ניסיוני ואני יעדכן על מצבו בחשבון טוויטר שלי.

• קישור לשירות Twitter SMS Gate-IL

היי לכולם,

שבוע שעבר הייתי בכנס של איגוד האינטרנט בנושא Internet Governance. למי שפספס ניתן לראות את הקלטות הפאנלים באתר איגוד האינטרנט. הכנס היה פרי יוזמתו של דימה אפשטיין שלמעשה הכניס אותי לכל נושא פוליטיקת האינטרנט.

הכנס היה קטן בממדיו אך נראה כמו התחלה מבטיחה להמשך הרחבת הנושא הזה שבארץ אינו מוכר כל כך. מטרת הכנס הייתה להביא אנשים המתעסקים בתחום ממשל האנטרנט מנקודת מבט שונות בתחום ולתת את התמונה הרחבה של ממשל אינטרנט בארץ.

אני אנסה לסכם את שלושת הפאנלים של הכנס ממנקדת מבטי.

פתיחה – עתיד האינטרנט הנראה ואיך לעצור אותו

רימון לוי, נשיא איגוד האינטרנט נתן את הסיבה שלדעתי כנסים בנושא ממשל אינטרנט הופכים להיות יותר ויותר חשובים והיא שהאינטרנט נמצא על פרשת דרכים, אנחנו לא יודעים לאן הוא יתפתח.ISOC, איגוד האינטרנט העולמי נתן תרחישים עתידיים האינטרנט וחלקם הגדול לא נראה כל כך טוב.

מפת התרחישים של ISOC לעתיד האינטרנט

לאחר מכן רימון חילק אותם קצת שונה, אך נראה שהפקטורים הם מי יהיה הכח השולט? – האם החברות המסחריות בעלות הכלים הסגורים, האם הממשלות שיתחילו לחוקק חוקים שיצרו רגולציה חמורה או אנשים בעד חופש הביטוי והפר וכתוצאה מכך האם התשתית הבסיסית תשונה כתוצאה מגופים אלו. רימון אמר יפה שככל הנראה הרשת העתידית תכלול באיזה אופן את משהו מכל האלמנטים ושהעלה העיקרית היא באיזה מינון הדברים יחולקו. את האנטרסטים האלה אפשר לשמוע בחלק גדול של הדיונים בנושא ממשל האינטרנט.

לאחר רימון דיבר עדן בר-טל, מנכ"ל משרד התקשורת, הוא בעיקר דיבר על רשת ה-FFTH (Fiber to the home) ושהיא הולכת להיות הפתרון לכל בעיותינו ברשת האינטרנט. הרשת מתוכננת להיות מסוימת ע"י חברת החשמל, לטענתו זאת לצורך יעילות פרקטית כדי שהפרויקט יצא לפועל בעתיד הנראה. בר-טל נתן את חניות האפליקציות של אנדוריד והאייפון כדוגמאות בהן הקמת תשתית בסיסית כזו יוצרת מגוון שירותים חדשים שלא היינו יכולים לצפות, אציין שלדעתי הכיוון נכון, אבל הדוגמה לכשעצמה לא האידאלית שכן הפלטפורמה של האייפון היא כמובן סגורה ובעלת צנזורה וסינון קשים (למעשה קוד פתוח נדיר שם).

מנקודת מבטי, נראה שלאחר ההרצאה הזו הדיון על נושא זה בין אנשי הכנס לא הסתיים והיו מספק שיחות בהפסקה, בין היתר על כך שכדי שמ-FFTH יכלול מהפכה הוא יהיה חייב להיות נגיש לכל מקום, גם אם הוא לא רווחי. למרות שאני חושב שאין אדם שיגיד שהגדלת רוחב הפס יכולה להזיק, נראה שהאופן בו מתנהלת הקמת התשתית הולך לגרור אותנו גם כן לשוק הדומה לחנות סגורה של אפליקציות, שוק שבו אין תחרות ויש חברה מסחרית מרכזית אשר שולטת בכל. אם חברת החשמל תהיה בעלת התשתית ותופרט, בדומה הרבה חברות ממשלתיות אזי היא תקבל מונופול על התשתית, וזה יוצר מצב מדאיג. אנחנו רואים דוגמאות רבות כמו דואר ישראל (ששבוע שעבר הייתה סערה תקשורתית על עמלות המכס) בהם ההפרטה פוגעת באדם הפרטי. למען השוויון אציין שלמשל ההפרטה של בזק בינלאומי בתור ספק טלפוניה ו-ISP כן הייתה במקום, אבל זאת משום שהיו כבר מתחרים אחרים בשוק. לפני שאנחנו משחררים חברה פרטית עם מונופול על תשתית בסיסית עלנו לוודא שיש לה תחרות ראויה. האיזון כאן הוא עדין. בר-טל כן ציין שחברת החשמל הולכת להיות מוגבלת למשל לתשתית בלבד וישנם תנאים שלהם היא מחוייבת בחוזה.

ה-FTTH הוא דבר טוב, אבל לפני שאנחנו חושבים שהוא יפתור את כל הצרות שלנו, יש דברים שצריך להסדיר כדי שהוא לא יהפוך לנכס של חברה אחת וכן יש דברים שהוא לא יפתור לבדו.

אתן דוגמה לכך, בין הייתר ציין בר-טל את החינוך כאחד הענפים שהולכים להנות מרשת ה-FTTH. למען האמת לדעתי רוחב הפס שנמצאת כרגע (מגביט בודדים בממוצע) היא די ויותר בשביל להפעיל תוכניות לימודים בהם יש אינטגרציה של האינטרנט, אפשר להפיץ תוכן בצורה יעילה, אולי לא מיידית אבל בלילה או שניים. גם שהרצנו את פיילוט ה-OLPC בנגב עם בדואים הייתה גישה לאינטרנט במהירות סבירה. בתור מישהו שיש לו מורה לאנגלית בתור אמא וקשרים למערכת החינוך ברור לי שיש בתי ספר הם יש טכנולוגיה, אבל הסיבה שהיא לא בשימוש היא לרוב לוגיסטיקה (המורים פשוט יודעים שלהגיע לחדרי המחשבים זו משימה לא פשוטה). ההצעה שכן הייתה מעניית היא באמת ליצור תכנים (הרצאות מוקלטות?) שיועברו על ידי קבוצה נבחרת וטובה היא דווקא משהו שכן יכול להיות מעניין אם יתבצע, אני בשנים האחרונות למדתי הרבה מהרצאות מוקלטות באוניברסיטה ויכול לדווח בחיוב שיש יתרונות על הרצאות פרונטליות, אבל איני יודע אם השיטה תעבוד בבתי ספר יסודים ותיכון. הנקודה היא שכאן מדובר בתכנים שכבר עכשיו ניתן לבדוק כבר היום האם הם יעילים  על גבי התשתית הקיימת וה-FTTH לא ישנה הרבה.

פנל 1 – נגישות ורגולציית תשתיות

תחילת הדיון הייתה המשך יפה לנושא הקודם ואהבתי לשמוע כמה מהאמרות של גיא פסח מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, בהם "רשתות הן מצרך ציבורי", נראה לי שהרבה אנשים מחוץ לכנס עדיין לא מבינים זאת. בנוסף ציין שמסתבר שרשתות הסלולר לא מקבלות את אותן הגבלות של רשתות הנייחות. זאת מפני שהם לא צריכים ליצור חברות נפרדות המספקות את התוכן על גבי התשתית שבבעלותן. תופעה שמסבירה בחלקה את ההפרה בוטה של נטרליות הרשת שכל הזמן מתרחשים בחברות הסלולר (שיתופי קצבים ו-VOIP הם הפופולריים לחסימה), נראה שהחוק רואה הבדל בין רשת נייחת לרשת ניידת וכתוצאה נוצרו כיסים שם אותה רשת סגורה, בניגוד לכל אדם ממוצע שצורך אינטרנט בסלולר, סוג של Porous Garden Scenario מקומי לסלולר.

החלק השני של הפנל היה על מחקרה של רבקה ריב"ק מאוניברסיטת חיפה שנקרא Unplugged, בו נבדקו אנשים שחיים שנמנעים לסוג מסוים של טכנולוגיית תקשורת, כמו טלוויזיה או סלולר. למרות שהרגשתי שהיה פחות קשר לפאנל, הוא היה מעניין לשמוע. למען האמת חשבתי לבוא ודבר איתה אחרי ההרצאה לגבי כך שאני נמנע מלחבר את מכשיר הסלולר שלי ומחשב כף היד ביחד (יש לי מכשיר שהוא הכול חוץ מטלפון N810 בכוונה), אבל מהר מאוד היה נראה לי שחלק גדול מהאנשים בכנס הזדהו אם האנשים "המתנתקים" ושבדרך זו או אחרת יש שירותים שהם בחרו "להתנתק מהם" נראה שהתופעה גדולה יותר ממה שהיינו מצפים.

פנל 2 – חופש ביטוי ורגולציית תוכן

בפנל הזה הרגשתי שהיה בעיקר הצגה של סוגים של רגולציה, רגולציה של המדינה ורגולציה אישית. הן בפן הפרסומי, כלומר מותר לנו לבטא ולפרסם והן בפן צפייתי, כלומר מה מותר לנו לראות. בעיקר נראה שרוב הזמן כל אחד ניסה להסביר את סוג אחד כלשהו של הרגולציות האלה של התוכן ולא תמיד הם עלו באותו קו. מה שקצת הפריע לי הוא שלטעמי לא ממש דיברו על איך מבוצעת הרגולציה ברמה הארצית, בשנים האחרונות היו ניסיונות לבצע סוג של "תפיסת גל" או Hijacking של נושא הרגולציה כדי לבצע צנזורה לשמה, גם פוליטית וגם ברמת קניין רוחני וחופש ביטוי. אודה שאני חשבתי שזה היה משהו מקומי עד שהייתי ב-IGF שנה שעברה, ודיברתי עם רוברט גוארה, וכן ביום למחרת הדיון היה כבר היה בבמה המרכזית. למרות שכן הוזכר שצורת המשטר הזו דומה לזה שבאיראן שוועדה שמחליטה מה נכנס הוא מדרון חלקלק, נראה לי זה לא היה מספיק חד משמעי ולא היה דיון מהותי על איך לבצע דברים בפועל.

סך הכול נהנתי לבוא לכנס, העובדה שההפסקה הייתה קצרה מדיי לטעמי הייתה מספיק כדי להבין שהגיעו אליו הרבה מאוד אנשים מעניינים ושיש עוד הרבה על מה לדבר והשדיון על ממשל האינטרנט במובן הרחב בארץ רק החל.

תגיות בעברית בטוויטר

שלום לכולם,

לאחרונה אני משתמש בטויטר בתדירות גבוהה יותר, ואחד הדברים שהציקו לי בטויטים המקימיים הוא שה- הhashtags, כלומר התגיות שמתחילות בסולמית (#), לא מקשרות למילת החיפוש בעברית, ולא מסומנות בתור לינק. לכן כתבתי את הסקריפט גריסמנקי הזה, אשר הופך אותם למילית חיפוש בדומה למילים באותיות לטיניות (למרות שהוא משמיט את ה-# מפני שיש איזה באג לא ברור בטויטר שלא מוצא דברים כאשר הסולמית קיימת).

הערות:

• הסקריפט אמור לעבוד עם כל שפה לא לטינית (בדקתי עברית, ערבית וסינית)
• הסקריפט לא עובד כאשר לוחצים על כפתור ה-more, ואשמח אם למישהו יש פתרון לזה. תוקן!

אני מקווה שזה יהפוך לכלי שימושי

• לינק להורדת הסקריפט

אלוהים כפי שהוא מוצג במונטי פייטון

שלום לכולם,

למרות שאני בין האחרונים שיכתוב על נושא דת ומסורת. השילוב של ליל הסדר, הרבה יין, אוכל והגדה דרבן אותי לכתוב את הפוסט המטופש הבא שכולל כמה רעיונות לשיר "אחד מי יודע?".

בנוסף עלי להודות לפקולטה למתמטיקה, בה לוקח בה כמה קורסים בסיסים הסמסטר.

הדבר הראשון שעלה בדעתי שהתחילו לשיר "מה זה אחד?" היא ההגדרה הפורמלית לאחד:

אחד! זהו האיבר הנטרלי לכפל! ומכאן התשובה למה הוא אלוהים לפי המסורת היהודית:

"אלוהים הוא האיבר הניטרלי בכפל"

אבל כמובן זה לא נגמר כאן. הרי ממשכים לשאול מה זה 1 + 1, 1 + 1 + 1 וכו'.

למרות שני לא מכיר את הייחוד של כל ספרה , נתקלתי למזלי בדף הזה שנותן את הייחוד של כל מני מספרים בעולמנו. זה מביא אותי אל הנוסח הבא לשיר "אחד מי יודע", שכמובן מתחיל ב-0:

(0 מי יודע? 0, אני יודע!):
0 הוא הניטרלי בחיבור
1 הניטרלי בכפל
2 הראשוני הקטן ביותר
3 מימדים (שאנחנו נמצאים בהם)….
4 המספר הצבעים הקטן ביותר בדרוש לציור של מפות
5 המוצקים הפלטונים
6 המספר המושלם הקטן ביותר
7 המספר הקטן ביותר של פאות למצולע רגיל שלא ניתן לבנייה
8 המספר בחזקת 3 הגדול ביותר סידרת פיבונצי'
9 המספר המקסימלי של קוביות (חזקה 3) שצריך כדי לסכום לכל מספר חיובי
10 ספרות בבסיס שלנו
11 המספר ההתמדה בכפל הגדול ביותר הידוע
12 המספר השופע הקטן ביותר
13 מספר הפאונים הארכימדים

אבל אני מאמין שאתם הקוראים, רואים לעיל את המחזוריות של השיר, וכמו כל מתכנת טוב (ועצלן), אני כמובן רוצה ליעל את הקוד שלי. כדי לעשות זאת, אני גולש למם (meme) עתיק ימים, המתאים לפוסט כזה שמדבר על מסורת, (אוגוסט 2009 כמובן זה מם עתיק ימים). אני מדבר כמובן על #songsincode, שהשיר "אחד מי יודע" הוא דרך נפלאה להציג מה זה songincode.

אני אכתוב כאן תוכנה קטנה טריווילית "לאחד מי יודע". הייתי כותב את זה בפסודו קוד, אבל נראה לי שפייטון זה הדבר השני הכי קרוב לפסודו קוד:

#!/usr/bin/python
# -*- coding: utf-8 -*-
answer = {0: "הוא הניטרלי בחיבור",
1: "הניטרלי בכפל",
2: "הראשוני הקטן ביותר",
3: "מימדים (שאנחנו נמצאים בהם)",
4: "המספר הצבעים הקטן ביותר בדרוש לציור של מפות",
5: "המוצקים הפלטונים",
6: "המספר המושלם הקטן ביותר",
7: "המספר הקטן ביותר של פאות למצולע רגיל שלא ניתן לבנייה",
8: "המספר בחזקת 3 הגדול ביותר סידרת פיבונצי'",
9: "המספר המקסימלי של קוביות (חזקה 3) שצריך כדי לסכום לכל מספר חיובי",
10: "ספרות בבסיס שלנו",
11: "המספר ההתמדה בכפל הגדול ביותר הידוע",
12: "המספר השופע הקטן ביותר",
13: "מספר הפאונים הארכימדים"}

for i in answer:
    print str(i) + " מי יודע? " + str(i) + ",אני יודע! " + str(i) + " " + answer[i]
    for j in range(i-1,-1,-1):
        print str(j) + " " + answer[j]

אציין כמובן שהסיבוכיות של השיר "n מי יודע?" (תודות לחברי נריה) היא  θ(n^2) a .

שנה הבאה, כמובן, אנחנו שרים את השיר במספרים לא רציונלים.
שורש 2 מי יודע?

אני מקווה שפוסט יותר פרקטי יבוא בקרוב (אני בספק אם קוד אלוהי זה פרקטי בשבילכם).

היי לכולם,

חשבתי לעדכן שאני נוסע לכנס ה-Internet Governance Forum או IGF בשארם א-שייח', מצרים מיום שישי עד לשני. אני יוצא בתקווה לפגוש אנשים חדשים ולשמוע את ההרצאות. אני רואה את הביקור הזה כהמשך לביקור שהיה לי בכנס ITU TELECOM Asia 2008 בתילנד שנה שעברה (שהיה ממש כיף).

מגיעים איתי לכנס מישראל דימיטרי אפשטיין (מי שהכיר לי את ה-ITU) ויו"ר איגוד האינטרנט הישראלי, רימון לוי.

למידע נוסף אודות הכנס כדאי לבקר באתר הכנס וגם לקרוא את התוכנייה.

אני מקווה למצוא זמן לעדכן במהלך הכנס. אני אנסה לשלוח הודעות בטוויטר, וככל הנראה הבלוג הראשון שיתעדכן יהיה הבלוג האנגלי שלי. בנוסף, להזכיר אני סטודנט שנה שנייה לפיזיקה באמצע סמסטר, כך שאני לא יודע אם יהיה לי זמן גם כשאחזור.

מקווה לעדכן בקרוב

היי לכולם,

קריקטור, (למי שלא מכיר, הסטארטפ הזה שעזרתי בטעות להקים) יוצא בפרויקט האקינג!

הנה הסרטון קצר להסביר את הרעיון (בכיכובי וענבר):

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=XP9yV8yXnUY[/youtube]

התוכנית היא להקים סוף סוף קהילה של אנשים שעושים האקים מגניבים ופתוחים וחולקים איתם, מסתבר שאין ממש קהילה כזו. ואחרי הכול, קידום הקהילה הוא אחד הדברים שהוא בראש סדר העדיפות בקריקטור.

הפרויקטים שלי (הבמבל-בי והמכונית) כנראה עולים למאגר, למרות שזה ממש לא חייב להיות רק אלקטרוניקה. גם פרויקט של ענבר כבר שם.

אז מה בדיוק עושים?

1. תעשו פרויקט מגניב כלשהו
2. צלמו אותו
3. שלחו לקרירטור (הסבר מתחת לווידאו)
4. צרפו הסבר קצר

אני יודע שיש כאן הרבה אנשים שקורים ויש להם פרויקטים כאלה ואני מחכה בקוצר רוח לראות מה יש לכם להציג.

חשוב לי גם להזכיר שהכול ברישיון חופשי, התוכן נשאר שלכם, ואל תרגישו שאתם חייבים לפרסם רק בקריקטור.

אז לכו ועשו פרויקטים מגניבים!

בפוסט זה, אני הולך להסביר איך עם כלי קוד פתוח בשם "קיט פריצה ופיתוח למצלמות קנון" הידוע בשם CHDK, ניתן לעשות צילומים אסטרונומים ואפילו סרטים מגניבית של תנועת הכוכבים. וזאת עם מצלמה פשוטה של Canon.

כל הסיפור התחיל, כאשר לשם שינוי, ראיתי שהולך להגיע מטר הפרסאידים, בהתראה מוקדמת מהרגיל. ההתראה המוקדמת נתנה לי זמן לכתוב קוד לפני שיהיה מאוחר מדיי. חשבתי ללכת למקום ליד ירושלים ולצלם, אבל לבסוף חברי מהאגודה הישראלית לאסטרונומיה (שי ואנה) אמרו לי שהם הולכים לדרום הרחק מזיהום האור כדי לספור מטאורים בשביל ה-IMO. אז החלטתי להיצטרף אליהם, הספירה שלי גם היא זמינה ברשת.

לפני שאכנס לדברים הטכנים, הנה וידאו שעשיתי שמראה את התוצאה הסופית:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=qaAEaru-D8Y]

חזרה ל-CHDK, ואיך נעשתה האנימציה הזו.

מה זה CHDK ואיך מתקינים אותו?

CHDK הוא תוסף לקשוחה (firmware) בשביל מצלמות של Cannon, ובייחוד לסדרת ה-Powershot. התמיכה מכסה את רוב הצלמות. המצלמה שלי היא מצלמת powershot A590 שעולה נכון להיום בסיבות 700 ש"ח. CHDK הוא תוסף לקשוחה הקיימת, ולכן אינו פוגע באחריות או במצלמה. ל-CHDK מגוון של פיצ'רים (כולל משחקים וקורא ספרים דיגיטלים!).

ההתקנה פשוטה להפליא והגרסה המלאה שלה מגיעה כל מה שצריך. כדי להתקין את CHDK יש להוריד את הגרסה המתאימה למצלמה מהאתר ולחלץ אותה על כרטיס ה-SD של המצלמה. לאחר זאת יש להפעיל את המצלמה במצה הצפייה (review) ולבחור מתפריט האפשריות "Firm Update…". מידע נוסף אפשר למצוא בוויקי של CHDK. כעת, ש-CHDK עובדת לחיצה על הכפתור ההדפסה (שעד עכשיו היה חסר תועלת לגמריי) תציג על המסך סימן <alt>, פירושו שכל הכפתורים של המצלמה עכשיו עברו לשליטה בתכונות של ב-CHDK. לחיצה נוספת תחזיר את המצלמה לתפקודה הרגיל. הדלקה וכיבוי של המצלמה תמחק את CHDK מהזיכרון הפנימי (כדי להפעיל את CHDK שוב יש לחזור על הפעולה לעיל). הסרה של CHDK תהיה פשוט מחיקת הקבצים בכרטיס ה-SD.

שידרוג הקשוחה (לא באמת שדרוג)

התוכנה הבסיסת שלי ב-Ubasic

אחרי שהפעלתי את CHDK, טיול בתפריטים ובילבול אנשים בלשחק רברסי על המצלמה, התחלתי להסתכל על אפשריות כתיבת תסריטים.

ניתן לכתוב תסריטים בשפות ubasic ו-lua. את שלי כתבתי ב-ubasic, למרות שלעולם לא כתבתי בשפה זו בעבר, היא הייתה מאוד פשוטה ללמוד. בחרתי ב-ubasic מפני אחד המפתחים אמר לי שב-lua יש בעיות של תזמון. בשני השפות אין צורך לקמפל את התוכנה, רק לכתוב קובץ טקסט פשוט ולהציב אותו בתיקייה /CHDK/SCIPTS בכרטיס ה-SD. כדי להפעיל תסריט יש לבחור את האפשרות 'load script' כאשר המצלמה במצב <alt>. כעת, כאשר המצלמה תהיה במצב היכון לצילום (standby), כפתור הצילום יפעיל את התסריט הנבחר ולא יצלם תמונה כרגיל.

את פקודות התיכנות מצאתי בעיקר מהמדריך הזה. אדגיש כמה קל בשפה לתת למשתמש להגדיר פרמטרים, להדפיס דברים על המסך וגם לצלם תמונות. ניתן לשנות הגדרות של המצלמה באמצעות פקודות PropertyCase (ראו את הקוד שלי בשביל לראות כיצד משתמשים בהם).

את הסקריפט מטאורים שלי ניתן להוריד כאן. הוא מתחיל את המצלמה, מבטל את הפלאש ונכנס ללולאה שמצלמת תמונות ברצף ב-ISO וזמן חשיפה נתון. הוא ממשיך עד לחיצה נוספת על כפתור הצילום. המצלמה שרדה בארך שעה עד שאזלו הסוללות. למרבה המזל היו לי 4 זוגות של סוללות AA. יש הרבה מה לשפר בתסריטף אבל הוא עובד.

טעינה של תסריט המטאורים

עיבוד אנימציות עם FFmpeg

לרבה הצער, לא הצלחתי לתפוס אף מטאור אחד מתוך כל ה-700 תמונות שצלמתי. אני חושב שלא הגדרתי את הצמצם להיות פתוח עד הסוף, ציפיתו שיעשה זאת לבד בחושך מוחלט.
בכל זאת, חיבור של כל התמונות באמצעות התוכנה FFmpeg בייחד נתן לי אנימציה מרהיבה של תנועת השמיים. נראה ש-FFmpeg בררני לגבי שמות הקבצים, לכן אני מספק כאן הסבר צעד צעד איך להפוך את התמונות לסרט:

1. יש להוריד את מהמצלמה את כל התמונות המבוקשות לתיקייה אחת.
2. הריצו את תסריט הזה בשפת Bash שכתבתי. הוא ייצר תקייה בשם out, ויעתיק את הקבצים בשמות 000, 001 וכו. זו הצורה ש-FFmpeg אןהב את הקבצים, אחרת הוא קורס (תודה לאנשים בערוץ #ffmpeg בשרת freenode בשביל ההנחיות):#!/bin/bash
# Not enough information to compute
if [ $# -lt 1 ]; then
echo "Syntax: `basename $0` "
exit
fi
i=0
#if dir exists, then go over all files and copy them
if [ $# -eq 1 -a -d "$1" ]; then
mkdir -p $1/"out"
for file in $1/*.[jJ][pP][gG]
do
cp "$file" $1/out/$(printf "%0.3d.jpg" $i)
i=$(( $i + 1 ))
done
exit
fi
exit
3. אחרי שקבצי ה-jpg מוכנים, אפשר להריץ את FFmpeg עם הפקודה הזו בתיקייה:ffmpeg -r 24 -f image2 -i %3d.jpg -b 700000 -s 720x480 output.avi
. אציין כי ניתן לשנות כאן את הרזולוציה, קצב נתונים וכל מה שמתאפשר בתוכנה. מפני שהצילומים כאן הם באיכות של מצלמה, ניתן גם לעשות אפילו סרטי HD עם מצלמה זולה!
4. זהו זה, ברשותכם אנימציה

הסרטים שלי

להלן רשימה של הסרטים שעשיתי. יש לי גם דף בשבילם בבלוג האנגלי שלי.

• אוריון, וונוס וזריחה (האהוב עלי)
• עקרב שוקע
• פולאריס
• קסיופאה
• הברבור

לסיכום

CHDK מאפשרת לקחת מצלמה פשוטה, אחת שיכול להיות שאפילו כבר ברשותכם ולעשות איתה דברים שלא נתפסים כאפשרים במצלמה כזו. אולי בפעם הבאה אנסה את האפשרות לצילום בפורמט RAW, אפשרות זו תיתן לי לראות הרבה יותר טוב את הכוכבים.

תודות לאנשים בערוץ #chdk וגם בערוץ #ffmpeg בשרת freenode, אשר עזרו לי עם הקוד.

תודה לאנה ושי בשביל לילה ניפלא

קיים גם שירשור בפורום של CHDK אודות הפוסט הזה. והפוסט האנגלי שלי.

סופרים מטאורים

מחכה באמצע המדבר, לאוטובוס חזרה צפונה

הבמבל-בי

שלום לכולם,

בשבוע האחרון שיחקתי עם הצ'יפ החדש שלי בשם במבל-בי (Bumble-b). בפרוייקט שלי אני גרמתי לו לשלוט על מטריצה של לדים (LEDs), והפכתי אותו לרכיב USB תודות לספרייה פשוטה בשם LUFA. כעת אני יכול פשוט לכתוב echo > /dev/ttyACM0 כדי לשלוח משהו וה-LEDs יציגו. למעשה יש לי /dev/matrix!

בפוסט הזה אני מקווה להסביר איך להשתמש בבמבל-בי, צ'יפ בעל תמיכה ב-USB עם מתכנת מובנה ומחירו 90 ש"ח בלבד! אני מקווה גם סציפית לעניין את הקהילה שלנו בארץ לשחק קצת עם אלקטרוניקה, שכן זה באמת פרוייקט זול, ויחסית קל להתחיל איתו.

הנה ווידאו מבוא קצר (ואחריו פוסט מפורט):
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=yR8Lkkf5tDY[/youtube]

מהו הבמבל-בי?

הבמבל-בי (Bumble-b) הוא צ'יפ USB מבוסס על AVR עם מתכנת מובנה לתוכו. תודות לכך שהוא AVR (צ'יפים של חברת Atmel) הוא צ'יפ דיי מבוסס ובשימוש נרחב (המודל הספציפי הוא at90usb162). בנוסף, מפני שהוא בעל חיבור USB שמולחם עליו ישירות, הוא מאפשר יצירה של רכיבי USB ממש בקלות (אבל לא רק).

לאלה שחושבים על רכישת arduino (צ'יפ ולוח פיתוח נפוץ, שדובר עליו בקהילה), הייתרון המרכזי של ה-arduino הוא שיש לו ממירי אותות אנלוגים לדיגיטליים, כלומר הוא מתאים יותר לשימוש עם חיישנים, בשביל דברים כמו רובוטים. אם זה לא משאתם מחפשים, אז הבמבל-בי ישרת אתכם טוב בתור פרוייקט התחלתי, והוא גם זול יותר.

בשביל מידע נוסף, בקרו באתר של dflecher (גם לקנייה), בתרשים הסכמתי של הבמבל-בי ובערוץ ה-IRC #bumbleb.

קימפול הקוד עם gcc-avr (כן! עכשיו 100% קוד פתוח)

למרות שאני מקשר בפוסט הזה לתסריטים לתיכנות הבמבל-בי בממשק גרפי, אני רוצה להדגיש כי בניגוד לפרוייקט הקודם שלי עם ה-PIC, כאן הקומפיילר שהיה בשימוש הוא gcc-avr שהוא כולו קוד פתוח. אני אכנס לפרטים בחלק על ה-IDE.

איך להכניס את הצ'יפ למצב תיכנות

אם ברשותכם במבל-בי וחברתם אותו לכניסת USB, הוא יזדהה לראשונה בתוך רכיב USB סיריילי, זהו לא ממשק התכנות, אלה זו תוכנה ראשנית ש-dflecher שולח את הבמבל-בי איתה. התוכנה הזו מאפשר שליטה על כל הפינים באמצעות שליחת פקודות ליציאה הסיירלית. למרות שזו תוכנה שימושית ככל הנראה תרצו לבנות ולהעלות תוכנות משלכם. בשביל לעשות זאת צריך להעביר את הבמבל-בי למצב תיכנות DFU שזה Device Firmware Update. התהליך מוזכר בתרשים הסכמה, אבל אני אחזור עליו כאן שוב:

1. יש לחבר את פין 21 (HWB) לפין 12 (GND)
2. יש לחבר כפתור בין פין 9 (RESET) לפין 12

הבמבל-בי במצב תיכנות

כעת כדי לעבור למצב DFU יש ללחוץ על כפתור ה-RESET שהותקן. לאחר לחיצה כזו יתגבל בפלט של dmesg:
usb 3-2: new full speed USB device using uhci_hcd and address 13
usb 3-2: New USB device found, idVendor=03eb, idProduct=2ffa
usb 3-2: New USB device strings: Mfr=1, Product=2, SerialNumber=3
usb 3-2: Product: AT90USB162 DFU
usb 3-2: Manufacturer: ATMEL
usb 3-2: SerialNumber: 1.0.5

לאחר מעבר למצב התיכנות, אפשר להעלות קבצי .hex לצ'יפ. התוכנה לפעולה זו נקראת dfu-progremmer. היא קיימת במאגר החבילות של דביין (קפלן, אין לך עכשיו תירוצים). הפקודה לבצע העלאה של קובץ .hex היא:
dfu-programmer at90usb162 erase
dfu-programmer at90usb162 flash program.hex

אבל שוב, ניתן להשתמש בתסריטים שכתבתי לעשות זאת. כפי שמוסבר בחלק הבא.

הגדרת ה-IDE בלינוקס

תיסכל אותי הוא שלא מצאתי כלי נוח כמו piklab לשימוש עם הבמבל-בי. בעיקר כי כל הכלים הקיימים לא תמכו מיידית ב-dfu-progremmer. אבל אל דאגה! מצאתי איך לארגן ממשק גרפי באמצעות סביבת פיתוח בשם Geany, תודות להדרכתו של אורי עידן. להלן הצעדים הדרושים:

1. יש להוריד את חבילת התסריטים ולפתוח אותה בתקייה כלשהי.
2. יש להוריד את Geany במנהל החבילות של הפצה הקרובה אליכם ולאחר מכן פתחו את Geany.
3. יוצרים קובץ .c חדש וחשוב לשמור אותו (ניתן גם לפתוח את הקובץ "hello_world.c" מחבלית התסריטים.
4. כעת יש לפתוח את התפריט "Build" ולבחור באפשרות "Set includes and arguments", לחיצה על האפשרות תפתח את החלון שבציור למטה.
5. בחלון שנפתח, יש להגדיר את השדות כמו שתמונה להלן ("./ compile %f" בשדה compile. "./program %f" בשדה build ו- "./run" בשדה execute).



6. זהו, הסביבה מוכנה לעבודה. כעט להעלות קוד לצ'יפ צריך ללחוץ "compile" ואז "build" (לא לשכוח ללחוץ על כפתור ה-RESET לפני ה-"build"!).

סביבת הפיתוח Geany

הספרייה LUFA – כמה קל לבנות רכיבי USB

אחרי שהצלחתי לגרום למטריצה להציג הודעות, רציתי לעשות שימוש ביציאת ה-USB ולגרום למטריצה לעבוד בתור רכיב USB. מסתבר שזה היה הרבה יותר פשוט משחשבתי. מפני שכבר היה ברשותי הקוד לשלוט במטריצה, זה היה רק עניין של העתקת הקוד לתוך אחת הדוגמאות של הספרייה LUFA.

LUFA (ראשי תיבות Lightweight USB Framework for AVRs) היא ספרייה המאפשרת לגרום לבמבל-בי לעבוד בתור רכיב USB. אפשר לתכנת את הבמבל-בי להתנהג כמו עכבר, מקלדת, ג'ויסטיק, דיסק-און-קי או למעשה כל דבר (ישנה רשימה מלאה באתר).

כדי לגרום למטריצה לעבוד היה עלי להעתיק את קוד ההדגמה שהיה בתקייה Demos/Device/ClassDriver/CDC. לקחתי גם קוד ש-dflecher שינה (הוא בנה איתו משגר טילים USB). אציין כי בכדי שהדוגמאות ב-LUFA יעבדו עם הבמבל-בי יש לשנות 3 שורות בקבצי ה-makefiles והם:

1. BOARD=BUMBLEB
2. MCU=at90usb162
3. F_CPU = 16000000

יש מידע נוסף על מה הפינים של הבמבל-בי יעשו בתוך LUFA (כמו למשל כפתורי גו'סטיק) בקובץ ה-readme של LUFA אודות הבמבל-בי.

ניתן גם להוריד את הקוד שלי למטריצה וללמוד ממנו.

מידע נוסף

• אציין שוב שיש צ'אט בערוץ IRC לבמבל-בי. ישנו גם כמובן ערוץ אודות AVR כללי.
• באתר של dflecer יש את כל המידע אודות הבמבל-בי. בנוסף רציתי להודות לו שקבל את כל השאלות שלי בסובלנות .
• AVR freaks הוא גם מקום טוב לחפש דברים.
• במהלך הימים שבהם עשיית הפרוייקט העלתי מספר סרטים ליוטיוב של התהליך, אתם מוזמנים לצפות גם בהם.

קוד שפורסם בפוסט

רק לוודא שלא פספתם את כל הקוד שפורסם בפוסט הזה

• קוד להתאמת Geany-Bumble-b
• הקוד של matrix.c ללא שליטה דרך USB.
• קוד לשליטה במטריצה עם הספרייה LUFA (צריך לכתוב 'make, בתוך CDC_matrix כדי לקמפל).

וזה הכול. למה אתם מחכים? תתחילו לשחק באלקטרוניקה!

היי כולם,

כמידי שנה, פנו אלי אגודת הסטודנטים של גבעת רם, בבקשה שמועדון לינוקס הירושלמי יערוך מסיבת התקנה שתצא לפועל ככל הנראה בסוף חודש אוקטובר.

שנה שעברה הגענו למספר שיא של 100 התקנות. זהו אירוע התוכנה החופשית השני בגודלו, אחרי אוגוסט פינגווין (ראו תמונות).

במועדון שלנו, שבשנים האחרונות רק קטן, אין מספיק מתקינים בשביל להרים אירוע כזה. וזה כבר 3 שנים, אנחנו בעיקר מסתמכים על מתקינים שמגיעים מחוץ לעיר. אם לא תגיעו, פשוט לא נוכל לארגן את הכנס החשוב הזה.

לכן אנחנו זקוקים לכם! בבקשה, צרו איתי קשר כאן בבלוג, אימייל, או הגיבו בשירשור באתר המועדון. התאריך עדיין לא נקבע, אך אני מעדיף שאנשים יתריעו כבר עכשיו, אילו ימים ושעות מתאימים להם.

במהלך החודש גם נערוך מפגש בקפה בגינה, שם נוכל לדון בהכנות למסיבת ההתקנה ועוד. ההודעה תגיע בפורום, ורשימת התפוצה.

ספונסר יתקבלו בברכה. נראה שסאן יהיו ספונסר, ואיתם מגיעה ההפצה סולאריס 10. המועדון בעד שיהיו כמה שיותר הפצות שונות, לכן כל הפצה תתקבל בברכה וכן כל נותן חסות.

בנוסף (ולא קשור למסיבה), אגודת הסטודנטים מתכננת יום תוכנה חופשית ב-14 לאוקטובר בגבעת רם. אתם מוזמנים לעיין בו, הם ישמחו למרצים, וכל יוזמה.

עדכון חשוב: אחריות ארגון מסיבת ההתקנה עברה לאגודת הסטודנטים. פרטים נוספים בהמשך.

עד כאן לבינתיים, עדכונים ותאריכים יגיעו בקרוב.

סמל שידורי DVB-T

היי לכולם,

למי שלא שמע, ב-2 לאוגוסט החלו שידורי הקרקע הדיגיטלים (DDT)
בימים האחרונים ניסיתי לבדוק את הטלויזיה הדיגיטלית, ואיך היא רצה בלינוקס.
חלקכם אולי עוקב בטוויטר אחרי בתג #israeldvb.

מאיפה באים השידורים?

Mommy, where does DVB-T come from?

השידורים הדיגיטלים מגיעים ממתקן השידור של בזק באיתנים. לכן יש לי מזל שאני גר בירושלים, שכן מבדיקות שלי אין עדיין שידורים בתל-אביב. דיברתי על העניין עם אגודת חובבי הרדיו. מסתבר כי גם בימים של השידורים האנלוגים, היו תמיד בעיות קלטיה מתל-אביב.

האנטנה באיתנים

החומרה

אני שמח לבשר כי אכן ניתן לראות את השידורים הדיגיטלים בלינוקס עם VLC ומתאם שקניתי ב-ebay ב-90 שקלים בלבד (זיהוי 18b4:1689). כאשר בארץ אין משהו מתחת ל-179 ש"ח נכון להיום. למרות זאת, אין תמיכה ב-Mythtv, ויש בעיות תוכנה שאותן אפרט בהמשך.

לצערי, המודול של המכשיר שרכשתי עדיין לא קיים בהפצות, אבל יש לו מאגר svn (ה-merge האחרון הוא כתוצאה מפנייה שלי למפתח, כדי שתהיה תמיכה בקרנל 2.6.30).

אחרי קיפול קל (צריך רק make) הוא עובד יפה. כל מה שצריך לעשות אחרי זה הוא:
cd v4l
insmod ./dvb-core.ko
insmod ./dvb-usb.ko
insmod ./ec100.ko
insmod ./mxl5005s.ko
insmod ./dvb-usb-ec168.ko

אם הכול עבר בהצלחה, מקבלים 4 רכיבים בתקייה /dev/dvb/adapter0/
אם יש במערכת כבר את dvb-core, אז יש צורך לעשות rmmod לפני הפקודות לעיל.

מתאם שהקניתי (אני מרוצה מהצילום שלי)

המידע שמגיע כמובן הוא stream שאותו צריך לפענח.

קידוד השידורים

אתם יכולים להתרשם מהקובץ לדוגמה הזה, ולנסות לנגן אותו. לפי הבנתי כולם עובדים העדיין עם MPEG-2, רק ניו זילנד עבדים עם הקידוד שלנו, ויש הרבה פוסטים שלהם מתלוננים שזה לא עובד בלינוקס טוב.

בתוכנה חופשית יש בעיות כיום עם הקידודי האודיו מפני שקידוד הצליל על פורמט AAC SBR יש פטנט.

הקידוד וידאו הוא H.264 עם interlace. אומנם הקידוד חדש ומאפשר להעביר איכות גבוהה בקיווץ כפול מזה של mpeg2, וזה מוזיל עליות שידור, אבל הוא דורש מעבד בסדר גודל של 2.6GHz בשביל לפענח את הקידוד. זה חבל, כי אחרת היה הרבה יותר קל להכניס את זה לטלפונים הסלולרים שלנו. ואני הייתי יכול בצע את מה שעושים בגרמניה עם הנוקיה N810. צריך לחכות שחוק מור יפתור את הבעייה בעוד כמה שנים. או שצריך מכשיר מראש שפענח את הקידוד ברמת החומרה, אחרת הפיענוח לוקח לא מעט כח חישוב.

להלן פרטי הקידוד מתוך VLC:
CH1 [Program 3]
Publisher: Second Authority
Type: Digital television service
Stream 1
Type: Audio
Original ID: 4114
Codec: mp4a
Language: English
Channels: Stereo
Sample rate: 48000 Hz
AAC extension: SBR
Stream 0
Type: Video
Original ID: 514
Codec: h264
Resolution: 720x576
Display resolutionL 720x576
Frame rate: 50

עדיין לא משדרים בסטרים EPG, יש פתרונות (לא חופשיים) ברשת ל-mythtv

ישנה גם אפשרות בעתיד לשידורי כתוביות

וזה מוביל אותי למצב התוכנות בלינוקס עקב הקידוד הנבחר

תוכנות בלינוקס

VLC
כרגע זו התוכנה היחידה שהצלחתי לצפות בה בטלויזיה. אם יש לכם DVB-T מחובר, פשוט תפעילו עם VLC את קובץ התדרים הזה. והוא יעשה את העבודה.

עדכון: ישנו קובץ תדרים נוסף לאיזור קרית-גת שחגי מתחזק. אפשר לנסות גם אותו ואשמח אם תכתבו בתגובות מה עובד.
Mythtv

זו אחת התוכנות הכי קשות לקנפג, ולכן אחסוך זאת מכאן. הגרסה היציבה (גרסה 0.21) עובדת ללא צליל. שנראה לי שיש דרך לגרום לשידורים בסופו של דבר להיות יותר יעילים שכן בגרסה היציבה השידור חלק, וכן היה גם ב-trunk. אבל בדיוק השבוע הכניסו ל-trunk תיקון לבאג #5487 שהוא מקור הבעיות שלנו ושל ניו זילנד. למרות שעכשיו יש צליל, הוא לא פותר את הבעיה, הוא מעלה את המעבד ל-100% והשידור נתקע.

הבעיות האלה נובעות בגלל שאין אימפלמינטציה של AAC-SBR ב-ffmpeg.

ניסיתי עם אנשים ב-IRC ערוץ  #ffmpeg לקמפל פקטצ' ל-ffmpeg שכתבנו, שגורם לערוץ הצליל להיזדהות. אבל הוא עשה משהו מוזר: הוא זיהה 3 ערוצי אודיו ולא עבד. הסבר אחד המפתחים בערוץ הוא: "ערוץ לאוזן שמאל, ערוץ לאוזן ימין וערוץ למוסד". כנראה שיש כאן עבודה לתאימות עם ffmpeg.

הסיבה שאני נורא רוצה להפעיל את Mythtv, היא שהיא מאפשרת הקלטות חכמות, כלומר יש ממש web, שנותן אפשרות להקליט מה שרוצים ומתי. וגם פונקציה לדלוג על פרסומות! (בדומה ל-Tivo או YesMax, למרות ששם יש פרסומות).

כרגע ניתן לבצע הקלטה, אבל ההשמעה לא אפשרית ב-mythtv.

אלה הם הרשמים שלי עד כו, אמשיך לעדכן אם תהיה התפתחות

שידורי ערוץ 1 על VLC

שלום לכולם,

לאחר שנה החלטתי שכדאי לעבור לבלוג חדש. הקודם היה במערכת להק שכבר לא ממש מתפקדת יותר. לכן העברתי כמעט את כל הפוסטים שיהיו שם.

כמובן יש דומיין חדש, וגם העברתי את התבנית הזו עיברות. היא זהה לבלוג האנגלי שלי אז נא לא להתבלבל.

הבלוג הזה מאוכסן נכון להיום ע"י דולב מאובוטו ישראל.

קריאה נעימה