<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?>
<?xml-stylesheet type="text/xsl" media="screen" href="/~d/styles/rss2full.xsl"?><?xml-stylesheet type="text/css" media="screen" href="http://feeds.feedburner.com/~d/styles/itemcontent.css"?><rss xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/" xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/" xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/" xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom" xmlns:feedburner="http://rssnamespace.org/feedburner/ext/1.0" version="2.0">

<channel>
	<title>‫הקפיטליסט‬</title> 	
	<link>http://www.hacapitalist.com/blog</link>
	<description>‫מרשימותיו של כלכלן בעיר הגדולה‬</description> 	<pubDate>Tue, 27 Jul 2010 19:13:46 +0000</pubDate>
	<generator>http://wordpress.org/?v=2.6.2</generator>
	<language>he</language>
			<atom10:link xmlns:atom10="http://www.w3.org/2005/Atom" rel="self" type="application/rss+xml" href="http://feeds.feedburner.com/hacapitalist" /><feedburner:info uri="hacapitalist" /><atom10:link xmlns:atom10="http://www.w3.org/2005/Atom" rel="hub" href="http://pubsubhubbub.appspot.com/" /><feedburner:browserFriendly></feedburner:browserFriendly><item>
		<title>‫לא כדאי להתלהב יותר מדי מהדוחות‬</title> 		<link>http://www.hacapitalist.com/blog/2010/07/25/quarterlystatements/</link>
		<comments>http://www.hacapitalist.com/blog/2010/07/25/quarterlystatements/#comments</comments>
		<pubDate>Sun, 25 Jul 2010 18:46:41 +0000</pubDate>
		<dc:creator>‫יניב קוניס‬</dc:creator> 		
		<category><![CDATA[השקעות]]></category>

		<category><![CDATA[אנליסטים]]></category>

		<category><![CDATA[דוחות רבעוניים]]></category>

		<category><![CDATA[עונת הדוחות הכספיים]]></category>

		<category><![CDATA[רווח למניה]]></category>

		<category><![CDATA[שורה עליונה ותחתונה]]></category>

		<category><![CDATA[תחזיות אנליסטים]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://www.hacapitalist.com/blog/?p=1873</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;בימים אלו נמצאת עונת הדוחות הכספיים בארה"ב בעיצומה, כאשר מדי יום ביומו מפרסמות החברות הנסחרות בבורסות האמריקאיות את תוצאותיהן לרבעון השני השנה. מי שעוקב אחר אותם דיווחים כבר מורגל לשמוע את המשפט "חברה X דיווחה על רווח נקי של Y דולר למניה ובכך הכתה את תחזיות האנליסטים".

מה המקור לתחזיות האנליסטים ומהי המשמעות של עקיפת תחזיות האנליסטים?&#8236;]]></description> 		<wfw:commentRss>http://www.hacapitalist.com/blog/2010/07/25/quarterlystatements/feed/</wfw:commentRss>
		</item>
		<item>
		<title>‫החומרים מהם עשויה הכלכלה‬</title> 		<link>http://www.hacapitalist.com/blog/2010/07/16/materials/</link>
		<comments>http://www.hacapitalist.com/blog/2010/07/16/materials/#comments</comments>
		<pubDate>Fri, 16 Jul 2010 21:13:39 +0000</pubDate>
		<dc:creator>‫יניב קוניס‬</dc:creator> 		
		<category><![CDATA[השקעות]]></category>

		<category><![CDATA[materials]]></category>

		<category><![CDATA[השקעות סקטוריאליות]]></category>

		<category><![CDATA[כימיקלים]]></category>

		<category><![CDATA[כרייה ומתכות]]></category>

		<category><![CDATA[סקטור חומרי גלם]]></category>

		<category><![CDATA[עץ ונייר]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://www.hacapitalist.com/blog/?p=1871</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;היזכרו בביקורכם האחרון בסופר או במכולת השכונתית. בתום הקנייה מגיע שלב התשלום והאריזה. חישבו על כמויות הפלסטיק, הקרטון והנייר שקיימות בעטיפות ובאריזות המוצרים שרכשתם. ההתפתחות שחווה עולמנו מאז המהפכה התעשייתית, הביאה לגידול נרחב בשימוש בחומרי גלם ובתוצריו, כשהבולטים שבהם הם פלסטיק, קרטון ונייר. מעבר לכך, הבנייה המודרנית מושתתת על חומרי גלם כדוגמת פלדה, אלומיניום ועץ.

בסופו של דבר, חומרי גלם מהווים את הבסיס לכל התעשיות וכמעט לכל מגזרי הפעילות במשק. אילו מגזרים מרכיבים את תחום חומרי הגלם ומה משפיע עליהם?&#8236;]]></description> 		<wfw:commentRss>http://www.hacapitalist.com/blog/2010/07/16/materials/feed/</wfw:commentRss>
		</item>
		<item>
		<title>‫יורדים למחצית ומפיקים מסקנות בחדר ההלבשה‬</title> 		<link>http://www.hacapitalist.com/blog/2010/07/08/half2010/</link>
		<comments>http://www.hacapitalist.com/blog/2010/07/08/half2010/#comments</comments>
		<pubDate>Thu, 08 Jul 2010 16:14:40 +0000</pubDate>
		<dc:creator>‫יניב קוניס‬</dc:creator> 		
		<category><![CDATA[כלכלה]]></category>

		<category><![CDATA[PIIGS]]></category>

		<category><![CDATA[האטה בצמיחה]]></category>

		<category><![CDATA[משבר החובות במרחב האירו]]></category>

		<category><![CDATA[סיכום מחצית 2010]]></category>

		<category><![CDATA[סימן V]]></category>

		<category><![CDATA[שינוי מגמה בשווקים]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://www.hacapitalist.com/blog/?p=1760</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;המחצית הראשונה של שנת 2010 הסתיימה במגמה אופטימית פחות מזו שאפיינה את תחילתה. תקופה זו מהווה הזדמנות טובה לרדת לחדר ההלבשה (ברוח המונדיאל כמובן), לבחון את הארועים המרכזיים שהתרחשו בחצי שנה האחרונה ולגבש הנחות עבודה לסביבה הכלכלית במחצית השנייה של השנה.&#8236;]]></description> 		<wfw:commentRss>http://www.hacapitalist.com/blog/2010/07/08/half2010/feed/</wfw:commentRss>
		</item>
		<item>
		<title>‫באנרגיות חיוביות‬</title> 		<link>http://www.hacapitalist.com/blog/2010/06/29/energysector/</link>
		<comments>http://www.hacapitalist.com/blog/2010/06/29/energysector/#comments</comments>
		<pubDate>Tue, 29 Jun 2010 17:52:42 +0000</pubDate>
		<dc:creator>‫יניב קוניס‬</dc:creator> 		
		<category><![CDATA[השקעות]]></category>

		<category><![CDATA[BP]]></category>

		<category><![CDATA[Supermajors]]></category>

		<category><![CDATA[אנרגיה]]></category>

		<category><![CDATA[השקעות סקטוריאליות]]></category>

		<category><![CDATA[חברות נפט]]></category>

		<category><![CDATA[סקטור האנרגיה]]></category>

		<category><![CDATA[רוקפלר]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://www.hacapitalist.com/blog/?p=1756</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;לפני כ-150 שנה, בתקופה שבה שימש הנוזל השחור בעיקר לצרכי תאורה, החלה דרכה של אחת התעשיות הבולטות ביותר בכלכלה העולמית - האנרגיה. מתעשייה זו צמח אחד מאילי ההון המוכרים בהיסטוריה - ג'ון ד. רוקפלר - שנחשב אפילו היום לאדם העשיר אי פעם בעולם.

החברה שייסד בזמנו (1870), סטנדרט אויל קומפני, נהנתה במשך שנים רבות ממעמדה כחברת זיקוק הנפט המובילה בעולם, ולמעשה הייתה מונופול בתחום הזיקוק בארה"ב, עד שבשנת 1911 גזר עליה בית המשפט העליון להתפרק ל-34 חברות שונות. שתיים מהן, אקסון וסוקוני, התמזגו לימים תחת השם "אקסון מובייל" לתאגיד האנרגיה המוביל של ימינו.

במהלך המאה וחצי האחרונות, במקביל להתפתחות התעשייה בעולם ולשימוש הנרחב שנעשה בנפט ובמוצריו בכלי רכב, בייצור פלסטיק ובתעשייה הפטרו-כימית, נהנו מהתהליך מדינות שבשטחן רובצים גז ונפט, והתעצמו משמעותית תאגידים שפועלים בסקטור האנרגיה.&#8236;]]></description> 		<wfw:commentRss>http://www.hacapitalist.com/blog/2010/06/29/energysector/feed/</wfw:commentRss>
		</item>
		<item>
		<title>‫האם התעשייה תחזור לפסי צמיחה?‬</title> 		<link>http://www.hacapitalist.com/blog/2010/06/22/industrysector/</link>
		<comments>http://www.hacapitalist.com/blog/2010/06/22/industrysector/#comments</comments>
		<pubDate>Tue, 22 Jun 2010 18:56:08 +0000</pubDate>
		<dc:creator>‫יניב קוניס‬</dc:creator> 		
		<category><![CDATA[השקעות]]></category>

		<category><![CDATA[Industrial Sector]]></category>

		<category><![CDATA[השקעות סקטוריאליות]]></category>

		<category><![CDATA[סקטור תעשייה]]></category>

		<category><![CDATA[קונגלומרטים]]></category>

		<category><![CDATA[שירותים עסקיים]]></category>

		<category><![CDATA[תעבורה]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://www.hacapitalist.com/blog/?p=1783</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;בימי המהפכה התעשייתית בשלהי המאה ה-18 הפך סקטור התעשייה לגורם היצרני הדומיננטי באירופה ובצפון אמריקה. ההתפתחויות הטכנולוגיות, אימוץ תהליכי ייצור מתקדמים בתחום הפלדה והפחם ופיתוחים חשובים כגון מסילות ברזל וספינות קיטור, קירבו בין שווקים מרוחקים ובכך אפשרו לחברות פרטיות להתקדם ולהגיע להיקפי פעילות ומסחר עצומים במונחי אותה תקופה.

אולם, אם בעבר תאגידים שאפו להשתייך לסקטור התעשייה, בעשורים האחרונים המצב השתנה כליל - כוכבו של הסקטור בדעיכה, והמשבר האחרון רק החריף את מצבן העסקי של החברות. האם יש סיכוי שנראה קאמבק?&#8236;]]></description> 		<wfw:commentRss>http://www.hacapitalist.com/blog/2010/06/22/industrysector/feed/</wfw:commentRss>
		</item>
		<item>
		<title>‫טכנולוגיה - קידמה לאנושות או מלכודת דבש למשקיעים?‬</title> 		<link>http://www.hacapitalist.com/blog/2010/06/15/technologysector/</link>
		<comments>http://www.hacapitalist.com/blog/2010/06/15/technologysector/#comments</comments>
		<pubDate>Tue, 15 Jun 2010 17:18:03 +0000</pubDate>
		<dc:creator>‫יניב קוניס‬</dc:creator> 		
		<category><![CDATA[השקעות]]></category>

		<category><![CDATA[technology Sector]]></category>

		<category><![CDATA[אפל]]></category>

		<category><![CDATA[השקעות סקטוריאליות]]></category>

		<category><![CDATA[סקטור טכנולוגיה]]></category>

		<category><![CDATA[פעימה חוזרת]]></category>

		<category><![CDATA[תוכן בתשלום]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://www.hacapitalist.com/blog/?p=1782</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;טכנולוגיה נתפסת בעיני מרבית האנשים כמושג חדשני ומלהיב, ההוכחה ליכולת הקידמה האנושית, אם תרצו. מזה שנים מושך סקטור הטכנולוגיה את תשומת ליבם של משקיעים רבים, אשר מקווים להצליח לבחור ב'נושאת הבשורה' הבאה. יחד עם זאת, לחלקם יש עדיין צלקות מההשקעה הכושלת בחברות ההיי-טק לפני קצת יותר מעשור.

מהם סוגי הפעילויות השונות בסקטור ומהם הדגשים שיסייעו להבחין בין הצלחה לכישלון?&#8236;]]></description> 		<wfw:commentRss>http://www.hacapitalist.com/blog/2010/06/15/technologysector/feed/</wfw:commentRss>
		</item>
		<item>
		<title>‫הלו? לאיפה צועדת התקשורת העולמית?‬</title> 		<link>http://www.hacapitalist.com/blog/2010/06/08/telecomsector/</link>
		<comments>http://www.hacapitalist.com/blog/2010/06/08/telecomsector/#comments</comments>
		<pubDate>Tue, 08 Jun 2010 20:12:23 +0000</pubDate>
		<dc:creator>‫יניב קוניס‬</dc:creator> 		
		<category><![CDATA[השקעות]]></category>

		<category><![CDATA[Telecom Services]]></category>

		<category><![CDATA[השקעה בחברות סלולר]]></category>

		<category><![CDATA[השקעות סקטוריאליות]]></category>

		<category><![CDATA[סקטור התקשורת]]></category>

		<category><![CDATA[תוכן סלולרי]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://www.hacapitalist.com/blog/?p=1758</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;מימי קדם חיפשו בני האדם דרכים לתקשר אחד עם השני, ממדורות ועד להמצאת הטלגרף, ששינתה את אופן ההתקשרות לעד.

בשנת 1844, לאחר עשור של ניסויים וניסיונות, הציג סמואל מורס לעולם את הטלגרף היישומי הראשון, שאפשר לשדר מסרים למרחקים ארוכים באמצעות כבל באיכות פשוטה. טרם המצאת הטלגרף, הוגבלה התקשורת בין בני אדם לתחום הראייה והשמיעה האנושית, באמצעות שימוש בסוגי תקשורת פרימיטיביים כגון תופים, הדלקת מדורות וסימון בדגלים.

לעומתם, הטלגרף, אשר אינו תלוי מרחק ראייה או שמיעה, שימש להעברת מסרים טרנס-אטלנטיים ובכך חידושו ופריצתו. לעובדה זו הייתה השפעה מרחיקת לכת במאה ה-20, כאשר הטלגרף היווה מקור השראה להמצאת אמצעי תקשורת מתקדמים יותר כדוגמת הטלפון (במאה ה-19), הרדיו, ומאוחר יותר הטלוויזיה והטלפונים הסלולריים.

בסופו של דבר, חולל המכשיר מהפכה גלובלית בתחום התקשורת, שהשפיעה באופן משמעותי ביותר על ההתפתחות האנושית בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20. דמיינו לרגע את חייכם ללא אפשרות ליצירת קשר טלפוני עם יקירכם. לזכותו של הטלגרף ייזקף כי הביא לעולם את סקטור שירותי התקשורת (Telecom Services).&#8236;]]></description> 		<wfw:commentRss>http://www.hacapitalist.com/blog/2010/06/08/telecomsector/feed/</wfw:commentRss>
		</item>
		<item>
		<title>‫מוצרים ושירותים שאפשר בלעדיהם‬</title> 		<link>http://www.hacapitalist.com/blog/2010/06/02/consumerdiscretionarysector/</link>
		<comments>http://www.hacapitalist.com/blog/2010/06/02/consumerdiscretionarysector/#comments</comments>
		<pubDate>Wed, 02 Jun 2010 19:02:25 +0000</pubDate>
		<dc:creator>‫יניב קוניס‬</dc:creator> 		
		<category><![CDATA[השקעות]]></category>

		<category><![CDATA[Consumer Discretionary]]></category>

		<category><![CDATA[השקעות סקטוריאליות]]></category>

		<category><![CDATA[מוצרי ושירותי צריכה מחזוריים]]></category>

		<category><![CDATA[מחזוריות כלכלית]]></category>

		<category><![CDATA[סקטור צריכה מחזורית]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://www.hacapitalist.com/blog/?p=1777</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;סקטור מוצרי ושירותי הצריכה המחזוריים נפגע קשות במשבר האחרון, והוא עדיין תחת איום של הקטנת רמות הצריכה מצד הצרכנים והגדלת החיסכון. השאלה המרכזית היא האם תרבות צריכת המותרת המערבית אכן נפגעה וכיצד יושפעו מכך החברות בסקטור?&#8236;]]></description> 		<wfw:commentRss>http://www.hacapitalist.com/blog/2010/06/02/consumerdiscretionarysector/feed/</wfw:commentRss>
		</item>
		<item>
		<title>‫מוצרים ושירותים שאי אפשר בלעדיהם‬</title> 		<link>http://www.hacapitalist.com/blog/2010/05/29/consumerstaplessector/</link>
		<comments>http://www.hacapitalist.com/blog/2010/05/29/consumerstaplessector/#comments</comments>
		<pubDate>Sat, 29 May 2010 16:33:28 +0000</pubDate>
		<dc:creator>‫יניב קוניס‬</dc:creator> 		
		<category><![CDATA[השקעות]]></category>

		<category><![CDATA[Consumer Staples]]></category>

		<category><![CDATA[הצרכן האמריקאי]]></category>

		<category><![CDATA[השקעות סקטוריאליות]]></category>

		<category><![CDATA[מוצרי ושירותי צריכה לא-מחזוריים]]></category>

		<category><![CDATA[סקטור צריכה בסיסית]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://www.hacapitalist.com/blog/?p=1769</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;אחת ההשקעות הסקטוריאליות ה"ברורות" ביותר שניתן לבצע, נוגעת לצריכה הבסיסית של כל אחד מאיתנו. האומנם? ברור לכל כי רכישת מוצרים כגון מזון, משקאות ותרופות, הינה הכרחית בכל תקופת זמן - האטה או צמיחה, אולם השאלות הדורשות מענה בהקשר זה הן מה משקפים מחירי המניות ומהי יכולת הצמיחה העתידית של הסקטור?&#8236;]]></description> 		<wfw:commentRss>http://www.hacapitalist.com/blog/2010/05/29/consumerstaplessector/feed/</wfw:commentRss>
		</item>
		<item>
		<title>‫להשקיע גלובלית על בסיס מגזרי‬</title> 		<link>http://www.hacapitalist.com/blog/2010/05/22/sectorialinvestment/</link>
		<comments>http://www.hacapitalist.com/blog/2010/05/22/sectorialinvestment/#comments</comments>
		<pubDate>Sat, 22 May 2010 17:26:08 +0000</pubDate>
		<dc:creator>‫יניב קוניס‬</dc:creator> 		
		<category><![CDATA[השקעות]]></category>

		<category><![CDATA[השקעה בטייוואן]]></category>

		<category><![CDATA[השקעות סקטוריאליות]]></category>

		<category><![CDATA[מניות גלובליות]]></category>

		<category><![CDATA[פיזור גיאוגרפי]]></category>

		<category><![CDATA[פיזור סקטוריאלי]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://www.hacapitalist.com/blog/?p=1427</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;לרוב, לאחר שמשקיע מחליט על שיעור ההקצאה הרצוי למניות בתיק ההשקעות שלו, השאלה הבאה עליה הוא נדרש לענות היא אילו מניות ייכללו בתיק ועל פי איזה פרמטרים הן ייבחרו. לעתים קרובות, בשל הטיה לשוק המקומי (Home Bias), יבחר המשקיע הישראלי מניות מקומיות, או יעדיף להיצמד למדד מניות מרכזי כדוגמת המעו"ף או מדד ת"א 100.

אולם, בשנים האחרונות, לאור התפתחות ושכלול מכשירי ההשקעה, תופעה זו נחלשת ומשקיעים רבים יותר מעדיפים להתמקד בהקצאת נכסים (Asset Allocation), ומחליטים להשקיע את האפיק המנייתי בתיק ההשקעות באופן גלובלי. במצבים אלו, עולה הסוגיה איזה פיזור מתאים יותר לתיק ההשקעות - גיאוגרפי או סקטוריאלי?&#8236;]]></description> 		<wfw:commentRss>http://www.hacapitalist.com/blog/2010/05/22/sectorialinvestment/feed/</wfw:commentRss>
		</item>
	</channel>
</rss>
