במסגרת רשת ערים בריאות

פעילות רפואית מורחבת מתקיימת לציבור גדול של נשים, ע"י מרכז המידע לבריאות האישה בבני ברק, הפועל בכל ימות השנה במסגרת התחנה העירונית לבריאות המשפחה שברחוב יואל 18.

מדבר בהרחבת הפעילויות המגוונות של המרכז למידע לבריאות האישה בבני ברק, ביוזמתה ובראשותה של רו"ח הגב' גולדפינגר, מבקרת העיריה המייצגת את העיריה בהנהלה הארצית של רשת ערים בריאות בישראל, ובנוסף למתן מידע מקצועי ומבוקר בנושאי בריאות בטל': 03-6787377. ניתן גם מידע רב פנים אל פנים לנשות הציבור החרדי באמצעות הרצאות קבועות.

מרכז המידע, הפועל זה שנים אחדות במבנה העירוני של התחנה לבריאות המשפחה, מפעיל קו טלפוני וספריה בריאותית גדולה, הפועלת בימי רביעי, בין השעות 5-7 אחה"צ, וניתן לעיין ולשאול ספרים במגוון נושאים רפואיים. את הספריה מתפעלת מתנדבת המסייעת באיתור החומרים המתאימים בספריה, בכל נושא רפואי, כשהמטרה היא לאפשר לציבור האמהות, ובעיקר בשל היותן אחראיות לגידול הילדים בבית, לקבל מידע נגיש, כללי ורב תחומי, בטרם הגיען למרפאות. הפונות לקו הפתוח משאירות את שאלותיהן במענה קולי ומקבלות תשובות, לאחר בירור מקיף, במעטפה לביתן.

רוב הפונות הן תושבות בני ברק, אך ישנן גם מקרית ספר, מאלעד, מגבעת שמואל, מפתח תקוה ומבאר יעקב. המרכז, בשיתוף מח' הבריאות העירונית שבראשות הרב פרץ אברמוביץ, חבר הנהלת העיר ובהנהלת הרב אליהו קוריץ, בעידוד ובתמיכתו של הרב חנוך זייברט, ראש העיר.

לימוד "אוריינות בריאותית" חדשני, בשיתוף מנהלת אגף הרווחה הגב' ארלט מויאל, מתקיים בבית בגנו שבבני ברק, בראשותה של רו"ח הגב' גולדפינגר, מבקרת העיריה ויו"ר הארגון לבריאות האישה במגזר החרדי וצוות המתנדבות, והן השכילו לבחור נושאים וחידושים בשדה הרפואה, המסייעים במימוש זכויות המשפחה לבריאות.

תחומי עניין שונים הועלו במהלך הקורס השנה:

הבסיס למניעת פגיעה בזיכרון ושיפורו, אבחון מחלות, הטיפול בהן והאפשרויות השונות למניעתן. בדיקות חדשות מפי פרופ' סקורניק "מאיכילוב", אוסטאופורוזיס בגיל השלישי, ויום לימוד בחסות מרכז בריאות לב האישה מבי"ח הדסה, בניהולה של הקרדיולוגית ד"ר דנה צפת אשר כלל סדנא בנושא ניהול לחצים.

מנהלת המחלקה לשרות פסיכולוגי חינוכי בעיריה, הפסיכולוגית עינת ישפה נתנה סקירה על עבודת המחלקה בקרב ילדים ונוער ובני משפחותיהם. הד"ר שלומית להמן – מנהלת מח' לטיפול במשפחות ביד שרה, הקדישה לקבוצה מזמנה לסקירת עבודת המחלקה במסגרת סיור משתתפות הקורס שנערך במרכז יד שרה בירושלים.

הגב' אסתר הוכוולד, מנהלת המרכז העירוני "שירת יוסף", נתנה סקירה על לקויות למידה והתמודדות עם הבעיה – טיפול ואבחון.

ד"ר  דן לובין מנהל מחלקת פגים במעייני הישועה האיר בהרצאתו המרתקת את אלף הימים הראשונים של התינוק.

מנהלת מכון "ריפוי ועיסוק" של מכבי שרותי בריאות, התיחסה לתהליך הזכרון, רכישה, אחסון ושליפה, ואסטרטגיות לשיפור יכולות קוגניטיביות.

מקופח' מאוחדת שמענו הרצאה מרתקת של קלינאית תקשורת בנושא חדשני הנוגע להפרעות אכילה בגיל השלישי.

ד"ר מיכל וייל מ"שיח סוד" דברה על המערך ההתפתחותי שבמארג: מוסד – קהילה – משפחה, לילדים ובוגרים עם מוגבלות שכלית, איתור זיהוי וטיפול.

אין ספק, קורס "אוריינות בריאותית" ומרכז המידע לבריאות האישה" נותנים מענה רב תחומי לנשים המשמשות כשגרירות במשפחות המורחבות ובקהילה.

The post פעילות רפואית מורחבת – עיריית בני ברק first appeared on מרכז מידע לבריאות האשה.

על כולל פנסיונרים בבני ברק – מתוך מצגת לרשת ערים בריאות בישראל שהוצגה על ידי רו"ח שושנה גולדפינגר, נציגת עיריית בני ברק לרשת במפגש למידה בנושא.
רכז הפרויקט, הרב יעקב בורשטין מציג את כולל לימוד תורה לפנסיונרים בבית הכנסת חמדת צבי בבני ברק.

The post כולל פנסיונרים לגיל השלישי first appeared on מרכז מידע לבריאות האשה.

במצגת נמצא נתונים בנושא קידום הגיל השלישי ושלושה סרטונים על פעילות העירייה בתחום הגיל השלישי.

1. עיריית בני ברק מצטרפת לרשת ערים בריאות
2. כולל לימוד תורה לפנסיונרים
3. חזרה לעבודה בגילאי 60 פלוס

The post עשייה עירונית בתחום הגיל השלישי first appeared on מרכז מידע לבריאות האשה.

סרטון קצר על פעילות סיוע בחזרה לעבודה בגילאי 60 פלוס של עירית בני ברק כחלק ממצגת שהועברה במפגש למידה של רשת ערים בריאות בישראל על ידי רו"ח שושנה גולדפינגר, נציגת עיריית בני ברק לרשת.

בסרטון מתארת הגב' שרי בן-יהודה, מנהלת היחידה להכשרה מקצועית בעיריית בני ברק, את הפעילות הרוחבית של היחידה ורכזת תכנית החזרה לעבודה, את המענה הייחודי המותאם למגזר.

The post חזרה לעבודה בגילאי 60 פלוס first appeared on מרכז מידע לבריאות האשה.

בישיבה הוצגה סקירה על פעילות הרשת בתום חצי יובל לפעילותה והוקמה קבוצת משימה חדשה לקידום עיר ידידותית לגיל השלישי, קבוצה אשר עיריית בני ברק רואה בה חשיבות עליונה ולפיכך הצטרפה אליה.

The post רשת ערים בריאות בישראל first appeared on מרכז מידע לבריאות האשה.

פעילות זו הינה הרחבת הפעילויות המגוונות של המרכז למידע לבריאות האישה בבני ברק, שביזמתה ובראשותה של רו"ח שושנה גולדפינגר, מבקרת העירייה שנבחרה לאחרונה להנהלה הארצית של רשת ערים בריאות בישראל, כאשר בנוסף למתן מידע טלפוני בנושאי בריאות בטל' 03-6787377 ניתן גם פנים-אל-פנים לנשות הציבור החרדי, באמצעות השתלמויות קבועות בתנאי פנסיון מלאים.

מרכז המידע הפועל זה שנים אחדות במבנה העירוני של התחנה לבריאות המשפחה ומפעיל קו טלפוני וספרייה בריאותית גדולה בה ניתן לעיין ולשאול ספרים במגוון נושאים רפואיים. את הספרייה מתפעלת מתנדבת המסייעת באיתור החומרים המתאימים בכל נושא רפואי כשהמטרה היא לאפשר לציבור הנשים, ובעיקר בשל היותן אחראיות לגידול הילדים בבית, לקבל מידע נגיש, כללי ורב-תחומי בטרם הגיען למרפאות. הפונות לקו הטלפוני משאירות את שאלותיהן במענה קולי ומקבלות תשובות, לאחר בירור מקיף, במעטפה לביתן. רוב הפונות הן תושבות בני-ברק, אך ישנן גם מקריית-ספר, מאלעד, מגבעת שמואל, מפתח-תקוה ומבאר-יעקב.

המרכז, בשיתוף מחלקת הבריאות העירונית שבראשות הרב פרץ אברמוביץ, חבר הנהלת העירייה ובהנהלת הרב אליהו קוריץ ועם מח' הספורט שבהנהלת מר מאיר שטיינרייך ,עורכים כינוס שנתי וימי השתלמות וסדנאות בריאות, בתנאי פנסיון מלאים בעידודו ובתמיכתו של הרב חנוך זייברט, ראש העיר.

קורס האוריינות החדשני, המתקיים בבית בגנו שבבני-ברק, מתקיים בראשותה של רו"ח שושנה גולדפינגר, מבקרת העירייה ומנהלת מרכז המידע לבריאות האישה וצוות המתנדבות, והן השכילו לבחור נושאים וחידושים בשדה הרפואה, המסייעים במימוש זכויות המשפחה לבריאות כאשר כל נושאי הקורס אושרו ע"י גדולי הרבנים. מגוון הנושאים בקורס מתפרש על פני תחומי עניין שונים, והמרצים הינם אנשי מקצוע מומחים המסבירים באמצעים ויזואליים מושגים וחידושים בתחומים שונים, כגון: סל התרופות, בית בטוח, מעגלי שינוי לאורח חיים בריא, אבחון מחלות, הטיפול בהן והאפשרויות השונות למניעתן, רפואה בגיל השלישי, פיקוח על מערכות האכילה, חידושים מעניינים בשיקום הפה, ברפואת עיניים, לקויות שמיעה, טיפול בילד בעל צרכים מיוחדים ותקשורת עם מערכות רפואיות.

The post אוריינות בריאותית first appeared on מרכז מידע לבריאות האשה.

פרופ' אורי אלקיים, מנהלת המכון הריאומטלוגי – ביה"ח איכילוב, בהרצאה על מחלות ריאומטולוגיות, מחלות אוטואימוניות בכלל, מחלת הזאבת (lupus), דלקת מפרקים שגרונתית ועוד.
זאת בערב לזכרה של יהודית ליזרוביץ ע"ה וקריאת הספרייה שעל יד מרכז המידע לבריאות האשה, על שמה.

The post מחלות ריאומטולוגיות – פרופ' אורי אלקיים first appeared on מרכז מידע לבריאות האשה.

ד"ר אייל חלד, פסיכולוג שיקומי ונוירופסיכולוג, מנהל מרפאת פסיכולוגים בבית החולים השיקומי 'שיבא', בהרצאה על חשיבות הסיוע הרגשי לחולה ומשפחתו כחלק מהטיפול הרפואי הרגיל וכגורם משמעותי בתהליך השיקום של החולה.

הרצאתו של ד"ר אייל חלד הועברה בערב עיון לזכרה של המתנדבת יהודית ליזרוביץ ע"ה וקריאת הספריה שע"י מרכז המידע לבריאות האשה (בני ברק) על שמה.

במהלך הערב שמעו המשתתפות גם את הרצאתה של פרופ' אורי אלקיים על מחלות ראומטולוגיות ואוטואימוניות, על מחלת הזאבת, דלקת מפרקים שגרונתית ועוד.

The post ד"ר אייל חלד – חשיבות הסיוע הרגשי לחולה ומשפחתו first appeared on מרכז מידע לבריאות האשה.

מאת: עוזי ברק

טקס קריאת הארכיון הרפואי הגדול הפועל במרכז המידע לבריאות האשה ב"ב על שמה של המתנדבת גב' יהודית לזרוביץ ע"ה התקיים בהשתתפות רופאים ידועים, מומחים בתחומי הסיעוד, בני המשפחה, מתנדבים במרכז וידידות המנוחה הדגולה.

מרכז המידע פועל ברחוב יואל 18, וקיימת בו ספריית עיון והשאלה חינם של ספרים, במגוון נושאים רפואיים בהנחיית מתנדבת מנוסה, ופועל בכל יום בין השעות 17-19.

מרכז המידע המופעל במכלול פעילויותיו בהתנדבות ומנוהל בהתנדבות ע"י רו"ח שושנה גולדפינגר, מבקרת עיריית ב"ב, וגם מפעיל קו טלפוני חינם, בתחומי בריאות, במתן מענה מיידי לקבלת מידע על מחלות, הרגלי בריאות, פתרונות רפואיים ומניעת מצבי מחלה ובדיסקרטיות.

המרכז מקיים גם ימי בריאות בבתי מלון בהם מועברות הרצאות ע"י רופאים בכירים, ובקרוב סדנאות במלון 'ניר עציון' בנושאים בריאות המשפחה, תזונה בריאה, בישול בריא, טיפים בהתעמלות בריאות ועוד. ההחלטה על קריאת ארכיון המרכז ע"ש גב' יהודית לזרוביץ ע"ה נבעה מהיותה מתנדבת מסורה ונאמנה במשך שנים ועבודתה במשך שעות רבות באיסוף חומרים, פרסומים, מאמרים עדכניים וספרים בתחומי בריאות, וכך הוקם למעשה ארכיון המידע. דברי פתיחה בטקס השמיעה רו"ח שושנה גולדפינגר, מבקרת העירייה ומנהלת המרכז שהדגישה כי אבדן המנוחה ע"ה הורגש ע"י כל המתנדבות. יהודית ע"ה תמכה ועזרה מרגע שהועלה הצורך בהקמת מרכז מידע לנשות בני ברק אשר אינן חשופות למדיה ותקשורת ובתבונתה הרבה תמכה והדריכה אותנו איך לבנותו.

גב' שרה פינקלשטיין, רכזת "הקו הפתוח" במרכז, עמדה בדבריה על תרומתה של גב' יהודית לזרוביץ ע"ה לבנית ארכיון המרכז, שאספה חומרים במסירות רבה.

פרופ' אורי אלקיים, מנהלת המכון הראומטלוגי בבי"ח איכילוב סקרה בהרצאתה המרתקת את המחלות האוטואימוניות לופוס – זאבת, פסוריאזיס ודרכי הטיפול במחלות אלו. בדבריה ציינה את הידע הרב שגב' יהודית לזרוביץ ע"ה צברה אודות מחלתה ומסוגלותה לשבת שעות רבות בספריות ולהוציא מהן חומרים.

מר אייל חלד, פסיכולוג שיקומי ונוירופסיכולוג, אחראי מחלקת אשפוז במרכז השיקומי 'שיבא' עמד בדבריו על חשיבות הסיוע לחולה הסיעודי ומשפחתו כגורם המשפיע על תהליך שיקום החולה. נציגי המשפחה שרטטו קווים לדמותה והדגישו את שמחת החיים שלה ואת רגישותה לסיוע לזולת להבין את הלא נודע, כאשר היתה דמות בעלת ידע רב למשפחתה ולכל הפונים בנושאים רפואיים.

ד"ר לודמילה זיידנברג, מנהלת בבית רבקה וד"ר שולמית חוולס, רופאה, עמדו בדבריהן על חשיבות נתינת התמיכה לחולים מורכבים, שלא אחת זהו ביתם האחרון והם זקוקים לעזרה במשך 24 שעות ביממה, ולכן חשובות הפעולות להחזיר להם את החיוך ותחושת הביטחון.

המשתפות בטקס ראו בפעילויות המנוחה דוגמה ודרך ללכת בעקבות פעילותה ההתנדבותית ומעשיה לזולת.

The post קריאת הארכיון ע"ש המתנדבת יהודית לזרוביץ ע"ה first appeared on מרכז מידע לבריאות האשה.

למקבץ הכללים וההנחיות, ניתן לעבור לעמוד הטקסט של הכתבה: עצות לניהול התיק הרפואי.

The post ניהול תיק רפואי first appeared on מרכז מידע לבריאות האשה.

ד"ר דייויד רייר, סוציולוג רפואי ומרצה בכיר באוניברסיטת בר אילן, חושף פרוטוקול עצות, כיצד לנהל את התיק הרפואי של יקירכם – המחקר, הניהול, והרפואה.

מאת ח. לייזר

שפתים חרבות. פנים כחושות. מלמול חסר פשר. פעם אחר פעם גנח הקשיש ולחש את אמירותיו התמוהות. איש לא היה בסמוך למיטתו, ורק הצינורות המסועפים היוו לו חברה. מן הווילון הסמוך קרב אליו האיש, היטה אוזן למראשותיו של החולה, שמא יצליח להבין את פשר הדברים הנאמרים. פעם אחר פעם לוחש החולה את הברותיו לאורח, אך שפתו לזרא. נשימתו צרובה, מלמולו שקט ועייף, לוחש ונחלש, בצר לו, סופק האיש המבקר מן הווילון הסמוך את ידיו, רוצה באמת לסייע, אך אינו מהין בדעתו במה וכיצד.

צפצופים סואנים מחרישים, ולאחריהם דממה סמיכה. הקשיש נרגע משטף דבריו. עפעפיו נעצמו וצלעותיו פסקו מלנוע. הקשיש נשם את נשימתו האחרונה. סגל רופאים בכירים ואחיות רחמניות צבאו סביב המיטה. שוק חשמלי. ועוד אחד. ושוב. אין שינוי. הקשיש סיים את חייו.

האורח מעבר לווילון שח לרופאים בהתרגשות את קורותיו של הקשיש, לפחות בדקות האחרונות למסכת חייו. הוא ציטט בפניהם את המשפט המוזר שחזר הקשיש ואמר, ככל הנראה ביפנית או קוראנית. פני הרופא הבכיר החווירו  כצבע הציפה שעל הכר. "אהממ. הוא אמר שאתה דורך על צינור החמצן שלו".

על קוצה של מלה. עילגת.

הסיפור האחרון מוזכר בספרות הרפואית כמשל כואב על כך שלו היו יודעים רבים כיצד נכון להתנהל מול הרופא ומול החולה, היו ניצלים חיים רבים.

בית החולים אינו יעד לשהיה. אולם לעיתים, נסיבות החיים מזמנים קצת אחרת. שינויים קטנים, גדולים בתוכנית. אשפוזים קצרים או ביקורים תכופים, שהיה ממושכת או תקופת שיקום ארוכה שאינה מוגדרת בזמן.

כך או כך, על בני המשפחה הקרובה, לדעת ולהכיר את שפת המקום, הקודים והניואנסים הדקים. הניהול הנכון של התיק הרפואי בין המאושפזים לבינם, הוא חיוני. על אחת כמה הוא הכרחי עד קריטי בדינמיקה שבין צוות הרפואה לבני משפחת החולה.

פערים

ובנקודה זו נכנסה דמות בכירה בעולם הרפואה, וערכה מחקר מקיף על ניהול תיק רפואי, בתפר שבין הרופאים ובני המשפחה. "אין שיעור להקלה העצומה שהיא יכולה להביא עד כדי הצלת חיים", אומרים עסקני רפואה בכירים ואנשי חסד. "ניהול אחד שווה עולם מלא".

"את עבודת המחקר שלי", משתף ד"ר ר' דויד רייר, יהודי חרדי ממוצא אמריקאי, מרצה בכיר באוניברסיטת בר-אילן, "מיקדתי בנושא הדינמיקה או הפערים שבין הצוות הרפואי לבין משפחות החולים בטיפול נמרץ, כשחוד החנית של מחקרי מכוון לתועלת ולטובת הציבור החרדי שלנו".

מאוחר יותר מספר ד"ר רייר כי המסקנות שהגיע אליהן, הן על בסיס מחקר אקדמי, ומעבר לכך, נשענות גם על נסיון אישי שחווה, בסיטואציות שונות.

החשיפה הראשונה של המחקר החדשני היתה בהרצאתו של ד"ר רייר בערב עיון שנערך למתנדבות מרכז מידע לבריאות האשה בבני ברק, בהנהלת גב' גולדפינגר. מדובר במרכז על בסיס לב ענק ואפס שכר, כל כולו למען הציבור והיה טבעי שבאירוע הנ"ל ייחשף הציבור לממצאי מחקר שיחולל בס"ד פלאות. הם כל הזמן מדגישים כי ציבור הנשים מוזמן לפנות לקו הפתוח של המרכז לקבלת מידע חינם בכל נושא רפואי. הטלפון שלהם הוא 03-6787377. הספריה הרפואית  שממוקמת ברח' יואל 18 בב"ב, פתוחה בכל יום ד' משעה 5:00-7:00 או בתאום מראש. והשירות ניתן חינם.

"אבן הנגף המרכזית", טוען רייר, "היא הפער העצום שקיים בין הסגל הרפואי, לבין משפחות החולים שומרי תורה ומצוות. מדובר בפערים טרמינולוגיים, פערי אינפורמציה וידע הרפואי שיש (או שאין) לכל אחד מן הצדדים".

"המשפחה הסובבת נתונה בלחץ נורא, ולפותה בחרדה. מצבים של סטרס ולחץ, מגבירים את חוסר התקשורת היעיל, בין הצוות למשפחת החולה. זה טבעי ומובן", אומר רייר, "אבל קיימת חובה לשלוט במצבי לחץ אלו, ולו למען טובתו של החולה".

לא ניתן להתעלם מכך, שהרופאים מאד עמוסים ובאחריותם לתת טיפול מציל חיים, תוך כדי קבלת החלטות גורליות, כשברקע מתקתק שעון החול עד לסוף המשמרת. וכל מי שפגש אי פעם באיזושהי צומת בחייו, יודע שפרופסורים בכלל שייכים לז'אנר העסוק ביותר, כשכל דקה אצלם מחושבת, מתוכננת ושווה הצלת חיים.

משמרות

אבן נגף נוספת, היא רוטינת המשמרות שבה כל משפחה חרדית משתתפת. הבן מגיע בבוקר, הבת מחליפה אותו בצהריים. בין ארבע לשש שוהה שם הנכד המסור. בערב מגיע הדוד מירושלים. ובלילה, החתן יישר מהעבודה. אגב, הוא צריך לצאת ברבע לשש בבוקר לכיוון דרום, שם המשרד שלו.

"צריך לזכור שחילופי משמרות הם לא רק בין בני המשפחה. הקשת הרפואית הרחבה, מקיימת גם היא תחלופת משמרות מדי שמונה שעות. תורן הערב לא פגש את הרופא המטפל, ותורנית הצהריים לא עודכנה מהפרופסור על החלטת הניתוח. הדוד לא ידע שסבא יורד לבדיקות דימות, ובן הזקונים לא שמע על ההשלכות והסיבוכים העתידיים – חוסר החפיפה בין הצוות המטפל לבין המשפחה הסובבת, מערים פערים משמעותיים".

"בנוסף", מדגיש ד"ר רייר, "ישנם בני משפחה שממהרים ונחפזים ליתר מטלות הבית והילדים או העבודה, וברגע שיוסי, דוד, שלמה נכנסים אל החדר, הם לוחצים יד בלבביות קצרצרה ונפרדים לשלום עד המשמרת הבאה. כך, קורה שמידע רב וחיוני, 'נופל בין הכסאות', ההוא הגיע אחרי, (ר' צרויה), ההוא יצא לפני (נ' צרויה). פיסות מידע רבות אודות מצבו של החולה לא מגיעות לאף אחד. בשונה מחילופי המשמרות בצוותות הרפואיים, שם לעולם לא יעזבו רופא או אחות את משמרתם לפני שהעבירו את המידע למשמרת הבאה. כלומר, בני משפחה חייבים לנהל ביניהם חפיפת מידע נדרשת ומצילת חיים. מדוע החפיפה המשפחתית נופלת מהחפיפה הרפואית? מדוע, בעצם פוסחים עליה לעיתים תכופות?

מילים מדודות

הנקודה הנוספת היא: לא תמיד אפשר לומר כל מלה ליד החולה, גם אם אנחנו סבורים שהוא לא בכושר שמיעה. האקסיומה הזו נכונה לשני צידי המתרס, גם משפחה וגם רופאים. "פעמים רבות אנו שומעים שרופא אומר מידעX  לבני המשפחה. בשיחות פרוזדור שומעים שהוא מציין מידע Y, הסותר את קודמו. האם התחלפה הדיאגנוזה הרפואית תוך חמש דקות? אולי חל שינוי במאפייני הטיפול התומך? התשובה היא לא. אלא שלא כל מידע אפשר לומר באוזני החולה. הן כדי שישמור על מצב רוח אופטימי והן כדי לא להכביד עליו עם אנמנזות רפואיות מסובכות.

"טעות גדולה לחשוב", קובע ד"ר רייר, "כי החולה השוכב בטיפול נמרץ, במצב של קומה או ערפול חושים, אינו נמצא איתנו, או אינו שומע את הדברים". הדברים הפוכים לחלוטין. גם אם אינם נראים כך כלפי חוץ.

"אני אישית", כך הוא מעיד, "הייתי במצב של חוסר הכרה, לפני מספר שנים. אולם עד היום אני יודע לצטט מלה במלה, משפטים ואבחנות שונות שנאמרו מול שבלולי השמיעה שלי. חשוב מאד לגלות רגישות, גם ובפרט מול חולה הנמצא במצב זה, השותף לכל הנאמר עליו מול פניו.

"הפער שבין מידע הנמסר למשפחה בחדר לבין הנמסר בשיח פרוזדורים, אינו דבר נדיר. טוען רייר. אלא שפעמים רבות משפחת החולה אינה מסוגלת לשמוע את כל הדברים בפעם אחת. הן מבחינה רגשית, הדברים קשים לעיכול. והן מבחינה אינטלקטואלית, מדובר במונחים לועזיים שמתודיקה רפואית שלימה עומדת מאחוריהם. המשפחה מגיעה לרוויה לאחר שמיעת שני סעיפים ראשונים, וגם אותם הם צריכים לפענח, לברר וללמוד לעומק.

"ושוב מוצפת המשפחה בתחושה, כי 'רב הנסתר על הגלוי' ואולי בכלל אין להם מושג מהו המצב הרפואי של יקירם. בוודאי לא את כל האמת המונחת עתה בפניהם.

אז מה עושים?

מתוך חקירת הנושא לעומק וסקירת הפרמטרים הנלווים אחד לאחד, גיבש ד"ר דייויד רייר, סוציולוג רפואי ומרצה בכיר, תיק ניהול רפואי, שבו מקבץ כללים והנחיות. ברגע שיופנמו למעשה על ידי כל אחד, יביאו לשיתוף פעולה יעיל בין משפחת החולה לצוות הרפואי, חרף גורמי הלחץ ומגבלות הזמן והמקום. "חד משמעית: אין להקל ראש בשמירה על אינטרקציה חיובית בין הסגל הרפואי לבין משפחת החולים, היא הכרחית להצלחת ניהול התיק הרפואי והמשפחה יכולה לתרום המון במימושה.

1. הגדרת יעדי שיחה עם הרופא: לפני כל שיחה עם פרופסור על מצבו הרפואי של בן המשפחה החולה, יש להגדיר יעדים ברורים. מה אני בעצם רוצה מהפרופסור? לקבל תשובות לשאלות? ליטול ממנו עצות? לשמוע רצף של עובדות? אינפורמציה כללית? במילים אחרות: מה סוג הענין אותו אני אמור להפיק משיחת הרופא?
2. לערוך רשימת שאלות כתובה ולתעדף: לאחר מיקוד היעד. יש לכתוב את השאלות באופן ברור ומתומצת על גבי דף. בזמני ההמתנה הארוכים, מעבר לחדר טיפול הנמרץ, רצוי להכין דף ובו כל השאלות העולות על הפרק. לאחר מכן, לערוך מדרג חשיבות בין כל השאלות. מה חשוב לנו ומה פחות. כדי שבקיום השיחה, לא יתכלה זמן יקר על שאלות שוליות שאינן משרתות את הנדרש, ופתאום כשהרופא מסיים את השיחה הקצובה, "רגע, הפרופסור, יש לי עוד שאלה חשובה מאד. ובבקשה, עוד משהו אחד רציתי לברר".
3. להתמצא בנושא המדובר: ראוי וחשוב, לדעת מספיק חומר, כשבאים להתייעץ ולשאול את הרופא. זה משדר רצינות של משפחה ובעיקר חוסך אי נעימות, דוגמת "מה זאת אומרת? מה בעצם, הכוונה?" התמצאות בחומר ובטיפולים, תתעל את הזמן הקצוב של שיח הרופאים לדברים אפקטיביים וממוקדים.
4. כל משפחה – דובר אחד: יש לקבוע קול מרכזי במשפחה. כדי להימנע מוויכוחים מיותרים סביב למיטת החולה, כן לנתח, לא לנתח. לא לתת את הטיפול הזה או כן בפרוצדורה הזו. אחד מבני המשפחה ינהל את השיח הישיר מול הרופאים, כאשר כמובן הוא נשען על עבודה שעשה מאחורי הקלעים, ברכה שקיבל מרב, עצה שהוענקה לו מיעוץ מקצועי בנושא וליבון מוקדם שערכו בני המשפחה ביניהם.
5. דיבור ישיר וכנה: אתה גר בישראל? דבר בעברית צחה ונקיה עם הרופא. בשבעים ואחד שניות עם הפרופסור במעלית, יש להשתמש בדיבור ישיר חף מרמזים. אין מקום להשתמש בעקיצות, שנינויות או רמיזות לשון. חבל לבזבז שיח קצוב כל כך על משחקי סחור סחור.
6. רוב הרופאים לא מבין שיח-גמרא: אין מקום לדבר עם הרופא בארמית. אמירות כמו 'מאי משמע' או 'לא נפקא מינא' אינן תורמות לשיחה. הרופא לא מבין מה התכוון בן המשפחה לומר בכך, והשיח הופך עילג וקצר רוח לכל הצדדים. אגב, גם אידיש ולשון הקודש אינן שפות שמתאימות לפניה אל הרופא.
7. בחרו שאלה ממוקדת של מספר מילים: מחמת מגבלות הזמן והמילים שניתן להחליף מול מיטת החולה, ומחמת טירדותיו של הרופא, ראוי לתפוס את הרופא לשאלה בת שניה: "איפה אפשר לשוחח איתך". או, "מתי נוכל לשאול אותך מספר דברים". וזו פניה מצוינת: "באיזו צורה ניתן לפנות אליך, פקס? טלפון?" בצורה זו מקבלת משפחה עדכון על אמצעי הנגישות הקל והמהיר ביותר עם הפרופסור, ישירות מפיו.
8. להישאר עניני ומקצועי: צביון הרופאים שונה פעמים רבות מצביונה של המשפחה החרדית. גם השפה של ההשקפה והערכים, אינה עולה בקנה אחד עם שפה חרדית מעודנת. יש לנהוג ברגישות ובחכמה. ודאי לא לגרום לרופא לכעוס מסיבות אלו. מעוניינים לעשות פעולות קירוב? זה דבר נשגב, אבל לא זה המקום ולא זו השעה. רופאים רבים חשים אי נוחות כשמטיפים להם על שמירת שבת או חבישת כיפה. הניואנסים הללו עלולים לפגוע בתקשורת הבינאישית של הצוות ומשפחת החולה. וחבל.
9. ביקור רופאים בנוכחות בן משפחה קבוע: מומלץ למנות אדם מסוים שהוא יהיה הנוכח הקבוע בשעת ביקור הרופאים. מעבר לכך, יכולות המשמרות להתחלף ולזוז כפי הצורך והתנאים. אבל שהמידע הרפואי רב הערך, המגובש בשעת ביקור רופאים, ינוקז למקום מסודר אחד.
10. הקפידו על החלפת מידע בין בני המשפחה: בעת חילופי משמרות של בני המשפחה חובה לעשות חפיפה והעברת מידע בין תורני המשמרות. חמש דקות של עדכון המצב לשעה האחרונה, מטרות טיפול להמשך, חוות דעת רפואית, ושינויים מהדיווח הקודם. משמר היוצא ומשמר הבא. כל אחד חייב לקבל את הסיכום מזה שלפניו, ולעביר זאת מעודכן לתורן שאחריו.
11. תקשורת מכבדת: יש לזכור תמיד שתקשורת חיובית ומכבדת עם הצוות הרפואי היא נדבך חשוב בטיפול הרפואי המסור עם יקירכם.

The post כך תנהל את התיק הרפואי של יקירך first appeared on מרכז מידע לבריאות האשה.

מתוך כתבה ב"המודיע" 20.7.2014

The post מרכז המידע לבריאות האשה מרחיב את פעילותו – המודיע first appeared on מרכז מידע לבריאות האשה.

מה חיידקי המעיים יכולים ללמד על האדם הנושא אותם? מסתבר שהרבה מאוד! חיידקי המעיים נבדלים אלו מאלו בהתאם לתורשה, לגיל, לסביבת מגורים, לתזונה ועוד. מחקרים הולכים ומתפתחים עשויים להוביל לפריצת דרך שתאפשר אבחון מחלות עתידיות בעזרת זיהוי של חיידקים המעיים ואולי אף להחלפת חיידקי מעיים כאמצעי לריפוי מחלות כאשר החיידקים "הטובים" ישתלטו על החיידקים "מחוללי המחלות"

לתצוגה גרפית של הכתבה (PDF)

נפליג לרגע לעבר – אל ימי טרום בדיקות הדם, כאשר עולם המידע העצום שיש במבחנה מלאה גם היה נעלם מעולם הרפואה. הכל ידעו אז שהדם הוא קריטי לחיינו, אך איש לא שיער שהדם מרווה אינדיקטור מופלא לתהליכים רבים המתרחשים בגופנו.

יתכן מאוד שכיום אנחנו נמצאים באותו עידן של "עבר נעלם" בכל הקשור למידע שניתן לקבל מחיידקים הנמצאים במעיים.

במהלך שני ימי בריאות שארגן מרכז המידע לבריאות האישה בשיתוף מחלקת הספורט והבריאות בעיריית בני ברק במלון "ניר עציון" (ראו מסגרת), פתח פרופ' יזהר בן-שלמה בפני עשרות רבות של נשים שהשתתפו בימי הבריאות, צוהר לעולם מסקרן ומופלא שרוחש ומתרחש בתוך בני מעינו.

בונים מערכת חיסון

"במעי הגס יש לנו פי 10 תאי חיידק מאשר סך כל תאי גופנו. מדובר בערך ב-1.5 קילוגרם של תאי חיידק החיים בסימביוזה במעי הגס – כלומר: החיידקים תורמים לבריאות הגוף, או חלילה גורמים למחלות – תלוי כמובן בסוגם", אומר פרופ' בן-שלמה. סך כל הגנים המקודדים שנמצאו בחיידקי מעיים הוא פי 100 מהגנים של בני אדם. למידע הזה הגיעו בעזרת שיטות מתקדמות של קריאת רצפי DNA. שמם הכולל של החיידקים הוא מיקרוביום וניתן לבדל ביניהם לפי סוגים שונים. משפחות-משפחות של חיידקים.

המעיים אותם הזכיר פרופ' בן-שלמה בראשית הדברים הם סוג של "מחוץ לגוף האדם", שכן התוכן של המעיים לא נכנס לגוף והם סופגים רק חלק מתכולת המזון הנכנס אליהם. אדם מסתובב עם 150 סוגים שונים חיידקים בבני מעיו ונשאלת השאלה האם אפשר לאפיין את האדם לפי סוגי החיידקים שבתכולת המעיים?

התשובה הולכת ומתבהרת ככל שחוקרים את הנושא ונוכל לציין כי חקר חיידקים במעיים הוא נושא "חם" מאוד בקהיליית המחקר הרפואי ומאמרים שונים בנושא מתפרסמים חדשים לבקרים.

אוכלוסיית חיידקי המעיים שונה בין אוכלוסיות שונות המתגוררות בארצות שונות ובין בני אדם שתזונתם שונה במובהק אלו מאלו כמו אוכלי בשר, טבעוניים, צמחוניים, אוכלי סושי בכמויות גדולות וכדומה.

האכלוס של המעיים בחיידקים הוא הדרגתי. עם הולדת התינוק, כאשר הוא מקבל מזון ושתייה מגיעים המיקרואורגניזמים למערכת העיכול. מחקרים מוכיחים כי גם בגיל בוגר, לאחר שמלאו לאנשים עשרות עשורים, עדיין ניתן לדעת על פי אוכלוסיית החיידקים במעיהם אם ניזונו בינקותם מחלב אם או מבקבוק!

"לחיידקי המעיים יש השפעה גדולה על מערכת החיסון של האדם – מערכת חיסון מורכבת ו'חכמה' שלומדת את הפולש, יוצרת מערכת הגנה נגדו וזוכרת אותו לכל החיים. המערכת החיסונית נבנית רק בתנאי שיש לנו חיידקי מעיים. אם מגדלים עכברים ללא חיידקי מעיים הם לא מסוגלים לבנות מערכת חיסון", אומר פרופ' בן-שלמה.

 אפשר גם לתקן?

באלו מחלות יש למיקרוביום המעיים חלק? פרופ' בן-שלמה מונה את המחלות: סוכרת, עודף משקל ותת תזונה, מחלות מעי דלקתיות, דלקת מפרקים שגרונית, טרשת נפוצה, אסטמה ואלרגיות וכן ממאירויות שונות.

כדי להבין את התהליך נתמקד בסוכרת. היום יודעים שהתפתחות של סוכרת סוג 2 קשורה לחיידקי מעיים. כאשר אדם אוכל מזונות לא נכונים יש לו במעיים חיידקים המפרקים מזונות אלה. הם גורמים למצב דלקתי מסוים. אותה דלקת תמידית ברמה נמוכה יוצרת תנגודת לאינסולין ובעקבות כך, מגיע הרגע שבו אדם הופך להיות סוכרתי. "למעשה", מדגיש פרופ' בן-שלמה, "כשאומרים לאדם 'יש לך סוכרת' הוא כבר באיחור של 10 שנים. לו היינו מפענחים את חיידקי המעיים שלו בגיל 35 ומשנים לו את התזונה בהתאם, הוא לא היה חולה סוכרת בגיל 50".

לאנשים שמנים, למשל, יש פחות סוגים של חיידקים ושוני בכמויות החיידקים מאשר לאנשים רזים. השאלה שעדיין אין לה תשובה היא האם ההשמנה משפיעה על חיידקי המעיים או להיפך?

במחלות מעיים דלקתיות (קוליטיס, קרוהן) יש דמיון בשוני שבחיידקי המעיים בשתי המחלות לעומת המצב הנורמלי.

לחיידקי המעיים יש השפעה כה דרמטית, עד כי עכברים בריאים שהושתלו בגופם חיידקים של עכבר חולה סוכרת פיתחו סוכרת וכך גם לגבי משקל עודף. אם כך, אם חיידקי המעיים יודעים "לקלקל" מדוע שלא יהיו מסוגלים "לתקן". כלומר – האם כאשר נשתיל חיידקי מעיים של אדם בריא במעיו של חולה סוכרת הוא יבריא? האם כאשר נחליף לאדם כבד משקל את חיידקי המעיים שנלקחו מאדם רזה, הוא יצליח לרדת במשקל בקלות רבה יותר? אין ספר שבעשור הקרוב יימשך תיעוד יחסי הגומלין שבן מחלות שונות לבין החיידקים בחללים השונים של הגוף, יתבהרו שאלות רבות בתחום, וגישות שונות תתפתחנה. מי יודע, אולי יוכנסו הליכים של השתלה מבוקרת של חיידקים, לפחות של חיידקי מפתח מתוך מאות האלפים.

 הגיוון קובע

הגיוון של החיידקים במעיים חשוב מאוד וככל הנראה הוא מגן מפני שינויים מהירים ומשמעותיים בגוף.

השוני התפקודי בין חיידקי המעיים הוא בשלושה מישורים: סוג החיידקים, הכמות הנכונה והיכולת שלהם לעשות את העבודה "כמו שצריך".

מספר גורמים משפיעים על גיוון החיידקים:

גיל

תורשה – קיים דמיון בין תאומים ובין אימהות לילדיהן.

גיאוגרפיה – קיימים שינויים על פי מיקום – אפריקה מול אירופה, עיר מול כפר.

הרכב התזונה – מעניין לציין כי גילו שאפילו הכלב של המשפחה (להבדיל) דומה בהרכב חיידקי המעיים לבני המשפחה לה הוא שייך.

סביבה

שימוש באנטיביוטיקה – עדיין לא ברור כיצד בדיוק משפיע שימוש באנטיביוטיקה על חיידקי המעיים ולאיזה פרק זמן.

כל הבריאות בחיוג אחד

מרכז המידע לבריאות האישה בשיתוף מחלקת הספורט והבריאות בעיריית בני ברק קיים בחודש שבט יומיים של סדנאות בנושא בריאות האישה והמשפחה במלון "ניר עציון", בתנאי פנסיון מלאים.

ימי הנופש כללו מושבי בריאות והרצאות בנושאים משמעותיים לאישה ולאם כצרכנית הבריאות במעגל החיים והמשפחה. בהרצאות עלו סוגיות חדשניות בבריאות המשפחה, וסוגיות בבריאות האישה ייחודיות לגילאי 40+.

גב' זוהרה כהן מהמשרד לאזרחים ותיקים דיברה על זכויות אזרחים ותיקים בנושא בריאות; ר' זאב קרוב, אביו של אהרן קרוב, הפצוע הקשה ביותר במבצע 'עופרת יצוקה' סיפור על תהליך השיקום המופלא והניסי של בנו; גב' פנינת וינשטיין – נציגת חברת איילון הגישה מידע בנושא פוליסות רפואיות. גולת הכותרת של יום העיון הראשון היה פאנל בנושא בריאות האישה החרדית אותו הנחתה הגב' שושנה גולדפינגר – יו"ר מרכז מידע לבריאות האישה ובו השתתפו:  ד"ר מילכה דונחין – יו"ר רשת ערים בריאות, פרופ' יזהר בן שלמה – בי"ס לרפואה אונ' בר אילן, ד"ר אסתר שטראוס – מנהלת בי"ס לאחיות לניאדו, גב' אילה מזרחי – מדריכה בי"ס לאחיות לניאדו ויעל שניידר – עיתונאית.

ביום השני התקיים מושב בוקר מיוחד בחסות "מכבי שירותי בריאות" בנושאי תזונה בריאה בשבתות ובחגים מאת הדיאטנית גב' עדי מילר, סדנת בישול בריא לכבוד שבת על ידי השפית לאה ברזל, טיפים לביצוע עבודות בית ללא כאבי גב וברכיים על ידי גב' מרים שאול פיזיותרפיסטית מוסמכת.

מר נדב חן, מנכ"ל אסיא מדיקל העביר מידע חיוני על פתרונות ניתוחיים להשמנת יתר.

במהלך ימי הבריאות עמדה לרשות המשתתפות ברכה מקורה ומחוממת, התקיימו הליכה מונחית, התעמלות בריאותית והתעמלות במים בהנחיית גב' יהודית רותם ומגוון עשיר של תכניות מהנות.

ימי הבריאות הינם ענף אחד מני רבים בפעילותו של מרכז המידע לבריאות האישה המופעל על ידי עיריית בני ברק בראשות הגב' שושנה גולדפינגר. המרכז נותן מענה מידיי לפניות רבים המבקשים לקבל מידע על מחלות, הרגלי בריאות, פתרונות רפואיים ומניעת מצבי מחלה, תוך שמירה על דיסקרטיות מוחלטת.

כמו כן, במרכז המידע הממוקם ברח' יואל 18 בב"ב קיימת ספרייה גדולה וניתן לעיין ולהשאיל ספרים במגוון נושאים רפואיים. הספרייה פתוחה בימי רביעי בין השעות:5:00-7:00 אחה"צ והיא מתופעלת על ידי מתנדבת המסייעת באיתור חומרים מתאימים.

לטלפון לשאלות בנושאים רפואיים, צרי קשר עם הקו הפתוח של מרכז המידע לבריאות האשה

The post החיידקים שישפרו את החיים – כתבה בעיתון משפחה (12.3.15) first appeared on מרכז מידע לבריאות האשה.

לקריאת הכתבה: הטוב הרע והבשורה על כנס הבריאות שלנו בניר עציון.

The post הטוב, הרע והבשורה first appeared on מרכז מידע לבריאות האשה.

ימי הבריאות הינם ענף אחד מיני רבים בפעילותו המבורכת של מרכז מידע לבריאות האשה בבני ברק פועל ללא הרף במתן מענה מידי לפניות רבות בטלפון 03-6787377 למעוניינות לקבל מידע על מחלות, הרגלי בריאות, פתרונות רפואיים ומניעת מצבי מחלה, בדיסקרטיות מוחלטת.

המרכז אירגן סדנה בת יומיים בנושא בריאות האישה והמשפחה, במלון "ניר עציון", בסדנא השתתפו כ- 150 נשים בתנאי פנסיון מלאים.

בימי הבריאות המשתתפות לקחו חלק בסדנאות, נהנו מתרגילי התעמלות, הליכה מונחית, בריכה והתעמלות מים בריאותית בהנחיית גב' יהודית רותם ושמעו הרצאות במגוון נושאי בריאות:

הגב' זוהרה כהן מנהלת תחום בריאות במשרד לאזרחים ותיקים, העבירה מידע עדכני על זכויות שוות זהב עבור אנשים הזכאים לגמלת סיעוד, שיקום רפואי ולמוגבלים בניידות.

ד"ר אסנת קידר מנהלת המרכז לבריאות לב האשה ע"ש לינדה ג'וי פולין במרכז רפואי הדסה, נתנה הרצאה ממצה בנושא המאפיינים היחודיים של תחלואת לב בנשים.

מידע על חשיבות פוליסות ביטוח רפואיות במיוחד באירועים חריגים שעלותם גבוהה שמענו מהגב'  פנינית ויינשטין, נציגת חב' הביטוח "אילון". אביו של החייל אהרון קרוב הפצוע הקשה ביותר במבצע "עופרת יצוקה", הרב זאב קרוב, סיפר על תהליך השיקום המופלא והניסי של בנו והדגיש את חשיבות תמיכת המשפחה בשיקום הפצוע.

גולת הכותרת של ימי העיון היה פאנל ייחודי בנושא בריאות האשה החרדית בהנחייתה של הגב' שושנה גולדפינגר יו"ר מרכז בריאות האישה, בו השתתפה דר'  מילכה  דונחין יו"ר רשת ערים בריאות אשר העלתה סוגיות רפואיות ייחודיות לנשים חרדיות, העולות מנתוני הלמ"ס בגין ערים חרדיות, סוגיות אשר יש לתת עליהם את הדעת. נוסיף ונציין כי ד"ר דונחין מקיימת תהליך בשיתוף ראש עיריית בני ברק – הרב חנוך זייברט, מנהל מח' הבריאות – הרב אליהו קוריץ, גב' שושנה גולדפינגר – יו"ר מרכז מידע לבריאות האישה ומנהלת אגף הרווחה – גב' ארלט מויאל, כדי לצרף את בני ברק לרשת ערים בריאות. צרופה של בני ברק לרשת ערים בריאות אושרה בישיבת המועצה האחרונה.

פרופ' יזהר בן שלמה מבית ספר לרפואה באוניברסיטת בר אילן ובית חולים "פוריה", סיפר בפאנל כי עם הזמן למד להכיר ולהוקיר את הנשים החרדיות ולכבד את עולמם הערכי, פרופ' יזהר בן שלמה הסביר כי תפקיד הרופא הוא לתת פתרונות רפואיים תוך כיבוד אורח החיים של הפציינט.

הגב' אילה מזרחי מדריכה בבית ספר לאחיות בבית חולים "לניאדו"  דיברה על חשיבות מתן חיסונים לילדים למניעת מחלות מדבקות. היא ציינה בחיוב כי נשים חרדיות שהיא פגשה בעבודתה כמדריכה בבי"ס לאחיות בלניאדו מקפידות על פעילות גופנית גם לאחר יום עבודה מעייף וטיפול בבית ובילדים.

הגב'  יעל שניידר עורכת וכתבת בריאות בעיתון "המודיע" דיברה על הצורך בקבלת מידע ובדיקה מקצועית של טיפולים אלטרנטיביים המוצעים לנו, כדי למנוע שרלטנות בתחום זה.

בסיום מושב אחה"צ ניתנה הרצאה מרתקת בתחום חדשני: "חיידקי מעיים בבריאות האדם", מפי פרופ' בן שלמה. בהרצאה נפתח צוהר לעולם מסקרן ומופלא שרוחש ומתרחש בתוך בני המעיים. הוצגו מחקרים הולכים ומתפתחים העשויים להוביל לפריצת דרך ולאפשר אבחון מחלות עתידיות בעזרת זיהוי של חיידקי מעיים. מחקרים נוספים עוסקים בהחלפת חיידקי מעיים כאמצעי לריפוי מחלות, כאשר החיידקים "הטובים" ישתלטו על החידקים "מחוללי המחלות".

בתכנית ערב מרתקת ע"י תאטרון פלייבק "פפריקה" בהנהלת גב' ריקי עברוני הוצגו סוגיות בריאות אקטואליות כמו אבנים בכליה, השמנה וכו'.

סדנא חווייתית בנושא השמחה ככוח מרפא הועבר ע"י משמחת רפואית הגב' זהבה פביאן.

במסגרת מושב בוקר מיוחד בחסות "מכבי שרותי בריאות" הוקדש לנושא תזונה בריאה,  הועברה סדנא חווייתית לבישול בריא ע"י השפית  לאה ברזל בדגש על מתכוני שבת וחג.

הפיזיותרפיסטית המוסמכת  מרים שאול העבירה סדנה וטיפים לשיפור הגמישות והכושר וכן טיפים מיוחדים לעבודות בית ללא כאבי גב – גם סדנא זו היתה בחסות מכבי שירותי בריאות.

המשתתפות בימי העיון שמעו מפי הדיאטנית גב' עדי מילר הרצאה בנושא תזונה בריאה – להשלמת המושב בנושא אורח חיים בריא.

לסיום, מר נדב חן מנכ"ל אסיא מדיקל, העביר מידע חיוני על פתרונות ניתוחיים להשמנת יתר.

להודעת דובר עיריית בני ברק, הרב טננבוים, הקליקי כאן.

The post כנס בריאות האשה – פברואר 2015 first appeared on מרכז מידע לבריאות האשה.