בפרק החדש של מצב למידה שוחחתי עם שתי חוקרות וחוקר אחד של החינוך הבלתי פורמלי: ד"ר חגית קליבנסקי, ד"ר אופיר שפר וד"ר אדם הישראלי. ביחד ניסינו להבין מתי צמח התחום כזירת מחקר עצמאית בחינוך, מדוע יש לה חשיבות בפני עצמה כזירה חינוכית משמעותית.

מוזמנים להקשיב לכל השיחה אבל אם יש לכם דקה אחת בלבד, אני ממליץ על הדקה ה-27 בהקלטה, שם הוספנו קטע מישיבת ועדת החינוך של הכנסת. מנחה הדיון, ח"כ רם שפע מבקש מהמשתתפים לציין אם ובאיזו תנועת נוער היו חברים, וההבנה שהתנסות בתנועת נוער על המגוון הפוליטי בישראל היא תחנה מחברת שמצמיחה מנהיגות מועברת באופן מוחשי ומרגש.

בפרק החדש של מצב למידה שוחחתי עם מירב ברקת ואייל רם על חקר פרקטיקה, ואילו צעדים נעשים בשנים האחרונות לקדם את הנושא לטובת הפרופסיונליזציה של מורים.

איזו זהות פילנתרופית מאפיינת את תורמי ההיי-טק בדור של תחילת שנות האלפיים. ואיך נראים היחסים בין יזמים טכנולוגיים ליזמים חברתיים היום?

כל התשובות ועוד, בשיחה קצרה ונעימה שקיימתי עם גואל פינטו בתוכניתו, "גם כן תרבות" על הנושא:

בתור מי שבילה במסגרת מחקר אתנוגרפי כשנה בקרן פילנתרופית שהקימו יזמי היי-טק, וראיין מנטורים מהתעשייה שהתנדבו ללוות יזמים חברתיים, יש לי כמה הסגות ודיוקים נחוצים על האמירה הזאת של עדי:

בקצרה – אני מאמין בהחלט שזו ההתנסות שלה מפגישות עם תורמים פוטנציאלים שלא הבשילו לתרומות משמעותיות ביוזמות שלה. יתכן בהחלט שחלקם אכן קמצנים וחלקם אם לא רובם יהירים. אבל זה לא אומר בהכרח שהם ימשיכו להתקמצן על העושר שצברו בשנים האחרונות. נהפוך הוא – אני מקווה ועל סמך מקרי עבר מאמין שנראה צמיחה של מודלים חדשים של עשייה פילנתרופית. היכן שיש כסף עודף גדול, ניתן לצפות שנראה בשלב מסויים גם צמיחה של פילנתרופים. האם הם יתכנסו לכדי תנועה משמעותית או ישארו בגדר התורמים החריגים והמוזרים בזמן שחבריהם להתעשרות החדשה בחרו שלא לתרום ? זה כנראה בלתי אפשרי לדעת. אבל אין כמעט ספק שלפחות כמה מהם.ן יצעדו לזירה הפילנתרופית בשנים הקרובות.

כותרת הכתבה כן משקפת מציאות של תסכול שקיים במגזר היזמות החברתית בישראל שנים רבות. מכך שתורמים ילידי הארץ פחות בולטים בהשוואה לתורמים (לרוב יהודים) מחו"ל התורמים בארץ. זה לא קשור לאוכלוסייה התל-אביבית אותה תקפה עדי. אלא לכלל עשירי הארץ.

נקודה חשובה נוספת לפני שנקפוץ לתובנות ממחקרים קיימים: המחקר עד כה לא הגיע ליזמים החדשים, אלו שעשו הון בשנים האחרונות ממש בהן הונפקו בבורסות ארה"ב חדי-קרן שנולדו בישראל (חברות מעל מיליארד דולד שווי).

אז מה ידוע לנו בכל זאת מהמחקר על תורמי הייטק

1. קיימת הבחנה ברורה במחקר בין תורמים גדולים, כאלו שמרכזים הרבה כוח כלכלי ומינוף להשפעה חברתית בידי תורם או קבוצת תורמים מצומצמת, לבין משקי בית שתורמים תרומות יחסית קטנות. תורמות קטנות על פניו בעלות פחות השפעה, אבל כשאוספים אותן באופן נכון הפוטנציאל הקולקטיבי שלהן לא פחות משמעותי. אופן הגיוס והשימוש בהן עובד אחרת מתהליכי הגיוס של תורמים גדולים. לכן חשוב לדייק ולהגיד כי האמירה של עדי אלטשולר משקפת את התנסותה עם קבוצת תורמי הייטק מסוג מסוים אחד: תורמים שעשו את הונם במו ידיהם. היא לא מתייחסת לעובדי הייטק שכירים, שמרווחים יפה יחסית לכל ישראלי אחר, ומקצים ממשכורתם לתרומה. היא גם לא מתייחסת למשפחות ולקרנות המבוססות והוותיקות הבין-דוריות, וכנראה שלא במקרה, כי קרנות כאלו מעדיפות לרוב להחליט במה להשקיע מיוזמתן ונוטות פחות לקבל פניות מיזמים חברתיים חיצוניים להן.
2. מהמחקר עולה שהכותרת של הכתבה משמיצה שלא בצדק את כל סקטור עובדי ההייטק. שם דווקא ישנם נתונים הידועים לנו (שמתייחסים אמנם לגלי התעשרות קודמים להנפקות של השנים האחרונות). נתונים אלו מראים בפירוש ששכירים שעובדים בהייטק הם בהחלט קבוצה מובילה בתרומה מההכנסות מיגיעה אישית. קלוד בר רבי וחנן יונה ממכון טאוב מציינים בהקשר זה על סמך מחקר ייחודי ונדיר בתחום (ייחודי כי הצליבו בסיוע הלמ"ס נתונים ממס הכנסה עם נתוני זהות נוספים) כי: "פילנתרופים שעיסוקם מסווג כ'ענפי תעשייה והייטק' וכן 'בנקאות ופיננסים' תורמים סכומים גבוהים בהרבה והם גם נדיבים יותר".
3. המחקר מראה לנו שגיל התורם הוא פקטור משמעותי.לכן לגבי תורמים גדולים ומתעשרי הייטק החדשים ב-5 השנים האחרונות, אליהם התייחסה אלטשולר בכתבה, האמירה שלה מהווה מעין סנונית שאולי מוקדמת מדי. היא מעידה שנכון לעכשיו יש אצל חלקם לפחות סירוב לתרום כספים משמעותיים. אבל זה לא אומר שהנכונות לתרום לא תשתנה או תצמח עם השנים. תחשבו על מעגל חיים ושלב שבו אדם מתפנה לחשוב מה יעשה עם הכסף הגדול שהרוויח ואיך היה רוצה להשפיע ולהיזכר בדורות הבאים. אולי היא פנתה אליהם פשוט בשלב פחות מתאים בחייהם.
4. לדעתי נראה שינוי בין תורמי ההייטק הוותיקים (שמכונים בספרות גם כ-"פילנתורפים חדשים") ותורמים גדולים מהייטק שטרם נכנסו לזירה אבל אם יכנסו – יעשו זאת באופן אחר ובשימוש בהצדקות וכוונות שונות מאלו שמוזכרות אצל ברוך שמעוני ומהדהדות גם במחקר שעשיתי. בעוד תורמי ההייטק הישראלי הוותיקים (שכאמור מזוהים עם פילנתרופיה חדשה) בעיקר שימור זהות קולקטיבית ותרומה לכל-ישראליות.  נראה מוטיבציות אחרות. מוטיבציות שאולי ישאירו את השיח היזמי כמו קודמיהם, מייסדי אסכולת הפילנתרופיה יזמית, אבל עם מוטיבציה לחזון חברתי אחר: הניחוש (ואולי גם שאיפה לא מבוססת) שלי הוא שנראה חזון פילנתרופי פרוע יותר – מבוזר יותר – מכוון פחות לקולקטיב תרבותי (תרומה לחברה הישראלית) ויותר עולמי-גלובלי: התחממות גלובלית, זכויות אדם בעולם, ועוד.  לצד אולי פחות תרומה בצורת קרנות פילנתרופיות ויותר הצמחה וחידוש וחידוד אולי המצאה של מודלים מאפס לצד המודלים החדשים היום עצמם שקעה חברתית באג"ח חברתי ועסקים חברתיים.

בדיוק באותה תקופה הבלוג נמחק זמנית עקב תקלה בשירות אחסון האתר.

שיחזרתי מה שהצלחתי. אבל הבלוג עומד כבר כמה שנים כתיעוד לפעילויות עבר שלי.

הגיע הזמן להחזיר את הבלוג למה שיועד מלכתילה – מקום לתעד בו את הידע והדברים שאני עושה.

בהתאם אני חושב שהתוכן צפוי להשתנות ולהתמקד בנושאים שונים וחדשים.

מוזמנים להרשם ל"מצב למידה" באפליקציה האהובה עליכם, תוכלו להאזין גם כאן. אשמח לכל תגובה, רעיון ומשוב.

אסף

מחקר הפוסט-דוק שאני עורך בפקולטה לניהול באונ' בן-גוריון ובשיתוף קרן דואליס נמצא בעיצומו. אם אתם מנהלים בעסקים חברתיים ועוד לא עניתם על השאלון, עדיין יש לכם הזדמנות לעשות זאת דרך השאלון האקדמי והקצר הבא ולקבל כאן בתמורה חשיפה לפעילות שלכם.

התחלתי את המחקר בכוונה ללמוד על הדילמות הייחודיות של מנהלי עסקים חברתיים. אבל בעקבות שיחות עם מנהלי עסקים חברתיים, ביקור באתרי האינטרנט שלהם, וניתוח ראשוני של נתונים שנאספו עד עכשיו מהשאלון, גיליתי כמה דברים מעניינים שאינם קשורים בהכרח לדילמות בניהול. במיוחד שמתי לב שהופיעו כמה דברים שעסקים חברתיים מוצלחים ומשגשגים עשו, ותרמו להם מאד. חלק מהעצות נכונות לכל עסק, וחלק רלוונטיות רק או במיוחד לעסקים בעלי מטרה חברתית. הרשימה מומלצת כמובן לכל מי שחושב לפתוח עסק חברתי, אבל אפילו יותר לכל מי שכבר מנהל עסק חברתי בפועל. יש כאן רעיונות שיכולים להקפיץ את הפעילות שלכם כמה רמות למעלה.

1.  צרו שותפות עם הרשות המקומית.
2. אתרו כמה שיותר מקומות בהם תוכלו לחסוך בעלויות בזכות הערך המוסף החברתי.
3.  בנו מוצר אטרקטיבי ואיכותי (העומד בפני עצמו, גם בלי הערך המוסף החברתי).
4. טפחו קשר קבוע עם לקוחות המיזם.
5. אל תמכרו במחירי הפסד.
6. התחילו קטן, התרחבו אחר כך.
7.  התמקדו במטרה חברתית עיקרית אחת.
8.  השקיעו בשיפור מתמיד של הפעילות החברתית.

חשוב לשים לב ש'לא כל העסקים נלדו כאלו מוצלחים', נהפוך הוא מרובם שמעתי שהגיעו לפעולות האלו לאחר תהליך למידה כואב, ותקופה של הפסדים כלכליים ועשייה חברתית חלשה ממה שציפו.  מקווה שבעתיד אפרט מעט על כל נקודה ונקודה. בינתיים אתם מוזמנים להגיב כאן או במייל, ולספר לי מה דעתכם על הרשימה?

בקצרה

מנהלים בעסק חברתי? אשמח לשמוע מכם דרך השאלון האקדמי והקצר הבא:

http://bgumanagement.qualtrics.com/SE/?SID=SV_54GAD70ybk4cDXv

לאחרונה התחלתי מחקר פוסט-דוק בנושא דילמות של מנהלים בעסקים חברתיים. המחקר הנערך בהנחייתם של ד"ר חגי כץ וד"ר יותם לוריא מהפקולטה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון, ובתמיכת קרן דואליס לעסקים חברתיים. בתמורה למילוי השאלון תוכלו להציג את הפעילות שלכם כאן בבלוג (פרטים בהמשך).

ובהרחבה…

על מה המחקר? נושא המחקר הוא דילמות של מנהלים בעסקים חברתיים.

ניהול הוא מלאכה מורכבת, הדורשת לקבל החלטות על בסיס יום-יומי: קביעת סדרי עדיפויות, התמודדות עם החלטות בזמן אמת, כשמעל הכל מרחפת שורת המאזן הכספי בסוף החודש (או הרבעון והשנה). אבל אם דילמות ניהוליות רגילות הן דבר מורכב, הדילמות של מנהלים בעסקים חברתיים הן מאתגרות באופן בולט אפילו יותר. לא אחת מנהלים בעסק חברתי נדרשים לשלב בין הרצון לעשות דברים כמו בעולם העסקי 'הרגיל' מצד אחד, תוך כדי שמירה על הערכים החברתיים בהם הם מאמינים. מה שעל הנייר, עם הקמת העסק נראה כ-Win-Win דורש כמעט כל יום לקבל החלטות שלא בהכרח מיטיבות אם אחד מהצדדים (העסקי מול החברתי). המחקר היום מכיר באופן ראשוני בלבד בקשיים המיוחדים הכרוכים בניהול עסק חברתי. דילמות כגון כיצד לאזן בין הדרישות השונות? אלו הקלות ראוי להעניק לעסקים חברתיים ומדוע? ומהם הקשיים הניהוליים שמאפיינים מנהלי עסקים חברתיים בעולם ובישראל? עוד מצפות לתשובה מלאה יותר.

איך אתם, מנהלי עסקים חברתיים יכולים לעזור? אני מקווה שבזכות התשובות שתספק בשאלון המצורף, נוכל בעתיד להציג את הקשיים הייחודיים לעסקים חברתיים בפני המחוקקים, ובפני כל מי ששואף ללמוד על האתגרים הצפויים לו בניהול עסק חברתי. בנוסף, אם אתם מאמינים שלשאול את השאלות הנכונות זהו כבר חצי דרך לפתרון, אתם מוזמנים להרהר ולהתעכב קצת יותר על השאלות שיוצגו לפניכם, מי יודע אולי גם תצאו מהשאלון עם כמה תובנות חדשות על אופן הניהול שלכם היום?

לא השתכנעתם?  בקרוב אתחיל סדרת פוסטים שתציג חלק מהמגוון המתרחב של עסקים חברתיים בישראל. מילוי השאלון מבטיח לכם מקום וחשיפה במסגרת הסדרה.

פספסתם? הנה הקישור:

http://bgumanagement.qualtrics.com/SE/?SID=SV_54GAD70ybk4cDXv
נתוני המחקר יוצגו תוך חיסיון מלא של המשיבים.

מקווה לשמוע מכם בקרוב,

אסף.

למרות שהתחום של עסקים חברתיים הולך ומתפתח, עדיין קשה למצוא תיעוד המציג מה מיוחד בפעילות העסקים האלו. אחד הסרטים שמתעדים איך נראה עסק חברתי מאחורי הקלעים הוא 'בין השורות' (במאי: רון עופר). סרט קצר, בן-20 דקות שעוקב אחרי שלושה עסקים חברתיים, וכולל גם חשיפה לישיבות צוות ושיחות עם מנהלי העסק. הסרט הוכן לקראת כנס "הערכה טובה" בנובמבר 2013. את הכנס מארגנים מספר ארגונים חברתיים (בינהן תוכנית קרב, בה אני עובד) וחברות יעוץ ארגוני הקשורות לתחום הערכת פעילות חברתית (כגון צפנת).

בימים אלה אני עוסק במחקר בנושא דילמות אתיות של מנהלי עסקים חברתיים (בפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטת בן-גוריון ובשיתוף קרן דואליס) ומתלבט בהגדרת הגבולות לעסק חברתי הרלונטי למחקר שלי. עד היום האמנתי, ואני עדיין מאמין, שכשאתה רואה אחד כזה אתה יודע שזה-זה. למרות שחשוב כמובן לשאוף לנסח קריטריונים ברורים, במיוחד אם אנו רוצים לקדם תמיכות ממשלה בתחום, כפי שנעשה לדוגמה בשולחן העגול הבין-מגזרי במשרד ראש הממשלה בדיונים בנושא עסקים חברתיים (שנקרא גם 'השולחן העגול הממשקי') וכפי שנעשה בדיונים חשובים נוספים המתקיימים לאחרונה בכנסים חברתיים המוקדשים לנושא (לדוגמה "הערכה טובה" שבמסגרתו נעשה הסרטון), או כמו ב'כנס שדרות' בו הוקדשה במה מיוחדת לצרכים של עסקים חברתיים.

הסרט הקצר כאן רק מחזק את ההרגשה הזו שלי, שקשה ולפעמים לא ממש צריך, להגדיר מהו עסק חברתי: בסרט מוצגים שלושה עסקים שונים, כל אחד מקדם תחום חברתי אחר ומאוגד בהגדרה משפטית שונה, ובכל זאת – כולם עסקים חברתיים, וברור שיש מכנה משותף באתגרים העומדים בפניהם והרווחים שהם מביאים לחברה כולה.

צפיה מהנה!

מעל 100 יזמים חברתיים ויזמי טכנולוגיה, התכנסו השבוע ב'קמפוס גוגל תל-אביב' כדי לשמוע על שתי תוכניות חדשות לעידוד יזמים מישראל לפנות לשוק במדינות המתפתחות.

• עבור מי שנמצא בשלב הראשוני של גיבוש רעיון ומודל עסקי, נפתחה תחרות ה-"Pears Challenge".
• עבור יזמים בעלי רעיון מגובש יותר, השיקו המדען הראשי והסוכנות הישראלית לפיתוח ('משב') את  תוכנית "Grand Challenges Israel".

The Pears Challenge : התחרות פונה לכל יזם עם רעיון שיכול להתאים לקידום והקלה של מצוקות עמן מתמודדים תושבי מדינות מתפתחות, כגון מצוקת מים נקיים, או נגישות לשירותי בריאות. הרעיון צריך להיות חדשני ובעל כדאיות כלכלית לצד התרומה החברתית שבו. מתוך המועמדים יבחרו 10 יזמים שיזכו לקבל סדנאות הכשרה על ידי מרצי הזירה לעסקים חברתיים -מינגה, מנטורינג של אנשי עסקים ויזמים בעלי ניסיון במדינות המתפתחות וחיבור לארגון עולמי המתמחה בתמיכה למיזמי פיתוח (GSBI). בסיום שלושת החודשים יציגו המשתתפים בפני משקיעים מנוסים שיבחרו את הזוכה. הקבוצה הזוכה תקבל הזדמנות לבקר במדינה מתפתחת וללמוד מקרוב, מהשטח, על בניית המיזם.

התחרות היא יוזמה של "תוכנית פיירס" לחדשנות ופיתוח בינ"ל, בביה"ס לממשל ומדיניות באוניברסיטת תל-אביב. על אף מיקומה באקדמיה, התוכנית לא מעבירה קורסים או סדנאות, אלא פועלת באופן הדומה למכון מדיניות וממשל מצד אחד (באמצעות עבודת לובי פוליטי לטובת הנושא במשרדי הממשלה), וארגון חברתי אקטיביסטי מצד שני (בין היתר על ידי הקמת ארגון-בן, בשם IsraelDev, שמעודד מפגשים בין יזמים החושבים על פיתוח מיזמים במדינות עניות). מטרתו האסטרטגית של המכון היא לרתום את היזמות והחדשנות המתרחשת בישראל לטובת פתרונות למצוקות במדינות בעולם המתפתח.  התוכנית נתמכת על ידי קרן משפחתית בריטית (Pears Foundation).

 באירוע ההשקה דיברו מספר יזמים על ניסיונם במדינות המתפתחות, ועל הייחודיות של יזמות כזו בהשוואה ליזמות במדינות מפותחות כלכלית. הדוברים הציגו תובנות וסיפורים מרתקים, אני מקווה להרחיב עליהן בפוסט המשך. ראש תוכנית  ד"ר עליזה בלמן ענבל ומובילת התחרות הציגה אותה באופן הבא: "המשק הישראלי ברובו מכוון להצלחה בארה"ב ואירופה. כיום גורמים בממשלת ישראל מכירים בחשיבות של התחום, ואף החליטו להקצות משאבים ומענקים ליזמים שיפתחו עבור מדינות מתפתחות. אנחנו רוצים להעלות את המודעות לפוטנציאל הטמון בשווקי הענק המתעוררים – אפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית ולהכשיר יזמים ישראלים בתחום זה, בכדי שיוכלו גם לזכות במענקים שמקצה לכך הממשלה.  ישראל שחקנית מובילה בתחומים שיכולים לסייע למדינות אלו, כך שהיא יכולה להוות גורם מוביל ומרכזי בתהליך של שינוי ממשי בעולם".

  פרטים נוספים, באתר התחרות: The Pears Challenge

 Grand Challenges Israel: זוהי הגירסה הישראלית ליוזמה עולמית לקידום מיזמים עסקיים וטכנולוגיות שיכולות להקל על מצוקות בעולם המתפתח. היוזמה היא של המדען הראשי ו-'משב' (סוכנות ממשלית לפיתוח במדינות עניות). תחרות זו פתוחה עד סוף מרץ, והיא מציעה מימון של עד 500,000 ש"ח למיזמים הנבחרים.

פרטים באתר הקול-קורא.

ריבוי שחקנים הוא תנאי להצמחת שוק להשקעות חברתיות

כדי ליצור שוק תוסס, המונע מכניסה של כסף חדש לעשייה חברתית והמנביט בתמורה רעיונות ומיזמים חדשים לפתרון מצוקות רבות שנים, חשוב לקיים מערכת מרובת שחקנים ובעלי תפקידים שונים (כך נטען גם בדו"ח של מכון מילקן בנושא טיפוח השקעות חברתיות). המקרה של שתי התחרויות שהוצגו כאן, (Pears

Challenge, Grand Challenges Israel) ממחיש את הטענה הזו היטב. כדי שהתוכניות האלו יצאו לפועל נדרשה מעורבות של פילנתרופיה פרטית (דרך קרן פירס, המשקיעה מדי שנה בחיבור תרבות היזמות בישראל אל פיתוח במדינות עניות), של ארגונים מדינתיים (דרך המדען הראשי ותוכנית 'משב' הצפויות להקצות עד 500 אלף ₪ למיזמים רלוונטיים), של ארגוני חינוך והכשרה ליזמים עסקיים-חברתיים (הזירה לעסקים חברתיים – מינגה אחראית על תכני הסדנאות שיועברו ליזמים הזוכים בתחרות של קרן פירס), של רשתות חברתיות מקומיות (התאגדות IsraelDev , בתמיכת קרן פירס, המארגנת מפגשי יזמים בתחום וסיפקה את עיקר היזמים שהגיעו לערב ההשקה) ולבסוף גם מעורבות של ארגונים עולמיים המנוסים בתחום (רשת GSBI  האמריקאית פעילה ביישום מיזמים עסקיים-חברתיים בעשרות מדינות מתפתחות שותפה גם היא לתחרות שבישראל, ותצפויה ללוות את היזמים הזוכים).