וידאו על בייסיקהילי – היזמות החברתית שמקדמת תרבות אופניים באפריקה, מה שלא מוזכר בווידאו הוא שהחנות בקופנהגן מתפקדת כסוכנות השכרת אופניים לכל דבר, ומהרווחים שלה ממומנת עלות המשלוח של האופניים לאפריקה.

Baisikeli – cykler for et bedre liv from Henrik Mortensen on Vimeo.

וידאו שתופס את האווירה בפסטיבל רוסקידל. מעבר לקידום רעיונות ירוקים וחברתיים דרך הפסטיבל, רוב המשתתפים עובדים בהתנדבות והרווחים הולכים לעשייה חברתית בעולם.

ותמונות של דוקטורנטים עושים חיים, מהסמינר באוניברסיטת רוסקילד.

30 קילומטר בין קופנהגן לרוסקילד

אולי עוד לא מרגישים את זה באוויר, אבל הקיץ כבר כמעט לפני סיום. אחרי חודש מילואים וחצי חודש טיול וסמינר בדנמרק, אני מתפנה לרשום חלק מהחוויות שעברתי בקיץ הזה.

סמינר קיץ על יזמות חברתית: שלושה מושגים – ארבעים דוקטורנטים

בתחילת יולי השתתפתי בסמינר דוקטורנטים בינלאומי, בעיירה קטנה ליד קופנהגן. בסמינר השתתפו יותר מ-40 דוקטורנטים מכ-25 מדינות. היה נחמד לשמוע שגם בלונדון או בריסל, האתגרים של תלמיד מחקר דומים פחות או-יותר לאלו שלנו, כאן בארץ. נושא המחקר של התלמידים שהציגו נגעו ליזמות, כלכלה או סולידריות חברתית. שלושת המושגים האלה חופפים באופן כללי בלבד, אולי המכנה המשותף הוא העיסוק בכניסה של רעיונות מהעולם העסקי לתוך עשייה חברתית. או כפי שהמארגנים הציגו זאת: שלושת העמודים של ה-S.E.

את הסמינר ליוותה תחושה כללית שהמחקר האקדמי על עשייה חברתית נחשף ומתקרב בשנים האחרונות לתחום המחקר הוותיק בנושא קואופרטיבים וצורות כלכלה חלופיות לכלכלה הקפיטליסטית (נושא מפותח באמריקה הלטינית, ספרד, צרפת וגם קצת בחקר הקיבוצים בישראל). אם בעבר שלט המושג 'מגזר שלישי' כדימוי המתאים לזירה שבה מתקיימת עשייה חברתית, נדמה שהמגמה היום היא להשתמש במושג 'יזמות חברתית' כתחליף לאותה הבחנה שמפרידה בין המגזרים [מגזר ראשון (שירותי מדינה) שני (העסקים) ושלישי (עמותות)].נקודה מעניינת נוספת היא הרגשה שהאקדמיה מתוסכלת מכך שהיא נגררת אחרי הפעילות בשטח ולא מכתיבה את המושגים והרעיונות או מציעה אותם ליזמים החברתיים, אחד החוקרים הגדיר זאת כך: "אנחנו סובלים מתסמונת אשוקה", כלומר נגררים אחרי הקרנות הגדולות (שאשוקה היא אחת מהן) ואחרי השיח מהשדה, ואולי אפילו שוקעים בדיון נטול תיאורטיזציה.

דנמרק – מדינת רווחה חזקה וחדשנות

נהוג להניח שבמדינות שבהן שירותי הרווחה שמספקת המדינה הם מועטים, אז מתקיים תמריץ לכוחות אחרים מהמדינה ליזום אספקה של שירותים חברתיים. ההנחה הזו קשורה גם לאחת הביקורות הקלאסיות נגד מדינת הרווחה – שהיא מעודדת קיפאון ומונעת חדשנות ושינוי בשירותים החברתיים. הדימוי של ברית המועצות כענק מתפורר ערב הפרסטרוייקה הוא אולי הדוגמה הבולטת ביותר שמספקים המבקרים לבעיות שקיפאון כזה עלול לגרום.

נדמה שהדנים, למרות מדינת הרווחה החזקה שלהם, מטפחים תרבות יזמות חברתית חזקה לא פחות ממדינות יותר קשוחות במדיניות הרווחה שלהן. כך, כשהגעתי לשכור אופניים בקופנהגן, גיליתי במקרה שסוכנות ההשכרה היא לא עסק מסחרי רגיל, אלא יזמות חברתית. בסוכנות, שקרוייה בייסיקהיל – שזו המילה הסוואהילית ל-אופניים, לא קונים אופניים לסוכנות ההשכרה, אלא מקבלים אותם כתרומה מתושבים שקנו זוג חדש, או ממחסני המשטרה (אופניים גנובים שלא נמצאו בעליהם). הסוכנות מתנהלת כעסק מסחרי לכל דבר והרווחים משמשים למימון עלויות שליחת האופניים לאפריקה. שם האופניים נמכרים במחיר נמוך לכפריים שזקוקים להם לצורך התניידות למקורות מים, למרפאה או לבית-הספר שמפוזרים זה מזה על פני מחקר של כמה קילומטרים טובים. היזמים גם עובדים על הקמת מוסכים מקומיים לטיפול באופניים ובעתיד אפילו הקמת בתי-מלאכה לבניית אופניים, כך שתרבות הרכיבה המקומית תתפתח גם מעבר לאלו שנתרמים מהמערב.

סיימון מבייסיקהילי - למד מנהל עסקים ובחר לעבוד בניהול עסק-חברתי

הדוגמה השניה בה נתקלתי גם כן במקרה, היא של בית-קפה אופנתי בלב קופנהגן שמופעל על ידי מתנדבים כדי שהרווחים שלו יתרמו לפרויקטים באפריקה.

מעבר לדוגמאות האלה, שצמחו בשנים האחרונות בלבד, גם בעיירה רוסקילד, שבה התארחתי לסמינר, קיימת יזמות חברתית כבר משנת 1971, של ארגון פסטיבל רוק מהגדולים באירופה. הפסטיבל הוא הגירסה הדנית לוודסטוק, עם עיר אוהלים של כ-100 אלף איש, שממוקמת בפעתי העיירה שבימים כתיקונם מונה כ-50 אלף תושבים בלבד. באחד הערבים התארחנו על ידי המארגנים, ובזמן שבבמה המרכזית הופיעו אליס אין צ'יין (כן, הסולן הראשון שלהם נפטר, אבל כמו כל להקת רוק בועטת, זה לא הפריע להם להוציא דיסק חדש) התרחשו אירועים בסגנון 'נע לגעת' בישראל עם במת רוק אילמת – להמחשת האופן שבו חווים את הפסטיבל חירשים, או מתחם יצירת חשמל דרך נדנדות – לקידום המודעות לחיסכון באנרגיה ולשימוש באנרגיה ממקורות מתחדשים.

ההאב בתל-אביב, חלל עבודה משותף ליזמים חברתיים-סביבתיים (וגם טכנולוגים או יזמים מתחילים או סתם אנשים שלא רוצים לעבוד מהבית או מבתי-קפה בלבד) חוגג שנה להקמתו.

אני חבר בהאב וכותב בדה-מרקר עסקים קטנים על מפגשי השיתוף הקבוצתיים שנערכים בו אחת לשבוע. הקבוצה מונחית על-ידי המייסדים של הסניף התל-אביבי, אלי היילמן ודני גל. שניהם יזמים ואנשים בלתי-רגילים, עם חזון חברתי משולב בראיה עסקית. יחסית לאחרים אני עובד מעט מההאב, אבל גם בזמן הקצר יחסית שאני בו, הוא ממלא אותי בתחושת עשייה, באנרגיה ואופטימיות. זה כנראה השילוב של הבריזה והנוף האורבני שנשקף מהגג, עם הקהילה הייחודית של אנשים שעובדת ממנו, החל מיזמים טכנולוגיים מכווני מטרה, שחורשים על המקלדות בכתיבת שורות קוד, או משרטטים על הוויטבורד בפגישות אפיון, דרך קולנוענים ועורכי סרטים עם אוריינטציה חברתית שחותכים ומדביקים קטעי ווידאו על המק שלהם,או פרילנסרים לייעוץ, לקואצ'ינג, וגם כמה אנשים שהחליטו לעזוב את עולם העבודה כשכירים ולהתחיל לחפש דרך עצמאית עם משמעות, ומצאו בחלל העבודה המשותף מקום שיתן להם השראה.

כל מי שסקרן, ששוקל לצאת לדרך עצמאית, או לעשות צעד מתישהו בחייו שכרוך בעשייה חברתית – מוזמן למסיבת יום-ההולדת שנה להאב תל-אביב.

שישי הזה (18 ליוני), החל משעת אחר הצהריים.

סמינר מחקר ליזמות, סולידריות וכלכלה חברתית

יומיים לאחר מכן אני נוסע לרוסקילד, עיר קטנה ליד קופנהגן (דנמרק) שם יתקיים סמינר קיץ לדוקטורנטים שחוקרים יזמות חברתית, כלכלה חברתית וכלכלה סולידרית (לבלוג של הסמינר). אחליף טיסות בווינה, לאחרונה נפתח שם האב מקומי ואני מתכנן לבקר ולעדכן ממנו. אשמח לקבל במייל המלצות על דנמרק, או רעיונות לסיור יום בווינה.

בשקט בשקט חזרה הקרן הפילנתרופית 'רשת הון סיכוי ישראל' (IVN) לאחר הפסקה של שנה לאתר מועמדים נוספים לתוכנית התמיכה שלה ביזמים חברתיים. התוכנית שצמחה בשנת 2004 בהשראת תוכניות עולמיות לתמיכה ביזמים חברתיים, ובעיקר בהשפעת המודל של קרנות Echoing green ושל אשוקה (שהקימה בינתיים סניף ישראלי בשנתיים האחרונות) היא מהראשונות בארץ שאימצו את התפיסה הרואה ביזמות תכונת אופי שחוצה מגזרים, ואינה שייכת רק לפעילות עסקית. ההנחה המרכזית שעומדת בבסיס הפעילות של IVN  היא כי ניתן למצוא קווי דמיון בין התכונות והאתגרים שעומדים בפני מי ששואף להוביל רעיון חברתי חדשני אל שלב הפיתוח והעשייה, לבין מי ששואף להוציא רעיון טכנולוגי או עסקי חדשני עד לשלב מימושו כמוצר שניתן למכור בשוק.

קהל יעד חדש לתוכנית

בתוכנית התמיכה והליווי שפורסמה השנה ישנם כמה שינויים מהותיים מבעבר. עד השנה פורסם קול קורא אחת לשנה, ומתוך מאות פניות נבחר מספר מצוצמם של יזמים (בין שניים לשבעה). השנה הקרן פתוחה להגשת מועמדות לכל אורך השנה, כאשר בכל רבעון יוזמנו היזמים לאחר מיון ראשוני, לראיון בפני וועדה של מתנדבים וצוות הקרן. הקריטריונים לבחירת היזם נוסחו השנה באופן צר יותר: בעבר התאפשר לכל מי שיש לו רעיון חברתי, עם דגש על חדשנות, להגיש מועמדות ועיקר הדגש הושם על אישיות היזם, החדשנות והיתכנות של הרעיון שלו, והרלוונטיות של הרעיון לקרן. התוכנית המחודשת שמה דגש רב יותר על המיזם והארגון שהקים ופחות על היזם. הנחה זו מורגשת בעיקר בכך שהקרן השנה פונה לארגונים בעל מחזור שנתי של כ-500 אלף שקל ומעלה.  להערכתי אמנם יש סיכוי שיתקבלו לבסוף גם מיזמים בעלי מחזור נוכחי קטן יותר, אולם תנאי הסף הזה מהווה הצהרת כוונות ברורה: "אנחנו כבר לא עוסקים רק באנשים עם רעיונות טובים, אלא במי שכבר הוכיח שהוא יכול להקים ולנהל ארגון". החלטה כזו גם משקפת את האמונה של IVN כי היא מי שיכול לנצל באופן המלא ביותר את הכסף והידע שיש לקרן ומתנדביה לתרום, הם יזמים שמעוניינים לפתח את הארגון שלהם מפעילות ברמה אזורית לפעילות ארצית. שינוי גדול נוסף הוא שהקרן מחפשת יוזמות שיש להן מרכיב עסקי בפעילות. כלומר, גם אם אתם מנהלים מוסד ללא כוונת רווח, הקרן מצפה מכם שבשלב שבו תגישו מועמדות תתקיים אצלכם פעילות מסחרית (יתכן שיתפשרו גם רק על רעיון לתוכנית) שמכוונת לסייע בגיוס ההכנסות לארגון. תנאי הסף המלאים מפורטים באתר הקרן.

אז מה מקבלים בתוכנית?

בעבר, לרוב המתקבלים לתוכנית הוצעה מלגת קיום שמטרתה לאפשר ליזם להתמקד בהוצאת הרעיון אל הפועל. הקרן גאה במיוחד גם בצוות מתנדבים מתעשיית ההיי-טק בישראל. כל מלגאי בתוכנית מקבל ליווי צמוד של אחד מהמתנדבים בקרן, בעל ניסיון ניהולי רב – 'מנטור' שזמין עבור היזם להתייעצות וחשיבה משותפת (בשיחה שבועית או בהתאם לקשר שנוצר בין היזם למנטור). בנוסף ישנן סדנאות בנושאים מעשיים, כגון סדנת שימוש בתקשורת ובמדיה החברתית, סדנה לשיפור הצגת היוזמה לקרנות פילנתרופיות (בהשתתפות נציגים מקרנות גדולות בארץ שנתנו משוב לכל משתתף) ומפגשי חשיבה משותפים בין היזמים לקבוצות מנהלים מנוסים מתעשיית ההיי-טק (בעיקר). אני מעריך שהחל מהשנה תבוטל המלגה האישית ליזם, והקצאות הכספים יקבעו בהתאם לצרכי היוזמה, יתכן שחלק מהכספים יהיו זמינים רק כהלוואה לטובת פיתוח המיזם העסקי בארגון.

איתור מידע ברשת על עשייה חברתית (ובכלל) יכול להיות משימה לא קלה, בין כל דפי האינדקס הקיקיוניים שהקימו מקדמי אתרים, וקטעי טקסט שנשלפו ממסמכים פנימים של ארגונים שהעלו כל דף ושכחו אותו ברשת. לפעמים כל מה שצריך כדי להתחיל שעות של שוטטות מעניינת ומלמדת הוא עמוד אחד רלוונטי, את הלינק הנכון כדי לגלוש מעמותה לאיש קשר, ואז אולי גם למצוא סוף סוף נושא לסמינר, או מקום להתנדב בו, או אולי אפילו קרן פילנתרופית רלוונטית. בעקבות בקשה שהגיעה דרך הבלוג הזה, ערכתי רשימה של אתרים שמהם כדאי להתחיל את הלמידה על יזמות חברתית ברשת. בחרתי לשים אתרים שייקלו על עבודת מידענות ויצירת קשר ראשוני, לכן הקריטריון המרכזי בבחירה היה אתרים שמכילים כמה שיותר עמותות או יזמים ופעילים. אפשר לחלק את הרשימה לשני סוגים: אתרי אינדקס וקטלוג פשוטים שמניבים תוצאות ברורות על עמותת וארגונים, מול אתרי מדיה חברתית שדורשים מהגולש חיפוש מאומץ יותר, אבל גם מציעים לו בתמורה מעורבות גבוהה יותר שיכולה לתגמל גם ביצירת קשר עם מתנדבים ובעלי תפקידים בתוך הארגון. אני מציע להתחיל בחיפוש ראשוני דרך האתרים שמכילים רשימות של עמותות עם תיאור קצר עליהן, ורק אז לפנות לאתרי הרשתות החברתיות כדי לערוך חיפוש עמוק יותר על הארגונים האלו. לדוגמה, מנוע החיפוש של הרשת החברתית של דה-מרקר, חלש מאד, ומפספס תוצאות רלוונטיות. כך, אם תחפשו 'אלימות נוער', או אפילו סתם את המילה 'אלימות' בדיונים בתוך אתר דה-מרקר קפה, יתכן מאד שתפספסו את יוני צ'ונה, מנכ"ל SOS אלימות, עמותה שפועלת בדיוק בנושא זה בבתי-ספר, למרות שהוא כותב ופעיל באתר.

מדריכים וקטלוגים

• מדריך העמותות של Ynet ורוח טובה:  אולי הקטלוג האינטרנטי המקיף ביותר לעמותות בישראל. גם אם חלק מהמידע כבר לא עדכני בו, החיפוש הקל, שמחולק לפי נושאים ותתי-נושאים הופך אותו לאתר שממנו כדאי להתחיל (אחרי חיפוש כללי בגוגל כמובן).

• רשימת 'במה לארגונים' בתוך אתר שתי"ל: האתר שהוקם במימון הקרן החדשה הוא כבר ממזמן שער לעולם של עשייה חברתית בישראל, עם לוח הדרושים העדכני, ועם מאגר מדריכים, אבל פחות ידוע שבתוך האתר חבויה רשימה גדולה מאד של עמותות הפועלות בישראל. בהשוואה לרשימה של Ynet והרוח החדשה, האתר הרבה פחות ידידותי לחיפוש אבל נדמה שהנתונים בו יותר עדכניים.

• אתר ערך מוסף: דפי זהב ובנק מזרחי-טפחות הקימו אתר שמאגד עסקים ועמותות שמוכרים מוצרי צריכה שונים. האתר בנוי בעיקר כדי לעודד מבקרים לקנות מתנה עם 'ערך מוסף' חברתי. אבל משיטוט בו אפשר ללמוד גם על ארגונים שמשלבים אנשים עם צרכים מיוחדים בפעילות שלהם, או עמותות שמוקדשות לגמרי לטובת למטרה זו.

• רשימת ארגוני תשתית וארגוני גג. א. מתוך אתר שיתופים. אולי היתרון החזק ביותר של אתר מרכז שיתופים, הוא המדריכים והכלים בנושאים דוגמת 'מדריך לניהול מידע בעמותות' ,  בתוך האתר יש רשימה המפנה לארגוני גג (ארגונים שעוזרים ומאגדים עמותות עם תחום עניין דומה) של ארגונים חברתיים בישראל. ב. רשימת 'ארגוני גג' בתוך אתר מנהיגות אזרחית – כי אף רשימה לא שלמה בלי ההפניה לאתר שהוא עבור עמותות מה שההסתדרות היא עבור ועדי העובדים.

פורטל/ שערים לעמותות

• אתר הזווית השלישית הוא יוזמה מסחרית ברוכה שמרכזת מידע עדכני על כנסים, הרצאות וגם הודעות לתקשורת שפרסמו עמותות וארגוני מחקר בתחום הפעילות החברתית בארץ. מנהלי האתר מקיימים מדי פעם ימי עיון בסוגיות פרקטיות שמטרידות מנהלי עמותות ומגייסי כספים.

רשתות חברתיות

• קהילת יזמות חברתית באתר דה-מרקר קפה, בתוך הרשת החברתית העסקית הזו התפתחה קהילה גדולה מאד (אלפי חברים), שחלקם מנהלי עמותות. תיאורטית, כל חבר בקהילה מתחייב עם הרישום לקהילה להתנדב לפחות שעה בשבוע בפעילות חברתית, וחלק מהשיחות באתר קשורות לחיפוש מתנדבים. כדאי להמשיך לגלוש גם בקהילות רלוונטיות דומות בתוך האתר בהתאם לתחום עניין ממוקד יותר, כגון קהילת אחריות חברתית (של עסקים), קהילת חינוך וכו'. או פשוט להקליד בחיפוש בתוך האתר (פינה ימנית למעלה) מילת מפתח ולבחור 'חפש ב-דיונים'.

• רשת שינוי ירוק הוקמה על ידי מרכז השל, וכבר הוזכרה כאן בבלוג. הרשת מזמינה כל אדם שיש לו עניין בנושאי איכות סביבה וחיים ירוקים לפתוח פרופיל ולהתחבר לפעילים נוספים.

• אתר גריקס (Greeks), יואב סגל, מי שהיה פעיל בהקמת רשת שינוי ירוק, סיפר לי על האתר הזה – שמאגד 'גיקים' ישראלים עם רעיונות ירוקים. אחת לשנה האתר מתכוון לארגן אי-כנס, כלומר התכנסות שבה התכנים של המפגש עולים מלמטה, ללא וועדה שבוחרת וממיינת. במהלך השנה מופיעים באתר כרטיסים של יזמים עסקיים עם רעיונות שיכולים להשפיע לטובה על איכות הסביבה. באזור נוסף באתר הוא לוח מודעות על מפגשים בנושא שימוש בטכנולוגיה (ובין היתר שימוש ברשתות חברתיות באינטרנט) לטובת הסביבה.

דוגמאות מובילות מהעולם

• 'עושי שינוי' (Change Makers), רשת היזמים החברתיים בהקמת אשוקה. לקרן המובילה בעולם לעידוד יזמים חברתיים, שמור בבלוג הז מקום של כבוד, אם זאת אני חושב שמעולם לא הזכרתי כאן שיש לאשוקה גם רשת חברתית של יזמים חברתיים, שמטרתה לשתף במידע. דרך האתר אפשר גם להגיש מועמדות לתחרויות על מלגות והכרה של הרשת.

• קטלוג היזמים העסקיים-חברתיים של קרן שוואב. את קרן שוואב, כמעט ולא הזכרתי כאן בעבר, זו קרן  שהוקמה על ידי קלאוס שוואב, מי שהקיף את הפורום הכלכלי העולמי בשנות ה-70. הקרן מסייעת לעסקים-חברתיים, ובארץ מתקיימת תחרות אות גלובס, כנציגות של הקרן בארץ. באתר אפשר למצוא קטלוג של מיזמים עסקיים חברתיים בעולם וגם כמה מיזמים מהארץ (שאינם בהכרח עסקיים, כגון עמותת ידיד).

• רשת יזמי שינוי חברתיים בעולם (Change), אתר שמוקדש לעשייה חברתית וסביבתי בכל העולם, אבל מתמקד בעיקר בפעילות לובי חברתית בתוך ארצות הברית. למרות זאת אני ממליץ  לגלוש לבלוגים ולדיונים שמתפתחים באזור שמוקדש ליזמות חברתית.

• אתר 'רוי' (ROY) רשת יזמים יהודים צעירים בעולם. הארגון שהוקם כדי לעודד צעירים ליזום פעילויות בתרבות יהודית בעולם מפעיל אתר שמיועד לחבר בין היזמים החברים בארגון.

כמובן שהקישורים הקבועים בצד הדף הזה, וביניהם רשת IVN, וה-HUB תל-אביב,  רלוונטיים גם הם. כדאי גם ללחוץ באתר הזה על לשונית כלים ומאגרי מידע – שם יש בין יתר ההפניות, גם יש הפניה למנוע חיפוש של גוגל שהתאמתי כך שיחפש באתרים של קרנות פילנתרופיות בלבד.

אשמח לקבל הפניות נוספות וסיפורים על דרכים בהם השתמשתם באתרים מהרשימה.