לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

רוצים לדעת כמה נפוץ יום ההולדת שלכם? הטבלה הבאה, שמבוססת על מידע שנאסף על ידי חוקר של אוניברסיטת האוורד בין השנים 1973 ל-1999 בנוגע לילודה בארצות הברית, חושפת איך נראית "מפת ימי ההולדת". ככל שהיום בו נולדתם יותר כהה – ככה הוא יותר נפוץ:

כצפוי, החודשים הפופולריים ביותר לילודה הם יולי עד ספטמבר – ככל הנראה כי בחורף הרבה יותר נוח לעשות ילדים מאשר בקיץ. הטבלה כוללת גם כמה "חורים" בימי החגים האמריקנים (שימו לב מה קורה בארבעה ביולי – יום העצמאות האמריקני).לא ברור כמה הנתונים המופיעים בטבלה הזאת תקפים גם למצב בישראל – אבל סביר להניח שיש לא מעט חפיפות.

ראו גם:

ימי הולדת של דמויות בדיוניות (תמונות)

לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

מחקר שנערך באוניברסיטת טקסס בסאן-אנטוניו ניסה לענות על שאלה זו וגילה שהתשובה נעוצה בהורמונים הנשיים. מתברר שבזמן הביוץ מתהפכת התפישה הנשית של מה הוא בן זוג רצוי וראוי. בעצם, תחת השפעת ההורמונים, מצליחות נשים להשלות את עצמן שהגברים המסוכנים הם האבות הפוטנציאליים הטובים ביותר עבור הצאצאים שלהן.

לצורך המחקר, התבקשו נשים בשלבים שונים בחודש להביט בפרופילים מקוונים של גברים חתיכים לצד אלו של גברים אמינים ומשפחתיים יותר. מתברר, שבעת הביוץ, נשים מצאו שהחתיכים הם בעלי פוטנציאל רב יותר להיות אבות טובים מאשר בתקופת החודש שאינה תקופת הפוריות הנשית. החוקרים חזרו על התרגיל הפעם עם שחקנים ולא פרופילים מקוונים, והתוצאה הייתה זהה.

עם זאת, בעת שנשאלו על הפוטנציאל האבהי של "הגברים המסוכנים" בהקשר של נשים אחרות, הנבדקות מיהרו לציין את חסרונות הגבר ההרפתקן כבלתי-אמין, בעוד נקודת המבט כלפי עצמן כבנות הזוג של אותם הרפתקנים, השתנתה בהתאם לזמן בחודש.

לסיכום, הכל הוא עניין של תזמון. אם תתפסו את הבחורה בזמן הנכון של החודש, אולי יש לכם סיכוי. לחילופין, בפעם הבאה שבחורה מעדיפה על פניכם דושבג מדופלם, תמיד תוכלו לחשוב שמדובר בלא יותר ממשקפי הורמונים של ביוץ ושתוך שבוע היא תשנה את דעתה. אולי.

(באמצעות: Gizmodo)

ראו גם:

ארכיאולוגים: החריטה העתיקה בעולם היא ואגינה

בדוק: לקלל מפיג כאב

מדע: האם הרגשות הפוכים במוחם של שמאליים?

לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

החוקרים מסכימים שלא מדובר בחריטה העתיקה ביותר כי אחרות עתיקות יותר עשויות להימצא, אבל מתעקשים שמדובר בוואגינה, כפי שראו אותה אנשי המערות בדרום צרפת. הם טוענים שחריטות אלו מסייעות להבין את עולמם של אנשי המערות, כך שלא מפתיע שאיברי מין נשיים זה מה שעניין אותם. מעט השתנה, אם חושבים על זה.

מצד שני, לא מן הנמנע שהפירוש של הציורים הוא רק בראש של הארכיאולוגים, שכנראה בילו יותר מדי שנים בחפירות ועכשיו רואים פות איפה שאנחנו רואים חריטה של עץ, או אולי שרטוט מוקדם של המצאת הגלגל. איזה חופרים.

ספרו לנו בתגובות: מה אתם רואים בחריטה הפורנוגרפית לכאורה בת 37,000 השנים?

(באמצעות: Gizmodo)

ראו גם:

גז טבעי: נפיחות דינוזאורים יצרו התחממות גלובלית

הגלדיאטוריות של רומא: נשים לוחמות בחזה חשוף

האם התגלה זן חדש של אדם קדמון? (תמונה)

לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

הסרט, ששמו Article of Hope (או "מסמך של תקווה"), זכה במספר פרסים מקומיים בפסטיבלים בארצות הברית, אך טרם הופץ לשידור בציבור. הפקת הסרט, שארכה שבע שנים תמימות, מומנה בעיקר מתרומות, אבל כעת מעוניין כהן לנצל את שירות מימון ההמון Kickstarter  ולגייס כספים מהציבור במטרה לממן את שידור הסרט בערוץ הטלוויזיה הציבורית (PBS) בארה”ב וכן להקרינו בבתי-ספר תיכוניים. נכון להיום, נותרו 9 ימים ו-12,000 דולרים למטרה של כהן שהיא 50,000 דולרים סך הכל.

אנחנו חושבים שבנוסף לעידוד תקצוב חברתי של יצירה, חשוב להראות גם את הצדדים של ישראל שלא נחשפים בתקשורת האמריקנית, כמו גבורתם של אחדים.

אם אינכם יכולים לתרום, תוכלו תמיד לשתף עם חברים שאולי ירצו להבטיח דולר או שניים לסייע בהפצת הסרט.

(באמצעות: Boing Boing)

ראו גם:

השראה: הצנחן הנכה שהחליט שילך (וידאו)

השראה: סרטון מודעות לאולימפיאדת הנכים (וידאו)

השראה: הילדה שזכתה בתחרות כתיבה בלי ידיים (וידאו)

לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

לדוגמה, חלק מכותבי הפורומים דיווחו שההתקנה תלויה בקיומו של חיבור אינטרנט רציף, גם עבור מי שקנה את המשחק ב-DVD. עכשיו, נשאלת השאלה, מדוע התקנת משחק מעותק קשיח, דורשת חיבור אינטרנט רציף? איזו סיבה יש לבליזארד לרצות חיבור רציף במהלך התקנה? מי שמכיר קצת את פועלה של בליזארד בשנים האחרונות, יכול לנחש שככל הנראה מדובר ב-DRM.

קיצור של ‘ניהול זכויות דיגיטלי’ – נז"ק בעברית, DRM הוא תוכנה שתפקידה למנוע הפרת זכויות יוצרים בעותק של יצירה. לדוגמה, העובדה שלא ניתן להעלות קבצי מוזיקה לאייפוד ללא אייטיונס, הוא סוג של DRM שנועד להקשות על העתקת שירים. בליזארד הראתה בשנים האחרונות גישה מקסימליסטית ולוחמנית לזכויות יוצרים, שכללה שימוש מסיבי ב-DRM-ים בכל משחקיה (הסיבה להקמתה של הרשת של בליזארד, battle.net). ובמקביל פתחה בהליכים משפטיים מוזרים, כגון תביעת הפרת זכויות היוצרים שלה, כנגד חברה שפיתחה גליידר ל-World of Warcraft (תוכנה שמטרתה לסייע בשלבים הראשונים והמשעממים של המשחק) – תביעה בה בליזארד זכתה.

כנראה שבליזארד החליטה להפעיל DRM, שעושה וידוא מקוריות של המשחק במהלך ההתקנה. האמת, זכותם. אבל אם הם כבר עושים את זה, שיעשו את זה כמו שצריך. שיקחו בחשבון שהאינטרנט שיש להם במעבדות הוא קצת יותר איכותי מזה שמוצאים במדינות עולם שלישי כמו ישראל (או דרום אפריקה, כמסתמן בפורומים). זו בדיוק ההתנהלות המוזרה שגם אפל חוטפת עליה אש: הצרכנים אינם מרוצים מכך שחברות ענק שגורפות רווחי מיליארדים ממשיכות במאבקים עם פיראטים על גב המשתמשים שרכשו משחקים באופן חוקי. אז נכון, בליזארד סובלת מפיראטיות פחות מיתר החברות, ככל הנראה בעקבות המאמצים שלה. אבל לך תספר את זה למעריצים שרצו להיות הראשונים לשחק במשחק שציפו לו שנים, וגילו שהפאראנויה של בליזארד דפקה להם את החוויה. פוסט אחד ממש התלונן על זה שהוא לקח יום חופש מהעבודה כדי לשחק, ובילה את כולו בניסיון להתקין. הוא כבר לא יעמוד ביום ההשקה בקופה.

הפן המקומי

ובכן, מתישהו במהלך היום מישהו עלה על זה, שאם המחשב מחובר לאינטרנט דרך חיבור סלולרי, ההתקנה מצליחה. עכשיו זה כבר ממש מעניין: המחשב לא ‘יודע’ דרך איזה חיבור הוא מגיע לאינטרנט. מבחינתו, חיבור סלולרי או חיבור בראוטר בבית זה אותו דבר. כלומר, הסיבה לכשלון ווידוא המקוריות נעוצה היכן שהוא בספקיות האינטרנט.

לפני כמה חודשים פורסם מחקר שמגלה שספקיות האינטרנט מגבילות גישה לפרוטוקולים לשיתוף קבצים. מה שקורה בפועל הוא שספקיות האינטרנט מבצעות מה שהן קוראות לו תעדוף תעבורה שנותן חשיבות העברה גבוהה יותר לחבילות מידע של תוכן של אתרים והודעות דואר אלקטרוני, לעומת סוגי תוכן אחרים כמו שיתוף קבצים. מה שקורה הוא שבשעות העומס, בעוד הגישה וההורדה מאתרים תישאר במהירות סבירה, מהירויות ההורדה ברשתות שיתוף יורדות.

אם זה נכון, הסיבה לכך היא שבפועל, ספקיות הרשת אינן מסוגלות לספק לכל לקוחותיהם את מלוא איכות החיבור לו הן התחייבו במקביל (בעיה שמשרד התקשורת מודע לה היטב). פרוטוקולי שיתוף צורכים הרבה ‘רוחב פס’ ולכן מקשים על אספקה לאחרים. זה כמו לשים ‘מסנן’ על צינורות שמעבירים הרבה מידע. כזכור, בליזארד מכרה גם עותקים אלקטרוניים היום – מדובר בקבצים של הרבה ג’יגה שיוצאים להרבה משתמשים באותו יום. בהתחשב בעובדה שמדובר בתעבורה כבדה, שמגיעה ממקור אחד, בפרוטוקול תקשורת חשוד (חברות משחקים לעיתים קרובות משתמשות בפרוטוקולי שיתוף לצורך העברת קבצים גדולים – הם פשוטים, נפוצים ובחינם).

אם אכן ספקיות האינטרנט מפעילות ‘בקרת תעבורה’ שכזו, זה יסביר למה ניסיונות לשלוח ולקבל אישורי אותנטיקציה לא מצליחים. פשוט יש פקק בדרך, והתוכנה מפסיקה לחכות. חברות הסלולר, שבאופן טבעי מתמודדות עם פחות תעבורה, לא מפעילות מנגנונים כאלה (או לפחות לא באותה מידה).

אם האמור נכון, מעבר לעובדה שהספקיות לא מספקות את נפח התעבורה אליו התחייבו, הבעיה היא ש-’בקרת תעבורה’ שכזו מהווה פגיעה חמורה בעקרון ניטראליות הרשת. מדובר בעיקרון שקובע שכל ביט מידע מקבל אותו יחס כמו כל ביט אחר, ללא קשר למידע שהוא חלק ממנו, למקום מוצאו או ליעדו. עקרון זה מהותי להיותה של האינטרנט הרשת המבוזרת שהיא היום. ברגע שמאפשרים ניטור התעבורה לצורך ‘בקרה’ הדבר מוביל במהירות ל’בקרה’ נוספת, וחוזר חלילה. לדוגמה, באנגליה, בתחילת השנה, קיומה של מערכת לניטור פורנוגרפיית ילדים, שימשה טיעון מכריע להתקנת תוכנה לאיתור הפרות זכויות יוצרים. הראשונה ראויה לכל הדעות, השנייה מופעלת ומעשירה את אולפני הסרטים, ונראה מה יהיה עם השלישית. לאור החשיבות של האינטרנט לחופש הביטוי, ברור למה יש התאמה בין תומכי ניטראליות רשת ותומכי חופש הביטוי.

צחוק הגורל הוא שגם מי שצלח את מסע המכשולים של ההתקנה, גילה שהשרתים של בליזארד מלאים עד אפס מקום והחברה מזמינה אותו לנסות מאוחר יותר. בהתחשב בעובדה שהחברה ידעה כמה עותקים נמכרו, זה כבר ממש לא לעניין. אז בסיכומו של דבר השקת דיאבלו 3 לא הלכה היטב לגיימרים הישראלים (או הדרום אפריקנים). כנראה ששילוב מנצח של ענקית משחקים חרדתית וספקיות אינטרנט ‘סחבקיות’ מנצח אפילו את הרצון הילדותי להרוג מלא מפלצות ושדים.

לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

הכירו את היוני-קאב (UNI-CUB) של הונדה – כלי תחבורה אישי קטן, שגודלו וגובהו הופכים אותו לחברתי הרבה יותר מסגוואי, קורקינט חשמלי או קטנוע חשמלי. המשתמש יכול להגיע לרצפה עם הרגלים מהמושב, בעוד גובהו נשאר בגובה עיניי הסובבים. היוני-קאב יכול לנוע במהירות עד 6 קמ"ש ומצויד במערכת תנועה רב-כיוונית ומערכת ייחודית של הונדה לשמירה על איזון כלי הרכב הזעיר.

בדומה לשליטה בסגוואי, התנועה לכל כיוון היא על ידי שינוי תנוחת הגוף והעברת המשקל לצד אליו רוצים לנוע או לפנות. סוללת המנוע מאפשרת נסיעה של כ-6 קילומטרים בין טעינות והדגמים הראשונים יוצגו בחודש יוני במוזיאון הלאומי לחדשנות מדעית וטכנולוגית ביפן.

(באמצעות: Geeky Gadgets)

ראו גם:

איש עיוור נוהג במכונית הזו (וידאו)

מי אמר שמכונית צריכה לנסוע על הקרקע? (וידאו)

הרכב הבלתי-נראה (וידאו)

לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

לדוגמה, פקודת הסגירה הייתה יכולה לגרום לפיו של עולל צווח להיסגר והעברת רהיטים הייתה רק עניין של תנועת עכבר. צביעת הבית הייתה תענוג, ואם היה חסר כסף, היינו פשוט עושים לו קצת העתק-הדבק. הסרת העיניים האדומות היא מסוג הדברים שהיינו שמחים אם היה לנו רגע לפני שעוצר אותנו שוטר בעת נהיגה בזמן עייפות קיצונית ואם רק פונקציית האובייקטים החכמים עבדה על אובייקטי צילום ורק לא בתמונות, היינו בהחלט אסירי תודה. חבל שהעולם לא דומה קצת יותר לפוטושופ, לא?

(שלח: ברק ברודו)

ראו גם:

נכשל: מעריב הפך את הזרה לישראלית בפוטושופ (תמונה)

לעשות פוטושופ לעולם: התמונות הפנטסטיות של דן אסקובר

הברבי האנושית: ניתוח או פוטושופ? (תמונות)

לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

הכסף הרב שמתגלגל בתחום רפואת השיניים הוא לא הסיבה היחידה לפיתוחים הטכנולוגים המואצים בתחום. מהר מאוד סיגלו רופאי השיניים את השימוש בלייזר וצילום דיגיטלי לשיפור תוצאות עבודתם, והכניסו עוד ועוד מכשירים משוכללים למקום השנוא על כולנו – חדר טיפולי השיניים. אחד הטיפולים היקרים ביותר, לו נזקקים רבים מסיבות שונות הוא השתלת שיניים. עבור קשישים, אבדן השיניים הטבעיות ומעבר לתותבות הוא קשה, ולכן מבוגרים רבים יותר ויותר מעדיפים שתלים על פני תותבות. אבל השתלים, כאמור, הם חוויה יקרה מאוד וכואבת מאוד. הטיפול ממושך ומצריך ביקורים מרובים אצל הרופא, ולא פעם הגוף מתקשה בקליטת השתל הזר ופולט את השן, מה שמחייב את הרופא להתחיל מחדש. לא כיף.

במכללה לרפואת שיניים ב-Nova Southwestern University שבארצות הברית חוקרים חלופות לשתלים המוכרים לנו שינצלו את הקדמה בתחום שימוש בתאי גזע. החוקרים אפילו הצליחו להגיע לתוצאות מרשימות, בין היתר בעכברים וקופים, וכעת נמצאים ההליכים בתהליכי אישור לניסויים ראשוניים גם בבני אדם.

תאי הגזע, התאים שיכולים להפוך לכל סוג תא כמעט, יכולים להפוך גם לתאי רקמת שן טבעית. אם בסיוע מסגרת פולימר מסיס אותה ממלאים התאים ליצירת שן מלאכותית-טבעית, או אם בהשתלה של התאים היישר לחניכיים לאפשר צמיחה של שן חדשה במקום זו הישנה – כך או כך, קיימים יתרונות רבים לשימוש בתאים מוכרים לגוף ליצירת השתל.

מסגרת פולימר להצמחת שן להשתלה

עיקר האתגר עבור החוקרים כרגע הוא גירוי נכון של תאי הגזע לצורך התפתחות מאוזנת של כל רכיבי השן – רקמה קשה, דנטין והאמייל המכסה את השן ומגן עליה. אם יגברו על אתגר זה, לא מן הנמנע שתוך כמה שנים נוכל לגדל מחדש שיניים שאבדו בגלל מחלה, גיל או תאונה.

(באמצעות: Singularity Hub)

ראו גם:

האיש בעל עין המצלמה (תמונה)

נמצא קשר בין צילומי נשך אצל רופאי השיניים וגידולים במוח

תרופה על מקל: בת 13 פיתחה תרופה לשיהוקים

לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

“דוחקי הקץ”, על פי החאן, הוא “מחזה דוקומנטרי מצמרר החוקר את ההקצנה ההולכת ומחריפה בקרב היהדות הדתית לאומית, בעיקר בשטחי יהודה ושומרון”.

זו עלילת המחזה על פי אתר התיאטרון:

“מחזאי ירושלמי מגלה שבנו יחידו התחפש בפורים לברוך גולדשטיין. במסעו להציל את נפש בנו הוא פוגש ברבנים שהפיצו את התורה הדתית והרעיונית שהשפיעה על גולדשטיין לבצע את הטבח במערת המכפלה. מתברר לו שתורה זו התפתחה והתקבלה כתשתית השקפת העולם של קנאי הציבור הדתי לאומי. לזוועת לבו הוא רואה כיצד משתלטת תורה זו גם על עולמו של בנו, ויוצרת ביניהם קרע שאינו ניתן לאיחוי”.

“את המחזה המתועב כתב מוטי לרנר, איש שמאל קיצוני שחתום על מסמך ההחרמה של היכל התרבות באריאל”, כתבו אנשי “ישראל שלי” במייל ששלחו לעוקבים שלהם”, “על פי מעריב (למעשה, מאמר דעה של במבי שלג במעריב ג.מ.), בעבר ניסה לרנר להרים מחזה על רצח רבין ותיאטרון הקאמרי ביטל אותו. התיאטרון הישראלי לא משמיע מילה נגד זוועות הכיבוש, אמר פעם לרנר. הוא גם העלה את ההצגה ‘קסטנר’ שמציגה את הצנחנית הגיבורה חנה סנש כמי שרק הזיקה ליהודים. פנו עכשיו בדחיפות למנהלי תיאטרון החאן ודרשו לבטל את המחזה המסית, לפני שיעלה על הבמה”.

ואמנם, עשרות דרישות ברוח זו פורסמו בשעה האחרונה בדף הפייסבוק של תיאטרון החאן . עד כה התיאטרון לא הגיב לדרישה.

על אף שמוטי לרנר הוא במאי מעורר מחלוקת, יוזמי המחאה ב”ישראל שלי” לא מבססים את טענתם כי מדובר במחזה “מסית”, בפרט שדברי ההסבר מתייחסים ל”קנאי הציבור הדתי לאומי” ולא לכלל הציבור. מן הסתם, כל המוחים שנענו לקריאה לפעולה ודרשו להסיר את המחזה בדף הפייסבוק של “החאן” לא ראו את המחזה. מחירה של דמוקרטיה הוא, בין השאר, התרת דעות מעוררת מחלוקת על מנת שיתקיים דיון בעניין, כל עוד לא מדובר בהפרת החוק.

תגובת תיאטרון החאן:

“המחזה "דוחקי הקץ" מאת מוטי לרנר, הנכתב בימים אלה, מיועד לעלות על במת תיאטרון החאן בעונה הבאה, בעוד כשנה. המתקפה המאורגנת על המחזה אשר החלה היום תמוהה, בלשון המעטה, מכיוון שמעולם לא נתקלנו בהתלהמות כה גדולה בתגובה למחזה שטרם נכתב. נשמח לקחת חלק בדיון ציבורי ענייני, אם יהיה בכך צורך, כשהמחזה יוצג”.

לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

מאוחר יותר שני פעילים המחופשים בתחפושות אייפון הציבו iPod ענקי סמוך לדלת הכניסה בשטחה של אפל והתבצרו בתוכו. הם שידרו מסרי אודיו הקוראים לבכירים באפל לעבור לאנרגיה מתחדשת במקום אנרגיה מבוססת פחם כדי להניע את מרכזי הדאטה של פלטפורמת הגיבוי על הענן, iCloud. השירות מופעל על ידי מרכז דאטה המתפרש על שטח של 152 מטרים רבועים במיידן, צפון קליפורניה. כיום המרכז מבסס 46 אחוז מהאנרגיה שלו על פחם ויותר מ-50% ממתקנים גרעיניים, אם כי אפל אומרת שבקרוב תעבור להשתמש ב-60% אנרגיה מתחדשת במיידן. גרינפיס לא מסתפקת בכך.

שני הפעילים נעצרו ונלקחו לבית הכלא המחוזי בסנטה קלרה, על פי דובר הארגון. פעילות הגרילה האחרונה היא במסגרת מאמץ של הארגון להסב את תשומת לבם של ענקיות טכנולוגיה למקורות האנרגיה עבור מרכזי הדאטה שלה. גרינפיס יזמה מחאות דומות נגד מיקרוסופוט ואמזון בשבועות האחרונים לפני כן גם נגד פייסבוק, שהרימה ידיים בתום מאבק בן שנתיים והכריזה על מעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת.  לא ברור איך השניים הם הצליחו להביא את האייפוד הענק למקום כה שמור.

תמונה: גרינפיס

תמונה: גרינפיס

ראו גם:

מסיכת אוויר שטוענת את האייפון בעזרת הנשימה

קול: מגדלים קירור מתמוטטים (וידאו)

לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

כלי תקשורת שפעילים ברשת חייבים לנהוג שקיפות מלאה ביחס לקהל שלהם, כתבתי, ערוץ שמעוניין בדו-שיח עם הקהל היה מגולל באומץ את כל הפרשה מא’ ועד ת’, חושף את שיקוליו, נוהג בפתיחות, מכה על חטא ועונה למבקרים במקום להעביר את האייטם להסתר ולהעלים את המהדורה מהרשת, כאילו שזה פתרון. נדמה שאנחנו עדיין רחוקים מרחק שנות אור מכך. אבסורד שכלי תקשורת לא מאמצים ראשונים את כלי הביטוי החדשים ומקבלים נכשל בתקשורת. אולי בדרך הזו הם היו מבינים שכותרות בנוסח “אימה בדיסניוורלד” הן פומפיוזיות ואנכרוניסטיות, גם אם הסיפור היה נכון. הבלוג זו פלטפורמה אידיאלית לדיאלוג “מטא” תקשורת מסוג זה.

בערוץ 10 הרימו את הכפפה והחזירו לחיים את בלוג המבקר לאחר כמה חודשים של חוסר פעילות. כותב הבלוג, מבקר המערכת זאב חספר, מסביר בפוסט חדש בבלוג את אי הפעילות במשבר שפקד את הערוץ ומטיל צל כבד על עתיד העובדים בערוץ (כשהתותחים יורים המבקרים שותקים?) אך מוסיף שפרשת סיון כהן היא הזדמנות טובה לחדש את פעילותו.

וכך כותב חספר על גירסת הכתבת, סיון כהן:

“בסוף השבוע שקדם לפרסום הידיעה היא שמעה את הסיפור מאדם המוכר לה היטב ששמע אותו מהוריו.  עוד במוצ"ש עידכנה במסרון את עורך המהדורה על הסיפור שבדרך. בינתיים היא ניסתה להגיע למקור הסיפור ולטענתה כך עברה 8 חוליות בשרשרת עד שהגיעה לאדם שהציג את עצמו כאביה של הילדה שנחטפה לכאורה בדיסניוורלד. הוא נלחץ מהפנייה של הכתבת והיה צורך ללחוץ עליו לדבר בעיקר בטענה של טובת הכלל – כגון להזהיר הורים.

לבסוף האיש התרצה וסיפר את הסיפור. הוא גם אמר לכתבת שהיא ואישתו מתייעצים עם עורך דין על אפשרות לתבוע את דיסניוורלד.  השיחה התנהלה מול האב כאשר ברקע נשמע קול של אישה (האם לכאורה) עימה התייעץ הגבר.  לטענת הכתבת כל נסיון לשכנע את האב להצטלם לכתבה נתקלו בסירוב.  ביום ראשון (יום השידור) יצרה הכתבת קשר עם עורך דין המוכר לה (שמו ידוע לי) ואשר לא קשור כלל לסיפור, על מנת להתייעץ בדבר הסיכויים שיש לתביעה משפטית נגד דיסניוורלד. בהמשך היא שוב עידכנה את עורך המהדורה ששאל אותה על נושא נכונות ההורים להצטלם. בשעות אחר הצהריים היא הגיעה למערכת שם דיברה שוב עם העורך ועם המגיש באותו יום, יעקב איילון.

לשאלתי אם היא התבקשה להביא תגובה מדיסניוורלד ותשובתה מעורפלת: "לא ממש, אולי כי זה יום ראשון". בסביבות השעה 18:30 היא ניסתה שוב ללחוץ על האב להתראיין למצלמה – לשווא…כיום מודה סיוון כהן בטעותה ואומרת שאינה מבינה כיצד זה קרה לה- שכבר עסקה בהצלחה בתחקירים מורכבים בהרבה.

וזו גירסתו של עורך המהדורה באותו ים, אפי טריגר, שבה יש פערים “כמזרח ממערב” ביחס לגירסה של כהן על פי חספר:"

“הכתבת הפנתה את תשומת ליבי לסיפור בשעות הבוקר של יום ראשון. שאלתי אותה את כל השאלות המתבקשות: האם פגשת את ההורים? האם הם מוכנים להתראיין? האם מעורב בפרשה עורך דין? האם בדיסניוורלד מודעים לסיפור? על כולן היו לה תשובות משכנעות: כן, היא נפגשה עם ההורים. לא, הם לא מוכנים להתראיין. כן, יש עורך דין והיא שוחחה איתו. לא, בדיסניוורלד השתיקו את הפרשה ולכן לא הופיעו עליה דיווחים בשום מקום”.

לדברי טריגר,  הכתבת הציגה את הסיפור כמבוסס על פגישה עם ההורים ושיחה עם עורך הדין של המשפחה. לפי הכתבת היא לא אמרה שדיברה עם עורך הדין. לגבי ההורים – היא לא אמרה שפגשה אותם אלא שדיברה איתם (עם אדם אחד, למעשה). העורך טען גם שדרש מהכתבת תגובה. היא הכחישה אך עובדה שלבסוף הידיעה שודרה ללא תגובה.

חספר קובע שהן הכתבת והן העורך כשלו בצורה חמורה. “הכתבת לא עשתה דבר אחד אפילו על מנת לבצע עבודה עיתונאית ראויה. היא פעלה ללא זדון אבל התאהבה  בסיפור ולא בדקה אותו בדיקה מינימלית. שיחה טלפונית עם זר היא רק המבוא לראשיתו של תחקיר. איסוף מידע, הצלבתו ובקשת תגובה – אלה אבני הייסוד של התחקיר. כל זה לא נעשה. בהתלהבותה היא ‘מרחה’ את העורך במידע מעורפל (במקרה הטוב)”.

לשאלה מדוע לא המתין עם הסיפור הוא אומר:

"חשתי, ואני לא מתנפח ולא מנסה להישמע פומפוזי, שצריך להביא לידיעת הציבור את הסיפור המסוכן הזה של ניסיון חטיפת ילדים".

תגובה משעשעת ופומפיוזית במיוחד בהתחשב בכך שחיפוש פשוט בגוגל היה חושף ש”הסיפור המסוכן הזה” אינו אלא בדיה.

חספר לא חוסך מטריגר את שבטו: “במידה מסוימת כשלונו גדול יותר מזה של הכתבת ולא רק בגלל האחריות העודפת.  מספיק היה להתעקש על בקשת תגובה כדי להפיל את הסיפור.  הנורות הצהובות והאדומות הבהבו ללא הפסק ובכל זאת הוא החליט להמשיך קדימה. ההחלטה לנסח את הכותרת כ"הורים מספרים" נועדה להרחיק את הסיפור מהמערכת והיא הוכחה נוספת למודעות שיש כאן בעיה”.

באשר לעורך הראשי של המהדורה המרכזית, חספר מצטט אותו כמי שחשד אך לא פעל בהתאם:

"נכון שגם העורך וגם אנשים נוספים במערכת, כולל המגיש וכולל אני עצמי, העלנו ספקות לפני השידור (ולא במקרה האייטם מתחיל במילים "זה נשמע כמו אגדה אורבנית"). כלומר, הנורות האדומות שהיו צריכות להידלק אכן נדלקו, אבל כשלנו בהתעקשות לקבל תשובות מספיקות, וחשוב מכל – לא ביקשנו לדחות את שידור האייטם עד שיגיעו הוכחות חד משמעיות”.

בסיום קובע המבקר: “אירוע כזה אסור שידהה. טיפול רך מהווה שדר בעייתי למערכת שלמה של כתבים ועורכים האמורים להתמודד יום יום עם ניסיונות של מקורות להטעות אותם, עם לוחות זמנים היסטריים המקשים על איסוף מידע ובדיקתו, עם לחץ של המערכת לספק סיפורים ועם האגו הדורש מנות גדולות של חשיפה והכרה (= זמן מסך)…המשפט "זה יכול לקרות לכל אחד" נשמע ונקרא לא פעם מאז השידור המביש. גם בקרב אנשים במערכת. זו תפיסה מאד בעייתית ומישהו חייב לצרוב בתודעה (סליחה על המונח הצה"לי) שזה פשוט לא נכון: זה לא יכול לקרות לכל אחד אלא רק למי שלא עושה את עבודתו כראוי. ואין מדובר בפיזיקה גרעינית”.

מילים כדורבנות וטוב שנאמרו, גם אם במאוחר. בשורה התחתונה, נראה כי רק הכתבת שילמה את המחיר על שורה של כשלים בעבודה העיתונאית על אף שהיא אינה אחראית לבדה לפדיחה. נקווה גם שערוץ 10 יתמיד בפרסום ביקורת שקופה לא רק ברגעי משבר ויספק דוגמה ראויה לכלי תקשורת מתחרים שמתנהלים בחוסר שקיפות אל מול הציבור.

עיבוד: Itay Kohay

ראו גם:

פרשת סיון כהן: כלי התקשורת חייבים ללמוד לדבר עם הקהל

נכשל: האם ילדה ישראלית נחטפה בדיסני?

לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

האנשים שהביאו לכם את את עדיין נכשלת,המתרגלת שלי, אימפריית בן גוריון ושיט שסטודנטים אומרים, שיחררו להיט פוטנציאלי נוסף, “אדוני זה שמור” בשיתוף פעולה עם הכוכבים העולים בשמי הקמפוס, “זוג סדור”, כהגדרתם.

הקליפ עוסק בנושא הכאוב והחשוב של שמירת מקומות ישיבה בקמפוס. סטודנטים יזדהו.

לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

כך נולד לו הטמבלר המצוין "הקופירייטר המדוכא", בו מככבות תמונות של פרסומות וכותרות עיתונים שתוכן המסר בהן שונה במילה או שתיים או אפילו רק בהסרה של אותיות או מילים. אין פה שימוש בפוטושופ אלא שיבוש פרסומות בשיטה המסורתית של הדבקת פיסת נייר דביק וטוש שחור. אלה מספיקים בשביל להפוך סתם פרסומת לפרודיה משעשעת של עצמה.

אמנם, כל היצירות באנגלית אך אם תשימו לב, העולם דרך עיניו של רעיונאי ציני להחריד נראה משעשע ומריר בכל שפה. אתם מוזמנים לעיין בכמה מהיצירות של הקופירייטר המדוכא, ואולי לייצר כמה משלכם. נשמח אם תשלחו לנו.

(באמצעות: Sad and Useless)

ראו גם:

הפרסומת לקונדום הנשי: פורנו רך במסווה של אחריות (וידאו)

אם מיניקה ילד בן 4: הסיפור שמאחורי שער ה-Time (תמונות)

אל תשליכני: הארווי הכלב מדבר ללב שלך (וידאו)

לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

אחת האימהות שצילמו את האירוע מיהרה למשות מהמים את הבנות הצווחות והבנים הצוחקים, בעוד השנייה דאגה לתעד בתמונות אירוע לגמרי בלתי-נשכח בחיי בוגרי התיכון הצעירים.

יש לציין שכל התלמידים, גם הרטובים שבהם, הספיקו להתייבש עד האירוע המשמח בערב, בו יכלו לספר לשאר החברים בנשף על ההרפתקה שיספרו עליה גם לנכדים. אחד התלמידים ציין שלא מן הנמנע שיהפכו את המקום למעיין מקום מפגש מחזורי, בו יוכלו להיפגש לצד המזח שקרס ולצחוק יחד על ימי התיכון.

לנו זה הזכיר את החתונות בהן מתעקשים משום מה לקפוץ לבריכה, ולזרוק לשם גם את הכלה עם השמלה וסידור השיער והכל. זה אולי נשמע הגיוני כשיש באר אקטיבי, אבל אנחנו מעדיפים שיזהירו להביא בגד ים, ולא לשחות במצב שיכרות מתקדם מדי. זה מסוכן.

רגע לפני:

ואחרי:

(באמצעות: Gizmodo, תמונות: AP)

ראו גם:

זה המגדל של פיזה או שאתה ממש שמח לראות אותי? (וידאו)

איך באמת מעירים ילד (פארודיה)

מה הסתירה כתבת החדשות מתחת לשמלתה? (וידאו)

לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

ההצעה מעוררת מחלוקת ולא רק מצד גברים. עד היום  הדיון בנושא הזנות התנהל על פי הנחת יסוד שמדובר בתופעה שלילית, מבזה נשים ופוגעת בהן, והגישות השונות ביקשו לטפל בתופעה על ידי חקיקה ואכיפה או המגמה ההפוכה, לפעול למיסוד הזנות.

איך שלא מסתכלים על זה, זנות היום זה תחום פרוץ ובעייתי. כשליש מהעוסקים בתחום הם קטינים, נשים שיצאו מעולם הזנות מתארות מצוקה גדולה, ניצול, אלימות ותופעות לוואי כמו התמכרויות הרסניות לאלכוהול וסמים. מנגד, נשים אחרות, בהן אלה שעסקו בזנות, טוענות לזכותן על גופן ומתרעמות על פגיעה בפרנסתן. במילים אחרות, הן אומרות שגם ככה העולם אי שוויוני ומפלה כלפי נשים: במצב זה חוק כזה פוגע בנשים חלשות בשיתוף פעולה בין פמיניסטיות לממסד הפטריארכלי. מנגד, טוענות תומכות החוק שבעולם שוויוני כל אדם היה יכול להחליט על גופו וזכויותיו אך דווקא בעולם שמפלה נגד נשים חשוב לשים סוף לניצול הנשים בזנות. (מאמר מומלץ בנושא זה בבלוג של קום איל פו).

האם זנות יכולה להתקיים בכלל ללא זונות, לפחות לא אנושיות? האם זנות תהיה עדיין תופעה פסולה בעולם של נערות ליווי רובוטיות ואיך זה ישפיע על מדינות שמתפרנסות מתיירות מין? השאלות האלה, שנראות כמו לקוחות מספרי מדע בדיוני אך למעשה, יש חוקרים שטוענים שהן מתייחסות לתקופה קרובה יותר מפי שנדמה. שני חוקרים מאוניברסיטת וולינגטון בניו זילנד טוענים במחקר שפירסמו בחודש שעבר שהעתיד של תיירות המין נמצא דווקא ברובוטים. הסקסולוג מישל מרס והעתידן פרופסור איאן יאומן מאוניברסיטת ויקטוריה בוולינגטון ניו זילנד חזו שבשנת 2050 זנות רובוטית תהיה מקובלת.

אנשי האנימציה של NME ממחישים איך זה עשוי להיראות:

במאמר Robots, men and sex tourism שפורסם בגיליון האחרון של כתב העת Futures, הם טוענים שהזנות הרובוטית תעצור התפשטות של מחלות מין ותפתור בעיות מוסריות רבות. בהתחשב בכך שיו”ר רשת מחקר הרובוטיקה באירופה הנריק כריסטנסון סבור שאנשים יקיימו יחסי מין עם רובוטים תוך חמש שנים וחוקר הרובוטים ממסטריכט דיוויד לוי חוזה שנישואין בין בני אדם לרובוטים יהיו חוקיים עד 2050, ההערכה הזו לא כל כך הזויה. יאומן ומרס מנסים לתאר איך ייראה רובע האורות האדומים באמסטרדם בשנת 2050:

“במועדון יאב-יאם המיועד לאנשי עסקים מסתובבות כ-100 בלונדיניות וברונטיות בחוטיני והלבשה תחתונה סקסית. המועדון יציע שירותים מיניים מגוונים החל ממסג’ים, ריקודים אירוטיים וסקס על מרבדי קטיפה. כל העובדות בבורדל יהיו אנדרואידיות ולא אנושיות בעקבות עלייה בסחר בנשים, גידול בשימוש בסמים וחשש מסגירה של הרובע כתוצאה מתופעות שליליות אלה. הפתרון שנמצא הוא תעשיית מין ללא נשים. לתיירים מובטחת חוויה מהנה בזכות התכנות של כל אנדרואיד לספק את צורכיהם. כל האנדרואידיות עשויות מחומר דוחה בקטריות ונשטף המונע הדבקות במחלות. כתוצאה מכך, תעשיית המין נפטרה מבעיית הניצול האנושי ובעיות הבריאות. אפילו הלקוחות מרגישים פחות אשמים מאחר והם לא מקיימים סקס עם אדם אמיתי וכך חשים שאינם צריכים לשקר לבנות זוגם”.

יאומן ומרס מבססים את ההערכות שלהם על הגידול המתמיד בתעשיית המין יחד עם הסגידה האנושית ליופי הפיזי ומנגד בעיות מוסריות שעולות מהמשך קיום תעשיית המין במתכונתה הנוכחית. הם מעלים סדרה ארוכה של תהיות מוסריות שיתעוררו כתוצאה מטכנולוגיית הסקס החדשה. למשל, האם סקס עם פרטנר רובוטי ייחשב בגידה או סוג של אוננות עם עזר חיצוני, בדומה לשימוש בוויברטור? האם אנשים יתייחסו בפתיחות ובגילוי לב לגבי סקס עם רובוטים או שזה ייחשב עניין להתבייש בו בדומה לסקס עם בני אדם בתשלום? ומה לגבי רובוטים שיתוכנתו לענג נשים? האם הן ישתמשו באנדרואידים זכרים לצורכי סיפוק? ומה זה יעשה לזוגיות? ולשיעור הילודה?

זו היא רוקסי, רובוטית הסקס הראשונה, שלטענת החברה המשווקת יכולה לא רק לעשות סקס אלא גם “לנהל שיחות”. למעשה, מדובר בבובת מין שיכולה לומר משפטים מתוכנתים מראש. לא שזה משנה לאנשים שהזמינו אותה

על פי המחקר, בכלל לא בטוח שסקס מכני חוקי בכל מקום. בשנת 2009 בית המשפט העליון באלבמה אישר איסור של המדינה על מכירת צעצועי מין אם כי ניסיונות לקבוע איסורים דומים במדינות אחרות נכשלו. האם בתי המשפט יראו בעובדי המין הרובוטיים בעלי זכויות משלהם ויכירו בהם ככאלה על אף שלא מדובר בבני אדם? יכול להיות שבשלב ראשון הרעיון הזה יישמע מגוחך כמעט כמו להעניק זכויות לוויברטור, אך מה לגבי העתיד היותר רחוק, אם הרובוטים האלה יפתחו מודעות עצמית או דמוי מודעות עצמית?

ראו גם:

אור אדום ברחוב החלונות האדומים (וידאו)

חדש: בחורות להשכרה ב-5 דולרים

לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

לבחור אחד בשם דריוס גרוזה היה רעיון מצוין כיצד להטריל (מלשון טרול) את כל אותם תיירים – הוא פשוט נותן “כִּיף” (High five) לכל מי שמרים את ידו, מפתיע את הדוגמנים, הצלמים, ולא משאיר איש עם ידו באוויר, ממתין לכיף.

בסרטון היוטיוב שהעלה, מסביר גרוזה גם על כיצד ניתן לזכות במשחק הדמיוני בניקוד נוסף: אל תעצבנו אבות של אנשים, זהירות מאנשים שמטפסים על גדרות, וניקוד נוסף על מספר כיפים רצופים ללא הפסקה. אם יוצא לכם להגיע לפיזה ולהשתתף במשחק הטרולינג המשעשע הזה, נשמח לסרטונים שלכם של התופעה המגניבה.

(באמצעות: Gizmodo)

ראו גם:

גיל הזהב עם זנב: 11 פורטרטים של חיות קשישות (תמונות)

שישה דורות של בנות– תינוקת עד סבתא רבא רבא רבא בת 111

איך באמת מעירים ילד (פארודיה)

לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

המטרה ראויה והגימיק חביב אך תמוה, בהתחשב בכך שאפשר היה להשיג אותו אפקט עם כמה משיכות מברשת בפוטושופ.

אם כבר צובעים מעברי חצייה אז שיישארו כך למשך כמה שבועות ואם אי אפשר (מסיבות בטיחותיות או אחרות) כל המהלך בעולם הפיזי מיותר. חבל שעיריית תל אביב לא פירטה קצת את הרציונל שמאחורי המהלך. הנה תצלום הקידום אה-לה-אבי רוד:

הפייסבוק של עיריית תל אביב

תגובות נבחרות Via חדר 404:

נין חזן: “אולי עכשיו גם נהגים לא ידרסו במעבר החציה הזה ויתנו להולכי רגל לעבור. ממליץ לשקול צביעה של כל מעברי החציה בעיר אם הפיילוט הזה יצליח”.

שחר הכספי: “בפרט 811 ללוח התמרורים שפורסם בקובץ התקנות 7007 מיום 22 יוני 2011, מצויר ‘מעבר חציה להולכי רגל’ בצבע לבן. מאידך לא כתוב שם שצבעו צריך להיות לבן. מעניין אם העירייה בדקה האם מותר מבחינת התקנות לצבוע מעבר חציה צבעוני”.

זוהר אביגדורי: “לזה חברים, קוראים באנגלית PinkWshing, והכוונה להחצנה של סובלנות כלפי להט”ב בנסיון להיראות מתקדמים וליברלים, בעוד שהמציאות האמיתית מלאה בדיכוי מכל מיני סוגים. אז כן, בתל אביב צבעי הגאווה ישלטו ברחוב במהלך יוני ויביאו המון יח”צ והמון כסף מכל התיירים שיבואו לשתות קאווה בחוף הילטון ולהזדיין עם המקומיים בעוד שמי שמפנה להם את הזבל, מחנה להם את המכוניות ומנקה להם את הרחוב הם פליטים אפריקאיים שהעירייה מתעללת בהם, ערבים מיפו שמתגוררים בשכונות מוכות עוני ואלימות העוברות ג’נטריפיקציה, או סתם עובדי קבלן מופרטים, מנוצלים ושקופים. חג שמח? למי שיש לו כסף”.

הנה כמה דוגמאות מעוררות השראה למהלכי גרילה של מעברי חצייה מקוריים ברחבי העולם:

1. זוכרים את הרוגי תאונות הדרכים

כדי לזכור את העובדה שמספר גדול של קורבנות תאונות הדרכים אינם נוסעים או נהגים בכלי רכב אלא הולכי רגל, הוחלפו הפסים הלבנים במעברי החצייה ברסטרודרס, ליסבון, בשמות הולכי רגל שנהרגו בתאונות דרכים. למרבה הצער, הפרויקט היצירתי הזה של Draft FCB Lisbon אף הוא עלול להיות מסיח דעת וגורם לתאונות דרכים.

מקור

2. מעברי חצייה מסוגננים

Sentieri Urbani הוא פרויקט של שני אחים, דווידה וגבריאל אדריאנו, שמבקשים להמציא מחדש את מעבר הזברה הרגיל כדי לשקף את האופי הייחודי של כל עיר ועיר. המטרה היא לגרום לאנשים לזהות את מעברי החצייה עם העיר בה הם שוהים, אך במקביל לא להסיח את דעתם של החוצים.

3. מעבר חצייה מקדונלדס

במהלך פסטיבל ציבורי גדול בציריך, שוויץ, ה-Zurichfest, מקדונלדס נתקלת בתחרות עזה מצד מסעדות מזון מהיר עצמאיות. כדי למשוך את תשומת לבם של המבקרים בזמן הפסטיבל עוצבו מחדש כל מעברי החצייה בצורה של אריזת הצ’יפס של מקדונלדס. מעברי החצייה לא תפקדו בזמן הזה ולכן העיצוב המיוחד לא סיכן את העוברים ושבים. 

מקור

4. מעבר חצייה תלת מימדי

מעבר החצייה הזה יוצר אשליה כאילו הוא מרחף מעל הכביש.

דרך DBW

5. מעברי חצייה כלא

חלק מקמפיין שנועד להזכיר לנהגים כי נהיגה רשלנית שתגרום לתאונת דרכים עלולה להוביל אותם לכלא.

דרך Garbage News

6. זברה אמיתית

מעבר חצייה שראוי הרבה יותר לכינוי הזברה מאשר מעבר החצייה הרגיל.

דרך Garbage News

7. מעבר חצייה נעל

דרך Roadsworth

8. דומינו

מעבר חצייה שמשווה לפסים צורה של אבני דומינו.

דרך Flourish Creative

דרך Urban Prankster

9. מעבר חצייה פסנתר

לרגל יום הולדתו ה-200 של שופן ב-2010.

10. מסרק

נועד לקדם מרכז יופי וטיפוח מקומי.

דרך Ads of the World

ולסיום: מחוות פוטושופ למעבר החצייה הגאה בתל אביב:

עיבוד: פרופ’ ברוור

ראו גם:

10 תמונות אמנות הרחוב המצחיקות של 2011

20 יצירות אמנות רחוב 3D נפלאות של ג’ו היל (תמונות)

5 תמונות של אמנות רחוב מעוררת השראה

לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

הצלמת איזה לשקו צילמה את סדרת התמונות במסגרת ההתמודדות שלה עם מחלת האלצהיימר שפקדה את אמה.

זו הייתה דרכה להתבונן, מבעד לעדשה, גם בזקנתם של בעלי החיים והדמיון לזקנה האנושית בהם.

לשקו נסעה ברחבי ארצות הברית וביקרה בבתי-מחסה לבעלי חיים, ובילתה שעות ברכישת אמונם של בעלי החיים לפני שצילמה אותם. למרות שבחלק מהתמונות ניתן לראות את הגיל בעיניי בעל החיים, חלקם נראים די צעירים ומלאי חיות.

רד – בן 14

ISA LESHKO

מרינו – בן 5

ISA LESHKO

רוסטר – גיל לא ידוע

ISA LESHKO

בלו – בן 19

ISA LESHKO

קוף קפוצ’ין בן 30+

ISA LESHKO

פיליס – בת 13

ISA LESHKO

אווז בן 28

ISA LESHKO

פמפקין בן 28

ISA LESHKO

הנדסום וואן בן 33

ISA LESHKO

ויולט – בת 12

ISA LESHKO

קירי – בן 17

ISA LESHKO

(באמצעות: Twister Sifter)

ראו גם:

אשה עברה התעללות ראווה לאות הזדהות עם סבלן של בעלי חיים

התוכי האובד אמר את כתובתו לשוטר

סרטן ענק במשקל 7 ק”ג: זה עוד יגדל! (תמונות)

לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

בעיירה פורט לי שבניו-ג’רזי החליטו להילחם בתופעת הטקסטינג תוך כדי הליכה באמצעות חוק עזר עירוני שקונס בלא פחות מ-85 דולרים כל מי שייתפס בעודו הולך ומסמס. החוק, שנכנס לתוקף בחודש שעבר, כבר גרם להפקתם של 117 דוחות – לא מעט כסף לעיריית העיירה הקטנה אך חכמה.

מצד אחד מדובר בחוק שמטרתו להגן על הולכי הרגל ברחובות העיירה. מנגד, התקנה הזו פוגעת לכאורה בחופש האישי של המשתמשים לסמס גם בהליכה. האם הפגיעה בסובבים מצדיקה במקרה זה את החקיקה והקנסות? קשה לומר. בעוד קל לראות את הצדדים החיוביים שבחקיקה שיכולה להציל חיים, אנחנו חושבים שאולי שווה להגבילה רק למצבים מסוימים. למשל, אדם שמסמס תוך חציית כביש בהחלט ראוי לקנס, בעוד אחד שפוסע לאטו בשדה ריק מאדם ובוחר להקליד מסרון לא מפריע לאיש ולא ממש מסכן את עצמו. בחודשים האחרונים הופיעו גם אמצעים טכנולוגיים שמטרתם להגן על ביטחון המשתמשים בכביש. למשל, תכונה באפליקציית הניווט Waze מונעת מאדם להשתמש בה תוך כדי נסיעה אלא אם הוא מאשר שאינו הנהג.

נשמח לשמוע את דעתכם בתגובות: האם יש לאסור סימוס בהליכה או שמא עדיף להמשיך ולצחוק על אלו שבוחרים לסמס בהליכה ואז מביכים עצמם מול העולם?

(באמצעות: Gizmodo)

ראו גם:

נהגים מאבדים את הצפון כשהם מתבקשים לסמס בכביש (וידאו)

ההשלכות ההרסניות של טקסטינג בנהיגה (וידאו)

דריבייה: אפליקציה ישראלית שתשאיר אתכם ערים על הכביש

לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

סדרת ה-Null-Serie של Leica (שנודעת גם כ-0Series) היא אחת מ-25 מצלמות שיוצרו בשנת 1923 לצורכי ניסוי. 12 מהן בלבד שרדו עד היום.

סדרת ה-Null-Serie קדמה למצלמת ה-35 מ”מ המסחרית הראשון של לייקה, שהופצה שנתיים מאוחר יותר.

ההצעה הראשונית במכירה הפומבית עמדה על 300,000 יורו והערכת השווי עמדה על 600,000-800,000 יורו (בין 770,000 למיליון דולר). עם זאת, תוך ארבע דקות הסתיימה המכירה כאשר ההצעה הזוכה היא על סך 2.16 מיליון יורו (2.78 מיליון דולר). המכירה האחרונה שברה את השיא הקודם במכירה פומבית, אף היא של מצלמה מסדרת Null-Serie. אז נמכרה המצלמה ב-1.32 מיליון יורו (1.6 מיליון דולר) בשנה שעברה.

ראו גם:

נחשפו מצלמות שדה האור של לייטרו, ישווקו בתחילת 2012 ..

זה התצלום היקר בהיסטוריה

לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

הנשים שבתמונות הבאות וודאי יקראו את הפיסקה הקודמת ויצחקו: המשפחה, שחיה בווירג’יניה שבארה"ב, כוללת כרגע שישה דורות במקביל. החברה הוותיקה ביותר במשפחה חגגה לאחרונה את יום הולדתה ה-111, בעוד התינוקת נולדה לפני שבעה שבועות בלבד. את התמונות המרנינות האלה צילם השכן של המשפחה. מרגשת במיוחד התמונה השנייה, בה היד הצעירה ביותר במשפחה אוחזת בחוזקה היד המבוגרת יותר.

תמונה: Courtesy Christian DeBaun

תמונה: Courtesy Christian DeBaun

תמונה: Courtesy Christian DeBaun

ואם תהיתם איך העסק המשפחתי הזה עובד מבחינת הגילאים, הנה תרשים נוח ופשוט שהכינו בחדשות ABC:

מקור: Laughing Squid

ראו גם:

מכונת הזמן: שנים חולפות בפורטרט אחד (תמונות)

הסבתא המרקדת כובשת את יוטיוב [וידאו]

סבתא סעדה על גוגל פלוס ואייפד 2 (וידאו)

לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

בווידאו נראה ילד בן 3 שמתעורר במושב האחורי ברכב במהלך נסיעה לצלילי Breed של נירוונה בדרך מקורית במיוחד.

הנה הסרטון המקורי:

יוצר הסרטים עופר בן שבת שלח לנו את הגירסה שלו ושל יובל בינדר לסרטון ההערה. ככה באמת מעירים תינוק:

ראו גם:

מה הסתירה כתבת החדשות מתחת לשמלתה? (וידאו)

קפץ מרכב נוסע להציל את ילדתו (וידאו)

גולש מהוואי שבר שיא בגלישה על הגל הכי גדול (וידאו)

לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

הווידאו בשלמותו הוא דוגמה ומופת לטרגדיה בשידור. כבר בהתחלה קול עמיתתה של אייזן לא נשמע בגלל תקלה טכנית ולכן המצלמה חותכת בפראות לאייזן אך גם היא לא מוכנה. למשך כמה רגעים נחשף עצם שחור מוזר תחת שמלתה עד שהיא מתקנת את השמלה ומתעשתת במהירות מעוררת הערצה כפי שניתן לצפות ממקצוענית. אבל מה זה היה?

ראו גם:

צייץ בטעות קישור פורנו לאלפי עוקבים

לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

הכור הגרעיני פעל במקום עד 2006 ועל פי העיתון המקומי ברוצ’סטר דמוקרט וכרוניקל מספר האנשים שהיו מודעים לפעילותו של הכור התקרב לאפס עד עכשיו.

הכור הגרעיני הקטן, בגודל מקרר, פעל לצורכי מחקר מחדר שקירותיו בטון בעובי 4 על 7 מטרים מתחת למרתף בניין 82 בפארק קודאק, קומפלקס המשרדים של החברה סמוך לגריס, ניו יורק, באיזור רוצ’סטר. 

זה נשמע מטורף. למה קודאק זקוקה לכור גרעיני בכלל? לצורך ניסויים, כמובן. אלברט פילו, חוקר לשעבר בחברה, סיפר בעיתון שהכור שימש את החברה כדי לבחון כימיקלים מסוימים, כמו גם ניסויים הנוגעים לשיטת הדמיה בשם “רדיוגרפיה נייטרונית”. קודאק נעזרה בעבר בכור שפעל באוניברסיטת קורנל באיטיקה, ניו יורק, אך ב-1974 היא החליטה שהיא זקוקה לכור משלה.

ב-2006 הגיעו להחלטה בחברה שהכור לא נחוץ יותר ועל כן האורניום הועבר בדרך בטוחה בסיוע הממשל האמריקני למיקום אחסון מאובטח בדרום קרולינה. על אף שהפרשה הזו הסתיימה בשלום, רבים בארצות הברית ובמדינות אחרות שואלים את עצמם היום אם חברות נוספות מפעילות כורים גרעיניים קטנים במרתפים שלהן, פצצת זמן סביבתית פוטנציאלית עבור השכנים.

ה-californium neutron flux multiplier שנרכש על ידי קודאק ב-1974

ראו גם:

לזכרה: 10 רגעי קודאק נוסטלגיים (תמונות)

לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

המוח שלנו מנסה להדביק תווית של מושג מוכר על כל מידע שהוא קולט, בניסיון, נואש לעיתים, להפיח סדר, הגיון, ותחושת שליטה והבנה בעולם הכאוטי בו אנו מסתובבים.

באופן זה אנו רואים "פנים על מאדים" ולא משחק צללים מקרי:

מזהים "דמות מלאך" בהשתקפות אש בעדשות המצלמה:

מזהים "רוחות רפאים" בגרגרי אבק שמוארים על ידי מבזק המצלמה:

ומעדיפים לראות "איברים אינטימיים בגוף האישה", ולא מה שבאמת מצולם שם (האם זיהיתם מה באמת מצולם כאן?):

לאחרונה נקרתה בדרכי הדגמה פשוטה ומרתקת לעיוותי התפישה שמתרחשים כאשר המוח שלנו קולט את הדברים דרך משקפיים מושגיים.

שיחקתי במשחק מחשב היסטורי נפלא (The Neverhood) עם בתי בת ה-9. באחת החידות שבמשחק מופיעים על המסך סמלים מופשטים דמויי כתב חרטומים לזמן קצר (2-3 שניות), וכדי לפתור את החידה יש להעתיק אותם מהר על דף, לפני שהם מתחלפים באחרים.

הבחנתי להפתעתי כי הצורות שאני "העתקתי" מהמסך שונות למדי מהצורות אותן העתיקה בתי. עצרתי רגע כדי לבדוק את הנושא. הסתבר כי בתי "ראתה" ארטיקים, ואילו אני "ראיתי" עצי ברוש. כל אחד צייר את המושג לפיו קודד את המידע הוויזואלי, ולא את מה שבאמת היה מצויר על המסך.

האם יש לכם דוגמאות נוספות לפרשנות בפעולה?

פורסם במקור בבלוג של גלעד דיאמנט, חשיבה חדה

ראו גם:

אשליית המגדל הנוטה: כשהמוח משחקים איתנו (תמונות)

אשליות אופטיות יפהפיות של אולג שופליאק (תמונות)

אשליות דו פרצופיות להמונים (תמונות)

לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

טימס מצא את ציפור השיר הפצועה בחצרו ומיהר להכניסה הביתה. הקטנה הייתה במצב הלם, מה שהקשה עליה לנשום. הוא ניסה להרגיע את הציפור בליטופים, אך כשזה לא עזר, החליט לפנות לסמרטפון לעזרה.

לשמחתו, אפליקציה שהתקין כללה את ציוצי הפרוש, וברגע שטימס השמיע לה את הציוצים, החלה הציפור להגיב ויצאה ממצב ההלם שסיכן את חייה. הציפור הגיבה לציוץ הסלולרי של בני אותה משפחת ציפורים. לדברי רשות השידור הבריטית, מדובר במקרה ראשון שכזה.

אנחנו מצאנו שהשמעת צלילי חתול בסלולרי לחתולים מסב את תשומת לבם אך מכניס אותם להלם. אם כך, השיטה לא עובדת בכל הקשור לחתולים וסמרטפונים.

(באמצעות: Ubergizmo)

ראו גם:

קפץ מרכב נוסע להציל את ילדתו (וידאו)

גולש מהוואי שבר שיא בגלישה על הגל הכי גדול (וידאו)

אמרו לו שהוא לא יוכל ללכת עוד. הם טעו (השראה)

לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

הלחץ הפסיכולוגי הפשוט הזה עובד, מתברר, על הרבה אנשים: מי שלא לוחץ על לייק+שיתוף לא אוהב, כנראה, את אלוהים והוא נאנס להקליק. זו המקבילה הפייסבוקית לתרומת כספים בשם השם. אם לא תעזרו לנו להגדיל את דף הפייסבוק שלנו אלוהים לא יאהב אתכם בחזרה, זה המסר המוחבא בפנייה. ואנשים נענים ולוחצים לייק באלפים. האם ההיענות הייתה דומה לולא הקריאה המפורשת? סביר להניח שלא.

בעקבות “ישועת השם” חיקתה את התרגיל ש”ס בדף הפייסבוק הרשמי שלה וכל פוסט בדף מתפרסם יחד עם הסלוגן “מי שמאמין, שישתף”, אך בהצלחה הרבה פחות גדולה מזו של המקור.

בשס אפילו טוענים שמדובר בסלוגן הרשמי של המפלגה לבחירות, שנדחו מאז. האם בשס באמת חושבים שאמונה בדת השיתוף תעזור להם להפיץ מסרים כך כך משמימים?

בדף The Selfish Meme יצאו במהלך נגדי בכיכובה של מפלצת הספגטי המעופפת הקדושה:

“כמו מפלגת שס הדף הרשמי גם אנחנו מאמינים בפלורליזם דתי וביכולתו של "הפייסבוק" לגייס מאמינים חדשים”, הם כותבים.

וואללה אישי

The Selfish Meme

אתאיסטים – נעים להכיר

לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

בימים של הדרה וצניעות מתלבשת הבנות בתמונה הבאה נראות חילוניות לכל דבר אך למעשה הן הופיעו בתשדיר תעמולה של המפד”ל לבחירות 1984.

מה שממחיש שהקצנה דתית היא תלוית זמן.

על כך כותבים סימה זצלברג ועוז אלמוג במאמרם מאפייני לבוש בחברה הדתית לאומית:

“הופעתם ה"חדשה" של הצעירים הדתיים, היוותה סמל סטטוס דורי שהדגיש את והצהיר על ההבחנה בינם לבין הדור הגלותי – דור ההורים, אשר הקפיד על שמירת חזות אירופאית קלאסית. הופעתם של הצעירים והמשמעויות הנלוות לה הובילו לא אחת למתחים בתוך המשפחה הדתית שתורגמו כעבור שני עשורים גם למתחים בתוך המפד"ל.

קודים אלו של לבוש שלטו בקרב חברי הקיבוץ הדתי, חברי בני עקיבא ואנשי המפד"ל מן הדור הצעיר יותר, שנים רבות, עד שתהליך של ההחמרה הדתית, שהחל בקרב הציבור הדתי לאומי, בשנות ה-70 ובראשית שנות ה-80, הוביל לתמורות בהופעתם החיצונית. אסכולת "מרכז הרב" מבית מדרשו של הרב צבי יהודה הכהן קוק…חוללה מהפכה בכל הנוגע לגדרי הצניעות שהיו נהוגים עד לאותה העת בחברה הציונית-דתית. מושגים ייחודיים לתורת הרב קוק, הקשורים בתפישה מטאפיזית של מהות הקדושה של האומה הישראלית, וזיהוי המפעל הציוני כ"אתחלתא דגאולה", נעשו לתפיסות הדומיננטיות בחברה הציונית-דתית.

לשיח הצניעות נוספו בעקבות זאת שורה של מושגים רלוונטיים כמו "הקדושה הישראלית", "הצניעות הישראלית", אשר תרמו להתפתחות מגמה של הקפדה יתירה והחמרה, ושכבשו בעיקר את לבם של צעירים וצעירות רבים. מהפכה זו הובילה לתמורות בלבוש, שמצאו ביטוי בקרב הנשים – בהקפדת יתר על גדרי הצניעות בצורה של שרוולים ארוכים יותר (עד המרפק), חצאיות ארוכות יותר (הרבה מתחת לברך) וכיסוי ראש ביומיום, ללא חשיפת השער, ובקרב הגברים – בלבוש יותר סולידי ופורמאלי, שכלל חבישת כיפות גדולות, חולצות כותנה מעומלנות וסודרים (והימנעות מלבישת חולצות טריקו וסווצ’רים), הוצאת הציציות מחוץ למכנסיים, הימנעות ממכנסיים קצרים וחולצות טריקו, וכיו"ב”.

דרך Amitai Sandy

לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

הילדה יצאה בשריטות בלבד, הרכב ניתן לתיקון, אבל האב והסרטון זכו לפרסום בכל העולם. לנו זה פשוט מזכיר שאולי כדאי לזכור לנעול את דלתות הרכב כשנוסעים בו עם ילדים שיכולים כבר לפתוח בטעות את דלת הרכב תוך נסיעה. כך לא תצטרכו לעסוק באקרובטיקה מסוכנת בקפיצה מחוץ לרכב במטרה לאסוף את הילד שנפל החוצה.

(באמצעות: Gizmodo)

ראו גם:

גולש מהוואי שבר שיא בגלישה על הגל הכי גדול (וידאו)

אמרו לו שהוא לא יוכל ללכת עוד. הם טעו (השראה)

ריסייפ לינגרי: סרטון קורע במקרה של מורפיקס (וידאו)

לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

חברה לממכר כלי רכב משומשים בספרד בשם Ford Selección יצאה בקמפיין מיוחד במסגרתו יוצרו 2,500 בקבוקי חומר מבשם מותאם בריח רכב חדש. הניחוח הוטמע בפרסומות החברה כמו פליירים ושלטים בתחבורה ציבורית, שקיבלו פתאום ניחוח מפנק של רכב שטרם נסעו בו. כמובן, גם הרכבים המשומשים שמציעה סוכנות הרכב, זכו בניחוח "כמו-חדש".

אין זו הפעם הראשונה שחוש הריח, אחד החושים החזקים ביותר כשזה מגיע לזיכרון, מנוצל בפרסום יצירתי. בעבר, השתמשה חברה לפרסום עוגות בשלט חוצות שהפיץ את הריח של מאפה טרי. בנוסף, אמנים יצרו בעבר גם בושם בריח מוצרי אפל חדשים מהאריזה. הפעם, אנשי השיווק של סוכנות הרכבים המשומשים של פורד בספרד מעוניינת לבדל את עצמה על ידי מתן ריח מרגש של חדש לרכבים המשומשים שזו מציעה.

(באמצעות: Inspiration Room)

ראו גם:

אל תשליכני: הארווי הכלב מדבר ללב שלך (וידאו)

הולנד: משחק השתנה ציבורי (וידאו)

סרטון מעורר השראה לאולימפיאדת הנכים שצולם בטייק אחד