גוגל מפרסמת את Youtube בכל מקום. הנה דוגמה שתפסתי בלונדון בחורף הזה. “יש ביוטיוב טלוויזיה” – זה המסר שהיא מבקשת להחדיר לאנשים, על מנת שישתמשו ביוטיוב כתחליף הטלוויזיה שלהם. חלק גדול מקהל היעד אינו קהל טלוויזיה אלא קהל גולשים שצופה בווידאו און ליין, אך לא עושה זאת בהכרח ביוטיוב אלא באתרי רשתות השידור.

בהשוואה לאתר שהפליא בסרטוני חתולים מתוקים בזמן שביקרתי בפריז, Youtube נמצא היום במקום אחר לגמרי. תכני הגולשים הוסטו מעט הצדה לטובת הפקות יקרות. כי גם גוגל הבינה שתוכן גולשים מצוין לזנב הארוך, אך עבור ה-Real Time, ההמונים שנמצאים און ליין ותובעים את מנת חלקם של לחם ושעשועים, זה לא תחליף לבידור.

לאחר שיוטיוב החל לשדר סדרות באורך מלא הוא מצא את עצמו בתחרות ישירה עם Hulu. כיום אפשר לראות שם בעיקר הפקות קטנות וקטעים מתוך תוכניות במקום התוכן השלם, אך די ברור לאיזה כיוון הולך העסק. Youtube הולכת על ה-Real Time, היא רוצה להיות המקום בו תצפו בסדרות שכולם מדברים עליהם. גוגל יכולה, אם תרצה, לרסק את Hulu, אך מצבה עדין. NBC ופוקס, בעלות HULU ושאר המייג’ורים, הן עדיין יצרניות תכנים יקרי ערך שגוגל מעוניינת בהם ואין לה תחליף עבורם. השיטה המנצחת לרוב היא לאפשר לכלכלה לעשות את שלה ולגרום לכל אותם בעלי תכנים שמוטב להם להשתמש בפלטפורמת הווידאו המובילה כדי להגיע לקהל גדול.

זו תמונת המצב על פי קומסקור: 178 מיליון אמריקנים צפו בחודש דצמבר ב-33 מיליארד סרטונים ברשת. 86% מהמשתמשים. יותר מ-134 מיליון אנשים צפו ביותר מ-13 מיליארד סרטונים ביוטיוב, 97 סרטים לגולש. HULU במקום השני עם מיליארד סרטונים שנצפו, כל צופה בילה בממוצע 2.2 שעות באתר וצפה ב-22.9 סרטים. יש להניח שגוגל עוקבת מקרוב אחר Hulu ויש לה מטרה להפוך ליעד המועדף לתכני טלוויזיה. לכן היא לא בהכרח זקוקה למספר גולשים רב הרבה יותר ממה שיש לה כבר אך היא חותרת להגדלת זמני השהייה דרך קמפיינים שמעוררים מודעות.

הפרסומת הטלוויזיונית הראשונה של גוגל, בסופר בול ה-XLIV, שודרה בשלב מאוחר לפעילותה, יותר מעשור לאחר השקת החברה. בפרסומת שעלתה לגוגל 2.5 מיליון דולר ובפרסום הנמשך לכרום וליוטיוב יש הודאה מצד החברה בכך שחלק גדול מהאנשים עדיין לא מנהלים את חייהם ברשת והיא עדיין זקוקה לעזרה מחברות בעולם הישן. אך היא עושה את זה בסטייל, עם תוכן גולשים. במקום להשמיע קול סמכותי הקורא לאנשים להשתמש בגוגל או לשחק משחק ולנסות לשעשע באמצעים מלאכותיים, גוגל השתמשה בתוכן אטרקטיבי שמשתמשים יצרו עבורה כדי להעביר את המסר. אם פרסום, כך הוא צריך להיראות היום – רלוונטי ומעניין. תוכן.

הפרסומת, Parisian Love, נוצרה על ידי Analogue Muse ומספרת את סיפורו של אמריקני המוצא אהבה בפריז דרך מנוע החיפוש גוגל בסרטון של Youtube. הסרטון הופץ כבר לפני כמה חודשים במסגרת פרויקט שיתוף של סרטונים ב-Youtube בהם הגולשים מספרים על חוויות שחוו דרך חיפוש,  Search Stories. כך, חלק מ-106 מיליון אמריקנים שצפו בשידור,  היו חשופים לסרטון ב-Youtube והמגמה שגוגל מבקשת לתעד רק תגבר.

למה לפרסם את החיפוש המוכר היטב ולא את ה-Nexus? תשובה אפשרית אחת שעולה בדעתי היא שהפרסומת כלל אינה לגוגל אלא ל-Youtube. אריק שמידט, מנכ”ל החברה, הסביר בבלוג החברה שהמטרה לא הייתה “לפרסם מודעה אלא ליצור סדרה של סרטונים קצרים אודות המוצרים והמשתמשים שלנו וכיצד הם יוצרים אינטראקציות ביניהם”. נתן לו ליהנות מהספק.

קיימות כבר כמה גירסאות יצירתיות לפרסומת, בהן זו, המציעה סוף דרמטי:

והנה הפרסומת של סימפסונס-קולה. אכן, עידן חדש.

פוסט מאת גל מור

גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

האם ה-Facebook Ads, המודעות המופיעות בצד הפרופיל, הן שיטה טובה לפרסם את דף הפייסבוק של חורים ברשת לקהל שעשוי להתעניין בו? החלטנו לפרסם דווקא את דף הפייסבוק שלנו ולא את חורימבה משום שהנחנו שפרסום דף יהיה יותר אפקטיבי. דרוש רק קליק אחד כדי להצטרף לדף כמעריץ והחבר נשאר בתוך פייסבוק. לעומת זאת, קישור חיצוני לוקח את המשתמש אל מחוץ לפייסבוק ולא בטוח שהוא מעוניין בכך.

המודעות של פייסבוק הן הוכחה ניצחת שפרסום והיכרויות מתנהלים בדיוק באותם מנגנונים טכנולוגיים. בשני המקרים יש לשדך בין אובייקטים, פעם אחת בין אנשים ופעם שנייה בין אנשים ומוצרים. אולי עצוב, אך ברוכים הבאים ל-2010. במודעות אפשר "לטרגט” כמעט ללא גבולות.

אפשר למשל לפנות לנשים בנות 30 בלבד המתעניינות ביוגה, נשואות וחובבות יוגה וביטלס. זהו פרסום מפולח ונישתי בעל פוטנציאל גדול. המחיר שמשלמים הוא “ביד”. כלומר, פייסבוק נותן לכם הערכה מהו טווח הביד הרצוי על מנת שהמודעה שלכם אכן תופיע בפרופילים שלי החברים הרלוונטיים וככל שהביד שתציעו יהיה גבוה יותר לסכום המרבי, כך יגבר הסיכוי שהמודעה שלכם תופיע בפרופילים.

האם זה עובד? ניסחנו מודעה כללית בנוסח “חורים ברשת – הכל על רשתות חברתיות וחדשנות בווב” עם לוגו של הבלוג. התוצאות היו עלובות. ניסינו שינוי קטן: פנינו מעתה רק לחברים של ג’ף פולבר  בפייסבוק. פולבר הוא יזם מוכר בישראל ולו אלפי חברים ישראלים. הנחנו כי באמצעות טרגוט פולבר נפנה לאנשים מהבראנז’ה שעדיין לא עוקבים אחרים חורים ברשת בפייסבוק. 

זה עוד יתרון לפרסום בפייסבוק: אפשר לפנות לקהל של אחרים שהם כמותכם: עמיתים, מתחרים, חברים.

לאחר מכן ביצענו שינוי נוסף. ניסחנו מחדש הפניה מושכת יותר “האפליקציות הנבחרות של חורים ברשת לשנת 2009”. התוצאות לפניכם. המודעה קיבלה 184,000 חשיפות. ה-CTR (כמות ההקלקות חלקי מספר החשיפות) הוא 0.065%. מספר הקליקים (מעריצים חדשים, למעשה) הוא 89 וה-CPC (עלות ממוצעת לקליק על פי הסכום ששולם עבור מודעה חלקי מספר הקליקים עליה) הוא 0.19 דולרים. עבור 120 מעריצים “שילמנו” 23 דולרים. 0.19 סנט למעריץ. אם היינו רוצים לגייס 20,000 מעריצים היה עלינו לשלם 3800 דולרים עבורם.בכלל לא זול. מנגד, החשיפה היא מאוד ממוקדת והמספרים עלולים להטעות: אותם 120 הגיעו גם משום שיש לנו מה להציע להם – תכנים בעיקר. אי אפשר להקים דף פייסבוק יש מאין ולהביא אליו גולשים רק על מנת שיגלו שאין להם מה לעשות בו.

פוסט מאת גל מור

גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

גראז’ גיקס מארחים את ווינט סרף – יום שני, 8.2. נדחה!

האירוע נדחה עקב אי הגעתו לישראל של ווינט סרף מגוגל ואחר מכותבי פרוטוקול TCP/IP בשל תנאי מזג אוויר גרועים.

VIdeo TLV – יום שלישי, 9.2

מפגש חודשי העוסק בווידאו באינטרנט. המציגים הפעם יהיו תום סלע מ-Boxee.tv, עדית משולם מ-GooMe.com ושוקי מסטדי מ-NDS. מלבד זאת, האירוע יתמקד בנטוורקינג ויספק הזדמנות למשתתפים מהתחום להציג את עבודתם לאחרים. האירוע ייערך בדנסינג קאמל, רחוב התעשייה 12, תל אביב, החל מהשעה 19:00. לפרטים נוספים.

הכנס השנתי של איגוד האינטרנט הישראלי  – 22-23 בפברואר

בין מושבי הכנס:

• כסף יצירתי – מודלים עסקיים חדשים ויצירתיים באינטרנט ובסלולר
• רשתות חברתיות – מי גר שם?
• רשת האינטרנט העתידית
• מתחברים לעולם נייד
• רשת ביטחון וביטחון ברשת
• המאבק על דמות הרשת- ניטראליות הרשת או שימושים מנוהלים
• Over The Top ואומנות הצפייה בטלוויזיה
• חרדים לאינטרנט
• הענן שמייצר לנו גשם של הזדמנויות

הכנס ייערך במתחם שדה התעופה. לתוכנית הכנס.

#140conf Tel Aviv Meetup

המפגש הראשון של ועידת #140 בתל אביב יעסוק באינטרנט ב-Real Time והשפעותיו על עסקים. האירוע יתקיים במשרדי מיקרוסופט, רחוב שנקר 13, הרצליה.

מידע נוסף יתפרסם בהמשך.

פוסט מאת מערכת חורים ברשת

חשבון המסתורין של חורימבה, תכנים שאין מי שיקח עליהם אחריות ושאר ירקות

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

הסיבה לשינוי היא הופעתן של פלטפורמות המאפשרות לאנשים לייעל את דרכי העדכון שלהם ולקבל את החדשות המעניינות מאנשים שהם סומכים על דעתם. במקרה של פייסבוק הניוזפיד שמוגש לכם הוא תוצאה של סוכנים אנושיים ואלגוריתם הממקם את העדכונים שלהם בפיד על פי חישוב אטרקטיביות (ולא עושה עבודה כל כך טובה לאחרונה). בטוויטר תקבלו את כל העדכונים מכל האנשים שאתם עוקבים אחריהם. בטוויטר אתם לא תלויים לחסדיו של אלגוריתם. מנגד, כמות העדכונים הלא רלוונטיים עלולה להיות גבוהה בהרבה.

הפלטפורמות האלה פורחות על אף שהן לא יעילות די הצורך ועל כן יעילות אינה הסיבה העיקרית להצלחתן אלא הדבק החברתי והתחושה שתמיד מתרחש שם משהו שחבל לפספס וגורם לזינוק בזמני השהייה ברשתות חברתיות. לכן פייסבוק עשויה להיות יותר חשובה מגוגל. לכן 70% מהחברות בארה”ב מתכוונות להגדיל את הוצאתן על שיווק בפייסבוק וטוויטר.

הזרם החברתי הופך להיות קורא החדשות שלנו והמקום בו אנו מתקשרים עם חברים, על חשבון אימייל, אתרי תכנים וחדשות, משחקים בפארמוויל ואם לא עשינו זאת עד היום סביר להניח שבעתיד גם נקנה שם ונחפש שם עבודה. לכן פייסבוק מאיים גם על לוחות הדרושים המקוונים.

אנשים רבים לא קוראים מעבר לכותרות ועל כן אין להם סיבה לצאת מגבולות הפיד החמים שלהם. אם כך, האם רופרט מדרוק והדינוזאורים מהעיתונות הישנה צודקים במאבקם נגד האגרגטורים? האם אופורטוניסט כמו מארק קיובן צודק בתמיכתו במאמציה של מיקרוסופט לשכנע את רשת פוקס להוציא את אתריה מגוגל ולעבור ל-Bing, מנוע החיפוש שלה?

לעניות דעתי, כל מי שעוקב בקפידה אחר השינויים במדיה צריך לענות לעצמו לא. כי בלעדיות היא נחלת העבר. הפיכת משאב לנדיר קוטעת את צינורות החמצן – ערוצי ההפצה, הזרועות שנשלחות לכל רחבי הרשת ויוצרות שיחות ומושכות קהל חדש. אנחנו מרגישים היטב את השינוי בחורימבה בחודשים האחרונים. דף הפייסבוק שלנו מונה יותר מ-900 חברים וחלקם מגיבים ומשתתפים בדיונים שם או בפרופילים האישיים של הכותבים. אם אפשר להפוך את פייסבוק לקורא חדשות, מדוע לבקר באתרים כלל? כיצד יתפרנסו יצרני התכנים?

חשוב לזכור שהפיד גוזל חשיפה אך גם מעניק הזדמנויות חדשות. תכנים אטרקטיביים עשויים ליהנות מחשיפה גבוה ברשת חברתית המונה מיליוני חברים. אך כללי המשחק השתנו והם אינם שולטים עוד במדיה. הגולש לא בא אל התכנים אלא הם באים אליו ואף מקור תוכן לא נהנה מבלעדיות. על כן, ספקי התכנים והשירותים צריכים להתחרות על תשומת לבו של המשתמש על ידי כך שיהיו רלוונטיים יותר עבורו. הקלקות על קישורים תמיד יסבלו מיחס המרה נמוך יחסית (הרוב יצפו בכותרת אך לא יקליקו על הלינק), עם זאת, תמיד תהיה מסה של אנשים המעוניינים בסיפור המלא.

האם המודל של אתר האינטרנט העסקי יתיישן מהר? היום עדיין מקובל לראות באתר כמעין hub, בסיס המרכז תכנים שרובם יפורסמו במקומות אחרים – תמונות מפליקר, סרטונים מיוטיוב, פוסטים מפוסטרוס, עדכונים מפייסבוק וכו’.

האתר הוא עדיין תעודת הזהות של העסק שלכם, אם כי לא ברור למשך כמה שנים הוא ימשיך לעשות זאת. היום אנשים פחות מחפשים אתרים שלהם ויותר מתעניינים ברכיבים מתוכם. האתגר של עסקים כיום אינו לבנות אתרים משוכללים יותר אלא להפוך את הרכיבים האלה לניתנים להתאמה ונגישים מכל  מקום ופלטפורמה. בהשוואה לנוכחות במדיה חברתית, נוכחות מקוונת באמצעות אתר היא תובענית יחסית. קשה להזרים לאתר תנועה ראשונית וקשה אף יותר להמשיך למשוך קהל חדש ולגרום לו לחזור (בפייסבוק הגולשים נמצאים בלאו הכי ולא נדרשים לבקר באתרכם במיוחד). פייסבוק צפויה להשתכלל בחודשים הקרובים ולהפוך לאטרקטיבית יותר לעסקים.

Inside Facebook מציג את המקרה של New England Patriots שמשתמשים בפייסבוק כנוכחות העיקרית שלהם ברשת. ראו את 1-800Flowers, שפתחה חנות פרחים בפייסבוק,  כמוהה בוודאי נראה עוד הרבה.

האתר לא צפוי להעלם בעתיד הקרוב אך חשיבותו עשויה לפחות עם הזמן. האם נחזה בעתיד בעסקים קטנים שיבחרו לפעול רק באמצעות אפליקציות ופלטפורמות ייעודיות? זה כבר מתחיל לקרות.

קשה לטעון שזה יהיה חכם מצד כל עסק לסמוך על פייסבוק לצורך עסקיו, אך חשוב לזכור שעד כה אתרים רבים נסמכו על גוגל להכנסות וגם הקשר הזה לא היה בהכרח הוגן. נראה שהמפתח הוא נוכחות מובזרת ונבדלת בכל פלטפורמה רלוונטית. האם דרוש האב, בסיס מרכזי לפעילות כזו? לא בהכרח. אולי זו רק התפישה הריכוזית שלנו שמצפה לראות את הריכוז הזה, אך לא בטוח שהוא באמת נדרש.

ומה דעתכם? האם האתר ישרוד ואם כן, מה יהיו תפקידיו?

פוסט מאת גל מור

גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

• עוד בעניין הזה: כיצד עובד הניוזפיד של פייסבוק

מאחר ופייסבוק לא יכול  לחשוף  בצורה יעילה את כל העדכונים מכל החברים והדפים שלכם (מצב Top News חושף עדכונים לא רלוונטיים ומתעדכן לאט ומצב Recent News מציג את כל העדכונים בהיקף מתיש שלא ניתן לצלוח אותו) כדאי שתחזירו לעצמכם את השליטה בפיד שלכם.

• עוד בעניין הזה: כל מה שצריל לדעת על פייסבוק החדש 2010

האפשרות הפשוטה ביותר לעשות זאת קיימת בפייסבוק זה זמן רב, אך חברים רבים אינם מודעים לקיומה. הרוב לא משנה את הדיפולט, כידוע. בחרו באפשרות Friends בטור שמאל בפייסבוק החדש. כעת בחרו בכפתור Create a list בחלק הימני העליון.

בתיבה שתיפתח בחרו  בשם News או כל שם אחר שתבחרו לקבוצת החברים החדשה שפתחתם. התעלמו מהמילה Friends וחשבו על תועלת: מי מבין החברים שלכם בפייסבוק מספק לכם קישורים מועילים, מידע שחשוב לדעת. אלה הם האינפורמרים החשובים שלכם.

אפשר להוסיף מרשימת החברים גם מקורות חדשותיים: הקלידו שמות של אתרי חדשות בפייסבוק שאתם עוקבים אחריהם בנוסח חורים ברשת, האפינגטון פוסט, ynet, חדשות 10, ניו יורק טיימס וכו’ – ותוכלו לעקוב אחר העדכונים שלהם ללא הפרעות (לא יודעים אם מקורות התוכן החביבים עליכם נמצאים בפייסבוק? חפשו אותם כאן). כאשר תסיימו לחצו על Create List. בזה הרגע יצרתם קורא חדשות משלכם בתוך פייסבוק.

הסינון שיצרתם יופיע בתפריט הניווט מצד שמאל. בכל פעם שתלחצו על News תראו את הפד שיצרתם. כדאי לשמור קישור ישיר לדף הרשימה בסרגל הקישורים, כך שתוכלו להגיע למצב זה באופן ישיר. זכרו שהמצב הדיפולטי, עדכונים מכל החברים, לא נעלם והוא נגיש מדף הבית (Home) כרגיל.

הצטרפו לדף הפייסבוק של חורימבה. זה כדאי.

פוסט מאת גל מור

גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

התאימות לרשתות אחרות קריטית במיוחד לרשתות הקטנות יותר, שיהיו תלויות בפייסבוק לצורך הצלחתן. גרטנר קובעת כי רשתות אלה, בהן טוויטר,  יתפתחו סביב פייסבוק ויתמקדו בנישות. למשל, רשתות חברתיות ממוקדות מוזיקה, חדשות, אופנה ואוכל.

בסוף השבוע גם התברר שפייסבוק הופל להיות אגרגטור חדשות מוביל – פלטפורמה המפנה גולשים לחדשות המתפרסמות באתרי חדשות ובלוגים. על פי מידע חדש שמשחררת Hitwise, פייסבוק שולח יותר תנועה לאתרי חדשות מגוגל ניוז, מנוע חיפוש החדשות של גוגל, אם כי הוא שולח פחות תנועה לאתרי חדשות ממנוע החיפוש גוגל וגם מיאהו.

על פי Hitwise, בשבוע שעבר Google Reader תרם 0.01 אחוז, ללא שינוי ביחס לשנה שעברה, Google News שלח 1.39% מהביקורים ואילו פייסבוק שלח אחראי ל-3.52% מהתנועה לאתרים אלה. עבור עשרות מיליונים מחברי פייסבוק, האתר פתוח רוב שעות היום והוא הפך לדף בית אישי ודינמי החושף בפניהם תכנים מרחבי הרשת, בניגוד גמור לימים הראשונים של האתר, אז רוב התנועה הייתה פנימית.

לפני פייסבוק ניצבים MSN (עם 4.43 אחוז), יאהו (7.89 אחוז) וגוגל (17.32 אחוז).

ב-Hitwise מגלים שקטגוריית החדשות והדיה נמצאת במקום ה-11 בלבד בהיקף התנועה היוצאת (downstream) מפייסבוק, אם כי הקטגוריה הזו גדלה במהירות. לשם השוואה, 3.69% מהתנועה היוצאת מפייסבוק הופנתה לאתרי חדשות, בהשוואה ל-6% לאתרי קניות ודרושים או לעסקים ופיננסים. 15% מהתנועה יצאה לאתרי בידור (Youtube בעיקר). מספר אתרי חדשות ישראלים הצטרפו לפייסבוק בחודשים האחרונים, בהם חדשות10 של נענע, ynet, חדשות 2, מאקו וגלובס.

פוסט מאת גל מור

גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

לחצו על אחת מתוצאות החיפוש שתציע לכם Google וחפשו את התיבה Nearby places you might like:

יש לציין כי ההמלצה של השירות על מקומות נוספים באיזור החיפוש שלכם אינה מוגבלת לקטגוריה אליה משתייך מושא החיפוש. במלים פשוטות, אם חיפשתם פיצה בקרבת אבן גבירול צפון, תקבלו המלצה גם על מסעדות סיניות באיזור. כך מקווים בגוגל לספק המלצות מעניינות יותר למשתמש.

הפיצ’ר שימושי בעיקר לאלה המתלבטים היכן לבלות את הערב במרחק הליכה מהבית, אך עלול להצית ויכוחים מהסוג “אבל ממי, יש גם מסעדה צרפתית באיזור…”.

אחד השימושים המשמעותיים של תכונה חדשה זו הוא האינטרנט הנייד וחיפוש מבוסס מיקום. עדכונים כאלה עשויים להתחרות על נתח שוק עם הוצאות לאור כמו מפה באינטרנט ודפי זהב, שאף הם שואפים להתפשט לתחום המידע מבוסס המיקום.

פוסט מאת שליו בן ארי

שליו בן ארי, עו"ד בתחום המסחרי, PC Genome Researcher בחברת Soluto ובעל הבלוג ‘מחפש ברשת’.

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

מה עוצב מחדש? ההומפייג’ (דף העדכונים המרכזי) ובכלל זה סרגל יישומים ומשחקים חדש, ניסיון של פייסבוק להחזיר לאפליקציות את מעמדן הקודם ולקדם את תחום המשחקים ברשתות חברתיות, שפורח בעקבות פארמוויל.

על פי פייסבוק, דף הבית החדש אמור להקל על היוזר למצוא את מה שדרוש לו בתוך האתר, בראש ובראשונה באמצעות הסרגל העליון, שמופיע מעתה בכל דף וכולל חיפוש, ‘קישור HOME (לדף הבית), הפרופיל האישי, התראות והודעות חדשות.

ם באמצעות סרגל הסינונים החדש משמאל שמבליט את האפשרות לצפות בתכנים על פי סוגי מדיה ותוכן: חדשות, הודעות אישיות, אירועים, תמונות, תנועות של חברים באתר. סרגל זה, הממוקם בצד שמאל בממשק האנגלי, תורם רבות להצפת אפשרויות לגישה בתכנים. עם זאת, חשוב לזכור שיחס ההמרה במקרים כאלה לרוב עומד על אחוזים בודדים. במילים אחרות, יותר יוזרים ישתמשו במסננים ויצפו ביותר תכנים, אך רוב המשתמשים  לא נוגעים בברירת המחדל.

הבחירה של פייסבוק להציג הודעות פרטיות לצד עדכונים ציבוריים כמו חדשות, אירועים וכו” היא מעניינת ובעיני לפחות מייצגת את טשטוש הגבולות בין הפרטי לציבורי. ההודעות וההתראות על פעולות חדשות באתר ובקשות מחברים ניגשות גם מחלון שנפתח על גבי ההומפייג’ בסרגל העליון. שימושי ונגיש יותר מהממשק הקודם, בהן הכלים האישיים היו נפרדים. אפשר כעת לשלוח הודעות פרטיות מהמסך הראשי במצעות לחיצה על כפתור ההודעה ובחירה באפשרות Send a new message. גם אפשרויות החשבון שלכם נגישות בחלון שנפתח בצד ימין בהקלקה על Account.

בתפריט נפרד משמאל: משחקים, אפליקציות, דפי פייסבוק, קבוצות ומודעות. בתפריט האחרון הצטערתי לראות שפייסבוק בחרה לחשוף את האובייקט ולא תכנים מתוכו. כלומר, היא חושפת אילו קבוצות, אפליקציות אליהן אני משתייך אך לא תכנים אחרונים מתוך קבוצות או אפליציות אלה. אולי פייסבוק תשנה זאת בהמשך אך בתצוגה הנוכחית יש לי תחושה של פספוס בהצפת התכנים. יש לציין לטובה את העובדה שאזור היישומים חושף אפליקציות בהן השתמשו חברים שלכם ובכך חושף בפניכם יישומים שעשויים להיות רלוונטיים גם לכם. העברת האפליקציות מהחלק התחתון השמאלי לצד שמאל של המסך למעלה יעשה להן רק טוב.

המיקום החדש של החברים און ליין – בצד שמאל – הוא בפירוש הרבה יותר בולט, מה גם שמשתתפי הצ’ט חשופים כעת, באופן שמזכיר יותר מכל את גוגל צ’ט.הצ’ט המלא הכולל גם חברים אוף ליין עדיין נמצא בפינה הימנית התחתונה.

ה-Marketplace, לוחות הדרושים של פייסבוק בעיצוב החדש, בולט הרבה יותר במיקום הנוכחי. מי שלא יספור את פייסבוק כמתחרה בשוק הדרושים עלול לטעות קשות. שימו לב שאפשר לראות מודעות של חברים ומודעות של חברים של חברים. החיבור בין מודעות לבין הפיד של פייסבוק הוא שילוב מנצח.

גם אלבומי התמונות זכו לטיפול מחדש. ריכוז האלבומים חושף את התמונות האחרונות שהועלו לאלבומי החברים. משום מה, קטגוריית הווידאו מסתתרת בתוך אזור התמונות ולא זוכה לחשיפה בולטת יותר.

עבור חברים רבים, הפעילות בקבוצות מסתכמת באישור להצטרפות לקבוצה או במקרה הרע – התעלמות. העיצוב החדש לא משנה דרמטית מצב זה אך מבליט יותר את הקבוצות אליהן אתם משתייכים ואת בקשות ההצטרפות לקבוצות הממתינות לכם.

שיפור שאנחנו מחכים לו ועדיין לא בוצע נוגע לחיפוש – השדרוג שיהפוך את פייסבוק למנוע חיפוש אמיתי במקום החיפוש הנוכחי, הלא יעיל ברובו. עוד רכיב כושל שלא טופל ה-Suggestions, אותן הצעות לפנות לאנשים שאינם פעילים באתר ולנזוף בהם על כך (אם כי קראנו ששדרוג ממש בדרך). עוד אזור שנשאר ללא שינוי הוא ה-News Feed, שעושה בעיות לאחרונה – מתעדכן לאט מדי, מסתיר פריטים חשובים וחושף עדכונים ישנים.

לא מדובר בשינוי ממשק דרמטי עבור פייסבוק, אך בניגוד לשדרוגים קודמים, זהו שיפור שלא צפוי לזעזע את רוב החברים ויחד עם זאת חושף מדיה, סוגי תוכן, מודעות, אפליקציות ומשחקים בצורה טובה יותר מבעבר. ומה דעתכם? אהבתם או לא אהבתם את הפייסבוק החדש?

פוסט מאת גל מור

גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

אבל משהו השתנה בשנים האחרונות, בעיקר מאז שהאייפון הפך מגחמה של אפל לווינר הבלתי מעורער של שוק הסלולר. אם בשנים עברו היה נדמה שהמפתח לשינוי בדרך בה אנו צורכים שירותי תקשורת – ושירותים אחרים מבוססי תשתית תקשורת – יימצא לנצח בידי המפעילים, הרי שבשנים האחרונות

                                               iPhone. משנה את העולם

ראינו איך החומה הגבוהה של "הגן הסגור" נפרצת (גם אם באיטיות מתסכלת) על ידי ספקי תכנים ושירותים מעל האינטרנט הסלולרי, ומאז שאפל שינתה את כללי המשחק כבר ברור לכל שהמפעילים נמצאים בעמדת נחיתות המתחילה להזכיר את מצבם של ספקי האינטרנט הקווי לפני עשור.

אפל, כמנהגה, לא מגיעה לתערוכות וכנסים שאינם מכילים את הצירוף Mac בשמם. כבר שנים שאפל היא נוכח/נפקד ב-CES – לא מציגה ולא משתתפת, אבל רוחה מרחפת מעל התערוכה. בשנה שעברה היה האייפון הלהיט הגדול של ה-MWC, והשנה יתווספו אליו ‘תואמי אייפון’ או ‘מחסלי אייפון’ של רוב היצרנים, אם כי השינוי המהותי שהכניסה אפל לתערוכה (ולעולם הסלולר בכלל) הוא המודלים העסקיים. האפליקציה חזרה להיות "קילר".

למעשה, המרוץ אחר הקילר-אפליקיישן התברר כתחרות הלא-נכונה להשתתף בה. אחרי שאפל עזרה לפקוח את עיניו של כל מי שהביטוי "זנב ארוך" עדיין לא התחבר לו עם מובייל, ברור לכולם (ובכלל זה לחברות הסלולר) שהמודל הנכון הוא ריבוי אפליקציות קטנות שמהן יוכל כל משתמש קצה לבחור את אלה השימושיות עבורו. משתתפות המירוץ הלא-נכון, אותן חברות סלולר, מצאו את עצמן בעשור האחרון נעות במעגלים בניסיון למצוא את ה-SMS הבא, והשאירו את הבמה ליצרניות הסלולר שבתורן הפילו אף הן את הכדור. גם מיקרוסופט, יאהו וגוגל לא עשו עבודה טובה יותר (ולא, הקילר-אפ הוא לא ‘חיפוש’) וכולם חיכו בסבלנות שאפל תביא את ה-iTunes לסלולר. אלא שאפל גם הציגה בדרך ממשק משתמש חלופי, שמתברר והולך כקילר האמיתי. ועוד לא אמרנו מילה על ה-iPad.

התחזית שלי: הדור הבא של משתמשי הסלולר כבר לא יכיר את ה-IVR, אותו ממשק אודיו עם לחיצות על מקשים. הממשק הויזואלי לאפליקציות מבוססות רשת, כמו תאים קוליים ותפריטים מרובי בחירה, יחליף בעשור הקרוב את ה-IVR בקצב גבוה מזה שבו החליף השידור הדיגיטלי את האנלוגי בטלויזיה. והמהפכה לא תיעצר שם. "ממשק המשתמש הטבעי", ה-NUI, יהפוך בעשור הקרוב לנחלת הכלל. בכל מקום בו יש מסך, קטן או גדול, יבוצע חלק גדול מהתקשורת איתו באמצעות חיוויים ויזואליים או תנועות ידיים. היום כבר לא קשה לנו לדמיין ממשקי מגע (הפליגו בזכרונכם רק חמש שנים לאחור ותגלו שזה לא ענין של מה בכך), אבל עדיין לא טריוויאלי לנו לדמיין חוויה דמויית minority report בסלון או בחדר השינה, ואפילו במשרד. ממשקי מגע לסלולר ו-MID משתלבים באלגנטיות עם ‘ממשקי אויר’ למכשירים מרוחקים , ובניגוד לתגובה האינסטינקטיבית, המהפכה הזו לא רחוקה כלל, הן מבחינת עלויות הטמעת הטכנולוגיה והן מבחינת נכונותם של הצרכנים לאמץ את טכנולוגיה.

בחזרה להווה, ולברצלונה – קשה לדמיין איך היה נראה עולם הסלולר בלי אפל – לא פחות משהיה קשה לדמיין את אפל בעולם הסלולר רק לפני מספר שנים. המפעילים, שגם כך ניסו להילחם בציפורניים נגד הפיכתם ל’צנרת טיפשה’, מתקרבים לנקודה בה הנכס המובחן היחיד שיש להם הוא מערכת יחסים ארוכת טווח עם חשבון הבנק שלנו, ואת אמוננו המוחלט (במדינות רבות באירופה 90% מהמנויים לא בודקים את חשבון הסלולר שלהם). כדי לשרוד יהיה עליהם לאמץ את המהפכה ולאפשר כמעט לכל דיכפין להציע שירותים ואפליקציות מעל הרשת שלהם. בשנים הקרובות נחזה בשקיעתו של המודל העסקי הנוכחי של מפעילי התקשורת, ובשבוע הבא יגיעו רבבות אנשים מכל העולם לראות את השקיעה ברצלונה.

פוסט שותף זה נכתב על ידי חברת Gemini. לפרטים נוספים. לכל הפוסטים של Gemini.

Gemini היא אחת מקרנות ההון-סיכון הגדולות והותיקות בישראל. קרן הון הסיכון משקיעה בחברות ישראליות החל מהשלבים המוקדמים ביותר (סיד) בכל תחומי ה-IT והאינטרנט. לפני כשנה גייסה ג’מיני את הקרן החמישית שלה, בהיקף של 150 מיליון דולר, וביצעה שבע השקעות חדשות. מאז הקמתה ועד היום גייסה ג’מיני מעל 700 מיליון דולר, השקיעה בכמאה חברות, והייתה שותפה לכמה מההצלחות הגדולות של ההיי-טק הישראלי, כאשר חברות בהן השקיעה בשלבים מוקדמים נמכרו או הונפקו – ביניהן פרסייס, ג’קדה, קומטאץ’, סרגון, וריסיטי, סייפן ועוד. במהלך השנתיים החולפות נוספו לרשימה טריאנה, דיליג’נט, אלוט ואייטמפילד. בלוג Gemini | אתר | RSS | Twitter

פוסט מאת גיא הורוביץ

מלחין, מנגן, שר, כותב ובעיקר מוחק – אבל מתפרנס מהון-סיכון. בבלוג הג'מינאי שלי אני כותב על דברים שמרגיזים אותי, מצחיקים אותי או שהם סתם מעוררי מחשבה. הבלוג כתוב באנגלית בעיקר לטובת הרובוטים של גוגל. בחורימבה אני כותב בעברית, את העניין עם הרובוטים החבר'ה כבר יסדרו

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

אמזון תבקש למזג לבסוף את Touchco אל תוך פעילות קבוצת Kindle שלה במטרה לשפר את קורא הספרים הבסיסי שלה, שהתיישן בין לילה ולהוסיף לו יכולות מולטי טאץ’ ותמיכה במדיה או שתלך דווקא בכיוון של ה-E-ink שנראה לפתע הרבה פחות אטרקטיבית ממולטימדיה.

התחרות בין השתיים דוחפת אל שכלול ממשקי המולטי טאץ’. Touchco מיישמת טכניקה בשם interpolating force-sensitive resistance (או I.F.S.R),                                                               טכנולוגיית המסכים הגמישים של Touchco

אשר למעשה פועלת על פי לחץ. כלומר, על פי עוצמת הלחיצה על המסך תתקבל תוצאה שונה. מלבד זאת, מדובר במסכי מגע גמישים שניתן לעקמם ולקפלם. זה רק מוכיח שממשקי קלט חישתיים נמצאים רק בתחילת הדרך. המשמעות היא שבעתיד באופן עקרוני כל דבר יוכל להיות מסך מגע, בין אם זה מעיל, דלת של בית או עור אנושי. ניגע באנשים, ניגע ברשת.

לא מדובר רק במגע אלא גם ב”ראייה” ו”הקשבה. Talk to Speech זו טכנולוגיה ישנה, אך אני מדבר על דברים אחרים. אחת האפליקציות החביבות עלי ביותר ב-iPhone היא Shazam, והגדולה שלה היא ביכולת הכפולה והמשולשת: היא לא רק מגיבה למגע אלא גם “מקשיבה” ומשדרת. כאשר אתם שומעים שיר שמוצא חן בעיניכם ברדיו, לוחצים על שזאם על מנת שיזהה את השיר און ליין והאפליקציה שולחת לכם בחזרה את שם האמן והאלבום. בשלב זה אפשר גם לשתף את הרגע עם חברים בפייסבוק וטוויטר וכל מה שחסר זו יכולת להאזין לשיר מאוחר יותר ולצרף לרשימת השמעה אישית בענן.

Google Goggles היא אפליקציה לאנדרואיד שמאפשרת ליוזרים לצלם עצם (מוצר או אתר נוף ואף פעולה כל כך נדרשת כמו צילום כרטיס ביקור) ולקבל את כל המידע אודותיו מהווב. טכנולוגיית חיפוש ויזואלי כמו של Goggles נמצאת רק בתחילת הדרך. תחשבו על חיבור עם Face.com, על עידן בו לא יהיו פנים אלמוניות ברחוב. כולם יהיו מוכרים, גם אם לא ממבט ראשון אז ממבט שני, בעזרת מידע שזורם מהענן. הפרטיות, כפי שכבר טענתי, היא מאבק אבוד.

כלומר, אנחנו לא רק נוגעים בממשקים אלא הם גם נוגעים בנו. מקשיבים, רואים.

ומה העתיד של מסכי המגע? העתיד הוא חסר מגע. דוגמה טובה לכיוון אפשרי היא טכנולוגיית TouchSmart של HP אשר למעשה לא דורשת מהיוזרים לגעת במסך. HP פיתחה קיר מגע ניסיוני בגודל 43 אינץ’ על 46 אינץ’, פאנלים בעובי 1.5 אינץ’ ורזולוציה של 1080p. נסייני הקיר יכולים לגשת באמצעותו לתכני וידאו, רשתות חברתיות וכל תוכן אחר – והכל ללא מגע אלא על פי זיהוי מחוות ושפת גוף. כאשר יוזרים מתקרבים לקיר, הוא מזהה אותם ומגיב. מסך המגע הזה יצא לשוק ב-2011 ויעלה בין כמה אלפי דולרים ל-100 אלף דולרים. זהו מוצר PC/TV עם יכולות HDTV. פיתוחים כמו TouchSmart או Natal של מיקרוסופט מקרבים עולם בו הרשת תקשיב ותגיב אלינו באופן אינטואיטיבי ואמביאנטי יותר.

פוסט מאת גל מור

גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

סטיב ג’ובס, מנכ”ל אפל, מתייחס לפלאש כאל מבוגג ומועד להתרסקויות וכינה את אדובי חברה עצלנית (באותה הזדמנות אמר שהמוטו של גוגל Don’t be evil הוא “בולשיט”). כל גולש מתקדם יודע על מה ג’ובס מדבר. במקרים רבים עיקר משאבי המערכת מופנים לעיבוד פלאש בדפדפן, בין אם מדובר בבאנרים או יישומים אחרים. מי מכם בוודאי חווה לא מעט קריסות של דפדפנים שניתן לייחסן אך ורק לפלאש. בגלל התרסקויות אלה מוזילה עובדת על שיפור לפיירפוקס שינהל את הזיכרון של התוספים בנפרד לזיכרון של הדפדפן ובכך יפחית את הסיכון שקריסות בתוספים ישפיעו על הדפדפן.

פלאש היא בפירוש פלטפורמה כבדה, לא ידידותית לגוגל, לרוב גם לא ידידותית ליוזרים (משתנה על פי הממשק) ובמקרים רבים משתמשים בו מהסיבות הלא נכונות (באנרים מהבהבים, מצגות פתיחה לאתרים). בשל סיבות אלה ואחרות פלאש הפך לאויבם של משתמשים מתקדמים רבים החוסמים אותו בדפדפן. מנגד, פלאש מחייה אתרים והופך אותם לדינמיים. אם לפני שנה-שנתיים היה נדמה שהעתיד של הממשקים נראה דינמי, אפרופו פלאש וסילברלייט, ההווה מעט שונה. אתרים חדישים מציגים ממשקים רזים מאוד ובמקרים רבים לא עושים שימוש בפלאש כלל.

זו מציאות אבסורדית, משום שפלאש הניע את המעבר מהווב הישן, הטקסטואלי, לווב וויזואלי שנמצא בתנועה. שורשי הפלאש באנימציה אך הצלחתו הגדולה היא ביכולתו לספק מנגנון קל להזרמת ווידאו בווב אשר אין לו תחרות מעשית היום.

אדובי במגננה

אדובי הגיבה רשמית, נכנסה למגננה והצביעה על דרכים פשוטות להמיר אפליקציות פלאש לאפקליקציות iPad. ה-CTO של החברה, קווין לינץ’, נכנס לתמונה ביום שני עם פוסט שפירסם ובו מנה את שני האיומים העיקריים על פלאש: סירובה של אפל לתמוך בו במכשירי המולטיטאץ’ שלה ועליית HTML5 כסטנדרט פתוח שעשוי יום אחד להחליף את פלאש.

לינץ’ כתב שאדובי מוכנה לשלב את פלאש ב-iPhone, iPad וכל מכשיר  אחר. אך אין חדש בהודעה כזו שכן אדובי מסרה דברים דומים לגבי ה-iPhone ובינתיים אפל עומדת בסירובה. לינץ’ ציין שהגירסה הבאה של פלאש לסמארטפונים, 10.1, תהיה זמינה בקרוב למכשירי אנדרואיד, בלקברי, נוקיה ופאלם פרה. אז הם הם יכולים לתמוך בה, למה לא iPhone?

האיום הגדול ביותר על פלאש אינו מצד אפל אלא HTML5 שתומך ברינדור וידאו ואודיו. כיום 75% מתכני הווידאו ברשת מופצים באמצעות פלאש. אם HTML יוכל להשיג אותן תוצאות כמו פלאש הרי שיום אחד לא יהיה עוד צורך בפלאש. זה לא יקרה מחר. HTML5 עדיין בחיתוליו ולמעשה עדיין לא אושר. הפורמטים של התקן להפצת וידאו לא נקבעו. ואין כמעט בנמצא אתרים התומכים בתקן (אם כי יוטיוב החלה להתנסות בו לאחרונה – חשוב מאוד).

מלבד זאת, אדובי תומכת ב-HTML5 ואם תנהל את המערכת מול אפל בחוכמה היא עוד עשויה להרוויח. החברה מציגה את עצמה כמושיעה הגדולה של הרשת, הסטנדרט דה פקטו לווידאו שמציל את הרשת מתוהו ובוהו של סטנדרטים רבים ובלתי תואמים. כמובן שאדובי תשמח לראות את הפלאש שלה בכל מכשיר אם סטיב ג’ובס רק יסיר את התנגדותו.

ספק רב אם זה עומד לקרות. המאבק הזה, בין ענקיות אינטרנט, מרתק במיוחד. המאבק אינו תיאורטי או עתידי ונוגע לזמן הנוכחי, מאבק על המפתחים. אם יותר ויותר מפתחי פלאש יעשו פחות ופחות אפליקציות פלאש ויעברו לפיתוח אפליקציות ל-iPhone ול-iPad, מעמדה של אדובי ייחלש בהדרגה.

האם HTML5 יכול?

האם HTML5 יכול לרשת את פלאש? מספר הדעות שתחשפו אליהן הוא אינסופי. ברוס לוסון, אוונגליסט סטנדרטים בחברת הדפדפן אופרה אמר ל-Cnet שהוא מאמין כי HTML וטכנולוגיות אחרות יחליפו לבסוף את פלאש וכבר היום הן מציעות יכולות המתקרבות לאלה של פלאש. אחרים דווקא חושבים ש-HTML5 לא יכול להחליף את פלאש.

המתנגדים לפלאש אינם עושים זאת בשל מניעים אידיאולוגיים אלא בשל פרקטיקה עסקית (להסיר את אדובי מדרכם) אם כי הם מונים שיקולים לטובת כלל הציבור: מדיה בווב (כולל משחקים, וידאו, אנימציה) היא חשובה מכדי להותיר אותה בידי גוף אחד בלבד. לא רק אפל חושבת כך אלא גם גוגל, מוזילה ואפילו מיקרוסופט התחילה להתעניין בנושא. לשם המחשה, מוזילה מציגה אפליקציה מתקדמת המבוססת על HTML5 ומאפשרת לגרור ולהדביק עצמים בדף אינטרנט וגרירת תמונות משולחן העבודה ישירות לדפדפן. הדפדפן ספארי של אפל מדגים כיצד נראית הפתיחה של “מלחמת כוכבים” ב-HTML5.

הרקורד העלוב של אפל

אפל מצטיירת מהסיפור כמגנת הסטנדרטים החופשיים, אך הרקורד שלה בהקשר זה עלוב למדי, כפי שמציין גם דייב ווינר. אפל, הוגה ומבצעת של תוכנית הגן הנעול בתוכנת האייטיונס שלה, הנוהגת חוסר שקיפות בחנות האפליקציות שלה, מגיעה למאבק הזה כשידיה אינן נקיות. זה לא אומר שהיא לא צודקת. ווינר קורא לאדובי לשחרר את הקוד של פלאש לציבור ולהופכו לקוד פתוח. אחרים חושבים שפלאש פשוט אינו רלוונטי יותר והעתיד שייך לסטנדרטים לגישה למשאבי מדיה, גישה ישירה למשאבי מערכת ולמעבד הגרפי המרכזי ולפיכך גם שיפור הביצועים, ניגון וידאו משופר וגרפיקה מתקדמת.

בשלב זה, קשה לדמיין רשת ללא פלאש. חוויית הרשת נטולת הפלאש מתקבלת בהבנה במכשיר קטן כמו ה-iPhone, אך ב-iPad זה יהיה סיפור שונה לגמרי. האם אפל תסחוף אחריה את הקונים ותערער בכך את אדובי או להפך, תיכנע בסופו של דבר? גם דעתה של אפל לא נוחה מהמצב, אפרופו הגילוי המשעשע של פלאש בהדגמות של האייפאד שגרם לאפל לתקן את תמונת המכשיר כך שלא יציג פלאש.

“אף אחד לא ישתמש בפלאש”, אמר ג’ובס, “העולם עובר ל-HTML5”.

“פלאש – למה זה טוב? באנרים ופורנו”

ג’ובס אינו נביא, אך כוחה של אפל גדול מספיק כדי להזיק מאוד לאדובי ולקדם עולם נטול פלאש. משעשע לציין שהאחרונה פירסמה פוסט בבלוג בו כינתה את האייפאד “קישור שבור” בשל חוסר תמיכתו בפלאש. לי ברימלאו מאדובי יצר מונאז’ של צילומי מסך הממחישים את משמעות אי תמיכת אייפאד בפלאש. אך אבוי, בין צילומי המסך התשרבב לו אתר פורנו, והעניק תחמושת נוספת למתנגדי פלאש.

מי שעשויה לקבוע את גורל הפלאש היא גוגל. הניסוי שעורכת גוגל עם HTML5 ב-Youtube אינו מעורר טובות מבחינת אדובי. ביום בו תחליט גוגל להעביר את Youtube ל-HTML5 היא עשויה להעניק מכה אנושה לפלאש. זה לא יקרה מהר. וידאו HTML5 אינו כולל שכבות כמו פרסומות וביאורים שניתן להוסיף בפלאש. אך הפעילות האינטנסיבית של השתיים לטובת HTML5 מאותתת שמבחינתן לפחות גורלו של הפלאש נחרץ.

מדוע גורלו של פלאש עלול להיות נחרץ? משום שכדי להשתמש בטכנולוגיה, כל חברה צריכה לשלם לאדובי בדמות רישיונות לתוכנה. בעולם של סטנדרטים פתוחים אין מקום עוד ל”מס שימוש”, בייחוד שיהיו אלטרנטיבות חופשיות שיציגו תוצאות לא רעות. כדי להמשיך להיות רלוונטית, לאדובי ניתן חלון זמן לא ממושך במיוחד במהלכו היא תצטרך לחשוב על כיוונים יצירתיים – פתיחת פלאש או מודל ידידותי אחר – במטרה להיחלץ מתנועת המלקחיים נגדה.

פוסט מאת גל מור

גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

“למשתמש בטוויטר יש בממוצע 27 עוקבים בלבד ול-25% אין בכלל עוקבים. בדצמבר, רק 17% מהרשומים באתר טרחו לצייץ, 40% לא צייצו מעולם ו-80% צייצו פחות מעשר פעמים….בהשוואה לפייסבוק שבו יש למשתמשים 130 חברים בממוצע, כש-50% מהם מבקרים באתר מדי יום ומבלים בו לא פחות מ-55 דקות”.

בישראל מצטיירת תמונה דומה:

יואב פרידור מנכ”ל חברת הברנד מונטיורינג באזילה מציג את ממצאי השיחה ברשת הישראלית: בעוד שמתקיימת שיחה ערה על פייסבוק, כשהשיא נרשם בסוף תקופת הבדיקה (21/1/2010), טוויטר מדשדש והשיא מאחוריו.

פייסבוק אוזכר ב-4,700 דיונים בשבוע האחרון של דצמבר, טוויטר לעומת זאת זכה באותו שבוע ל-1,250 אזכורים בלבד. שיא האזכורים של פייסבוק היה בסוף תקופת הבדיקה ואילו טוויטר הגיע לשיא הבאז באמצע ספטמבר 2009 עם 1,600 דיונים בשבוע.

הזינוק המשמעותי באזכורים של טוויטר בישראל, נרשם כנראה כתוצאה מהבחירות באיראן עם עלייה מממוצע דיונים של 650 במאי 2009 לרמת השיא של 1,600 דיונים הספטמבר. טוויטר הצליח לייצר עניין ראשוני, אך אימוץ הפלטפורמה היה מינורי באופן יחסי ושיעור הנטישה שלו היה גבוה.

גם על פי קומסקור נראה פייסבוק בעלייה רצופה וטוויטר כאפיזודה שהשיא מאחוריה:

מספר משתמשי פייסבוק קפץ בשנה האחרונה בצורה משמעותית – 1.3 מיליון משתמשים בדצמבר 2008 לעומת 2.9 מיליון בדצמבר 2009 (עלייה של 123%).

טוויטר זנק ב-920% מ- 14,000 גולשים בדצמבר 2008 ל- 152,000 בדצמבר 2009 אבל:

השיא נרשם באוגוסט 2009 עם 162,000 ישראלים משתמשים אבל טוויטר יצר רצון בהתנסות ראשונית, עם שיעור נטישה גדול ותדירות שימוש נמוכה:

משתמש פייסבוק טיפוסי מבקר באתר 41 פעם בחודש, 8.3 דקות לביקור, בטוויטר זוכה לשני ביקורים בחודש, 2 דקות לביקור.

הטוקר, הגרסה העברית לטוויטר גם היא לא הצליחה למשוך את המשתמש – לאחר ההשקה במאי 2008 ושיא של 70 אלף גולשים חודש לאחר מכן, מבקרים בטוקר 16 אלף גולשים בחודשים האחרונים.

האם להספיד את טוויטר?

טרנד הבריאות שרד את מותו של אטקינס ואת מות דייאטת אטקינס, המיקרו בלוגינג חי ובועט גם אם הסטגנציה של טוויטר תמשך. טוויטר הציג לעולם סטנדרט חדש של תקשורת בין אנשים לאנשים ובין אנשים לעסקים – זמינות, REAL-TIME, Social Search, תוכן ON DEMAND ועוד.

עוד בעניין זה: האם טוויטר באמת דועך?

פוסט מאת גיא חיים

גיא חיים, כותב הבלוג "ok, so now what?", יועץ שיווקי ופרסומאי שלא מאמין בפרסום

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter