tag:blogger.com,1999:blog-29978310531588881762012-01-29T10:54:16.236+02:00הטורים מתפרסמים גם במקומון "זמן ירושלים" במדור "י-ם של מספרים", ובאתר nrg מעריבמכון ירושלים לחקר ישראלhttp://www.blogger.com/profile/02034091476035502976noreply@blogger.comBlogger285125jiishttp://feedburner.google.comtag:blogger.com,1999:blog-2997831053158888176.post-86628196428193477592012-01-29T10:37:00.001+02:002012-01-29T10:54:16.243+02:002012-01-29T10:54:16.243+02:00

ענבל דורון  בחינת מספר העסקים הפעילים בעיר ואחוזי השרידות שלהם על פני זמן, עשויה להעיד על איתנותו של המגזר העסקי בעיר. עניין נוסף קיים גם בזיהוי ענפי הכלכלה בהם שרידות העסקים גבוהה יותר לאורך זמן.  בשנת 2010 פעלו בירושלים כ- 34,700 עסקים. מספר זה היה נמוך בהשוואה לתל אביב בה פעלו בשנת 2010 כ- 64,700 עסקים וגבוה בהשוואה לחיפה בה פעלו כ- 20,000 עסקים. הענפים הכלכליים המובילים במספר העסקים הפעילים

מכון ירושלים לחקר ישראלhttp://www.blogger.com/profile/02034091476035502976noreply@blogger.com0http://jiis-jerusalem.blogspot.com/2012/01/blog-post_29.htmltag:blogger.com,1999:blog-2997831053158888176.post-7155166840320849042012-01-25T11:37:00.001+02:002012-01-25T11:38:37.671+02:002012-01-25T11:38:37.671+02:00

איתן בלואר  יוקר המחיה ושמירה על רמת חיים נאותה היוו מרכיב מרכזי בהפגנות שהתקיימו בקיץ האחרון והם אף תפסו חלק נרחב בדיוני וועדת טרכטנברג. השיח הציבורי סביב הנושאים אמנם שכך מעט, אך נדמה כי הם עדיין מטרידים חלק גדול ממשקי הבית בישראל.  בחינה של הוצאות משקי הבית לעומת הכנסותיהם, עשויה להיות הסבר חלקי להפגנות שהתקיימו בקיץ. בשנת 2010 ההוצאה החודשית הממוצעת של משק בית בירושלים עמדה על 12,400₪. זאת,

מכון ירושלים לחקר ישראלhttp://www.blogger.com/profile/02034091476035502976noreply@blogger.com0http://jiis-jerusalem.blogspot.com/2012/01/blog-post_25.htmltag:blogger.com,1999:blog-2997831053158888176.post-54265848526569130492012-01-17T12:23:00.000+02:002012-01-17T12:23:27.144+02:002012-01-17T12:23:27.144+02:00

יעקב בר-סימן-טוב במאמר שפרסם משה ארנס בעיתון הארץ בתאריך ה-3 בינואר 2012 תחת הכותרת: "ההימור של בגין" מעלה ארנס שתי שאלות שהועלו בעת המו"מ לשלום עם מצרים ורלוונטיות לטענתו גם להיום: (1) "האם היה על בגין לפעול להשגת תנאים טובים יותר?" (2) "והאם יהיה הסכם השלום, שמחירו כה יקר, לא יותר מהסדר זמני שעליו חתם רודן, שיוחלף מן הסתם? ואם כך, האם ראוי ההסדר הזמני למחיר ששולם?" לאחר שארנס דן במחיר השלום

מכון ירושלים לחקר ישראלhttp://www.blogger.com/profile/02034091476035502976noreply@blogger.com2http://jiis-jerusalem.blogspot.com/2012/01/blog-post_17.htmltag:blogger.com,1999:blog-2997831053158888176.post-6906619545922825462012-01-16T11:40:00.001+02:002012-01-16T11:40:46.017+02:002012-01-16T11:40:46.017+02:00

אביאל ילינק  מאז שנכנס לתוקפו חוק ביטוח בריאות ממלכתי בשנת 1994, זכאים תושבי ישראל להירשם לאחת מקופות החולים וליהנות מביטוח בריאות הכולל מגוון שירותים רפואיים ותרופות כפי שמוגדר מפעם לפעם על ידי משרד הבריאות בסל שירותי הבריאות. סל שירותי הבריאות מגדיר את רשימת השירותים הרפואיים והתרופות שקופות החולים מחויבות לספק לכלל המבוטחים. מימון הביטוח נעשה על ידי גביית מס בריאות כשיעור מסוים מגובה ההכנסה

מכון ירושלים לחקר ישראלhttp://www.blogger.com/profile/02034091476035502976noreply@blogger.com1http://jiis-jerusalem.blogspot.com/2012/01/blog-post_16.htmltag:blogger.com,1999:blog-2997831053158888176.post-9794117935697449212012-01-01T11:51:00.000+02:002012-01-01T11:51:19.752+02:002012-01-01T11:51:19.752+02:00

יאיר אסף-שפירא  צפיפות עירונית היא אחד המפתחות ליצירת סביבה מגוונת. במקום בו חיים בני אדם רבים בשטח מצומצם, יכול להתפתח מגוון של עסקים, מוסדות חינוך, תרבות ועוד. כך לדוגמה מרכזי הערים, המתאפיינים לרוב במגוון, אל מול השוליים והיישובים הפרבריים, בהם לרוב לא מתפתחים עסקים ומוסדות רבים. מסיבה זו, ובעיקר במדינת ישראל בה משאב הקרקע נמצא במחסור והוא הולך ואוזל, הוגדר ציפוף המרקמים העירוניים כיעד תכנוני.

מכון ירושלים לחקר ישראלhttp://www.blogger.com/profile/02034091476035502976noreply@blogger.com1http://jiis-jerusalem.blogspot.com/2012/01/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-2997831053158888176.post-18600442079241724312011-12-25T09:27:00.001+02:002011-12-25T09:28:02.126+02:002011-12-25T09:28:02.126+02:00

ד"ר אמנון רמון ירושלים היא העיר היחידה בעולם בה חיות זו לצד זו כ-15 קהילות נוצריות שונות (חלקן הגדול בעלות היסטוריה ארוכה של מאות שנים) ובה מתגוררים באופן קבוע אנשי כנסייה, נזירים ונציגי ארגונים נוצריים שונים מארבע כנפות תבל. מאחורי כל אחת מן הקהילות הנוצריות וכל אחד מן הגורמים הנוצריים הפועלים בעיר ניצבות קהילות גדולות של מיליוני מאמינים, מדינות וגורמים נוצריים בין-לאומיים רבי עוצמה. ירושלים

מכון ירושלים לחקר ישראלhttp://www.blogger.com/profile/02034091476035502976noreply@blogger.com2http://jiis-jerusalem.blogspot.com/2011/12/15.htmltag:blogger.com,1999:blog-2997831053158888176.post-11297635691501045822011-12-19T12:14:00.001+02:002011-12-19T12:15:52.263+02:002011-12-19T12:15:52.263+02:00

יאיר אסף-שפירא  השימוש ברשת האינטרנט נעשה למטרות מגוונות: חיפוש מידע,דואר אלקטרוני, יצירת קשר עם חברים ועוד. ניתן לשער שחלק מכם אף קוראים טור זה כעת דרך האינטרנט. השימוש ברשת נפוץ יחסית, ו-67% מתושבי ישראל בני 20 ומעלה השתמשו בה בשנת 2010, כאשר משנה לשנה השימוש הופך לנפוץ יותר. בשנת 2002, השנה הראשונה בה נערך הסקר החברתי, נמצא כי 32% מבני 20+ בישראל השתמשו באינטרנט, ובשנת 2005 השתמשו ברשת

מכון ירושלים לחקר ישראלhttp://www.blogger.com/profile/02034091476035502976noreply@blogger.com0http://jiis-jerusalem.blogspot.com/2011/12/blog-post_19.htmltag:blogger.com,1999:blog-2997831053158888176.post-78031751255497944292011-12-11T13:37:00.000+02:002011-12-11T13:37:55.228+02:002011-12-11T13:37:55.228+02:00

איתן בלואר  לפני כחודש נפתחה שנת הלימוד האקדמית, ולמעלה מ- 250,000 סטודנטים נכנסו בשערי האוניברסיטאות והמכללות בישראל. מרביתם צפויים לצאת ול"הציף" את שוק התעסוקה בשנים הקרובות, אך האם ככל התואר מתקדם יותר כך גדל הסיכוי למצוא תעסוקה? בחינה של שוק התעסוקה על פי התעודה האחרונה של המועסקים מאפשרת לענות על שאלה זו. בשנת 2010 התגוררו בירושלים כ- 376,000 בני 20-65. כ-207,400 מהם היו מועסקים (55%). בחינה

מכון ירושלים לחקר ישראלhttp://www.blogger.com/profile/02034091476035502976noreply@blogger.com0http://jiis-jerusalem.blogspot.com/2011/12/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-2997831053158888176.post-71224217523138168032011-11-27T11:11:00.000+02:002011-11-27T11:11:19.406+02:002011-11-27T11:11:19.406+02:00

יאיר אסף-שפירא מכירת דירות חדשות היא אינדיקציה לפעילות בתחום הבנייה והנדל"ן - הן להיצע והן לביקוש. דירות אלו נמכרות בחלקן הגדול "על הנייר", כלומר טרם השלמת הבנייה. הנתונים להלן מתייחסים לדירות חדשות שנבנו ביוזמה פרטית, כלומר לא ביוזמת משרד הבינוי והשיכון. במחצית הראשונה של שנת 2011 נמכרו בירושלים 380 דירות חדשות שנבנו ביוזמה פרטית. מספר זה מבטא ירידה במכירת דירות אלו, בהשוואה למחצית השנייה של

מכון ירושלים לחקר ישראלhttp://www.blogger.com/profile/02034091476035502976noreply@blogger.com0http://jiis-jerusalem.blogspot.com/2011/11/blog-post_27.htmltag:blogger.com,1999:blog-2997831053158888176.post-51141661006329823082011-11-20T10:52:00.000+02:002011-11-20T10:52:20.109+02:002011-11-20T10:52:20.109+02:00

ענבל דורון בשנת 2010, במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נבדק בהרחבה נושא הבריאות ונאספו נתונים רבים על עישון סיגריות בישראל. כ-1,270,000 איש בגילאי 20 ומעלה דיווחו כי הם מעשנים כיום והם מהווים 27% מהאוכלוסייה בגילאי 20 ומעלה בישראל. 64% מהם גברים ו-36% הן נשים. בירושלים דיווחו כ-105,500 איש כי הם מעשנים כיום, והם מהווים 24% מאוכלוסיית העיר בגילאי 20 ומעלה. אחוז זה נמוך יחסית לתל

מכון ירושלים לחקר ישראלhttp://www.blogger.com/profile/02034091476035502976noreply@blogger.com7http://jiis-jerusalem.blogspot.com/2011/11/blog-post_20.htmltag:blogger.com,1999:blog-2997831053158888176.post-782224207984609272011-11-13T10:21:00.002+02:002011-11-13T15:03:32.471+02:002011-11-13T15:03:32.471+02:00

מיכל קורח לאחרונה התפרסמו נתונים של סקר בריאות שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המטרה העיקרית של הסקר היא לספק נתונים בתחומים של מצב בריאות, שימוש בשירותי בריאות, הרגלי בריאות וביטוחי בריאות, ולאפשר מדידת שינויים במדדים אלו לאורך זמן. אחת השאלות בסקר עסקה בפעילות גופנית. לעיסוק בפעילות גופנית חשיבות בריאותית: הן מבחינה גופנית והן מבחינה נפשית. העיסוק בפעילות גופנית חשוב לא רק בהיבטים

מכון ירושלים לחקר ישראלhttp://www.blogger.com/profile/02034091476035502976noreply@blogger.com0http://jiis-jerusalem.blogspot.com/2011/11/blog-post_13.htmltag:blogger.com,1999:blog-2997831053158888176.post-27715194895435943922011-11-06T15:34:00.005+02:002011-11-07T14:41:54.485+02:002011-11-07T14:41:54.485+02:00

אביאל ילינק עם ישראל אוהב לאכול, והרבה. משפט זה נכון במיוחד בתקופת החגים שבה, גם אם נרצה, קשה במיוחד לעמוד בפיתויים הרבים ששולחנות החג פורסים בפנינו. ולמה שנעמוד בפיתוי בכלל? הרי החגים נועדו לחגיגה, ומה יותר חגיגי מארוחה טובה. ולכן, גם אם אנו שומרים על תזונה מאוזנת רוב ימות השנה, הרי שבחגים מותר קצת להתפרע, ובכל מקרה אנו מתכננים להתחיל דיאטה אחרי החגים, לא? אז הנה, עכשיו אנחנו אחרי החגים. חלקנו

מכון ירושלים לחקר ישראלhttp://www.blogger.com/profile/02034091476035502976noreply@blogger.com4http://jiis-jerusalem.blogspot.com/2011/11/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-2997831053158888176.post-42768651487508465552011-10-26T09:58:00.004+02:002011-11-13T15:04:16.772+02:002011-11-13T15:04:16.772+02:00

מיכל קורח בשנת 2009 היו בישראל 161,400 לידות, בהן נולדו 164,400 ילודים. 2% מהלידות היו של תאומים. הגיל הממוצע של האם בלידה הראשונה עמד בשנה זו על 27.0, לעומת 25.5 בשנת 1997. הגיל הממוצע של האם בלידה הראשונה בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל (27.9) דומה לזה של האוכלוסייה הנוצרית (27.5), וגבוה מבקרב האוכלוסייה המוסלמית (23.4). מספר הלידות הגבוה ביותר בישראל בשנת 2009 נרשם בבית החולים סורוקה שבבאר

מכון ירושלים לחקר ישראלhttp://www.blogger.com/profile/02034091476035502976noreply@blogger.com0http://jiis-jerusalem.blogspot.com/2011/10/blog-post_26.htmltag:blogger.com,1999:blog-2997831053158888176.post-92047736009703264822011-10-24T09:30:00.001+02:002011-11-13T15:05:08.055+02:002011-11-13T15:05:08.055+02:00

ד"ר מאיה חושן במחקר חדש על פריון בישראל לפי מידת הדתיות של הנשים, שהתפרסם ביוני השנה על ידי ד"ר אחמד חליחל מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכתב "בשנים האחרונות התעצם השיח הציבורי בישראל על ההבדלים ברמת הפריון בין הנשים מהקבוצות החברתיות המרכיבות את הפסיפס של החברה הישראלית. שיח זה מתמקד בהרכבה העתידי של החברה הישראלית ובייחוד בהרכבה של האוכלוסייה בגילאי העבודה. זאת משלוש סיבות עיקריות: החשש משינוי

מכון ירושלים לחקר ישראלhttp://www.blogger.com/profile/02034091476035502976noreply@blogger.com0http://jiis-jerusalem.blogspot.com/2011/10/blog-post_24.htmltag:blogger.com,1999:blog-2997831053158888176.post-64685051231230761652011-10-10T11:40:00.001+02:002011-11-13T15:06:48.253+02:002011-11-13T15:06:48.253+02:00

מיכל קורח הטור בשבוע שעבר התמקד בניתוח המהגרים מירושלים. טור זה יתמקד במהגרים לירושלים. בשנת 2009 עברו מירושלים לישובים אחרים בארץ 18,800 תושבים, ועברו לירושלים מישובים אחרים בארץ 11,700 תושבים, מאזן ההגירה היה שלילי ועמד על 7,100-. ככלל מתאפיינים מהגרים בגילם הצעיר. כך גם בירושלים – הן העוברים מירושלים והן העוברים אליה מתאפיינים בגילם הצעיר. הגיל החציוני של העוברים לירושלים היה 25 ושל

מכון ירושלים לחקר ישראלhttp://www.blogger.com/profile/02034091476035502976noreply@blogger.com1http://jiis-jerusalem.blogspot.com/2011/10/blog-post_10.htmltag:blogger.com,1999:blog-2997831053158888176.post-88514172965775023782011-10-02T11:10:00.005+02:002011-11-13T15:08:23.749+02:002011-11-13T15:08:23.749+02:00

מיכל קורח נושא ההגירה לירושלים וממנה שעולה לכותרות מידי כמה חודשים, הוא נושא טעון המעורר אמוציות. לא אחת נשמעת הטענה שרק אוכלוסייה חילונית עוזבת את העיר. טור זה יתמקד בעוברים מירושלים ומטרתו לשקף את המציאות באמצעות ניתוח נתונים, להבדיל מהדימויים ומהלכי הרוח. בשנת 2009 היגרו מירושלים לישובים אחרים בארץ 18,800 תושבים, והיגרו לירושלים מישובים אחרים בארץ 11,700 תושבים, מאזן ההגירה היה שלילי ועמד על

מכון ירושלים לחקר ישראלhttp://www.blogger.com/profile/02034091476035502976noreply@blogger.com0http://jiis-jerusalem.blogspot.com/2011/10/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-2997831053158888176.post-72297884421990984302011-09-25T11:00:00.002+03:002011-11-13T15:09:27.974+02:002011-11-13T15:09:27.974+02:00

איתן בלואר בחודשיים האחרונים אנו עדים לגל מחאה חברתית יוצא דופן בישראל. אחת הסיבות המרכזיות שהובילו להתעוררות החברתית הינה שחיקה הולכת וגוברת של מעמד הביניים. בספרות קיימות מספר דרכים להגדיר את מעמד הביניים, אחת מהן מגדירה את מעמד הביניים כמשקי בית בעלי הכנסה שבין 75% ל-200% מההכנסה החציונית הכוללת (ברוטו) של משקי הבית (קיימת חלוקה פנימית שבה המעמד הבינוני-נמוך מוגדר בין 125%-75%, והבינוני-גבוה

מכון ירושלים לחקר ישראלhttp://www.blogger.com/profile/02034091476035502976noreply@blogger.com1http://jiis-jerusalem.blogspot.com/2011/09/blog-post_11.htmltag:blogger.com,1999:blog-2997831053158888176.post-426242562271700052011-09-20T14:05:00.005+03:002011-11-13T15:15:07.361+02:002011-11-13T15:15:07.361+02:00

פרופ' יעקב בר-סימן-טוב  הרשות הפלסטינית הודיעה שב-23 בספטמבר היא תפנה לאו"מ באופן רשמי בבקשה להכרה במדינה פלסטינית עצמאית. הרשות אף הודיעה שלקראת ההכרזה החד-צדדית של מדינה פלסטינית היא תארגן תנועת מחאה המונית לא אלימה שתוציא מיליוני פלסטינים לרחובות כדי שזו תביע תמיכה המונית בפנייה הפלסטינית לאו"מ ותבטיח לה לגיטימציה רחבה. הרשות הפלסטינית התחייבה עם זאת, להכיל את המחאה העממית ההמונית על מנת שזו

מכון ירושלים לחקר ישראלhttp://www.blogger.com/profile/02034091476035502976noreply@blogger.com1http://jiis-jerusalem.blogspot.com/2011/09/blog-post_20.htmltag:blogger.com,1999:blog-2997831053158888176.post-6500686719705573092011-09-12T12:56:00.002+03:002011-11-13T15:16:54.829+02:002011-11-13T15:16:54.829+02:00

פרופ יעקב בר סימן-טוב שני המנהיגים ארדואן ונתניהו שהביאו את מדינותיהם לעימות פוליטי חריף מתבצרים בעמדתם. בעוד ארדואן מכריז כי לא ניתן לרמוס את כבודו האישי והלאומי, נתניהו גאה בצדקת הדרך שמנחה אותו בסכסוך עם תורכיה. שני המנהיגים חושבים שהם צודקים בעמדתם וכי הצד האחר הוא האשם בסכסוך וזה שאינו מוכן להתפשר וליישב את הסכסוך. בעוד ארדואן דורש התנצלות, פיצוי, והסרת הסגר על עזה, נתניהו מוכן לפיצוי אבל

מכון ירושלים לחקר ישראלhttp://www.blogger.com/profile/02034091476035502976noreply@blogger.com0http://jiis-jerusalem.blogspot.com/2011/09/blog-post_2533.htmltag:blogger.com,1999:blog-2997831053158888176.post-36130017150980846972011-09-12T12:54:00.002+03:002011-11-13T15:17:34.868+02:002011-11-13T15:17:34.868+02:00

פרופ יעקב בר סימן-טוב המחאה החברתית בישראל מתמקדת בצדק חברתי. בשיח המוחים ובשיח הפרשנים נעלם השלום. השלום אינו רלבנטי לעניין הצדק החברתי. משהו מוזר קורה לשלום ומשהו מוזר קורה לקשר בין צדק לשלום. המוחים נזהרים מלדבר על שלום שמא יזהו אותם עם השמאל ועם שוחרי השלום ובכך יאבדו את האשראי הציבורי שניתן להם. הצדק נתפס כמושג חברתי, השלום נתפס כמושג פוליטי. צדק נתפס כמושג מלכד ומאחד. השלום נתפס כמושג מפלג,

מכון ירושלים לחקר ישראלhttp://www.blogger.com/profile/02034091476035502976noreply@blogger.com0http://jiis-jerusalem.blogspot.com/2011/09/blog-post_6137.htmltag:blogger.com,1999:blog-2997831053158888176.post-48261152514334138682011-09-12T12:51:00.002+03:002011-11-13T15:19:08.136+02:002011-11-13T15:19:08.136+02:00

פרופ יעקב בר סימן-טוב המחאה החברתית שהחלה ביולי ונמשכת באוגוסט ובספטמבר היא מהפכנית ובלתי צפויה. המחאה החברתית היא תוצאה של מחדל ממשלתי ממושך, של הזנחה מתמשכת של ערכים חברתיים וכלכליים. התעלמות מצדק חברתי וזו לא סיסמא בלבד. הישגה המרכזי והראשוני של המחאה החברתית היא שינוי סדר היום הלאומי. היא הדחיקה לראשונה מזה שנים את סדר היום הביטחוני ואת סדר היום המדיני. מי שעוקב בימים אלו אחר החדשות המשודרות

מכון ירושלים לחקר ישראלhttp://www.blogger.com/profile/02034091476035502976noreply@blogger.com1http://jiis-jerusalem.blogspot.com/2011/09/blog-post_8992.htmltag:blogger.com,1999:blog-2997831053158888176.post-80372697975037189502011-09-12T11:22:00.002+03:002011-11-13T15:20:09.606+02:002011-11-13T15:20:09.606+02:00

אביאל ילינק בשנת 2010 נעו בכבישי ישראל כ-2.05 מיליון כלי רכב פרטיים. רמת המינוע בישראל עמדה על 267 כלי רכב פרטיים לכל 1,000 תושבים והיא הייתה נמוכה יחסית למדינות המפותחות בעולם. כ-39% מכלי הרכב בישראל יוצרו ביפן, כ-11% בקוריאה הדרומית, וכ-8% בספרד ובצרפת (בכל אחת מהן). מעניין לציין כי רק כ-4% מכלי הרכב בישראל יוצרו בארצות הברית. מבין כלי הרכב הפרטיים שנוספו בשנה האחרונה לכבישי הארץ היה חלקה

מכון ירושלים לחקר ישראלhttp://www.blogger.com/profile/02034091476035502976noreply@blogger.com2http://jiis-jerusalem.blogspot.com/2011/09/blog-post_12.htmltag:blogger.com,1999:blog-2997831053158888176.post-41265452223676719912011-09-04T10:57:00.012+03:002011-11-13T15:21:13.016+02:002011-11-13T15:21:13.016+02:00

ענבל דורון יולי-אוגוסט - חופש גדול בגנים ובבתי הספר, המסדרונות במקומות העבודה חצי ריקים ותחושה של חופש מרחפת באוויר. מעניין אם כן לבדוק היכן בוחרים הישראלים לבלות את חופשת הקיץ בישראל. בשנת 2010 נרשמו בחודשי יולי-אוגוסט כ- 5,860,000 לינות (ישראלים ותיירים) בשירותי הארחה: 84% מהן במלונות תיירות, 12% באירוח כפרי ו-4% באכסניות נוער. מהנתונים עולה כי בתקופה זו של השנה נוכחות הישראלים במלונות גבוהה

מכון ירושלים לחקר ישראלhttp://www.blogger.com/profile/02034091476035502976noreply@blogger.com0http://jiis-jerusalem.blogspot.com/2011/09/blog-post.htmltag:blogger.com,1999:blog-2997831053158888176.post-33853826939002087852011-08-28T10:52:00.003+03:002011-09-05T12:14:30.173+03:002011-09-05T12:14:30.173+03:00

יאיר אסף-שפירא בשנת 2010 נפגעו 297 רוכבי אופניים בתאונות דרכים בישראל. שנה זו סימנה את המשך המגמה של ירידה בנפגעים מאז שנת 2008, בה נפגעו 443 רוכבים. בששת החודשים הראשונים של 2011 נפגעו 138 רוכבים. גם הנתון לשנת 2011 מבטא המשך מגמה של ירידה משנת השיא 2008, והוא הנמוך ביותר לחודשים ינואר-יוני לפחות מאז שנת 2003, שהיא השנה בה נפתחת סידרת הנתונים אותה ניתחנו. מיעוטם של הרוכבים נפגעו בדרכים

מכון ירושלים לחקר ישראלhttp://www.blogger.com/profile/02034091476035502976noreply@blogger.com0http://jiis-jerusalem.blogspot.com/2011/08/blog-post_28.htmltag:blogger.com,1999:blog-2997831053158888176.post-35383976403528939462011-08-21T09:50:00.001+03:002011-08-21T09:50:27.833+03:002011-08-21T09:50:27.833+03:00

מאת: אביאל ילינק רבים מתושבי ישראל מנצלים את חודשי הקיץ ליציאה לחופשה ולנופש. חלק בוחר לבלות את חופשתם בארץ בעוד שחלק אחר מעדיף לטוס ליעדים שונים בעולם. מעניינת אם כן השאלה – היכן בוחרים הישראלים לבלות את חופשתם? מנתוני הסקר החברתי שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בשנת 2009, כ-31% מתושבי ישראל (בני 20+) בחרו לצאת לנופש או לטיול בחו"ל. לעומת זאת, שיעור הישראלים שבחרו לבלות את חופשתם בארץ

מכון ירושלים לחקר ישראלhttp://www.blogger.com/profile/02034091476035502976noreply@blogger.com0http://jiis-jerusalem.blogspot.com/2011/08/blog-post_21.html