הקץ המגולה

Yaakov, Yosef, Eretz Yisrael

noreply@blogger.com (גילוי) — Tue, 03 Jan 2012 04:21:00 +0000

Yaakov Avinu lived for 147 years. Of these years, he lived for 20 years in Padan Aram with Lavan, and 17 years in Egypt. Total time in Eretz Yisrael, 110 years.

Yosef lived for 110 years.

Yosef was born in Padan Aram, and came to Eretz Yisrael when he was 6. He was sold to the Yishmaelim at the age of 17, never to live in Eretz Yisrael again, only visiting for Yaakov Avinu's burial. Total time he lived in Eretz Yisrael: 11 years, one tenth of his life.

Yaakov's time in Eretz Yisrael, aka Tzion, is equal to the lifetime of Yosef, whose name is equal in gematria to Tzion. But even so, Yosef still needed actual time in Tzion of one tenth of his life.

"Civil Disobedience" in 2011

noreply@blogger.com (גילוי) — Wed, 09 Nov 2011 06:43:00 +0000

Avraham was born in 1948, and per our tradition, the Tower of Bavel was built in 1996. The servitude of the kings of S'dom and Amora began in 1998, ending in 2010. The 13 years of rebellion began in 2011. See Midrash Seder Olam Rabba, wherein the entire story is 26 years long, from 1998 until 2024, when the war between the four and the five kings took place.

מאמר החושך

noreply@blogger.com (גילוי) — Thu, 27 Oct 2011 20:00:00 +0000

תא חזי, שיתא אלפי שנין בשיתא קדמאי תליין. ושיתא קדמאי בימא קדמא תליין.

ויקח אחת מצלעתיו בשתיתאה. ויבדל אלהים בין האור ובין החושך בימא קדמא.

לזאת יקרא אשה בשתיתאה, ולחשך קרא לילה בימא קדמא.

איש מסטרא דאת ו', אשה מסטרא דאת ה' בתראה.

אור מסטרא דאת ו', חושך מסטרא דאת ה' בתראה.

שמים מסטרא דאת ו', ארץ מסטרא דאת ה' בתראה.

תא חזי הנה החשך יכסה ארץ. בהאי פרקא חזא נביא קשוט דרא בתראה.

קומי אורי כי בא אורך, פקידה. וכבוד ה' עליך זרח, זכירה.

כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאמים, ויקח אחת מצלעתיו. את ה' בתראה נסבת כל דיני דאת ו'. ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה, זמנא דזכירה בזיווגא.

כלל ופרט וכלל. פתח בפקידה וזכירה, מילין סגין בזמנא דתיקונא רבא, ואז רזא דיומי עלמא, הקטון יהיה לאלף. בההן מילין טמונין רזא דפורקנא, רזא דשיתא אלפי שנין.

אלא מה האי חושך? חושך מסטרא דאת ה' בתראה, ובגין כך יכסה ארץ דווקא. אז תקבל דינין דילה מאת ו'.

פקידה ברזא דאת ו' שית רגעי ופלג עדן. ואתחלתא דהאי פקידה בשתא דיובלא הוות, שתא דהאי ס' רזא דשתין, ובין פורקנא תניינא עד דאתנהירת אמא שבעא רגעי. ובגין כך סופא דפקידה קדמה לאתחלתא דזכירה. כדכתיב ברגע קטן עזבתיך. מאי רגע קטן? אלא האי פלג עדן.

תא חזי, סופא דפקידה בשתין וחמשא ופלג עדן, ושתא דיובלא בשתין ושית. וזכירה בשתין ושית ופלג עדן. בההוא פלג עדן בין פקידה ליובלא אתחשכת נוקבא. ואז אתנהירת אמא ביובלא, וקבלת המוחין בזכירה.

זכאה חולקיה מאן דחמי ליה, וזכאה חולקיה מאן דלא חמי ליה. עד סופא דפקידה יכלין עמא קדישא למעבד תיובתא מרעותא, מחושך והלאה כופה עליהם הקב"ה הר כגגית. הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב. בין ברעותא ויזכון ולא יתקטל האי משיחא בחצי ימא שתיתאה, בין כופה, וטמא טמא יקרא. והביאך ה' אלהיך אל הארץ. בין ברעותא כדכתיב לא בחפזון תתצאו ובמנוסה לא תלכון, בין כופה כי בהר ציון ובירושלם תהיה פליטה. וסימניך לההוא זמנא ויאמר אסתירה פני מהם.

On The Shadow

noreply@blogger.com (גילוי) — Mon, 10 Oct 2011 05:37:00 +0000

I have been pondering the Zohar regarding the end of exile and the shadow. The Zohar refers to where the shadow was when the Temple was destroyed. It is interesting to note that the middle of the fourth millennium is at almost the precise halfway point between the two destructions, 3175 and 3829. Requires further pondering. Shana tova and chag sameach

The End of Galut is not the Start of the Geulah

noreply@blogger.com (גילוי) — Wed, 15 Jun 2011 03:18:00 +0000

This is a response to this post, which referred me to this PDF.

The GR"A states that using the knowledge that the Sixth Day progresses along the lines of the original Sixth Day, one can come to the conclusion as to when the Final Redemption will occur, if we are not worthy.

Yet the Zohar, and the GR"A's commentary thereof, seem to show that there is reason to believe that the GR"A said that the End of Exile would be at six and a half hours in to the Sixth Day, which is in the coming months. How can we resolve such an obvious contradiction? If one must analyze the sixth day to determine an exact year, not to mention the accompanying oath, why would it be so obvious elsewhere?

I believe the answer is that there are two matters that come together, as mentioned by the Ariza"l. The end of the Galut starts at a certain point, the physical exile must be eliminated, but from the end of exile to the end of foreign influence is 11 years.

Make us Happy Like the Days You Afflicted Us

noreply@blogger.com (גילוי) — Wed, 18 May 2011 17:53:00 +0000

In Tehillim 90:15 we have the following:

שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה

Make us happy like the days that You have afflicted us, the years we saw evil.

The Ramchal wrote in Maamar haGeulah that this cannot be a one to one equation, for there aren't enough years left before the seventh millennium for us to enjoy in a state of Geulah as we have had suffering in Galut. Therefore, what it means is that the supernal light that we could have received during the years of Galut will be given to us when the redemption arrives.

I would like to propose the following.

After the Nesira is complete, Malchut is built from a single point in to a full partzuf by Z"A. The years in which Malchut is a full partzuf of ten sefirot count as ten times the amount as when Malchut is but a single sefirah. Using this line of thought, we see that Malchut becomes a full partzuf towards the beginning of the eighth hour of the sixth day.

The approximation works as follows:

(6001-yearX) * 10 = 70 years of Galut Bavel + (yearX - 3830)

You Shall Give Redemption to the Land

noreply@blogger.com (גילוי) — Sat, 14 May 2011 20:15:00 +0000

This week's parsha tells us that we should give redemption to the land. Land is a metaphor for the Shechina. If we "lose" the Shechina, then we must go out of our way to "regain" it. This is teshuva. To get this done earlier, we must "pay" more, as the Yovel is far away. But as we get closer to the Yovel, we need not pay as much. But if even this we do not "pay", then the Geulah comes as a result of the Yovel itself. Geulah in its time.

Geulah Hints from the Seder

noreply@blogger.com (גילוי) — Fri, 15 Apr 2011 05:19:00 +0000

The Mishnah in Pesachim chapter 2 reads as follows:

ב,ה אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח--בחיטים, ובשעורים, ובכוסמין ובשיבולת שועל, ובשיפון, ובדמאי, ובמעשר ראשון שניטלה תרומתו, ובמעשר שני והקדש שנפדו, והכוהנים בחלה ובתרומה. אבל לא בטבל, ולא במעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו, ולא במעשר שני והקדש שלא נפדו. חלות תודה ורקיקי נזיר--עשאן לעצמו, אין יוצא בהן; למכור בשוק, יוצא בהן.

ב,ו ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח--בחזרת, ובעולשין, ובתמכה, ובחרחבינה, ובמרור. יוצאין בהן, בין לחים בין יבשים; אבל לא כבושין, ולא שלוקים, ולא מבושלים. וכולם מצטרפין בכזית. ויוצאין בקלח שלהן, ובדמאי, ובמעשר ראשון שניטלה תרומתו, ובמעשר שני והקדש שנפדו.

This means that we have 5 types of grain to use for matzah, and 5 types of vegetables to use for maror. This means that we can all theoretically perform the Torah commanded food mitzvot relating to the Seder in any of 25 different combinations, even today. The current Korech sandwich has 25 possible combinations.

And what about the Korban Pesach? Shemot 12:5

שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן-שָׁנָה, יִהְיֶה לָכֶם; מִן-הַכְּבָשִׂים וּמִן-הָעִזִּים, תִּקָּחוּ.

In the near future when we will begin to bring the Korban Pesach, we will have the option of two either lambs or goats. Now we are up to 50 possibilities, a number representing Geulah, which comes from Binah, the 50 gates of Binah. The original Korech symbolizes Geulah.

In the Rambam's Hilchot Korban Pesach chapter 8, we see the following:

ח,ב [ג] מצוה מן המובחר לאכול בשר הפסח, אכילת שובע; לפיכך אם הקריב שלמי חגיגה בארבעה עשר--אוכל מהן תחילה, ואחר כך אוכל בשר הפסח כדי לשבוע ממנו. ואם לא אכל אלא כזית, יצא ידי חובתו.

From Hilchot Hagiga chapter 1

א,ג החגיגה האמורה בתורה--הוא שיקריב שלמים ביום טוב הראשון של חג, כשיבוא להיראות; והדבר ידוע שאין השלמים באים אלא מן הבהמה. ושתי מצוות אלו, שהן הראייה והחגיגה--אין הנשים חייבות בהן.

We see in Vayikra chapter 3 that the Shlamim offering comes from cattle, sheep, or goats, male or female.

Finally, we see this in Hilchot Korban Pesach chapter 10:

י,י אימתיי מביאין עימו חגיגה זו, בזמן שהוא בא בחול ובטהרה ובמועט. אבל אם חל יום ארבעה עשר להיות בשבת, או שבא הפסח בטומאה, או שהיו הפסחים מרובים--אין מביאין עימו חגיגה, ואין מקריבין אלא הפסחים בלבד.

Therefore we can see that our 50 permutations of Matzah and Maror come with another 7 possibilities regarding Hagiga: 3 species which can be either male or female, or none at all. This gives us a grand total of 350 ways to have a seder. It seems to me that the 7 Hagiga permutations hint at the lower Seven Sefirot, where a lack of Hagiga hints at Malchut.

Chag Kasher v'Sameach

Every Seven Years

noreply@blogger.com (גילוי) — Tue, 12 Apr 2011 18:16:00 +0000

There is an interesting baraita towards the end of chapter 1 of Yerushalmi Shabbat which seems to talk about certain creatures turning in to other creatures. In order to prove this, another baraita is quoted:

דמר ר' יוסה בר ר' בון בשם רב זביד אחת לשבע שנים הקב"ה מחלף את עולמו.

(As) Rabbi Yosa son of Rabbi Bun said in the name of Rav Zavid: Once every seven years, HaKadosh Baruch Hu "switches" the world.

That is to imply a cyclical nature to the world. Shmita is not mentioned.

Midrash Ki Tazria

noreply@blogger.com (גילוי) — Thu, 31 Mar 2011 12:04:00 +0000

This is styled on the Mechilta. I am not going to translate.

ויקרא יב:א. וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

אל משה – דווקא אל משה, כי הסוד נקרא אורייתא דמשה.

ב. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר, וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים, כִּימֵי נִדַּת דְּו‍ֹתָהּ תִּטְמָא.

אל בני ישראל – ולא לאומות העולם, מכאן אסמכתא למה שאמרו בכתובות קי"א בעניין השבועות שלא יגלו את הקץ.

זכר – לרמז על ו' קצוות, שהן כנגד שיתא אלפי שנין שהן הארבעים יום המוזכרים כאן.

וטמאה שבעת ימים – כל טומאה צריכה התטהרות. מה שבעת ימי טמאה, יש שבעת ימי התטהרות בשיתא אלפי שנין מתוך הארבעים יום, שזה אלף וחמשים שנה. כנגד הטומאה, יעמדו שלשת בתי מקדש בהר הבית לתיקון.

כימי נדת דותה תטמא – מה טומאה כאן מביאה התרחקות, התטהרות כאן מביאה התקרבות לשכינה.

ג. וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ.

וביום השמיני – מרמז על עטרת היסוד שמתחילה להתגלות לקראת סוף ימי טהרה.

ד וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים, תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה; בְּכָל-קֹדֶשׁ לֹא-תִגָּע, וְאֶל-הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא, עַד-מְלֹאת, יְמֵי טָהֳרָהּ.

ושלשים יום ושלשת ימים – כאן נגזר ימי גלותינו ממקום המקדש.

תשב – כאן שבועה על ישראל שלא ימרדו באומות העולם.

בדמי טהרה – שאין צורך בתיקון של התטהרות במקדש.

בכל קדש לא תגע – כאן שבועה לאומות העולם שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי, כלומר אמר להם לא ליגע בעם קדשו.

ואל המקדש לא תבא – מכאן שעל ישראל לא לעלות בחומה להר הבית.

עד מלאת ימי טהרה – מה לעיל אצל רבקה וימלאו ימיה ללדת ותלד מיד, אף כאן, עד מלאת ימי טהרה, שיבואו ישראל לבנות מקדש מיד בתום ימי טהרה.

ו וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ, לְבֵן אוֹ לְבַת, תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה, וּבֶן-יוֹנָה אוֹ-תֹר לְחַטָּאת--אֶל-פֶּתַח אֹהֶל-מוֹעֵד, אֶל-הַכֹּהֵן.

ובמלאת ימי טהרה - מיד בתום אלה תתש"נ שנים, יבואו להר הבית.

ז וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי ה', וְכִפֶּר עָלֶיהָ, וְטָהֲרָה, מִמְּקֹר דָּמֶיהָ: זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת, לַזָּכָר אוֹ לַנְּקֵבָה.

ממקר דמיה - ומהו מקור הדמים, הוי אומר חטא המרגלים. הרי הגימטריא של "ממקר דמיה" ו"נחל אשכל" שווין, ושם גמרו להוציא את דיבת הארץ, ראה המלבי"ם שם.

A Few Thoughts on Current Events

noreply@blogger.com (גילוי) — Sun, 27 Mar 2011 06:05:00 +0000

I thought I'd chime in here in honor of my brother's yartzheit. Work doesn't provide me with time to post here so often. I believe that the unrest surrounding Israel will Be finished before 5772, around August. But the changes will continue, much like the American Civil War did not bring complete freedom to African Americans. Oil is becoming less reliable, nuclear power is obviously going out of style, and a huge natural gas find will reach production in the coming years. Reminds me of Isaiah 60, which mentions the darkness that is approaching followed by economic prosperity for Israel. Sooner or later Israel will be dragged in to a conflict with Gaza, until leadership arises which realizes the necessity of returned Jewish settlement. The conflicts generally increase in severity each round. Imagine the isolation and condemnation of Oferet Yetzuka and the flotilla when Israel acts with more force. We will see if we can hear the voice of Yitzhak telling us to flee Esav.

Verses 5771 and 5772

noreply@blogger.com (גילוי) — Wed, 08 Sep 2010 09:28:00 +0000

5771 וירא ה' וינאץ, מכעס בניו ובנתיו
5772 ויאמר אסתירה פני מהם, אראה מה אחריתם

תרגום אונקלוס ל5772

ואמר אסליק שכינתי מנהון, גלי קדמי מא יהי בסופהון. ארי דרא דאשני אנון, בניא דלית בהון הימנו

נתפלל שבשנה זאת נקיים את רצונו, ולעולם לא נכעיסנו.

Ki Tavo's Haftarah

noreply@blogger.com (גילוי) — Sun, 29 Aug 2010 05:32:00 +0000

The first verse of Ki Tavo's Haftarah is brought by the Ramchal in Maamar haGeulah as being a verse in the Tanach which mentions both the Pekidah and the Zechirah.

The first word, קומי, is directed at the Shechinah, which must arise from the dust of exile at the time of Pekidah. Why? Because soon the Shechinah will receive its light directly from Z"A, when the Nesirah is complete, and the Zechirah arrives.

But in the process, the darkness first will cover the world. The verse says the darkness will cover the nations. The implication being that Zion is our refuge.

Aderet Eliyahu on Darach Kokhav miYaakov

noreply@blogger.com (גילוי) — Sun, 27 Jun 2010 17:58:00 +0000

אדרת אליהו פרשת בלק מהדורה רביעאה במדבר כד

יז) ולא עתה. הוא כיבוש דיהושע. ולא קרוב. הוא כיבוש דעזרא. דרך כוכב מיעקב. זה משיח בן יוסף. וקם שבט. הוא כוכבא דשביט, והוא משיח בן דוד. וד' גאולות יהיו עד ביאת משיח כמו שכתוב ברעיא מהימנא בפרשת פנחס (רנב, א). גאולה ראשונה: ומחץ פאתי מואב וקרקר וגו'. פאתי מואב הוא ראש הטומאה כמו שנאמר (תהילים ס, י) מואב סיר רחצי משייפא דילהון ויחל העם לזנות וגו'. ואמר פאתי מואב, כי בדוד נאמר (ש"ב ח, ב) שני חבלים להמית והוא יכלה את שתי הפיאות. וקרקר כל בני שת. כמו שנאמר (זכריה יג, ח-ט) והשלישית יותר בה והבאתי השלישית באש, והוא שלישית של מואב. גאולה שניה.

יח) והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו. רומי רבתא רומי זוטרתא שם ירעה עגל ושם ירבץ אריה ושור. והג' וישראל עושה חיל. על ידי משיח. והרביעית -

יט) וירד מיעקב והאביד שריד מעיר. והוא חזיר מיער.

Thoughts: He writes that there are four redemptions until Biat haMoshiach, and then says the third redemption is by Moshiach. Elsewhere, the GR"A writes that Ateret haYesod is the time for Moshiach ben David.

Ayelet haShachar and Hanetz haChamah

noreply@blogger.com (גילוי) — Sun, 20 Jun 2010 07:48:00 +0000

תלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף ד:ב:

אמר רבי חצנא מאיילת השחר עד שיאור המזרח, אדם מהלך ארבעת מילין. משיאור המזרח עד שתנץ החמה, ארבעת מיל. ומניין משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל? דכתיב (בראשית יט) וכמו השחר עלה וגומר, וכתיב (שם) השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה. ומן סדום לצוער ארבעת מיל? יותר הוון! אמר רבי זעירא המלאך היה מקדר לפניהן הדרך. ומניין מאיילת השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? כמו וכמו, מילה מדמיא לחבירתה. אמר רבי יוסי בי רבי בון הדא איילתא דשחרא מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא. זימנין דהיא מקדמא, וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון, כמין תרין דקורנין דנהור דסלקין מן מדינחא ומנהרין . דלמא רבי חייא רבא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא רבה לרבי שמעון בן חלפתא בי רבי כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קימאה קימאה, כל מה שהיא הולכת, היא רבה והולכת. מאי טעמא (מיכה ז) כי אשב בחושך, ה' אור לי. כך בתחילה (אסתר ב) ומרדכי יושב בשער המלך ואחר כך (אסתר ו) ויקח המן את הלבוש ואת הסוס ואחר כך (שם) וישב מרדכי אל שער המלך ואחר כך (אסתר ח) ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות ואח"כ (שם) ליהודים היתה אורה ושמחה.

מאמר הגאולה של הרמח"ל חלק א':

דע כי לגאלה נמצאו שני זמנים, ומצאנום בגאלת מצרים ובגאלת בבל, ונודע לנו שכן יהיה בעתידה להגלות במהרה בימינו. ועל אלה שני הזמנים נאמר הפסוק שהתחלתי בו בראשונה (מיכה ז, ח): "אל תשמחי איבתי לי" - זהו הזמן הראשון ונקרא "פקידה". "כי אשב בחשך, ה' אור לי" - הוא השני, ונקרא "זכירה".

It seems to me that Ayelet haShachar is the Pekidah, and Hanetz haChamah is the Zechirah, and they are separated by 8 mil, which are each 7 years long.

(Thanks to my chavruta for inspiring this.)

A Thought on the Ma'apilim

noreply@blogger.com (גילוי) — Fri, 04 Jun 2010 08:09:00 +0000

BaMidbar chapter 14:28

אמר אלהם חי אני, נאם ה', אם לא כאשר דברתם באזני, כן אעשה לכם

This statement is basically Hashem making an oath that His word will be fulfilled, as if to say that if any of the men enter the Land of Israel, save Yehoshua and Kalev, it is as if to say that G-d's existence would be in question.

Therefore the Ma'apilim cannot succeed. They are seemingly doing teshuvah and showing willingness to conquer the land, a mitzvah in itself. But doing a mitzvah in order to deny G-d's existence is no mitzvah at all, and the efforts invested are devoid of Divine Assistance.

That is the message for today. It is not enough to fight against the wicked because they are trying to kill us, making it ever so hard to create a Place Among the Nations in the New Middle East. That is to say that our purpose in life, when not speaking about the wars, cannot be to create the Place Among the Nations in the New Middle East, but rather to fulfill G-d's Will. When that happens, Divine Assistance shines upon us. For when we know why we are here, we will also change the way we act (and not needlessly endanger our own lives), and we will be worthy such that the decree will be fulfilled, as it is written אם בחקותי תלכו (If you follow my statues).

The 20th and 42nd Days of the Omer

noreply@blogger.com (גילוי) — Tue, 20 Apr 2010 06:29:00 +0000

Kol haTor ch 5a, page 113-114

מתחילת בואנו תלמידי רבנו הגר"א לאר"י בשנת תקס"ט "אפרים בכורי" לפ"ק, התחילה האתחלתא המעשית הראשונה של "אילת השחר" שבחז"ל, והאתחלתא של עת לחננה בתפקידו של משיח הראשון, משיחא דאתחלתא, משיח בן יוסף בטוריא דעזרא ונחמיה כמו בימי כרש בימי בית שני שע"ז התכוון רבנו הגר"א הרבה בחבוריו הקדושים בתורת הקבלה וביעודו של רבנו שהוא נהורא דמב"י בדרגה דטוב. וכאשר קבענו מושבנו בעיה"ק ירושלם ת"ו בשנת תקע"ב "מעונתו" בציון לפ"ק, תחילת פקידה ג' דאתחלתא של "עת הזמיר" בסוד "קול התור". ובאחד הימים באותה שנה, תקע"ב, שבו הניחו את היסוד להקמת "בית מדרש אליהו" על שם רבנו הגר"א. ויחד עם זה הבנת פעולה חשובה לבנין ירושלם נראה לנו תלמידי רבנו הגר"א בגוונין נהירין כי באותה שעה נפתח החלון הראשון של מחיצת הברזל לחבור הזכות של ברית אבות (החבור שהוא יסוד דתפארת דרך מלכות) שהיה נפסק מחורבן בית המקדש. ואותו היום היה יום ה"עשרים בעמר" שהוא יסוד דתפארת כידוע ליודעי חן.

From the beginning of our arrival, the students of the GR"A, to Eretz Yisrael in the year 5569 (אפרים בכורי לפ"ק), the first actual Atchalta began of Ayelet HaShachar of Chaza"l, and the Atchalta of עת לחננה in the role of the first Moshiach, the Moshiach of the Atchalta, Moshiach ben Yosef in the role of Ezra and Nechemiah like in the days of Koresh in the days of Bayit Sheini, which is the meaning of what the GR"A spoke about much in his holy writings on the Torah of Kabbalah, and in the role of the GR"A which is the light of Moshiach ben Yosef on the level of טוב. And when we set our dwelling in the Holy City of Yerushalayim (may it speedily be rebuilt) in the year 5572 מעונתו בציון לפ"ק, the beginning of the 3rd Pekidah of the Atchalta of עת הזמיר in the secret of Kol HaTor. And in one of the days in that year, 5572, in which they laid the foundation for the Beit Midrash Eliyahu, in the name of the GR"A. Together with the preparations for this important act of building Yerushalayim, it appeared to us, the students of the GR"A, in lightened ways, that at that hour, the first window opened up in the iron divider, to join the merit of Brit Avot (the Chibur which is Yesod of Tiferet by way of Malchut), which was stopped since the time of the destruction of the Beit HaMikdash. And that day was the "יום העשרים בעומר" (the 20th day of the Omer) which is Yesod of Tiferet as is known to those that know Kabbalah.

The footnote reads:

ראה ספר מדרש שלמה עמ' 53, שהוסיף: "יום העשרים בעומר" = תקצ"ט, שהוא המספר הגדול של טצ"ץ ביסוד.

Midrash Shlomo can be found in a book called Doresh Tzion, which is one of a three volume set called Torat haGeulah, which is this sefer of drashot, and two sefarim on the history of the Yishuv Yashan (one about Yerushalayim in particular, and one about the whole old Yishuv).

The drasha in this edition can be found on page 70, and it is entitled:

ספירת העומר ויום מתן תורה וקדושת ירושלים

The last paragraph reads:

ימי הספירה איפא, הם הימים המסוגלים ביותר להתעלות בקדושה אך לעומת זאת הם גם רגישים יותר להתדבקות הקליפות כי כלל ידוע הוא, שכל המקודש ביותר הן במקום, הן בזמן, בכל נושאי הקדושה - עלול להפגע יותר ע"י הסטרא אחרא, שיונקת את חיותה רק מהקדושה. וזהו הטעם שבימי הספירה צריכים להזהר יותר ממגע עם חברותא רעה ומדברי סכנה, זולת שני ימים מסוימים בימי הספירה שאין הקליפה יכולה לשלוט בהם, והם יום "העשרים בעמר" ויום "הארבעים ושנים בעומר" כידוע ליודעי חן (שני הימים האלה נתונים בשילובים של קו הרחמים, כ' בעומר יסוד דתפארת מ"ב בעומר מלכות דיסוד) ועובדה היסטורית מופלאה היא. שתלמידי הגר"א, ביום "העשרים בעומר", בזמן תחלת פעולתם הכבירה ביסוד הישוב בירושלים בשנת תקע"ב, אותה שנה שבה הניחו את היסוד של "בית מדרש אליהו" על שם רבנו הגר"א בירושלים ראו ברוח קדשם, שנפתח החלון הראשון במחיצת הברזל להחזרת החבור של זכות אבות, שהי' נפסק מאז זמן חורבן בית המקדש.

תלמידי הגר"א ותלמידי תלמידיהם הבאים אחריהם נצלו את שני הימים האלה של הנחת יסוד למפעלי קדושה שונים בירושלים.

The editor notes at the bottom that יום העשרים בעומר is equal to 999 in gematria.

33

noreply@blogger.com (גילוי) — Fri, 16 Apr 2010 11:30:00 +0000

If the 6000 years are 50 "days", the 33rd day was the one in which Rashbi lived, a private revelation of Kabbalah, part of which took place, per tradition, on the 33rd day of the Omer, on Rashbi's Yartzheit.
The 33rd Yovel cycle from the time of Ezra haSofer was the time in which the Zohar was published, a more public revelation of Kabbalah. See here for review.
After the 33rd day of Dam Tohar, a mother who has given birth to a boy comes to the Temple, a level of revelation which wasn't available in the prior two cases.

Kabbalah is grounded in the Sefirah of Yesod, and at 2/3 through Yesod is Ateret haYesod. The 2/3 point of 50 days (for the first two cases above) symbolizes this switch to Ateret haYesod at 33. The third case, however, is dealing with 40 days total. How is it related to Ateret haYesod? Because it is actually referring to the precise timing of the switch to Ateret haYesod, which is a time for the higher levels of revelation from the side of prophecy. This time is equivalent to the 2/3 point mentioned in Zohar VaYera, in which the Zechirah takes place.

And a Woman will Encircle a Male

noreply@blogger.com (גילוי) — Thu, 18 Mar 2010 15:47:00 +0000

In Yirmiyahu 31:21, the second half of the verse is as follows:

כי ברא ה' חדשה בארץ, נקבה תסובב גבר

For Hashem has created something new in the land, a woman encircles a man.

This, to me, seems to be a remez for the nesirah, when Nukva comes around to the front side of Z"A.

From One Trouble to Another

noreply@blogger.com (גילוי) — Tue, 02 Mar 2010 07:38:00 +0000

המן בן המדתא האגגי צרר היהודים in Gematria is 1189.

The decree of Haman to destroy the Jews was in the year 3405 (per our calendar).

3405 - 1189 takes us to the year 2216, the year of Mechirat Yosef.

3405 + (1189 * 2) brings us to 5783.

And for one that would say how could 5783 be bad, the verse in Yirmiyahu applies:

ועת צרה היא ליעקב, וממנה יושע

Which means that the salvation comes davka from within the trouble.

Zohar: End Of Days = The World to Come?

noreply@blogger.com (גילוי) — Sun, 14 Feb 2010 17:39:00 +0000

The following quote is from is from Zohar 1:172a, relating the End of Days to the World to Come, though maybe just somewhat:

יעבר נא אדני לפני עבדו, ואני אתנהלה לאטי וגו', אמר רבי אלעזר, היינו דקאמרינן בקדמיתא, דיעקב לא בעא השתא אינון ברכאן קדמאי דברכיה אבוי, (ס"א בגין דכתיב (איכה ג כז) טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו, וכתיב (משלי לא כה) ותשחק ליום אחרון), ועדיין לא אתקיימו ביה אפילו חד מנייהו, בגין דסליק לון לסוף יומיא, בשעתא דאצטריכו לבנוי לגבי כל עמין דעלמא, ובגין כך בשעתא דאמר עשו נסעה ונלכה, ונפלוג האי עלמא כחדא, ונשלוט כחדא, מה אמר יעבר נא אדני לפני עבדו, יקדים עשו שלטניה השתא בהאי עלמא, יעבר נא, כמה דאת אמר (מיכה ב יג) ויעבור מלכם לפניהם ויהו"ה בראשם, אקדים אנת שולטנותך בקדמיתא בהאי עלמא, ואני אתנהלה לאטי, אנא אסלק גרמי לההוא עלמא דאתי, ולסוף יומיא, לאינון יומיא דאזלין לאט. לרגל המלאכה, מאן מלאכה, דא אספקלריאה דלא נהרא, דבה אתעביד עבידתא דעלמא, אשר לפני, דא היא מן קדם יהו"ה בכל אתר, ולרגל הילדים, דא הוא רזא דכרובים, לאחזאה רזא דמהימנותא דאיהו אתדבק בהו, עד אשר אבא אל אדני שעירה, אנא אסבול גלותא דילך, עד דייתי וימטי זמנא דילי לשלטאה על הר עשו, כמה דאת אמר (עובדיה א כא) ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו, וכדין והיתה ליהו"ה המלוכה.

On the order of the Brachot

noreply@blogger.com (גילוי) — Mon, 01 Feb 2010 08:06:00 +0000

Yerushalmi Brachot 17a

ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף מי שהתקין את התפילה הזאת על הסדר התקינה שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות שבחו של מקום והאמצעיות צרכן של בריות חננו דיעה חננתנו דעה רצה תשובתינו רצית תשובתינו סלח לנו סלחת לנו גאלינו גאלתנו רפא חליינו ריפית חליינו ברך שנותינו בירכת שנותינו קבצינו קיבצתנו שופטינו בצדק שפטתנו בצדק הכנע קמינו הכנעת קמינו צדקינו במשפט צידקתנו בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו לית צורכה שמע תפילתינו ובנה ביתך ורצינו בתוכו? אלא כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא (ישעיהו כו) והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי. א"ר ירמיה מאה ועשרים זקנים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת.

Rebbi Acha in the name of Rebbi Yehoshua (says): Even those that set the prayer set it in order. Three first blessings, three closing blessings, praise of Hashem, and the middle (blessings) the needs of the creations. Bestow upon us knowledge! (Now that) you have bestowed upon us knowledge, desire our repentance! (Now that) you have desired our repentance, forgive us! (Now that) you have forgiven us, redeem us! (Now that) you have redeemed us, heal our sickness! (Now that) you have healed our sickness, bless our years! (Now that) you have blessed our years, gather us in! (Now that) you have gathered us in, judge us with righteousness! (Now that) you have judged us with righteousness, subdue those that rise up against us! (Now that) you have subdued those that rise up against us, in justice make us righteous. (Now that) you have made us righteous in judgement, build Your house and hear our prayers and desire us within it! Shouldn't it be "hear our prayers, build Your House and desire us within it"? But rather as the verses describe it, so too does the Tanna. "And I will bring them to My Holy Mountain and I will make them happy in My House of Prayer." (Yeshayah 26) Rabbi Yirmiyah said 120 elders, among them some 80 prophets, formulated this prayer.

That is to say that simple logic dictates that the order of prayer should be different. But we have a tradition from the prophets that states otherwise. I wrote about this here.

וגם בשורות טובות: נולדה לי בת

Daf Yomi Yerushalmi

noreply@blogger.com (גילוי) — Mon, 11 Jan 2010 19:56:00 +0000

A new cycle of Daf Yomi Yerushalmi begins on the 27th of Tevet (January 13, 2010).

Audio shiurim are available here.

Correcting a Typo

noreply@blogger.com (גילוי) — Sun, 10 Jan 2010 13:36:00 +0000

I wrote in this post that the darkness begins in 5773. However, I wrote here (in a subtle way) that it is in 5772. The correct year is 5772. I have corrected the post in question.

Afikei Yam - The Shmitah Cycle that Moshiach Comes

noreply@blogger.com (גילוי) — Mon, 23 Nov 2009 14:14:00 +0000

Afikei Yam - Sanhedrin 97a

ת"ר שבוע שב"ד בא בו וכו' כידוע שמלוכת משיח ב"ד הוא מלך הדר השמיני בעטרת היסוד, שע"י היה תחיית כל המלכים ע"י חסד דאתגלי בפומא דאמה כמ"ש בס"ד חד לאלף יומין זעירין אתגליא וכמ"ש רבינו הגדול בפי' שם, ולכן במוצאי שביעית הוא בא.

The Rabbis have taught, the Shmitah cycle in which ben David comes etc - As it is known, the kingdom of Moshiach ben David is (parallel to) King Hadar, the 8th, in Ateret haYesod, by whom was the resurrection of all the kings, by chesed which was revealed in puma d'amah, as it says in Sifra diTzniuta, once in a thousand small days it is revealed, and as our great rabbi said in his commentary there, and therefore he comes in the year after Shmitah.