שיטות אפלות הם כאלה שגורמת לאדם להרגיש לחץ להזמין משהו לפני שהמלאי יאזל, או גורמות לו להרגיש אשמה על שהוא לא נרשם לניוזלטר חיוני לכאורה. פול בואג מראה איך השיטות האלה עובדות רק למראית עין.

סמשינג הוציאו בחינם את הפרק הראשון, ואני מצרפת לכם קישור אליו – 25 עמודים ב-PDF. חוץ מזה, העליתי את הפרק הזה ל-NotebookLM והוא יצר לי פודקאסט מעולה בן 19 דקות (הוא יצר לי כמה פודקאסטים ובחרתי את הכי טוב בעיניי). מוזמנים לצרוך באופן האהוב עליכם.

האזנה:

קריאה:

כאן אפשר להוריד את קובץ ה-PDF של פרק הדוגמה

ריי דליו הוא מיליארדר שהקים את חברת ההשקעות Bridgewater. ארבעים שנה אחרי הקמתה, זו אחת מחברות ההשקעות המצליחות והמשפיעות בעולם. במהלך השנים זיהה דליו עקרונות שהובילו אותו להצלחה הזאת, וכיום, כשכבר פרש מעסקיו, הוא חולק את תובנותיו עם קהל הקוראים.

יש כמה סיבות שבגללן אהבתי מאוד את הספר הזה.

החלק הראשון בספר הוא סיפור הקמתה והתפתחותה של החברה. אני אוהבת סיפורים, ודרכם היה לי קל להבין לא רק מה הם העקרונות, אלא גם איך ולמה הם נוצרו.

מה שבלט לי במיוחד הוא שהדגש איננו על ההצלחות אלא דווקא על הכישלונות. הוא מתעכב על טעויות, על החלטות גרועות, ועל המחיר האישי והמקצועי שלהן. זו זווית שאני מעריכה מאוד כי היא לא מובנת מאליה, במיוחד אצל אנשים שהגיעו להצלחה בקנה מידה כזה.

העקרונות המרכזיים שדליו מציג לאורך הספר הם: נאמנות קיצונית לאמת, שקיפות קיצונית, קשרים משמעותיים ועבודה משמעותית. הוא מראה את יחסי הגומלין ביניהם, ואיך הם באים לידי ביטוי אצלו באופן יומיומי. דליו מקפיד לשמור על פרטיות משפחתו, ולכן הסיפורים האישיים מחייו הפרטיים מועטים יחסית. עם זאת, הספר מחולק לשני צירים מרכזיים: עקרונות לחיים (Life) ועקרונות לעבודה ולניהול (Work), ודליו מדגיש בספר שהוא רואה בקבלת החלטות שיטה אחת עקבית, שבאה לידי ביטוי גם בחייו האישיים וגם בעולם המקצועי. אני מתחברת מאוד לעקרונות האלה, ולכן היה לי מעניין במיוחד להקשיב לכל מה שיש לו לומר עליהם.

רעיון מרכזי נוסף שמלווה את הספר הוא תפיסת ה־idea meritocracy — תרבות ארגונית שבה לרעיונות עצמם יש משקל גדול יותר מזהות האדם שאומר אותם. ב-Bridgewater, לפי התיאור של דליו, החלטות מתקבלות על בסיס איכות הטיעון, נתונים והיסטוריית הדיוק של הטוען, ולא לפי דרג או ותק. זה רעיון יוצא דופן בסביבה ארגונית היררכית.

אחרי החלק הסיפורי, הספר עובר לפירוט שיטתי של העקרונות עצמם ואיך ליישם אותם. בחלק מהמקרים יש דוגמאות קונקרטיות שעוזרות להבין את הרעיון לעומק, ובחלקם פחות. זה לא תמיד אחיד. אבל מה שמפצה על זה הוא שמעבר לספר עצמו יש גם אפליקציה, שמציעה כלים ליישום העקרונות – לא רק שלו, אלא של כל אחד. החומר שם מוגש ברמה גבוהה: סרטונים, קטעי טקסט, איורים, והכול מחובר לספר בצורה ברורה.

אציין שהספר ארוך במיוחד: כמעט 600 עמודים, ובגרסת האודיו מדובר על יותר מ־16 שעות האזנה. זה חריג מאוד ביחס לספרי עיון מהסוג שאני קוראת בדרך כלל. אבל האורך מוצדק. השילוב בין הסיפור האישי, הניתוח הכן של כישלונות, והעקרונות שמפורטים לעומק, גורם לכך שהרגשתי שכל חלקי הספר נחוצים.

פעם, לפני עידן ה-AI, הייתי יושבת ומתכננת רבות, ואז עובדת ביסודיות אך בצורה של שני-צעדים קדימה, שניים אחורה, ולא הייתי מצליחה לעמוד בזמנים שהוקצו לי, כשזה פרויקט שלא תוכנן מראש. אבל היום – לא עוד. היום AI הוא שותף עבודה לוגי ותכנותי, שמחלק את החיים שלי ל-לפני ואחרי (מרגש לחיות בעידן שבו זכיתי לחוות כמה מהפכות כאלה), ומכפיל את היעילות שלי במאות אחוזים.

שותף הפיתוח: לוגיקה, נימוקים, וזיכרון מפתיע

אחרי שאני מבינה את הלוגיקה – מלאה או חלקית – של מה שאני צריכה לבצע בפרויקט, אני מספרת על זה לקרסר, וקודם כל שומעת מה דעתו. הוא מביא לי נימוקים בעד ונגד השיטה שאני מציעה, ונותן לי גם חלופות מנומקות.

בכתיבת הקוד, הוא יודע מצוין להשתלב בקוד קיים ולהוסיף פונקציונליות בדיוק במקומות הנכונים. אומנם לפעמים הוא משכפל קוד, אבל אני תמיד בודקת את הקוד שלו לפני שאני מקבלת את הצעותיו, ובמקרים כאלה אני מכוונת אותו לשימוש יעיל בקוד קיים.

מלבד הכוונה נקודתית כזאת, יש גם אפשרות להגדיר לו מראש שיעבוד בצורה מסוימת שמתאימה לנו. להפתעתי גיליתי שהוא שומר אצלו גם העדפות שלא הגדרתי וזה הגניב אותי:

• למשל אחרי שכתבתי לו שאני רוצה שהתוסף שאני כותבת יעבוד בצורה של AJAX, הוא הקפיץ הודעה כזאת:

  

• ופעם, הראיתי לו באג בתוסף צד שלישי והוא הציע קוד לתיקון, והסברתי לו שאני לא נוגעת בתוספים צד שלישי, והוא מיד הוסיף את זה לזיכרון שלו:

  

הוא מועיל אפילו בקוד שאני טובה בו, כמו PHP, אבל תכנות הוא תחום ממש רחב והבינה המלאכותית מאפשרת לי לשלוט במקביל בהמון תתי-תחומים מאוד רחבים של תכנות, בלי להתמקצע בכל אחד ואחד מהם. כך הוא כותב לי שאילתות SQL מורכבות, ופעם הוא אפילו פתר לי בעיית ביצועי DB מחרידה – פעולה שהייתה אמורה לקחת כמה שניות לקחה יותר מ-10 דקות – כשהוא הבין ממש מהר שהבעיה הייתה העדר אינדקס על אחת העמודות ששלפתי. אני לא הייתי חושבת על זה כל כך מהר, אם בכלל.

Human in the Loop: שליטה ובקרה מלאה

אחד הדברים שאני הכי אוהבת בכלי הזה הוא שהוא מכבד את ה-Human in the Loop. הוא לא דוחף קוד, אלא מאפשר לי להיות המבוגר האחראי.

הממשק של Cursor מאפשר לי לאשר או לדחות כל שינוי בלחיצה, כולל דפדוף בין כל הקבצים שהוא שינה, ובין השינויים באותו הקובץ. זה מאפשר לי לשמור על שליטה ובקרה מלאה ברמת גרניולריות שמתאימה לי

מהבחינה הזאת קרסר עדיף עליי כי הוא ב-IDE. כשהשתמשתי זמן קצר בקלוד קוד, ממש היה חסר לי כל הממשק ה-IDE-י הזה. מצד שני יש אנשים שמתלהבים מאוד מקלוד קוד ואני תמיד שמחה לקרוא על זה. למשל כאן: אצלנו משתמשים ב-IDE כדי לכתוב קוד יום כן יום לא – היום לא.

ה-Game Changer האמיתי: מאיכות לכמות (ובחזרה)

הרעיון הרווח הוא ש-AI רק מקצר את זמן הפיתוח ומאפשר לנו להספיק יותר פרויקטים. כלומר – שיפור בכמות. אבל גיליתי שהגעה מהירה לפתרון נותנת לי זמן לעוד דבר: ליצור דשבורים של לוגים ולעקוב אחרי השימוש בתוספים שפיתחתי.

כבר תוך כדי עבודה הייתי מבקשת מקרסר ליצור לי לוגים של דיבוג, כדי שאוכל לעקוב אחרי השלבים שהתוסף שלי מעביר את המשתמש. קל לי לעשות את זה עם קרסר כי הוא בעצמו כותב את הקוד, ולא מפריע להכניס לי בכל מקום שורה של דיבוג.

אחרי שהעליתי את התוספים שלי לשרת הייצור בזמן, הבנתי שני דברים: 1. יש לנו שני שרתים, מה שאומר שאם אני רוצה לקרוא לוגים אני צריכה להכנס לשניהם ולעקוב אחרי הלוגים בכל אחד מהם, ו-2. שאני רוצה שגם אדמינים של המערכת יוכלו לעקוב אחרי הלוגים ויוכלו להבין מה קורה בלי להסתמך על דיווחים שלי. לכן ביקשתי מקרסר שייצור לי דשבורד, ותוך חצי שעה הדשבורד כבר היה באוויר. כמובן, כמו כל מתכנתת טובה, ביליתי את היומיים הבאים בשפצורו, אבל עדיין הוא ביצע את מטרתו: אני "על" הנתונים, מזהה את התקלה מיד כשהיא מתרחשת, ומשתמשת ב-Cursor כדי לתקן אותה במהירות הבזק. פתרון שפעם היה לוקח שעות של ניתוח ידני, מצטמצם לדקות של זיהוי ותיקון ממוקד.

מעבר לכל היתרונות הטכניים, הקרסר נותן לי גם שקט נפשי: הרגשתי שיש מי שעוזר לי. ה-AI הצליח בכל משימה שביקשתי ממנו, ונתן ביטחון שגם אם יצוצו דברים חדשים הוא יוכל להתמודד איתם.

האם ה-AI הוא עיפרון?

כשישבנו לסכם את התהליך, עלתה השאלה הגדולה (תודה לאפרת!): האם לתת קרדיט רשמי לבינה המלאכותית? האם ה-AI זה כמו לתת קרדיט לעיפרון שאיתו כתבת, ולמהדק שעזר לך לכרוך את הדברים, או שמגיע לו קרדיט אמיתי?

אני נוטה לחשוב שבכלי כמו Cursor – שמזהה בעיות ביצועים, קורא קוד קיים, ומספק שיקולים לוגיים מורכבים – יש הרבה יותר ממהדק. זה לא כלי כתיבה, זו שותפות לוגית. הוא לא רק כותב את מה שאמרתי לו, הוא נותן פתרונות לבעיות שעדיין לא ידעתי שאני צריכה לפתור. נכון שגם לי יש צד בעניין, ולא הרי קוד שאני יצרתי עם AI כהרי קוד שמתכנת אחד ייצור עם AI, אבל עדיין, אני מרגישה שחשוב לי להדגיש, לפחות בעת הזאת, ש-AI כתב את הקוד. אני מניחה שמתישהו, אולי בקרוב מאוד, זאת תהיה הנחת העבודה, ולא יהיה צורך להדגיש זאת באופן מיוחד.

1. התאמה אישית של הטון של chatGPT
2. להשתמש ב-AI כשותף יצירתי כדי לנתח ולפתח את סגנון הכתיבה הייחודי שלנו
3. איך להפוך AI לאנושי יותר?
4. בואו נזרום עם המוזרויות של AI
5. יש AI לכל דבר!
6. צחוקים עם זכויות יוצרים, ושיר רשיון עצוב

• לחצתי על תמונת הפרופיל ובחרתי ב-Customize ChatGPT.
• בשדה What traits should ChatGPT have? כתבתי: "Be truthful about me. Don't be nice just to make me feel good. I want honest responses when I present ideas"
• מלבד כתיבה חופשית, יש כפתורים שאפשר ללחוץ עליהם והם מכניסים הגדרות לשדה. למשל:
  • Straight shooting
  • Direct
  • Chatty 
  • Encouraging
  • Gen Z
  • Skeptical
  • Poetic
  • ועוד
    

לסיכום, ברירת המחדל של ChatGPT כוללת הרבה נימוס, מחמאות, והתחמקות מלומר את האמת בפנים, אבל לי זה הרגיש לא כן. אז בחרתי להגדיר לו תכונות חדשות – ביקשתי שיהיה פרקטי, ישיר, בלי לייפות. כך הדיאלוג הפך להיות יותר פרקטי, יותר ישיר, יותר אמיתי. אין יותר "רוח גבית" שנועדה להרגיע, אלא התייחסות כנה, ביקורת עניינית ודיון בלי סינונים מיותרים.

הפתרון הוא פשוט: לגרום ל-AI להכיר אותנו.

כשאני רוצה עזרה ממנו בכתיבת פוסט, אלה השלבים שאני עוברת:

שלב 1 – ניתוח סגנון אישי

פוסטים לדוגמה

אני מעתיקה כמה פוסטים מהבלוג שאני באמת אוהבת (מהתקופה שעוד כתבתי אותם רק בעצמי) ונותנת אותם ל-AI, עם פרומפט שאראה עוד רגע.
הפרומפט מבקש ממנו לנתח את הסגנון ולזהות מה מייחד אותי:

• טון הדיבור (רשמי, ישיר, ציני, חם…)
• אוצר המילים
• מבנה המשפטים והפסקאות

הפרומפט:

I’m writing a [FORMAT] about [TOPIC], and I’d like your help critiquing it and suggesting specific areas for improvement. We’ll do this in two steps. First, I’ll share a sample of my best writing just to give you a feel for my tone and style. Don’t critique this part, just make some notes about my tone and style and move on to step two. Then I’ll share the actual draft I want feedback on. When you critique it, please call out specific lines and follow this format for each suggestion: include the existing line, a brief critique, and your suggested revision. Are you ready?

• [FORMAT] – סוג התוכן (פוסט בלוג, מאמר, ניוזלטר…)
• [TOPIC] – הנושא עליו אתם כותבים

שלחו את הפרומפט, תנו לו דוגמה לכתיבה שלכם (שלא תעבור ביקורת), בקשו ממנו לשמור את המאפיינים, ורק אז שלחו את הטיוטה שתרצו לשפר.

הפרומפט הוא מתוך ניוזלטר של The AI Advantage Community

שלב 2 – שמירת פרופיל הכתיבה

כדי לא לחזור על התהליך בכל פעם, אפשר לבקש מה-AI לשמור את המאפיינים בזיכרון. מנסיוני, מאחר שהוא שומר את המסקנות שלו ולא את הכתיבה שלי ממש, זה לא יוצא הסגנון המדויק שלי. כמובן תמיד יש פינג פונג ביני לבין הצ'אט עד שאני מגיעה לנוסח שטוב לי איתו, ולפחות כשיש לו איזשהם ממאפייני הכתיבה שלי בזכרון שלו, הפינג פונג נמשך פחות איטרציות. אם ממש חשוב לי שהוא ידייק בסגנון, אתן לו שוב כמה פוסטים שלי לדוגמה.

הפיתוח בוורדפרס גם הוא היה חוויה מכוננת כי היו בו כל כך הרבה היבטים: best practices, אבטחה, פיתוח תבניות לעומת פיתוח תוספים, ובשנים האחרונות – תוסף גוטנברג שנכנס לליבה ומאפשר עריכת אתר מלא מתוך ניהול האתר.

עקבתי בעניין אחרי ניוזלטרים רבים שהביאו את חדשות וורדפרס, ואת החדשות המעניינות שיתפתי אתכם. במקביל פיתחתי תבניות ותוספים רבים, ואת המעניינים שבהם תיעדתי פה בבלוג.

אך מטבע הדברים אורט, כרשת חינוכית, שמה דגש רב יותר על מערכות ניהול למידה מאשר מערכות ניהול אתרים, ולשם הולך הדגש הפיתוחי שלנו בשנים האחרונות. לאט לאט ביטלתי מינויים על ניוזלטרים של וורדפרס, וכיום איני מנויה על אף ניוזלטר כזה. הפוסטים האחרונים שפרסמתי בנושא איגדו את אחרוני המאמרים והפוסטים שעניינו אותי בתקופת הוורדפרס שלי, אבל גם הם כבר התיישנו, ופרסמתי אותם יותר מתוך נוסטלגייה מאשר מתוך רצון לחדש.

והיום, הבנתי שגם הנוסטלגייה הגיע זמנה לנוח. היו לי שתי טיוטות פוסטים עם קישורים לפוסטים שפעם הייתי מתה עליהם, אבל כשפתחתי אותן ראיתי שאין לי שום עניין בהן יותר. לכן הן עברו לפח האשפה בלי להתפרסם.

אז הפוסט הזה הוא בעצם פרידה. פרידה ממעקב שוטף אחרי מערכת ששימשה – ועדיין משמשת – אותנו באורט. וגם פרידה מתקופה בחיי שבה וורדפרס העסיקה אותי מאוד – מקצועית, אינטלקטואלית, וגם חווייתית.

בימים אלה אנחנו ממוקדים יותר ב-Moodle בפרט, ובעולם ה-AI בכלל (גם ככלים פיתוחיים, וגם ככלים שאנחנו מציעים לתלמידים ומורים), ואלה יהיו הנושאים שיעסיקו אותי ברוב הפוסטים שלי בעתיד הנראה לעין.

אוסף קישורים לכלי AI – לאתר קוראים There's An AI For That

שמונה כלי AI שמסייעים בכתיבת פוסטים בלינדקאין:כדי לנצל את ההזדמנות האדירה שבלינקדאין, צריך לדעת ללכוד את תשומת הלב של הקהל. לארה אקוסטה, שצברה 95,000 עוקבים בתוך שנה וחצי, מציגה כלים שעוזרים לייצר תוכן איכותי בפחות זמן: Bing ו-ChatGPT ליצירת רעיונות לפוסטים, Crystal להתאמת סגנון לקהל, Grammarly לעריכה מקצועית, Lara AI למשוב על תוכן, OpusClip לחיתוך סרטונים קצרים, Trello (לא AI, אבל מאוד יעיל) לניהול שוטף של רעיונות, ו-Canva ליצירת תמונות וקרוסלות. השימוש בכלים האלה מקל מאוד כי כבר לא מתחילים מדף ריק, ואפשר בזמן קצר לייצר פוסטים מעולה

סרטון שיצר אריק ארצ'ר על אחד מאבות-אבות-אבות-אבותיו, עם הכלים הבאים: ChatGPT (כתב את התסריט), Perplexity (חקר את הארועים שקרו בחייו של אותו אב-אבותיו), Midjourney (יצר את התמונות, כולל תמונות כמעט חיות המבוססות על שתי תמונות עתיקות מאוד), ו-RunwayML (יצר וידיאו מתמונות). בפוסט הזה בלינקדאין הוא מספר על התהליך

חמישה רעיונות לשיפור התמנות המג'ונרטות – המאמר סוקר איך אפשר להשתמש בתמונות שנוצרו בבינה מלאכותית כדי לחסוך זמן וכסף ולקבל תוצאות איכותיות ומותאמות אישית. הוא מסביר מה התפקיד של מהנדס פרומפטים (Prompt Engineer), איך ניסוח מדויק של פרומפטים משפיע על התוצאה, וכולל טיפים לכתיבה נכונה של פרומפטים – כמו הוספת מצב רוח, סגנון, מדיה ועוד. החלק המעשי כולל דוגמאות לשימושים שונים, כמו עטיפות ספרים, באנרים לאתרים, פוסטים לרשתות חברתיות, תמונות לבלוגים ולמודעות ממומנות. בנוסף, יש גם התייחסות להיבטים אתיים ומשפטיים שקשורים לשימוש בתמונות מהסוג הזה. המאמר נכתב בשנת 2023, ולכן הכלים שהוא מציג לא בהכרח מייצגים את האפשרויות הקיימות כיום, אבל התובנות והעקרונות שהוא מציע עדיין רלוונטיים ובעלי ערך.

חמישה כלי AI שמסייעים לכתיבה – המאמר כלים מבוססי בינה מלאכותית שיכולים לייצר תוכן לווורדפרס ולהקל על כתיבת מאמרים, פוסטים ותכנים שיווקיים. כל כלי שונה ומתמקד בדברים שונים — יש כאלו שמתמחים ב-SEO, אחרים מתמקדים בשמירת הטון והסגנון של המותג, ויש גם כאלה שמתאימים למתחילים או לאתרים עם תקציב קטן. הוא מציג חמישה כלים מובילים: Jasper, שמתאים ליצירת תוכן מותאם ומדויק; Copy AI, מצוין לעריכה וחידוש תוכן; Divi AI, שמציע ואריאציות ותגובות להקשר של האתר; GetGenie AI שמתמקד בקידום אתרים; ו-AI Engine, קל לשימוש וחינמי. עם זאת, למרות שהכלים האלה חוסכים זמן ומעלים את הפרודוקטיביות, צריך תמיד לעבור עליהם בעצמנו כדי לוודא שהתוכן איכותי ולהכניס את הגוון האותנטי ש-AI לא יכול לחקות

29 קורסים חינמיים ב-AI – רשימה מסודרת של 29 קורסים חינמיים שכוללת כמעט כל מה שצריך כדי להבין ולעבוד עם Generative AI – החל מכתיבת פרומפטים, דרך בניית אתרים ואפליקציות, ועד מוזיקה, וידאו וניתוח נתונים. יש קורסים קצרים, מדריכים בסיסיים וגם תכנים טכניים יותר – מתאים למתחילים ולמתקדמים.

לינקדאין מציעים מעל 250 קורסי AI חינמיים בשבע שפות, כדי לעזור לאנשי מקצוע להתעדכן בקצב השינוי המהיר בעולם העבודה. הקורסים מיועדים לכל רמה – ממתחילים ועד מומחים – ומתאימים למגוון תפקידים: ניהול, פיתוח, קריאייטיב, גיוס, פיננסים, ועוד. יש גם הכשרות ספציפיות למהנדסי AI ולמי שרוצה לבנות אפליקציות עם מודלים כמו GPT.

ספריית פרומפטים של קלוד – רשימה של עשרות פרומפטים מוכנים לשימוש, שמתאימים למגוון מטרות – מכתיבת קוד, ניתוח טקסטים והפקת מסמכים, ועד רעיונות למתכונים, יצירת משחקים, שמות למוצרים, או שיחות פילוסופיות. יש פה כלים לפיתוח אישי, כתיבה, חינוך, שיווק, תכנות, עיצוב, ניתוח מידע ועוד – כל אחד מהם ממוקד במשימה אחת ונותן תוצאה מדויקת ומהירה.

שש אסטרטגיות לכתיבת פרומפטים טובים של OpenAI מאוד מעניין ומקיף. לכל אסטרטגיה יש כמה הצעות לטקטיקות.

14 הכלים הטובים ביותר לבדיקות רגרסיה ויזואליות לוורדפרס – המאמר סוקר 14 כלים מעניינים, ברמות שונות של תשלום, ובמגוון רחב של אופני בדיקה.

ג'וש פולוק פסם ספר על refactoring לתוספי וורדפרס. הוא לא מלמד איך לבנות תוסף מאפס אלא לשדרג פיתוח של תוספים קיימים. הספר מתבסס על פרויקטים אמיתיים שלו, עם דוגמאות חיות מהם. והינה ההודעה שלו בטוויטר

תוסף תיעוד לוורדפרס – אם פיתחתם תוסף, תבנית, חנות מקוונת או אפילו מדריך להרכבת רהיטים או מוצרים בבית מרקחת – כנראה תצטרכו תיעוד מסודר. הפוסט מציג את weDocs, תוסף לוורדפרס שמיועד בדיוק לזה: ליצור מדריכים ומסמכי עזרה מתוך ממשק הניהול. לא ניסיתי אותו, אבל נראה שהוא כולל ממשק פשוט, אפשרות לסידור התוכן בגרירה, תגובות משתמשים, תמיכה בריבוי שפות, והתאמה לקידום בגוגל. מתאים גם למי שלא מפתח לוורדפרס אלא רק משתמש בו כדי להציג תיעוד.

Boilerplates for WordPress Plugins and Themes – חברת WPTurbo פרסמה פיצ'ר חדש – Boilerplates עבור תוספים וערכות נושא של WordPress – כדי לייעל את תהליך הפיתוח ולהפעיל פרויקטים במהירות. ישנם 3 Boilerplate-ים זמינים מלכתחילה, ומשתמשים יכולים גם להגיש Boilerplate-ים משלהם לשימוש על ידי קהילת WPTurbo.

התקפות אבטחה חברתיות: תקיפות הנדסה חברתית עוברות לא רק דרך פרצות טכניות אלא דרך אנשים – וזה מה שהופך אותן למסוכנות, במיוחד למנהלי אתרי WordPress. המאמר סוקר את שיטות הפעולה הנפוצות (פישינג, התחזות, פיתוי עם קבצים מפתים ועוד), מסביר כמה נזק כל שיטה עלולה לגרום, ומציע כלים פרקטיים לעזור למנהלי אתרים להבין, ללמד ולהגן על עצמם ועל המשתמשים שלהם מפני התחכמויות כאלה.

הדרכים הטובות ביותר ללימוד וורדרפס מיוטיוב: YouTube יכול להיות מקור מעולה ללימוד WordPress, עם הדרכות מצולמות שמסבירות שלב אחרי שלב איך לעבוד עם המערכת – מיצירת אתר בסיסי ועד התאמות מתקדמות עם תוספים ובוני עמודים. ישנם ערוצים איכותיים במיוחד שמיועדים למתחילים כמו WPBeginner ו-WPCrafter, ויש גם ערוצים שמתמקדים בפיתוח אתרים ופתרונות למשתמשים מנוסים, כמו WordPress הרשמי או MotoPress. בנוסף, יש יוצרים עצמאיים כמו Tyler Moore ו-Ferdy Korpershoek שמציעים קורסים שלמים, בחינם, ביוטיוב. אומנם אי אפשר ללמוד הכל רק מצפייה, אבל זאת בהחלט נקודת פתיחה מעשית.

אני אוהבת להסתכל על תבניות וורדפרס כי נעים לי לראות דברים אסתטיים. לרוב אני לא משתפת אותם פה כי אין בהן הרבה חידושים, אבל כשנתקלתי בתבניות שנועדו להציג אומנות של קרמיקה וחרס, הבנתי שיש פה זווית אחרת של מראה האתר. מזמינה אתכם לשזוף את עיניכם ביופי הזה

מגוון דרכים לבדיקה מהי גרסת הוורדפרס של האתר

תשע תבניות שחור-לבן לוורדפרס. אולי יום אחד אחליף לזה

מדריך אלטרניטיבי לא רשמי ל-wp-cli – אנריק חאפז, מפתח ותיק בקהילת וורדפרס, זיהה פער בין התיעוד הרשמי של WP-CLI לבין חוויית המשתמש הרצויה – קושי בניווט, חיפוש לא יעיל, ועיצוב לא מזמין. מתוך הצורך האישי שלו נולד רעיון: לבנות אתר אלטרנטיבי, מבוסס על תבנית Syntax של Tailwind UI, שישלב עיצוב נקי, חיפוש מתקדם (Algolia) ותוכן מקורי כמו מדריכים, דוגמאות שימוש ותרחישים מהשטח – הכל כדי להפוך את השימוש ב-WP-CLI לנגיש, ברור ומעורר השראה.

איך לנצל את המוזרות של AI – המאמר מדבר על איך נכון להתייחס לבינה מלאכותית – לא ככלי רגיל כמו גוגל או תיקון אוטומטי, אלא כמשהו קצת מוזר, שונה, ומלא בפוטנציאל לא צפוי. מוליק טוען שככל שננסה לדחוף את ה-AI לתוך תבניות מוכרות, ככה נפספס את הייחודיות שלו. במקום להשתמש בו רק כדי ללטש ניסוח או לחפש מילים נרדפות, אפשר לבקש ממנו לשכתב פסקאות בסגנון של שיר, פרסומת, או אפילו מם אינטרנטי. הוא מביא גם דוגמאות משוגעות כמו ליצור אנלוגיות היסטוריות מהמאה ה-14 כדי להסביר רעיון עכשווי – וזה פשוט מעולה.
אני ממש ממליצה לקרוא את המאמר – יש בו דוגמאות מגניבות ורעיונות יצירתיים לשימוש ב-AI. גם אם לא תמיד זה פרקטי ביום-יום, שווה לזכור שאם נסתכל על הכלי הזה בצורה קצת שונה, נוכל להוציא ממנו דברים שלא דמיינו בכלל.

הכלי באתר Generative Image Dynamics מאפשר להפוך תמונה סטטית לסרטון דינמי בלולאה חלקה, המדמה תנועה טבעית כמו רשרוש עלים או ניעור וילון ברוח. הוא פותח על ידי חוקרים מ-Google Research וזכה בפרס המאמר הטוב ביותר בכנס CVPR 2024.
איך זה עובד? המערכת לומדת ממסלולי תנועה שנאספו מסרטונים אמיתיים של תופעות טבעיות מחזוריות. באמצעות מודל דיפוזיה, היא יוצרת "מרקם תנועה" – ייצוג תלת-ממדי של תנועה בתדרים שונים. זה מאפשר לה להחיות תמונה בודדת כך שתיראה כאילו היא נעה באופן טבעי, או לאפשר אינטראקציה עם אובייקטים בתמונה, כמו משיכת ענף ותגובה של שאר התמונה בהתאם.
למה זה מעניין? מעבר לאפקט המרשים, הכלי מדגים כיצד בינה מלאכותית יכולה להבין ולהחיל דינמיקה פיזיקלית על תמונות סטטיות. זה פותח אפשרויות חדשות באנימציה, מציאות מדומה, ואפילו בהמחשה חינוכית.
אם אתם סקרנים לראות תמונה "מתעוררת לחיים", ממליצה מאוד לבדוק את הדמו באתר.

איך האתר מדורג מבחינת AI– כלי שבודק כמה אתר מוכן לגילוי וסריקה של כלי בינה מלאכותית בעתיד.

כלי שמחלק טקסט לסגמנטים ש-chatGPT יכול לעכל

סיכת rewind – מיכל בריל, קולגה שלי במו"פ של אורט, הרצתה לתלמידים על טכנולוגיה לבישה, כשהמסקנה היא שכמו שהטלפון הפך מכלי לתקשורת למרכז החיים – ככה גם טכנולוגיה לבישה יכולה להפוך מגימיק למשהו שנמצא עלינו כל הזמן, ועוזר לנו להבין, לחוות, ולהתחבר.

11 תוספים שמשפרים את chatGPT – תוספי ChatGPT הם דרך מצוינת למצות את המירב מה-AI של OpenAI. בכתבה הזו נאספו 11 תוספים מומלצים לשנת 2023 – כל אחד מהם פותח דלת לעולם אחר: PromptPerfect לשיפור פקודות, AI Prompt Genius ליצירת תוכן ידידותי ל-SEO, Argil AI לפתרונות מותאמים אישית, SureTriggers לאוטומציה, Link Reader לשליפת מידע, Kayak לתכנון נסיעות, InstaCart לקניות, Wolfram לחישובים ונתונים מדעיים, OpenTable להזמנת מסעדות, ו-CodeWiz למי שכותב קוד. העתיד של התוספים האלה רק הולך ונהיה מעניין יותר – עם עוד אפשרויות ויותר התאמה אישית.

AI שמייצר פטרנים לרקעים – מכניסים פרומפט ומקבלים פטרן מתאים.

10 השוואות שרשור טוויטר (X) של שלוש מכונות ייצור המונות: דאלי, מידג'רני, ואדובי. השרשור פורסם באוקטובר 2023. מאז לא יצא לי כמעט לפרסם – המציאות הכתיבה סדרי עדיפויות אחרים

כלי AI שמייצר טקסטים אלטרנטיביים לתמונות – במקום שאנחנחו נכתוב תיאור תמונה וה-AI ייצר אותה, אנחנו מעלים תמונה, וה-AI מתאר אותה פוסט שמסביר ומדגים את הקונספט. EveryAlt הוא כלי חדש המופעל על ידי בינה מלאכותית שיכול ליצור במדויק טקסט חלופי לתמונות באתרי אינטרנט, ומאפשר לאנשים עם מוגבלויות לגשת אליהם. הטכנולוגיה השתפרה משמעותית בתשעת החודשים האחרונים, וכעת היא משיגה דיוק כמעט מושלם. זה אפילו יכול לזהות אלמנטים של תמונה שבני אדם לא מכירים, כמו כשות בבישול בירה או בניין הקפיטול של מדינת קולורדו. EveryAlt תורמת גם 10% מהכנסותיה להלן קלר אינטרנשיונל כדי לקדם את משימתם של Saving Sight.

להשתפר בבקשת וקבלת משוב – הפוסט הזה מיוחד בכך שהוא פונה למנהלים, ומתווה להם דרך לבקש משוב מהעובדים שתחתיהם. מאחר שהתהליך הזה לא נפוץ, והוא עלול לעורר רגשות של חרדה הן אצל הממונה והן אצל העובדים, הופסט נותן טיפים מעולים להתמודדות עם הרגשות האלה.

ערן, מ"הבלוג של ערן", כותב טיפים לעבודה חדשה. יש לו שם טיפים יפים, אבל אצטט כאן תובנה חמודה מתחילת הפוסט, לפני הטיפים: "בראשון לספטמבר הקטן שלי, בן שנתיים, התחיל גן בפעם הראשונה. הייתי איתו בהסתגלות שלו, כולל להיות איתו בגן כמעט שלוש שעות ביום הראשון שלו… בערך שבוע אחריו, אני התחלתי עבודה חדשה. לצערי הרב, ובחוסר צדק רב, הוא לא בא איתי, ולא היה איתי בכלל בעבודה החדשה שלי. הייתי צריך להתרגל אליה בלעדיו, אפילו לא קצת. כשהוא יהיה מספיק גדול בשביל לדבר במשפטים ארוכים ויבין מה המשמעות של הוגנות והדדיות, אני מתכוון לנהל איתו שיחה רצינית על זה."

איך עושים code review בגוגל ולמה זה כל כך מוצלח – Critique הוא כלי סקירת קוד מבוסס בינה מלאכותית שפותח על ידי Google כדי לשפר את פרודוקטיביות המפתחים. הוא מעודד שיפור מתמיד על פני מושלמות, מאפשר ניתוח סטטי, המצעות מבוססות למידת מכונה, ובאופן כללי, 97% מהמפתחים מרוצים ממנו, ועובדים שעזבו את גוגל, מתגעגעים לכלי הזה.

10 דברים שמתכנתים צריכים ללמוד על למידה – מאמר די מעמיק על אספקטים שונים של למידה. מפתחים צריכים ללמוד כל הזמן כדי להתעדכן בשינויים המהירים בתחום. כל לימוד כולל העברת מידע לזיכרון. הזיכרון האנושי מורכב מאוד, ולמרות שהוא דומה קצת לארכיטקטורת מחשבים, יש הבדלים מהותיים שגורמים לו לפעול אחרת. במאמר הזה מסבירים איך עובד הזיכרון האנושי, איך מתרחשת למידה, את ההבדלים בין מתחילים למומחים, ומקשרים את כל זה לצעדים מעשיים שמפתחי תוכנה יכולים לעשות.

דרכים שונות להקים אתר באמצעות AI– פוסט קצר שסוקר במהירות שלושה כלי הקמת אתרים: Wix, Framer, ו-Hostinger.

משחק הקוד המאובטח של גיטהאב – גיטהאב החליטו ליצור משחק שמאמן בזיהוי קוד לא מאובטח. בפוסט שקישרתי אליו פה, יש הסבר איך להפעיל, וטיפ להשתמש בכלי לזיהוי קוד לא מאובטח

ממשקים מעצבנים – 2021 – הרצאה של ויטלי פרידמן מסמשינג מגזין, שעובר על ממשקים רגילים של אתרים, ומפנה את תשומת הלב לבעיות שלא תמיד חושבים עליהן

השוואה בין Laravel לוורדפרס – לכאורה פלטפורמות שונות, אבל בפועל יש ביניהן נקודות דמיון. הפוסט מציג בתמצות את המשותף והשונה בטבלה, ואחר כך מפרט כל סעיף

צוות polyglot פועל להקל על מתרגמים – במאי 2023 יצאו חידושים בפלטפורמת התרגום של וורדפרס. למשל בדיקת placeholder-ים בתרגום, אפשרות לשלב את ChatGPT באמצעות מפתח של OpenAI, ועוד. ובאותו עניין, וורדפרס פרסמה קריאה להתנסות בשיבוץ AI בתהליך התרגום.

תבנית ראשונה ממאמץ קהילתי ליצור תבניות, וקוראים לה stacks.

25 תוספי AI לוורדפרס שכדאי להתנסות בהם. יש פה רשימה מחולקת לקטגוריות: יצירת טקסט בלבד, יצירת טקסט + יצירת תמונות, לאופטימיזציה למנועי חיפוש, לאופטימיזציה של תמונות, לתרגום, וצ'טבוטים. היתרון בשימוש בהם הוא חסכון בזמן, והתנעת היצירתיות ע"י קבלת רעיונות והצעות לתוכן מיידי.

תוספי ה-ChatGPT הטובים ביותר לאתר הוורדפרס שלכם – פוסט שממליץ על חמישה תוספי chatgpt לוורדפרס: AI Engine, Formidable Forms, AI ChatBot for

WordPress, Aiomatic, ו- AI Assistant with ChatGPT.

הבלוג של spinupwp – מאגר פוסטים במגוון נושאי שרת (Server Resources) שקשורים לוורדפרס, כמו איך לבצע כל מיני פעולות ב-Ubuntu, איך להרים CDN, ועוד ענייני פיתוח וסיס-אדמין

להריץ וורדפרס מקומי באמצעות npm

דיבוג וורדפרס – על החשיבות בדיבוג, על ההבדל בין דיבוג וורדפרס לדיבוג קוד אחר, ועל איך עושים את זה

תוסף בדיקת קישורים שבורים – התוסף מנהל גם בדיקות ידניות וגם בדיקות מתוכננות מראש, ומאפשר חיבור ל-API שמזרז את התהליך

כבר כמה שנים שאנחנו משלבים פעילויות H5P בקורסים שלנו, תוך עיצוב חוויית הלמידה כך שהתכנים והתרגולים משתלבים בטבעיות בתוך השיעור. את השילוב אנחנו עושים ע"י iframe שמטמיע את הפעילויות בפיסקה מעוצבת, אבל נתקלנו באתגר: ה-iframe הטמיע את כל עמוד ה-Moodle שבו הפעילות, ולא רק את הפעילות עצמה. כדי לפתור את זה, יצרנו גרסה מותאמת של H5P שהוספנו לה פרמטר ייחודי &isembeded=1 בכתובת ה-src של ה-iframe, מה שאפשר לנו להציג רק את הפעילות.

עם הזמן, H5P שיפרו את המנגנון שלהם ותמכו בהטמעה מותאמת כברירת מחדל, מה שחייב אותנו לעדכן את ה-URLs בקורסים כך שיתאימו לפורמט החדש. בפוסט הזה אשתף איך פתרתי זאת באמצעות שאילתה פשוטה.

איך פתרתי את שינוי ה-URL-ים בעזרת כלי בינה מלאכותית

כשהתחלתי לטפל בשינוי כתובות ה-URL לפורמט החדש של H5P, פניתי לקלוד וביקשתי ממנו להמיר כתובות מהמבנה הבא:
https://campus.ort.org.il/mod/hvp/view.php?id=6554&isembedded=1
למבנה החדש:
https://campus.ort.org.il/mod/hvp/embed.php?id=6554

קלוד הציע שאילתת SQL ארוכה, שהשתמשה בפונקציות כמו SUBSTRING, POSITION, LOCATE, CONCAT, ו-SUBSTRING_INDEX. היא נראתה מבטיחה ומדויקת על הנייר, אבל כשהרצתי אותה, הבנתי שמשהו לא מסתדר: במקום לשמר את ה-ID של הפעילות, השאילתה שינתה אותו ל-ID של הקורס. זה היה כמובן לא מה שרציתי – ה-ID של הפעילות הוא הלב של הכתובת, וכל ההטמעות שלנו בקורסים נשענות עליו.

חזרתי לקלוד וסיפרתי לו על הבעיה. לבקשתו נתתי לו תוכן לדוגמה. זה עזר לו להכין שאילתה חדשה, אבל השאילתה הזאת לא שינתה כלום בתוכן. אחרי זה והא נתן לי שאילתה אחרת עם REGEXP_REPLACE, ונדמה היה לי שזה באמת הכיוון של הפתרון, אבל היא גרמה לשגיאת SQL!

בשלב הזה קלוד החליט לשנות כיוון, ולתהקדם צעד-צעד. הוא נתן לי שאילתה קטנה שטיפלה בשינוי של view.php?id= ל-embed.php?id=:

UPDATE mdl_label
SET intro = REPLACE(
intro,
'view.php?id=',
'embed.php?id='
)
WHERE intro LIKE '%<iframe src="https://campus.ort.org.il/mod/hvp/view.php%';

הרצתי אותה על תוכן אחד לדוגמה, והפלא ופלא – היא עבדה. אז הוא נתן לי עוד שאילתה קטנה שמטפלת בפרמטר &isembedded=1:

UPDATE mdl_label
SET intro = REPLACE(
intro,
'&isembedded=1"',
'"'
)
WHERE intro LIKE '%<iframe src="https://campus.ort.org.il/mod/hvp/view.php%';

אבל אז חשבתי – למה להפעיל שתי שאילתות אם אפשר לאחד אותן?

השאילתה המלאה והסופית:

UPDATE mdl_label  
SET intro = 
REPLACE(     
    REPLACE(
        intro, 
        'view.php?id=', 
        'embed.php?id='),     
    '&isembedded=1"',     
    '"' ) 
WHERE intro LIKE '%<iframe src="https://campus.ort.org.il/mod/hvp/view.php%'; 

התוצאה

הרצתי את השאילתה הזו, ובתוך שניות שיניתי מאות כתובות URL באופן מדויק. הפתרון הזה לא רק חסך זמן, אלא גם עבד באופן מושלם מהניסיון הראשון!

זו בדיוק הדוגמה לכמה שבעינה מלאכותית בשילוב הכוונה אנושית יכולים להביא לתוצאות מעולות.

קבלו סיכומי סרטוני יוטיוב – כלי שמכניסים אליו את ערוצי היוטיוב שמעניינים אותנו, וכל בוקר הוא שולח תקציר של הסרטונים החדשים בו

Docuo – פלטפורמה שמקבלת כתובת של מאגר בגיטהאב, ומייצרת אתר דוקומנטציה. מאפשר להטמיע תמונות, סרטונים וקוד בקלות

איש אחד המציא שעון ייחודי בשם Poem/1 שמראה את השעה באמצעות חרוזים שיוצרו על ידי ChatGPT. בכל דקה נוצר חרוז חדש. השעון הזה צריך תמיכה ולכן הוא נמצא ב-kickstarter, שם גם ישנו הסיםור המלא של אופן הפיתוח שלו. וכאן אפשר לראות אותו בפעולה

לחברות AI יש כל מיני טיעונים נגד תשלום עבור תוכן המוגן בזכויות יוצרים

לקבל תשובות מספרים – פרויקט נסיוני של גוגל (שנגמר) שמאפשר "לשוחח" עם ספרים. הוא איפשר לשאול שאלות, ולקבל תשובות מספרים. למשל לשאלה "איך אפשר להפסיק לחשוב מחשבות וללכת לישון", מביאים תשובות מכל מיני ספרי עזרה עצמית.

סרטון בן 8 דקות על הדרך ליצירת פרומפט אופטימלי לצ'טג'יפיטי ובארד – היוצר מלמד אותנו שיש שש אבני הבניין המרכיבות פרומפט טוב עבור ChatGPT ודומיו: משימה, הקשר, דוגמאות, פרסונה, פורמט וטון. הוא מדגיש את סדר החשיבות, כאשר החלק הראשון – המשימה – הוא קריטי, ומספק דוגמאות ספציפיות עבור כל אבן בניין

אם רוצים תשובות טובות מבינה מלאכותית יצרנית, צריך לכתוב פרומפטים טובים יותר – המאמר פה מתאר איך לעשות זאת: להיות ממוקדים, לפנות ל-GPT כאילו משוחחים איתו, להשתמש בשאלות פתוחות, להגדיר פרסונה, להגדיר את קהל היעד, ולשאול שאלות עוקבות (follow up)

טיפים לשימוש ב-copilot – קופיילוט יכול להפוך אתרים מורכבים למיני קורס; יכול בעזרת פרומפט שמפורט בניוזלטר לתמצת סרטוני יוטיוב; ולהיות מורה פרטי

28 כלי AI חינמיים – סרטון שמספר על כלי AI חינמיים בכל מיני תחומים: כתיבה ואומנות, עריכת תמונות ומודלים תלת-מימדיים, עריכת וידיאו ומוסיקה, וגם תחומים אזוטריים. אומנם הסרטון הוא מדצמבר '23 אבל הדברים עדיין רלוונטיים.

איך להשתמש ב-theme.json כדי להאיץ ביצועים בתבנית – ב-2022, וורדפרס הציגה את הקובץ theme.json ככלי שמפשט את העבודה למפתחים ומסייע בשיפור ביצועי התבניות. הפוסט הזה מפרט איך להשתמש בקובץ הזה ואילו כלים ויכולות הוא מציע. המטרה היא להימנע משימוש ב-CSS מותאם אישית ככל האפשר, ולהשתמש בפקודה wp_enqueue_block_style() כדי להאיץ את תהליך הפיתוח.

תשתית ליצירת תוסף בלוקים -אם אתם מפתחים תוספים, יש כאן סקירה של ארבעה כלים שיכולים להקל עליכם בתהליך. המאמר בודק את WP-CLI Scaffold Plugin Command, hlashbrooke/WordPress-Plugin-Template, DevinVinson/WordPress-Plugin-Boilerplate ו-Plugin Machine. כל אחת מהאפשרויות מתאימה לצרכים שונים. המחבר מסכם שהאופציה הטובה ביותר תלויה בצרכי המשתמש וברמת הניסיון, וממליץ על Plugin Machine למי שזקוק לפתרון מקיף יותר ועל DevinVinson/WordPress-Plugin-Boilerplate למתחילים.

עיצוב עם בלוק העמודות – בלוק העמודות הוא כלי שמאפשר ליצור פריסות מגוונות. הפוסט מציע דוגמאות קוד שמראות איך להשתמש בו, כולל יצירת תבניות עם סרגל צד דביק. הוא נותן גם דגש חשוב למצב מובייל.

מדריך לשימוש ביכולות המתקדמות של בלוק ה-Query Loop בגרסה 6.1 – ב-6.1 וורדפרס מציעה שדרוג משמעותי ל-Query Loop עם אפשרות להוסיף מסנני PHP לסינון שאילתות על סמך פרמטר שאילתה מותאם אישית. הפוסט הוא מדריך שלב אחרי שלב שמסביר איך להשתמש ב-PHP כדי ליצור בלוק של ביקורות ספרים עם דירוג כוכבים. אפשר כמובן להרחיב שיטה זו ליצירת כל סוג של שאילתה עם פקדים מותאמים אישית.

קובצי טמפלייט בתוספים – מאמר זה דן בשימוש בקובצי תבניות (Template Files) בתוספים של וורדפרס וכיצד לאפשר לתבניות לעקוף אותם בקלות. הוא מסביר את ההבדלים בין תבניות פלאגין וקבצי תבניות הנטענים על ידי תוסף. המאמר מספק דוגמאות איך ליישם היררכיית תבניות בתוסף, וכיצד לוודא שהתבניות שאנחנו מפתחים לא יפלו בין הסדקים ויישארו עדכניות.

סיכום שנת 2022 בתחום הבלוקים למפתחים – הפוסט וסק בהתקדמות בעורך הבלוקים בוורדפרס במהלך 2022 ומספק רשימה של משאבים למפתחים כולל קורסים, הדרכות, סרטונים והרצאות, וגם את הבלוג Make WordPress Core.

סרטון שעוקב אחרי השינויים שקרו בעורך הבלוקים בין וורדפרס בגרסה 5.9 לגרסה 6.2.

איך להוסיף meta boxes ושדות מותאמים אישית לפוסטים בגוטנברג – מאמר זה הוא חלק מסדרה על פיתוח בלוקים של גוטנברג בוורדפרס. הוא מכסה נושאים מתקדמים על שדות מותאמים אישית ותיבות מטא בפיתוח בלוקים של גוטנברג, ומדריך אותנו שלב אחרי שלב איך ליצור סרגלי צד מותאמים אישית לניהול מטא נתונים של פוסטים. הוא מסביר איך לבנות את הרכיב באמצעות רכיבי גוטנברג מובנים, ואיך לחבר אותו עם רכיבי withSelect ו-withDispatch מסדר גבוה יותר
המאמר מספק גם קישורים למשאבים נוספים ללמידה נוספת.

תבניות קלסיות לעומת תבניות בלוקים – הפוסט הזה דן בהבדלים העיקריים בין תבניות קלאסיות לבין תבניות בלוקים בוורדפרס. תבניות קלאסיות משתמשות בתבניות מבוססות PHP בעוד תבניות בלוקים משתמשות בקובצי HTML עם סימון בלוק. תבניות בלוקים מציעות יותר יכולות עריכה וגמישות. תבניות קלאסיות הן מסורתיות יותר ויכולות להיטען במהירות אם הן מותאמות למהירות. תבניות בלוקים, לעומת זאת, עשויות להיות מהירות יותר מכיוון שהן דורשות פחות תוספים של צד שלישי.

עיצוב בלוק (style block) מותאמים אישית בתבנית -וורדפרס הציגה את Block Styles API בגרסה 5.3 כדי לאפשר למפתחי תבניות ליצור התאמות אישיות של בלוק שאינן אפשריות באמצעות כלי עיצוב מובנים. כלל האצבע הוא שיש להשתמש ב-Block Styles כאשר מוצו אפשרויות אחרות, ונאלצים להסתמך על CSS מותאם אישית. ג'סטין טדלוק כתב מדריך שמוביל אותנו בכל תהליך יצירת Block Style, כולל כמה Block Styles בבלוק אחד, וכולל איך להסיר אותו.

רשימת המשאלות של נגישות מ-AI – המאמר "AI? בינה מלאכותית? בינה נגישה!" מספר איך בינה מלאכותית (AI) משנה את חייהם של אנשים, במיוחד בעלי מוגבלויות. AI כבר עוזר לאנשים עם ליקויי שמיעה וראייה, כמו באמצעות אפליקציות שמתארות תמונות או מתרגמות שיחות בזמן אמת. המחבר, Patrick Sturdivant, חולק את רשימת המשאלות שלו של יישומי AI עתידיים, כולל מכוניות בנהיגה עצמית, יצירת מסמכים, ניתוח וידאו מתקדם ועוד. הוא גם מזכיר כיצד AI יכול לשפר את הנגישות הדיגיטלית באמצעות זיהוי דיבור, עיבוד שפה טבעית והתאמה אישית. הוא מזכיר לנו גם שבדרך כלל, דברים שמשפרים את חייהם של בעלי מוגבלויות, מועילים אפילו לאנשים שאין להם אותן המוגבלויות. פטריק, יועץ אסטרטגיה עיוור, דוגל בהכללה דיגיטלית ומשתף את הניסיון האישי שלו באמצעות טכנולוגיות נגישות. בסוף המאמר, הוא מספר שהוא ביקש מ-AI לכתוב מאמר על אותו הנושא, ומביא את התוצאוץ ומבקש מאיתנו לשפוט מה יותר טוב.

הבעיה עם פוקוס אוטומטי על השדה הראשון של הטופס – מיקוד אוטומטי של הקלט הראשון בדף אינטרנט יכול להוביל למספר בעיות בחוויית משתמש. זה יכול לגרום לדף לקפוץ באופן בלתי צפוי, ולמנוע ממשתמשים לגלול או לנווט אחורה באמצעות המקלדת. עבור משתמשי קוראי מסך, זה משבש את ההכרזה הצפויה על כותרת העמוד, מה שמוביל לבלבול. במכשירים ניידים, זה יכול לגרום לכך שהקלט יהיה ממוקד מבלי לפתוח את המקלדת, מה שגורם לממשק להרגיש שבור. במקום זאת, עדיף לאפשר למשתמשים לשלוט מתי להתמקד בקלט הראשון, כדי להבטיח חוויה חלקה ואינטואיטיבית יותר.

חיפוש והכרה של עיצובי UX ידידותיים מבחינה קוגניטיבית, עם טבלאות וגרידים – פוסט ארוך ומקיף בסמשינג מגזין שמתאר את כל ההיבטים שאפשר להתחשב בהם כשמנסים להנגיש טבלאות. מדובר גם על הנגשה לכבדי ראייה, אבל גם לאלה שסובלים מעומס קוגנטיבי. למשל שימוש בפלטות צבעוניות (למרבה ההפתעה, הם מראים שלא תמיד מיעוט צבעים מקל על הקריאות), התייחסות לטיפוגרפיה (יש דברים שהם אומרים שלא צריך להתעסק איתם יותר מדי כי אין להם השפעה כה רבה), צורת הפריסה של הטבלה (למשל שעדיף לוותר על סימון גבולות של התאים, ולהפריד בין תאים באופנים אחרים). הרעיון המרכזי הוא שטבלאות מסוגלות להכיל מידע רב הדורש רמה גבוהה של עבודה קוגניטיבית, וליקויים קוגניטיביים הופכים אנשים לרגישים מאוד לאופן שבו המידע מוצג.

סרטון של שעה על איך לכתוב טקסט נגיש מבחינת ניסוח משפטים. כדי להנגיש טקסט כדאי לזכור את עקרונות למשל: משפטים בני 20-25 מלים, להעדיף מילים עם פחות הברות. ומתברר שלפחות באנגלית, יש כלי שמנתח את הרמה של הטקסט. השאיפה צריכה להיות שהטקסט יהיה ברמה של כיתה ט' או פחות, כדי שקהל רחב יותר יבין את המדובר. הפוסט אומנם מדבר על אנגלית ומביא דוגמאות מאנגלית, אבל התיאוריה רלוונטית גם לעברית

***

הפוסט הזה קצר מרגיל, כי אלה הקישורים היחידים שעוד נותרו לי בענייני נגישות, וזה למעשה הפוסט האחרון שלי בטגרויה הזאת, לפחות לפי איך שדברים נראים כרגע.

בשנתיים האחרונות פניתי לכיוונים אחרים בפיתוח – שנה אחת השקעתי בעבודה על VR, לאחר מכן עברתי לפיתוח ב-Moodle בקמפוס אורט, ותוך כדי התעניינתי מאוד ב-AI ג'נרטיבי. התחומים האלו לא השאירו לי הרבה זמן להמשיך ולעקוב אחרי נושאים שפעם הייתי קרובה אליהם, וביניהם נגישות. היה לי עצוב ביום שבו הסרתי את המנוי האחרון שלי לניוזלטרים בנושאי נגישות, כאילו תם עידן.

לכבוד פוסט הסיום הזה עברתי על קטגוריית הנגישות בבלוג שלי, וכל צעד הזכיר לי את תחילת הדרך ואת התחנות המשמעותיות שבהן עצרתי מאז 2007. אחד המקורות הראשונים שלי – Roger Johansson באתר www.456bereastreet.com – היה עבורי מאגר של ידע והשראה, עם טיפים ודגשים על HTML, CSS, ו-JavaScript, בתקופה שהייתה לפני פריחת התחום. לצערי הוא הפסיק לכתוב ב-2016, ואני לא יודעת למה. נושאים מרכזיים שבהם עסקתי כללו בין השאר כתיבת טקסטים אלטרנטיביים, שלמרות כל העיסוק בהם, עדיין אני לא תמיד מרגישה בטוחה – איזה מזל שיש כיום AI שעוזר בהחלטה הזו.

במהלך השנים מצאתי את עצמי מרותקת גם לתחום של נגישות בטפסים ולאספקטים אחרים שהקלו על יצירת חוויות משתמש מכילות. התוכן שהכנסתי בלוג היה מבוסס על מה שמצאתי מעניין ומעשיר, לא רק חשוב ומחייב. תמיד חיפשתי קישורים ואתרים שהפכו את כללי הנגישות למשהו חי וצבעוני, כזה שמאתגר ומעורר חשיבה. אמנם חלק מהקישורים שהעליתי כבר אינם זמינים, אבל הרשמים שלי מהם נותרו כאן. תודה על הליווי במסע הזה – אני ממשיכה הלאה מבחינת תחומי עניין, אבל עדיין ממממשת נגישות באתרים שאנחנו בונים.

אוסף כלים למפתחים – רשימת כלים ומשאבי לימוד למפתחי וורדפרס. יש פה כלים שמייצרים קוד או אוספי חתיכות קוד, כלים שמודדים סטטיסטיקות של תוספים וכלים שנותנים מידע על תוספים שונים, כלי AI, כלי אבטחה, SEO, וכן הלאה.

איך להשתמש בשורטקודים לגלריה פוסט שמתאר את המטרה של שורטקודים של גלריות, ואחרי זה ממליץ על תוסף מסוים. ועדיין, ההסבר מעניין מספיק בשבילי להביא את זה כאן.

docs_dangit – מנוע חיפוש לקטע קוד וורדפרסיים שנכתב במהלך האקתון והוא קוד פתוח בגיטהאב

סרטונים על בילדרים מבית WPEngine ביוטיוב (כן, אני מודעת למחלוקת המשפטית שיש בין וורדפרס ל-WPEngine. אני לא נוקטת צד בעניין)

WPAI Universe היא ספריית משאבים וכלים של בינה מלאכותית שנוצרו במיוחד לשימוש עם WordPress.

התוסף AI Image Generator משתמש ב- Dall-E API כדי מאפשר ליצור תמונות AI באמצעות טקסט לתמונה (text-to-image), או תמונה לתמונה (image-to-image).

ספריית איקוני וורדפרס. אפשר לבצע שם חיפוש, והינה סיפור על הבנייה שלו

11 דרכים שבהן ChatGPT יכול לעזור לנו כמתכנתי וורדפרס: יצירת קוד, בדיקות, תיעוד טכני, איתור באגים, כתיבת הערות בקוד, פישוט קוד מורכב, עיבוד נתונים, , מֶחקָר, ועוד.

AI באלמנטור – הפיצ'רים שה-AI של אלמנטור מציע כוללים עוזר כתיבה בינה מלאכותית, יכולות תרגום רב לשוני, ומסייע קוד ליצירת CSS מותאם אישית וקטעי קוד בלי שצריך ידע טכני. משתמשים יכולים להוסיף בקלות אלמנטים לאתרים שלהם באמצעות קטעי HTML שנוצרו על ידי Elementor AI.

השוואת כלים

דוגמה להשוואה

התיאורים של כל הכלים הם באנגלית, ואני מתרגמת אותם עם גוגל טרנסלייט. אני מביאה פה שתי דוגמאות.

נבחן את התוצאות עבור תמונה של ילדים משחקים בלוח דיגיטלי על הקיר:

alttext.ai: שני ילדים מקיימים אינטראקציה עם מסך דיגיטלי גדול המציג דגם תלת מימד של רכב. לילדה משמאל יש שיער אדום ארוך והיא לובשת חולצה ירוקה, ואילו לילד מימין יש שיער חום קצר והוא לובש חולצה לבנה עם כוכב שחור.

ahrefs: שני ילדים נהנים עם לגו על מסך מחשב, בונים ויוצרים ביחד.

everyalt.com: שני ילדים מקיימים אינטראקציה עם לוח דיגיטלי, המציג שרטוט של רכב לגו. הם במסגרת חינוכית, ממוקדים ומעורבים.

נבחן את התוצאות עבור תמונה של ילד משחק בקוביות:

alttext.ai: ילד צעיר עם שיער בהיר משחק בקוביות עץ. הוא עורם את הבלוקים על שולחן בחדר נעים עם כיסא עץ וכריות לבנות ברקע. הילד מתמקד בבניית מבנה עם בלוקים בעלי צורות שונות.

ahrefs: ילדה קטנה בונה בשמחה ב קוביות עץ על שולחן, בוחנת את היצירתיות והדמיון שלה.

everyalt.com: ילד צעיר מתמקד בבניית מבנה עם קוביות עץ על שולחן בתוך הבית, כשברקע כיסא וכרית.

לכל כלי יש גם דברים ייחודיים, אבל הם פחות רלוונטיים לנו כרגע אז אני לא מציינת אותם.

כל אחד מהכלים מציע כמות מסוימת של ג'ינרוטים חינם, ואחרי זה צריך לעבור לתכנית בתשלום.

השוואת מחירים (נכון לתאריך פרסום הפוסט, 27/10/2024)

סיכום והמלצה

לאחר בחינת הכלים, נראה ש-alttext.ai מציע את התמורה הטובה ביותר למחיר, עם תיאורים מפורטים ואפשרות לרכישה חד-פעמית. עם זאת, אם מעדיפים תיאורים תמציתיים יותר, everyalt.com עשוי להתאים יותר, למרות המחיר הגבוה יותר לשימוש ארוך טווח

מתוך מגוון הסדנאות בחרתי שתיים:

סדנה א: Microsoft Garage AI Powered Innovation Workshop

בסדנה הראשונה הכרנו את גראז' החדשנות במיקרוסופט – מעבדה עשירה במנטורים ובמשאבים – שמאפשרת לפתח פתרונות ומוצרים עם ליווי צמוד של מומחי חדשנות. בסדנה התנסינו המרצה, עדי מור-בירן, הסבירה איך הולך תהליך החדשנות – מההעלאת הרעיון, דרך פיתוח אב טיפוס, ניסוי, ובסוף מציאת ספונסר ליצור את המוצר. מטבע הדברים, בחיים האמיתיים המסלול הוא לא ליניארי – עוברים וחוזרים בין שלבים עד שמדייקים את המוצר – אבל בסדנה שעשינו היינו מוגבלים בזמן ולכן קיצרנו תהליכים באמצעות AI.

בסדנה למדנו שני דברים סופר מועילים:

1. איך לכתוב פרומפט מפורט שישיג לנו בדיוק את מה שאנחנו רוצים.
2. איך להשתמש ב-AI בכל אחד משלבי הפיתוח

איך לכתוב פרומפט מפורט שישיג לנו בדיוק את מה שאנחנו רוצים

היא נתנה דוגמה של זוג שרוצה לטייל בפריז, טיול שמותאים אישית לניסיון וליכולות שלהם. לא אלאה אתכם בפרומפט ובתוצאה, רק אומר ששניהם היו מאוד מרשימים.

בלי קשר לסדנה, יש סרטון מעולה שמראה איך לכתוב פרומפט מפורט. יש כמה אלמנטים שמשותפים למה שלמדנו בסדנה – פרסונה, מטרה (בסרטון הוא קורא לזה משימה), פרמטרי תוצאה (הוא קורא לזה פורמט, כלומר באיזה פורמט רוצים את התשובה של הבוט), והקשר – אבל הוא מוסיף אלמנטים של דוגמה (הוא מפרט שם מה זה בדיוק אומר) וטון דיבור (רשמי, משועשע, רגיל, וכד')

איך להשתמש ב-AI בכל אחד משלבי הפיתוח

תהליך החדשנות המלא שעשינו בסדנה הוא די  מפורט, ופה אכתוב את הדברים שהיו חשובים בעיניי:

• היא פתחה בפרומפט הזה:
  Act like an innovation coach. You have an amazing ability to innovate. You can create original and inventive solutions for difficult issues. Your role today will be contribute to the development of a novel and innovative idea. I will provide the opportunity we wish to tackle. I will provide you with step by step tasks in the following messages. Is this understood?
  היה חשוב לה לסיים בשאלה קונקרטית, כי אחרת הבוט "מגדיל ראש" ועונה תשובה ארוכה שאנחנו לא רוצים כרגע.
• התייעצנו בכיתה והחלטנו על בעיה שאותה ננסה לפתור בסדנה. נעזרנו בבוט כדי לנסח את הבעיה בצורה הכי טובה.
• ביקשנו מהבוט שיתן לנו חמישה פתרונות יצירתיים ולא קונבציונליים לבעיה שהוא עזר לנו לנסח (יכולנו גם לבקש פתרונות שמרניים. זו נתון להחלטה של מי שכותב את הפרומפט)
• שאלנו את הבוט מה הקריטריונים לפרויקט חדשנות מוצלח, ואחרי זה ביקשנו שידרג את חמשת הפתרונות שהוא הציע בהתאם לקריטריונים שהוא פירט קודם. הוא הביא לנו טבלה עם הפתרונות, וציון ליד כל אחד
• אחרי עוד כמה שלבים ביקשנו ממנו תוכנית פרויקט מפורטת ליישום הרעיון, ושיוודא שהתוכנית בנויה בצורה ברורה וקלה לביצוע, עם שלבים בני ביצוע וציר זמן ריאלי עבור מחלקה בינונית.
• בחיים האמיתיים בונים את הפתרון ומציגים אותו בפני משתמשים. מובן שאת הפתרון לא בנינו בסדנה, אבל היא כן התייחסה לנושא ההצגה בפני משתמשים: אפשר לבקש מהבוט שיכתוב תסריט ראיון לבחינת הפתרון על המשתמשים. מעבר לזה, אם אין זמן או אין איך להגיע למשתמשים, אפשר לבקש מהבוט שיענה על שאלות הראיון בתור פרסונות שונות. היא הדגישה שזה לא תחליף למשתמשים אמיתיים, אבל שיש תובנות שאפשר לקבל מזה.
• לסיום ביקשנו ממנו שייצור מצגת לפיץ' בפני משקיעים. קופיילוט בגרסתו בתשלום משתלב בכל כלי האופיס, ולכן המנחה ביקשה שאת התוכנית יכתוב ב-Word, ואז באמצעות הקופיילוט של Power Point ייבא את ה-Word וייצור מצגת. זה סופר מגניב

המנחה השתמשה בקופיילוט בגרסתו בתשלום (כמובן) אבל לנו, שהשתמתשנו בגרסה החינמית, הקופיילוט לא מאפשר יותר מחמישה פרומפטים ברצף, ולפרויקט הזה היינו צריכים הרבה יותר. אני עברתי לצ'טגי'פיטי, מה שאומר שהייתי צריכה לשלב גם כלים אחרים – לייצור תמונות ולייצור מצגות.

סדנה ב: AI-Assisted Design and Transfer to Physical Media

בסדנה הזאת עבדנו עם כלי AI  של יצירת תמונות, והתוצר היה מחזיק מפתחות עם התמונה שעיצבנו. מכיוון שהיינו במיקרוסופט, השתמשנו ב-Designer, שהוא כלי יצירת התמונות שלהם. המנחה, שיר סואז, שיתפה אותנו ברעיונות לפרומפטים בהתבסס על מה שלמדנו בסדנה הקודמת, וגם לימדה אותנו להעלות תמונה משלנו ולערוך אותה. עבדנו בטאב Edit with AI, שנותן המון רעיונות איך לעצב את התמונה שהעלינו.  

הינה כמה מהפרומפטים שהיא התחילה איתם את השיעור:

1. An adorable character running, ink-and-watercolor illustration, colorful background
2. A cozy, cushioned armchair in the shape of an avocado
3. A colorful cute snail made of a wooden harp
4. A 1980s woman running through city, retro pixel art, retro video game art style

אחרי ההדגמות, כל אחת יצרה פרומפט משלה, ודייקה אותו עד שהגיעה לתמונה משביעת רצון. אחרי שסיימנו לערוך את התמונה העלינו אותה לדרייב, ונכנסנו למעבדה של הגראז', שם יש מלא מכונות. המכונות שהיו רלוונטיות אלינו היו מכונה שהדפיסה את התמונות בטכניקה שמאפשרת להן להידבק לפיירקס, שזה החומר שממנו עשויים מחזיקי המפתחות, מכונה שהדביקה את התמונות לפיירקס, ומכונה שקיררה את העניינים. הייתה שם גם מכונת מחזור פיירקס, כי המחזיקי מפתחות נוצרו מתוך לוחות פיירקס שהפרידו בין עמדות המחשב בתקופת הקורונה.

לסיכום

יצאנו מהסדנאות עם רעיונות יצירתיים ובעיקר תחושה שאפשר לעשות הרבה עם AI, גם בתהליכי פיתוח וגם בדברים כיפיים כמו יצירת מחזיקי מפתחות אישיים.

שתי הסדנאות היו מעולות, ובאופן כללי הייתה חוויה מצוינת בכנס. פגשתי נשים שאני מכירה – עם חלקן זה היה מפגש ראשון פנים אל פנים – הייתה אווירה טובה, ולמדתי עוד דרכים לשימוש ב-AI, בתחומים שלא חשבתי עליהם.

Coding error detected, it must be fixed by a programmer: Invalid context id specified context::instance_by_id()

חקירה ראשונית העלתה כי השגיאה נבעה מבעיה בהגדרת הקטגוריות של השאלות במאגר. ניסיונות לתקן את הבעיה באמצעות ממשק המשתמש – כמו העברת שאלות בין קטגוריות – לא הניבו תוצאות.

תחילה, ניסיתי לפתור את הבעיה באמצעות גישה לבוחן דרך ה-cmid. זה היה המידע היחיד שהיה זמין לי בכתובת ה-URL של הבוחן (לדוגמה, cmid=565). על בסיס זה ובעזרת AI, פיתחתי שאילתה מורכבת שניסתה לאחזר את כל המידע הדרוש ולתקן את הבעיה. השאילתה כללה מספר שלבים:

1. אחזור מידע על הקורס וה-instance הקשור אליו.
2. זיהוי הבוחן הספציפי.
3. איתור הקטגוריות של השאלות ומידע על ההקשר שלהן.
4. זיהוי השאלות הקשורות לבוחן.
5. עדכון שדה הקטגוריה בטבלת השאלות.

למרות שהשאילתה הזו הייתה מקיפה, היא התבררה כמסורבלת ולא יעילה מספיק לפתרון הבעיה בקנה מידה גדול. חוץ מזה, היא גם לא תמיד עבדה.

כשראיתי שיש שאלות שאני לא מצליחה לתקן בעזרתה, קראתי אותה לעומק כדי להבין מנין לוקחת השאילתה את מזהה הקטגוריה, כדי לעדכן את טבלת mdl_question איתה.

בסופו הצלחתי להבין שמזהה הקטגוריה נשמר בשתי טבלאות מרכזיות:

1. mdl_question: הטבלה המרכזית המכילה את פרטי השאלות.
2. mdl_question_bank_entries: טבלה המקשרת בין שאלות לקטגוריות שלהן.

בתהליך הייבוא, נוצר מצב בו ערך הקטגוריה בטבלת mdl_question התאפס או השתבש עבור חלק מהשאלות, בעוד שהמידע הנכון נשמר בטבלת mdl_question_bank_entries.

בעקבות תובנה זו, פיתחתי פתרון פשוט יותר ויעיל בהרבה, המתבסס על שאילתת SQL קצרה:

UPDATE mdl_question q 
JOIN mdl_question_bank_entries qbe ON qbe.id = q.id
SET q.category = qbe.questioncategoryid 
WHERE q.category=0
AND qbe.questioncategoryid IS NOT NULL;

או אם מתברר שהרשומה של השאלה לא קיימת ב-mdl_question_bank_entries, אפשר למצוא את הרשומה שם עפ"י הטבלה mdl_question_versions. לשם כך נוסיף עוד שורה לשאילתה

UPDATE mdl_question q
JOIN mdl_question_versions qv ON q.id = qv.questionid
JOIN mdl_question_bank_entries qbe ON qbe.id=qv.questionbankentryid
SET q.category = qbe.questioncategoryid
WHERE q.category=0
AND qbe.questioncategoryid IS NOT NULL;

השאילתה הזו פותרת את הבעיה באופן אלגנטי:

• היא מסנכרנת את ערכי הקטגוריה בין שתי הטבלאות.
• מתקנת את אי-ההתאמה שנוצרה במהלך תהליך הייבוא.
• מבטיחה שכל שאלה משויכת לקטגוריה הנכונה שלה.

לאחר הרצת השאילתה, השאלות הבעייתיות הפכו נגישות לעריכה. המורים יכלו לחזור ולנהל את הבחנים שלהם ללא הפרעה, והמערכת חזרה לתפקוד תקין.