ראשית, תודה לכל חמשת תומכיי הוירטואליים. אני מבטיח שאם אבחר, אפעל ליישם את כל רצונותיכם וגם כמה דברים שאולי לא תרצו.

בכל מקרה, אני רוצה להודות קודם כל לידידיי שרון גפן ויהונתן קלינגר, שבאמתחתם נמצא אחד מהבלוגים העבריים המובילים בתחום ההיתוך הקר, על שהתגייסו והרימו פה בלוג ציוני משובח.

אני מזמין את כולכם לכתוב כאן על רחשי לבכם בנוגע לעיר תל-אביב, וגם על רחשים בנוגע לערים אחרות, כולל כאלה שלא קיימות בכלל ועל כל רחש אחר שעובר במקרה בסביבה.

אני אנצל את הבמה המכובדת שניתנה לי פה לפרסום של פנטזיות אורבניות שרצות לי בראש, כי אחרי הכל למועמדות וירטואלית מגיעות כמה פנטזיות אמיתיות.

האדם הראוי האחרון שישב בבניין העירייה ככל הנראה היה ברווז. ככל הנראה, למעט הברווז של דודו גבע לא ישב בעירייה אדם אחד שחושב עלינו ועל איך להפוך את העיר הזו לעיר למען התושבים. לכן אנחנו, קבוצה של אזרחים שאיכפת להם, התאגדנו על מנת להריץ מועמד שלנו לראשות העיריה. יואב לרמן, בו אנחנו תומכים למועמדות בשנת 2013, בעוד חמש שנים מהיום.

ראש עיר צריך להיות מישהו שמכיר את העיר, שיודע לעמוד בהבטחות, שמכיר את הרחובות על בוריים והוא ציוני שעומד בתקווה. מבין כל התכונות, כמובן שהתכונה האחרונה היא החשובה ביותר. ולכן, הקמנו את האתר הזה כדי להראות כמה יואב לרמן ציוני.

השלב הראשון, ההמנון הלאומי.